חומר רקע
זיהוםהנחליםעלידימט"שים
ותשתיותהקולחיםבישראל
דוחמנהלים|מאי2025
החברהלהגנתהטבע|3
01
מבוא
רבים מנחלי ישראל נתונים בעקה סביבתית רבת שנים כתוצאה מזיהום, התייבשות והסדרה. תהליך
שיקום נחלים מחייב טיפול בכלל גורמי ההפרעה, אולם אינו יכול להתבצע ללא עצירת זיהום הנחלים
ושיפוראיכותהמיםהזורמיםבהם.כיום,הנחליםחשופיםבאופןתמידילסכנותזיהוםכאשרברובנחלי
החוף ישנה הזרמה כרונית של ביוב גולמי ושפכים לא מטוהרים. זאת בפרט לנוכח גידול מתמשך של
האוכלוסייה ובאופן ישיר בהיקף השפכים, נוסף על הרחבת היישובים הקרובים לנחלים או למקורות
היקוותם. המציאות הזו ביחד עם הגישה הרווחת עד כה, כי הנחלים מהווים פתרון הקצה לכל תקלה
מובילהלכך,שאיןשאלההאםהנחליזדהם,אלאמתיומההנזקשייגרםלנחל,לסביבהולבריאותהציבור
כתוצאהמזיהומיםאלה.
בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית ישראל בקצב של כ1.8%- בשנה, בהתאם גדלה גם צריכת המים וייצור
השפכיםאשרגדלומכ-455מיליוןמטרמעוקב(מלמ"ק)לשנהב-2010לכ-574מלמ"קלשנת.20221
נכוןלשנת2020הוזרמולנחליםוליםכ103-מלמ"קלשנה,עלייהשלכ30-מלמ"קלעומתשנת.20182
כתוצאה מכך, 12 מתוך 18 נחלים עיקריים הזורמים לים התיכון סובלים מהזרמה כרונית של קולחים
ושפכים.חלקמאותםהנחליםהמשמשיםבעלכרחםכמובליקולחים,נמצאיםבתהליכישיקוםומושקעים
בהםמיליונישקליםמכספיהציבור.הצפיהעתידילייצורקולחיםהינהתוספתמשמעותיתשל274מלמ"ק
בשנת ,2030 339 מלמ"ק בשנת 2040 ו479- מלמ"ק בשנת 2050, בעיקר בשל מגמת העיור המואצת
במרכזהארץוהפיכתשטחיםחקלאייםלשטחיבנייה3.
כדי להדביק את קצב הגידול הטבעי בישראל יהיה צורך בבניית כ- 1.5 מיליון יחידות דיור חדשות עד
2040, אשר מרביתן בשטחים פתוחים, שיביאו לצמצום השטח החקלאי, לצמצום ההשקיה בקולחים
וליצירתעודפיקולחיםנוספיםוזאתבעיקרבאזורהמרכז-בומתגוררתרובהאוכלוסייה.
כתיבה:
דנהטבצ'ניק,ראשתחוםנחלים
ד"ר עידן ברנע, אקוהידרולוג 1.דוחהלמ"ס,פרקמיםושפכים.2023https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2023/23.ShnatonWaterandSewage/diagrams23.pdf
2.'איסוףוטיפולבשפכיםוניצולקולחים',סקרארצי2020 נתוןכמותהשפכיםאינוכוללאתמהשמוזרםמהרש"פ..
3."משקהקולחים2050,פעולותמוצעותלהגדלתהיצעהקולחים,ניצולםהיעילוהאופטימליולהורדתעלותםלחקלאות",מרץ2023,רשותהמים
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|5
על-אף שמשק המים הישראלי נמצא בחזית העולמית בטיפול בשפכים וניצול חוזר של קולחים, קיים
מדיניות משק המים, בהובלת רשות המים, היא להפנות את מרב הקולחים המיוצרים לצריכה חקלאית.
פער בין כמויות הקולחים המיוצרות לאלו הנצרכות בחקלאות. איור 1 מתאר מגמה זו (מתוך 'איסוף
אולםאיןכיוםמענהתשתיתימספקלאיגוםוהולכתהקולחיםלכלאזוריהחקלאות.במקבילישנהמגמה
וטיפולבשפכיםוניצולקולחים',סקרארצי2020).חשובלצייןולהדגיש,הפערביןסךהשפכים,לשפכים
לצמצוםשטחיםפתוחיםוחקלאותלטובתדיור.לאורזאת,יווצרועודפיםרביםיותר,שבאיןדורש,יוזרמו
המטופלים (קולחים), והפער בינם לבין נפח הקולחים שנוצל לחקלאות, מעולם לא נסגר. אנו טוענים
לנחליםויוסיפולייצרנזקיםסביבתיים,בריאותיים,כלכלייםוחברתייםקשים.
כי הוא גם לעולם לא ייסגר, כי תמיד קצב הגידול יקדים את התשתיות הנדרשות למתן המענה. עודפי
קולחיםתמידיהיו,והשאלההיאהיכןהםיסבואתהנזקהסביבתיהנמוךביותר.
זיהום הנחלים היא ללא ספק אחת הסיבות העיקריות שגרמו להתדרדרות במצבם של הנחלים בישראל
מבחינהאקו-הידרולוגית,להרסביתהגידולהנחליולפגיעהבמיניםרביםשלבעליחייםוצמחים.איכות
המים הירודה לא משפיעה רק על המערכת האקולוגית אלא גם על בריאות הציבור שנחשף לזיהום בין
במגע או בריח וכן עלול להוות מקור להפצת מחלות כגון קדחת הנילוס, כולירה ועוד. נחלים מזוהמים
מופקעיםמהציבורבכךשאיןהואיכוללהנותמהםכאתרלטיולאושהייהבחיקהטבע.בנוסףלכך,זיהום
הנחלים עלול לחלחל למי התהום שמהווים בחלקם מאגרי מי שתיה אסטרטגיים למדינת ישראל ובכך
מסכניםאתמשקהמים.
מסמךזהנועדלהציגתמונתמצבעדכניתשלמצבאיכותהמיםשלהנחליםבהיבטשלהזרמתקולחים
ושפכים,לבחוןאתמצבהתשתיותשלמערכותהקולחיםוהביובולהמליץעלצעדיםשישלנקוטלטובת
מזעורזיהוםהנחליםבישראל.
איור1.סךהשפכים,השפכיםהמטופליםומושביםכקולחים(מתוך'איסוףוטיפולבשפכיםוניצולקולחים',סקרארצי.)2020
החברהלהגנתהטבע|7
02
החשיבותהאקולוגיתשלהנחלים
בנחלים מתקיימות מערכות אקולוגיות מורכבות המהוות בית למגוון ביולוגי רחב וייחודי ביותר המורכב
ביןהיתרמחסריחוליות,רכיכות,דגים,יונקים,עופותוצמחים.בתוכםמספרלאמבוטלשלמינים נדירים
המצוייםבסכנתהכחדהכגוןהלוטרה,הצבהרך,לבנוןהירקון,סלמנדרה,עגולשוןשחור-גחוןועוד.
הנחלים בעלי חשיבות מרחבית בעצם תפקודם כמסדרון אקולוגי וציר תנועה השומר על רציפות ותורם
לשימורעושרהמיניםוהפצתםביןחלקיהארץהשונים,בפרטלנוכחהליכיעיורובינוימואציםהמתרחשים
ברחביהארץבעשוריםהאחרונים.
נחלים בריאים הינם נחלים המהווים מערכת אקולוגית שלמה חיה ורציפה בהם זורמים מים טבעיים
וחברות עשירות ומגוונות של צומח ובעלי חיים. בריאות זו של הנחלים חיונית לתפקוד כל המערכות
האקולוגיות שבמסדרון הנחל – ברצועת המים ובגדות. לנחל בריא ערכים נוספים לטובת האדם אם
בהגנהעלהאדםבאירועיגשםקיצונייםמפנינזקיההצפותבשטחיםהעירונייםואםכמקוםמפלטונופש
שלהציבורבכלימותהשנה,צורךשעולהלאורהגידולבצפיפותהאוכלוסייההןבעירוהןבמרחבהכפרי.
עודנציין,הנחליםהפכולערוץ(תרתימשמע)הולכתהזיהוםמאזוריםיבשתייםאלהים.כלומר,הזיהום
המגיעלנחל,מוצאאתדרכוליםוהמשמעותהיאכילזיהוםהנחליםלארקהשפעההרסניתעלהנחלים,
אלאהיאפוגעתגםבחוףהיםהמהווהמערכתאקולוגיתנוספת,משמעותיתלסביבהולאדם.בכלשנה,
חוזרים על עצמם אירועים בהם חופי ישראל נסגרים לרחצה עקב זיהום נחלים כגון, נחל אלכסנדר, נחל
הירקון,נחלפולג.הזיהוםשמגיעקודםלנחלים,פוגעלאורךהזרימהבמערכתהאקולוגיתהנחליתולאחר
מכןמוצאאתדרכואלהחופיםוהיםוגורםלזיהוםופגיעהנוספת.
חשיבות הנחלים הוכרה ברחבי העולם מזה זמן רב, וישנה מגמה עולמית לשקמם ולהחזירם ככל הניתן
למצבםהמקוריהןמבחינתתצורתם(התוואי,המבנההמורפולוגיוהסרתחסמיזרימה),הןמבחינתהחי
והצומח,והןמבחינתאיכותוכמותהמיםהזורמיםבהם.בארץבעלתאקליםיובשנילמחצהכמובישראל,
הנחליםהםבעליחשיבותאףגבוההיותרלאדםולסביבהועלכןנדרשמאיתנולשיםאתשיקוםהנחלים
בישראלבראשסדרהעדיפויות.
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|9
03
מצבאיכותמיהנחליםבישראל–סקירהכללית
נחליםרביםבישראלסובליםמרמותזיהוםגבוהותכתוצאהמהזרמתקולחיםושפכים,כפישעולהמבדיקות
בנוסף, נמדדה מוליכות חשמלית גבוהה במיוחד באזור הר הגבס (כ- 14 מיליסימנס/ס"מ) ובאזור גשר
יוליוססימון(כ-30 מיליסימנס/ס"מ),המעידהעלריכוזגבוהשלמלחיםומזהמיםמומסים.בנוסף,רמות
המשרדלהגנתהסביבה4.ניטוראיכותמיהנחליםמראהכיהמזהמיםהעיקרייםכולליםחומריםאורגניים
הזרחןוהחנקןגבוהותמהרגילבמרביתנקודותהדיגום,וממחישותאתההשפעההמתמשכתשלהזרמת
BOD(וCOD-),חנקןכלליTN(),אמוניהNH4(),ניטראטיםNO3(),זרחןכלליTP(),מוצקיםמרחפים
קולחיםוזיהוםממקורותשונים7.
TSS( שמנים ושומנים. נוסף על מזהמים קונבנציונליים אלה, קיימים גם "מיקרו-),מזהמים" micro-(
pollutants) כגון תרופות, הורמונים, חומרי הדברה ומוצרי טיפוח אישי שמגיעים לנחלים בריכוזים
רשות נחל הקישון מבצעת גם ניטור הידרוביולוגי כניטור משלים לניטור הכימי על פיו ניתן לדעת מה
נמוכיםאךבעליהשפעהביולוגיתמשמעותית.הזיהוםהאורגניגורםלירידהבריכוזהחמצןהמומסבמים,
מצבוהאקולוגישלהנחל.כפישמשתקףמדוח'ניטורהידרוביולוגישלנחלהקישון8,'נמצאכינחלהקישון
תופעההמובילהלפגיעהקשהבאוכלוסייתנושמיהמים,לתמותתדגיםוחסריחוליותולשינוייםמרחיקי
ממשיךלשקףפגיעהאקולוגיתנרחבתהנובעתמהזרמהשלמיםבאיכותירודהממקורותשונים.כךנמצא
לכתבהרכבהחברההאקולוגית.
כיעלאףשדרוגמשמעותישבוצעבמט"שעפולהבסוףשנת2021תועדוחמישהאירועיזיהוםחמורים
שתרמולעומסאורגניגבוהולשיבושהמערכתהאקולוגיתשלהנחל.אירועיםאלוכללוהזרמותקולחים
מחקרמקיףשנערךבנחלהירקוןביןהשנים2019-2022חושףכיהנחלנמצאבעקתחמצןמתמשכת,
ממקורותמוסדריםכמומט"שים(רמותישי,עפולהוחיפה)וכןהזרמותאקראיותממקורותבלתימפוקחים
שהחמירואתמצבהנחל. ניטורהידרוביולוגיהמהווהכלילהערכתרגישותחסריחוליותלזיהום,הצביע
כאשר 50% מהזמן בחורף ריכוז החמצן נמוך מ2.9- מ"ג/ליטר, וב25%- מהזמן בקיץ ריכוז החמצן נמוך
עלערכיםנמוכיםבמיוחדבאזוריםרבים.
מ2.1-מ"ג/ליטר.בנוסףנמצאכיריכוזיהניטרטבנחלהירקוןנעיםסביב19.3-18.2מ"ג/ליטר5.
נחל אלכסנדר אשר הושקעו בו עשרות מיליוני שקלים לשיקומו במהלך השנים, מהווה גם הוא דוגמה
נחל הקישון, על אף המשאבים הרבים שהושקעו בו ותהליכי שיקום משמעותיים שעבר, עדיין מתמודד
קיצונית למצב העגום של נחלי ישראל. מאמר אחרון שריכז נתונים מהשנים 2014 - 2015 (אשר ככל
עם אתגרי איכות מים, כפי שמראים נתוני ניטור חודשיים. כבר למעלה משנה התגלו חריגות של חיידקי
הנראה לא השתנה הרבה מאז), מצביע על תנודות חריפות בערכי החמצן המומס DO(), עם מדידות
קוליפורמים צואתיים וגם אנטרוקוקים צואתיים, דבר המעיד על זיהום מתמשך ממקור ביוב או קולחים.
שהציגוצניחהלערכיםנמוכיםמ4-מ"ג/ליטרואףקרובל0-מ"ג/ליטרבתקופותמסוימות.ריכוזיהBOD-
עוד ניתן לראות מדו"ח ניטור מחודש ינואר 2025 של רשות נחל הקישון כי המגמה המדאיגה של זיהום
הגיעולשיאיםשלמעל200עד300מ"ג/ליטר,פי20עד30מהערכיםהמומלצים.ערכיםגבוהיםנמצאו
מתמשך לא פוסקת. כך לדוגמא, נמדדו ערכי BOD גבוהים של עד 6.6 מ"ג/ליטר במקטע הנחל בגשר
גם בריכוזי חנקן אמוניאקלי שהגיעו לשיאים של 40-20 מ"ג/ליטר, וחנקן כללי שנע בין 50 ל- 150 מ"ג/
ההסתדרות,ואףמגיעיםלשיאשל8.7מ"ג/ליטרבמקטערציףהאבן.ריכוזיחיידקיםקוליפורמיםצואתיים
ליטר9.
שובחורגיםבאופןמשמעותימהתקןהסביבתי6,עםערכיםשל14,000-12,000CFUל100-מ"לבאזור
גשראירייגורורציףהאבן,כשהתקןעומדעל400ל100-מ"לבלבד.בנוסףריכוזיהחמצןהמומסנמוכים
ונעיםבין 78.4%-59.4%רוויהבמקטעיםשונים,וכןרמותאמוניהNH4()גבוהותשלעד2.7מ"ג/ליטר.
4.ראו תוצאות ניטור כימי לשנים 1996 – 2024 המשרד להגנת הסביבה:, https://data.gov.il/dataset/stream-monitoring/resource/97bfde19-
7.ראואתררשותנחלהקישוןבומפורסמיםדוחותניטורכימיוהדוחהאחרוןמינואר:2025https://kishon.org.il/wp-content/uploads/2025/02/111495.
81cd-4ff4-98d2-2480c47fd5b6
pdf
5.'דוחמדידותרציפותשלזרימהואיכותמיםבירקון',מרץ2022,שיארנון,מיכאלקוגל,יובלשני,עמירמיימון,נעםיוגבוצפריראדרמכוןצוקרברגלחקר
8.דו"חניטורהידרוביולוגישלנחלהקישון,אביב2024,המרכזהלאומילאקולוגיהאקווטית
המים,המכוניםלחקרהמדברע"שי.בלאושטיין,אוניברסיטתבן-גוריוןבנגב
9 ראהמאמר'עקותחמצןמתמשכותבאסטוארשלנחלאלכסנדר'.,24ביולי,2017,אקולוגיהוסביבה
6.תקןסביבתישלנחלהקישון,מרץ2002
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|11
04
נחלאלכסנדר,כמוהרובהמכריעשלנחליהחוף,סובלמזיהוםכרוניהנובעמהזרמתביובגולמיוקולחים.
כך למשל אפילו בעת כתיבת דוח זה, (בתאריך 3/4/25) התקבל דיווח נוסף, כי ישנה זרימת ביוב לנחל
מתחנת הסניקה של קלנסווה. הביוב זורם דרך תעלת הניקוז העירונית למערכת הניקוז ולבסוף נשפכת
הסיבותלהזרמתקולחיםוביובלנחלים
לנחלאלכסנדרלידמט"שתנובות.וזהורקדיווחאחדעלנחלאלכסנדרכשבמקבילמתקבליםללאהרף
דיווחיםרביםעליתרהנחליםברחביהארץ.
