חומר רקע
היטלהזרמה גםלנחל
איךיאושר,
איך
יחושב ומי יקבל את תקבוליו?
צילום: סקייליין
אוגוסט 2025
תוכן עניינים
מבוא
................................
................................
................................
................................
.............
2
רקע
................................
................................
................................
................................
..............
4
מדוע יש להטילהיטלעלמזרימים לנחלים?
................................
................................
............................
5
הנזקיםשגורמתהזרמת
ביוב וקולחים
לנחלים................................
................................
.........................
7
ניסיוןעולמי
................................
................................
................................
................................
....
8
איך יחושבההיטל?
................................
................................
................................
........................
10
לאן
יופנותקבוליההיטל?
................................
................................
................................
.................
13
איך יאושרההיטל?
................................
................................
................................
........................
15
סיכום
................................
................................
................................
................................
.........
17
נספחים– חוותדעתמשפטית
................................
................................
................................
...........
18
מקורות
................................
................................
................................
................................
........
25
1
מבוא
מאז שנת 2011
מטיל המשרד להגנת הסביבה "היטל הזרמה"
על בעלי היתר להזרמת שפכים וקולחים לים
במטרה ליצור תמריץ להפסקת ההזרמה
וצמצום הזיהום. תקבולי ההיטל מועברים ל"קרן למניעת זיהום ים"
ש
באחריות המשרדלהגנת הסביבה שמשמשים למימון פרויקטים סביבתיים
שונים.
עםזאת ובניגודלשארהמדינותבהןמוטלהיטל,,
בארץהוא
חל
אךורק
עלהזרמותלים–ו
אינו
חלעלהזרמות
לנחלים ולמים עיליים למרות
ש
אלה נפגעים
הרבה יותר מ
ההזרמה,
ולמרות תמימות דעים בין כל הגורמים –
המשרד להגנת הסביבה, רשות המים וארגוני חברה אזרחית
בדבר
נחיצותו הרבה. יתרה מכך
רוב המזהמים
המוזרמים
לנחלים מוצאים לבסוףאת דרכם
לים, כך שהפגיעההכפולהנמשכת ללא מנגנוןמרתיע.
הסיבה לאי הטלת ההיטל נובעת משאלות לגבי ה
מנגנון
בעזרתו יאושר, כיצד יחושב,
מי יגבה אותו ומה ייעשה
בתקבולים.
עבודה זה מבקש
ת להשיב על שאלות אל
ה מתוך מטרה לזרז את יישום הטלת
ההיטל גם על הזרמות לנחלים
כאמצעי
לשמירה על נחלי
הארץ – ערך
טבע
חשוב במדינה חמה ויבשה,
ומציעה לבחון חלופה לפיה מועצת
רשות המים תקבע
היטל
הזרמהלנחל.
אמנםהמשרדלהגנתהסביבהומשרדהאוצרמקד
מיםבימיםאלהמנגנוןלהטלת
עיצומים
כספיים
עלמזרימים
לנחליםעלפיעקרון"המזהםמשלם"תוךהסדרתההיבטהניהולישעוסקבשאלתהאחריותוהסמכות,אךאלה
אינםסותריםאתהצורךלהטילעלהמזהמיםגםהיטלהזרמה(
או"
תעריףהזרמה
"שמוצעכאן)
שמטרתולבטא
2
את הנזק שנגרם ישירות לנחל. השילוב בין עיצום כספי
שיוטל על עבריינים ובין
היטל הזרמה
כצעד משלים
שמבטא את עצם השימוש בנחל - שיוטל על כולם ללא יוצא מן הכלל –
מי שקיבלו צו הרשאה ומי שלא קיבלו
–ישמש זרזלכל הצדדיםלמצואפתרון. היטלהזרמהאיננו "רישיוןלזהם" אלא אמצעי כלכלי שנועדלתמרץ
את הפחתת ההזרמה ולמצ
וא פתרונות בני-
קיימא –
כפי שהוכח במדינות רבות בעולם. חובת תשלום יוצרת
לחציםמבנייםלשינויהתנהלות,ומסייעתלהאיץתהליכישיקום.בעודשהעיצוםהכספיי
שולםלקופתהמדינה
-
ההיטל יוחזרלנחל ולציבור.
אישורההיטל
"צלול
" מציעה שתי דרכיםלאישורההיטל:
1.
שינוי חוק המים
–
באמצעות חקיקה ראשית
שתורה
על הטלת היטל הזרמה
על מי
שקיבל צו הרשאה
להזרמה לנחל והיטל כפול
או משולש
על מי שלא קיבל צו הרשאה.
זאת בנוסף לקנס שי
וטל על עצם
העבירה. ההיטל
יבטא את הנזק שנגרם לנחל ואת "השירות" שהוא מספק למזהמים
ובשום אופן אינו
מחליף אכיפה פלילית או מנהלית שמקדם כיום המשרד להגנת הסביבה.
2.
תעריף הזרמה"" -
לבקש ממועצת רשות המים לקבוע
"תעריף הזרמה" שיבטא את ה"שירות" שמעניק
הנחל למזרימים בדומה לתעריפים אחרים ש
המועצה מטילה.
לדעת "צלול" למועצת רשות המים סמכות
לקבוע תעריפים בנושאים שונים: דמי מים, תעריפי מים לחקלאות, דמי מים שפירים, אגרות בעד הגשת
בקשות לרישיונות ולהיתרים ועוד ולכן קיים צורך לבחון את סמכותה להטיל היטל גם עם המזרימים
לנחלים (ראו חוות דעת של עו"ד אריאל אלסנר בעמוד
20
לפיה: "
מכל האמור לעיל ובכלל אני סבור כי
מ
לשון חוק
המים ובייחוד סע' 124
יז(א()4)
בצירוף סע', 21
(א) לחוק, ה
פסיקה, והמדיניות הרווחת
והרצויהבדיןהישראליבשניםהאחרונות,קיימת
סמכותלמועצתרשותהמים,להטילתעריפיםו
היטלים
כספיים על מבקשי צווי הרשאה שבקשתם תענה בחיוב, וזאת באמצעות קביעתם של כללים להטלת
היטלים ו/או תעריפיםאלה."
חישובההיטל
ההיטל יחושב בשיטה הדומה לזו
ש
מחושב היטל ההזרמה
לים -
בתוספת
פרמטרים שיבטאו את ההבדל בין
הסביבה הימית לסביבת הנחלים -
מיקום ההזרמה בהתאם לטבלת רגישות (בסמוך לשמורת טבע, חוף רחצה,
מתקן התפלה וכו)...,
אורך מסלול ההזרמה שמושפע מההזרמה ועוד.
ההיטל יחושב על־פי הזרמה בפועל –
בהתאםלדיווח המזרימיםותוךפיקוח של רשות המים או
המשרדלהגנתהסביבה.
באמצע
ות
נוסחה שקובעת מחיר קבוע לסוגי ההזרמות
–
יערך חישוב מראש של ההפרש שבין עלות הטיפול
לרמה האיכות המקסימלית –
איכות הזרמה לנחל תוך תוספת פרמטרים -
הנפח המוזרם, מיקום ההזרמה,
השטחהמושפע ועוד.
שיטת התעריף – מועצת רשותהמים תחשבאת התעריף תוךהסתמכותעל שורה של פרמטרים.
ניהול כספיההיטל
כדי שהכסףלא ייבלע בקופת המדינה "צלול" מציעה להעבירולאחתמהאפשרויות הבאות:
א.
מסלולקרן–
כדילהימנעמהסרבולהכרוךבהקמתקרןייעודיתחדשהובשלהתנגדותמשרדהאוצרלהקמת
קרנות
חדשות,מוצע לשקול שימוש בקרן פעילה שכבר מוסמכתלגבותהיטלים
.הקרן תפרסם
3
קולות קוראים שימנעו
מצב שבו כספי ההיטל
יצטברו בקופתה ולא ינוצלו ותוודא
שהם מנותבים בפועל
לשיקום נחלים.
שלוש קרנות אפשריות:
•
הקרן למניעת זיהום ים -
נחשבת למתאימה ביותר בגלל ניסיונה בגביית היטלים. אם אגף מים ונחלים
יאוחד עם
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה
–
הגיוני להעביר את הכספים
לקופה נפרדת בקרן זו.
חיסרון –
לקרן איןניסיון בפרסום קולות קוראים.
•
קרן שטחים פתוחים -
באחריות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) –
אפשר לפתוח בקרן קופה ייעודית. לקרן
ניסיון רב בפרסום קולות קוראיםוהיאמתקצבת פרויקטים סביבתיים ונופיים.
•
ח
יסרון:לקרןישפחותזיקהלנחליםוהיאעלולהלתתעדיפותלפרויקטיםנופיים–
פארקיםוטיילותופחות
לשיקוםהידרולוגי או אקולוגי.
•
קרן הניקיון במשרד להגנת הסביבה –
את הקרן מנהל המשרד להגנת הסביבה ולכן צפויה זיקה ישירה
לרגולציהואכיפה סביבתית. הקרן
מפרסמת קולות קוראיםו
מעבירה
תקציביםלגופיםמגווניםופועלתגם
מול רשויות מקומיות.
חיסרון:
יעודה המרכזי של הקרן
הוא טיפול בפסולת ויש לה פחות ניסיון בשיקום נחלים. גם כאן הכסף
יועבר, כמובן, לקופהנפרדת בקרן כדי להבטיח שהכסף יגיעליעדו –
שיקום נחלים.
•
מסלול רשויות ניקוז ונחלים
–
הקצאה ישירה -
בחלופה זו כספי ההיטל יועברו ישירות לרשות הניקוז
ש
לנחליה הוזרמו השפכים או הקולחים -
ללא צורך בפרסום קול קורא. הרשות תוכל לעשות שימוש מ
ידי
בכספיםלשיקוםהנחל ולתיקוןהנזקים.
רקע
ב-
2011
,
כשש שנים לאחר
אישור
התיקון לחוק לפיו בעל היתר הזרמה לים יחויב גם בתשלום היטל הזרמה,
קבעה ועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת ת
קנות היטל הזרמה לים
שתעריפיו מעודכנים 1
בינואר בהתאם
לשיעור עליית המדד. בניגוד למדינות אחרות בעולם שבהן מוטל היטל –
בארץ הוא אינו חל על נחלים ועל מים
עיליים. מצב שניירזה מבקשלתקן.
