חומר רקע

לכבוד 27.10.2025 הוועדההמיוחדתלזכויות הילד שלום רב, הנדון: עמדהלקרא ת דיון בוועדהלזכויותהילד בנושא " ניכור הורי –התמודדות הרשויות עם התופעה" לקראת הדיון הקבוע ליום 27.10.2025 , נבקש להעלות בפני הוועדה הנכבדה מספר נקודות ביחס לנושא "ניכור הורי" ו בעיות קשר בין הוריםלילדים כדלקמן., 1. ככלל, ברור כי נקודת המוצא היא שככל שניתן יש לאפשר לילדים קשר מיטיב עם שני הוריהם. יחד עם זאת, נושא הקשר בין הורים וילדים בפרט בעת פרידה בין ההורים, מעלה שאלות שיש להן השלכות מרחיקות לכת על ביטחונם הנפשי והפיזי של הקטינים וחובה לתת על כך את הדעת. במצב הקיים כיום, אין מדיניות והנחיות ברורות מצד משרד הרווחה ביחס לנושא. כתוצאה מכך, עלולים ילדים וילדות המצויים בלב סכסוך, להיות חשופים להחלטות והמלצות בעניינם שהן לעיתים בלתי מבוססות וחמור מכך,לעיתיםשרירותיות, ואף בניגודלטובתם. 2. המופע הקיצוני ביותר של בעיות קשר בין הורים לילדיהם, המכונה לעיתים "ניכור הורי", הוא מצב שבו נגרם נתק בין ההורה המנוכר לילד בשל הסתה שיטתית, מגמתית ומכוונת מצד ההורה השני. מדובר אכן במצב קיצון שיש להתמודד עימו מבחינה משפטית וטיפולית. ואולם, מצב זה הינו כאמור מופע קיצוני ומצומצם בהיקפו בתוך התופעה הרחבה והמורכבת של בעיות קשר. ניסיון השטח מלמד כי ישנם גורמים רבים לסירובו של ילד לקשר עם אחד מהוריו, ביניהם גילו ומאפייניו של הילד, יכולת הורית נמוכה, התעללות ואלימות מצד ההורה הדחוי.1 למרבה הצער, למרות שכאמור ניכור הורי הוא מצב קיצון ולא שכיח, ניסיוננו בשטח מלמד כי הוא "מכתיב" את התנהלות הרשויות, ובכלל זה בתי המשפט ואף מערכת הרווחה. חשוב להבין כי מצב בו זירת דיני המשפחה בוערת, הגישה לפיה חידוש הקשר הינו בבחינת חזות הכל, נשקפת במקרים מסוימים סכנה אמיתית לילדים, למשל בשל חשיפה להורה אלים או בשל שימוש בסנקציות קשות כגון העברת משמורת והוצאת ילדים למקלטים ,אשר משמעותה פגיעהחמורהבילד ים העולה על כל תועלת. 3. כיום, ובפרט לאחר כניסתו לתוקף של נוהל כבוד הנשיאה חיות- "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדים", אנו נתקלות במגמה מדאיגה של שימוש לרעה בטענות בדבר "ניכור הורי" כתגובה לטענות בדבר אלימות אחד ההורים, או אף במקרים בהם צד מ עוניין להפעיל לחץ על הצד השני. במקרי אלימות. מדובר בטענת הגנה אשר כל מטרתה לכאורה להסי ט את הדיון מהתנהלותו של ההורה האלים אל זו של ההורה השני. ניסיון השטח מלמד למרבה הצער, כי במסגרת הניסיון לספק מענה מהיר לטענות בדבר פגיעה בקשר, מתקבלות החלטות על חידוש קשר באופן מידי מבלי לבחון באופן יסודי ומעמיק את הרקע לבעיות בקשר באמצעות גורמי מקצוע מתחום הטיפול באלימות. נציין כי מצבים כאלה עלולים להמשיך ולהוות פגיעההרסניתומתמשכת בילדיםהסובלים ו/או חשופיםלאלימותהורית. 1 Saunders, D., & Faller, K., The need to carefully screen for family violence when parental alienation is claimed, Michigan Family Law Journal, 46, 7,7 (2016). 