חומר רקע
אוקטובר 2025
א' חשוון תשפ"ו
לכבוד,
ח"כ
יצחק קרויזר, יו"ר ועדתהפניםוהגנת הסביבה
חברי ועדת הפנים והגנתהסביבה בכנסת
יישום עקרון 'המזהםמשלם' בהזרמת קולחים ושפכיםלנחלים
הנחלים הם עורק חיים חיוני במרחב הטבעי והעירוני. לנחלים מערכות אקולוגיות ייחודיות, ממגוון
הצומח המימי דרך מגוון בעלי החיים הייחודיים התלויים באיכות המים הזורמת בנחלים. עד לפני
שניםלארבות,הנחליםבישראלהיוערוציםשלמיםצלוליםשהיווביתגידוליציבלאותםמגווןמינים
ובמקביל למקום של פנאי ונופש לאדם. בישראל
מאות נחלים
ויובלים ברחבי הארץ, במרחק נגיעה
כמעט מכל אזור. במקום לנסוע לצפון הרחוק כדי ליהנות מטבילה קרירה בנחלים, דמיינו שהיינו
יכוליםלקפוץלנחלבמרכז הארץולהתרענן,לשוטאולשחות.לצערנו,איכותהמים בנחליהחוףתחת
איום בלתי פוסק וטבילה בהם גובלת בסכנה בריאותית חמורה. בנוסף, הזיהום מהנחלים מחלחל אל
מי התהום וזורם אל הים ובכך גורם לפגיעה ישירה ברצועת החוף, סגירת חופים וזיהום המערכת
האקולוגיתהימית.בכלשנהישבמצטברלפחותחודשייםבהםהחופיםנסגרים,אםכתוצאהמהזרמת
זיהוםישירהומכוונת(בהיתר)ואםבעקבותתקלות,ויששניםבהםאירועיסגירתהחופיםמגיעיםעד
כדי
300
ימים בשנה.
מידי שנה מוזרמים לנחלים בישראל כ-
103
מלמ"ק
קולחים לנחלי ישראל. הזרמת עודפי השפכים
והקולחיםלסביבה,שבחלקםאינםמטוהריםכנדרשבתקנות,אושפכיםגולמייםהמסולקיםלסביבה
מזהמים את הנחלים ומהווים מפגע סביבתי ותברואתי. חלק מההזרמות של קולחים לסביבה נובעות
גםמתקלות. לפי דוחמבקר המדינה מינואר2024, נמצא כיחלה עלייה של כ-
135%
במספרהתקלות
במערכות הביוב והקולחים שדווחו למוקד הסביבה בשנים 2017-2022
(מ-
657
תקלות בשנת 2017
ל-
1544
בשנת2022
.)
הנחלים מהווים למעשה פתרון הקצה לכל תקלה ובעיה הקיימת במערכות הביוב ומתקני טיפול
השפכים בין היתרכיזה בחינם!,
ניתן וצריך לצמצם את עודפי הקולחים המגיעים לנחלים. כיום, עודפי הקולחים נוצרים כתוצאה
מארבע
סיבות עיקריות: ראשית, רמת איכות הקולחים לאחר טיפול במתקני טיפול שפכים (מט"ש)
נמוכה
ומונעתאתשימושםלצרכיחקלאותותעשיה,והםמוזרמיםלנחליםכפתרוןקצה;סיבהנוספת
הינה מחסור משמעותי בנפחי איגום לכל עודפי הקולחים ומחסור בתשתית הובלה לשטחי החקלאות
הזקוקיםלקולחים.שלישית,ברובחלקיהארץ,איןהפרדהמספקתביןמערכתהניקוזלמערכתהביוב
כך שנגר עילי חודר לקווי הביוב ומעלה את הספיקה המגיעה למט"ש,
אשר כתוצאה מייצר קולחים
באיכותנמוכהשלאניתןלמצואלהצרכן.עודפיםאלוזורמיםגםהםלנחלים,לעיתיםעםקבלתהיתר
הזרמה מהמדינה בדיעבד.
ורביעית, תשתיות מיושנות וללא יתירות גורמות לכך שיש עלייה בכמות
התקלותבמערכותהביובובמתקניטיפולהשפכיםשמונעותאתיכולתהטיפולבשפכיםוהםמוזרמים
לנחל.
זאת ועוד, כיום
למעשה הזרמת מזהמים לנחלים הינה בחינם, אין על כך כל היטל או אגרה.
זאת
בניגוד לעקרון הבינלאומי שאומץ בישראל "המזהם משלם" ובניגוד להיטלים על זיהומים בחוקי
סביבהאחרים, כגוןחוקמניעתזיהוםהים ממקורות יבשתיים.
היטלכלכלייתמרץאת
המזהמים
לשפראתאיכותהקולחים,לנתקביןמערכותהניקוזלביוב,
למנוע
מראש תקלות, להגיב בזמן מהיר יותר לתקלות קיימות, ו
בנוסף יהווה מקור כספי לשיקום הזיהום
ו/או שדרוגתשתיות מערכותהביוב והמט"שים.
מחקרשערכנוביחדעםחברתטאסקהדגיםכימדינות שונותבעולםשהתחילוביישוםעקרוןהמזהם
משלם בנחלים והטילו היטלים,
הצליחו לגרום לשינוי התנהגותי בידי המזהמים ולהפחית באופן
משמעותי את כמות הזרמת המזהמים בנח
ל
(ראו 'החברה
להגנת הטבע-
בחינת מדיניות היטלים
להפחתתהזרמה לנחלים בישראל-
דוח מסכם',טאסק, יולי2021
.)
המדינה לאורך עשרות שנים כשלה ב
שמירה על נחלי ישראל, משאב
ציבורי יקר ערך, ובכך הפרה את
חובת הנאמנות שלה כלפי הציבור. שמירה על איכות מי הנחלים מהווה בסיס לביטחון המים של
ישראל.מיםחיונייםלקיוםהאדם,החקלאותוהטבע,
ומערכתנחליםבריאהמבטיחהזרימתמיםגם
בתקופות בצורת וחוסר יציבות אקלימי והיא חיונית לצמצום הצפות ולשמירה על בריאות מקורות
המיםהטבעיים.
קידום היטלים ועיצומים על הזרמה לנחלים היא צעד בסיסי והכרחי לשיקום הנחלים בישראל
לטובת הטבע, לטובתהציבור ולמען הדורות הבאים.
פרק ג'(ייעול הליכירישוי סביבתי)
אחתהדרכיםלקדםאתהיטליההזרמהלנחליםועיצומיםכספייםהיאדרךפרקג'(ייעולהליכירישוי
סביבתי,) סעיפים 8-5
,
14-13
(בעניין רישוי לפי
חוק חומרים מסוכנים; חוק מניעת זיהום הים
ממקורותיבשתיים;חוקהמים)שפוצלמהצעתחוקהתכניתהכלכלית(תיקוניחקיקהלשנותהתקציב
2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
.
בדיון בחוק הנ"ל, יש לדרוש כי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה
יכינו תקנות לקביעת היטלי הזרמה לנחלים וכי
י
תווסף סעיף נוסף המאפשר אכיפה מנהלית וקובע
עיצום כספי על כל מי שמזרים לנחלים ללא היתר (כמו שקודם בנושא הים וזאת על מנת להקל את
הליך האכיפה ולהפוך אותו להליך מנהלי ולא פלילי כפי שהוא היום.)
רק תמריצים כלכליים אלו יובילולשינויהתנהגותי רצוי ולהפחתת המזהמים
בנחלים.