היטלההזרמהלים
מבוססעלעקרוןהתועלתהשוליתמהפחתתהזיהוםוהואכוללמספרפרמטרים:סוגהחומר
המוזרם, מקדם הזרמה שנקבע לפי מיקום ההזרמה (ים תיכון, מפרץ חיפה, ים המלח וים סוף,)
כמות החומר
המוזרם (בק"ג) וריכוזו. מטרת ההיטל: "להביא להפנמת
העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמת שפכים לים,
באופן
שיעודד את צמצום ההזרמה לים
ושיפור מתמיד באיכות השפכים המוזרמים לים..
.".
כל זאת במטרה
לפתור כשל שוק שגורם לכך שהמזהם אינו משלם בעבור הנזק שיצר. הטלת העלויות מאפשר
ת
להביא בחשבון
אתערךהנזקיםהכרוכים בזיהום וליישם כלים כלכליים ורגולטורייםלהפחתתם.
ההיטל המוטל בארץ
, שמבוסס על ההיטל האוסטרלי
(כיוון 2006
,)
מוגדר "
פיגוביאני"
(על שם הכלכלן הבריטי
4
ארתורפיגו)ומטרתולתקןמצבשבוהעלותהחיצוניתאינהמופנמתו
לשכנעאתה
מזרימים
לעבורלשיטותייצור
שאינן פוגעניות
ולחסוך
את נטלהמס.
את התשלומים מעבירים
המזרימים ובהם
מפעלים, בתי מלון, מתקני התפלה,
מט"שים, משחטות, מדגים,
חברת חשמל, מתקני קידוח גז ועוד ל"
קרן
למניעת זיהום ים" בכל רבעון על־פי ההזרמה בפועל עליה מדווחים
בעלי ההיתר. ההיטל אינו
כולל מנגנון פטור ו
כולל קנסות למי שאינו עומד בתשלומים. הכנסות הק
רן ב-
2024
היו15.5
מיליוןשקל,מתוכם
שישהמיליוןשקלים
שמקורםבהיטלההזרמהלים.
בממוצערבשנתי-
8,814,823
טבלה בנספחים.)(
רשימת הבקשותלהיתרהזרמהלים
נמצאת
באתר המשרדלהגנת הסביבה.
מדוע יש להטילהיטל
על מזרימים ל
נחלים?
להזרמת שפכים וקולחים לנחלים השפעות חיצוניות שליליות עצומות
לסביבה ולבריאות האדם ולמרות זאת
בארץ
הן אינן מובאות בחשבון ואינן משתקפות במחיר הכולל של הטיפול בשפכים. כלומר, מי ש"נהנה"
מההזרמה ושהיה אמורלשאת במחירה -
כולל במחירהעלויותהחיצוניות - חומק מ
תשלום.
על רוב
העוסקים בתחום הנחלים מקובלת העמדה שאין להזרים קולחים לנחלים גם אם איכותם גבוהה וכי
שיקום נחלים צריך להיעשות באמצעות מי מקור בלבד. הדברים אמורים גם בנחל הירקון שמשוקם כי
ום
באמצעות קולחי כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון.
ואכן, ב
תוכנית רשות המים
להוציא את הקולחים מהנחל
ולהעבירם להשקיה חקלאית לנגב. בתוכנית רשות הנחל להשקיע כ-
250
מיליון שקל בהגנה על הנחל ומניעת
כניסת מזהמים אליו. "התוכניתהאסטרטגיתלשימורולשיקום שלנחליישראל יולי 2024
הגדירהנחל בריא:"
"מערכת אקולוגית בעלת מבנה ותפקוד אופייניים לנחל וייחודיים לו, יתאפיין
בהעדר מזהמים
ומשטר זרימה
טבעישמאפשרניהולנגרמיטבי."...מכאן,שמוסכםעל
רוב
הגורמיםשהזרמתקולחיםבכלאיכותאינהבריאה
לנחל ויש להימנע ממנה.
גם אם יוחלט בעתיד שאפשר
לשקם נחלים עם קולחים הרי שאין ספק שהאיכות
הנהוגה כיום(ענבר) אינה מספיקה וישלשפרה בצורה ניכרת לפניהזרמהלנחל.
הזרמת ביוב וקולחיםלנחלים מתרחשת בעקבותחמש סיבות
עיקריות:
1.
איכות נמוכהשל הקולחים
גורמתלפסילתםלשימוש חקלאי
5
מדוח המשרד להגנת הסביבה
"תמונת מצב מתקני טיפול בשפכים לשנת 2023
" (פורסם בינואר 2025
.)
עולה
שברחבי הארץ פועלים 88
מט"שים גדולים
שמתוכם
רק 72%
מטפל
ים בש
פכיהם ל
איכות שלישונית.
השאר
(
28%
) מטופלים ל
איכות שניונית שמתאימה להשקיה של חלק מהגידולים
. בשל האיכות הנמוכה
משרד
הבריאות פוסל לא אחת את השימוש
בחלק מהקולחים והם מוזרמים לנחלים.
מצבם של המט"שים הקטנים,
שחלקםעתיד להתבטל-
רע בהרבה.
16
מט"שיםחורגיםמהערך המותר בתקנות לכלוריד Cl
8מט"
שים חורגיםמהערך המותר בתקנותלנתרן Na
17
מט"שיםחורגיםמהערך המותר לצריכתחמצן ביולוגית BOD
10
מט"שיםחורגיםמהערך המותר בתקנות לצריכת חמצן כימית COD
19
מט"שיםחורגיםמהערך המותר בתקנות לחנקן כללי TN
22
מט"שיםחורגיםמהערך המותר בתקנות לזרחן כללי TP
1.
היעדר קיבולת -
בכל שנה מוזרמים לנחלים בין 50
-
100
מיליון מ"ק קולחים
בשנה (תלוי בכמות הגשמים
היורדת והיקף ההשקיה) בשל היעדר קיבולת במאגרי הקולחים
שנובעת משלל סיבות:
חסמים
סטטוטוריים,
חסמים
כלכליים, איכות נמוכה של הקולחים שאינה מתאימה להשקיה חקלאית, היעדר
ביקוש,עלייה בכמות הקולחיםהמיוצרת13
-
14
מיליון מ"ק בשנה בעקבות הגידול באוכלוס
ייהועוד.
עלפיההליךהמקובל,
המזרימיםמבקשיםהיתרהזרמהמהוועדההמייעצתלמנהלרשותהמיםלמתןצווי
הרשאה להזרמה לנחל.
באם הוועדה סבורה שאין חלופה אחרת להזרמה וננקטו כל האמצעים כדי למנוע
אותה-
היא מאשרת אותה לפרק זמן קצוב. דרישת הוועדההיא בדרך כלללהזרמה רציפה בכמותהגדולה
ביותרהאפשרית במטרהל
השלימה
לפניפתיחתעונת הרחצה.
על ההזרמהלא חל היטל.
2.
תקלות -
על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה בכל שנה מתרחשות למעלה
מ-
1,500
תקלות ידועות
ומדווחות
(עלייה של 135%
אחוז לעומת שנת 2017
(הסיבות ל
כך
יכולות להיות גם עלייה בכמות
דיווחים)
ועוד מספר לא ידוע של תקלות
שאינן מדווחות. התקלות הן תוצאה של תכנון לקוי, תחזוקה לא מספיקה
ומדיניותשלתחזוקתשבר.
ישנםמט"שיםשבהםאיןנוכחותבמשךכלשעותהיממהואיןמערכתהתראות
מקוונות כך שאין ליווי מתמיד של התהליך ובחינת התוצרים. במט"שים רבים אפשר לראות מערכות
פגומות כבר אחרי שנתיים שלוש מרגע תחילת עבודתן1.
משך
הזרמת הביוב והקולחים בתקלות אינו ידוע
כמובן)( אךאפשר לשער את משכןעל פי הכמות שזרמה לסביבה.,
3.
עבודות אחזקה והרחבה של מט"שים ומערכות הולכה -
עבודות אחזקה נמשכות בדרך כלל זמן קצר ואם
הדבר אפשרי הן מבוצעות בלילות שבהם שפיעת השפכים נמוכה באופן יחסי.
עבודות להרחבת מט"שים
מסתבכותלעיתים
כפישקרהב
מט"שרמתהשרוןשעבודותלהרחבתוגרמולהזרמתשפכיםלירקון,
לזיהום
קשה של הנחל ולהתפתחות יתושים מסוכנים. תקלה חמורה שאירעה בעת הרחבת מט"ש שדרות ב-
2024
ג
רמה
להזרמת ביוב
למשך חודשים לנחל שקמה, להתפתחות יתושי קדחת הנילוס ולחשש מפני חיידקי
כולירה.
4.
השפלתמיתהום-ב
פרויקטיםלבנייתמגדלימגוריםומשרדים
מקובללחפורבורותעמוקיםלצורךביסוס
המבנים.
המיםהנשאבים מוחזרים בדרך כלללקרקע
ומקצתם
מוזרמיםלנחלים –
בעיקר איילון וירקון.
6
5.
תנודתיות בביקוש מצד חקלאים -
רוב הקולחים בארץ משמשים להשקיה חקלאית. אלא שגם בתחום זה
קיימת תנודתיות רבה
שנובעת מ
מזג האוויר
(הביקוש עולה בשנות בצורת כפי שאכן אירע בחורף 2024
-
2025
),
ביקוש שנובע ממחיר המים ומהיצע וביקוש בשוק המקומי ולי
יצוא. כתוצאה מכך רק שליש
מהשטחים החקלאיים המעובדים בארץ מושקים.
עבודה של משרד החקלאות (2020
) מצאה שקיימים
גידולים שרגישים מאוד מבחינה כלכלית לעלייה במחיר המים וגידולם עלול להיפסק עקב עלייה במחיר,
בעוד שגידולים אחרים רגישים פחות לעניין מחיר המים. בנוסף, קיימים אזורים בארץ שרגישים מאוד
לשינוי במחירי המים, בעיקר עמק יזרעאל
עמק המעיינות ועמק חרוד.
