פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 80 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו (20 באוקטובר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> דיווח שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, ח"כ גילה גמליאל, על פעילות משרדה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר משה אבוטבול משתתפים: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל עומר שכטר – מנכ"ל משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה יואב אילון – מנהל תחום בכיר מו״פ אזורי, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רנין בדיר-מנא – מנהלת תחום יישום החלטות ממשלה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רבקה בר זאב קוגמן – מרכזת בכירה מדע וקהילה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה דנה לוי – מנהלת תחום פרויקטים ורגולציה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה תהל עדיקה – רל"ש מנכ"ל, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה משה אוסטר – לשכה משפטית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ד"ר איריס איזנברג – מנהלת תחום מדעי החיים, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ד"ר אלישע סטואין – ר' תחום בכיר סקירת האופק ומעבדה טכנולוגית, קו האופק, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה יוסף גדליהו – מנהל תחום בכיר בינה מלאכותית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רועי גולדשמידט – ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת ד"ר אלון סטופל – המדען הראשי לחדשנות ויו"ר רשות החדשנות, רשות החדשנות ד"ר גורי זילכה – יועץ כלכלי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ניר ינובסקי – ראש מחלקת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי אסתר סיוון – מנכ"לית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נעה זמר – אסטרטגיה ובינלאומיות, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת יהודה גרמן – מנכ"ל, מו"פ אזורי מזרח ד"ר אלון גליק – מנכ"ל, מו"פ עוטף עזה ניר ונגר – ראש מועצה אזורית תמר ים המלח וחבר הנהלה במו"פ מדבר וים המלח אור אלבז – מנהלת כספים, מו"פ מדבר וים המלח ענבל גבעי – מנהלת משאבי אנוש וראש מטה, מו"פ מדבר וים המלח דינה גלעד – מנכ"לית, מכון שמיר למחקר דוד בן טולילה – סגן יו"ר, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל ד"ר יואב לוי – מנהל אגף בכיר מחקר, השירות המטאורולוגי משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר שמרית ממן – יו"ר, סוכנות החלל הישראלית עידו גפני – ראש מינהל טכנולוגיות ומידע, מרכז השלטון המקומי בישראל פרופ' נגה קרונפלד-שור – רקטור, אוניברסיטת תל-אביב אלה ברזני – חוקרת, מוסד שמואל נאמן בטכניון יוסי קלין – אזרח ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, ח"כ גילה גמליאל, על פעילות משרדה << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה של המושב הרביעי, כנס החורף. מקווה ומאחל לכולנו כנס פורה, מקצועי, שנעזור ונעשה הרבה דברים לטובת אזרחי המדינה. אני כמובן שמח לפתוח את המושב הזה עם השמחה על חזרת החטופים וסיום המלחמה. אני איש אופטימי, תמיד מסתכל קדימה ומקווה שבקרוב יהיה שינוי באזור ויהיה שלום, כפי שכולנו רוצים. אנחנו שמחים גם שמתארחת כאן היום השרה גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לתת לנו דיווח על פועלו של המשרד בשנה האחרונה. הבמה שלך, כבוד השרה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תודה רבה. יש עוד 16 גופות של חללים חטופים שנעשה הכול על מנת להחזיר את כולם. קודם כול, תודה רבה ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת יאסר, שביקש מאיתנו לבוא להציג את פעילות המשרד, תמיד שמחים לבוא לכאן. יש למשרד כיוון מאוד ברור ומטרות. כפי שאתם רואים במצגת, יש חמש מטרות מובהקות: לקדם ולמצב את מדינת ישראל כמובילה עולמית בפיתוח ויישום של בינה מלאכותית אחראית – עד עכשיו זה היה במשרדנו, עוד מעט נתאר מה קורה מכאן והלאה; כל נושא יזום וקידום תוכניות לאומיות בחדשנות, מדע וטכנולוגיה; קידום תשתיות למצוינות מדעית וטכנולוגית; פיתוח דור העתיד של מדענים, אנשי טכנולוגיה ומו"פ בישראל; ושיפור היעילות, האפקטיביות והחשיפה של פעילות המשרד. אתחיל בנושא הבינה המלאכותית, אומר מספר דברים ועל בסיס זה נתקדם. בהמשך תוכלו לשאול שאלות, נמצאים פה כל גורמי המקצוע של המשרד. לגבי בינה מלאכותית, הוצאנו קול קורא להטמיע את זה במשרדי הממשלה. היו שני קולות קוראים מאוד חשובים, שהם עדיין פתוחים כרגע להגשות: הראשון – המשרד, בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, מוביל כבר שנייה ברציפות קול קורא ומנגנון תחרותי לבחירת ומימוש פרויקטים לאומיים, להטמיע את הבינה המלאכותית במגזר הציבורי. הקצנו לכך 40 מיליון שקלים. הפרויקטים הנבחרים צפויים להביא לשיפור השירות לתושבים, באיכות חיים ולייעול כל תהליכי העבודה במשרדי הממשלה. שנה שעברה זכו תשעה פרויקטים ממשרדי ממשלה, נבחרו כפורצי דרך בתחומם וכולם כרגע בשלבי הטמעה שונים. אם תרצו, אחר כך נפרסם לגבי זה. לאחרונה התפרסמה תוכנית השקעה תקציבית משמעותית לקידום הטמעת בינה מלאכותית גם ברשויות המקומיות. זו דרישה שביקשתי להטמיע, כפי שעשיתי בזמנו את המהפכה הדיגיטלית. מבחינתי, המערך המוניציפלי הוא זרוע ביצועית של הממשלה והיה חשוב גם שם לבצע את המהפכה הדיגיטלית. אותו דבר גם היום, אנחנו עושים מהפכה בנושא הזה גם ברשויות. זו תוכנית שמבחינתי תיתן בשורה מאוד טובה לציבור הרחב, ששם חייבים לקדם את הדברים האלה. יצא קול קורא נוסף לקידום ניסויים וארגזי חול לבינה המלאכותית. פרסמנו תוכנית חדשנית, ביחד עם רשות החדשנות, רשות האסדרה, ייעוץ וחקיקה ואגף התקציבים במשרד האוצר. אנחנו מזמינים משרדי ממשלה להגיש הצעות לתכנון וניהול ניסויים וארגזי חול רגולטוריים. הם נועדו להסיר