פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 383 מישיבת ועדת הבריאות פרוטוקול מס' 17 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 14:44 סדר היום: << נושא >> תקצוב מרכזי החוסן בצפון לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר, יו"ר ועדת הבריאות מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: יעל רון בן משה מוזמנים: אור טויג – אגף תקציבים, משרד הבריאות בלה בן גרשון – עו"ס, ממונה טראומה, חירום וחוסן, בריאות הנפש, משרד הבריאות אלי גוטליב – רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר אורי קלנר – ראש מועצה אזורית גולן שלומית שמש – סמנכ"ל רשויות וקהילות, מינהלת תנופה לצפון עינת שלו – מנהלת תחום בכיר בקהילות, מינהלת תנופה לצפון דובי גלר – מפתח שירותים חברתיים, אשכול גליל מזרחי אורי פרידלנד – מנהל אגף חברה, רווחה וקהילה, אשכול גליל מערבי דליה עמוס – מנהלת אזורית מרכזי חוסן צפון, מרכז משאבים יפתח בנבנישתי – מנכ"ל מרכז משאבים יאיר רון – תושב הצפון, אביה של חה"כ יעל רון בן משה ציפי רון – תושבת הצפון, אימה של חה"כ יעל רון בן משה מנהלות הוועדה: מיכל דיבנר כרמל – מנהלת ועדת הבריאות אפרת מורלי – מנהלת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תקצוב מרכזי החוסן בצפון לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח ישיבות נוספות של ועדת הבריאות והוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, בראשות ידידי ויקירי חבר הכנסת מיכאל ביטון. הנושא שעל סדר היום הוא הנושא של תקצוב מרכזי החוסן בצפון לשנת 2026. אני מיד כמובן אגע גם בנושא הזה. פתחתי הבוקר את ישיבת ועדת הבריאות בנוגע לחזרתם של החטופים, אז אני גם את הישיבה הזו מבקש לפתוח, בתקווה הגדולה שלנו כאזרחי מדינת ישראל, ובטח ובטח כנבחרי ציבור, לראות בחזרה בשובם הביתה של כלל החטופים לקבורה ראויה בקרוב ממש אמן. פתחנו גם כן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים, אז גם בזה אנחנו נפתח את הישיבה הזו. מרכזי החוסן, לא צריך להכביר מילים. הוועדה בראשותי עסקה בזה לא מעט. האמת היא שגם בעבר אני ואתה ביחד, עוד כשהיית יו"ר הוועדה של נגב וגליל, עסקנו בנושא הזה לא פעם. התרומה של מרכזי החוסן, באמת מיותר לציין, מיותר להכביר במילים, בטח ובטח בתקופה הכל-כך מאתגרת שבה אנחנו נמצאים. וישנה תחושה, לצערי הרב, שכיוון שהמלחמה היא בדמדומיה, אז אולי, אולי, אין צורך כרגע להיכנס ולדאוג לעתיד המרכזים הללו, בטח כשאנחנו עומדים בפני צומת לקראת שנת 2026, אנחנו אפילו לא מתחילים לדבר על נושא התקצוב והסדרת התקצוב של המרכזים הללו. לכן כינסנו את הוועדה הזאת כדי לשמוע, כדי לוודא, כדי לראות, כדי שלא נהיה מופתעים, וכדי לדעת שאנחנו מגיעים לשנת 2026 עם תקציב ייעודי ברור בהיקפים שאותם מרכזי החוסן צריכים ודורשים. עד כאן דברי הפתיחה מבחינתי. מיכאל, רשות הדיבור שלך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אדוני היו"ר, אני קודם כל רוצה להודות לך על ההחלטה לעשות דיון משותף של ועדת הבריאות והוועדה להסרת חסמים ופיקוח על החלטות ממשלה. כל השנים שהכנסת מתקיימת, כשאופוזיציה וקואליציה משתפות פעולה למען הציבור ומביאות ביחד עוצמות של ועדות לעבודה משותפת, זה מבורך. כל שכן שהשנה אנחנו ניכנס לשנת בחירות, ועדיין אנחנו רואים את המתח הפוליטי באוויר, שיתופי הפעולה בין ועדות ובין אופוזיציה-קואליציה למען הציבור, במיוחד בנושא כזה דחוף שנעמיק בו, זו ברכה. ואני מודה לך גם על אזכור החטופים. אנחנו שמחנו שמחה ענקית לראות את השבויים ואת החטופים חוזרים הביתה, ונעצבנו לראות את החללים מגיעים מעזה ונקברים, כולל אובדן של שני חיילים אתמול. ועדיין 15 חטופים חללים נמצאים בעזה, והם על ליבנו, ונזכיר אותם, ונמשיך ללבוש את החולצות האלה, והלוואי ולא נדרש לשים חולצות של אף חטוף. היום אני רוצה לדבר על תמיר אדר, בן 38, חבר קיבוץ ניר עוז, דור שלישי בקיבוץ, נשוי להדס, אב מסור לאסף בן השמונה ולנטע בת הארבע וחצי. תמיר היה חקלאי בנשמתו ואיש חינוך מוערך, עובד בקרן רמון כמדריך חברתי להעצמת מנהיגות, תוך שהוא מחנך דור של צעירים לערכים, אחריות, נתינה, ואהבת הארץ. בבוקר ה-7 באוקטובר פרצה מתקפת הטרור, יצא תמיר כמתנדב בכיתת הכוננות של הקיבוץ להגן על הקהילה והגבול. הוא מצא את עצמו מול מאות מחבלים ונלחם בגבורה במשך שעתיים וחצי. במהלך הקרב נפצע קשה, נחטף ונרצח בשבי. בזמן שתמיר הגן על הקיבוץ בקרב אבוד מראש, אשתו הדס וילדיו שהו בממ״ד במשך שעות רבות ושרדו בנס. במשך 90 ימים חיה המשפחה בחוסר ידיעה, עד שקיבלה את ההודעה הקשה ב-4 בינואר 2024. תמיר הוא נכדה הבכור של יפה אדר, שנחטפה גם היא באותו יום, ותמונותיה על קלנועית כשהיא נלקחת בראש מורם לעזה פורסמו בכל רחבי העולם. מאז הדס ויעל, אימו של תמיר, נאבקות להשיבו הביתה. יעל, אימו, סיפרה שבלי ראיות פורנזיות, רק עם סרטון כעדות לנפילתו של תמיר, גם בה יש את הספק שלא נותן מנוח. אני מצטט – "הייתי מדמיינת שתמיר חוזר פצוע על אלונקה, מסמן לי עם העיניים והידיים. התקווה הזו מתה, אבל נולדה אחרת, להשיב אותו לקבורה." שיתפה יעל. "קשה לי להגיד את המילה, ואם אני חוטאת, אם יש טעות, אם הוא שומע אותי, שאני קוברת אותו". הדס אומרת, "מגיע לתמיר שיחזירו אותו, ושהוא ייקבר בניר עוז בכבוד שראוי לו כגיבור שיצא להילחם. וזה מגיע לנו. אני מפחדת לחשוב על מצב, וזה תרחיש שיכול להתממש, שתמיר לא יחזור לקבר ישראל". לאחרונה אמרה יעל בריאיון, "העם לא הבין את ההסכם, ולכן הוא היה בשמחה אמיתית שזה מסתיים. זה הסתיים עבור חלק ולא עבור אחרים. אנחנו אפשרנו שתהיה פריצה כזאת בהסכם. מה זה שחרור בטפטופים? למה אנחנו צריכים לחיות בצורה כזאת? למה אני לא אמורה לקבל לקבורה כמו שקיבלו לחיבוק?" יהי זכרו של תמיר ברוך. בעזה, 15 חטופים חללים. המשימה לא הושלמה, והספירה לא עצרה ולא תעצור עד שכולם ישובו אל חיק משפחותיהם ארצה לקבורה. לגופו של הנושא, אנחנו ביקשנו דיון דחוף. מעטים המקרים שרואים את הנולד ורואים בעיה שמתהווה ואפשר למנוע אותה בעבודה משותפת של משרדי הממשלה, מינהלת תקומה ותנופה והכנסת. מרכזי החוסן הם אחד המוסדות המדהימים ביותר שהוכיחו את עצמם גם בעוטף, גם ביהודה ושומרון וגם בצפון. לצערי, מרכזי החוסן בדרום פעלו ברציפות מאז מלחמת לבנון השנייה. מרכזי החוסן בצפון היו תלויים יתר על המידה בכספי פילנתרופיה, נפתחו ופעלו במלחמת לבנון השנייה, ולאט לאט דעכו ונסגרו. בשנת 2020 זיהינו, אני כשר במשרד הביטחון, יחד עם בני גנץ, מציאות שאין מרכזי חוסן בצפון, מצב איום ונורא, וכולם היו רגועים. זה הדאיג אותנו. הבאנו כסף ממשרד הביטחון, ראשוני, להקים שני מרכזי חוסן בתיאום עם הרשויות, בשותפות, שהם יהיו קטנים ויכולים לגדול. זאת אומרת, כאלה שיש בהם מעט כוח אדם אבל מאות מטפלים. כשמתרחש אירוע, כל המטפלים מגויסים, משולמים ומתחילים לטפל. גייסנו כסף ראשוני ממשרד הביטחון. אני גאה במשרדי הממשלה האחרים שהצטרפו ולקחו אחריות, משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרדים ספציפיים שנתנו פרויקטים ייעודיים, ובשנים האחרונות גם הכירו במרכזי החוסן בצפון בבסיס התקציב ויצרו יציבות. המלחמה האיומה הזאת יצרה בישראל מאות אלפי נפגעי טראומה, אם לא מיליונים. הטיפול בנפגעי הטראומה יימשך שנים. הטיפול הראשוני והמהיר והתגובה מצילים אותנו מהפיכה של מציאות של טראומה, לפוסט טראומה לכל החיים. אנחנו יכולים למנוע נזקים, ובלבד שנהיה זמינים, ובלבד שיהיו משאבים וכוח אדם זמין לטפל במאות אלפים. אני גם רוצה להודות למשרד הבריאות, למשרד האוצר, למשרד הרווחה, לוועדת בריאות, לשרים, שהגדילו באופן מסיבי את תקציבי מרכזי החוסן בשנת 2025, מתוך הבנת הנפח וכמות המטופלים וגודל הצרכים בשטח. אלא שעכשיו יש עננה שמרחפת, והלוואי שנתבדה, שבינואר 2026 כספים מאוד גדולים ומשמעותיים לא יהיו זמינים למרכזי החוסן בצפון, וייתכן שזה גם משפיע בדרום, ואז יידרשו פה לפטר מאות עובדים ולפגוע בתהליכים ובטיפולים. אנחנו רוצים לקבל תשובות טובות היום, באווירה טובה, ממשרד הבריאות, ממשרד הרווחה, ממשרד האוצר, על התוכנית התקציבית למרכזי החוסן בצפון, ובמיוחד למינהלת תנופה, שמרכזת את התקציבים לשיקום הצפון, ובכללם תקציבי החוסן הקהילתי. אני מקווה שנקבל תשובות, בטוח שלא סופיות. אני מבקש ממך, היו"ר, שנעשה מעקב אחר הדיון הזה, בטווח של שבועיים-שלושה לפני שיוכרע תקציב 2026, או שהוא יהיה 1 חלקי 12, או שהוא יאושר כתקציב קואליציה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה נוח לך יותר? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מה שטוב למדינה. אתה גם יכול להביא תקציב וגם ללכת לבחירות, הכול אפשרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אתה לא רוצה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, שאלתי מה נוח לך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אמרתי, מה שטוב למדינה. טוב למדינה שיהיה לה תקציב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חד משמעית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז צריך להביא תקציב. אבל אני רוצה לחרוג מהפרוטוקול, אפשר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגלל זה נשענתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נשענת אחורה, ידעת מה מחכה לך. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> מיכאל, זו כבר הייתה קודם חריגה מהפרוטוקול, לא? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> קודם כל, אתה לא קיבלת זכות דיבור, אבל אתה איש יקר. שמנו אותך בכיסאות של חברי כנסת, אז התחלת להתנהג כמו חבר כנסת. ראש המועצה האזורית גולן, עוד מעט אתה תדבר. נמצאת איתנו חברת הכנסת יעל רון בן משה שחזרה אל המשכן. הייתה חסרה נציגות נחושה למען הצפון בנושאים שטיפלת, גם בתחבורה, גם בעסקים, גם ברפואה, גם בתקצוב הצפון וכו'. אני שמח שאת כאן, ואני עוד יותר שמח שנמצאים איתנו ההורים שלך, ציפי ויאיר רון, הנה הם שם. כבוד גדול בשבילנו, גם כי אתם ההורים של יעל, אבל גם כי שניכם אנשי מופת. מעבר לזה שאתם אנשי הצפון ומתיישבים עשרות שנים בגבול, בגעתון. ציפי, כבת לשורדי שואה, מתנדבת במרכז לוותיקים במועצה האזורית מטה אשר. יחד עם יאיר הלכתם בתקופת העוטף, באינתיפאדת בלוני התבערה, להיות תצפיתנים ולעזור לכבות אש בעוטף. את יאיר פגשתי גם בחמ״ל של געתון, כמתנדב במלחמה, גם כנכה צה״ל ולוחם בקרב המפורסם של החווה הסינית ביום כיפור. אז זה כבוד בשבילנו שאתם נמצאים איתנו. (הצגת תמונות) אתם רואים את התמונות, יאיר? תריצי פה את ארבע התמונות האלה. הנה יאיר בחמ״ל, ופה אנחנו במלחמה, הגענו לגעתון, ויאיר וציפי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שומרים בשער, בלי נשק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> שם הם עושים משמרת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חיזבאללה בצד השני, והם בני 70, בלי נשק, שומרים בשער. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מקסימים, השם יאריך ימיכם בטוב. תודה לכם על כל ההתנדבות, ותודה שגידלתם דור לתפארת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברוכים הבאים, ציפי ויאיר. זכיתם לילדה יוצאת מן הכלל. מקווה שהיא תעשה לכם גם נחת, שהיא עושה נחת. ברוכים הבאים, באמת, אנחנו שמחים. את יכולה להרגיש הכי בנוח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל בסוף זה יהיה כמו נאום הבכורה שלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האמת היא שכשמיכאל עושה דברי פתיחה בוועדה, אתה בדרך כלל לא יודע אם הוא מתחיל או מסיים, כי תמיד זה באורך של ועדה וחצי. אבל אני חיכיתי לחלק הזה של הפתיחה שלו, שנוגע להורים של יעל היקרים, ציפי ויאיר. זה באמת מרגש לראות אתכם פה, ושמחים לראות אתכם פה, ובאמת מברכים על הזכות לעבוד לצידה של יעל, שהיא באמת עובדת לשם שמיים. אנחנו רואים את זה בבקשות לדיונים שהיא מבקשת ובצורה שהיא עובדת בה, באמת הטוב הזה שיוצא ממנה, והאצילות שכנראה היא ירשה מכם, ההורים היקרים. אז תראו רק נחת וברכה, באריכות ימים ובריאות טובה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אנחנו רוצים לשמוע את האשכולות, שהם הצינור המרכזי להעברת כספי הממשלה למרכזי החוסן, ואחרי זה את עמותת משאבים, ואז את התגובה של משרדי הממשלה ואת הסטטוס של האוצר והבריאות. אבל את יכולה, יעל, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל, תודה רבה, ואני מאוד מתרגשת. אני אנסה לקדם את הדיון, שנהיה עניינים, אבל בכל זאת, רגע לפני הדיון. אני רוצה להגיד לשני יושבי הראש שאתם מהווים מופת ודוגמה לאיך הכנסת צריכה לעבוד בשיתוף פעולה בנושאים שחשובים לכלל עם ישראל, והלוואי והתקשורת הייתה נותנת יותר במה לחברי כנסת כמוכם ולנושאים חשובים שמגיעים ומטופלים בשיתופי פעולה, שמים את המחלוקות הפוליטיות בצד ועובדים למען הציבור. כך צריך להיות. אני קוראת לכל מי שיש לו טוויטר בידו, פייסבוק בידו, לפרגן לאנשים האלה ולפרסם את שיתופי הפעולה והעבודה הטובה שהם עושים. זה מה שחשוב לציבור, על זה צריך לשים זרקור. איפה שאנחנו במחלוקות, ננהל דיונים, הם יהיו מכובדים ככל שאפשר, אבל זה לא העיקר, זה לא הנושאים שמעסיקים את עם ישראל. ודרך ארץ קדמה לתורה, שניכם מיישמים את זה בפועל. זה לא פשוט. הרבה יותר מתגמל אנשים פוליטיים זה לצעוק ולמשוך אש ואולי להקיז דם של אחרים, אבל מעבר לפוליטיקה אתם בני אדם, מנהיגים בקהילות שלכם ובקהילות רחבות יותר. אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב. תודה על זה. תכננתי להגיד את זה עוד לפני שידעתי שתהיה פה את הפדיחה הגדולה, אבל אין לי איך להוכיח את זה. אני רוצה רגע להגיד, עוד לפני שאנשי המקצוע ידברו, שאני ב-2020, אם אני לא טועה, כמנכ״לית אשכול גליל מערבי, פגשתי את משרדי הממשלה שהיו מוכנים לצאת איתנו לדרך. אז הייתה לי הזכות, יחד עם אנשי אשכול גליל מזרחי וראשי הרשויות אצלי באשכול גליל מערבי, כשהייתי מנכ״לית האשכול, להקים את מרכזי החוסן. אנחנו מלווים את זה בעצם מיום ההקמה. אני הייתי מנכ״לית האשכול, מיכאל הגיע כשר במשרד הביטחון לחנוך את האשכול, והשאר היסטוריה, כמו שנאמר. מאז אנחנו עובדים יחד, ואני שמחה שהצטרפו משרדי ממשלה נוספים. ואנשי האשכול כאן הם מבחינתי הילדים שלי, ואני מאוד שמחה שיש דיון כזה בכנסת ישראל, זה לא מובן מאליו. עכשיו רק צריך למצוא פתרון לבעיה הקטנה של התקציב, ואיך ממשיכים לתת שירות טוב במקום שזה כל כך נדרש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אשכולות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בבקשה, נציגי האשכולות בתמצית, ואז משאבים, ואז משרדי הממשלה. << אורח >> אורי פרידלנד: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. אורי פרידלנד, מנהל אגף חברה, רווחה וקהילה באשכול גליל מערבי. אני שמח להיות פה, תודה ליו"רים המכובדים על הדיון החשוב. האשכול שלנו כולל 20 רשויות מקומיות, כ-330,000 תושבים. כל המגוון של החברה הישראלית – יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, קיבוץ, כפר, עיר, הכול מהכול. אני אומר את זה לא רק בשביל הסופרלטיביות, גם כי זה חשוב להבין על האתגר של בניית חוסן עבור מגוון של אוכלוסיות, דתי, חילוני, דרוזים, מוסלמים, כמו שאמרתי, כל הסוגים. איך בונים חוסן קהילתי בקיבוץ זה דבר אחד, ובעיר זה דבר אחר. האשכול עוסק במגוון רחב של תחומים, הכול מהכול, כל מה שרשויות עושות, אבל השירות החשוב ביותר שאנחנו עשינו מאז פרוץ המלחמה זה מרכז החוסן. החשוב ביותר. כל שאר הדברים הם משניים, מה שנקרא יסתדרו בלעדינו. מרכז החוסן, אולי עניין של אמונה, קיוויתי שהוא יהיה קצת כמו פוליסת ביטוח. יהיה מרכז חוסן – לא תהיה מלחמה, הכול יהיה בסדר. לצערי הפוליסה פה לא עבדה, אבל אנחנו ראינו איך מהרגע הראשון השירות הפך להיות רלוונטי לכלל הרשויות, לתושבים. הזמינות פה של משאבים, תכף הם יציגו את הפעילות שלהם, אבל הם כבר ב-7 באוקטובר בצוהריים פתחו את המוקד. אני חשבתי שהם מגזימים, הם לא הגזימו. ואנחנו רואים כמה מרכז חוסן הוא חשוב, כמה הוא רלוונטי, איך הוא בא לידי ביטוי בכל פעילות כמעט שכל רשות עושה. אני לא נכנס למספרים, תציגו מספרים בטח עוד מעט, בהמשך, אבל מספרים גבוהים ומרשימים, שהחוסן הוא הדגש, הוא לא רק החוסן, הטיפול בפרט, שזה חשוב. אבל גם איך אנחנו עושים חוסן קהילתי, כי האירוע הבא שיבוא, והוא כנראה יבוא, נרצה או לא נרצה, יוריד מהתלות בטיפול הפרטני. אני מאוד גאה במה שאני עושה פה, מה שמשאבים עושים פה, גם הצמיחה שלהם