התוצאה היא עודפי קולחים שקשה
לחזות
ם
מראש.
6.
הזרמת שפכים
תעשייתיים
-
לאורך
נחלי הארץ
פועלים
שישה
מפעלים המזרימים קולחים ישירות
לנחלים:
מפעלי הקישון (בתי זיקוק, גדות, דשנים וכרמל אולפינים,)
מחלבת
תנובה תל יוסף"" שמזרימה
קולחיםבמליחותגבוההביותרלנחלחרוד
ומשלמתתשלוםישירות
לרשותהניקוז
ומפעל"אינפיניה"(נייר
חדרהלשעבר)שמזריםקולחיםשבהםאחוזיבורון(מלח המסוכןלגידוליםחקלאיים)גבוהים
לנחלחדרה.
1
זיהוי כשלי שדרוגמכוני טיהור שפכיםוהצעות לשיפור ותיקון
מפעלים המזרימים קולחים לנחלים
המפעל
גובהההיטל ב-
2022
(שקל לשנה)
אינפניה
חדרה
13,437
תנובה תל יוסף
חרוד
60,000
ישירות לרשותניקוז ירדן דרומי
בתיזיקוק
קישון
771,540
גדות
קישון
4,033
דשנים
קישון
362
כרמל אולפינים
קישון
1,923
(קולחים
שפד"ן
שורק
47,143
סניטריים)
הנזקיםשגורמת
הזרמתביובוקולחים
לנחלים
אקולוגיים: עליי
ה בעכירות, מחסורחמורבחמצן,התפתחות אצות בעקבות עודף חמצןוחנקות
(חלקמהאצות
משחררות רעלנים שמסכנים בעלי חיים ומקשות על חדירת אור), תמותה של מינים רבים
, שגשוג
של מינים
פולשים ופגיעה במערכת האקולוגית. הקולחים עלולים להכיל ריכוזים גבוהים של מלחים שמצטברים בקרקע
ופוגעיםבפוריותה.קולחיםעלוליםלהכילשאריותשלתרופות,חומריניקוי
ומתכותכבדות
שעלוליםלזהםאת
7
הקרקעוהמים.
בריאותיים:
התפתחות יתושים, ביניהם "
טיגריס אסיאתי"
וכולירה.
במקרים של מגע ישיר עם קולחים קיים
סיכון לחשיפה לפתוגנים, שאריות תרופות
ו
חומרים כימיים.
נחלים מזוהמים עלולים לגרום להתפרצות של
מחלות – דלקות מעיים,עור,
עיניים ולעכברת.
פ
נאי ונופש:
ריח רע, צבע עכורושמנים מרחיקים את הציבורמהם. בכך נפגעות זכויות
יו
לעשות בהם שימוש.
כלכליים:
הזרמת שפכים וקולחים לנחלים מוריד
ה
לטמיון כסף רב שהושקע בשיקומם, גורתמ לירידת ערכם
של
נכסי נדל"ן
שלאורכם ולפגיעה בתפקודם של נכסים
מסחריים.
זיהום חופי רחצה בקרבת שפכי נחלים
גורם
לפגיעה בהכנסות העסקים שנשענים עלהחופים
בשל ירידה בכמות המבקרים בחופים.
מי התהום: שפכים וקולחים המוזרמים לנחלים מחלחלים למי התהום והם סכנה ממשית לבריאות הציבור
בהווהובעיקר בעתיד שכן לזיהוםלוקח זמןלחלחללתת הקרקע.
ניסיון עולמי
סקירה עולמית מעלה שהטלת היטל לנחלים הוא כלי אפקטיבי שיעילותו תלויה בגורמים שונים ביניהם יכולת
אכיפה וגובהההיטל. במקומות שב
הם תנאים אלההתקיימו להיטלהייתה השפעה משמעותית.
ברובהמדינות
חישובגובהההיטלמבוצע
לפינפח במ"ק)( השפכיםאוהמיםהמוזרמיםלנחלועלפירמתריכוז
המזהמים –
BOD
(דרישה ביוכימית לחמצן) ו-
COD
דרישה כימית לחמצן), חנקות, זרחן, מתכות כבדות,(
שמנים ועוד.
חלק מהמדינות משתמשות במערכת ניקוד Units) Equivalent (Pollution
שבה לכל מזהם יש
"ערךשקול"המשמשלחישוב
ההיטל
ה
כולל.
לדוגמה,1
PE(PollutionEquivalent)=
.
ההיטלמשקףאתהנזק
הסביבתי שנגרם מההזרמה: פגיעה באיכות המים, נזק לסביבה, צורך בשיקום וגינון, עלות הטיפול בשפכים
שלא טופלווהוזרמו.
ברוב המדינות מקובל קנס מוגדל עלהזרמהללאהיתר או על חריגהמהתקן.
בחלק מהמדינות נהוג היטל על פי שיטת "תג מחיר" הכולל את סוג הפעילות, משך ההזרמה ומיקום ההזרמה
)
אוסטרליה,קנדה,קוריאה,צ'כיה,מקסיקו,דנמרק,צרפת,אסטוניה,פולין,לטביהוהונגריה).במדינותאחרות
נהוג היטל המבוסס על ריכוז החומרים (הולנד, גרמניה, בלגיה), ובאחרות נהוג היטל המבוסס על נפח ההזרמה
איטליה, ספרד וארה"ב.)(
רובהמדינות קבעו:
•
יחידות הזיהום השונות מתומחרות בהתאם להשפעתן על הסביבה (הגדרת יחידת הזיהום משתנה בין
המדינות השונות.)
8
•
תמהיל החומריםהמזהמים ורמתהזיהום שהם גורמים.
•
מכפלתהמזהמים השונים.
•
ההיטל כולללא אחתהוצאותאדמיניסטרטיביותלמימון תחזוקת מערך הטיפול בזיהום.
ברובהמדינותההיטל משליםחקיקההמתירה או אוסרתהזרמה של מזהמים שונים לגופי מים, כךלמשל, אם
חל איסור מוחלט להזרים חומר מסוים לים, למשל חומרי הדברה, הוא לא יופיע בהיטל. בישראל קיים היטל
גבוה באופן יחסיעל הזרמת חומרי הדברה לים
אך ההזרמה אינה אסורה.
הולנד:
היטל הזיהום מוטל על עסקים שמזרימים שפכים וקולחים
למקורות מים עיליים –
נהרות, אגמים
.
ותעלות, בהתאם לכמות וסוג הזיהום ומוגדר כ
"אגרת פליטה
החישוב מבוצע לפי סוג
(Abwasserabgabe) –
החומר,כמות
ווהנזק
ה
סביבתי
שהואעלוללגרום.הסכוםמתעדכןבכלשנהוהכספיםמושקעיםבתשתיותניקוז
וטיפול בשפכים.המודלההולנדי נחשבליעיל ביותר.
גרמניה:ההיטלמבוססעלחוקההיטליםלהזרמתשפכיםלמקורותמים-Abwasserabgabengesetz
שנחקק
ב-
13
בספטמבר1976
שמבוססעלעקרון"המזהם משלם."ההיטלמחושב לפי יחידותנזק-(Schadeinheiten
SE)
המייצגותאתרמתהזיהוםשלהשפכים
המוזרמים. כליחידתנזקמתאימהלכמותמסוימתשלמזהמים,
כגון:
50
ק"גחומר אורגני שלושהק"גפוספט,,25
ק"גחנקןאנאורגני,שני
ק"גהידרוקרבוניםכלוריים,
20
גר'
כספית,100
גר'קדמיום,500
גר'כרום,ניקלאועופרת,1
ק"גנחושת.את
הסכוםהמשולםבעבור
כליחידתנזק
קובעת
המדינה הפדרלית והוא
עומד ברוב המקרים
על 35.79
אירו. הזרמות בכמות קטנה (פחות משמונה מ"ק
ליום) זוכות לפטור או הקלות וכך גם שפכים שעברו טיפול מתקדם. ההכנסות מההיטל מיועדת לשיפור איכות
המים ושימור מקורות המים. מי שאחראי על יישום ההיטל הן הממשלות המקומיות -
כולל חישוב הסכום,
גבייתו והעברת ההכנסות למטרות המוגדרות. בחלק מהמקרים רשויות מקומיות
רשאיות
להטיל את ההיטל
ב
חשבון המי
ם של המז
הם.
ארה"ב: ב-
1972
חוקק "חוק המים הנקיים" Act) Water (Clean המחייב מפעלי מט"שים
לדווח ולשלם על פי
רמות
הפליטה בפועל ולנקוט באמצעים פרואקטיביים כדי לשפר את הטיפול.
הרוב המכריע של
המט"שים
מחייביםבתעריףעבורמספרמרכיביםבעודשמרכיביםאחריםהאסוריםבהזרמהאינםמתומחריםכללמתוך
ידיעה שלא יוזרמו -
למשל חומרי הדברה.
הפרת תנאי ההיתר או הזרמה ללא היתר מובילה לתשלום קנסות
משמעותיים
בין50,000
דולרליוםוגםמאסרשלעדשלוש
שנים.
עבירותחוזרותעלולותלהוביללקנסותשלעד
100,000
דולר ליוםומאסר שלעד
שש שנים.
אוסטרליה: היטל ההזרמה לים הישראלי
שכתב הכלכלן הסביבתי
גדי רוזנטל "כיוון"
ב-
2006
מבוסס במידה
רבהעלהמודלהאוסטרליומשקףאתתרומתםהיחסיתשלהמזהמיםהשוניםלנזק.היטלההזרמה (Pollutant
LoadFee)
מחושבבאמצעותמערכתמבוססתעל"העמסתמזהמיםLoad)(Assessableשכוללת
רמותזיהום,
סוגהמזהם, אזור הקבלה, ומדדיםנוספים.
מידעעלחישובההיטל
נמצא
באתר EPA
- שלניו סאות'ויילס.
דנמרק
: ההיטל נכנס לתוקף ב-
1997
התשלום הוא בעבור הזרמת מזהמים ובעיקר פחמן, חנקן וזרחן..
התקבולים
מושקעים
בפרויקטיםלשימורתשתיותמיםוחידושן.ההכנסותמההיטליםפחתובשניםהאחרונות
-
הוכחהלכך שהמפעליםוהמט"שיםהעדיפולעבורלפעילות מזהמתפחות.
