פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 168 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ו (19 באוקטובר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה ביחידה למניעת התעללות בחסרי ישע ובבית אבות בית הלפרין באשקלון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: ברברה לנג – עובדת סוציאלית מנהלת תחום, המחלקה לטיפול באלמ"ב, משרד הבריאות רויטל קרייתי – מנהלת נפת שפלה, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי יריב מן – סמנכ"ל בכיר, ראש מינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי חמה ישראלי שמייסר – מנהלת אגף בכירה, מערכי דיור – אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ורד רוקח – מנהלת שירות אזרחים ותיקים – מסגרות בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החב רתי גל שחם – עובד סוציאלי ראשי לחוק הגנה על חוסים, משרד הרווחה והביטחון החברתי רותם קלר – רמ"ט סמנכ"ל בכיר מנהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי בן נעים – מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, משרד הרווחה והביטחון החברתי מירב להב – מפקחת מחוזית בשירות הסוציאלי והסעד, המוסד לביטוח לאומי ניסים אפרגן – מנהל אכיפה וזרים מרחב תל אביב, רשות האוכלוסין וההגירה יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף מוסדות סיעוד וחקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה דוד אוחיון – מפקח ארצי של לשכות פרטיות בסיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה אוהד טופז – מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל אפרת ג'הסי – עובדת סוציאלית, מנהל הרווחה, עיריית אשקלון אורית גבריאל – מנהלת מחלקת טיפול באזרחים ותיקים, עיריית אשקלון מירב פרי אברהם – עובדת סוציאלית לחוק החוסים, רכזת היחידה למניעה וטיפול בהתעללות בזקנים, עיריית אשקלון מזל לוי – ראש מינהל הרווחה והשירותים החברתיים, עיריית אשקלון נחי כץ – מנכ"ל קדם – הארגון לקידום קהילות דיור מוגן למבוגרים בישראל אברהם בן דוד – חבר הנהלה בהתנדבות, בית אבות בית הלפרין באשקלון בונט לויט תלמייזר – בית אבות בית הלפרין באשקלון אלינה וישנבסקי – בית אבות בית הלפרין באשקלון שמעון מלכה – דובר הוועדה שמעון יוסף מלול – יועץ ליו"ר הוועדה, חברת הכנסת חווה אתי עטייה אפי פוטרמילך – עוזר פרלמנטרי לחברת הכנסת חווה אתי עטייה בת אל ואטורי – עוזרת פרלמנטרית לחברת הכנסת חווה אתי עטייה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: איטייפ – ויקטוריה שטיינברג רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה ביחידה למניעת התעללות בחסרי ישע ובבית אבות בית הלפרין באשקלון << נושא >> (דיון במבנה נוער וצעירים) << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים. שמי רועי, אני עובד במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מנהל אגף קשרי כנסת וממשלה במשרד. הסיור הוא ביוזמת ראש המינהל יריב, יחד עם חשיבה משותפת של חברת הכנסת אתי חווה עטייה, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. נעבור בקצרה על היום כדי שנדע מה אנחנו הולכים לעבור. דבר ראשון, תודה רבה לראש המינהל לשירותים חברתיים בעיריית אשקלון, הגברת מזל לוי. תודה רבה על האירוח, אנחנו מעריכים את זה מאוד. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> בשמחה, כבוד לנו. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> כרגע אנחנו כאן ובשעה 11:30 נעבור לבית האבות הלפרין ובגדול זהו, סיכום של הדברים. שתכירו שאנחנו בפרוטוקול של ישיבה לכל דבר ועניין, זו ועדה כמו בכנסת, רק כאן, עם פרוטוקול ועם הכל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מדי פעם צריך לגוון. אני בעד. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> חד משמעית. שיהיה לנו אחלה יום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. בוקר טוב לכולם, תודה על שכיבדתם אותי בנוכחותכם. אני חושבת שזה ביקור חשוב מאוד, קיימנו דיון ביולי 2025 ואז החלטנו לבוא ולראות ביוזמתו של יריב, להגיע לכאן לסיור ולראות מקרוב את היחידה למניעת התעללות. התלבטתי מאוד אם להגיע לסיור או לדחות אותו, היום בדיוק בשעה הזו ב- 09:30, נפרדים בנתב"ג מביפין ג'ושי, הסטודנט בחקלאות. היה עליי הרבה לחץ "זה לא נעים, זה לא נעים, את יו"ר וועדה" ואני חושבת שלהגיע לכאן זה חשוב מאוד ולא סובל דיחוי. אנחנו שולחים תנחומים, משתתפים בצער המשפחה ואנחנו שמחים שהחטופים חזרו ומשתתפים בצערן של המשפחות. אתמול החזירו גם את הגופה של אנגל ונקווה שיגיעו בהמשך עוד גופות חללים במהרה. תודה רבה ואני מקווה שהדיון יהיה פורה ונמשיך ונקדם את הנושא לטובת האזרחים הוותיקים. תודה רבה. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אני מצטרף לתודות לעיריית אשקלון ולאגף לשירותים חברתיים, למזל ולצוות. מזל, במיוחד אני רוצה להוקיר תודה על השותפות שיש לנו כמנהל אזרחים ותיקים עם צוות המדור לאזרחים ותיקים, המחלקה לאזרחים ותיקים, במיוחד הקשרים שיש לנו עם אורית. קודם כשעשיתי היכרות מישהו שאל אותי ואמרתי שיש לנו קבוצה של אנשים שאנחנו חושבים איתם ותמיד אנחנו נרים אליהם טלפון לבדוק שאנחנו לא עושים איזו שטות כי יש לנו נטייה גם לעשות דברים שלא תמיד תואמים לצורכי השטח. אורית מבחינתי היא אחת מהאנשים האלו שתמיד אפשר לשמוע עצה טובה, לקבל איזושהי פרספקטיבה, לחשוב רגע לפני שעושים משהו וזה כיף לעבוד אתכם. קודם כל, תודתנו שאתם מארחים אותנו כאן, אני מצטרף לתודות של יושבת ראש הוועדה. נמצאים איתנו כאן היום אנשים רבים, מיחידות ממשלתיות ובכלל ציבוריות שונות ולא אוכל להודות לכולם, אבל נכיר במהלך הסיור לכן תודה לכל מי שהגיע. אני רוצה להגיד תודה ליושבת ראש הוועדה, אנחנו מגיעים הרבה לכנסת – אני מספר לחברים שלנו באשקלון – והכנסת היא המוסד שאמור לבקר את הזרוע הביצועית ואת עבודת הממשלה. אנחנו רואים בכנסת לא רק כלי שמבקר אותנו אלא גם כלי שעוזר לנו להשתפר כי פעמים רבות חברי הכנסת מביאים איתם מחשבות וגישות שונות שלא תמיד תואמות את הלך המחשבה שאנחנו בתוך החשיבה הארגונית שלנו לפעמים אולי מקובעים כלפיו – זה קורה בכל מערכת – ואנחנו נשאלים שאלות קשות. בשנים האחרונות הוועדה לעובדים זרים שאלה אותנו שאלות קשות מאוד. הם רצו לדעת דברים רבים שלפעמים אולי הרגשנו שבמידה מסוימת אנחנו צריכים לברר מחדש את העקרונות שעל פי הם אנחנו עובדים. אני רוצה להגיד לך תודה, יושבת ראש הוועדה, כי גם לאיך יש משמעות ואת תמיד עושה זאת בצורה מסוימת שגורמות לנו לרצות לשתף פעולה ולחשוב ביחד. אנחנו אף פעם לא מרגישים מותקפים אלא מרגישים שנעשית עבודה פרלמנטרית לשיפור התוצאה שאנחנו מביאים לאזרח בישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בעד למצוא את האיזון. << דובר >> יריב מן: << דובר >> על זה רציתי להגיד תודה ובאמת לא התכוונתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החוכמה היא לא אצלכם ולא אצלנו אלא בשיתוף פעולה מלא מגיעים לתוצאה טובה, ולהיות גמישים גם. << דובר >> יריב מן: << דובר >> חשוב לי לומר שמנכ"ל המשרד, ינון אהרוני, מוסר דרישת שלום. הוא טס היום לטאיוואן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעריכה מאוד, התברכתם במנכ"ל נהדר. << דובר >> יריב מן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם ברשות האוכלוסין וההגירה יש עכשיו מנכ"ל חדש ולפי היכרותי מעיריית טבריה אני חושבת שהוא גם בסדר. << דובר >> יריב מן: << דובר >> נציג בגדול את מה עושה מערכת הרווחה בתחומי הזקנה ואני כמובן מזמין את מי שרוצה לחלוק, לשאול, להגיד או להצטרף, יהיה לנו מספר דקות וכמובן שאלות של יושבת ראש הוועדה והצוות שלה. אני מודה גם לנציגי הכנסת, דקלה. כשמדברים על משרד הרווחה ותמיד ינון מתקן אותי "אל תגיד משרד הרווחה, אתה צריך להגיד מערכת הרווחה" כי אנחנו בניגוד למערכות רבות אחרות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה אתם לא מתקנים למערכת הרווחה במקום משרד הרווחה? היום תהיה מלחמת התקומה בהחלטה ממשלתית, אתם ממשלה, לא? << דובר >> יריב מן: << דובר >> מערכת הרווחה בניגוד למערכות אחרות היא מבוזרת. כלומר, עוד בחוק הסעד בשנות ה-50 נקבע שאספקת השירות החברתי רווחתי לאזרח היא באחריות ראש העיר וגם באחריות הממשלה, אין הרבה מערכות כאלו. לדוגמה בעולמות האחרים קל יותר להגיד מי הכתובת ואנחנו פעמים רבות מתקשים כי אנחנו כתובת משותפת. מצד אחד, אנחנו והשלטון המקומי צריכים להגיע להסכמות בקשר לכל החלטה שקורית, מדיניות חדשה או כל תקציב ואנחנו לא יכולים לקבל אותם מבלי שהנציגה של אגפי הרווחה בישראל, הגברת אסא בן יוסף שכפופה לחיים ביבס, יושבת איתנו, מאשרת, בודקת עם אנשים כמו מזל ושואלת אותם "תגידו, זה יעבוד? זה לא יעבוד? מה דעתכם?" ויש לה זכות וטו. זה קשה לנו מאוד וזה המזל שלנו שאנחנו לא יכולים לעשות דברים מבלי שהשטח אומר את דברו ולא תמיד כל דבר שאנחנו עושים תואם את רצונה של כל רשות ורשות כי צריך לזכור שיש 257 רשויות מקומיות, ערים גדולות, מועצות אזוריות, רשויות מקומיות, זו מערכת מורכבת מאוד, אבל היתרון שלה שהיא מהיותר קשורות לאזרח מאחר ואספקת השירות ניתנת בשלטון המקומי. אנחנו כמשרד בכלל בגישה של הרבה יותר אחריות וביזור לשלטון המקומי ולדעתי משרדים אחרים ילכו בעקבותינו בעניין הזה לכן אנחנו מערכת, משרד ראשי, יש לנו מחוזות ונמצאים איתנו כאן נציגים של מחוז ירושלים והם מלווים אותנו. גם אנחנו כמטה שיושב בירושלים, אם אני יושב ברחוב ירמיהו 39 אני מנותק מהשטח, לפעמים זה רע ולפעמים זה טוב, לפעמים צריך להיות מעט מנותק, אבל המחוז שלנו קשוב מאוד לרשויות שעליהן הוא מופקד והתפקיד שלו הוא לראות שאותה מדיניות פחות או יותר נעשית ברשויות שונות, זה מאפשר למידה הדדית. לדוגמה אם יש תכנית טובה שקורית באשקלון, אז אולי אפשר להציע אותה גם למועצה אזורית יואב או לאשדוד, אולי אפשר לחשוב על חשיבה מערכתית. אנחנו מיניסטריון שמורכב ממטה, מחוזות וכמובן הרשויות המקומיות שהן אחראיות על אספקת השירות לאזרח. אם נקביל את זה למערכת צבאית, הן רואות את הבעיות שבחזית ואנחנו נמצאים מאחור. זאת אומרת, פעמים רבות הן משקפות לנו את תמונת המצב, מתקנות אותנו, משפרות את יכולת ההבנה שלנו ואם המערכת הזו לא עובדת טוב, אם אנחנו מנותקים מהמחוז והמחוז מנותק מהמחלקה, אנחנו מאבדים משהו ביכולת שלנו להבין את המציאות וגם לתת לה מענה ולכן אנחנו מקפידים מאוד על עבודת המטה ואני מקווה שאנחנו משתפרים בה. איך אנחנו בנויים אצלנו בתוך הבית בירושלים? המינהל הוא המינהל החדש ביותר שנבנה במשרד הרווחה, הוקם בשנת 2021 על רקע ההבנה בזמנו של ד"ר אביגדור קפלן, שהיה מנכ"ל משרד הרווחה וזיהה, אתם יודעים מה הוא עושה היום? היהודי בן 85 - - - << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> לא, בן 85 הוא היה אצלנו. 88 בערך. << דובר >> יריב מן: << דובר >> הוא עושה תואר שני עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא סטודנט. << דובר >> יריב מן: << דובר >> הוא ד"ר, עושה תואר שני בגרונטולוגיה במכללת נתניה. הוא כותב עבודה על מרכזי היום ושיגע אותי לפני ראש השנה "תביא לי חומרים" הדבר הזה מדהים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא גם כותב ספרים. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> בן 86. << דובר >> יריב מן: << דובר >> לפעמים נוטים להגיד בממשלה שמנכ"ל אחד דורס את האחרים ואצלנו זה לא קיים. תמי, חמה ואני נסענו אליו לפני שלושה חודשים, הוא יושב ראש חברת הביטוח איילון, עלינו לאיזה מגדל בגובה 50 קומות ברמת גן בבורסה והוא רצה לשמוע מה קורה במשרד וישבנו איתו תכנית-תכנית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מאוד אהב את המשרד. << דובר >> יריב מן: << דובר >> כן. הוא יושב ורושם וזו חוויה. הזכרתי אותו כי הוא הבין את הצורך בהקמת המנהל לאזרחים ותיקים. היום המנהל מורכב מארבעה אגפים עיקריים, שני אגפים שאחראיים על המדיניות, מצד שמאל ניתן לראות אגף מערכי דיור שזה האגף שאחראי על השירות שבו אדם יוצא מחוץ לביתו שאלו מערכי הדיור שלנו, בתי האבות, יש לנו כ-5,000 איש שנמצאים בכ-100 בתי אבות בפריסה ארצית מנהריה בצפון ועד אילת הדרומי ביותר. אנחנו רגולטור שאחראי לבדוק שלא פוגעים בהם, שהם מקבלים את כל מה שהם צריכים וזוכים ליחס הגון, ויותר מזה, שהם מקבלים פעילות שמעשירה אותם, שיש סטנדרטיזציה, ושמישהו רואה את ההיבטים הרפואיים והסוציאליים שלהם, ולצד הדבר הזה אנחנו גם חושבים תמיד על רווחתם הכללית. למשל השנה וזו כבר שנה שנייה שאנחנו מקיימים טורניר שש-בש בין כל בתי האבות כי זה סמל, אנחנו מגיעים לשדר מסר שאם אתה מגיע לבית אבות, זה לא רק מקום לסיים בו את חייך אלא זה מקום שגם אמור להעשיר אותך. אנחנו מאמינים שבן אדם יכול להתפתח, ללמוד משהו, להעשיר את עצמו, למצוא קשר חדש, חבר או חברה חדשים עד הדקה האחרונה שהוא חי, אין דבר כזה שעוצרים את החיים וזו צורת ההסתכלות שלנו. בנוסף לכך, האגף אחראי על תפקיד נוסף חשוב מאוד שהוא הדיור המוגן. בישראל כמו במדינות אחרות בעולם המערבי, יותר ויותר אנשים מגיעים לגיל הזקנה ובגלל נסיבות החיים ואם כמובן יש להם ממון שמאפשר זאת, מחליטים לצאת מהבית ולעבור לדיור מוגן וכאן קיימת שאלה גדולה מאוד, מה עושה משרד הרווחה בכלל? מה זה תפקידו? מזל וגם אורית מתעסקות בבעיות הקשות של החיים, האנשים שלא נמצאים במעגל שמפרנס וחי חיים נורמטיביים והסיבה שאנחנו מתעסקים בדיור מוגן ואני שמח שמשרד הרווחה אחראי על כך היא שזה תחום כלכלי מאוד ולפעמים גם מאוד-מאוד אגרסיבי. אדם יכול להיכנס בגיל 75 לדיור מוגן במקומות הכי יוקרתיים, לדוגמה פאלאס להבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עכשיו את בראשית בירושלים. << דובר >> יריב מן: << דובר >> הוא בוחר את הדירה שלו, נכנס לדיור המוגן ובהתחלה מקבל את כל השירותים, נורא אוהבים ומפנקים אותו. כשאותו בן אדם מגיע לגיל 90, אולי אנחנו כבר לא יודעים מה קורה איתו, אולי מישהו צריך לשמור עליו, הילדים אולי כבר פחות בקשר איתו ולכן חוק הדיור המוגן מטיל על משרד הרווחה לבדוק ששלומם של האנשים האלו נשמר ויש לנו שלושה מפקחים בפריסה ארצית שבודקים את המצב של האנשים שנמצאים בתוך מערכי הדיור, אנחנו מבצעים שם אכיפה על החוק וכמובן שירותים נוספים. אגף מערכי הדיור אחראי כמובן גם על עולמות החירום והביטחון שמי כמוך יודעת שכל-כך העסיק אותנו בתקופה האחרונה. בעם כלביא נפל טיל במשען ברודקצי בצפון תל אביב, אנחנו הגענו בין הראשונים ויחד עם הנהלת משען ופיקוד העורף פינינו את האנשים. באותו הרגע היינו צריכים לפנות 300 אנשים. זה אירוע מטורף ולכן יש לנו גם התמחות בנושאים האלו. האגף השני שעוסק אצלנו במדיניות הוא אגף הקהילה. זה האגף שאחראי על הקשר עם המחלקות לשירותים חברתיים, כל השירותים שניתנים דרך המחלקות והוא מחולק לשני שירותים. שירות אחד שעוסק במסגרות, יש לנו 180 מרכזי יום בפיקוח שלנו ברחבי הארץ וזו אחת מהמסגרות הכי טובות ואיכותיות שמדינת ישראל השכילה להקים באמצע שנות ה-80. היום יש ויכוח גדול בחוק הסיעוד ואת בטוח תכירי אותו, חוק הסיעוד בישראל שהוא חוק של ביטוח לאומי נותן מענה כבר ל-380,000 איש, זה חוק שגדל בטווח של שבע שנים מעלות של 6 מיליארד שקלים ל-20 מיליארד שקלים. היום אנשים רבים מקבלים חוק סיעוד. מרכז היום הוא אולי הפתרון הטוב ביותר עבורם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מודע לבעיה שהייתה, שאמרו שיש חוסר תקציב? זה הסתדר? << דובר >> יריב מן: << דובר >> כן. זה עוד לא הסתדר, אבל מה שטוב שעכשיו לאחר המלחמה והקורונה אנשים חזרו לשירות הזה ורובם בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם טוענים שהמימון שלו יקר מאוד. << דובר >> יריב מן: << דובר >> כן, אבל זה מתקציב חוק סיעוד של ביטוח לאומי. אנחנו מאוד מאמינים מקצועית במודל הזה. אז יש לנו מרכזי יום ויש מועדונים חברתיים. מבחינת מספרים, מעל 80 מרכזי יום, יש לנו כ-400 מועדוני מופת ועוד 1,000 מועדונים חברתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מופת זה לניצולי שואה? << דובר >> יריב מן: << דובר >> גם לניצולי שואה. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> יש ייעודיים לניצולי שואה ויש לכל השאר. << דובר >> יריב מן: << דובר >> ניקח לדוגמה שירות כמו קהילות תומכות. קהילה תומכת זו מסגרת – לא בדיוק מסגרת – אדם נשאר בביתו, מקבל לחצן מצוקה, מקבל מספר שירותים כמו מפגש חברתי או שירותים אחרים שונים ובעיקר יש אב קהילה שבודק שהוא בסדר. זה קשר טלפוני, תיקונים קלים בבית, לא שיפוץ אלא אם לדוגמה התקלקל התריס או החלפת מנורה, האנשים האלו מנוטרים. יש לנו היום מעל 350 קהילות תומכות ברחבי הארץ, כל אחת עם 220 בתי אב, זה אירוע של 70,000 איש בישראל שהם תחת המעטפת הזו וכמובן גם כאן באשקלון יש קהילה תומכת. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> מספר קהילות. << דובר >> קריאה: << דובר >> שמונה מסגרות. << דובר >> יריב מן: << דובר >> השירות הומצא כאן בישראל בשנות ה-80 בקריית יובל בירושלים, יחד עם השותפים שלנו בג'וינט ישראל וכל שנה מגיעות מספר משלחות ללמוד איך עובד הדבר הזה. זה מעניין מאוד כי זה משאיר את האדם בבית צמוד לקהילה שלו, הוא לא עובר לשום מקום, לא לבית אבות ולא לדיור מוגן, אבל מקבל מטריה שרואה אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, להשאיר אותם בבית זה מעולה. << דובר >> יריב מן: << דובר >> כפי שניתן לראות, שירותים נוספים שיש לנו תחת שירות המסגרות זה כל נושא ההתעללות וההזנחה וכאן אני חייב להגיד משהו, החלום שלנו במינהל הוא לחזק מאוד-מאוד את נושא מניעת ההתעללות וההזנחה כי לצערי על החברה הישראלית עברו תהליכים שקשה לי להצביע מה המקורות שלהם, אבל חרף הירידה שמדדנו בשנה האחרונה ניתן היה לראות שלאורך השנים יש עלייה בדיווחים על מקרים של התעללות והזנחה. בשנת 2023 עמדנו על מעל 8,000 מקרים שדווחו לנו ואני חושב על כמות המקרים שלא דווחו לנו ואני מתחלחל. אבל אנחנו יודעים שבנושא המאבק בהתעללות, הזנחה והפקרה של אזרחים ותיקים בין אם זה רגשי, כלכלי, נפשי או מיני, אנחנו לא מספיק טובים במלחמה הזו. יש כאן אנשים כמו גל שהוא עו"ס ראשי לחוק החוסים, ורד ותמי שעיקר יומם עסוק בדברים האלו וכמובן גם במישור של הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכמה מקרים נתקלתם ב-2024? << דובר >> יריב מן: << דובר >> הייתה ירידה. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> היו 6,080. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אנחנו תולים את זה קצת במלחמה ואולי בחוסר יכולת המערכת לתת מענה תמיד, אבל זו חתיכה תופעה ואנחנו לא במצב טוב. אנחנו מאוד רוצים וזו השיחה שלי עם ינון ואולי תעזרו לנו לחזק מאוד את התחום. החלום שלנו הוא להקים יחידה ייעודית במטה המשרד שתילחם בנושא של התעללות והזנחה של אזרחים ותיקים כמו שמשרד הרווחה עוסק בכך בעולם הילדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן ייקח להקים יחידה? << דובר >> יריב מן: << דובר >> אם נקבל את הדירקטיבה, תוך שנה נדע להעמיד ולגייס את האנשים. רועי אמר בצדק שצריך לעבור נציבות. אנחנו צריכים הוראה מינון לצאת לדרך, צריכים תקנים ולדעתי נוכל להיות במצב טוב יותר מבחינת היכולת שלנו לתמוך את השטח ולתת לו הדרכות ראויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר להעביר את זה בתקציב 2026 אם יידון ויעלה לדיון? << דובר >> יריב מן: << דובר >> זו אחת האפשרויות, זה אולי הדבר הראשון שאנחנו נדבר עליו. זה לנושא הסיור שלנו. ארוץ קצת קדימה כי הארכתי, השירות הנוסף שיש לנו הוא שירות פרט. כפי שניתן לראות, שירות הפרט תפקידו לתת מענה בעיקר לנושאים שהם יותר חדשניים, תכניות או אוכלוסיות ספציפיות. יש לנו היום מרותקי בית ואתן דוגמה. גברת יכולה לגור בדירת עמידר של שיכון ציבורי שאין בה מעלית, יכול להיות שהיא חוותה נפילה, היא הולכת עם הליכון והיא לא יכולה לרדת במדרגות ארבע קומות. סליחה שאני אומר, אבל עד יום מותה היא תהיה סוג של אסירה בביתה. אם אנחנו לא יודעים להנגיש לאנשים האלו שירות, אנחנו כחברה וכמדינה בבעיה. זה נושא שמטריד אותנו מאוד, חלקם מקבלים שירותים דרך הדיגיטל, טלוויזיה, מערכת יוניפר שזו מערכת שאפשר לדבר עם האדם דרך הטלוויזיה, אבל נושא מרותקי הבית מטריד אותנו מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העליתם אותו? אתה מציב דברים נכונים, אבל מה התוצאות? איך מקדמים אותם? << דובר >> יריב מן: << דובר >> יש תכניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת שיש בעיה עם עמידר. מחכים הרבה להחליף לה את הדירה, לתת לה דירה עם מעלית. << דובר >> יריב מן: << דובר >> מונגשת, נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מונגשת, כדי שלא תהיה מרותקת. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אני רק נותן את זה כדוגמה. אני מדבר בעיקר על האנשים שגרים בשיכונים הוותיקים יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם. אני מקבלת פניות רבות, איך פותרים את זה? << דובר >> יריב מן: << דובר >> קודם כל, אנחנו מרחיבים את השירותים שאנחנו נותנים, לא שירותים שצריך לגשת אל המחלקה לשירותים שאפשר להנגיש אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה משרד השיכון, אין לכם שיתוף פעולה בין משרדי עם משרד השיכון? << דובר >> יריב מן: << דובר >> בוודאי שיש לנו. אחד הדברים שאנחנו רוצים לקדם, לניצולי שואה יש שירות שנקרא סל"ב – סל לניצול בבית. כפי שאת יודעת, בשנים הקרובות מספר ניצולי השואה ילך וירד. אנחנו רוצים את השירות הזה שניתן עד היום לניצולי שואה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לכם תקציב לזה? << דובר >> יריב מן: << דובר >> אנחנו עובדים על זה ונדאג שיהיה. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> מה כולל השירות הזה? << דובר >> יריב מן: << דובר >> השירות מאפשר לנו למשל להביא אנשי מקצועות פרא-רפואיים, מקצועות הבריאות ולהנגיש אותם לביתו של האדם. לדוגמה, פיזיותרפיסט שיכול לבוא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם רוצים לעשות את זה רק לניצולי שואה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כרגע זה רק. << דובר >> יריב מן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם רוצים להרחיב את זה לאוכלוסיות? << דובר >> קריאה: << דובר >> למרותקי בית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה גילאים? זה אלו שמקבלים גמלה או שזה לא קשור? << דובר >> יריב מן: << דובר >> זה על פי רמת התפקוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גמלת סיעוד? רמת הסיעוד? << דובר >> יריב מן: << דובר >> גם לא. אם בן האדם לא יכול לרדת מביתו ולצרוך את השירותים ברחוב למטה, הרי כל התפיסה שלנו אומרת שהדבר הכי חשוב בזקנה זה קשרים ושייכות חברתית ואם אדם לא יכול ללכת למתנ"ס, למועדון, פרלמנט, למקומות או לבקר משפחה, חברים ונכדים, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מביאים את הדברים אליו. אני מנהל איתך שיח הכי פתוח בעולם ושם גם את הבעיות, לא מוכר שום דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני שמחה, לשים ולמצוא פתרונות גם. << דובר >> יריב מן: << דובר >> נכון. זה נושא שמטריד אותנו מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לתחום בלוח זמנים עד מתי, עד שיגיע השר הבא בבחירות הבאות? << דובר >> יריב מן: << דובר >> כרגע יש לנו שר. ניקח דוגמה נוספת ממה שאנחנו עובדים, בשנים האחרונות למדנו את מה שניתן לראות למטה, עבודה קהילתית והגברת שייכות. אלו נושאים שחשובים מאוד בזקנה. כשמסתכלים ברמה הארצית ובכלל בכל המחלקות לעבודה קהילתית מקובל להגיד ש-50% מהלקוחות שלהם בארץ הם אזרחים ותיקים כי יש להם זמן ויכולת, ואם אנחנו נשכיל לעשות עבודת מניעה טובה, לחזק קשרים בין אנשים, לאפשר תקשורת טובה ובריאה שמבוססת על הכרות ויחסים בין אישיים, יכול להיות שאנחנו נמנע, איך אומרים, לפעמים קשר חברתי זה הרבה יותר טוב מכמה כדורים שמקבלים בקופת החולים. לכן עשינו עכשיו קמפיין במשרד עם דבל'ה גליקמן. כיום יש תופעה מטרידה מאוד של גילנות עצמית, גילנות זה כשאנשים לא רוצים לראות זקנים במרחב ובישראל יש תופעה גרועה יותר שהזקנים עצמם לא יוצאים כי הם אומרים שלא נעים להם להגיע להופעה מסוימת במתנ"ס או למפגש כי אנשים לא ירצו לראות שם זקנים וחייבים להילחם בדבר הזה. אנחנו חברה מגוונת שיש בה צעירים, ילדים, זקנים ומבוגרים. חלק מהקמפיין הזה בא להגיע לאנשים תצאו, תהיו ברחוב, תחזקו קשרים, זה לא פחות חשוב מטיפול רפואי, מכדור או תרופה. נתקדם. אלו שני האגפים העיקריים שלנו שאחראיים על אספקת השירותים. יש לנו אגף תכנון ואסטרטגיה ואני רוצה להתעכב עליו. יושבת-הראש הוועדה, אף אחד לא הכריח אותנו להקים את האגף הזה אלא אנחנו התעקשנו כי באנו ואמרנו שבישראל תחום הזקנה מפוצל מאוד בין מערכות רבות. אם נחשוב על זה רגע, יש לנו את משרד הרווחה והמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, יש לנו את משרד הבריאות עם אגף הגריאטריה וכמובן שירותים בקופות החולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה זה מבוזר? << דובר >> יריב מן: << דובר >> אני אבלגן עוד יותר. יש לנו את אגף הסיעוד בביטוח הלאומי, יש קצבת זקנה, יש דיור ציבורי אצל משרד השיכון ויש דיור ציבורי במשרד העלייה והקליטה, יש את רשות ההגירה והאוכלוסין שאחראית על האדם שעומד מול שלל המערכות האלו ודווקא כשהוא נמצא בזקנתו, כשאולי הוא כבר פחות משמר את אותם כישורים שהיו לו והוא לא יודע איך להתמודד עם זה. מי כמונו יודעים כמה הדבר הזה מסובך כשאחד ההורים נכנס לטיפול רפואי או אחר. לפני שלוש שנים החלטנו להקים אגף תכנון ואסטרטגיה כי אמרנו שיום אחד המדינה תשכיל – אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר – גם אם לא תאחד את כל המערכות האלו, היא תחייב אותן לעבוד על פי איזשהו בסיס משותף והקמנו אגף שתפקידו הוא הכל חוץ מרווחה. הוא מתעסק בעבודה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מנת לצפות את מספר הלקוחות הבאים שלנו, עוסק בהיבטים של שילוב מערכות טכנולוגיות, איך ניתן לשפר את מתן השירותים בדיגיטל, הנגשת מידע, אחראי על ההדרכות שלנו שניתנות בבית הספר המרכזי של המשרד, כל הדברים שהם רוחביים בעיקר. כמובן שיש לנו אגף נוסף שהוא אגף תקציבים וכך אנחנו בנויים, יש לנו יועצת משפטית שלנו וככה נראה המינהל שלנו בירושלים. מתחת לדבר הזה או לצידו יש לנו ארבעה מחוזות – ירושלים, מרכז, צפון, תל אביב והמרכז ששם נעשה הפיקוח. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> חיפה והצפון, באר שבע והדרום, תל אביב והמרכז. << דובר >> יריב מן: << דובר >> נכון. רצינו לתת לכם דוגמה שדיברתי עליה מעט וניתן לראות את זה כאן. מקודם נתתי דוגמה של מערכי דיור. מערכי דיור זה בית אבות, יש לנו גם מערכי דיור לאנשים עם חריגות, לדוגמה אנשים עם רקע של עבירות פליליות ויש לנו בתי אבות שנמצאים שם אנשים שביצעו גם מקרי רצח, אבל אין להם מקום להזדקן בו ולכן אנחנו קולטים אותם בבתי אבות מיוחדים, יש אנשים עם תחלואה כפולה שגם היו מכורים, כל מיני סוגים של בתי אבות. יש לנו עולם שלם של תכניות, קודם הזכרתי רווחה מרחוק שזה להנגיש שירותים בדיגיטל. יש לנו שירות שנבנה ועובד כאן באשקלון, שירות של תיאום טיפול. אנחנו ומשרד הבריאות חברנו לשירות שבו עובדת או עובד סוציאלי, אח או אחות נכנסים ביחד לביתו של אזרח ותיק, שלושה חודשים, נותנים שירות ממוקד מאוד על מנת לטפל בו. לנו כגורמים בירוקרטיים העולם של בעיות האדם מתחלק, יש בריאות ויש רווחה, אצל האדם זה לא מתחלק כך ודברים רבים הם משולבים. כאן באשקלון נבנה שירות שנקרא תיאום טיפול של שילוב אחיות ועובדות סוציאליות שנותנות מענה מאוד-מאוד קצר מועד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המודל הזה בעוד ערים נוספות חוץ מאשקלון? << דובר >> יריב מן: << דובר >> כן. זה ניתן בכ-32 רשויות מקומיות בשאיפה שנעשה זאת יותר. מבחינת אוכלוסיות שאנחנו מסתכלים עליהן במיקוד, כמובן ניצולי השואה, יש לנו תקציב ייעודי של 60 מיליון רק לדבר הזה, סבים וסבתות בשכול. בעקבות מלחמת חרבות ברזל היום בישראל יש מעל 2,000 סבים וסבתות שנכנסו למשפחת השכול, אני יודע שזה לא תחום העיסוק שלך, אבל מבחינתנו זה אולי אחד המאבקים הכי חשובים שלנו. בעוד שמשרד הביטחון וביטוח לאומי נותנים מענה למשפחה ולמעגל הקרוב, משרד הביטחון נותן למשפחה הגרעינית של השכול ואגף נפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי נותן לאנשים שנפגעו כתוצאה מפעולות טרור, סבא וסבתא הם לא בסיפור הזה. אנחנו נמצאים היום בחברה של סבים וסבתות שמעורבים בחיי הנכדים שלהם והם לא זכאים שהצבא ידבר איתם – אני לא מדבר על גמלאות – ובמלחמה אנחנו הבנו שאין להם שום שירות. ברשויות רבות בארץ, כולל כאן, ניתן שירות לסבים וסבתות שכולים. כלומר, הם נפגשים ומשוחחים ביחד ויכולים לפרוק את הכאב ולהכיל אותו בצורה הרבה יותר טובה, וזה אחד הדברים שאנחנו גאים מאוד שעשינו אותו, המחלקות והמשרד, על מנת לאפשר לאנשים האלו. זה החלום, אנחנו רוצים להוביל חוק שהמדינה תעגן בחוק את השירות שאמור להינתן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שזה יהיה ממשלתית או הצעת חוק פרטית? אפשר להתחיל להתקדם פרטית. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אנחנו לא רוצים ממשלתית. אנחנו לא רוצים שם כסף, לא רוצים להבהיל את משרד האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחזור שנית על מה אומר החוק? << דובר >> יריב מן: << דובר >> כן. אנחנו רוצים שהחוק יגיד את הדבר הבא – כל סבא וסבתא שכולים יהיו זכאים למענה טיפולי, מענה ריגשי, אנחנו לא מדברים על גמלאות, יכול להיות שזה יהיה עוד מספר שנים. אנחנו לא באים לנפח את ההשקעה אלא הדבר הכי חשוב הוא שיכירו בהם כי היום לא מכירים בהם. הם חוו את הכאב הזה ואלו אנשים שגם ככה החוסן שלהם נשחק, הכאב שלהם גדול מאוד, חלקם ילכו לעולמם בלי שהם יראו את היום שאחרי ומגיע להם ההכרה והמענה. רובם מעדיפים מאוד את המענה הקבוצתי שבו הם יכולים לחלוק את הכאב יחד עם אנשים שחוו את אותו הכאב כמוהם. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> מזל לוי, ראש מנהל הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית אשקלון. יריב, את אותה מעטפת צריך להציף סביב העניין של החטופים. אנחנו פגשנו סביב החטופים את המעגל השני והשלישי, היה אפילו את הסבא של התאומים ברמן בעיר אשקלון, והתשומות שהמחלקה לשירותים חברתיים שמה למרות שאין לו שום הכרה ושום מעמד, היו מאוד-מאוד אינטנסיביות וגבוהות. הסבים והסבתות האלו היו בתוך השנתיים האלו של התופת וההמתנה ללא שום מעטפת מקצועית, המשפחה קיבלה ולכן את אותו כנ"ל צריך לפתח גם סביבם. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אנחנו תמיד שמחים להשתפר באיך שאנחנו רואים את הדברים. האסטרטגיה שלנו פשוטה מאוד ולאחר מהלך ארוך מאוד אנחנו יודעים לעשות שלושה דברים – שיפור ושימור חוסן ותפקודים אישיים, לא משנה איפה, בין אם זה באשקלון, קריית שמונה או תל אביב. לדוגמה, כל נושא היכולת להגיע למרכז יום ולשמור על תפקוד אישי, לשמור על יכולת המוטוריקה העדינה, לעשות פעילות ספורטיבית, ללכת כמו שצריך, לקבל סיוע כי יש ירידה בתפקודים בגילאים האלו. יש לנו גם מרכזי יום שמתמחים באנשים עם ירידה קוגניטיבית עם מחלות הזקנה – אלצהיימר, דמנציה ואחרים. הדבר השני, משמעות ושייכות. כל מסגרת שלנו מחזקת קשר. מגיעים למועדון חברתי ואתם יודעים, לפעמים הכיבוד אצלנו הוא פשוט מאוד, יכול להיות בייגלה וקפה, עצם העובדה שאנשים נפגשים בבוקר ומדברים ביחד זה הרבה יותר מאשר בן אדם שספון לבד בביתו. הדבר השלישי, שהוא ליבת הסיור שלנו כאן היום – מניעת מצבי סיכון וסכנה. זה מה אנחנו יודעים לעשות. אני כמנהל יש לי בעיה אם יש לנו מערכת שירות שלא מתכנסת לאחת מהמטרות האלו, אבל זה מה שאנחנו יודעים ורוצים לעשות והיום בסיור שלנו נעסוק בנושא של מצבי סיכון וסכנה. ורד, את רוצה לחבר לחוק? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> ורד רוקח, מנהלת שירות מסגרות במינהל אזרחים ותיקים. מה שהיה חסר בתוך השקף זה כל עניין חוק ההגנה על החוסים. יש לנו בשירות שלנו את גל שחם שהוא עו"ס ראשי לחוק ההגנה על חוסים וזה חלק מדיונים שהתקיימו בתוך הוועדה לגבי מהות חסרי ישע ואנשים שזקוקים להגנה מתוקף חוק. גל הוא העו"ס הראשי, יש ארבעה מחוזיים וגם בכל המחלקות לשירותים חברתיים יש לנו את ההכשרה המתאימה לעובדים סוציאליים שאחראיים על החוק. << דובר >> יריב מן: << דובר >> כמה כאלו יש בפריסה ארצית בערך? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> גל, אתה יודע להגיד? << דובר >> יריב מן: << דובר >> שעברו את ההכשרות ומנוסים. << דובר >> גל שחם: << דובר >> שעברו את ההכשרות יש גם במינהל אזרחים ותיקים וגם במוגבלויות, מאות, 500-400 משהו כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה שתי הערות כי דיברנו שיש לך חלום וגם לחברי הכנסת לבוא ולשפר כל מיני חוקים. אני יודעת שזה לא במנהל שלך של האזרחים הוותיקים, לגבי משפחות אומנה, כידוע לך משפחות אומנה חל רק על קטינים ולא על בגירים לכן יש משפחות רבות, ילדים שהוריהם נטבחו באסון ויקיריהם, הקרובים והמשפחות שלהם מאמצים אותם. אם אתה יכול לסייע לנו למרות שזה לא בתחום שלך, למה לא ניתן שיהיו גם משפחות אומנה בקרב הבגירים? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> מעל גיל 18? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעל גיל 18, אני לא חושבת שמדובר ברבות. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> כי לגבי מתחת ל-18 גם באשקלון יש לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, מעל גיל 18, יש הרבה בני 30, 28, 35 שהמשפחות שלהם לקחו אותם תחת חסותם כדי שלא יתדרדרו לפשע ודיכאון. משרד הרווחה והביטוח הלאומי, ברור שכל שאלה זה מקור תקציבי ואין לנו תקציב, אני חושבת שכמו שהחלום שלך זה להעביר מה שאתה רוצה להעביר, גם הנושא של משפחות אומנה בגירים הוא חשוב מאוד. לענייננו, האזרחים הוותיקים. פנו אליי מבית דיור מוגן במוצא, בראשית, אתה יודע שלא ניתן להביא לשם עובדים זרים מכיוון שהם כורכים את זה בתקנות הפיקדון? אם לא מעבירים את תקנות הפיקדון, אז האזרחים הוותיקים שנמצאים בבית אבות - - - יש כאלו שבמצב קטסטרופלי כי הם מכרו את הדירות שלהם, שילמו הון תועפות בבית אבות, רכשו ריהוט די יקר והכל ועושים את צרכיהם בדיור המוגן ואין מי שינקה, הכל תקוע. פניתי ליריב לוין וזה פינג פונג, מיריב לוין למשרד העבודה, ממשרד העבודה ליועצת המשפטית אביבית, זה כך כבר מספר חודשים. אין שם עובדים זרים והם לא רוצים את העובדים בני המיעוטים. << דובר >> יריב מן: << דובר >> יושבת-הראש הוועדה, חמה אחראית על מערכי הדיור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני חושבת שהראשון אולי לא עניינכם, אבל הנושא של האזרחים הוותיקים בדיור המוגן? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> חמה ישראלי, מנהלת אגף מערכי דיור. הייתה פגישה של ועדת המנכ"לים בעניין עובדים זרים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> קודם אולי תסבירי למה הם לא קיבלו כי זה באמת לא בגלל הפיקדון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ככה ינון, מנכ"ל הרווחה, אמר לי. יש תקנות פיקדון והם כורכים את זה. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> כרגע החוק אפשר לנו להקצות עובדים זרים למסגרות שהן תחת חוק פיקוח המעונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זה בזכות הנדנודים של ועדת העובדים הזרים לוועדת המנכ"לים. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> לא, זה למסגרות תחת חוק פיקוח המעונות שהם בתי האבות, חוק הדיור המוגן לא כלול בתוכו. פנינו לוועדת המנכ"לים עם המלצה שוועדת המנכ"לים קיבלה אותה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, עזרתם המון, אין ספק. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> קיבלה את ההמלצה להקצות מהמכסות שבתי האבות לא השתמשו גם לטובת הדיור המוגן, הבקשה השנייה הייתה להקצות גם לעניין כוח עבודה. החלטת הממשלה להקצאת עובדים זרים היא לעניין מטפלים בבתי האבות ולא לעניין עובדי קבלן ובנייה, בראשית עוד לא מאויש. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ניקיון במשק. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים זרים. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> עובדים זרים לעניין טיפול, זו החלטת הוועדה. הוא מבקש לעניין בנייה, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אין כל קשר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא מבקש בנייה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממש לא, זה עובדים זרים לסעוד אותם. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> הוא עוד לא מאויש, אנשים עוד לא גרים שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם אומרים שהם לא יכולים לפתוח כי יש להם מחסור בכוח אדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש קומה שלמה שכבר אוישה ואוכלסה. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> אולי הסיעודית? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מדברת רק על הסיעודית. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> אז זה קשור למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לי קשר לענף הבנייה. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> העובדים הזרים של המחלקות הסיעודיות הם בפיקוח משרד הבריאות ולא משרד הרווחה, גם בדיור המוגן המחלקות הסיעודיות הן בפיקוח משרד הבריאות. בכל מקרה, אנחנו כן הגשנו בקשה וועדת המנכ"לים קיבלה את הבקשה, כרגע גם עניין הפיקדונות נבדק משפטית ויכול להיות שתהיה לנו איזושהי פריצת דרך כי ההחלטה על הפיקדון היא החלטה על תחום הפיקדון ולא על הגורם המשלם. אם כבר יש הקצאה לפיקדונות על תחום הסיעוד המוסדי, אפשר יהיה להכניס אותם. אנחנו בודקים שיכניסו אותם לסיעוד המוסדי ולא יבדקו פר בית, אנחנו מנסים לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה, אנחנו רוצים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מתי נראה לך שיהיו לכם בשורות? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> ועדת המנכ"לים הייתה ממש ערב החג, העברנו את זה לבדיקה משפטית האם ניתן להכיר בהם בתוך תחום הסיעוד המוסדי שכבר יש לו פיקדונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח שתתני עדכון לוועדה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בדיקה משפטית אצל מי? במשרד שלכם? << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> שלנו הוא זרוע העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אצל היועצת המשפטית אביבית. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> נכון, - - אביבית, אבל אנחנו מבקשים לבדוק כדי לא להיתקע סביב הדבר הזה ולהגיד, אם מכירים בהם כחלק ממוסדות הסיעוד גם בדיור מוגן, אז שיחול עליהם החבות שיש על מוסדות סיעוד ולא לפתוח את כל הפיקדונות מחדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני שמחה לשמוע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אז עדכון לוועדה בכתב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, יש לך תשובה לגבי התקדמות עם המערכת המחשובית שדיברנו עליה בדיונים האחרונים? יש לך משהו לעדכן? << דובר >> יריב מן: << דובר >> כן. המערכת נמצאת בשורה שלמה של פרויקטים מחשוביים שהמשרד מבצע. הסברתי גם ואז ואני שוב, לא שאני מתנצל, אבל משרד הרווחה בבעיה שאני מגיע עם זקנים, המקבילה שלי מגיעה עם ילדים בסיכון, עוד מקביל שלי מגיע עם נוער עובר חוק וכולנו עם צרכים, זה נמצא בתוך סדר עדיפויות של אגף הטכנולוגיות שאחראי על הפקת המערכת, גל, הם אמרו לנו צפי בערך להשלמת הסיפור? << דובר >> גל שחם: << דובר >> לא, אבל אמרו שזה בתיעדוף הכי גבוה. << דובר >> יריב מן: << דובר >> זה בתיעדוף גבוה. אני אשמח שאת סיכום הדיון היום אגלגל בתוך המשרד כדי לוודא שזה קורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. יאירה, אפשר להפנות לך שאלה? בדיון האחרון ביקשנו לבחון הקצאת עובד זר חדש באופן מידי למטופל סיעודי שמתלונן על העובד הזר שלו על אלימות, הזנחה, גניבה וכולי, אם תוכלי לעדכן אותנו מה נעשה בנושא? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> כן. כבר במהלך הדיון אמרנו שהתאמת עובד זר למטופל סיעודי היא כרוכה בהיבטים רבים, ידע, התמחות בתחומים מסוימים, לפעמים אם יש למטופל טרכאוסטומיה, פג, מנוף, דברים כאלו ואחרים ולכן הסברנו שלא ניתן להכניס מהרגע לרגע עובד זר חלופי שיהלום את צרכי המטופל באופן מלא. אבל כן יש 90 לשכות פרטיות שבתפקידן לסייע בכל נושא התיווך ומציאת עובד זר אחר שהולם את צרכי המטופל. להכניס מהרגע להרגע זה לא ישים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, אבל כל העניין הוא שהמטופלים חוששים להתלונן כי הם אומרים שאם הם יתלוננו, הם יישארו ללא עובד זר ובלי מישהו שיטפל בהם. אנחנו רוצים להתגבר על החשש שלהם להתלונן, אם הם ידעו שהרשות באמצעות התאגידים ידעו לתת להם מענה מידי, אם זה באמצעות המחליפים – יש לכם מאגר מחליפים שהתאגידים מקבלים כל יום – אז לתת להם מחליף כמה שיותר מהר, עדיפות עליונה, איזושהי עזרה מהשלכה הפרטית כי אם לא, אנשים פשוט לא מתלוננים. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> א', זה כבר קיים היום. ניקח את זה למקרה קיצון אחר של עובד זר שפתאום שבר את הרגל ויצא מיכולת לסייע למטופל הסיעודי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כוח עליון, אין מה לעשות. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> גם במקום הזה כבר היום יש התגייסות של הצוות של היחידה שלנו ואגף הסיעוד, יש ארבעה עובדים סוציאליים שמתגייסים ונכנסים לתמונה ומסייעים למשפחה, אבל שוב, אני חוזרת להתחלה ואומרת שכשמעסיקים עובד זר בבית תמיד חייבת להיות תמיכה משפחתית, זה לא מקום שאפשר להעסיק שם עובד זר לבד וזהו, אנחנו לא מקום להעסקת עובד זר כשמדובר במטופל גריאטרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואם אין והוא ערירי, גלמוד? אם אין לו תמיכה? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אז אנחנו רואים את הדברים האלו מהיום הראשון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ממליצים לו ללכת לבית אבות. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> העסקה של עובד זר תמיד מצריכה זוג עיניים עוקבות צמודות על האירוע הזה כי בסופו של דבר פעמים רבות מדובר על חסרי ישע, אנשים עם יכולת קוגניטיבית מוגבלת ולכן תמיד צריך שיהיה שם פיקוח. זה דבר אחד. גם במקרה קיצון בכל לשכה פרטית יש עובד סוציאלי, בסיוע עם העובדים הסוציאליים שלנו שיודעים לתכלל את כל האירוע מול כלל הלשכות הפרטיות ושם היכולת, הניסיון והכלים שלנו נכנסים לסייע ולטפל. אבל חשוב לי להגיד ולא למכור סיפורים, לא יהיה מצב שנוכל לבוא ולהגיד, יש כאן בום, יש כאן יציאה של עובד זר מכלל פעילות מכל סיבה שהיא ומיד להכניס מישהו בפנים כי אנחנו לא מדברים על עובד זר או תאילנדי שקוטף פלפלים בשדות כאלו ואחרים אלא צריך כאן את ההתאמה והיכולת, מדובר כאן בשני אנשים שצריכים להתקשר ולראות שהם יכולים להתחבר ולקבל את הסיוע שהמטופל הסיעודי צריך. חשוב לי להגיד את זה בצורה הכי ברורה ולא להשאיר את זה ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מקבלים. שאלה למשטרת ישראל, בדיון האחרון ביקשנו להתקדם עם פיתוח המערכת המחשובית שתדע לדווח על מעצרים של עובדים זרים שהתלוננו עליהם ומעקב אחר התהליך. אם תוכל לעדכן מה נעשה מאז הישיבה? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> התחלנו לאפיין כבר את המערכת ולחשוב יחד עם האגף הטכנולוגי שלנו איך ניתן לעשות זאת בצורה הכי אפקטיבית ואז הגענו למסקנה שאם כבר מפתחים מערכת כזו מתקדמת, יהיה הרבה יותר אפקטיבי שהמערכת תעבוד באופן ממוחשב ישירות מול רשות האוכלוסין וההגירה ותעביר את המידע באופן מחשובי דרך כספות במקום מה שקורה היום שהמידע מועבר טלפונית באמצעות מוקד. העלות של הפיתוח היא כמעט זהה וגם המשאבים שיושקעו, רק שהפיתוח לוקח מעט יותר זמן. כרגע אנחנו מנסים לקדם מערכת מתקדמת יותר שבמקום שרק תבצע מדידה וניטור של התלונות, שכבר תעביר את המידע גם הלאה. זה לוקח מעט יותר זמן, אבל אנחנו על זה ונותנים לזה תיעדוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לדעתך זה ייקח? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> אין לי צפי כי מעבר לעניין המקצועי שאנחנו מקדמים אצלנו במדור, יש תלות גם בגורמים מקצועיים כמו אגף הטכנולוגיות אצלנו ואנחנו לא יכולים להכתיב להם לחלוטין את סד הזמנים כי הם אגף עצמאי, אבל נבקש את התיעדוף שיהיה כמה שיותר גבוה ובינתיים אנחנו דואגים להעביר את הדיווחים באופן טלפוני. מעבר לכך, דואגים גם בכל פורום מקצועי שאנחנו מקיימים עם קציני נפגעי עבירה במחוזות, להדגיש את החשיבות ולחלחל את ההנחיה הזו שתגיע עד אחרון הקצינים והחוקרים ביחידות כדי שבהיעדר מערכת כזו שעובדת כיום, לפחות שמבחינה מהותית הדיווחים האלו יעברו מבלי שנפסח אפילו על דיווח אחד מתוך ההבנה וההכרה בחשיבות והרגישות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התחנות מכירות את ההנחיה הזו? כולם מיישמים אותה? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי, יודעים ואנחנו העברנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש סנכרון בין כל התחנות? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי. אותה הנחיה שהעברנו אליכם זו גם ההנחיה שהופצה לכל המערך הפרוס, אבל מעבר לכך אנחנו דואגים לחדד את זה בכל פורום שאנחנו נפגשים עם קציני החקירות וקציני נפגעי עבירה וגם פונים אלינו בשאלות ואנחנו מדגישים ונותנים מענה כל הזמן. הדבר הזה רץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בפועל זה עובד בסדר? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> לפי מה שאני יודע כרגע, זה עובד טוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה למשטרה, רשות האוכלוסין ומשרד הרווחה. האם ישבתם על כתיבת נוהל אחיד לתלונות על עובדים זרים? העלינו את זה אז בישיבה לגבי הנוהל. יש התייחסות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נוהל אחיד לכל המשרדים שדיברנו עליו בישיבות האחרונות. אמרנו שייכתב נוהל מסודר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעניין תלונות על העובדים. עובדים על פי הנוהל? יש כבר? העלינו את הנושא ביולי. << דובר >> גל שחם: << דובר >> זה מודל העבודה. מודל העבודה של משרדי הממשלה ואנחנו עדכנו אותו כי כבר עשינו את הנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא כבר מוכן? אתם עובדים על פי הנוהל? << דובר >> גל שחם: << דובר >> שלחנו לכם את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה ששלחתם זה הנוהל הסופי? << דובר >> גל שחם: << דובר >> זה מודל עבודה ולא נוהל כי לכל משרד יש לו גם את הכללים בתוכו ואנחנו לא יכולים להכתיב. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי תיתן דוגמה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה שחשוב לנו זה יצירת הקשר בין המשרדים כי בישיבה הראשונה גילינו שהמשרדים לא יודעים בהכרח לדבר אחד עם השני ולעדכן אחד את השני בכל מיני דיווחים על תלונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נוהל זה מחייב. משהו מחייב. << דובר >> גל שחם: << דובר >> קודם כל, כן עבדנו במודל הזה ודיברנו על הממשקים ואיך כל אחד עובד, ייצרנו תשתית משותפת עם שפה משותפת שזה חשוב ומשמעותי מאוד, וגם טפסים אחידים שנוכל להעביר ולהבין אחד את השני, שאנחנו מתכוונים לאותו סוג של פגיעה ולאותה אוכלוסייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לתת דוגמה? קרה שיישמתם? היה מקרה? << דובר >> גל שחם: << דובר >> יריב הסביר את זה, כשקורים דברים כאלו מי שנותן את השירות ברמה הפרטנית הן הרשויות. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אם אני מבין נכון, יושבת ראש הוועדה שואלת האם אנחנו כמשרדי ממשלה ונציגים ציבוריים חולקים מידע, האם אחד יודע מה השני עושה, יודעים כל אחד מה הסמכות שלו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה יעיל? << דובר >> יריב מן: << דובר >> האם נגיד ברמת הפרט, בין אם נראה היום באשקלון, אבל יכול להיות שאם היינו מגיעים לרמת השרון, האם יודעים מתי לפנות לתחנת המשטרה, האם יודעים מתי להפעיל את כלל הגורמים, האם יש דיאלוג שיורד עד לרמת השטח מבחינת העבודה המשותפת? הרי זו המטרה בסוף. הוועדה הוקמה כדי שאתם גורמי המקצוע ואנחנו נוכל לדבר טוב יותר וליצור שפה משותפת, האם יש שיפור בדבר הזה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ואם יש תלונה למשרד הרווחה, אז יש גם דיווח לתחנת המשטרה ולרשות האוכלוסין במקרה הצורך? האם יש העברת מידע של התלונות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם יש סנכרון בין משרדי? << דובר >> גל שחם: << דובר >> אלו שני דברים שונים. ברמת השטח כן יודעים לאן צריך לפנות, העובד בשטח יודע למי הוא צריך לפנות כאשר הוא נתקל בנושא, ולדוגמה גם בנושא שהוצאנו איזושהי הנחיה לפנות לאוכלוסין וההגירה גם, הוצאנו - - כדי לחבר את כל המשרדים ביחד מרמת השטח ומעלה, אבל יש לנו גם מגבלות חוקיות ולא כל דבר ניתן להעביר בין המשרדים השונים. למשל עו"ס לחוק יכול לקבל דיווח, אבל אני לא יכול לפרט לאף אחד מה עשיתי בדיוק כי אני מוגבל מבחינת שמירת הסודיות ולכן אנחנו צריכים לזכור שלא כל דבר עובר לכולם כי אנחנו מחויבים לסודיות ולכבד את הפרטיות והרצון של אותו לקוח, אותו אזרח ותיק שנפגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בעיה עם זה. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> בעקבות הוועדה והפיתוח של הנוהל וגם בתוך השיחות שהיו בתוך הוועדה בכנסת, הבנו שלנו כמשרד הרווחה יש איזושהי לקונה קטנה של איך אנחנו מדווחים ואוכפים את העניין של מה אני כעובדת משרד יכולה לדווח ואיפה אני מעבירה את האחריות למשפחה שהיא יכולה לדווח, איך אני מסייעת לה ונותנת לה את הכלים למי לפנות. בעקבות כך חידדנו נוהל אצלנו במשרד והפצנו אותו לכל היחידות למניעת התעללות שלשם מגיעות התלונות של המשפחות. כשאדם מגיע עם עובד זר או מתלונן על איזושהי פגיעה כלשהי, אז שידע איך הוא צריך ויכול לפנות לרשות ההגירה והאכיפה. אין לנו את המידע מי אכן משתמש בזה או לא, אבל מבחינתנו אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שעשינו את המקסימום כדי שמשפחה תקבל את המידע וההנגשה המקסימלית ברמה של לינק, רק תלחצו ומשם אתם יכולים לדווח, כשמבחינתנו הליווי הוא ליווי גם מבחינת הגנה וחוק. אנשים שאנחנו יכולים להגדיר אותם כאנשים שלא מסוגלים לדאוג על עצמם, אז האחריות נמצאת אצלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז המטופלים פונים אליכם ואתם מתכללים את זה? << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> בדיוק, כשזה מטופלים שפונים אלינו. אני חייבת לציין שזה מאוד-מאוד מצומצם, זה לא משהו שאני יכולה לתת אותו כשירות לכלל האוכלוסייה אלא זה משהו שמישהו מגיע למחלקה לשירותים חברתיים הוא יודע איך לתפור את זה, אבל כן חשוב להגיד שזה בעקבות כך שהנוהל המשותף של כל הגורמים שיושבים יחד, פעם אחת התכנסו ואמרו בואו נדבר מה אנחנו צריכים לעשות בשביל שנדבר את אותה שפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> ברברה לנג, משרד הבריאות. אני רוצה לתת דוגמה כי ביקשת דוגמה. אנחנו פועלים על פי חוק זכויות החולה, אסור לנו להעביר מידע מחוץ למערכת אלא אם יש חובה חוקית כמו סעיף 368 לחוק העונשין שזה חובת הדיווח, ואנחנו במקרים של איתור של זקן – כי כרגע מדובר על זקנים – שהוא נפגע התעללות, אנחנו מחויבים לדווח על פי החוק לעו"ס לחוק או למשטרה וכל מסגרת מחליטה. אנחנו לא מדווחים גם וגם לרוב אלא מחויבים לדווח לאחד כי לפעמים לאחר מכן זה מקשה על המערכות ביניהן אם מדווחים לשניהם. אבל אנחנו במערכת לא יכולים להעביר מידע לרשות ההגירה והאוכלוסין כשמדובר בעובד זר כי אנחנו מנועים. זאת אומרת, אין חוק שמחייב אותנו לעשות זאת. העובדים שלנו בשטח מדווחים לגל או למשטרה – למי שזה לא יהיה – אבל אנחנו לא יכולים לדווח לרשות ההגירה והאוכלוסין, אז אנחנו עובדים ויושבים בצוות רב מקצועי בוועדה הבין משרדית ביחד ומדברים באותה שפה, והיום אנחנו משתמשים באותם טפסים ומשתדלים כמה שאפשר לאסוף את אותם הנתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את חושבת שצריך לתקן את החקיקה שגם רשות האוכלוסין יקבלו את המידע? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא בטוחה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, מה את אומרת? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא באתי מוכנה ולא הבאתי את הנתונים האחרונים שיש לי, אבל בזמנו בפגישה הראשונה של הוועדה כאשר דנו בכך, אני חושבת שציינתי 3,000 ומשהו איתורים שמהם רק שלושה מקרים היו של עובדים בשכר. אני לא יודעת להגיד אם הם היו עובדים ישראלים או זרים, אבל מדובר על מעט מקרים יחסית לאיתורים שאני לא יודעת אם זה דורש את כל העבודה שינוי חקיקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל מה קורה בבית החולים כשרופא או אחות מזהים התעללות של עובד זר בחולה, במטופל? למי הם מדווחים? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> הם מדווחים על פי חוק לעו"ס לחוק או למשטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא לרשות האוכלוסין? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> לא לרשות ההגירה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם אם המטופל או המשפחה לא מתלוננים למשטרה? אתם מדווחים למשטרה? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> כן. אנחנו בודקים כי יש מקרים שאני יודעת לדוגמה שדיברו עם המשפחה, ביררו והמשפחה בעצמה דיווחה, אז אנחנו לא מדווחים פעם נוספת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, זה ברור. אבל אם היא לא דיווחה? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> אם היא לא דיווחה – אנחנו מדווחים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ואתם לא יודעים על זה כלום או שאתם יודעים מהמשטרה? << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> גם בקופות החולים וגם בבתי החולים. אבל שוב, לא לרשות ההגירה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> נרצה להתייחס בנקודה הזאת ולהגיד שבהחלט חסר לנו שיתוף פעולה שוטף, חזק, יציב, מפורט יותר מול משטרת ישראל. בכל אירוע כזה שיש העסקה כדין של עובד זר, יש את הלשכה הפרטית שאמונה והמשפחה צריכה לדווח לה דבר ראשון, כמובן שהיא יכולה לדווח גם אלינו, אבל הלשכה הפרטית צריכה להיכנס לתמונה, העובד הסוציאלי. אנחנו לא מקבלים, עד היום לא נתקלתי במקרה שמשטרת ישראל באה ודיווחה לי שהם עצרו עובד זר. אולי מקרה אחד בכל 2025-2024 שקיבלנו תלונה על עובד זר שהיה מעורב באירוע אלימות לא כלפי המטופל הסיעודי שלו אלא בוויכוח בין שני זרים שנדרשנו לאירוע וגם בחנו את הנושא אם הייתה הפקרה של המטופל הסיעודי בהיבטים אחרים שנוגעים אלינו. שוב, אנחנו לא מטפלים בהפרות פליליות, אבל אנחנו כן צריכים לדעת אם יש עובד זר שטיפל לא כדין כי נכון שאני לא יכולה לשים אותו במאסר או לפעול נגדו בצורה מסוימת, אבל לפחות לדעת לסגור אותו אצלנו במערכות ולא חלילה שהוא יוכל ללכת ולהשתבץ אצל מעסיק אחר כשאני בכלל לא יודעת שהוא היה מעורב באירוע הזנחה או אלימות או חמור כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה את מציעה לעשות? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> זו ההנחיה שלנו כשאנחנו עובדים מול ערן קהת. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> אם אפשר להרחיב את היריעה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי אתה? << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> אפרגן ניסים, מנהל מרחב תל אביב, אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין. הקשר הוא עם האכיפה ולא העובדים הזרים ואסביר מדוע. יש את המסלול של ההעברה מפלילי למנהלי. אם הוא הגיע למצב שהוא היה בכלא אנחנו מקבלים מהמשטרה, בסוף תקופת ריצוי העונש שלו הוא מגיע אלינו לשימוע, עובר שימוע ומורחק מישראל. אם העבירה היא בדרג ממש נמוך בהתעללות והמשטרה תחליט שאין מה להעמיד אותו לדין ורק להרחיק אותו מהארץ – הוא יגיע לשימוע ואנחנו נבחן את זה בשימוע בכלים שלנו ואם - - ואם יוחלט שכרגע הוא עובר להליך המנהלי – הוא יורחק מהארץ או ישוחרר. במקרים האלו זה בתוך הבית ואנחנו אמורים לעדכן את החברים. בדרך כלל, כל מי שמגיע למאסר, ממאסר הוא מגיע לאכיפה והוא לא יגיע אליהם והמסלול הוא הרחקה מישראל. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> מה קורה לפני? << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> מה הכוונה לפני? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> מה קורה לפני שהוחלט על מאסר? אנשים לא מקבלים מהיום למחר את - - - << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> אם הורשע - - - << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> לפני הורשע. עכשיו הוגשה תלונה על הזנחה. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> - - משטרה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> יפה, אני רוצה מיד לדעת על זה. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> אנחנו מעבירים דיווח. עוד פעם, אני לא יודע בדיוק כי אני פחות מכיר את טיב הקשר שלכם עם רשות האוכלוסין וההגירה, אבל אני עובד מול ערן ואנחנו מעבירים לו את הדיווחים. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני רוצה באופן מידי. אני לא חושבת שערן מקבל את הדברים באופן מידי. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> באמצעות המוקד שלכם. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני אגיד יותר מזה, כבר סיכמנו שהדברים יעברו אלינו ישירות. הגדרנו את דודו אוחיון העו"ס שמפקח על הלשכות הפרטיות כמי שיהיה איש קשר ויש לכם את פרטי ההתקשרות של כולם. בחודש שעבר היה לנו מקרה שקיבלנו דיווח - - מהחדשות ומיד התחלנו לבדוק איפה האירוע הזה קרה, במקביל העו"סים שלנו התעדכנו מול הלשכות הפרטיות ובמקרה הזה המשפחה באמת לא דיווחה ישירות וזה יצא החוצה עוד לפני שזה הגיע ללשכה הפרטית. על כל פנים, כשפנינו אליכם ועד שהשבתם לנו כבר היה מאוחר מאוד אחרי שהאירוע כבר היה באוויר. אנחנו צריכים את הדברים האלו אונליין כדי דבר ראשון לחסום עובד זר כזה. אני אגיד את זה בצורה הכי בוטה – לפנות ולעשות חנדלאך למעסיק חדש שאחר כך הולך ונלחם עליו בבית הדין כדי שאנחנו נחזיר לו את הרישיון והוא יוכל להמשיך לעבוד אצלו. אנחנו צריכים לפעול במהירות במקרים האלו. אם אני יודעת שהעובד הזר הזה חשוד, גם אם זה עדיין לכאורה וזה בהגדרה של חשוד, אני צריכה לדעת ולפעול בהתאם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לסמן אותו במערכת לפחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה אתה אומר? תתייחס למה שהיא אמרה. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי. יש לנו הנחיה עם מספר טלפון של מוקד. עוד פעם, אני פחות מכיר את הגורמים בתוך המשרד ועכשיו אני מבין שיש מספר גורמים, אבל אנחנו ישבנו עם ערן קהת וניסחנו הנחיה שאושרה על ידו, עם מספר טלפון של מוקד שאנחנו מעבירים אליו את הדיווחים ברגע שכל עובד זר מעוצר או מעוכב לא משנה בגין איזו עבירה. הדיווח עובר לאותו המוקד, עוד פעם, חבל שערן לא כאן. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני מכירה סיכום אחר. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> אם היא רוצה לקבל את זה לפני ההחלטה, אנחנו מקבלים - - - << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> כן, אבל אני לא יודע מי היא - - יש לי איש קשר, גורם ברשות האוכלוסין וההגירה, מוקד שאליו אנחנו מעבירים את הדיווח. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> ערן הוא האחראי של המשל"ט שלנו, זרוע ההרחקה הארצית במרכז השליטה. מה שהיא אומרת, אנחנו מקבלים ממכם בהחלטה, חקרתם, יש ראיות, אין ראיות, היא רוצה לקבל ברגע שאתם נתקלים עם הזר. גם אם תדווחו לערן, אנחנו נעביר לה את זה כי אנחנו מקבלים את זה בסוף. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> עוד פעם, על כל עדכון או מעצר, עובד זר דרך בתחנת משטרה כי הוא עוכב או נעצר בגין כל עבירה, לא משנה איזו עבירה, מעבירים דיווח. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> והמחלקה של מינהל אכיפה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא יכולה להעביר לכם? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> הם מקבלים את זה בשלב מאוחר מאוד ואני רוצה לקבל את זה באונליין. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> יש הליך חקירתי כשאני מקבל את זה - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה אתם מעבירים את זה בשלב מאוחר? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> לא. עוד פעם אני אומר, ברגע שאותו עובד זר נעצר או עוכב, באותו רגע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> באותו הרגע אתם מעבירים דיווח למינהל האכיפה? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי, למוקד. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני יכולה לראות דוגמאות שהועברו? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי, אני אעביר לך את ההנחיה. עברנו את השלב הזה לפני כשנה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני מכירה סיכום אחר שהיה לפני כחצי שנה בוועדת עובדים זרים, שסוכם שתעבירו את זה לצוות שלנו שהם פועלים בזמן אמת, הם צריכים להיכנס לפני שמינהל האכיפה נכנס. לפעמים למינהל האכיפה גם לא יהיה מה לעשות כי הם עובדים בעיקר במישור הפלילי כשצריך להרחיק, הם לא יפעלו בעניין המנהלי כי אלו דברים שאנחנו רוצים לדעת נקודתית לכן אני כן אשמח שנעבור על הדברים האלו. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> אין בעיה. לדעתי הקצר בתקשורת כאן הוא בתוך רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אפשר לשפר אותו. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי, תמיד אפשר לשפר. אני אעביר לך את ההנחיה ונראה אם אפשר לשפר אותה. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> אני אחדד למה מה שאתה אומר הוא לא מדויק ואני אסביר שוב כי אני מטפל קצת גם בהליכים פליליים, אז אני קצת מכיר. כשמגיע אליך מישהו לתחנת משטרה קודם כל אתה מבצע הליך חקירתי. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> עוד לפני הדיווח. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> בסיום ההליך החקירתי אתה מגיע למסקנות ושם אנחנו מדווחים, אתה לא מדווח לי אם לא היה כלום. זה המצב. אין בעיה שתדווח למשל"ט את מה שאני מדווח לך, זו אותה יחידה, אנחנו אותה רשות ועובדים ביחד. היא רוצה ברגע שדרך מישהו עם חשד להתעללות כלשהי, - - דיווח. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> זה מה שקורה, לא משנה איזו עבירה, גם גניבת מסטיק מהמכולת. זה לא משנה. מבחינתנו כל עובד זר שמעורב בפלילים לא משנה מה הוא עשה – יש לו איזשהו פוטנציאל מסוכנות כלשהו והמטרה שהוא לא יועסק בענף הסיעוד. הדיונים האלו נמשכים למעלה משנה ואנחנו עושים כאן עבודה לא מעכשיו. << דובר >> ניסים אפרגן: << דובר >> אני עובד ביומיום עם המשטרה, עם כל התחנות. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> אני לא מכיר אותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציגי המחלקה ואחר כך נמשיך בסיור. מזל לוי. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> שלום לכולם. שמי מזל לוי, אני ראש מינהל הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית אשקלון. אנחנו שמחים ונרגשים לארח את הוועדה, זה כבוד גדול עבורנו וחוויה ראשונה. קודם כל, שתכירו, אתם נמצאים באחד מחמשת המבנים של מינהל הרווחה והשירותים החברתיים, המחלקה לנוער וצעירים, שלפני כשנתיים הם עברו למשכנם החדש מתוך תפיסה שהם צריכים בית משלהם ולא יכול להיות שבאותו שער שנכנסים אזרחים ותיקים ונשים מוכות ייכנסו גם נוער וצעירים ומתוך כך יצרנו את המרחב הפיזי שיאפשר את המעטפת הטיפולית הראויה. לצידם, כאן באותו מרחב נמצאים המפעלים המוגנים שלנו של אוכלוסיות לאנשים עם מוגבלויות. מתקיימים שיתופי פעולה בין המחלקה לנוער וצעירים לבין המפעלים המוגנים, גם כן כאיזושהי תפיסה של חיבורים, העצמה וכולי. העיר אשקלון היא עיר בהתפתחות, אני לא חושבת שמישהו יכול לא לראות את זה בכניסה הדרומית או הצפונית, מכל מקום שתיכנסו תראו את המגדלים שנבנים ונבנים. היום אנחנו עומדים על 180,000 תושבים, אבל מדברים על כך שבארבע-חמש שנים הקרובות אנחנו אמורים להגיע ל-280,000. מבחינת השירותים החברתיים זה אירוע בחשיבה, בהיערכות ובהבנה שמעיר שהיינו סביב 120-110, עברנו ל-180 ובקרוב ל-280. רק לסבר את האוזן, השכונה הצפונית החדשה נקראת עיר היין, לכאורה שכונה, מדובר שם על 11,000 בתי אב, קרי 40,000 תושבים. זה שדרות, שדרות בתוך אשקלון. רק שתכירו את הפרופורציות ותבינו את המשמעות של התפתחות כזו בו זמנית בכל הקשור למתן שירותים רשותיים ובוודאי בנושא שלנו, שירותים חברתיים. בלמ"ס אנחנו בדירוג חברתי כלכלי חמש, אבל זה קצת טריקי כי אשקלון קוטבית מאוד. יש לנו שכונות שהן שמונה ותשע ויש שכונות שעומדות על אחד וחצי ושתיים, בטווח של אחד וחצי ושתיים יש לנו למעלה מ-50,000 תושבים. גם כאן צריך להכיר שיש לנו נתונים נמוכים מאוד בסד אוכלוסייה שבמקום אחר זה כל העיר וכאן זה שתי שכונות בתוך עיר כל-כך גדולה ויש לזה משמעויות, השפעות והשלכות רבות. כפי שציינתי, אנחנו מינהל גדול מאוד, למעלה מ-240 עובדים שעובדים בתוך חמישה מבנים ברחבי העיר. אנחנו עובדים בצורה שרוב המחלקות שלנו הן מחלקות ייעודיות, כלומר יש מחלקות לאזרחים ותיקים – יש לנו שלוש מחלקות ותשמעו בהמשך יותר לעומק על העבודה שלהם, יש לנו את כל מה שקשור בפרט ומשפחה, נוער וצעירים וכל היחידות הטיפוליות למיניהן. אנחנו עובדים בתחומים ספציפיים. כלומר, יש רשויות שיש צוות שהוא רב מקצועי. באותו צוות יטפלו – בקשישים, נשים מוכות וגם בפרט ומשפחה בשל הגודל, הפריסה והמומחיות שהתפתחה במהלך השנים אנחנו מאוד-מאוד מאמינים בכך. אבל יחד עם זאת, אנחנו לא מוותרים בשום צורה על עבודת הממשקים. כלומר, המבנה שלנו פרוס כמו מפה ואין מצב שמנהל לא ידבר עם מנהל אחר ברגע שבסופו של דבר מדובר ביצירת תכנית טיפולית כוללת שנוגעת כרגע בזה שאני מנהלת תיק של אותה משפחה, אבל מצד שני באותה משפחה יש אזרח ותיק שיש איתו עניינים ולכן אנחנו צריכים לחבור ביחד וליצור תכנית התערבות משותפת. חשוב שתכירו ברמת הנתונים, דיברתי קודם על 180,000 תושבים שמתוכם למעלה מ-27,000 תושבים הם אזרחים ותיקים שזה מהווה 16.8% מכלל התושבים בעיר, כשהממוצע הארצי עומד על 13.1% כך שיש כאן עיר שהיא לגמרי מאתגרת בהקשר הזקנה. חשוב להדגיש שאם היום יושבים איתנו מינהל אזרחים ותיקים, המינהל כולו בהתמקדות על נושא האזרחים הוותיקים. במינהל הרווחה והשירותים החברתיים המחויבות, ההיערכות, הפיתוח, הלמידה שלנו הם על כל מעגלי החיים מלידה ועד 120 ואני מתכוונת לכל מילה כשאני אומרת את זה, אין שלב של מעגל חיים ומעבר שלא בא לידי ביטוי. לדוגמה ניקח את סאגת 7 באוקטובר שהיינו שם במלוא הכוח והעוצמה וגם כשמדברים על חטופים, אז לכאורה חטופים לא מטופלים ברשות המקומית, הם בביטוח לאומי או בצבא, אבל היינו שם בצורה אינטנסיבית מאוד ונתנו הרבה מאוד תשומות שהיו מאוד שקופות, אבל הן היו גם קריטיות ומשמעויות על מנת לייצר את אותו שלם בסופו של דבר. חשוב שתכירו שמעבר למעטפת הפרטנית קהילתית, אנחנו עובדים קשה מאוד על פיתוח שירותים. בסופו של דבר, בכל תחום צריך שיהיו מסגרות בקהילה שיתמכו את אותם מקבלי השירות שלנו – ילדים, מבוגרים, צעירים או משפחות. כל הקמה של שירות היא אתגר בשירות כי ברגע שיש 40 ילדים שצריכים כיתה או שיש 400 ילדים שצריכים בית ספר, אוטומטית מגיעה הרשאה ממשרד החינוך לאותו השירות. בהקשר של שירותים חברתיים אין תקציבי בינוי, לא קיים סעיף כזה ואז מתחילים לייצר אותו מקולות קוראים. לדוגמה, אם מבנה עולה 13 מיליון, במקסימום נקבל 3.5 מקול קורא של ביטוח לאומי, מה עושים עם ההשלמה? אני כבר עשור בתפקיד של ראש מינהל ומה שאנחנו עשינו בזכות הנהגת העיר הנוכחית בהקמה של מבנים ושירותים, זה רק בזכות זה שראש העיר הכיר בכך והכניס את היד לכיס, אם זה מכספי הפיס או מכל מיני מקורות אחרים שתמיד הלכו להם לחינוך ולכל מיני מקומות אחרים. צריך להבין שזה אתגר מטורף כי ברגע שיש לי שלוש מחלקות אזרחים ותיקים ואין להם מרכזי יום, מועדונים חברתיים ומועדוני מופת, איזו מעטפת הם נותנים לאותם מקבלי שירות? צריכים להבין שהזרוע של שירותים בקהילה היא קריטית, היא העיניים שלנו והדרך של אותם אזרחים ותיקים ובכלל מקבלי השירות שלנו לקבל מעטפת משלימה ולהישאר בקהילה, לא לצאת החוצה, אין לנו עניין שהם יצאו החוצה אלא יש לנו עניין שהם יישארו בקהילה כי אנחנו מאמינים בקהילה, אבל אנחנו צריכים תשתיות וראויות לכך. כמובן שיש גידול בכל נושא מקבלי השירות, אבל שינינו את המדיניות שלנו ואין כאן חברי מועדון. כלומר, ברגע שמקבל השירות נמצא עם תכנית טיפול התערבות סדורה והוא משתף פעולה ויש איתו אינטראקציה באינטנסיביות כזו או אחרת, התיק יישאר פתוח. ברגע שזה לא קורה ולא משנה כרגע מה הן הסיבות, כי הוא לא מעוניין לשתף פעולה, אין צורך וכולי, התיק ייסגר והוא ייסגר בכל נקודת זמן. אין עניין של סוף שנה, מיון תיקים אלא בכל נקודת זמן. חוץ מהחוקים שמחייבים אותנו וכמובן אין לנו שיקול דעת בהקשר הזה וזה מאפשר לנו להכניס כל פעם מחדש את מקבלי השירות הרלוונטיים בצורה שיש לנו יכולת להכיל אותם ולא לתת איזושהי תחושה של פארסה, שיש הררי תיקים, אבל בסופו של דבר כשנכנסים פנימה, אז חלקם בכלל לא בקשר כבר שנה או שנתיים ולכן זה סתם יוצר איזשהו עומס על העובד הסוציאלי כשהוא לא נוגע ולא נמצא במגע. גם כאן נעשית עבודה משמעותית מאוד בהקשר הזה מתוך תפיסה ואמונה שאנחנו רוצים לטפל במי שבאמת אנחנו יכולים להשפיע ולייצר את ההשפעה הגדולה ביותר. כפי שניתן לראות בפריסה הכללית של מקבלי השירות, הזרוע של אזרחים ותיקים עולה על כולם. אני חושבת שביום חמישי היה כאן ביקור של הג'וינט ויוסי היימן – מי שמכיר אותו – מנכ"ל אשל, ישב ונתן למנכ"ל העירייה החדש שלנו – הוא עשה את זה עם הקודם, אבל הרגיש צורך וחובה לעשות את זה גם עם החדש – והציג בפניו את תכנית Muni100 מתוך איזושהי תפיסה והבנה שלא יכול להיות שמנכ"ל העירייה וראש הרשות בכל עיר לא יכירו את המשמעות של לטפל באזרחים ותיקים. כולם מדברים חינוך וילדים, אזרחים ותיקים זה משהו שכשזה יגיע, זה יגיע והם יסתדרו עם מה שיש. היום אנחנו בעידן שמדברים על 100 שנות חיים ומהמקום הזה חייבת להיות היערכות רבתית לדבר הזה. כלומר, אנחנו לא יכולים להמשיך להישאר רק בדלת של הרווחה, אנחנו חייבים לשנות את התפיסה לתפיסה אוניברסלית רחבה יותר שגם תבטיח שאת אותם שאנחנו לא מזהים ולא רואים כי לכאורה הם במצב סוציו אקונומי גבוה ויש להם את כל המעטפת הכלכלית, אבל מצד שני הם חשופים להתעמרות מאוד-מאוד קשה ולא תמיד יש לנו את היכולת לגעת באותם אנשים. אומנם לא נכנסנו ל-Muni100, אבל אנחנו כן לפני שנתיים החלטנו יחד עם אורן וקרן שמלווים אותנו ממינהל אזרחים וותיקים וזו ההזדמנות שלי לדבר על רמת שיתוף פעולה ומעורבות מאוד-מאוד גבוה ואינטנסיבית לאורך כל הדרך – בחשיבה, ביקורים בשטח ובהקצאה של משאבים. המינהל עבר לתקציב גמיש ואנחנו נמצאים בסעד שיש לנו סכום שמאפשר לנו לחשוב גמיש, גם לחזק את השירותים שעובדים לנו מצוין, אבל ביתרות לנסות להתחיל לפתח דברים חדשניים ואחרים. יש פתיחות מאוד גדולה. אם דיברו קודם על מרותקי בית, אז אנחנו פיתחנו שירות למרותקי בית כי הבנו שהם לא יגיעו למסגרות, אבל אנחנו לא נמשיך להגיד שהם לא יכולים להגיע למסגרות אלא כן נייצר את אותה מעטפת שתגיע אליהם הביתה וזה נחל הצלחה כבירה וכשאנחנו מסיימים את תקופת המענה שהיא מוגבלת בגלל העלויות, אנחנו מקבלים התנגדות קשה מצד האזרחים הוותיקים כי זה מאוד משמעותי להם. נכון שהתפתחו גם הרבה דברים טכנולוגיים, אבל עדיין יש את הצורך האנושי, הקשר האישי, את המשהו המחיה הזה שהוא קריטי עבור האזרחים הוותיקים. במסגרת אותה גמישות קיבלנו אישור לבנות תכנית אסטרטגית להזדקנות מטיבה לעיר אשקלון. שכרנו את שירותיה של חברת DMR לטובת העניין, היא בנתה לנו תכנית שהוצגה בפני ראש העיר שהופתע מאוד מהאפשרויות ומהמשמעות וכאן אני מדברת על מעטפת של ארגון שלם שמדבר זקנה. זה לא הרווחה בלבד אלא מדובר על התכנון שיתחיל לחשוב מה צריך לעשות כדי שכל העיר תהיה מונגשת ומותאמת לטובת האזרחים הוותיקים למול כמובן המדדים שיבטיחו את איכות החיים שלהם. לא מדובר רק על אורך חיים אלא מדברים על איכות חיים שבסופו של דבר, אנשים עד הרגע האחרון ינועו ברחוב, ירגישו משמעות ושייכים, יבואו לידי ביטוי בצורה מיטבית על מנת שבסופו של דבר אנחנו כולנו באמת נגיד שקיימנו את העניין של והדרת פני זקן ולא רק ברמה של הצהרות. בהקשר הזה, היא הגיעה לעיר אשקלון והיא זיהתה את החוף – יש לנו רצועת חוף של 12 קילומטר – והיא הסתכלה על השכונות הוותיקות ואמרה "אין להם שום סיכוי להגיע לחוף הים" ומה צריך לעשות בשביל זה ובאמת יצרה תכנית – היא מתחום של תכנון ובינוי ערים – התכנית הזו הוגשה וראש העיר כבר ביקש ממנה להתקדם בצורה אופרטיבית כי היו שם מספר דברים שהתיישבו לו גם עם צרכים אחרים וזה יצר איזשהו שילוב טוב. אני מקווה מאוד שלפחות בהיבטים הפיזיים. הרעיון הוא שגם עובדי שפע כשהם שמים ספסל, יבינו איך הספסל צריך להיות בנוי כדי שגם האזרח הוותיק ישב עליו כי היום אי אפשר לשבת עליהם ואי אפשר לקום מתוכם. אלה דברים שצריך שכל העיר תדבר את השפה ותכוון לשם כי אנחנו מדברים על אחוזים גדולים מאוד ועל משהו שרק ילך ויגדל. זה ממעוף הציפור ועכשיו הבנות תיכנסנה קצת יותר לעומק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ישר כוח. סקירה מקצועית מעניינית והבקיאות שלך, את שולטת טוב. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> תודה. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> שלום לכולם, אני אורית גבריאל, מנהלת מחלקה לטיפול באזרחים ותיקים במינהל הרווחה. גם אני מתרגשת שהגעתם לכאן ומקווה שתתרשמו מהעבודה שלנו, אנחנו עובדות קשה מאוד ומנסות כל הזמן לחשוב יצירתי. לפני שאני אשכח, אני רוצה להגיד תודה למשרד הרווחה על שלל מפקחיו, על הליווי ועל ההתעניינות, הליכה יד ביד לאורך כל הדרך, אם זה ברמה המקומית מול קרן, מאיה ואורן וגם המפקחים במטה הארצי. אנחנו לגמרי רואים את השינוי בשנים האחרונות, רואים משרד סקרן ופתוח יותר שבא לחשוב ביחד איתנו מה נכון יותר לעיר אשקלון וממש תודה על זה. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> בשילוב עם הזרוע של מנהלת נפה, רויטל קרייתי שיושבת שם, שאני חושבת שבכל צומת היא משחררת שם את החסמים ולא משנה אם זה המטה, המחוז או הירח. היא הכתובת לחלץ את כל הפקקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל הכבוד לך, כן ירבו כמוך. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> כפי שמזל אמרה, אשקלון עיר משופעת באזרחים ותיקים, השיעור שלהם בעיר גבוה יותר מהשיעור שלהם באוכלוסייה הכללית, כ-28,000 אזרחים ותיקים שמתוכם 12,500 זכאים לגמלת סיעוד. נתון שחשוב להתעכב עליו, 8,200 מהם מתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, זה אומר אנשים, אזרחים ותיקים שחיים על קו העוני וזה מאוד משמעותי כשמדברים על תופעה של התעמרות וטיפול בהתעמרות כי משאבים כלכליים קובעים תכניות טיפול – אין מה לעשות – כשהמטרה שלנו היא להפוך עולמות כדי להשאיר את הזקן בקהילה, יש לזה משמעויות. גם כאן השיעור הוא כפול מהאוכלוסייה, אם הממוצע הארצי הוא 2%, אצלנו זה 4%. 3,500 נפשות מוכרים אצלנו בכ-2,800 תיקים. יש לנו שלוש מחלוקת, בכולן פחות או יותר אותו מספר של עובדות סוציאליות. לצערי בחודשים האחרונים הייתה עזיבה מהמחלקות שלנו למחלקות של ביטוח לאומי, אבל אני עדיין אופטימית ומלאת תקווה שנצליח ליישר את השורות בקרוב. בתוך המחלקות האלו הקמנו יחידות שתפקידן לתת מענה מעבר לאוכלוסיית האנשים המוכרים לנו, לכלל אוכלוסיית הוותיקים בעיר. יש את היחידה למניעת התעמרות שתכירו אותה יותר לעומק, יש יחידה קהילתית של שניים וחצי תקנים של עובדות סוציאליות קהילתיות שמפתחות פרויקטים, תכניות קהילתיות בתוך הקהילה לכלל התושבים בעיר. תיאום טיפול, תכנית סופר חשובה כשכל הזמן מדברים על איך לאתר ואיך להגיע. הפער בין המספרים שאנחנו מכירים לבין כמות האזרחים הוותיקים בעיר, הסוכנות היחידה שמכירה את כל האזרחים הוותיקים הוא משרד הבריאות, קופות החולים והתכנית של תיאום טיפול, אם הייתי יכולה לשכפל אותה – יריב יודע – הייתי שמחה לקבל עוד כי היא סופר משמעותית גם בלזהות את המצבים האלו, דרך קופות החולים קל יותר להעביר מסרים מאחות לאחות על מקרה מורכב שקורה ואז היחידה נכנסת, וגם הם הופכים להיות כלי בטיפול שלנו בתופעה ונתאר זאת בהמשך. יש לנו שתי עו"סיות שמתמקדות יותר בניצולי שואה, שלוש עו"סיות לחוק כמו שורד תיארה קודם, ועו"סית אחת שנמצאת עכשיו בקורס. יש פרויקטורית שזו משרה שהמינהל החליט להעסיק במנותק ממשרד הרווחה כשהתפקיד שלה הוא לפתח תכניות בעיר אשקלון. יש שתי עובדות סמך ועו"ס חרבות ברזל שזה תקן שקיבלנו ממשרד הרווחה, וזו עובדת סוציאלית שיחד איתי מלווה את משפחות החטופים בעיר ואת המשפחות השכולות מאז 7 באוקטובר. נשתף שהבוקר קיבלנו את הבשורה שרונן חזר ובזה השלמנו את כל המשפחות שליווינו בשלב החזרה ועכשיו שלב השיקום וההתמודדות עם האבל. בקשר לשירותים בקהילה אגיד משפט שנשמע באמת בנאלי ותגידו "מה, הגענו לאשקלון לשמוע את זה?" אבל בגדול שירותי זקנה טובים זה הכלי הכי חשוב להתמודדות עם תופעת התעמרות בזקנים וזה נשמע פשטני מאוד, אבל יש מחשבות ופעולות רבות – החל מעובדת סוציאלית מקצועית שיודעת לתת שירות טוב ולייצר אמון ועד למסגרות בקהילה שנותנות מענה למגוון של אזרחים ותיקים כי מבחינתי כשאדם ותיק משתתף בכל מסגרת בקהילה, זו התחלה של מניעה. גם אם קורה משהו, אז זו הדרך שלי לאתר אותה. זאת אומרת, הכל קשור בהכל ועל אף החוסר שתיארתי לכם לפני כן בעובדות סוציאליות, אנחנו לא מתפשרים. אנחנו לא משאירים כל עובדת שמגיעה אלינו אם היא לא מתאימה וצריך להגיד שלא כל העובדות הסוציאליות מתאימות לעבוד באגף הרווחה, להתמודד עם המורכבות, שלל המשימות, הצורך לג'נגל בין מה דחוף יותר וזו תורה שלמה ואומנות של ניהול זמנים ואנחנו מקפידים מאוד שהעובדות שלנו ידעו לעשות זאת. אתן לכם את הדברים הכי בולטים. יש לנו שמונה מסגרות של קהילה תומכת שזה 1,700 מינויים, ומעבר לכך שהאדם הזה מעורב בתכנית חברתית כזו או אחרת, אני יודעת בהקשר של התעמרות בזקנים שהוא מנוטר, שמגיע אליו אב קהילה והאחריות שלי שאותו אב קהילה ידע לזהות ולשים לב לסימני אזהרה וגם לפנות אלינו כשקורה משהו. מקרה שהתמודדנו איתו, אב קהילה שהגיע לביקור בית שגרתי, ישב לשתות קפה עם הוותיק בחצר, הגיעו שני הילדים של הוותיק ואמרו לו "פטר, מזל שהגעת, ראינו משהו שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתו. ראינו את השכן יוצא עם העובד הזר שלו לחצר והעובד הזר החטיף לו סטירה ואנחנו לא יודעים למי לפנות, לא בא לנו להסתבך עם הילדים שלו, תגיד לנו מה לעשות". הוא היה השגריר שלי ואותו אדם לא מוכר אצלנו, אבל ברגע שפטר יודע לאן לפנות, אנחנו נכנסים לתמונה והייתה לנו התערבות שלמה מול המשפחה הזו שאתאר אותה קצת אחר כך כי היא מורכבת בהקשר של עובדים זרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במקרה כזה אתם מדווחים למשרד הרווחה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או לרשות האוכלוסין? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> מוסרים את הנתונים הכלליים, כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם הגוף שמטפל - - הם השירות. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> אנחנו הגוף שמטפל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, אבל כשאתם מקבלים את - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> בסיכום השנתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זאת אומרת, הם יודעים על המקרה הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה בסיכום השנתי ולא במיידי? << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> זה דווח לתאגיד, ללשכה, לעובדת הסוציאלית של הלשכה? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> היו שני מקרים כאלה שהתאגיד אפילו הגיע איתנו להגיש את התלונה. << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> אני יודע. אני רוצה להגיד שיש לנו שיתוף פעולה יפה מאוד עם עיריית אשקלון ויש גם מקרים של ביקורי בית משותפים – עובדים סוציאליים מהתאגיד ביחד עם עובדים סוציאליים של המחלקה לשירותים חברתיים בשביל לחשוב, לראות ולפתור ואיך לעשות את זה. כמו שיאירה אמרה, לא לכל אחד מתאים עובד זר, הייתה שם איזושהי מורכבות שהמחלקה כאן נכנסה לתוך התמונה והצלחנו לפתור את זה. על האירוע האחרון לא שמעתי ולכן אני שואל האם זה דווח? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> כן. אני אפרט על כך בהרחבה בהמשך. הזכרת שיתוף פעולה, אין רשות שיכולה לטפל כמו שצריך בתופעה הזו בלי לייצר שיתוף פעולה עד אחרון האנשים שמטפלים בוותיקים. יש לנו שישה מועדונים חברתיים שפרוסים בתוך המרכזים הקהילתיים, בשכונות, נגישים, במרחק הליכה מהוותיק, רק שיצא ויפגוש חברים ואת קבוצת השווים שלו וירגיש משמעותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש היענות, נכון? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> יש היענות. אנחנו לא פותחים תיקים לאנשים האלו במינהל הרווחה אלא מנהלים את זה מבחינה מקצועית שאנחנו מעודדים כמה שיותר אזרחים ותיקים להגיע. דוגמה במקרה הקודם, גם אבות הקהילה שלנו יודעים איפה נמצאים המועדונים ויודעים לחבר אותם ולשכנע את הוותיק כשמגיעים אליו שיגיע לתוך המועדונים החברתיים. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> ברגע שאנחנו נהפוך את השירות לשירות רווחתי קלאסי שיחייב את הוותיק להגיע ולפתוח תיק, בזה כבר נמנע את ההגעה שלו לקבל את השירות הזה ולכן אנחנו שומרים על המועדון הפתוח, הקהילתי והאוניברסלי, כמו שכל ילד צורך שירותי מרכז קהילתי, הוא צורך שירות של מועדון חברתי בתוך המרכז הקהילתי. צריך לשמר מאוד את העוגנים האלו ולא חייב כל דבר עם כותרת של פתיחת תיק וכל הבירוקרטיה המיותרת הזו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> דוגמה לכך שהכל קשור להכל. ב-7 באוקטובר, בשבוע של 7 באוקטובר הגענו לבשר בשורה מרה לזוג אזרחים ותיקים שהבן שלהם נרצח כשהוא יצא לרכיבת אופניים בשדות העוטף. אמא שלו הייתה על הקו, שמעה את הכל, לאחר שלושה ימים המשפחה איתרה את הגופה שלו באחד משדות העוטף. האמא, ניצולת שואה בת 84 שהייתה פעילה ועצמאית מאוד הלכה וכבתה ומערכת היחסים שלה עם בן הזוג שלה הייתה מורכבת מאוד, לילדים כבר לא הייתה סבלנות כי הם לא יכלו להתמודד עם האבל של עצמם והיו צריכים להתמודד עם האם. הסנונית הראשונה לאחר כתשעה חודשים של מעט חזרה לתפקוד הייתה כשהיא חזרה למועדון החברתי שלה, בהתחלה היא חזרה רק לספורט ואחר כך נשארה לשתות קפה עם החברות ולאט-לאט חזרה לארבעה ימי פעילות. אני מספרת לכם ועדיין יש לי צמרמורת כי בעיניי הצלנו נפש והרגענו מערכת משפחתית שלמה. צריך להבין את המשמעויות של זה כי הבת הייתה מתקשרת אליי חסרת אונים, לא יודעת איך להתחיל וכאן התחלנו לראות שהמקום הכי בטוח שהיא הרגישה לחזור אליו הוא בתוך המועדון החברתי. יש לנו חמישה מועדוני מופת, שניים מהם לשורדי שואה, אחד מהם התעקשנו שיהיה מסגרת לוותיקים יוצאי אתיופיה. הם משתמשים בשירותים שלנו, בשירותים הרחבים שלנו וזיהינו שהם צריכים להיות שם דווקא מתוך הקהילה שלהם ולכן הקמנו להם שתי מסגרות חברתיות כולל בקהילות תומכות. התעקשנו עם הגורם המפעיל, עם מטב, שיעסיק אב קהילה מהקהילה והוא פתח קהילה ליוצאי אתיופיה שהיא עירונית וברוך השם אנחנו מגיעים כמעט לסכומים של קהילה שלמה. זה לא היה קורה אם לא היה אב קהילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הרבה אתיופים באשקלון? << דובר >> מזל לוי: << דובר >> 6-7%, אבל יש ריכוזים. << דובר >> קריאה: << דובר >> היה כאן מרכז קליטה. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> כן, אבל הוא - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו עיר קולטת של הקהילה. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> יש לנו מועדונים מאושרים, שלושה מרכזי יום, אחד לאנשים עם ירידה קוגניטיבית, תשושי נפש וברוך השם מרכז יום רביעי מוקם בימים אלו. גאה לבשר על שתי קבוצות תמיכה שסיימנו כאן של סבים וסבתות שתיאר אותה יריב, זו קבוצה שאנחנו הופכים אותה לקבוצה אחת כי זיהינו שגם אחרי שנגמר הסשן של 14 מפגשים עדיין יש צורך. הם אומרים "החברים של החיים הקודמים שלי כבר פחות רלוונטיים, עם העמיתים שלי כאן אני לא צריך לדבר כדי שהם יבינו מה אני מרגיש". אנחנו מאחדים אותם בימים אלו לקבוצה של סדנה של פוטותרפיה, סדנה של שישה מפגשים שבסופה אנחנו בעזרת השם נקים תערוכה עם בני המשפחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מממנים את זה? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> דרך התקציב של המשרד. אנחנו מפתחים את זה. זה מה שאני מנסה להגיד, שאנחנו תמיד מנסים להרחיב עוד ועוד, להקשיב לקהל היעד שלנו, לראות מה צריך עוד כי על פניו יכולנו לסיים שני סשנים ולהיות מאוד גאים בזה, אבל אנחנו רואים את הרעב להמשך ואנחנו כל הזמן חושבים איך לעשות יותר ויותר. פרויקטים קהילתיים, למשל קבוצות סריגה קיימים בכל הארץ. הקבוצה שלנו מורכבת מ-25 עד 30 נשים מדהימות. זו קבוצה של נשים שנפגשות ומחליטות על יעד שהן תורמות לו, זה יכול להיות פגייה בבית החולים ברזילאי, יכול להיות לוחמים. הן סורגות בובות יפהפיות, כובעים וצעיפים. מה שיפה בקבוצה שלנו זה שהן קבוצה כל-כך חזקה ומועצמת שיש מצבים של ותיקות שאנחנו מזהים שהן במצבי סיכון והקבוצה הופכת להיות חלק מתכנית הטיפול שלהן. אני יכולה לשתף אתכם על ותיקה שדווח לנו עליה שהיא מתמודדת נפש, חולה בסכיזופרניה, נוצלה מינית וכלכלית על ידי הסביבה והייתה בהזנחה קשה מאוד, וחלק מתכנית הטיפול זה שהיחידה של תיאום טיפול נכנסה והחליטה לשלב אותה בתוך הקבוצה הזו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הגיל שלה? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> בת 65. היא הייתה מאוד שונה בנוף, אבל הם ידעו לאמץ אותה וגם להסביר לה שכדאי להתקלח לפני שיוצאים מהבית, כדאי ללבוש בגדים נאותים יותר, ממש ליווי הכי בסיסי וטריוויאלי שיש ופשוט אימצו אותה אליהם ובעיניי זה מהמם שוותיקים עושים ככה למען ותיקים אחרים. בתים חמים זה בתים שנמצאים בקהילה. יש לנו 14 בתים וזו אחת התכניות היותר חשובות ויעילות בהתמודדות עם בדידות בזקנה ובימים אלו אנחנו מסיימים הליך מכרזי מול עמותה שנקראת דרור ישראל שהמטרה היא להעמיק את ההתערבות וגם להכפיל את מספר הבתים החמים, ובעזרת השם זה יעד שלנו ל-2026. הקמנו עכשיו באמצעות הגרונטולוגית שהעסקנו, הפרויקטורית שלנו, פורום של אזרחים ותיקים. יצאנו בקול קורא, אנשים נרשמו ובחרנו את הקבוצה הכי מגוונת שיכולה להיות כי אשקלון היא עיר מאוד-מאוד מגוונת באוכלוסייה שלה כמו שתיארה מזל. יש לנו דתיים ולא, אקדמאיים ולא, מטופלים שלנו ולא, ויצרנו קבוצת עבודה מדהימה שעכשיו מסיימת את תהליך ההכשרה שלה ובוחרת את היעדים שלה למיפוי צרכים של אזרחים ותיקים. זאת אומרת, זה לא כמו שאנחנו רואים את זה אלא אנחנו רוצים שהוותיקים בעצמם יחשבו מה נכון, מה צריך ומה חסר וצריך עוד לפתח. יש לנו תמיכה בבני משפחה מטפלים ולא אמרתי על ערכות הבטיחות, זכינו בקול קורא של ביטוח לאומי ובימים אלו אנחנו משלימים התקנה של כ-2,270 ערכות של בטיחות סופר משמעותיות. ברוך השם אנחנו מקבלים מכתבי תודה רבים כי זה משמעותי מאוד לכלל תושבי העיר בני 70 פלוס וזו לגמרי תכנית מניעתית. בשלב השני נרחיב את זה לעוד 650 בתי אב נוספים. אנחנו מקיימים סדנאות ספורט ובריאות בקהילה – כל מה שאני מתארת עכשיו פתוח לכלל תושבי העיר – ותכניות למרותקי בית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אשאל אותך שאלה. האם נתקלתם במקרים של מבקשי מקלט של עובדים זרים, אריתראים, יש לכם? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> אני חושבת שמזל יותר תרחיב בהקשר. << דובר >> קריאה: << דובר >> במינהל הרווחה בכלל? << דובר >> מזל לוי: << דובר >> כמעט ולא. יש איזושהי התייחסות גם של המשרד לעניין הזה, אבל זה ממש בשוליים. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> השינויים בעולם הזקנה, אני חושבת שהגעתי לשלב שאני יכולה להגיד ממרום גילי וניסיוני, 26 שנים בתחום בתוך המנהל, מה שאנחנו מתמודדים איתו בעולם הזקנה היום לא דומה בכלל למה שהתמודדנו איתו לפני מספר שנים. יש לנו ותיקות שעדיין נמצאות בעולם הזנות, ותיקים וותיקות שעדיין בתוך עולם ההתמכרות, אם זה אלכוהול או סמים. תחשבו על אנשים שהם מכורים לחומרים וכל התמה של הטיפול בהם שזה אומר מערכת היחסים הפתולוגית עם השכונה, להיזרק ברחוב, הניצול הכלכלי, הניצול המיני, כל מה שזה מביא איתו פלוס מה שהזקנה מביאה איתו. יש חוק סיעוד ולפעמים המטפלת אומרת שהיא לא ראתה אותה יומיים והיא דואגת ואנחנו נכנסים לתמונה. זה אירוע כי אנשים כאלו לא היו חיים עד לא מזמן, עד לפני מספר שנים כי לא היו מגיעים לגיל הזה ואנחנו רואים את זה יותר ויותר. זאת אומרת, רואים שיש עלייה בתוחלת החיים, אבל לא בהכרח באיכות החיים ואם לא נתייחס לכל ההיבטים האלו בתכנון השירותים שלנו, אז אנחנו נמצאים כאן באירוע. כפי שאמרתי, אנחנו רואים אנשים שנמצאים תחת עוני והדרה למרות אנשים שכבר יוצאים עם פנסיות תקציביות ונכסים, אבל אז אולי יכול להיות ניצול כלכלי של הסביבה עם עריריים, לפעמים של מטפלות של חוק הסיעוד וגם של עובדים זרים. אנחנו רואים שיש סכסוכים בתוך המשפחה מורכבים מאוד-מאוד ולפעמים אנחנו נכנסים לזה רק בשער של בקשה מבית המשפט לצו לעריכת תסקיר לאפוטרופסות, ואז אנחנו רואים את מערכת היחסים המורכבת מאוד שנוצרת כי בהבנה שלהם מי שמונה לו אפוטרופוס, אז הוא כאילו יכול לקבל תיעדוף בהקשר של צוואות וזה לא מופרך. שמענו הרצאה של שופט שביום שאחרי, שכשקיימים סכסוכי ירושה הם כן פותחים את התסקיר ורואים מה היה שם ומי טיפל בזקן. כל השינויים בחקיקה, כבוד האדם וחירותו מביא לנו אתגרים רבים, זה מבורך כמובן, אבל אתגרים רבים. אני עו"ס לחוק כבר 24 שנים ואם בעבר כעו"ס לחוק הייתי הולכת לבית המשפט ומבקשת להוציא צו ובמקסימום הייתי מקבלת אותו יום למחרת, היום הדיונים יכולים להתמשך שבועיים-שלושה כשהוותיק שלנו נמצא במצב של סכנה ואנחנו מנסים להחזיק את זה עד שבית המשפט ייתן את ההחלטה שלו. יש טווח גילאים גדול מאוד בזקנה. השירותים שאנחנו מתכננים לא יכולים להתאים גם לבת 95 אם היא לא במצב תפקודי תקין וגם לוותיקה בת 65. אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב יצירתית וכל הזמן מדברים במושגים של זקנה חדשה, איך מגיעים לפלח של האנשים שלא התרגלו להישאר בבית, כי להוציא ותיק מהבית זה הכי קשה, אלא ישר לחבר אותו לתוך הקהילה מרגע הפרישה. אנחנו רואים יותר ויותר אזרחים ותיקים שבני משפחתם הם ותיקים בעצמם. סתם קוריוז, היה לנו לפני החג ותיק בן 82 ששאלנו אותו למה הוא הגיע, הוא הגיע אלינו למשרדים ולא הכרנו אותו לפני, והוא סיפר לנו שאמא שלו שלחה אותו. אמא שלו בת 102 ועדיין מבשלת לחג בראש השנה, בחיי. זה דברים שברוך השם שזה קיים, אבל יש לכך השלכות כי ותיק במטפל בהורה המבוגר שלו הוא לא פנוי להתייחס למה שהגיל מביא לו, לחיים שלו. נשתף אתכם בשלושה משפטים, ליווינו עכשיו משפחה של עולים שעלו לפני 20 וכמה שנים מרוסיה, האמא בת 95, טיפלו בה יפה מאוד, סיעודית עם עובדת זרה, ולפני שמונה חודשים הבת שלה בת ה-75 עברה אירוע מוחי קשה וגם היא הפכה להיות סיעודית. הם ניסו להתמודד עם זה, המשפחה המורחבת כבר הגיעה כמעט לקריסה, אפילו העבירו אותה לאותו בית בשביל העובדת הזרה, אבל זה לא עבד והעובדת הזרה לא יכלה לטפל בשתיהן והם היו צריכים לקבל החלטה, אחת מהן הייתה צריכה לצאת. אני מתארת לכם מקרה בשלושה משפטים, אבל זה תהליך מורכב למשפחה לקבל החלטה כזו שכמובן אם היו משאבים כלכליים אולי שתיהן היו נשארות בקהילה ובסופו של יום הם הוציאו דווקא את הבת לסידור מוסדי והחליטו להשאיר את האמא כדי שתישאר בבית בשנותיה האחרונות, במקום שבו היא רגילה ורוצה להיות. לא דיברתי על הרפורמה בסיעוד שאני חושבת שכל מי שיושב כאן יודע מה היא הביאה לעולם האזרחים הוותיקים, על היתרונות והאתגרים. בהקשר של איתור ותיקים, בעבר כשזה היה בידיים שלנו היינו יוצאות לביקור בית לכל אדם שאושרה לו גמלת סיעוד. לפעמים רק מביקור הבית, מחלופת המבטים בין הוותיקה לבין הבן שלה היינו מרגישים דברים קורים. היום את רובם אנחנו לא מכירים וזה אומר שמרגע שנוצרה הרפורמה, הבנו מהר מאוד שלא רק שצריך לשמור על שיתוף הפעולה אלא צריך לחזק את שיתוף הפעולה עם ביטוח לאומי. התמזל מזלנו ויש לי קולגה כאן בסניף, מנהלת מחלקת סיעוד, דפנית, שהיא רואה את הדברים איתנו עין בעין וישבנו ובנינו נוהל שאני גאה להגיד שאחר כך נלמד והועבר כהמלצה לשאר הרשויות על מנת להמשיך ולהתנהל בצורה כזו. זה אומר שהבנות שלנו – של המנהל ושל ביטוח לאומי – יוצאות לביקורי בית עם עובדת של ביטוח לאומי ויצא ומשהו לא מרגיש לה נכון, היא לא אמורה לטפל בתופעה אלא היא אמורה לדווח לנו. היא לא משאירה את זה ויאללה, שילכו. יוצאות יחד לביקורי בית ואין כאן אגו, הבנות שלנו יודעות שהן חייבות לעבוד יחד על מנת לשפר את איכות החיים של הזקן וזה נכון לכל הסוכנויות בקהילה. אנחנו מקיימים תחכימים ורואים לפעמים מצבים מורכבים מאוד של עושק והתעמרות של מטפלות. מה שנאמר כאן על מעבר מידע של משטרה לרשות ההגירה בהקשר של עובדים זרים, הייתי רוצה מאוד שאפשר יהיה אפילו על מטפלות ישראליות שהן סדרתיות כי אנחנו רואות אותן, מהחברה הזו לחברה הזו, סיימה לגנוב לזה ועברה לזה ואין דרך לעצור את זה וזה נורא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נורא. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> גם הם מוגבלים מבחינת החוק. << דובר >> מירב להב: << דובר >> זה לא מדויק. מירב להב, מפקחת מחוזית מהשירות הסוציאלי באגף הסיעוד בביטוח לאומי. חוק שמירת הסודיות לא מאפשר לנו במסגרת המקצועות שהוגדרו שם שניתן להעביר עליהם מידע במידה ויש, ובאמת אנחנו לא נתקלים לא מעט פעמים במידע על מטפלות שסורחות ואנחנו נמצאים בבעיה מבחינת העברת המידע. הלשכה המשפטית שלנו מקדמת שינוי חקיקתי כדי שאנחנו נוכל להעביר את המידע הזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> להעביר למי? << דובר >> מירב להב: << דובר >> בין החברות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החברות שמעסיקות. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> כמו שאמרו, לסמן את אותה מטפלת. << דובר >> קריאה: << דובר >> ולא לתת לה להמשיך לעבוד. << דובר >> מירב להב: << דובר >> יתרה מזו, אנחנו נסמן את זה גם במערכות שלנו כדי שהן לא יוכלו להיות מועסקות כי מהות הטיפול מוזנת אצלנו פר מטפלת ספציפית. המערכות מזהות את זה, המערכות שלנו הן מערכות שניתן ללמוד מהן הרבה מאוד מידע, אז במובן הזה זה באמת יכול למנוע את ההעסקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי את רואה שזה יוצא לפועל? << דובר >> מירב להב: << דובר >> אני לא יכולה להגיד. יש לנו שינויי חקיקה רבים שאנחנו צריכים לעשות במסגרת החוק שלנו. אנחנו מקדמים את זה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנושא הזה סופר דחוף. << דובר >> מירב להב: << דובר >> זה אכן דחוף ואנחנו רואים את זה כך, אני מאמינה שזה יהיה בקרוב. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אתי, את יכולה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אני אבדוק עם הלשכה המשפטית של ביטוח לאומי. << דובר >> יריב מן: << דובר >> לאתי יש ניסיון של שנים רבות עם ביטוח לאומי. שיאנית חקיקה, שתכירו. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> אנחנו מקיימים תחכימים במצבים כאלו. היה לנו מקרה שקיבלנו דיווח על ותיק בן 84 חביב שמחפש ארוחות חמות, פשוט דרך שכנה, לבית קפה, לא היה מוכר, בדקנו, אין בעיה כלכלית אלא שום מטפלת לא הגיעה ארבעה חודשים. במקרה כזה אנחנו מחליטים על תחכים בטווח של עד שלושה ימי עבודה, זה לא משנה אם אצלי או בביטוח לאומי, עו"סית שלי, עו"סית שלנו, עו"סית של ביטוח לאומי והחברה כדי לחשוב למה זה קרה, איך לא עליתם על זה ומה אתם הולכים לעשות כדי שזה לא יקרה שוב. המשמעות של זה היא שאנחנו כאילו יצאנו מהתמונה, אנחנו לא הגורם המממן ולא הגורם המנהל מקצועית, אבל אנחנו עדיין שחקן ראשי בזירה וחברות הסיעוד יודעות שאנחנו עומדים בחזית אחידה עם ביטוח לאומי וזה סופר משמעותי כדי שגם יספרו אותנו, את ההנחיות שלנו, הציפיות שלנו לדיווח וכולי. הבנות שלי שתכף תכירו אותן, של היחידה למניעת התעמרות ועו"ס של ביטוח לאומי ביחד מנהלות פורום הדרכתי לחברות הסיעוד באשקלון. זה עובדים שמתחלפים, יכולה להיות עו"ס או אחות, יש שם תנועה גדולה מאוד של עובדים מקצועיים וקשה להחזיק את זה, אבל אנחנו מזהים שאם זה לא יהיה - - יש חברות שהעובדים שלהן לפעמים לא מקבלים הדרכה והם לא יודעים מה לעשות עם המידע הזה ועל מה להסתכל, וזו הופכת להיות קבוצה סופר חשובה ומשמעותית ואנחנו מקיימים ביחד גם ימי עיון לחברות הסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מתארת פעילות ענפה ויצירתיות, מה לגבי כוח אדם ותקנים? כי את מדברת על הרבה מהרבה ואתם עומדים בעומס? << דובר >> מזל לוי: << דובר >> היא תיארה מאוד חזק שאנחנו בתת איוש ובכל זאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכל הזמן בעבודה, נמרצות ויוזמות ביצירתיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עומדים ביעדים באשקלון? << דובר >> מזל לוי: << דובר >> זה השירותים החברתיים שלא יודעים להניח את העט וזה לא משנה עם כמה כוח מתמודדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי, יפה. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> מאמינים במשימות, בשליחות ובעבודה. אני חושבת שיש כאן שלוש מחלקות באמת סופר מקצועיות ועם כל החוסר בכוח האדם עדיין יודעים לשנס מותניים ולעשות סדר עדיפות, בסוף תמיד יש סדר עדיפות של מה קודם למה ואני לא חושבת שהנחנו למשהו. אני מקווה מאוד שלא נצטרך להתמודד עם שחקני תחרות שמשלמים פי שתיים ממה שהשירותים החברתיים משלמים כי אני לא יודעת להתחרות על כסף. אני יודעת להתחרות על מקצועיות, הדרכה, דירה נאה, אני לא יודעת להתחרות על כסף וזו סוגיה. היום בהחלטת ממשלה אנחנו מנסים לקדם משהו תוספתי לכל העובדים הסוציאליים באשקלון בתקווה שגברת אוצר תשחרר לנו את החסם כי כרגע היא עושה קצת ברקסים, וכדי להביא גם בשורה ולהגיד לעובדים בשירותים באשקלון "חבר'ה, אנחנו רואים אתכם ומגיעה לכם כן תוספת ייחודית בגלל כל האתגרים שאתם מתמודדים איתם, ולא שדרות יקבלו ואתם לא תקבלו או ביטוח לאומי יקבל ואתם לא תקבלו". יש כאן בעיה ארגונית בסיסית שיוצרת תחרות שוק בתוך שירותים ציבוריים וזה לא נתפס. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אני מתנצל שאני עוצר. תודה. הגענו לאשקלון כי רצינו להראות סטנדרט שאנחנו שואפים אליו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רואים שזה סטנדרט גבוה מאוד. << דובר >> יריב מן: << דובר >> אני אומר את זה הכי נקי, זו רמת השירותים שאנחנו רוצים לראות ברמה הארצית ולכן אנחנו כאן. אני מתנצל, אני חייב לצאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשלח לך את הסיכום ומקווה שתיישמו. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? יריב, תודה רבה. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> כן. אתם שמעתם את זה מהרווחה כשהם דיברו על - - ואני רוצה להגיד שמבחינת משרד הבריאות, אני מכירה את העבודה עם אשקלון כבר כ-15 שנה והם יודעים לעבוד בשיתופי פעולה אמיתיים והם יכולים ללמד מקומות רבים אחרים בארץ. אני יודעת שהעובדים של מערכת הבריאות בבתי החולים ובלשכת הבריאות, דווקא כאן במחוז אשקלון אין לנו מחוזית של אלימות במשפחה ופגיעות מיניות, אבל עדיין נציגה של לשכת הבריאות, נציגה של ברזילאי ונציגים של קופות החולים עובדים עם הרווחה כאן באופן שוטף ובאמת בצורה מדהימה שהלוואי באמת על רשויות אחרות. << דובר >> גל שחם: << דובר >> וזו אחת הסיבות שבחרנו את אשקלון כי מעבר למקצועיות, גם רמת שיתוף הפעולה שזה באג'נדה שלנו ורואים את זה, אנחנו כל הזמן מדברים על כך בוועדה וכאן אנחנו יכולים להדגים לכם איך הם הצליחו לעשות ולהטמיע את זה בעבודת השגרה שלהם ויש לכך משמעות עצומה. << דובר >> ברברה לנג: << דובר >> היינו רוצים שזה יהיה מעבר בכל התחומים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הלוואי, ישר כוח. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> תודה לכולם. נעבור ליחידה. << דובר >> גל שחם: << דובר >> הם רוצים להציג את היחידה כי זו הסיבה שלשמה הם הגיעו . << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> היחידה שלנו היא היחידה למניעת התעמרות. אם נסכם עד כה, התופעה של התעמרות בזקנים היא תופעה רחבה חוצת מגזר, מגדר ומעמד סוציו-אקונומי ולכן ההסתכלות חייבת להיות גם היא בראייה עירונית הוליסטית וזה אומר שאנחנו לבד צריכים לנהל ולתכלל את זה, אבל לבד לא נוכל לטפל בזה. אני חייבת לייצר לי שיתופי פעולה עם כל מי שיש לו איזשהו מגע עם אזרח ותיק וזה יכול להיות עו"ס בבית החולים ברזילאי או בקופות החולים, וגם פקידה בקופת החולים. אנחנו יוצאים לקופות החולים, נותנים להם קצת סימנים לזיהוי ומבקשים שגם הפקידות כי לפעמים לפקידות יש יותר קשר עם הוותיקים מאשר לאחות שיושבת בחדר האחיות. כל מי שיכול לדווח לנו וייצרנו כאן ברוך השם מעין רשת ביטחון קהילתית רחבה מכיוון שאנחנו לא מכירים את הוותיקים ואין סיכוי שנכיר את כולם, אנחנו רוצים שייווצר מצב שאם מישהו אחר מכיר, הוא ידע לזהות וידע גם לפנות אלינו כדי שאנחנו ניתן את המענה. אפרת, תציגי את עצמך. << דובר >> אפרת ג'הסי: << דובר >> אני אפרת, אני עובדת סוציאלית במחלקה לאזרחים ותיקים והיחידה למניעה וטיפול בהתעמרות בזקנים. היחידה מורכבת ממספר תחומים ואחד מהם – כפי שאורית ומזל אמרו קודם – קשרי העבודה בין כולם שזה אחד הדברים שהם הכי חיוניים להצלחה בטיפול בתופעת ההתעמרות בזקנים. אנחנו מקיימים מפגשי הדרכה והסברה לכל מי שאנחנו מבינים ורואים שבא במגע עם אזרחים ותיקים, לפעמים אלו דברים שלא באים מאיתנו אלא אנחנו רואים מהשטח. למשל אלו יכולים להיות מתנדבים של ביטוח לאומי שיצרו איתנו קשר ואמרו שהם רוצים שהמתנדבים יעברו הדרכה והכשרה, קהילות תומכות, קופות חולים, ביטוח לאומי, חברות הסיעוד, כל מי שאנחנו מבינים שבא במגע עם אזרחים ותיקים אנחנו מקיימים עבורו הדרכה והסברה. << דובר >> מירב פרי אברהם: << דובר >> שמי מירב, אני עו"ס לחוק ורכזת יחידה. לכל גורם שאנחנו עושים את ההדרכה אנחנו מתאימים אותה בדיוק לאיך שהם ניגשים. למשל אנחנו יודעים שהמתנדבים של ביטוח לאומי עורכים ביקורי בית לכן אנחנו שמים דגש על מה להסתכל בביקור בית, מי גר בתוך הבית, זה דינאמי מאוד בהחלטות שלנו במפגשי ההסברה. << דובר >> אפרת ג'הסי: << דובר >> מה שרואים כאן אלו תמונות קשות מאוד לצפייה. חשוב לציין שמדובר בבית של אזרח ותיק שלא היה מוכר לנו בשירותי הרווחה כיוון שלא היה לו חוק סיעוד ולא הלך לקופת חולים מעל עשר שנים. לפני כשנה עשינו מפגש הדרכה והסברה לכל המפקחים בעיר וקיבלנו עליו דיווח מהפיקוח העירוני כי הם היו ערניים מאוד. זה בית שהיה מגודר מאוד סביבו עם צמחייה גדולה מאוד, היה קשה להגיע אליו ולראות, גם השכנים לא יכלו לראות אותו מבעד לגדר כי החומה גבוהה מאוד. הפיקוח העירוני סך הכל הגיעו לגיזום כי הצמחייה הגיעה לשטח הציבורי והייתה להם תחושה לא טובה והריחו ריח לא נעים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איפה השכנים? << דובר >> מזל לוי: << דובר >> זה בית פרטי והוא בסוף הרחוב. << דובר >> אפרת ג'הסי: << דובר >> זה בית פרטי ממש בקצה. לפי מה שאני זוכרת ממה שהשכנים אמרו לנו, חודש לפני התמונות הוא היה יוצא מהבית, הלך, היה הולך עם השכנה לשוק לעשות קניות. זאת אומרת, לא הייתה אינדיקציה להבין בתוך מה הוא חי. כשאנחנו הגענו כמובן שהזדעזענו וניסינו להבין ביחד איתו – כמה זמן הוא חי ככה, מה הוא רוצה לעשות, האם יש בני משפחה, איך אפשר לעזור לו. הבנו שאין בני משפחה, הוא לא יכול להמשיך לחיות בבית שלו ככה ואנחנו צריכים פתרון מידי כרגע להוציא אותו מהבית. << דובר >> מירב פרי אברהם: << דובר >> לא היה מים, לא היה חשמל תקופה ארוכה מאוד. ניסינו לדובב אותו ולנסות לקבל ממנו אינפורמציה, הוא כמובן היה מבולבל מאוד, לא תמיד דיבר לעניין והיה קשה מאוד לדלות אינפורמציה. מלבד ההזנחה הסביבתית בתוך הבית, הוא גם היה בהזנחה עצמית קשה מאוד. לדעתי היה בתת משקל, לבוש בבגדים חמים שלא בהתאם לעונה, המכנס היה קשור באיזשהו חבל על מנת שהוא לא ייפול. בסופו של דבר, לאחר ניסיונות הצלחנו לשכנע אותו ללכת לבית החולים לבצע איזושהי בדיקה רפואית מקיפה ומשם התגלגלנו. << דובר >> אפרת ג'הסי: << דובר >> אנחנו עדיין שם. מירב נכנסה כעו"ס לחוק ומונתה עמותה חיצונית כאפוטרופוס כדי לראות איך אפשר - - - << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> לעזור לו לחזור לו לבית שלו ובכבוד. אבל זו הייתה דוגמה שאם הפקחים האלו לא היו עוברים את ההכשרה הזו, אני לא יודעת - - הסיפור הזה של עד אחרון האנשים שיכול להגיע. וגם שכנים, שאלת איפה השכנים, אנחנו עושים קמפיינים עירוניים עם הדוברות שלנו, מוציאים סרטונים ומידעים, עושים ימי עיון כלליים כדי שיותר ויותר אנשים ידעו. אבל אנחנו כל הזמן חושבות שאם אנשי המקצוע - - אין ותיק שלא מנוטר על ידי איש מקצוע כזה או אחר וזה מבחינתנו המפתח לאיתור התופעה. << דובר >> אפרת ג'הסי: << דובר >> בנוסף לפעילות היחידה, יש לנו פורומים מקצועיים ומה שאורית פתחה ואמרה מקודם זה שאנחנו מקיימים אחת לרבעון מפגשים ביחד ובשיתוף פעולה מלא עם ביטוח לאומי, מפגשים מקצועיים לעובדים מקצועיים בחברות הסיעוד ומרכזי היום. זה יכול להיות אחיות, גרונטולוגים, עובדים סוציאליים וכפי שהיא אמרה, כוח האדם משתנה כל הזמן. אנחנו מבינים שזה משהו שחייב להיות על רצף ולכן אנחנו עושים זאת אחת לרבעון על ידי הצגת מקרים, מבקשים מהם להביא מקרים מהשטח כדי שנדון בהם ונחשוב ביחד איך אפשר לשפר, למנוע ולזהות כמה שיותר מקרים וסיפורים. << דובר >> מירב פרי אברהם: << דובר >> אנחנו מקיימים גם שולחן עגול עם כל הגורמים המקצועיים שעובדים איתנו, כל פעם על נושא אחר שעולה מהשטח. לאחרונה עשינו שולחן עגול בנושא של עושק, הונאה וניצול כלכלי, כמובן השתתפה גם עו"ס המשטרה שאנחנו עובדים איתה בשיתוף פעולה. אנחנו מתכוונים להוציא איזשהו פלאייר משותף ביחד עם ביטוח לאומי, המשטרה ואיתנו ולשים אותם במקומות ייעודיים על מנת שאנשים כן ישימו לב כי מצאנו את עצמנו עם מקרים של עובדים זרים וגם של מטפלות ישראליות בשכר שיש שם איזשהו ניצול כלכלי, כולל גם בני משפחה שעברו לגור עם אותו אזרח ותיק בתוך הבית וזה הוביל למצב של הזנחה ובידוד. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> של ירידה באיכות החיים בסופו של דבר. << דובר >> אפרת ג'הסי: << דובר >> חלק נוסף מפעילות היחידה הוא הפעילות הקהילתית, ימי העיון שאנחנו מקיימים אחת לשנה. הבאנו כאן דוגמה של שלושה ימי עיון בשנים האחרונות, האחרון שעשינו היה מתוך עולמות שבורים – אובדן, משבר וטראומה, זה היה בהקשר של מלחמת חרבות ברזל. כל ימי העיון שלנו הם בשיתופי פעולה עם מרכז חוסן, כאן זה היה אלימות במשפחה, צוות תיאום טיפול. שיתופי הפעולה זו אבן הדרך, זה הבסיס שלנו להצלחה. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> התמה של הטיפול נחלקת לשני חלקים – יש את הטיפול הפרטני ויש את הצוות הרב מקצועי שמירב תרחיב עליו. בהקשר של הטיפול הפרטני, אנחנו מחויבים למקצועיות ברמה הגבוהה ביותר. אני חושבת שעובדת סוציאלית חדשה שנכנסת אלינו למחלקות, אחד הדברים הראשונים שהיא לומדת יחד עם הלימוד של הפעלת התוכנה ומושגים בעולם הזקנה, זה מה זה אזרח ותיק בסיכון, אין מזהים אותו, איך יוצרים את שיתופי הפעולה בתוך השטח. מירב ואפרת גם מעבירות סדנאות לעובדות חדשות בשלושת המחלקות, עובדות שלפעמים צריכות עוד קצת חיזוק, סדנאות של ארבעה-חמישה מפגשים על חוקי ההגנה, דרכי הטיפול. זה משהו שאנחנו מחויבות אליו על הרצף וכמו שאמרה מזל, גם אם היא צריכה ללכת בארבע להוציא את הילדים מהגן, היא תמצא פתרון ואנחנו לא הולכות הביתה אם אנחנו מקבלות דיווח על ותיק שנמצא במצב של סכנה, אלא נשארות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הסטטוס שלהם הוא עובדי רשות מקומית? << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> 75% משרד ו-25% רשות מבחינת המימון. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> בנוסף להדרכה של חוקי ההגנה, לעיתים כשיש איזשהו מקרה של אלימות, אנחנו יושבות עם הבנות לעשות את הכלי להערכת מסוכנות על מנת לראות ושכולן תראינה, גם העובדות שהן לא עו"ס לחוק, לראות באיזו רמת סיכון אותו אזרח או אזרחית ותיקים נמצאים על מנת לבנות תכנית התערבות נכונה. << דובר >> אורית גבריאל: << דובר >> אנחנו ניגשים למלאכה הזו ברגישות רבה ועם צניעות רבה. אנחנו מודעים לכל התפיסה של הציבור הרחב על עובדים סוציאליים בקהילה שחוטפים ילדים ומוציאים זקנים ואני כל הזמן אומרת לבנות שלנו שהן נקודה במפת חייו של הזקן, אתם רואים תמונת מצב עכשווית, אתם לא יודעים מה היה לפני, איזה הורה הוא היה, מה היה במהלך חייו, הקשרים שלו עם המערכת המשפחתית שלו. הכל נפתח, אנחנו שואלים שאלות פתוחות, אנחנו באות בסקרנות על מנת ללמוד יחד איתו, עם הזקן ובני המשפחה שלו, מהי הבעיה, להגדיר אותה ביחד ולחשוב ביחד על תכנית טיפול. כמו שאין מקרה דומה לאחר, כך אין תכנית טיפול דומה לאחרת. כשסוגרים לנו חלון, אנחנו ניכנס דרך הדלת עם שאר השותפים שלנו בקהילה כי רק ביחד, כשכל אחד מאיתנו מודע לחלקו בתכנית הטיפול, רק ביחד אנחנו נצליח לקדם. הבנות יודעות שהשיא הוא לא רק לבנות את תכנית הטיפול אלא השיא הוא לאכוף ולוודא שזה באמת עובד. הצלחנו ברוך השם להוציא ותיק ממצב של סיכון והוא נמצא במצב של רווחה, מבחינתי האחריות של העובדת היא לנטר את זה, מה קורה אחרי חודש, אחרי חודש וחצי האם חברת הסיעוד עדיין יודעת שהיא צריכה להגיע פעמיים ביום ולשים לב לזה ולזה, האם הבן עדיין מוחזק. כל האספקטים של תכנית הטיפול נבחנים על הרצף כי אנחנו יודעים שהכל נורא שברירי, המצב התפקודי שלו יכול להשתנות והכל יכול להשתנות וכל זה גורר איתו את כל תכנית הטיפול. נתון להתגאות בו, אנחנו מצליחים לייצר בהסכמה את רוב רובן של ההתערבויות שלנו. זה הרבה יותר קשה וסיזיפי, אבל אנחנו מאמינים שזה הרבה יותר נכון. משפחות שאין ברירה ואנחנו צריכים להגיע איתן לבית המשפט. אני מאמינה שבסוף נשאר משהו אחרי שהוותיק הולך לעולמו, המדינה התערבה לי בקשר שלי עם ההורים שלי, המדינה לא ראתה את הדברים כמו שאני רואה ולכן אנחנו משקיעות יחידות זמן כדי לעשות את זה ביחד ולהגיע בהסכמה לשיפור של איכות החיים. לא מתפשרות על זה ואם אין ברירה אנחנו נגיע לבית המשפט, אבל אנחנו מאמינות שביחד ובהסכמה זה הופך להיות יציב יותר. << דובר >> גל שחם: << דובר >> זו גם האג'נדה של המשרד, לנסות למצות כמה שיותר את שיתוף הפעולה וההסכמה כי הנושא של הפעלת החוק וזו גם ההנחיה לשטח, להגיע לזה רק כשממש ממש אין ברירה כי אנחנו לא רוצים להפקיע את האוטונומיה שלו ולכפות עליו. להגיע למצב כזה זה רק בשלבים של הצלת חיים וכל הזמן העבודה לאורכו היא עבודה מרובה ומקצועית שמושקעים בה משאבים רבים. << דובר >> מירב פרי אברהם: << דובר >> הצוות הרב מקצועי אצלנו מתכנס אחת לשלושה שבועות. << דובר >> גל שחם: << דובר >> הצוות הרב מקצועי הוא חלק ממסגרת העבודה שגם מתוקצב על ידי המשרד, בחלק מהחברים שיושבים בצוות הרב מקצועי הזה. << דובר >> מירב פרי אברהם: << דובר >> הצוות מתכנס אחת לשלושה שבועות, כל העובדות אצלנו במחלקה מקבלות את הזימונים לאורך כל השנה הקלנדרית. בדיון אנחנו דנים במקרי סיכון, פוטנציאל לסיכון או במקרים של התעללות והזנחה כאשר זה אפילו לא חשד. יש גם דיונים שמתכנסים כל הצוותים האחרים, כפי שמזל הציגה קודם, המחלקה להתמכרויות, גם העו"ס אינטייק, כאשר אנחנו מסתכלים על האזרח הוותיק כישות אחת בתוך דירה, לעיתים יש ילדים רבים שפוגעים כשהם צעירים, מתמודדי נפש, סובלים מתחלואה כפולה או מהתמכרות כזו אחרת ואנחנו כן רוצים לנסות לבנות איזשהו מערך של התערבות כולל. אנחנו כמובן המקצועיים בחלק של האזרחים הוותיקים והם כמובן המקצועיים בתפקיד שלהם. במחצית בשנת 2025 קיימנו 11 ועדות עם 32 מקרים, בשנת 2024 16 ועדות עם 46 מקרים. אנחנו מקבלים גם בקשות מהצוותים של בתי האבות להביא את הדיונים לפלטפורמה של הצוות כאשר יש להם מקרים מורכבים אצלם במחלקות. ביום רביעי הקרוב יהיה דיון של בית האבות נאות אבי על קשישה שנמצאת במחלקה המוגנת, קשישה דמנטית ששוהה שם מעל שנתיים. הבן והאח מונו כאפוטרופוסים, יש איזשהו חבר, מכר שהיה מכיר אותה עוד בהיותו בקהילה שמדי פעם – אחת לשבוע או לשבועיים בערך – מוציא אותה והם חושדים שייתכן ויש איזושהי פגיעה מינית שקורית. כאשר היא חוזרת למחלקה אי אפשר לתקשר איתה ולקבל ממנה שום אינפורמציה. זה יהיה המקרה שיבוא וכמובן שכל הגורמים בגלל פעולות ההסברה, האיתור והמניעה יודעים שקיימת פלטפורמה כזו עם צוות חושב והם רוצים להגיע שנדון במקרה. יש לנו חברי וועדה קבועים שזה יועץ משפטי מעמותת מרווה, כמובן שאני יושבת כרכזת ועדה, יש את הפסיכיאטר המחוזי שמסייע מאוד, הצלחנו לגייס אותו והוא מגיע כשירות לקהילה, אנחנו לא משלמים לו בעבור השירות שלו, הוא מקבל מראש את המקרים לגבי הילדים הפוגעים וגם לגבי קשישים שהם מתמודדי נפש ומסייע לנו רבות במהלך הדיון. כמובן שיושבת עו"ס לחוק, עו"ס מחוזית לחוק הגנה על החוסים, מאיה שמיר, עו"ס מבית החולים ברזילאי שהיא אחראית ואמונה על כל נושא התעמרות בקשישים וסיכון בבית החולים, מנהלת המחלקה לאזרחים ותיקים בהתאם לעו"ס שמביאה את המקרה, עו"ס בטיפול ישיר, עו"ס ביטוח לאומי ממחלקת הסיעוד כאשר מדובר בקשישה או קשיש שמקבלים גמלת סיעוד, עו"ס קופת חולים בהתאם למקרה. כמובן יש את המשתתפים הנוספים – נציגות מחברת הסיעוד, זה יכול להיות המטפלת או בקרית שבחברה שהיא זו שעורכת את ביקור הבית ומכירה את המשפחה טוב. גורמים נוספים בקהילה המעורבים בלקוח, יכול להיות עו"ס המרכז למניעת אלימות, נציגים מעמותת גוונים, התמכרויות. משטרה, יש לנו קשר רציף מאוד עם מזכירת מפקד תחנת המשטרה ועם עו"ס המשטרה שמסייעת לנו בפתרון מידי כאשר יש לנו כל בעיה. עמותות אפוטרופסות כאשר יש אזרח ותיק שמונה לו אפוטרופוס, בני משפחה והלקוח שחשובה לנו מאוד המעורבות שלו. כאשר הבנות יושבות עם מנהלת המחלקה ומחליטים להביא את המקרה לדיון, הן מגיעות אליי על מנת שנדון מי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים שיכולים לתת מידע וגם לקדם תהליכים כי בסופו של דבר, לאחר דיון מתקבלות המלצות או החלטות שהן לא רק על העו"ס עצמו אלא גם על השותפים האחרים שיושבים בתוך הדיון עצמו. << דובר >> גל שחם: << דובר >> מירב, אני רוצה להגיד לוועדה כי כל הזמן שאלתם לגבי שיתופי פעולה. כאן זה משהו מובנה במבנה של הצוות הרב מקצועי שלא רק שמשתפים במידע אלא עושים חשיבה משותפת על תכנית ההתערבות, יש חלוקה של אחריות" את קופת חולים תעשי ככה ואת משטרה תעשי ככה" ואני חושב שכאן באשקלון הם עובדים כל-כך יפה עם כולם כי מעבר לפורמאלי, יש בנייה של יחסי עבודה, קשרים ותשתית. לדוגמה, כשעו"ס מבית החולים ברזילאי מגיעה, - - לנו אין זמן, לנו אין זמן, אבל באשקלון הושרש שהעבודה המשותפת לטובת האזרח הוותיק היא מובנת וזה מדהים איך שזה עובד. << דובר >> מירב פרי אברהם: << דובר >> העניין הוא שכל אחד מהם תורם. << דובר >> קריאה: << דובר >> מזל, ברשותך, אנחנו מאחרים לנקודה הבאה. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> רק משפט. לדעתי האתגר כרגע הוא איך הופכים את הוועדה הזו לוועדה סטטוטורית. כלומר, זו לא רק יוזמה מקומית ויופי אלא משהו שבאמת מחייב כי מתקבלות שם החלטות גורליות בחיים של האנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה באמת היא לא סטטוטורית? מי אחראי? משרד המשפטים? << דובר >> גל שחם: << דובר >> לא משרד המשפטים אלא זה משהו שהוא מובנה בתע"ס – תקנות העבודה הסוציאלית – זה חלק מהעבודה וגם מתוקצב על ידי המשרד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם ממליצים. << דובר >> מזל לוי: << דובר >> זה כמו ועדת תכנון טיפול. אנחנו מגיעים למצב שכמו שהיינו צריכים לדון על ילדים בסיכון, אנחנו צריכים לדון היום על אזרחים ותיקים בסיכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בדיוק החלום שלכם, להקים את הרשות הזו שתקשר הכל ביחד. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו חייבים לסכם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתן רוצות להגיד משהו אחרון? << דובר >> מזל לוי: << דובר >> הן סיימו. תודה רבה על הקשב, הביקור והנוכחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה על הסקירה המעלפת והמקצועית. היה חשוב להגיע לכאן. אנחנו לרשותכם ולעזרכם. כמובן אתם עושים עבודה מדהימה ואני בטוחה שהעבודה היא לא מתגמלת במאה אחוז, אבל אתם עובדים מהלב והנשמה וזו השליחות שלכם, אתם לא תמיד רואים רק את הכסף לנגד עיניכם. ישר כוח. אנחנו רוצים לסכם את המפגש. אחד, הוועדה מבקשת ממינהל העובדים הזרים ונציגי המשטרה לשבת יחד בדחיפות ולפתור את הקצר בתקשורת של דיווח מידי על עובד זר שהגיע לתחנת המשטרה, לא משנה באיזו עבירה, כל עוד מעורב בפלילים. הוועדה מבקשת מהמשטרה להעביר את הדיווחים לרשות באופן מיידי ולא בסוף התהליך. זה בסדר, טופז? << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> בוודאי, זה מה שקורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שתיים, הוועדה קוראת למשרד הרווחה להתקדם עם המערכת המחשובית. שלוש, הוועדה מבקשת מנציגי המשטרה לקדם את המערכת המחשובית ולשכלל את הדיווח לרשות האוכלוסין על כל עובד זר, לא משנה באיזה ענף הוא עובד ובטח בענף הסיעוד הביתי והמוסדי שמגיע לתחנת המשטרה ומעורב בפלילים. ארבע, הוועדה מבקשת מנציגי משרד הרווחה עדכון על נושא העובדים הזרים בבתי הדיור המוגן וטיפול בנושא בדחיפות. אני כחברת כנסת וכמחוקקת שמעתי, אנסה להגיש הצעות חוק ולקדם. תודה רבה. (סיור בבית הלפרין – בית אבות באשקלון) << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> נמצא איתנו כאן מר אברהם בן דוד, חבר הנהלה בהתנדבות, כל חברי ההנהלה שלנו בהתנדבות. ניתן קצת רקע על בית האבות. בית האבות שלנו הוא בית אבות משולב, הוא מוסד גריאטרי סיעודי ובית אבות, בפיקוח משרד הבריאות וגם בפיקוח משרד הרווחה והוא מנוהל באמצעות הקדש של נאמנות לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן באזור אשקלון ששם יושבים המתנדבים שלנו – שאחד מהם הוא אברהם – והם מנהלים בהתנדבות גם את הנאמנות. בית האבות הוקם ב-1974 ונפתח ב-1978. כפי שראיתם בסיור, הבית לא נראה כבית שנפתח ב-1978 אלא עם השנים הוא עבר שדרוגים ושיפוצים רבים וכל זה הודות לזה שאנחנו מלכ"ר וכל הכספים והמשאבים שמגיעים למוסד גם מושקעים במוסד עצמו. בבית האבות יש לנו שמונה מחלקות – ארבע סיעודיות, מחלקה לתשושי נפש, שלוש מחלקות של תשושים ועצמאיים של משרד הרווחה. במחלקות האלו יש לנו כ-280 דיירים וכ-200 עובדים. אנחנו ממוקמים בלב שכונת מגורים באשקלון, משתלבים כאן בסביבה עם הקהילה. המטרות שלנו הן לתת טיפול בכבוד, מקצועיות ובחום לדיירים שלנו. אנחנו מאוד שואפים כאן לאיכות ומצוינות, אצלנו הדייר במרכז. ההנהלה שלנו וגם צוות העובדים שמים את הדייר ומשפחתו במרכז העשייה של הבית וראיתם זאת גם בחוץ, שאנחנו מקדישים מקומות גם לילדים ולנכדים שמגיעים לבקר. הגישה הזו מאפשרת לנו להתאים את הטיפול באופן אישי לכל דייר ודייר. יש לנו אמנה של איכות שירות שמבטיחה סטנדרטים גבוהים של טיפול, תחזוקה, בטיחות ויש לנו גם יועץ בטיחות שעובד איתנו. אנחנו עושים הכל כדי שתהיה חוויית שהייה מיטבית לדיירים שלנו ולא סתם אנחנו מקבלים תעודות איכות והוקרה, אנחנו משתתפים בתחרויות של ארץ ישראל יפה, זכינו שם בחמישה כוכבי יופי ודגל יופי. קיבלנו ממשרד הבריאות ציון לשבח, ציון שניתן על בסיס בקרות איכות של שלוש שנים ברצף, זו תעודה שניתנה לשבעה מוסדות נבחרים מתוך כל בתי החולים הסיעודיים בישראל. ההכרה הזו ממשרד הבריאות מבוססת על תוצאות של בקרות שהם מגיעים ועושים אצלנו ובעוד בתי חולים סיעודיים אחרים, והיא מעידה על איכות טיפול ורמת שירות גבוהה שניתנים במקום לאורך זמן. הצוות שלנו מורכב מצוות רב מקצועי – יש לנו רופאים, רופאים מומחים, רופאים מומחים בפסיכוגריאטריה, יועץ גריאטריה, פסיכיאטר. אחיות מוסמכות, יש לנו 90% של אחיות מוסמכות, אקדמאיות, עשר אחיות שהן בוגרות על בסיסי בגריאטריה ותחומים נוספים. כל הפרא-רפואי, דיאטניות, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, רוקחת, קלינאית בתקשורת, מדריכות תעסוקה. זאת אומרת, יש לנו מגוון רחב של צוות מקצועי וזה חלק מסל השירות שלנו לדיירים. צוות הטיפול הסיעודי שלמטרתו התכנסתם, יש לנו 70 מטפלות סיעודיות שמתוכן 15 עובדות נפאליות שמפוזרות במחלקות. ההשקעה שלנו בעובדים היא לכל העובדים, לעובדים המקומיים וגם לעובדים הזרים, הנפאלים. יש לנו שכר גבוה מהמקובל בענף, אנחנו משקיעים בימי כיף ונופשים מסובסדים לעובדים, אם זה בחו"ל ואם זה בארץ, מימון מלא של חיסונים, מתנות לחגים, הוקרה לעובדים. הצוות אצלנו עובר הרבה מאוד הדרכות מקצועיות, אם זה הדרכות פנימיות על ידי צוות מקצועי, הדרכות מיוחדות עם גברת אירית פישר בנושא אשכולות הדיור – נגענו בזה בסיור – תכניות העצמה רבות וליווי לצוותים, פיתוח מקצועי מתמשך. יש לנו יתרונות וחוזקות רבים לצוות שלנו. הצוות שלנו מקצועי, מנוסה, יציב וותיק, המטפלות אצלנו עובדות בממוצע כ-30 שנה יש לנו מטפלות גם של 40 שנה. המטפלות מתחילות אצלנו בגיל 18 ופורשות לפנסיה, מסורות מאוד לדיירים, מחויבים לאיכות הטיפול. יש לנו עבודת צוות מצוינת וגישה אישית וחמה לדיירים. עם כל זאת, עדיין קיימים אתגרים של כוח אדם ולא הכל ורוד. יש לנו כאן התמודדות לא פשוטה מול שני בתי חולים גדולים – אסותא וברזילאי, והתחרות על העובדים הישראלים גדולה מאוד. יש לנו תחלופת דורות, הרבה מאוד עובדים ותיקים שלנו פורשים לגמלאות ומכאן הגענו לפתרון ההכרחי בשנת 2022 של גיוס עובדים זרים, ולמרות כל המאמצים שלנו לגייס צוות מקומי והגישה תמיד הייתה לגייס צוות מקומי מאשקלון והסביבה הקרובה, אנחנו עדיין במצב שאנחנו צריכים להסתמך על עובדים זרים לתפקידי טיפול במערך הסיעוד. אנחנו משקיעים משאבים רבים בקליטה, הדרכה והליווי המקצועי שלהם. ניתן לראות תמונות של העובדות הזרות אצלנו, הן מקבלות תכנית קליטה והטבות מיוחדות. יש להן עוד הטבות בנוסף לכל ההטבות שניתנות לעובדים. יש להן תכנית קליטה מקיפה, מקבלות חודש של הכשרה, חודש שלם שהן נמצאות אצלנו ומקבלות רק הכשרה, הכשרה מעשית, עיונית, הדרכות שהן מקבלות באנגלית, הדגמות מעשיות. כל התכנית היא מובנת ומותאמת אישית לכל עובדת שמגיעה לכאן. הן שותפות בהדרכות המקצועיות של הצוות שלנו ומשתתפות בכל ההדרכות הפנימיות, משתלבות בהדרכות ויש לנו מתורגמן שמתרגם להן הכל. הן מקבלות הכשרה שוטפת כחלק מהצוות של בית האבות. בנוסף לכל זה, יש להן גם הטבות מגורים ומחיה. יש להן כאן שתי דירות מגורים סמוך לבית האבות, מרחק הליכה מבית האבות, הן אפילו לא צריכות לנסוע, מקבלות דירה מרוהטת ומאובזרת לחלוטין. בשבועיים הראשונים שהן מגיעות לארץ הן מקבלות גם מזון. זאת אומרת, שבועיים ראשונים שהן נכנסות הן לא צריכות לדאוג לכלום, יש להן דירה מאובזרת מלא כולל אוכל וכולל הכל. יש להן אינטרנט חופשי, שירותי תחזוקה ודואגים להן לכל התנאים המלונאים. חשוב לנו שיהיה להן טוב כי אנחנו יודעים שברגע שיהיה להן טוב זה יחזור אלינו ולדיירים שלנו והם יקבלו טיפול טוב. ליווי ותמיכה מתמשכים לעובדים הזרים שאצלנו, יש לנו נציג בנק אישי שמגיע לכאן ועוזר להן לפתוח חשבון ועם כרטיסי האשראי, הוא מלווה אותן לכל ההתמצאות הזו, יש להן קשר ישיר עם מנהלת הסיעוד באמצעות קבוצת וואטסאפ והן פונות אליה לכל דבר שהן צריכות בכל שעה שהן צריכות. תמיכה אישית ומקצועית לכל אורך השהות, מסייעים להם עם אתגרי השפה והתרבות. עם כל זאת, עדיין יש לנו אתגרי העסקה עם העובדים הזרים. יש לנו את בעיית האגרות השנתיות, אנחנו משלמים אגרה של כ-8,500 שקל וברגע שעובדת זרה עוזבת, אם היא עוזבת אחרי פחות מחצי שנת עבודה אנחנו מקבלים החזר. ההחזר הוא לא יחסי לתקופה אלא פחות מרבע. זאת אומרת, אם שילמתי על עובדת שעבדה אצלי חודש-חודשיים, מתוך 8,500 שקל נקבל אולי 2,400 שקל שזה נטל משמעותי מאוד על המוסד. אגיד יותר מזה, זה לא הוגן כי מוסד אחר שקולט את אותה עובדת משלם את אותה אגרה שוב, לכן יש כאן איזשהו כפל תשלומים. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא משלם שוב? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> הוא משלם שוב אגרה מלאה, כן. בעיה נוספת באתגרים של העובדים הזרים היא בעיית תחלופה קלה. העובדות האלו, למרות כל ההשקעה שלנו, עוזבות בקלות על שקל או על שעה נוספת שמציעים להן במקום אחר, לא משנה איפה בארץ. למרות כל ההשקעה הן קמות ועוזבות כי נתנו להן קצת יותר במקום אחר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למוסד סיעודי אחר או לענף אחר? << דובר >> קריאה: << דובר >> הן חייבות רק למוסד סיעודי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> חייבות באותו ענף. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> למוסד סיעודי אחר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הן יכולות להיות גם לא חוקיות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> בתוך הסיעוד בעיקר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם עוברים ממוסד למוסד. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> הן עוברות ממוסד למוסד בחופשיות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אנחנו קוראים לזה קניבליזם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש שוק של מחירים? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> - - יש מחסור בעובדים זרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, זה כמו עם החקלאים. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> זה משהו שפוגע מאוד ביכולת לבנות את הקשר האישי עם הדיירים. יש לנו עובדת שהגיעה, רק נקלטה, הייתה כאן חודשיים ואמרה שהיא עוזבת לתל אביב כי אחותה שם, כאילו מראש לפני שהיא הגיעה לארץ היא כבר ידעה שהיא עוזבת וזה פוגע באיכות הטיפול וביציבות שלנו. יש לנו מספר הצעות בשביל כן להתמודד עם זה וחלק מהן זה לחייב את העובדים להישאר במקום לשנה לפחות, יש לנו אפשרות להגביל מעבר בין מוסדות או הגבלה באזור, כמו שיש למטפלות בית שהן לא יכולות למשל לעבור לאזורים אחרים בארץ. אנחנו יודעים שבענף הבנייה יש להם חלוקת אגרה לתשלום רבעוני ואז ההשפעה עלינו לא כבדה כל-כך, וכמובן החזר אגרה יחסי לתקופת ההעסקה כדי שבכל זאת יהיה הוגן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בענף הבנייה יש תשלום רבעוני? אני לא מכירה את הדבר הזה. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> אגרה רבעונית. אני לא חושבת. דיברנו על זה בישיבות וביקשנו את זה, אבל אני לא יודעת. אנחנו נדחוף שזה יהיה גם בסיעודי המוסדי אם זה כן קורה. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> זה יעזור לנו מאוד. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זה בכלל צריך להיות, זה לא - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה צריך להיות. אחד הדיונים שלנו בנובמבר הוא על האגרות. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> את מדברת על מעבר, לא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא. אני מדברת שהמעסיק ישלם באופן רבעוני את האגרה כדי שאם המטפל עוזב, הוא לא יצטרך לספוג את כל התשלום של השנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהעובדים לא הגיעו והוא שילם מראש על כל העובדים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> טוב, זה בתקנות, זה לא אנחנו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חלק מהדיונים שלנו הם על האגרות, יהיה דיון בקרוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שר האוצר היה - - שהוא לא ידע, אנחנו צריכים לחדש את הדיון איתו. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> ניתן לראות בתמונה יום כיף שהם יצאו מבית האבות. << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> סליחה, מבחינת נתונים, אם אנחנו רוצים לבדוק עניין של תחלופה וזמן, כמה יש, מה זמן השהות שלהן, מה ממוצע זמן השהות? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> קלטנו את העובדות הזרות בשנת 2022, התחלנו עם שמונה מטפלות והיום אנחנו עם 15 מטפלות, אבל בתוכן כל פעם יש תחלופה. אנחנו עוד מוסד שיחסית מצליח להחזיק אותן אצלנו, אבל לא מזמן הייתה מישהי שהגיעה למספר חודשים ועזבה. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> רוב הקבוצה יציבה. בקבוצה הראשונה הגיעו שמונה ונשארו שבע, אבל אלו שהגיעו אחרי כן חלקן גם הגיעו מבתי אבות אחרים. << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> כי אם מציינים את זה בתור תופעה או איזשהו משהו כזה, אז צריך לדעת מה היחס של זה, אם זה אחת-שתיים מתוך שמונה שהגיעו בשנת 2022, זה אחרת. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> זה בודדות. << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> זה בודדות, אוקיי. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> אצלנו זה בודדות כי יש לנו קבוצה קטנה. << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> אני חושב שגם מערך התמיכה שאתם נותנים מאוד עוזר לשמר את זה. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> נכון, אבל זה לא מערך שקיים במוסדות אחרים. << דובר >> דוד אוחיון: << דובר >> בכל מוסד ציבורי. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> יש לנו גם אתגר של מיקום כי אנחנו ממוקמים באשקלון, כולנו יודעים מה עברנו כאן. יש לנו כאן דרישות של פיקוד העורף, דרישות מחמירות להתאמה של מרחבים מוגנים. יש לנו גם קשיים תקציביים משמעותיים כדי לעמוד בדרישות, עלויות גבוהות מאוד לשיפוץ והתאמה של מבנים ותיקים ויש לכולנו אחריות כבדה להגן על 280 דיירים מבוגרים. בית האבות לא ממוגן לחלוטין, יש לנו דיירים רבים שהיינו צריכים לפנות במלחמה וככה בין השוליים אם כן יתאפשר לתת סיוע תקציבי להתאמת מקלוט בבתי אבות, זה משהו שיעזור לנו מאוד גם אם זה דרך ועדת עיזבונות, זה גם משהו שיכול לעזור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה אתם עושים? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> באחת המלחמות פינינו למרכז הארץ, ב-7 באוקטובר - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> פינינו לבית אבות במרכז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר להביא מיגוניות? << דובר >> קריאה: << דובר >> היו כאן פינויים תחת אש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו בעיה, לא? המוגבלים, התשושים. << דובר >> קריאה: << דובר >> בונט, תסבירי מה בתמונה. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן. מה שרואים בתמונה זה טיל שנפל ליד בית האבות ולא התפוצץ, יכול היה להיות כאן נזק בלתי הפיך. << דובר >> קריאה: << דובר >> רואים את הטיל בכניסה לבית בתמונה, הוא נפל ממש בכניסה ולמחרת פינינו. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> זה טיל שלא התפוצץ. במלחמה שהייתה עם איראן לא יכולנו לפנות כי לא ידענו לאן, לכן מה שעשינו זה הייתה הנחיה לשתי תקרות בטון והיינו צריכים להכניס את כל הדיירים הסיעודיים לממ"ד שהיה להם, ואת הדיירים של הרווחה הכנסנו למחלקות סיעודיות כדי שתהיה להם תקרת בטון כפולה. האידיאלי היה לעשות את אותו מרחב מוגן שיש במשרד הבריאות לעשות גם במשרד הרווחה, אבל בשביל זה צריך תקציבים רבים, צריך סיוע לדברים האלו. מבחינת עובדות זרות, בשעת הלוחמה הן עברו לגור בבית האבות אפילו שהן במרחק הליכה. הן עברו לגור כאן סמוך למרחבים מוגנים, דאגו להן לכל הצרכים שלהן כולל מזון, קיבלו הרבה מאוד הסברים ועלונים באנגלית ובשפה שלהן, אלינה כאן תמכה בהן 24/7. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הייתה לכן עזיבה של העובדות הזרות בעקבות המלחמה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לא. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> לא עזבו אפילו לחופש. באחת התמונות יש ביקור של שגרירת נפאל, הייתה שיחה והן קיבלו אפליקציה של פיקוד העורף, עלונים שהיו נגישים בשפה האנגלית והנפאלית, והסברים ותמיכה רבה. הן ראו שאנחנו שורדים ומתמודדים ולכן שיקפנו סוג של ביטחון וזה יתרון של בית. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> מאוד החזיק אותן שנתנו להן לגור כאן במוסד עם כל הליווי. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> חיברתן אותן לוובינרים שעשינו לעובדים הזרים? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן. חילקנו את כל העלונים והכל, כל מה שאתם שולחים נשלח אליהן דרך הקבוצה שלהם. זהו, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. יש לי מספר שאלות, נעשה שאלה, תשובה. תודה רבה על הסקירה המקצועית, ראינו כבר בכניסה לבית האבות שהדייר הוא במרכז, הוא ובני משפחתו ויש לו מעטפת. מהי מכסת העובדים הזרים שיש לכם כאן? אני מבינה שזה רק מנפאל, נכון? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן. יש לנו מכסה של 25 עובדים, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה שנים הם כאן? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> מ-2022, שלוש שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם המכסה של העובדים הזרים שקיבלתם מנוצלת במלואה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היום יש רק 15 נפאליות? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> 15, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה היא לא מנוצלת? אתם לא צריכים? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כרגע אנחנו לא צריכים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כרגע אתם בסדר? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> המטפלות שלנו הגיל הממוצע שלהן הוא 48 ויש לנו מועמדות רבות לצאת לפנסיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על הישראליות? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> הישראליות, כן. יש לנו עובדות רבות שצריכות לפרוש לגמלאות ואנחנו יודעת שברגע שהן יפרשו רוב הסיכויים שנצטרך עוד עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה ההסכם ביניכם לבין המטפלות המבוגרות? מתי הן פורשות לפנסיה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> הן פורשות בגיל 67 לרוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרת שהן בנות 48. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לא, הגיל הממוצע הוא 48, הצוות שלנו הוא די מבוגר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל טענת שאת רוצה עובדים זרים? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את צריכה שנדאג לכם למכסה נוספת, נכון? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> בגדול כרגע אנחנו מסודרים בגלל שיש לנו את העובדים שלנו. ברגע שהעובדים שלנו פורשים או עוזבים לבתי חולים, נורא קשה לנו לגייס ישראלים לכן אנחנו כן מזמינים את הנפאליות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש בעיה של שחיקה, לא? העובדים הישראלים נותנים לכם מענה בעבודה פיזית? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן, הם נותנים מענה. יש לנו גם מחלקות קלות יותר שברגע שהם מגיעים לגיל שכבר קשה להם, אז הם עוברים לעבוד במחלקה קלה יותר. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אבל באמת כל הענף, יש עוד ישראלים מלפני מספר עשורים, הם יוצאים החוצה בכל הענף וכרגע אין באמת מענה, רק הנפאלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכוונת הוועדה לקדם הסכם בילטרלי מול הפיליפינים להבאת עובדים משם לבתי האבות ומוסדות הסיעוד בישראל, מה דעתכם? אנחנו אמורים להיפגש עם השגריר הנפאלי, להזמין אותו לשיחה. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> חשוב לנו שלפני שהעובדים מגיעים שיעברו סינון כלשהו, שאלו יהיו עובדים שמתאימים לעבודות האלו בארץ כי יש למשל עובדת שקיבלנו שהיא לא מסוגלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא התאימה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> היא לא התאימה לא פיזית ולא נפשית. אז אחד הדברים זה כן לסנן אותם. דבר שני, גם מבחינת בריאות, אנחנו לא יודעים מה המצב הבריאותי שלהן, איזה חיסונים הן מקבלות, ממשרד הבריאות נאמר לנו שהן עוברות חיסון מנטו וצילום חזה, אבל אין לנו תיעוד לזה. כל החיסונים שהעובדים הישראלים שלנו מחויבים בארץ אנחנו צריכים לשלוח אותם עוד פעם כי אנחנו יודעים אם הם קיבלו חיסונים או לא קיבלו חיסונים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אבל יש לכם חוזר שמשרד הבריאות הוציא אליכם לגבי החיסונים, מה הם קיבלו ומה אתם אמורים להשלים. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> אין. הם צריכים לקבל את כל החיסונים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זאת אומרת, שהמידע לא מגיע אליהם. הם לא מגיעים עם המידע של מה הם קיבלו ולכן הם משלימים את הכל. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> אנחנו לא יודעים מה הם קיבלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם בוחנים אותם ושולחים אותם לבדיקות? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן, כל הבדיקות והכל. זאת אומרת, אנחנו מקבלים עובד, לדוגמה מגיע ישראלי, אנחנו מראיינים אותו, שואלים אותו, מפנים אותו לבדיקות. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם לרופא תעסוקתי. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כאן מגיע עובד כתוצר, קיבלת עובד ותתמודד, אבל הוא לא עבר איזשהו סינון לפני שהוא הגיע. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לפני שהם מגיעים הם עוברים הכשרה קודם כל כדי להגיע לשלב של המיונים להיכנס לתוך המאגר, הם אמורים להגיע עם תעודות כמו שאתן אומרות, של אחות מוסמכת או מיילדת, אז יש להם רקע כלשהו, הם לא מגיעים ללא רקע בטיפול. הם עוברים אוריינטציה וראיון עבודה ובדיקות רפואיות, אז כשהם מגיעים אליכם אנחנו עשינו את כל הסינונים מול המדינה, מול נפאל במקרה הספציפי הזה. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> הקבוצה הראשונה שהגיעה הרגשנו שזו הייתה קבוצה טובה, עכשיו זה קצת רופף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה הגיעו בקבוצה הראשונה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> בקבוצה הראשונה קיבלנו שש בנות מנפאל ועוד שתיים שעברו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה היה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> 2022. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> כן, אוגוסט-ספטמבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הן היו טובות? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש להן הכשרה של אחיות? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כולם חייבים להגיע עם תעודה של הכשרה, אחות מוסמכת או מיילדת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אלינו הגיעו פניות שחלק מהתעודות היו מזויפות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הן עוברות בנפאל איזושהי הכשרה, אבל לא כולן, לפעמים מתפספסות כמה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש איזושהי דרך לדעת אם באמת אחות היא אחות? נתקלתם במקרים שהיא אמרה שהיא אחות - - תעודה והיא לא? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לנו לא משנה. אם היא אחות, היא לא עובדת אצלנו כאחות אלא עובדת ככוח עזר, כמטפלת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל במחלקה הסיעודית למשל, אתם לא צריכים איזושהי עזרה של ידע רפואי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אם - - איזו בעיה רפואית? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לא. אני צריכה יותר כוח פיזי, הן עובדות ככוח עזר, סיעוד בסיסי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זה לא התפקיד שלהן אלא הן עובדות ככוח עזר. באמת יש כאלו בנגלה הראשונה שהגיעו שהן לא היו מוכשרות לסיעוד, לא ראו אפילו חיתול אלא רק ראו תמונות של חיתול, אבל העברנו אותן הכשרה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> נכון, היו תלונות על זה. בגלל שחלקן גם עברו הכשרות במהלך הקורונה וההכשרות בקורונה היו הכשרות מרחוק. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> עכשיו זה לא קורה כמעט. עכשיו נגיד כשיש צוות במוסד כזה ואם בונט עכשיו תקבל עוד נגלה של עובדים, כבר יש עובדים במקום שיכשירו אותם די מהר בפרקטיקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש גם סיעודיים מורכבים? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לא. רק סיעוד. סיעוד מורכב זה כבר מוסד אחר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ומבחינת תשלום של עובד ישראלי ועובד זר, זה אותו השכר? אותו תשלום? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> אותו שכר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חייב, זה חוקי עבודה, הם חלים עליהם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל בנוסף לאגרות? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> בנוסף לאגרות, הם מקבלים את אותם התנאים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עצם המימון שלכם לעובד זר וישראלי הוא בערך שווה או לא? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> עובד זר אצלנו יקר יותר מעובד ישראלי בגלל האגרות, הדירה, מגורים, ביטוח בריאות. << דובר >> קריאה: << דובר >> מגורים, אוכל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יקר יותר. אי אפשר לשכן אותם בתוך בית האבות? אין לכם מספיק מקום? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> אם נשכן אותם בתוך בית האבות זה יצא לנו עוד יותר יקר כי זה על חשבון חדרים של דיירים. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> אני חושבת שהם גם יאבדו את המסגרת כי בכל זאת צריכה להיות תחושה שאתה יוצא מהעבודה וחוזר לעבודה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון, הפרטיות. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> סוג של משמעת ושגרה, וגם פגיעה בפרטיות שלהם. אם הם יוצאים כאן למרפסת עם פיג'מה מול חלונות של דיירים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כי היא אמרה שבמלחמה הם שמחו להיות כאן, אולי בגלל החשש. << דובר >> קריאה: << דובר >> נתן להם ביטחון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש שאלה נוספת, הרי כל הביקור הזה נולד בגלל שהעלינו את הסוגייה על מניעת הזנחה והתעללות בקרב המטופלים. אז אנחנו רוצים לדעת האם זיהיתם מקרים כאלו, התעללות, אלימות? האם נתקלתם במקרים של אלימות? לא היה כלום-כלום? << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> מצד הנפאליות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאו דווקא אלימות פיזית או משהו? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> דווקא הנפאליות שקיבלנו מאוד חמודות וחביבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא הייתה בעיה? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> לא הייתה איתן שום בעיה כזו. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני יכול להגיד ברמה ענפית שיש בעיקר במרכז הארץ, במוסדות עם מצוקת כוח אדם שאין להם את הגיבוי הישראלי ושם עובדים במשמרות כפולות ומשולשות עם עייפות ולפעמים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יכול להיות שזו הבעיה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> לפני מספר שנים הייתה כתבה של איזה עיתונאי מהארץ שהוא אמר שהוא ייכנס למוסד סיעודי ויחשוף את ההתעללות. הוא נכנס ואמר "נכנסתי כמטפל ואני אחרי כמה ימים בעצמי מרגיש שאני מחזיק חזק את הזקן כדי שיאכל סופסוף ואני רק כתב שם" אלו סיטואציות שנוצרות משחיקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו שמחות לשמוע. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כיום יש מגבלה של תקינה של עד שישה זרים למחלקה, כשהתקינה במחלקה היא 12 תקנים. זאת אומרת, רק חצי הם זרים ולגבי החצי השני יש מוסדות שלא יודעים מאיפה להביא את כוח האדם. הבקשה שלנו ממשרד הבריאות ויש גם הבנה במשרד הבריאות שבסופו של דבר כל 12 העובדים יהיו זרים, זה יעלה בהדרגה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> היא הולכת לעלות את זה, דיברנו על זה עם צפי לפני החגים. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש מוסדות שמאוד במצוקה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> היא הולכת לעלות את זה לדעתי לכעשרה לכל מחלקה. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> זה קצת כמו שקורה בעולמות המקבילים של ילדים, בגנים וכאלו רואים את זה פחות מאשר שרואים את זה בבית באחד על אחד. זה שיש כאן צוות גדול, ועדה למניעת התעמרות, יש עיניים רבות מסביב. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> גם מודעות, הדרכות, מצלמות, הכל ביחד. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> זה מונע. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> וגם הדאגה לרווחה שלהם, יש להם זכויות שוות, הקפדה על סידור עבודה מסודר, יציאה לפנאי, אוורור רגשות, שיחה והכל. יש כאן מעטפת שדואגת. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אבל עדיין יש את אלו שאומרים שהגיעו לכאן להתפרנס, שהם מחזיקים שם משפחה ורוצים שעות, יש מוסד שנותן להם 350 שעות והם עוברים לשם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה את אומרת על מה שהיא אמרה עכשיו? אנחנו מכירים את התופעה הזו, אבל מה צריך לעשות? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> מיטל תגיב, היא מנהלת אגף מוסדות סיעוד. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> היכולת לתת את הפתרון שייך - - כלכלה, זה ביקוש והיצע. ברגע שיגיעו יותר עובדים זרים - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> זה קיים בכל הענפים. ברגע שמשלמים לעובד יותר, אז הוא ילך למקום שמציעים לו יותר, תנאי עבודה טובים יותר. אנחנו לא יכולים לחסום אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אולי צריך להשוות כמו בסיעוד הביתי, כולם כפופים לחוקי העבודה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> גם כאן כולם כפופים, אבל הם מוצאים את הדרך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מותר להם לעבור ממעסיק למעסיק. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> יש את בג"צ הכבילה שקובע שאסור לכבול עובד למעסיק, גם כאן אנחנו לא יכולים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל כבילה לא בגלל שהוא מרוויח יותר. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> לא לאפשר העסקה של מעל X שעות בחודש לכל מוסד. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> בסופו של דבר, מוסד משלם יותר כסף כי יש אצלו מצוקת כוח אדם והוא חייב לשלם יותר. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> שעות נוספות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה חושב שרק זו הסיבה? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אם לא הייתה מצוקת כוח אדם, תציפי את השוק בעובדים זרים ואוטומטית כל השוק יירגע. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> כרגע אין מחסור. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש מוסדות עם מחסור. אני יכול לספר לך על מחלקות שבנרות מחפשים מטפלים. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אבל לא מוסדות בעלי היתרים עם מחסור. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש להם היתרים עד שש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי הם לא מביאים בגלל האגרות, לא? האגרות כבדות ובינתיים הם לא קולטים. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אז הם לא יכולים גם לגנוב ממוסד אחר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, אבל יש היתרים פנויים ומצד שני, יש - - - << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש להם שעות נוספות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מצד שני אנחנו רואים מוסדות שזועקים לעובדים זרים נוספים מהמכסה שיש להם. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> על העובדים החסרים, הם נותנים שעות נוספות לצוות הקיים וככה הם לוקחים לבונט את העובדים כי הם אומרים שייתנו להם את השעות הנוספות האלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אולי אפשר לעשות משהו בנדון, להגביל את מספר השעות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כי ועדת המנכ"לים רואה שיש עדיין מכסה פנויה לכן היא לא תאשר דבר כזה, אבל היא לא מבינה שמצד אחד יש מוסדות שכן צריכים, ומצד שני יש מוסדות שמסתדרים, אולי בפריפריה יש יותר עובדים ישראלים. אבל במרכז קשה יותר. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> פעם עלתה הסוגיה של להוסיף הגבלה אזורית. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אמרתם שבדקתם וזו בעיה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש עם זה בעיה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> פעם היינו בדיון בכנסת אצלכם והם טענו שיש עזיבה גדולה מאוד מאזור הפריפריה לאזור המרכז, ואז אנחנו הוצאנו נתונים ואנחנו לא רואים את זה בנתונים. צריך חוק כדי לאשר את זה וכדי להציע את החוק אנחנו צריכים איזושהי אסמכתא לזה ואנחנו לא רואים את זה בנתונים שלנו. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> צריך להגיד שלעובדים האלו יש מגבלה שהם יכולים להיות רק בסיעוד מוסדי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נחי, איך זה קורה? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני כן שומע שהרבה עוזבים למרכז. אבל לא ראית בנתונים דיווחי מעסיקים שזה עובר? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מצד אחד, יש להם הגבלה שהם יכולים להיות רק בסיעוד מוסדי, אבל מהפריפריה הם עוברים – היה לנו דיון במיוחד על הפריפריה – צפון, דרום, יהודה ושומרון, אנשים לא רוצים לעבוד שם, הם מקבלים שכר גבוה יותר ושעות נוספות במרכז. הם עוברים למרכז, בפריפריה אולי מסתדרים עם עובדים ישראלים יותר, אבל בסוף המרכז תקוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בכל הענפים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אלו הפניות שאנחנו מקבלים לוועדה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אולי באמת הפתרון הוא להגביל X שעות בחודש וברצף של עובד זר שיכול לעבוד. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זה נחמד על הנייר, אבל בסוף יש לך זקנים שצריכים שיקלחו אותם, יאכילו אותם, יחליפו להם ולתת להם את כל השירות המלא וכשאין לך כוח אדם וגם מגבילים להם את השעות הנוספות, אז הזקנים יישארו במיטות שלהם. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> גם מבחינת חוקי עבודה ההגבלה לא תעבור. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש כאן איזה איזון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם זה עבר על סיעוד ביתי, למה שזה לא יעבור? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> רופא יכול לעבוד 50 שעות ברצף? גם שם מגבילים בזמן. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> ברור, הם כפופים לחוקי עבודה היום. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> כי אין - - הגבלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בסיעוד ביתי יש הגבלה היום. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש הגבלה ויש חריגות שמשרד העבודה מאשר מדי פעם במוסדות פר פנייה, אבל זה נקודתי מאוד ומוגבל. זאת אומרת, כן שומרים. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> גם במוסדות יש היום הגבלה - - - << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> השאלה מה קורה עם זה בשטח, אם באמת לא עובדים מעל 12 שעות? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הם חייבים. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם עושים שעות נוספות במוסד אחר. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> אסור לעבוד שתי משמרות ברצף, אבל מה שעושים זה עובדים משמרת אחת, לוקחים שעתיים הפסקה ואז עובדים עוד משמרת. אני אומנם עבודה סוציאלית ולא אחיות, אבל אני יודעת שיש עם זה בעייתיות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> יש מצוקה בשטח. << דובר >> ורד רוקח: << דובר >> כי באמת לפי חוקי העבודה אסור לעבוד שתי משמרות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> עובדים לפי חוק, אבל יש שחיקה עצומה. << דובר >> גל שחם: << דובר >> לעומת עובדים זרים בבית שהם יוצאים לחופשת מולדת ויכול להיות שיש מסגרות ואני לא יודע, זו גם כן סוגיה, יכול להיות שיש מסגרות היום שיש ממש מצוקה והם גם כן מוצאים פתרונות על ידי עובדים שהם בלי רישיון, כן רישיון, כי זו המציאות שמתמודדים איתה אנשים במגזר הפרטי. בבית אין לך ברירה כי את מי תשאיר? בסוף אתה משלם תעריף כפול לעובד לא חוקי, וכאן בגלל שיש צוות - - - << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אנחנו לא נתקלנו באיזושהי תלונה בנושא. תקני אותי, אבל לא ראינו שהם יוצאים כל שנה לחופשת מולדת לכן אין איזשהו מחסור. << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> יש לנו עכשיו שלוש עובדות שרוצות לצאת. << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> יוצאים. כרגע יש מישהי שאחיה מתחתן והיא יוצאת לחודש בחודש נובמבר, ואחר כך יש לי קבוצה שיש שם חופשת חגים מרוכזת, חגיגה אמיתית ויוצאת קבוצה של שלוש-ארבע ואני רק מחכה שעוד מישהו מצטרף וזה כבר מקשה כי זה 45 יום כי הם לא יוצאים פחות משלושה שבועות או חודש. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זה תמיד במרוכז, נראה לי 10% בחופשה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל כמה זמן? שנה או שנתיים? << דובר >> אלינה וישנבסקי: << דובר >> תלוי. יש כאלו שיוצאות שנה, פעם בשנתיים, יש כאלו שמעדיפות לחסוך ולא יוצאות. אחת שיצאה בנסיבות מצערות יותר שאבא שלה היה חולה וגם ביקשה חודש וחצי, מתחשבים ואז סוגרים שורות ואנחנו מסתדרים, זה היתרון של הבית, שאחד מגבה את השני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, רצית להגיד משהו. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> אברהם בן דוד, חבר הנהלה. אם רוצים לדאוג לרווחת הדייר, אנחנו חייבים להגביל את העבודה של העובד הזר וגם הטענה של לבוא ולהגיד אין עובדים, אז העובד הזר יעבוד 300 שעות, זה אוטומטית פגיעה בדייר. עובד שעובד 300 שעות הוא כבר לא נותן שירות, הוא אולי נוכח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון מאוד. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> אולי הוא מפריע לעובד. ולאפשר את זה זו בעיה. אני קצת ותיק במערכת, מנכ"ל 24 שנים, אין דבר כזה שברגע שיש מצוקה ואין לי, אז אני לא אפתור את הבעיה ביצירת בעיה אחרת. אין עובדים, אין אפשרות מעל 250 שעות. גם הנושא של לחייב עובד להישאר שנה ראשונה במקום, יש דבר אבסורדי בנושא כי אנחנו מחויבים כמעסיק או כבית אבות להעסיק את העובד עם כל המחויבויות, אנחנו חותמים על חוזה לפני שהוא מגיע והעובד הזר יודע שהוא מגיע אלינו. כל הטענה שאסור לנו לפגוע באחריות העובד, האפשרות של למנוע ממנו ניידות וכולי, אני כן אומר שיכולים למנוע ניידות, הוא בא לעבוד בבית האבות הלפרין באשקלון, כל עוד שבית אבות הלפרין אשקלון נותן לו את כל השירות והמחויבות שלו בהתאם לחוזה, הוא חייב את השנה הראשונה מלאה להיות כאן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בג"צ אסר את זה. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> הבג"צ הוא פשוט, אני בחוזה אומר שאם הוא לא רוצה, יש שתי אלטרנטיבות. אם הוא יבוא בטענות שבית האבות פוגע בו או שהוא נפגע מהמעסיק, ברשות האוכלוסין יכולים לתחום וזה נגמר. אם לא, כמו שכל עובד מתפטר, אז הוא מתפטר והולך הביתה, חוזר לנפאל. זה צריך להיות ברור. אי אפשר לבוא ולהשקיע כמו שהמנהלת אומרת, 180 שעות בעובד ולהדריך אותו ואחרי חודשיים הוא עובר ויש מקומות שגרועים יותר מזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משקיעים בו את כל התשומות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בסיעוד ביתי זה אותו הסיפור. הוא מגיע לבית של מטופל ואחרי יום מחליט ללכת. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> יש חוזה עבודה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתה צודק במאה אחוז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל כאן זה בית אבות, - - - << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> - - נמצא כאן שנה, אחרי שנה, אם לא, הוא יכול לחזור הביתה חופשי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל כן זה בית אבות, זה עסק, מחלקות, זה לא אחד לאחד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חקלאי למשל יכול לברוח בנתב"ג כמו שראינו - - - << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> - - קשה להתווכח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיף שהוא יברח בנתב"ג מאשר שאשקיע בו ואז הוא יגיד לי שהוא הולך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ולא יעבור את ההכשרות, נכון. העניין של נתב"ג עוד לא הגיע לסיעוד המוסדי. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> לפני מספר שבועות ראיתי את הזעקה של מנהלת בית אבות בדימונה. עד שהיא קיבלה אישור לעובדים זרים, הכינה דירה לקבל אותם, לאחר שלושה שבועות ברחו לה והיא נשארה עם דירה ובלי עובדים, זה לא נורמלי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תשלום אגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתם עושים עם הסוגיות האלו? עכשיו יש מנכ"ל חדש, מה בכוונתו לעשות? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> במקרים מיוחדים כמו שהוא מספר על עובדים שמגיעים ומיד עוזבים את המעסיק, בדרך כלל אנחנו מזמנים אותם לשימוע כדי לשמוע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם בפעם הראשונה? לא רק אחרי שלוש פעמים? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> בטח. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> רבותיי, רשות האוכלוסין צריכה לעשות עבודה קשה למען הדיירים. מה שאני מציע זה מחויבות שרשות האוכלוסין כן יכולה להכניס כיוון שעכשיו רשות האוכלוסין עובדת בתור ועד עובדים של הדיירים הזרים על כל פיפס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא ועד עובדים. יש להם קו לעובד, עמותות, יש הרבה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש מגבלות משפטיות שאין להם ברירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש להם כוח חזק מאוד כי אם לא, הם לא יבואו לפה. כשחותמים הסכמים בליטרליים אלו ההתניות שלהם, אם לא, הם לא יגיעו, הם לא שולחים את העובדים. יש להם את העולם, קנדה, הכל. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> בהסכמים בליטרליים יכולים לקבוע את הדברים האלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם לא יבואו, הם לא יתיישרו. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> שלא יבואו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יבואו מדינות אחרות. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> שלא יבואו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה פשוט להגיד כי לכם יש עובדים ישראליים, אבל אם היה לכם חוסר משווע של עובדים ומצוקה, הייתם מתיישרים והעיקר שיבואו. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> בהסכמים בליטרליים כאשר למעשה לא מקבלים עובדים אחרים, גם שם העובדים האלה זועקים ומחפשים עבודה. זה לא חד כיווני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל קובעים בשבילם. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> זה משהו שקיים בכל הענפים. יכול להיות שהעובד לא יתאים לי באופן אישי, אבל הוא יתאים אצלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בכל העולם. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> רבותיי, אם רוצים עבודה ולקדם את טובת הדייר, ברשות האוכלוסין צריכים לעשות את המלחמה הזו מול הייעוץ המשפטי כדי לכוון את הדברים האלו. קודם כל, העניין של מגבלה אזורית, אין שום הצדקה שבסיעוד הביתי יש הגבלה ובסיעוד מוסדי אין הגבלה, אין שום היגיון. כל הסיפורים של חוקים וייעוץ משפטי, זה לא עומד בשום צורה. בהיגיון סביר קודם טובת הדייר, אם לא, לא יכולים לבוא אחר כך בטענות למה העובדים הזרים אלימים או לא משרתים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, תתמכי בנו בהצעת החוק? למה השר הנוגע בדבר לא מוציא החלטת ממשלה ברוח הדברים שלו? כי פרטית זה לוקח זמן, אבל שהממשלה תעשה החלטת ממשלה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> בסיעוד הביתי זה כבר קיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא הם לא עושים השוואה? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> מוסדות הסיעוד זה באמת עניין שאולי כדאי לתת עליו את הדעת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מצד אחד, יריב לוין, השר הנוגע בדבר הוא יגיד שהוא זמני. אבל מצד שני, אם בינתיים הזמני הפך לקבוע, אנחנו לא יודעים, גם הוא בעצמו, אז נוציא לו הודעה דחופה. אבל אתם תתמכו במהלך? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> כמו שמיטל אמרה, זה לא הוכיח את עצמו. הנתונים לא הראו את התופעה הזו. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> רבותיי, זה מוכיח את עצמו. למה זה לא הוכיח את עצמו? ברגע שעובד נמצא בתל אביב ועובד 300 שעות, זו כבר קטסטרופה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> הם אומרים את ההפך. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> עצם העובדה שהוא עובד 300 שעות זו קטסטרופה של שירות. זו קטסטרופה. << דובר >> חמה ישראלי שמייסר: << דובר >> אברהם, אתם אומרים קצת דבר והיפוכו כי אתה בתכלס, לא עזבו אותנו עובדים, אין כאן תחלופה, היא בשוליים, שניים-שלושה עובדים במספר שנים. אז למה ליצור את המגבלה הזו? << דובר >> בונט לויט תלמייזר: << דובר >> בעובדים הזרים יש לנו כאלו שמגיעים ותוך חודשיים עוזבים. יש לנו לפחות ארבעה-חמישה מקרים כאלו. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> זו תופעה מוכרת בכל הענף. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> רוב הענף הוא יציב. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> לא יציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא היינו בעוד בתי אבות שדיברו ופרסו בפנינו את המצוקה שלהם, במקרה הגענו להלפרין. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> אנחנו רואים את זה בנתונים ואנחנו יכולים להגיד שאין תופעה כזו גדולה. זה טבעי שתהיה תחלופה של עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה אכפת לכם שתהיה החלטת ממשלה? << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> לא נראה לי שאנחנו נתנגד לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו נוציא מכתב ליריב לוין, לשר הנוגע בדבר, עם העתק למנכ"ל ונראה את התשובה ובמקביל אולי נאיים גם בהצעת חוק פרטית. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> הבעיה היא לא להתנגד אלא לדחוף. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> זה תקנות, זה לא הצעת חוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז שיתקנו את התקנות. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> הבעיה היא לדחוף ולשנות את הכיוון כיוון שאם לא, אז חבל על הישיבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי בעוד שנה כשיהיו בחירות. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> התקנות לא קשורות להצעת חוק, זה הייעוץ המשפטי של השר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז זו לא החלטת ממשלה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל אם השר לא יוציא תקנות היא יכולה לחוקק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לחוקק תקנה. החוק הופך אותו תקנה, כמו שעשתה לי השרה מירי רגב. חוקקתי חוק עברה פרטי, היא רצתה לקחת את הקרדיט ואז היא הפכה את החוק שלי לתקנה. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> בשביל שהשר יכין תקנות, העובדים צריכים להכין לו את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפחות יש לנו משהו, מהלך. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> צריך לעשות את המאמץ בכיוון הזה, וכשאני מדבר כאן כמתנדב אני לא מדבר רק על אשקלון ועל בית האבות באשקלון אלא על כל הענף כיוון שגם כשאני שומע שבתל אביב מקבלים שכר גבוה, מה זה מקבלים שכר גבוה? עובדים 320-300 שעות ומקבלים שכר גבוה, זה שטויות. חייבים לתקן את הדברים האלו בראייה ארצית למען הדיירים והתושבים הזקנים של אשקלון, דימונה, באר שבע ותל אביב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הייתי המומה מהסיפור של דימונה, שהם ברחו. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> זה לא רק אשקלון ואיך אני פותר את הבעיות כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני אגיד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, כן. אני רוצה שתגיד לפרוטוקול ואנחנו נחליט מתי לקדם את זה, נקבל ממנו אור ירוק. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> דבר ראשון, יש כאן כוחות חיוביים מאוד גם בממשלה, רשות האוכלוסין, משרד הרווחה, משרד הבריאות, חברת הכנסת, זה מדהים לראות וצריך גורם אחד ממשלתי שרואה את כל הספקטרום של הזקנה וחשוב שזה יהיה. דבר שני, יש תיקון חקיקה קטן שכרגע נדרש כדי שמר"גים שמתנהלים כמו בתי חולים יקבלו עובדים זרים סיעודיים, כרגע נמנע מהם, כשבעה-שמונה מר"גים. אנחנו נשמח לטפל בזה יחד במהלך עם משרד הרווחה, מה שדיברתם מוקדם יותר היום על עובדי ניקיון, לתקן את שני הדברים האלו ביחד. הנושא של האגרות, אנחנו מקווים שזה ייפתר כי יש מוסדות שצריכים עובדים ולא לוקחים רק בגלל האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-4 בנובמבר יש לנו דיון. שר האוצר, סמוטריץ', עושה לנו בעיות ומקשה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> תודה. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> שר האוצר מקשה לשלם אגרה, אין סימן שאלה ובענף הבנייה זה רבעוני בלבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. עם הרבעוני הוא מסכים, הוא לא בעד שישלמו מראש על עובדים שעדיין לא הגיעו, עוד שנה הם יגיעו ואז ישלמו להם מראש ואחר כך יתחשבנו איתם? הוא לא היה מודע. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הרבעוני הזה זה סתם, זה גם לא עולה כסף למדינה. << דובר >> אברהם בן דוד: << דובר >> הרבעוני פותר חלק מהבעיה. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> פשוט חלוקה או אולי מנגנון של גבייה שצריך לעדכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי המנכ"ל החדש שהגיע. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> נקווה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אגיד את ההחלטות. אחת, הוועדה תפנה לרשות האוכלוסין בבקשה לבחון תשלום אגרה רבעוני על עובד זר ונמצאת בתהליך טיפול בנושא תשלומי אגרות, הדיון הקרוב שיתקיים ב-4 בנובמבר. שתיים, הוועדה תקיים בקרוב ישיבה בנושא בריאות העובדים הזרים ובה תדון גם על הנושא של אי הוודאות לגבי המצב הבריאותי והחיסונים של העובדים הזרים שמגיעים למוסדות הסיעוד. שלוש, אבחון הצעת חוק להגבלת אזורים גאוגרפיים לעסקת עובדים זרים גם בסיעוד המוסדי כפי שקיים היום בסיעוד הביתי כדי שעובדים זרים שהגיעו לעבוד בפריפריה, לא יוכלו לעבוד במרכז. כמו כן, נפנה לשר הפנים כדי לבחון שינוי בנושא, חוק או תקנה. תודה רבה, אנחנו נועלים. תודה רבה על הדיווח והסקירה. לא יצא לי לבקר בהרבה בתי אבות, אבל שהרבה בתי אבות ילכו בעקבותיכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>