פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 698 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ד בתמוז התשפ"ה (20 ביולי 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל נעמה לזימי משה סולומון עודד פורר אורית פרקש הכהן נאור שירי מוזמנים: כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר אביגיל ברדוגו – משרד האוצר נטע בר זיו – רכזת תעסוקה אג"ת, משרד האוצר ברק קרוננפלד – יועץ לשר האוצר יוראי מצלאוי – סמנכ"ל משרד האוצר תמר יוסף – לשכה משפטית, משרד האוצר לאה אמזלג – מנהלת תחום השגות ועררים, משרד האוצר אושרת חסיד – רמ"ט למנכ"ל משרד האוצר גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים גיא ג'ורנו – סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המסים יעל אסיף – רשות המסים ליהי קושנר גינוסר – עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים מרגנית לוי – רפרנטית ביקורת שיפוטית, משרד המשפטים מועמר חאג' יחיא – מנהל תחום ביטוח חקלאי, משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות רועי כהן – נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים בישראל נמרוד מדאני – מנהל כללי, תנועת העצמאים אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאים ורד קמינסקי – חברת מפלגת העצמאים החדשים הילה חורש – לשכה משפטית, משרד העבודה ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס רינת נרקיס – רל"שית נשיא לשכת יועצי המס אמיר קינן – סגן נשיא לשכת יועצי המס רינה קמני – מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות מיכל וקסמן חילי – ראש אגף ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל פנינה בן דוד – מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות בישראל אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית יוני קריספין – מ"מ יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה שחר תורג'מן – נשיא איגוד לשכות המסחר אדריאן וייסברג – יושב ראש אגודת מורי הדרך ליאת נויבירט – יו"ר ועדת מס ערך מוסף ומכס, לשכת עורכי הדין ברק דהן – מנהל עסקים מקרית שמונה אפרים בנוב – מנכ"ל התאחדות מלאכה - מחוז אשדוד חנן פוטרמן – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי אוריאל כזום – סמנכ"ל קצבאות, המוסד לביטוח לאומי הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי – יו"ר נשיאות המגזר העסקי ליז אלי – דוברת, נשיאות המגזר העסקי שבתאי בירן – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל אריה רזנטל – עורך דין מכבית מאיר – משפחות החטופים אסתר בוכשטב – משפחות החטופים שמי קלדרון – משפחות החטופים אייל קלדרון – משפחות החטופים שלמה אלפסה גורן – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025, מ/1880 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, בשורות טובות. היום יום ראשון, כ"ד בתמוז התשפ"ה – 20.7.2025. על סדר היום הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה – 2025. לפני שאנחנו מתחילים, נמצאות איתנו משפחות חטופים. מכבית מאיר, בבקשה. << אורח >> מכבית מאיר: << אורח >> שלום לכולם, אני דודה של גלי וזיוי ברמן, תאומים שבספטמבר יציינו 28. אין מצב שנגיע לשם, כי אז זה אומר שהם יהיו שנתיים בשבי חמאס. אני מביאה איתי כבר חודשים רבים תמונות של ההורים של גלי וזיוי כדי שיהיו איתי כאן. טליה, אחות שלי, שמבחירה מהיום שנודע לה שהבנים חטופים, בוחרת לא להשמיע באופן ציבורי את קולה. הניסיונות שהיו לה הקריסו אותה, והיא האישה הכי חזקה שאני מכירה בעולם הזה. הגיס שלי, דורון, אבא של גלי וזיוי, כלוא בגופו. גם אם הוא היה רוצה להשמיע את קולו, הוא לא יכול. המאבק שלו זה ביכולת שלו לשרוד ולחיות - זה מה שאחות שלי דואגת שיקרה, שפשוט יחיה עד שהם יבואו. גלי וזיוי נחטפו מהבתים שלהם מקיבוץ כפר עזה, משכונת דור צעיר. גלי הלך להיות עם אמילי כי היא פחדה - לזה הוא חונך, ללכת להיות עם מי שבצרה. הוא חצה את השביל תחת אש - ויחד הם נחטפו. את הבית של זיוי שרפו עליו. כשהוא נשמע מאוד מאוד מבוהל הוא יצא החוצה. את שלושתם חטפו אל אדמת עזה הארורה. שם, במקום הנוראי ביותר, בגיהינום חייהם, על לא עוול בכפם, הם הופרדו בפעם הראשונה בחיים. אין להם יכולת לחזק אחד את השני, לחבק אחד את השני. גם לפחד ביחד נלקח מהם. הם בחיים, קיבלנו מהם אות חיים. גלי וזיוי שלנו שורדים בלי שיש לנו מושג איך, אנחנו רק יכולים לדמיין כי מעולם לא קיבלנו סרטון. אין לנו שום ויזואליה עליהם, אנחנו רק מדמיינים לאור העדויות הנוראיות של מי שהיה איתם. כל יום שהם שם זו מלחמה שלהם על החיים, על השפיות, וכל יום שהם שם זו מלחמה שלנו להיאבק עליהם. איך זה יכול להיות ובאיזה עולם אנחנו צריכים להיאבק על הלגיטימיות שלהם לחזור בחיים? אתמול הייתה צעדה ונעמה הייתה איתנו וראתה ביחד איתנו את אלפי האנשים שהלכו אחרינו וזעקו את הזעקה שלהם ושלנו. לאן הלכנו? צעדנו לשגרירות ארצות הברית. עמדנו מתחת לשגרירות והתחננו לנשיא טראמפ להפסיק את המלחמה כי כבר איבדנו את התקווה שבמדינה הזאת יושיעו אותנו ואת החיילים שנמצאים שם - חלקם בחיים וחלקם אינם בחיים. עמדנו שם וצעקנו, התחננו לנשיא טראמפ. הכנסת יוצאת עוד מעט לפגרה. לנו אין פגרה, החיים שלנו מוקדשים 24/7 לאהובים שלנו, להשיב את גלי וזיוי בחיים, להשיב את כל מי שנותר בחיים ואת מי שאינו בחיים לקבורה ראויה. אני יושבת כאן כשלצד ימין שלי משפחה שזכתה לקבל את היקיר שלה, את עופר. מצד שמאל שלי יושבת אסתר, האישה המדהימה הזאת שהבן שלה נרצח בשבי והיא לכאורה הביאה אותו לקבורה, יש לה קבר לבכות. פה אני באמצע יושבת ונלחמת על גלי וזיוי שהם בין חיים למוות. זה חייב להיגמר בעסקה שכוללת את כולם, לא להשאיר אף אחד מאחור. מה המשמעות של עסקה חלקית - ששניהם יוצאים, שאחד מהם יוצא, ששניהם לא יוצאים? זאת הסיטואציה. עסקה עכשיו, בפעימה אחת, זה מה שצריך לקרות ומהר. אין להם זמן, וזו לא קלישאה. תודה רבה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני אימא של יגב. יגב, הבן הבכור שלי, נחטף מקיבוץ נירים בשבעה באוקטובר יחד עם בת הזוג שלו רימון. רימון חזרה ביום ה-53 בעסקה, יגב נשאר במנהרות החמאס. חשבנו שאנחנו עושים הכל - כנראה שלא עשינו הכל – כדי להציל אותו ואת החטופים האחרים. יגב נרצח על ידי החוטפים שלו כשהפגיזו את המנהרה, בלחץ הצבאי. יגב נרצח ב-14 בפברואר 2024. בסוף מאי קיבלנו את ההודעה הראשונה שיגב לא בחיים. אחרי חודשיים קיבלנו את הידיעה השנייה שיגב לא בחיים, ואחרי חודש קיבלנו את הידיעה שחילצו את יגב ועוד חמישה חטופים מהמנהרה הארורה. יגב הובא לקבורה. אובדן עמום זה מה שקורה לנו, למשפחות. אנחנו לא יודעים מה קורה ליקירים שלנו. במשך חודשים אנחנו לא יודעים אם הם חיים, אם הם פצועים, מה איתם. את מה שמכבית אומרת על זיוי וגלי אמרו לה בעבר. היא לא יודעת מה קורה להם עכשיו. האובדן העמום הזה הורג את הנשמה, זו לא דאגה רגילה. תחשבו כל אחד מכם על הילד שלו, על ההורה שלו, על מישהו מהמשפחה שלו שלא עונה לטלפון כמה שעות. ככה המשפחות מהשבעה באוקטובר נמצאות. אנחנו סגרנו מעגל עם הבאתו של יגב לקבורה, אבל יש עוד חטופים בעזה, יש עוד משפחות שמתמודדות. לנו אסור להפסיק להילחם כדי להחזיר את כולם – את מי שבחיים להחזיר בחיים, את מי שהוא חלל להחזיר לקבורה. המלחמה הזאת צריכה להיות של כולנו - בעיקר של אנשי הממשל. אני מרגישה שכל יום שאני לא עושה למען המאבק הזה אני פוצעת עוד פצע מוסרי בעצמי. אני לא יודעת איך חברי כנסת, שרים וראש הממשלה יכולים להמשיך בדרך הזאת. הפציעה המוסרית הזאת הורסת את המדינה. אנחנו מדברים על שיקום הדרום. אני מנהלת הבריאות והרווחה בקיבוץ נירים, אני עוסקת בשיקום של הקיבוץ. אנחנו, המשפחה, עדיין לא חזרנו לקיבוץ, רק חזרנו לעבודה. אנחנו עוסקים בשיקום שהוא מאוד בעייתי, כל כך לא הגיוני. כשאני נמצאת בנירים אני שומעת את ההפגזות מעבר לגדר, ושומעים את זה טוב. רק כשנמצאים שם מבינים מה זה לשמוע טוב. גם בקיבוץ יואב שאני גרה בו שומעים את ההפגזות. כשאני נמצאת בנירים זה על הראש שלנו. בכל רגע נתון אני חושבת מה קורה עם גלי וזיו, עם מתן, עם נמרוד, עם כל החטופים שנמצאים שם, מה הם שומעים, מה הם מרגישים. אני שומעת את הפחד שלהם, את הזעקה שלהם. אני מבקשת שוב ושוב, ואני אומרת את זה כל שבוע - תעשו הכל כדי להחזיר אותם, אין זמן לחיים ולחללים. תודה. << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> בוקר 653. אני בן דוד של עופר קלדרון. אנחנו במשך שנה ותשעה חודשים אומרים כל הזמן ששתי מטרות המלחמה העיקריות, שזה החזרת החטופים ומיטוט החמאס, הן שתי מטרות שכשמגיעים לישורת האחרונה, וגם הרבה לפני, הן מטרות סותרות. היום קמנו לידיעה - אולי אצלכם היא ידיעה חדשותית רגילה, אבל לנו, משפחות החטופים, כל ידיעה כזאת מבעיתה – שלפיה דובר צה"ל הוציא בערבית אזהרת פינוי של דרום דיר אל-בלח, ביקש מהאוכלוסייה להתפנות במיידי כי צה"ל הולך לתקוף. צה"ל במשך כל ימי המלחמה לא תקף שם, לא הגיע לשם, ויש סיבה לכך - יש שם הרבה מאוד חטופים. ראש הממשלה כל הזמן אומר שאפשר להשיג את שני הדברים ביחד, אז הנה, הגענו לצומת ה-T שזה או לחסל את חמאס או להחזיר חטופים חיים וחללים. אני לא יודע אם יצא לכם לשמוע את הפודקאסט של "אחד ביום" כשטל שוהם דיבר, אבל במשך למעלה משעה הוא סיפר מה קורה כשהמחבלים מתחילים לחשוש ולהבין שלא הולכת להיות עסקה, מה קורה לחטופים שם. 450 מתוך 505 ימים הוא היה במנהרה ברוחב מטר. רוחב מטר זה רוחב הכתפיים. ב-12 מטר אורך הם היו ארבעה, כאשר בור השופכין, בור הצואה שלהם, הוא חלק מה-12 מטר האלה. הם אכלו 10% מהתצרוכת היומית הממוצעת שגבר אמור לצרוך, הם אכלו חצי פיתה. אני לא יודע אם כשהתנאים שלהם מורעים בגלל הדברים האלה המוות זה הדבר הכי נורא. מחבלים סדיסטיים על כל דבר קטן מתעללים בהם. עומר ונקרט, שהיה בדיוק באותה מנהרה, שהיה אחד מהארבעה, סיפר שהמחבלים כדי לתת להם את חצי הפיתה הזאת ביקשו מהם לנבוח כמו כלבים. איזה משא ומתן יש? משא ומתן למה? לעסקת סלקציה - אתה לחיים ואתה למוות? 80 שנה אחורה ביצעו בנו את הסלקציה הזאת לא בני עמנו אלא האויבים הכי גדולים. איך אנחנו נלחמים עכשיו בשביל לעשות את אותו דבר? באיזה עולם יהודים עושים דבר כזה ליהודים, אנשים עושים לאנשים? אל תגידו לי שאי אפשר להגיע לעסקה אחת בפעימה אחת. אפשר, רק צריך לרצות ולהסכים למה שצריך להסכים. הדיון על מתווה הפיצויים מאוד חשוב. גם אני נפגע מהשביעי באוקטובר בעשרות אלפי שקלים, כי מדינת ישראל לא יודעת להתמודד עם עצמאים שעובדים בשוטף פלוס. עם כל הקשרים שיש לי במשכן הזה בשנה וחצי האחרונות אני לא מסוגל בכלל להתעסק בעצמי, לא מסוגל להתעסק בפיצויים ובכסף. למה? כי יש פה עניין של חיים ומוות, יש פה עניין של הצלת נפשות. אם אני לא מסוגל גם אתם לא מסוגלים. אסור לכם להתעסק במשהו אחר. אלי דלל, ישבת איתי לפני שנה בחדר האוכל והבטחת לי שאנחנו הולכים לכיוון. מה קורה? למה אנחנו עדיין כאן? מה אתם עושים? אנשים נמצאים בגיהינום. איך אפשר עוד להסביר את זה? אל תגידו לי שאתם בורג קטן ואין לכם יכולת. יש לכם יכולת. 50,000 אנשים צעדו איתנו אתמול בחום ובלחות. רצון העם הוא לסיים את הדבר הזה. אנחנו רוצים להחזיר את הלוחמים שלנו הביתה, לא לקום יותר ל"הותר לפרסום", לא לשמוע על עוד אסונות. אנחנו רוצים ביטחון, אנחנו רוצים את המדינה הזאת חזרה למסלול של שפיות. די. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> אני דודו של עופר קלדרון. כשאני נפגש עם משפחות החטופים, ואנחנו נפגשים הרבה עם אסתר ומכבית, אני הולך על קצות האצבעות. למה? כי אנחנו ברי מזל, גם עופר וגם הילדים חזרו. בגופם הם חזרו, אבל בנפשם, לדאבוננו, עדיין לא. הטיפול ארוך, אבל הם כאן. למישהו יצא לאבד את הילד או את הילדה שלו ל-10 דקות? מה הוא הרגיש אז? תנסו לשחזר. אם הילד או הילדה שלכם לא עונים לכם לטלפון, מה עובר לכם בראש? בואו תסתכלו בעיניים של משפחות החטופים, בואו תראו את הכוחות שאוזלים להן. אי אפשר להגיד שאנחנו רק רציונאליים ולא אמוציונאליים. אין דבר כזה בקבלת החלטות. יש לנו אחריות ישראלית ויהודית כלפי האחים שלנו. אייל תיאר פה את מה שהם עוברים שם, אבל זה רק מה שאנחנו יודעים. אנחנו לא יודעים מה קורה עכשיו. אין ספק שהמחבלים הארורים האלה לא יעשו חשבון וחלילה יפגעו בחיים. אני מסתכל על הממשלה שקיבלה החלטות אמיצות במלחמה נגד איראן, שקיבלה החלטות נכונות בצפון. מה קרה בדרום? האם המטרה היא התיישבות? אם זאת המטרה, תגידו. שראש הממשלה יודיע לעם: עד שלא תהיה התיישבות לא נעזוב את עזה. שנדע את זה, שנשמע את זה בקול רם. איך לא רואים ולא מסתכלים עלינו כעם? לכו, בקרו משפחות שכולות, תסתכלו להן בעיניים, תסתכלו באותם צעירים שזה עתה סיימו טירונות, שזה עתה סיימו קורס קצינים ונכנסים בהתלהבות גדולה לעזה. המלחמה היא מלחמה פאסיבית, עומדים, לא בתנועה. כאחד שהיה במלחמה כזאת אני יכול להגיד שזה לא קל, שזאת לא מלחמה שאתה מנסה להגן על עצמך. איך אפשר להסתכל להורים בעיניים? לי היה קשה כשביקרתי. אני בטוח שאתם מודעים לזה שגם יש חיילים שלוקחים את נפשם בידם. כששאלו קצין במילואים, מג"ד בהנדסה, כמה ימי מילואים הוא עשה, הוא אמר 440 ימים. מישהו מבין מה זה? מה קורה למשפחה שלו? מה קורה לילדים שלו? האם יזהו אותו? איך הוא ישקם את המשפחה שלו? מה קורה לכלכלה שלנו? הכל טוב? אתם יודעים יותר טוב מאיתנו שזה לא כך, שהכאוס לא קטן. הריפוי יבוא רק כאשר החטופים יחזרו ואז אפשר יהיה לעשות הכל, אפשר יהיה לרפא את העם, את המשפחות, את כל המעגלים. די, מספיק. אני מקווה שכולנו נצא לפגרה מהכאוס שאנחנו נמצאים בו. << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> אני יליד חולון, ועוד מעט ימלאו 30 שנה מאז שהתחתנתי עם סמדר גורן, ילידת קיבוץ ניר עוז. כשאומרים ניר עוז מבינים את הסטטיסטיקה האיומה - אחד מתוך ארבעה נחטף או נרצח ביום הזה. אני וסמדר גרנו בקיבוץ כעשור. איזה מזל שההורים של סמדר מתו לפני השביעי באוקטובר - אבא שלה נהרג בתאונת דרכים ואימא שלה מתה מסרטן – כי אחרת הם היו צריכים להיות עם עודד ליפשיץ, עם גדי, עם אנשים בני 80 פלוס. כשאני אומר שאחד מתוך ארבעה נחטף או נרצח, אני מדבר על מיה ואבנר. עד עכשיו לא ברור מה קרה עם אבנר. הוא נמצא מת ליד הגדר של עזה. נחטף - כן, רק לא ברור אם נרצח או נהרג. מה שהיה יותר ברור זה שמיה נחטפה ונרצחה. אנחנו נקלענו לסיפור של משפחה אחת קטנה מניר עוז. יש משם עוד תשעה חטופים - חלקם בחיים, חלקם מתים - שחייבים לחזור. יש 50 חטופים וחטופה שחייבים לחזור. לא ייתכן שאני אשב ואשקם את עצמי כשיש עוד 50 חטופים בעזה. מה זה לשקם? זה להתחיל לעבוד במשרה מלאה, ללכת לסרטים, ללכת להופעות. אני לא מסוגל לעשות את זה כשאנשים עדיין נמצאים בעזה. הממשלה שלנו לא מצליחה להתנהל כמו שצריך במשך הרבה זמן. יש את הנשים המוכות, את האלימות בערים הערביות. כמה פרפרתי בשביל ההורים שלי ניצולי השואה כדי להשיג להם איזה כיסא גלגלים כמו שצריך. עכשיו אני מפרפר כדי שהחטופים יחזרו. פה זו ועדת כספים, מדברים פה על מיליונים. אני לקחתי תחת חסותי ארבעה יתומים בגירים. יש את אסיף, את בר, את גל ואת דקל, הילדים של אבנר ומיה. מי אתם חושבים עוטף אותם? מי הולך איתם לבדוק אם הדירה שהם הולכים לשכור היא בסדר? מי החזיק אותם עד שמיה חזרה וגם אחרי שמיה חזרה? אני זה שצריך לחוקק חוק כי אני מתחזק יתומים בגירים ולא הולך לעבודה, כי אני עוטף אותם, כי אני מטפל בהם? הזוי. אני לא מתפלא שהחטופים שלנו עדיין בעזה, אני באמת לא מתפלא. חבר'ה, תעשו משהו כבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:38 ונתחדשה בשעה 10:43.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. בקשה, היועצת המשפטית, הנקודה שהפסקנו בה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור לדברים שעלו תוך כדי הדיון האחרון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ינון, אולי אמירה שלך לאנשים שמחכים בבית, היום אנחנו כבר ב-20 לחודש. למה הם צריכים לחכות? מה הולך להיות? מה הלו"ז? חשוב שתגיד את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו כרגע פה בשביל לסיים את האירוע הזה, בשביל להגיע להצבעה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> האם היום הצבעה ומחר זה עובר למליאה? בוא תסביר לאנשים שרואים אותנו מה הולך להיות. הם היו בטוחים שב-15 לחודש יהיה מנגנון שייכנס. היום אנחנו ב-20 לחודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נסביר מה הולך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביחס להגדרה "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" שבפסקה (1)(ב), בדקנו אם לא מיותר החלק שמתייחס ל"שולם להם שכר בעד החודש האמור". החלטנו להשאיר את זה בנוסח. בהגדרה של "מחזור העסקאות" שבפסקה (1)(ב), התייחסנו לכך שיש חידוש ביחס לנוסח הקודם שהיה. במהלך הדיון בוועדה הוחלט להשאיר את זה, ואמיר התחייב להבהיר את הקריטריונים בהנחיה ולהעביר לוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, מתי אתה מעביר את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם נסמכים על קריטריונים שפעלתם לפיהם גם בפעם הקודמת, נכון? השאלה אם יש דרך לזרז את זה כך שזה יבוא כבר עכשיו, ביום יומיים הקרובים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ננסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי ההגדרה של "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - במהלך הדיון בהגדרה הזאת עלו שאלות לגבי התיקון שיבהיר, שיתאים בין הרישה לבין הסעיפים הקטנים. בהתחשב בזה שכך זה היה גם בפעם הקודמת, החלטנו להשאיר את זה כפי שזה. חבר הכנסת אזולאי, ביקשת להכניס הצמדה גם על הבסיס של שנת 2023 והדבר הזה לא הוכרע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נכריע היום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם אני. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> מה עם 2024 כשנת בסיס, עם הבחירה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו על הצמדה במקום זה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> זה לא במקום. זה עשרות אלפי אנשים שיוחרגו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האוצר מתנגד לזה. זו הייתה הבקשה של כל חברי הוועדה. כשנגיע לזה נכריע בעניין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה של "מקדם ההוצאות הקבועות" תיקנו את הנוסח כך שזה יהיה "לעניין ניזוק כמפורט להלן שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4)". הוועדה ביקשה שיגיעו נציגי קרן הסיוע כדי לומר שהבחירה בין 2023 ל-2024 ביחס לנשות המילואימניקים אפשרית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פה מקרן הסיוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא אנחנו אחראים עליהם << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האם יש פה שינוי? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מבחינתנו אין שום שינוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (2)(5) נמחקו המילים "באופן חריג" כך שההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שייקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה. אנחנו מתחילים עכשיו מההגדרה "נזק ישיר". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "נזק ישיר" – נזק מלחמה לגופו של נכס ששימש כמקום עסקו הקבוע של עוסק ערב התקופה הקובעת; זאת הגדרה חדשה. אנחנו נראה בהמשך שיש מתווה ספציפי לפיצוי של עסקים שנפגעו בנזק ישיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה שונה מההגדרה של נזק מלחמה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נזק מלחמה זה נזק מפגיעה ישירה של המלחמה, מנפילה של טיל על בניין ספציפי. נזק מלחמה זה כל פגיעה בנכס פרטי ובנכס מסחרי. נזק ישיר מתייחס לנזק מלחמה רק בנכס שמשמש כמקום העסק הקבוע בתחילת התקופה הקובעת. "נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35; << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה "כמקום עסקו הקבוע"? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מקום העסק שאתה פועל בו באופן קבוע. אם יש לך מכולת, זו המכולת, ואם יש לך משרד עורכי הדין, זה משרד עורכי הדין. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נניח שאתה עובד כשליח. זאת הכוונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לשליח אין מקום עסק קבוע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אם יש לי עסק שאני עובד בו פעם בשבוע? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם זה מקום העסק הקבוע שאתה מגיע אליו פעם בשבוע, זה יהיה מקום העסק הקבוע. אם אתה די ג'יי שמגיע מידי פעם לאולם האירועים, זה לא מקום העסק הקבוע שלך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מה אם אני הדי ג'יי הקבוע של אולם האירועים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא הבנתי למה בכלל עושים הגדרה חדשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצורך בהגדרה נובע מהרצון לעשות הבחנה בין תשלום פיצויים כשמדובר בנזק במישור הפרטי לבין נזק במישור העסקי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם ככה יש הפרדה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש פה מתווים חדשים לגמרי. יש מתווה פיצוי לתקופת זמן ארוכה יותר אם מקום העסק שלך נפגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא לקרוא לזה נזק ישיר עסקי? נזק מלחמה זה מושג הרבה יותר רחב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נזק מלחמה זה נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב, עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, עקב פעולות מלחמה על ידי צבא ההגנה לישראל. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא הבנתי מה ההבדל בין עסק שנפגע עד היום בצפון או הדרום והלכו לפי ההגדרה הזאת לבין עסק שנפגע במבצע "עם כלביא" בבת ים. יש ביניהם הבדל? למה ההגדרה שונה בין עסק בדרום לבין עסק בבת ים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> העסק בדרום לא מקבל חצי שנה של הוצאות מזכות. מכניסים פה תחום חדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך אנחנו יודעים מה ההבדל בין משהו קבוע למשהו שאינו קבוע? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו לא חושבים שיש דרך להגדיר את זה בצורה שתהיה יותר טובה מאשר מה שמובא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מדברת על ההגדרה של נזק ישיר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מפריע לך העניין של מקום העסקו הקבוע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הוא קבוע? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אם הוא נפגע בעסקו שאיננו קבוע? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מה שחשוב זה שלא תהיה כפילות, שלא יהיו שני נישומים שיתבעו על אותו עסק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יש לך בן אדם שיש לו גם מקום קבוע וגם מקום שאינו קבוע, הוא זכאי לפיצוי בשניהם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי סניף אחד בבת ים וסניף אחד במעלות. או שהיה לו נזק, או שלא היה לו נזק, לא משנה אם זה הקבוע או לא הקבוע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם נשארים עם ההגדרה של נזק מלחמה, זה פותר את כל השאלות של חברי הכנסת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למילה "קבוע" אין מקום. תמחקו את המילה "קבוע". << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ישי, תיצמד לחוק וזהו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הקריטריון לפיצוי הוא לא מקום העסק הקבוע, אלא נזק מלחמה ישיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו צריכים כמה דקות לחשוב על זה. הרעיון הוא לא לתת פיצוי של חצי שנה קדימה למישהו שפותח איזה בסטה יום אחד בשבוע במקום מסוים. הכוונה פה לא הייתה שלא נפצה שני סניפים. בוודאי ששני סניפים יפוצו. הכוונה פה היא למישהו מזדמן, למישהו שפתח בסטה זמנית ליום אחד באותו אזור שנפגע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מה אם הבסטה הזאת נפגעה באותו יום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יכול לפתוח מקום אחר. אחד שפותח בסטות בכל מיני מקומות, יכול ללכת למקום אחר בתקופה הזאת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אם יש לי עגלת קפה שבאה פעם בשבוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יקבל את הנזק הישיר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חצי שנה ייקח לי עד שתהיה לי עגלת קפה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חצי שנה לעגלת קפה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוך כמה זמן אתה מוציא עגלת קפה? הזמנת פעם? תזמין עגלת קפה ותראה כמה זמן זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פחות מחצי שנה בוודאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה לגבי אשת מילואימניק או מישהי שהתחילה לעבוד מהבית וזה עדיין לא המקום הקבוע שלה? מה זה משנה כל כך איפה זה קרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מי שעושה ציפורניים מהבית והבית שלה נפגע, בדירה החלופית היא יכולה לעבוד, זה העסק החלופי שלה. היא תקבל פיצוי גם על התכולה וגם על הציוד של העסק. בהמשך החקיקה אתם תראו שזו פעם ראשונה שאנחנו נותנים למי שנפגע בנזק ישיר חצי שנה הוצאות מזכות מתאריך הנזק קדימה. אנחנו רוצים להגדיר מי האנשים שייכנסו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שהיא לא תיכנס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי יש לה בית חלופי. על הנזק הישיר היא מקבלת 100%. נזק מלחמה לא השתנה, הוא קיים בהגדרה כנזק מלחמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם התעוררו שאלות לגבי הנושא של מקום קבוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה חדש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אותה עגלת קפה נמצאת פעם בשבוע באותו מקום, כי כנראה ברחוב ליד אין לקוחות. לתת לו ללכת למקום אחר - - << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אם העסק שלו נפגע בבת ים והוא קיבל בירושלים דירה חלופית, העסק שלו עדיין נפגע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ינון, מה שתיארת זה מבחינתנו עסק קבוע. עסק לא קבוע זה מישהו שמגיע פעם בחודש, פעם בחודשיים, בלי תיאום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם צריכים לדייק את ההגדרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמיר, ההגדרה של קבוע אינה נכונה לפי מה שאמרת עכשיו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה לגבי עגלת גלידה שמסתובבת בכל העיר ונפגעה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הנזק הישיר שהוא מקבל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה זה הקבוע? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> עד שתהיה לו עגלת גלידה חדשה תעבור חצי שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> המילה "קבוע" מעוררת הרבה מאוד שאלות. אני מציע להוריד אותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקו את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו צריכים זמן לחשוב על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, יש לכם זמן לחשוב על זה. אנחנו חושבים שצריך להוריד את זה. תגידו לנו למה לא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ירדה ההתייחסות לגבי יישוב ספר. תסביר למה ירדה ההתייחסות, ותתייחס לשאלה מה קורה הפעם, האם מתכוונים לתת ליישובי ספר פיצוי במסלול אדום מכוח התקנות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח פה הוא אותו נוסח כמו שהיה בחוק האחרון שהיה בכל הארץ, שהורדנו ממנו את ההתייחסות ליישובי ספר. בגלל זה אין הפניה לסעיף 35, כי בסעיף 35 יש התייחסות ליישובי ספר. פה אנחנו נותנים פיצוי על נזק עקיף בכל הארץ. מבחינת המסלול האדום - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין מסלול אדום באירוע הזה. הנזק של יישובי הספר שנמצאים בקצוות של הארץ במלחמה הזאת לא היה שונה מאזור המרכז. הנזק שלך כיישוב ספר צריך להיגרם לך בגלל היותך במקום של יישוב ספר. פה הנזק נגרם באופן שווה בכל הארץ, כולם זכאים לאותה נוסחה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל זה לא פוסל אותם מלהגיש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה "לא פוסל"? אני לא מכיר מסלול אדום במאי-יוני 2025 ואני לא מכיר שהייתה הפסקת פעילות באף מקום בארץ לפני, אבל כמובן שאם מישהו הגיש מסלול אדום זה לא מונע ממנו פה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; (3) קופת חולים; (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א -1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור; (ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; (ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; (ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; (ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994; (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה הגדרתם את התאריך כך? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מי שסגר את העסק שלו לפני תחילת המלחמה ולא נפגע בגלל המלחמה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה "דיווח"? גם למע"מ וגם למס הכנסה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> דיווח זה למע"מ. (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; (12) מי שעיסוקו בחקלאות; << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תציגו את המתווה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כמו שאמרנו בפעם הקודמת, זה נמצא בשיח עם המשרד. אין לנו מתווה כרגע להציג. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אז זה לא יורד. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> במה מדובר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מלחמת "חרבות ברזל" התאפיינה בגבולות הארץ שמאופיינים בשטחי חקלאות יותר גדולים. עכשיו אנחנו מדברים על המרכז. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אין לו ירידה אין לו תביעה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> מה שונים החקלאים במרכז? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איפה הבעיה? << אורח >> אורן לביא: << אורח >> כפיר ואני סיכמנו על נוהל בתוך משרד החקלאות ועל תקציב של עד שמונה מיליון. אנחנו נמפה את מי שנפגע ונצא עם נוהל מסודר. אין צורך להכניס את זה לתוך העסקים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זאת ההסכמה שהגענו אליה. להערכתנו יש עלות יותר נמוכה. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> על כמה כסף מדובר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד שמונה מיליון. זה מסלול דרך משרד החקלאות, לא קשור לחוק פה. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> החקלאים מקבלים בנוסף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא בנוסף. במקום שהם יהיו במתווה הם יהיו דרך משרד החקלאות. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> למה הם לא כמו יתר המדינה? למה הם משהו מיוחד? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בגלל שהם לא כמו יתר המדינה. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> בגלל שיש מי שדואג להם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בגלל שלחקלאים יש מעמד שונה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> גם ב"חרבות ברזל" עשינו מסלול מיוחד לחקלאים. מחזור ההכנסות ורכיב ההוצאות שלהם שונה משל עסקים רגילים. כל שיטת החישוב שלהם שונה. פה אנחנו סבורים שתהיה פגיעה הרבה יותר נמוכה כי אנחנו מדברים על 12 יום שבהם העסקים של החקלאות עבדו. הם היו עסקים חיוניים. כדי לוודא שלא יהיה מישהו שנפגע מסיבות כאלו ואחרות של הפצה ודברים כאלה, יש נוהל מצומצם שיחד עם משרד החקלאות נקבע ואותו גידרנו בסכום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כפיר, אם אתה יודע לעשות את זה לחקלאות, למה אתה לא עושה את זה לתיירות? << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> כי יש מי שדואג לחקלאות. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> מספר החקלאים ב"חרבות ברזל" ובמלחמה הזאת, לפחות במיפוי הראשוני שביצענו בתוך המשרד, הוא סך הכל מצומצם. אם נכניס אותם לתוך המתווה העסקי הגדול הם יהיו בסוף השרשרת. אנחנו משרד שהוא מספיק חזק, שיודע לעשות את העבודה הזאת במסגרת הנוהל, לכן אני חושב שנוכל לתת פתרון מהיר יותר, יעיל יותר ומקצועי יותר במקרה הספציפי הזה. אם היו מציעים את ההצעה הזאת ב"חרבות ברזל" לא הייתי לוקח אותה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פעמים רבות החקלאים ניזוקים מכל מיני מתווים מהסוג הזה. אני שמח על זה שבסופו של דבר גם במקרה הזה המנכ"ל של המשרד אומר שזה יסודר. אני מברך על כך. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> למה עשרות אלפי עסקים לא יזכו לפיצוי ולא יזכו לשנת בחירה? למה אי אפשר לספק 10 מיליון שקלים או חמישה מיליון שקלים כדי לעשות את הבחירה הזאת? הם מוכנים לחכות עד אוגוסט כי הם ממילא מחוץ לפיצוי. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> יש את ענף הנסיעות ואת ענף התיירות שלמעלה משנה מתחננים לדיון מיוחד. תוצאות של מחקר מראות על ירידה של 40% בין 2023 ל-2024 בענף הנסיעות. אנחנו לא זוכים להתייחסות ספציפית. כל טיל חות'י שנפל סגר לשבועות ארוכים את השמיים. אנחנו צריכים איזו שהיא התייחסות מחוץ למתווה, בתוך המתווה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקלאים הסכימו לצאת מהמתווה כדי לא ליצור מצב שהם יגישו תביעות ואנחנו נדחה אותם. אנחנו נותנים רק להם מתווה חיצוני שנותן פתרון רק לאלה שנפגעו. כל שאר הענפים נמצאים בתוך המתווה. הפתרון שניתן לחקלאים זה בגלל שהם יצאו מהמתווה. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> המתווה לא מתאים לענף התיירות. המתווה הנקודתי הזה לא נותן פיצוי למה שקרה במאי, כשכל החברות הזרות עשו אחורה פנה. יש פה ענף שלם שנפגע שאין לו התייחסות. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> איפה שר התיירות? איפה משרד התיירות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, יש לך התייחסות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עסקים שנפגעו ומדווחים דו-חודשי נכנסים לתוך הפיצוי של חודש מאי. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני חושב שהנטייה של היושב ראש הקודם הייתה כן לקיים דיון ספציפי בכל העוסקים במלאכה הזאת של תיירות – ממורי הדרך, דרך סוכנויות הנסיעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם מוסדות התרבות. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> וגם הפקות ואירועים, שאלה הגופים שנפגעים ראשונים והאחרונים להתאושש. כדאי שהוועדה הזאת תדון בנפרד בגופים האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק להתאושש. הם עוד לא חזרו. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> הם הכי נפגעו במלחמת 12 הימים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה; (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית – 40%; (ב) עם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית – 20%; << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> למה הגענו ל-40%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ככה זה היה בדיוק פעם קודמת, לא שינינו. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> זה שזה היה לא אומר שזה נכון. למה זה 40%? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם לא עברת את ה-40% אתה לא נכנס כאן. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אנחנו מדברים על תקופה של חצי חודש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הירידה שלך היא מעל 40% אתה לא באמת עסק של שוטף פלוס, הנזק שלך הוא כבר בחודש יוני. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> זה לא לכניסה לחוק, זה אם מגיע לך בסיס מזומן או לא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם אני עסק שמדווח חד-חודשי וביוני יש לי ירידה של 70%, אני לא עסק של שוטף פלוס. זה הרעיון של הסעיף. הסעיף הזה הוא לעסקים שמדווחים על שוטף פלוס, שנותנים את השירות בחודש יוני ורואים את זה בחודש אחר. אם נתתי שירות בחודש חמישי וכל ההכנסות בחודש יוני כשהייתה המלחמה נבעו מחודש חמישי, לחד-חודשי אנחנו לוקחים את יולי 2025 מול יולי 2023, לדו-חודשי זה יולי- אוגוסט מול יולי-אוגוסט. זה אומר שנכנסים גם עסקים של שוטף פלוס 45, מה שעלה כאן מקודם. ב"חרבות ברזל" זה קצת היה יותר מצומצם ומהודק כי לא רצינו לחכות. הסעיפים פה של ה-40% וה-20% זה רק לראות שאתה באמת שוטף פלוס. אם הירידה שלך במאי-יוני היא 60%, זה לא רלוונטי שניתן לך את החודשים הבאים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; זו הגדרה חדשה שנוספה במתווה הקודם, והיא מתייחסת לקבלן ביצוע שהוא קבלן בונה לעומת יזם. אם בעסק שלך יש גם ייזום וגם ביצוע, אנחנו מפרידים את העסק לפי החלקים שלו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ואם הקבלן לא רשום? יש הרבה כאלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא לא רשום אז הוא לא קבלן ביצוע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז מה הוא? הוא שיפוצניק? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, ואז הוא בנוסחה הרגילה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; זו הנוסחה שמביאה לך את אחוז הירידה במחזור העסקאות בין תקופת הבסיס לבין תקופת הזכאות, כשההנחה היא שככל ששיעור הירידה של מחזור העסקאות שלך גבוה יותר כך הפגיעה היא בגלל המלחמה. "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד בו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד' בסיוון התשפ"ה(31 במאי 2025); (ב) לעניין ניזו שמדווח בשיטת דו-חודשית – עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); "השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ד', בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטת חד- חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטת דו- חודשית – ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס ללמה נדרשת ההגדרה הזאת. הרי זה מופיע בהגדרה של תשומות קודמות בשנה הקודמת. למה הכנסתם תיקון ביחס לחודש העוקב? זה לא היה בפעם הקודמת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אנחנו ביקשנו להכניס את זה. כיוון שיכול להיות שלעסק חדש אין כמעט הוצאות בחודש הראשון, ביקשנו שזה יהיה מהחודש העוקב. זו הייתה בקשה שלנו ורשות המסים נענתה. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> לעסק שנפתח לפני ה-1.1.2023 לוקחים ממוצע של שנת 2022. למי שפתח את עסקו לפני 1.1.2023 עושים את התשומות שנה קודמת, מספטמבר 2022 עד אוגוסט 2023. למי שפתח את העסק שלו אחרי ה-1.1.2023 מחלקים את התקופה בין דו-חודשי לחד-חודשי, כאשר אנחנו לוקחים לדו-חודשי מינואר 2025 ממוצע, ולחד-חודשי - מינואר עד מאי ממוצע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל זה נובע מזה שאין לנו שנה שלמה נקייה. לקחנו את התקופה הכי קרובה למלחמה. זה גם לבקשת המייצגים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); זאת תקופת הלחימה של "עם כלביא". "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; אם תקופת הזכאות היא יוני, תקופת הבסיס תהיה יוני 2023. אם תקופת הזכאות היא מאי-יוני, תקופת הבסיס תהיה התקופה המקבילה בשנת 2023. אם תקופת הזכאות היא יולי-אוגוסט, התקופה היא המקבילה בשנת 2023. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כאן זה הסעיף של ההצמדה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו עוד בדיונים על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כרגע תכניס שההצמדה היא 2023. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש לנו התנגדות להכניס את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לוקח את שנת 2023 כדי לקבל תמונת מצב מה הסכום הנדרש, נכון? לקחת הצמדה משם עד עכשיו זה משהו שאמרנו שלא צריך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא צריך את זה? מה המדד שהיה ב-2023 עד 2025? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה שדיברו אז זה כדי לנסות ליצור מצב שבו יש לי איזו שנה שהיא שלמה ואני יכול דרכה לאמוד מה אני יכול לתת עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חושב שכמעט כל חברי הוועדה בעד ההצמדה. הסבירו פה המייצגים בשבוע שעבר שאם אתה משאיר את תקופת הבסיס אותו דבר ולא נותן את ההצמדה מ-2023 - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה לא מקבל פיצוי בכלל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כי אתה משווה את זה למשהו שעלה. גם יוקר המחייה וגם המדד עלו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה הפער כרגע? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מסלול הוצאות מזכות מדבר על ירידה של 25%. אם אין הצמדה אנחנו יורדים בין 19% ל-20% ריאלית. הדרישה של חברי הכנסת לגיטימית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הפער הוא 5%? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כל העניין הוא לשפות על 2025, נכון? מאחר ואין לך יכולת ב-2025 לקבל תמונת מצב מה הוא הסכום אתה בא ולוקח את 2023. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה לא יכול לקבל תמונת מצב של 2024 אתה הולך ל-2023. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה אנחנו צריכים להצמיד כאילו זה קרה ב-2023? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה עשית בזה שנתת להם מ-2024? הורדת להם את זה בכל מקרה מהדלת האחורית? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? מה ההבדל? << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 2024 היא שנת מלחמה. ב-2023 המע"מ עלה באחוז והעלה את כל התקורות שלנו ב-5% לפחות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> התבקשנו להצמיד את הסכומים שמתחת ל-300,000. לגבי הסוגיה שעלתה בדיון האחרון, של לקחת את תקופת הבסיס, זה דבר שמעולם לא עשינו. בקורונה וגם ב"חרבות ברזל" לא עשינו את זה. כפי שאתם יודעים, הגענו להבנות עם מרבית המעסיקים והנושא הזה לא עלה. היו חלק מהגופים שאמרו: חבר'ה, תראו, היה פה אירוע של 12 יום ואם לא נוריד ל-20% פגיעה הרבה אנשים לא ייכנסו. התשובה שלנו הייתה שהמטרה של המענק הזה היא המשכיות עסקית למי שנפגע בצורה מהותית. מאז הקורונה הלכנו על העניין הזה של 25% קבוע, לא שינינו את זה. המשמעות של הדבר הזה, בטח ובטח כשאנחנו מדברים על עסקים מתחת לרף של המיליון וחצי - זה רוב העסקים - זה 9% פגיעה או 6% פגיעה במקום 12.5% פגיעה. הסברנו למה שנת 2024 היא השנה הנכונה. כשאמרנו שזה נראה לנו הכי מדמה את שנת 2025, טענו בפנינו שעדיין הייתה שנת מלחמה, שאנשים לא הגדילו את ההכנסות שלהם וזאת לא תהיה שנה מייצגת. אחרי שנתנו את זה באים מהכיוון השני ואומרים שהאנשים הגדילו משמעותית את ההכנסות שלהם והם בכלל לא ייכנסו למתווה. זה בסדר גמור שאם הם לא נפגעו הם לא ייכנסו למתווה כי המטרה היא לתת המשכיות עסקית, לא לתת פיצוי אחד לאחד. הלכנו על לתת את אותו מתווה פיצויים אפילו שזה רק היה 12 יום. מעבר לכל העניין המהותי הזה, שזה הדבר שמוביל אותנו, יש לזה גם משמעויות תפעוליות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פחות מעניין אותי התפעולי. אתה מאתגר אותנו לתת את 2023 ו-2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, זאת הייתה ההצעה שלי מלכתחילה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא בא לשחק משחק, אני בא להיות רציני. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני מבקש מחברי הוועדה, לאור כל ההסכמות וההבנות שהיו גם בתוך החדר הזה, לא לפתוח את הדבר הזה שעלה בדיון האחרון כי הוא משנה בצורה מהותית את מה שהלכנו איתו מאז הקורונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הקורונה לא הייתה שנתיים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הקורונה הייתה שנתיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היה סגר שנתיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קורונה ו"חרבות ברזל" לא דומות ל"עם כלביא". אין שום סיבה שפה יהיו כאלה שיפסידו. אם אתה מוריד אותם בשישה אחוז ושבעה אחוז הם לא ייכנסו למתווה. אתה יכול להגיד לי שזה יהיה חד-פעמי, שאם חלילה עוד פעם יקרה מקרה כזה זה לא יהיה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אתם טענתם ללכת על 2023 כי הם לא העלו את ההכנסות שלהם. עכשיו אתה בא מהצד השני ואומר שבגלל שאנשים העלו את ההכנסה שלהם - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני בא מהצד ואומר שתיתן לו לבחור את 2023 או 2024. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הסברנו את הבעיה התפעולית של הדבר הזה. הסברנו למה אנחנו יכולים לתת את זה רק לחיילי המילואים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שמעתי בקשב רב את כפיר שאמר שאף פעם זה לא היה ושיש בעיה בתפעול. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אל תכניס לי דברים לפה. זה לא רק מה שאמרתי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כששאלתי היום את הצ'ט GPT אם הייתה באיזה שהוא מתווה פיצויים לעסקים התאמה של מחזור הבסיס, עלייה, הורדה או הצמדה, הצ'ט ענה לי: "כן, בעופרת יצוקה ב-2009 בוצעו התאמות כלפי מטה בגלל משבר הסאב-פריים שהוביל לירידה בפעילות הכלכלית של 2008". מה עשו בעופרת יצוקה? הכפילו את מחזור הבסיס ב-0.9. כמו שהכפילו אז ב-0.9 אפשר היום להכפיל ב-1.1. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, היה או לא היה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא היה מקרה דומה להיום, כן היה משבר סאב-פריים. הייתה אז ירידה של ההכנסות בכל העולם. לא היה צפי שתקופת הזכאות תהיה אותו דבר כמו תקופת הבסיס, לכן סוכם כאן שתקופת הבסיס מוכפלת ב-0.9. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> המע"מ עלה באחוז והעלה את התקורות בין חמישה לעשרה אחוזים. אנחנו לא מודדים אומדן רווח, אנחנו מודדים מחזורים. אנחנו רוצים לדייק כך שאלה שנפגעו יקבלו פיצוי. 2023 ו-2024 צריכים להיות נר לרגלינו כי זה רק 12 יום. לא הרבה ייפגעו מתוך 800,000 עצמאים, אבל לפחות שעשרות אלפים שב-2024 נלחמו כדי להרים את העסק שלהם והצליחו ייכנסו למתווה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הסיפור הוא שיהיו עסקים שלא ייכנסו בגלל שזה היה רק 12 יום, שהם לא נפגעו מספיק כדי לקבל את המענק. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> זה לא רק 12 יום. היו ביטולים גם ביולי. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> צריך להיזהר מאוד מלשחוק מתווה פיצויים. אנחנו נמצאים במדינה שבמקרה הטוב יש כל כמה שנים איזה שהוא אירוע ובמקרה הרע גם פחות מזה. אי אפשר לייצר איזה בנצ'מרק או איזה מדד שאיתו רצים 20 שנה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לכן הסכמנו להצמדה של הסכומים. המשמעות של ההצמדה זה שעסקים שנפגעו בפחות מ-10% יקבלו מענק פיצויים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לך תחשיב כמה זה יצא? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, אין לי תחשיב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אין לך תחשיב? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה נושא שעלה בדיון האחרון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מראש אומר שאתה רוצה שייכנסו פחות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, לא זה מה שאמרתי. שמנו מתווה של 12.5% על הדו-חודשי ו-25% על החד-חודשי. אנחנו לא רוצים בכוח לשלם את כספי משלם המסים על הדבר הזה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> בחודש אחד של מס הכנסה אנחנו משלמים את כל הפיצוי שתשלמו לנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתם צריכים לזכור שלמרות שמדובר ב-12 ימים אנחנו נותנים שכר על כל החודש. גם השכר שמשולם להם צריך היה לקטון, אבל כשחשבנו על זה לא רצינו לפגוע. עסק שירד ב-80% ואתה משלם לו 80% מהשכר של כל העובדים - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בניכוי אלה שהלכו לחל"ת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עזוב את החל"ת. לאלה שכן עבדו אתה משלם - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תגידו עלות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו ננסה להוציא עלות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול לנסות. גם אנחנו רוצים לשמור על הקופה הציבורית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו ננסה להביא עכשיו עלות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם זורקים לנו פה משהו בלי נתונים, בלי כלום. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הנושא הזה עלה בדיון הקודם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כרגע אנחנו מצמידים את זה ל-2023. תוכיחו לנו אחרת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כל אחד שמוכיח פגיעה מקבל את השכר של כל החודש על העובדים שהוא לא הוציא לחל"ת, לא באים ומסתכלים רק על ה-12 יום. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> אני רוצה לברך את משרד האוצר על החלטתו לא להצמיד את המענקים לעסקים מעל 300,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסוף זאת ההחלטה של חברי הכנסת אם להצמיד או לא. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> אני חושבת שזאת החלטה ראויה לא להצמיד. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> את לא מייצגת עסקים. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> את מייצגת את עצמך. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> לעסקים בירידה עשו במבצעים קודמים ממוצע של ינואר-אוגוסט או של ינואר-ספטמבר, איך שהיה נוח. אם עושים עכשיו ממוצעים, אנחנו מבקשים שיהיו ממוצעים גם לגבי עסק בעלייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה עסק בעלייה? << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> עסק בצמיחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דנו על הסוגיה של עסק בצמיחה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מדובר כאן על בדיקה שומתית של התיק, אם יש קשר סיבתי למלחמה, כן או לא. אני מתנצל אבל אני לא פותח לדיון את איך אנחנו בודקים שומות ואם יש קשר סיבתי. יש לך זכות להגיש על זה ערר, ללכת לבית משפט, לנהל את התיק איך שאתה רוצה. אני לא אפתח דיון על תיקים אישיים שלך. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אני לא מדבר על תיקים אישיים, אני מדבר על עסקים בצמיחה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא דיברת על עסקים בצמיחה, דיברת על ממוצעים שאנחנו עושים לעסקים שירדו בהכנסות. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אותו דבר אנחנו מבקשים שיהיה לעסקים בצמיחה, שתהיה התאמה למחזורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בפעם הקודמת הסברנו למה אנחנו חושבים שצמיחה לא צריכה להיכנס לתוך החקיקה. המטרה כאן היא לתת פיצוי לעסקים ברף מסוים. לא כל דבר נכנס לפיצוי הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא פותח את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה – חודש יוני 2025: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית; (ב) עוסק פטור; (ג) מוסד ציבורי זכאי; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם עוסק באילת שמדווח אחת לשנה נכנס לאותו דיווח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – חודשים מאי ויוני 2025; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן שהוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע – חודש יולי 2025; (4) לעניין ניזוק שהוא עובד המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – חודשים יולי ואוגוסט 2025; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במיוחד עשינו תיקון לדו-חודשי, כדי שייכנסו יותר עסקים בטווח הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורות ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993"; "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פותח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביולי 2025), למעט אלה: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כל מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. הפיצוי של ההוצאות ניתן פה בהתאם לתשומות השוטפות בשנה הקודמת - זה היה תשומות כפי שדווחו לרשות המסים בישראל בהתאם למועד פתיחת העסק. מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12 זה בגלל שאנחנו צריכים את התשומות השנתיות, כשלעסקים חדשים יש תקופה פחות ארוכה מ-12 חודשים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם קבלות של עוסק פטור, למרות שההגדרה כאן היא תשומות במע"מ אפס, כן נכנסות להוצאות הקבועות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התשומות בעוסק פטור, כמו ארנונה או כל מיני הוצאות אחרות, מגולמות בתוך ה-22%. במידה ואתה חושב שיש לך הוצאות קבועות יותר פשוט תבקש להגדיל את המקדם או לקבוע את המקדם לפי ההוצאות הקבועות שיש. אי אפשר לפתוח את החקיקה רק למקרה הזה. ה-22% הוא גבוה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם אני זכאי לקבל את זה כחלק מההוצאות הקבועות שלי למרות שזה עוסק פטור, תודה. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> תשומות חייבות בשיעור אפס הן אותן תשומות שנמצאות בסעיף 30(א) לחוק מע"מ, כמו פירות ירקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אילת. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> לא אילת. אילת פטור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אילת זה לא בשיעור אפס? << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> לא. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כמו פייסבוק, כמו רשתות חברתיות. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> כמו לינה של תייר. אם סוכן נסיעות קיבל חשבונית מבית מלון על לינה של תייר בשיעור אפס, זו תשומה חייבת בשיעור אפס. קבלה של עוסק פטור היא לא תשומה בשיעור אפס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה נכנס במקדם הכללי שעשינו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פיצויים בעד 38יט. (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף נזק עקיף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכל ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית – על 12.5%; (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו- חודשית – לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), והכל ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם זה חדש. תסביר למה אתם מבקשים ולמה הוא נדרש להודיע על פתיחת עסקו בניגוד למה שהיה בפעם הקודמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדו-חודשי, אם הוא פתח ב-1 במאי, זה תקופת הבסיס, הזכאות היא באותו מקום. הוא צריך להודיע ולדווח למע"מ לפי חד-חודשי, כדי שנוכל לעשות את ההשוואה בין מאי 2025 ליוני 2025. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התיקון פה זה הקלה, זה תיקון טעות שהיה בפעם הקודמת. בפעם הקודמת היה נראה שאם עוסק חד-חודשי פתח במאי הוא לא זכאי. הבהרנו פה שזה לא המצב. נתנו פיצויים בפעם הקודמת לפי הפרשנות המקלה. (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן: (א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף; (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכל לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה; כדי לקבל את הפיצוי צריך להגיש את המסמכים שעל פיהם אפשר לקבוע את סכום הפיצוי. לעניין החודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, קודם היה נדרש לצרף את הדוחות לחודשים בתקופת הבסיס. תקופת הבסיס, כמו שאמרנו קודם, זה החודשים המקבילים לתקופת הזכאות. בגלל שהחודשים לעסקים חדשים ולעסקים מסוגים שונים שלפיהם נקבעת הזכאות לפיצוי הם לא החודשים של תקופת הבסיס או החודשים המקבילים אלא חודשים אחרים, אז אותם צריך להביא כדי שאפשר יהיה לעשות את החישוב. עסק חדש צריך להגיש את הדוחות על חודשים ינואר עד אפריל 2025. (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם; (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. (ב)ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכל ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,833 שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,300 שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,400 שקלים חדשים; << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מכיוון שזה היה עד 107 אלף ₪ ושונה ל-120 אלף ₪, ביקשנו להעלות את זה לשכר המינימום לפחות. אתה לא יכול לתת 4,400 למישהו שירד 100%, להשאיר אותו בלי קיום. הדרישה שלנו הייתה לתת שכר מינימום לפחות. זו דרישה שהייתה מקובלת על משרד האוצר. אני לא מבין למה לא העליתם את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה שונה כי התקרה של עוסק פטור עלתה ל-120. אני סברתי שצריך להצמיד מעבר ל-4.7 כדי לשקף את העלייה ביוקר המחייה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז שיחזירו ל-107. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו גם אופציה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אפשר להחזיר את זה לסכומים קודמים וזה יהיה יותר סביר מבחינת הפיצוי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, זה קשור לדוחות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אין קשר לדוחות. למה זה קשור לדוחות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ככה אנחנו מזהים את העסקים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אמיר, אתה לא יכול לתת למישהו שירד 80% 4,400 שקל. כשניהלתי מאבק על זה אמרתם לי שזה עד 107 אלף שקל, שאין הרבה שמגיעים לזה. עכשיו זה 120 אלף שקל. בואו תפתרו את הבעיה הזאת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה משהו שאי אפשר לתקן, זה מחזור של 2022. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 107 מוגדר אצלנו כעוסק פטור. מה שאתה מבקש קצת בעייתי לעשות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי היום עוסק פטור כבר מוגדר עד 120, ככה אנחנו מזהים אותו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ממתי הוא מוגדר כעוסק פטור? גם ב"חרבות ברזל" היה ככה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל לא היה 120. עכשיו יש את ה-120. זה אומר שגם במערכות שלנו זה השתנה. זה אומר שאני אצטרך לעשות חישוב ידני בין 107 ל-120. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אם זה גדל מ-107 ל-120, תגדילו את ה-4,400. תהיו הוגנים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם רוצים להיות הוגנים, צריך להכפיל את זה בחצי. הפיצוי הפעם הוא פיצוי שניתן על תקופה של 12 ימים. הסכום של 4,400 נקבע על 30 ימים. לסכום שמעל עוסק פטור עושים את החישוב המסובך יותר, חישוב שמוכפל במקדם. בשביל הדבר הזה אנחנו צריכים את הדוחות החודשיים במע"מ. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם הוא יראה לך את ירידת המחזורים שלו, הוא יקבל פיצוי ראוי יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רועי, זה מתייחס רק בין 107 ל-120. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה מה שאני מבקש. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תן להם 5,500. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אל תשכח שגם יש מימושים בין 107 ל-120. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הסכומים האלה משקפים פיצוי על חודש מלא כאשר הפגיעה הייתה על 7,8 ימים. ה-4.75 זה מאוקטובר 2023 עד תחילת יוני. זה החודש שאנחנו מסתכלים עליו בכל המתווה הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תפעולית לא יותר קל להצמיד את זה לחמישה אחוז? << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> תנו עוד 0.25% , זה לא הרבה כסף, זה גרוש וחצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה את קובעת שזה גרוש וחצי? על סמך מה? את מי את מייצגת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. (ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עסק עם מחזור של 400 אלף שיש לו ירידה מעל 80% ויצא לו בנוסחה פיצוי של 7,000 שקל, כשהטבלה אומרת שהמקסימום זה 14 ומשהו, יקבל את המקסימום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גם מה שהיה בפעם הקודמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, זה לא השתנה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ד)שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. (ה)בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1; (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5; (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4; (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם יש לעסק ירידה של 80% ומעלה, צריך להכפיל את זה במקדם האחרון, בשלוש, וכך אנחנו מגיעים לסכום המקסימאלי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מניעת כפל 38כ. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק פיצויים לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש עסקים ביישובי קו עימות בצפון שהיו מפונים וזכאים לנוסחת מחזורים גם במאי-יוני 2025. הוא יכול לבחור נוסחת מחזורים או הוצאות מזכות, לא את שניהם ביחד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תביעה לקבלת 38כא (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה פיצויים לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. (ג)תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. קביעת הזכאות 38כב. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות לפיצויים סעיף 38כא, יקבע המנהל בהחלטה מנוקמת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שנה ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כשבאנו לחוקק את החקיקה הקודמת ביקשו שנקבע מועדים לשומה סופית. קבענו שמונה חודשים. בדיעבד אני יכול להגיד שמבחינתנו זו הייתה טעות. כולם חשבו שהמלחמה נגמרת בדצמבר, כשבפועל היא המשיכה בכל שנת 2024. אי אפשר בהיקף כזה של תביעות לקצוב אותנו בזמן, לכן ביקשנו להאריך את זה לשנה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אנחנו מבקשים להגיש את התביעות עד 120 יום במקום עד 90 יום, כי יהיה צבר מאוד גדול ולחץ מאוד גדול על משרדי רואי חשבון ויועצי מס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לנו יש בעיה עם זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה מאריך פה, לקבלת הפיצויים תהיה עוד הארכה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> לא משנה, זה מיום שהוגש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי לך זה לא משנה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בכל החקיקה עד היום הארכנו את זה בחודש או חודשיים. אלו היו הבקשות של לשכת רואי חשבון ויועצי המס. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רשות המסים מבקשת להאריך משמונה חודשים לשנה, מה שאומר שבעל עסק יחכה שנה מהגשת התביעה עד אשר הוא יקבל את התשובה הסופית שלו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרב גפני לא הסכים גם לשמונה חודשים. אנחנו רצינו שזה יהיה ארבעה חודשים. שמונה חודשים היה סוג של פשרה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רועי, אני לא מכיר פשרה כזאת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם הוועדה תקבל את הבקשה של רשות המסים, אנחנו מבקשים להקל על הציבור באותה מידה. למה אנחנו מתכוונים? כמו שיש לרשות המסים מועדים כך יש גם לציבור. השגה תוך איקס ימים אנחנו מבקשים להגדיל לחודש, וערר תוך איקס ימים אנחנו מבקשים להגדיל לחודש. כמו שהם ביקשו לעצמם זמן עבודה, כך אנחנו מבקשים שלציבור יהיה יותר זמן להגיש השגות וערעורים. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> נכון, מקובל, אנחנו מצטרפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שצריך לייצר פה הקבלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> או להשאיר את זה על שמונה חודשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם לא, אני אגיש על זה הסתייגות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים למה שירון אמר על השגה גם בלי קשר לשמונה חודשים או שנה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם להשאיר את זה שמונה חודשים וגם לתת להם ארכה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה מעדיף? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה אחד מהשניים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מבקשים את הארכה הזאת וגם שהצד השני יקבל את הארכה, אנחנו רואים את הלחץ בהשגות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אני מקבל את מה שירון אומר ולא מקבל את מה שאתה אומר? כי יש מישהו שמחכה לכסף הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך לזכור ש-85% מהתיקים משולמים בין שבוע ל-10 ימים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני מבקש להשאיר את זה על שמונה חודשים. שכולם יעבדו קשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דובי, זה לא רק העניין הזה. מוגשות היום אלפי תביעות מאזור הצפון של מסלולים אדומים, תיקים מורכבים. מדובר באותם עובדים שעושים את שני הדברים. אם אני נצמד לשמונה חודשים, המסלולים האדומים ייתקעו עוד טיפה, אני לא אצליח לטפל גם וגם. בסוף יש כמות מסוימת של עובדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמונה חודשים נשאר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מחזירים את הנוסח לשמונה חודשים במקום שנה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב)המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. (ג)ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במידה וביקשתי ממנו פרטים ולקח לו חודש לתת את הפרטים זה לא נספר בשמונה חודשים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה המגבלה הסופית אחרי שביקשת את המסמכים? האם זה צריך להיות בתוך השמונה חודשים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא יבוא במניין התקופה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין שינוי מפעם שעברה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> מה שחשוב זה שבקשת המסמכים היא בתוך השמונה חודשים. זה לא ברור כל כך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור שדרישת המסמכים היא בתוך השמונה חודשים. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> זה בתוך השמונה חודשים, לא ביום האחרון של השמונה חודשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם היום האחרון הוא יום. אדם שמגיש תביעה ביום האחרון זה גם לא בסדר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בסדר, ותמשיך באותו מצב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תשלום הפיצויים 38כג. (א)נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף ותשלום מקדמות 38כב(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (ב)לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38כב בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38כב(ג). (ג)אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ד)לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38כב בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ה)על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> למה ההצמדה היא מיום הגשת התביעה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפשר לתת לך הצמדה רק מהיום שאתה מגיש את התביעה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אבל הנזק נגרם לא ביום שהגשת את התביעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז תגיש את התביעה יום אחרי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> העברה, שעבוד 38כד. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו או עיקול של בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת פיצוי בשל להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות נזק עקיף המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית ומקדמה משפט או של בית דין מוסמך. (ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו- 1986, בנותנה שירתים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. פה יש הגנה על פיצוים שמשולמים לעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים. תשלום ביתר 38כה. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (ב)על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כמה הצמדה יש על התשלום ביתר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מיום התשלום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תשלום בחסר 38כו. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. קנס בשל 38כז (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים הגשת שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38כא ובין סכום הפיצויים תביעה שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38כב(א). ביתר (ב)עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38כא ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ג)עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38כא, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38כח, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ד)על קנס כאמור בסעיף זה יחול הוראות סעיף 38כה(ב). << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ברגע שאתה מטיל קנס נטל ההוכחה צריך להיות עליך. לא יכול להיות שאתה קובע בשיקול דעת שלך את היכולת להטיל קנס. זה לא כמו פיצוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא הבנתי למה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לפי איזה פרמטרים אתה יכול להטיל קנס? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ביחס לחוק. אם החוק אומר שמגיע לך חמש ותבעת 10 - זה חמש. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> זה שיקול דעת של המנהל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא שיקול דעת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> על ההפרש אנחנו יכולים לקחת את הקנס, לא מעבר. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> הקנס הוא מעבר לפיצוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל קנס גירעון הוא מעבר לפיצוי. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> נטל ההוכחה צריך להיות עליך, לא על הנישום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא גובים את זה אוטומטית. אנחנו שולחים לו מכתב, עושים לו שימוע. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> איפה כל זה כתוב? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה החוק, לא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה אותו הליך כמו שקיים פה וכמו שקיים במס הכנסה. הליך של עסקה מלאכותית זה הליך שבו המנהל צריך להגיד שיש עסקה מלאכותית. מן הסתם יש על זה ערעור, ערר, יש את כל ההליכים הרגילים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל ההליכים קיימים אותו דבר. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> שום דבר מכל מה שאמרת לא כתוב בחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה שאפשר להגיש על זה ערר רשום בחוק. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לפי המנגנון שרשום פה אתה מחליט. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כשנדון על איפה אפשר להגיש ערר או השגה יהיה רשום גם קנס גירעון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תחדד את העניין של אם הוא הגיש ביתר ב-50%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש כאן שני מקרים. יש את המקרה שהוא הגיש ביתר בגלל שהוא התרשל בהגשת התביעה ויש את המקרה, שהוא יותר חמור, של עסקה בדויה. ראינו מקרה שבו הורידו את ההכנסות של החברה לאפס והעבירו את הפעילות לחברה אחרת. זה מבחינתנו מקרה שברגע שאתה עושה אותו אנחנו צריכים לתת לך קנס. באירוע של 12 ימים, שזה שבעה ימי עבודה, יש עיוות יותר גדול בירידת מחזורים – אתה יכול לדחות טיפה את ההכנסות, אתה יכול לעשות כל מיני דברים כדי ליצור לך ירידה בהכנסות. ככל שהאירוע יותר קצר המשמעות יותר קריטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם לא יכולה להיות סיטואציה שבה אתה בתום לב חשבת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסעיף הזה הוא סעיף שהיה בקורונה ואושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא לא אושר בקלות. הוועדה בחרה את המלחמות שלה, צריך לומר ביושר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי זה ערן יעקב עלה בזום והתווכח עם גפני חצי שעה. בסוף הגיעו להסכמה על 25% קנס. ערן רצה הרבה יותר מזה כי אלה המקרים שחשבנו שצריך להיות קנס הרבה יותר גבוה. אנחנו שולחים לכל אזרח כזה מכתב לפני שאנחנו פועלים, אנחנו נותנים לו את ההזדמנות להסביר לנו. במידה ואנחנו חושבים אחרת אנחנו קובעים את קנס הגירעון והוא יכול ללכת לוועדת ערר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אם הוא אומר לך שאתה צודק ורוצה לתת את הכסף בחזרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז נגמר הסיפור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בלי קנס של 25%. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה בלי הקנס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה המקום לתת לו את הקנס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? אם תפסת שהוא רמאי ושקרן, תן לו את הקנס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם זה משהו בתום לב הוא לא יגיע לכאן. זה צריך להיות משהו ברשלנות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מי חותם על זה? מי עושה את השימוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במכתבים של קנס גירעון יש שלושה אנשים בקרן שחותמים: שני הסגנים שלי, גיא ג'ורנו ורמי יצקן, ואני. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מי עושה את השימוע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה אצלנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> האם כל אחד כזה אתה רואה? אתה מאשר אישית כל אחד כזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אחד משלושתנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אפשר שהמנהל יראה את זה? בכמה מקרים הטלת קנס של 25%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לפני שהתחיל מבצע "עם כלביא" היו לנו בין 100 ל-150 מקרים שרצינו להטיל את הקנס. אנחנו לוקחים רק את המקרים הקיצוניים למעלה. היה לנו מספר לא מבוטל של מקרים שבהם חשבנו שצריך להגיש תביעה נגד רואי חשבון או נגד מייצגים שהיו מעורבים בנושא הזה ופעלו לא בתום לב. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> ה-25% זה על הדלתא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, על הדלתא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה בודק אם האדם הגיש בתום לב? נניח אדם הגיש ואמר שהוא טעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא מטילים את זה אוטומטית. בהתחלה רצינו לעשות שימוע לכל אחד. מכיוון שאנחנו לא מספיקים להגיע לשימוע בעל פה לכל אחד אנחנו שולחים מכתב. אם הוא רוצה עדיין להופיע בפנינו הוא יכול להופיע, אבל השימוע הראשוני הוא בכתב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואם בשימוע הראשוני הוא אומר שאתה צודק והוא טעה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז מגיע לו קנס גירעון. אם הוא לא פעל ברשלנות הוא לא נכנס לסעיף הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך הוא לא נכנס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי הוא לא התרשל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היה לו 50% ביתר, אתה מיד אומר שהוא התרשל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, אנחנו בודקים את זה. אם עלו לנו כמעט 100 אלף תיקים בתוכנית עבודה ורק ב-150 מקרים אנחנו חושבים שיש התרשלות, אפשר להבין שאנחנו ב-99% מהמקרים לא נוגעים בכלל, שאנחנו נוגעים רק בהתרשלות אמיתית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בכמה מקרים הפעלת את סעיפים 38כז ו-38כח? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ב"חרבות ברזל" עוד לא הפעלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה עוד מתקופת הקורונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יכול להוציא דוח מסודר מה היה בקורונה. לגבי "חרבות ברזל" הייתה צריכה להיות ישיבה כדי להוציא את כל המכתבים אבל עצרנו את זה כרגע, אנחנו נגיע לזה בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם בשל איזה שהוא רצון לתפוס את מי שנוהגים לא כמו שצריך אתה תופס גם את הכלל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא רואה מקרה אחד שתפסנו את הכלל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסוף אתה קובע מי התרשל, אתה בוחן אם הוא התרשל או לא התרשל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו בוחנים, ויש ערכאה שיפוטית שבוחנת אותנו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש היגיון שיינתן קנס למי שבילף אבל לא יכול להיות מצב שלפלוני שקיבל 100 שקל יתנו קנס של 25%. זה לא יקרה. יכולים לתת קנס רק על הדלתא של הדיווח הכוזב. אין מצב שמישהו יביא כסף מהבית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אבל אז מה הסנקציה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם בן אדם שיקר או ניסה לגנוב הוא צריך לקבל עונש. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אם נישום הגיש דרישה ל-100 שקל וראה המנהל שמשהו לא מסתדר ומגיע לו רק 75, הקנס של ה-25% יהיה רק על ה-25. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המקרה הזה לא ייכנס כי צריך הפרש של 50%. אנחנו את הקנס לוקחים רק על ההפרש. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> שלא יהיה מצב שיהיה קנס על מענק מלא שהוחזר. הוא לא מביא כסף מהבית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> דובי, אתה אומר דברים הפוכים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא כן מביא משהו כי הדלתא זה הקנס. אם יש 100 שקלים שנותרו מה-200 שקלים, הקנס מה-100 שקלים הנותרים זה להביא מהבית. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אין מצב שמביאים מהבית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מה הסנקציה? זאת שיטת מצליח קלאסית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מסכים שזה רק על ההפרש. עדיין יש מקרים חריגים, כמו אם העברת פעילות לחברה אחרת ותבעת מיליון שקל מרשות המסים. אם אחרי שקיבלת מקדמה אוטומטית של 60%, שזה 600,000 שקל, בדקנו וראינו שאתה לא זכאי לכלום, לא ניתן לך קנס? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני רוצה שבמקרה הזה רק אתה תוכל לתת לו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוצאנו הנחיה לפיה שלושה אנשים אצלנו יכולים להטיל קנס גירעון, שזה שני הסגנים שלי ואני. לא נתנו את זה לאף סמכות, לאף רכז ולאף מפקח כי זה מאוד קריטי ואנחנו חושבים שעל כל דבר כזה צריך להסתכל. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אין בעיה שרק אתה תאשר את זה, שהחתימה תהיה שלך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נראה לי שמספיק טוב ששני הסגנים שלי, שהם הסגנים של היחידה - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חושב שאתה לא יודע להגיד מה זו טעות כי גם כשאתה בודק אחרי הבן אדם ואתה רואה שהוא באמת טעה אתה מטיל עליו קנס. אם היית אומר לי, "שמע, יש לי סמכות לא לתת לו את הקנס אם ראיתי שהוא טעה" - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן לך דוגמה של התרשלות. נניח שיש למישהו מסעדה והוא הגיש תביעה ב"חרבות ברזל" לפי נוסחת מחזורים ואת כל התשומות בשיעור מע"מ אפס הוא לא הכניס. מכיוון שהתשומות בשיעור מע"מ אפס של אותה מסעדה נותנות לו עכשיו פיצוי יותר גדול הוא כן יכניס את מה שהוא לא הכניס בפעם הקודמת. אי אפשר לשחק פעם ככה ופעם ככה כדי לקבל פיצוי יותר גדול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכי קל להגיד את הדוגמאות של כל הרמאים, אבל יש דוגמאות - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ינון, נתנו 150 - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין פה שיקול דעת. אם היה פה שיקול דעת הייתי רגוע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברגע שהוא נכנס לתהליך נגמר שיקול הדעת. אמרת שברגע שהוא נכנס לתהליך, אפילו שהוא טעה - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא ישכנע אותנו בשימוע שזה היה בתום לב הוא לא ייכנס פנימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי עושה את השימוע? שלושתכם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אם הוא אומר לכם בשימוע "טעיתי"? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה "טעיתי"? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר "טעיתי, עשיתי א',ב',ג'". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ומה אם הוא עשה את זה במכוון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם הוא עשה במכוון אתה יודע שהוא עשה במכוון. מה אם הוא אומר לך "טעיתי" ואתה רואה שזו טעות? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יכול מייצג לטעות בתום לב. אף מייצג לא חוזר לבקשות בקורונה כדי לראות איך הוא התנהג שם. יכול להיות מייצג שבקורונה הגיש עם הירקות ועכשיו מגיש בלי. זה לאו דווקא בגלל שהוא מנסה לבלף או לתחמן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש שלושה רואי חשבון שהגישו באותו יום תביעות לעסקים דומים שלהם ופעם אחת הם הוסיפו ופעם אחת לא הוסיפו. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> זה משהו אחר. לבוא ולהגיד שאתה משווה למה שהוא עשה בקורונה זה לא נכון כי יכול להיות שבקורונה היה עובד אחר שעשה את המענקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תום לב זו לא התרשלות. אם הוא פעל בתום לב הוא לא יגיע לתוך הסעיף בכלל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אמיר, הפכתם את הקנס הזה למנוף לחץ על אנשים להגיע לפשרות איתכם. אתם באים למייצגים ואומרים להם, "תשמעו, בואו תתפשרו עכשיו על 200 אלף במקום 600 אחרת נלך לקנס". אני לא מוכן לקבל את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא אמרנו מעולם דבר כזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> באו אלינו מייצגים שאמרו לנו את זה. אתה צריך להגיד פה שלא תהפוך את זה למנוף לחץ על אנשים כדי להתפשר. אם תתרשם שיש פה תום לב ושאנשים בסופו של דבר טעו כי הם לא הבינו את כל המכלול הזה, תדע להגיד להם: "תשמעו, זה מה שמגיע לכם, קחו את זה ותלכו", אל תבוא ותגיד להם: "תתפשרו כי אם לא אני אתן לכם קנס". על זה אני לא מוכן לעבור לסדר היום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמיר, אתה יכול להגיד את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא הנחינו אף פעם את העובדים שלנו בקרן הפיצויים להגיד דבר כזה. אם נאמר דבר כזה זה לא במקום, זה לא צריך להיות. כמו שאמרתי לפני, טעות בתום לב לא נכנסת להתרשלות. ההתרשלות נבדקת רק על ידי שלושה אנשים. במקרה של עסקה בדויה אני זה שחותם על הדברים - זה קנס יותר גדול מ-25%, זה קנס של 40% - אבל במקרה של התרשלות יש גם את שני הסגנים שלי שיכולים לחתום. צריך לחלק את העומס, אני לא מסוגל להגיע להכל. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנחנו עומדים על כך שכל הסיפור של הקנסות יהיה רק בסמכותו של אמיר כי עם אמיר יש לנו ניסיון טוב. אמיר הוא המנהל, זה חלק מהסמכויות שלו, זו חובתו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא חושב שנכון להתערב במי יעשה מה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה מסתכל על זה בצדק מהצד שלך אבל השערות הלבנות שאין לי זה מדברים כאלה. אנחנו בעד זה שרשות המסים תיתן קנסות לעבריינים ולמי שמנסה לרמות. כל מי שמנסה לרמות צריך לקבל קנס וצריך להיות מורתע, אין לנו בכלל ספק בעניין הזה. למה אנחנו סומכים על אמיר? כי היו מקרים שאמיר לא נתן להם לקרות, הוא אמר שלא יקום ולא יהיה. יש לנו אמונה מלאה בו. אנחנו רוצים שאם יש מקרים כאלה האינסטנציה העליונה והבכירה היא זו שתקבל החלטות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז תנחה את העובדים שלך שיעשו - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש כאן שני מקרים: 25% ו-40%. לגבי 40%, שזו עסקה מלאכותית, אני יכול להסכים שזו תהיה חתימה שלי, אבל לגבי ה-25% - בואו, יש לנו המון עבודה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> 25% זה על התרשלות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך למצוא את הדרך באמצע, צריך לחלק את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מתערב לרשות המסים בעבודה שלהם. כמו שאני לא מטיל דופי בעצמאים ואני כועס על רשות המסים כשהם מטילים דופי, כך אני לא מטיל דופי בעובדי רשות המסים. את הבעיות עם רשות המסים יש מקום אחר לפתור, לא בחוק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שתצא אמירה שלך שזה לא יהיה מנוף לחץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, יש עובדים תחתיך שאתה אחראי עליהם כדי שלא תצא תקלה תחת ידם. מי שיש לו בעיה יכול לפנות אליך ואתה תדע להתמודד עם זה. אני לא רוצה להכניס את זה בחקיקה. אני מסתכל על כל העובדים שלך כהגונים, כישרים, אני לא מסכים לשום אמירה אחרת בעניין הזה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> תודה, ינון. חשוב שאמרת את זה כי מה שנאמר פה היה בלתי נסבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יהיה מותר לעוסק לבוא אליך ולהגיד: "תשמע, הטילו עלי קנס של 25% לא בצדק כי עשיתי את זה בתום לב" ואתה תצטרך לבדוק את זה אפילו אם זה לא בחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לכל מי שפונה אלי אני תמיד נותן תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה לא צריך להצטדק במי שאתה. אתם עובדים הגונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר להסתמך על פרסונה שנקראת אמיר, זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בחוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אם נעלה את הסכום של אדם שקיבל ביתר מ-50% ל-75%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 50% זה כבר סכום גבוה. סכום של מעל 50% זה מישהו שמגיע לו מיליון והגיש מיליון וחצי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עסקה מלאכותית 18כח. היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל או עסקה בדויה את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (2) "עסקה" – לרבות פעולה. השגה וערר 38כט(א) (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. (2)השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכות לפיצויים. (3)העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (4)העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום 18 חודשים מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. (5)לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם הגשתי השגה או ערר אני צריך להחזיר את הכסף? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> רק אחרי החלטה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא רק אחרי החלטה. כשאתה מגיש שומה למס הכנסה, את מה שמוסכם אתה משלם ואת היתרה אתה משאיר אצלך. פה זה הפוך, אנחנו המשלמים, לא הנישום הוא המשלם, ואנחנו אלה שנותנים מקדמה תוך 21 יום בלי לבדוק את התביעה. במקרה כזה צריך להשיב את הכסף בלי קשר להשגה. אם זה יהיה קשור להשגה ולערר, יפוצצו את המערכת רק כדי להגיש השגה ולא להחזיר את הכסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הטופס המקוון שיקבע המנהל הוא טופס לא קיים? << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> קיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לציין את הטופס שקיים? נראה שצריך לקבוע טופס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הטופס קיים מהתביעות הקודמות. יש פה התאמות קטנות לגבי 2023. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה צריך שיקבע המנהל? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש תיקונים קטנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הבעיה לכתוב שההשגה תוגש בטופס מקוון ותכלול את הפרטים הדרושים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש טופס ספציפי או טופס מקוון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התביעה פה מקוונת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה צריך שיקבע המנהל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי כרגע אנחנו צריכים לעשות עוד כמה תיקונים. לנושא של ההשגה יש עוד קצת זמן. אנחנו לא רוצים לעכב את החקיקה, אנחנו נקבע את הפרטים בהמשך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שהטופס קיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני עושה בו תיקונים ל"עם כלביא". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לזה השפעה על היכולת שלהם להגיש, לסד הזמנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין שום השפעה על להגיש ועל סד הזמנים. ברגע שיגיע הזמן להגיש את ההשגות הכל יהיה בתוך המערכת, תהיה להם ודאות מלאה. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> מה אם יש עוסק שב-2023 היה חולה ובגלל זה 2023 לא מייצג את הירידה שלו? אם הוא ירשום את המחזור של 2024, זה נחשב מעשה - -? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם על כל דבר שתעשה תיתן הבהרה, תסביר ותצרף מסמכים, אנחנו לא נראה בזה התרשלות. << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> שלומית שאלה קודם לגבי קריטריונים לחריגה מהנוסחה. קורה הרבה פעמים שעצמאים מגישים תביעה ומקבלים מסמך שאומר: אנחנו עכשיו רוצים בדיקה פרטנית. באיזה מקרים עושים בדיקה פרטנית וחורגים מהנוסחה? האם יש קריטריונים? מגיעים אלי מאות מקרים כאלה. לא ברור לי מתי עושים בדיקה פרטנית. אם כוונת המחוקק להיטיב עם העסקים, למה לרדת איתם לפרטים ולקחת מהם את מה שהם קיבלו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בימים הקרובים תצא הבהרה מסודרת על ירידות טבעיות, על תנודתיות ועל מה אנחנו בודקים בהוצאות קבועות. יכול להיות שזה יהיה מקובל או לא מקובל אבל לפחות תהיה הבהרה אחידה לכולם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב)על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38ל, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הרר ועל המועד להגשתו. ועדת 38ל. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע ערר כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38כט(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> יש מועדים לוועדת ערר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 120 יום עד שהם נותנים החלטה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> נתקלנו בקורונה במצב שוועדת הערר נדחתה כי לא היו חברי ועדה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין שום בעיה עם חברי ועדת הערר של הקורונה, הם בפניות מלאה לאירוע הזה. לא אמורה להיות שום בעיה של סדי זמנים. לגופים שיש להם סמכויות שפיטה אנחנו בדרך כלל לא קובעים סדי זמנים לקבלת החלטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היינו קובעים סדי זמנים נראה לך שהיה יותר טוב? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה תלוי בגוף שמקבל את ההחלטה. יש גופים שבהם אין שום בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את חושבת שאולי כדאי שנקבע פה את הזמנים? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני חושבת שאין פה בעיה ספציפית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוועדה מתפקדת בצורה מדהימה, בזמנים קצרים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אם לא תהיה ועדת ערר מאיזו שהיא סיבה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא אמורה להיות בעיה בהקשר הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רשות 38לא. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, לייצג בשינויים המחויבים. תקופה 38לב. (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת חליפית באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור בסעיף 38יט, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. (ב)לעניין סעיף זה – "פעילות מופחתת", בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; "התקופה החליפית" – (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. פיצויים בעד 38לג. (א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 38יט, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר נזק עקיף בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה לניזוק נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות שנפגע בנזק פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף ישיר בתקופה קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: הקובעת נזק ישיר, כמו שאמרנו קודם, זה נזק מלחמה, זה נזק מפגיעה ישירה שנגרם לעסק. מי שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, בתקופת ה-12 ימים, זכאי לפיצוי בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת. (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ז' באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025); << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> חודשיים וחצי אני צריך להיות סגור? אם נפגעתי ב-15 ביוני, אני צריך להיות סגור עד 31 באוגוסט? איפה ההיגיון? חודשיים וחצי אין לי פיצוי, אין לי כלום? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לא יכול להיות שהתנאי יהיה שהעסק ייסגר. יש עסקים רבים שהפעילות שלהם נגדעה בצורה חלקית, כמו ספר שאיבד את המספרה וממשיך לתת שירותים באופן חלקי, כמו מסעדה שלא ניתן להשמיש אותה לקבלת קהל אבל עושה טייק אווי מהמטבח. כיוון שהמנגנון שנקבע בסעיף הזה הוא מנגנון של הוצאות מזכות, כלומר שאני אקבל פיצוי רק לפי גובה הירידה, אני לא רואה מניעה שייעשה יישום של הסעיף הזה לפי גובה ירידה בפועל - מי שחזר לפעילות חלקית יקבל פיצוי לפי פעילות חלקית - כמובן בכפוף לבדיקה של המנהל ולזה שבאמת יש נזק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביקרתי באחד מבתי הקפה בתל אביב שנפגע מההדף. הוא חזר לפעילות כחמישה או כשבעה ימים אחרי הפגיעה למרות שכל הוויטרינות שלו הלכו, למרות שהוא ספג נזק מאוד כבד. אני חושב שהנוסח פה מאוד בעייתי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> את הנזק הישיר על הוויטרינות הוא מקבל בכל מקרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על הנזק הישיר, אני מדבר על הנזק העקיף. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בהקשר הזה אמרנו שיינתן פיצוי גם לגבי הנזק העקיף. בטווח של בין חודשיים לחצי שנה אנחנו נותנים - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה צריך שחודשיים הוא לא יעבוד? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יוראי, אם נפגעתי ב-15 ביוני וחזרתי לעבודה ב-15 באוגוסט, לא מגיע לי כלום? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא צריך חודשיים או חודשיים וחצי להיות סגור בשביל לקבל את הפיצוי הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של החודשיים וחצי? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> על חודש הוא מקבל במסגרת המתווה הכללי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו רוצים לתת לאותו אחד שהעסק שלו נפגע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> המטרה שהוא יחזור כמה שיותר מהר לפעילות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יוראי, אתה עושה בדיוק הפוך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר לו לא לחזור חודשיים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זו לא קביעה שלו, זו קביעה של שמאי מס רכוש. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם הוא חוזר לעסק זו לא קביעה של שמאי מס רכוש. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> איך הוא יחזור, העסק הרוס. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> נקבע לו מועד חזרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אותו אחד שהעסק שלו נפגע הוא לא כמו אותו אחד שלא היה בעבודה באותו זמן. אם יש אחד שהעסק שלו נהרס הוא צריך לקבל מהרגע הראשון לא רק - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אם הוא נכנס הוא יקבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא נכנס עכשיו. אתה אומר שצריך חודשיים וחצי שהוא לא ייכנס. למה? מספיק יום אחד שהוא לא נכנס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו חייבים לקבוע איזו שהיא תקופה. יכול להיות שחודשיים זה הרבה, אבל חייבת להיות תקופת בסיס. צריך שלפחות ביולי הוא לא עבד כי אחרת, כמו שירון אמר, יהיה לו אינסנטיב לדחות את זה. אם תגיד מהרגע הראשון יהיה לו אינסנטיב לא לשקם את הנכס שלו בזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר שצריך להגיע למשהו, אבל חודשיים - - << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אני חושב שאפשר ללכת, כמו שליאת הציעה, לפי ירידה במחזורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לזה אני מתנגד. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אם הוא מקבל את הפיצוי מהיום הראשון, לא משנה - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איזה פיצוי הוא מקבל? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> פיצוי על נזק עקיף. אני רוצה להחזיר אותו לפעילות כמה שיותר מהר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוצאות קבועות, שכר, ועוד 15,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> : פה אין לאדם לאן לחזור ולכן מגיע לו יותר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אם אין לו לאן לחזור ובכל מקרה הוא נכנס לתקופה הקובעת, אין בעיה, אבל אם יש לו אפשרות לחזור בתוך החודשיים - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה לא ללכת על חודש? למה אתם הולכים על חודשיים וחצי? לך על חודש. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לחודש אין משמעות. אף אחד לא יספיק לתקן בחודש. << יור >> אהיו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה אומר לו? לא תקבל את הפיצוי כי לא תספיק לתקן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יוראי, אם החזרת אותו בחודש השני, למה על החודש הראשון הוא לא יקבל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם בחודש הוא לא יצליח לשפץ ודאי שמגיע לו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> מה המשמעות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאתה נותן לו את החודש. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> איך עודדתי אותו בזה לחזור לעבוד? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אנחנו רוצים לעודד את הכלכלה, נכון? זה יעודד את הכלכלה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אין לנו דמי קיום כשהעסק שלנו נפגע. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> חודש זה קצר מידי. חודשיים זה הטווח שחשבנו שגם נותן פיצוי סביר וגם מאיץ את החזרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הרבה זמן. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> נחשוב על זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא יכול לקיים את העסק שלו ב-50%, ב-40%, ב-60% אני לא חושב שהמדינה צריכה לתת לו תקופה נוספת. יכול להיות שיש עוד עסקים שלא נפגעו ובגלל המלחמה הזאת ירדו ביולי ובאוגוסט בהכנסות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל הם לא קיבלו טיל. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> מה יהיה האינסנטיב של מסעדה שיכולה להפעיל איזה מטבחון טייק אווי לחזור לעבודה במצב הזה שאתה מתאר? הוא יגיד, "אני יכול להפעיל טייק אווי, מחזור של 20% ממה שהיה לי, אבל אני לא אפעיל כי אז אני לא אקבל כלום". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אז הנוסחה הופכת להיות לא מדויקת, אתה יודע את זה טוב מהקורונה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> זה רק למי שתקבע שקיבל טיל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה יודע טוב מאוד שזה לא קשור אם היה או לא היה טיל. אתה יודע טוב מאוד שמסעדות בזמן הקורונה שסגרו ועבדו רק מהמטבח, מהפסדים במשך שנים עברו לרווחים. אתה רוצה שניתן לו פיצוי כפול, דרך הוצאות קבועות ודרך זה שהוא הקטין את הפעילות שלו והלך רק למטבח. הרעיון של הסעיף הזה מדבר רק על עסקים שנסגרו כליל, שלא יכולים להתקיים כרגע, לא על עסקים חלקיים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה סעיף תקדימי. פתחנו אותו בגלל הייחודיות של הסיטואציה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף תקדימי כי היינו במצב תקדימי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין בעיה, אבל הוא לא נועד להתמודד עם המקרים הרכים האלה, הוא נועד להתמודד עם אותם עסקים שעכשיו חצי שנה, שמונה חודשים או שנה לא יכולים לעמוד על הרגליים. הסעיף לא נועד לאותם עסקים שיוכלו לחזור בעוד חודש או חודש וחצי, לא צריך לקחת את זה לשם. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> נזק שלוקח חודש וחצי לשפץ הוא נזק גדול. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> על הנזק הוא מקבל. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני רוצה לחדד את הדרישה המשפטית שנדרשנו אליה פה. כשיש לי עסק שנמצא באזור שהוא אזור אדום והוא חלילה קיבל פגיעה ישירה או חלילה כתוצאה מפעולת האיבה או מהמלחמה נגרם נזק, הוא זכאי לפיצוי של מסלול אדום, לפיצוי מלא. מה קרה לנו במבצע הזה? כל המדינה הפכה להיות שדה קרב אחד גדול. כיוון שאותם אזורים לא נמצאים כחלק מיישובי הספר בחוק מס רכוש ובתקנות שהותקנו מכוחו, נדרשנו לעשות חקיקה פרטנית ולתת לאותם עסקים שקיבלו פיצוי בגין נזק ישיר איזה שהוא פיצוי אחר. עכשיו עולה השאלה איזה סוג של פיצוי. העלינו את האפשרות של פיצוי בגין נזק אדום בל זה לא היה מקובל והגיעו לפשרה שיהיה פיצוי של הוצאות מזכות. למה לא לתת לעסק שעבד באופן חלקי את אותו פיצוי של הוצאות מזכות? אותה מסעדה שעשתה טייק אווי והרוויחה יותר ממילא לא תהיה זכאית לפיצוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם תהיה לה ירידה בהכנסות היא תהיה זכאית. הרבה מסעדות בתקופת הקורונה שהמשיכו לעבוד רק במטבח ירדו ב-50% במחזורים והרווח שלהן קפץ פי 3. למה? כי לא היו להן הוצאות. הן גם קיבלו פיצוי מאיתנו וגם העלו את הרווח שלהן לראשונה. אחרי שלוש שנים של הפסדים בדוחות הכספיים ראינו פתאום רווח עצום. הן קיבלו מאיתנו פיצוי אבל זאת לא הייתה המטרה של החקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על זה אני מסכים איתך. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מה שסיכמתי עם שר האוצר זה שעסקים שנפגעו ב"עם כלביא" יקבלו פיצוי בגין אובדן הכנסה. לגבי עסקים שנסגרו כליל, חודש מיום הפגיעה הם מקבלים לפי המסלול. זאת הייתה הסגירה, ככה צריך להתנהל. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> דובי, אני לא מכיר שסגרנו - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> סגרנו שמקבלים מהיום הראשון. חבל שאתם מנסים עכשיו לדבר על חודשיים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> באותה ישיבה שהייתה אמרנו שיינתן מענה, לא אמרנו באיזה אופן, לא אמרנו כמה חודשים. גם אנחנו באותם רגעים לא ידענו ולא דייקנו את זה מקצועית. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני דייקתי את זה עם שר האוצר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הרציונל לגבי החודשיים הוא מאוד ברור. יש פה סעיף סופר תקדימי שפותח אותנו גם לגבי מבצעים קודמים. המטרה של הסעיף הזה היא לתת פיצוי לאותם עסקים שאין להם יכולת לאורך זמן, לא לתת לבן אדם שיש לו יכולת בחודש או בחודש וחצי להחזיר את העסק שלו לפעילות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה מוריד לי פה משכורת של חודש או חודש וחצי. האם כולם פה מוותרים על משכורת של חודש ככה? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אפשר להתווכח על הטענות. אני חושב שלתלות את זה בסיכום כזה או אחר זה פחות האירוע, אבל אנחנו נחשוב על זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני מציע לסגור את האירוע הזה על חודש מיום הפגיעה. הכוונה הייתה לתת לאנשים שנפגעו חודש וצפונה. רוב העסקים נסגרו כליל, אם זה המינימרקט, המסעדה, הסופר, העסק לצעצועים. למה חודשיים וחצי? אם בחודש השני הוא ירצה להשתקם, למה שהוא יפספס את החודש הזה? אף אחד פה לא התנדב לוותר על משכורת של חודש. חודש ימים זו אמירה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מדובר על אנשים שקיבלו טיל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של מחצית ממספר הימים בתקופה הנוספת, לפחות. העסק צריך להיות סגור כל יולי וכל אוגוסט כדי לקבל את הפיצוי על יולי-אוגוסט. לגבי חודשי הזכאות הנוספים, שזה ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר, צריך שהעסק יהיה סגור לפחות מחצית מהתקופה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בכל דו-חודשי או חד-חודשי אתה מבקש ממני שאני אהיה לפחות חודש אחד - -? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך תבדוק את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם אני דו-חודשי ואני מדווח ב-9.10 וב-5.9 סיימתי את השיפוץ, אין היגיון שהמדינה תשלם חודשיים הוצאות מזכות. במקרה כזה אני לא אהיה זכאי. אם פתחתי את העסק ב-2.10 ואני מדווח דו-חודשי, אני אהיה זכאי, זה מעל חודש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> גם בחד-חודשי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתה אוכף את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זמן השיקום צריך להיקבע לפי מתי שהמהנדס שלנו קובע. אם אנחנו אומרים שהשיקום הוא חודשיים אבל לוקח לו שנה וחצי, הוא עשה את זה ב-slow motion שלו, אנחנו לא יכולים להתערב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יודע מתי פתחתי, אם זה היה ב-10 בנובמבר או ב-14 בנובמבר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יצטרך להצהיר על זה בתביעה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> בכל התביעות יש הצהרות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם זמן השיקום אמור להסתיים ב-1.9 והוא יוכיח שהוא סיים ב-5.9 כי הוא התעכב, זה יהיה בסדר, אבל אם הוא סיים בסוף דצמבר, זה לא הגיוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אם הוא סיים בסוף נובמבר בגלל נתונים אובייקטיביים שגרמו לו לעיכוב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יצטרך להוכיח למה. המהנדסים והשמאים שלנו נמצאים בשטח ויודעים את זמן השיקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אתה לא יודע איך זה עם בעלי המקצוע, עם הזמינות, עם הפועלים, עם סגר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם יש לו בעיה של זמינות נכניס חברה משקמת שלנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה גם עושה לו גיוס כוח אדם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה גיוס כוח אדם? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה זאת אומרת למה? אם הוא סיים לשפץ, למחרת יש לו 20 עובדים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל הנוסחה כאן אומרת שתשמור על העובדים אם זו תקופה של פחות מחצי שנה ותקבל 75% מהשכר שלהם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שימו לב מה נאמר פה. מה הוא אומר לך? תשמור על העובדים ותסבסד את השכר ב-25%. מאיפה תסבסד את השכר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא היה באוקטובר 2023? אז לא צעקתם על זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מאיפה תסבסד את ה-25%? מה-15,000 שאתה מקבל על האוכל של הילדים שלך תסבסד את ה-25% של השכר של העובדים שלך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היינו באוקטובר עד דצמבר בדיוק באותו מצב. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתם אומרים פה שזה חצי שנה. כשבאתי לכפיר ולאוצר הם אמרו לי, "תוציא את העובדים לאבטלה". << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו הולכים לדון על החל"ת עכשיו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על החל"ת עוד לא התחלנו לדון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמרת לי להוציא את העובדים לחל"ת ועכשיו אני צריך לגייס אותם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> צריך לזכור שזה 2,000 עסקים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אין לו זמן להתאושש אחרי שהמהנדס שלך קבע - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הוא מקבל גם את ההוצאות המזכות וגם את ההכנסה החייבת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, תן לו זמן להתאושש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתנו. הוא עבד חודש מתוך החודשיים. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יש הבדל בין הזמן הטכני שאפשר לשפץ מקום לבין הזמן שאפשר להחזיר אותו לפעילות. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> יש הבדל דרמטי. יש הדרגתיות של עסק שחוזר לתפקוד אחרי שהוא היה סגור, אחרי שהוא חטף מהלומה. תנו לעסק להתרומם אחרי שהוא נהרס לחלוטין. אם העברת את העסק למקום אחר הלקוחות לא יגיעו לך ביום הראשון שבו תפתח את העסק. חבר'ה, מדובר על 2,000 עסקים. אל תהיו קטנוניים עם 2,000 עסקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נותנים את זה. מה שליאת אמרה לא היה מדויק כי זו לא הפעם הראשונה שעסקים בתל אביב חוטפים פגיעה. היו פיגועים בשנת 2000 בירושלים ובתל אביב ואף אחד לא קיבל מסלול אדום, נוסחת מחזורים או הוצאות. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> זה בסדר? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אנחנו פה באירוע מסוג אחר. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אל תעשה את זה בדווקנות, תעשה את זה כמו שצריך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל נותנים לכם. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> תן לעסק מוטיבציה להתרומם מהשנייה הראשונה שהוא פתח את העסק, אל תיתן לו אינסנטיב שלילי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> התאריך שהוא חזר זה היום הראשון שהוא גם חזר לדפוק בקופה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה אם הוא ימשוך את זה שלושה חודשים אחרי זמן השיקום? אתה רוצה שהוא יקבע את זמן השיקום? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה צודק במה שאתה אומר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות הקבועים בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38יט(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה). (ג)בסעיף זה, "תקופה נוספת" – כל אחת מאלה: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025; (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025; (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2023"; פיצויים 38לד(א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38לג, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר נוספים בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), לניזוק בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38לג. שנפגע מנזק ישיר בתקופה הקובעת הפיצוי הנוסף הוא פיצוי סוציאלי עד 15,000 שקלים חדשים בחודש, שזה פי שניים ממה שהיה בקורונה. (ב)הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה לא היה בקורונה, זה לא מה שהתכוונה הוועדה. מה שהיה באומיקרון זה שאם הייתה לך ירידת מחזורים מעל 40% קיבלת את הסוציאלי שלך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וזה מה שהעלינו גם פה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הייתה תקופה אחת 25%, הייתה תקופה אחת 40%. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרו לנו שזה מסודר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר את ההכפלה. אם מדובר בעסקים סגורים לגמרי, זה אומר שההכפלה היא ב-100%, אין שום בעיה, אבל אם עסק חוזר לעבוד ב-5 בדצמבר, לא הגיוני שניתן לו את ההכנסה החייבת המלאה, זה צריך להיות מוכפל בגובה הירידה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ואם הוא בדו-חודשי וחזר אחרי 30 יום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חד-חודשי ודו-חודשי זה אותו דבר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בקורונה ובאומיקרון הוועדה הזאת יצאה מתוך הנחה שעסק שירד 40% במחזור הוא עסק בהפסד גם אם יש לו עוד 60% ונותנים לו את הסוציאלי שלו. זאת הייתה הנחת העבודה של הוועדה. אני לא מכיר עסקים שיורדים במחזור 40% והם לא בהפסד. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הוא נתן לך עכשיו את הדוגמה של המסעדה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כל המסעדות בישראל מרוויחות בין 8% ל-10%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מדובר על מסעדות שפתחו רק מטבחים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני באמת מנסה להבין מה החיסכון. אתה בא ואומר שאם הייתה ירידה של 50% אתה נותן רק 7,500 שקל. למה? אתה יודע מה זה לרדת ב-50%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל נותנים לו את כל ההוצאות הקבועות שלו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין לו רווח, אין לו כלום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה יוצר הטעיה. נניח שאני עצמאי וגיא ג'ורנו הוא חברה. שנינו מנהלים את אותו עסק ולשנינו מגיע עד דצמבר. גיא ג'ורנו יקבל על ה-50% שכר שלו כפול 75% וכפול 50% ירידת מחזורים, אני, שיש לי הכנסה חייבת של 10,000 שקל בחודש, אקבל את כל ה-20,000 שקל למרות שיש לי ירידה של 50%. כך אתה יוצר אפליה בינינו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בוא אני אגיד לך למה אין אפליה - כי מגיע לו על כל העובדים עד התקרה שכפופה לשכר הממוצע במשק, שזה 13,773 כפול 1.25. הוא על חלקו יכול לקבל יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יקבל רק 50%. יש הבדל. אי אפשר להפלות בין שני העסקים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני לא מפלה. אתה לא נותן לו אותו דבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני ספר שפתחתי חברה, הוא ספר שלא פתח חברה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מסכום של עד 15,000 שקל שאתה נותן לו הוא צריך לשלם את ה-25% של העובדים שלו שאתה לא נותן לו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אתה מביא את הדוגמה של המסעדות שבקורונה הרוויחו יותר, נכון? אל תשכח שהמטבח של המסעדות בקורונה היה באותו מקום. פה אנחנו מדברים - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ינון, אני לא מדבר על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, אבל אתה רוצה לתת את המענק הסוציאלי שלו כמו שהיה באומיקרון. פה אתה לא יכול להגיד את אותו טיעון שהיה לך בקורונה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מה אומרים פה? אם העסק עבד 50% הוא יקבל 50%. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל עסק שעבד 50% הוא בהפסד, הוא לא הביא כסף הביתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש הבדל בין מחזור של 100% עם רווח של 8% לבין מחזור של 50% שאתה אז מפסיד גם את הנתח של הרווח שלך וגם - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המקרה פה הוא שונה. למה נתנו 15,000 שקל כפול חודשיים? כי הוא לא מוציא תלוש שכר לעצמו. אם הוא היה מוציא תלוש שכר לא היית צריך את הסעיף הזה. העסק שמוציא תלוש שכר מכפיל את זה בגובה הירידה. לא יכול להיות שהעסק הסמוך אליו יקבל 100%, זו אפליה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני באמת לא מצליח להבין למה אתם חושבים שאנחנו צריכים לתת למי שיש לו 50% הכנסה ולמי שאין לו את אותו סכום של 15,000 ולא להסתכל על עוצמת הפגיעה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מי שנפגע ב-50% מהמחזור הוא בהפסד. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא מדויק תמיד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה מדויק. אתה לא יכול לתת לו להביא רק 50% אוכל לילדים שלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה צריך להיות הבדל בין מי שמוציא תלוש שכר? זה אותו דבר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה יש הבדל בין זה שהוא בחברה והוא ב-23% מס לבין יחיד שהוא ב-50% מס? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ג)על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38כ עד 38לא, בשינויים המחויבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לשים לב שאם מחילים את סעיפים 38כ עד 38לא זה כולל גם את הסעיפים שעליהם דיברנו והם יותר שנויים במחלוקת, כמו קנס בשל הגשת תביעה ביתר, עסקה מלאכותית או עסקה בדויה ויתר ההוראות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ד)לעניין סעיף זה – "הכנסה חייבת" – הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר ניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12"; << אורח >> אריה רזנטל: << אורח >> ההכנסות שקיבלו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" נכנסות למחזור העסקאות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. << אורח >> אריה רזנטל: << אורח >> למה בדוח השנתי הכנסתם את זה לתוך מחזור העסקאות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זאת הכנסה חייבת. זה לא נכנס לעניין הפיצוי במע"מ, זה פטור. << אורח >> אריה רזנטל: << אורח >> כשמחשבים את שנת הבסיס ואת הירידה מההכנסות זה חלק מההכנסות באותה שנה, זה בא לפצות על הכנסה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ממש לא. << אורח >> אריה רזנטל: << אורח >> תלוי אם זה עוסק קטן או עוסק מעל 300,000. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבסיס שלו בכלל לא היה פיצויים בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את מי אתה מייצג? << אורח >> אריה רזנטל: << אורח >> אני מייצג את עצמי, את הציבור. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> זה לא חלק ממחזור העסקאות לצורכי חישוב הבסיס ולצורכי הפיצוי, זה מוחרג. << אורח >> אריה רזנטל: << אורח >> זה בדוח השנתי. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לא רלוונטי הדוח השנתי. החישוב שלך הוא על בסיס הדיווחים למע"מ, הוא לא על בסיס הדיווחים למס הכנסה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא לשולחן הזה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו בסעיף השכירות פותרים בעיה שהתמודדו איתה כמה מבעלי הדירות שהשוכר שלהם עזב את הנכס והפסיק לשלם את שכר הדירה. אנחנו מאפשרים למשכיר שהשוכר שלו עזב את הנכס לקבל את הפיצוי באופן ישיר בהתאם לחוזה האחרון ועד תום תקופת השיקום. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אני חושבת שזה צעד מאוד מבורך וחשוב, אבל יש לנו עדיין בעיה מאוד קשה עם עסקים רבים שניזוקו פגיעה ישירה, בין אם זה משרדים, בין אם זה מרכזים מסחריים. לא כל העסקים רשומים במע"מ כעוסק על השכרת נכסים. כשבאים למע"מ ורוצים להירשם, בין אם זה בן אדם פרטי ובין אם זו חברה שמשכירה נכסים, רשות המסים הרבה פעמים אומרת שהפעילות הזאת היא פעילות שלא מחייבת רישום במע"מ ושהצד השני יתכבד ויוציא חשבונית עצמית. אותה אוכלוסייה לא מדווחת למע"מ, היא לא רשומה כעוסק לצורכי מע"מ. אותם עסקים שנטשו את הנכסים שלהם, ויש רבים כאלה, מופלים לרעה ביחס לאותם עסקים שזכאים לפיצויים בגין הוצאות מזכות. צריך למצוא להם פתרון במסגרת הסעיף הזה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הסעיף הזה מדבר רק על דירת מגורים. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> צריך למצוא פתרון לאותם עסקים שמתייחסים אליהם בחוק מע"מ כאילו הם יחיד. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הוא מדווח על זה כהכנסה חייבת לצורכי מס? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> הוא מדווח לצורכי מס הכנסה על מלוא ההכנסה, הוא מגיש דוחות, ומע"מ אומרים לו: אתה לצורכי מע"מ לא מוציא חשבונית, מי ששוכר ממך את העסק מוציא חשבונית עצמית. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> את מדברת על נכס שמושכר לצורכי עסק או לצורכי מגורים? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לצורכי עסק. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה אולי בסעיף הקודם. הסעיף הזה נועד להתמודד עם אנומליה שנוצרה בחוק שקשורה לדירת מגורים. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אבל זו אותה אנומליה גם לעסקים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תפרש את הסיפור של העסקי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לעסקי אנחנו נותנים את המסלול של הוצאות מזכות. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אבל אין לו הוצאות מזכות, הוא לא רשום במע"מ. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אין לו הוצאות מזכות כי אין לו ירידה במחזורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> השוכר מקבל פיצוי, נכון? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> הוא נטש את הנכס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אותו דבר שקרה עם בעל דירה קרה עם בעל עסק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ואתה מעודד אותו לפתוח מקום אחר, נכון? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתה מדבר על מצב שבו הוא זכאי להוצאות מזכות. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אני מדבר על זה שיש לי משרד שאני משכיר למשרד עורכי דין והמשרד נפגע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תחשוב על מישהי בת 80 שיש לה חנות וכבוד היושב ראש שוכר ממנה את החנות כבר 20 שנה. אין לה תיק במע"מ והיא מדווחת למס הכנסה, היא מדווחת הכל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> וכבוד היושב ראש לא מקבל הוצאות מזכות? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> השוכר שלה יקבל הוצאות מזכות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> השוכר הלך, פתח מספרה במקום אחר. אמרת לו: עד שישפצו פה את הבניין ייקח שנה, לך תפתח מספרה במקום אחר. הוא עזב את אותה בעלת חנות - החנות זו הפנסיה של החיים שלה - והלך לפתוח מספרה במקום אחר. אין לה יותר הכנסות. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אין לה מחזורים, היא לא יכולה להגיש תביעה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היא לא עוסק לעניין מע"מ, אין לה מחזורים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא לעשות את זה אותו דבר כמו שכירות דירה? << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> אנחנו מקבלים כל יום פניות בהיקפים אדירים על הבעיה הזאת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הבנו את הקושי. אנחנו נחשוב על זה ונחזיר תשובה. זו סיטואציה שאמורה להיות מאוד מאוד נדירה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> מה זה "נדירה"? בניינים שלמים ברמת גן נפגעו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זו אמורה להיות קבוצה מאוד קטנה וסגורה. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> לא נכון. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מדברים על מקרה שבו אדם השכיר את הנכס שלו לצורכי עסק. אם יש שם שוכר הוא יקבל את ההוצאות המזכות ודרכם ישלם למשכיר. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> הוא לא משלם, הוא עזב. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מדברים רק על מקרה שאותו משכיר לא רשום כעוסק לצורכי מע"מ והשוכר שלו החליט לעזוב את הנכס. לגבי המקרים המאוד ספציפיים האלה נחשוב מה עושים, אבל זו הפינה של הפינה של הפינה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא נכון כי הוא גם יכול להיות עוסק. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתם נותנים סיטואציה שהסבירות שהיא תקרה - - << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יש בנייני משרדים שלמים שאנשים עזבו ופתחו את העסק במקום אחר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתה יכול להגיד כמה מהשוכרים בבניינים האלה עזבו או לא עזבו וכמה מהעובדים האלה רשומים או לא רשומים במע"מ? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נניח שעוסק מורשה השכיר את הנכס לפלוני שעזב, איך הוא מקבל את הפיצוי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם למשכיר יש ירידה בהכנסות הוא יוכל להגיש הוצאות מזכות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא יקבל 22% מהשכירות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יודע מה כל ההוצאות שלו. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> ברוב המקרים אין לו הוצאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא דיבר על מישהו עם תיק במע"מ. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם זו חנות שנקנתה לפני 20 שנה אין לו הוצאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש התייחסות גם לגבי מי שיש לו תיק וגם לגבי מי שאין לו תיק. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> על שני המקרים האלה נחשוב, רק תדעו שזה הפינה של הפינה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש 2,000 עסקים כאלה. לכל 2,000 העסקים האלה יש בעל בית. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פיצויים 38לה. (א) נגרם לדירת מגורים שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בעד אובדן בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר שכר דירה הדירה האחרון שקיבל מהשוכר, לתקופה שבה לא ניתן בשל נזק להשתמש בנכס (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד מלחמה שהתקיימו כל אלה: בתקופה הקובעת (1) הדירה הייתה מושכרת למגורם ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; (2)בשל נזק המלחמה לא ניתן להתגורר בדירת המגורים לתקופה של חודש לפחות; (3)הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> קופי פייסט לבעלי נכסים שהם עסקים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך תפקחו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה יהיה הצהרתי, כאשר במידת הצורך נעשה בדיקה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב)תביעת לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור; (ג)על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38כב עד 38כו, בשינויים המחויבים"; (3)בסעיף 61 – (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא ,לפי פרק שמיני"; (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". תיקון חוק 2. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38כא לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, מס רכוש התשכ"א – 1961, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות וקרן פרק שמיני 2 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר פיצויים – תום התקופה האמורה. תחולה הסעיף הזה יחול רק עד תום 2026 או 2027, אבל אם התחיל הליך ההליך יימשך, אנחנו לא נעצור אותו באמצע וכל ההוראות של החוק הזה יחולו לעניין אותו הליך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה לגבי סעיפי הפיצויים שהכנסנו עכשיו, של שכר הדירה ושל הישיר והעקיף? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אותו דבר צריך להיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך להחיל אותם גם פה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, צריך להפנות לסעיפים. את סעיף 38כא החלנו באופן עקיף, אבל אפשר להבהיר שזה כפי שהחלנו עכשיו. תיקון חוק 3. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתי משפט התש"ס-2000, כך שבתוספת השנייה, בפרק 28, בסופו יבוא "ובסעיף לעניינים 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961". מנהליים – הוראת שעה זה מחיל את ההוראות של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים גם על ועדת הערר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה ירד פה התיקון של חוק בתי דין מינהליים שהיה בחוק הקודם? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כי זה חוקק כהוראת קבע. האירוע של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שקובע זכות ערעור על החלטת ועדת הערר לבית משפט לעניינים מינהליים, חוקק כהוראת שעה, לכן היה צריך לחוקק את זה גם עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נצא להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:17 ונתחדשה בשעה 15:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, תודה רבה, אני רוצה לחזור לדיון. עצרנו בסעיף 4, תיקון חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה). אמיר, כל מי שצריך להיות נמצא פה? איפה ביטוח לאומי של החל"ת? נמצאים פה מביטוח לאומי וממשרד העבודה. לא צריך גם את האוצר. אנחנו נסתדר. מי מקריא מביטוח לאומי? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני מהלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי. להתחיל בהקראה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה 4. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) (בסעיף זה ובסעיף 6 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: (1) בסעיף 176, בסופו יבוא: "(ד) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179כב, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה , על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה."; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה תיקון שאמור להיטיב, נכון? לאפשר התייחסות לאישור גם לפני שהסתיימה השנה. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> זה צו סיווג מעסיקים? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא, לא. זה סעיף שהיה גם בחרבות ברזל בפעם הקודמת. השכר של העצמאי מתחלק לפי השומה, והשכר הקבוע שלו בכל חודש זה 1 חלקי 12 לפי השומה הסופית. פה, בגלל עם כלביא, בתקופה הקובעת של חודש יוני, אנחנו נאפשר חישוב אחר לאותו חודש, לפי אישור רואה חשבון או יועץ מס. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> לא הבנתי מה רואה חשבון צריך לאשר. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> שההכנסות שלו לא היו כמו בחודשים אחרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק שנייה. תנו לו לסיים את הקריאה, להסביר ואחר כך יהיו שאלות. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> (2) לפני כותרת פרק ח' יבוא: "סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל הגדרות – סימן ח' 179כב. בסימן זה – "הפסקת העסקה", של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים בסעיף 177א, אולם לעניין זה יקראו את פסקה (1) של הסעיף האמור בשינויים אלה: (א) במקום "30" יבוא "12"; << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה במקום 30 יבוא 12? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> תקופה של חל"ת שמזכה עובד לדמי אבטלה, זה התנאי הראשון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כול דובר על 11. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> זה הסעיף הבא. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> בהוראות החוק היום, כשמעסיק מוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, תנאי ראשון להיותו זכאי לדמי אבטלה בעניין הזה זה מינימום 30 ימים של חל"ת. במלחמת חרבות ברזל יוני 2025, במקום 30 יבוא 12. (ב) בסופה יבוא "לעניין זה לא יראו יום עבודה אחד בלבד שבו עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום"; למעשה, בהמשך יש הגדרה של התקופה הקובעת, וזאת התקופה שמיום י"ז בסיון התשפ"ה, 13 ביוני 2025, עד יום כ"ח בסיון התשפ"ה, 24 ביוני 2025. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> ינון, מתי נכון להפסיק ולהתנגד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ביקשתי שהוא יסביר, ואז תוכלו לדבר. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> התקופה הקובעת שבה המשק היה סגור, זה מ-13 ביוני 2025 עד 24 ביוני 2025. בתקופה הזאת הייתה גם חזרה במהלך יום אחד, ואם הייתה חזרה של אותו עובד לעסק, לא נראה ביום הזה כהפסקה של 12 הימים שאנחנו דורשים כהפסקה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> למה אתה אומר שהייתה חזרה של יום אחד? היא הייתה שלושה ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שאם היה ליום אחד - - - << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הייתה חזרה של שלושה ימים. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> נכון. חמישי, שישי ושבת, ואתם בחרתם אחד. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הייתה חזרה של יומיים-שלושה, תלוי אם כוללים את שבת. יש כאלה שלא כוללים את שבת. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> מוצאי שבת. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> מה שקבוע כאן, זה שנראה רק ביום אחד. כלומר, אם אדם חזר ליומיים - - - << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> למה? למה? תסביר את ההיגיון. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני אתן לאוצר לענות על השאלה. אנחנו מיישמים את הוראות החוק, ודובר על יום אחד. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> ינון, אני רוצה לחזור לפרוטוקול. כפיר נמצא כאן. אנחנו יזמנו את הרעיון של חזרה של המשק לפעילות סדירה. אני חוזר שוב כמו קטו הזקן מה אנחנו עשינו. אנחנו, ביוזמתנו, פנינו לאוצר, פנינו למשרד הכלכלה, פנינו לפיקוד העורף. האוצר התאהב ברעיון ששמנו על השולחן – בואו נחזיר את המשק לפעילות, כדי שבמנגנון הפיצוי יצטרכו לשלם הרבה פחות. כי אם המשק חוזר לפעילות, הפדיון יורד פחות, והפיצוי יורד בהתאמה. הצגנו מתווה חדש, ואני מקווה שהוא יאומץ גם בשנים הבאות, ולכן התקדים כאן מאוד מסוכן. אמרנו שמעתה תפסיקו לומר: עסק חיוני, ובואו נתחיל לדבר במונחים חדשים, שמתאימים יותר לתקופה – גם לעכשיו וגם לעתיד, לצערנו, ונאמר: עסק ממוגן, כדי שתהיה רציפות תפקודית של המשק. אחרי שגיבשנו פרמטרים איך מחזירים את המשק לפעילות כדי שהמשק יחזור לתפקד, כדי שהיקף הפיצויים שהמדינה צריכה לשלם יפחת כמה שיותר, מה עושה האוצר? האוצר אומר את הדבר הבא: אם אתה עובד במגזר הציבורי ולא עבדת יום אחד, תקבל 100% משכרך; אם אתה עובד במגזר העסקי ועבדת רק יום אחד, תקבל 70% משכרך; אם אתה עובד מגזר עסקי, שהאוצר והמגזר העסקי ואני – אני, נשיא איגוד לשכות המסחר – קראנו לעובדים לחזור לעבודה, מגיע לך אפס. מגיע לך עונש כי נתפר פה איזשהו מתווה שלא לקח אותם בחשבון. מגיע לך אפס, במיוחד בענף אחד – ענף מסחר ושירותים, כי זה הענף היחידי שמתפקד ועובד. רצה הגורל, ואנחנו מדברים על ימים חמישי, שישי ומוצאי שבת. רוב הענפים במשק לא עובדים בימים שישי ושבת, והענף היחיד שמתפקד – אתם כולכם פוקדים מרכזי מסחר ורואים שהם פתוחים ביום שישי ובמוצאי שבת. לכן מגיע עונש, האוצר מעניש את העובדים האלה וגוזר עליהם קיצוץ של שליש בשכר. דרך אגב, האוצר חושב עד קצה האף, כי בפעם הבאה שכפיר ואנשיך יגידו לי: בואו נחזיר את העובדים לעבודה, זה לא צו 8, אין צו 8 לעובדים. עובדים יזכרו לפרק זמן מאוד ארוך את זה שקיצצת להם רבע עד שליש משכרם. לא הגיוני בעולם ש-100,000 עובדים יאבדו שליש משכרם כי מישהו תפר פה מתווה בלי מחשבה מוקדמת. לא הגיוני. לא משנה איזו לחיצת יד נעשתה ואיזו מסיבת עיתונאים נעשתה. אני צועק פה כמו קטו הזקן ומנסה לתקן את העוול הזה מתחילת הדיונים. אל תעשו את זה, כי אם תעשו את זה, בפעם הבאה שתבואו אלינו ותבקשו להחזיר את המשק לפעילות, אני אתקשה לעשות את זה. לא שאני לא ארצה, אבל העובדים האלה לא יחזרו לעבוד. אני לא יודע להוציא צו 8 לעובדים האלה. אלוהים אדירים, כמה פעמים צריך לשכנע על אולי פקקטה 40 מיליון שקל של אירוע. טיפסתם על עץ גבוה, ואתם לא רוצים לרדת מהעץ. ייצרתי סולם מזהב – מה זה סולם מזהב? אמרנו שאנחנו רוצים לרדת לתשעה ימי חל"ת, ואתם רציתם 11. שמתי מתווה על השולחן של עשרה ימי חל"ת, וגם זה לא מרצה אתכם. מה כן ירצה אתכם? איזה היגיון יש בעולם שעובד מגזר ציבורי לא ייפגע בשקל אחד בשכרו, עובד שעבד יום אחד ייפגע ב-70% משכרו, ועובד שעבד שלושה ימים יקבל אפס. ככל שאתה עובד יותר, אתה מקבל פחות. באיזו מדינת חלם יכולים לאשר מתווה כזה, לכל הרוחות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. כפיר, יש לך תשובה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא רוצה לחזור על כל מה שאמרנו, אבל אני אגיד משהו חשוב לפרוטוקול. שחר, עם כל הכבוד, ואני לא רוצה לקחת קרדיט מאף אחד, משרד האוצר לא ישב וחיכה לאיגוד לשכות המסחר, שיגיד לו שכדאי להחזיר את המשק לפעילות. עם כל הכבוד, הסיפור של מתווה ממוגן, בסוף יש לפיקוד העורף אדום וכתום. אגב, בחרבות ברזל בהתחלה היינו כתום למשך שבועיים וחצי-שלושה, ונתנו את אותו מודל חל"ת של 14 יום. פיקוד העורף החליט להוריד מאדום לכתום, וזה לא שינה את המתווה בצורה כזאת או אחרת, או הטיל מתווה מיוד למשהו כזה או אחר. מה זה אדום? אסור להגיע לפעילות; כתום – מותר להגיע לפעילות עם הגעה למרחב מוגן בזמן התגוננות. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> הייתה הגדרה של משק חיוני. כפיר, אתה מטעה. לא היה מונח כזה עסק ממוגן, היה עסק חיוני. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> גם עכשיו אין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא משנה. השאלה היא למה אתם מתעקשים על 11 ימים ולא על עשרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולא על תשעה ימים. הם אמרו בעדינותם שהם יהיו מוכנים להגיע גם לעשרה ימים ולספוג את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה נשאר 11 ימים, זה משאיר בחוץ 100,000 עובדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה העלות למשק אם אתה מכניס ל-10 ימים או ל-9 ימים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, שאלנו את השאלה הזאת המון פעמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דבר נוסף והכי חשוב, מה תענה בפעם הבאה לעובד, כשתגיד לו שאתה רוצה לשלוח אותו לעבודה, והוא יגיד לך: שמע, אין לי אמון בך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> תן לי לענות על שני הדברים האלה. אין דבר כזה לפיקוד העורף מתווה ממוגן. יש אדום ויש כתום. בכתום מותר להגיע למרחב הגנה בזמן תקני, וזה מה שהיה תקף גם בחרבות ברזל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, כפיר, הרי היינו שם. עוד אין לנו אמנזיה. הודיעו לאנשים ללכת לעבודה במקומות שיש בהם מרחבים מוגנים. על זה מדבר שחר, אז תתייחס למה שהוא אומר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אגיד שוב, כי אלה העובדות. לפיקוד העורף יש אדום, כלומר אתה יכול להגיע רק אם אתה עובד חיוני, ולא משנה אם יש לך מרחב מוגן בעסק או לא, ויש כתום. בכתום אתה יכול להגיע לעבודה, אם יש לך יכולת להגיע למרחב מוגן בזמן התגוננות תקני. בעזה זה היה דקה-דקה וחצי, ומאיראן זה היה עשר דקות-רבע שעה. זה האירוע. אורית, את איתי? כי חשוב להבין את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני איתך, אבל לא הבנתי למה זה רלוונטי לדיון הזה. בא המגזר העסקי ואומר שחר: הגדלנו ראש, עשינו עבודה חלקית, אל תפגעו באנשים הללו. אנחנו מוכנים להסתפק בעוד יום חל"ת אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, הוא עונה עכשיו ותנו לו לענות ברצף. גם אם אנחנו לא מסכימים עם מה שהוא אומר, בואו ניתן לו לדבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חשוב לי רק להגיד לך שדיברנו הרבה מאוד פעמים על הערכת העלויות. נטע אמרה שזה בין 100 ל-150 מיליון שקלים, וטענה בתוקף שהם לא יודעים לחשב. בוא נראה, אולי חישבו יותר טוב עכשיו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אענה עכשיו גם לשאלות האלה, ורק היה חשוב להבין מה ההוראות של פיקוד העורף. בואי נתחיל מהעלות, וכפי שאמרנו כמה פעמים, אין לנו יכולת לדעת מה מספר האנשים באופן ספציפי. ההערכה של ולדי, 100,000, זה סדר גודל של 250 מיליון שקל, כי אנחנו מדברים על סדר גודל של 300-250 שקל ליום אבטלה למובטל, כפול המספרים. זה מה שזה יוצא, פחות או יותר. אני אומר לך בכנות שאני לא רוצה לעבוד עליכם, ואין לי יכולת לדעת אם זה בדיוק 50,000, 60,000 או 70,000. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה חושב שחר? בכמה עובדים מדובר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא עכשיו. אני מנהל את הדיון. עוד מעט הוא יענה על זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לגבי הטענה למה אנחנו מתעקשים, או לשאלה שלך, ינון, מה יקרה אם לא יסמכו עלינו בפעם הבאה. הרי גם בחרבות ברזל עשינו זמן מינימום של 14 יום. שואלים מהי תקופה מינימלית שצריך להיות מחוץ כדי להיות זכאי לדמי אבטלה. גם שם היה יכול להיות מקרה, ואני בטוח שהיו מקרים כאלה, שבשבוע הראשון, כשכל המדינה הייתה סגורה ועוד לא היה דיון ראשון בוועדת הכספים, אנשים לא הלכו לעבודה. בשבוע השני הם הלכו לעבודה, ועדיין עשינו מתווה שדיבר על מינימום של 14 יום. הייתם יכולים לתקוף אותי באותה מידה ולהגיד: איך יכול להיות שאנשים לא היו בעבודה, ועכשיו באת ונתת זמן מינימום? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה רלוונטי למקרה הזה? << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> מה זה רלוונטי? יא אללה, כפיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה רלוונטי? בסדר, אתה מספר לנו את ההיסטוריה ואנחנו מכירים את ההיסטוריה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה גם רלוונטי לעכשיו כי זאת בדיוק אותה שאלה ששאל ינון, נכון? << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> ניתן לך פרס על טיעונים יצירתיים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון שאל: איך יאמינו לך בפעם הבאה? אני מאמין שהם יאמינו לי, בדיוק כמו שהם האמינו לי בפעם שעברה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא יאמינו, כפיר. אתה לא מנהל עובדים. לא ניהלת אף אחד בחיים שלך, באמת. אל תדבר בשם אף אחד. אתה לא מנהל עסק. לא ניהלת עסק. מסכנים העובדים האלה, כפיר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> הפעם זה לא רועי, זה אתה? נו, באמת, חבר'ה, אני מנסה לענות. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> עובדים שחזרו לעבודה הם עובדים שהיה להם אומץ לחזור לעבודה. היה להם אומץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הרציונל להשאיר את העובדים בחוץ? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> למה אנחנו קובעים תקופת מינימום שנראית לנו נכונה? אני מזכיר לכם שהיינו בהתחלה עם 14 יום, וכבר הגשנו לכם תזכיר לא רק עם 12 יום אלא עם 11 יום, בגלל שהיו גם הבנות שלנו. חשבנו שזה הדבר הנכון, לקצר ל-12 יום, והיו לנו בהתפשרויות גם ל-11 יום. למה אנחנו חושבים שיותר מזה כבר יהיה יותר מדי? כי בסוף אף עובד לא עובד שבעה ימים בשבוע, ונוצר מצב שעובד שבערך 30%-40% מהזמן כן עבד – הרי אני מדבר מתוך שמונה ימי עבודה שהוא היה יכול לעבוד באופן פוטנציאלי – הגיע לעבודה במשך שלושה ימים, שיוכל לקבל דמי אבטלה על חמשת הימים האחרים שהיו לו. אלה לא באמת תשעה ימים אחרים שהוא לא מקבל עליהם, כי אף אחד לא עובד שבעה ימים בשבוע באמת. זה כמעט לא קיים. נכון, תמיד יכול להיות מקרה פרטני כזה או אחר, אבל אנחנו עושים חקיקת מקרו. לכן, הסיפור של מינימום ימי אבטלה חשוב. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> גם פה אתה טועה ומטעה, אלוהים אדירים. נו, באמת, די. מספיק עם הטיעונים האלה, כפיר, אתה טועה ומטעה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לכן יש תקופת מינימום. יכול להיות שיש עובדים שעבדו ארבעה ימים. מי שהסתובב ברחובות ראה שהיו אנשים במטבחים – כמו שהיה במסעדות בקורונה –לפעמים מארחת בימים כאלה או בימים כאלה. תמיד זה יכול להיות. זה יכול להיות כל הזמן. למה אנחנו קובעים תקופת מינימום? בדיוק מהסיבה שאמרתי. חזרנו ואמרנו את זה פה כמה פעמים, ואני לא חושב שיש משהו בדברים שלנו שהוא לא ברור. אם יש משהו שלא עניתי עליו, בין אם זה בעלויות שהסברתי לכם למה אנחנו לא יודעים לחשב בדיוק, או בין אם למה אנחנו בעצם מתעקשים על זה, אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היועצת המשפטית נעה בן שבת, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עולה שאלה משני כיוונים: דבר ראשון, אתה מדבר על 12 ימים, כשכשל התקופה כולה היא 12 ימים. כלומר, אתה דורש שכל התקופה הזאת תהיה תקופה ברצף, ובמהלכה אתה מאפשר יום אחד שהעובד עבד בו, אבל בעצם אתה דורש דרישה מאוד משמעותית, כי בלי למלא את כל הדרישה הזאת, הוא לא יהיה זכאי בכלל לדמי אבטלה. כל המתקפה התחילה ביום חמישי, ויכול להיות שעוד לא ידעו מה לעשות. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ביום שישי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ביום שישי, להודיע לעובדים שלו, כשהם לא עובדים בשישי ושבת, שהם יוצאים לחל"ת - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה בסדר שהוא לא הוציא אותם לחל"ת. אנחנו מאפשרים את הרטרואקטיביות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מאוד חשוב להבין איך מאפשרים את הרטרו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בדיוק כמו שעשינו בנובמבר. סליחה על שיעור ההיסטוריה, אבל בדיוק כמו שעשינו בנובמבר. אני לא אומר את זה סתם מהשפה אל החוץ וכולנו חווינו את זה. גם אז הייתה בעיה מסוימת, אבל הצלחנו לפתור את כל הדברים האלה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא היה כזה דבר. לא משנה, עזוב. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> היה. גם בחרבות ברזל, את החקיקה העברנו ב-4 בנובמבר. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> לא היה. גם אני הייתי כאן. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> שחר, זה גם ככה קשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה קשה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כי זה לא פשוט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה לא פשוט? להוריד להם עוד יום? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> לא פשוט לנסות לענות לשני אנשים שמדברים איתי בו-זמנית. אני עונה לגברתי, היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, נכון? גם אז העברנו את החקיקה ב-4 בנובמבר ואפשרנו למעסיקים להוציא לחל"ת רטרואקטיבית. ראינו את זה בנתונים, ויצאו בערך 25,000 באוקטובר, ועוד 75,000 בנובמבר על אוקטובר. כלומר, זה אפשרי, זה מתאפשר וזה עובד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקופה הייתה יותר ממושכת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא מצליח להבין את הטענה. מה השאלה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקופה היא שבכל התקופה הזאת אתה מאפשר יום אחד, כשאנחנו יודעים שבתחילת התקופה או בסוף התקופה הוא עדיין לא הוצא לחל"ת. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> סליחה, נעה, זה לא קשור אם הוא הוצא או לא הוצא לחל"ת כי אני מאפשר. אם הוא לא הגיע לעבודה, ופיקוד העורף, כמו שציינו פה, אסר על הגעה לעבודה, בין אם זה ביום שישי הראשון או ביום שלישי האחרון, זה לא רלוונטי לשאלה אם הוא הוצא לחל"ת או לא. את ההוצאה לחל"ת אני מאפשר לו לעשות באופן רטרואקטיבי. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> סליחה שאני אומר לך, כפיר, מגיע לך פרס ראש הממשלה על חשיבה יוצרת בטיעונים. מגיע לך, הייתי נותן לך כזה פרס. ברצינות אני אומר. הייתי כאן גם בקורונה, ויש לי פז"מ מהקורונה עד עכשיו, ואני זוכר את הכול. תזכור שאני מדבר על עובדים שהיו להם העוז והאומץ לעזוב את הבית ולבוא לעבודה. לא כולם רצו לחזור. כשאת שואלת, אורית, בכמה כסף מדובר, אני מעריך שזה 40 מיליון שקל. למה? מערכת החינוך לא עבדה, והורים לא יכלו לעזוב את הבית ולהפקיר את הילדים שלהם. במי מדובר? באוכלוסייה הכי חלשה, שאף אחד לא מגן עליה. מדובר על אנשים שבאמת אזרו אומץ, באו לעבודה וגם השלימו פערים של אחרים. כל הטיעון הזה לגבי שישה ימים או שבעה ימים, לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה דבר אחד – הממשלה אמרה לעובדים לחזור למקום העבודה, והממשלה הולכת להפלות ולדפוק רק את העובדים האלה. את כל העובדים האחרים – לא; רק העובדים האחרים שאזרו אומץ ועוז ועזבו את הבית שלהם, והיה צריך אומץ כדי לעזוב את הבית ולחזור לעבודה, אותם אנחנו מענישים. המתווה הזה מעניש אותם, ואני לא מאמין שחברי הכנסת יצביעו עבור מתווה כזה. עם כל הכבוד לך, כפיר, ננעלתם מאיזו גחמה על המספר הזה, כאילו זה הדיבר ה-11. את עשרת הדברות לא כתבתם, וגם הדיבר הזה הוא לא הדיבר ה-11, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, רועי. << דובר >> רועי להב: << דובר >> קודם כול, אני רוצה לשים בפני אנשי האוצר מיהם אותם עובדים שאנחנו מדברים עליהם, ולמה המספר 40 מיליון שקל הוא סוג של מתן מענה לאוכלוסייה הכי מוחלשת. מדובר על עובדים שעבדו במוסך, שהתחיל ביום חמישי ועבד גם ביום שישי; מדובר על אנשים שנקראו לעבודה בחדר כושר, ואגב, חלק מהם אני פוגש היום כמדריכים, והם אומרים לי: רועי, אנחנו נענשנו על זה שהגענו גם ביום חמישי וגם ביום שישי, ולא נהיה זכאים לחל"ת. אלה הילדים שלנו, מדריכי כושר, שמגיעים לעבוד כדי לחסוך לטיול או לחסוך ללימודים, ואתה אומר להם עכשיו שהם לא יקבלו. מדובר על קליניקה שהתחילה לעבוד גם ביום חמישי וגם ביום שישי; מדובר על סטודיו, בדרך כלל נשים שהביאו יחד את העובדות שלהן ולא יודעות לשלם להן שכר; מדובר על חנויות רחוב עם עובדת בשכר הכי נמוך שיש. אני מנסה להבין מה עומד מאחורי ההחלטה לא להוריד את זה לעשרה ימים, כאשר אנחנו היינו שותפים שלכם בדרישה להחזיר את המשק, כדי לעודד את החזרה של המשק. אין לנו אינטרס לפגוע בעובדים כאלה מוחלשים, ואני מנסה להבין. בכל פעם שאני נכנס לחדר כושר, ניגש אליי אותו בחור ואומר לי: לא שילם לא בעל החדר כושר על הימים האלה, ואני רוצה לדעת אם אני אקבל את ימי העבודה האלה. אני אומר לו: אני הולך להיאבק בשבילך בכנסת על זה. הוא אומר לי: רואי, באתי לעבוד ביום חמישי כי אמרו שפתחו; באתי ביום שישי כי חדר הכושר עובד גם ביום שישי. ביום שבת סגור. עבדתי יומיים ולא מגיע לי כלום, כלום. כלומר, אני אקבל רק את היומיים האלה מהמעביד שלי, ואת כל השאר אני לא אקבל. למה? אני שואל למה. אולי תסביר לי למה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשים ישקרו ויגידו שהם עבדו יום אחד בלבד. פשוט ישקרו, זה מה שהם יעשו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, בבקשה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אני רוצה להתחבר למה שאמרה היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, או לפחות לטעמי מה שהיא ניסתה להגיד. היא אמרה דבר פשוט: בחרבות ברזל נתתם בחודש הראשון 14 יום מתוך 30, מתוך תקופה ארוכה יותר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אני מהתאחדות התעשיינים ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש. הייתה תקופה לא תחומה, וזאת הנקודה. הייתה תקופה לא תחומה ולכן הייתה גמישות. כשמדברים על פחד שמסתיים ביום אחד אחרי 12 ימים, זה בדיוק האירוע כשאין גמישות. וזה מה שצריך לאבחן בצורה ברורה מחרבות ברזל. זה פער מאוד משמעותי מחרבות ברזל, שחייבים לעמוד עליו. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> כאן אתם רוצים 12 מ-12 או 11 מ-12. כשמציעים לכם 10 מתוך 12, שזה 83% מהתקופה שהעובד לא עבד, זה לא מספק. אני אומר לכם שאם הייתי צריך לקבל החלטות, האינטרס של מדינת ישראל, האינטרס הלאומי שלנו זה כן לתת להם 10 ימים, כי כל העובדים האלה לא ישכחו את זה עד הפעם הבאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כבר נאום לאומה, זה לא התחום שלך. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> ואנחנו לא בסקנדינביה; המערכה הבאה בפתח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. נתת נאום יפה עכשיו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אענה לרועי בשני דברים. רוב העסקים שציינת הם בדיוק העסקים שראינו שגם באוקטובר הם לא הלכו למתווה החל"ת; הם הלכו למתווה ההוצאות המזכות, כי זה נתן להם הרבה יותר. << דובר >> רועי להב: << דובר >> במקרה הזה, הודיעו לאנשים לא משלמים להם. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אותם גורמים שאתה ציינת, הם בדיוק אותם גורמים שראינו בנתונים, שהלכו למתווה השכר. << דובר >> רועי להב: << דובר >> אם יש לך את הנתונים האלה, תציג אותם. אני אומר לך מה שאני פוגש בשטח. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אומר לך, רועי, למה ספציפית אני מדבר על האנשים שאתה מדבר עליהם – חדר כושר, חנות וכל אלה. כדי שישאירו אותם על –payroll נתנו להם 75% פלוס ההוצאות המזכות, כדי שיהיה להם בדיוק בשביל המטרה הזאת, לעובדים שלך. רציתי להגיד עוד משהו, אבל שכחתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כנראה זה לא חשוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> במשרד האוצר התעקשתם על דבר כזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> כזה עוד לא היה לנו. מלחמה של 12 יום שבה סגרו את המשק לתשעה ימים מתוך 12, לא היה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. הוא שאל אם היה לכם אגו חזק כזה על דבר אחר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אתה מתורגמן שלו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. יוני, בבקשה. << דובר >> יוני קריספין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני יושב-ראש ועד עובדי אלקטרה אפיקים, תחבורה ציבורית, וממלא מקום יושב-ראש ארגון נהגי התחבורה הציבורית בישראל מבית ההסתדרות הלאומית. אנחנו נהגי התחבורה הציבורית, ואני לא יודע אם ישנו את ההגדרה – הרעיון שעלה פה לשנות לעסק מוגן – אנחנו לא עסק מוגן. אנחנו עובדים חיוניים והתלות של המשק בתחבורה הציבורית הייתה כבר מהיום הראשון של המלחמה – הסענו את החיילים לאזור הצפון או לכל האזורים; השתתפנו גם בפינוי משדה התעופה, בפינוי מנמל אשדוד של כל אלה שבאו לארץ. עבדנו במלחמה הזאת במשך שעתיים ביום. עבדנו שעתיים ואנחנו לא זכאים למתווה החל"ת כי צריך לא לעבוד בכלל, לשבת בבית ולסגור את הטלפון. יצאנו מהבית לשעתיים כדי לתת את השירות הזה, והיינו כוננים. ביום שישי של המלחמה הגענו לעבודה רגיל, ואמרו לנו: תחזרו הביתה, אין שירות. חזרנו הביתה ואמרו: לא, 10%. חלקנו חזרו לעבודה, ולשאר אמרו: תחכו. ביום השלישי למלחמה אמרו: 35%. באנו וחלקנו, 1,000 נהגים לקחו חיילים לשטח, שמו אותם בצפון וחזרו. חלקם נשארו לישון איתם שם. עבדנו בצורה של ריץ'-רץ', אבל אנחנו לא זכאים לפיצוי של 70% ולא לשום פיצוי מהמדינה. גם כשהמעסיקים נתנו לנו משהו, הפיצוי שהולכים לתת להם, כמו שאנחנו יודעים, יהיה רק בשבילם ואנחנו, הנהגים, חלקנו כבר לקחו הלוואות כדי לכסות את החודש הזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו נהגים שעובדים בחודש 300 שעות או מינימום 220 שעות בגלל המחסור בענף. אנחנו עובדים שבעה ימים בשבוע, וביום שישי עד כניסת שבת אנחנו נותנים שירות לכל התושבים. במוצאי שבת, מייד עם צאת השבת, אנחנו עושים הבדלה ומי שלא, הוא כבר בתוך העבודה. אנחנו נותנים שירות עד 03:00-02:00 כל השבוע, בכל המועדים ובכל הזמנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם עובדי קבלן? << דובר >> יוני קריספין: << דובר >> אנחנו עובדים תחת מכרז הפעלה של משרד התחבורה. אנחנו עובדים לפי הנחיות פיקוד העורף, ופיקוד העורף משתמש בנו בכל שעת מלחמה. אנחנו כמו מל"ח – משק לשעת חירום בשעת מלחמה. אנחנו אלה שנכנסים, מפנים והולכים וכל מה שצריך. אנחנו כבר מתורגלים בכל המבצעים במדינת ישראל. אני עובד 25 שנים בענף התחבורה הציבורית, והייתי בכל המבצעים. בשבתות ובחגים עזבתי את המשפחה ואת הילדים. הייתי ואני מוכן תמיד לתת ולהירתם לכל משימה שנצטרך. אבל לא ייתכן שבעת פקודה, כשהמדינה עושה מתווה של עזרה לכל אלה שישבו בבית 12 ימים או עשרה ימים, לי אין סיכוי להגיע לזה בכלל, לא ב-50% ולא ב-20%. אני פשוט אצטרך להגיד לילדים שלי בפעם הבאה: אבא הולך לעבוד בהתנדבות, ולא יהיה לי שום פיצוי מהמדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר, מה אתה אומר? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא כל-כך בפרטים של האירוע הספציפי שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפני זה תן לנעמה לדבר בנושא הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק החתמנו על זה דיון שליש מוועדת הכספים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על עובדים שעתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, החתמנו ספציפית על נהגים, והגשנו את זה לפני כמה ימים. מתקיים עכשיו דיון גם בוועדת הכלכלה בנושא. אני רוצה להגיד מה האבסורד שיש כאן. זה ענף שנמצא עכשיו במצוקה מאוד מאוד קשה. הוא עומד לפני שביתה – גם ההסתדרות הכללית, גם כוח לעובדים, גם הלאומית – וכולם אומרים שהם לפני שביתה נוכח העניין המאוד מאוד דרמטי הזה. חברת ההפעלה מקבלת – אנחנו העברנו פה תקציב מדינה – פר הקווים, ההסעות והכול. כלומר, הכסף שלהם שוריין. בגלל איזה עיוות, והרי אנחנו מסכימים על העיוות הזה, נהגי התחבורה הציבורית לא נחשבים עובדי מגזר ציבורי, אלו שהעסקתם כוסתה בתקופה הזאת, אבל הם כן נחשבים עובדים חיוניים. אנחנו גם יודעים שהצרכנים הכי בולטים היום של תחבורה ציבורית הם השכבות היותר מוחלשות, אלה שאין להם רכב. בעצם מה אנחנו אומרים? תהיה שביתה שתעלה יותר למשק, על כסף שכבר שוריין; אנחנו פוגעים בשכבות המוחלשות, פוגעים בענף שממילא במצוקה, על כך שהם עשו כמו שהעובדים שלכם עשו – הם קפצו במלחמה, הגיעו, עשו מעשה, הבינו שהם עובדים חיוניים. אלה שעשו את זה, הם אלה שנדפקים. הדבר הזה לא הגיוני בשום צורה שהיא. הכסף הזה כבר שוריין, וכרגע עושים על חשבונם חיסכון, וגם סלפי פה, בזמן המניפסט שלי, של כפיר. אולי גפני ילחש לך על האוזן כדי שתבין את הנושא. על חשבונם עושים קומבינה, ואנחנו צריכים להגיד משהו. קודם כול, סיפור החל"ת הוא אבסורד. רוצים לחסוך כ-50 מיליון, ואנחנו מתבחבשים במתווה במשך שבועות, בגלל משהו שעובר פה בהעברות תקציב באהלן-אהלן. חד-משמעית. זה כאילו כל העובדים במשק והמעסיקים שבויים של משהו שהוא פחות מעשירית ממה שעובר פה בהעברות תקציב. וכולכם יודעים את זה. הסיפור של נהגי התחבורה הציבורית – זה כסף כבר שוריין, וזה עוד יותר מעצבן. על מה אתם עושים קומבינה? נגרום גם לנהגים האלה להיפלט משוק העבודה? אנחנו יודעים שיש מחסור באלפי נהגים של התחבורה הציבורית. אנחנו ממציאים את זה? בחייאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> בכמה כסף מדובר לנהגים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם עובדים במשק לשעת חירום, ויש הגנה על עובדים שבאים בצווים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק, הם עובדים חיוניים. הגדירו אותם. הם עשו מעשה והם צריכים לבוא לפה, להתחנן על המשכורת שלהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הגנה עליהם והם נחשבים עובדים. שומרים להם על כל הזכויות, ועכשיו השאלה היא האם אפשר במסגרת משק לשעת חירום, לתת להם איזושהי השלמה של הזכויות לשכר הרגיל שלהם. משהו כזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, כפיר, תשובה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה משהו שאני קצת פחות בפרטים שלו. למה? כי גם בחרבות ברזל נעשה מתווה יחד עם משרד התחבורה, ספציפית לנהגי האוטובוס, ואני מבין שגם עכשיו מדברים על מתווה ספציפי בנוגע להשלמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה "מבין"? למה פה אנחנו לא יודעים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המתווה הספציפי שהם שלחו, הוא המתווה שבגללו יש איום בסכסוך עבודה ושביתה. רק להגיד. מה שהוא מדבר עליו הוא הטריגר לשביתה. << דובר >> יוני קריספין: << דובר >> זה סכסוך עבודה שנשלח כבר לפני שבועיים לחברות המפעילות, שפנו למשרד התחבורה. הוציאו צווי מניעה ואנחנו דחינו את צווי המניעה. יכול להיות שיהיה דיון בבית הדין – אני לא יודע – אבל בכל מקרה ביום רביעי אנחנו אמורים להשבית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נקרא מתווה לשביתה, לא מתווה לפיצוי. << דובר >> יוני קריספין: << דובר >> עשר חברות הולכות להשבית את המשק בכל המדינה. עשר חברות. אגד ודן מחכות על הגדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלושה ארגוני עובדים, כולל הארגון הכי גדול במשק, משביתים. לא נשמע כדבר הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כול, אני רוצה שתבין את הבעיה. הם שעתיים. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> זה אפילו לא העניין של השעתיים. מה שהוא מתאר, ותקן אותי אם אני טועה, חברות האוטובוסים מקבלות מאיתנו תקציב עבור השירות שלהן, וברגע שירד להן השירות, יורד גם התקציב שהן מקבלות. הם עצמם עבדו בשעות מסוימות, ולכן, מן הסתם, הם לא זכאים ליום אחד כי הם כן עבדו כל יום – כמו שהוא תיאר: 10%, 20%, 30%, בהתאם לרמת השירות שהייתה. גם בחרבות ברזל הייתה הבנה שלמתווה הכללי זה לא מתאים, והיה רעיון למתווה אחר. נכון? תקן אותי אם אני טועה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא, לא. אני מתקנת אותך. סליחה, אני בתוך הנושא הזה באמת עמוק. בחרבות ברזל היה סיפור ספציפי לצפון ודרום, וזה לא מכיל את הסיפור של כל - - - << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> נעמה, אני מדבר על המתווה הכלל ארצי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר לך שבחרבות ברזל הם קיבלו מלא. << דובר >> יוני קריספין: << דובר >> בחרבות ברזל קיבלנו יום עבודה 6-8. לא קיבלתי 12 אומנם, לא קיבלתי 100%. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני לא רוצה להגיד דברים כשאני לא מצוי בפרטים. אני יודע שמתנהל משא ומתן ספציפי יחד עם משרד התחבורה על הדבר הזה, והוא גם נדון 20 מטר שמאלה. אם תרצה שנעלה מישהו ממשרד האוצר כדי להסביר יותר פרטים, זה אפשר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת לך מה היה עכשיו אצל ביטן. << דובר >> יוני קריספין: << דובר >> הלכה ספיר, נכנס אלחנן, אם אני לא טועה, והוא עדיין לא בעניינים. הייתה ספיר איפרגן שעזבה, וכרגע נכנס בחור חדש שנמצא שם שבוע או שבועיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפני שאנחנו מצביעים, צריך לדעת מה אתם נותנים להם. תנסה עכשיו, תוך כדי דיון, להגיד לנו מה אמרו. עם כל הכבוד, יש פה אוכלוסייה שנמצאת בכל עת ובכל שעה, ממילא יש מחסור בנהגים ואתה רוצה גם להבריח את המעטים שנשארו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והכסף הזה שוריין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכסף הזה שוריין, הם מקבלים אותו ולהם לא יחסר. << דובר >> כפיר בן זינו: << דובר >> אני יושב-ראש התאחדות נהגי המוניות. אני רוצה להודיע לך פה שנהגי המוניות הצטרפו לאוטובוסים רק בגלל שהם תחבורה ציבורית ואתם מזלזלים בהם. אני יודע על נהגי מוניות שיצטרפו להפגנה ביום רביעי, וגם להשבתה. אני מקווה מאוד שיתחילו להתייחס ברצינות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. כפיר, אני מחכה לבדיקה ובינתיים נמשיך להקריא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא עובדי שירותים ומסחר. קודם כול, מקצועית אני לא מקבל את ההסבר שלך על עובדי השירותים והמסחר. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> על החל"ת, לא על עובדי השירותים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, על החל"ת. היה באמצע שינוי הוראות ההתגוננות, שאי-אפשר להתעלם ממנו. דבר שני, אני מבין שיש פה לחץ מאוד גדול משר האוצר לאשר את זה על 11 ימים, כי מישהו כנראה נזכר שהוא צריך לשמור קצת על הקופה הציבורית. בעיניי, גם באיחור וגם לא במקום הנכון. כשהעברנו פה בכל שנה 5 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים, אף אחד פה לא דיבר על הכסף. וגם אם זה 40 מיליון שקל או 50 מיליון שקל או 250 מיליון שקל, וזה לא, אנחנו צריכים לשלם את זה. אני לא יודע אם אתם בקואליציה או באופוזיציה, וזה גם לא רלוונטי. אסור לנו להשאיר את העובדים מאחור. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו ממשיכים, אבל עדיין לא פתרנו את הבעיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> אולי ברק יסביר? ברק, למה שר האוצר מתנגד לזה כל-כך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא גם לא יודע. אם הוא היה יודע, הוא היה אומר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח יש לו עוד העברה לאורית סטרוק, והוא בונה על הכסף הזה. << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> גורמי המקצוע הסבירו ואין לי מה להוסיף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הוא אמר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שגורמי המקצוע הסבירו, ואין לו מה להוסיף. אני לא רוצה לעמת אותך עם גורמי המקצוע. בבקשה, תמשיכו. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה 179כג. (א) על אף האמור בפרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171. אני אסביר. כדי להיות זכאי לדמי אבטלה צריכים תקופה אכשרה של 12 חודשים, כאשר 12 חודשים הם תקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד אחד או יותר מהימים של אותו החודש. בתקופה הזאת אנחנו מקצרים את התקופה הזאת, ובמקום 12 חודשים, ל-6 חודשים מתוך 18 שבסמוך לתאריך שהוא התאריך הקובע. (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. למעשה, זה סעיף שחוזר על עצמו באותו נוסח שהיה בחרבות ברזל – קיצור תקופת האכשרה למי שעונה על ההגדרה, במקום 12 חודשים שקיצרנו עכשיו, ל-6 חודשים. הקבוצה הזאת נכנסת לתקופת אכשרה של שלושה חודשים בלבד, כדי להיות זכאים לדמי אבטלה. (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023), כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה: << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם הוא גר בקריית שמונה, אמרו לו לחזור עד 7 ביולי. אם הוא חזר ב-1 ביוני, מה קורה איתו? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אם הוא חזר ב-1 ביוני, הוא לא צבר תקופה של שלושה חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל המדינה אמרה לו לחזור עד 7 ביולי. הוא לא עבד לפני זה, כי הוא היה במקום אחר. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> זה אומר שהוא לא צבר שלושה חודשים מתוך 18 חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבין, אני שואל. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אז הוא לא יהיה זכאי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתם אומרים על זה? המדינה נתנה לו אפשרות לחזור עד 7 ביולי. הוא הגיע ב-1 ביוני או ב-1 ביולי. יש לו חודש-חודש וחצי או שבועיים. מה אנחנו עושים איתו? הוא חזר לעבודה, ואומרים לו: אתה לא מקבל על זה. זה מקרה פרטני, ובטח תגידו לי שזה בשוליים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> זה לא בשוליים, זה חריג. זה חריג. אלה עשרות אלפי אנשים, מתוכם אלפי עצמאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוטא, אני לא צריך עזרה. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> תוסיף את זה כחריג. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נכון. נגיד שתקופת הפינוי לא גוזרת את תקופת האבטלה בהכרח, ומה שיש פה זה שבמהלך שנה וחצי לעבוד שלושה חודשים. אנחנו רואים גם בנתונים שיש תעסוקה מספיק רחבה בקרב המפונים, וזאת לא אמורה להיות בעיית רוחב שאנחנו רוצים לתת לה מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בכל זאת, ודווקא בגלל שזאת לא אמורה להיות בעיית רוחב, אותם מפונים שחזרו למקום העבודה במקום המגורים שלהם, מגיע להם באותו יום, ואם לא, לפחות חודש. זה דבר נורמלי כי המדינה אמרה לו לחזור עד 7 ביולי. למה אנחנו נגרע מהם? היא אמרה לו: אתה יכול לחזור, ואם אתה חוזר עד אז, ניתן לך את כל המענקים, ועודדה אותו. אם הוא לא חזר ב-8 ביולי, הוא כבר לא מקבל כלום. כלומר, המדינה אמרה לו לחזור עד 7 ביולי ומ-8 ביולי הוא כבר לא מקבל שום דבר. הבן אדם החליט לא לחכות עד 7 ביולי, וחזר חודש-חודשיים לפני זה. עכשיו אומרים לו שבעם כלביא, אותו מפונה שלא יודע להתמודד עד שהוא מצא עבודה חדשה כי עבודות נסגרו, יקבל שלושה חודשים. למה שלושה חודשים אם זה התחיל רק במרץ? כלומר, ביום הראשון של מרץ היית צריך לחזור בשביל להיכנס לזה. זה נראה לכם נורמלי? הרי אף אחד לא חזר ביום הראשון כי המתווה התחיל ממרץ עד יולי, נכון? זה המתווה חזרה. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> אבל זה לא בטוח שהוא היה באבטלה שנה וחצי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם אם הוא לא היה באבטלה שנה וחצי. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> יכול להיות שהוא עובר את תקופת האכשרה שלו, של שלושה חודשים לא מהתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יכול להיות שהוא גם לא היה ברצף. הכול יכול להיות. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לכן אני אומר שנתחשב במפונים האלה, וניתן להם תקופת אכשרה של חודש. מה אתם אומרים? הגיוני? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> בסוף אנחנו עומדים מאחורי העמדה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שאתם עומדים מאחורי העמדה, זה בסדר. אני שואל עכשיו האם זה הגיוני. עזבו, אתם עומדים, אין בעיה. הגיוני מה שהעליתי או לא? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> ינון, אתה תמיד מדבר דברים הגיוניים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז למה אתה לא מקבל את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אוכלוסייה כזאת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. הרי ממה נפשך, אם אין אוכלוסייה כזאת, לא ייקחו כסף; ואם יש אוכלוסייה כזאת, צריך לעזור להם. בכל זאת, אלה אנשים שפונו מהבתים. שאלתי את זה גם אז וגם היום. היו מפונים שיכלו לחזור עד 7 ביולי, ואל תשכח שנתנו להם את המתווה ממרץ עד 7 ביולי. אומרים להם שבשביל שהם יוכלו להיות, הם חייבים כבר ביום הראשון לחזור למקום העבודה שלהם, לקריית שמונה, לשלומי או לכל מקום אחר. אני אומר שאף אחד לא חזר בחודש הראשון, אז אל תיתן להם שלושה חודשים. תעשה את תקופת האכשרה שלהם חודש, סביר. הוא עבד חודש, ותן לו תקופת אכשרה של חודש. אין שום סיבה לא לתת לו את זה. הוא מפונה, בכל זאת חזר, רוצה לחזור לחיים. יש כאלה שבכלל לא חזרו עדיין בגלל הילדים שלהם, יש כאלה שחוזרים, עם כל הקשיים. בואו נעזור להם. מה אתה אומר? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אני אומר שכמו תמיד אתה מדבר דברי טעם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, מה זה פרגון. אתה יודע מה, אל תפרגן ותן לי את זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אבל אנחנו חושבים שיש עדיין תקופה מינימלית לאכשרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסכמתי איתך. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> גם בדברים אחרים עשינו, ונעמה בטח זוכרת, לבעלי מוגבלויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לבעלי מוגבלויות נתנו את זה, את מה שנעמה ביקשה, זה נכון. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אין לי מספר זהב לתת לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מספר הזהב פשוט. כפיר, אני שואל אותך שאלה, ובוא נפרק את זה. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> יכול להיות שמישהו אפילו רק שבוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון. אני טוען גם יום אחד, אבל אני אומר לך שנפרק את זה בצורה אחרת. במרץ התחיל מתווה החזרה. עד מתי הוא היה? ארבעה חודשים. למה אנחנו מצפים? שבן אדם עוד לא התחיל, עוד לא הגיע וכבר חזר לעבודה? הרי אנחנו יודעים שזה לא קרה. אצל רובם זה לא קרה. אגב, הסתובבתי וראיתי את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו גם חגים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה פסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק נזכור שאנחנו מדברים על שלושה חודשים במהלך 18 החודשים הקודמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל ב-18 החודשים הקודמים הוא היה מפונה וניצל את זה, ועכשיו הוא חזר לעבודה. בן אדם חזר לעבודה למשך חודש, כי אם הוא חזר מהתחלה לשלושה חודשים, בסדר. ברגע שהוא בא, היה מפונה והוא חזר – נתת לו חודש. דיברת על שלושה חודשים ואני חושב שחודש יכול להיות מקובל. זה גם לא מספיק, אבל חודש זה בסדר וזה גם הגיוני. אם היה משהו לא הגיוני, היית אומר לי שזה לא נכון. יכול להיות שאין לך הרבה מקרים כאלה, אבל לפחות לאותם מפונים נראה שנתנו להם משהו שהם יוכלו לחזור איתו. << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> אין לי משהו שיכול לכפור את ההיגיון בדבריך. אני חושב שעדיין יש בסוף איזושהי תקופת מינימום, ואני רוצה לחשוב על זה שוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תגיד, לא נגמר לכם הגי'גה בכל המחשבה של הדיון הזה? << דובר >> כפיר בטט: << דובר >> בינתיים אנחנו פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ביטוח לאומי, תמשיכו. אתם מסכימים עם העניין שאני מעלה? לפרוטוקול, הם עשו עם הראש כן. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> אני אומר שיש בזה היגיון. אם כפיר מתחיל, אני אגיד שיש היגיון גם בזה וגם בעשרה ימים למצוא פתרון מאזן. אולי לא שלושה חודשים, אבל חודשיים, מאי-יוני, וגם עשרה ימים בהיבט שלא יהיה צדיק ורע לו. אלה שחזרו לעבודה ולא קיבלו ואלה שחזרו לצפון ולא קיבלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם כבר דיברת, כפיר, קיבלת. תודה, ממשיכים. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני אחזור על הפסקה האחרונה שאמרתי. לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה: יש פה שינוי מהנוסח שמופיע בפניכם. (1) נכון למועד הפינוי או הצעה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; יש פה שלוש חלופות, ודי שאחת מהן מתקיימת כדי להיחשב כמי שהתגורר ביישוב שפונה. הסעיף הראשון שונה מהנוסח שמופיע בפניכם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מוסיף ברישה את המילים: נכון למועד הפינוי. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא, קצת יותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר רק על פינוי כי החלטה 975 דיברה רק על פינוי. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> רק על פינוי ורק על הצפון. (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי סעיף 9 בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם, מכוח החלטת הממשלה האמורה; (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי כהגדרתו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח–2018, כי הוא התפנה או יצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה. למעשה, יש כאן שלוש חלופות ודי שאחת מהן מתקיימת. הראשונה היא שהוא היה רשום במרשם האוכלוסין במועד הפינוי של היישוב, כמי שגר באותו יישוב והתפנה ממנו; אפשרות שנייה – מי שהיה זכאי למענק אכלוס עצמאי, שהתפנה להסדרים שלא היו תחת משרד התיירות, או תחת מקומות לינה שבהסדר, והיו זכאים למענק. דובר אז על מענק מהסכם לפי סעיף 9, ודובר שם על 200 שקלים למפונה ו-100 שקלים לילד. אנחנו מדברים כאן על בגיר, אז 200 שקלים, מי שנכנס אז למענק הזה. האפשרות השלישית היא מי שלא עונה על שתי החלופות הקודמות, ולמעשה דווח למערך הדיגיטל שהוא הגיע למקום. מדובר לרוב בבתי מלון או מקומות אחרים שהיו בהסדרים עם הממשלה, ושם הוא לא היה זכאי למענק, אבל מימנו לו את השהייה באותם מקומות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הרשימה הזאת מאפשרת לכם להיות מאוד ספציפיים, ולדעת מי הזכאים. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> כן. הרשימה מאפשרת לנו לאתר את הזכאים, כדי שהם יוכלו להיות זכאים גם מכוח התיקון הזה לחוק. (ד) הוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק ביטחון, בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה לפי סעיף זה. שוב, מדובר בסעיף שהיה גם בתיקון חרבות ברזל. כשחייל משתחרר משירות סדיר, יש חצי שנה שנחשבת לו לתקופת אכשרה לצורך קבלת דמי אבטלה, ואני מזכיר שצריך 12 חודשים מתוך 18. כאן, למעשה, מדובר בחצי שנה שאוטומטית נחשבת לו, והוא צריך להשלים רק עוד חצי שנה של עבודה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה. במקרה הזה, כמו בחרבות ברזל, אנחנו מסירים את חצי השנה הזאת, אחרת ייווצר מצב שכל חייל משוחרר, מייד עם שחרורו, יהיה זכאי להיכנס לחוק ולקבל דמי אבטלה. כמובן שזאת לא התכלית, ולכן, כמו בחרבות ברזל, הם מוצאים מההסדר הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם אי-אפשר להגיד שבמקום שישה חודשים שמחשיבים להם בדרך כלל, מחשיבים להם לפחות איזושהי תקופה, חלק מהשירות הסדיר במסגרת תקופת האכשרה? לא לבטל לחלוטין את תקופת האכשרה של החייל. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> כבר עכשיו, לעומת האוכלוסייה הכללית שצריכה לצבור 12 חודשים, הם צריכים לצבור רק שישה חודשים של תקופת אכשרה. את מציעה כרגע לקצר גם את התקופה הזאת לתקופה של שלושה חודשים? כלומר, אחרי שהם משתחררים משירות סדיר, הם יצטרכו לצבור שלושה חודשים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תחשיב שלושה חודשים מתוך השירות הסדיר, ואת שלושת החודשים האחרים יצטרכו להשלים. הם מקבלים קיצור של שלושה חודשים, במיוחד מי שהיה בשירות. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> זאת שאלה שנוגעת יותר לתחום של האוצר, ולכן הם ישיבו. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> האם 10 ימים או 11 ימים ישפיע גם על עסקים שחטפו טיל ורצו לשלוח את העובדים שלהם לחל"ת? אלה שלא היו להם 10 או 11 ימים מתוך 12. זה ישפיע להם על העתיד? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> עסק שנפגע והוציא את העובדים לחל"ת, ועסק שלא נפגע והוציא את העובדים לחל"ת – אין הבדל. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אם נפגעתי מטיל ואין לי 11 ימים, זה ישפיע לי גם על העתיד. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אם אתה לא נכנס ב-12 הימים, אתה לא נכנס במתווה הזה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> זה אומר שאכלתי אותה על מחצית השנה. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> לא, לא, לא. אתה צריך לצאת לחל"ת בתקופה הקובעת, ואז צריכים להיות לך 12 ימים. לא חייבים להיכנס בתקופה הקובעת. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> בסדר, הבנתי. תודה רבה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה 179כד. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהעסקתו הופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. הסעיף הזה מתייחס למובטלים שבמהלך ארבע השנים היו באבטלה תקופה אחת, חזרו שוב במהלך ארבע שנים לעוד תקופת אבטלה, ובמידה והם נקלעו לחל"ת והתאריך הקובע שלהם, כלומר הופסקה העסקתם בתקופה הקובעת, והם גם הגישו תביעה חדשה לתקופת אבטלה, הם יהיו זכאים לתקופה הזאת. בתקופת אבטלה, תקופת התשלום היא 100%. בתביעה השנייה או השלישית בתוך ארבע שנים, זה יורד ל-80%. אם יש אדם שהזכאות שלו היא ל-50 ימים בתביעה הראשונה, בתביעה השנייה במהלך ארבע שנים תהיה לו זכאות ל-40 ימים. היה ויוצא שהוא נמצא בעוד תקופה, כלומר כתוצאה מהתקופה הנוכחית, בתקופה הקובעת, בין 13 ל-24 הופסקה העסקתו והוא מגיש תביעה חדשה, ואין לו ימים בגלל סעיף 171א, אנחנו נותנים לו את הימים שהוא לא זכאי להם לפי החוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאתה אומר 100%, חשוב להבהיר שאתה מדבר על 100% של התקופה ולא 100% שכר. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> כן, ברור. כל הסעיף הזה מדבר על תקופת התשלום, לא על שכר. השכר הוא לא 100% אף פעם. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> בתשובה הקודמת שלו זה כול להיות פתרון, כי אם אני אאריך ביומיים לאותם עובדים שעבדו רק עשרה ימים אחרי החל"ת, אנחנו בפנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה, מדובר פה על הוראה אחרת. ההוראה הקודמת דיברה על תקופת האכשרה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אם הארכתי לו את החל"ת בעוד יומיים, עמדתי בתנאים ואני בפנים. החבר'ה מהאוצר יכולים להישאר עם 11 ואני אאריך לו בעוד יומיים. קיבלתי את מה שביקשתי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה קיבלת, אבל מצד שני, האדם הזה לא עבד יומיים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אתה לא יכול לנהל את זה, אתה משקר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שאם באמת הוא לא עבד עוד יומיים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אנחנו רוצים שיהיה דיווח אמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיווח אמת – הוא לא עבד עוד יומיים, זה גם צובר לו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> כן, זה מה שהוא אמר הרגע. הוא נתן לנו את התשובה הזאת. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אי-אפשר לתכנן את זה, כי האירוע הסתיים. המעסיקים לא עשו את זה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> חבל שמה שקורה פה, שתוך כדי ההתעקשות שלהם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> המעסיקים עדיין לא מילאו את הרטרו, רק להזכיר לכם. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> בסדר, אבל אנשים עבדו. הם חזרו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא שאל מה קורה אם במקרה אותו אחד - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה בטל בשישים לעומת האירועים. אתה לא יכול לנהל את האירועים בדיעבד. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני אחדד דבר שלא אמרתי קודם, מדובר במובטלים צעירים, מתחת לגיל 40, שהפסקת ההעסקה שלהם הייתה בתקופה הקובעת, והם הגישו תביעה חדשה בתקופה הקובעת. אותו סעיף היה גם בחרבות ברזל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זה לא היה אותו סעיף. הסעיף הקודם היה קצת שונה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא. הסעיף הזה היה זהה. את מתכוונת לסעיף הבא, 179כה. הסעיף הזה היה זהה לחרבות ברזל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסיפה שהשתנתה היא רק בשביל להבהיר שמדובר באותם ימים שבהם הוא לא היה מועסק בתקופה הקובעת. התוצאה אותו דבר. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו להתרעננות לרענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל 179כה. על אף האמור בסעיפים 171 ו-171א, מבוטח שהופסקה העסקתו במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו להתרעננות לרענון לפי החלטת הממשלה 950 מיום כ"ו בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023), החלטת הממשלה 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) או החלטת הממשלה 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171 או 171א, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך תקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה:. צריך לחזור להגדרה די דומה למה שהיה קודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון למועד הפינוי של אותו יישוב, הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> פה זה נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון. לגבי יישובי הדרום, מדובר על הוצאה לריענון. הנוסח הוא: (1) היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב. (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי סעיף 9 בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם, מכוח החלטת הממשלה האמורה. (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל. זה הסעיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אתה צודק. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי, כהגדרתו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, כי הוא התפנה או יצא לריענון לפי החלטת הממשלה למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות, לפי ההסכם האמור בפסקה (2) מכוח החלטת הממשלה האמורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אחת ההחלטות שנאמרו קודם. יש לך עוד דרישה שהופסקה העסקתו במהלך התקופה הקובעת? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> כן, לא אמרתי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות שאמרת. אני אומר: על אף האמור בסעיפים 171 ו-171א, מבוטח שהופסקה העסקתו במהלך התקופה הקובעת, והתגורר ביישוב שפונה. אם לא אמרתי, אני צריך להוסיף את המשפט הזה. כלומר, ההפסקה צריכה להיות במהלך התקופה הקובעת. והיה ונגמרו לו הימים לפי סעיף 171 – שזה הסעיף הכללי, או לפי 171א – זה אותו סעיף של תביעה חוזרת במהלך ארבע נשים, במידה ונגמרו הימים, בין אם אלה 100% או 180%, יש כאן למעשה תוספת של עוד ימים בהתאם לתקופה שהוא לא הועסק. הסעיף זה מתייחס למפונים בלבד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף הזה היה הבדל לעומת סעיף קודם במלחמת חרבות ברזל. שם התגברו גם על סעיף 161ה וגם על תקופה של 12 חודשים. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> נכון. בחרבות ברזל הארכנו את התאריך הקובע, כדי להימנע מאנשים שיגישו שוב תביעה חדשה לדמי אבטלה. הארכנו את התאריך הקובע, הארכנו את 12 החודשים, ואפשרנו להם לקבל את תוספת הימים עד סוף התקופה הקרובה, שהייתה אז בחרבות ברזל. הסעיף הזה לא נדרש כאן, כי שנת הזכאות אף פעם לא מסתיימת באמצע חודש, וכל התקופה הקובעת יוצאת ביוני. לכן, אין צורך להאריך את שנת האבטלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בניגוד לסעיף הקודם שקראנו, שבו 12 ימים צריכים להיות רצופים, עם יום אחד הפסקה, אבל הם לא חייבים להיות כולם בתקופה הקובעת, הזכאות בסעיף הזה היא רק בעד התקופה הקובעת. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> נכון. שם התאריך הקובע היה צריך להיות בתקופה הקובעת, ופה אין את הדרישה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עובד או עובדת שמקבלים חל"ת צריכים להגיע ללשכת התעסוקה? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הם צריכים להירשם בלשכת שירות התעסוקה כמובטל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פיזית? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא. היום זה מקוון. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> המעביד שלהם יכול לרשום אותם בנושא החל"ת? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא צריכים להתייצב פיזית, נכון? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נכון. הם לא יתייצבו פיזית. רק מי שעדיין נמצא בחל"ת, צריך להמשיך להתייצב. מי שכבר חזר לעבודה, צריך רישום אינטרנטי וזהו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלא נצטרך להגיע איתו שוב בשביל כמה ימים שהוא מקבל. למרות שאני לא מבין לשם מה צריך את לשכת התעסוקה, כי הרי זה כדי להציע לו איזושהי עבודה. אנחנו יודעים איך זה הולך. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> תחילת תשלום דמי האבטלה 179כד. לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". שוב, מדובר בסעיף זהה לסעיף שהיה בחרבות ברזל. בשנת אבטלה, בתקופה הראשונה וכל ארבעה חודשים יש ימים שנקראים חמישה ימי המתנה. בימים האלה אין זכאות לדמי אבטלה. בתקופה הזאת, בנסיבות האלה אין צורך לנכות את חמשת ימי ההמתנה האלה, שנועדו למעשה לתמרץ את העובד לחפש עבודה בתקופת האבטלה. מכיוון שהתכלית לא מתקיימת בנסיבות האלה, בתקופה הראשונה אין ניכוי של חמישה ימי המתנה, מה שאומר שלמעשה דמי האבטלה ישולמו כבר מהיום הראשון. סייג לתחולה 179כז. הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת." הסעיף הזה מדבר על ימי החופשה. אין צורך למעשה לנכות ימי חופשה, והזכאות תהיה גם מהיום הראשון. שיפוי המוסד לביטוח לאומי 55. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה ושלא הייתה משתלמת אלמלא ההוראות כאמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בנוסח הקודם הייתה הוראה של סעיף 351, של פטור מדמי ביטוח בתקופת החל"ת. האם זה משהו - - - << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> מכיוון שזה חצי חודש, המעסיק שילם דמי ביטוח חלקיים לפי השכר, ובעצם הוא לא ספג את תשלום החל"ת, כך שאין בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי השאלה ששאלנו קודם על חייל שהשתחרר משירות סדיר. האם אפשר לקצר לגביו את תקופת האכשרה? << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> האוצר צריך לענות על זה. לנו אין התנגדות עקרונית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי נמצא פה מהאוצר? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> זה משהו שאנחנו יכולים לשקול, ונחזור אליכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עברנו מחשיבה לשקילה, זה לא פשוט. ממשיכים, בבקשה. << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> אני ממשרד העבודה. תיקון חוק עבודת נשים – הוראת שעה 6 6. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954‏ (להלן – חוק עבודת נשים), כך: (1) בסעיף 9(ג), לפני פסקה (3) יבוא: "(2ב) (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); לעניין זה לא יראו יום עבודה אחד בלבד עד שני ימי עבודה, שבו שבהם עבדו העובד או העובדת במהלך התקופה הקובעת כהגדרה בסעיף 179כב, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> שלומית, זה שוב נושא החל"ת, לא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה שוב מספר הימים. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> אם נרחיב את זה ביום, נצטרך לתקן גם פה. << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> אני אקרא את כל הסעיף, ואסביר אותו. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> את ממשרד האוצר? << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> אני ממשרד העבודה. זה תיקון לחוק עבודת נשים בעקבות החל"ת, ואני אסביר אותו בעוד דקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פסקאות 1א ו-2. << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות."; סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים מדבר על איסור פיטורים 60 יום לאחר תקופת הלידה וההורות, ובימי היעדרות נוספים לאחר תקופת הלידה וההורות, כמו, למשל, הארכת חופשת הלידה בעקבות אשפוז של האישה או מצבים רפואיים וכו'. אנחנו מבקשים שהחל"ת לא יבוא במניין הימים של ה-60 ימים, כדי לאפשר חזרה של העובדת למקום העבודה אחרי נתק של תקופה הלידה וההורות. זה בעצם נועד להיטיב עם העובדת המוגנת. להמשיך בהקראה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> (2) בסעיף 9א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 9(ג)(2ב)(א), מחמת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006‏, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות אותו סעיף, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת." בסעיף 9א חל איסור לפגוע בהיקף משרה או הכנסה של עובדת בתקופה מוגנת, אם זה בתקופת ההיריון או תקופת טיפולי פוריות. אנחנו מבקשים לקבוע שאם ההוצאה לחל"ת היא בתקופה מאוד מאוד מוגדרת, של 12 הימים שאנחנו מדברים עליהם, כשהעובדים לא יכלו להגיע למקום העבודה בגלל הוראות של פיקוד העורף, או בגלל שהם היו צריכים לשמור על הילדים שלהם כי מוסדות החינוך היו סגורים, אנחנו בעצם אומרים שרק בנסיבות האלה המעסיק לא יצטרך להגיע אלינו לבקש היתר. מכל סיבה אחרת שמוציאים לחל"ת, יצטרכו להגיע אלינו ולבקש היתר. זה התיקון שלנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההוראה הזאת לא הייתה בחרבות ברזל, והיא מחייבת גם איזושהי הבהרה כי יש עוד חוקים שבהם קבועה הגנה או קבוע איסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד. אלה הוראות שקבועות, למשל בפרק השביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, לגבי חייל המילואים שחוזר במשך 30 ימים אחרי המילואים, או לפי סימן א' לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לגבי משפחות של נספים או משפחות של מי שנפטר בפגיעת איבה. באותם מקרים, יש להם הגנה מוחלטת בשלושת החודשים הראשונים, כולל איסור על הוצאה לחל"ת. מוצע שאותה הוראה שדיברה על כך שאם אותו עובד לא יכול היה, נעדר בגלל הוראות של פיקוד העורף או בגלל סגירת מוסד החינוך של ילדו מתחת לגיל 14, גם במקרים האלה צריך לקבל היתר בשונה מחוק עבודת נשים. זאת ההדגשה של הוראת המעבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת הגנה על נשים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההוראה של חוק הגנה על נשים קצת פורמת את ההגנה, ובעצם אומרת שלא יראו בזה פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה. כלומר, במקרה הזה, ההיעדרות הזאת בסדר מבחינת המעסיק, והוא לא צריך לרוץ לקבל היתר בשביל זה. לעומת זאת, בחוקים שציינתי – חוק משפחות שנספו במערכה ובחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) רוצים לשמר את ההגנה, כך שגם במקרים האלה המעסיק בכל זאת יצטרך ללכת ולקבל היתר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מועיל לנשים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת השאלה, האם זה מועיל לנשים או מאפשר את ההפך. << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> אנחנו מדברים על משהו בדיעבד. המניעה מלהגיע למקום העבודה הייתה קשורה בהוראות פיקוד העורף ובסגירת מוסדות חינוך. חשוב להגיד שבתקופה הזאת העובדים האלה מוגנים מכוח חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, כלומר, חל איסור לפטר אותם. אנחנו אומרים שרק בתקופה הזאת, ובנסיבות הקונקרטיות האלה, אתה, המעסיק, לא צריך להגיע לבקש היתר כי אלה באמת לא נסיבות שקשורות בך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מביאים הוראת שעה על תיקון עבודת נשים, זה מועיל לנשים או מזיק להן? << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> לעניין החלק הראשון, שלא מקזזים את ימי החל"ת, וימי החל"ת לא יבואו בחשבון ה-60 ימים, אנחנו מאריכים את תקופת ההגנה. בוודאי זה מיטיב. ההוראה השנייה שבה אנחנו אומרים שלא יראו בנסיבות מסוימות פגיעה בהיקף משרה והכנסה, ולכן, המעסיק לא צריך להגיע וגם העובדות, זה מועיל לשני הצדדים. אנחנו לא רוצים לטרפד, בנסיבות שלא תלויות במעסיק, את האפשרות להוציא את העובדת לחל"ת ושהיא תקבל אבטלה. אנחנו מאזנים את שני הצדדים, ולתקופה מאוד מאוד מוגבלת, כשאנחנו יודעים שהעובדים האלה מוגנים מפני פיטורים. בחרנו את זה בפינצטה, ואנחנו חושבים שזה מאוזן ומגן על שני הצדדים. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> זה מייצר יותר תועלת מנזק, כי ככל שהייתה יותר ביורוקרטיה להוצאה לחל"ת מכיוון שהן מוגנות, הסבירות שהן היו מקבלות דמי אבטלה על התקופה הזאת הייתה יותר נמוכה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני אמשיך, אבל אני רואה שיש טעות בשני הסעיפים האחרונים שקראתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היועצת המשפטית, רק תגידי אם זה מועיל לנשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת המורכבות. מצד אחד, יש פה פרימה של ההגנה, כלומר אם יש איסור לפגוע בהיקף המשרה ובהכנסה של העובדת או העובד, במקרה הזה מאפשרים לפגוע בהיקף המשרה אם הם לא הגיעו לעבודה. בעצם זה סוג של פגיעה בהיקף המשרה. מצד שני, אני שומעת פה גם מההסתדרות, שאומרת שהם מוכנים לקבל את זה, כי אם היא תדרוש יותר, יכול להיות שהמעסיק לא יוציא את העובדת הזאת לחל"ת והיא לא תקבל דמי אבטלה. יכול להיות שהוא בכלל לא ישלם את שכרה, כי היא לא עבדה בימים האלה. השאלה נכונה, כי אם זה היה רק מיטיב, אולי גם משרד הביטחון היה אומר גם לגבי משפחות חיילים שנספו במערכה וגם לגבי חיילים במילואים, שנכתוב את אותה הוראה. דווקא כאן הם אומרים שלא, ובמקרים האלה, אלה אומנם אוכלוסיות יותר מצומצמות מאשר נשים בהיריון או נשים בטיפולי פוריות, אבל לגביהם הוא רוצה שבכל זאת הם יגיעו לקבל היתר. יש בזה צד שכאילו פוגע, ומצד שני - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אני שואל לעצתך, את היועצת המשפטית – אני לא מצביע על דבר שיפגע בעבודת נשים. להצביע בעד או נגד? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני הייתי מקשיבה למה שאמרו פה מצד ההסתדרות, מקשיבה לזה קשב רב, כי הם לא ממהרים לפגוע בזכויות עובדים. אולי אפשר לשמוע עוד גופים. << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> נגיד גם שלמשרד העבודה חשובות זכויות נשים, ובחרנו את המקרים האלה בפינצטה. אלה דברים שלא קשורים בשיקול דעת המעסיק, הוא לא הפעיל פה שיקול דעת. העובדת נשארה בגלל שהעסק היה סגור או בגלל שמוסד החינוך היה סגור. היא נשארה מהסיבה הזאת. אני מוסיפה שוב, שהעובדים האלה מוגנים מכוח חוק הגנה על עובדים לשעת חירום מפני פיטורים. המעסיק לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, וזה לתקופה מוגבלת. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני רואה שיש טעות במספור של שני הסעיפים האחרונים שקראתי. תחילת תשלום דמי אבטלה וסייג לתחולה, זה צריך להיות 179 כ"ו ו-כ"ז בהתאמה. שימו לב שכבר היה 179 כ"ד. תיקון חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים) 7. 7. בחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2020‏ (להלן – חוק מענק מיוחד) – מי שמלאו לו 67 ומעלה לא זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי. גם בחרבות ברזל וגם בתקופת הקורונה נעשה תיקון מיוחד לאותה אוכלוסייה, שאפשר להם לקבל סוג של מענק, שהיה 75% מהשכר לפי שלושת החודשים שהיו להם, או 134 שקלים מקסימום ליום. זה יצא לחודש 4,000 שקלים מקסימום, ופה אנחנו מדברים על תקופה הרבה יותר קצרה, והמקסימום כאן יהיה 134 שקלים כפול 12 ימים, וזאת התקופה המקסימלית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בחוק הקורונה זה לא היה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> היה, היה. גם בקורונה וגם בחרבות ברזל. זה היה גם בטיוטה הראשונית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו הוספנו את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה התווסף בתיקון שהיה בוועדה. צודק חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא היה. אנחנו דנו בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה, היה סעיף 7 להצעת החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא זאת, הקודמת. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> היה בהצעת החוק. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> אני יושב-ראש אגודת מורי הדרך בישראל. לגבי בני 67 ומעלה, בחרבות ברזל היה מענק הסתגלות. אחד התנאים לקבלת מענק הסתגלות היה שיהיה במשפחה רק רכב אחד, כלומר אם מישהו מחזיק טוסטוס כי הוא עובד בענף אחר לגמרי מאשתו, הוא לא קיבל שקל. למה? מדוע? יש לזה הצדקה? הרי יש לא מעט מורי דרך שהם בתחום הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם מכירים את זה? אומנם מורה דרך הולך ברגל, אבל עד שהוא מגיע למקום, הוא צריך לנסוע ברכב. בדרך כלל אין למקום תחבורה ציבורית. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> אתה מתכוון למתווה העסקים? << דובר >> רועי להב: << דובר >> כדי לקבל את המענק הזה, יש קריטריונים. צריך לעבור מבחן, שכולל אחזקת רכב. אנחנו לא מבינים מה זה קשור לעובד. בן אדם מעל גיל 67, לקחתם לו את העבודה ורוצה לקבל מענק. למה הוא נכנס לתוך המבחנים האלה? אז הייתה תקלה שהוא נכנס למבחנים האלה, והפעם צריך לתקן את זה, אם כבר משנים. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> אני הבנתי את השאלה, ואני אבדוק. מדובר במורי דרך מעל גיל 67? << דובר >> רועי להב: << דובר >> לא רק מורי דרך אלא בכלל אנשים מעל גיל 67. למה הכנסת אותם לתוך החוק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה כרגע על מורי הדרך. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> אני אבדוק ואעדכן. יש רכב אשכול. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> זה לא קשור לרכב אשכול. יכול להיות רכב אשכול בבית, ולאשתו יש טוסטוס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה משנה? יש לו רכב, מה זה משנה? << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> אז פסלו את הזכות למענק הסתגלות בגלל שני רכבים בבית, ואני לא רוצה שזה יחזור על עצמו. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> במענק הסתגלות אין שום קשר לרכב. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> היה. הזכאות תלויה ברכב אחד בבית. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> בוא נקרא את זה עכשיו. למיטב ידיעתי, אין בזה שום קשר לרכב. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> במענק המדובר כאן, אין שום רלוונטיות לרכב. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> בשאלת ההעסקה אין שאלה של רכוש. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> הם לא מקשרים את זה למה שהיה בחרבות ברזל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדוק את זה יותר מדויק. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> גם בחרבות ברזל לא היה. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> לא דובר שם על רכב. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> שלא לדבר על זה שלא היינו כלולים בשום מתווה מ-31 בדצמבר 2023, כשהפסיקו את דמי האבטלה, כי אנחנו מכוסים. הרי כל מורה דרך הוא עצמאי, בין אם הוא עוסק זעיר, עוסק פטור או עוסק מורשה. אנחנו מכוסים בצו סיווג מבוטחים. מ-31 בדצמבר 2023, כשנגמרו התשלומים של דמי האבטלה, מורה דרך שלא גר בקו עימות או שאינו מבין משפחות החטופים או מבין המשפחות השכולות – שום מתווה לא פיצה אותנו. אנשים פשוט נוטשים את המקצוע כי אין להם דרך להתפרנס. אחר כך, כשתחזור התיירות – הרי מי מקבל את הציון הכי גבוה בכל סקר שנעשה מעולם בין התיירים שיוצאים מהארץ? מורה הדרך תמיד במקום הראשון, כמי שהכי השפיע על חוויית התייר. אבל אין לנו הגנה משום כיוון, אף אחד לא דואג לנו. לפני חצי שנה, אמר היושב-ראש חבר הכנסת גפני, שאנחנו צריכים לדבר על מורי הדרך. הייתי פה ארבע פעמים ואף פעם לא היה מקום ולא היה זמן. למה? תמיד יש מישהו עם בעיה יותר דחופה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> יש לציין שמשה גפני זימן דיון בנושא כלל הארץ, וזה נתקע. היו פה משפחות חטופים שדיברו שעה וחצי. כיבדנו את זה וחברי הכנסת איימו לא להצביע. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> אני לא בא בטענות. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> ב-2024 אף אחד לא קיבל כלום, ובגלל זה, במלחמה הזאת, בפיצוי על 12 הימים האלה, אנחנו צריכים לקבל כאילו על כל התקופה. אנחנו צריכים לקבל על 2023 ועל 2024 ולא עשו את זה. אני אומר לפרוטוקול שזה משהו שילווה אותנו הרבה שנים קדימה, זה שהם לא הלכו לקראתנו ב-2023 וב-2024. עשרות אלפי עצמאים שימצאו את עצמם לא מקבלים את הפיצוי הראוי, בין אם זה 5,000 שקל, בין אם זה 30,000 שקל ובין אם זה 50,000 שקל. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 17:00) << מנהל >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תאמין לי, אם היום היו בחירות, הייתי מצביע בשבילך. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אני אומר לך, גפני, שאתה הלכת לקראתנו וביקשת מהאוצר. אתה לא יכול להכריח אותם. אתה לא יכול להכריח את סמוטריץ', אתה לא יכול להכריח את פקידי האוצר. הם עושים את עבודתם, אבל חשוב שיהיה בפרוטוקול שעסקים שגדלו וצמחו, לא יקבלו פיצוי על 2024. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבעיה היא בוואקום של משרד התיירות. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> (1) אחרי כותרת פרק ג' יבוא: "סימן א': הגדרות"; (2) בסעיף 8ב, אחרי ההגדרה "התקופה הקובעת" יבוא: ""התקופה הקובעת הנוספת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025)."; (3) לפני סעיף 8ג יבוא: "סימן ב': מענק מיוחד – התקופה הקובעת"; (4) בסעיף 8ג – (א) במקום כותרת השוליים יבוא "זכאות למענק מיוחד"; (ב) ברישה, במקום "פרק זה" יבוא "סימן זה"; (ג) בפסקה (2), במקום "בפרק זה" יבוא "בסימן זה"; (5) בסעיף 8ד, במקום כותרת השוליים יבוא "תשלום המענק המיוחד"; (6) אחרי סעיף 8ד יבוא: "סימן ג': מענק מיוחד – התקופה הקובעת הנוספת זכאות למענק מיוחד 8ה. מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות סימן זה: (1) בתקופה הקובעת הנוספת מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב); (2) בתקופה הקובעת הנוספת הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, בתקופה הקובעת הנוספת, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות (בסימן זה – הפסקת העסקה); לעניין זה לא יראו יום עבודה אחד בלבד שבהו עבד העובד במהלך התקופה הקובעת הנוספת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בגלל הפרשנות שעלתה קודם, אמרתם שהוא לא חייב לצאת ל-12 ימים, ושהם יהיו בתוך התקופה הקובעת. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> נכון, מספיק שזה מתחיל. הוא צריך להתחיל את הפסקת ההעסקה במהלך 12 הימים האלה, ויכול להיות שזה יימשך אחרי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם זאת הפרשנות, יכול להיות שאנחנו צריכים לחפש ניסוח קצת יותר טוב כדי לבטא את זה שאומנם הוא יצא בתקופה הזאת, אבל 12 הימים הרצופים לא חייבים להיות כולם בתוכה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> נכון, וגם אפשר יום עבודה אחד בלבד שהוא עבד בו. (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2); (4) בעד התקופה הקובעת הנוספת הוא אינו זכאי למענק סיוע בהתאם להוראות ההסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל. יכולה להיות אפשרות שאותו אדם שהוצא לחל"ת או פוטר מעבודה אחת במסגרת ההסכם ואחד התיקונים שלו, אפשרנו לו למעשה לחזור לשוק התעסוקה לא אצל אותו מעסיק שהוציא אותו לחל"ת או שהפסיק את העסקתו או פיטר אותו, אלא למעסיק אחר, ועדיין להיות זכאי למענק. היה והוא התחיל לעבוד בעבודה אחרת, שלא תהיה אפשרות לקבל מענק גם מההסכם מכוח סעיף 9 ההוא, וגם מענק מכוח ההסכם הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם המענק לפי ההסכם הוא בגובה דמי אבטלה? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא, לא בגובה דמי אבטלה כי אין דמי אבטלה. לוקחים את השכר שלו בשלושת החודשים, מחלקים את זה ב-90 ימים, 75% מהשכר זה בעצם השכר היומי שלו, או 134 שקלים, שזה המקסימום. גם אם השכר שלו מעל 134 שקל ליום, הוא לא יקבל יותר מזה. גם כאן, צריך לשים לב שזה לא כמו בדמי אבטלה, ואין תקופה מרבית בחוק לדמי אבטלה, כי הוא לא זכאי לדמי אבטלה. יש כאן זכאות מקסימלית ל-12 ימים, גם אם הוא הוצא לחל"ת ללמעלה מזה. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 17:10) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האוצר, תגידו לי, בבקשה, אני מבין שלעובדים שעתיים אין מענה. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> המענה לעובדים השעתיים הוא בדיוק כמו לעובדים החודשיים. המתווה הזה רלוונטי עבורם גם בצד של המתווה לעסקים, שהם מקבלים פיצוי בגין השכר שלהם, וגם בחל"ת – אם המעסיק מוציא אותם לחל"ת, הם זכאים בדיוק לאותם תנאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך הוא יכול להוציא אותם לחל"ת אם הם עובדים שעתיים. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> אין שום הבדל. אם הוא לא עבד, הוא יכול לצאת לחל"ת. התנאים שלו זהים לעובד חודשי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נעה, איך עובד חודשי יכול לצאת לחל"ת? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> אם הוא עבד, אז לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נהגים זה שם קוד. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אני רוצה לחדד את האמירה הזאת. בסופו של דבר, עובדים שעתיים לא שונים מעובדים חודשיים, אבל מכיוון שעובדים שעתיים אין להם תקן, כל מה שנדרש מהמעסיק זה פשוט לא לקרוא לו לעבודה, ועל פניו הוא לא נדרש להוציא אותו באופן אקטיבי לחל"ת. עובד חודשי, כדי להוריד לו את התקן צריך לעשות לו שימוע או להוציא אותו לחל"ת. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> עוד תשובה חשובה לשאלה שלך, ינון. תזכור שכאשר נדבר על ה-100,000, החלק המכריע שלהם עובדים שעתיים. שנזכור, אלה העובדים הכי חלשים במשק, עם השכר הכי נמוך במשק. גם אם תתקבל פה החלטה שהם עשרה ימים ואפשר יהיה להוציא אותם לחל"ת, הם יקבלו את הממוצע של מה שהם השתכרו קודם, וממילא גם הוא מאוד מאוד נמוך. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> למה הוא מאוד נמוך? << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> הוא מאוד נמוך כי הוא עובד שעתי. הוא הגיע לעבודה – הוא קיבל שכר. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> מחשבים לו ממוצע שכר חודשים אחורה בדיוק כמו לעובד חודשי. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אבל השכר שלו בבסיס, בגלל שהוא עובד שעתי, הוא קודם כול שכר מינימום. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> זה לא בהכרח נכון, זה לא בהכרח נכון. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> למה לא נכון? את רוצה ללמד אותי מה השכר הממוצע של עובד שעתי בענף המסחר והשירותים? אני מכיר את זה קצת. מה השכר של עובד כזה? שכר מינימום ועמלות על המכירה. אם הוא היה בתקופה שבה המשק היה חלש או המשק לא תפקד או המשק במלחמה, ככה נראה גם השכר שלו בחלק מהמקרים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה לא רק שאלה עובדים שעתיים; אלה עובדים חלשים. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> נכון, נכון. אני מוצא את עצמי בדיונים האלה במצב הזוי. אני יושב-ראש ההסתדרות של עובדי המסחר והשירותים. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> שחר, אם אתה רוצה, יש בחירות במאי 2027. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> ההסתדרות הייתה צריכה לעשות את זה, לא אני. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> ההסתדרות נמצאת ועושה את הדיונים האלה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> אתם תומכים בזה, נכון? << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אנחנו נמצאים פה בהסכמה כדי להביא - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אפשר, בבקשה, אנחנו כבר יודעים למי אנחנו מצביעים. תעשו לי טובה. הלאה. << דובר >> שחר תורג'מן: << דובר >> גם זה פרט שולי, בחירות באופק. אלה יהיו עובדים נקמניים בקלפי. תאמין לי, הם יהיו נקמניים בקלפי, העובדים האלה. לא כדאי להתעסק איתם. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> תשלום המענק המיוחד 8ו. מענק מיוחד לפי סימן זה ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור בסעיף 8ה, והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת הנוספת שבהם היה מחוסר עבודה, אולם לא ישולם מענק מיוחד לפי סימן זה בעד יותר מ־12 ימים שבהם היה מחוסר עבודה."; זה מה שהסברתי קודם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם אומרים שאי-אפשר לקבל כפל – גם מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים לפי ההסכם, וגם את התשלום הזה, אבל יכול להיות שהסכום הזה יהיה גבוה יותר מהמענק? המענק שם הוא לפי דמי אבטלה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא. הוא לא יכול להיות כמו דמי אבטלה, כי אין זכאות לדמי אבטלה לבני 67 ומעלה. זה אותו נוסח. זה מקסימום ליום 134 שקלים. (7) בסעיף 10(ב) – (א) האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, במקום "פרק ג'" יבוא "סימן ב' בפרק ג'"; (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(2) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות סימן ג' בפרק ג' תוגש עד תום 12 חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025." תשלומים ראשונים 8. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק מענק מיוחד, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה. הסעיף הזה נועד לתקופת ההיערכות שצריך המוסד לביטוח לאומי כדי להתאים את המערכות שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גיל, הוא אמר שזה מקסימום 134 שקלים. כפיר עשה חישוב של 250 מיליון כי משלמים 250 שקל ליום. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> אני מזכיר, חבר הכנסת אזולאי, במתווה הקודם בחרבות ברזל סוכם על 4,000 שקל לחודש. 4,000 שקל לחודש הם אותם 134 שקלים כפול 27-26 ימים שיש, ולכן זה בהתאמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כפיר אמר קודם שזה יוצא 250 שקל. כששאלנו אותו בכמה מדובר על 100,000 עובדים, הוא אמר שזה כפול 250 שקל ליום. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, יש הבדל בין מחיר קנייה למחיר מכירה. כשאתה מוכר, אתה מוכר ב-250 שקל. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא, אלה שתי אוכלוסיות שונות. יש מי שזכאי לדמי אבטלה, וכנראה הוא דיבר עליהם, ויש את האוכלוסייה הזאת, של בני 67 ומעלה. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> מדובר על מי שזכאים לדמי אבטלה. ממוצע עלות דמי אבטלה ליום הוא 250-225 שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תוסיפי עוד 25 שקלים לכל אחד, ותראי שגם את זה לא תהיו מוכנים להוסיף. רק להבהיר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף שמירת דינים הוא סעיף שדיברנו עליו קודם. אני לא יודעת אם הוא יהיה פה או במסגרת חוק עבודת נשים, אבל הוא אומר כך: שמירת דינים 9. אין בהוראות סעיף 6 לחוק זה כדי לגרוע מאיסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה לפי פרק שביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, או לפי סימן א' לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> נועה, בהמשך לחששות שלך לגבי חוק עבודת נשים, צריך להגיד שלפי הדין, הוצאה לחל"ת היא הוצאה בהסכמה של העובד. צריך לחדד את זה גם פה לפרוטוקול. אני חושב שחוק עבודת נשים או התיקון הזה מועיל עם אותם נשים, כי מדובר בחל"ת בהסכמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תסביר. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> בהמשך להתייחסות הקודמת של נעה לגבי התיקון של חוק עבודת נשים, אני מזכיר שהוצאה לחל"ת היא אומנם ביוזמת המעסיק, אבל לפי דין היא גם בהסכמת העובד. לכן, זה תיקון שמיטיב עם העובדת ולא תיקון שפוגע בה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אין גם על פי חוק עבודת נשים? << דובר >> דקלה חורש: << דובר >> הובהר פה שחל"ת הוא בהסכמה, בין אם חל"ת באבטלה ובין אם עבודת נשים. זאת רק הבהרה לפרוטוקול, אם אני מבינה. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו 10. (א) יוקצה על ידי הממשלה סכום שלא יעלה על יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים,  לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025)  עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) והוא לא זכאי לפיצוי לפי פרק שמיני 2 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2025 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2025. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי, וכשאת מסבירה, תתייחסי גם לסכום, איך הגעתם ל-10 מיליון שקלים. בפעם הקודמת היינו על 40 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> לגבי הסכום, יכול להיות שאגף תקציבים יוכלו להתייחס לזה יותר בהרחבה, אבל הרעיון היה שמדובר בתקופת זמן קצרה משמעותית, ולכן הסכום שנגזר ממנה בהתאמה, גם הוא מצאו שיש הצדקה שהוא יהיה נמוך יותר מהסכום שהוקצה בחרבות ברזל. נגיד שכעניין עקרוני, הסעיף הזה הוא באמת אותו סעיף ששולב בחוק חרבות ברזל, ונעשו בו כמה שינויים שלמעשה מטמיעים איזשהן תובנות ממשלתיות מיישום הסעיף, שהוועדה קבעה בזמנו בחוק חרבות ברזל. בעצם, אז היה מבחן תמיכה אחד, שתוכלל, פורסם ובוצע על ידי משרד האוצר. בדיעבד, גורמי המקצוע בחשב הכללי סברו שזה לא היה התהליך המיטבי כדי לתת מענה לעמותות, כפי שביקשה הוועדה. לכן, עשינו את השינויים בנוסח הנוכחי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא הבנתי. בעצם, הורדתם מהנוסח שני סעיפים קטנים: סעיף אחד שאמר שמשרד האוצר מפרסם מבחנים לחלוקת הסכום, כאמור בסעיף קטן (א), ואני מניחה שזה מה שהתייחסת אליו כרגע, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בתוך 30 ימים. הכוונה פה לא לפרסם מבחנים לחלוקת הסכום? איך אתם רוצים לעשות את זה? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> יפורסם מבחן אחד או יותר לחלוקת הסכום, ולכן זה כן מפנה לסעיף 3א. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לציין את זה במפורש? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> גורמי המקצוע בחשב הכללי של האוצר לא יכולים להיות איתנו, אבל המסקנה המקצועית שלהם מהיישום של המבחן שפורסם בחרבות ברזל, שמשרד האוצר ביקש לפרסם ולבצע, היה שהוא לא מספיק מדויק לצרכים של העמותות שנתמכות על ידי - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה לא מונע להכניס סעיף שאומר שהוא יפרסם מבחנים, או מבחן אחד או יותר. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> נכון. לכן המחשבה הייתה להמשיך לדייק ולבחון האם נכון לפרסם מבחן אחד, לפרסם יותר ממבחן אחד. אין בעיה לומר שהמשרדים יפרסמו. בסופו של דבר, גורמי המקצוע לא הגיעו עדיין למנגנון המיטבי שייתן באמת מענה לעמותות, כמו שהוועדה ביקשה. לכן, הסעיף הזה שולב בחרבות ברזל וגם עכשיו בצורה - - - הפקת לקחים מחרבות ברזל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דבר שני, הסעיף דיבר על זה ששר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, ואת זה ביקשנו להכניס פה בוועדה, על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. למה את זה השמטתם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כול, למה לא דיווחתם ולא למה השמטתם? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אנחנו נצטרך לבדוק עם גורמי המקצוע אם אכן לא דווח. אני לא יודעת לומר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה נכתב בפעם הקודמת שיוקצה על ידי הממשלה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון, והפעם זה לא יעלה על 10 מיליון? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אני אומרת שוב, שבסוף מדובר בתקופה קצרה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא. אין בעיה. בפעם שעברה נכתב לא יפחת, והפעם נכתב לא יעלה. אין בעיה, תעשי לא יפחת מ-10 מיליון. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> נצטרך להתייעץ עם אגף תקציבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה יש להתייעץ? מה שהיה בפעם שעברה, גם הפעם. בפעם שעברה היה לא יפחת מ-40 מיליון, וגם הפעם לא יפחת מ-10 מיליון. למה שם זה לא יפחת ופה זה לא יעלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שהקראת יהפוך להיות סעיף קטן (א) וייכנס סעיף קטן (ב) שאומר: משרד האוצר יפרסם מבחן אחד או יותר. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> לא, אני שוב אומרת שהרעיון היה שלא משרד האוצר בהכרח הוא זה שיפרסם. משרד התרבות והספורט, גם בחרבות ברזל, פרסם בעצמו מבחן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם אפשר להפנות למשרד האוצר או למשרד התרבות או למשרדים אחרים? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> ניסינו לשמור על זה יותר רחב כדי לדייק את זה בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל להוריד את זה, זה לא לשמור. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> בוודאי יפורסמו מבחנים, ולכן הפנינו ל-3א. אני חושבת שהנוסח שיש כרגע נותן מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעשי את אותו נוסח כמו בפעם שעברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא לא רוצה לכתוב משרד האוצר. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אני אומרת שלא בהכרח זה יהיה משרד האוצר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נחשוב איך לקרוא לזה, אולי נאמר שמשרד ממשלתי יפרסם מבחן אחד או יותר לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים כמו שהיה בפעם הקודמת מיום תחילתו של חוק זה. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אני יכולה להציע שננסה לקבוע תקופת זמן מעט ארוכה יותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תוך כמה זמן פורסם בפעם הקודמת? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אני לא זוכרת לומר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקי לנו את זה בינתיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יהיה סעיף שאומר ששר האוצר או מי מטעמו? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אני לא בטוחה שכדאי לומר שר האוצר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה בכל מקרה שר האוצר. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> השר האמון על המשרד הממשלתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לי בעיה עם זה, כי כשאנחנו לא נועלים משרד מסוים, בסופו של דבר זה יתגלגל באיזשהו מקום. גם כשתגידו לי משרד הספורט, משרד הספורט ישאל: נתתם לנו כסף לזה? אתם מתחייבים פה שזאת תהיה תוספת לתקציב שלו, כן? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> אנחנו אומרים ש-10 מיליון השקלים האלה מיועדים למבחן אחד או יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שתהיה תוספת לאותו משרד. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> כל משרד ממשלתי, לרבות משרד התרבות והספורט - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא משנה איזה משרד. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> - - כמובן מוסמך לעשות את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם תוסיפו לו את הסכום הזה. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> 10 מיליון הם תוספתיים. נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו משאירים את זה בנוסח הזה: שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> לא עדיף לומר: השר שאחראי - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, שר האוצר ידווח, כי הוא גם מורה מי מוציא קול קורא. הוא אחראי על זה. עד שנותנים לכם אחריות אתם לא רוצים לקחת אחריות? << דובר >> שקד כסלו: << דובר >> חלילה. אנחנו חושבים על האפקטיביות לתת את המענה שהוועדה מבקשת לתת לעמותות, ושגם הדיווח בהתאמה יהיה אפקטיבי. לשיקול דעת הוועדה, כמובן. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> אני ממפלגת העצמאים החדשים, רואת חשבון. אמרתם בהתחלה שצריך אישור רואה חשבון למי שהוא שכיר ועצמאי. זה תפס לי את האוזן כי הרי עצמאי לא מקבל דמי אבטלה. אני חושבת שאני יודעת על מה מדברים, אבל חשוב לי שתבהירו את הנושא הזה. היה מקרה של שכיר ועצמאי שקיבל דמי אבטלה, ולאחר מכן הוא נאלץ להחזיר את דמי האבטלה שהוא קיבל. אם תוכלו, תבהירו איך זה עובד למי שהוא גם שכיר וגם עצמאי. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> אני אסביר. מי שהוא שכיר ועצמאי מחשבים לו את דמי האבטלה לפי הכנסתו כשכיר, ומנכים לו את ההכנסה כעצמאי. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> ואיך אתם יודעים כמה לנכות? << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> לעובד עצמאי יש שומה, ולפי השומה אנחנו מנכים. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> זה בדיוק העניין, שיש לכם את כל הנתונים על כל בן אדם בארץ, בין אם הוא עצמאי ובין אם הוא שכיר, אבל למה אנחנו עושים את הריקוד הזה? כל הנתונים נמצאים באוצר ובביטוח לאומי. הרי כל בן אדם מנכים מההכנסה שלו ביטוח לאומי, בין אם הוא שכיר ובין הוא עצמאי. כנ"ל מס הכנסה ומע"מ, אבל אתם דורשים מיליון אישורים, על סמך מה? << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> אמרתם שאתם דורשים אישור רואה חשבון, ואני בעצמי נדרשתי לתת אישור כזה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא, את טועה. תני לו לסיים ותביני. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> נאבקנו על הסעיף הזה. << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> זה סעיף מיטיב, שהצליחו להכניס בפעם הקודמת. לוקחים את ההכנסה השנתית של עצמאי ומחלקים ב-12. פה, בגלל מה שהיה בחרבות ברזל, אם עצמאי יגיד שביוני היו לו הכנסות נמוכות בגלל חרבות ברזל - - - << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> אבל איך אתם יודעים? << דובר >> אוראל כזום: << דובר >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> אדריאן וייסברג: << דובר >> הוא מדווח או כל חודש או כל חודשיים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> איך הוא יידע כמה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, יש אחד שעונה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אם ההכנסה שלו היא כ-15,000 שקל בחודש, ועושים 1 חלקי 12, אבל עכשיו, בנסיבות האלה, הוא יגיד: לא הייתה לי הכנסה ואל תחשבו לי הכנסה של 15,000 כי לא עבדתי, או שהוא יאמר: היו לי הכנסות בסך 5,000. איך הוא ידווח על זה? << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> לכן צריך את האישור הזה? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> בשביל זה יש סעיף בחוק. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> כמה עצמאים יודעים שהם צריכים את האישור הזה? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> כולם. כל אחד יודע שהוא צריך. הוא מיוצג, והוא מוציא את זה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> זה התפקיד של רואה החשבון שלו. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> רואה החשבון שלו צריך לעזור לו עם זה, או יועץ המס שלו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> הוא צריך להביא אישור שירדה ההכנסה שלו. << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> הוא צריך להביא אישור ממייצג, וזה עושה את זה תהליך מסורבל. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> יש לך פתרון יותר טוב? << דובר >> ורד קמינסקי: << דובר >> כן. לא להוריד בכלל את ההכנסה של העצמאי. מה דעתכם? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> זה לא החוק. את רוצה לשנות את החוק בכלל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. היועצת המשפטית, בבקשה. אנחנו נחזור על הדברים שנשארו פתוחים – אוצר, רשות המיסים, תרשמו, בבקשה, את הכול. אנחנו רוצים גם לדעת תשובות איך אתם רוצים להגיד כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חוזרת על הדברים המרכזיים שלגביהם אנחנו ממתינים לתשובת האוצר, למעט התיקונים שהתקבלו ונכנסו כבר בנוסח. הדבר הראשון היה הצמדה על הבסיס לגבי שנת 2023; הדבר השני, בהגדרה נזק ישיר – העסק הקבוע; הפיצוי בעד נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר חודשיים וחצי או חודש, שבמהלכם לא ניתן להשתמש במקום העסק, ועניין מחצית התקופה; לגבי פיצוי בעד אובדן שכר דירה, לעניין מי שהשכיר לצרכי עסק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש שם שני מקרים – גם אם הוא לא עוסק וגם אם הוא עוסק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתווה לנהגי אוטובוסים ומוניות; נושא נוסף הוא הפחתה לחודש בתקופת ההכשרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא מוניות. המוניות אמרו שהם יצטרפו למאבק. דובר על נהגי האוטובוסים, התחבורה הציבורית שעבדו באותו זמן, וביקשנו בשבילם מענה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הפחתה לחודש של תקופת האכשרה של מפונים; הפחתת תקופת האכשרה לחייל לשלושה חודשים במקום שישה חודשים, ומבחן התמיכה, שקד, כמה זמן לקח לפרסם. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> מה מבחן התמיכה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והכפלה עד 15,000 בשיעור ירידת המחזורים, למי שהוא מעל 40%. לקחו את ה-15,000 והכפילו בשיעור ירידת המחזורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רשות המיסים ואוצר, רשמתם הכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד דבר מהותי, להוריד את 12 הימים ל-10 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו, אמרנו את זה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> את יכולה לחזור, בבקשה, על שתי הנקודות האחרונות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיברנו על מבחן התמיכה – כמה זמן לקח לפרסם בפעם הקודמת מבחן תמיכה. ביקשנו להכניס עכשיו בחזרה הוראה שנקבעה במתווה הקודם, של 30 ימים לפרסם את מבחן התמיכה. עלה פה גם הנושא 10 ימי חל"ת. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני אתייחס לשתי סוגיות שאני יודע להתייחס אליהן כרגע, בשלב הזה, ואנחנו יודעים לפתור אותן. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> עובדים שעתיים הם נהגי אוטובוס? אתם לא אומרים עובדים שעתיים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם הסבירו שעובד שעתי, אם הוא עובד שיצא לחל"ת, יכול להקל את החל"ת על פי זה, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אבל אם הוא עבד בעצם בימים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בעיקר שם. לכן הוא לא יצא לחל"ת ולכן צריך לפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> שלומית, שכחת עוד נקודה, את תקופת הבסיס של 2023. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זאת הנקודה הראשונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> לא, הנקודה הראשונה הייתה נזק ישיר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> הוא מנה את כל המחלוקות. בואו נשמע תשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, יוראי, בבקשה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני מתייחס לשני דברים שאני יודע להתייחס אליהם בשלב הזה. הראשון הוא הגדרה של נזק ישיר – מקום עסקו הקבוע. כדי לפתור את הבעיה של עסק שמגיע פעם בשבוע וכו', אנחנו נכתוב עסקו הממוקם, במקום קבוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה יכול להיות גם עגלת הקפה שדיברנו עליה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בדיוק. זה עונה גם על אותו בן אדם שמגיע פעם בשבוע, ומוכר קפה ביום שישי. אם העסק שלו ממוקם, זה ייתן מענה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה יוצא מן הכלל, מה שהוא הציע. יש לך הצעה גם לגבי החל"ת? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> רגע, מהקלה לחמורה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה יפה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יפה, רק לא מסתדר. נזק ישיר יהיה נזק מלחמה לגופו של נכס, ששימש כמקום עסקו הממוקם? או כמקום עסקו של עוסק ערב התקופה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אפשר לנסח את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תגיד את העיקרון. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> העיקרון הוא שהוא לא צריך מיקום קבוע. העסק צריך להיות ממוקם פיזית. הטיעון שעלה פה הוא לגבי אותה עגלת קפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר'ה, תהיו איתנו כי גם אתם העליתם את הנושא הזה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> שלומית, זה גם רשום בחקיקה, בתקנות הוראת שעה אנחנו תמיד רושמים שהעסק ממוקם באזור. זה בעצם די דומה למה שאנחנו עושים בתקנות הוראת שעה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה פתרון טוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> המילה ממוקם היא מילה מוזרה. מוקם, קיים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני מתייחס לתכלית, ועזבו לרגע את הניסוח. התכלית בסוף היא לתת מענה לעסקים שלא ייכנסו להגדרה של מקום עסק קבוע, אם הוא נמצא שם יום או יומיים בשבוע. את הסיפור הזה נפתור באמצעות זה שנכתוב שהוא ממוקם. עצם המיקום, ולא משנה כמה פעמים בשבוע, בין אם בקבע ובין אם באופן חד-פעמי, יפתור את הבעיה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> מקובל, מקובל. ניקח את זה גם לעתיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רציתי שהוא ייתן פתרון גם לעוד כמה דברים, אבל תכף נשמע. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לגבי שוכר ומשכיר, עלתה פה טענה לגבי הסעיף בעל נכס – דירת מגורים. השוכר עזב בעקבות פגיעה ישירה, ואנחנו הכנסנו סעיף שמאפשר למשכיר לקבל את הכסף ישירות גם אם השוכר עוזב, עד תום תקופת השיקום. עלתה הערה מה קורה עם עוסק, כלומר, הוא לא משכיר עסק. אנחנו נחיל את זה גם על עוסק, כלומר גם עוסק שיש לו עסק שהוא לא דירת מגורים, והוא השכיר לצורך עסקי, והשוכר עזב את העסק בעקבות פגיעה ישירה, המשכיר יוכל לקבל. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> ואם הוא לא רשום כעסק? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> גם מי שלא רשום במע"מ כעוסק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כאלה שלא רשומים במע"מ. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> גם מי שלא רשום במע"מ. זאת הכוונה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> גם עוסק רגיל וגם עוסק שלא רשום. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> מה זה לא? איך לא? מה הקשר? מה ההבדל ביניהם? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> זה טכני לחלוטין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה שלי הייתה על שניהם – גם על מי שרשום וגם על מי שלא רשום. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אם העוסק רשום, הוא מקבל דרך מסלול הוצאות מזכות. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אתה רוצה להפלות בין אחד שרשום לבין אחד שלא רשום? לא הבנתי. אני עוסק מורשה וכל מה שיש לי בחיים זה חנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, עוד לא שמענו. יוראי, תסביר על מה אתה מדבר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני מתייחס לטענה שעלתה פה בדיון. הטענה שעלתה בדיון היא שמדובר במישהו שאין לו תיק במע"מ והוא לא מדווח, האם הוא יוכל לקבל על אותו עסק, כן או לא? התשובה היא שאם השוכר עזב ואין לו תיק דיווחים במע"מ, הוא יוכל לקבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, אני אישית העליתי את זה גם לגבי מי שמדווח. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> מה ההבדל ביניהם? איך אתה יכול להפלות ביניהם בכלל? לא הבנתי? יוראי, תבין את האירוע, אולי אתה לא באירוע. סליחה. לי יש חנות וזה כל מה שיש לי בחיים. אני עוסק מורשה וזה כל מה שיש לי בעולם, את החנות. אני משכיר לך אותה, אני מוציא חשבונית מס, תודה רבה. לדובי אמיתי יש אותה חנות בדיוק, אבל הוא לא עוסק כי זה שנמצא בנכס לקח על עצמו לשלם את המע"מ ולא להתקזז במע"מ. שנינו אותו דבר בדיוק – אני עוסק מורשה, הוא לא עוסק מורשה. לשנינו יש רק חנות אחת בחיים ושנינו מקבלים אותה שכירות. אתה רוצה להפלות אותי בגלל שאני רשום כעוסק ואותו לא? על מה אתם מדברים? איפה משרד המשפטים? איפה אמיר דהן שמדבר על אפליה? איפה כולכם שכל היום מדברים על אפליה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> : טוב, טוב, טוב. ירון, עצור, הבינו. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אתה לא יכול לעשות את זה, אתה לא תפלה ביניהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, הבינו. מה קרה? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ירון, זה שתצעק לא ישנה כלום. אתה יכול לצעוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, אני מבקש לא להפריע. תודה, ירון. בבקשה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני משיב שוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני גם שאלתי. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני עונה. מי שהוא עוסק יקבל גם את מסלול ההוצאות המזכות, וגם את מסלול ההכנסה החייבת. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> איזה הוצאות מזכות? אני בעל נכס, יש לי אפס הוצאה. אין לי הוצאה. אני בעל הנכס, אין לי עובדים, אין לי כלום. יש לי חנות, אני משכיר לך אותה. אין לי הוצאות. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> יש לך שוכר? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> כן. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> השוכר שלך יהיה זכאי להוצאות מזכות? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> הוא הלך, הוא עזב. הוא פתח מקום אחר כמו עסק - - - שהלך ופתח מקום אחר. מה ההבדל ביני לבינו? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ירון, הדוגמה שנתת יוצרת מצב קצת אבסורד, כי 15,000 שהוא מקבל, המקסימום, יכסה לו את כל הרווח. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> איזה 15,000? הוא לא מקבל 15,000. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> למה? הוא מקבל הוצאות מזכות, שכוללות בתוכן 15,000 שקל לחודש על רווח. זה הרווח שיש לו בדוח הכספי, נכון? - - - הוא יקבל בדרך אחרת, לא ברכיב של הוצאות מזכות אלא ברכיב של 15,000 שקל לחודש. הוא יקבל את זה. בדוגמה שנתת יש לי חנות אחת, ואני משכיר אותה ב-10,000 שקל בחודש. נניח שההוצאות שלי לעניין מס הכנסה הן 1,000 שקל, ואני מרוויח 9,000 שקל בחודש. את ה-9,000 הוא יקבל ב-15,000 שקל בכל חודש. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> כלומר, אתה מאפשר לו לדרוש את זה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בהוצאות מזכות הוא יקבל את זה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אתה אומר לי שאם דובי לא עוסק מורשה והוא מקבל שכר דירה 20,000, הוא יקבל 20,000; אם אני עוסק מורשה ואני אקבל 20,000, אני אקבל 15,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך הוצאות? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> יש אפליה בינינו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בדוגמה של 20,000 יש אפליה, בדוגמה של 15,000 אין אפליה. עוד פעם אנחנו הולכים למקרה קצה, ורוב המקרים של מי שמשכיר נכס עם חשבונית עצמית, אלה לא נכסים של 20,000 שקל בחודש. בדרך כלל זה לא המקרה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> באמת? בוא אני אראה לך שזה יותר מ-20,000 שקל בחודש. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אתה יוצר אפליה גם מצד שני, כי אתה תיתן לו המון, ולמישהו אחר שאתה נותן הוצאות מזכות, גם יש תקרה. תמיד יש תקרה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אבל על אותו נכס, על אותו דבר. לא צריך להיות הבדל בין עוסק לבין מי שלא עוסק. לא צריך להיות הבדל ביניהם, זה אותו דבר. אותו אירוע. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> דבר ראשון, יש הבדל מהותי. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> איזה הבדל? זה טכני לגמרי. אין הבדל. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בהכנסה החייבת הוא יקבל מסלול מזכות, ועל זה הכנסה חייבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, הם העלו כבר פעם אחת את הסיפור שהוא מציג עכשיו – קיבל את ה-15,000. אחר כך דיברו על מי שלא עוסק במע"מ, ונתנו לזה פתרון. זאת הכרונולוגיה של סדר הדברים. זה לחזור עכשיו אחורה שוב, האם יש שוויון או אין שוויון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא לחזור עוד פעם אחורה. זאת שאלה שנשאלה בבוקר והתשובה שלכם לא הייתה - - - << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לא, היא לא נשאלה בבוקר. הצגנו את הסעיף של משכיר דירת מגורים, שהשוכר עוזב אותה כתוצאה מפגיעה של נזק ישיר. עלתה הטענה מה עושה אדם שלא מדווח למע"מ ואין לו הוצאות מזכות. לגבי זה, אמרנו שגם אם אין לו תיק דיווח, הוא יקבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואם יש לו תיק דיווח? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אם יש לו תיק דיווח, הוא מקבל גם הוצאות מזכות וגם הכנסה חייבת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה יוצא לו מההוצאות המזכות? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> רגע, אני עוצר. עצור, עצור, הוא לא מקבל שקל. בסעיף פה מוגדר שהוא יקבל הכנסות לפי 2(1). 2(1) זה אומר שהוא לא יקבל אגורה. תודה, נגמרה הבעיה. אמיר דהן, סליחה, פעם ראשונה הוא טועה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> זה 2(1) ו-2(6) שכירות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה אומר? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> זה אומר שהוא לא מקבל כלום. לכן צריך שהם יהיו אותו הדבר, עוסק או לא עוסק. << דובר >> אמיר קינן: << דובר >> זה בסך הכול טכני לגמרי. החשבונית העצמית, העוסק והלא עוסק, זאת טכניקה של מע"מ ואין שום הבדל במהות ביניהם. אין ביניהם שום הבדל. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> בסך הכול אני בחרתי לשלם את המע"מ, והוא בחר שהשוכר ישלם את המע"מ. מה שאמר אמיר דהן, שהוא יקבל 15,000, הוא לא יקבל כי יקבל 15,000 רק מי שמרוויח לפי סעיף 2(1) הכנסה מעסק. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> מה שאמיר מדבר עליו זה אירוע טכני מול פקודת מס הכנסה. אפשר לתקן את זה, ולכתוב שהכנסה חייבת כן תיספר לצורך הסעיף הזה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> לפי 2(6) במקרה של פגיעה ישירה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> זה לא אירוע מהותי, ואז הוא יקבל את ההכנסה החייבת. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> בגלל שגם אוצר המדינה חשוב לי, אם אתם תשימו גם הכנסה מ-2(6), אתם מפסידים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> רק לעניין פגיעה ישירה, רק לעניין הסעיף הזה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אין טעם לעשות אפליה. חברי הכנסת, זאת החלטה שלכם. אתה מבין שמי שיש לו משרדים, ונפגעו הרבה משרדים של 200 מטר, של 300 מטר, והשכירות שם הרבה יותר מ-15,000 שקל, יקבל רק 15,000 שקל. אתה מבין את זה או שאתה לא מבין את זה? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ינון, אני אומר פה את הדברים שאנחנו נותנים בעקבות ההערות. על כל דבר שנותנים נפתחת עוד הערה ועוד הערה ועוד הערה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא נכון. אתה לא יכול להגיד את זה, כי בבוקר אני פתחתי את זה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ההערה הזאת לא עלתה בבוקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> תזכרו עוד דבר אחד, שאותו בעל נכס שאתם לא רוצים לתת לו, יש לו משכנתה לשלם. אתם באים אליו היום ואומרים לו: אני לא נותן לך, אני מגביל אותך, ולאותו אחד יש משכנתה. מה היה כל חטאו? שהוא חטף טיל. זה כל חטאו. אתם מדברים פה על אנשים שחטפו טילים ולהם אתם נכנסים לקרביים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לא, ממש לא. רגע, ירון, בוא נזכיר מושכלות ראשונים של הדיון. כל הדיון הזה נולד וכל הסעיפים האלה הם סעיפים תקדימיים שלא היו מעולם. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> באופן תקדימי איראן תקפה את ישראל. באופן תקדימי איראן תקפה את ישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כול, ישראל תקפה את איראן. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ירון, אני מעריך אותך, אבל הצעקות לא יועילו. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אתה צודק שיש מתווה תקדימי לאירוע תקדימי. תצמיד את זה. לא היה כזה דבר מעולם. זה כיאה לאירוע תקדימי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר דהן, יש אפשרות לשבת ולפתור את הבעיה הזאת? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אנחנו נבדוק את ההשלכות של הכנסת 2(6) ואז נדע. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> יוראי, אתה יכול לעשות חודש ולא חודשיים וחצי? בוא, תפתור גם את זה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לגבי יתר הסעיפים, אנחנו רשמנו ואני ממתין לעדכונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בכמה זמן אתם יכולים לסיים עם זה? אנחנו רוצים להתקדם להצבעות היום. גם לגבי הנהגים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני נתתי תשובות לגבי הדברים שאני יכול להחזיר לגביהם תשובות בשלב הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי הנהגים, זה שיושבים איתם עד יום רביעי, זה לא מביא פתרון. יהיה להם מתווה נפרד? בחרבות ברזל הם קיבלו את הכסף, וכרגע אומרים שגם כשיפצו, הנהגים לא יקבלו שכר. הפיצוי הוא לאותן חברות ולא לאותם נהגים, ואותי מעניינים הנהגים, עם כל הכבוד לחברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי יהיו תשובות ליתר הדברים? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> הפרטים של המתווה נדונים עכשיו בין משרד האוצר למשרד התחבורה בוועדת הכלכלה, ואין לנו תשובה יותר סופית להגיד לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אשאל את דוד ביטן אם ניתן להצביע על זה או לא? מה את אומרת, אני אתייעץ איתו או לא כדאי? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> באמת, זה נושא שכרגע נדון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שהוועדה עשתה עבודה מצוינת בראשותך. 41 עמודים, באמת מסובך ובעייתי. היועצת המשפטית והצוות של הוועדה עשו עבודה יוצאת מן הכלל. היינו יכולים לסיים את זה. אני חושב שנושא הפיצויים לתושבים ולאזרחים על מה שהיה כאן, הוועדה נתנה לזה חשיבות ולא התרשלה בעניין הזה. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך שניהלת את זה כפי שצריך. אני מקווה שמכאן ואילך אנחנו מוסרים את המפתחות לקדוש ברוך הוא, ושינחה אותנו בדרך אמת. אני שמח שגמרנו את העבודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד לא, עוד לא. מבחינתי, עוד לא סיימנו כל עוד אין לנו תשובות חיוביות בנושא. אם זה תלוי בי, אני פותר את זה בדקה. אני מעדיף לתת לכם עוד כמה דקות, כדי שזה ייפתר בצורה טובה. יוראי, אנחנו נצא להפסקה, ולגבי האומיקרון יש לכם תשובה? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> יש לנו תשובות, ואנחנו מחכים לראות סגירה סופית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה זמן אתם רוצים? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני מניח שרבע שעה, משהו כזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, נצא לחצי שעה הפסקה, ולהערכתי, כפי שאני מכיר את האוצר, זה יתארך. תודה, יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:46 ונתחדשה בשעה 18:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, תודה רבה לכם, אנחנו חוזרים לדיון. ערב טוב, איפה שחר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שחר לא פה. הלך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נמצא פה דובי, ומבחינתי הוא מייצג את הכול. לאחר דיונים רבים היום ובכל השבועיים האחרונים למען העצמאים וגם למען ציבור העובדים, הגענו למספר הבנות. אני אגיד את הדבר הגדול, מעבר לכל מה שהיה, אבל דבר אחד היה חשוב ונלחמו על העובדים – אם יהיה היום העשירי או לא. הוסברה פה החשיבות של היום העשירי. אני רוצה קודם כול להגיד לך, דובי אמיתי, על המלחמה שעשית למען העובדים, ובאמת מגיע לך יישר כוח. בסופו של דבר הגענו להבנה, הגענו להסכמה. עשית ויתור, אבל הוויתור שלך לא היה סתם. הוויתור שלך כמייצג היה למען אותם עובדים, ודיברנו על העובדים החלשים ביותר. הזעקה של שחר נשמעה והזעקה של כולנו פה נשמעה. רועי, כולכם עבדתם כאיש אחד, נתנאל וכולם עבדו בעניין החל"ת. דובי, הצלחת והבאת הסכמה. בבקשה, דובי, תגיד אתה מה ההסכמה, ואחר כך האוצר יאשר או לא. אני לא יודע אם כדאי לכם לא לאשר. דובי, בכבוד. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> יש מספר הסכמות, ואני אגע בהסכמה הכי מהותית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך נפרט על כל ההסכמות, והאוצר ידברו על זה. קודם כול, זאת הסכמה מהותית. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> מתוך ראייה שהמגזר העסקי יחד עם ההסתדרות רואים בעובדים חלק בלתי נפרד מהמגזר העסקי, כי בלעדיהם לא היינו יכולים להמשיך עם הצמיחה האדירה שלנו במשק, ובעזרת השם נצא לצמיחה ולנסיקה, החלטתי יחד עם חבריי לנשיאות המגזר העסקי לוותר על קופסה של 60 מיליון שקל, על מנת לקבל 10 ימי חל"ת. שוב, זה מתוך ראייה שלנו כאחראים על העובדים שלנו. הדברים הללו נעשו עד היום תמיד בשותפות עם ההסתדרות, ולכן החלטתי, ואני מודה לחבריי בנשיאות – לרועי, לשחר, לירון, לרון תומר ולכל החברים האחרים שהסתכלו על זה ונתנו לי אישור – ללכת למהלך הזה. אני מקווה שבעזרת המהלך הזה נדאג לדבר אחד, שחלילה, ואני מתפלל שלא נגיע לאירועים מהסוג הזה, כשאנחנו נדרוש מהעובדים לבוא לעבוד תוך כדי לחימה על מנת לשמור על רציפות תפקודית במשק, הם יידעו שהם יקבלו תשלום תוך כדי סיכון עצמי. הם סיכנו את עצמם יחד עם המעסיקים. אני הסתובבתי במרבית העסקים, לא בכולם. הבעלים של המפעלים, של העסקים תמיד היו יחד עם העובדים תוך כדי לחימה. ועל זה ניתן רק להצדיע להם. לכן, אני מודה לך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הרב גפני הוא היושב-ראש, לא אני. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> אני כבר לא יודע, אבל אני מודה לכם שהגענו להסכמה הזאת. שוחחתי גם עם שר האוצר לפני כמה דקות, ואני חושב שעשינו פה פשרה לטובת מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הרב גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשבח אותך, דובי. ידעתי מה הקשיים שיש לך, ואנחנו מלווים את זה כבר ימים ארוכים. הקשיים שלך היו באמת קשים מאוד. לא פשוט לעמוד גם עם חברים וכולנו רוצים לראות הכול מושלם. ידעת לעשות סדרי עדיפויות ומה שעניין אותך זה טובת העובדים, וזה באמת גם מה שעניין אותנו, חברים בוועדה, גם באופוזיציה וגם בקואליציה. אני שמח על ההחלטה שלך, ואנחנו היינו גם שותפים לה. רצינו שזה יקרה ואני שמח שזה קרה. חיכינו פה כל-כך הרבה זמן עם החוק הזה, כבר במשך כמה שבועות, אני מקווה שהיום נסיים אותו. אני מודה לך על זה, דובי, ולחברים שלך ששותפים איך בעניין הזה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אוסיף שהמאבק פה היה למען הציבור עם כולנו, קואליציה ואופוזיציה. גפני, אתה ייצגת היום באמת גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. לא ידענו מתי אתה בקואליציה ועכשיו באופוזיציה, אז אתה יכול להגיד שייצגת את כולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז לא, היום כן. גם ולדימיר ואורית שבאים ונמצאים פה לאורך כל הדיונים. אי-אפשר להגיד שהם לא היו. הם נלחמו למען העובדים האלה, ויש עוד מספר דברים שצריך לעשות, אבל חשוב להגיד – ההסתדרות, הייתם פה, אתם נמצאים פה וזעקתם. רועי יעקב לא פעם ולא פעמיים ישב פה, בא אליי וזה חשוב. אני חושב שעם הכוחות המשולבים האלה, כשכולנו ביחד, אפשר להביא הישגים למען העובדים. זה הדבר החשוב לכולנו בעניין הזה. האוצר, רק לגבי זה, תענה, ונמשיך לדון בשאר הדברים. מבחינתי, אתה יכול לפרוס את שאר ההסכמות. ישבתם פה אתם, ואחר כך אני אודה לכם על הכול, על כל מה שאתם עושים. תכף אנחנו נגיע לזה. באמת, יש על מה להודות, אבל בוא תסיים את הכול. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני עובר אחד אחד על מתווה הפיצויים והתיקונים שנעשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תתחיל עם החל"ת. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> את החל"ת אנחנו נוריד, לפי ההסכמות, מ-11 יום ל-10 ימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקופה צריכה להיות 12 ימים ושני ימי הפסקה באמצע? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> כן, נכון. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> גם לגבי חיילים משוחררים, קיצור תקופות הכשרה וגם לגבי המפונים, גיל, תתייחסי בקצרה. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> כן. בהתאם למה שהיועצת המשפטית של ועדת העבודה הציעה, אנחנו נאפשר הכרה בשירות הסדיר של שלושה חודשים לצורך תקופת אכשרה. לגבי המפונים בצפון, אנחנו נקצר את תקופת האכשרה הנדרשת לחודשיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בעצם חודש. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נכון. ברגע שמישהו עובד יום אחד, זה נחשב כחודש של תקופת אכשרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אנחנו מדברים על חודשיים, אנחנו בעצם מדברים על חודש פלוס יום. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נכון. חודש פלוס יום ייחשב כחודשיים. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> מספיק לעבוד יום אחד בחודש וששולמו בעד אותו יום דמי ביטוח לאומי, של ביטוח אבטלה, שזה ייחשב כחודש עבודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צריך להיות רשום חודשיים? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אם אתם רוצים חודשיים, אז חודשיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אנחנו רוצים חודש. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> קיצור תקופת האכשרה הוא לחודשיים, אבל המשמעות של זה בפועל היא שמספיק שהוא עבד חודש ויום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך מה רציתי ותגיד לי איך עושים את זה. אמרנו שמפונה שעבד חודש, אנחנו רוצים שתהיה לו תקופת אכשרה. לא צריך שלושה חודשים, אנחנו רוצים שתהיה לו חודש תקופת אכשרה. מה צריך להיות כתוב? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> שמספיק חודש אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אז למה חודשיים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא לא רוצה חודש ויום, הוא רוצה חודש. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> זה הסיכום. חודש. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> מה משנה עכשיו היום הזה? לא הבנתי. מה עכשיו, היום הזה? חודש אז חודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רק מבקש שלא תהיה התייעצות סיעתית במשרד האוצר. לנו הסבירו שכדי לכתוב חודש, צריך לכתוב חודשיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני וגפני לא למדנו ליבה, אולי הצליחו לעבוד עלינו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אולי עבדו עלינו. אנחנו מבקשים שלא תהיה התייעצות סיעתית. צריך לכתוב חודש. כדי לכתוב חודש, יצטרכו לכתוב את זה אחרת? תגידו מה, אבל זה חודש. זה הסיכום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אומר מה כוונת המחוקק. אנחנו רוצים שאם הוא חזר לעבודה במשך חודש, כבר ייתנו לו. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> גם אם באותו חודש הוא עבד יום אחד, תיחשב לו תקופת אכשרה, וגם דמי האבטלה שלו יהיו ביחס לאותו שכר שהוא הרוויח באותו חודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני צריך שלא יהיה כתוב חודשיים. בסופו של דבר, אם בן אדם עבד חודש, זה מגיע לו. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> היא הסבירה שצריך חודש ויום. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> כדי להימנע מסיטואציה שבה הוא עובד יום אחד וזה נחשב לו חודש, הוא צריך לעבוד חודש ויום. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> למרות שיכול להיות שהוא התחיל לעבוד בסוף החודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי, אבל אם הוא עבד בסוף החודש? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הוא לא חייב להתחיל לעבוד בתחילת החודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין דבר כזה שהוא יעבוד כחודש? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אין בחוק הגדרה כמה ימים הוא צריך לעבוד באותו חודש. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> לכן, אם הוא עובד יום אחד בחודש מסוים, זה נחשב לו שהוא עבד בחודש הזה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> מסבירים שכדי למנוע מצב שבו בן אדם עבד יום אחד בחודש ויקבל, צריך חודש ויום. זה הכול. דה-פקטו זה קיצור לחודש. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, חשוב לחדד שבשבוע שעבר פורסם צו הרחבה, השישי במספר, שמעניק תשלום שכר למפונים שנעדרו ממקום עבודתם דרך המעסיק. מדובר בתשלום שכר מלא לעובדים שמתגוררים ביישובים שפונו, ולכן ההוראה של צו ההרחבה עדיפה, למעט במקרי קיצון של כאלה שהמשיכו את דמי האבטלה שלהם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לעשות את זה חודשיים זה בסדר? << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> מבחינת האוכלוסייה, רוב אוכלוסיית המפונים מכוסה דרך צו הרחבה שגובר. צו ההרחבה פורסם בשבוע שעבר, והעובדים אמורים לקבל שכר דרך המעסיק שלהם. החל"ת זה רק למקרה מאוד מאוד שיורי, שבו יש איזושהי הפסקת עבודה מעבר לתקופה של יוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל ההשפעה היא מכאן ואילך, כי הוא יקבל דמי אבטלה. << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> נכון. ככל שהוא אמור לחזור או שהוא חזר למקום העבודה שלו עד סוף יוני, עדיף לו להישאר במסגרת של צו ההרחבה. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> זה נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה סוכם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חודשיים, בסדר. חנן, זה מובן שיום אחד זה כבר - - - << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אתם מדברים על חודשיים ואין בעיה, אבל מבחינת החישוב אנחנו מחשבים את דמי האבטלה לפי השכר בחצי השנה שקדמה לתאריך הקובע. במקרה הזה, מכיוון שמדובר בחודשיים, נצטרך להכפיל את זה בשלוש כדי לקבל תמונה של חצי שנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. הלאה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני מתקדם. קיצור הדרישה למחצית תקופת הזכאות במקרה של נזק עקיף בגין פגיעה ישירה – אנחנו נקצר מחודש ל-15 יום. אם נפגעת בחודשים נובמבר-דצמבר, אתה לא תוכל לחזור לנכס בכל חודש נובמבר כדי לקבל פיצוי גם על נובמבר וגם על דצמבר. אנחנו מורידים את זה למחצית התקופה, מחודש ל-15 יום. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כמה זמן אתה צריך להיות סגור? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חודש. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> שוכר-משכיר – יחול גם על עוסק שאינו מדווח למע"מ, כפי שביקשתם. כלומר, אם השוכר יעזוב את חוזה השכירות שלו וישאיר את המשכיר ללא תשלום דמי שכירות, המשכיר יוכל לקבל במקרה הזה, גם אם הוא לא מדווח למע"מ, את דמי השכירות עד תום מועד השיקום. ואם מדובר בעוסק הוא יקבל מסלול הוצאות מזכות וגם את האומיקרון – את ההכנסה החייבת. פה אנחנו פותרים דבר נוסף – אנחנו נחיל את סעיף 2(6) כדי שזה יחול גם על ההכנסה החייבת במנגנון הסוציאלי. לגבי נהגי מוניות – יינתן מענה נפרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נהגי אוטובוסים, לא מוניות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הבהרה לגבי חנות, כשיש משכיר שהוא לא עוסק במע"מ. הוא חייב לדווח על זה למס הכנסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור, איזו שאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> זה חוק שכבר עבר, לדעתי, שאי-אפשר להסתמך על מה שלא דיווחו עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פקודת מס הכנסה. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> אבל אם זה לא בתקרה, אמיר? אם לא היה צריך לדווח? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, בסדר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רק שרשות המיסים תדבר יפה עם אלה שמדווחים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תדאג, הם מדברים יפה מאוד. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> נהגי אוטובוסים – יינתן מענה בנפרד בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לכם שגם חבר הכנסת חנוך מלביצקי דיבר בעניין הזה. בנושא הזה יינתן מענה, ואנחנו מבקשים שהמענה יינתן לנהגים. זה הדבר שעומד בראש סדר העדיפויות. אנחנו רבים פה על היום העשירי בחל"ת, כי אם העובד לא יכול להביא פרנסה, עם כל הכבוד לחברות שאני רוצה לעזור להן, אבל העובד הוא זה שעבד באותו יום, ולכן הוא צריך לקבל מענה. לכן, המענה חייב להיות תלוי בזה שהעובד מקבל שכר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בסדר גמור. מבחינת תיקון הגדרת נזק ישיר – במקום המילים מקום עסקו הקבוע של העסק, אנחנו נכתוב: העסק ממוקם, כדי להתגבר על מקרה של עגלת קפה שפתוחה יום אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם עמדת בורקס. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בורקס או קפה, מה שאתה רוצה. לבחירתך. מבחינת זכאות לנזק עקיף בגין פגיעה ישירה – אנחנו נקצר את התקופה מחודשיים וחצי לחודש וחצי. זה חודש נטו דה-פקטו, כי ביוני יש זכאות ממילא. יהיה רשום: עד 31 ביולי. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> מה עם פרסום מבחן התמיכה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 45 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרנו: ולא יפחת מ-. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> היושב-ראש, דיברנו על קיצור תקופת האכשרה לחיילים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אמרנו, אמרנו. קיצור תקופת האכשרה גם לחיילים משוחררים וגם למפונים. חיילים משוחררים – מ-6 חודשים ל-3 חודשים; מפונים – מפונים לחודשיים, שזה חודש דה-פקטו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אסביר. צופים בנו פה ורוצים לדעת על המפונים, שנקבע חודש. אם אנחנו כותבים חודש, גם אם זה יום אחד או יומיים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכאשר אדם עובד חודש, הוא עבד חודש ויום. לכן, כמו שאמרת, יום אחד שווה לחודש, כדי להיות הגונים זה יהיה חודש ויום, ולכן נכתוב חודשיים. אני צודק בהסבר, חנן? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> כן. לגבי אותו חודש שהוא עבד בו יום אחד, השכר של דמי האבטלה שלו יחושב לפי ההכנסה שהייתה לו באותו חודש, שזה יום אחד. שיהיה ברור. אם הוא הרוויח ביום הזה 300 שקל, מחשבים לו את דמי האבטלה לפי 300 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואם הוא לא עבד לפני זה אלא רק בחודש האחרון, אתה אומר שמכפילים את זה ב-3. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> כמה הוא עבד בחודש לפני זה? אם הוא עבד יום-יומיים בחודש לפני זה, דמי האבטלה שלו יהיו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא יודע. אם הוא עבד חודש מלא ועוד יום, אני מכפיל את החודש האחד ב-3 חודשים. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אבל זה יהיה ממוצע נמוך. יהיו לו כאילו שלושה חודשים מלאים ושלושה חודשים של יום אחד בחודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה הפתרון? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אין לזה פתרון. אתה מכניס מישהו שגם ככה לא היה אמור להיכנס לדמי אבטלה בכל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה נעשה? השתדלנו לעשות את המקסימום. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> הפתרון, לדעתי, זה שהוא יחפש עבודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. הוא מצא עבודה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> ברגע שהוא נכנס בגדר התיקון הזה, הוא יכול לקבל דמי אבטלה לפי הימים שמגיעים לו לפי החוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו מנסים לעשות את המקסימום, ואל תשכח שיש צו שהורחב, ויכול להיות שהוא יקבל משם, ואז הוא לא אמור לקבל את זה. ירון, רצית עוד משהו? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> דיברנו על זה שמאחוז ירידה מסוים הוא מקבל עד 15,000 שקל. פה הם מכפילים לו את זה בשיעור ירידת המחזור. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לגבי ההכפלה בירידת המחזור, זה לא חלק מההסכמות וזה גם לא צודק. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> זה היה צודק באומיקרון, זה היה צודק בקורונה, זה היה צודק שנה וחצי, שנתיים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני אתן לך דוגמה. הקטנו את התקופה שאתה צריך לעבוד בתוך החודשיים ל-15 יום. יש עסק שהצליח לשקם את הנזק שלו ועבד 16 ימים. הוא יקבל ירידת מחזורים שלו ובעצם אין לו עכשיו ירידה גבוהה כמו שאתה אומר. לא הגיוני שעסק אחר, שצמוד אליו, ובחודשיים האלה עדיין סגור כי הוא לא סיים את השיפוץ, והשני סיים, שניהם יקבלו אותה הכנסה חייבת, כשאחד לא עובד בכלל והשני עובד 45 ימים. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> עסק שלא עובד בכלל, בהפסד, ועסק שירד למעלה מ-40% במחזור שלו, הוא גם בהפסד. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ירון, אם אתה נצמד כל-כך למתווה הקורונה, בקורונה לא היו לנו 15,000 שקל בחודש. גם כאן, אי-אפשר לאחוז את המקל בשתי קצותיו. הכפלנו את המתווה של האומיקרון בקורונה, וקיבלתם את דרישתכם ל-15,000 שקל בחודש. ההכפלה של זה בהיקף הירידה במחזור מתחייבת, בדיוק מהסיבות שציין אמיר, וחבל להתווכח על זה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> על 15 ימים שהוא היה סגור, הוא יקבל מלא? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אתה יודע לשלם לו מלא 15,000 על 15 ימים שהוא היה סגור? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> הוא מקבל על כל החודשיים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אתה לא תעשה לו ממוצע. אם אני סגור 15 ימים ואני צריך לקבל ממך 15,000, כלומר 7,500 שקל על 15 הימים. ב-15 הימים האחרים ירדתי ב-60%. אתה תעשה 7,500 כפול 60% ותשלים את זה ביחד? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כל החודשיים ביחד. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> למה כל החודשיים ביחד? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אין בעיה, מקובל מה שאתה אומר. נקצץ מהכול. גם בתקופה של חודשיים ירדו רק 15 ימים כי לא תהיה תקופת התאוששות. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> לא, לא. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אתה לא יכול להחזיק את המקל משתי הקצוות. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> לא. על 15 ימים תשלם לו מלא. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אז למה אני צריך לתת לו תקופת התאוששות אחרי זה? גם ההוצאות המזכות יהיו רק ל-15 ימים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> למה? אבל ירדו לו 60%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, די, לעצור. הגענו להסכמות עד פה. הסכמנו שזה לא יהיה, לא כל תאוותו בידו. אני חושב שהיו פה הסכמות והישגים יפים גם לכם, גם לחברי הכנסת וגם לאוצר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אבל זה עסק בהפסד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כולנו עשינו למען עם ישראל, למען הציבור. תודה רבה, הגענו למה שצריך. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> רגע, מה עם ההצמדה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין הצמדה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> למה אין הצמדה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה חלק מההבנות שהיו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> רגע, אני רוצה לשאול למה. אני רוצה שיקבלו פה תשובה כל בעלי העסקים למה, למרות שיודעים שהייתה עליית יוקר המחייה והייתה עלייה של המחזור, אנשים ייפלו ולא יקבלו. אני רוצה שייקחו על זה אחריות. אני לא מסכים לזה, עם כל הכבוד. לא מסכים לזה. לא מסכים לעניין ההצמדה ויש פה עכשיו התקוממות רבתי של בעלי העסקים. אני לא מסכים לדבר הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, עשינו כברת דרך. זה היה צריך להיות ב-2024 וירדנו ל-2023. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אני רוצה לשמוע למה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה חלק מהתשובה, והם ייתנו לך תשובה מקצועית. בבקשה, למה אין הצמדה מבחינה מקצועית? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> התייחסנו לזה כמה פעמים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אם אתם מתביישים בזה - - - << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> לא, אנחנו לא מתביישים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> הם הולכים לפגוע בעסקים, והם עושים את זה ופוגעים בעסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, רועי, רגע. תסתכל גם על שלושת רבעי הכוס המלאה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> בסדר. אני רוצה לשמוע למה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> הגענו עם המתווה הזה לכנסת מלכתחילה. חשבנו שהשנה הנכונה להשוואה היא השנה הקרובה ביותר, שהיא 2024. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אנחנו חושבים ש-2023. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אין בעיה. אנחנו חשבנו שהשנה הסמוכה ביותר היא השנה הרלוונטית. לכן, כשהגענו עם המתווה, זו השנה שהנחנו כי לקחת שנתיים אחורה – ככל שמתרחקים יותר, ככה הרלוונטיות של השנה, האותנטיות שלה והשיקוף של המצב העסקי, רחוקים יותר. לכן, חשבנו שנכון לקחת את שנת 2024. אתם אמרתם ששנת 2024 הייתה שנת מלחמה, תורידו את זה ל-2023. אנחנו לא חושבים שזה הטיעון הנכון, ולמרות זאת, קיבלנו את מה שאמרתם כחלק מההסכמות, וזאת הסיבה. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> ודרשנו בחינה של כל עסק ב-2023 וב-2024. ירדנו כי אמרנו שתהיה הצמדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוטא, תודה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ינון, אני רוצה להוסיף שבמקביל הצמדנו את הסכומים של העסקים הזעירים בטבלת הסכומים מתחת למחזור שנתי של 300,000, כי חשבנו ששם זה נכון מקצועית. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> אבל הגעת עד 2023, תסביר את ההתנגדות להצמדה. תסביר, תשלים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> השנה הזאת פחות משקפת - - - << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> יוראי, בשיחה שלי לפני חצי שעה עם שר האוצר, הוא נתן לי את האפשרות לבחור – או 2024 או 2023. התייעצתי ובחרנו את 2023. רועי רוצה לשמוע את הנימוק המקצועי, אם יש לכם עוד מה לומר, אבל מהבחינה הזאת, העסק הזה נסגר. נסגר. זה הכול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי בדיון שאם זה לא יהיה 2023, לא יהיה כל העסק. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> נכון. ולכן קיבלנו את עמדת הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, כשאני מסתכל על כל מה שנכנס ומה שיצא, אני חושה שבסופו של דבר, אם היינו נותנים - - - << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אבל שאנשים ישמעו את הנימוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם אמרו מה הנימוק, וזה מה שהם יודעים להגיד. מצידי, כחברי כנסת שישבנו פה שעה או שעתיים בעניין הזה, כשהסתכלנו על כל החבילה – כשאני עושה משהו, אני שואל האם אני יכול להכניס עוד עסקים ועוד עובדים – העדפתי להכניס עוד עסקים ועוד עובדים, ושכולם יוכלו להגיע ולקבל את מה שמגיע להם. אם הייתי עושה את זה, הייתי צריך לוותר על דברים אחרים – הייתי מוותר על החיילים, הייתי מוותר על המפונים, הייתי מוותר על היום העשירי בחל"ת. היו מספיק דברים לוותר עליהם. עשינו את זה ביחד, ואתם יודעים את זה, ודובי ייצג אתכם. אני חושב שעשינו את המקסימום בעניין הזה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אין לי ספק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה שואל אותי אם יש משהו מקצועי, ואני אומר לך שאין. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> רועי, גם בקורונה, כשלקחנו שנתיים לאחור, לא עשינו הצמדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, האם יש טיעון מקצועי לעניין הזה? אני אומר לך שלא. בסדר, עזוב, אני לא מסכים איתם. יש לנו חילוקי דעות בעניין הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יש טיעון מקצועי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמעתי. אמרתי שאני חלוק עליך. יש לך טיעון מקצועי ואתה צודק בטענה שלך, אני לא מקבל את הטיעון המקצועי הזה. מותר לנו לחלוק. תודה רבה. חברים, אנחנו נחזור ב-20:15 להצבעות, ונבקש מהיועצת המשפטית לנסח יחד עם המשרדים דיוקים אחרונים לנוסח. בעזרת השם, ב-20:15 מתכנסים להצבעות. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> אני מבקש עוד בקשה אחת מחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, ולדימיר, אנחנו רוצים שזה יעבור היום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה יעבור היום, תאמין לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בוודאי לא עיכבתי בשנייה את המתווה הזה. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> אני יודע. פניתי אליך כי היית בשיח עם אורית בשיח. אתה אומר שתצביעו היום? תודה רבה לכם, ובאמת שנזכה לימים טובים יותר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אני רוצה לשאול - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני נותן לך לדבר ואתה הולך? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אני לא הולך עד שאני מוודא. באנו לפה, התחלנו ב-10:00 ונסיים את העבודה שאנחנו עושים עבור ציבור העצמאים והעסקים. אני רוצה רק שתהיה ודאות. ב-15 ביולי היה צריך להיפתח המנגנון הזה. אנחנו רוצים לדעת מתי אמור להיפתח המנגנון. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ב-22, ביום שלישי. זה צריך לעבור ברשומות בגדול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המערכת מוכנה כבר? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> זה מה שהובטח לנו כמה פעמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, אבל לא היה חוק. עכשיו יהיה חוק, בעזרת השם, ויוכלו להעביר אותו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> תלוי מתי זה יעבור בשנייה ושלישית, ואנחנו נעשה את זה כמה שיותר מהר. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אנחנו מוכנים לפתוח את זה ביום שלישי הקרוב, כי אין שינויים. זה צריך לעבור בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אם זה יעבור מחר בשנייה ושלישית, ביום שלישי זה ייפתח? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו מאוד מקווים, בעזרת השם, שזה יעבור. הם יעשו את כל המאמץ, זה כבר מוכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה לכם, פקידי האוצר, ביטוח לאומי. תודה לכולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, תודה רבה, אנחנו נחזור להצבעות. רשות המיסים, אני לא יודע אם תהיו אחר כך או לא, אבל תמסרו גם לקרן. הייתי בביקור והם עשו עבודה נהדרת, ממשיכים ועושים. מאות אלפי פניות יש להם תחת המעמסה. אני יודע את זה, ראיתי את המעמסה שלהם. תמסרו להם בשם הוועדה תודה על העבודה שהם עושים. בבוקר היו פה כל מיני רעשי רקע. אתם נאמנים מלכתחילה, עושים עבודה טובה. מקווים שתמשיכו לשרת את עם ישראל. גם לביטוח לאומי אני אומר את זה, ולכולם. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> ינון, אני גם אוסיף מילת תודה. אנשים פה עבדו מאוד מאוד קשה כדי שהדבר הזה יגיע לפה בזמן אפס. באמת בזמן אפס. אני גם מודה לוועדה, ובסוף צריך להודות גם לאנשים – גם לאמיר ולאנשיו, גם לאגף תקציבים וכמובן, אושרת שעובדת איתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחרי שנצביע נגיד תודה לכולם, אבל אם אתה רוצה כבר עכשיו, בבקשה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני לא יודע מי יישאר פה אחרי, וחשוב לי שהם ישמעו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל מי שיושב פה, וגם מי שלא יושב פה. בדרך כלל, אלה שלא יושבים פה עושים עבודה לא פחות טובה וקשה מאלה שיושבים פה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להגיד לכולם תודה רבה, לאנשי האוצר ורשות המיסים, ביטוח לאומי, משרד העבודה ובאמת כולם, כולם עושים עבודה טובה. עם כל חילוקי הדעות שיש פה, כולם עושים דבר אחד למען עם ישראל. כל אחד מסתכל מהזווית שלו, וזה לא משנה. לכן אני אומר שכשאנחנו כולנו מסתכלים על טובת עם ישראל, בסוף אנחנו מגיעים להבנות ולהסכמות כדי שהעובד יוכל לקבל את מה שמגיע לו. בפעם הבאה, כשיגידו לו לצאת לעבודה, הוא ייצא לעבודה. גם עצמאי שמחזיק עובדים והוא עצמו מחזיק משפחה, מגיע לו הכול בזכות ולא בחסד. אנחנו נחזור ב-20:20 מכיוון שלקחנו עוד חמש דקות. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:20 ונתחדשה בשעה 20:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערב טוב לכולם, אנחנו חוזרים לדיון. אנחנו לקראת הצבעה. אני מבקש מהיועצת המשפטית לדבר על תיקוני הנוסח, אם אפשר בקצרה. הסעיף הראשון, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עוברת על התיקונים שהכנסנו בנוסח. הנוסח נמצא בפניכם בטאבלטים, והתיקונים מסומנים בצבע ירוק. אנחנו מתחילים עם התיקון הראשון שנמצא בעמ' 12 באמצע, בהגדרה של נזק ישיר. כפי שסוכם, יהיה נזק מלחמה לגופו של נכס, ובמקום: ששימש כמקום עסקו הקבוע, יהיה: שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת. התיקון הבא בעמ' 24, בסעיף שעוסק בקביעת הזכאות לפיצויים. בסעיף 38כ"ב(א), במקום: שנה, יהיה: שמונה חודשים. בהתאמה, גם בסעיף 38כ"ט, שנמצא בעמ' 27, בסעיף קטן (א)(4), במקום: שנה, יהיה: שמונה חודשים; במקום: 18 חודשים יהיה: שנה. התיקון הבא בסעיף 38ל"ג(א)(1), בעמ' 30. בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק – אלה הפיצויים בעד נזק עקיף לניזוק, שנפגע בנזק ישיר. שינוי התקופה, כך שבמקום חודשיים וחצי יהיה חודש. בפסקה 1: בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק, וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ"ה, 31 ביולי 2025. בפסקה 2, לגבי המחצית, מחקנו את המילים מחצית ממספר הימים, ובמקום זה יהיה: לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת לפחות. כלומר, אם ניקח את חודשים יולי ואוגוסט, לדוגמה, המשמעות היא שב-15 הימים – זה צריך להיות הימים הראשונים או יכול להיות גם במהלך התקופה? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> יכול להיות גם במהלך התקופה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. 15 ימים במהלך אחד החודשים. התיקון הבא הוא בסעיף 38 ל"ד, שעוסק בפיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת – המענק הסוציאלי. בעמ' 31 למטה, בהגדרה הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס, הוספנו, כך שיהיה: הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או 6. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> ו-2(6). יכול להיות שיהיה גם 2(1) וגם 2(6). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להיות או זה או זה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> למה זה או זה? גם זה וגם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2(1) זה בן אדם שיש לו קיוסק, ויש לו גם נכס שהוא משכיר. כך יש לו הכנסה מ-2(6) ויש לו הכנסה גם מהקיוסק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המשמעות היא או. אם נכתוב רק ו-, זה יהיה בהכרח זה וזה. זה לא בהכרח זה וזה, זה יכול להיות אחד מהם או שניהם. זה או. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> או כולל את שניהם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. ככה מפרשים את זה. אם אתה כותב 2(1) או 2(6), זה יכול להיות גם 2(1) וגם 2(6). << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> ביחד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. ישי, מקובל מבחינתך? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יופי. סעיף 38 ל"ה, עמ' 32. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת. בכל מקום, במקום להתייחס לדירת מגורים או שמשמשת למגורים, שינינו כך שיהיה לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג–1973. דירה כהגדרתה שם, הכוונה היא לחדר או למערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר. בהתאמה, גם בהמשך הסעיף, במקום: בנכס, כתבנו: בדירה. בפסקה 1, הדירה הייתה מושכרת לא למגורים, אלא הייתה מושכרת ביום קרות הנזק. בפסקה 2, בשל נזק המלחמה לא ניתן, במקום: להתגורר בדירת המגורים, כתבנו: בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה. צריך להוסיף את המילה להשתמש. בסעיף קטן (ג), הוספנו את סעיף 38כ"ט, שעוסק בערעור. בסעיף 2, תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים, הוספנו: אם הוגשה תביעה לא רק לפי סעיף 38כ"א, אלא גם 38ל"ג עד ל"ה, שזה השוכר, משכיר, המענק הסוציאלי כנוסחם בחוק זה. בסעיף 4, בתוך סעיף 179כ"ב המובא בו, בהגדרה הפסקת העסקה, בפסקה 2(א), נשארו 12 ימים. זה בעצם החל"ת. בסעיף קטן (ב): לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת. זה בעצם נותן לנו את ה-12 וה-2. הוספנו הגדרה של מערך הדיגיטל הלאומי, כהגדרתו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח–2018. בסעיף 179כ"ג, בעמ' 34, בסעיף קטן (ג), במקום: שלושה חודשים הפחתנו לחודשיים. כך זה יאפשר את התקופה של חודש ויום. בפסקה 1, בהתאם לתיקונים שהתקבלו בוועדה, יהיה: נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב. בפסקה 3, לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה. פה הורדנו את ההתרעננות, וזה יופיע בסעיף הבא. בסעיף קטן (ד), שלושה חודשים במקום שישה חודשים לעניין מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת. בסעיף 161ג(2), במקום שישה יקראו שלושה. בסעיף 179כ"ד, בעמ' 36, זה מתייחס להארכת תקופת התשלום המירבית לדמי אבטלה. ניסחנו כך שמבוטח שהעסקתו הופסקה – זה תיקון טכני. בסעיף 179כ"ה, במקום התרעננות ניסחנו ריענון. מבוטח שהופסקה העסקתו במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה, או שתושביו הוצאו לריענון. בפסקה 1, בהתאמה למה שהקראתי קודם: נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין. בפסקה 3, לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או יצא לריענון. בסעיף 6, תיקון חוק עבודת נשים, בפסקה 1, בסעיף 2(ב)(א), יישאר: תקופה רצופה של 12 ימים, ובהתאמה: לעניין זה לא יראו, במקום יום עבודה אחד, עד שני ימי עבודה שבהם עבדו העובד או העובדת במהלך התקופה הקובעת. בסעיף 7, בסעיף 8(ה) שמובא בו, בהתאמה, גם כן יהיו 12 ימים ועד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד. בסעיף 8(ו) תיקנו בנוסח, כך שיהיה: אולם, לא ישולם מענק מיוחד. בסעיף 9, שמירת דינים: אין בהוראות סעיף 6, במקום סעיפים 4 ו-6. בסעיף 10, יוקצה על ידי המשרד סכום, במקום: שלא יעלה על, יהיה: שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים. הוספנו את סעיף קטן (ב), מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב בתוך 30 ימים. אני מבינה שהאוצר מבקש להעלות את מספר הימים. הם מבקשים 60 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סיכמנו על 45 יום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם מבקשים 60 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שאמרנו, נגמר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. במקום 30 ימים יהיה 45 ימים. שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> מה עם הסעיף של השכירות לגבי מי שהוא לא עוסק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכנסנו. במקום דירת מגורים התייחסנו לזה כדירה, והגדרנו את זה לפי חוק המכר. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> תזכרי שהוא לא עוסק, ולא פתרת את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל כתוב. הסעיף מתייחס למי שהוא לא עוסק. כתוב: שבבעלות יחיד, שאינו עוסק. זה בסעיף 38ל"ה. עכשיו הנוסח יהיה: נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר, שזה חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, שבבעלות יחיד שאינו עוסק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תחת הגדרת דירה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יכול לבלבל את האנשים, כי מי שיש לו חנות יחשוב שהוא מחוץ לחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זאת לא דירה למגורים, והגדרנו דירה כהגדרתה בחוק המכר. הבהרתי לפרוטוקול שהכוונה למגורים, לעסק או לכל צורך אחר. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> גם אם זאת חנות, גם אם אלה משרדים או כל דבר אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> גם אם זאת חנות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפרשנות, כשבן אדם קורא את החוק, הוא רואה שכתוב דירה והוא חשוב שאם יש לו חנות, לא מגיע לו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כתוב: לכל צורך אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מבלבל את הבן אדם הפשוט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דירה יכולה להיות לכל צורך אחר, אבל יש כזאת שהיא חנות מעיקרה. האם זה כלול בפנים או לא? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ההבחנה שאני מכיר היא הבחנה מדירת מגורים, שהיא דירה למגורים, לבין דירה אחרת שהיא פשוט מערכת של חדרים. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> זאת לא דירה, זאת חנות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שנועדה לכל צורך, לרבות לצורך עסקי, לצורך חנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא דירה שהסבו לחנות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זאת לא דירת מגורים שהסבו לחנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חנות שיש בה סופרפארם היא דירה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. זאת מערכת של חדרים שנועדה לצורך עסק. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אני לא יודע מה להגיד לכם. זה חדש לי. סופרפארם זה מערכת של חדרים שהוסבה לעסק? מראש זאת חנות לעסק. אם לכולם פה ברור שזה גם חנות, מי אנחנו? קטונו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, יום אחד אני אבוא, אראה אותך גר בסופרפארם. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> אי-אפשר להוסיף את המילים חנות, נכס, מבנה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא יעזור. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> זאת לא דירה שהסבתי לחנות; זאת חנות שמלכתחילה הייתה חנות. נולדה ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלכתחילה ההגדרה היא של דירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הבעיה לכתוב דירה, לרבות כל נכס עסקי? תוסיף משהו כדי שזה יהיה ברור. לא מערכת חדרים, דירה שהפכה לעסק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נשאיר את זה ככה. הסברנו לפרוטוקול, וככה הם מפרשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הובהר לפרוטוקול שגם דירה במערכת של מספר חדרים. כל דירה, גם חנות, גם מכולת, גם סופרפארם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שלומית, למה יש בעיה להוסיף את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי זה מוגדר בחוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לכתוב: דירת מגורים, לרבות מקום שבו יש פעילות אחרת, פעילות עסקית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, זה מובן לפרוטוקול, ואם תהיה בעיה, תבואו ושלומית תייצג אתכם. בבקשה, למי יש הסתייגויות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעשה את ההתאמות הנדרשות. אנחנו מתחילים עם ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, בסעיף 1, בהגדרה הוצאות השכר בתקופת הזכאות, בסעיף קטן (1א), במקום: 75% יבוא 85% משכר העבודה לעובדים הזכאים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ינון, אני אנמק פעם אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתה פה אווירה חגיגית לפני שעתיים, ואני רוצה קצת להרגיע. אני רוצה להזכיר שביום השני של המלחמה פניתי לשר האוצר והצעתי לו לאמץ את המתווה של תחילת המלחמה, שעבדנו עליו ביחד. אני דווקא שמחתי שהוא אימץ את ההצעה. תחשבו, גם כשהתלבשנו על מתווה, זה לקח חודש. אם היינו ממציאים מתווה מחדש, זה היה לוקח לפחות חודשיים או חודשיים וחצי, והיינו מגיעים לספטמבר. ועדיין, חשבתי שנכון להרחיב ולהגדיל את המתווה כדי להתאים אותו למציאות, ממציאות של אוקטובר 2023 למציאות של יולי 2025. אני חייב להגיד שבמאמץ משותף גם של חברי הכנסת, גם של הדרג המקצועי, גם של הארגונים וגם של הייעוץ המשפטי נעשתה פה עבודה. הדברים שונו. אני רואה בעשרה ימים של חל"ת הישג שלנו, הישג משותף, ובעיקר הישג של העובדים. אחרת 100,000 עובדים היו נשארים בחוץ. והיו עוד מספר נקודות שהצלחנו להתקדם בהן, בעיניי לא מספיק. באופן כללי, קצת מוזר לי שדווקא כשזה מגיע למגזר העסקי, כשזה מגיע לצמיחה, האוצר מגלה קמצנות יתר. לא בכספים הקואליציוניים – 5 מיליארד שקלים בכל שנה; לא במשרדים המיותרים; לא בפיזור כספים לכל מיני מטרות משונות, שאנחנו עדים לזה בכל פעם מחדש. רק לא מזמן העברנו 190 מיליון שקל למשרד להתיישבות, ואף אחד מהקואליציה לא שאל שאלות. או 140 מיליון שקל לחינוך החרדי או לקרן הסיוע לאברכים, ואף אחד מהקואליציה לא שאל שאלות. אבל כשמדובר עכשיו על חל"ת לעובדים, פתאום התעוררה בעיה. זה לא מקובל עליי. אני חושב שיש פה שלושה דברים שפוספסו. קודם כול, אני חשבתי שצריך להגדיל את ההשתתפות בשכר מ-75% ל-85%, אפרופו ההסתייגות הראשונה. חשבתי שאת המענק לעסקים קטנים, שהוצמד בסופו של דבר ב-4.75% היה צריך להצמיד לפחות ב-5%-20% כדי להתאים אותו לשיעור עליית יוקר המחייה בתקופה הזאת, וכמובן, ההצמדה של תקופת הבסיס. אני מבין שבמגזר העסקי, בארגוני העצמאים יש מאות מתנגדים להחלטה של הוועדה ולהחלטה של משרד האוצר. זה נושא קריטי למגזר העסקי, והוא פוגע במגזר העסקי. הוא פוגע בעצמאים, ושוב, כשזה מגיע לצמיחה, האוצר והממשלה מגלים קמצנות יתר. בסוף, אחרי שאני מסתכל על כל המתווה הזה, אני תמיד זוכר שהמלחמה נמשכת ועסקים סובלים. לא מזמן הייתי בקריית שמונה, ולמרות שיש שם הפסקת אש, המגזר העסקי לא מתרומם. לא מתרומם. עסקים סובלים, המילואימניקים קורסים, ואנחנו כבר שנה שלישית בצמיחה שלילית לנפש. בסופו של דבר, הממשלה הזאת אסונית למגזר העסקי ולכן אני לא יכול לתמוך במתווה הזה. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על ההסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תצביע על הסתייגות 1. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד הסתייגות 1? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 2, במקום 75% בפסקה 2, יבוא 85%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 3, אותו דבר בפסקה 3. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה הוצאות קבועות, במקום 7% יבוא 8%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה 1ב, במקום 11% יבוא: 12.5%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 15% יבוא 17%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 22% יבוא 25%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה תקופת הבסיס, יבוא: או ל-2024, לפי המיטיב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום: סכום של 1,833, יבוא: 2,100. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום: 3,300, יבוא: 3,780. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום: 4,400, יבוא: 5,040. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום: 2,776, יבוא 3,180. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 3,173, יבוא 3,750. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 4,190 יבוא 4,800. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 4,897 יבוא 5,610. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי סעיף קטן (ה), יבוא: מחזורי הבסיס ותקרות הפיצויים יוצמדו למדד המחירים לצרכן לשנת 2023. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה שיעור הירידה במחזור העסקאות, יבוא: בהצמדה למדד מחירי הצרכן לפי נתוני הלמ"ס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום בתוך שנה ממועד הגשת התביעה, יבוא בתוך שמונה חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 31 באוגוסט יבוא 31 ביולי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי סעיף קטן (ג) יבוא לעניין פיצוי בעד אובדן שכר דירה, ייקבע כי בנק ישראל יפעל לגיבוש מנגנון דחיית תשלומי משכנתה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת הסתייגות של חבר הכנסת שירי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 21 ימים יבוא 14 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 150 ימים יבוא 90 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 38ל"ג, אחרי כתוצאה מהנזק הישיר, יבוא לאור כל התקופה עד לחידוש פעילות עסקית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 179כ"ב, במקום 12 יבוא 9. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום תקופה רצופה של 12 ימים, יבוא 9 ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סיעת ישראל ביתנו ביקשה להצטרף לסיעת יש עתיד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באופן טבעי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולדימיר מייצג את שתי הסיעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באופן מסורתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נעבור להסתייגויות של סיעת כחול לבן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית רוצה לנמק. שלומית תקרא את ההסתייגות הראשונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 1, בסופו יבוא: החוק ייכנס לתוקפו בכל מקרה בו ממשלת ישראל תכריז על מבצע לחימה, במסגרתו כל המשק ייסגר לפעולה יותר משלושה ימים. בסעיף קטן (ב), בנסיבות אלה ייכנס לתוקפו החוק האמור ללא צורך בחקיקה ספציפית. (ג) למרות האמור, לשר האוצר תהיה סמכות להגיע לוועדת הכספים ולקבוע שינויים והתאמות לחוק זה בתוך עשרה ימים מיום כניסתו של האמור בסעיף קטן (ב). << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להיות קצת יותר חיובית ולהודות לך; אני רוצה להודות לרב גפני, אני רוצה להודות לכם שלמרות הנסיבות הפוליטיות שבהן אתם – אתה מהאופוזיציה ואתה פרשת מהממשלה אבל אתה חלק מהקואליציה, בסוף ישבתם פה שעות ארוכות מאוד. הרב גפני, לא כיושב-ראש, יושב פה ועובר סוגיה סוגיה. הדבר הזה חשוב לו לא פחות מאיתנו. אני חושבת שבסוף חשוב מאוד שנשארנו עד שעה מאוחרת ונצביע על הדברים הללו. לא כל מה שמלווה בצעקות בהכרח יותר חשוב. זה חוק חשוב לפיצויים ולעובדים במדינת ישראל בעקבות מבצע עם כלביא. אחרי שאמרתי את זה, יש לי שתי הערות. היום 20 ביולי ומבצע עם כלביא הסתיים ב-24 ביוני. כלומר, אנחנו כמעט חודש אחרי, ותראה כמה אנרגיה וכמה שעות עבודה השקענו בחקיקה על לחימה שעמדה בתוקפה רק 12 יום. אני חוזרת להצעה המקורית שלי, שבזמנו גם גפני היושב-ראש הסכים לה, ולצערי לא התקבלה בסופו של דבר. שלומית הקריאה אותה עכשיו, וזאת ההסתייגות הראשית שלי. מדובר בחקיקת פיצויים אוטומטית, רזה, בסיסית, שמתעסקת בכל הסוגיות הללו שחוזרות על עצמן, והיא תיכנס לתוקפה אך ורק במקרים שבהם ממשלה מכריזה על מלחמה וסוגרת את כל המשק למשך תקופה של יותר משלושה ימים. במקרה כזה, הנטל מתהפך. הממשלה, אם היא רוצה – שר האוצר יגיע לפה תוך עשרה ימים מתחילת המבצע לתיקונים שתאשר ועדת הכספים. אני חושבת שהיינו גורמים לפחות עוגמת נפש לעסקים וליותר רוגע. אנשים נמצאים בעוגמת נפש רבה מהדבר הזה, למרות הכוונות הטובות מאוד שלנו והעבודה החשובה. אני רוצה לומר שגם אני מצטרפת לאמירה שאנחנו רואים ממשלה שעסוקה עכשיו בחוק ההשתמטות, בכספים הקואליציוניים ובכל הדברים האלה. אני רוצה לשים את זה לרגע בצד פה היום, ולמרות שאני חושבת שההתנהלות הכללית הכלכלית גרועה מאוד, אני לא אתנגד לחוק הזה היום. תודה רבה לכולם וגם לכל העוסקים במלאכה מהמגזר העסקי, ממשרד האוצר, מאגף תקציבים ולאנשי רשות המיסים. באמת, לא קל לכם. גם אתם אחרי כל כך הרבה תקציבים והרבה מאוד לחצים, ואתם עושים את עבודתכם נאמנה. אנחנו מעריכים את זה. כמובן, לכל הנציגים כולם, תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, נעבור להצבעה על ההסתייגויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות שנייה. בסעיף 38י"ח, לעניין מורי הדרך, יקבלו פיצוי בגובה זהה לממוצע השכר החודשי שניתן ב-2022. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על ההסתייגות הראשונה הצבעת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. מי בעד ההסתייגות הראשונה? מי נגד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי התקופה המקבילה בשנת 2022 יבוא, או 2024 לפי בחירת המוטב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 38י"ט, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא מחזורי הבסיס לתקרות הפיצויים יוצמדו למדד המחירים לצרכן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סיעת העבודה משכה את ההסתייגויות שלה וביקשה בקשות רשות דיבור. סיעת רע"מ גם ביקשה בקשות רשות דיבור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש דברים שנעמה ביקשה וגם נכנסו לחוק הזה. אני חושב שהייתה פה אווירה טובה ובשביל העצמאים, בשביל האזרחים עשינו הרבה. הרב גפני, אתה רוצה להגיד משהו לפני ההצבעה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. אני חושב שנכונה האמירה הזאת שמרוב אחריות אנחנו נשארנו פה. אני לא בטוח שאתה ואני היינו צריכים להישאר פה. עשינו את זה מכיוון שיש לנו אחריות, לכולנו, גם לחברי האופוזיציה, גם לחברי הקואליציה וגם לאלה שבאמצע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דווקא מפלגת השלטון לא כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה רק מוכיח שאנחנו השלטון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו הרגשנו אחריות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אופיר כץ הוא יושב-ראש הוועדה, והוא באמת אמר: אני מבקש שתעבירו. הוא היה מעורב היום בתפירות שהיו, וידוע שהוא נכנס לחדר והביא את ברק. זה גם המקום להודות לברק שהשתדל להגיע. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> ועדיין, ינון, איפה חברי הוועדה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האחריות כלפי העצמאים וכלפי האזרחים הביאה אותנו להישאר פה כל היום, להעביר את כל הדברים ולא לעשות חשבון פוליטי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חד וחלק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שמח שסיימנו את זה, ואני מודה לך אדוני היושב-ראש ינון על העבודה שעשית. את הכול אתה עושה בשקט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדוני, אתה היושב-ראש וקיימת את רוב הדיונים פה, אז יישר כוח. תודה רבה לך. לפני שנצביע אני רוצה להודות לחברי הוועדה אורית, ולדימיר, משה. ישבתם פה שעות על גבי שעות וכולנו עשינו את זה למען עם ישראל. היה דיון ענייני. כל המהלך היה דיון ענייני איך להיטיב עם האזרחים. אני חושב שמגיע לומר גם תודה רבה למשרד האוצר, עם כל חילוקי הדעות והמחלוקות. בסוף העברנו חוק טוב. תודה לרשות המיסים, לאמיר דהן ולכולם. אני אומר לכם, זה רגעי ולא יותר מזה, שלא תתלהבו. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> גם לאנשי הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, הודיתי קודם לאנשי הביטוח הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממחר ב-12:00 אנחנו נכנסים למרתון במליאה שיסתיים רק ביום חמישי, והיום היה יום כזה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יום כייף, אפשר לנוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. אנחנו פה 12 שעות ועדיין לא יצאנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה גם לביטוח לאומי. משרד העבודה ישבו פה שעות על גבי שעות. למייצגים לא צריך להגיד תודה רבה, כי בסופו של דבר הם גוזרים קופון, אבל לא חשוב. תודה רבה לכם על מה שאתם עושים. כמובן, בשם הרב גפני אני מודה גם לייעוץ המשפטי, שלומית ונעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לערוץ הכנסת זה בסוף, אחרת הם יסגרו את השידור עכשיו. זה אחרי ההצבעה, אל תגזים. לדובי אמיתי, לנתנאל, שישב פה שעות על גבי שעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לרועי. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> ירון, ירון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רועי, אני חייב להגיד לך תודה רבה על דבר אחד, שהפעם הבאת את מה שאתה רוצה בלי לצעוק הרבה. אני גם לא מרוצה מזה שלא נתנו הצמדה, ולא הסכמתי עם זה. אני טוען שלא קיבלנו הסבר מקצועי ואני מסכים איתך בעניין הזה. אני לא מסכים למה שהיה, אבל אני אומר שזה המקסימום שהצלחנו להביא. התעשיינים, תודה רבה לכם. כמובן, להסתדרות שהיו פה גם – רועי יעקב ישב פה דיונים שלמים ומגיע גם לו יישר כוח. ירון, לך הודיתי כבר? << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון גינדי, תודה רבה לך. עשינו בשבילך כל מה שיכולנו. תודה למנהל הוועדה טמיר, תודה רבה לכם, כמובן למשמר הכנסת שיושבים פה עד השעות הקטנות, כל הזמן איתנו. הסדרנים, כולם, כולם. << קריאה >> טמיר כהן: << קריאה >> הבנות מהוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי לכל צוות הוועדה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם על הסנדביצ'ים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא טעמתי, אבל אמרו שהם היו טעימים. ערוץ הכנסת, עם הדוברות, אני מודה לכם על זה שאתם פה כל הזמן. תודה רבה לכולם, למען עם ישראל. תודה רבה לכל העובדים שעובדים בשבילנו וטייבי הזכירה לי שגם היא פה, ומגיע לה תודה רבה. רועי, רצית להגיד מילה אחרי ההצבעה. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> ינון, לי אמרת תודה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> אני אשמח שוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית פרקש הכהן, תודה רבה לך באופן אישי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לנאור שירי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את נאור שירי שכחנו. אתה רואה מה קורה כשהוא לא נמצא פה? חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצעת החוק עברה, תודה רבה לכם. רועי, רצית להגיד משהו? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> קודם כול, הודית לכולם ואנחנו רוצים בשם המגזר העסקי להודות לך, ינון, וכמובן ליושב-ראש האגדי הרב משה גפני, שהוא עבורנו באמת כתובת אמיתית של המגזר העסקי, יחד עם כל חברי הוועדה. אני רוצה להגיד שזה הדיון השביעי שאנחנו מקיימים עם למעלה מ-40 שעות דיון שספרתי. זה לא הגיוני במדינה מתוקנת, במדינה שיש פה סטרט-אפ והכול, אבל היא לא יודעת לתת מתווה פיצויים למקרה של משבר כמו מלחמה. זה לא הגיוני. אם צריכה לצאת מכאן קריאה, זה קודם כול למשרד האוצר לעשות נוהל לחיצת כפתור, שבזמן אירוע משברי לא נצטרך לבוא. << דובר >> אורית פרקש הכהן: << דובר >> הם לא רוצים, הם התנגדו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אבל אנחנו פה כדי להגיד את מה שחשוב שהם ישמעו. אנחנו פה למעלה מ-40 שעות דיון, הרב גפני תומך בזה, ואני חושב שכל חברי הוועדה. זה לא הגיוני שיביאו אותנו לדון בדברים במשך חודשים ימים, כשידוע מראש שייתנו פיצויים. דבר שני שמעיב על כל העבודה הקשה שנעשתה פה כדי לדייק את המתווה, זה העובדה שגם בדף וגם בווטסאפ עשרות ראשי ארגונים מתלוננים על כך ששנת הייחוס 2023 לא הוצמדה. הייתה עליית מע"מ של אחוז אחד, היה יוקר מחייה, הייתה עליית מדד של למעלה מ-5%, ובעצם אנשים לא יקבלו פיצוי אמיתי. למה? אין שום סיבה הגיונית, ואני חושב שזה מעיב. דבר נוסף, העובדה שהמתווה הזה היה בפעם הקודמת עד 107,000 שקלים ונתן 4,200 שקל, שזה פחות או יותר 50%, ולעומת זאת, זה עלה ל-120,000 ולא תיקנו את זה, למרות שהפצרתי ואמרתי שזה צריך להיות לפחות 50%. כתבתי, אמרתי את זה בכל מקום, ואתם תגרמו שוב לעובדים המוחלשים, שאלה העוסקים הפטורים עד 120,000 שקל, לקבל שכר זעום של 4,400 שקל. הדברים האלה מעיבים על העבודה הקשה שנעשתה כאן, ואני אומר את זה מדם ליבי. אני מגיע לכאן ואני עושה את העבודה הזאת מהלב, אבל חשוב לי שתדעו את זה, חברי הכנסת, שאחרי כל המאבק הזה, בסופו של דבר יש פה ציבור שמשווע לקבל את יומו כאן. לצערי, מה שקרה עם שנת הייחוס 2023, אין לו מקום. כמו שאמר חבר הכנסת ולדימיר בליאק, עשרות מיליוני שקלים אם לא מאות מיליוני שקלים עוברים, והאוצר לא מניד עפעף, ודווקא במשהו שקשור לצמיחה ולהגדלת הפריון, יש פה יד קמוצה. אני מאוד מקווה שהדבר הזה יתוקן, ואנחנו נעשה את הכול מבחינתנו, כדי שלא יקרו עוד מקרים כאלה. אני רוצה לסיים ולומר שאני יותר ממודה לאנשים שנמצאים כאן. הרב גפני ניהל את הדיונים האלה, כאשר הדיון הראשון היה דיון טעון, קשה, ממש כמו הדיון אחרי חרבות ברזל, שהיה אחד הדיונים הכי קשים שאי-פעם חווינו, למי שזוכר את זה, כאן באולם נגב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל עם תוצאה טובה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> נכון. בסופו של דבר, ההתגייסות של כל סיעות הבית כדי להביא מתווה נכון וראוי – אני חושב שהם נכנסו לפה עם מתווה של מיליארד שקלים אולי, ויצאו עם מתווה של למעלה מ-5 מיליארד שקלים. כל זה בעבודה קשה מאוד של כולם ביחד, ועל זה אני מודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מיכל, גם לך תודה רבה. הפרוטוקולים, תודה רבה לכם. אתם כותבים את המילה האחרונה ואני חייב להגיד לכם תודה כדי שתהיה מילה אחרונה. ליועצים שלנו כולם, תודה רבה. כולכם עשיתם עבודה טובה. בשורות טובות, לילה טוב לכולם, בשורות טובות לעם ישראל, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:50. << סיום >>