9
איך יחושב ההיטל?
בדומה לחישוב היטל ההזרמה לים
–
באמצעות נוסחה
שמכפילה את
עומס המזהמים הבעית
ים לאקולוגיה
הנחלית במספר המזהמים, כמות החומר המוזרם כפול יחידת תשלום (שקל לק"ג.) אלא שכדי להתאים את
ההיטל לסביבההנחליתיש
לעדכן את הרשימהולהכניס
לנוסחה משתניםנוספים:
א.
עדכון רשימת מזהמים - מאחר והסביבה הנחלית שונה מהסביבה
הימית והיא רגישה לסוגים
נוספים
של
זיהום–
למשלסוגיםשונים של
מלחיםשונים,זרחן
ועוד. ישלעדכןאתהרשימהולהוסיףלהאתהרכיבים
ה
חסרים.
רשימהלהלן.)(
ב.
מקדם הזרמה - יש לקבוע מקדם הזרמה לנחלים השונים – צפון, מזרח, ים תיכון, ים המלח וכו'
ועל פי
רגישותם.
ג.
מיקום ההזרמה–
מעלה, מורד
ואסטואר.
רכיבזה יבטא את אורךהזרימה ואתרגישותנקודתההזרמה.
ד.
התאמה לאמות המידה - אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורט"ג מנסחים
בימים
אלה אמות מידה
ו
תקני מים לנחלים במטרה
לקבוע איכויות מים המתאימות לנחלים בהיבט התברואי
והאקולוגיכדי
למנועסיכוןלבריאות הציבורכתוצאהמשי
מושבנחלים.
כשעבודהזו תושלם,עלפיהערכה
בתוך שנה,
אפשריהיה להשתמשבמסקנותיה לנושאההיטלים.
הנוסחההמשמשת
כיום להיטלהזרמה לים
והצעה להתאמתה
10
H
–
סכוםההיטללתשלום
a – מקדםההזרמה– בהתאםלרגישות
הנחלים – נחליהצפון, מזרח, זורמים ליםהתיכון וכו.
i– מספרהחומרים המזהמים שנמצאים בשפכים המוזרמיםלנחל.
Lm
-כמותהחומרהמזהםבשפכים
טבלהלהלן)(,שתחושבלפינוסחה.אםלאנקבעבצוההרשאהריכוז
ממוצע או
ריכוז
מרבי –
70%
מהריכוז המרב
י במותר להזרמה לפי הצו (ק"ג ל-
מ"ר). כמות המרבית
הנקובה בצוההרשאה-
Q
Lm=Cm x
(
Q
- כמות השפכיםהמוזרמתלנחל במ"ק).
Pm
–
יחידתהתשלום בעבור סוגהחומר המזהם בש"חלק"ג.
עלות ההזרמה
(היטלהזרמה לים)–
יש
להוסיףחומרים ולעדכ
ן
מחירים בהתחשב בסביבההנחלית
שקל לק"ג להזרמה לנחל
יש
שקללק"ג2025
לק"ג)
(שקל
חומרמזהם
להתאים לפי רגישות הנחל. כאן
2013
מוצעתהכפלה שלהסכום אךיש
יותר
גבוה
תעריף
לשקול
במקומות רגישים
0.22
0.11
0.09
צח"ב (צריכתחמצן ביולוגית
0.42
0.21
0.18
מוצקים מרחפים
2.14
1.07
0.9
זרחן כללי
0.22
0.11
0.09
חנקן כללי
ניטריט וניטרט
2.14
1.07
0.9
בשיטת
ושומנים
שמנים
FTIR
42.96
21.48
18
אבץ
87.12
73
כרום
87.12
73
ניקל
174.23
146
נחושת
174.23
146
עופרת
1,737.57
1,456
קדמיום
5,212.71
4.368
כספית
101.44
85
פנול
101.44
בנזן, טולאן, קסילן BTX
1737.57
1,456
חומרי הדברה
379
318
קוטלי עשבים
תשלום ב
עבור
היטלחירום
בדומה להיטל הזרמה לים הסכום יחושב כסכום המתקבל מהמכפלה של מקדם ההזרמה בסכום הנקוב לצד
משך זמן ההזרמה שעליו דיווח בעל היתר החירום, כמפורט להלן:
גם כאן יש לשקול את גובה הסכום בהתאם
למיקום ההזרמה.
היתרחירוםשל שפכיםלא מטופליםלזמן קצוב לצורך תיקוןאו עבודה
משךזמן ההזרמה
גובהההיטללים בש"ח גובה ההי
טל
לנחל
עד24
שעות
11,934
11
מ-
24
שעותועד72
שעות
29,835
מעל 72
שעות ועד 96
שעות
89,504
מעל 96
שעות: כל יממה נוספת וחלק
11,934
ממנה
היטל על מי שלא פנהלוועדהלמתן צוויהרשאה
כדי למנוע מצב שבו ההיטל יוטל
רק על מקבלי צו הרשאה,
וכדי למנוע את הדילמה האם לבקש היתר או לא,
ההצעההיא
כןהטילהיטל
גםעל מי
שלא קיבל צוובכל זאתהזרים מזהמיםלנחלים
מקובל במדינות אחרות)(
ההיטל יגרום למזרימים לשקול היטב האם משתלם להם להזרים לכן,. יש לשקול היטל שהוא גבוה בצורה
משמעותיתמזהשמוטלעלהפוניםלוועדהלמתןצוויהרשאה.
(ראואתהדוגמהשלארה"בשמטילהסכוםגבוה
במיוחד עלהזרמהל
לא צו הרשאה אוהיתר.)
ההיטל יגרוםלמזרימים:
א.
לפנותלוועדה למתן היתריהזרמה מתוך הבנה שההיטל שיוטל עליהםיהיה קטןיותר.
ב.
יגרוםלמוטיבציהלטפל במפגע במהירות האפשרית.
בהנחהשהעיצומיםהמנהליים
יאושרותתעוררהשאלההאםאיןכאןאירועשלכפלקנס.לדעת"צלול"בהנחה
שמטרת ההיטל היא לפצות על הנזק שנגרם לנחל אין כאן אירוע של כפל קנס –
העיצום המנהלי נועד להעניש
עלעצםההזרמהואילוההיטלנועדלפצותעל הנזק הישיר שנגרם.
היטל מופחת על מט"שים קולטים
רשות המים מתכננת מהלך לצמצום מספר המט"שים –
ביטול מט"שים קטנים, מיושנים ולא יעילים, והעברת
השפכים למט"שים אזוריים (קולטים.) התוצאה הצפויה היא תקופת ביניים שבה המט"שים הקולטים יאלצו
להיערך לעלייה בספיקות. לכן, יש לשקול הטלת היטל
מופחת
על מט"שים קולטים בתקופת המעבר ועד
להשלמת הקליטה. בתום תקופה מסוימת (חמש שנים?) יוטל עליהם היטל מלא באם יזרימו קולחים לסביבה.
מטרת המהלך היא לא להקשות על המט"שים הקולטים בתקופת המעבר אך עדין לבטא את השימוש שהם
עושים בנחל. (
חשוב להדגיש שאין תמימות דעים באשר למהלך זה בטענה שהיא סותרת את העמדה של
תשלום בעבור שימוש.)
שיט
ות נוספ
ותלהטלת היטל
עבודה של מכון "
מילקן
"והמשרדלהגנתהסביבה
מציעה
שיטה אחרת:
הטלתהיטלהמבוסס
עלה
עלות
השולית
שביןעלותהטיפולברמהראשוניתושניוניותלביןעלות
הטיפוללדרגה
שלישוניתאואיכותמישפד"ן.מאחרשכלהזרמהלנחלשלמיםשאינםמימקורגורמת
לנזקאקולוגיוסביבתי
ומונעתמהציבור את השימוש ב
הם (ראומקרההירקון)
יחול
ההיטל
גםעלהזרמה של
קולחים
שלישוניים.
"תעריף
הזרמה" במקוםהיטל
במשק המים כמו במקומות אחרים מקובלת שיטת ה"תעריף" - מחיר שמשולם בעבור שירות. למשל
תעריף
12
חשמל, תעריף מים
ועוד.
רשות המים
ומועצת רשות המים מוסמכות לקבוע שורה של תעריפים בתחום המים
והביובלפיחוקהמיםהתשי"ט –
1959
: תעריףמים
, תערי
ף לטיפול בביוב תעריף
להשבת קולחיםועוד.
נשאלת השאלה האם אפשר לראות בנחל מי שמעניק שירות של קליטת עודפי קולחים שמ
אפשר
לו
לגבות
"
תעריף
הזרמה
" בעבור שירותיו?
ל
דעת
צלול"" יש לשקול שאלה זו
בחיוב
שכן הנחל מעניק שירות למזרימים
בכך שהוא מאפשר להם להיפטר
מעודפי קולחים,
מ
קולחים שנפסלו להשקיה חקלאית
בשל איכותם הירודה וכן סיבות נוספות.
עלות השירות
שמעניק הנחל גבוהה והיא מוטלת על הציבור ומחייבת את רשויות הניקוז והנחלים ורשויות הנחלים לבצע
פעולות רבות שעלותן רבה –
דיגום, הקמת סכרים, מלחמה במזיקים ובמינים פולשים שמשגשגים בעקבות
ההזרמה ועוד. כיום המזהם אינו משלם בעבור השירות שהואמקבל.
תעריף ההזרמה המוצע כאן צריך לבטא את
נפח ההזרמה במ"ק,
רמת הזיהום, מיקום ההזרמה ורגישותו
של
הנחל.
את "
תעריף ההזרמה"
תקבע מועצת רשות המיםבדומה לתעריפים אחרים שהיא קובעת.
(ראו נספח
בעמוד20
.)