מכמות העובדים, כמות התכולה, כמות המטפלים, חדרי הטיפול שפזורים בכל רחבי האשכול, זה נהדר. ומשרד הבריאות שותף נהדר, בלה. וכמו כולם, כמובן, אני שותף לחשש מהתקציב שהולך ויורד. אני לא יודע אם זה מתפקידי לשאול מאיפה יבוא הכסף, אבל זו כן דאגתי לשאול מאיפה יבוא הכסף, מאחר ובאמת אני כל חודש מקבל סיכום מה עשה מרכז החוסן בכל רשות ויישוב, והפעילות היא ענפה, עשירה ורלוונטית. אתמול פגשתי, סתם, את מנהלת המרכז לגיל הרך בנהריה. שירות נישתי, מרכז לגיל הרך. והיא סיפרה לי כמה מרכז החוסן חשוב לה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל הוא לא נישתי. מרכז לגיל הרך זה השירות היסודי ביותר בקיום של האדם. תינוקות שלא יטופלו בגיל אפס, כל החיים שלהם בסכנה. כשהבאתי את שמעון פרס בגיל 90 לירוחם, להרצות לעובדים שלי, הוא לא דיבר על ננוטכנולוגיה ולא על הכור האטומי, הוא דיבר על התזונה של תינוק. אל תגיד על גיל הרך נישתי. זה קיומי. << אורח >> אורי פרידלנד: << אורח >> התכוונתי תחום ספציפי, אבל אני מקבל את ההערה. כל אחד שאני פוגש, ואני פוגש הרבה אנשים, הרבה עובדים מהרבה רשויות, מספרים ומודים על הפעילות של מכרז החוסן, של משאבים ומשרד הבריאות, וחשוב להמשיך עם זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נמשיך, אוקיי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז מה התשובות שקיבלתם, אתם, כמתוקצבים של הממשלה? מה עונים לכם לגבי מדיניות התקצוב ל-2026, ומי עונה לכם? << אורח >> אורי פרידלנד: << אורח >> קודם כל, יש לנו את משרד הבריאות שיגיש את התקציב הבסיסי, של 3.5 מיליון שקלים לשני האשכולות לשנה. התקציב המדובר, אנחנו מכוונים יותר לכיוון דיפרנציאלי, תכף נראה את המספרים, מתחיל ב-25 מיליון לשנה ויירד. הוא יכול לרדת, זה בסדר. אבל אנחנו לא קרובים למספרים שאנחנו צריכים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד מעט אנחנו נשמע תשובות, אני מציע שלא נדבר עכשיו על זה. אשכול גליל מזרחי, כן. << אורח >> דובי גלר: << אורח >> צוהריים טובים. דובי גלר, אשכול גליל מזרחי. אני לא רוצה לחזור על הדברים שאורי דיבר עליהם. אצלנו יש 18 רשויות, 207,000 תושבים. אני חושב שאני יכול להגיד שאני ועוד הרבה תושבים באשכול גאים במרכז החוסן, גאים במה שמדינת ישראל עושה עבורנו, תושבי הפריפריה, וזה לא מובן מאליו. אני גר מעל 30 שנה ברמת הגולן, והתנסיתי בחוויות רפואיות כאלה ואחרות, ולדעת שבעם כלביא ב-06:00 המוקד נפתח והיה פתוח עד 00:00 ביום שישי-שבת, זה לא מובן מאליו. ואני גאה כאזרח וכעובד של האשכול להגיד שמרכז החוסן, אני גם שותף בו. אני לא עושה הרבה, אני משתדל לא להפריע, אני משתדל לעזור. יש לנו שותפים מצוינים במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה רשויות יש תחתכם? << אורח >> דובי גלר: << אורח >> 18 רשויות, 207,000 תושבים. אני רק אתן נתון אחד שבעיניי הוא דרמטי ומשמעותי, בין 2024 ל-2025. ב-2024 היו כ-19,000 שעות טיפול פרטני במסגרת נוהל חרדה, וב-2025 זה קפץ כמעט בפי שניים, נושק ל-40,000 שעות טיפול פרטני, וכן על זה הדרך. גם אצלנו כמות החדרים היא מטורפת, אנחנו עומדים על 53 חדרים ברחבי האשכול. זה גם מלמד על רמת השותפות הגבוהה של הרשויות, ונמצא פה ראש המועצה שלי, והוא ידבר גם על הדבר הזה. אבל זה לא עובד לבד, זה לא משרד הבריאות לבד, זה לא האשכול לבד, זה לא מרכז החוסן לבד. יש פה מערכת שנבנתה תוך כדי המלחמה. זה מלמד על החוסן של מרכז החוסן, וזה מלמד על הצורך שלנו גם כאזרחים ותושבים לדבר הזה. הגל השני הוא בפתחינו, וגם אליו אנחנו צריכים להתייחס, וגם אליו אנחנו צריכים לתת מענה. וכמו שאורי אמר, אנחנו זקוקים לעשרות מיליונים האלה, כדי שהמענה הקיים היום לא ייעצר בעת הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> צריך להדגיש גם שאנחנו נמצאים עכשיו לקראת סוף שנה, ויש חשיבות גדולה מאוד ליציבות של אותם עובדים, שלא יחכו לרגע האחרון ובסוף דצמבר יקבלו תשובה אם ממשיכים או לא. אנשים רוצים לדעת מה קורה איתם עכשיו, לקראת שנת 2026, ולכן אנחנו גם כינסנו את הוועדה בתקופה הזו, ולא חיכינו עם זה בהמשך המושב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> רק רציתי להוסיף לך, שאחד מהאירועים המרשימים של מרכז החוסן זה היה האירוע במג'דל שמס. הגענו לשם ב-02:00, ואנשי מרכז החוסן כבר היו פרוסים ביישוב עם מענים. אז אנחנו מרוויחים המון ממרכזי החוסן. אנחנו רוצים גם לשמוע את משאבים ואת ראש המועצה האזורית גולן, ואז את המשרדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפתח. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> הכנו מצגת קצת עם הנתונים. בינתיים אני אציג את עצמי. שמי יפתח בנבנישתי, אני מנכ״ל מרכז משאבים, עמותה שייסד פרופ' מולי להד, פועלת כבר כמעט 50 שנה בקריית שמונה. לצידי יושבת דליה, שהיא המנהלת האזורית של שני מרכזי החוסן. (הצגת מצגת) מיכאל, נתת כבר רקע. וקודם כל אני באמת רק אגיד תודה לכולם על הזימון של הוועדה הזאת. הוודאות נדרשת גם לתושבים, וגם, כמו שאמרתם, לצוותים הרבים שלנו. הרקע כבר דובר עליו, הוקם ביוזמה של הרשויות, האשכולות, ויעל פה באמת דמות מאוד משמעותית בהקשר הזה, ביחד עם מיכאל ובני גנץ אז כשר הביטחון. וביוני 2023, אחרי עבודה מאוד רצינית שעשו במשרד הבריאות ובוועדה העליונה, ופה בהובלתה של בלה, התגבשה מדיניות והחלטת ממשלה, וזה בעצם הועבר באופן סדיר, החל מ-1 ביולי 2023, תראו, רגע לפני המלחמה, תחת משרד הבריאות והוועדה הבין-משרדית של מרכזי החוסן. עוד לא הספקנו אפילו, על התקציב המאוד זעום שהיה, שנועד רק להיערכות רוחבית, בלי תקציב בכלל לפעילות בשעת חירום כמעט, אבל התחלנו רק לבנות את תוכניות העבודה המסודרות עם משרד הבריאות, ופרצה המלחמה. המזל שמראש המודל שנבנה הוא מודל באמת, כמו שמיכאל אמר, הוא היה מודל דינמי שנועד להתפתח בשעת חירום. והמודל הזה בעצם אמר שכאשר יידרש, אנחנו נפתח שלוחות לפי מאפיינים גיאוגרפיים ותרבותיים. ואכן, תוך כדי המלחמה, לצד מינהלת מפונים, צריך להגיד, מאוד נרחבת שהקמנו מיידית, זה לא היה מתוכנן כי אמרו שקריית שמונה תפונה איך שביירות תפונה, אבל הקמנו אותם במיידית, לצד מינהלת שהייתה פרוסה בכל הארץ ונתנה מענים למפונים בכל המוקדים עד אילת. בעצם, תוך כדי הלחימה, הקמנו ביחד עם האשכולות והרשויות את שלוחות מרכזי החוסן, וכיום אנחנו עומדים על ארבע שלוחות בכל אשכול פלוס המטה. זה בעצם חמישה מוקדים, נדרש עוד, תכף נדבר על זה, אבל צריך להגיד, השלוחה הראשונה, כמו שמיכאל ציין, הייתה במג'דל שמס. בדיוק הוצאנו את הקול הקורא לרשויות להקמת השלוחות. רגע לפני האירוע שם זה קרה, שלוחה שמשרתת את כל היישובים הערביים בגולן. היום כל שלוחה, לא לכולם עדיין יש מבנה, אבל יש המון חדרים גם זמניים שאנחנו משתמשים בהם, כל שלוחה יש בה רכז קהילתי, צוות טיפולי, מתאמת טיפולים, תואם שפה, תואם תרבות. היום יש לנו במג'דל מעל 15 מטפלים דוברי השפה הערבית, וככה זה לאורך כל קו העימות הצפוני לבנון-סוריה, ביחד אנחנו מדברים על כמעט 550,000 תושבים. אזור אסון, להזכירכם, שעכשיו מתחיל ומנסה להשתקם. קצת נתונים לטובת העניין. זה קצת קטן, אז אני אתן לכם ככה את ההתרשמות. קודם כל, לפני שנדבר על הגרף, סדנאות חוסן קהילתי ורשותי, 90,000 אנשים שקיבלו מענה ישיר. אנחנו יודעים כמה עבודה קהילתית ורשותית, שבעצם זו או הכשרה או עבודה שמחזקת חוסן קהילתי. קחו דוגמה, בתוך המלונות, מיד לגבש, לעזור להם. פוזרו, קריית שמונה על 500 מוקדים, לעזור להם לגבש הנהגה בתוך המלון. ההנהגה הרשותית, השכונתית, הקהילתית, המון דברים מהסוג הזה. 90,000 שקיבלו מענה ישיר, זה משפיע במעגלים שניים על הרבה יותר. אז תבינו את המשמעות. כל הנושא של טיפול, עד נוהל חרדה, הטיפול המניעתי, קצר המועד הראשוני, עד ה-7 באוקטובר לא היה כמעט. ואם תשימו לב, החל מה-7 באוקטובר, אנחנו מדברים על הקו הראשון, אנחנו היינו בממוצע של 500 שעות טיפול לחודש, כבר ב-2024 קפצנו לממוצע של 3,200 שעות טיפול בחודש. היום אנחנו עומדים על 4,700, הפריסה, אנחנו הכשרנו מעל 800 מטפלים. תחשבו מה זה עושה לצפון מבחינה תעסוקתית רק. אנחנו מטפחים אותם, אנחנו מכשירים אותם. לשמחתי, רובם נשארים איתנו. איזה כוח זה נותן לצפון, לכל כלל מערכות. המומחיות שלנו היא מעל 40 שנה של טיפול בטראומה, אנחנו מפתחים שיטות, מביאים מכל העולם. זו ממש המומחיות של פרופ' מולי להד ושל הצוותים המקצועיים שלנו. סך הכול, 77 שעות טיפול עד עכשיו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תגיע לשורה האחרונה. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> כשמדברים על הערכות של מומחים קדימה, יש מגוון, אבל יודעים מכל העולם, עשינו סקירה, אנחנו מכירים את זה, אנחנו ליווינו את כל האסונות גם בארץ, וגם יש לנו ניסיון מהעולם שאנחנו מייעצים להרבה מאוד מקומות. גל שני, ואני חושב שאפשר לדבר בישראל, כי קשה להעריך מתי זה בדיוק הגל השני של אחרי, גל שני, גל שלישי. אבל ההערכות מדברות על הצפון, כ-10% יידרשו, אני מדבר כבר על סיוע מקצועי, מתוך 500,000, 550 כמעט, אנחנו מדברים על 50,000 תושבים. לזה גם יידרש מאיתנו להקים עוד שתי שלוחות מהפריסה שעשינו. וכן, כפי שאמר פה דובי, המעבר שאנחנו מאוד דוחפים לשם, מדגש טיפול פרטני, שאנחנו יודעים שזה כבר אנשים שנפגעו, הדגש הוא לעבודה, כמובן, קבוצתית בהיבט הטיפולי, והדגש שלנו, המאוד משמעותי, זה לעבודה קהילתית. בסוף, חוסן קהילתי זה מה שמונע נפגעים בקצה. שזה, אנחנו יודעים כמה זה מסכן את הצפון ואת השיקום שלו, כי פגיעה של אנשים בקצה זו ירידה בתפקוד, תעסוקתי, משפחתי וכן הלאה. מבחינה תקציבית, אנחנו נותנים פה רק תמונת מצב. אנחנו מדברים על זה שהוגשה תוכנית על ידי משרד הבריאות, שהיא גובשה ביחד איתנו ועם האשכולות, שמסתכלת כמה שנים קדימה על הליך השיקום של הצפון. וכפי שאתם יכולים לשים לב, קודם כל, 2025, גם הייתה בה מינהלת מפונים מאוד דרמטית. נכון שהלחימה הסתיימה בשנה שעברה, אבל עוד נגזרות של זה, ועד יוני היה לנו פינוי עוד עצים מאוד. היה תקציב גבוה, והחל מ-2026 אנחנו מדברים על תהליך הדרגתי, כי זה נכון, של ירידה בתקצוב. אבל בגלל שאנחנו צופים עוד עלייה בביקוש בשנים הקרובות, הצורך נשאר, והמערכים שעובדים היום, מאות העובדים שמפוזרים, השלוחות וכן הלאה, ככל וזה לא יהיה, אנחנו נדרש לרדת לעשירית מהתקציב, כי תקציב הבסיס של משרד הבריאות הוא 3.5 מיליון, שני המרכזים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה עם מה שחסר לכם בשנת 2025? << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> זה מתואר פה, זה מה שמשרד הבריאות שלחו, ואני חושב שתכף כדאי להעביר גם אליהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רואה פה פער של 23 מיליון. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> 2025, בסופו של עניין התקציב נסגר, ובסדר, אנחנו מדברים על החל מ-2026. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאיפה נסגר? מאיפה התקציב? << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אני חושב שבלה תכף תציג את המקורות התקציביים, כי זה משרד הבריאות מתכלל. הפער שאתם רואים בטבלה הזאת מדבר על, הצורך הוא נניח ב-2026, 23.5 מיליון, פחות 3.5 בסיס. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> יש פה נציג אוצר בדיון? יופי. אז אוצר, תנופה ובריאות, תתכוננו. מועצה אזורית גולן, אורי, חבר שלנו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שאלה, סליחה, כי זה פשוט על זה. אתה אומר שמה שאנחנו רואים, תקציב נדרש ב-2025, זה נסגר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה יצא? כי אנחנו כבר באוקטובר. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> התקציב בסוף נמוך יותר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני רוצה לדעת אם אפשר להעביר ל-2026, אם הוא עד עכשיו לא ידע שיש לו את זה. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> לא, ידענו. התקציב בסוף שנסגר היה 32 מיליון, לא 42, כמו שהתבקש. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת, לא נשאר לך מ-2025. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו מעריכים שיישאר קצת. אנחנו עושים עכשיו את החישובים לרבעון האחרון בשביל להבין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אורי. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> תודה על הרשות לדבר, ותודה על עצם הקיום של הדיון החשוב הזה. אני, ברשותכם, יושבי הראש המשותפים, אלך לשנת 2015. בתור סגן ראש המועצה הקמתי את מרכז החוסן בגולן בכספי משרד הרווחה, ככה שאני קשור לעומק של העניין הזה. כבר אז, בעת מלחמת האזרחים עם סוריה, בסוריה, שזלגה אלינו והיה צריך לחזק את החוסן, פעלנו וחיזקנו את החוסן. אני חושב שמרכז החוסן, שאז, כמו שאמרתי, פעל בכספי משרד הרווחה, הוא זה שגרם לזה שבשנת 2024, כאשר נהרגו בתחומי מועצה אזורית גולן, לצערי הרב, 18 אזרחים וחיילים, 12 ילדים במג'דל שמס, ארבעה לוחמים, ונועה וניר ברנס מקיבוץ אורטל אצלי, למרות 2,500 טילים ורקטות, 200,000 דונם שרופים. הגולן, על כלל תושביו, נשארו ביישובים, בקהילות. שמרנו באופן מלא על חיי הקהילה, על החינוך, על הכלכלה, ולכן גם חסכנו עשרות מיליונים, אם לא מאות מיליונים למדינה על שיקום, כי כל מערך החיים שלנו שמור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> שיקום ופינויים ועלות פינויים. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> נכון. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה היית איתי, ישבנו ביחד בעין זיוון, שספג. אפילו בחדר שישבנו בו, בסוכות שנה שעברה נפל כטב״ם אחרי שישבנו שם, כמובן, אבל זה מה שהיה. ואני באתי לכאן לייצג את הגולן, את קצרין, את הכפרים הדרוזיים. אומנם אני נציג גם של אשכול גליל מזרחי, אבל כל האירוע הזה ביחד, שדובי מרכז, אנחנו מסתכלים ורואים עד כמה מרכזי החוסן עושים את השירות עבור מדינת ישראל. אחרי שנכנס מרכז משאבים ופתח את מרכז החוסן אצלנו, כמובן סגרנו את מרכז החוסן שבכספי משרד הרווחה, ואנחנו ממשיכים עם משרד הבריאות. אנחנו מרגישים שאנחנו שמרנו על הגבול עבור מדינת ישראל, ואנחנו היינו שם בשבילכם, ועכשיו אתם צריכים להיות שם עבורנו. עבורנו, זה להעביר את התקציבים לשמור על מרכזי החוסן, עבורנו זה הילדים וההורים והמורים. ואנחנו שומרים על המדינה על ידי ההתיישבות הזאת לא פחות מטנקים ותותחים בתקציב משרד הביטחון. ולכן התקציב הפעוט הזה צריך לעבור כדי לשמר את זה. ולתת רגע מושג, בתוך המספרים שיפתח הראה קודם, וצריך להגיד תודה גדולה ליפתח ודליה על העשייה ולאנשים שעובדים תחתם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> דליה, איפה דליה? יש גם אצלך דליה, לא? סגנית ראש עיר. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> שהיא באה מהדרום, והיו לה מרכזי חוסן בדרום. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אתה חד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> היא עברה לגולן, לא? תמסור ד"ש לדליה יוסף. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> נכון, דליה יוסף. היא הקימה את מרכז החוסן הראשון בשדרות, ובאמת גם מאז הרבה היסטוריה, והיא היום מרכזת את תחום החוסן במועצה. בכל אופן, אצלנו בגולן היו רק בשנה החולפת 600 טיפולים. שוב, אוכלוסייה של 22,000, 600 טיפולים זה יותר מ-3%, זה מצוין, זה טוב מאוד, וצריך להגביר את זה עוד יותר. יש לנו הרבה מאוד תוכניות, קצרין עם 300, סך הכול כ-900 טיפולים פרטניים. זה לא טיפול נקודתי, זה סשן של שנה שלמה. זה אירוע מאוד משמעותי ומאוד כבד. הרשויות, כמובן, מתקשות להחזיק את זה, ואנחנו מחויבים, אחרי השנתיים האחרונות, כשמדינת ישראל עמדה באתגר אדיר בגבורה, אנחנו היינו החזית של המערכת האזרחית, ולכן אנחנו צריכים שהמדינה תכניס את היד לכיס. לי לא כל כך משנה אם זה מגיע מתוך תקציב מינהלת כזאת או אחרת, אלא שהתקציב הבסיסי ימשיך, ועל גביו היכולת שלנו לפעול ולהחזיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לך. ותרשה לי בבקשה להעביר את המסר בשמי, בשם מיכאל, וכמובן בשם יעל, לאזרחים אצלך במועצה. התקופה הייתה מאוד מאתגרת. היא עדיין מאתגרת, אמנם קצת פחות ממה שהייתה בעבר, אבל במשך תקופה מאוד ארוכה ספגו וספגו, ובאמת הוכיחו חוסן לאומי, אזרחים ממדרגה ראשונה. זה לא ברור מאליו. זה מצביע על הערכים של האזרחים אצלך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> וההנהגה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> וההנהגה, כמובן. אין ספק שזה מגיע מהראש. תרשה לי להביע את ההערכה שלנו ואת החיזוק שלנו ושליחת התודה בשם כלל אזרחי מדינת ישראל, כי כשאתם חזקים שם, האזרחים פה בפנים, בתוך מרכז המדינה, הם מרגישים חזקים יותר. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> תודה רבה, אני אעביר את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אולי לפי סדר שתחליטו, תנופה, בריאות ואוצר. מי שיש לו את הכסף, שידבר ראשון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נתחיל עם בריאות, כי יש להם את ה-3.5, ודאי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תתחילו, קדימה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, בלה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> בלה בן גרשון, ממונה על טראומה, חירום וחוסן במשרד הבריאות. אוקיי, רוב הדברים נאמרו. יש לנו פה מרכז חוסן שגדל בתחום הטיפולי מאפס לכמויות שאתם שמעתם, שלוחות שלא היו. סך הכול הוא גדל פי עשרה, פחות או יותר, בכל התחומים – קהילתי, חוסן רשותי והחוסן הנפשי. ולאור הגדילה הזאת, וכדי לתחזק את זה ובאמת לאפשר שיקום לתושבים, הגשנו תוכנית מאוד מפורטת לתנופה, מה בעצם התקציבים שאנחנו צריכים, בדומה למה שנעשה בדרום מול תקומה, כדי להפעיל אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סליחה שאני עוצר, כי שכחתי מזה קודם. אני קיבלתי כאן מהקואליציה מקודם איזושהי הארה, על כך שלכולם יש אי ודאות. זאת אומרת לכל מרכזי החוסן, גם בדרום, יש איזושהי אי ודאות לגבי 2026. נכון שהדיון מתרכז כרגע בשני מרכזי החוסן בצפון, אבל ישנה אי ודאות לגבי תקציב 2026 אצל כולם. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אני חושבת שיש הבדל. התקומה כן תקצבה את מרכזי החוסן. יש לנו ודאות לגבי תקציב שאנחנו קיבלנו למרכזי החוסן, שהתקציב הזה נבנה בראייה קדימה, אף אחד גם לא ידע שהמלחמה תיערך כל כך הרבה זמן, ואין ספק שיש שם דברים שהיינו שמחים לעבות אותם, ויש שם חוסר. אבל זה משהו אחר. התכנון הראשוני הוא תכנון שאולי כן צריך לראות איך אנחנו משלימים אותו, אבל יש שם ודאות ויש תקציב. אולי הוא פחות ממה שהיינו רוצים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שהוא לגבי הבסיס? הוודאות היא לגבי הבסיס, אם אני מבין נכון, מה שהם מתכוונים. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> הוודאות היא לגבי שני דברים. התקציב של מרכזי החוסן מורכב מהבסיס של כלל משרדי הממשלה, שמעבירים את חלקם ובהחלטת הממשלה זה עובר. גם עכשיו אנחנו בדיוק מוציאים את החלטת הממשלה ל-2026, שכל שנה אנחנו מגישים את זה, ושם תקציב הבסיס הוא בסביבות 26 מיליון שקלים. ועל זה יש גם תקציב של התקומה, שניתנת תוכנית חומש מסודרת. כן אנחנו נרצה לראות איך אנחנו מגדילים את התקציב הזה, כי להערכתנו צריך למצוא תוספת והרחבה, אבל יש ודאות ויש תקציב, וזה משהו אחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזה לגבי כלל מרכזי החוסן? רק דרום? אוקיי. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> יש שם מרכזי חוסן שאנחנו כן מודאגים לגביהם מבחינת תקצוב, שהם לא בתקומה. שם יש את מרכז החוסן הבדואי, שכרגע הוא נמצא פחות או יותר באותו מקום, יש לו את הבסיס הראשוני וצריך את התוספת. יש שם חוסר במרכז חוסן באשקלון ובאופקים, כי שם הם לא מכוסים על ידי תקומה. אבל כן, יש שם דברים נוספים. כמו שאמרתי, הבדואים כרגע ואשקלון הם במקום שאנחנו כן דואגים להם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, נחזור לצפון. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אבל אני רוצה לחזור לצפון, כי בשביל זה אנחנו כאן, ואנחנו כן הגשנו תוכנית מאוד מסודרת לתנופה, עם כל הבקשה. אני כן מבינה שזה בעבודה ולקראת סיום, ואנחנו תכף נשמע מהם איפה זה עומד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפשר לשאול רק מה ההיקפים שאתם ביקשתם? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן. זה פחות או יותר יוצא בסביבות 20, רגע, אני לא טועה, נכון? << אורח >> אור טויג: << אורח >> זה בטבלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, מה שאתם הצגתם זה מה שמשרד הבריאות דרש? זה מה שאני שואל, זה מה שאני רוצה לדעת. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אנחנו מסונכרנים לגמרי עם הטבלאות, כן. << אורח >> אור טויג: << אורח >> אני אור טויג, מתקציבים של משרד הבריאות. סדר גודל של 20 מיליון שנתי, משהו כזה. גם במתווה הולך ופוחת, מן הסתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בערך כפי שהוצג לנו מקודם, נכון? << אורח >> אור טויג: << אורח >> משהו כזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זאת אומרת, במילים פשוטות, משרד הבריאות מכיר את הצרכים ואת תוכנית העבודה שהוצגה על ידי מרכזי החוסן בצפון, ובדין ודברים מול תנופה, לייצר ודאות לראייה רב-שנתית לתקצוב הזה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה ממש מתבקש עכשיו, תנופה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז באותה תנופה נעבור לתנופה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> שלום, שלומית, סמנכ״ל רשויות וקהילה בתנופה לצפון. מצטרפת לברכות ולחשיבות של הדיון ועל הצורה שהוא מתנהל, וגם על הפתיח המרומם והאורחים. מרכזי החוסן, ובכלל פעילות חוסן, היא פעילות מנע, כמו שאורי התייחס, פעילות חסכונית בראי ארוך טווח. היא נכונה בכל כיוון והיבט שמסתכלים עליה. בהחלטת ההקמה של המטה הצפוני הייתה התייחסות גם לנושא החוסן, ואחת ההחלטות הראשונות שהמטה העביר הייתה גם כן תקצוב נוסף ל-2025. שיש לי פה איזשהו פער קטן, כי ממה שאני מכירה בהחלטה של ינואר 2025, 2675, היה 15 מכספי תנופה ועוד 5 ממשרד הבריאות, והיה רשום 3.5. זה בנוסף על תקציב הבסיס, אז ככה יש לי פה איזשהו נעלם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> כן, אבל אף אחד לא מודאג מ-2025. הדאגה מ-2026. תסדרו ביניכם את המספרים של 2025, וכל שכן אם יש יתרות שאתם יכולים לגרור קדימה, והאוצר יעזור לכם כמענה לבעיות, אבל בואו נתמקד ב-2026. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> גם אנחנו מודאגים מ-2026. התקציב שממנו כל הנושאים והפרקים נגזרים, רק הולך ופוחת, מגזרות כאלה ואחרות וסיבות כאלה ואחרות, והצרכים מהשטח שעלו עמדו על 120 מיליארד שקלים מכל המשרדים והרשויות והאשכולות, ובסוף יש תקציב של 12 מיליארד, ומתוכו נשארו 6. אז אנחנו מבינים שהפער בין הצורך לבין התקציב הקיים הוא משמעותי, ולא כל מה שאנחנו רוצים ומה שאנחנו חושבים שנדרש והכרחי, אנחנו בהכרח יכולים לתת לו גם היבט תקציבי. הלוואי והיינו יכולים. בהחלטה הגדולה, שכמו שבלה ציינה, נרקמת בימים אלו ממש, וכולנו תקווה משותפת שהיא תגיע להסכמות ותעלה להצבעה ולהכרעה ולהסכמה עד סוף השנה הזו, כדי שיהיה בה גם תקציב המשכי ל-2026. להבטיח את זה? אני לא יודעת. אני יכולה להגיד שגם אנחנו היום, ארבע החלטות שכבר עברו ותוקצבו, בסוף הכסף עוד לא הוזרם לצנרת והן עומדות. הן התקבלו, שעון הזמן מתקתק, אבל הכסף לא נמצא. על ארבע החלטות בסך של הרבה מאוד מיליארדים. החלטת כלכלה, צמודי גדר, המשך שיקום שלב ג', שיקום פיזי, וחינוך, כמעט 1.400 מיליארד. ככה שגם ההחלטות שמתקבלות, אנחנו רואים שלוקח הרבה מאוד זמן עד שהן מקבלות ביטוי הלכה למעשה בשטח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אנחנו מחזיקים מהשר אלקין תותח. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> גם אנחנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ואחד שיודע לשחרר סתימות וחורים בממשלה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> ואנחנו עדיין צריכים את העזרה של כולם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בסוף 2024, כשהוא זיהה שכסף הולך לפח ויתרות, אז הוא העביר את היתרות לכל מיני מקומות. אבל השאלה היא, אם המציאות הזאת שאתם לא יכולים לתת תשובה חד משמעית מה מדיניות התקצוב לינואר 2026, זה אותו דבר גם בבתי ספר? בית ספר הרי נפתח עכשיו, הוא כבר משפיע על 2026. זאת אומרת שמישהו נתן לו ודאות. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז איך פועלים בתי הספר? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> בתי הספר נפתחו עוד לפני שעברה ההחלטה של חינוך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> והשאלה השנייה שלי, מה זו אותה החלטה נוספת שנדרשת? הרי מסגרות התקצוב לתנופה לצפון הוגדרו בהחלטת ממשלה, אז איזו עוד החלטה נדרשת כדי שיהיה תקציב? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> יש לנו את הקופסה הגדולה. בתוך הקופסה הגדולה, כמו שציינתי, מתוך ה-12 אנחנו כרגע עומדים על סדר גודל של יתרה של 6 מיליארד לתוכנית הגדולה הרב-שנתית, תוכנית החומש, שאנחנו בואכה סוף 2025, שהיא תהיה לארבע השנים הבאות. ויש בה כמה וכמה פרקים, ביניהם פרק בריאות, פרק רווחה, פרק פנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל איזו עוד החלטה נדרשת? כבר הוחלט תקציב רב-שנתי לתנופה, לפי תחומים. למה את מחכה? מי יחליט ומה? כאילו, לא הבנתי. אמרת שאתם מחכים להחלטה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> נקבעה הקופסה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נכון. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא נקבעה העוגה, החלוקה. המשקולות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> של 2026. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא, זה עוד לא הוכרע. לא רק 2026, 2026 עד סוף 2029. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל אתם אחראים להחליט. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> נכון. אנחנו עובדים על זה בצורה קדחתנית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז מה מעכב אתכם להחליט? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך נתתם ב-2025 אם לא הוכרעה החלוקה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> כי עד עכשיו עבדנו בשיטת הסלמי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זה טעים, סלמי. אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך היו ההחלטות? אני רוצה להבין. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> בהחלטה ודירקטיבה של השר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. אותה החלטה של השר עם אותה מדיניות, לפחות אמירה שלכם, שאנחנו רואים, מתכוונים לעשות העתק-הדבק באשר לתוכניות בריאות בכלל, ספציפית לגבי מרכזי החוסן, זו אמירה שיכולה להיאמר כאן על השולחן הזה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני לא יכולה לומר את זה. אם הייתי יכולה, הייתי אומרת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מי יכול? השר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, השר הוא זה שמחליט בסופו של דבר את חלוקת העוגה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זה טוב, זו התקדמות שהשר מחליט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, זו התקדמות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> פעם ראשונה שהשר מחליט. זה טוב. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> קודם כל אני אגיד שיש קווים מנחים ודירקטיבה מאוד ברורה. הכסף של תנופה הוא כסף, כמו שציינתי, מאוד מוגבל, מאוד תחום, והוא כסף תוספתי, הוא לא בא להחליף. יש פה אירוע גדול יותר ממה שתנופה אחראים עליו. צריך להבין רגע את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, זה מדאיג אותי. שלומית, תראי, מתי אני מתחיל לדאוג? במשפטים האחרונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, כשמתחילים לכדרר את הכדור בין הזה להוא. אתה לא יודע מי בעל הבית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תראי, הוא היה שחקן כדורגל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא שחקן, אתה לימדת אותי כל מיני דברים שלא ידעתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אבל רק בהפסקות בין הזמנים. כל השאר הוא לא בזבז את הזמן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זה קרה כשהגעתי לכאן לכנסת, לא היו לי מושגים, החדרת לי כל מיני מושגים שלא רציתי בכלל לדעת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ואז כדררו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, ואז הבנתי שיש מושג כזה של לכדרר, ומגרשים, ודברים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז עונת הכדרור מתחילה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני לא מנסה לכדרר, והלוואי והייתי יכולה לתת ודאות קודם לעצמנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, תקשיבי, את נשמעת אישה רצינית, והפתיח שלך היה רציני. אבל הוא היה ב-30 אלף רגל. הוא היה כמו מטוס מנהלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הנה עוד מושגים. זה לא דברים שאני ידעתי קודם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אנחנו רוצים עכשיו שתהיי קרוב לקרקע, ותדברי איתנו במציאות כפי שהיא. ובתוך זה הכנסת את המשפט – "יש דברים שזה לא אחריותנו, זה המשרדים, זה השוטף, והעתיד זה אנחנו". ואז מתחיל ויכוח, מי ישלם למרכזי החוסן? וזו נורה אדומה, זה מדאיג אותנו. כל שכן שידעתם להבין ב-2025 שראוי לתקצב אותם, וקיבלתם החלטה, ושום דבר לא מנע מכם לתקצב אותם. באותה מידה אתם צריכים לפעול גם ב-2026. עכשיו, אם זה לא בסמכותך, אז ברור שאת צריכה לבוא על פי מדיניות שר, ואנחנו נזמן את השר בעצמו לפגישה הבאה. כי אנחנו יודעים שהוא יודע לעבוד, הוא יודע להחליט. אבל אנחנו רוצים ודאות למרכזי החוסן. ואנחנו מאוד מודאגים אם התשובות יהיו ויכוחים בין גופים בממשלה, מי אחראי וכמה. זה מאוד מדאיג אותנו. אם את אומרת אנחנו בהליך שייבדק ותוך חודש נביא תשובות ונתקצב, אז זה סביר. אבל אם את אומרת ברמז דק, מן הדק, כפי שמאיר אריאל אומר, דק מן הדק, שייתכן שלא אתם אחראים לתקצוב הזה, זה מאוד מדאיג, מאוד מאוד. אני רוצה להבין מהאוצר איך הוא רואה את הכדור, את הכדרור, לאן הדברים הולכים. ומי מוסמך, כולל הרמה החשבית, להוציא התחייבות לאשכולות על 2026. מי מוסמך בממשלה, או מדיניות, או התחייבות חשבית לאשכולות על 2026. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להניח משהו לפני כן על השולחן. זה ברור לי לחלוטין שאם אתה עכשיו אומר שמשרד הבריאות הוא זה שצריך לתקצב את כל הסכום, אני יודע, ממה שאני מכיר את תקציב משרד הבריאות, הוא לא יודע מאיפה להביא את המקור התקציבי הזה. זה קשקוש בלבוש להגיד כזה משפט, בסדר? סליחה על הביטוי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, גם אמרו לו בהחלטת הממשלה, אתה תקבל לצפון כסף שהוא יהיה מופעל בתנופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אני לא יודע לנהל כזה שיח בכלל. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> א', זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אמרת שאולי בגלל שזה אירוע מתמשך, אז אולי זו כן אחריות. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אקח את הכדור חזרה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> קדימה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני מבינה שהיה צליל, והצליל הוא צליל של אי ודאות, והלוואי והייתי יודעת לשים פה ודאות. אני לא יודעת לשים אותה, אני יודעת להגיד שיש שיח ויש כוונה להמשיך ולתקצב את נושא מרכזי החוסן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מתנופה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> מתנופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הו, בסדר, אוקיי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מתי? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> להגיד לכם בוודאות? אמורה התוכנית הגדולה, בתקווה שכולם ישתפו פעולה ונצליח, באמת בתוך כחודש ימים, זה הרצון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> כחודש תהיה בהירות בתחום הזה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מבין למה עובד צריך לחכות עד דצמבר בשביל לדעת מה קורה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, זה רע לעובדים האלה, את מבינה? את עובדת ממשלה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני מבינה מצוין. אני ממש לא 30,000 רגל. אני, מה-8 באוקטובר הייתי במילואים, הייתי אחראית על משל"ט המפונים בפיקוד העורף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הייתה פה נחיתה עכשיו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר_המשך >> ככה אנחנו אוהבים אותך, ברצפת הייצור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוא נבקש, מיכאל, שאנחנו נתכנס לעניין הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, אבל אני דואג שבחודש הזה לא תהיה עבודה ותשובות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כל, חלילה, אני בטוח שהוא לא התכוון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אנחנו רק הומור, כן? אנחנו באווירה טובה בשלב הזה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> בינתיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק נבקש דבר אחד. חודש, לדעתי, זה המון זמן, בסדר? בשביל אנשים שרוצים לדעת מה קורה איתם בשנת 2026, הם לא יגיעו לתחילת דצמבר כדי לדעת מה קורה איתם. אז לכן אני מבקש שאנחנו נתכנס ללוחות זמנים קצת יותר הגיוניים, למרות שזה לא תלוי רק בך. אבל כן קריאת כיוון, נוכל לדעת בעוד שבועיים האם המשרדים מתכנסים, האם השר רואה לנגד עיניו את חשיבות המרכזים הללו, ולכן הוא מתכוון לתקצב, אם כי לא ברור הסכום. איזושהי אמירה שתתן יותר בסיס לעובדים הללו. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני מבינה. שוב, אני מכירה פרסונלית את העובדים אני הייתי איתם כתף לכתף, מה שנקרא. הם כל שנה, לצערנו, מגיעים לנובמבר-דצמבר עם אי ודאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו בעיה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> נכון, זו בעיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, אבל יש משהו אחר, סליחה. את לא משרד ממשלתי, את מינהלת שקמה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> מטה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אם בא לך להיות מטה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא בא לי, אבל זה מה שהגדירו לנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מטה מצומצם, מה שנקרא. איתכם עובדת עינת, לא? עינב. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> עינת ועינב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> עינת של משרד הפנים. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> עינב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> "עינב, עינב, לכי תחזרי אליו מהמושב", כן? אז היא צריכה לחזור לאלקין, היא אשת ביצוע. עינב יודעת לתת את הכסף. כשמקימים מטה, מטה אמור לנצח בירוקרטיה ממשלתית. ואם הדימוי של מטה, אז לתת מכות בראש למי שלא עושה תפקידו. או למשרד, או לאוצר, או לכל הממשלה. מטה תנופה יודע גם להביא החלטות ממשלה, ואלקין הכי טוב בהחלטות ממשלה, והוא כבר הביא החלטות. הוא אפקטיבי. אנחנו מצפים מכם להביא בהירות למרכזי החוסן, ולסנכרן את עבודת הממשלה. היתרון היחסי של מטה בין-משרדי, הוא להכריע בעיות של אי ודאות וסינרגיה ממשלתית. ומה שהיו"ר אמר פה, תקצרי את הזמן, תני לנו תשובת ביניים בעוד שבועיים לוועדה. אם יידרש, נכנס דיון עוד שלושה שבועות. אם לא, נתת לנו תקווה שהכול טוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שבועיים ויום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> למה יום? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כי שבועיים היא תיתן לך תשובה, ואז יום אחרי נצטרך לכנס ועדה. טטיאנה, בבקשה, לדבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> טטיאנה היא לוחמת של הצפון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לוחמת בכלל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יצאתי מכנס אחר כדי להצליח להיכנס לדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, לוחמת כללית, אבל הצפון זה ממש בליבה. בבקשה, טטיאנה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, יושבי הראש היקרים. אני מתנצלת שלא הייתי בתחילת הדיון. היה לי חשוב להגיע ולוודא. יצא לי להכיר צוותים של מרכזי חוסן גם בדרום, גם בצפון. מי שעובד שם, אנשים ממש מדהימים, שעובדים עם הלב, שיודעים לחבק, לתת טיפול גם למבוגרים, גם לילדים, למשפחות שלמות. והרבה נפגעו בנפש, והמון אזרחים זקוקים לטיפול, מה שהם נותנים, וחשוב להם להמשיך רצף, לשמור על רצף טיפולי. הם לא עובדים עצמאיים, הם עובדים בתוך ארגונים. יש קואליציה לטראומה, יש משאבים, אז הם צריכים להודיע מראש לעובדים, משאירים אותם להעסיק, או לא. כשהם לא יודעים מה התקציב שיהיה להם, אנחנו מכניסים את הארגונים הנפלאים האלה לבעיה, לבעיה משפטית, לבעיה כספית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ממש דיברנו על זה קודם. ממש ככה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת שאולי פספסתי, אבל מה הפתרון, מה המענה שהמדינה נותנת עכשיו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגלל שיש פה איזושהי אי ודאות, שאולי כן תלויה בהחלטה של המינהלת, אבל לא רק, והם צריכים לדעת עוד כל מיני החלטות כאלה ואחרות שצריכים לקבל, ביקשנו תוך שבועיים לקבל אינדיקציה. לא על הסכום כולו, אלא רק קריאת כיוון שאנחנו נדע. בהתאם לזה או שנקיים דיון נוסף, אם התשובה תהיה חיובית שהכול בסדר, אז כולם רגועים. זה בגדול המסגרת, אבל בגלל אותה יציבות שאת דיברת עליה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ביקשת לשמוע את האוצר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אולי האוצר, כן. << אורח >> אלי גוטליב: << אורח >> אלי גוטליב, אגף תקציבים. בריאות הנפש בכלל ומרכזי החוסן בפרט נמצאים גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה, ועל כן ניתנו תוספות מאוד משמעותיות לתקציבים שלהם, כפי שמשתקף בהיקף חסר תקדים של 1.4 מיליארד שקלים בתוכנית הלאומית לבריאות הנפש. אני רגע אגע בתנופה ואמשיך לרבדים האחרים. גם אנחנו במסגרת תנופה תמכנו בהצעה להקצת כספים למרכזי החוסן. אני מקווה שלא נתכנס כאן בשנים הבאות, כי תנופה באמת תיתן ודאות מכאן והלאה. מעבר לזה, כפי שנאמר, תקציב מרכזי החוסן לשנת 2025 כולל תקציב ייעודי של 15 מיליון שקלים למרכזי החוסן בצפון, בנוסף לחלק מתוך סך התקציב של מרכזי החוסן, שמוקצה לטובת מרכזי החוסן בצפון הארץ, בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הוועדה העליונה בראשות משרד הבריאות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תראי, פה עמדת האוצר נקרא לה נדיבה ומרחיבה, וגישה שמכירה בצורך וכולל הגדלת ההשקעה הממשלתית החשובה בתחום. ואגב, היא משתלמת לכם. ככל שיטופלו אנשים, זה פחות תביעות בביטוח לאומי, פחות מובטלים, פחות טיפולים רפואיים. עולמות שלמים יכולים להיחסך כשאדם יעשה את הטיפול הראשוני. אבל כיוון שכבר פתחת, איך את רואה את היכולת להגיד לגופים כאלה, בתוכנית שהיא רב-שנתית, שהממשלה החליטה שהיא רב-שנתית, איך אפשר להודיע להם מראש, על פני שנתיים-שלוש, זה מה שתקבלו? וזו תהיה רמה של התחייבות חשבית עם כל הפרוצדורה, כי זה לא מספיק שיש איזה סעיף תקציבי איפשהו. הם צריכים לקבל התחייבות חשבית מהמדינה לביצוע. << אורח >> אלי גוטליב: << אורח >> אני מאגף תקציבים, אני לא אדע לתת תשובות מובהקות בעולם החשבות. אני כן יכולה להגיד שבתקומה, ברגע שיש תקציב רב-שנתי, זה משהו שכמו שמשרד הבריאות ציין קודם לכן, אנחנו לא נמצאים באותו מצב של אי ודאות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זאת אומרת, מטה תנופת צפון, רשאי, לפי מדיניות האוצר, להתחייב כבר עכשיו כלפי מרכזי החוסן, על בסיס הקופסה התקציבית שעומדת לרשותו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא רק זה, גם האוצר ממליץ לא לעשות את זה, כי הוא אמר שהוא תומך בתקציבים הללו. << אורח >> אלי גוטליב: << אורח >> תוכנית תנופה היא תוכנית גדולה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> הוא לא צריך תחנה לאשר אצלכם דבר כזה. << אורח >> אלי גוטליב: << אורח >> זה כבר עניין חשבותי. אנחנו נקיים את הדיונים האלה באופן פנימי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז את גם תעזרי לנו בשבועיים האלה לקבל בהירות? << אורח >> אלי גוטליב: << אורח >> תנופה מוזמנים להפנות אליי שאלות, ואני אוודא שתקבלו מענה. מענה חשבותי הכוונה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו בקשר על זה גם עם האשכולות וגם עם משאבים וגם עם בלה, על הנושא שאנחנו מאוד זקוקים לנתונים כדי לקדם החלטות מבוססות נתונים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני מאמין שהם יעמידו לרשותכם הכול. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> כיום אנחנו מקבלים תמונת מצב רחבה מדי ברמת אשכול, לפעמים בחלק מהמקרים רמת רשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ביקשתם נתונים ולא קיבלתם? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> יישוב אנחנו מקבלים רק בחלק מאוד מסוים מהמקומות, דיברנו על זה כבר. אנחנו צריכים את זה כדי לעזור לכם, כדי שאנחנו נוכל לתת החלטות מבוססות נתונים. אנחנו בשיח על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין בעיה, תוציאו דרישות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> גברת גוטליב, כדי שהשבועיים האלה לא יתבזבזו, אנחנו נבקש מכם לעמוד בקשר אינטנסיבי עם האשכולות ומשאבים, גם ברמת הנתונים שאתם רוצים וגם ברמת הידיעה החשבית. תרתמי את אגף החשבות לפה, שייתן תשובה איך הוא נותן התחייבות חשבית מראש לפני תחילת השנה הקרובה, ותעשו סדרת דיונים ביניכם בשבועיים האלה, ושתהיה נחה דעתנו של הוועדה, שהנושא הזה פתור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר עוד לדייק? לא יודעת אם דיברתם או לא. אני הבנתי שמרכזי החוסן של הצפון שייכים לתנופה, מרכזי החוסן של הדרום לתקומה, ומה עם מרכזי החוסן שפעלו לטובת ניצולי נובה במרכז? דרך מי הם מקבלים את התקציבים? << אורח >> אור טויג: << אורח >> דרך החלטת הממשלה של מרכזי החוסן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל מרכזי החוסן כולם? כלומר, גם אלה וגם אלה? << אורח >> אור טויג: << אורח >> יש החלטת ממשלה, שזה בעצם הבסיס של כל מרכזי החוסן, ששותפים לה עוד כל מיני משרדים. ומעבר לזה יש עוד תקציבים שמגיעים מתקציבי תקומה, השנה היה מתנופה, ואנחנו בתקווה שיהיה גם בשנים הבאות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תקציבים נוספים מגיעים דרך תנופה ותקומה, אבל יש החלטת ממשלה למרכזי חוסן, אז יש לשנה הבאה החלטה עם מרכזי חוסן ארציים? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> החלטת ממשלה ל-2026 היא ממש בקנה עכשיו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בלה, אם את רוצה לומר משהו, בבקשה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אני רק רציתי לשאול, אני מבינה שאין לכם עוד תשובות חד משמעיות, ויש הרבה מאוד מורכבויות, אבל בכל זאת, המסגרת התקציבית שביקשנו אותה, זו ההתכווננות, פחות או יותר. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> גם ב-2025 כשהצורך היה מובהק, לא יכולנו לעמוד ברף העליון. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> עזבי את 2025. מ-2026 ועד הזה. השנים שנותרו לנו, האם המסגרת התקציבית שביקשנו, כ-20 מיליון שקל לכל שנה, היא תישמר? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא רק שאני לא יודעת, אני חוששת שזה לא יהיה ברף של הנדרש. אבל אגב, כל התקציבים שלנו, הם צריכים להיות ב-PPP, כאילו אנחנו תוספתי על משרד, ומנסים לגייס עוד מקורות. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אין עוד מקורות. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> כמו שאמרתי, 120 מיליארד, צורך 12 בפועל, מתוכו 6. אנחנו כן פועלים מול פילנתרופיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, התשובה לא תשתנה ככל הנראה גם אם נשאל אותה עוד הרבה פעמים. בסדר גמור. << אורח >> אורי פרידלנד: << אורח >> מעבר לשאלה של האם וכמה כסף יועבר, גם המנגנון הוא מאוד חשוב, כי זה יכול לעכב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה היה עד עכשיו ומה אתה מבקש? << אורח >> אורי פרידלנד: << אורח >> אני שואל, משהו שצריכים להסכים, האם תנופה מעבירים למשרד הבריאות? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המנגנון נשאר אותו מנגנון, כן? זו השאלה וזו התשובה. אוקיי, טוב, אז על החשיבות דיברנו. מי עוד? << אורח >> דליה עמוס: << אורח >> אני רוצה להגיד שאני יוצאת מודאגת עד עמקי נשמתי, באמת אני אומרת לכם. אני אחראית על מאות של תושבים שפונים לטיפול. הטיפול הוא לא משהו שנוכל לקבוע עכשיו אם אני יודעת שאין לו המשכיות. מה אני אמורה להגיד להורים? מה לילדים? מה לעובדים? מה אני אמורה להגיד לרשויות? זה מדובר פה כל כך טכני, ואני אומרת את זה, זו נפשם של ילדים, של הורים, של אנשי מילואים שחוזרים ממלחמה ולא פונים למקומות אחרים. אנחנו רואים מה קורה בחוץ, ואנחנו לא רוצים להגיע למצב, אני אומרת בחוץ, אני ראיתי את האוהל של הלם הקרב, של החברים שיושבים שם, אנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה. ולבוא ולשמוע דיבורים לא רק על אי ודאות, אלא בטוח שהסכום הזה לא יהיה. אנחנו לא המצאנו את הצורך בסכום הזה. אנחנו יושבים עם משרד הבריאות, אנחנו מוכיחים, יש לנו נתונים יישוביים, יש לנו נתונים רשותיים. שולחים את זה כל חודש. ביטוח לאומי מקבל כל חודש, האשכולות מקבלים כל חודש, בלה מקבלת כל חודש. גם לכם התחלנו לשלוח את זה. כל נתון שתרצו, שוב, ברמה שאנחנו יכולים להוציא ממערכות, נוציא. אבל זו לא באמת הסיבה לחוסר בתקציב. זו נפשם של אנשים, וזה מה שאמרו מקודם, ברמת אבטלה וחוסר יכולת לצאת מהמיטה, ברמת אלימות של ילדים, קשה. אתם לא יודעים מה קורה בבתי הספר. התמונות שהראיתי בהתחלה, אני תושבת מטולה, רק 39% ממטולה חזרו, מהתושבים המקוריים. אנשים חרדים. אנשים שחזרו, עזבו מהחרדות שהיו להם לגור לאורך הגבול. זה תשובות שאותי משאירות, באמת, אני אומרת, אני רועדת ממש מחשש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בניגוד אלינו, את אחראית על הילדים והמשפחות. יש לך אחריות ישירה, ואני יכול להבין את הכאב שלך, ואת אמרת את זה בצורה חדה שנשמעה, וזה טוב שאמרת את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ומהסיבה הזו גם ביקשנו שלא נמתין רק לעוד חודש, אלא תוך שבועיים, אני מקווה מאוד, שאנחנו נקבל תשובות וקריאת כיוון ברורה, הרבה יותר ממה שנשמעה כאן היום, ובתקווה גם שלא ייפגעו גם הסכומים שהתבקשו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> סיכום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כל, תודה. באמת, גם תודה לך, אדוני ראש המועצה, שבאת עד לכאן. תודה לכל השותפים, ותודה לכם על העבודה המסורה בשטח, לאשכולות ולכם משאבים. ואנחנו לא נניח לנושא הזה כפי שהתחייבנו. נקבל תשובות. אני ביקשתי גם כן תוך כדי הדברים פה עכשיו לייצר פנייה אישית שלנו, חברי הוועדה, מיכאל, טטיאנה ויעל. נוציא פנייה ישירה לאלקין בהקשר הזה. אנחנו נבקש ממנו לשקול ולהודיע, ולהתחייב שהתקציב של מרכזי החוסן לא ייפגע, ושהוא, כמי שאחראי על החלוקה התקציבית בתוך העוגה, כפי שנאמר פה, יקבל את ההחלטה הזאת ויודיע עליה קבל עם ועדה, כדי שאנשים יידעו מה קורה איתם, כדי שהמטפלים יידעו, כדי שהמטופלים יידעו מה קורה איתם בשנת 2026. ואם נצטרך להיכנס לדיון נוסף, אני כבר אומר לך מראש, אנחנו נעשה את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נעשה. אני רוצה להוסיף, היו"ר, אחת, שהמכתב לאלקין ייצא תוך יומיים חתום בידי כלל חברי הכנסת, ושהכותרת שלו תהיה 'מצב חירום ודחיפות להבטחת הטיפול בילדים ובמשפחות נפגעי טראומה בצפון'. זה מצב חירום, כפי שהגברת תיארה. שנית, את השבועיים האלה תנצלו לסדרת פגישות ודיונים בין משאבים, אשכולות, אוצר, בריאות ותנופה, למדיניות משותפת ומוסכמת ומתוקצבת. יפה שעה אחת קודם. ואנחנו נשמח לברך על המוגמר, ושרק תבואו ותציגו תוכנית עבודה משותפת עם יציבות ובהירות לתחום שמציל נפשות. תודה לך, היו"ר, על השותפות. וכמו שאמרת, לא ננוח ולא נשקוט עד שנביא את התוצאה הראויה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לכולם. עד כאן, הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:55. << סיום >>