חסמים, לאפשר פיתוח והטמעה של בינה מלאכותית בכל הסקטורים השונים במשק. יש כל מיני הצעות שנבחרות, הן יזכו לסיוע תקציבי של מיליון שקלים, בליווי מקצועי ומשפטי מטעם המשרד ושאר ההיבטים. הקמנו מרכז ידע אקדמי למדיניות בינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב. המרכז הזה יפעל במשך שלוש שנים במימון וניהול המשרד שלנו. מטרת המרכז היא להנגיש ידע, לקדם חשיבה משותפת בין הממשלה והאקדמיה, על מנת לקדם מדיניות ורגולציה תומכת חדשנות, מבוססת נתונים, לפיתוח והטמעת בינה מלאכותית. אלה דברים ראשוניים. דברים נוספים: הובלנו את הפורום הבין-משרדי למדיניות של בינה מלאכותית. הקמנו פורום שכולל 150 נציגים שמובילים את המדיניות בתחום הבינה המלאכותית ביותר מ-60 גופים שונים בממשלה. הפורום הוקם והתכנס פעמיים כבר, גם ב-2024 וגם ב-2025, ומתוכננות עוד התכנסויות. זה נותן הרבה מאוד היבטים של סוגיית הרגולציה, אתיקה ושאר היבטים. הקמנו והובלנו פורום מומחים לאומי למדיניות בינה מלאכותית. הפורום הזה כולל 40 מומחים מובילים מתוך למעלה מ-200 הצעות שהתקבלו מאקדמיה, תעשייה, חברה אזרחית, והוא מסייע בגיבוש אסטרטגיה ומדיניות ממשלתית לקידום שימוש בטוח ואחראי בבינה המלאכותית בישראל. גם שם הקמנו קבוצות עבודה שמתמקדות ברגולציה ומדיניות מקדמת AI, השפעות AI על עתיד שוק התעסוקה ואוריינות דיגיטלית, וכל הסוגיה של האסטרטגיה הבין-לאומית. הקמנו בית ספר דיגיטלי לבינה מלאכותית. אפשר לציין כבר שהקורס הראשון, שאני מאמינה שחלק גדול מכם נחשפתם אליו, עם דרור גלוברמן, נחשב לאחד מהקורסים הדיגיטליים המוצלחים ביותר שמאפשרים לציבור הרחב ללמוד בחינם, בפלטפורמה של קמפוס IL, ולהיחשף לשימוש בבינה מלאכותית. ייצוג אקטיבי בפורומים הבין-לאומיים בתחום הבינה המלאכותית, שבו הובלנו עד היום. גם ה-OECD, האו"ם. אני באופן אישי השתתפתי בוועידת ראשי המדינות ל-AI, גם המשרד הוביל לתהליך ההצטרפות של מדינת ישראל ליוזמת הירושימה בהובלת מדינות ה-G7 ולקחנו חלק בהשקת היוזמה הבין-לאומית שלAI Safety Institutes International Network . בנוסף, המשרד מוביל ועדה בין-משרדית רבעונית שמאגדת את כלל הגורמים העוסקים בייצוג ישראל בתחום הבינה המלאכותית בזירה הבין-לאומית ללמידה, סנכרון, מאמצים וכיוצא בזה. זה בנוגע לבינה המלאכותית. כידוע לכם, עברה החלטה בממשלה שמקימה במשרד ראש הממשלה מנהלת בינה מלאכותית, ששם הכול יתרכז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תחת סגן השר? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> לא, תחת ראש הממשלה, להבנתי. הקמת המנהלת הזו תאפשר לפעול יותר גם מול משרדי הממשלה השונים. צריך לזכור שגם משרד החינוך לא ערוך מספיק עדיין לכל הנושא של בינה מלאכותית, לא מבחינת ההוראה, האקדמיה, התלמידים, המורים. גם בהיבט של התעסוקה, המדינה צריכה להסתכל בראייה צופת פני עתיד לגבי מקצועות שהולכים להתמסמס כתוצאה מהבינה המלאכותית ולהיערך לזה, איך הילדים שלנו נערכים ללמוד להיות בעולם משתנה כשכל פעם מחדש צריכים להכין אותם בעבור זה. היבטים כמו שפה – פעם אנגלית היה משהו קריטי, היום השפה כבר לא הופכת להיות מכשול לשום דבר עם הפיתוחים של הבינה המלאכותית. צריך להתחיל ולחשוב באופן יותר מקיף ויותר מעמיק כיצד אנחנו רוצים לראות את מערכת החינוך עבור התלמידים שלנו, מה בדיוק התפקיד שלה צריך להיות שם, מה הנקודות שבהן חייבים לתת כלים לילדים בתום הלימודים. אלה דברים שלצערי כרגע לא בסמכותי אבל חשוב מאוד שיקבלו את ההיבטים. אני אתן דוגמה לגבי בינה מלאכותית. כשנכנסתי לתפקיד ראיתי שחסר אפילו הון אנושי בסיסי שיוכל לתת מענה לצרכים של כל הפיתוחים. היינו צריכים לפנות, עם רשות החדשנות, בקולות קוראים, לייבא מבחוץ מומחים בתחום הבינה המלאכותית. דברים כאלה לא יכולים להיות כמי שאמורים להיות מובילים בכל הטכנולוגיות המתקדמות. הדברים צריכים לקבל את ביטויים ולראות את צרכי המדינה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין ספק שנושא ה-AI הוא נושא מאוד חשוב. אנחנו רואים שזו כנראה המהפכה החמישית עכשיו, אחרי הרבה מהפכות. השאלה שנשאלת היא אם אין צורך בחקיקה בנושא הזה שתגן על המשתמשים ב-AI כי אנחנו רואים היום שימוש לרעה בכך, סרטונים מזויפים והרבה פייק. האם אין צורך בחקיקה שתגן עלינו מפני שימוש לא נכון בנושא? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> יש לכך מספר גישות. אני חושבת שחקיקה זה מצב קצה, עד שמגיעים להליכי חקיקה עם כל הפרוצדורות והרצון לשנות. בעידן של מהפכת בינה מלאכותית, שהיא מהפכת העשור, אם לא מהפכת המאה, שהיא במקצבים כל כך מהירים, לבוא ולהגן בחקיקה ולהידרש בכל דבר לשינוי חקיקה, זה לטעמי קצת מסורבל. על כן ראינו לא ראינו לנכון לקדם את זה בחקיקה אלא לקבע את זה סביב היבטים של נוהלים ובפוטנציאל של החלטת ממשלה. להזכיר לכם, זה שספר החוקים של מדינת ישראל הפך להיות עב כרס ברמה שאף אחד כבר לא מכיר את החוקים בו לא דבר שהוא כל כך חיובי בעיניי. אני הייתי מוחקת מחצית מהחוקים, את הלא רלוונטיים, כדי לייצר פה באמת ספר ראוי. היום כל דבר הפך להיות חוק. בעבר היה נוהל מנכ"ל, הייתה חקיקה משנית, היו היבטים של החלטות ממשלה. לא כל דבר מצריך חוק בישראל. בהקשר של הרגולציה וכל סוגיית האסדרה – לטעמי היא מצריכה תחילה, בראש ובראשונה, כבר מגני הילדים, למידה, חינוך וסביב זה אפשר לבוא. כשאני קידמתי את שגרירי AI, הפרויקט שמדבר על בינה מלאכותית לכל תלמיד, לכל ילד, בכל הקורסים הטמענו מראש את כל הסוגיה של האתיקה, של גבולות הגזרה. אלה דברים שאפשר להטמיע בראש ובראשונה בחינוך וכמובן בגבולות גזרה שבאים מול כל משרדי הממשלה, כל הגופים הציבוריים, וגם בהליכי חקיקה, אם כבר יהיו, בהיבטים משפטיים שהם הרבה יותר במקרו, איך מערכת המשפט יכולה להתמודד עם כל הסוגיות הללו – ודווקא עושה רושם שהיא מתמודדת טוב כרגע בנושא הזה גם ללא חקיקה. חקיקה לטעמי כרגע מוקדמת סביב סוגיית הבינה המלאכותית אבל אולי בהמשך. כל נושא קידום המחקר היישומי – גם פה יצאנו בקול קורא לאומי