מבקרי שיטת "תעריף ההזרמה"
יומרו שקיים חשש שהיא "מנרמלת" את ההזרמה
בכך שהיא מתמחרת
שירות לקיבול עודפים""
ולא תשמש כאמצעי
לחץ מספיק להפסקת ההזרמה. התשובה לכך היא שמדובר
באמצעי משלים שמבטא את הנזק שנגרםלנחלוכי תפקיד
ם שלהמשרדלהגנתהסביבהו
שלהוועדה המייעצת
למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל
הוא להמשיך ללחוץ על המזרימים להפסיק את ההזרמה ללא קשר לתשלום
באמצעות ברירותהקנס שיטילהמשרד להגנתהסביבה
עלהעבריינים.
עמדת עמותת "צלול"
כדי לפשט את שיטת החישוב יש לתמחר את ההזרמה לפי
איכות השפכים המוזרמים, נפח
ההזרמה בפועל
(מ"ק), רגישות המקום הקולט (פארק, קרבה לחוף רחצה, שמורת טבע, מתקן התפלה ועוד – מקובל בצרפת)
ואורך ההזרמה. כל אחד מהרכיבים יתומחר מראש ויוכנס לנוסחה.
(לדוגמא: קולחים באיכות שלישונית – 1
שקל למ"ק, קולחים באיכות שניונית – 3
שקלים למ"ק, קולחים באיכות ירודה –
10
שקלים למ"ק. הזרמת
ביוב עם צוהרשאה –
50
שקללמ"ק. הזרמהללא צו הרשאה1,000
שקללמ"ק –
המספריםלהמחשה בלבד.)
באם שיטת "תעריף ההזרמה"
שקובעת רשות המים תתקבל -
יש לקבוע גם אותו בנוסחה לפי המאפיינים
של כל נחל.
לאן יופנו תקבולי ההיטל?
אחתהשאלותהמרכזיותהיאלאןיופנוכספיההיטל.הפתרוןהטובביותרהוא
הקמתקרןייעודית אלאשידוע
שמשרדהאוצר אינו תומך בהקמת קרנות חדשותולכן ישלהסתמךעל
הקיים.
מסלולקרןשמפרסמתקולקורא-כדילחסוךבבירוקרטיההכרוכהבהקמתקרןחדשה-אפשר
לעשותשימוש
בגוף קיים שיגבה כספים מהמזרימים. החידוש המוצע כאן הוא שהקרן תפרסם "קולות קוראים" לרשויות
מקומיות, מועצות אזוריות, רשויות ניקוז, עמותות סביבתיות ועוד כדי שיעשו
שימוש בכסף
למטרת שיקום
נחלים.אימוץ
שיטתה"קולקורא"
תבטיחשהכסףלאיצטברבקופתהקרןאלא"יצא"ממנהלמעןתיקוןהנזק
13
שנגרם. מועד התשלום יהיה אח
ת לרבעון והתשלום יתבצע על־פי ההזרמה בפועל (קיים פער בין כמות ההזרמה
המבוקשתלזו שמוזרמת בפועל) כמקובל בקרן למניעת זיהום ים.
הקרנות הרלוונטיות:
•
הקרן למניעת זיהום ים -
פועלת במסגרת המשרד להגנת הסביבה למימון פעולות פיקוח ואכיפה למניעת
זיהוםיםולרכישתאמצעיםוהכשרתכוחאדםלבנייתההיערכותהלאומיתלמניעתזיהוםיםמשמן.הקרן
הוקמה בשנת 1979
מתוקף פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם-
1980
ועל פי תקנות
שפיכתם של שמנ
ים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום ים), התש"ם-
1979
ואליה מגיעים גם כספי
היטלההזרמה.לכאורה,הגוףהמתאיםביותרלגבייתהכסף
אלא
שלקרןאיןניסיוןבפרסוםקולותקוראים
ולכן
קיים חשש שהכסף י
י
כנס לקופתה ולא יעשה בו שימוש למטרות של תחזוקת נחלים ושיקומם. (באם
יתממש הרעיון לאיחוד בין אגף מים ונחלים והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית הרי שלהעברת
הכספיםלקרן זו ישיתרונותרבים.)
•
ה
קרן לשמירה על שטחים פתוחים -
מממנת פעולות שמטרתן סיוע לשמירה, פיתוח סביבתי
וטיפוח
השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים - לרבות שטחים פתוחים שיש להם
חשיבות
לשמירה על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות -
וכן פארקים ואזורי נופש ופנאי. הקרן מפרסמת
קולות קוראים לרשויות ניקוז ורשויות מקומיות. הקרן היא באחריות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ו
לכן
ההצעה היאלפתוח בקרן זו
חשבון נפרד
אליו יופנו כספי היטל ההזרמה לנחל.
•
הקרן
לשמירת הניקיון -
הוקמה מתוקף סעיף 10
ב
חוק שמירת הניקיון התשמ"ד-
1984
ונועדה לרכז
אמצעים כספיים לשמירה על איכות הסביבה.
מטרותיה:
שמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה
שמירהעלהניקיון,מניעתהשלכתפסולת,טיפולבפסולתומחזור,מניעתמפגעים,מניעתשילוטבלתיחוקי,
מניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-
1993, הגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק
שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-
2004
למניעת פגיעה בה ולשיקומה ויישום הוראות
חוק למניעת מפגעי
אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-
2011
וקידום מטרותיו. גם בקרן זו יהיה
צורך לפתוח בחשבון נפרד
לכספי
ההיטל.
א.
מסלול תעריף -
מועצת רשות המים תקבע "תעריף" להזרמה על פי מפתח שיקבע (סוג הזיהום, משך
ומיקום).
התשלום יועברלרשויות הניקוז אולכל גורם אחרויבטא את השימוש שעושההמזרים בנחל.
ב.
מסלולרשו
יו
תניקוז ונחלים-
המזרימיםיעבירואתההיטל
ישירות
לרשותהניקוזהרלוונטיתשתעשהבו
שימוש לטיפול הנחוץ בנחל בעקבות ההזרמה. (
דוגמא לכך יש כבר כיום –
מחלבת תנובה תל יוסף משלמת
בכל שנה 60
אלף שקל לרשות ניקוז ירדן דרומי.
ניסיון לברר
כיצד נקבע הסכום או מי קבע אותו לא צלח
יחדעם זאת ברור שהכסף מועברו
רשותהניקוזעושה בו שימוש.)
חיזוק
ל
מסלול
זה אפשר למצוא בתוכנית
האסטרטגית לנחלים
שרואה ברשויות הניקוז והנחלים גורם
ניהולימרכזישל נושא הנחלים ואגני ההיקוותברמה האזורית וממליצה על חיזוקן
וכן על גיבוש רגולציה
שתעניק סמכויותאכיפה ופיקוח בשטחים שבאחריותן.
השוואה בין מסלול הקרןלבין מסלול רשויותניקוז ונחלים
מסלול קרן
מסלול רשויותניקוז ונחלים
14
פשטות בירוקרטית
יש צורך
לפרסם
קול קורא
אין צורך בקול קורא
יכולת ניהול ופיקוח כספי
הקרן תפקחעלהכסף תלוי ברמתהניהול של הרשות
גמישות בשימוש בכסף
תלויהבמטרות הקרן
מידיותוגמישות גבוהה
שקיפות
גבוהה
לא בטוח שהכסף ישמש למטרה
להנועד
יעוד הכסףלמטרות נוספות קול קוראפתוחלגורמים רבים
מוגבללמטרות שיקום הנחל
עמדת "צלול"
עדיפות א:' תקבולי ההיטל ועברו
ישירות לרשות הניקוז
האגנית שתעשה בהם שימוש לצורכי שיקום הנחל.
עדיפות ב:'
תקבע
"קופה" נפרדת באחת הקרנות
שפעילות כיום
שתפרסם קולות קוראים שיהיו פתוחים
לרשויותניקוז,רשויותמקומיות,רשותהטבעוהגנים(רט"ג)
חברהאזרחיתועודכשהמטרההיאשיקוםהנחל.
איך יאושר ההיטל?
למרות הסכמה נרחבת שמאפיינת את רוב הגורמים –
רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, ארגוני חברה
אזרחית ועוד שיש להטיל היטל הזרמה גם על מזרימים לנחלים –
המכשלה העיקרית היא אופן אישור ההיטל
בשל חשש (אולי
מוצדק) של חלק מהגורמים לפתוחאת חוקהמים.
בפרק זהיוצעו מספראפשרויות:
אישור באמצעות תיקון חוק המים –התש"י –
1959
-
כך שיכלול סעיף המורה על הטלת היטל הזרמה לנחלים
ויסמיך את מועצת רשות המים או המשרד להגנת הסביבה לקבוע תעריפים. הדרך היעילה ביותר היא כמובן,,
באמצעות הצעת חוק ממשלתית של המשרד להגנת הסביבה בתמיכת רשות המים. אפשרות שנייה היא הצעת
חוקפרטית באמצעותחבר כנסת שתומך ברעיון –
הליך שהוא ארוך יותר.
להלן הצעהלשינויחקיקה:
הצעת חוק המים(תיקון – היטלהזרמהלנחלים), התשפ"ה–
2025
הוספת סעיף 116א לחוק המים, התשי"ט–
1959
בחוק המים,התשי"ט–
1959
, אחרי סעיף116
יבוא:
116
א. היטלהזרמה לנחלים
(א) מי שקיבל צוהרשאהלהזרמת שפכים, קולחים או מזהמים אחריםלנחל מהוועדה המייעצתלמנהל רשות
המיםישלם היטל בעד ההזרמה,לפי שיעוריםובתנאים שייקבעולפי סעיף קטן (ג).
15
(ב) מי שהזרמתו לנחלנעשתהללא צו הרשאה או בניגוד לתנאיו,ישלם היטל בשיעור כפול,וזאת מבלילגרוע
מסמכותלהטיל עיצומים כספיים או אמצעי אכיפה אחריםלפי כל דין.
(ג)השרלהגנתהסביבה, בהסכמת שרהאוצר ובאישורועדתהפניםוהגנתהסביבה שלהכנסת, יקבע בצואת
שיעור ההיטל, אופן תשלומו, אמותהמידה לחישובו והתאמותלפי סוגהמזהם, מיקוםההזרמה,היקפה
והשפעתההסב
יבתית.
(ד)ההכנסותמההיטל ייועדו לקרן שהוקמה או תוכרז לצורך זה,וישמשו לניטור, שיקום, תחזוקהושיפור
מצבהנחלים,לפי כללים שיקבע השר.