עוד סיבה מרכזית לזיהום נחל אלכסנדר, שקיימת בעוד נחלים בארץ, היא עיכובים משמעותיים בשדרוג
1.חקיקהמיושנתשאינהמטילהאחריותעלהמזהמיםואינהמעניקההגנהמספקתלנחלים
המט"ש.בנחלאלכסנדרמדוברבשדרוגמט"שידחנה.הפרויקט,שתוכנןלספקפתרוןכולללטיפולבשפכי
היישובים באזור ולהפסיק את זיהום הנחל, נתקל בשורה של עיכובים בירוקרטיים, מחלוקות תקציביות
המנגנון הקיים בחוק המים מהווה נסיגה מעקרון 'המזהם משלם'. עקרון 'המזהם משלם', אשר מהווה
ובעיות הנדסיות. למרות החלטות ממשלה והקצאת תקציבים ראשוניים, ביצוע הפרויקט נדחה שוב
עקרוןמתפתחוחשובבכלהנוגעבדיניהשמירהעלהסביבהבעולםואףהוכרוהופנםבמשפטהישראלי,
ושוב,כאשרבינתייםממשיכיםשפכיםבאיכותירודהלזרוםלנחלולפגועבמערכותהאקולוגיותוברווחת
מבקש ליצור הרתעה ותמריץ כלכלי למזעור זיהום סביבתי. העקרון עומד בבסיס מדיניות סביבתית
התושבים.ההתמשכותהבלתיסבירהשלהליכיהתכנוןוהביצועמדגישהאתהכשלהמערכתיהמתמשך
המבקשת לספק באמצעות קנס או היטל, תמריץ להקטנת הזיהומים מחד גיסא, ומתן אפשרות לפיצוי
בטיפולבתשתיותביובובהגנהעלנחליישראל.
אוהשבתהמצבלקדמותומאידךגיסא.כיוםבישראל,היתריהזרמהשלקולחיםומזהמיםליםמחויבים
בהיטלוזאתלפיהחוקלמניעתזיהוםהיםממקורותיבשתיים,התשמ"ח–1988ותקנותיו.אולם,כאשר
ניתןלסכםולומרכי,המצבהכללישלמרביתהנחליםבישראלעדייןרחוקמהתקניםהמומלציםלשמירה
מזרימיםאתאותםהקולחיםאומזהמיםלנחלים(שברובםזורמיםלים), איןגבייתהיטלוהםמוזרמים
עלמערכותאקולוגיותבריאות.מחקריםמראיםשאפילוכאשררמותהמזהמיםהקונבנציונלייםנמוכות
בחינם.
יחסית,השפעתםהמצטברת,ובמיוחדנוכחותםשלמיקרו-מזהמים,גורמתלשינוייםארוכיטווחבמערכות
האקולוגיותשלהנחלים,בהםשינויהמיןשלדגים,שינוייםגנטייםבאורגניזמיםועלייהבשיעורחיידקים
המצב הנוצר הינו במידה רבה אבסורדי: נחלי ישראל מהווים חלק ממארג אקולוגי עצום, להם השפעה
עמידיםלאנטיביוטיקה10.
הידרולוגית על האקוויפר אשר עודם משמשים לאספקת מי שתיה לתושבי ישראל, והנחלים בסופו של
דבראףזורמיםלים.נוצרמצבאנומלי,במסגרתוהזרמהשלשפכיםישירותליםעוברתשורהשלמנגנוני
פיקוחוהיטליםשונים,אולםהזרמתאותםמזהמיםישירותלנחליםשבסופושלדבריזרמואלהים,אינה
עוברתאתכלהמשוכותואינהכרוכהבהיטלזהאואחר11.
הטלתהיטלכספיבגיןההזרמהלנחלים,יכולואמורלשמשבראשובראשונהלשינויהתנהגותיולתמריץ
כלכלילמזעורתופעתהזרמתמזהמיםלנחלים,בנוסףיוכללתרוםלשיקוםהנחליםולטיפולבנזקיםשנגרמו
בעטיהשלאותההזרמה.אםוככלשצוויההרשאההאמוריםיהיומלוויםבהיטלכספימשמעותי,לארק
שהדבר עשוי להפחית את הכדאיות הכלכלית של בקשות לצווים ועשוי לתמרץ גורמים מזהמים לפעול
ולנקוט צעדי מניעה, אלא גם יאפשר יצירת קרן כספית שתיועד לשיפור ההגנה על הנחלים ממזהמים,
שדרוגתשתיותהביובוהמט"שיםאולחילופיןלשיקומםשלהנחליםלאחרההזרמההאמורה.
11.ישנם חריגים מועטים בהם ההזרמה לנחל היא בשפך הים ודורשת היתר הרשאה לים (ולא צו הרשאה להזרמה לנחלים), כגון היתר הזרמה קבוע שניתן
Wilkinson,JohnL.,etal."Pharmaceuticalpollutionoftheworld’srivers."ProceedingsoftheNationalAcademyofSciences119.8.10
למפעליםשוניםהמזרימיםשפכיםישירותלנחלהקישון.מפעליהקישוןמשלמיםאתהיטליהזרמתהשפכיםליםעלאףשמזרימיםבפועללשפךהנחל.
.(2022):e2113947119
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|13
2.העדרפיקוחואכיפה
3.מחסורבתשתיותאיגוםוהולכה
כשלים על בסיס יומי במכוני טיפול השפכים ותשתיות הביוב והקולחים ברחבי הארץ, מובילים למסקנה
היקףומצבהתשתיותכיוםאינןמספקותאתצורכימשקהביובוהקולחים.ישנומחסורבתשתיותלטיפול
כיישנםבעיותאמינותואיכותבתשתיותהקולחיםומתקניטיפולשפכים.עלפיהערכתהמשרדלהגנת
שפכים,לאיגוםהקולחיםולהולכתם.הפערביןצורכיהמשקלביןהתשתיותהקיימותרקהולךוגדללאור
הסביבה בכל שנה מדווחות למעלה מ- 1,500 תקלות. מדובר בעליה של כ- 135% משנת 2017. התקלות
העלייה בגודל האוכלוסייה שכאמור מובילה לעלייה בכמויות השפכים והקולחים שידרשו לטיפול. כבר
נובעות מליקוי בתשתיות וחוסר מעקב ופיקוח מספקים על המערכות של מתקני הטיפול והמאגרים.
כיוםמוזרמיםלנחליםכ100-מיליוןמ"קקולחיםבשנהבשלהיעדרקיבולתבמאגריהקולחיםאומשום
כתוצאה,במקריםרבים,איכותהשפכיםשיוצאתממתקניהטיפולאינהטובהדיהלשימושבחקלאותולכן
שהקולחים אינם באיכות מתאימה להשקיה חקלאית. כך שהעודפים הולכים וגדלים אל מול תשתיות
עודפיקולחיםמוזרמיםלנחלאובמקריםאחרים,בעקבותהתקלהקולחיםוביובמוזרמיםישירותלנחלים
שהולכות ומתיישנות. מול כך, התקציב הקיים כיום ברשות המים לנושא אינו נותן מענה לצורך האקוטי
עדלפתרוןהתקלה,שעלוללעיתיםלקחתמספרחודשים12.הכשליםנובעיםעודמשלבהקמתהמט"שים
בהגדלתהתשתיות.רקבשנההאחרונהמשרדהאוצרביטלתקציבעלסך200מיליוןש״חשהיהמיועד
והתשתיות הנלוות שכן רמת התכנון היא בסיסית, ביצוע הקמת התשתיות לא נעשה באיכות המספקת
לרשותהמיםלטובתמשקהקולחים.
וישנוחוסרפיקוחואכיפהמשלבביצועוהקמתהתשתיותועדלשלביםהמתקדמיםשלעבודהשוטפת13.
בנוסףלעודפיהקולחים,ישנןתקלותיומיומיותאשרגורמותלהזרמתביוב,שפכיםוקולחיםלנחלים.מי
כך למשל, אין פיקוח בזמן אמת על הדיווחים השוטפים של תקלות במט"שים, חסרה מערכת בקרה על
ביובשהגיעןלנחל,עלפירובנותריםבנחליםואיןמיששואבאותםלמאגריחירוםאומט"שים.כךשישנו
התחזוקהשלהמט"שיםבאופןשוטףולארקעלפיביקורותבשטחאחתלמספרחודשים.כמוכן,ישנם
מחסורבמאגריחירוםלשאיבתביובשמגיעלנחליםווידואכיהביובנשאבלאותםמאגריחירום.
מקריםרביםשלהעדראכיפהאואכיפהלאמספקתשלהתקנותוהחוקיםואיהענשתהעובריםעלהחוק.
איהענישהמייתרתאתיכולתההרתעההקיימתבידיהרשויותהמפקחותובמובןמסויםמעודדותהמשך
פעילותעלאףזיהוםהנחלים.
4.חדירתמינגרלמערכתהביוב
בעריםרבותבארץקיימיםחיבוריםצולבים,חיבוריכלאיים,לאחוקייםביןמערכותהביובוהניקוז. בנוסף,
הזמןהממושךשלוקח,במקריםרבים,לתקןתקלותבהםזורמיםלנחליםשפכיםמוכיחכיחסרהההבנה
קיימת חדירה של מי נגר למערכות הולכת השפכים עצמן אם ממערכות הניקוז, איטום לא מוצלח של
וההפנמהשלדחיפותבמניעהשלתקלותבנחליםובתיקונןאחרישכברקורות–זאתהןבשלאיהטלת
מערכותהולכתהשפכיםוהקולחיםואםכפתרוןמאולתרלנגר(דרךמכסישוחותהביוב),הגורמתלעלייה
היטליהזרמה(איןתמריץכלכלי)וגםבשלאיאכיפה.יצויןכיכיוםמדוברבאכיפהפליליתהדורשתחקירה
והגשת תיק לבית המשפט, הליך שמסרבל ומעכב את יכולת ההרתעה. בפועל, אין בחוק כיום מנגנון של
ניכרתבספיקותהמיםהמגיעיםלמתקניהטיפולובכךלקריסתמערךהטיפול.כתוצאהמוזרםביובמהול
עיצומיםכספיים(הליךמנהלי)המאפשרהטלתקנסותגבוהיםעלהעברייניםבאופןמהירומרתיע.
במיגשםלנחלים.אחתהעדויותלכךהןלאחראירועיגשםכאשרניתןלראותבנחליםקבוצותגדולותשל
דגיםמתיםאשרנפגעוכתוצאהמהזיהום.
12 ראו לדוגמא אירועי זיהום נחל שקרו בחודשים האחרונים – זיהום נחל שקמה וזיהום נחל חברון. על זיהום נחל שקמה:. https://www.ynet.co.il/
environment-science/article/bkqf2if5yl עלזיהוםנחלחברון:/https://www.zman.co.il/577333
13 ראו'דוחזיהויכשלי-.שדרוגמכוניטיהורהשפכים(מט"ש)לטיפולשלישוניוהצעותלשיפורולתיקון',ד"רספיחסקין,עמיתממשקבמשרדלהגנתהסביבה
וברשותהמים,ספטמבר.2019
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|15
05
5.שפכיםלאמטופליםהמגיעיםמשטחייהודהושומרון
שפכים המגיעים מהרשות הפלסטינית לרוב מוזרמים לנחל באין מענה ראוי ממתקני טיפול השפכים
צעדיםנדרשיםלמזעורזיהוםהנחלים
בשטחהמדינה.כךלדוגמאמט"שידחנהאינומצליחלטפלבכלהשפכיםהמגיעיםמנחלשכםוכןמטפל
לאיכותנמוכהמאיכותשניוניתוזאתעקבספיקהגבוההשלשפכיםאוריבויתקלותכמוסתימותועקבכך
הזיהוםזורםישירותלנחלשכםומשםלנחלאלכסנדר.כךגםמט"ששוקתשמקבלשפכיםמחברוןונאלץ
מצבהנחליםבישראלדורששיפורמשמעותי!
להזריםקולחיםלנחלעקבחוסרבמאגריםלהשקיהחקלאיתומשוםשהקולחיםבעלימליחותגבוהה14.
עלאףהמאמציםהקיימיםלשיקומםמוזרמיםלנחליםמידישנהשפכיםוקולחיםבכמותגדולההמונעים
את יכולתם להשתקם. ההמלצות להלן נוגעות בצורך הדחוף במעורבות ממשלתית מוגברת, הקצאת
תקציבים לטיפול ומניעה, והחמרת האכיפה כנגד גורמים מזהמים. מומלץ כי משרד מבקר המדינה
יבצע בחינה מקיפה של פעולות הממשלה בתחום זה, וימליץ על הקצאת תקציבים, שינויים רגולטוריים
ואכיפתייםוזירוזתכניותלשדרוגתשתיותלשיפורהמצבכמפורטבהמלצותינו.
1.הטלתהיטליהזרמהלשפכיםוקולחיםהמוזרמיםלנחלים
המנגנוניםהקיימיםבמסגרתחוקהמיםהנוגעלהזרמתשפכיםלנחליםאינםמתמרציםהפחתתהזרמת
מזהמים לנחל ואף מאפשרים הזרמה כמעט בכל מצב וזאת ללא היטלים או קנסות. כמו כן, אין הגיון
בקביעת היטל על המזרימים לים ואי קביעת היטלים על המזרימים לנחל (היתר כזה מייצר העדפה
במקריםמסוימיםלהזריםלנחלולאישירותלים.)
משכך, עמדתנו היא כי האמצעי הנדרש והמתאים ביותר הינו שינוי החקיקה הקיימת, בין אם על דרך
תיקוןחוקהמיםוביןאםעלדרךיצירתחוקחדש.
מנגנוןשלהיטלאשרמוטלעלגורםמזהםהינובעלמקדםהשפעהבמספרמובנים:
•ראשית, עצם הטלת התשלום הכספי, ייצר שינוי התנהגותי. המחשבה שמט"ש או מפעל או רשות
מסויימיםייאלצולשלםהיטל,יגרוםלהםמראשלבחוןאמצעיםחלופייםאומניעתיים.
•שנית, הטלת העקרון של היטל על גורם המזרים את השפכים מאפשר מימוש של עקרון "המזהם
משלם."
•שלישית, היטל מאפשר שיקום במידה ואכן אין כל אפשרות אחרת לבד מההזרמה של השפכים.
שיקום זה אפשרי אף באופן מוגבר אם יוצר מנגנון של "משק סגור" כך שההיטלים ישמשו לשיקום
האזוריםהספציפייםאליהםמוזרמיםהשפכיםאוביחסלקרןכלליתלשיקוםנחלים.
•רביעית,היטליםיכוליםלהוביללהקמתםשלמט"שיםאוטיפולשוטףואחזקהטובהיותרשלמערכות
שפכיםקיימות.
14.ראו'תמונתמצבמתקניטיפולבשפכיםלשנת2023',ינואר2025,המשרדלהגנ"ס
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|17
4.קביעתתקניאיכותמיםלנחלים
על רמת ההיטל להיות משמעותית, על מנת להימנע ממצב של "הפרה יעילה" ולאפשר טיפול מהיר
בתקלות, לצד דרבון יצירת אמצעי מניעה אשר ימנעו את היווצרות מצבים שאינם מאפשרים אלא
עלמנתלהבטיחאתשיקוםהנחליםישלקדםחקיקההקובעתאתתקניאיכותהמיםהראוייםלנחלים
הזרמת שפכים לנחלים כפתרון קצה15. דו"ח של החברה להגנת הטבע וחברת תאסק בחן את נושא
ולאסורכלהזרמהאשרתחרוגמהתקניםשיקבעו.
מדיניות ההיטלים כמנגנון כלכלי שיוביל לשינוי התנהגותי ולמזעור הזיהום בנחלים. הדו"ח מצורף
ומסומןנספחא'לניירזה.
5.העברתתקציבים
על משרד האוצר להעביר תקציבים לשדרוג מט"שים ותשתיות להעברת קולחים. אין להסתמך רק על
2.תיאוםביןהרגולטוריםוהקמתמערכתניטורלאומית
תקציבמשקמיםסגור,שכןאיןבתקציבזהדי.עלפיתכניתהאבלמשקהקולחים2050-2030עלמנת
על רשויות הממשלה האחראים – המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד הבריאות והרשויות
לממשאתמלואפוטנציאלניצולהקולחיםנדרשלבצעתכניתהשקעותבהיקףשלכ5-מיליארדש״ח.
המקומיות, לפעול באופן מתואם ביניהם, כרגולטורים האחראים על פעילות מתקני טיפול שפכים
תקציב זה אינו נמצא כרגע בידי רשות המים ויש לייעד לו תקציבים לטובת שדרוג מט"שים, השלמת
ומניעתזיהוםבנחלים,האחראיםביחדוכלאחדלחודעלמניעתזיהוםהנחלים.
מערכותהולכהשיאפשרוניודעודפיקולחיםוהקמתאיגוםעונתי(חורפי)בהיקףמספק.ללאתקציבים
עודמומלץ,להרחיבאתמערךהניטורכךשיכלולתחנותניטוררציפותנוספותלהתראותדליפותזיהום
ייעודייםלקידוםתכניתהאבלמשקהקולחיםלאניתןיהיהלממשאותה.
קרוב למקור לאורך הנחלים באופן שיהיה ניתן לעקוב בזמן אמת אחרי אירועי זיהום בנחל ולפעול
6 הפרדת"חיבוריםצולבים".
במהירות להפסקת האירוע ולשיקום המצב. יש לקבוע גם תחנות ניטור רציפות באזורים רגישים או
אזוריםבהםישנםתקלותרבות,כךשניתןיהיהלדעתבזמןאמתעלתקלותולמנועאותןבאופןמהיר.
ישלהשקיעתקציביםומאמציםלניתוקולהפרדתמערכותניקוזממערכתהביובובכךלהפחיתעומסים
ישחשיבותרבהכיהמידעממערכותאלויהיהזמיןושקוףגםלציבור.
בכניסהלמט"שיםשמעברליכולתהמט"שלטפלבהם.
3.אכיפהמנהלית
7.התמודדותעםשפכיםחוציגבולות
ישלקדםשינויחקיקתיבחוקהמיםכךשיאפשראכיפהמנהלית.כיוםהאכיפהמתבצעתבהליךפלילי
יש להשקיע תקציבים ולשדרג מט"שים ומערכות ביוב שמקבלים ביוב גולמי ושפכים משטחי יהודה
שלרוב נגרר למשך זמן רב בו נדרש גם לקיים חקירה וגם הגשת הליך פלילי לבית משפט. על מנת
ושומרון באופן שיוכלו להתמודד עם הכמות והאיכות הירודים ולהפוך אותם לקולחים שניתן להעביר
לייעלאתיכולתהאכיפהולייצרהרתעהכנגדזיהוםנחלים,ישלקדםשינויחקיקתיבחוקהמיםבאופן
לצרכיהחקלאות.