בתחומי העדיפות הלאומית בסך של 40 מיליון שקלים, הוגשו 250 הצעות מחקר, יממנו 70. צריך יותר תקציב כדי לממן יותר מחקר. אלה דברים שנצטרך להתארגן אליהם עכשיו, כשנסיים את המלחמה, ותקציבים יצטרכו להיות מתועלים למקומות שהם בסדרי עדיפות הגדולים, למנועי צמיחה לחברה שלנו, שזה בדיוק המקומות הללו. יצאנו גם בקול קורא למחקרים פורצי דרך בבינה המלאכותית בסך 5 מיליון שקלים ועוד קולות קוראים עם משרדי ממשלה בסך 15 מיליון שקלים לכל מיני היבטים: משרדי הרווחה, פנים, ביטחון לאומי, תחבורה, משרד הביטחון, מערך הדיגיטל הלאומי. קולות קוראים גם בילטרליים, פלוס פעילות בארגוני מחקר בין-לאומיים – הצלחנו להקצות 20 מיליון שקלים – עם בריטניה, גרמניה, צרפת, הונגריה, איטליה, טאיוואן, ארצות הברית, הורייזן. כל אלה נותנים מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים. כל ההיבטים הללו מאפשרים לנו את המחקר. הוספנו מלגות למגזר הדרוזי. יש לנו את תוכנית החומש שיוצאת לדרך והצלחנו להטמיע גם שם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה לא גם למגזר הבדואי? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> את כל ההיבטים האלה יש סביב התוכניות הייעודיות לחברה הלא-יהודית, שהיה צריך לתת בה אקסטרה למה שלא היה. אני מדברת כרגע על תוספות. כל מה שאני מדברת כרגע זה לא מה שהיה בשגרה, זה הדברים החדשים יחסית, שפחות מעורים בהם כאן. קשרי חוץ מדעיים – יש את הוועדה המעורבת ישראל-יפן, התקיימה בטוקיו השנה. אני אמנם לא לקחתי חלק, בגלל המלחמה, כמעט בכל המפגשים שהיו, אבל הצוותים ואנשי המקצוע יצאו להיות שם. מלבד הכנס שהיה בצרפת לגבי AI כינסנו גם פה בארץ את המפגש השנתי של המשרד עם כל סגל הקהילה הדיפלומטית בישראל, כנס שגרירים ונספחי מדע. הגיעו 120 נציגים של 58 מדינות, הראו היענות גדולה ושיתופי פעולה. מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי עם שר הדיגיטל והתחבורה של אזרבייג'ן שקידמנו. כנס 60 שנה ליחסי ישראל-גרמניה של כל מנהלת האגף הבכירה בקשרי חוץ והמדען הראשי בברלין לרגל 60 שנה לשיתופי פעולה מדעיים שהיו שם. כנס "מעבר לאופק", האגף החדש שהקמתי במשרד, אגף קו האופק, יחד עם אגף המדען הראשי, הגיעו לכאן מהרבה מדינות ולקחו בו חלק. וכמובן תערוכת האקספו ביפן, ששם גם האגף הציג את ההיבטים הללו ויש פה פוטנציאל חדש לשיתופי פעולה. על פי התוכנית האסטרטגית שהצגתי בממשלה, התוכנית האסטרטגית למרחב האינדו-פסיפי, אנחנו מכוונים את הממשלה ללכת ולשתף פעולה בכל אותו מרחב שמונה 65% מהאוכלוסייה בעולם, שהופך להיות היום די מרכז העולם – הודו, יפן, דרום קוריאה, טאיוואן. כל האזורים הללו צריכים לקבל יותר התייחסות מצד הממשלה ואתם רואים יותר ויותר פעילויות של שרים שהולכים ומשתפים פעולה בהתקשרויות חדשות מול המדינות הללו. אגף קו האופק, האגף החדש שהקמנו – קודם כל עיגנתי בהחלטת ממשלה את סמכויות ואחריות האגף, דאגנו לפתח תפיסת ביטחון מדעי-טכנולוגי, תפיסת הצורך וכל המרכיבים הנדרשים לכך. אני חושבת שזה דבר שהוא קריטי, מהותי. ראינו בעיקר במלחמת תקומה כמה קריטי שהדברים הללו יעוגנו. השלמנו דוח מעודכן בנושא מגה מגמות עולמיות 2035. אני מציעה שיהיה פה דיון בוועדה שיתייחס רק לנושא הזה. הצגנו אותו בפני נשיא המדינה, אני חושבת שיש מקום שגם הוועדה תיחשף לכל ההיבטים הללו. השלמת דוח טכנולוגיות מפציעות – הוא עוד מעט יופץ – לקידום חדשנות במרחב הממשלתי וכל התכנון האסטרטגי המשקלל. יצא דוח על כל סוגיית החרמות שנאלצנו להתמודד איתם והקצנו לכך את המשאבים המתבקשים על מנת ליצור ולעצור את כל המורכבות שהייתה. פורסמו מספר מחקרים שנוגעים להשפעות הטכנולוגיות על הפוליטיקה העולמית ועל התחרות הבין-לאומית על נתיבי סחר ותשתיות במזרח התיכון, כגון מרוץ החימוש לתשתיות הבינה המלאכותית והשלכותיו על ריבונות ה-AI, מלחמת המסדרונות וביטוייה במזרח התיכון. אני חושבת שהדברים הללו צריכים לקבל חשיפה. לדעתי המקום של זה הוא בדיוק פה בוועדה, לנהל את הדיונים, להיכנס לכל ההיבטים הללו שיש להם משמעויות בתחום המדע, ואני חושבת שזה גם יכול לעניין את חברי הכנסת ובכלל את הציבור. כפי שאמרתי, הם השתתפו באוסקה ביפן ואף הציגו את הנציגות שלנו. אני לא אכנס לכל הדברים. הקמנו חממה טכנולוגית בפריפריה בשיתוף ארגוני המודיעין וכל פרויקט "ממריאות", להכשיר בנות שירות לאומי לשירות בתחום הסייבר בגופי הביטחון והתעשייה. יש את תוכנית "קשרים", כל ההתנסות של תלמידי חטיבות הביניים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, מהמגזר הדרוזי, במקצועות ההייטק. כאן הצענו את כל תוכניות החומש כדי לנסות ולזרים פנימה את כל התחום החדש בעבור הדרוזים שלא לקחו בזה חלק בעבר בכלל. עכשיו אני אתייחס לפעילות במגזר הערבי כמובן בתוכנית העבודה לשנת 2025. יוצא קול קורא ייעודי למענקי מחקר ומלגות למרכזי המו"פ בחברה הערבית, אגודת הגליל והמשולש, מרכזי פיזיקה. עתיד להתפרסם קול קורא להקמה של ארבעה מרכזי פיזיקה חדשים – אני חושבת שזו בשורה ממש ממש טובה – במגזר הדרוזי, הבדואי, באשקלון ומרכז נוסף שהוא עדיין פתוח. תמיכה במרכזי מדעים – הפעם הזו ביקשתי שכלל הרשויות יקבלו את הסיוע הזה, למרות ששנת התקציב הייתה מאוד מאוד מורכבת. צריך לציין שכשנכנסתי לתפקיד לפני כשנה, השר הקודם כבר נידב 160 מיליון מהמשרד לאוצר, כך שנכנסנו ישר עם חוסר תמרון, ולמרות זאת הצלחנו לגייס משאבים לדברים שאת מדברת עליהם, כולל מרכזי הפיזיקה שלא היו, והגדלת התמיכה במרכזי המדעים ב-38 מיליון במספר שיא של מרכזים, 230 רשויות, שזה דבר באמת מבורך. בהקשר הזה, לקחנו את כל נושא שיקום הדרום והצפון וסייענו בסוגיה של מכון מחקר יישומי בחבל תקומה וגם בנייה של תוכנית עבודה לחיזוק החינוך הבלתי פורמלי במדעים וטכנולוגיה בדגש על ה-STEM ורובוטיקה בצפון. היקף התוכנית – כ-90 מיליון שקלים לחמש שנים. בנושא החלל – כמי שאחראית על סוכנות החלל, בפעם הראשונה מינינו בשעה טובה אישה לתפקיד יושבת-ראש סוכנות החלל, ד"ר שמרית ממן, פרסמנו קול קורא בסך 40 מיליון שקלים למעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות החלל וגם שיגור של 9 לוויני תבל וחנוכת מצפה שמש בעוספיה. קידמנו פרויקטים בשיתוף פעולה בין-לאומי, עוד כל מיני פרויקטים, כבר לא ארחיב. יש פה שיתופי פעולה טובים, גם עם סוכנות החלל האיטלקית, חתמתי גם על הסכם עם הונגריה בנוגע לחלל. יש דברים עם פוטנציאל טוב, הרבה אנשים מעוניינים לשיתופי פעולה איתנו בנושאים הללו. לגבי תוכניות יזמות ופרויקטים רוחביים שונים שנאלצנו להתמודד איתם כבר עכשיו – עשינו מיזם משותף עם שבע אוניברסיטאות מחקר למאבק בחרם האקדמי ואנטישמיות בקמפוסים. כאן רואים שזה די עזר והצלחנו יחסית לבלום. יש הרבה פעילויות שמתבצעות סביב זה, אם תרצו אני ארחיב בהמשך. יש את תוכנית מאיצי מדע כדי לספק מימון ותמיכה למיזמים מבטיחים, להאיץ את העברת הטכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה. אני חושבת שזה משהו שאנחנו רוצים יותר ויותר לחזק במדיניות של המשרד שאותו אני מובילה. אני חושבת שבהיבט של החיבור בין האקדמיה לתעשייה זה יכול לייצר פה שינויים מאוד מאוד דרמטיים בעבור זה. תמכנו בהקמה ופיתוח של תוכנית פנים-מוסדית לקידום מיזמים ועידוד יזמות בקרב חוקרים באקדמיה, מכוני מחקר. השקעה ממשלתית עד כה של 14 מיליון, 12 תוכניות מ-18 מוסדות שונים. יש 160 מיזמים בתוך התוכנית, 16 חברות שהוקמו, 20 חברות בהקמה, גיוס הון ע"ס 98 מיליון שקלים, 47 פטנטים נרשמו בפועל, 37 נוספים בתהליכי רישום. יש 23 מיזמים שקיבלו מענקי המשך בהיקף כולל של 40 מיליון, 8 מיזמים כבר מוסחרו לחממות, לתעשייה, 36 בתהליכי פנייה לשותפים בתעשייה. מה עוד? תחרות חדשנות ממשלתית שאנחנו עושים עם נציבות שירות המדינה. יש פה את הפרס של החדשנות הממשלתית, הוא מיועד למנהלים, עובדים וכל השאר. באמת הראו במהלך המלחמה פרויקטים מאוד יפים, אני חושבת שכל הדברים האלה יכולים לבוא לכאן תמיד בדיווח לוועדה, לראות את המיזמים, להיחשף אליהם. היו דברים מאוד מרגשים שבאמת נתנו מענה למצוקות שהיינו ערים להן באמצע המלחמה. הוצאנו דוחות גם בנושא אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה כבר פורסם, אני חושבת שכל הדוחות שמפורסמים יכולים לבוא לכאן לדיון כי כל אחד מהם נוגע לתחום אחר, אפשר להביא לכאן את זה יחד עם משרד האנרגיה. אני חושבת שצריכים יותר לחשוף את המחקרים והדוחות ופה זו יכולה להיות הבמה הטובה בהקשר הזה. אנחנו מובילים את עבודת הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק. יש תוכנית לאומית להגדלת מספר המועסקים ל-15% מכלל המועסקים וזאת בתוך חמש שנים. גובש צוות בין-משרדי בהובלת מר דדי פרלמוטר, חברים בו גורמים ממשלתיים, מהתעשייה, אקדמיה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה היום סך כל המועסקים בהייטק? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> 400,000. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> באחוזים. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> 11%. במגזר הערבי: מרכזי מדעים – תקציב 7.3 מיליון שקלים; תוספות למרכזי פיזיקה בחברה הערבית – 5.3 מיליון, קולות קוראים למו"פים ברשויות הערביות – 2.3 מיליון; ומלגות לסטודנטים דרוזים לתארים מתקדמים במקצועות ה-STEM. אלה הדברים שבאמת התווספו לכל הנושא הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי הקולות הקוראים, התקציב היה 4 מיליון וקוצץ, נכון? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> כן. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> האוצר עשה פלאטים כל הזמן, זה לצערי גורע בכל הדברים. אני הצלחתי עוד להביא לכך שהתקציב לא נפגע אלא אפילו עלה, אבל עם העלייה, עדיין כל הפלאטים שעשו לאחר מכן, לצערי גרעו בנושא הפעילויות וכך זה גם גרע לצערנו בחברה הערבית. אנחנו תמיד פתוחים וקשובים ונשמח לשיתופי פעולה עם הרשות לפיתוח הכלכלי והחברתי בחברה הערבית, יחד עם המשרד לשוויון חברתי, בכל דבר שניתן יהיה לקדם. זה כסף שעובר ישירות אז גם לא יהיו טענות שהכסף לא נצבע לכל הפעילות. מבחינתנו נשמח לכל שיתוף פעולה בהקשר הזה. אני אעביר את הבמה לאלון סטופל שיעדכן אותנו לגבי רשות החדשנות. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> תודה רבה, השרה, יושב-ראש הוועדה. קרן ההזנק, קרן שפתחנו בפברואר 2024 על מנת לתמוך בהקמת סטארט-אפים – אנחנו חווים בשנים האחרונות ירידה בכמות הסטארט-אפים, משיא של כ-1,400 בשנת 2014 לסדר גודל של 500 סטארט-אפים בשנה האחרונה – התחילה לפעול בתחומים שבהם יש כשלי שוק. אנחנו רואים פה את המספרים של חברות שאושרו ואנחנו באמת רואים איזושהי תנופה בתחום הזה. אלה הסכומים שהרשות השקיעה, מתקציב המדינה, בחברות: מסלול pre-seed זה פרויקטים של גיוסים, ראונדים של 2.5 מיליון שקל, שבהם אנחנו תומכים ב-60%; מסלול seed – ראונדים של 10 מיליון שקל, שבהם אנחנו תומכים ב-50%; ו- Round Aזה 50 מיליון שקל, שבהם אנחנו תומכים ב-30%, כאשר הסכומים שמופיעים פה בטבלה בהיקף ההשקעות ב- Round Aזה רק הסגירות הראשונות, זה בין שליש ל-40% מהסכום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מתוך חברות הסטארט-אפ הן בחברה הערבית או מהחברה הערבית או שותפים? << דובר_המשך >> אלון סטופל: << דובר_המשך >> בחברה הערבית אנחנו עושים מוניטורינג אחרי מספרי הקמת סטארט-אפים. ב-2023 היו ממש ספורים, ב-2024 הגענו לסדר-גודל של 12-13 והשנה אנחנו עומדים על 30. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ואם נסתכל על הפריפריה הגיאוגרפית, דרום, צפון? << דובר_המשך >> אלון סטופל: << דובר_המשך >> אין לי חלוקה פולארית. מחשב-על – יצאנו במכרז, אחרי עיכובים, למחשב-על. זכתה במכרז הזה חברת נביוס, השקעה של מעל חצי מיליארד שקל. מבחינת הרשות זו ההשקעה הכי גבוהה שלה. הם עושים איזושהי חנוכה רשמית בחודש הבא והוא אמור להערכתנו להיות פעיל בסוף דצמבר או בתחילת ינואר. 