באמצעות הרחבת
התקנותלמניעתזיהום הים ממקורותיבשתיים (היטללמניעת זיהוםהים) תשע"א-
2011
–
שיטה נוספת שנבדקה היא הוספת המילה "נחלים" לתקנות וכן הוספת רשימה נוספת של חומרים מזהמים
ועלותם שתתואם לסביבה הנחלית. את התקנות התקינה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בהסכמת שר
האוצר ובאישורו. הפעולה הנדרשת: ניסוח השינוי לתקנה, אישור שר האוצר והבאתה לאישור הוועדה. אלא
שבהתבסס על פסק דין "תימורים" כנראה
אי אפשר להרחיב את תחולת היטל ההזרמה לים באמצעות שינוי
התקנות בלבד.
באמצעות "תעריף הזרמה" לנחל -
כפי שנכתב כאן "צלול" סבורה שיש לאפשר לרשות המים לאשר תעריף
הזרמהלנחלשיבטאאתהשירותשמעניקהנחללמזרימיםויפצהעלההוצאהשגורמתההזרמהלציבורולרשות
הניקוז או רשות הנחל.
אמנם היועצת המשפטית של רשות המים, עו"ד תהל ברנדס,
סבורה שמועצת רשות
המים אינה מוסמכת לקבוע "תעריף" להזרמה לנחל, אך חוות דעת מאת היועץ המשפטי של "צלול" סבור
שלמועצת רשות המים יש סמכותלקבוע תעריף
עמדת "צלול"
עדיפות
א'
: לשנות את חוק המים כך שיורה לוועדה המייעצת למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל להטיל היטל
הזרמהלנחל
עלפירשימהשלפרמטרים.היטלההזרמהיגיעלקופתןשלרשויותהניקוזהרלוונטיותאולקופתה
של קרן שתפרסם קולות קוראיםלגורמים השונים.
עדיפות ב': לשקול תיקון של את חוק המים כך שיורה למועצת רשות המים לקבוע "
תעריפים
הזרמה" לנחל.
כספיההיטל יופנו לרשויות הניקוז שסובלות מההזרמה.
16
סיכום
מסמך זה מציע
למקבלי ההחלטות ולציבור מתווה להטלת היטל הזרמה לנחל שאין חולקים על חשיבותו
כאמצעילהפסקת ההזרמה אךגםלפיצוי הציבור והטבע על השימוש שעושים בו המזהמים.
איןספקשהדרךהראויהלאשראתההיטלהיאבאמצעותחקיקהלהטלתהיטלאולהסמכתרשותהמיםלאשר
תעריףלהזרמה –
כפי שהיא עושה במגווןנושאיםהקשוריםלתחוםהמים והשפכים.
באשר לחישוב ההיטל מוצע לאמץ את הנוסחה המשמשת את היטל ההזרמה לים תוך התאמתה לסביבה
הנחלית. הצעה נוספת היא לקבוע מחיר קבוע לסוגי ההזרמות –
שפכים, שניוני, שלישוני, מי השפלה ועוד עם
התאמות נוספותלמיקוםההזרמה, משכה והשפעתהעל הנחל.
באשרלשאלהמייקבלאתהכסףמוצעותשתי שיטות–
העברתתקבוליההיטללקרןשתפרסםקולותקוראים
לשימוש בהם,אך גםהעברת הכסףישירות לרשויותהניקוזלטיפול בנחלים שנפגעו.
לדעת "צלול" יש לאמץ את הדרך הפשוטה והמהירה ביותר לאישור ההיטל או התעריף
ולסייע בכך למניעת
זיהום הנחליםושיקומם.
17
נספחים
Adv. (B.Sc.Agr.,M.A.)
-
ArielOelsner
אריאל אלסנר -עו"ד
חוות דעתמשפטית בעני
ין היטל/חיוב כספי על ה
יתרי הזרמה
לנחלים
נתבקשתי לחוות את דעתי המשפטית באשר לסמכותה של מועצת רשות המים להטיל חיוב כספי על מקבלי היתר
הזרמהלנחלים ממנהל רשותהמים
עלפי סע' 20
יא לחוקהמים תשי"ט –
1959
.
בקצירתהאומריאמר כברעתה כילטעמנו מועצת רשות המים מוסמכתלהטיל היטל או תעריףלהזרמהלנחלים.
1.
המסגרתהנורמטיבית-
כללי:
1.1
חוק המים, תשי״ט –
1959
(להלן: "החוק" ו/או "
חוק
ה
מים") הוא המסגרת המרכזית להסדרת איכות מי
הנחלים
ומקורות המים
בישראל,ו
בכלל.
סעי
פי
20ב
לחוקאוסרבאופןגורףעלכלאדםלזהםמקורמים,במישריןאובעקיפין,לרבותאיסורעלהזרמת
18
אוהשלכתחומרמזהםלמקורמיםאובקרבתו2
,סעיף20
אמגדירמהוזיהוםמים3.ה
נחל
יםבישראלמוגדרים
בחוק
כ"מקור מים", ולכן ככלל
אסור להזרים אלי
הם קולחים או מזהמים מכל סוג ובכלל לזהם אותם. עם
זאת,החוק מכיר בצורך
ו
במקריםחריגים בלבד
להתירחריגה
מאיסור זה.
לשםכךנוספהלחוקהמיםסמכותלמתן "צוהרשאה"להזרמהלנחל
סע'(20יאלחוק).צוהרשאה
הואהיתר
מיוחד
שנותן מנהל רשות המים, המתיר הזרמת שפכים
, קולחים, ומים
לנחל
ים בנסיבות מצומצמות -
רק אם
השתכנע המנהל, לאחר התייעצות עם גורם שהוסמך לכך מטעם משרד הבריאות, כי"
נסיבותהענייןאינן
משאירותברירהאלאלאפשרסילוקשפכיםלמקורמיםמסויםלתקופהקצובה"
. החוק מסמיך את מנהל
הרשות לכלול בצו תנאים, סייגים ומגבלות שבהם חייב מקבל הצו לעמוד.
הצו הוא אישי, מנומק, תקף לשנה
(עםאפשרות הארכה מנומקת),וניתןלביטול או שינוי אםהשתנו הנסיבות או שהופר צוההרשאה ותנאיו.
4
" 2
0
2
ב.(
א)
חייבאדםלהימנעמכלפעולההמזהמתמיםאועלולהלגרוםלזיהוםמים,במישריןאובעקיפין,מידאולאחרזמן;ואיןנפקאמינהאם
היהמקורהמיםמזוהםלפניאותהפעולהואםלאו.
(ב)לאישליךאדםולאיזריםלתוךמקורמיםאובקרבתו
חומריםנוזלים,מוצקיםאוגזיים,ולאיניחאותםבואובקרבת".
3"2.מקורותהמיםלענ
י
יןחוקזההםהמע
יינות,הנחלים,הנהרות,האגמיםושארזרמיםומקוויםשלמים,ביןעילייםוביןתחתיים,ביןטבעיים
וביןמוסדריםאומותקנים,ביןשהמיםנובעיםאוזורמיםאועומדיםבהםתמידאולפרקים,לרבותמיניקוזומישופכין."
4למרותשהחוקמעניקאתסמכותההיתרלמנהלרשותהמים,נהוגהפרקטיקהמנהליתשלדיוןבבקשותבפני ועדהמייעצתלצוויהרשאהלנחל.ועדה
זו מורכבתמנציגי הרשויות הממשלתיות הרלוונטיות(רשות המים, המשרדלהגנת הסביבה,משרדהבריאותוכו'),והיאבוחנתאתנחיצותההזרמה
ותנאי הטיפול בקולחים בבקשות חריגות. מדי שנה מובאים לדיון בפני הוועדה בין 50
ל-
100
בקשות למתן היתרים. הוועדה ממליצה על תנאים
להגבלת הנזק (רמת טיהור מינימלית, מיקום ומשך ההזרמה וכד'), ובכך למעשה מגנה על מבקש ההזרמה מפני אכיפה כל עוד הוא עומד בתנאים
שקבעה.
עם זאת, הוועדה מוגדרת כיום רק כגוף מייעץ פנימי, וההחלטה הסופית בדבר מתן הצו נתונה בידי מנהל רשות המים, שמוסמך לסטות
מהמלצותיה.
1.2
בפרק החמישי של חוק המים בסימן א'1 לפרק,
הוסדרו ענייניה של מועצת רשות המים והוגדרו תפקידיה.
המועצ
ה המורכבת מ
שמונה חברים, שהם
שישה נציגי משרדים ממשלתייםו
שני
נציגי ציבור.
ביןהיתרנקבע בסעיף124
יז(א()4) כי מתפקידי מועצת הרשותהממשלתית
הוא:
"
"קביעתתעריפים והיטליםלשימושי המים השונים"
משמע אחד מתפקידיההוא לקבוע תעריפיםו
היטלים לשימוש במים.
1.3
בסע' 21
א)(
לחוקנקבע כדלקמן:
"מועצתהרשותהממשלתיתרשאיתלקבוע,בכללים
,נורמותלכמויותהמים,לאיכותם,למחירם,
לחלוקתם
ביןמטרותהמיםהשונות,לתנאיהספקתם
ולשימושבהם
במסגרתמטרתהמיםשלהיועדו,וכןהוראות
לניצולםהיעילוהחסכוני."
5
1.4
אמנם המונח "שימוש במים" לא הוגדר בחוק, אך ברור שמונח זה רחב וכולל גם שימוש על דרך של הזרמה
לנחלים, אשרלולא מתןההיתרהמיוחד,על פי סע'20
יא, לחוק הי
יתה נחשבתלזיהום מים אסור.
יתרה מכך,סעיפיםאחריםורבים בחוקהמיםמתייחסיםלטיפול בשפכים,תקנותאיכותמים,ואירועיפגיעה
כשימוש במים -
מה שמעיד על ראייהרחבהלמדי של המושג
"שימוש במים."6
על כךישלהוסיףכיביובושפכיםו/אוקולחיםנחשבים למקורמיםעלפיהגדרתםבסע'2
לחוק(ראהה"ש2
לעיל), ולפיכך מתן היתר הזרמה של שפכים ו/או קולחים ו/או כל זרם אחר, משמעו הזרמה ממקור מים ועל
19
כןיש בכך משום שימוש במים.