שיאפשרגםאכיפהמנהליתמהירהוישירהומתןקנסותלמישמזהםאתהנחליםבניגודלחוק.
15. ראודו"חשלהחברהלהגנתהטבעותאסק–'בחינתמדיניותהיטליםלהפחתתהזרמהלנחליםבישראל',יולי2021
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|19
06
סיכוםההמלצות
שינוייחקיקהורגולציה:
מערךניטורופיקוחמשופר:
.1הטלתהיטליהזרמהעלשפכיםוקולחיםהמוזרמיםלנחלים,בדומהלהיטליםהקיימיםעל
.1הקמתמערךניטורלאומילנחליםשיקייםניטוררציףבנחלים(באופןשנעשהבנחלהקישון.)
הזרמהלים.
.2ניטוררציףבכלמוצאיהמט"שיםותחנותשאיבהעםהתראותאוטומטיותעלחריגותמתקנים.
.2הגדרה ברורה של גובה ההיטל ומנגנון גבייתו, כך שיהווה תמריץ אמיתי לשינוי התנהגותי
.3פיתוחמערךהתראותבזמןאמתעלתקלותבמט"שיםומערכותהולכה.
ומזעורהזיהום.
.4הקמתצוותיחירוםלטיפולמיידיבתקלותבמערכותהקולחים.
.3הקמתקרןייעודיתמכספיההיטליםשתשמשאךורקלשדרוגמערכותהביובוהקולחים,
.5פרסום נתוני הניטור לציבור באופן שקוף ונגיש ופרסום דוחות רבעוניים על מצב הנחלים
שיקוםנחליםוטיפולבזיהומים.
בישראלבהתאםלניטור.
.4קביעתתקניאיכותמיםלנחליםוהכרזתםבתקנותמחייבות.
תקציביםייעודיים:
אכיפהאפקטיבית:
.1הקצאת תקציב של 5 מיליארד ₪ לשדרוג תשתיות הקולחים והמט"שים בהתאם לתכנית
.1קידום דחוף של תיקון לחוק המים שיאפשר הטלת עיצומים כספיים מנהליים מידיים על
האבלמשקהקולחיםעםלוחותזמניםברוריםואבנידרךמדידים.לרבותהקמתהתשתיות
מזהמיםואכיפהמנהלית.
שיאפשרואתסילוקהעודפיםשיישארו,תוךהסבתהנזקהסביבתיהמינימלי.
.2קביעתמדרגקנסותברורבהתאםלחומרתהזיהום,משכווהנזקשנגרם.
.2הקצאתתקציבמיידילהקמתמאגריחירוםלקליטתעודפיקולחיםושפכיםבעתתקלותבתוך
.3הגברתסמכויותויכולותהפיקוחוהאכיפהשלהמשרדלהגנתהסביבהורשותהמים.
המטש"ים.
.4אכיפהעלרשויותמקומיותותאגידימיםלבצעאתתפקידםולוודאשאיןחיבוריםצולבים
ביןמערכותניקוזלמערכותביוב.
זיהוםהנחליםעלידימט"שיםותשתיותהקולחיםבישראל החברהלהגנתהטבע|21
נספח
זיהוםנחליישראלמהווהמשברסביבתילאומי
המחייבהתערבותמיידית.
המצבהנוכחי,בוכ100-מיליוןמ"קשלקולחיםושפכיםמוזרמיםלנחליםמדי
שנה,גורםלנזקאקולוגיבלתיהפיך,פוגעבבריאותהציבורומסכןאתמשאבי
המיםשלישראל.הגידולהצפויבאוכלוסייהוהעיורהמואץצפוייםלהחמיראת
המצבעדכדיהכפלתעודפיהקולחיםבעשוריםהקרובים.
הפתרוןלמשברזהדורשמודעותלאומית,רפורמהחקיקתית,הקצאתמשאבים
משמעותיתוהגברתהאחריותשלכללהגופיםהרלוונטיים.
עלמדינתישראל,שמובילהבחדשנותבתחוםמשקהמיםוהשבתקולחים,להציב
כעתאתשיקוםהנחליםבראשסדרהעדיפויותהלאומי.התעלמותמהמצבאודחיית
הטיפולבותוביללהחמרהמשמעותיתשתדרושבעתידמשאביםגדוליםפיכמה.
הגנהעלנחליישראלושיקומםאינהרקחובה
סביבתיתאלאגםהשקעהכלכליתמושכלת
בעתידהשלהמדינה,בבריאותאזרחיהובשימור
המערכותהאקולוגיותהחיוניותלקיומנו.
Jul-21
Energy & Utilities
החברהלהגנת הטבע –
בחינת מדיניות
היטליםלהפחתת הזרמה לנחלים בישראל
דו"ח מסכם
עבודה זו נועדה לבחון מנגנונים כלכליים לצמצום הזרמתשפכים וקולחים לנחלים
רקע
מטרת העבודה
מטרתעבודהזו הינהלבחוןפתרונות כלכלייםלבעיית
מדי שנה מוזרמים עשרות מיליוני קובשל מי שפכים
הזרמתמזהמים לנחלים
וקולחים לנחלי ישראל
בכדילפתור בעיה זו אנובוחנים בעבודתנואתהאפשרות
למרות שינויי המדיניותשחלו בעשרות השנים האחרונות
של מיסוד מנגנוןכלכליבדמותהיטלי הזרמהלנחלים
והובילולהפחתה בכמותהמזהמים המוזרמים לנחלים,
רמת
(בדומהלהיטל שהונהגכלפיהזרמת מזהמים לים)
המזהמים בנחליםעדיין משמעותית ומביאהלפגיעה הן
בתושביהאזור והןבמערכתהאקולוגיתהסובבתאת הנחלים
מטרתם של המנגנוניםהכלכלייםהיאלייצר תמריצים
במקביללכך,
שיובילו לשינויים התנהגותייםבקרבהגורמים המזהמים
ניכרתמגמהמדאיגהשל גידול בצוויהרשאה
ובכךיפחיתו הזרמתהמזהמים לנחלים
של הזרמת מזהמים לנחלים,
המאפשרים "הזרמהחוקית"
לנחלים*
לכן,
המנגנוניםהמוצעים ייבחנותוך הסתכלות ומיפוי
כמוכן,
אלטרנטיבותהמניעה/
צמצוםהאפשרויות של הזרמת
עדיין קיימים מאותרבותשל אירועי זיהום של שפכים
מזהמים לנחלים ויצירת תמריצים כלכליים מהותיים לשינויים
גולמיים לנחלים עקב תקלותואי תחזוקה ראויהשל תשתיות
התנהגותייםבקרבהאחראים על מניעת הזיהום
ביובמוניציפליות
לאור הגידול העתידי באוכלוסייה,שיגדיל אתכמותהקולחים,
יצוין כיהמצבהאופטימאליהינוטיפול מוסדרבשפכים
והפחתת הזרמתם לנחלים ובכךהימנעותמתשלום היטלי
במקביללצמצוםשטחי החקלאותובכךאייכולתניצול של
הזרמה
כלהקולחים לחקלאות,
קייםחשש כי תופעה זו אףעשויה
להתגבר
בחירתהמנגנון המיטבי תיעשה לפימידת יכולתו להוביל לבחירהבאלטרנטיבתהמניעה להזרמת המזהמים לנחלים
מקור:
מאגרמידע–
הועדה למתן צוויהרשאה–
2016-2019
2
מתודולוגייתהעבודהמתבססת על מיפויהמצב הקיים,
בחינת אלטרנטיבותהמניעהוהצמצום
של הזרמת השפכיםלנחלים והמלצה על מנגנוןהיטלים שיתמרץשינויהתנהגותי
מיפוי סיבותההזרמה
ניתוחהמשמעויות
מיפוי המצב הקיים
לנחלים
הכלכליות מזיהוםהנחלים
מיפוי המצב הקיים
מיפוי סוגי השפכים
הבנת הסיבות המרכזיות
ניתוח High-level שלהעלות
המוזרמים לנחלים,
כמויות
והנזק הסביבתי
להזרמת השפכים השונים
הסביבתית של הנזק הנגרם
השפכים והגופים המזהמים
לנחלים
כתוצאה מזיהום הנחלים*
העיקריים
מיפוי אלטרנטיבות
בחינתפעריםבמנגנון התמריצים
ניתוחאלטרנטיבות
המניעה/צמצום
הכלכלי הקיים ליישום מניעה/צמצום
המניעה
הגדרת אלטרנטיבת מניעה
עבור תרחישים שונים של
בחינת מערכת התמריצים הקיימת
הזרמה לנחלים והגוף
למניעת/צמצום הזרמת שפכים לנחלים
האחראי על יישומה
גיבוש מתווה עקרוני לייעוד
המלצה על מנגנון היטלים
להזרמהלנחלים
התקבולים מהיטלים
גיבוש המלצהעל
ביחס לתרחישי הזרמת שפכים
יצירת עקרונות ליישום מנגנון
רלוונטיים,
יומלצו מנגנוני היטל כלכלי
מנגנוןלעידוד המניעה
ההיטלים ולניצול התועלות
תמריצי תוך חתירה לפונקציית מטרה
המירביות
מתוך תקבולי ההיטלים
של
תמרוץ
צמצום מקרי ההזרמה
במסגרת עבודה זו יוצגו המלצות ליישום מנגנון היטלים להפחתת הזרמת שפכים לנחלים
3
*עלבסיס מתודולוגיהבינלאומיתבנושאעלותהנזקהסביבתי,
ובפרט עבודתDelft
-
'EnvironmentalPricesHandbook’
,
2018
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
שפכיםנוספים
סיכום
4
נחלי ישראל מהווים אחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר למדינת ישראל
נחלי ישראל עובריםלכל אורכהורוחבהשל המדינה,
וחוציםכמעט כל אזור גאוגרפיבארץ
הנחלים
המזהמים
נחלים אלומהווים נכס מהותי לציבורהיות ומהוויםמקום בילוי ופנאי עבור ישראלים רבים*
,
ביותר
וכן מייצרים סביבםמערכתאקולוגיתעשירה הכוללת סוגיםשונים של צמחיםובעלי חיים.
מחקרשבדק את התועלת הכלכלית מנחלים נקייםמצא כי מדובר בתועלת של כ-
115
₪
בשנה עבור משק בביתממוצע, תועלתהמהווה כ-
300 מ'
₪ בשנה
תהליך זיהום הנחליםשהתרחש בעשרותהשנים האחרונות גרםלהכחדה של מערכתהחי
הסובבת סביב נחלים אלו,
גרםלהתפשטותן של מחלות ומנע מישראלים רביםלבקר ולנפוש
בקרבתהנחלים
נכון לשנת 2018
, הנחליםהמזוהמים ביותרהינם נחל חרוד, נחל שורק,
נחל הקישון ונחל
הירקון (מסומנים במפה מימין), אשר יחד מהווים יותרמ-
2/3 מסך הזיהום בנחלי איתן***
זיהום בנחלשורק
זיהום בנחלהקישוןכתוצאהמשריפות
הזרמת מזהמים לנחלים פוגעת באחד מנכסי הטבע המרכזיים במדינה
*
כךלדוגמה6
מתוך10
אתריהטיולהפופולרייםביותרלשנת2019 כולליםבתוכםנחל
5
**ד"רבועז ברק, כמה אנחנומוכניםלשלםעבור נחל נקי? הערכהכלכליתשלמוכנותהציבורלממןפעילותנופשופנאיבנחליישראל
***מקור: דו"חמרשםפליטותלסביבה,
המשרדלהגנתהסביבה (קישור)
בשנות התשעים חלה תפנית במדיניות הסביבתית כלפי הנחלים שהביאה לשיפור
תודעתי וסביבתי ביחס למצב עד אותם שנים
בעשרות השנים האחרונות בוצעוצעדי מדיניות
כמותהשפכיםשעברו טיפול שניוני או שלישוני עלתה לכ-
90%%98-מסך השפכים
במטרהלהפחית אתהזרמת המזהמים לנחלים
ההכרה בצורךבשיקום ושימור נחלים בישראל באה
שפכיםמטופלים
לידי ביטוי כבר בשנות ה-
60
,
עם אישור חוק רשויות
ברמה שלישונית
27%
29%
27%
29%
35%
41%
44%
נחלים ומעיינות(
1965
,)
המאפשר להקים רשויות
שפכיםמטופלים
29%
לשיקום נחליםושמירתם כמערכתחיה
34%
48%
ברמה שניוניות
54%
53%
47%
עםזאת,
רק 20
שנה לאחרמכן יושם החוק והוקמה
45%
שפכיםמטופלים
33%
29%
20%
הרשות הראשונה –
רשותנחל ירקון (
1988
)
ברמה בסיסית
14%
9%
8%
8%
משנות ה-
90
הלכה וגברה ההכרה בחומרתמצבם של
שפכיםלאמטופלים
1998
2001
2004
2007
2010
2013
2015
הנחלים בישראל,
והממשלה ומוסדות התכנון החלו
לפעול במטרה לשנות את המצב
מפנה משמעותי ביותר אירע עם הקמתה של המנהלת
כמויותהמזהמים בנחלים הראשייםפחתה בעשורים האחרונים בשיעור שלעד 90%
לשיקום נחלי ישראל (
1993
)
בעקבות כך הוקמו 30
מנהלות אזוריותלשיקום נחלים
עומס הזיהום המוזרםלנחליישראל(לפיטון מזהם*)
בארץ ושתי רשויותנחל נוספות (קישון וחדרה),
שהושקעו בהן עד היום כ-
200 מיליון שקלים.
כמו כן
22904
הוכנו
תכניות
אב לשיקום כל הנחלים העיקרייםבארץ
בנוסף,
הוקמה ועדתענבר שקבעה תקןמחמיר
פחמןאורגני כללי
11559
לאיכות הקולחיםהמוזרםלנחלים. במקביל,
יחד עם
6,531
4713
חנקן כללי
3985
2,683
2863
הסדרתהמודל הכלכלי של תאגידיהמים והביוב חלה
2397
1490
950
470
330
329
230
זרחןכללי
עליה באחוזהשפכים המטופלים ולשדרוג איכות
הקולחיםהמוזרםלנחלים
1994
2000
2006
2009
2012
2015
2019
שינויי המדיניות הוביל להפחתה משמעותית בכמויות הזיהוםהקבועות המוזרמות לנחלים
* מקור: אגף מים ונחלים, המשרדלהגנת הסביבה
6
**
שיעורי הפחתה לפי סוגמזהם 1994-2019
:
פחמן -
-93%
,
חנקן -
-72%
,
זרחן -
-96%
על אףהשיפור שנרשם,
עדייןמתרחשיםאירועיזיהוםמשמעותייםשנובעיםמתקלותבמערכות
ביוב ובטיפול בשפכים ובמחסורבתשתיות מספקותלניצול קולחיםבעונותשיא
אסון נחל אשלים
מראותחריגים בנחלאלכסנדרעקב הזרמותממשחטות ברשות
ב-
בחודשים האחרוניםנראה זיהום חריגבנחל
30
ליוני 2017
,
בריכת גבס של חברתרותם
נחלאלכסנדרמכוסה דם
אמפרט קרסה ומאות אלפימטרים מעוקבים
אלכסנדר,
שהגיע לשיאו בערב פסח (
אפריל
של מי גבס חומצייםזרמולנחל אשלים
2020
) בו התגלו כמויותדםמשמעותיות בנחל
השיטפון חירבאתהנחל כליל,
מקורו של זיהום זההוא במשחטות בשומרון
גרםלמותם של
עשרות חיותבר,
ולסגירתושל הנחל למשך 3
הזרמהזו גרמהלפגיעה קשה במערכת
שנים
האקולוגיתשל הנחל וסביבתו,
בבעלי החיים
חוותדעת כלכלית שהובילו המשרד להגנת
ובצמחייה הניזונים ממנו
הנזקלצמחייה בנחלאשלים
הסביבה ורשות הטבע והגניםהראתה כי עלות
הנזק הינה 397
מיליון שקל *
זיהום גבוהבירקוןעקבהזרמת קולחים
ממט"ש
באזור
סגירת6 נחלים בצפוןעקברמות זיהום גבוהות
במאי 2020
הודיעו המשרד להגנת הסביבה
באפריל 2017
זיהו תושבי ומבקרי האזור ריחעז
ומשרד הבריאות כי
הכניסה לנחלים
זאכי, אלעל,
דגים מתיםבירקון
של סירחון הבוקע מנחל הירקון ומראות של מאות
זיהום בבריכתמשושים
ג'ילבון,נהר הירדן, מג'רסה ובריכתהמשושים
דגיםמתים
אסורה לאחרשאותר בהם זיהום חריג
הסיבה לכך נובעת מהזרמתקולחיםשל מתקן
לפני שנתיים נאסרה הכניסה לנחלים רביםבצפון
טיהור השפכים דרוםהשרון,
שלטענתם טיפל
בעקבותבהלת מחלת
העכברת.
תוךשבועות
בפי 4 שפכים ממה שהוא מסוגל,
ולכן העודפים
ספורים אובחנו 46
בני אדם כחולים
בעכברת,
מוזרמיםלנחל
ומאות נוספים חוו את תסמיני המחלה
אירועי זיהוםכאלו קורים לעתים תדירות ופוגעים בתהליך השיקום שעבר הנחל
7
*
הסכוםכוללאתשיקוםהנחלוסביבתו(
202 מיליוןשקל)וכןאתהפיצויבעבור הנזקהאקולוגי.מקור:
המשרדלהגנתהסביבה (קישור)
ניתן לחלק את מקורות הזרמתהשפכים לנחלים למספר קטגוריות מרכזיות
מקורות הזיהום המרכזיים של הנחלים
שפכיםעירוניים
שפכיםנוספים
1
.