4. בנוסף, כאמור, אנו עדות בתקופה האחרונה לשימוש הולך וגובר של בתי המשפט, בסנקציות או סעדים קיצוניים כאמצעים לחידוש קשר, לרבות כפיית טיפול על ילדים מתבגרים, העברת משמורת להורה הנטען כמנוכר ואף הכרזת הילדים כקטינים נזקקים, והוצאתם למסגרת חוץ ביתית כגון מקלט חירום. כל זאת כאמור, גם במקרים בהם ישנו הורה מיטיב, וכאשר לא הוכח למעשה כי בעיית הקשר של הילד וההורה נובעת מהסתה מגמתית ושיטתית של ההורה השני. יובהר, כי סעדים אלה זוכים לביקורת נוקבת בקרב חוקרים ואנשי מקצועי בתחומי המשפט והטיפול. לא זו בלבד שיעילותם טרם הוכחה מבחינה מדעית ואמפירית, אלא שהם עלולים לגרום לילדם נזק פיזי ופסיכולוגי חמור ובלתי הפיך, ובמקרים מסוימים אף לסכן את חייהם.2 5. לטעמנו, כדי למנוע מקרים כגון אלה ולהבטיח שעיקרון טובת הילד יובא בחשבון כשיקול ראשון במעלה, יש צורך חיוני ביצירת נהלי עבודה, אשר ינחו את גורמי הרווחה והמשפט כיצד לבחון בצורה שיטתית ויסודית את מכלול האפשרויות הקיימות לבעיות בקשר בין הורה לילד, תוך בחינה לעומק של טענות בדבר חשיפה של הילד לאלימות ישירה או עקיפה העולות במסגרת הסכסוך, בין היתר באמצעות ה מרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה . זאת, טרם נקיטת צעדים לחידוש הקשר, כדילמנועחשיפת ילדים להורה בעל רקעאלים שעלוללהוות עבורם סכנה ממשית. 6. עוד נציין, שבהעדר מדיניות והנחיות ברורות מצד משרד הרווחה, החלו לפעול אנשי מקצוע פרטיים המכנים עצמם "מומחים לניכור הורי" , על אף שהסמכה זו לא נתמכת במחקר אמפירי או במסלול הכשרה אחיד שאושר ע"י בתי הספר לעבודה סוציאלית, ואשר גובים סכומי ם נכבדים עבור אבחונים וטיפולים , אותם נדרשים לשאת ההורים. לעיתים הורים שאינם מסוגלים לשאת בנטל הכלכלי הנ"ל עלולים להיות מואשמים באי שיתוף פעולה עם תהליך הטיפול ו כמי שמחבלים בקשר של הילד עם ההורה השני וזאת כאמור, רק בשלקושי כלכלילעמוד בהוצאות הגבוהות. 7. בהקשר זה חשוב להדגיש כי קיים בלבול מושגי בין אבחון לבין טיפול ביחס לתיקים בהם עולה טענה של ניכור הורי. כך, שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, נוטים למנות מומחה אחד מטעם בית המשפט הן למטרת אבחון ניכור הורי והן למתן טיפול בנושא וכתיבת חוות דעת בת ום ההליך הטיפולי. מינו י של אותו גורם לשם אבחון וטיפול, טומן בחובו חשש כבד לניגוד עניינים מובנה. משרד הרווחה שאמון על רשימת מומחי הטיפול חייב להוציא הנחיה מקצועית בנושא , לפיה גורם שנתןחוות דעת אבחונית לא יוכללטפלבאותה משפחה. 8. סיכומו של דבר, דומה כי איןחולק שישנה חשיבות רבה לקשר מיטיב בין ילד לשני הוריו, ומקום שלא מתקיים קשר כזה ראוי לנסות ולפעול לחידושו במהירות וביעילות. יחד עם זאת, ולאור הסכנות הרבות הנשקפות לילדים בשל טיפול לא נכון במקרה של חשש לסרבנות קשר או ניכור הורי, קיים צורך אקוטי בגיבוש מדיניות ונוהלי עבודה פומביים לגורמי הרווחה והמשפט, אשר יסדירו את הטיפול ואת כללי האבחון וזיהוי הסיבות לבעיות הקשר באופן שיבטיח בראש ובראשונה, את טובתם ורווחתם של ילדים. 9. בהקשר זה ראוי לדעתנו לקדם ולהרחיב מעני ם טיפוליים ב תוך ה קהילה, באמצעות תכניות לטיפול משפחתי. תכניות מסוג זה יוכלו לספק מענה טיפולי מסובסד לצורך יצירת תקשורת הורית תקינה, באמצעות הדרכות הוריות , טיפול ים פרטניים להורים, טיפול ים משפחתי ים , טיפולים קבוצתי ים ועוד. זאת, במטרה לפתור את בעיות הקשר מבלי להסלים את הסכוך המשפטי, ומתוך ראייה של טובת הילד. 2 , Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents? Jean Mercer, Journal of Child Custody, 16:1, 67,102 (2019).