1.5
מהאמור לעיל אפשר לקבוע שלמועצת רשות המים עומדת סמכות בהתאם לסע' 124יז ו-
21
א)( לקבוע כללים
בדברתעריפיםו/אוהיטליםלהזרמהלנחליםהמתבצעתעלפיסע'20יאלחוק. ראהלענייןזההשימוששנעשה
בסעיפים21
ו-
124יז(א) ב
כלליהמים (קביעת תנאים ברישיון), תשע"ד-
2014
2.
המצבהמשפטי הנוכחי
והמדיניות הראויה
2.1
כיום בישראל קייםפער בולט,
ביןההתייחסות שלהזרמהלנחלים וביןההזרמהלים.
מצד אחד
מוטל היטל על הזרמות לים, מכוח
סע' 9א ל
חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
, תשמ"ח-
1988
7
להלן:("היטל הזרמה לים"ו -"חוקמניעתזיהום הים בהתאמה)", בעוד שהזרמותלנחלים
שמתבצעות
בהתאםלהיתר
הזרמהלפי החוק,
אינן כפופות לחיוב כספי
מכל סוג.
" 5
1
2
א)מועצתהרשותהממשלתיתרשאיתלקבוע,בכללים,נורמותלכמויותהמים,לאיכותם,למחירם,לחלוקתםביןמטרותהמיםהשונות,.(
לתנאיהספקתםולשימושבהםבמסגרתמטרתהמיםשלהיועדו,וכןהוראותלניצולםהיעילוהחסכוני.
(ב)נקבעוכלליםלפיהוראותסעיףקטן
א),לאיספקאדםמיםולאישתמשבמיםאלאבהתאםלכלליםהאמורים.("
6
ראהלמשלאתסע' 20
הדן במוביל
מים בלתימנוצל ואתסע' 44א-
44כג הדן בשימוש במים מוחדרים
, את
סע' 112אבעני
יןתעריפי מים שפירים
לחקלאות אתסע' 160
ב()(2)בעני
יןמענקיםכספייםלמטרות של השבחת מים שנפסלולשימוש בהם כמישתיהועוד.
7
"
9
א.
א)(
השר,בהסכמתשרהאוצרובאישורועדתהפניםואיכותהסביבהשלהכנסת,יקבעהיטללמניעתזיהוםהים,שיוטלעלבעלהיתרלפי
חוקזהוישולםלקרןכאמורבסעיף10
.
(ב)בתקנותלפיסעיףקטן(א)יקבעהשר,ביןהשאר,אתשיעורההיטל,אתאופןהצמדתוואתדרכיתשלומו;שיעורההיטלייקבעבהתאםלאמות
מידהובהןסוגיהפסולתאוהשפכים,כמויותיהםונסיבותההטלהאוההזרמה,לרבותמיקומה.
(ג)עלגבייתההיטלתחולפקודתהמיסים(גביה.)"
כלזאתלמרותהיותההזרמה
פעילותמזהמת
שאםלאהייתהמקבלתההיתר,הייתהנחשבתלזיהוםכהגדרתו
בסע' 20
א לחוק המים (ראה ה"ש מס 1
). יתרה מכך
ברובם של המקרים בסופו של דבר מגיעה ההזרמה לים
ו/או לגופי מיםגדולים אחריםכגון הירדן וכיו"ב ומזהמיםגם אותם.
כלל ההיתרים להזרמה לנחלים
שמעניקה
רשות המים ניתנים מבלי שבעל ההיתר משלם מאום בגין אותה
ההזרמה,
ולמעשה מדובר בהיתר המאפשרלבעל ההיתר "לזהם בהיתר" מבלילהפניםאתהעלויות והנזקים
שההזרמהשלוגורמת.בריכימתןההיתרמעניקבמישורהמשפטי
חסינותלבעלההיתרמהליכיאכיפהבגין
זיהום מקורמים, אולם במישור העובדתינגרםלנחלזיהום שכן הואלא באמת נעלם8.
מנגד היטל הזרמה לים
מבוסס על עקרון התועלת השולית מהפחתת הזיהום והוא כולל מספר פרמטרים: סוג
החומר המוזרם, מקדם הזרמה שנקבע לפי מיקום ההזרמה (ים תיכון, מפרץ חיפה, ים המלח וים סוף,)
כמות
החומר המוזרם (בק"ג) וריכוזו. מטרת ההיטל
היא להביא להפנמת העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמת
שפכיםלים,באופןשיעודדאתצמצוםההזרמה
ויביאל
שיפורמתמידבאיכותהשפכיםהמוזרמיםלים.
כלזאת
במטרה לפתור כשל שוק שגורם לכך שהמזהם אינו משלם בעבור הנזק שיצר. הטלת העלויות מאפשרת להביא
בחשבון את ערךהנזקים הכרוכים בזיהום וליישם כלים כלכליים ורגולטוריים להפחתתם 9.
2.2
אין מחלוקת כי הזרמת קולחיםוביוב
לנחלים גורמתלנזקים רבים
ומגוונים כגון:
א.
אקולוגיים:
עלייהבעכירות,מחסורחמורבחמצן,התפתחותאצות,תמותהשלמיניםרביםופריחהשל
מינים פולשים.
20
ב.
בריאותיים:
התפתחותיתושים,ביניהם"
טיגריסאסיאתי"
ואחריםוחשיפהלשורהארוכהשלחיידקים
מסוכניםובהם חיידקי כולרה.
ג. פנאיונופש:הנחליםהםמשאבציבורינחשק.בעקבותהזיהוםהציבורמדיראתרגליומהםובכךנפגעות
זכויותיו לעשות בהם שימוש.
ד.
כלכליים:
הזרמת שפכים וקולחים לנחלים מורידה לטמיון כסף רב שהושקע בשיקומם, גורמת לירידת
ער
כםשל
נכסינדל"ןשלאורכםולפגיעהבתפקודםשלנכסיםמסחריים.זיהוםחופירחצהגורםלפגיעה
בהכנסות העסקיםשנשענים עלהחופים בשלירידה בכמותהמבקרים בחופים.
ה.מי התהום: שפכים וקולחים המוזרמים לנחלים מחלחלים למי התהום והם סכנה ממשית לבריאות
הציבור בהווהובעיקר בעתיד שכןלזיהוםלוקח זמןלחלחללתת הקרקע.
2.3
כך,
להזרמתשפכיםוקולחיםלנחליםהשפעותחיצוניותשליליותעצומותלסביבהולבריאותהאדם,
אשראינן
מופנמות בשום דרך, ע"י המזהמים ו
היא אינה מובאות בחשבון ואי
נה
משתקפת במחיר הכולל של הטיפול
בשפכים – למעשה אנו מצויים בכשל שוקנרחב.
ניתן לומר
, ש
"ה
נהנה" מהיתר הזרמה
המזהם)( שהיה אמור לשאת במחיר העלויות החיצוניות
והנזקים שהוא
גורם,
חומק מתשלום, שכן וכאמור, אין נכון להיום מנגנון המטיל על המזהם חיוב בגין ההזרמה שהוא מבצע
לנחלים,ואיןכלהפנמהשלהנזקיםהחיצונייםהנגרמיםכתוצאהמכך,
זאתבניגודמוחלטמהיטלהזרמהלים.
8
סע'20
יא(א()2
)לחוקהמים:..."לאיראואתהפעולהאואתסילוקהשפכיםכזיהוםמיםכמשמעותובסימןזה,אםנעשובהתאםלצוהרשאה
שנתןלענ
ייןזהמנהלהרשותהממשלתית."
9
את התשלומים מעבירים המזרימים ובהם מפעלים, בתי מלון, מתקני התפלה, מט"שים, משחטות, מדגים, חברת חשמל, מתקני קידוח גז ועוד
ל"קרן למניעת זיהוםים" בכל רבעון
על פי ההזרמהבפועל עליהמדווחים בעלי ההיתר. ההיטל אינו כולל מנגנון פטור וכולל קנסות למישאינו עומד
בתשלומים. הכנסות הקרן ב-
2024
היו 15.5
מיליון שקל, מתוכם שישה מיליון שקלים שמקורם בהיטל ההזרמה לים. ההיטל השנתי הממוצע הוא
8,814,823
₪
בשנה.
2.4
מצב דברים זהעומד בסתירהלעיקרון"המזהם משלהם"- Principle PaysPolluter
שאומץ בדיןהישראלי
בשורהארוכהשלחוקים10
.
חוקהמיםנועדלהסדיראתניהולמשקהמיםבישראלתוךהתחשבותבאינטרסים
ציבוריים, סביבתיים וכלכליים.
עצם העובדה כי עד היום לא הוטל חיוב על הזרמה לנחלים פוגעת בעיקרון
המזהם משלהם ולמעשה אף פוגעת בקניין הציבורי שמקורות המים שייכים לו כאמור בסע' 1
לחוק המים11
.
עקרון המזהם משלם"" הוכר בפסיקה
ובחקיקה הישראלית,
ויישום עקרון זה מחייב שמי שמשתמש במשאב
ציבורי תוך גרימת נזק סביבתי יישא בעלות הנזק. מדיניות רשות המים נכון להיום אשר לא מטילה היטל על
מזהמי נחלים מנוגדת לעקרון זה ופוגעת בתכלית
העיקרון להגן על מקורות
המים בכלל, והנחלים בפרט, עליו
אמונה רשותהמים.
2.5
כאמור לעיל נכון להיום קיים הסדר ספציפי המטיל היטלים באמצעות היטל הזרמה לים הנגזר מהיקף וסוג
המזהמים, והוא מופנה לקרן ייעודית לשיקום הים.
מנגד אין כל סיבה עניינית להבחין בין נחל לים,
במקרים רבים, ההזרמה לנחל מובילה בסופו של דבר לזיהום
הים.
היעדר היטל מתמרץ מזהמים לה
משיך ולה
זרים לנחלים, שכן זוהי האפשרות "הזולה"
והנוחה ביותר העומדת
למזהם. במצב זה, ההימנעותמקביעת היטלפוגעת גם באכיפה וגם בהרתעה
ובוודאי שבסביבה.