שפכים גולמיים - תקלות במערכת הביוב:
4
. שפכים תעשייתיים:
בכל שנה מתרחשות מאות תקלות במערכות הביוב העירוניות אשר
מספר מפעלי תעשייה אשר משתמשים בחומריםמזהמיםשלא ניתן
גורמותלהזרמתשפכים גולמייםלנחלים
לטפל בהםבתהליך טיהור המים הנוכחי וקיבלו היתרלהזרים חומרים
אלו לנחלים
2
.
קולחים באיכות ירודה -
תקלות
במט"שים עקב
5
. שפכים ממדגים:
כניסת חומרים אסורים או חריגים:
פעילות המדגים כוללתהזרמתמים מהנחלים אל המדגים,
ולאחר
הזרמהשל חומריםמזהמים
למט"ש בהם לאניתן לטפל פוגעיםבאיכות
השימוש הזרמתהמיםמהמדגים אלהנחלים
הקולחיםהמתקבלים וכתוצאה מכך מוזרמיםקולחים אלה (
אשר
מתאפייניםבאיכות ירודה)לנחלים
6
. שפכים מהרשות הפלסטינית:*
3
. קולחים ברמה שניונית/שלישונית:
מדי שנה מוזרמיםשפכים רביםמהרשות הפלסטינית לנחלי ישראל.
הזרמתקולחיםלנחלים לאורמחסור בתשתיותהולכה/
איגוםמתאימות
שפכים אלו לאעוברים כלל תהליך טיהור ומזהמים אתהנחלים
מדיניות רגולטוריתמכוונת-
לדוגמא פרויקט "גאולתהירקון"
תקלות/
איכותלא מספקת כתוצאה מאי שדרוג
מט"שים
או סיבות אחרות
מרבית המיקוד בעבודה זו יהיהבשפכים העירוניים, המהווים את עיקר הנזק הנגרם לנחלים
* במסגרתהעבודה לא נתייחסלסוגייה זו אשרבבסיסה דורשתפתרוןפוליטי/
מדיניאוהשקעותשלהמדינה
במט"שים
8
באזוריגבול.כמו כן, לא ברורההאפקטיביות שלהיטל הזרמהבמקרה זהעלהגורםהמזהם
מיפוי מקורות הזיהום המרכזיים בהתאם לפרמטרים מרכזיים
כמויות בהיתרי
כמויות הזרמה
הזרמה קבועה
סוג
רמת סיבות מרכזיות לזיהום
הרשאה 2019
לנחלים 2019
הזיהום
/ ארעית
השפכים
(מלמ"ק
בשנה**)
(מלמ"ק בשנה*)
מאות תקלותבשנה
תקלות במערכתהביוב,
בפרט בתחנות
גבוהה
1.שפכים גולמיים
ארעית
לרוב ללא היתרים
(
עשוי להגיע למיליוני
השאיבה ובצנרתלהולכת שפכים
מאוד
מ"ק בשנה)
2
.
קולחים באיכות
שפכים אסוריםמוזרמים
למט"ש וגורמים
ירודה -
תקלות
***
גבוהה
ארעית
לפחות5
שפכים
לקריסה/ איכותירודהשל קולחים
מט"שים עקב כניסת
עירוניים
שפכים אסורים
87
מחסור תשתיתהולכה/
איגום לניצול
3
.
אופטימלי של הקולחיםבחקלאות
קבועה לרוב,
קולחים ברמה
בינונית
~
פרויקט גאולת הירקון
66 לעיתים ארעית
שניונית/
שלישונית ^
נמוכה
אין ביקוש לקולחיםשניוניים
היתריםלכ-
6
מפעלים מרכזייםלהזרמת
4
. שפכיםתעשייתיים
5 קבועה
5
גבוהה
שפכים תעשייתיים
המדגים מחזיריםאת המים לנחלים לאחר
5
. שפכיםממדגים
27 לרוב ללא היתרים
בינונית
קבועה השימוש^^
שפכים גולמייםמהרשות הפלסטינית
6
.
שפכים מהרשות
גבוהה
אינם מחוברים
למט"שים ומוזרמים
קבועה
~8 ללאהיתרים
מאוד
הפלסטינית
לנחלים באיכותירודה
* נתוני המשרד להגנת הסביבה
^ ללאהמובילהמלוח(
14 מיליון מ"ק.) יש לציין שכ-
65%
מהשפכיםבקטגוריה (מט"ש
**
צווי הרשאה2019
,המשרד להגנת הסביבה
שורק
והמט"שים
המזרימיםלירקון) מזרימיםלנחלים שפכיםבאיכות הנדרשת ע"
פ חוק –
,
*** מקור: "ההיבט הכלכלי לעניין עלויות שפכים חריגים ושפכים אסורים"
9
קישור לנספח3
רשות המים2015
.
מראיונות שערכנו עולה כיהיקף השפכיםבפועל גבוה מזה
^^ לאחרונה הוצע מתווה חדש בו המים יוחזרו רק בחודשי הגשמים
המדווח, אולם אין אפשרות לקבוע את היקפו במדויק
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
שפכיםנוספים
סיכום
10
אומדן עלות הנזק הסביבתי כתוצאה מזיהום הינו תהליך מורכב מאוד,
וישנן מתודולוגיות
שונות לתהליך זה
המחקר המקיףביותרשפורסם בנושאהנזקהסביבתיהואשלחברתDelft
המחקר של Delft
מתבסס על
מטא-
אנליזה של ספרות קיימת
חברתDelft
ביצעה הערכהשל עלות הנזק הכלכלית הנגרמתעקב
ומחקרים
שבוצעו בשיטות הערכהשונות:
פליטה של חומריםכימייםשונים הידועים כמזהמים – למקורות מים,
נכונות לשלם (Willingness-to-pay)
על סמך העדפות מוצהרות –
לאווירוליבשה
בשיטה זו נשאלים האנשים כמה הםמוכנים לשלם עבור משאב
מסוים, למשל עבור ביקורבנחל נקי
המחקר התייחסלעלות הנזק הנגרמתב-
5 היבטים שונים:
נכונות לשלם על סמך העדפות נגלות –
בשיטה זו נבחנת הנכונות
.1 בריאותהציבור
לשלם על סמך ההתנהגות בפועל,
למשל תשלום על דירות מגורים
בקרבה למשאב טבע מזוהם או נקי
.2 מערכותאקולוגיות
על סמך עלויות השיקום –
הערכתעלויות השיקום כמדד לשווי
.3 נזק לבניינים ולחומרים
הכלכלי של הנזק
על סמך עלויות המניעה –
לפי העלויות המינימליות למניעה של
.4 זמינות משאבים
הנזק או הפחתהשלו לרמה רצויה
.5 איכות חיים
מידול סטטיסטיבשיטת CRF
(
מודל סטטיסטי המאפשר להסיק
מסך הריכוזיםשל מזהמיםמסוימים לגביההשפעה הפיזית שלהם
על נקודות קצה שונות כמו בריאות, מערכת אקולוגיתובניינים)
ואחרות
על בסיס מטא-
אנליזהזו גובש"מדד מחירים" המכמתאתהנזק הכלכלישל עשרות כימיקליםשונים
במסגרת עבודה זו נעשה שימוש ב"מדד המחירים"
של חברת Delft
אשר מתאים
לאומדן עלות הנזק של מזהמים
שונים**
*
'Environmental Prices Handbook’Delft, 2018
11
**
יש לציין כי ערכי Delft נלקחוכפי שהםובמסגרת המחקר לאנמצאה הערכה מפורטת להתאמת הערכים הספציפית לישראל.
ככל שהמחקר בישראל
בתחום יתקדם וייקבעו ערכים המבוססים על מדידות ספציפיות והתאמות מקומיות יש לבחון את עדכון ערכי ההיטל המוצגים במסגרתעבודה זו
בהתבסס על מתודולוגיית Delft
, חישוב ראשוני מראה עלות משקית של כ-
130
מיליון ₪
בשנה וכ-
1.1
מיליארד ₪ בערכים מהוונים במידה והמגמות הנוכחיות יימשכו ללא שינוי
לפי מתודולוגיית Delft
,
עלותנזקי הזיהום מכללנחלי
היווןהנזק השנתיל-
20
שנהמציג עלות נזק
ישראלעומדת עלכ-
130 מ'
₪ בשנה
נוכחיתהעומדתעלכ-
1.1
מיליארד ₪
על מנת לחשב את עלות הנזק השנתי הנובעת מזיהום נחלי ישראל,
על מנת לחשב את עלות הנזק לעשור הקרוב יש להוון את הנזק
בחנו את תמהיל המזהמיםלפי כל סוג שפך והשווינו אותולמחירון
השנתי בהתבסס על תחזיתמגמות קיימות
המזהמיםבעבודתDelft
הנחתשיעור ההיוון -
5%
סה"
כ עלות
ספיקה לשנה
עלות הנזק
סוגהשפכים*
שיקום מוערכת
(מיליון קו"ב)
המוערכת
תקופתההיוון –
20 שנה
(
מיליוני ₪
)
2019
***
(
₪ למ"ק)
לפי
שיעורי שינוי במזהמים-
Delft
**
72.9
49.5
שניוני 1.58
הונח כי תימשך מגמת צמצום הזיהום אולם הקצב שלה
יפחת כפי שהתרחש בשלושה העשורים האחרונים
17.5
19.7
שלישוני 0.89
15.3
26.9
מדגים 0.57
בהתבסס על 7.5%
קיטון בכמות המזהמים השנתית
בעשור האחרון,
הונח מגמתירידהשל 7%
בעשור
20.6
8.3
2.49
שפכים גולמיים +
הקרוב ו-
6% בעשור שאחריו
שפכי רשות
1.5
5.6
תעשייתי 0.26
1.1
מיליארד ₪
עלות משקיתמהוונתבערך נוכחי=
133 מ'
₪ בשנה
עלות משקיתשנתיתשלהזרמת שפכיםלנחלים=
למרות הקושי באמידת הנזק הסביבתיהנובע מזיהוםמי הנחלים,
ניכר כי מדובר בסכום משמעותי שפוגע הן באוכלוסיית
החי והן ברווחת התושבים
*
תמהיל המזהמיםעבור קולחים שניוניים ושלישוניים
מתבס
ס על הכמות המקסימלית המותרת בכל אחד מסוגי הקולחים לפיתקני ענבר.
עבור שפכיםממדגיםותעשייתיים בחנו
את הרכב המזהמיםלפינתוני המשרד להגנת הסביבהמשנת2019
.בנוסף, הנחנו כיהשפכיםמהרשות הפלסטיניםזהים לשפכיםגולמיים.
חישוב מפורט שלעלות הנזק
12
המוערכת לפיתמהיל המזהמיםבכל סוג שפך נמצא בנספח 1
**
'Environmental PricesHandbook’ Delft, 2018
.
יש לציין כי ערכי Delft
נלקחו כפי שהםולא
נעשתה הערכה מאוד מפורטת להתאמת הערכים לישראל
***
לפירוט השפכיםראה שקף9
ונספח (פילוח בין טיפולשניוני לשלישוני)
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
שפכיםנוספים
סיכום
13
מביצוע סקירה בינלאומית אודות פתרונות אפשריים לזיהום מקורות מים עולה כי מדינות
רבות בחרו במנגנון ההיטלים כפתרון אפקטיבי לבעיה
ישנםמספר דפוסי פעילות משותפים
באוסטרליה בשנת2011
שולמוהיטלי זיהוםהמים בהיקף
אוסטרליה
לכללהמדינות שנבחנו
שלכ-
60M$
אשרהוקצוברובםלהתפלהובקרת נזקיזיהום
מדינות רבותקבעו היטלי הזרמהלמקורות מים כפתרוןלבעייתזיהום
מקורותהמים
הולנדהינההמובילההעולמיתבהכנסותכתוצאהממיסי
הולנד
סביבה כאשרהכנסותיהממיסים אלועמדו על3B$ ב-
במרבית המקרים,
ההיטל מוטל על הגורמיםהמזהמים -
המפעלים או
2015
,מתכוכם
כ-
11M$ממיסים הנוגעיםלמקורותמים
המט"שים
ובמקרים מסוימים מוטלים גםעל המערכתהמוניציפאלית
בהתאםלכך, האחריותעל ניטור,
מעקב ודיווח הנוגעיםלסוגי החומרים
בספרדבשנת2011 הכניסוהיטליזיהום המים כ-
55M$
ספרד
המזהמיםולכמויותיהם גםהיא מוטלת על המפעלים/המט"שים
המזהמים
אשרהוקצולחלוטיןלהתפלהובקרת נזקיזיהום
חישוב ההיטל לרוב נעשה לפי מספר 'יחידותזיהום'
להן גרםהגורם
המזהם. שיטת חישובהיחידות משתנה ממדינה למדינה:
ביןהשנים1998 ל-
2011 קטנוהכנסותההיטלים ב-
47%
דנמרק
לצדשמירה עלמתודולוגייתהיטליםדומה,
נתוןהמצביעעל
o עבור כל יחידתזיהום נקבע מחיר,
כאשר מכפלת מחיר יחידה
הצלחתמהלך
במספר יחידות הזיהוםקובע את עלות ההיטל הכוללת למזהם
בגרמניה בשנת2010
עמדוהכנסותהיטלי זיהוםהמים על
o
מספר היחידות נקבע לפי תמהיל כמות החומריםהמזהמים
גרמניה
כ-
450M$
אשרהוקצו לחלוטיןלשיפוראיכותהמים לצד
בשפכים,
והתמחורמייצג את רמתהזיהום הנגרמתבעקבות
השקעהבתשתיותמים במדינה
שחרור תמהיל זה
o
בנוסחתההיטל נלקחיםבחשבון לעיתים גורמיםנוספים דוגמת
במיין מחושבותלצד'יחידותהזיהום'
גם'יחידותחום'-
הוצאות אדמיניסטרטיביותהנוגעות לתחזוקה של מערך הטיפול
מיין, ארה"ב
הלוקחותבחשבוןאתטמפרטורתהשפכיםומתמחרותאת
בזיהום או קנסות בגין חריגהמכמות הזיהום שהוגדרה
הנזקהנוסף שנגרםבעקבותהחום
מהלכי ההיטל במדינות השונות הצליחולרוב לייצר שינויי התנהגות משמעותיים בקרב הגורמים המזהמים באמצעות
מערכת היטלים
מקור:'כלים כלכליים להפחתת זיהום נחלים בישראל'
2012
14
מקור:
Comparative review ofload based licensing fee systems
'
2014
בהולנד ובדנמרק, לדוגמא, שיטת ההיטלים הובילה לשיפור משמעותי
מערכתההיטליםבהולנד הובילהלעלייה בכמות
אחריות הטיפולעלרגולציית המיםבדנמרק
המיםהמטוהריםובשיפור איכות תהליך הטיהור
מחולקתביןחמשמועצותאזוריות במדינה
היטל השפכים הדני נכנס לתוקף ב-
בשנת 1970
נקבע לראשונה היטל על זיהום מקורות מים המחושב
1997 וכלל תג מחירלמזהמי פחמן,
חנקן
לפי כמות החומר המזהםששוחרר למקור המים
וזרחן
אחריותתשלום ההיטל מוטלת על הגורםהמזהםבין אםהוא
המט"ש
אחת ממטרות ההיטל הייתה לספק למפעלים
ולמט"שים תמריצים לבצע
או המפעל
השקעות סביבתיות
כמו גםלצמצם את זיהום מקורותהמים במדינה
שיטת ההיטלים הובילה
לגבייתסכומי כסףמשמעותיים,
אשרהוקצו
המחוקק הדני קבע כי מדי שנה 10
מיליון יורו מסך הכנסות ההיטלים יושקעו
להקמת
מט"שים
בפרויקטים לחידוש ושימור תשתיות מים
מהלך זההוביל לעלייה בכמות
המט"שים ובתאם לעלייה של70%
ההיטלים הניבו תוצאותמשמעותיות כאשר כבר בשלוש השנים הראשונות מאז
בכמות המים המטוהרים שהוזרמולמקורות מיםבמדינה בין השנים
העברת החוק16%
ממפעלי המדינה המירו את פעילותם
לכזו המזהמת פחות
2000-2008
להערכותמשרד המים הדני,
ההשפעה העקיפה של מנגנון זהבארבע שנותיו
כמו כן,
התקבוליםמהיטלים אלו הובילו להשקעה בתשתיותטיהור
הראשונות חסכהמעל למיליון יורובשנה על הוצאות שיקום מקורותמים
המים,
כךשבין השנים 1975 ל-
2008
עלתה יכולת הסרת חנקן
ממקורות המים מ-
53% ל-
86%
בנוסף, למרות שלא היה שינוי באופן קביעתההיטל,
בשנים 1998-2011
נצפה
אינדיקציה נוספת להצלחת היוזמה מתבטאת בירידהבהיקף
צמצוםניכר בהכנסות המדינה מגבייתההיטלים (עדות להפחתתהזיהום)
התקבולים שנאספו מגבייתההיטלים
לאורך השנים,
שמבטאת
ירידהבכמות המזהמיםהמוזרמיםלנחלים
43
14
11
הכנסותהמדינה מהיטל
הכנסותהמדינה מהיטל
23
זיהום מקורותמים
זיהום מקורותמים
(מיליונידולרים*)
(מיליונידולרים**)
2009
2015
1998
2011
נראה כי ההיטלים יצרותמריץ לשינוי הפעילות בקרב התעשייה ועודדו השקעות ייעודיות בפעילות מניעתית לזיהוםהמים
במדינות שנבחנו
* לינק
למקור
15
**לינק
למקור
המחקרהבינלאומי מעלה מספר מסקנות ומציג תהליכים שכיחים בקרב מדינות בתחום
הניטור, התמחור ומנגנון התשלום בנושא זיהום הנחלים
תובנות מרכזיות מהמחקר הבינלאומי
תנאי הכרחי
ההיטל הביא
יישום העיקרון
רמת ההיטל
להיטל הוא מנגנון
לשינוי התנהגותי
"המזהם משלם"
נקבעה לפי יח'
ניטור שנמצא
במדינות רבות
זיהום גנרית
באחריות המזהם
ככלל,
קביעתמנגנון השוואה בין
מנגנון ההיטל הינו שכיח כיום
נראה כי תשלום ההיטל
יכולת הטלת התשלום על
סוגיזיהום דוגמת '
יחידות
ככלי לצמצוםומעקב אחר
הינו באחריותהמזהם,
ללא
הגורםהמזהםמתאפשרת
זיהום'
מאפשר יישור קו בנוגע
זיהום
הבחנה בין מיקומו בשרשרת
בעזרתדיווח עצמי של
לרמותזיהום
התהליך,
היות והוא זה
הגורמיםהמזהמים
בנוסף,
קיימות אינדיקציות
שאחראי על מניעת ההזרמה
שיטה זו מייצרתפשטות
רבותלהיותו בעל השפעה על
שיטה זו שגורה בכלל
בתהליך התמחור כמו גם
התנהגותמזהמים
המדינות שנסקרו
במנגנון האכיפה
הגדרתיח'
הזיהום משתנה בין
מדינות שונות
במדינות שונות הטלת היטל על הגורם המזהם גרמה לשינוי התנהגותי ולהפחתה בכמות המזהמים
16
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
סיכוםהמלצות
שפכיםגולמיים
קולחיםבאיכות ירודה
קולחיםבאיכות שניונית/שלישונית
שפכיםנוספים
סיכום
17
שרשרתהערך של טיפול בשפכים עירוניים כוללת שלוש נקודות זיהום מרכזיות
בנייני מגורים, חנויות,
שפכיםגולמיים מערכתהביוב
שפכיםגולמיים
משרדים, מבני ציבור,
העירונית 1
תקלות במערכתהביוב עד
תעשייה
המט"ש עקב תחזוקהלא
אופטימלית
שפכיםגולמיים
קולחיםבאיכות ירודה
כניסה של חומרים חריגים
2
ואסוריםשגורמיםלתקלות
קולחים
קולחים
במט"ש ולהזרמתקולחים
מפעלי ההשבה
חקלאות
מט"שים
באיכותירודה לנחלים
3
קולחים שניוניים/שלישוניים
מחסור בתשתיותהולכה/
איגום של הקולחים
לביקושי
החקלאות; פרויקט גאולתהירקון;
אי שדרוגשל כלל
המט"שים
לרמה שלישונית או תקלות אחרות
פרק זה יבחןאת הסיבותלכל אחד מהזיהומים ויציע מנגנון כלכלי לצמצום של מקורות הזיהום השונים-
(1
)
תקלות במערכת
הביוב,(2
)
כניסת חומרים חריגים ואסורים
למט"ש
המביאים להפסקת פעילות ו-
(3
) הזרמת קולחים קבועה לנחלים
18
X מקורותזיהום ארעייםולא מתוכנניםלנחלים
X מקורותזיהום קבועיםומתוכנניםלנחלים
סיכוםהמלצות- שפכים עירוניים-באחריותהתאגידיםהעירוניים
השינוי ההתנהגותי
הערכת סך הערות
יחידת זיהום סכום ההיטל
סוג סיבת ההזרמה
היטלשנתי
מחויבת בהיטל
הנדרש לצמצום הזיהום
השפכים
ההיטלאינו מהווה תחליף
כ-
14 מ'
₪
החלתמנגנוןהיטל
תשלוםלכליום
קיצורזמניטיפולבתקלה
תקלותבמערכתהביוב
.
