חומר רקע
10.8.25
ט"זבאב
ה'
תשפ"ה
לכבוד
ח"כי
צחק קרויזר
,יו"ר ועדתהפניםוהגנת הסביבה
יישום עקרון'המזהםמשלם' בהזרמת קולחיםושפכים לנחלים
הנחלים הם עורק חיים חיוני במרחב הטבעי והעירוני. לנחלים מערכות אקולוגיות ייחודיות, ממגוון
הצומח המימי דרך מגוון בעלי החיים ה
ייחודיים התלויים באיכות המים הזורמת בנחלים. עד לפני
שניםלארבות,הנחליםבישראלהיוערוציםשלמיםצלוליםשהיווביתגידוליציבלאותםמגווןמינים
ובמקביל למקום של פנאי ונופש לאדם. בישראל כ-
800
נחלים ויובלים ברחבי הארץ, במרחק נגיעה
כמעטמכלאזור.לצערנו,איכותהמיםבנחליהחוףתחתאיוםבלתיפוסקוטבילהבהםגובלתבסכנה
בריאותית חמורה. בנוסף, הזיהום מהנחלים מחלחל אל מי התהום וזורם אל הים ו
בכך גורם לפגיעה
ישירהברצועתהחוף,סגירתחופיםוזיהוםהמערכתהאקולוגיתהימית. בכלשנהישבמצטברלפחות
חודשיים בהם החופים נסגרים, אם כתוצאה מהזרמת זיהום ישירה ומכוונת (בהיתר) ואם בעקבות
תקלות, ויש שניםבהם אירועיסגירת החופיםמגיעיםעד כדי
300
ימים בשנה.
מידי שנה מוזרמים לנחלים בישראל כ-
103
מלמ"ק קולחים לנחלי ישראל. הזרמת עודפי השפכים
והקולחיםלסביבה,שבחלקםאינםמטוהריםכנדרשבתקנות,אושפכיםגולמייםהמסולקיםלסביבה
מזהמים את הנחלים ומהווים מפגע סביבתי ותברואתי. חלק מההזרמות של קולחים לסביבה נובעות
גםמתקלות.לפידוחמבקרהמדינהמינואר2024,נמצאכיחלהעלייהשלכ-
135%
במספרהתקלות
במערכות הביוב והקולחים שדווחו למוקד הסביבה בשנים2017-2022
(מ-
657
תקלות בשנת2017
ל-
1544
בשנת 2022
). הנחלים מהווים למעשה פתרון הקצה לכל תקלה ובעיה הקיימת במערכות הביוב
ומתקני
טיפול השפכים, בין היתר
כי זהבחינם!
ניתן וצריך לצמצם את עודפי הקולחים המגיעים לנחלים. כיום, עודפי הקולחים נוצרים כתוצאה
מארבע
סיבות עיקריות: ראשית, רמת איכות הקולחים לאחר טיפול במתקני טיפול שפכים (מט"ש)
נמוכה המונעת את שימושם לצרכי חקלאות ותעשיה, והם מוזרמים לנחלים כפתרון קצה; סיבה
נוספת הינה מחסור משמעותי בנפחי איגום לכל עודפי הקולחים ומחסור בתשתית הובלה לשטחי
החקלאות הזקוקים לקולחים. שלישית, ברוב חלקי הארץ, אין הפרדה מספקת בין מערכת הניקוז
למערכת הביוב כך שנגר עילי חודר לקווי הביוב ומעלה את הספיקה המגיעה למט"ש אשר כתוצאה
מייצרקולחיםבאיכותנמוכהשלאניתןלמצואלהצרכן.עודפיםאלוזורמיםגםהםלנחלים,לעיתים
עם קבלת היתר הזרמה מהמדינה בדיעבד. ורביעית, תשתיות מיושנות וללא יתירות גורמות לכך שיש
עלייהבכמותהתקלותבמערכותהביובובמתקניטיפולהשפכיםשמונעותאתיכולתהטיפולבשפכים
והם מוזרמים לנחל.
זאת ועוד, כיום
למעשה הזרמת מזהמים לנחלים הינה בחינם, אין על כך כל היטל או אגרה.
זאת
בניגוד לעקרון הבינלאומי שאומץ בישראל "המזהם משלם" ובניגוד להיטלים על זיהומים בחוקי
סביבהאחרים, כגוןחוק
מניעתזיהוםהים ממקורות יבשתיים.
היטלכלכלייתמרץאת
המזהמים
לשפראתאיכותהקולחים,לנתקביןמערכותהניקוזלביוב,
למנוע
מראש תקלות, להגיב בזמן מהיר יותר לתקלות קיימות ו
בנוסף יהווה מקור כספי לשיקום הזיהום
ו/או שדרוגתשתיות מערכותהביוב והמט"שים.
מחקרשערכנוביחדעםחברתטאסקהדגיםכימדינות שונותבעולםשהתחילוביישוםעקרוןהמזהם
משלם בנחלים והטילו היטלים הצליחו לגרום לשינוי התנהגותי בידי המזהמים ולהפחית באופן
משמעותי את כמות הזרמת המזהמים בנח
ל
. (ראו 'החברה להגנת הטבע-
בחינת מדיניות היטלים
להפחתתהזרמה לנחל
ים בישראל-
דוח מסכם',טאסק, יולי2021
.)
המדינהלאורךעשרות שנים כשלה בשמירה על נחליישראל, משאבי ציבורי יקרערך,ובכך הפרה את
חובת הנאמנות שלה כלפי הציבור.
שמירה על איכות מי הנחלים מהווה בסיס לביטחון המים של
ישראל. מים חיוניים לקיום האדם,החקלאותוהטבע ומערכת נחלים בריאהמבטיחה זרימתמים גם
בתקופות בצורת וחוסר יציבות אקלימי והיא חיונית לצמצום הצפות ולשמירה על בריאות מקורות
המיםהטבעיים.
קידוםהיטליםועיצומיםעלהזרמהלנחליםהיאצעדבסיסיוהכרחילשיקוםהנחליםבישראללטובת
הטבע,לטובת הציבור ולמעןהדורותהבאים.
אחתהדרכיםלקדםאתהיטליההזרמהלנחליםועיצומיםכספייםהיאדרךפרקג'(ייעולהליכירישוי
סביבתי,) סעיפים 8-5
,
14-13
(בעניין רישוי לפי חוק חומרים מסוכנים; חוק מניעת זיהום הים
ממקורותיבשתיים;חוקהמים)שפוצלמהצעתחוקהתכניתהכלכלית(תיקוניחקיקה
לשנותהתקציב
2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
.
בדיון בחוק הנ"ל, יש לדרוש כי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה
יכינותקנותלקביעתהיטליהזרמהלנחליםוכייוסיףסעיףנוסףהקובעעיצוםכספיעלכלמישמזרים
לנחליםללאהיתר(כמושקודםבנושאהיםוזאתעלמנתלהקלאתהליךהאכיפהולהפוךאותולהליך
מנהלי ולא פלילי כפי שהוא היום). תמריצים כלכליים אלו יובילו לשינוי התנהגותי רצוי ולהפחתת
המזהמים בנחליםוכן יובילוליישוםהעקרון 'המזהם משלם.'
מצ"בכנספחא'–
הערותהחברהלהגנתהטבעלפרקג'(ייעולהליכירישויסביבתי)שפוצלמהצעת
חוקהתכניתהכלכלית–
סעיפים8-5
,
13-14
בענייןרישוילפיחוקחומריםמסוכנים;
חוקמניעת
זיהוםהיםממקורותיבשתיים;חוקהמים,מיום18.3.24
.