4,000 GPU 200B, שזה היום ה- GPUהחזק ביותר שיש. חממות טכנולוגיות – הקמנו השנה שתי חממות טכנולוגיות בהיקף תמיכה של 80 מיליון שקל, ששם אנחנו מכסים את ה- Opexואת ה-Capex. החממות עצמן יהיו במתכונת של Venture Creation, שהם עצמם ישקיעו כ-120 מיליון שקל בחברות בתוך הפורטפוליו שלהם, אחת בתחום האנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתית לדאטה סנטרים, והחממה השנייה, שתחליף את מדקס, מתעסקת בנושא של מכשור רפואי, ביו-קונברג'נס ושילוב של חומרה, תוכנה וביולוגיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איפה ממוקמות החממות? << דובר_המשך >> אלון סטופל: << דובר_המשך >> אחת בפתח תקווה והשנייה באור יהודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> במרכז. << דובר_המשך >> אלון סטופל: << דובר_המשך >> כן. הקרנות –אחד מכשלי השוק שאנחנו חווים זו ירידה בהשקעה בקרנות הון-סיכון ישראליות. פרסמנו את זה גם בדוח האחרון שיצא ממש לפני כחודש. בסוף 2023 תחילת 2024 הנענו את קרן יוזמה 2.0 שמשקיעה כ-30 אגורות לשקל יחד עם מוסדיים בקרנות ישראליות וכך יוזרמו לשוק סדר גודל של 3 מיליארד שקל לקרנות הון-סיכון. הסיכון של המדינה הוא רק במקרה של דאונסייד, אנחנו מעריכים שברוב הכסף למעשה לא ישתמשו. הנענו לאחרונה קרן של השקעה ישירה של 250 מיליון שקל בקרנות דיפ-טק. בימים אלו קול הקורא יצא לדרך. עד סוף השנה אנחנו נסגור את המסלול. אנחנו מדברים על 10 מיליון דולר לקרנות שמתעסקות בדיפ-טק, זה טכנולוגיות שדורשות הרבה IP, בדרך כלל שילוב של חומרה או ידע מאוד מאוד עמוק, מובלות על ידי מדענים עם תואר שני ושלישי, עם time to market ארוך, בדיוק במקומות שבהם הקרנות פחות משקיעות, ואנחנו מעריכים שזה יהיה הגל הבא של החדשנות. הקמנו מאיצי מו"פ בתעשיות ייצור על מנת לקחת חברות ייצור ולהפוך אותם לחברות טכנולוגיות, לראות איך אנחנו לוקחים את הקטע הטכנולוגי בחברות הייצור והופכות אותן לחברות הייטק. במהלך המלחמה פתחנו שלוחות של חברות הייטק בפריפריה, כולל אזורי עימות, פרויקט של 16 מיליון שקל בשיתוף עם משרד הנגב והגליל, חוסן לאומי, משרד לשוויון חברתי ותוכנית 550, מנהלת תקומה ומשרד ירושלים ומסורת ישראל. חברת ג'יסוק וחברת סייט-לאב פתחו שלוחות; פיילוטים יחד עם משרדי הממשלה בנושא של בריאות הנפש, התמודדות עם משברים ושילוב עם משרד הבריאות ומנהלת תקומה. זה גם הוצג בהשתתפות השרה ואשת הנשיא בבית הנשיא; הכשרה של מילואימניקים על מנת לסייע להם להפוך להיות יזמים, אנחנו בכלל רואים התעוררות בקרן שמתעסקת ב-ideation, בתנופה, כשאנשים מגיעים עם הרעיון בשלב המאוד מאוד ראשוני שלו. אנחנו רואים אחרי המלחמה התעוררות, עלייה של מעל 50% בהגשות של בקשות כאלה; והכשרות AI לחיילי מילואים בשיתוף עם משרד הביטחון. אחד הדברים שהבנו שיש בישראל זה נכסי דאטה, צריך להנגיש אותם לציבור, מכרז של 44 מיליון שקל, כולל בחבל תקומה עם שילוב המינהלת, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, לקחת נכסי דאטה ולהפוך אותם לנכסים שיהיו זמינים לכלל ציבור המפתחים או הממציאים על מנת להפיק יתרון מהידע שקיים כבר ממילא בתוך מדינת ישראל. שמעתי שהגשתם. תכנית לאומית לבינה מלאכותית – פרסמנו דוח, הוא הוצג בוועדת שרים לענייני מדע בראשות השרה; ארגז חול רגולטורי ביחד עם משרד החינוך על מנת שנוכל לאפשר הטמעה של טכנולוגיות חדשות מבוססות בינה מלאכותית עם כל הרגולציה של משרד החינוך והתקנות שלהם על מנת להכניס אותם ממש לתוך המשרד ולהתאמן בשביל להביא ערך של AI למערכת החינוך. כחלק מהתוכנית הלאומית ל-AI פרסמנו קולות קוראים ל-Moonshot, למאגדים, שייתנו לנו רעיונות מדהימים בתחום ה-AI. יש לנו כ-10 הגשות, הוועדה אמורה להתכנס בחודש הקרוב בשביל לבחור את הזוכים. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> מישהו מהאגפים אצלנו רוצה לומר משהו בנוסף לדברים שהצגתי? אולי המנכ"ל רוצה לומר כמה דברים? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> רק אציין בהמשך לדיווח של רשות החדשנות שהרשות התגייסה מיד בתחילת המלחמה להציל חברות עם runway נמוך שהתקשו לעמוד על הרגליים, הרבה גויסו למילואים. 250 חברות ניצלו בזכות המהלך הזה, בהובלת השרה. חשוב. דבר נוסף, כל הסיפור של אגף המדען הראשי אצלנו זו המשימה של המשרד, אנחנו מקפידים, וכך יהיה גם בהמשך, לחזק את מעמד המדען הראשי בכל המשרדים, המשרד מוביל את כל המדענים הראשיים בכל המשרדים, לקחנו על עצמנו משימה לחזק, גם תקציבית וגם במעמד, בשביל החיבורים בין המשרדים למשרד שלנו שמוביל קרן מחקר יישומית מעולה. אני אומר כאן וזה חשוב מאוד: תקציב משרד המדע ותקציב הקרן הלאומית למחקרים חייב לגדול, חייב, בהובלת המשרד ובחיזוק כל המשרדים בזכות זה. אני קורא לכולם להתגייס לעניין הזה גם בתקציב. << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> מונה מדען ראשי למשרד? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אנחנו עכשיו בשלבי סיום של הבחירה. כבר נעשתה הבחירה, רק עדיין לא דיווחתי עליה, אז אני אפגש ואז. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> ועדת האיתור המליצה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> המליצו לי וקיבלתי את ההמלצה. לטעמי בחירה טובה מאוד. מכיוון שיש פה איזה עניין טכני, שלא קשור אליי כרגע, ייכנסו בעוד כשבוע בדיוק. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> כל השדרה הניהולית במשרד מתחדשת, שני נבחרה לתפקיד מנהלת אגף קשרי חוץ. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> הכוח הנשי קצת התחזק בדרג הבכיר, צריך גם את זה לציין. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> מולמו"פ, נציג המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> צריך לזכור שפרופ' נגה שור, שבחרתי אותה להיות יושבת-ראש המולמו"פ, נבחרה להיות רקטור של אוניברסיטת תל אביב ולצערי לא מאשרים לה משפטית להישאר גם בתפקיד הזה. הייתה בחירה מצוינת והיא עשתה עבודה מעולה, נאחל לה בהצלחה בתפקידה החדש ובקרוב נמנה גם יושב-ראש מולמו"פ. << אורח >> גורי זילכה: << אורח >> קבענו פגישה עם השרה בוועדת המדע בחודש הבא, בעוד כשבועיים וחצי. אני רק אומר בקצרה, המולמו"פ עובדת כתאגיד במסגרת משרד המדע, אנחנו פועלים עם מליאה וועדות משנה וניתן דיווח מלא בעוד שבועיים וחצי. אני רק רוצה להדגיש מספר דברים בפעולות שאנחנו עושים כי המטרה שלנו בעיקרון, כגוף מייעץ, זה לייעץ לממשלה על מדיניות מדע כוללת למדינת ישראל. אנחנו מגישים את זה לממשלה באמצעות ועדת השרים לענייני מדע בראשות השרה. עשינו את זה מספר פעמים, גם בקדנציה הזו. התקבלו החלטות לדעתי משמעותיות גם בנושא החרם המדעי. צריך לזכור מספר דברים עקרוניים שאנחנו המלצנו עליהם תחת ההגדרה שמנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל הוא בחדשנות ומדע שנעשה באמצעות האקדמיה, התעשייה ושת"פ בין-לאומי. הנושא של שת"פ בין-לאומי הוא נושא מאוד חשוב. אנחנו רואים שהנושא של שיתוף פעולה בין-לאומי לא עובד בצורה פרופורציונלית מלאה לפי אוכלוסיות בעולם, הוא מתרכז בעיקר בעולם האנגלוסקסי, קצת במערב אירופה, אבל אנחנו רואים שהנושא הזה הוא חשוב ביותר, גם בנושא של גלישה, בריחת מוחות. הדברים האלה צריכים להילקח לתשומת לב. בדקנו את הנושאים האלה והמלצנו. כמו כן, ועדות המשנה של המולמו"פ עסקו בנושא של חינוך, של נושאים של STEM שהוזכרו פה, וגם הנושא של גלישה, מה שנקרא spillover, מכיוון שהמולמו"פ עוסקת רק בנושאים אזרחיים, יש לנו גם נציג מטעם המפא"ת כמשקיף לבדוק את האפשרויות של שיתופי פעולה עם השוק האזרחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מישהו רוצה לשאול או להגיד משהו? בבקשה. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר ים המלח וכאן כחבר הנהלה במו"פ ים המלח והמדבר. כבוד השרה, כבוד היושב-ראש, תודה על הישיבה. השרה והמשרד עזרו למו"פ שלנו השנה מאוד, לאחר קיצוצים די ברורים לאור התקופה שכולנו עוברים. יחד עם זאת, צריך לזכור שהמדינה באופן כללי גם העבירה עכשיו תקציב ייעודי לחיזוק הגבול המזרחי והפעילות של המו"פ, העבודה בתחום המדע מביאה חוקרים, מביאה משפחות טובות, חזקות, מגדילה את יכולות התעסוקה והפרנסה במרחב שלנו, ואנחנו צריכים זאת. אני מבין את כל הקשיים, כולנו חיים יחד במורכבות שלנו, צריך להבין שהמו"פים האלה בפריפריה – המו"פ שלנו יושב ממועצה אזורית מגילות, צפון ים המלח, תמר, ערבה, חבל אילות ומצפה רמון – זה שלוחות מאוד משמעותיות. עבודה של מחקר יישומית בתנאי קיצון, באקלים, וגם מאוד מאוד מחזק את ההתיישבות במרחב שהיום המדינה שמה עליו דגש מאוד גדול, שזה הגבול המזרחי. אז נשמח – אני אהיה ריאלי – שלפחות לא יורידו לנו את מה שיש לנו היום, ובטח שאם קצת יצליחו להוסיף זה יהיה מאוד מאוד משמעותי. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> נלחמנו על זה הפעם והצלחנו. שנה הבאה זה תקציב חדש, נילחם גם עליו. << דובר_המשך >> ניר ונגר: << דובר_המשך >> אנחנו חיילים שלך למלחמה. אז קודם כול תודה על מה שיש ובקשה גדולה לקדימה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> מסכימה גם עם כל מילה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> אסתר סיוון: << אורח >> אסתר סיוון, מנכ"לית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קודם כל, באמת ברכות על הפעילות העשירה והמשמעותית של המשרד. התרשמתי מהמגוון הגדול וגם בעיקר מההשקעות בפריפריה וההשקעות בחברה הערבית, ההשקעות הייעודיות שאני יודעת שזה גם קו שמאפיין את הפעילות שלך במשרד. יש לי שאלה בקשר לנושא החרם האקדמי. גם הוועדה הזאת וגם תת-ועדה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת עסקה בנושא בישיבות רבות ומשרדים רבים גם עוסקים ומעורבים, אבל לצערי אני לא שותפה לעמדה שהדברים הסתדרו. היו דיווחים מאוד מאוד קשים ואנחנו מקבלים דיווחים ברמה היומיומית על המשך החרמות האקדמיים, בין ברמה המוסדית ובין ברמה הפרטנית של חוקרים וחוקרות. עכשיו, עם הפסקת המלחמה וסיומה המיוחל, אני מקווה שבאמת התופעה הזאת תפחת, אבל אולי תוכלי להתייחס לנושא הזה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> בהחלט. כבר בפרוץ המלחמה, שאז סוגיית החרמות הייתה ממש בשיאה, ביקשתי מפרופ' פרץ לביא להגיש לי תוכנית ובפרק זמן קצר הוא הגיש לנו אותה. כינסתי שני כינוסי חירום, אישרנו את התוכנית, הצלחתי לגייס את רוב הכסף שהתבקש לתוכנית שהוצגה ויצאנו איתה לדרך מול כל המוסדות. אני חושבת שבסך הכל יצרנו את הבלימה של סחף שעלול היה לייצר טרגדיה בהקשר הזה. תמיד יש מקומות שיש איתם מורכבויות, אבל אמרתי והבהרתי כאן, היו כל מיני היבטים של שיח, סביב הורייזן וכדו', והיו גם מקומות בהיבטים של חרמות שקטים, שדיברו יותר על תחושות מול חוקרים, מול מורכבויות כאלה ואחרות. אני חושבת אבל שהעבודה עצמה כן עצרה את הסחף שעלול היה לגרור את המדינה למקום מאוד לא טוב. אני חושבת שבסך הכל, ממה שאני מתרשמת – אתם גוף שצריך לתת לי עדכונים, אז תנו לי עדכונים על מה שאם שומעים, כי ממה שאני מקבלת כרגע "יש, אבל" – יש את ה"אבל" הזה, עצם זה שהם צריכים להסתתר עם ה"אבל" וזה בשושואיזם ולא בפרונט, אלא במספר מוסדות מאוד מוגבל במקומות מאוד ידועים, אני חושבת שאנחנו במקום נכון. אם יש עוד מקומות או נתונים שיש אצלכם תעבירו, זה התפקיד שלכם. << אורח >> אסתר סיוון: << אורח >> אנחנו נעביר לך נתונים. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> התפקיד שלכם הוא להעביר לנו ושנדע להתמודד עם הדברים אם הם בסדר גודל הרבה יותר גדול ממה שנחשף בפנינו, אבל מהשיח עם כל הגורמים הנוגעים בדבר הצענו את הפתרונות שהוצגו לנו כמענה. כולי תקווה שבקרוב – אנחנו בשלב אחר, לקראת סיום המלחמה – הכול יחזור למסלול הנכון. אבל כמו שאמרתי אז אני גם אומרת עכשיו, אני חושבת שאנחנו לא צריכים להיתלות רק בהורייזן ולא רק באירופה, המדיניות צריכה להיות רחבה יותר ומאפשרת יותר ועל זה אנחנו עובדים עכשיו, לתת יותר אפשרויות של שיתופי פעולה מחקריים, גם במרחב האינדו-פסיפי ובמקומות נוספים. אני חייבת לציין שכמדינה יש לנו את ההון האנושי הטוב ביותר בעולם ולו כולם זקוקים, ואם יושב-ראש המועצה הזאת היה מסייע במקום לגדף את המדינה בכל הזדמנות, יכול להיות שזה היה עוזר גם יותר. תודה. << אורח >> אסתר סיוון: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> לא, זה לא היה אליך. << אורח >> אסתר סיוון: << אורח >> אני - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, אני אתן לך להתייחס במשפט אחד. << דובר_המשך >> אסתר סיוון: << דובר_המשך >> האקדמיה מייצגת בכל דרך אפשרית את האינטרסים של מדינת ישראל בעולם ועושה את זה - - - << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אז למה היא לא מגוונת? דיברתי אתכם על הגיוון - - - << אורח >> אסתר סיוון: << אורח >> מה זה גיוון? - - - << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס עכשיו לוויכוח, נעשה דיון על המועצה פה בוועדה, אני חושבת שיש לזה מקום באמת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה. << אורח >> ניר ינובסקי: << אורח >> שלום, ניר ינובסקי דגן ממערך הדיגיטל הלאומי. רציתי קודם כל להגיד תודה רבה על הפעילות הענפה הזאת. היה כאן רצף מאוד מאוד ארוך של שורות של פעילות שמאחורי כל אחת מהן מסתתרת הרבה עבודה קשה, ובתור מי שהוא שותף של משרד המדע בהרבה מאוד קולות קוראים ובהרבה מאוד פורומים, תענוג לעבוד עם המשרד הזה, יש בו אנשים מאוד מאוד טובים, אנחנו עובדים הרבה עם החבר'ה של הבינה המלאכותית, אנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד הדוקה עם המדען הראשי ובאמת אין הרבה יחידות בממשלה שכיף לעבוד איתם ואפשר להשאיר את האגו מחוץ לחדר ולעשות מדע ולקדם את התהליכים האלה במשרדים. אנחנו רואים צמא מאוד מאוד גדול גם במשרדים, גם באקדמיה, שאני מרגיש שהיא גם מאוד מגוונת וגם עובדת בצורה מאוד הדוקה עם אנשי השטח של משרד המדע, וגם בתעשייה לקולות הקוראים שהמשרד מוציא. אני חושב שיש לנו עכשיו איזשהו חלון הזדמנויות מאוד מאוד קצר כממשלה – עד עכשיו המשרדים היו מאוד מאוד עסוקים במשמעויות האדירות של הלחימה ובעוד כמה זמן הם יהיו מאוד מאוד עסוקים סביב סוגיות של תקציב המשכי וכל מיני סוגיות שמלוות שנים שבהם המצב התקציבי הוא מאתגר. יש איזשהו חלון הזדמנויות והלוואי שנצליח לנצל אותו כדי להסיט יותר תקציבים לאתגרים שהמדע מתמודד איתם. שמעתי גם בסקירה של רשות החדשנות, גם בדוחות של רשות החדשנות, יש לנו אתגרים מאוד מאוד כבדים באזור הזה וצריך תקציבים יותר גדולים כדי לתת מענה למדע יישומי. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> בהחלט. << אורח >> דינה גלעד: << אורח >> דינה גלעד, מכון שמיר מקצרין. הגעתי לפה במיוחד כדי להגיד לאנשי משרד המדע היקרים, כל מי שיושב פה – זה באמת המשרד הכי מצוין שיש – תענוג לעבוד איתכם. עומר, כמובן השרה, יואב, איריס, כל האנשים המצוינים פה, תדעו לכם שברמת הגולן הנכס הכי גדול שיש זה מכון המחקר שלנו, ואני בטוחה שבכל הפריפריות של המדינה. חשוב לי להגיד לכם, אנחנו מביאים, כמו שניר אמר, תעסוקה איכותית, חוקרים מצוינים מהארץ ומהעולם שמגיעים אלינו. השנה הקמנו שתי חברות, אנחנו מקימים מרכזי מחקר ייחודיים, הגשנו ארבע הגשות גדולות לרשות לחדשנות. אנחנו ממש צומחים וגדלים ואנחנו חייבים את העזרה שלכם, לפחות-לפחות לשמור, אם לא להגדיל, כי בסופו של דבר אנחנו פלטפורמה שמצמיחה את הכלכלה, את החברה, את הסביבה, את הכול, תשתמשו בנו. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> את ההתיישבות. << אורח >> דינה גלעד: << אורח >> את ההתיישבות הציונית. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אתם יודעים על המלחמות שהיו לי עם האוצר בהקשר הזה ושידינו הייתה בסוף על העליונה, לשמחתי. << אורח >> דינה גלעד: << אורח >> אז באתי להגיד תודה. תדעו שאנחנו השגרירים שלכם בפריפריות ואנחנו צריכים אתכם, זקוקים לכם. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לברך על כל העשייה הברוכה שלכם במשרד במשך כל השנה. אני חושב שדווקא כעת, בעת הזו, במלחמה שהייתה, בכל הקשיים שהיו, המשרד שלך נטל תפקיד מאוד מאוד כבד, גם להנגיש הרבה דברים טובים לרשויות המקומיות – כראש רשות לשעבר אני יודע עד כמה שזה חשוב – וגם כמובן למשרדי הממשלה. גם במשרד החקלאות נעזרו בכל מיני דברים יפים שנעשו, שיתופי פעולה. תבורכי ותמשיכי להצליח. תודה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי שאלה לגבי מכון ויצמן שבמהלך המלחמה נפגע. הייתי בסיור שם, אני חושב שרוב השרים היו שם, גם ראש הממשלה. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> גם אני הייתי שם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וגם את. רציתי לשאול מה הסיוע שנתן משרד המדע למכון ויצמן בשביל לשקם את מה שנפגע שם. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני יכול להגיד שקודם כל הארכנו מיד את האפשרות להגשת בקשות למחקרים, למענקים, לכל משרתי המילואים. אגב, עשינו את זה באופן גורף, כל מי שיצא למילואים ואיחר בהגשות או שהיה צריך עוד זמן, בוועדת הקרן אישרנו מיד אפשרות להגשה מאוחרת, חלק מזה כמובן מכון ויצמן, ואנחנו בשיחות איתם כל הזמן, בשיחות עם האנשים, בכל מה שאפשר לסייע. אני אשמח שיינתן תקציב גם בשנה הבאה, אגב באופן גורף, בשביל לסייע למכון. אנחנו נהיה הראשונים להתייצב, כמו שעשינו מיד. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אבל אני חייבת לומר – אני לא יודעת ליפות דברים אז אני אומרת אותם – אני הגעתי לשם, ביקשתי מהם לקבל את הנתונים לגבי הפגיעה הייתה מול החוקרים, מול המחקר, באיזה נקודות זמן, אני ממתינה עדיין. זה הדברים. צריך לזכור שהמכון עצמו צריך להציג את כל המורכבויות. לי אין כלים לראות, לחשוף, או להציג לאוצר את הבעיות שקיימות שם עכשיו על בסיס הצרכים. אמנם לא הכול תחת המשרד שלנו אבל בהחלט מה שקשור אליי יקבל את הטיפול המקסימלי, אני פשוט ממתינה לקבל את הדברים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עוד מישהו? << אורח >> אלון גליק: << אורח >> אלון גליק, מנכ"ל מו"פ עוטף עזה, מו"פ קטיף לשעבר, אני קודם כל רוצה להצטרף למה שדינה אמרה, באמת הערכה גדולה מאוד למאמצים שעשיתם כדי לשמור את התקציב ולהגדיל אותו. אנחנו באמת נמצאים במקום שצריך הרבה מאוד שיקום ועושים הרבה מאוד מאמצים. אני שומע פה איך כולם רצים קדימה ואני מקנא בהם כי אנחנו צריכים לעשות עבודת שיקום מאוד גדולה. יש פה שורה שנאמרה על ידיכם, שמשרד המדע תומך בהקמה של מו"פ יישומי גדול בחבל תקומה. אנחנו לא רואים שזה מתקדם בקצב שאנחנו רוצים לראות את זה ורציתי לשמוע טיפה יותר אם יש מילה או שתיים להגיד על איך באמת מקדמים את התחום הזה. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אתה צודק. משרד המדע, בהובלת השרה, מהרגע הראשון שנפגע המו"פ שלכם, התחיל מרצון לשקם את המו"פ שלכם ובעצם הפך לדבר ענק שאמור לקום בדרום, דומה למכוני המחקר המעולים שיש בצפון, וזה צריך להיות בקצב הרבה יותר מהיר ומהצד שלנו אנחנו דוחפים לזה. צריך לזכור שמנהלת תקומה מובילה את הפרויקט, אני מקווה מאוד שזה יהיה בקרוב. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> בואו נקיים על זה דיון ביחד עם השר אלקין, תבואו אתם ונתחיל לזרז את זה קצת יותר, במקצבים המתבקשים. אין ספק שזה יצא לפועל בסוף אבל הרבה יותר מורחב. לא הסכמנו להצטמצם למה שהיה בעבר, אמרנו שכתוצאה מהפגיעה האזור צריך לפרוח ברמות הרבה יותר גבוהות ממה שהיה קודם וכך גם המו"פ הזה. על כן אפשר לקיים על זה דיון. אנחנו נכנס דיון ונזמין אותך כמובן. << אורח >> אלון גליק: << אורח >> תודה רבה, מאוד מתחבר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את רוצה לסכם? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> ראשית, תמיד כיף לבוא לכאן. אני חושבת שבאמת כדאי מאוד שתחשפו לכל הדוחות שמוצגים מצד המשרד כי הם באמת יכולים לתת את הדחיפה מהכנסת לצרכים ולזרז את כל אותם היבטים, וגם שתהיו מודעים לכל האסטרטגיות והצרכים בראייה ארוכת טווח. אנחנו נשמח שגורמי המקצוע אצלי במשרד יבואו, מצדי פעם בחודש, להציג לך דברים. באהבה ותודה, כיף לעבוד איתך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה לכבוד השרה גילה גמליאל, תודה למנכ"ל, עומר, תודה לכל אנשי המקצוע שהגיעו לכאן. תודה על כל מה שהמשרד עושה וכל ההשקעה בפריפריה ובכל מקום בארץ. שני דברים שהייתי רוצה שהמשרד ייקח לתשומת ליבו: כל הנושא של מלגות לפוסט-דוקטורנטים, זה לדעתי נושא מאוד חשוב וצריך לתת יותר מלגות לפוסט-דוקטורנטים, בעיקר גם נשים. הנושא השני הוא שהיום אם אין לך פוסט בחו"ל, הסיכוי שלך להתקבל לחוקר באקדמיה בישראל הוא אפסי. נתקלתי בזה ופנו אליי בעיקר נשים, יש נשים מצוינות, שעושות מחקר מצוין – ויש לנו חוקרים מצוינים בארץ, באקדמיה, יש לנו חתני פרס נובל וכו' – למה מישהי שעושה פוסט דוקטורט כאן לא יכולה להתקבל גם לאקדמיה כחוקרת? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> עוד כשהייתי שרה לשוויון חברתי טיפלתי בנושא הזה של פוסט-הדוקטורט. מאיפה זה מתחיל? מהנתונים שמראים כמה נשים הן פרופסור בארץ, ואז הולכים צעד אחורה ומבינים שהחסם המרכזי היה פוסט-הדוקטורט, כי אישה, אם נעשה סדר: אם היא כבר סיימה את לימודי התואר הראשון, שלוש-ארבע שנים, אז תואר שני עוד שנתיים, ואז דוקטורט ארבע-חמש שנים, וזה בדיוק שלב של נישואין, ילדים בתחילת הדרך, אז לצאת לשנה שלמה, לעזוב את הסביבה הטבעית עם המשפחה, זה בדרך כל צובע את זה לכיוון מאוד מאוד מוגדר – לאלה שיש להן את האמצעים, אלה שיש את האפשרויות, אלה שיש תמיכה מהבית, אלה שבן הזוג יכול לעזוב את מקום העבודה. כלומר, זה יצר תמיד מורכבות. מינינו בזמנו את פרופ' כרמי שתקדם את הנושא הזה על מנת לפתור את המורכבות. היום הבעיה היא אפילו יותר גדולה בגלל מה שדיברנו עליו קודם, על החרמות שבשתיקה, הרצונות של קליטה לפוסט-דוקטורט במקומות מסוימים – אני עוד לא יודעת לומר את זה בצורה מובהקת כי אני עדיין מחכה לקבל את הנתונים. אני מסכימה איתך לחלוטין שמי שצריך לשנות את המדיניות זה ועד ראשי האוניברסיטאות, שהם אלה שבעצם קובעים את היסודות שלהם לקליטה בתוך האוניברסיטאות סביב סוגיית פוסט-הדוקטורט. אני לא רואה שום בשום בעייתיות לחזק יותר את הדוקטורט בארץ תוך כדי שליחות לחו"ל, לא בהכרח לשנה שלמה. אפשר לעשות את זה לסמסטרים, למעבדות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא שנה, זה לפחות שנתיים-שלוש. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> זה דבר שבעיניי גם יצר בהרבה מהמקרים בריחת מוחות בכלל. על כן, לחזק את עצם האוניברסיטאות שלנו שיכולות להיות מספיק חזקות בלייצר גיוון בין-מוסדי, בין קמפוסים, והיום, בעידן גלובלי קטן שאנחנו נמצאים בו עם נגישות גדולה, אם זה בזומים ואם זה ביכולות לנסוע ולחזור, לא מחייב לעזוב ששנה שלמה את כל שגרת החיים וללכת לפוסט דוקטורט בחו"ל. אני חושבת שכדאי שתקיים על זה דיון ותביא לכאן את כל הגורמים הנוגעים בדבר. כדאי שתזמין לפה גם את פרופ' כרמי. לגבי מלגות, הנה אני אומרת לך, התפתחו מלגות מאז שניסו לקדם, אם זה עוזר? מינורית, זה לא יפתור את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. לגבי הנושא של המו"פים – אין ספק שהמו"פים הם עוגן שמאפשר מחקר וגם אפשר לפתח כך מחקר יישומי, בכל המו"פים שקיימים. אולי צריך להקים עוד. אני הייתי מציע גם לתקצב אותם בתקציב שלא על פי קול קורא אלא סעיף תקציבי צבוע למו"פים בבסיס התקציב. לדוגמה, כמו מו"פ מיגל, שיש לו סעיף תקציבי צבוע בשנה. גם שאר המו"פים לדעתי היו צריכים להיות באותו הסדר, לצבוע משהו בבסיס התקציב שמגיע להם. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> כולם על אותו עקרון. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> זה שני מסלולים מקבילים, אחד למיגל וגם יש למו"פים האחרים. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> גם מיגל הופכת להיות עכשיו חלק מאוניברסיטה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, תודה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>