שפכים
למיצוידיןפליליאו מנהלי.
ההזרמהלים
זיהום
(מחודשיםלימים)
1 והשאיבה
גולמיים
ניתןלהשתמשבהיטלים
בחירום*
הפחתהבכמות התקלות
לסיוע לרשויותחלשות
בנוסף-
מנגנון
עלידישיפורהתחזוקה
לשיפורמערכותהביוב
דיפרנציאלי
ויתירות
המתחשבבשינוי
בכמות התקלות
ניתןלהשתמשבהיטלים
כ-
10 מ'
כ- ₪
2
₪למ"
קקולחים
תשלוםלכלמ"
ק
הגברתהאכיפהוהניטורשל
תקלות
במט"שיםעקב
2
.
קולחים
לסיוע למט"
שיםבהקמת
(
היטלהמגלםאתסכום
קולחיםבאיכות
התאגידיםעלהגורמים
כניסתשפכיםאסוריםאו
באיכות
בריכותאיגום,
שיפור
אגרתביובשהתאגידים
נמוכהמשניונית
המזרימיםחומריםאסורים
מי נגרעילי
ירודה
הניטורוהאכיפה של
יכוליםלהטילעל
המוזרםלנחל
למערכתהביוב.בנוסף,
התאגידים
הגורמיםהמזהמים)
הגברתהניטורשלחדירתמי
גשמיםלמערכתהשפכים
איכותשניונית:
תקופתהסתגלותלתשלום
כיום-
מיליוני
1.58
תשלוםלכלמ"
ק
שדרוגכלל
המט"שים
מחסור בתשתיות
3
.
קולחים
ההיטלשל3-5 שנים:
₪ בודדים,
₪ למ"ק^
קולחיםבחלוקה
לרמהשלישונית
הולכהלמוקדיביקוש
ברמה
למט"
איכותשלישונית:
**
שיםבעלימחסור
לאחר תקופת
ל-
2 רמות:
פיתוח חיבור
המט"שים
או באיגוםבחודשי
שניונית/
בתשתיותהולכה
ההסתגלות-
0.89
₪ למ"ק^
א. איכותשניונית
למפעליהשבה
החורף
שלישונית
למפעליהשבה(לדוג'
עשרות
ב. איכותשלישונית
פיתוח תוספתמאגרים
מדיניותרגולטורית
שורק)
מיליוני₪
לאיגום
(גאולתהירקון)
הקלותבתקופתהחורף
(
במידה ולא
הפקתמים באיכות
בשלמחסורבתשתיות
יחול שינוי
נמוכהמשלישונית
איגום
תשתיתי)
^^
פרויקטגאולתהירקון
* כ-
10,000
₪ ביום, עם תעריף משתנה לפימשך הזמןעד לטיפולבתקלה
**
איכות שניונית = איכות המותרת להשקיה מוגבלת;
איכות שלישונית = איכות המותרת להשקיה ללאמגבלות.עפ"
י תקני ענבר 2010
19
^
חושב לפיעלות נזק המזהמיםהמותרים בתקני ענבר בהתאם למחקר שלDelft
.
הסברמפורט ניתן למצוא בנספחים 1 ו-2
^^
מרבית
ההזרמות
הנוכחיות עומדות בדרישות ולכן יקבלו פטור מהיטלל-
3-5
שנים במהלכהיידרשו לשיפור תשתיות ההולכהוהאיגום וביצוע שדרוג שלישוני (במידה וטרם בוצע)
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
סיכוםהמלצות
שפכיםגולמיים
קולחיםבאיכות ירודה
קולחיםבאיכות שניונית/שלישונית
שפכיםנוספים
סיכום
20
תקלות תדירות במערכת הביוב גורמות להזרמת שפכים גולמיים לנחלים
1
מאות תקלות בשנהעםמגמתעלייהלאורך השנים^^
לעתיםתדירות מתרחשותתקלות במערכותהביוב
פעילות תקינה של מערכתהביוב העירונית כוללתהזרמהשל כלל המים
הגולמיים למפעלי טיהור שפכים (מט"שים)
542
עםזאת, לעתים קרובותמתרחשות תקלות במערכתהביוב העירוני,
7%
שגורמותלהזרמתשפכים גולמייםישירות לנחלים טרם ההגעה
למט"שים
16%
התקלות הנפוצות ביותר, אשר מהוותלמעלה מ-
80% מהתקלות,
נובעות
350
מכשלים בצנרתהולכת השפכים ומתקלותבתחנתהשאיבה*
26%
300
17%
לאורךהשנים נחקקו מספר חוקיםהמחייביםאת הרשויות המקומיות
419
7%
23%
לבצע צעדי טיפול ותחזוקהעבור שמירה על תשתיותהולכת הביוב,
תקלות
20%
7%
266
210
לרבות סכום מינימום אותו צריכה הרשות להשקיע לטיפול בסוגיות אלו**
ביוב
20%
תקלות
תקלות
52%
בהתאםלחוקיםאלו,
תאגידיהמים מחויביםלדווחעל תקלות במערכות
ביוב
56%
ביוב
50%
המים והטיפול בהן. כמו כן,
במקרה בו המשרד להגנת הסביבה סבור
שהתאגיד אינו משתמש בסמכותו או נמנע מלבצע את תפקידו לגבי
מפגעים תוך7 ימים,
רשאי הממונה על איכות הסביבה "להיכנס לנעלי"
2009
2011
2014
התאגיד ולחייב אותו בתשלום כפול עבור עלות התקלה***
כשליםבצנרתהולכתהשפכים
תקלותבתחנותהשאיבה
ביכולתו של המשרד
להגנ"ס להטיל קנסות או למצות את הדין הפלילי עם
הזרמתקולחיםממט"ש
אחר
גורמיםבהם נתגלה זיהום חריגשלא דווח (מתרחש לעיתיםנדירות)
^
עםזאת, משרדי הממשלה עושים בחקיקה הקיימת שימוש חלקיבלבד,
וגםבמקרים הנדירים בהם הצוויםמופעלים,
עובר זמן רב עד לביצועם
בפועל.
משיחותשערכנו הסיבה לכך נובעת כתוצאהמהיעדר כלים
מספקים לאכיפה מנהלית ומחסור משאבים לטיפול במישור הפלילי
למרות מגוון הכלים הרגולטוריים הקיימים לטיפול בבעיהזו, מספר תקלות הביוב נמצא במגמת עלייה
* מקור: עמותת צלול,
"קרן לטיפולמהיר בזיהום נחלים ובזיהום מקורות מים"
, מקור
** כגון כללי תאגידי מיםוביוב, התשע"ו-
2016
, אשר קובע היקף השקעות מינימליבו מחויבים לעמוד תאגידי המיםלצורך שיקום ושדרוג מערכות המיםוהביוב
21
*** מקור: פקודת בריאות העם,
סעיף61א'
^ לעתים נדירות מטילההמשטרההירוקה קנסות על גורמים מזהמים
^^ מקור: דו"ח מצב הסביבהשלהמשרד להגנת הסביבה.מתוך סך התקלות ב-
2014
,
ניתנו רק 6 צווי הרשאה להזמתשפכים לנחלים
קיימות שתי בעיות מרכזיות הנוגעות לתקלות במערכות הביוב (
1/2
)
1
א. זמן התגובה לתקלה- טיפול איטי בחלק מהתקלות לאחר היווצרותן
דוגמאות למשכי הזמן עד התיקוןשל אירועי
זיהוםשונים בפברואר מרץ 2012
משך הזמן לתיקון תקלות קטנות, שהפגיעה הסביבתיתמהן גדולה,
משך האירוע
תיאור האירוע
נחל
הינו
ארוך, ואף מגיעלעיתים למספר חודשים,
מה שגורםלהזרמתשפכים
3 חודשים
הזרמות ביוב לנחל
יחיעם
גולמייםלנחלים
פירוט הבעיה
2 חודשים
הזרמת ביוב לנחל
עירון
בפרט, הדבר פוגע ברשויות חלשות,
אשר חסרות את המשאבים הנדרשים
1 יום
גלישתביוב לנחל
עמוד
לטיפול מהיר בתקלות
4 ימים
סתימה בקו ביוב בכפר מסר
תבור
מאפייני ההיטל
היטל הולך ועולה ככל שעובר זמן רביותרמרגע היווצרות התקלה ועד לטיפולה
הכלכלי להגברת
ווידוא כי רמתההיטל הינה משמעותית ביחסלעלות תיקוןהתקלה
תמריץ לקיצור
בחינתשימוש בחלקמההיטלים לסיוע לעיריות חלשות
זמן התגובה
יש לייצר מנגנון כלכלי שיתמרץ את תאגידי המים לבצע טיפול מהיר בתקלות,
על מנת לא להחמיר את הזרמת השפכים
לנחלים
* מקור:עמותתצלול,
"קרןלטיפולמהיר בזיהוםנחליםובזיהוםמקורותמים"
,מקור
22
קיימות שתי בעיות מרכזיות הנוגעות לתקלות במערכות הביוב (
2/2
)
1
ב.
היווצרות תקלת הביוב – חוסר ביתירות ותת תחזוקה במערכות הביוב
ע"פ שיחותעםגורמיםבשוק, תאגידיהמים מתקשים לתחזק את מערכותהשפכים ולייצר את רמותהיתירותהנדרשות,
דבר
שמוביל להישנות של תקלות ולהזרמתןלנחלים
הדבר בולט עוד יותרברשויות החלשות, אשר במקרים רביםאינן עומדות בעלות התחזוקה הגבוהה בגלל מצבן הכלכלי הגרוע.
כך
למשל,
בשנים 2011-2014
תקלות בתחנתהסניקה של
ג'סר א-
זרקאהובילו לריכוז מזהמים גבוה בנחל תנינים(
770 אלףמ"ק)
בנוסף, קיימות אינדיקציות לכך שרשויות מסוימות לא מחלקות אתמשאביהן בצורהנכונה,
או מעבירות תקציביםשנועדו לטיפול
פירוט הבעיה
בשפכים למטרות אחרות
כדי לפתורבעיה זו קבעה המדינה סטנדרטיםבהם חייביםלעמוד תשתיותהביוב,
כמו גםאת שיעור ההשקעה המינימלי אותו
מחויבתלהשקיע כל רשות מקומית במערכתמיםובמערכת ביוב
יצוין כישיחותעם גורמיםבשוק העלו כי מערכתהיתירות הקיימת באזורים הקרוביםלכנרת הינה גבוהה משמעותית משאר אזורי
הארץ וכמותהתקלות באזור זהנמוך משמעותית*
מאפייני ההיטל
קיוםהיטל קבוע לכל אירוע תקלה מהיוםהראשון
הכלכלי להגברת
תמריץדיפרנציאלי המגולםברמתההיטל-
היטל תוספתי ככל שכמות התקלות עולה ביחסלממוצע השנתי והפחתתההיטל
תמריץ להפחתת
ככל שכמות התקלות יורדת
כמות התקלות
המנגנון הכלכלי צריךלתמרץ את תאגידי המים להשקיע משאבים בתחזוקה וביתירות של מערכות הביוב והולכת המים
*
הסיבה לכךהיאמדיניותקפדניתשלרשותהמים בעשוריםהאחרוניםבאזורהכינרתמתוךרצוןלשמורעלמקורמים זה נקי
23
ממזהמים.
מדיניותזו כוללתומערכתפיקוח צמודהבכלאגןההיקוותכאשרכלמערכתביובדורשתאישורוכלמתקןנמצא
בקשר ישירעם פקח
היטל ההזרמה לים בחירום מציג מנגנון המאפשר טיפול בשתי הסוגיות הנדרשות לפי
1
המאפיינים שהוגדרו
היטלהזרמהלים בחירום נקבע
ההיטלמתמרץטיפול מהיר
עלפי משך ההזרמה
והפחתה שלכמותהתקלות
1
ההיטל קובע סכום מינימלי של 10,000
₪
לכל
היטל הזרמהבהיתר חירוםמוטל על גוףשמזריםשפכים לים עקב
ההיטלמתמרץ
אירוע של תקלה וללא תלותבמשך הזמן הנדרש
תקלה. גובה ההיטל נקבע רק על בסיס מיקוםההזרמה*
ומשך הזמן
הפחתה בכמות
לתיקון התקלה,
ובכך מתמרץ תחזוקהמונעת
בו הוזרמוהשפכים.
סכומי ההזרמהנתונים בתרשים
התקלות
שתחסוך סכום זה
כספי ההיטל משולמים לקרןלמניעת זיהוםהים,
המשמשת למימון
2
גובה ההיטל עולה ככל שהזמן עובר.
ישנו תמריץ
פעולות פיקוח ואכיפה,
לרכישת אמצעים והכשרת כוח אדםלטובת
לסיים אתהתקלה כבר ביממה הראשונה,
ולכל
ההיטלמתמרץ
מניעת זיהום ים
המאוחר תוך3 ימים,
אז חלה הקפיצה
טיפול מהיר
ניתן להשתמש בהיטל דומה להיטל ההזרמהלים כמנגנון למניעת
המשמעותית ביותרבגובה ההיטל.
ההיטל מוסיף
בתקלות
הזרמתהמזהמיםלנחלים
לעלות ככל שתיקון התקלה מתארך
105,000
95,000
לאחר3
ימים גובה
85,000
75,000
ההיטלקופץמשמעותית
גובההיטלהזרמה לים
היטלמינימלי–
מהיוםהרביעי,
כליום
בהיתרחירום,
₪
לתמרוץתחזוקה
25,000
הזרמהנוסףעולה
מונעת
(ההיטלהמוצע)
10,000
10,000
₪
...
0
1
2
3
4
5
6
7
מספר ימים לתיקון התקלה
בדומה למאפייני הזרמת השפכים מתקלות לנחלים,
היטל ההזרמה לים בחירוםמנסה להתמודד עם אירועים לא
מתוכננים תוך הטלת היטל ראשוני בגין היווצרות התקלה והיטל הולך ועולה באופן משמעותי ככל שהתקלה מתמשכת
24
השוואה יחסית לעלות תיקון תקלה ממוצעת מראה כי גובה היטל ההזרמה לים
1
בחירום צפוי לתמרץ תיקון תקלות מהיר בתחום הנחלים
גובהההיטלהוא משמעותיביחסלעלות
עלותתיקון הנזק מהווה
תיקון הנזק ולכןצפוי להביא לשינוי
אינדיקטור לעלות המניעה
לפי המודל המוצע,
על
תקלה שאורכת למעלה מ-
3
ימים יוטל היטל מהותי
בעתתקלה,
חלופתהמניעה האופטימאלית היא טיפול מהיר בתקלה
של לפחות פי 2.5
מעלות תיקון
התקלה הממוצעת.
היטל זה יעודד קיצור
הקיימת,
ולכן עלות המניעה = עלות תיקון התקלה
משך הטיפול בתקלות
תקלות במערכותהביוב דורשות תיקון
מיידי שתחדש את הזרמת
על תקלה שתתוקן בזמן סבירשלעד 3
ימים יחולהיטל של לכלהיותר
השפכים הגולמיים
למט"שים
83% מסך העלות לתיקון תקלה.