2.6
על יחסי הגומלין שבין היתרי הזרמה לנחלים ובין מנגנון היתרי הזרמה לים עמד באופן יפה כב' השופט דניאל
פישבפס"דבתיק
עח"ק
55688-50-01
עירייתאשדודואח'נ'מנהלהרשותהממשלתיתלמיםואח'בבי"דלענייני
מיםבחיפה מיום25.7.2019
.
21
מקרה זה עסק במתקן טיהור שפכים (מט"ש) "תימורים" בקריית מלאכי, שביקש וקיבל צו הרשאה להזרים
עודפיקולחיםלנחלהאלה
ערוץשלנחללכיש
שנשפךאל היםבחופיההציבורייםשל אשדוד.ביתהדיןהסתמך
ביןהיתרעל
חוות דעת
של
היועמ"ש,לפיההזרמהלנחל מהווה זיהום
עקיףשלהים,ולכןטעונה היתרכפו
ל:
הןצוהרשאהלהזרמהלנחליםעלפיחוקהמים,והןצוהרשאהלהזרמה
ליםעל פיחוקלמניעת זיהוםיםממקורותיבשתיים.עמדה זו של בי"דלמים מחזקתאתהטענה כי איןלפטור
את בעלהיתרההזרמה לנחל מתשלוםעלההזרמה, אשר כאמור בסופו של יום עושה דרכהלים.
כךנפסק שם"
"
שני החוקים מחילים מערכת רגולטיבית כפולה במקרים בהם מבוקש לזהם מים שמגיעים לים במקרה
דנן טענה המדינה, כביכול על בסיס חוות הדעת שצוינה לעיל, כי ישנם מקרים בהם לא חלות הוראות
החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים מעיון בחוות דעת איני יכול להסכים לפרשנות זו בחוות
הדעת נאמר במפורש כי הטלת פסולת או שפכים לנחל אשר מגיעים לים טעונה היתר כפול –
היתר
לפי חוק המים והיתר לפי החוק למניעת זיהום הים (
ראו סעיף 8
לחוה"ד.)
10 חוק הגנת
הסביבה(המזהם משלם)(תיקוני
חקיקה,)
התשס״ח
2008
, חוקיאחריות יצרן מורחבת (חוק פסולתאלקטרונית, חוקהאריזות, חוק
הטיפול במכלי משקה, ועוד)
11
"
מקורותהמיםויעודם
1
מקורותהמיםשבמדינההםקניןהציבור,נתוניםלשליטתהשלהמדינהומיועדיםלצרכיתושביהולפיתוחהארץ.."
אמנם צוין בחוות הדעת כי ועדת ההיתרים הפועלת על פי החוק למניעת זיהום הים מוסמכת להתחשב
הן בנתונים פיזיים וגיאוגרפיים והן במדיניות רשות המים (אז נציבות המים) בשיקוליה,
ואולם נכתב
במפורש כי אין בכך כדי לייתר את הצורך לקבל היתר על פי החוק למניעת זיהום הים,
חוות הדעת
מדגישה את הצורך של התחשבות מצד ועדת ההיתרים כלפי עמדת מנהל רשות המים כאשר מוגשת
בקשה לקבלת היתר להזרמת
שפכים לים באמצעות נחל וברור מאליו כי מדובר
בהתחשבות "
דו-סטרית"
וכי על מנהל רשות המים להתחשב בהיבטים של זיהום פוטנציאלי של הים ובעמדת ועדת ההיתרים
כאשר הוא שוקל ליתן צו הרשאה לפליטת מזהמים לנחל שמגיע לים.
ההדגשההוספה א.א)(
2.7
חיזוק נוסף לכוונת המחוקק שלא לפטור בעלי היתרים להזרמה
לים
בלא כלום, ניתן למצוא בדברי ההסבר
לתיקוןמס'2לחוקמניעתזיהוםהיםמיום21.6.2004
אשרבמסגרתונוסףלחוקסע'9א–
הואהסעיףשמתיר
הטלתהיטל עלהזרמהלים.
כךנאמר בדברי ההסבר לעני
ין סע' 9א:
מוצע להסמיך את השר לאיכות הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת,
להטיל היטל על מי שגורם לזיהום הים, אף אם הוא עושה כן על פי היתר, וזאת ב
כדי ליצור תמריץ
כלכלי שלילי לגורמים מזהמים לצמצם את כמויות החומרים המזהמים שהם פולטים לסביבה, וכן
כדי לפצות את החברה בשל הפגיעה במשאבי הטבע השייכים לכלל הציבור. עוד מוצע כי שיעור
22
ההיטל ייקבע בתקנות בהתאם לסוג וכמות הפסולת או השפכים שהמזהם מטיל או מזרים לים,
ולמיק
ום ההטלה או ההזרמה.
ההדגשההוספה א.א)(
[הצעותחוקהממשלהחוברת110
21.6.2024
תיקון מס' 2
לחוק]
2.8
עלפי חוק מניעת זיהום הים בנוסחו המקורי, לא ה
ייתה סמכות בחוק לקבוע עלות כלשהי להיתר הזרמה לים,
ולפיכךהיהצורךבתיקוןחקיקהראשי(תיקוןמס'2
דלעיל),אשריעניקסמכותלקבועמחירלהזרמהלים.זאת
בניגוד
לחוק המים בו קיימת כבר סמכות למועצת רשות המים לקבוע תעריפים והיטלים לשימושי המים
השונים כמובא לעיל בסע' 1.2-1.5
.
2.9
כאמור לא קיימת מניעה
בחוק המים להורות על הטלת היטלים ו/או תעריפים כספיים על היתרים להזרמה
לנחלים
ובייחוד כאשר מוענקת למועצת המים סמכות לכך על פי החוק, ותוך שההסמכה אף מתיישבת עם
המדיניות הרצויה של לגרום למזהם לשלם וכיו"ב, מדובר למעשה באותו הרציונל אשר הובא בדברי ההסבר
לתיקון מס' 2
לחוק מניעת זיהוםהים.
2.10
יובהר כי גורם אשר לא יטרח לקבל היתר הזרמה לנחלים, על פי סע' 20
יא, ויפעל בניגוד להוראות חוק המים
ויבצע הזרמה ללא היתר יהיה צפוי לאכיפה וסנקציות פליליות על פי החוק, ובנוסף נכון וראוי יהיה להשית
עליו היטלו/או תעריף מוגדל עלההזרמה בשל השימושהאסור שביצע.
3.
מסקנתי המשפטית
מכלהאמורלעילובכללאניסבורכימ
לשוןחוק
המיםובייחודסע'124
יז(א()4),
בצירוףסע'21
(א)לחוק
,ה
פסיקה,
והמדיניות הרווחת והרצויה בדין הישראלי בשנים האחרונות, קיימת
סמכות למועצת רשות המים,
להטיל
תעריפים ו/או היטלים כספיים על מבקשי
צווי הרשא
ה שבקשתם תענה בחיוב, וזאת באמצעות
קבעי
תם של
כלליםלהטלת היטלים ו/או תעריפיםאלה.
הטלתהיטליםשכאלהתביאבאופןמידילהפנמתעלויותשלהנזקיםהנגרמיםמההזרמהלנחלים,תיצורתמריץ
כלכלישלילילגורמים
המזהמיםותביאבהכרח
לצמצ
ום
משמעותישל כמויותהחומריםהמזהמים
שהםפולטים
לסביבה בהיתרים הנ
יתנים להם. כן יהיה בכך מעיין פיצוי לציבור בשל הפגיעה במשאבי הטבע השייכים לו
–
PublicDomain
.
**
חו"דזוניתנהעלפימיטבפרשנותיהמשפטיתלהוראותהחוקיםהתקנותוהפסיקה
הרלוונטיים
ומתוקףניסיוני
והתמחותיבתחוםדיניאיכותהסביבה.בכלמקרהשלספקאוצורךישלפנותלייעוץמשפטיפרטני
לבדיקתכל
מקרהונסיבותיו.
23
בכבוד רב,
אריאל אלסנר, עו"ד
הכנסותמהיטל הזרמה לים (
נתוניהיחידההארציתלהגנת הסביבה הימית)
שנה
מספר המזרימים
תשלוםבש"ח
2011
120
1,741,237
2012
102
5,105,189
2013
96
20,061,854
2014
112
18,140,160
2015
123
17,329,865
2016
76
15,370,183
2017
115
3,550,389
2018
114
3,065,416
2019
109
3,544,959
2020
108
6,446,704
24
2021
125
4,975,085
2022
110
9,261,658
2024
6,000,000
סה"כ
114,592,699
ממוצע
8,814,823
מקורות
תקנות מניעת זיהוםהים ממקורות יבש
תיים
(היטללמניעת זיהוםהים), תשע"א-
2011
מניעת זיהוםיםממקורות יבשתיים,אתרהמשרדלהגנתהסביבה
"
עלויות חיצוניות של זיהומים מים בישראל,"
מתודולוגיה לקביעת ערכים ישראליים לעלויות חיצוניות של
זיהומימים",הדרזר אביב, מכון ירושלים,מרכז מילקן לחדשנות והמשרד להגנתהסביבה, אוגוסט 2020
בחינת מדיניותהיטלים להפחתתהזרמהלנחליםבישראל,""
"טאסק"והחברה להגנתהטבע, יולי 2021
היתריהזרמה לים כסף קטן,""
עמותת "צלול", דליה טל, צפריר גדרוןויובלנוימן , אפריל2013
תוכניתאסטרטגיתלשימור ולשיקום שלנחלי ישראל,
יולי2024
,
"אגמא" ואחרים
זיהוי כשלי שדרוג מכוני טיהור השפכים (מט"ש) לטיפול שלישוני והצעות לשיפור ולתיקון ספי חסקין,,
(ספטמבר 2019
)
"עקרונות להיטל מתוקףחוק"למניעת הזרמותממקורותיבשתיים","כיוון, אסטרטגיה, כלכלה ופיתוח עסקי
2006
.
מהיהדרךהנכונהלעצבאתהמדיניותהאופטימליתעבורמשקהמיםלחקלאותבישראל",ד"ראבנראחיטוב,"
25
יסודות,"" 2022