גובהההיטל משמעותי ביחס לעלות תיקון
התקלה והפחתהשל כמות התקלות באופן כללי
דוגמאות לתיקוניםנדרשים כוללים תיקון או החלפת קטע הצנרת
סכום הכסףהשנתי שייגבה מסךההיטלים יעמוד על כ-
14 מ'
₪
**
,
הפגום, וכן תיקון או החלפת משאבות
המהווה 0.5% מהכנסה של כלל תאגידיהמים בישראל. להערכתנו,
סכום
על פי עבודה קודמת*
זההינו משמעותי בכדי לתמרץ שינוי התנהגות אולם מנגד לא יאייםעל
, בה בוצעו שיחותעםמומחים,
מנהלי תאגידי
היציבותהפיננסית של התאגידים
מים ואיגודי ערים, התפלגותעלות תיקוןהנזק הינה לפי החישוב הבא:
רמת ההיטל כמכפלה של עלותהמניעה (תיקוןהנזק),לפימשך זמן התקלה
75%
מהתקלות -
עלות של 8,000
₪
בממוצע,
עלות
105,000
95,000
תיקון הנזק עומדת
3.5X
20%
מהתקלות –
עלות של 40,000
₪
85,000
3.17X
על כ-
30,000
₪
75,000
2.83X
לאירוע
2.5X
5%
מהתקלות –
עלות של 350,000
₪
25,000
בשנת 2014
נרשמו 542 תקלותמדווחות,
אשר בחישוב כולל מהוות
עלותממוצעתלתיקוןתקלה30,000
₪
0.83X
10,000
עלות שנתית של כ-
17
מיליון ₪
0.33X
0
1
2
3
4
5
6
7
מספר ימים לתיקון התקלה
הטמעת היטל ההזרמה בחירום לים על מזהמי הנחלים צפוי לייצר שינוי התנהגותי
* מקור:עמותתצלול,
"קרןלטיפולמהיר בזיהוםנחליםובזיהוםמקורותמים"
,מקור
**בהתבסס על כ-
550
תקלותבשנה(בדומה למספרהתקלותב-
2014
,)
ובהנחהכיההיטל הממוצעיעמוד על25,000
₪
(
טיפול של
25
עד3 ימים)
לצד החלת מנגנון היטל ההזרמה לים על ההזרמה לנחלים להוסיף 2
התאמות אשר
1
יסייעו לתמרץ הפחתתכמות התקלות
1
היטל דיפרנציאלי
לתמרוץ
הפחתתהתקלות
המנגנון המוצע קובע היטל קבוע על כל התאגידים,
למרות שכמות התקלות
במידה וכמותהתקלות
במידה וכמותהתקלות
ואיכותהטיפול משתנים בין התאגידים
באחריותהתאגיד ירדה,
באחריותהתאגיד עלתה,
ייקבע מכפיל בין 0.5 ל-
1
ייקבע מכפיל בין 1 ל-
2
על מנת להבטיח כי המנגנון מתמרץ אתהתאגידים להפחית את כמות התקלות
באחריותם,
אנו מציעיםלהוסיף להיטל מכפיל אשר ייקבע בהתאם לשיעור
השינוי בכמות התקלות של כלתאגיד בשנה נתונה ביחס לממוצע 3
השנים
האחרונות שלפני השנה הנבחנת
מוצע לקבוע למנגנון זה רף תחתוןשל 50%
הפחתה (
במקרה של ירידה
200%
50%
100%
-
משמעותית)
ורף עליון של 200%
מגובה ההיטל (
במידה והתאגיד מציגעלייה
היטל בסיסי
ממשמעותית)
2 סיועייעודילרשויותמקומיותחלשות
גובהההיטל כאחוז מההיטלהבסיסי
תקלות מערכותביובנפוצות יותרואורכותזמן רב יותרבקרב רשויות חלשות,
אשר חסרותאת המשאבים הנדרשים להתעסק בבעיות אלו ולעתים אף אינן
מאוגדות בתאגידמים
כמו כן,
קיים כלי ממשלתי בו המדינה מציעהלרשויות Matching
בגובה של 80%
, אך ישנן רשויות שמתקשות לעמוד גםבהחזרנמוך זה
על מנת לסייע לרשויות אלו ולתמרץ אותן להשקיע עוד כסף בתחזוקהוטיפול בתשתיות,
אנו מציעיםלהשתמש בחלקמהכסף שייאסף על מנת לסייע
לרשויות חלשות*
בהערכהשמרנית, גובה ההיטלים שייגבו בשנה עומד על כ-
14 מ'
₪
**
, סכוםהמהווה כ-
1%
מסך התקציבהשנתי של תאגידי המים במעמד סוציואקונומי
נמוך (
4 ומטה) ***
, שיחד עםמנגנון ה-
Matchingיכול לסייע לרשויות החלשות
עקרונות אלו יתמרצואת הפחתת כמות התקלות ע"
י הגדלת רמת ההיטלים ככל שיש יותר תקלות ומנגד יסייעו באופן
ייעודי לרשויות חלשות אשר מתקשות לממן פרויקטים לשיפור מערכות הביוב
*
ניתןלייצר"סל" שלשימושיםעבור הכסף שייאסףמההיטלים,
כאשרפרמטריםלתיעדוף
יתעדפו רשויותחלשותויתייחסו לרגישותאקולוגית
ארצית
26
**
הערכתTASC
***מקור: רשותהמים,
2018
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
סיכוםהמלצות
שפכיםגולמיים
קולחיםבאיכות ירודה
קולחיםבאיכות שניונית/שלישונית
שפכיםנוספים
סיכום
27
כניסהשלחומריםאסוריםשלא ניתניםלטיהור על ידי
המט"ש פוגעתבאיכות
2
הקולחיםהמתקבלים וגורמתלהזרמתם לנחליםשל קולחיםברמה הנמוכהמשניונית
לעתים תדירות מוזרמים שפכים אסורים לביוב אשר
תאגיד מים
פוגעים בפעילות התקינה של
המט"שים
1
מפעל
לאחרקבלתהתראה
מהמט"ש,
ביכולתו
מכון טיהור שפכים הוא מתקן המנקז אליו אתהשפכים הגולמיים המגיעים
של תאגידהמים
לנטראחרהמפעלים
מזהם
מרשת הביוב, ובו מתבצע תהליך טיהור השפכים, לשם השבתםלחקלאות
המזהמיםולהטילעליהםקנס
לעתיםמוזרמיםאל מערכתהביוב,
ובהמשך גם
למט"ש,
חומריםהמוגדרים
הזרמת
כאסורים או חריגים, אשר אינם יכולים לקבל מענה בתהליך הטיהור
חומרים
אסורים
הזרמה כזופוגעתבתהליך הפירוק הביולוגי המתרחש
במט"ש ואף לעתים
2
משביתה כליל אתפעולתו
מט"שים
כךלדוגמה,
לעיתיםבמהלך תקופתהמסיק מוזרם
למט"שים
עקר,
תוצר
פעילות ביתבד המייצר שמן זית,
אשר פוגע באיכות הקולחיםואף גורם
לקריסת
המט"ש
הזרמת
הקולחים
בעקבותכך,
הקולחיםהמתקבלים לאחר תהליך הטיהור אינםבאיכות
באיכות
מספיקה לשימוש בחקלאות"(נמוכה משניונית)"
,
ולכן הםמוזרמיםישירות
3
ירודה
לנחלים
לנחלים
נחל
הנזקים משפכים אסוריםעומדים על כ-
500
מיליון ₪ בשנה**
לפחות 1%
מסך הקולחים המטופלים מוזרמים לסביבהמדי שנה
37%
מסך השפכים התעשייתיים בארץהם שפכים אסורים –
עקבחדירה של שפכים אסורים –
5 מלמ"ק
בשנה**
כ-
33 מלמ"ק
בשנה*
צמצום הזרמת השפכים האסורים למערכות הביוב תביא להפחתת ההזרמה לנחלים
לפי כמות שפכי תעשיה אסורים בשנים 2012-2014
* מקור:
רשות המים – מתודולוגיה בקביעת תעריפים בעד הזרמה של שפכים אסורים,
*
* מקור: ההיבט הכלכלי לעניין עלויות שפכים חריגים ושפכים אסורים,
רשות המים 2015
. פירוט:
200 מלש"ח
נזקים למערכת האיסוף וההולכה,
28
150 מלש"ח עלויות תפעול נוספות
למט"שים,
140 מלש"ח
פגיעה באספקתהקולחים לחקלאים ו-
12 מלש"ח
נזקים ישירים לסביבה ולנחלים
הבעיה המרכזית הינה היעדר אכיפה של הזרמה של שפכים אסורים
2
במקרים רבים תאגידי המים נמנעים מפעולות אכיפה כנגד הגורמים המזהמים
תאגיד מים
הזרמהשל שפכים אסוריםמוגדרת כעבירהפלילית הגוררתתשלומים מוגדלים של אגרות
לטיפול בשפכים* לצדטיפול במישור הפלילי**
התאגידים אוכפים את הזרמותהשפכים באמצעות דגימות תקופתיותשל שפכי מפעלי
אפשרותלהטלתקנס
התעשיה, שעל פיהן נקבעת אגרתביוב דיפרנציאליתבהתאם לאיכותהשפכים
(לאמופעלתבמרביתהמקרים)
פירוט הבעיה
עםזאת,
הדגימות התקופתיותלא יכולות לזהותמקרים בהםהוזרמושפכים אסורים באופן
גורםמזהם
נקודתי,
וכך נגרםנזק
למט"ש
מבלי שהמפעל המזהםמשלם על כך
מט"ש
נחל
בשפכים אסורים
במקרים רביםמגיעים
למט"שים
הזרמותנקודתיותשל שפכים אסורים,
ולמרות שלתאגידים
יש כלי אכיפה לטיפול בבעיה זו, לרוב הם אינם משתמשים בו. לפי הערכותגורמיםבשוק,
התאגידיםפועלים לאיתורמקור הזיהום רק ב-
5% מהמקרים***
הגדרתרמתהיטל שתתמרץ את התאגיד לבצע פעולת אכיפה ואיתורהמזהמים
מאפייני ההיטל
רמתההיטל על התאגיד תהיה בממוצע זההלהיקף אגרותטיפול השפכים המוגדלים שהתאגיד יכול לגבותמהגורמיםהמזהמים בגין
הכלכלי
לתמרוץ
הזיהום, באופן שבו התאגיד בממוצע לא ירוויחולא יפסיד מהמנגנון
אכיפת הזרמת
ההיטל ייגבה בהתאםלכמות השפכים המוזרמיםלנחל, תוךהתאמת רמתההיטל לכל מ"
ק לפי היחס הממוצע שבין כמות השפכים
חומרים אסורים
האסורים המוזרמיםלמערכת הביוב ע"
י המפעל לכלל השפכים המוזרמים
מהמט"ש
לנחל
יש לייצר מנגנון כלכלי שיתמרץ את תאגידי המים להפעיל מאמצי אכיפה כנגד הגורמים המזהמים
* לפי כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תש"ע-
2009
–
תוספת שלישית (קישור)
29
** לפי חוק המים התשי"ט-
1959
(קישור),
ולפי תקנות המים (מניעת זיהום מים)
(מתכות ומזהמים אחרים) התשס"א-
2000
(קישור)
***
לפי הערכות גורמים בתחום
המט"שים
מנגנון ההיטל על התאגידים יופעל בעת הזרמת שפכים אסורים לנחלים וישורשר
בסופו של דבר לגורם המזהם (במידה והתאגיד ינקוט פעולת ניטור אפקטיבית)
2
מנגנון ההיטל
גובה ההיטל המוצע נגזר מכמות השפכים האסורים שהוזרמו
2
₪ למ"ק
המט"ש יפנה לוועדה למתן צוויהרשאה
לנחלים על מנת להזרים את הקולחים
באיכותנמוכה לנחל (
ברמהנמוכה
רמת
כמותקולחים
מקדם המרהמקולחים
תוספת גביהבגין מ"
ק
משניונית)*
ההיטל =
שהוזרמולנחל X
לשפכים אסורים
X שפכים אסורים
במקרה שהועדה תמצא כי מקור הבעיה
36
₪
5.55%
בכניסת שפכים אסורים או חריגים
למט"ש,
הועדה תטילהיטל עלתאגיד המים הרלוונטי
עבור הזרמתהשפכים האסורים בגובהשל 2
15%
37%
40
₪
4
₪
₪ לכלמ"ק קולחים
שיוזרמולנחל
עלות
שיעורהשפכים
עלות
למ"ק
שיעורהשפכים
מקסימלית
–
X
האסורים**
*
שפכים
התעשייתיים*
*
למ"ק שפכים
(
מסךהשפכים
(מסך השפכים)
רגילים^
אסורים^^
ההיטל יתמרץ את תאגיד המים
התעשייתיים)
לאתר את מקור הזיהוםעל מנת
להטיל עליו את אגרותהביוב
הנדרשת
בהנחהכי5 מיליון מ"
קקולחים מוזרמים מדי שנה
ממט"שים לנחלים עקב כניסתחומרים
אגרותהביוב המוגדלות ייגבומהגוף המזהם
אסורים, מדובר עלסך היטלים בהיקףשל כ-
10
מיליון שקליםבשנה(
ההיטלעשוי להגיע
וכך יתומרץ לאלהזריםשפכים אסורים תוך
יצירתאפקט הרתעה עבור גורמיםדומים
למאותאלפי ₪ לאירוע הזרמה)
ההיטל המוצע יוטל בעת הפניה לוועדת מתן צווי הרשאהויעמוד על2
₪ למ"ק
באיכות הנמוכה משניונית המוזרמת לנחל
* עשוי לקרות גם בגלל חדירת מי גשמים למערכת השפכים עקב אי הפרדה מספקת ממערכת הניקוז שיובילו לאיכות קולחים הנמוכה משניונית
*
*
לפי ממוצע הערכות רשות המים של10-20%
מכלל השפכים (קישור)
**
* מקור:
רשות המים – מתודולוגיה בקביעת תעריפים בעד הזרמה של שפכים אסורים,
לפי כמות שפכי תעשיה אסורים בשנים 2012-2014
30
^ תעריף ממוצע לפי ספר תעריפי המים של רשות המים,
יולי 2020
,
פרק6
(קישור)
^^
לפי כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)
, תש"ע-
2009
.
התעריפים
למ"ק
שפכים אסורים נקבעים באופן שמטפס מהר לסכום המקסימלי,
ועל כן זוהי הנחה סבירה כי באותם
מקרים חריגים שהשפכים האסורים הביאו להזרמה לנחל – הזרמה זו מקורה בשפכים שישולם בעבורם הסכום המקסימלי
ניתן להשתמש בתקבולי ההיטל לטובת מענקים להקמת בריכות חירום בכניסה
2
למט"שים, המאפשרות להתמודד עם השפכים האסורים
מאגרחירום מהווהפתרון זמני
אנו מציעיםלייעד את כספיההיטלים
למט"ש
להתמודדעם שפכיםאסורים
בעבורהזרמהלטובתהקמתבריכותחירום
ביכולת
המט"שים להקים בריכות חירוםאשר יקלטו אתהשפכים הבעייתייםבאופן זמני ויאפשרו
עלות הקמת מאגר חירוםנאמדת בכ-
5-10
לטפל בהםבאופן מבוקר מבלי לפגוע ביתר הקולחים
מלש"ח
למט"ש
גדול ממוצע**
בנוסף לסיוע בטיפול בשפכים חריגים,
המאגר משפר את יכולת התמרון ההנדסית בעת תקלות
סך ההיטלים הצפוייםלהתקבל מהזרמות
במט"ש ונותןמענה
להזרמות
מי נגרלמערכת הביוב באירועי גשם גדולים
לנחלים הם כ-
10 מלש"ח
בשנה
חשוב לצייןכי מאגר החירוםאינו פתרוןהרמטי,
ובמקביל יש לפעול לפתרון של טיהור מלא של
כלל השפכים
סכום זהיאפשר לממן מספר מאגרים נוספים
בשנה
זיהוםהנחלים עקב כניסת
חומריםאסורים
למט"שים
ברוב
המט"שים
אין מאגרי חירום וקצב הבניה
שלמאגרים חדשיםהוא איטי במיוחד
הטלת היטל להפסקת הזיהום
משרד הבריאותדורש להקים מאגרי חירוםעםנפח אגירה ל-
3 ימי הזרמה*
,
אולם ברוב
המט"שים
עדיין איןמאגרים, או שאינם עומדים בדרישות הנפח
המדינה קבעה יעדים בנושא זה, אולם נכון להיום היא אינה עומדתביעדים אלו,
שימוש בכספים לשיפור יכולת
ובקצב זהיעברו
ההתמודדות של
המט"שים
למעלה מ-
50
שנה עד להקמת מאגריםלכל 87 המט"שים
הגדולים בישראל
שימוש בכספי ההיטל שייגבו יוכל לסייע להקמת מספר מאגרי חירום
צמודי
מט"ש בשנה (
המספר המדויק תלוי בהיקפי
המענק שיוצעו לכל מאגר)
*מקור:
רשותהמים – מתודולוגיהבקביעת תעריפיםבעדהזרמהשלשפכיםאסורים,
2016
31
**
עלפינתוני ספיקת
מט"שים 2017
,ובחישובמאגרל-
72 שעות;
בעלותהקמה של100
₪
לקובמאגרעלפיאומדןעלויותשל
מט"ש
קרית
שמונהמשנת2010
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
סיכוםהמלצות
שפכיםגולמיים
קולחיםבאיכות ירודה
קולחיםבאיכות שניונית/שלישונית
שפכיםנוספים
סיכום
32
כיום, ישנן הזרמות רחבות היקף של קולחים לנחלים ברמה שניונית/
שלישונית עקב
3 היעדר ניצול שלהם בחקלאות ממגוון סיבות
קולחים רבים המופקים
במט"שים אינם
הסיבות העיקריות לחוסר הניצול הן
מנוצלים להשקיה ולכן מוזרמים לנחלים
מחסור בתשתיות ובעיות באיכות הקולחים
.1
היעדר חיבור תשתיתי למפעלי השבה לחקלאות –
המט"שים
בישראל מפיקים כ-
520 מלמ"ק
קולחים בשנה*
בשל סיבות הנדסיות, סטטוטוריות, מימוניות ועוד
אתכמות הקולחיםהאדירה ניתן לנצל לטובת השקיה חקלאית,
וכךלהימנע
.2
הזרמה שלעודפי קולחים בחודשי החורף –
מהזרמהשלהם לים ולנחלים
בעיות
יש צורךלאגור את הקולחים בעונת הגשמים עד
הביקוש לקולחיםבקרבהחקלאיםגבוה משמעותית מסך הקולחיםהמופקים
תשתית/
לעונת ההשקיה בקיץ,
אולם נפח המאגרים הקיים
לעיתים אינו מספיק לכך
רגולציה
על אף זאת, כ-
22%
מהקולחיםהמיוצרים בישראל (
115 מלמ"ק)
אינם מנוצלים
ו
מוזרמיםלסביבה*
.3 רגולציה –
ישנה מדיניות מתוכננת של הזרמת
קולחיםבאיכותנדרשת לנחל הירקון במסגרת
קולחים
ממט"שים מהווים את עיקר
ההזרמות
לנחלים בישראל
פרויקט גאולת הירקון,
אולם אלה אינם דומים
באיכותםלמים שפירים
השוואת כמות הקולחיםמול צריכתהמים בחקלאות(מיליוני מ"ק*)
1170
.4 מט"שים המפיקים באיכות שניונית –
בקולחים
פוטנציאל
מים שפיריםלחקלאות
באיכותזו ניתן לעשות שימוש מוגבל,
והביקוש
בעיות
הביקוש
להם נמוך. לפי חוק,
מחויבים
המט"שים לשדרג
805
הנוסף
באיכות
קולחיםהמוזרמים לסביבה
אתהטיפול לאיכותשלישונית
520 לקולחים
115
הקולחים
.5
מקרים נקודתיים שלהפקת קולחים באיכות
405
365
קולחיםמנוצלים
נמוכה משלישונית –
בשל תקלות
במט"שים**
צריכתמיםבחקלאות
קולחיםמופקים
יש לייצר מנגנון שיתמרץ את שיפור איכות הקולחים המיוצרים ואת שיעור הניצול שלהם
* מקור: נתוני רשות המים,
2017
.
מתוך 405 מלמ"ק
קולחים מנוצלים,
365 מלמ"ק מנוצלים בחקלאותוהיתר (
40
) מנוצלים לשימושים אחרים
33
**
וכן בשלחדירה של מי נגר עילי המוזרם
למט"ש
ישלבחון החלת היטלים עלתאגידיהמיםבמקריםשל הזרמת קולחיםברמה שניונית
3
ושלישוניתלנחליםבמידהוההזרמה אינהנובעתממחסורבתשתית ובאיגום
גובה ההיטל ייקבע בהתאם לאיכות הקולחים המוזרמים
מנגנון ההיטל
הערות
סיבת ההזרמה גובהההיטל
איכות הקולחים
לנחל
המט"ש יפנה לוועדה למתן צוויהרשאה
לנחלים על מנת להזרים את הקולחים
המט"ש עקב
קולחים באיכות נמוכה
שבאחריותו
2 נסקר בפרק הקודם
קריסת ₪ למ"ק
שפכים אסורים
משניונית
במקרים של בעיות תשתית
איכות שניונית
1.58
₪ למ"ק*
(
הולכה או מחסור בתשתיות
להשקיה מוגבלת
בעיותבאיכות
איגום)
או מדיניות רגולטורית
הקולחים /
מחסור
מכוונת,
תינתן תקופת
איכות שלישונית
הועדה תבדוק את נסיבותההזרמה –
האם
בתשתיות
0.89
₪ למ"ק*
הסתגלות של כ-
3-5
שנים שרק
להשקיה בלתי מוגבלת
מדובר בבעיותבאיכות הקולחים המביאות
לאחריהן יוחל ההיטל
להיעדר ביקוש –
וכן את איכות הקולחים
מאפייני ההיטל
המוזרמת
ההיטל יוטל על תאגיד המים – לפי הרגולציההתאגיד אחראי לאיכות הקולחיםהמיוצרת,
גם אם אינו
מתפעל את
המט"ש
בעצמו
אפקט כפול – ההיטל מתמרץ את הפסקת ההזרמהמחד ואת שיפור איכות הקולחים מאידך
בנסיבות המתאימותהועדה תטיל היטל
הקלות תקופת הסתגלות (
אי הטלת היטל על הזרמתקולחיםלתקופה של 3-5 שנים:**)
על תאגידהמים הרלוונטי עבור הזרמת
בעונת החורף –
עבור קולחיםשיוזרמובשל בעיות איגוםבעונת הגשמים (
נובמבר – מרץ)
הקולחיםבגובה של כ-
1.58
₪לכל מ"
ק
מחסור בתשתיות הולכה למפעלי השבה- עבור קולחיםשלא קיימת להם תשתיתהולכה
קולחיםשניוניים ו-
0.89
₪ לכל מ"
ק
פרויקט "גאולת הירקון"-
קולחים
ממט"שים
המזרימיםלירקון כחלק מהחלטת הממשלה בנושא
קולחיםשלישוניים לנחלים
מטרת תקופתההסתגלות- תמרוץ
התאגידיםוהרשויות האחראיותלהביא לפתרון בעיותהתשתית
ההיטל יביא
לתמרוץ
כלכלי להפסקתהזרמת שפכיםלנחל שהזרמתםאינה נובעת ממחסור בתשתיות.
עבור
מט"שים שבהםקיים
מחסורבתשתיות,
מוצעת תקופת הסתגלות של3-5 שנים שבמהלכהלא יוטל ההיטל ותנוצל לפתרוןבעיות התשתית
*
הסכוםנקבעלפיתקניענבר בתמחורלפיספרהתעריפיםPricesEmissionsEnvironmental
,
Delft
,
2010
&
2018
.ראו נספח
34
** מרבית התאגידיםעומדים בדרישותולכןיקבלופטור מההיטללשניםהקרובות
סיכום -
סכמת מבנה ההיטלים המוצע על הזרמת קולחים
ממט"שים
עירוניים
3
הזרמתקולחים
שניונית או שלישונית
מהאיכותהקולחים המוזרמים
לנחל
ממט"ש
לנחל?
מוניציפאלי
מתחתלשניונית
כן
האם מחוברלמפעל השבה?
לא
האם ההזרמה אירעה עקב בעיות איגום
לא
בחודשים נובמבר-מרץ?
כן
האם ההזרמההיא מדיניות מתוכננת
(
לדוגמא פרויקט "גאולתהירקון)"
?
כן
לא
פטור מהיטלל-
יוטל היטלעל כל
אין היטלכלל
3-5 שנים
מ"קהזרמה
35
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
שפכיםנוספים:
שפכים תעשייתיים–מט"שים
מפעליים
הזרמת שפכיםממדגים
36
שפכים תעשייתיים מורכבים מריכוזים גבוהים של חומרים מזהמים ועל כן גורמים
לפגיעה חמורה בסביבה
ישנם 6
מפעלים בעלי היתר הזרמה
בשנת 2019
שפכים תעשייתיים היוו 4%
לנחלים,
כאשר מרבית ההזרמה
מסך השפכים שהוזרמו לנחלים
הינה לנחל הקישון
שפכים תעשייתייםמוגדריםכשפכים המגיעיםישירות
ממט"שים מפעליים וללא טיהור העובר דרך
המט"ש
עירוני/אזורי
ספיקה לנחל
בשנת 2019 הוזרמוכ-
5.6 מלמ"ק
של שפכי תעשייה, המהווים כ-
4%
ממי השפכים המוזרמים
נחל
מקור זיהום (אלפי מ"ק*)
לנחלים בישראל
שפכים אלו כוללים ריכוזיםגבוהיםשל חומריםמזהמים,
אשר עשוייםלגרוםלפגיעה מהותית
2,200
חדרה מפעל A
לבריאות התושביםולמערכתהאקולוגיתבסביבתהנחל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך
1,400
קישון מפעל B
המעקב אחר כמותהמזהמים נעשית בעזרתדיווחהמפעלים למרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס)
,
כאשר יש שוני משמעותי בכמות והרכב החומריםהמזהמיםבין המפעלים השונים
מפעל B
ישירות
666
קישון
לנחל
הזרמתשפכים תעשייתייםתלויה בקבלת צווי הרשאה להזרמהלנחלים מהוועדה בראשות רשות
המים (לכל המפעלים שאינם מפעלי הקישון.)
קבלת ההיתרמותנית בכך שהמפעלים מפעילים
530
חרוד מפעל C
את האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים להפחתת הנזק הסביבתי(
BAT
–
Best
506
קישון מפעל D
AvailableTechnology
)
מפעלי נחל הקישון מחויביםבקבלת היתרהזרמהלים מוועדה
בינמשרדית העוסקת במתן היתרי
154
קישון מפעל E
הזרמהלים**
147
קישון מפעל F
מפעלי הקישון משלמים את היטלי הזרמתהשפכים לים (על אף שמזרימיםבפועל לשפך הנחל.)
מדובר בהיטל נמוך (לעתים מגיעלמאות שקלים בשנה עבור מפעל מזהם)
אשר ממקורות שונים
לא מהווה גורםמתמרץ מספק לשינוי התנהגותיעבור המפעלים
כיום על חלק מהמפעלים המזהמים מוטלים היטלים מינוריים שאינם מבטאים את עלות הנזק ובנוסף לא מייצרים גורם
הרתעה כנגד המשך הזיהום
*מקור:המשרדלהגנתהסביבה,
נתונימזהמיםלנחלים2019
37
** שמרוכזתבאופן מקצועיע"
יהיחידההארציתלהגנתהסביבההימית במשרד
להגנ"ס
אנו מציעים להטיל על שפכים תעשייתיים היטל שיתמרץ אותם להפסיק הזרמה ישירה
לנחל ובכך להפחית את ערכי הפליטה לנחלים
גובה ההיטל ייקבע בהתאם
להרכב השפכים במפעל
תגמול עבור שיפור יחסי
ההיטל יחושב לכל מפעל בנפרד,
לפי הרכבהשפכים היוצאים ממנו כפי שידווחו למרשם
אנו מציעיםלהכניס מנגנון שמתגמל שיפור
הפליטות לסביבה (מפל"ס)
יחסיבאיכותהשפכים לעומת ממוצעי עבר
ההיטל יוטל על אותםהחומריםהמחויביםהיוםבהיטל הזרמהלים,
אולם הסכומים ייקבעו לפי
ההיטל
יירד באופן משמעותי בעת שיפור
עלות הנזק (לפי דו"
ח חברתDelft
,)
וכךיהיו משמעותיים יותרעבור רובהמפעלים ויגלמו את
יחסיבהיקף ההזרמה(
מעבר לירידה הנובעת
עלות הנזק לנחלים
כתוצאה מהפחתתהמזהמים)
לא יינתןהיטל כפול –
היטל הנחלים יוטל במקום היטל ההזרמהלים (עקב הזרמהלנחלים במקום)
גובההיטל
סך ההיטל
סך ההיטל הנוכחי**
כמות מוזרמת
המפעל
סכום
*
משוער
למ"ק
המוצע***
(לפיהיטל הזרמה לים)
(מ"ק)
גובה היטלמתוכנן
ההיטל
0.32
₪
704,353
ללא ₪
2,200,000 היטלכיום
מפעלA
גובה היטלבשקלול
שיפוריחסי
היטלבסיס
0.07
₪
135,869
₪
72,454
₪
2,068,408
מפעלB
לפיממוצעיעבר
0.72
₪
381,712
530,000 היטלזניח ₪
מפעלC
אחוז
0.41
₪
206,945
₪
14,296
₪
506,928
מפעלD
השיפור
באיכות
0%
20%
50%
השפכים
0.05
₪
7,907
₪
11,664
₪
153,832
מפעלE
0.18
₪
25,914
₪
5,069
₪
146,993
מפעלF
ההיטל צפוי להגדיל את הנכונות של המפעלים המזהמים לשפר את איכות השפכים ולצמצם את הזרמתם (
בדגש על
מפעלים שאינם נדרשים כיום להיטל הזרמה כלל)
* לפינתוני המשרד להגנת הסביבה,
2019
** מקור: המשרדלהגנת הסביבה,סכומי היטלהזרמה לים,
2016
.
היטליההזרמה ליםהמוצגים כולליםמכפילשל1.5עקב הזרמתם למפרץחיפה.
הסכוםשחושב
38
כהיטלההזרמה לנחלים לאכוללמקדם שכזה,
במידה והיטלההזרמה לנחלים נמוך יותר יש לשקוללהשאיר את היטלההזרמהלים (
לדוגמא במקרה שלמפעלE
*** חושב לפינתוני הרכב השפכיםשנרשמו במרשם הפליטות הסביבה,
2018
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכיםעירוניים
שפכים נוספים:
שפכים תעשייתיים–מט"שים
מפעליים
הזרמת שפכיםממדגים
39
בתהליך גידול הדגים מוזרמים לנחלים חומרים מזהמים אשר פוגעים בסביבתם ובתהליך
שיקומם
פעילות המדגים גורמת להזרמת מזהמים לנחלים
לאחרונה אושרה רפורמת המדגים אשר בין היתר אמורה
ובכך פוגעת במערכות החי והצומח באזור
לתקצב מאמצים לצמצום פליטת מזהמים לנחלים
בקרבנחלי ישראל, פועלות כ-
בעשור האחרון,
45 בריכותדגים,
אשר שואבות
היו ניסיונות שונים להגביל את הזיהום המוזרםמבריכות
מהנחלים מדי שנה
כ-
90 מלמ"ק
מים
הדגים אל הנחלים
ב-
2011
ועדתפנים והגנת הסביבה הטילה על המשרד להגנת הסביבה
בתום תהליך השימוש במים,
פולטות בריכות אלו פלט מזוהם
לקבוע תקנותלהזרמתפלט ברכותדגיםלנחלים
הכולל חומרי הזנה, תרופות, כימיקלים והפרשות דגים,
אשר
פוגעיםבמערכתהצומח ובמערכות החיבנחלים,
כמו גם
באוגוסט 2016
חתמו האוצר וארגוןמגדלי הדגיםעל הסכם לפיו במסגרת
בתהליך שיקום הנחלים
הורדתהמכסים, ישתתף האוצר במימון הרפורמהבמדגים,
אשר בין היתר
תסייע לבעלי המדגיםלבצע אתהתהליכים הנדרשים להפחית את כמות
בשנת 2019
הוזרמו לנחלים 27 מלמ"ק שפכים כתוצאה
ורמתהמזהמים המוזרמתלנחלים. כמו כן,
יידרשו המדגיםלהזרים את הפלט
מפעילות המדגים,
כאשר הנחלים העיקריים אליהםהוזרמו
הנוצר רק בחודשי החורףבהם הגשמים יפחיתו אתהנזק הנגרם
שפכים אלו הם
נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי,
נחל חדרהונחל
לאחרונה (
מרץ 2020
) פורסםנוהל תמיכהבשיקום בריכותדגים,
אשר אמור
אלכסנדר
להוביל להעברת כספים לבעלי המדגים לטובת ביצוע פעולות השדרוג
וההתייעלות
לאוררווחיותנמוכה בענף,
ניסיונות שונים לייצר תקנותלהזרמת
פלט בריכותדגיםלנחלים לא נחלו הצלחה ונתקלו בהתנגדות
בהתאם,
במידה ולא תעבור רפורמת ההיטלים המלצתנו היא החלת היטלים
מצד משרד החקלאותוהמגדלים
בהתבסס על עלות הנזק הסביבתי.
בדומה להיטל ההזרמהשל שפכים
תעשייתיים,
ההיטל ייקבע בהתאםלתמהיל המזהמים במים המדוברים ולפי
תמחורעלויות הנזק (כ-
0.57
₪ למ"ק
שמוזרם לנחלים**)
מתודולוגייתהיטלשכזו תביא
להיטל כוללשל כ-
15
מיליון ₪
בשנה
בהתבסס על נתוני 2019
אנו ממליצים להמשיך לעקוב אחר יישומה של הרפורמה במדגים ונקיטת צעדים בידי בעלי המדגים להפחתת הזיהום
המוזרם לנחלים. במידה ולא תחול התקדמות בנושא יש לשקול להטיל היטל הזרמה בגובה של כ-
0.57
₪ למ"ק
*
נוהלתמיכהבשיקוםבריכותפתוחותלגידולדגיםלשנת2020
,משרדהחקלאותופיתוח הכפר
40
**
תמחורעלויותהנזק נעשהעל פיהעבודה 2018Delft,Handbook’Prices'Environmental
תוכן עניינים
מיפוימצב קיים
עלויותהנזקהסביבתי
תובנותעיקריותמהעולם
שפכים עירוניים
שפכיםנוספים
סיכום
41
סיכום המלצות (
1/4
)
מדי שנה מוזרמים כ-
124 מיליון מ"
ק של שפכים וקולחים לנחלי ישראל
בהם רמת מזהמים משמעותית
המצב
הקיים
זיהוםמי הנחלים מוביל לפגיעהסביבתיתהן בתושבי האזור והן במערכת האקולוגית
לפיהערכות שמרניות
עלות הנזק הסביבתי כתוצאה מזיהום הנחלים עומדת על כ-
130 מלש"ח
עלות
בשנה,
אשר מהווים 1.1
מיליארד ₪ בהיוון ל-
20 שנה*
הנזק
החלת היטל הזרמה דיפרנציאלי לנחלים בהתאם לסוג וסיבת הזיהום:
•
שפכים גולמיים (תקלות ביוב)
–
לפימנגנון היטל הזרמה לים בחירום (עלות לפי יום)
•
הפתרון
קולחים
ממט"שים מוניציפאליים –
לפי היקף ההזרמה
במ"ק לנחלים ובהתאם לאיכות הקולחים (
במקרה
המוצע**
של מחסור בתשתיות הולכה/
איגום או רגולציה מכוונת תינתןתקופת הסתגלות של 3-5 שנים)
•
שפכים ממפעלים – לפיהרכב המזהמים הספציפי
• מדגים – יש לבחון את הצעדיםהמקודמים להפחתת הזיהום. במידה ולא ימוצו יש להחיל היטל הזרמה
* בהינתןירידההדרגתיתבסךהזיהוםמדישנה:
7% בעשורהקרובו-
6% בעשורשלאחריו
42
**העבודה לאעסקה בתחוםשל שפכיםהמגיעיםמהרשותהפלסטינית, נדרשפתרוןחוצה גבולות
סיכום המלצות (
2/4
)
שפכי ביוב גולמיים:
מאות תקלות ביובשגורמותלהזרמת שפכיםגולמיים לנחלים.
לעתים זמן הטיפולבתקלות אלו מתארךמהרגיל מה
שמחריףעוד יותר את הזרמתהמזהמים
מוצע להחיל היטל הזרמה הזהה למנגנון"היטל הזרמהלים בחירום" על תאגידי המים מהם מוזרמים השפכים.
מדובר
בהיטל יומי אשר עולה ככל שמשך הטיפולגדל,
ובכך מתמרץ את התאגידיםהן להשקיעמאמצים בתחזוקה
ויתירותעל מנת למנוע את התקלות הללו והן לפעול במהירותבכדילתקן תקלות אלו
מוצע מכפיל להיטל שייקבעלפי שיעור השינוי בכמות התקלות של כל תאגידבשניםהאחרונות כדי לתמרץ
הפחתת תקלות
הפתרון
חישובראשונימראהגבייהשלכ-
14 מש"חבשנה, ניתן להשתמשלסיוע לרשויותחלשות לשיפורתשתיות הביוב
המוצע–
שפכים
קולחים באיכות נמוכה משניונית
ממט"שים:
עירוניים
לעתים קרובותמוזרמיםאל
המט"שים חומרים אסורים שפוגעים ביכולתהטיהור של
המט"ש וגורמיםלהזרמת
קולחים באיכות ירודהלנחלים.
במקריםאלו יכול תאגידהמים לבצע אכיפהאחרהגורםהמזהם ולגבות תעריף ביוב
מוגדל, אולם נקיטתפעולות אלו מתרחשתלעתים רחוקות
מוצע מנגנון לפיו בעת פנייהלקבלת צוהרשאהלהזרמתהקולחים לנחלים יוחל היטל על תאגיד המים בגובה
התעריף אותו הוא יכול לגבות מהמפעל המזהם (
2
₪ למ"ק.)
היטל זה יתמרץ את התאגיד
לנטר אחר הגורם
המזהם ולבצע פעולות אכיפה ובכך למעשה לשרשר את ההיטל
לגורםהמזהם
חישובראשונימראהגבייהשלכ-
10 מש"חבשנה,
ניתן להשתמשלסיוע
למט"שיםלהקמתאיגום חירום
להתמודדות עם הבעיה או לתמריצי ניטור מזהמים לתאגידים
43
סיכום המלצות (
3/4
)
קולחים באיכות שניונית או שלישונית:
ההזרמהלנחלים כוללת ברובההזרמת קולחים
מהמט"שים מסיבות של מחסורבתשתיותלמפעלי השבה
או איגום בחורף
על מנתלעודד טיפול בבעיות אלו, קריהקמת מפעלי השבהומאגריאיגום, אנו מציעים היטלעל כל מ"
ק
קולחים המוזרמיםלנחלים בהתאםלעלות הזיהום של איכות הקולחים (כ-
1.58
₪ למ"ק
באיכותשניונית/
הפתרון
כ-
0.89
₪ ₪ למ"ק
באיכותשלישונית)
המוצע–
שפכים
היות ויישוםאלטרנטיבתהמניעה במקריםאלו אורכת זמן רב,
תינתן תקופת הסתגלות (פטור מהיטל)
של
עירוניים
כ-
3-5
שנים עבור
מט"שים ללאתשתיות הולכהלחקלאותאו בעלי בעיות איגום בחורף או כאלהשהינם
חלק מפרויקט "גאולת הירקון"
עבור הזרמות הנובעות כתוצאה מבעיות באיכותהפקת הקולחים (
קריהסיבהאינה מחסור
בתשתיות/רגולציה) מוצע להחיל מיידית את ההיטל ללאתקופת הסתגלות
44
סיכום המלצות (
4/4
)
ישנם6 מפעלי תעשייהבישראללהםהיתרהזרמהלנחליםקישון,
חדרה
וחרוד.מתוכם,
4
מפעלים מרכזיים
המזרימים את שפכיהם בכפוףלהיתריההזרמהלים, ולכן משלמים את היטלההזרמהלים,
והשאר אינם נדרשים
לתשלום כלל
שפכים
היטלההזרמהלים הינו נמוךמאוד(יכול להגיע למאותשקלים בשנהעבורמפעל משמעותי)
ולכן אינומתמרץ
תעשייתיים
משמעותית אתהמפעלים לפעול להפסקת הזרמתהמזהמים לנחלים.
כמוכןהנזקהנגרם לנחלים הינו משמעותי
–מט"שים
יותר מזה הנגרם לים כתוצאהמהזרמתמזהמים
מפעליים
היותושפכים תעשייתיים הינם בעלירמתזיהום גבוהה,
אנו מציעים להטילעל מפעלים אלוהיטלהזרמהלנחלים
לפי חישובעלות הנזק בהתאם למתודולוגיית Delft
.
במידהוהמפעל משלם היטלהזרמהלים אנו מציעים
להחליף אתההיטלבהיטלההזרמהלנחל
תהליךהטיפולבמדגים כוללשימושבמיםלצורך המדגהולאחר מכןהזרמתהפלטהמזוהםאלהנחלים
כחלק
מרפורמה כללית שנועדהלשפר את פעילות המדגים,
הוסכם כיהמדגים יידרשו להזרים אתהמים
שברשותם רקבימיהחורף. רפורמה זו נמצאתבתהליכיאישור ואמורהלהתקבלבימים אלו
שפכים
ממדגים
במידהולא תעבורהרפורמה,
אנו מציעים להטילהיטל על שפכיהמדגיםעלבסיסהרכבהמזהמים
הנפלטים מהםולפי מתודולוגיית עלותהנזק כפי שיושמהעבור שפכיםתעשייתיים.
ההיטלהמחושבהינו
כ-
0.57
₪ למ"ק
המוזרם לנחלים
45
תוכן עניינים
נספחים:
חישובעלותהנזקעבורסוגיהשפכיםהשונים
רשימהשל גורמי זיהוםמרכזיים
46
חישוב גובה ההיטל בהתבסס על עלות הנזק עבור קולחים שניוניים (השקיה מוגבלת)
סך עלות
למ"ק לפי Delft
*
עלות לגרם לפי Delft
(
₪
*)
ערך
מג"ל(מיליגרם לליטר)מרבי לפי תקני ענבר לאיכות שניונית
מזהם
(ש"ח)
0.75
0.012
חנקן כללי 60
0.23
0.019
זרחןכללי 12
0.25
0.012
20
פחמן (
BOD
**)
0.04
0.036
כלורנותר 1
0.01
4.491
כספית 0.002
0.00001
0.000
כרום 0.1
0.004
0.022
ניקל 0.2
0.03
1.612
סלניום 0.02
0.001
0.013
עופרת 0.1
0.001
0.014
קדמיום 0.1
0.001
0.003
אבץ 0.2
0.23
2.254
ארסן 0.1
0.005
0.023
נחושת 0.2
0.02
0.107
מנגן 0.2
0.002
0.196
מוליבדנום 0.01
0.01
0.068
ונדיום 0.1
0.01
0.100
בריליום 0.1
0.0002
0.004
קובלט 0.05
0.0003
0.003
ציאניד 0.1
סך ההיטל
למ"ק
מים:
1.58
₪
*
'EnvironmentalPricesHandbook’Delft,2018
.
הונחשערהמרה של4.01 מיורולש"
ח
47
**
לא קייםמחיר לפחמןבעבודתושלDelft
.הוצבהמחיר שלחנקןבהתאםלמתודולוגיותנפוצות,
בפרט בדומהלתמחורשלהיטלהזרמה
לים.
ללאפחמן סך ההיטליוצא1.33
₪למ"ק
חישוב גובה ההיטל בהתבסס על עלות הנזק עבור קולחים שלישוניים (
השקיה ללא
מגבלות)
סך עלות
למ"ק לפי Delft
*
עלות לגרם לפי Delft
(*
₪
)
ערך
מג"ל(מיליגרם לליטר)מרבי לפי תקני ענבר לאיכות שלישונית
מזהם
(ש"ח)
0.31
0.012
חנקן כללי 25
0.1
0.019
זרחןכללי 5
0.12
0.012
10
פחמן (
BOD
**)
0.04
0.036
כלורנותר 1
0.01
4.491
כספית 0.002
0.00001
0.000
כרום 0.1
0.004
0.022
ניקל 0.2
0.03
1.612
סלניום 0.02
0.001
0.013
עופרת 0.1
0.001
0.014
קדמיום 0.1
0.001
0.003
אבץ 0.2
0.23
2.254
ארסן 0.1
0.005
0.023
נחושת 0.2
0.02
0.107
מנגן 0.2
0.002
0.196
מוליבדנום 0.01
0.007
0.068
ונדיום 0.1
0.01
0.100
בריליום 0.1
0.0002
0.004
קובלט 0.05
0.0003
0.003
ציאניד 0.1
סך ההיטל
למ"ק
מים:
0.89
₪
*
'EnvironmentalPricesHandbook’Delft,2018
.
הונחשערהמרה של4.01 מיורולש"
ח
**
לא קייםמחיר לפחמןבעבודתושלDelft
.הוצבהמחיר שלחנקןבהתאםלמתודולוגיותנפוצות,
בפרט בדומהלתמחורשל
48
היטלהזרמהלים.
ללאפחמן סך ההיטליוצא0.76
₪למ"ק
חישוב עלות הנזק עבור שפכים גולמיים ומהרשות הפלסטינית
סך עלות
למ"ק לפי Delft
*
עלות לגרם לפי Delft
(*
₪
)
ערך
מזהם מג"ל(מיליגרם לליטר)
(ש"ח)
0.01
0.012
חנקן כללי 72.60
לפי נתוני
0.07
0.019
זרחןכללי 6.88
2019
***
0.11
0.012
87.66
פחמן (
BOD
**)
0.04
0.036
כלורנותר 1
0.01
4.491
כספית 0.002
0.00001
0.000
כרום 0.1
0.004
0.022
ניקל 0.2
0.03
1.612
סלניום 0.02
0.001
0.013
עופרת 0.1
בהתבסס על
0.001
0.014
קדמיום 0.1
הערכיםשל
0.001
0.003
אבץ 0.2
קולחים
0.23
2.254
ארסן 0.1
שניוניים
0.005
0.023
נחושת 0.2
0.02
0.107
מנגן 0.2
0.002
0.196
מוליבדנום 0.01
0.01
0.068
ונדיום 0.1
0.01
0.100
בריליום 0.1
0.0002
0.004
קובלט 0.05
0.0003
0.003
ציאניד 0.1
סך עלות הנזק
למ"ק
מים:
2.49
₪
*
'Environmental Prices Handbook’Delft, 2018
.
הונח שערהמרה של4.01 מיורו לש"
ח
**
לא קיים מחיר לפחמן בעבודתו שלDelft
. הוצב המחיר של חנקן בהתאם למתודולוגיות נפוצות, בפרט בדומה לתמחור של היטל הזרמה לים.
49
ללאחנקן סך ההיטל יוצא 1.33
₪ למ"ק
***
נתוני הזרמות בפועל לנחלים בשנת2019 של שפכים גולמיים, המשרד להגנת הסביבה
חישוב עלות הנזק עבור שפכים ממדגים
סך עלות
למ"ק לפי Delft
*
עלות לגרם לפי Delft
(*
₪
)
ערך
מזהם מג"ל(מיליגרם לליטר)
(ש"ח)
0.01
0.012
חנקן כללי 8.58
לפי נתוני
0.07
0.019
זרחןכללי 0.4
2019
***
0.11
0.012
8.27
פחמן (
BOD
**)
0.04
0.036
כלורנותר 1
0.01
4.491
כספית 0.002
0.00001
0.000
כרום 0.1
0.004
0.022
ניקל 0.2
0.03
1.612
סלניום 0.02
0.001
0.013
עופרת 0.1
בהתבסס על
0.001
0.014
קדמיום 0.1
הערכיםשל
0.001
0.003
אבץ 0.2
קולחים
0.23
2.254
ארסן 0.1
שניוניים
0.005
0.023
נחושת 0.2
0.02
0.107
מנגן 0.2
0.002
0.196
מוליבדנום 0.01
0.01
0.068
ונדיום 0.1
0.01
0.100
בריליום 0.1
0.0002
0.004
קובלט 0.05
0.0003
0.003
ציאניד 0.1
סך עלות הנזק
למ"ק
מים:
0.57
₪
*
'Environmental Prices Handbook’Delft, 2018
.
הונח שערהמרה של4.01 מיורו לש"
ח
**
לא קיים מחיר לפחמן בעבודתו שלDelft
. הוצב המחיר של חנקן בהתאם למתודולוגיות נפוצות, בפרט בדומה לתמחור של היטל הזרמה לים.
50
ללאחנקן סך ההיטל יוצא 1.33
₪ למ"ק
***
נתוני הזרמות בפועל לנחלים בשנת2019 של שפכים ממדגים,המשרד להגנת הסביבה
חישוב גובה ההיטל בהתבסס על עלות הנזק עבור שפכים תעשייתיים-
יחושב לפי ניטור
בפועל
גובה היטל בשקלולDelft
*
*
(
₪ לק"ג)
גובה היטלהזרמה לים כיום (
₪ לק"ג)
מזהם *
/
פחמן
12.47
צח"ב(BOD5) 0.09
כללי**
TSS
- מוצקיםמרחפים ב-
0.18
0.18
105 מעלות צלזיוס
19.05
זרחןכללי 0.92
12.47
חנקן כללי 0.09
0.92
שמניםושומנים 0.92
3.18
אבץ 18.48
0.11
כרום 74.93
22.33
ניקל 74.93
23.26
נחושת 149.87
13.03
עופרת 149.87
14.2
קדמיום 1,494.55
4,491.2
כספית 4,483.65
0.01
פנול 87.25
0.065
בנזן,טולואן,קסילן( 87.25
BTX
)
חומריהדברה(
שאינם
1,494.55
1,494.55
קוטליעשבים)
326.42
קוטליעשבים 326.42
* בהיטל הזרמה לים אלו תעריפי הבסיס המוכפלים במקדם בהתאם ליעד ההזרמה. לשםהפשטות אנו מציעים להותיר אתהתעריפים כמות שהם
*
*
'Environmental Prices Handbook’Delft, 2018
.
בהיעדר נתון Delft נלקחגובה ההיטל הנוכחי
51
*
*
*
בשל היעדר נתון שלDelft הנוגע לפחמן, הוצבה עלות הנזק של חנקן שהיא זהה גםבסכמת היטל ההזרמה לים
תוכן עניינים
נספחים:
חישובעלותהנזקעבורסוגיהשפכיםהשונים
רשימהשל גורמי זיהוםמרכזיים
52
קולחים
ממט"שים
אחראיםלמרבית ספיקות המזהמות לנחלים*
ספיקה לנחל
אלטרנטיבת המניעה
איכות קולחים סיבת ההזרמה
נחל
המוזרמת לנחל
מקור זיהום (מלמ"ק**)
הקמת צינורלצרעה.
הפרויקט
מפעל ההשבה ממוקם
מעוכב בשל סטטוטוריקה
בצרעה,
הקולחיםמובלים
שורק מט"ש שורק (ירושלים) 38 שניוני לחקלאות
והערכתעלויות גבוהות
באמצעות הנחל
מט"שכ"סהודהשרון,מט"ש
הזרמהמתוכננת כחלק
–
18.5 שלישוני מותר לנחל
ירקון
רמתהשרון,
דרוםהשרון
מפרויקט שיקום הירקון
מזרחי
שלישוני לחקלאות,
אבל
לייצר מעקף שיאפשר לשקם
עודפי קולחים רבים
מזדהם בשל מעבר
מט"ש 4.2
איילון
איילון
אתהמאגר עם הבוצה
במאגר עםבוצה
מתוכנן לקוםמתקן התפלה
הקולחיםמלוחים מדי
בעוד כשלוש שנים שיאפשר
להשקיה ולכן לא הוקם
מט"ש 3.4 שניוני לחקלאות
ביתניה
ירדן דרומי
שימוש בקולחיםלהשקיה
מפעל השבה
N/A
מט"ש 0.8 שלישוני לחקלאות N/A
דימונה
בשור
מתכננים לחבר חלק
עודפי קולחים רביםבשל
מהקולחים למערכתשל באר
צורךלמהול שפכי רשות
0.5 שלישוני לחקלאות
מט"ש ***
שוקת
בשור
שבע
הנכנסים
למט"ש
סה"כ 65.4
* לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה ב-
2019
נמדדו124 מלמ"ק
מזהמים שנשפכולנחלים, מתוכם כ-
66 מיליון מ"
ק מיוחסים
למט"שים עירוניים (כ-
53%
)
,
שאר המזהמים
מגיעים בעיקר ממדגיםומהרשות הפלסטינים,
כמו גםתקלות
במט"שים, תקלות ביוב והמוביל המלוח
**מקור:
נתוני המשרד להגנת הסביבה 2019
53
*** נמסר נתון אחודעל קולחי שוקתושפכי חברון והרש"
פ בגובה 2.6 מלמ"ק. קולחי שוקת מהווים כ-
20% ממנו
צילום:יותםאביזוהר