פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 123 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו (20 באוקטובר 2025), שעה 10:03 סדר היום: << נושא >> מוגנות ילדים ובני נוער במשחקי מחשב ברשת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר משה אבוטבול דבי ביטון חברי הכנסת: ירון לוי מיכאל מלכיאלי צגה מלקו עדי עזוז מוזמנים: אילנה פינקוס – עובדת סוציאלית לחוק הנוער, נציגת המשרד במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105, משרד הרווחה והביטחון החברתי קרן רוט איטח – מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך גלית דאדי – נציגת המשרד במוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105, משרד החינוך מריה רבינוביץ' – חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת רינת בניטה – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר נאווה כהן אביגדור – ר' אגף אזרחי, המטרה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ יפעת חסון – מ' מוקד 105, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי הדר להב – מומחית בתחום מוגנות ברשת, איגוד האינטרנט הישראלי נעם וילדר – עו"ד, יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד עינב דונג – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית נטע גורי – עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעים ולנפגעות תקיפה מינית דור אילון – איגוד מרכזי הסיוע לנפגעים ולנפגעות תקיפה מינית איילת גבעתי – ראש תחום פיתוח, בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים מור דקל – יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך ד"ר קורל שחר – חברת העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך טלאור ושדי – מנהלת מדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית נופר טל – עו"ד, חברת ועד בהנהגת ההורים היישובית נעמה פיילכנפלד – מנכ"לית ומייסדת עמותת מא'את לחשיפת עבירות מין ברשת גלעד יצחק – רכז מוגנות חץ דוד בן עם ישראל – עו"ד, ברית שבט אברהם אליהו יצחק – פעיל חברתי יוסי קליין – מתכנת, פעיל בתחום עידן אטיאס כהן – יוצר תוכן, יוטיובר "דה כהן" תומר מילוא – יוצר משחקים בתוך פלטפורמת רובלוקס עידן בן דוד – עו"ד, מייצג הורים בתביעות ייצוגיות אלכסנדרה אן – שגרירה זיו שריקי – נציגת הילדים יהלי יעקב – נציג הילדים לביא – נכד של יו"ר הוועדה, נציג הילדים משתתפים באמצעים מקוונים: אמיר קינן – מנהל פניות ציבור, משרד התקשורת תומר רוזנברג – משרד התקשורת איתי גוהר – עו"ד, פרקליט מפרקליטות המדינה ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מוגנות ילדים ובני נוער במשחקי מחשב ברשת << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נפתח היום בדיון שהוא מאוד חשוב בעיניי. אבל לפני שנתחיל בדיון אני רוצה להזכיר את שני החללים, שני חיילי צה"ל אתמול נהרגו בגזרת רפיח. יושבת כאן איתנו גם היועצת המשפטית של הוועדה שגם היא ממודיעין וזה אסון גדול לעיר מודיעין ואסון גדול למשפחות. אנחנו משתתפים בצער של המשפחות. מכאן אני עוברת במעבר חד לדיון, שהדיון היום הוא דיון בנושא מוגנות ילדים ובני נוער במשחקי מחשב ברשת. אני פותחת את הדיון הזה בתחושת דאגה מאוד מאוד עמוקה שמה שקורה היום במרחב הווירטואלי, שהוא בעצם מכת מדינה, פשוט כך. הילדים שלנו בני שמונה, תשע, עשר, נכנסים לעולמות דיגיטליים שנראים כמו משחקים תמימים, אבל בפועל הם שדות פתוחים לפדופילים, לאלימות מילולית, לגניבות, להשפלות ולניצול. אני מדברת על משחקים כמו רובלוקס, שנמצאים כמעט בכל בית בישראל. אני הבאתי לכאן את הנכד שלי, את לביא, שאנחנו לא כל כך מסכימים. אני והוא לא מסכימים כל כך. לכן הוא הגיע לכאן לבחון טוב טוב את מה שסבתא שלו תעשה היום בדיון. כמו לביא, יש עוד הרבה ילדים שגם נמצאים איתנו כאן, שכמובן ניתן להם לדבר, כי הם בעצם הלקוחות ואנחנו נרצה לשמוע אותם. אבל אני ביקשתי לזמן את הדיון הזה, כי מאחורי הדמויות הצבעוניות מסתתרים אנשים בוגרים, שפונים לילדים, מתחזים, משחיתים שפה, ערכים. ומייצרים סוג של תרבות של רעל. וזו לא תופעה שולית, זאת מגפה. זאת מגפה דיגיטלית ולצידה אנחנו עדים לתופעות חמורות לא פחות באתרים כמו אומיגל, אני מקווה שאמרתי את זה כמו שצריך, שבהם ילדים נחשפים באופן בלתי מבוקר לשיחות וידיאו עם זרים. לעיתים תוך כדי פגיעה קשה בצניעות שלהם, בביטחון האישי שלהם. יש דוח של משרד התקשורת שמצביע בבירור על הצורך בהקמת מנגנון ורגולציה של חובת סיווג גיל וסינון תוכן מסוכן. מדינות רבות כבר קבעו לעצמם חוקים מפורשים שאסור לנו לפגר מאחורה, אסור לנו לעמוד מאחור. אם יש מדינות בעולם שכן הגיעו למסקנה שהדברים האלה פוגעים בנפשם של הצעירים הם שמו לזה מחסומים. אם זה בצורה של חוקים, אם זה בצורה של אכיפה. מדובר פה בדבר שהוא חדש. ואני מבינה שכאשר הוא חדש אז צריך להיערך גם מחדש. מדובר באתגר בין משרדי שמחייב שיתוף פעולה בין משרד החינוך, משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות, חברות טכנולוגיות. וגם ההורים, ברור. להורים יש חלק מאוד חשוב בנושא הזה. אתמול נפגשתי באירוע מסוים בשופט, שופט בית משפט שאמר לי הפתרון הוא השב"כ. אמרתי לו למה? הוא אומר הבעיה שלנו העיקרית בנושא הזה זה אותם מתחזים שנורא קשה לנו, כי אנחנו יכולים לעלות עליהם ואחרי שנייה הם כבר מחליפים זהות למשהו אחר. אבל צריך לתפוס את אותו מתחזה ובאמצעים הטכנולוגיים שקיימים היום אי אפשר לתפוס את המתחזה. לכן צריך להשתמש באמצעים החשובים, ההכרחיים ביותר כדי לחשוף אותם. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אולי לא נפתח לו את הדלת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיונים אנחנו, כן. << דובר_המשך >> נופר טל: << דובר_המשך >> אני יודעת, אני סומכת עלייך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עלינו לפעול לרגולציה, להסדרה חקיקתית, למדיניות פיקוח, על מנת לחזק את המודעות בקרב ההורים. הורים אומרים אני צריך את השקט הזה, בוא ניתן לו להיות בתוך המחשב או בתוך הפלאפון שלו. ויש לי שקט. אין לי הרבה זמן. אבל אף אחד לא נכנס לתוך התוכן שהילדים חווים בתוך אותם משחקים. ואנחנו מקבלים את הילדים הללו אחר כך, אנחנו מתפלאים שיש בריונות, יש חרמות, תופעות כאלה ואחרות. אנחנו יכולים להכין הרבה מאוד תוכניות, אבל אם אנחנו לא נאכוף את הסכנה הזאת שעומדת ממש בתוכנו אנחנו נפגע בילד שנפגע מהרשת. נפגע באמת. הנזק הוא לא רק וירטואלי בכלל, הוא נזק גם נפשי. אני אומרת זאת באופן ברור. כל יום בו אנחנו לא פועלים הוא יום שבו עוד ילד נפגע. אני מבקשת שנצא מהדיון הזה עם צעדים מעשיים. לא רק דוחות, לא רק אמירות. זה התפקיד שלנו להגן על הילדים. הוועדה הזו, הוועדה לזכויות הילד, אנחנו צריכים לשמור על הזכות של הילד לגדול באופן בריא, גם נפשית, גם בביטחון האישי שלו. אנחנו חייבים לשמור על הילדים הללו. אנחנו נשמור אותם אך ורק כאשר נקיים פה דיונים שנצא עם תוצאות, עם דברים אופרטיביים שנוכל ליישם את זה. אני לא רוצה למשוך זמן. אני דווקא רוצה להתחיל עם הילדים שנמצאים פה. אני רוצה להתחיל אתכם, אני מנסה לשכנע את לביא לדבר, אבל הוא עדיין לא. הוא אומר 'אני אראה איך יזרום הדיון'. אז אני משאירה את זה לשיקול דעתו של לביא, איך יזרום הדיון. גם מועצת התלמידים נמצאים פה, נכון? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יופי, מעולה. נתחיל עם זיו. נמצאת פה? זיו שריקי. קודם כל, תציגי את עצמך, מי את, מאיפה את? << אורח >> זיו שריקי: << אורח >> דבר ראשון, אני מאוד מתרגשת, אז אם אפשר לצאת לפעמים. אוקיי. קוראים לי זיו שריקי, בת 12 וחצי, לומדת בכפר אורנים בעתיד נכון. אני רוצה היום לדבר על נושא שחשוב לנו מאוד כבני נוער, על אפליקציית סנאפצ'ט. סנאפצ'ט נראית אפליקציה כיפית, אבל יש בה גם הרבה סכנות. בסנאפצ'ט אפשר לשלוח תמונות או סרטונים קצרים שנעלמים אחרי כמה שעות, אבל גם אם התמונה נעלמת אפשר לעשות צילום מסך ולפגוע בילדים. בנוסף יש את הסנאפמאפ, מפה שמראה איפה אתה נמצא. זה נראה תמים, אבל זה יוצר כמה סכנות. למשל אנשים יכולים לאיים עליך ולומר שהם יכולים לבוא אליך וזה מבהיל ומסוכן. לפעמים פונים אליך גם אנשים שאתה לא באמת מכיר. הם יכולים להעמיד פנים שהם בגיל שלך וזה מסוכן. היו בארץ מקרים של ניסיונות התחזות וניצול. הרבה ילדים גם מרגישים שהם חייבים להיות מחוברים כל הזמן כדי לא להעלים. יש גם רצפים יומיים שגורמים שאסור לפספס יום כדי שתהיה מחובר. זה יוצר לחץ והתמכרות, ופוגע בשינה ובלימודים. לפעמים גם מגיעים תכנים אלימים, מיניים ומשפילים. וגם בלי שהתכוונת. קשה מאוד לשלוט בזה. למשל היה סרטון של ילדה שהראו ששפכו עליה מים חמים ועשו עליה חרם. זה יכול להגיע להרבה ילדים וילדים אחרים יכולים לעשות חרם כי זה משפיע. מה אפשר לעשות? קודם כל להבין שלא הכול באמת נעלם. לבדוק את ההגדרות, מי רואה את הסטורי, האם הסנאפצ'ט כבוי. לדבר עם ההורים, עם מבוגר אחראי כאשר אתה מרגיש שמשהו לא נעים. אם מישהו שולח לך הודעה ואתה לא מרגיש נעים אתה יכול לדבר עם מבוגר. לקבוע זמנים בלי הטלפון כדי לא להישאר בלי שליטה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זיו, אני גאה בך, כל הכבוד. אנחנו עוברים ליהלי. << אורח >> יהלי יעקב: << אורח >> אני יהלי יעקב, מבית ספר נחשון בשוהם, תלמיד כיתה י'. בן 15. אני רוצה לדבר היום על אפליקציית אומיגל. שזה אפילו טיפה הפתיע אותי שמדברים על זה היום, כי זו אפליקציה באמת כל כך פופולרית ומפורסמת שגם הפגיעות שם בילדים קטינים, בנערים, כל כך מנורמלת שגם לא מדברים עליה מספיק. אני היום רוצה לשתף על סיפור של ילדה חברה, בלי שמות, שאני מכיר באופן אישי. קודם כל, מי שלא מכיר, אפליקציית אומיגל זו אפליקציה שפותחים חשבון תוך שתי דקות ואפשר בעצם לעשות שיחות וידאו עם אנשים מכל העולם. לא משנה גיל, לאום, הכול. זה בלי שום סיווג, בלי שום צנזורה. בעצם כבר תקופה שהמון אנשים מבוגרים מנצלים את התמימות של ילדים קטנים בפלטפורמה הזאת. באמת מה שקרה לאחת שאני מכיר באופן אישי, היא נכנסה לאומיגל ופגשה שם מישהו, הוא חשף את איבר מינו. כמובן הוא לא דיבר, לא הראה את הפרצוף שלו כי הוא לא רצה להזדהות. דיבר איתה בשיחת צ'אט כזאת שיש באתר. שאל אותה בת כמה היא, מאיפה וזה. כשהיא ענתה היא אמרה את הגיל שלה. הוא בעצם ביקש ממנה לחשוף את עצמה, לחשוף את האיברים שלה, את הגוף שלה. היא ילדה תמימה, באמת עשתה את זה. היא לא ידעה שהיא מצולמת. אותו בן אדם באמת פרסם את הסרטון הזה. הסרטון הזה גם הגיע להמון קבוצות בטלגרם. ראיתי את הסרטון הזה גם בחו"ל, ממש מפורסם בעולם. אני לא יודע אם באמת הילדה הזאת יודעת מהסרטון הזה. ואם היא יודעת, אז תחשבי שהיא הולכת בשכבה שלה ואומרת האם הוא ראה את הסרטון הזה, האם הוא ראה? זה מכניס ילדים לבלבול, זה הורס להם את החיים. זה עשה לה רצח אופי גדול מאוד. באמת זה דבר שלא מדברים עליו מספיק וחשוב מאוד שיהיה את הצנזורות האלה ואת הסיווגים. אפילו לבקש תעודת זהות כדי להירשם, להראות שאתה בגיל המתאים, בן 18 ומעלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כאשר מישהו רוצה להצטרף למשחק הזה הוא צריך להזדהות? הוא צריך, מה האופן? הוא יכול להשתמש בשם לא שלו. << אורח >> יהלי יעקב: << אורח >> אין שם. יש רק להיכנס עם אימייל ופייסבוק. אז באמת, כל אחד יכול לפתוח חשבון אימייל להגיד שהוא נולד ב-1990 ובעצם להיכנס ולהיות חשוף לכל האנשים שם. אני מזמן לא שם. אני לא אפרט יותר, אבל באמת המון ילדים מגיל, באמת, שמונה, 14, 17. ילדים באמת קטינים, חשופים לדבר עם אנשים מכל העולם בני 30, 40, 60 שישר, יש אפילו לא רק גברים. גם נשים חושפות את עצמן שם לעיני קטינים. בעיקרון באפליקציה הזאת יש שתי אפשרויות: לעשות העבר, להעביר לבן אדם הבא את השיחה או לעצור את השיחה. ספציפית בסרטון הזה כשהוא ראה מה שהוא רצה לראות, את הילדה, הוא ישר העביר את הסרטון. הוא ידע שהיא לא רוצה לחשוף את עצמה עוד יותר, הוא ישר העביר. הפסיק לצלם מסך ובעצם הפיץ את זה לכל בן אדם שהוא מכיר. בסרטונים האלה ספציפית יש המון סחר בסרטונים האלה. המון המון, בכמויות באמת לא נורמליות. בעצם אפשר לבקש על זה סרטונים אחרים או אפילו כסף. מנויים. יש אתרים שלמים רק של סרטונים כחולים של אומיגל. וכל אחד יכול להיכנס. כל אחד יכול לחפש את זה בגוגל ולהיכנס לזה. זה באמת מזעזע. חיים נהרסים תוך שנייה, תוך רגע אחד של טיפשות, של אי הבנה של מה שאתה עושה יכולים להרוס לך חיים שלמים. באמת, אין דרך לאכוף את זה, לפחות לעכשיו. בעיקרון, אם אתה לא מראה את עצמך אז זה מזהה את זה ואומר לך שאתה חייב להראות את הפרצוף שלך, אתה חייב להראות משהו, שיראו שאתה לא סתם בוט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש נציגות של ההורים פה? של ועד ההורים? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> את לא נציגה של הנהגת הורים ארצית, או שאני טועה? << אורח >> נופר טל: << אורח >> ארצית אני לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יישובית. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> כי הנהגת הורים ארצית הם נרשמו ואני רואה שלא הגיעו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי אלה דברים חשובים מאוד. אתה אומר דברים מאוד חשובים. אנחנו פה מבוגרים שבינינו, שומעים אותך ומזועזעים איך ההורים לא יודעים מה קורה עכשיו עם הילד שלהם מול הפלאפון או המחשב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קטי, אני פה בכובע של חברת כנסת, אבל גם של אמא שמחקה את האפליקציות האלה לילדים, גם כאמא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תכף אנחנו נעבור לחברי הכנסת. תמשיך. << אורח >> יהלי יעקב: << אורח >> אני יכול להגיד לך בתור בן נוער, קל להסתיר דברים מההורים. אני מדבר באמת מניסיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תספר לנו איך אתם מסתירים דברים מההורים? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נראה לך שהוא יספר לך? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בואו, זה לא היה מזמן, וגם אנחנו לא. כן, גם לנו היו טכניקות וטקטיקה להסתיר דברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הדברים המזעזעים שהוא מספר, זו אפליקציה של ילדים שהופכת אחר כך לסרטים פורנוגרפיים. זה המעבר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הלובי למלחמה באלימות מינית יש להם גם הרבה פניות של זה. אז הם גם לדעתי יכולים. לא הורים, אבל יש להם הרבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נשמע אותם, אבל רק תסיים. << אורח >> יהלי יעקב: << אורח >> אז באמת קל מאוד להסתיר דברים מההורים. אני יודע שלפחות באנדרואיד יש אפליקציה שקורים לה פמילי לינק, שזה מן בקרת הורים על האפליקציות. אתה יכול למחוק דברים, לראות את התמונות, לראות הכול. אז באמת, אם יש פה הורים וילדים קטנים באמת אני ממליץ לכם להוריד את זה. זה יכול אפילו להציל את החיים של הילד שלכם. נראה לי זהו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו בהלם. סוג כזה של הלם. אבל אנחנו נצטרך להמשיך כדי לשמוע אחרים ולראות מה עושים. אני קודם כל רוצה להגיד לשניכם שאתם גם באתם עם הפתרונות, שזה דבר, אתה יודע, שצריך ללמוד מכם. המבוגרים צריכים ללמוד מכם. הצגתם את הבעיה וגם נתתם את האפשרות לפתרונות. אנחנו נעבור למועצת התלמידים, נציג מועצת התלמידים. עינב, תציג את עצמך. << אורח >> עינב דונג: << אורח >> שלום. אני עינב דונג, אני תלמיד כיתה י"ב בבית ספר כרמל זבולון ונציג של מועצת התלמידים והנוער הארצית. בעיקרון, כשאתם מדברים על גיימינג, על משחקי מחשב, לרוב מדברים על פשוט משחק. זה לא. רוב בני הנוער מתייחסים למשחקי מחשב, לאפליקציות, לכל הדברים האלה כמרחב משלו. בני נוער יכולים להיכנס למשחקים כלשהם ופשוט לדבר עם אנשים. זה מרחב חברתי משלו. כמו שתקופות יותר ישנות הייתם יוצאים לחצר ומדברים עם חברים, בני נוער נכנסים למחשב, מדברים באפליקציות כמו דיסקורד שפשוט מלא חדרי צ'אטים. אפשר לדבר בעיקרון עם מי שרוצים. גם במשחקים כמו מיינקראפט, רובלוקס, כל משחק אחר, יש צ'אט שאפשר לדבר עם אנשים. בצ'אטים האלה הרבה פעמים משתמשים פדופילים או נצלנים שבאים בעצם כדי לעשות מה שהם רוצים לעשות. מדברים עם בני נוער, משדלים אותם לשלוח להם תמונות. לפעמים גם להביא להם מספרי כרטיס אשראי של ההורים. בני נוער, ילדים, לא יודעים באמת מה הם עושים, מה קורה שם, ועושים את זה, מסכימים. כל פגיעה כזאת היא לא רק פגיעה בילד, היא גם פגיעה במרחב הבטוח של הילד. ילדים ובני נוער מתייחסים למשחקים האלה כמקום שלהם להיות עצמם. ברגע שמישהו בא ופוגע בהם בצורה הזאת זה לא רק פוגע בהם מינית, פיננסית, בכל דרך אחרת, זה פוגע בהם באותו מובן כמו שאם יעשו עליהם חרם בכיתה. זה פוגע להם במרחב הבטוח שלהם וזה יכול באמת להרוס להם את המצב הנפשי בהרבה יותר דרכים. דיברתם קודם על איך הורים לא יודעים דברים כאלה, אומיגל או כל מקום אחר. איך ההורים לא יודעים? כי הילדים מפחדים לספר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה זאת אומרת? תסביר את הנקודה הזאת. << אורח >> עינב דונג: << אורח >> כמו שילד, הרי כאשר ילד עובר חרם בבית הספר לרוב הוא לא מספר להורים, למורים, ליועצות. זה אותו דבר פה, מפחדים שלא יתייחסו אליהם ברצינות, מפחדים שיאמרו להם נגיד במקרה הזה 'זה רק משחק, פשוט תתנתק, אל תעלה אליו, אל תדבר עם אנשים'. << אורח >> נופר טל: << אורח >> או יאשימו אותו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מניסיון שלך הם גם מאיימים על אותם ילדים? כלומר שנכנסים לצ'אט והוא מנצל את הילד. האם הוא מאיים עליו גם? יש סיכוי שהוא מאיים עליו? << אורח >> עינב דונג: << אורח >> יכול מאוד להיות. יש מקרים גם שמאיימים. כי הרי ילדים לא באמת יודעים את גבול ההשפעה של האנשים האלה באינטרנט. אז בן אדם יכול לומר לו שהוא יגיע אליו הביתה. הוא יכול לומר לו שהוא יעשה, אלוהים יודע מה. אבל כן, יכולים להיות מקרים של איומים פיזיים כלפי בני הנוער. הילדים, חוץ מהפחד הזה שיאשימו אותם, חוץ מהפחד שיקניטו אותם, ילעגו להם או לא ייקחו אותם ברצינות, יש גם פחד מאוד ממשי שייקחו מהם את המכשירים. שימחקו להם את האפליקציות, את המשחקים. וכמו שאמרתי, זה המרחב החברתי של הילד. לקחת לו את המחשב, לקחת לו את האייפד, את הפלאפון, זה לא רק לקחת לו מכשיר. זה לא למנוע את החשיפה הזאת לתכנים האלה. זה לקחת ממנו את המרחב הבטוח שלו. זה כמו לקחת ילד ופשוט לבודד אותו בכיתה. לא לתת לו לצאת החוצה לשחק עם חברים. זה פשוט אי אפשר לעשות את הדבר הזה. ברגע שעושים את זה, הרי היום המפגשים החברתיים לרוב אצל השכבות היותר נמוכות זה במחשב. מדברים בטלפון, מדברים בדיסקורד, מדברים במשחקים. נכנסים, משחקים ביחד. זה מה שעושים. כמו שפעם שיחקו מחבואים, תופסת, כדורגל בשכונה, היום משחקים במחשב. לקחת לילד את המחשב ולא לתת לו להיכנס למשחקים האלה זה להרוס לו את החיים החברתיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, כן. << אורח >> עינב דונג: << אורח >> בנוגע לעניין של מחסומים, חוקים, כדי למנוע את הדברים האלה, זה לא עובד. כל ההגבלות האלה ששמים על ילדים. גם אפליקציות כמו פמילי לינק, שלדעתי זה עובד, אבל ילדים הרבה פעמים מוצאים דרכים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, רגע. יש רעש. זה מפריע לדיון. אנחנו הזמנו את החברים היקרים האלה. אני רוצה להסביר לחברי הכנסת שעדיין לא הגיעו, אנחנו מדברים על כל מיני אפליקציות שהילדים נכנסים ויש בהן סיכוי לניצול מיני, ניצול כספי. מה שסיפר לנו עכשיו נציג מועצת התלמידים, שיש גם סוגים של נצלנים שמבקשים את כרטיס האשראי והם צפויים לגניבות. זה פחות או יותר מה שהוא מסביר. לפני כן שמענו עוד חבר'ה צעירים פה שסיפרו על הסכנות הקיימות מפדופילים או כל מיני כאלה. וזה הכי קל להיכנס. פשוט יש חדרי צ'אט. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש היום מנגנונים שמאפשרים להורים לשלוט בזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו תכף נתחיל את הסבב של חברי הכנסת שיאמרו את דברם. רק ניתן לנציג מועצת התלמידים להמשיך. כן? << אורח >> עינב דונג: << אורח >> מה שהתחלתי לומר זה שהמחסומים, כל המחסומים למיניהם, לרוב עובדים לתקופה יחסית קצרה. כל מחסום שיש יש גם דרך שאפשר למצוא באינטרנט, יש אפליקציות בכל מקום, להתחמק ממנו, לעקוף אותו. גם החוקים, אי אפשר באמת לשלוט על המרחב האינטרנטי. גם החוקים בישראל זה עובד, אבל יש גם אנשים בחו"ל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, אני רוצה להגדיר את זה. אתה אומר שאם פעם ילדים יצאו לרחוב לשחק כדורגל, לשחק – אנחנו שיחקנו חמש אבנים – לשחק מחניים וכל הדברים האלה. היום אתה אומר זה עובר למרחב הווירטואלי ששם בעצם הם יוצרים את הקשרים ואת המשחקים. ואתה אומר, לזה אין שום בקרה. שום כלום. הוא גם מתבייש. גם אם הוא נכנס לניצול כזה או אחר הוא מתבייש לדבר על זה. << אורח >> עינב דונג: << אורח >> כן, ברור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא רק ניצול. זה הרבה כוחניות יש שם. יש היום אפליקציות מטורפות שמתנהלים, המרחב החברתי שלהם זה בשיח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מה שהוא אמר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש איזו אפליקציה, אני מאותגרת, אבל לפני שבוע – אני חייבת גברתי שתקשיבי – הנכדה שלי, הבת שלי שמעה אותה מתנהלת. יש להם משחק שהם קונים דמויות, או שיש דמויות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה הרובלוקס, על זה הדיון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ואז היא שמעה מהצד השני שהוא אומר לה 'אם תבקשי סליחה אני אחזיר לך את הבובה'. והיא אמרה פעמיים. אז היא לקחה את המשחק, מחקה לה את האפליקציה. קודם כל אמרתי לה עשית מעשה טוב. אבל תראי כמה זה מטריד. היא אומרת לי אמא, את שומעת מהצד השני. היום הוא אומר לה תבקשי סליחה, מחר הוא יגיד לה תעלי לגג. ואנחנו יודעים שקרו דברים כאלה. ההורים צריכים להיות על זה בצורה מלאה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סיימת או אם יש לך עוד משהו לומר אנחנו נשמח לשמוע. אתה אומר אכיפה. אתה אומר שצריך לתגבר את האכיפה. << אורח >> עינב דונג: << אורח >> בעיקרון כל משחקי המחשב האלה הם לא בישראל. האכיפה, החוקים שמציבים בישראל, זה עובד על ישראל. יש גם אנשים, כמו שבאומיגל יש אנשים, זה מכל העולם. אתה פשוט נכנס ורואה בן אדם מברזיל, ארצות הברית, גואטמלה, מכל מקום שאפשר לחשוב עליו, יש אנשים. חוץ מזה שבהרבה מאוד משחקים יש בקרה פנימית שגם היא לא עובדת. המשחקים נוצרו על ידי חברות, על ידי אנשים. לרוב הם גם מציבים מגבלות, חוקים ודברים כאלה, דרכים לדווח על התנהגות לא נאותה. עדיין הדברים האלה ברוב הפעמים מפוקחים על ידי רובוטים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם אני נכנסת למשחק ואני מדווחת, מה קורה עם זה? << אורח >> עינב דונג: << אורח >> אם זה משחק גדול, זה פשוט מגיע לרוב כנראה למערכת של בוטים שמסננת, מעבירה למערכת של כנראה בני אדם שבודקים. אם הם רואים שיש משהו שקרה, שצריך לעשות איתו משהו, אז הם יכולים להעיף את האדם מהמשחק. שזה גם לא עוזר, כי אפשר פשוט להירשם מחדש. אפשר לפתוח עוד חשבון מאימייל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. אנחנו עוברים לחברי הכנסת. נעשה את זה בזיג-זג כדי שנוכל גם לשמוע את האחרים. בואו נתחיל עם מי שהגיעה ראשונה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. קודם כל, זה משמח להתחיל את מושב החורף עם ילדים שמדברים בכנסת, אולי אנחנו צריכים לעשות את זה כל יום, זה קצת יותר נחמד. אני רוצה להתייחס לתוכן שאמרתם שלושתכם. אתה אמרת לא נולדנו ב-1990, כאילו זה נורא מבוגר. אז בתור אחת שנולדה ב-1986, שנראה לי אני באמצע פה, אני רוצה להתייחס משתי נקודות, גברתי. אחד, לנושא גם של הילדים וגם של ההורים. והשני לנושא האכיפה, שאני אשמח באמת שאולי המשטרה או הפרקליטות יתייחסו. האפליקציות האלה, כל מי שיש לו ילדים קטנים או נערים בבית, לי יש ילדה בת 10 שגם כן באפליקציה הזאת, יודע שזה פשוט מכה. לא פחות ממכת מדינה. הם נכנסים, יש להם איוונטים, הם רבים, הם קובעים. יש להם, הם זוכים בדברים. הם קונים דמויות, משכללים דמויות, מוכרים דמויות תמורת דברים. ממש עולם שלם. וזה עוד בלי לדבר על הרכיב של ההתמכרות הקשה. באופן אישי אני מחקתי אותה לילדים שלי באמת אחרי שהם לא הצליחו לעזוב את האייפד. מה שאני רוצה להתייחס בדיון הזה ספציפית על המוגנות זה לעניין האכיפה. כי הנושא של העלאת המודעות גם לתלמידים וגם למורים אפשר לעשות את זה גם בשיתוף מערכת החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש כאן נציגי משרד החינוך ואנחנו נשמע אותם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד שבאמת מניסיון בבתי הספר של ילדים יש אמנות כיתתיות, גם בית ספריות, גם של הרשות עצמה לפעמים, שממש עושים ממתי אפשר טלפון חכם לילדים. מה המגבלות. מה קורה כאשר פותחים. אפילו קבוצת ווטסאפ, איך נכון וחכם להתנהל. כי בסוף אנחנו לא יכולים למנוע מהילדים שלנו את הכול. אנחנו צריכים לתת להם כלים להתמודד מה קורה כאשר מגיע. דיברתם פה באמת כל כך מקסים וזה באמת נגע לליבי. שוב, כאמא גם לילדים קטנים. לפעמים הילד חוזר הביתה, נכנס למיטה, עייף. את יודעת שקרה לו משהו? הוא אומר לך כואב לי הראש ונכנס לחדר. הוא מתבייש, אולי יאשימו אותו. אולי באמת הוא עשה איזה משהו לא כל כך בסדר אבל אז זה התהפך עליו. לכן גם להורים מאוד קשה וגם הרבה הורים לא יודעים לזהות את הסימנים האלה. אז בעניין של משרד החינוך גם לעשות תיווך לאיך לדבר עם הילדים. לא כל ההורים נולדו עם השפה ואת רואה את פערי הדורות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל הקריאה שלנו צריכה להיות גם כלפי ההורים. אני עכשיו בתפקידי הקודם הייתי במשרד, נכון. ואני רוצה להגיד לך שהרבה פעמים לבוא ולהטיל את כל כובד המשקל על המערכת עצמה ולא על התפקיד שלך כהורה, כי בואי, גם ההורים שלנו אמרו לנו מה מותר ומה אסור. וצריך כן, אני חושבת, אני אומרת את זה חד משמעית. בוועדה הזו להורים יהיה משקל מאוד מאוד רציני, כמו שלילדים. כדי לשמור על הזכות של הילד לגדול בריא נפשית, בריא גופנית, אנחנו גם ההורים יש לנו תפקיד חשוב. אנחנו לא יכולים להגיד להם אתם לא. כמו שאת לקחת יוזמה ומחקת את האפליקציה לילדים שלך, אני חושבת שזה צעד שהורה צריך לעשות, עם כל הכבוד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, זה יותר מורכב מזה. שוב, דווקא באמת כהורה שנמצא בדיוק במצב שהילדים מתארים. יש הורים שיש להם מודעות מאוד גדולה ויש להם נגישות והם גם פריבילגים והם יכולים להגיע לכל מיני מקומות ולרכוש את הידע ולעשות את ההבנות הכיתתיות האלה לבד. במרכז תל אביב עושים את זה בעצמם. יש הרבה מקומות שמערכת החינוך חייבת לעשות את התיווך להורים. לתפוס את ההורים בכיתה שהם כן יכולים לקחת את זה על עצמם, את הנציגים של ועד ההורים. ללמד אותם, לתווך. אולי לחבר בין בתי ספר שכבר יש אמנות ושאין אמנות ולתת את הידע להורים לעשות את זה. כי גם בקבוצות של ההורים יש הורים שלא מבינים בכלל במה מדובר. יש הורים שזה בליבם והם מובילים את התהליכים. לכן אני חושבת שהתפקיד זה לאתר את ההורים החזקים האלה, לתת להם עוד ידע ואיתם לפעול מול יתר ההורים בכיתה. כי עצמאית זה לא יקרה. הנקודה השנייה שלי זה הנושא של האכיפה. את ממערכת החינוך, גברתי. אני בעוונותיי עורכת דין. אז אני הסתכלתי באמת על התשובה של הפרקליטות לחופש מידע של התנועה לחופש המידע, על תיקון 10. בעצם על הפצה של תכנים מיניים ברשתות. כי זה מאוד עניין אותי לעניין הדיון הזה. יש פה נציג של הפרקליטות? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם בזום, אנחנו נפנה אליהם. הם רצו להשתחרר מהדיון, אני בשום פנים לא רציתי לשחרר לגמרי. אני חושבת שהם גוף מאוד חשוב לדיון הזה ובעיקר לנושא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון. אז אני אגיד לגברתי, כי אני לצערי תכף צריכה לצאת לבריאות גם. בעיניי הנושא הכי חשוב לבחון בדיון. בסך הכול ב-10 שנים האחרונות, מ-2014 עד היום התנהלו 84 תיקום בפרקליטות בנושא של תיקון 10, של הפצת תכנים. זה 10 שנים. אם אנחנו הולכים לפי נתונים שהמשטרה מפרסמת זה מאות תיקים בשנה שמוגשים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עוד פעם את הנתון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 84 בעשור, מ-2014 עד היום. המשטרה, אם הולכים לקולא לפי המשטרה זה מאות תלונות בשנה. אם את הולכת לפי הארגונים זה אלפים בשנה. אז מתוך כל זה בעשור רק 84. ומתוכם יש 170 נאשמים, שגם הרוב נסגר. רק 20 באמת הגיעו לבית משפט. זה נתון שבעיניי מחייב תשובות על עניין האכיפה. נכון, אולי צריך לייצר עוד כלים. אבל גם מה שקיים צריך רגע לבדוק למה רק 84 בעשור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. אנחנו נקבל תשובה מהפרקליטות. בינתיים יש לפרקליטות זמן לבדוק את הנושא, את מה שאמרה חברת הכנסת, שאמרה נתון מאוד חשוב. ולחזור אלינו עם תשובה. אנחנו עוברים למי שיזמו את הדיון הזה, שזו העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך. נתחיל עם היו"ר. כן, מור דקל. יש מצגת? << אורח >> מור דקל: << אורח >> כן, יש לנו מצגת. בוקר טוב. תודה רבה. קודם כל, אתם גיבורי על. אני ממש התרגשתי לשמוע את שלושתכם ותודה לכם. ולביא, אולי באמת תשתכנע גם לדבר. כבוד היו"ר, היינו כנראה צריכות לעשות החלטה שכל אחד פה מביא את הילדים שלו, גם שיקשיבו וגם שישמיעו. זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יהיו דיונים שיביאו כולם את הילדים שלהם. אני רוצה שתביני דבר אחד מור, הוועדה הזאת אנחנו נראה פה הרבה ילדים, כי אנחנו רוצים לשמוע את הילדים. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אני סומכת עלייך. אנחנו עובדות המון שנים ביחד ואני יודעת איך את עובדת ולכן אני סומכת עלייך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> קודם כל, תודה רבה. אני באמת מודה לך שנפגשנו בשיחת מסדרון ואמרתי לך יש פה אירוע. אמרת לי עוד לפני שסיימתי את המשפט 'אני כבר על זה'. מושב הכנסת חזר וכבר ביום השני אנחנו נמצאות כאן. תודה רבה, זה כל כך חשוב. אני רק אשים פה הערה ואני אגיד שכואב לי לראות שאין פה המון, חוץ מחברי הכנסת הנכבדים שהגיעו, ותודה לכם. אבל בעיניי זה אחד הנושאים היום יומיים הכי חשובים. עם כל הכבוד גם למלחמה, ואני אקח את זה אפילו מהקורונה. שאנחנו בסוף יום יום הפרטי שלנו זה מה שקורה. הילדים שלנו וגם אנחנו נחשפים 24/7 לרשתות חברתיות. האירוע הזה התחיל גם במקרה אישי שלי. גם אני אמא לשלושה ילדים. ואת תופעת הרובלוקס הגדול שלי בן 11, אז אני עוד לא בבני נוער, אבל אנחנו בכיוון לשם. באמת בתקופת החופש הגדול, ובתור אמא מעורבת ומודעת, עם סמכות הורית, אי אפשר לקחת ממני את הדברים האלה, בעיקר מתוקף תפקידי. שמתי לב שדווקא בפעילות מול אפליקציית הרובלוקס משהו השתנה עד כדי כך שאפילו לי, עם כל היכולת שלי, איבדתי שליטה. ואז כחלק ממשהו מאוד מודע התחלתי לבדוק במה הילדים שלי משחקים מעבר. להוריד לעצמי את האפליקציה ולשחק, כדי להבין מה הם עושים. בעיניי זה הדבר הכי נכון. גיליתי פה עולם, וזה בעצם מערכת מאוד מורכבת ופרוצה. שעם כל הכבוד לדברים שנאמרו פה, ואני אוסיף, נכון שיש פה גוף שהוא בין לאומי שיצר את האפליקציה הזאת או את המערכת הזאת, ויש לה גם את היכולת עם ההכנסות שלה לעשות את הבוטים עד שמגיע לאנשים שבאמת מסננים. אני יכולה לתת לכם נתון מאוד מעניין שלעומת מטה, סתם כדוגמה, רובלוקס ומטה כהשוואה, יש להם כמעט את אותן הכנסות. אבל כמות ההשקעה הכלכלית שרובלוקס שמה על הנושא של האכיפה ועל הבקרה הוא כמעט שליש לעומת מה שמטה שמה בדברים האלה. אז יש פה גם הכנסה וגם עד כמה אתה מוציא בתוך הדבר הזה. אנחנו כעמותה העלינו על נס את הנושא של הרובלוקס. אבל רובלוקס זה לא העיקר, רובלוקס זה מקרה בוחן מבחינתנו. ומה שאתם אמרתם זה בדיוק הדבר הזה. הילדים שלנו היום, ואני אפילו אחדד ואוסיף, כי זה נאמר פה הרבה מגיל שבע ושמונה. מגיל ארבע-חמש, וזה אחרי עדויות שקיבלנו מגננות ומהורים שאמרו לנו שהילדים הקטנים בגילאי ארבע-חמש עם סמארטפונים או שלהם או של אמא ואבא, סבא וסבתא, משחקים בסנאפצ'ט, ברובלוקס, בטיק-טוק, במיינקרפט וכן הלאה. והם בעצמם, בלי לדעת אפילו לקרוא ולכתוב כי זה נורא פשוט גם בלי. מגיעים למצב של שיחות וידיאו, שיחות טלפון. או אפילו גם אם אין שפה, תמונה בדקה אפשר להביא ולשלוח ולהיחשף אליה. אנחנו מדברות פה על כמה נושאים עיקריים, כבוד היו"ר, שקיבלנו אלינו. מהרגע שהתחלנו להעלות את הדבר הזה קיבלנו אלפי פניות לעמותה. אנחנו נעביר את זה גם בשלב מאוחר יותר לוועדה שתסתכלי. חילקנו את זה ממש לקטגוריות. המשהו המוחלט והעיקרי כמובן זה הנושא של ההתמכרות. שינוי התנהגות, שינוי הרגלי אכילה, שינה, התנהלות בבית ספר בין חברים. ממש ראינו שילדים מגיל קטן, ואגב, לצערי דה כהן עוד לא הגיע. אבל גם הוא שבא לדבר על זה, אתמול עד 1:40 בלילה הוא היה בלייב מול 6,453 ילדים שלא הלכו לישון כשהיום יש בית ספר. והוא סיפר להם גם על האירוע שמתקיים בחנוכה על הרובלוקס וגם על הוועדה בכנסת שהוא מגיע. אז כשאנחנו מדברים פה על 6,453 ילדים שלא ישנו כמעט עד 2:00 כדי לצפות בו וקמו למחרת לבית הספר, תבינו את ההשלכות. פגיעות מיניות, הטרדות. יש לנו פה סחר. אנחנו גילינו בעקבות עדויות על ילדים בני תשע ועשר שגונבים דמויות לחבר או מישהו מהשכבה ואומרים לו תביא לי מחר 50 שקלים לבית הספר כדי שאני אחזיר לך את זה. סחר של ילדים. זה כבר מעבר למבוגר מול ילד. הפגיעה היא גם ילד אל ילד. הדבר הנוסף, ילדים בעיקר שגילינו דרך הורים שפנו אלינו של חינוך מיוחד. רובם יושבים על כיסא גלגלים ובאמת הסמאטרפון או הטאבלט הוא הדבר שהם רוב היום נמצאים מולו כאשר הם לא נמצאים במסגרת. הם נחשפים לדברים האלה. התמימות שלהם מאוד גדולה. נורא קל בעצם לנצל אותם לדברים. דבר נוסף שגילינו מעבר לזה, כשאנחנו פנינו וניסינו לחקור הבנו עד כמה הגופים הגדולים האלה, שוב פעם, רובלוקס זה מקרה בוחן, אנחנו לא מדברים רק על זה. סנאפצ'ט, טיק-טוק, עושים המון שיתופי פעולה עם חברות גדולות, עם מובילי תוכן ענקיים. יש פה עסקים כלכליים שמתנהלים. בתוך זה, כאשר האירוע הופך להיות כלכלי אז אנחנו פשוט אין לנו כוח מול המפלצת הזאת, כאשר הילדים שלנו נחשפים בכל מקום. ניתן דוגמה, חברת החשמל עשתה שיתוף פעולה עם רובלוקס. פתחה ממש משחק איך להסביר. כלומר, אנחנו מבינים שיש פה המון שיתופים גדולים שיוצרים פה בלגן אחד גדול. הבקשה שלנו היא מאוד פשוטה. אנחנו כעמותה למען הילד בגיל הרך לא באות להגיד בואו נחזור 20 שנה אחורה ונמחק את הדברים האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, את אומרת הגיל הרך. אני רק רוצה לומר לך, הרי כל הדיון התחיל מהתכנסות משפחתית ששם לביא אמר. לביא בן 10 והאחיין, אחיין שלי, הבן שלו בן שש. << אורח >> מור דקל: << אורח >> בדיוק, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בן שש. << אורח >> מור דקל: << אורח >> זה מה שאמרתי, התחלתי. קודם כל, את יודעת שאנחנו מתעסקות עד גיל שמונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עמדתי מול משפט כזה, 'את לא תסגרי, אסור, לא, אל תסגרי, אסור לסגור את זה'. זה משהו שהוא ממש בשלב של התמכרות. << אורח >> מור דקל: << אורח >> יפה. זה ממכר. יש פה פיצ'רים שממש גורמים לילדים לא לעזוב את זה. אנחנו שומעים את השיחות בין הילדים. בואו לא נלך לקיצון של הטרדה מינית. שימו ילד ליד ילד אחר שמשחק, תקשיבו לשיח ביניהם. הצרחות, הקללות, העצבים, התקפי זעם, בכי. ילדים מתמודדים עם התקפי בכי לא נורמליים. מורות ומנהלי בתי ספר שאמרו לנו איבדנו שליטה. התפרקו כיתות, סכסוכים בין הורים. אימהות שאומרות לי אני מוצאת את עצמי מתקשרת לאימהות ואומרת להן את יכולה להגיד לבן שלך שיחזיר לבן שלי את הדמויות? היא אפילו לא יודעת על מה הוא מדבר. יש פה אירוע שקודם כל אנחנו לא לוקחות את האחריות ואומרות יש פה עניין של סמכות הורית. אבל ההורים צריכים לדעת במה מדובר. שתיים, אנחנו מדברות על רגולציה שחייבת להיעשות. כמו שאת אמרת, כבוד היו"ר, זה לא רק ההורים וזה לא רק מערכת החינוך, רווחה, ביטחון, 105. יש פה שיתוף פעולה שחייב לבוא ביחד. לכן חלק מהקריאות שלנו זה להקמת ועדה בין משרדית בנושא הזה שבעצם תיקח את האירוע הזה כאירוע לאומי. זה ההווה וזה העתיד שלנו. ותבדוק לעומק ותפקח. הדבר הנוסף זה תו תקן. כל הדברים הללו שצריכים לעשות, אם באוסטרליה ביום חמישי העבירו חוק שרק מגיל 16 אפשר לפתוח חשבון בפייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק, כל אפליקציה, אולי לא צריך להיות אוסטרליה, אבל בואו נראה מה קורה בישראל. לכן אני מברכת על הדברים הללו. אני רק אוסיף עוד שני דברים. קודם כל, ד"ר קורל שחר מהעמותה שלנו תציג את המצגת שהכו. אבל חברת הכנסת פה דיברה על הנושא של אחריות הורית בתוך בתי הספר. משהו שאנחנו גילינו לאור הפניות זה שני דברים: אחד, בתוך בתי הספר במדינת ישראל יש כיתות מחשב. כיתות המחשבים שם, אולי אי אפשר להביא דיסק או לקחת דיסק ולהעביר, אבל ילדים באופן גורף מורידים שם משחקים ואפליקציות לתוך המחשבים של בית הספר ואף אחד לא מפקח על זה. אנחנו העלינו פה שאילתה מי לוקח אחריות על המחשבים בבתי ספר שילדים שם מורידים משחקים ואפליקציות. וכמו שאני הולכת ודורשת מההורים לעשות סינון אתרים על המחשבים והאפליקציות שלהם, איפה משרד החינוך באירוע הזה? הדבר הנוסף זה מחשבים בתוך מרכזים קהילתיים וספריות עירוניות. כלומר אנחנו עוברות לא רק למערכת חינוך, אלא לשלטון המקומי. גם שם בתוך הספריות ובתוך המרכזים הקהילתיים שיש שם מחשבים, ילדים שכנראה אין להם טלפון בבית או לא מאשרים להם, פשוט הולכים לשם, מורידים אפליקציות ומשתמשים בהם. שוב פעם, מי לוקח אחריות ופיקוח על כל הדברים הללו. לכן אני אומרת, אנחנו לא יכולים לעצור את הזמן או לחזור אחורה. אין גם שום דבר במשמעות הזאת. אנחנו רוצים את הקדמה. אנחנו כמבוגרים משמעותיים חיים עם הקדמה הזאת. אנחנו אבל צריכים שיהיה פה רב חובל שיפקח, יאכוף ויוביל את הספינה הזאת למקום בטוח. הכי חשוב שעם כל הכבוד להורים, כי שמעתי פה הרבה הערות שמחקנו את האפליקציה, מחקנו את האפליקציה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא פתרון. << אורח >> מור דקל: << אורח >> א', זה לא פתרון. דבר שני הם לא יודעים ביום שאחרי שמחקו את האפליקציה הם לא יודעים לדברר למה, איך או מה קרה. אבל הכי חשוב זה שרוב ההורים לא יודעים בכלל טכנית לתפעל. לא יודעים איך לחסום, איך לאכוף, איך להגביל. אז מעבר להסברה של לדבר על זה צריך גם הסברה טכנית איך לתפעל את זה. תודה, ואחריי ד"ר קורל שחר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. ד"ר קורל. << אורח >> קורל שחר: << אורח >> אנחנו נוותר על המצגת כי עשית אותה מדהים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, שם מה שהצגתם למטה, אני רואה שכמה מדינות דמוקרטיות אפילו חסמו את זה. אני לא מדברת על מדינות כמו ירדן וכאלה. אנחנו רואים את ארצות הברית. << אורח >> קורל שחר: << אורח >> תעלו רגע את המצגת. אני אעשה את זה בקצרה, אבל אני אדבר ואתחבר גם למה שאמרתם. אני ד"ר קורל שחר מאוניברסיטת תל אביב. אני חברה בתוך העמותה והמומחיות שלי זה שיפור תפקודי המוח. אני מתעסקת המון עם הורים וילדים בכל הגילאים. אני אגיד כמה דברים חשובים: אנחנו לא מדברות רק על רובלוקס, אבל רובלוקס זו דוגמה נהדרת לדוגמה רעה. הסיבה היא שהרבה הורים ששואלים אותם מה זה רובלוקס אז זה בלוקים. זה לבנות דברים נחמדים. הורים לא יודעים מה הילדים עושים. אני עובדת עם הורים 24 שנים כבר. אני נראית קטנטונת, אני לא. אני עוד רגע 50, זה ממש מתקרב. אבל בתוך זה הורים לא מודעים למה הילדים עושים. יותר מזה, הורים מפחדים להיכנס למרחב הבטוח של הילדים ולהתחיל להפריע להם. אגב, פמילי לינק, רק שתדע, ואתם אלופי העולם איך שהצגתם, פמילי לינק, היום ילדים יודעים להיכנס לטלפון של ההורה ולפתוח את מה שהם רוצים שיהיה פתוח. ההורים לא יודעים במה הילדים, לא כי הם לא משחקים, הם משחקים משחק אחד. אבל רובלוקס ועוד הרבה דברים הולכים ומתפתחים, כי זה חלק מהטכנולוגיה. המוח של ילדים הוא עוד מתפתח. וילדים לא יודעים להפעיל שיקול דעת, גם לא מתבגרים לצערי, בצורה מיטבית כמונו. לכן כאשר הם נחשפים הם לא יודעים לעצור. ואותה ילדונת שהיא תתאושש, אני מאמינה בה מרחוק, אבל יהיה לה מאוד קשה. אותה ילדונת לא ידעה שהיא עושה משהו שיפגע בה, למרות שמדברים על אני וגופי. כי אחד הדברים שאנחנו יודעים, ואמרת את זה מור נכון, אחד הדברים שאנחנו יודעים שרובלוקס ועוד אפליקציות יושבות על מנגנונים של הפרשת דופמין. הפרשת דופמין זה מה שגורם לי לאכול עוד פרוסת עוגה למרות שלא בא לי. וזה מה שיגרום לי ללכת ולהתמכר. כשאנחנו יודעים, ואמרת את זה כל כך נכון כבוד היו"ר, אמרת את זה, אנחנו יודעים שזו מגפה ההתמכרות. כמו שיש חוק חינוך חובה וכמו שיש מגבלת גיל של אלכוהול, 18, ואני לא מצפה רק מההורים לאכוף את זה. אני גם עם קב"סיות אם צריך ואני שם עם המשטרה אם צריך, אני שם. אנחנו צריכים ללוות את ההורים וללוות את הגופים. לעשות שינוי כזה שהוא הוליסטי שגם מלמד ונותן להורים את הכלים. אבל גם אנחנו - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מי זה אנחנו? משרד החינוך? << אורח >> קורל שחר: << אורח >> אנחנו כעמותה מבחינתי אנחנו נלווה כל גוף שתקימו. אנחנו פה, ואנחנו כולנו דוקטוריות ונשות מקצוע ואנחנו פה כדי לתת לכם את כל מה שצריך. ואת כל הגב הזה. ואנחנו פה עד הסוף. כי הילדים שלנו היום לא מוגנים. אמרת מרחב בטוח, אתה נורא צודק. הילדים חושבים שזה מרחב בטוח. הם בטוחים שהם מדברים עם מישהו מאיטליה. אבל זה לא רק זה. הם נכנסים, הם לא מסוגלים לצאת. העדויות של נוער וילדים אומרים לא הצלחתי לצאת. היה לי מבחן, היה לי יום הולדת של חבר. הם לא מצליחים לצאת, כי המערכות האלה יושבות על התמכרויות. הם יושבים על מחקרים איך גורמים להתמכרות. ואז כשאנחנו מסתכלים על הנתונים אנחנו רואים מדינות שהתחילו לחסום לגמרי. ויש מדינות שיוצאות ואומרות אוקיי, לא נחסום לגמרי, נוריד את הצ'אט. הן רואות שהצ'אט לא מספיק ואז מתחילות להגיד אנחנו חייבים לפקח. כל דבר שמאושר בישראל חייב להיות מפוקח ולדעת שמה שאנחנו נותנים אכן בטוח לילדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז מה את אומרת ההצעות? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה את אומרת? הפתרון לחסום? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיוק. תגיעי להצעות, כי אנחנו חייבים להתכנס. << אורח >> קורל שחר: << אורח >> רק תעברו לשקף האחרון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חבל שלא הזמנתם את שר החינוך לכאן. << אורח >> מור דקל: << אורח >> זה לא רק משרד החינוך. גם בהצעות שלנו, בבקשה, דבי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כי הילדים שלנו 90% בית ספר, גנים ובית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דבי, תמי מנהלת הוועדה מביאה אליי פרוטוקול, סיכום, שהוקם צוות בין משרדי בראשות מנכ"לית משרד התקשורת, כנראה בקדנציה, לענייני מוגנות ילדים במרחב. ואנחנו עוד לא שמענו, הם אפילו עוד לא השכילו להגיע לדיון הזה. זה לא מספיק חשוב להם. זה לא מספיק חשוב להם. כנראה דברים אחרים יותר חשובים. הם יעלו לזום ואנחנו נבקש לקבל תשובה איפה עומדים הדיונים האלה של הוועדה הזו שהוקמה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> דבי, זה חלק מהדרישות שלנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חייבת לעבור הלאה. << אורח >> קורל שחר: << אורח >> מבחינת ההמלצות שלנו, קודם כל חסימה מלאה של כל מה שכרגע לא עשינו עליו בדיקה ופיקוח. קודם כל בואו נעצור, אחר כך בואו נבדוק. כי הילדים שלנו חשופים כל יום, כל רגע. אז קודם כל בואו נעצור. הדבר השני בואו נקים, יש לנו AI היום, יש לנו הרבה אפשרויות לעשות את זה פשוט ולא מייגע לאף אחד. אבל בואו נקים איזה שהוא גוף שעושה רגולציה ועושה פיקוח ונותן תו תקן. שכאשר הורה רואה את תו התקן הוא יודע שאנחנו אישרנו. הדבר הנוסף שאנחנו רוצים בעצם איזה שהוא סיווג שאנחנו יודעים, כמו שיש היום עם הסוכר. איזה שהוא סיווג כדי שהורה יוכל לבחור, להישען עלינו. כמו שעושים את זה בהרבה דברים. הדבר הנוסף, יש לנו עוד הרבה אבל אנחנו לא נמשיך, כי הדיון הוא חשוב להציג עוד דברים. הדבר הנוסף הוא לבוא ולהגיד בריש גלי אנחנו לא סומכים על כל מה שמפותח, אנחנו בודקים, אנחנו עושים רק אחרי אישור. אנחנו נותנים את תו התקן ובינתיים לא יום מוגנות, אלא שנת מוגנות. לצוותים החינוכיים שאין להם מושג. ואני עובדת עם הצוותים. אין להם מושג איך לדבר עם הילדים. להורים יום יום לעזור להם לתפוס ולעזור. ואני אגיד, הסרטון שלי הגיע ללמעלה משני מיליון צפיות שמסביר על רובלוקס. למעלה ממאות כיתות כבר אמרו אנחנו עצרנו וביחד. אבל היו הורים שאמרו אבל מה, אם לא כל הכיתה איתי אז הילד יישאר שם. איך הוא יכול מול כולם? ואז התפקיד שלנו לבוא ולעשות את זה כמערכת. בית הספר, מערכות, מועצות, ארץ ישראל. אנחנו צריכים להנהיג את זה כדי לעזור. הנעה של תהליך באמת חזק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יודעת, הדבר ההזוי ביותר, לפחות לגבי רובלוקס, שאנשים לא מבינים את המשמעות של המילה רובלוקס. רוב זה לגנוב, זה לשדוד. זה לשדוד. קודם כל, כבר השם הוא שם שלילי. לגנוב, לשדוד. אחר כך כבר מתחילים לדבר על הבלוקים. << אורח >> קורל שחר: << אורח >> והמוח מתאמן על זה. את צודקת. המוח מתאמן על זה. וכאשר ילד מתאמן על זה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. שזה טוב לגנוב. זה טוב, זה בסדר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה המשחק, דרך אגב. << אורח >> קורל שחר: << אורח >> ואז כשיש לנו משפיענים שמעודדים את זה ואין לנו שום רגולציה, שם הילדים מוציאים את זה גם החוצה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נעשה את זה מהר כדי שחברי הכנסת יוכלו. כן, ירון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> נאמרו כאן מרבית הדברים שרציתי לדבר עליהם. אני דווקא רוצה לדבר בכובע של הורה ולא של חבר כנסת, כי את הפתרונות אין לי, אני חייב לציין. רק הנער החמוד שיושב שם, עינב? אמרת דבר מאוד חשוב. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא פתרון לא לקחת לילד כעונש לסגור לו את המשחק. כי זה כמו להגיד לו אתה לא יוצא עכשיו שבוע מהבית, לצורך העניין, אם אני מקביל את זה לעולם הווירטואלי הזה שיצרנו. לי יש בעיה, עוד פעם, זה דיון פתוח כדי אולי גם למצוא פתרונות. מה אנחנו עושים, העליתם את זה, עם האיוונטים האלה של 23:00-24:00. איך אני מתווך את זה לילד כאשר כל הכיתה שלו, מרבית הכיתה נמצאת באיוונט הה של הרובלוקס. מה אנחנו עושים מבחינת אכיפה ברגע שמתקשר אליי הורה ואומר לי הילד שלך גנב לבן שלי דמות? זה קרה. ואני לא מבין במשחק, אמיתי. אני אומר לו אז שיחזיר לו. בסוף הוא מחזיר לו ואז הוא גנב לו. יש כאן עולם שלם שאנחנו בתור הורים אני חושב שאנחנו חווים אותו בצורה כזאת שגם צריך להסביר לנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מתארת לעצמי שהוא מצלצל אליך. אנחנו צוחקים, אבל זה הזוי. << אורח >> מור דקל: << אורח >> זה קורה כמעט כל יום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> 'הבן שלך גנב לבן שלי'. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל מה ההבדל שאתה היית קטן וגנבת למישהו את הזנב כששיחקת איתו תופסת? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא חושב. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה אותו דבר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר את המשחק הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה משחק מטופש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אי אפשר להשוות. כי כשאתה מדבר על משחק שהוא רגעי עכשיו לעומת אפליקציה שאתה יושב יום יום וככל שאתה גונב יותר כך אתה מרוויח יותר. אגב, אתה מקבל אפילו סוג של חיזוק. כל הכבוד, גנבת. ועוד ועוד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב, עוד פעם, שזה נכון שצריך להעביר למערכת החינוך. אבל כל זה בסופו של דבר במציאות שאנחנו חיים אנחנו לא יכולים להעביר את זה למערכת החינוך. עד שהם יתווכו את זה לנו, להורים ולילדים, ייקח הרבה מאוד זמן. כן צריך מבחינת חקיקה אולי להבין מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגביל את כל השרתים האלה שמפעילים את בני הנוער. זה אפילו לא בני נוער, הילד שלי בן 11, זה עוד לא בן נוער. שהוא צריך להיות ב-24:00 או עד 2:00 באיוונט הזה. בנוסף, חשוב, כבר אמרתם את זה, אבל חשוב לי לחזור על זה. יש כמו עיר נוספת שהילדים שלנו מסתובבים שם. אין שם פקחים, אין שם שוטרים, אין שם בית משפט, אין שם כלום. ואנחנו נותנים להם להיות שם. זה הפער שאני חושב שאנחנו צריכים לתווך. כי עוד פעם, לגנוב דמות, היא עולה כסף. ההורים משלמים על זה כסף. וברגע שהבן שלי או חבר שלו לוקח לו דמות שהוא שילם על זה 50 שקלים הוא גנב לו כסף. וזה מהות המשחק. השאלה מה אנחנו עושים עם זה. לי אין את התשובות. אני באתי לכאן כדי לקבל כלים. אבל כבר, דבר ראשון שהנער החמוד הזה אמר, לא לסגור את המשחק. כי אני חושב שזה לא פתרון להוציא את הילד מהקדמה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אנחנו נשמח שתעברו על נייר העמדה שלנו. הוא נמצא לכם בטאבלטים ותראו את הפתרונות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו, אנחנו חייבים להתקדם. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> יש גם הרבה דברים טובים ברובלוקס, לא הכול שחור. אז בואו נכניס דברים לפרופורציה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נגיע אלייך. חשוב שתגידי את הדברים לפרוטוקול ועם הצגת התפקיד שלך. אגב, אני ציפיתי שלמשל נציגות של רשתות חברתיות יגיעו לכאן, אבל הם לא הגיע. כי זה לא מכבודם להגיע. הכסף זורם לחשבון הבנק, למה הם צריכים לטרוח? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה עסק לכל דבר? << אורח >> מור דקל: << אורח >> איזה אינטרס יש להם לבוא? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי הם יסבירו את עצמם. טוב, בואו נמשיך. חה"כ דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חה"כ קטי, קודם כל ברכות ובהצלחה בתפקיד. ברשותכם, בכמה מילים, אני כמובן משתתפת בצער המשפחות. מברכת את החטופים השבים שלנו. אנחנו שמחים שהם חזרו ומתפללת לשובם של שאר החטופים, שבאמת הגאולה הזאת כנראה תגיע למדינת ישראל. נושא הדיון הוא מאוד חשוב ואמנם הוא מתבצע עכשיו, וטוב שבחרת לעשות את זה, אלה דיונים שהיו כבר צריכים להתבצע מזמן. וכבר לקחת עליהם אחריות. לצערי אני לא אחת, אני סבתא. הנכד הגדול שלי, הגדולים שלי הם בני 14 ובאחד הימים ישבתי להכין איתו עבודה. והוא פריק. ואני יכולה להגיד לכם שבזכות המשחקים המטורפים האלה הוא שולט באנגלית, שאני רואה בזה יתרון מטורף. הוא דיבר באנגלית, ואז אמרתי לו: מה קורה עם תנ"ך? אז הוא אמר את המשפט ההזוי: אני צריך מתמטיקה ואנגלית כדי לעשות אקזיט. ואז את מבינה שהדור הזה הוא דור אחר. הוא אומר את התנ"ך מתפללים בשבת. אבל להבין בעצם מה קורה. עם זאת, אני פוגשת אימהות שאומרות לי תקשיבי, זה החליף לי את הריטלין. ואנחנו צריכים להבין שהשעות האלה שהילדים מבלים, נכון, זה קצת גורם להורים שקט, כי הם עסוקים. אבל אני בסיטואציה הזאת, ואני סיפרתי רק את הדוגמה, אני לא הכרתי את התוכנה, אני לא מתעסקת בתוכנה. אבל אני תמיד קשובה. גם כשהם משחקים בבית, כי לא פעם ההורים יוצאים לחו"ל ואני יכולה למצוא את הנכד הגדול שלי מנהל שיחה באנגלית ב-23:00-24:00. ואני לא איזה שולטת באנגלית, אבל אני רק רוצה לראות את הטונים שאין צעקות וכו'. כי אחרת אני פשוט אומרת לו אתה מתארח אצלי, תכבה את זה. ואני מעבירה את המידע להורים. ההורים שלהם במקרה הזה מאוד שולטים. כלומר, אצלי לפחות אני יודעת שהם שולטים בנושא כרטיס האשראי. הם לא יכולים לרכוש שום דבר, יש להם בקרה. האבא הוא גם מבין במחשבים, אז אי אפשר לעבוד עליו. אבל זה במקרה שלי. אני חושבת שפה המקום שלנו שני דברים: ראשית, כן, יש אחריות להורים. אין מה לעשות, הורים צריכים גם להבין מה קורה. כמו שיש לנו אחריות כשהם יוצאים בערב לטייל אנחנו רוצים לדעת עם מי הם מטיילים. אולי הם צרכו משהו. אז בסדר, זה מכשיר. המכשיר הזה הוא סכנה יותר מכל סם ויותר מכל אלכוהול אחר, בואו לא נתבלבל. דבר נוסף, אני חושבת, כפי שנאמר כאן כן צריך להנגיש את זה להורים. משרד החינוך יואיל בטובו להוציא קצת פרסומות. יוציא לתקשורת, לטלוויזיה, שיתחיל לעשות פרסומות כדי להאיר את עיניהם של ההורים. שההורים יתחילו להבין שיש פה בעיה. כי באמת יש הרבה הורים שלא מבינים. אני לא דורשת מהם, זה דור אחר. זה דור, באמת, מתוחכם ברמות מטורפות. הם גם בהתפתחות שלהם יביאו כנראה הרבה כסף למדינה. אבל בסוף אנחנו גם צריכים לשמור על הילדים. אני פה הייתי מגייסת את מועצת התלמידים. מאחר והתלמידים דווקא בשכבות היותר גבוהות שולטים בכל התוכנות האלה, ואני חושבת ששיתוף פעולה או אפילו בקרה, שייקחו תלמידים. בתי הספר יבנו ממש קבוצת תלמידים שהתפקיד שלהם לבדוק את המחשבים, לעשות דברים, לשבת עם בני נוער. לעשות קבוצות הדרכה כדי להבין את המשמעויות. כפי שנאמר כאן, לא הכול שלילי בתוכנות. כן, זה שגונבים זה חמור, זה נשמע גניבה. אבל בסוף זה גם סוג של איך אני מצליח, אני יכול להיות מעל, אולי זה הכוח, אולי זה המנהיגות שלי. לכן אני חושבת שאנחנו חייבים ללמוד פורמט. וכן אכיפה, אכיפה. זאת אומרת שעם כל הכבוד, התוכנות ובעלי התוכנות זה לא מעניין אותם אפליקציות. הם מרוויחים, הם עסק לכל דבר. אבל כמו שאנחנו לוקחים משפיענים שמספרים ומשווקים כל דבר, אז צריך לקחת גם משפיענים שיספרו על הסכנות. גברתי, אסור שזה יסתיים בדיון אחד, זה צריך להיות דיון עם החלטות, עם הצעות חוק. ועם גיוס של בני הנוער שהם הטובים בנושא. << אורח >> מור דקל: << אורח >> גם 105 עושים סרטוני הסברה מדהימים ושיתופי פעולה בדבר הזה, אבל זה לא מספיק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מור, אני לא יכולה להראות, בסדר דבי, אנחנו עוברים הלאה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, על ערוצי טלוויזיה רגילים לא ראיתי אף פעם פרסומת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה לעבור למשרד החינוך. צגה, אוקיי, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מתנצלת, יש לי ועדה. קודם כל, ברכות חברתי יושבת-הראש. זה באמת דיון מאוד מעניין. כשאני שומעת פה שאומרים אחריות של הורים, נכון, להורים יש אחריות. ההורים גידלו ילדים, אבל כשאני מסתכלת, תמיד אני מסתכלת איך ההורים בני העדה שלי יוצאי אתיופיה. ההורים בעצמם הם לא יודעים מה מתנהל פה. הם נלחמים אפילו לדעת שפה עברית. מה עם הפריפריה? הפער הדיגיטלי הקיים. חבר'ה, שכחתם. יש הורים שיתנו לנו הדרכה אפילו, לנו, אלה שלא מבינים, יתנו לנו הדרכה. אולי נלמד. אבל יש הורים שגם בכלל נקודת ההתחלה שלהם בכלל אין התחלה. הפער הדיגיטלי ידוע בישראל, בפריפריה גיאוגרפית וחברתית. זו הנקודה קודם כל להתחיל. להגיד הורים, להסתכל על כל הורה אותו דבר זו טעות גדולה חבר'ה. שנית, אני חושבת לפי הנתון שהצגתם, הדבר החשוב זה איך מדינות מערב, מדינות דמוקרטיות פחות או יותר דומות לנו, איך מתנהלות. זה ברוב המקרים אנחנו לוקחים את הדוגמה הזאת. גם בנושא הזה צריך לקחת את הדוגמה. למה אני אומרת את זה? זה מפתח. אנחנו לא יכולים להישאר מאחורה אבל מצד שני רק להגדיל את הפער. הפער שיש בחברה הישראלית, גם להגדיל אותו. מי שהורה מבין, מפקח. מי שלא, הילד יישאר כל הלילה ולמחרת בבוקר לא ילך לבית ספר. לכן הכול מתחיל בעיניי מנושא חברתי ואנחנו צריכים לטפל בו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משה, אתה רוצה עכשיו או משרד החינוך לפני? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> משרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משרד החינוך. גם מוקד 105, שניהם נמצאים פה? בואו נתחיל. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> בוקר טוב, אני קרן רוט איטח, מנהלת את אגף תוכניות סיוע, מניעה בשפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי. נמצאת איתי פה גם גלית דאדי, נציגת משרד החינוך במוקד 105. קודם כל לומר תודה לדיון המאוד חשוב. זה נושא שמאוד מעסיק אותנו כמשרד חינוך. אין ספק שהקדמה וכל ההתפתחות הטכנולוגית מציבה בפנינו אתגר חברתי מאוד גדול. הילדים, כמו שאנחנו מבינים, נמצאים שם. זה מרחב נוסף בנוסף למרחב הפיזי. המרחב המקוון הוא מרחב נוכח שנוצרים בו הרבה הזדמנויות וגם הרבה מאוד סיכונים. התפקיד שלנו פעם אחת הוא לייצר מוגנות. בכל תהליך חינוכי יכול להיווצר תנאים של מוגנות. ואני מתחברת לאמירה של רגולציה שצריכה להיות וחקיקה שצריכה להיות, שבאמת אפשר יהיה שהשדה החינוכי יהיה גם באיזה שהם גבולות. לגבי תוכניות משרד החינוך: משרד החינוך לוקח את זה כאתגר וכבר שנים שאנחנו פועלים בתחום הזה, בעבודה גם של תכנון עבודה בין משרדי עם משרדים נוספים. העבודה החינוכית מתפרשת בכמה ממדים: יש את העניין של מדיניות. כאשר קורה אירוע ואנחנו יודעים על אירוע של פגיעה ברשת, מה המדיניות ומה ההנחיות למנהלי מוסדות חינוך ולצוותים חינוכיים איך צריך לפעול, כדי באמת לייצר מוגנות במרחב החינוכי. לצד זה, האתגר המאוד גדול שלנו הוא לתת לילדים מיומנויות וכלים לדעת להתנהל בתוך הדבר הזה. לכן אנחנו מפעילים כמה תוכניות: פעם אחת מכשירים את הצוותים החינוכיים כן לדעת ולהבין את התופעות האלה וכן לייצר שיח עם הילדים. יש לנו תוכניות חינוכיות שעוזרות לילדים להבין מצד אחד את האתגרים, יש את ההזדמנויות שיש במרחב הזה ואי אפשר להתכחש. כמו שציינה פה חה"כ דבי, יש פה עניין של למידת האנגלית. יש פה המון אפשרויות. לצד זה, יש הרבה מאוד סיכונים. ואז איך אנחנו מלמדים את הילדים להיות מודעים לסיכונים, איך להתנהל בצורה בטוחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז איך אתם עושים את זה? אני רוצה לשמוע פתרונות. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> יש לנו תוכניות ממש ממוקדות על איך קורה, כאשר נעשית פגיעה. יש איזה שהיא התנהגות פוגעת איך אני פועל, אני מרגיש אותו ילד. איך אני יכול לפעול כדי להימנע מכזה דבר. לפתח אמפתיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה לפרט את התוכניות? כי נמצאים פה ילדים שדיברו ואמרו שאין להם שום הכוונה, שום יכולת להבין מה מותר, מה אסור. את יושבת פה מתחילת הדיון ואת שומעת. אז אני אשמח מאוד לדעת. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אני שמעתי את הילדים. את יודעת, זה ממש מצחיק. הבן שלי, פעם, כשהוא היה תלמיד תיכון, אמר לי בכלל לא מדברים איתנו על אלכוהול. וחזרתי בדיוק מאספת הורים שבה פירטו את העבודה. אז יש תמיד איזה פער אינהרנטי. אבל אני גם לוקחת בחשבון שלא נעשים דברים ולא בכל מקום נעשה. יש לנו את תוכנית הכוחות שבדרך. בתוך תוכנית הכוחות שבדרך יש פרק שעוסק בהתנהלות ברשת. שזאת יחידת חובה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מלמדים אותה באיזה מסגרת? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> במסגרת שיעורי חינוך. יש את שיעורי הכוחות שבדרך, שיעורי כישורים חיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי מעביר, מאיזה גיל? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> מיסודי. לכל הגילאים. מ-א' עד י"ב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמה שעות? את מדברת על שעת חינוך של המחנכת? שבעצם קודם כל, ואני אומרת לך את זה מניסיון, 20 דקות היא קודם כל מדברת על תלונות של מורים שהתלוננו על מקרה כזה וכזה וכזה. אחר כך היא מדברת על זה שיש טיול עתידי וצריך לקחת ככה וככה. אז נשאר לה אולי חמש דקות לדבר על מוגנות? זה הכול? הרי היום במשרד החינוך יש תפקיד בבית הספר. נכון? << אורח >> קריאה: << אורח >> רכז תקשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, יש תפקיד. יש מרכז בבית הספר למוגנות. << אורח >> גלעד יצחק: << אורח >> אני רכז מוגנות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מתי הוא נכנס לבית הספר, מתי הוא מדבר איתם? << אורח >> קריאה: << אורח >> מתי היא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא משנה, מי שמנהלת בית הספר מחליטה. אני ניסיתי להכניס לבתי הספר במסגרת החוק שלי, של חוק אחר, ניסיתי להכניס לבתי הספר, ונאמר לי שאין תקציב לזה, פונקציה שתטפל בחרמות. אז אמרו לא, יש מי שכבר מרכז את נושא המוגנות. אז במסגרת אותו תפקיד הם דנים והם מטפלים בילדים שיש עליהם חרם. אני מכירה את מערכת החינוך. יש עומס רב ויש הרבה מה שנקרא להוריד מעליי ולהעביר הלאה. שההורים יטפלו בזה, שהעירייה תטפל בזה. שמנהלת בית הספר. אני רוצה להבין מה הגדרתם במסגרת התוכנית שלכם. אם זה שעת מחנך, אז תסלחי לי, אני חושבת שזו פשיטת רגל. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> שעת כישורי חיים זה נקרא. שעת כישורי חיים שהמשימה שלה זה באמת ללמד את אותם תכנים האלה, בנוסף נושא של הרשת, נושא של אלימות, נושא של מיומנויות חברתיות, נושא של שימוש בחומרים. זאת התוכנית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אבל האם שוחחתם אצלכם במשרד על כך שמה שהיה נכון לפני שנתיים, שלוש וארבע, הוא לא נכון היום? היום יש עשרות אפליקציות. יש כל כך הרבה אפליקציות. מאות. אני עוד איך שהוא מצמצמת. איפה השליטה או איפה היכולת שלכם לאכוף את הנושא הזה? כי אין לכם סיכוי. אלא אם כן אתם מחליטים על שנה שלמה שהיא שנת מוגנות ואתם הופכים את כל מערכת החינוך והופכים את זה למשהו שהוא בתוכנית לימודים רציפה ולא בשעת מחנך. אלוהים, מה אתם עושים משעת המחנך הזה, כל דבר אתם מכניסים. זה כמו היועצת או כמו המחנכת. פעם מחנכת הייתה נכנסת לכיתה, מלמדת מקסימום שניים-שלושה נושאים, הייתי כזאת. ושעת מחנך שזה דבר מאוד חשוב. היום המחנכת היא גם אמורה להיות אחות. תשאלי אותי למה היא אחות? כי אם יש ילד אלרגי והוא אכל אגוזים אז היא גם צריכה לתקוע את הזריקה. אחר כך יש גם יום לימודים ארוך, אז היא גם מלצרית, כי היא מגישה לילדים את האוכל. אחר כך היא צריכה לפנות מהמדפים. ואם יש ילד חס וחלילה שחולה במחלה כזאת או אחרת, היא צריכה לבדוק טוב מאוד. כי סייעות, לאט-לאט מורידים מהילדים. פעם זה היה עד סוף הלימודים, היום זה לאלרגיה עד כיתה ג'. וכל יום זה יורד. אז המחנכת, אני רואה בתמונה אותה כמו מישהי ששמים עליה עוד לבנה ועוד לבנה. אז מאוד חשוב לי, ואני אומרת את זה לא ברמה של ביקורת חלילה כלפייך ברמה האישית, אלא יותר ביקורת בונה. מה משרד החינוך משפר אצלו או איך שהוא מתייחס אצלו לנושא הזה? ישבו פה שלושה ילדים שבאו וסיפרו על הפגיעה של הביטחון האישי שלהם, ניצול מיני, ניצול כספי. לך תביא את כרטיס האשראי, תקריא לי את המספרים. אנחנו יודעים שזה קיים. אז איפה אתם כאן בהסברה שלכם כלפי התלמידים? לנכדה שלי שהיא בת שש קנו שעון. בעלי החליט שהוא קונה לה את השעון עם הטלפון. ואמא שלה, בגלל שקנו לה את השעון הרשתה לה לרדת לגינה עם חברה. כאשר לי זה נודע אני כל 10 דקות התקשרתי, איפה את? מה את עושה? אני מלווה את ריף. לאן את מלווה אותה? למעלית שלה. למה את צריכה ללוות אותה? ריף יותר גדולה ממך בשנה. תחזרי. ואני מצלצלת לכלה שלי להגיד לה מה קורה? תרדי תראי איפה הילדה, השעה 19:00 כבר מחשיך. הפאניקה גם שלנו היא לא כתוצאה מזה שפתאום גדלנו לתוך מצב כזה. אלא זה מצב שנוצר בגלל שלאט-לאט את מרגישה חוסר ביטחון בעולם של הילד שלנו היום. בעולם של הילד היום יש הרבה מאוד פיתויים והוא תמים. אז תוך כדי הצ'אט, כמה אתם מסבירים לו שאם הוא נכנס לצ'אט יש בזה סכנה? איפה זה נמצא בשיעור כישורי חיים? אני אגיד לך למה. אני מכירה את כל התוכניות, האמיני לי, אני מכירה את התוכניות. התוכניות מאוד גרנדיוזיות. ישבו אנשים בני 40, 50, 60, שמדברים למחנך מה הוא צריך להגיד, אבל לא שומעים את הילד. לא אומרים לו את הדבר הכי חשוב: אם אתה לא מכיר את אותו אדם שפונה אליך בצ'אט, אל תדבר איתו. כי יש א', ב', ג' ו-ד' סכנות. האם זה נעשה באיזה שהוא שלב בכישורי החיים או בשעת מחנך? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אני בשמחה אשלח לתמי את כל המערכים שלנו. את מוזמנת לצפות, לעיין בהם וגם לתת לנו הערות. << אורח >> נופר טל: << אורח >> זה שאת מכינה זה נהדר, מי דואג שזה באמת יתקיים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא מתפרצים. בוועדות שלי לא מתפרצים ולא מבקרים את מי שנמצא כאן. כל מי שנמצא פה צריך לדעת שאנחנו מכבדים את הדיון. תראו, אני לא מאמינה שזה הדיון האחרון שיעסוק בנושא הזה. זה דיון ראשון, אבל לא אחרון. אני אעקוב אחרי הנושא הזה, כי אנחנו נצא מפה עם החלטות ועם מסקנות. אחת מהן זה לדוגמה מה שהיה פה לפני, מתי היה דיון שהוקמה ועדה במשרד התקשורת שעסקה בנושא של המוגנות? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> ב-2024. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש פה את התאריך. אני רוצה להקריא, שתבינו. יש צוות בין משרדי בראשות מנכ"לית משרד התקשורת לעניין המוגנות של הילדים במרחב. סיים את עבודתו והגיש המלצות לשר. עכשיו שימו לב, חברי הכנסת, שימו לב להמלצות, שזה הזוי בעיניי. ההמלצות העיקריות הן עדכון האמצעים החינמיים לסינון תכנים שספקי האינטרנט צריכים להציע לציבור. והנגשת המידע להורים. יש דבר כזה? צריך לבדוק את זה. בואו נשמע את משרד התקשורת. החלה עבודה ליישום ההמלצות. באשר לגיל הכניסה לרשתות החברתיות יוקם צוות מומחים שידון בנושא. אני אשמח לשמוע את משרד התקשורת. אז מוקד 105 שנמצא פה? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> סליחה, אני יכולה רק להשלים את דבריי? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בוודאי. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> חשוב לי רק להשלים את דבריי במשפט ולומר, כמו שאת אמרת, יש כל כך הרבה פיתוחים ומה שנפתח היום כבר לא יהיה רלוונטי מחר. ולכן האתגר הוא באמת לבנות כלים ומיומנויות שיעשו את שיקול הדעת וחשיבה ביקורתית. וכאשר אני נתקל במשהו איך אני פועל ואל מי אני פונה לעזרה. מתוך גם הדיונים שנוצרו יש תוכנית מערכתית במשרד החינוך שמתייחסת לכמה רכיבים: גם מדיניות, גם עבודה עם צוותים חינוכיים, גם עבודה עם מורים. אנחנו עובדים עם הנהגת ההורים הארצית כדי ליידע אותם בדברים שקורים. אנחנו מוציאים הרבה פרסומים להורים, אנחנו מקיימים הרצאות להורים, שולחים להם אגרות עם עדכונים ומנחים אותם לשים לב לדבר הזה וזה ואיך לדבר עם הילדים על הדברים האלה. גם עבודה עם תלמידים. שזה גם עם כלל התלמידים במוסדות החינוך. לא רק בשיעורי כישורי חיים, אלא גם במקצועות הדעת למשל. נכנסה תוכנית שמדברת על מידע כוזב. איך אני יודע לבחון מידע כוזב שהיום זה אחד האתגרים המאוד גדולים שלנו כחברה ובכלל למדינות. הדבר הנוסף עבודה עם מנהיגות נוער. שזו עבודה עם מועצת התלמידים והנוער הארצית וגם עבודה עם מנהיגות נוער שנבחרת לעשות עבודה חינוכית יחד עם הצוותים החינוכיים. קוראים לתוכנית הזאת עמיתים ומשפיעים, שזו קבוצת ילדים שנבחרת, עוברת הכשרה בתכנים האלה. וכמו שאת אומרת, בגובה העיניים, כאשר ילד מדבר עם ילד ומסביר ילד הוא הרבה יותר מעודכן מאותו מורה. ויחד מעבירים תכנים שקשורים בהתנהלות ברשת. זה כדי לתת איזה שהוא משפט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את התוכנית הזאת מתי כתבתם? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> על עמיתים משפיעים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> תראי, אנחנו בסופו של דבר עמיתים ומשפיעים זה איזה שהיא תוכנית מסגרת והתכנים מותאמים כל הזמן. אנחנו כל הזמן כותבים דברים וגם מדייקים אותם עם תובנות של הילדים. אנחנו לא יושבים באיזה שהוא מגדל שן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל שמעת היום. את מבינה שזה כבר הפך לסוג של מפלצת. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> ברור, ברור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה כבר לא בממדים של תחילת תהליך, אלא אנחנו בעיצומו. אני אומרת לך, אנחנו במגפה. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אנחנו בצונמי. והסיפור של התמכרויות, אנחנו מאוד מודעים לדבר הזה וגם לזה מתייחסים. לכן אני אומרת שהסיפור הוא לצד החינוך גם העניין של החקיקה והאכיפה. כל תוכנית מניעה שלא תהיה אם היא לא תהיה מגובה בחקיקה ואכיפה, ואלה דברים שלמדנו מתוכניות למניעת עישון, לא יקרו. לכן אני מברכת על הדיון ואני ממש מייחלת ומתפללת שדברים שדוברו כאן יקודמו. ובאמת, יש הרבה מאוד דיונים על רגולציה ומאוד נשמח שהדברים האלה יתקיימו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> 105 ואחר כך נעבור לחברי הכנסת. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> קודם כל שלום לכולם. אנחנו המטה הלאומי. אני ד"ר נאווה כהן אביגדור, אני ראשת האגף האזרחי ב-105. אנחנו מטה לאומי להגנה על ילדים ברשת. אנחנו חושבים שהדיון הזה חשוב מאוד, מברכים עליו ומברכים על כל שיתוף פעולה ועל כל עשייה שהמטרה שלה הגנה על ילדים ברשת והגברת המודעים. מה שהוצג עד כאן, אולי באופן טבעי, מצייר תמונה שחורה משחור. גם לגבי רובלוקס ולא רק לגבי רובלוקס, הרשת היא מקום חיובי. דיברו פה על למידה של שפות, רכישת מיומנויות. אפשר לתת הרצאה שלמה על כל הדברים החיוביים שיש ברשת וגם ברובלוקס. גם הגניבה, המילה "גניבה", בואו, אנחנו מדברים על ילדים שמשחקים. וחלק מהגניבות הן פשוט משחק של ילדים, בלי להמעיט כהוא זה מפגיעות שקורות במרחב המקוון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אם אני קונה דמות ב-150 או 200 שקלים וילד גונב לילד שלי את הדמות, מה אני אמור לעשות? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> לא, לא, אני לא מדברת על זה. אני מדברת ברמה הכוללת. בסופו של דבר יש ברשת הרבה מאוד דברים חיוביים ואת זה אסור לשכוח. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> המטה הלאומי הוא גוף שהוקם מתוקף שתי החלטות ממשלה בשנת 2016. פועל מ-2018 ועד היום טיפלנו בלמעלה מ-73,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת. הגוף הזה הוא בהובלה של המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מספר עצום. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם יודעים גם מה עשו עם אותם פוגעים? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> אני פה רגע כדי להגיד מה כן נעשה. כי התמונה שמצטיירת שכמעט לא נעשה כלום ובואו נציף רגע את הדברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, כי חברת הכנסת, אם את זוכרת, היא הציגה נתונים של 84. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> כן, אבל זה לגבי דבר אחר. תנו לי רגע להשלים את התמונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, השאלה אם זה גם נוגע להם. כן. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> ברור. אני רוצה רגע, תנו לי כמה דקות רגע להציג תמונה של דברים חיוביים שנעשים ואחרי זה כמובן צריך לשתף פעולה ולהתקדם יחד למה שעוד צריך לעשות. כי בהחלט צריך לעשות עוד. גם בעניין של חקיקה ורגולציה ושיתופי פעולה. אנחנו היינו חלק גם מהדוח הזה של משרד התקשורת ואני רוצה אחרי זה גם להתייחס במילה לזה. הגוף הזה של 105 הוא בהובלה של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, להב 433, משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה ומשרד המשפטים. זאת אומרת, חמישה משרדי ממשלה, מ-2018, עם משטרת ישראל, עובדים 24/7 כדי לתת מענה לכל טווח הפגיעות בקטינים במרחב המקוון. וזה אומר גם פגיעות שאינן עוברות את הרף הפלילי. המספר שאני נתתי מתייחס לכלל האירועים שטופלו במוקד בכל טווח הפגיעות בקטינים ברשת. אני רוצה רגע להתכנס לעיקר של הדיון הזה. הנושא של 105 הוא לא רק אכיפה, הוא גם מניעה וגם הסברה וגם מידע ומחקר ושיתופי פעולה. יושב כאן עידן דה כהן, שלום, שהיה חלק מקמפיין של 105. דיברו פה מה אתם עושים, איך אתם עושים. אנחנו עושים מאות ואלפי פעילויות הסברה ומניעה. רק בשנה האחרונה הוצאו מיליונים על קמפיינים, ואנחנו נמצאים ברשתות החברתיות. בקמפיין אחד שעשינו למעלה מ-16 מיליון שנחשפו לתכנים. התעסק במניעת פגיעות מיניות ברשת. קמפיין קיץ שעשינו לגלישה בטוחה עם משפיעני רשת – נחשפו אליו מיליונים. עכשיו עשינו קמפיין ברשתות החברתיות על הסכם משפחתי לפני שנותנים את הסמארטפון הראשון, בדיוק בגלל המורכבות שיש במכשיר הזה. אז כן שתדעו שמושקעים מיליונים בקמפיינים ברשתות החברתיות, כי הילדים שם. אגב, לנו כ-105 יש עמוד בפייסבוק, באינסטגרם, בטלגרם, בטיק-טוק. אנחנו נמצאים בכל מקום שילדים נמצאים בו, להעביר את כל המסרים. זאת סתם דוגמה אחת, והשארתי לך אצל תמי דוגמה של חוברת של התנהלות בטוחה ברשת שכוללת התייחסות גם למשחקי רשת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך אתם מפיצים אותה? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> הופצה עכשיו בקיץ בפורמט פיזי בכל העיתונים של ישראל היום. במקביל, אנחנו עובדים גם מול קהילות. דיברו פה על החברה האתיופית, על הקהילה הלהט"בית, על חרדים. עשינו לראשונה פרסומים בעיתונות חרדית דתית, כי כולם שם. זו עוד סוגייה שרציתי להתייחס אליה. אנחנו עם משרד החינוך 24/7 בפעילויות בבתי הספר. כל חודש פברואר הוא חודש לאומי להגנה על ילדים ברשת, משנת 2021. עשרות אלפי ילדים נחשפים להרצאות של שוטרים ואזרחים שנכנסים לבתי הספר. שיתופי פעולה עם כל המשרדים ועם גופים אזרחיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה יחד עם משרד החינוך? זאת אומרת, כל חודש פברואר אתם מגיעים לבתי הספר בכל רחבי הארץ? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> עשרות אלפי ילדים נחשפים כל חודש פברואר במסגרת הזאת. אבל אנחנו שם גם ברשויות המקומיות, בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מדריכי מוגנות. כולם בעבודה כל השנה. חשוב לי להגיד, למוקד 105 אפשר לפנות באמצעות הטלפון 24/7. לראשונה בעולם חברת ווטסאפ העולמית נתנה קו ייעודי, פנייה בווטסאפ ל-105. זה לא נמצא בשום גוף אכיפה אחר בעולם. בגלל המבנה של המטה הלאומי, בגלל שאנחנו גם גופים אזרחיים. והיום אפשר לפנות 24/7 באמצעות הווטסאפ למוקד 105. אפשר כמובן גם באמצעות טופס מקוון שנמצא באתר. אחד הדברים שחשובים לי להגיד, יש מענה לאומי 24/7 לכל מי שנפגע ברשת. המסרים שלנו לא להישאר לבד עם הפגיעה, לפנות. זה כל כך דורש אומץ לספר, לשתף כשאתה נפגע וכשאתה במצוקה. אני רוצה להגיד, דיברו פה על חקיקה ועל רגולציה. אנחנו נברך על כל המלצה לחקיקה או רגולציה שתהיה מותאמת למצב. שתהיה רלוונטית למה שבאמת קורה. אני לא חושבת באמת שצריך לצייר תמונה שחורה משחור. כמובן שכל דבר שקשור לרגולציה וחקיקה שיקדם הגנה על ילדים ברשת הדברים יועברו לבחינת הגורמים המוסמכים. אנחנו לא חושבים שיש צורך בהקמת גוף ממשלתי נוסף. אנחנו גוף לאומי, ייחודי, אגב, במבנה ובעשייה שלו. היקפי הפעילות שלנו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מזהים מתחזים שאנחנו יודעים אחר כך שהם עתידים לפגוע בילדים? אתם מזהים אותם? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> משטרת ישראל נמצאת פה. יפעת חסון, סנ"צ יפעת חסון, מפקדת מוקד 105, להב 433, יחידה 105, היא תתייחס אחרי זה לאכיפה. אבל כמובן שאנחנו מטפלים גם באכיפה וגם באירועים אזרחיים. אירועים אזרחיים שלא עוברים את הרף הפלילי. היום אתה יכול להתקשר למוקד 105 וחוקר או חוקרת רשת יקבלו פנייה על חרם, על נידוי, על בריונות, על הצקות, על השפלות. יש לנו בתוך המוקד דסק שותפויות אזרחי שכולל נציגות בכירות שיושבות פה חלק, גם של משרד החינוך, גם ממשרד הרווחה, גם ממשרד הבריאות יש פה נציגות. וגם מהמשרד לביטחון לאומי שמתכללים את זה ונותנים מענה אזרחי, כולל טיפול אונליין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אנחנו נחזור אליכם. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> אני רק רוצה לסיים בעוד כמה נקודות חשובות, ממש בקצרה. מעורבות הורים, אני מסכימה לגמרי, נדרשת 24/7. דרך אגב, דווקא לדבר עם הילד כשאתה לא מבין ולא יודע מה קורה ברשת זו דרך נהדרת לשבת עם הילד ולהגיד לו בוא תסביר לי, בוא תלמד אותי. אני רוצה להיות שם כדי להכיר. ההורים לא צריכים לפחד מהרשת. ההורים צריכים להיכנס למאות האפליקציות, לאן שהילדים שלהם נמצאים. 105 מטפל בעשרות ומאות, באמת בכל הזירות הרלוונטיות. ההורים לא צריכים לפחד. אנחנו כן דורשים מההורים, וזה המסר שלנו בכל הרצאה ובכל פעילות להיות מעורבים 24/7 ואיפה שהילדים שלהם נמצאים ברשת. מעבר לקמפיינים שציינתי ולחוברת וכו', כאשר עלה הסיפור עם רובלוקס, ולא רק עם רובלוקס, כי זה באמת כמו שנאמר פה, לא רק רובלוקס. אנחנו צריכים לתת להם סט כלים להגן על עצמם, לשמור על הפרטיות שלהם. היום זה ברובלוקס, מחר זה במקום אחר. הם צריכים לדעת להתמודד ולהגן על עצמם ולשמור על הפרטיות. ותמיד המסר שלנו נפגעת ברשת, אל תישאר עם זה לבד. תפנה להורה, תפנה למוקד 105. אנחנו עובדים עם פורום מורים, יש לנו פורום מורים של 105. פורום נוער של 105, כי את צודקת, השפה צריכה להיות של הילדים, בעולם של הילדים. אגב, בגלל זה הפרסומים הם בתוך הרשתות החברתיות. לרוב, לא תמיד, עם משפיעני רשת, שמדברים לילדים בשפה שלהם. לסיום אני רק אגיד, מוגנות ילדים במרחב המקוון, הצוות שהוקם על ידי משרד התקשורת, היינו חלק ממנו. אחת הישיבות גם הייתה בתוך 105. היו הרבה מאוד המלצות. אנחנו הגשנו למשרד התקשורת מסמך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את דיברת על רובלוקס. את יכולה לדבר גם על האפליקציה שהנציג של מועצת התלמידים דיבר? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> אני אומרת, אני חושבת שהכללים צריכים להיות כללים עקרוניים להתנהלות בטוחה ברשת. לכל אפליקציה, דרך אגב, זה עלה פה, בכל רשת חברתית ואפליקציה יש מנגנון דיווח פנימי לדווח על תוכן פוגעני. אנחנו פרסמנו ב-105. יש לנו אתר בעברית, ערבית ואנגלית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל את זוכרת מה שהוא אמר? הוא אמר: גם אם אתה מדווח זה עובר לבוט. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> לגבי דיווחים, אחת ההמלצות שלנו, כאשר נחשפים לתוכן פוגעני זה שכמה שיותר אנשים ייכנסו וידווחו. כי ככל שיהיה יותר - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חברי הכנסת, אני מדווחת בפייסבוק על קללות "אנחנו באים לרצוח אותך, את צריכה למות", דברים כאלה. לא ראיתי טיפול. אני אומרת לך בכנות, לא ראיתי טיפול. << אורח >> הדר להב: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה אחר כך, מאיגוד האינטרנט הישראלי. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> אז אני רוצה רגע להגיד, תכנים מוסרים ואנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מדווחת. אני גם מדווחת בווייז, נניח שיש עומס. אני כזאת שמדווחת, אוקיי? אז אני מדווחת. ואני באמת חושבת, חלק מהם אני אפילו לא נכנסת לשיח. אני אומרת האמן לי, אני לא סתומה, אני עם שלושה תארים אקדמאים. יכול להיות שאתה לא מסכים לדעתי. אני מנסה, החינוך לא יוצא ממך. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> אני אתייחס לזה. אחד, אנחנו עובדים בקשר הדוק ובשיתופי פעולה עם אפליקציות. למשל טיק-טוק, מטה, גוגל, ככל שצריך אנחנו גם מערבים אותם באופן ישיר, מעבר לפעילות שיפעת אולי תדבר על הנושא של אכיפה באופן המסודר דרך המוקד. קודם כל, הם מסירים תכנים. אני באופן אישי מעבירה תכנים שהם מודיעים לי אחרי זה שהם הוסרו. אני מדברת על הכללים, אני לא באה כנציגת אפליקציות. אבל כן, ככל שיש יותר דיווחים על אותו סרטון פוגעני זה קופץ שם יותר קדימה וזה מוסר. אנחנו יודעים להעיד על תכנים שאנחנו טיפלנו בהסרה שלהם והוסרו. זה לא אומר שאתה לא מוריד היום תוכן אחד ומחר עולה תוכן אחר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם את אומרת לי שאתם מסירים, אני יותר רגועה. אבל תקשיבו למה שאמר יהלי, והוא הדגיש את זה שהדיווחים לא מטופלים. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> הקרדיט הוא גם לפרקליטות. דרך אגב, נציגות של משרד המשפטים ב-105 זה באמצעות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. אז הדברים האלה נעשים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מצטטת שופט מאתמול שאמר לי: זה לא מטופל. זה לא מטופל. << אורח >> הדר להב: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה. << אורח >> יפעת חסון: << אורח >> אפשר רגע להגיד מילה על העניין הזה של הסרת תכנים? מילה, ממש משפט. יש הנחיית פרקליט מדינה בהיבט הזה של הסרת תכנים. יש שני ערוצים: יש את הערוץ שבאמת ניתן לדווח דרך האפליקציות. ואני חייבת להגיד לרוב זה יעיל. זה יעיל, לפי כמובן הקריטריונים שלהם. יכול להיות שקללות פחות מפריע להם ותכנים מיניים יותר מפריעים. אבל גם ניתן בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, דרך מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה, לפעול להסרת תכנים. ניתן לפנות אלינו. אנחנו עובדים טוב מאוד עם הפרקליטות בהיבט הזה. ויש מענה. בסדר? צריך פשוט לדעת לפנות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, ברור. אבל בניגוד למה שאת אומרת, אני לא חושבת שקללות זה לא משהו. כאשר מישהו כותב "יימח שמך וזכרך" יש סיכוי שאולי הוא גם יממש את זה. << אורח >> יפעת חסון: << אורח >> זאת לא הייתה הבעת דעה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני אומרת שגם קללות. קללות פוגעות בנפש של הילד. אנחנו מדברים על ילדים, מדברים על ילדים. אז הקללות האלה כן פוגעות. זאת אומרת, אנחנו מקלים ראש פתאום. אנחנו אומרים רגע, ניצול מיני, נכון, נכון. אבל גם מילים יכולות להרוג נפשית. << אורח >> יפעת חסון: << אורח >> לגמרי. דרך אגב, דווקא אירועים מהסוג הזה שאת מתארת, שהם דרך אגב, לא עבירה פלילית, אבל אנחנו מתייחסים אליהם אצלנו במוקד במלוא כובד הראש, כי אנחנו חושבים הם יכולים להיות לא פחות פוגעים ומשפיעים על הילד, גם על המשפחה שלו, מאשר להיות חשוף לאיזה תוכן מיני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. משה? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> רק שנייה. אנחנו באמת לא מקלים ראש. אבל יש מענה שחשוב לי שתכירי ושכולם יכירו. טיפול אונליין. אנחנו ב-105, יחד עם קרנות הביטוח הלאומי ועמותת על"ם שזכתה במכרז, כל מי שפונה ל-105 ובסיום הטיפול ב-105 אנחנו מזהים שהילד או ההורים שלו עדיין נמצאים במצוקה וצריכים עוד סיוע כדי להתמודד עם הפגיעה, הם מקבלים ללא תשלום שישה טיפולים מקוונים על ידי פסיכולוגים ומומחים של עמותת על"ם כדי לעזור להם להתמודד עם הפגיעה. זה פרויקט אחד. פרויקט שני של אבירי הרשת, שאנחנו מפעילים באגף האזרחי ב-105, של מתנדבים שעוברים הכשרות מיוחדות, מנטרים באמצעות מערכת טכנולוגית את המרחב המקוון ונותנים מענה מכיל ותומך לילדים שמביעים מצוקה וחרדה וקשיים. וככל שנתקלים באירוע שהוא פלילי או אירוע חירום, דהיינו הצלת חיי אדם, זה עובר למוקד לטיפול. כך שהמטה הלאומי מפעיל מערך מאוד גדול שעובד 24/7 כדי לתת מענה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כוח אדם, את יכולה לספר על כוח אדם? מי יושב במוקד? << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> קודם כל בהקמה של 105 ניתנו 130 תקנים. כ-100 תקנים למשטרה וכ-30 תקנים אזרחיים. אנחנו גוף מטה שעובד במוטת עבודה רחבה עם אלפי אנשים בחוץ. אנחנו מפעילים, כפי שאמרתי, גם מידע וגם מחקר והכול מפורסם אצלנו באתר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר. יכול להיות שאנחנו נצטרך לשאול עוד שאלות. חה"כ משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב. ראשית, באמת ישר כוח ליושב-ראש הוועדה, על הדיון החשוב הזה. אני רק רוצה לומר, כל הדיון הזה הוא בעצם את מערך הכלים שאנחנו חייבים להעמיד על נושא של הגנה מלאה שלנו כנבחרי ציבור, כאנשי מקצוע, על נפש הילד. וזה דבר שבאמת כבר שנים דיברו על הנושא הזה. אני עוד זוכר דיונים כאן בכנסת לפני שנים רבות על הנושא של השיימינג. איך שעוצרים את זה באותן שנים כאשר באמת היה פרוץ הנושא הזה. וחרם חברתי וביוש וכל מיני נערים וצעירים וצעירות שהיו כאן בתוך הרשת ונפלו שם. אני חושב שבאמת הצהרות או דברים מן הסוג הזה לא תמיד הן עוזרות. וכאשר אנחנו מגיעים לכך ורואים שישנם למעלה מ-1,200 תיקי חקירות בנושא הזה וכן גם כן עשרות אלפי אירועים בנושא הזה, אני חושב שצריכים לשים יד יותר חזקה על הנושא הזה. לשמור יותר על אותם ילדים שאין באופן טבעי מי שיגן עליהם. ההורים עסוקים בפרנסה, בדברים שלהם. אנחנו כאן מוטלת עלינו החובה להגן עליהם. אני גם בעברי כמורה, מחנך, מנהל מסגרת חינוכית. אמנם באותן תקופות לא היו מחשבים וכל אותן בעיות שקיימות היום. אבל לאחר מכן, גם כן בתפקידים אחרים נחשפנו לנושא הזה. אם זה כאשר שימשתי כראש עיר בעירנו בית שמש, אז התחיל הנושא הזה של הרשתות וכל הדברים האלה. תתפלאו לשמוע, מקרב העובדים באו וביקשו אנא תדאג לחסימה. זה באמת קודם כל מפריע לעבודה, לא רוצים לגזול זמן. אבל מצד שני הם גם מרגישים שזה גורם להם לנפילות במתח החברתי שלהם בבית וכו'. באמת, מתוך הסכמה עברו לאינטרנט רימון בזמנו. אתם רואים מה זה אחריות של מבוגרים. עם ילדים זה קצת אחרת. עם ילדים זה אחרת. הם לא יודעים את הבלמים מתי זה כן, מתי זה לא. כאשר אני חילקתי בזמנו מטעם משרד ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מחשב לכל ילד, הייתה תוכנית כזאת, פרויקט כזה. אז הבאתי באמת למשפחות שאין להן בכלל אפשרות לרכוש. אז המדינה נתנה להם מחשב. אבל שם בתוך הטקס החגיגי הזה זכרתי להגיד להם שם, באשכול פיס, אתם מקבלים מחשב. אבל מחשב זה כמו סכין. אפשר לעשות בו את היצירות הכי טובות במטבח, אבל הוא יכול להיות הכי מסוכן לכל אדם ואדם. תתנהלו בחוכמה, שימו לב. אני מדבר באופן אישי. אני באופן אישי, ברוך השם, הטלפון שלי בפיקוח, אין בו אינטרנט, אין בו כלום. וגם כך המשפחה שלי. אתמול הבן היה צריך לעשות עבודה תורנית של כתיבה אז קנה מחשב משומש. הדבר הראשון שהוא הלך, נסע לחפציבה כדי לעשות לו חסימות לכל הדברים, באופן עצמאי. כלומר, אצלנו בנושא הזה חייבים להבין שאת ההתרעות לכך נתנו כבר בעבר הרבנים שלנו, ראשי הקהילות שלנו. כך שאנחנו בעצם היום מדברים נטו על אלה שבאמת נמצאים שם וכל ישראל ערבים זה בזה. זה לא משנה, אם זה לא הנכדים שלי, אבל כל אחד מהילדים הללו הוא כמו בניי. אני חייב ומחויב להם כאיש ציבור. אבל צריכים לדעת, אם נעשה משהו נכון, אבל משהו לא רק לומר שעשינו את זה, אלא באמת לעבוד על זה חזק. ועדה כזאת שלא תיתן אישור. עד כמה שזה נשמע לא דמוקרטי, אבל הילד שלנו יותר חשוב מהכול. שלא תיתן אישור לכאלה שהם בעייתיים. אתם אומרים שיש כאלה שהם כן עושים דברים חיוביים, גורמים לכך שלא יהיה, כאלה שעושים להם חרם חברתי אז מצילים אותם מזה. בסדר, אם יש כאלה אהלן וסהלן. אבל מישהו כן צריך לבוא ולהגיד מי כן ומי לא. הילדים לא יודעים להגיד את זה. ילד צעיר לא יכול לקחת על הנושא הזה. ואל תגידו לי ההורים יהיו אחראים. כי גם ההורים, אחרי הכול, עסוקים בשלהם. אולי בכלל האבא והאמא נמצאים באתרים אחרים לגמרי, בחדשות או בדברים אחרים, שבכלל אין להם זמן לזה. פעם ראיתי קריקטורה שמאוד אהבתי אותה, היא באמת מסמלת מה זה הישראלי היום. מראים שם את הסבתא יושבת בסלון, סביבה איזה 10 נכדים וכל אחד באיזה מכשיר טלפון ולמעלה איזה בועה שכתוב שם, והיא מסתכלת עליהם כי היא לא בקטע הזה. בבועה למעלה כתוב "סבתא, באנו לבקר אותך". כן? אז חברה, כל אחד היום עסוק בבועה שלו. אני אומר, את החן יש לאבחן. גם אם מתירים לכמה, חייבים לשים עין. אני אומר לכם אישית, כל כך כואבים הסיפורים שמגיעים אלינו. ומה שאתם יודעים זה סיפורים שמפורסמים. יש גם הרבה סיפורים שאנשים מתביישים לספר. כי אז הוא לא רוצה לבוא ולהגיד אני נפלתי בזה, אני עשיתי את זה. חייבים לדעת שאם אנחנו לא כל אחד ואחד יושב-ראש הוועדה מחויבת, קטי, את גם אשת חינוך, אז את יודעת בדיוק כמה שזה חשוב. אמנם בבית ספר אשכול בעבר לא היה את כל הרשתות והווטסאפים וכל הדברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איזה חגיגה עשינו כשהגיע המחשב הראשון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, אני זוכר את הימים האלה. אבל לכן אני אומר את זה, כבר אז ידעו שמחשב זה מחשב אבל זה גם מכשף. זה יכול גם כן להעביר אדם על דעתו ובכל מיני אתרים למיניהם קיימים הסיכונים. לכן הסימון שביקשו אצלנו בכל אופן בקהילות שלנו, להשתדל, כי זה אף פעם לא נגמר. יש גם סינונים שאפשר לפרוץ אותם. נשתדל להוכיח את עצמו. מסקנת הדברים, אני מאוד מאוד חושב שגברתי יושבת-הראש חייבת לשים יד על הנושא הזה. כשאת אומרת שזה בעצם זכויות הילד, זכויות הילד הבסיסיות זה לקבל הגנה. ההגנה הזאת באה באמצעות זה שגם לחוקק חוקים כאלה. זה לא עניין של חוסר דמוקרטיה או חוסר - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו בגלל זה רוצים לשמוע את משרד התקשורת, שאמור היה להקים צוות. קודם כל, אנחנו רוצים לשאול, אנחנו יכולים להעלות את משרד התקשורת? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> לכן אני אומר, בסיום דבריי, מאוד חשוב לי שגם אתם שם, שימו לב שבמשרדי הממשלה, אם אתם מכירים כאלה שהם תורמים משהו לאותם נערים, אני לא מבין בזה. אבל אם הם תורמים לבודד אותם מאלה שבאמת מזיקים לילדים. למצוא את הדרך להקים איזה שהיא ועדה שהיא ועדת תכנים, שהיא תחליט מה כן ומה לא. גם אצלנו קיימת ועדה כזאת, איזה אתרים כן להיכנס, מה לא להיכנס. לא צריך להתבייש להגיד גם לא. אבל את החן, איך שאמרתי, יש לאבחן. אני מאוד מודה לך. אני מתנצל שאני צריך לצאת לוועדת מדע וטכנולוגיה, שם יש בעיות אחרות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עוברים לתשובות מה שנקרא. משרד התקשורת נמצא איתנו על הקו. אנחנו מאוד נשמח לדעת, תומר. תציג את עצמך בבקשה. אני רוצה שתתייחס לנושא הזה של הקמת צוות מומחים שידון בנושא הזה. אתה זוכר מה? אני הקראתי את זה "החלת עבודת יישום ההמלצות". האם הקמתם צוות כזה? האם הוקם צוות כזה כפי שהוגדר? << אורח >> תומר רוזנברג: << אורח >> אני הצטרפתי באמצע, אז אני לא יודע מה בדיוק אמרת בהתחלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני הקראתי מ-2014 "מדיניות הגבלת גיל השימוש ברשתות חברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות אחרות". ובסיכום: "צוות בראשות מנכ"לית משרד התקשורת, לעניין המוגנות של הילדים שהגיש המלצות". מה נעשה עם ההמלצות? כי אחת מההמלצות זה הקמת צוות מומחים שידון בנושא הזה. אז אתה יכול להגיד לנו מה משרד התקשורת עשה? << אורח >> תומר רוזנברג: << אורח >> אני לא יכול להגיד לכם מאה אחוז ודאות. אין לי את כל הפרטים. אני יודע לבוא ולהגיד שאכן - - - מוקצה, זה נועד לשיח עם חברות התקשורת שבעצם אמורות לספק פתרונות לצרכני הקצה, שבעצם יש שני, יש פתרונות שבעצם הצרכן נותן לעצמו ואתה יכול גם פתרונות שהספק יספק לך. בעצם מראש הגישה לאינטרנט תעבור איזה שהוא סינון מסוים כדי להגן על הצרכן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מעבירים סינון? הרי בכל זאת מדובר על אפליקציות שהן מחו"ל. אין איזה שהוא תו תקן שאתם נותנים במסגרת משרד התקשורת? << אורח >> תומר רוזנברג: << אורח >> אני לא יודע. מההיכרות שלי לא. זה חברות התקשורת שעושות את זה. המשרד לא בסמכות שלו לעשות את זה, ממה שאני מכיר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז מה כן אתם עושים? << אורח >> תומר רוזנברג: << אורח >> חברות התקשורת מספקות את זה כמוצר בעצם. אנחנו, אנחנו עושים איתם שיח כדי שיתנו את השירות הזה. << אורח >> הדר להב: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת, שמי הדר להב מאיגוד האינטרנט הישראלי, מרכזת מוגנות ברשת. הסינון שמשרד התקשורת מחויב לו לפי החוק בעצם עוסק בהגבלת תכנים שרצים באינטרנט. זה לא נכנס לפלטפורמות, זה לא נכנס למשחקים, זה לא נכנס לצ'אטים, זה בטח לא נוגע אליי. מדובר על בלאק-ליסט, רשימה שחורה שבעצם מוציאה החוצה אתרים במידה שהסכמתי לשירות הזה. כלומר, זה בכלל, גם אם היה והפעלתי את זה, זה לא נוגע ולא מגן על הילדים באף אחת מהפלטפורמות שהוזכרו כאן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה, לרינת יש משהו להגיד. << אורח >> רינת בניטה: << אורח >> רינת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רציתי לשאול את הנציג של משרד התקשורת, בעצם בהמשך לדוח של מנכ"לית המשרד לשעבר ענבל משש, אנחנו עשינו איזה שהיא בדיקה וראינו שלצד שיתופי פעולה וולונטריים שמאוד רצויים בין חברות התקשורת, בהרבה מאוד מדינות קמו כבר גופים רגולטוריים. והשאלה איפה אנחנו עומדים מהבחינה הזאת? זאת אומרת, יש לנו מנגנונים של אכיפה, יש לנו סיוע של משרד החינוך, יש כמובן את האחריות ההורית. אבל איפה הגוף בישראל שיקבע ויתווה מדיניות ויקבע גם את מנגנוני האכיפה? האם יש איזה שהיא כוונה להקים גם גוף כזה בישראל? << אורח >> תומר רוזנברג: << אורח >> אני לא בקיא באיזו שהיא כוונה להקים איזה שהוא גוף כזה או אחר בישראל. צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תומר, תעביר הלאה. זה לא, באמת. זה לא רציני שאתה עולה לזום, חס וחלילה אין לי שום דבר כלפיך. אבל אנחנו מצפים לתשובות ממשרד התקשורת וזה נורא חובבני. אנחנו לא מקבלים שום תשובה. אלה ההמלצות, אני לא יודעת אם אתה רואה את זה, וחלוקה לפי משרדים. ולכם יש חלק נכבד. אתם אלה שהקמתם. אתם מרכזים את כל הנושא הזה של ועדה בין משרדית ואנחנו לא שומעים לא המלצות, לא תוכנית עבודה, לא פתרונות, כלום. זה נשמע קצת לא רציני. באמת, מנהלת הוועדה, אולי כדאי להוציא מכתב למשרד התקשורת. זה פשוט זלזול במה שאנחנו עושים פה בוועדה. אנשים הגיעו פה מכל הארץ. ועל כל דבר שאנחנו פונים אנחנו מקבלים תשובה שהוא לא מוסמך לענות על זה. כי זה אחד הדברים החשובים ביותר, לדעת לאן זה מתקדם. << אורח >> הדר להב: << אורח >> חה"כ קטי, אני אשמח להשיב לדברייך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לפני כן, אני רוצה לשמוע את נופר טל, אמא שמייצגת את כל מה שקשור להורים. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני אגיד, קודם כל, אני יושבת ראש ועדת תובענות ייצוגיות ונגזרות בלשכת עורכי הדין, שתכף אני אסביר למה זה קשור. אבל אני בעיקר וכאן כאמא של גאיה, של ילדה בת שש. אחד, דיברו פה הרבה על משפט. חבר'ה, טכנולוגיה, והיא אמרה את זה נכון, הטכנולוגיה מקדימה את המשפט. מה שלא נחוקק היום, מחר יהיה משהו מעבר. בחוק היום הקיים, חוק הגנת הצרכן, צו סימון טובין, יש על משחקי מחשב, כל משחק מחשב שהיו מוכרים פעם בקופסה, היה צריך לשים סימון 14 עם X, תכנים אלימים וכו'. החוק קיים. אבל מה לעשות, הטכנולוגיה רצה קדימה ואין סיכוי שנצליח וגם לא חושבת שזה ישים. לכן הכלים או החינוך זה מה שחשוב. אבל אני בפתח הדברים מבקשת להודות לכבוד היו"ר. הדיון הזה הוא סופר חשוב וגם שמחתי לשמוע שיהיו דיוני מעקב כדי לראות מה קורה. לא הייתה לי ביקורת, להיפך, אני מאוד מעריכה את העבודה הזאת. אני מופתעת לשמוע שזה קיים, כי לצערי הרב עובדים פה מאוד קשה. אני באופן אישי גם קוראת את הדוחות של 105. היא אומרת דברים מדהימים שהם עשו במשרד החינוך, זה לא מגיע לשטח. זאת אומרת שבבתי הספר זה לא קיים. אז הם יכולים להכין מערכים נפלאים, אבל אם לא, אם אין יישום אז מה עשינו בזה? במאקרו זה נחמד. אחד הדברים הטובים ביותר שעשיתי בחיי - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, שנייה. הערה נכונה. מי מפקח על יישום התוכניות שהצגת לדוגמה? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אנחנו מעבירים סקר יועצים אחת לשנה שבו הן מתבקשות לדווח מה נעשה בתוכניות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אולי כדאי לעשות את זה לא אחת לשנה, אלא לעיתים תכופות יותר. כי אם אומרת כאן אמא שגם מייצגת את כל הנושא הזה של תביעות ייצוגיות, היא נציגת הורים, זה הכי אותנטי. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לגמרי. אבל אני חייבת לציין שדווקא בתחום הזה היועצות מדברות על הכי הרבה עשייה. זאת אומרת, זה אחד הנושאים שהכי הרבה עוסקים בהם בתוך בתי הספר, בתוך המסגרת. אבל בסדר, תמיד יש פערים לצערי. אנחנו עובדים מאוד קשה שהפערים האלה יצומצמו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר. אבל קחי את זה לתשומת ליבך, צריך לעשות את זה. הלאה, נופר. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני רוצה לומר, אחד הדברים הטובים ביותר שביום שאני אלך אני אדע שעשיתי בחיי משהו טוב, אם מישהו זוכר את אפליקציית בליינד ספוט, שעמדו מאחוריה אנשים עתירי ממון – והיא לא קיימת. כולל רומן אברמוביץ', שעד היום השם שלי עושה לו רעידות בגוף. היא לא קיימת יותר. הם רצו לצאת להנפקה. הם הגיעו לתשקיף לבורסה והצלחנו לחסל אותם. תביעה ייצוגית, הייתה פה השדולה נגד אלימות עם חה"כ רויטל סוויד, שהכרתי אותה מלשכת עורכי הדין. ובזכות תביעה ייצוגית בעצם הצלחנו לעורר איזה שהוא שיח ובעצם להעיף אותם. גם פה, שוב, הדיון פה הוא לא רובלוקס. כי רובלוקס זה אחד. בעצם זה מה שנקרא אחד התסמינים, זו לא המחלה. לכן אני אומרת, יש משהו שהוא מבחינתי חשוב. לגבי משרד החינוך, משרד החינוך מאשר את תכני הלימוד בבתי הספר. נכון? אין היום ספר לימוד שנכנס שאין עליו סטמפה "אושר בשנת" כך וכך ומספר אישור. כל מה שקשור לתקשוב בבתי הספר כאילו זה עולם אחר. איך אני בכלל נחשפתי לכל הדבר הזה? ואני אמא עם אחריות הורית ושיח ושקיפות וכל מה שצריך. אני לא אומרת את זה בזלזול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך נחשפת? << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני אסביר. הבת שלי באה אליי, אין לה טלפון. יש לה את שלי ומידי פעם, מה לעשות, מגדלת אותה לבד, נותנת לה את הטלפון. כמובן אני יודעת, 'אמא אני יכולה זה?' 'את יכולה להתקין לי רובלוקס?'. 'מה זה רובלוקס?', 'זה אפליקציה שיש לנו בבית הספר'. ילדה בכיתה א'. אוקיי, התקנתי. עוד לא הספקתי להתקין ובאה עוד אמא לאסוף את הילדה שלה. ואני אומרת לה תתקיני רובלוקס, תקשיבי, כנראה שזה משהו חינוכי של בית ספר. עוד לא הספקתי להתקין קופץ לי הפוסט של מור. מתקשרת אליה אומרת לה מור, מה זה? היא אומרת לי כנסי, כנסי. אני אומרת לה מה? זה של בית ספר. היא אומרת לי של בית ספר? למחרת כבר הפעלתי את היועצת. סגנית מנהלת, אני מבקשת לדבר איתה כי אמרו לי היא בית הספר התקין. זאת אומרת, הילדים רק היו צריכים להקליק. אמרו להם תיכנסו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בית הספר הזמין? << אורח >> נופר טל: << אורח >> בית הספר התקין את זה על המחשבים. ואז אני אומרת לה מה זה? תראי, היה אישור. ואז כאשר ביקשתי לקבל את האישור זה השתנה ללא היה איסור. אמרתי לה אוקיי, אין בעיה. ואז אמרו לי מחקנו את זה. אבל אומרת לי מנהלת בית הספר 'שתדעי, מחקנו את זה בגללך'. בגללי, אני אשמה. 'מחקנו את זה, אבל תדעי לך שאם הם יתקינו את זה מחדש אין לי מה לעשות'. עכשיו אני אומרת לה 'מה זאת אומרת?' אצלי במשרד, כולה שלושה מחשבים, את לא יכולה להיכנס לפייסבוק. אני רציתי להיכנס לאתר ההטבות של מפעל הפיס בגלל שיש לי בהגדרות נגד הימורים זה לא נתן לי את ההטבות. לדלתא, המזכירה שלי רצתה לקנות, היא לא יכולה להיכנס כי זה זיהה את זה בגלל הלבשה תחתונה כאולי פורנו. בבית ספר אין אפשרות, כמו שאמר כבוד הח"כ לעשות חסימות, לייצר חסימות? דבר שני, כאשר מתקינים תוכנה, הייתי מצפה שמשרד החינוך, אגב, זה גם הבריאות, זה בריאות הנפש. אבל אני אומרת, שמשרד החינוך, כמו שהוא מאשר כל תוכן לימודי, כל ספר שנכנס, כל תוכנה שמותקנת על מחשב בבית ספר. זה א'-ב'. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חשוב מאוד. את אומרת דברים חשובים. << אורח >> נופר טל: << אורח >> יש אחריות הורית. אבל אני חושבת שבית ספר, אני מיד מסיימת, באמת, מיד מסיימת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את אומרת דברים חשובים מאוד. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני אומרת, יש אחריות הורית ואוי ואבוי אם לא. אבל יש לנו את Education שאני כל היום מקבלת הודעות ממשרד החינוך, כי אני נרשמתי. אמרתי לכם, אני אמא שעם כל העבודה והקריירה סופר פעילה ונוכחת. הזמנה אחת, קיבלתי מלא הזמנות בתקופת המלחמה חוסן, אני חייבת לומר, חבל על הזמן. נתנו לי כלים לחנך, להיות שם בשביל הילדה, מדהים. פעם אחת לא קיבלתי משהו שקשור למוגנות ברשת. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> רק התחלנו. << אורח >> נופר טל: << אורח >> לא, אני באפליקציה כבר שנים, איך קיבלתי את כל העניין? שנייה, אני אומרת, אני שנים, כבר שנתיים אחורה. המלחמה לא מהיום. והדבר הנוסף הוא שהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, אני קוראת את הדוחות והודעה לציבור. איפה ההודעות האלה לציבור? זה מתחבא. אם אתה לא עושה חיפוש לא יודעת. אבל דבר כזה יוצא, כמו שהמורות, יש לכם את הסמארט-סקול, שכל היום אני מקבלת הודעות, שיהיה בסמארט-סקול, שההורים יראו את זה. נכון, מי שיתעלם ויעצום עיניים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי לחייב? זה כמו שקונים את חפיסת הסיגריות ולמטה כתוב שזה מסוכן לבריאות. אולי לחייב - - - << אורח >> נופר טל: << אורח >> בחנויות אפליקציה. יש, אבל הילד מתקין. שוב אני אומרת לך, תראי, יש סימונים. דיברו פה המון, אבל לצערי הרב, ויש פה את עו"ד עידן בן דוד, הוא עם יותר מודעות, כי הוא גם גיימר. אני פחות בנושא הזה. אבל היום בחנות אפליקציות יש דירוג, יש גילאים. זאת אומרת, הדברים האלה קיימים. אבל ביני לבינך, בואי, כבוד היו"ר, בואי נגיד את האמת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין אכיפה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> עזבי את האכיפה, בואי נדבר על האמת. לגברתי יש פייסבוק, גם לי יש פייסבוק. מי מאתנו ישב לקרוא את כל תנאי השימוש אי פעם בפייסבוק כאשר נרשמנו. עוד שולחים לך, כמה מכם קיבלו בחודשים האחרונים בעקבות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות את ההודעה עדכנו את תנאי הפרטיות, אנא קראו והסכימו. אני רוצה שירים פה את היד אחד או אחת שקראו את כל התנאים ולא לחצו הסכם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אגיד לך מה אני רוצה. את מכירה את זה כשאת לוקחת הלוואה מהבנק ואתה חייב לעבור על הנקודות האלה, או מביטוח לאומי שאתה רוצה לגבות או להסביר את עצמך? אתה חייב לעבור ולסמן, נכון יש עיגולים כאלה שאת מסמנת "וי" על זה ומתייחסת. אולי צריך לפרק את זה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> עכשיו אני אגיד לך משהו. יושב פה הילד הזה, שאני מכירה רק את הפרצוף שלו כי היה איזה פעם על משחק אחר בכלל. נראה לי, איפה הם היו? בהיכל מנורה, לא יודעת מה. ברול סטאר. נו, בבקשה, מצטערת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תכף עידן ידבר, הוא אחרייך. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אני בומרית. אבל אני אומרת, יושב פה הילד הזה. עכשיו, הילד הזה, מה אתם רוצים ממנו? סליחה, הוא עושה את שלו. הוא לא אחראי על הילדים שלנו, הוא לא אחראי על החברה שלנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ההיפך, אבל בואו ניתן לו לדבר. << אורח >> נופר טל: << אורח >> הוא לא אחראי על החינוך שלהם. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הגענו אליך עידן היקר. אגב, עידן עושה גם דברים נפלאים. הוא מגן על ילדים. אני יכולה להגיד לך את זה, את יודעת, מלביא. שלביא מאוד התרגש מכל האירוע, בעיקר מזה שמביאים את עידן. אז אני יודעת כמה שעידן משפיע על הילדים ומשפיע לטובה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> ועדיין אין לו שום אחריות מבחינתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. אבל בוא נשמע מה הוא עושה. עידן. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, חה"כ קטי שטרית, שהזמנת אותי לכאן. אני מתרגש להיות כאן. אני עידן, או כמו שהילדים מכירים אותי "דה כהן". אני יוצר תוכן וגיימר שמתעסק בתחום הזה כבר שבע שנים. התחלתי בתור ילד ששיחק במחשב בגיל 15 ופיתחתי את זה לקריירה של ממש, מה שאני מתעסק בו היום. קודם כל חשוב לי להגיד שאני לא נציג של רובלוקס, אני לא באתי מטעם רובלוקס. אין לי עניין. אני בכלל, תופתעו לגלות, די חדש אפילו במשחק, משחק בזה בסך הכול שלושה חודשים. באתי לכאן קודם כל כדי לייצג את הילדים, לייצג את הקהל שלי, את הדור הצעיר. ממש אתמול עשיתי שידור חי ביוטיוב, אני מידי ערב עושה לייבים ביוטיוב. אני מניח אם חלקכם הורים יצא לכם לשמוע אותי בבית. היום ביוטיוב יש לי קרוב ל-800,000 עוקבים. עשיתי הרבה דברים גדולים בקריירה. << אורח >> קריאה: << אורח >> עובר את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. אם זה היה פריימריז הוא היה כבר ראשון. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> אז האמת שממש אתמול שיתפתי את הקהל שלי שהוזמנתי לוועדה ואמרתי להם, ממש כל דבר אני שואל אותם מה אתם אומרים ומה אתם חושבים. הילדים יודעים על מה שקורה עם הנושא של הרובלוקס ועל הכתבות שהיו. הם מעורבים בזה. שאלתי אותם מה אתם אומרים. בפה אחד כולם אמרו לי קודם כל ללכת ולהביע את הצד שלהם ואת מה שהם חושבים ויש להם להגיד. אז באתי פה קודם כל בשמם. אני יודע שיש כאן הורים שהם מפחדים, כועסים ואני מבין את זה לגמרי, על כל הנושא של הרובלוקס. באמת יש הרבה דברים שהם לא טובים. אבל גם אני פה כדי להציג רגע את היתרונות ואת הדברים הטובים שאפשר לעשות בגיימינג. בתור מי שמדבר עם עשרות אלפי ילדים ביום אני שומע את החששות האלה כל הזמן. אני שומע אותם והם משתפים אותי. אני לא מדבר כאן בתור יוטיובר, אני מדבר כאן בתור אח, בתור בן ובתור – בעזרת השם – הורה לעתיד. אני מבין את הפחד. אני, בשונה מהרבה יוצרים, בוחר להתמודד איתו ולא לברוח ממנו. זאת אומרת, אני מעדיף ובוחר להיות שם בשביל הילדים. מידי ערב אני עושה לייבים של באמת שעות על גבי שעות ומחזיק מאות אלפי ילדים בשידורים חיים. הכול התחיל בזה שגם אני הייתי ילד בעולם הזה. אני התחלתי בתור גיימר שמשחק במחשב ומשם התפתחתי לעולם הזה. גם אני חוויתי את הסקאמים שאולי חלקכם הורים, אתם מכירים את זה. רמאויות, חוויתי הכול. ומתוך הבעיה בעצם גם הקמתי את הפרויקט שלי, את הפורמט שקוראים לו צייד הסקאמרים, שזה משהו שאני עושה אותו ביוטיוב כבר הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תסביר את זה, מה זאת אומרת צייד סקאמרים? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> צייד הסקאמרים זה בעצם פורמט בו אני בא בתור עידן דה כהן ומתווה ערכים ודברים טובים לדור הצעיר. חלקם, יש כאלה שבוחרים לגנוב אחד מהשני ולעשות דברים כאלה. אז בתור יוצר שהם מאוד מעריכים אותי ומקשיבים לי, בשידור חי אני אומר להם ומלמד שלגנוב זה לא הדרך הטובה. ואני בעצם גם יוצא לי לפעמים לתפוס את אותם ילדים שגרמו לילד אחר לבכות. אני בא ומדבר איתם בתור ממש כאילו אח שלהם, אחד לאחד, ומסביר להם שזו לא הדרך. אני גם נותן לקהל שלי לדעת שגם לסליחה יש משמעות. זאת אומרת, אם ילד עשה טעות אני נותן לו גם את המקום להבין שזה לא הדבר הנכון לעשות ואפשר גם לתקן. זאת אומרת שזה לא סוף העולם אם הוא לקח ממישהו אחר ואפשר ליצור קהילה טובה יותר ככה. אז בעצם זה פורמט שאני באמת עושה אותו בלייבים המון זמן והמטרה שלו זה להגן על הילדים ולהחזיר להם, במקרה של המשחק רובלוקס, את מה שגנבו מהם. שאני עושה את זה מידי ערב ובאמת הצלחתי לעזור להמון ילדים. אני עושה את זה מתחושה של שליחות. זאת אומרת, אין אף אחד שמינה אותי לעשות את זה או משהו, אני עושה את זה מרצון עצמי. אני גם יוצר דרך זה תוכן שהקהל מאוד אוהב לצפות בו וגם מנסה לתת את הערכים שעליהם גם חונכתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עידן, הפורמט הה שאתה מדבר עליו קיים לא רק בישראל? הוא קיים בעוד מקומות או שזה משהו שאתה המצאת תוך כדי זה? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> זה פורמט שאני יצרתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאתה יצרת אותו? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רובלוקס עצמו לא מתערב לך בזה? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> לא, האמת שלא. אין לי קשר ישיר עם המשחק עצמו. אני בסך הכול יוצר תוכן. כמוני יש עוד מיליוני יוצרי תוכן בעולם שיוצרים תוכן סביב המשחק רובלוקס. רובלוקס, חשוב רגע להגיע, זה פלטפורמה. זה בעצם פלטפורמה שבתוכה יש מיליוני משחקים. משחקים שחלקם שליליים וחלקם חיוביים. זה כמו גוגל. שבגוגל יש דברים טובים ודברים טובים פחות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה יכול לכוון את הילדים לא ללכת לכיוון של המשחקים השליליים? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> זה מה שאני עושה ומנסה לעשות. תמיד להתוות להם ערכים טובים ודברים טובים. אני יכול להגיד לך שמעבר לזה שבעצם מאז הפורמט שאני עושה את צייד הסקאמרים ונותן להם ערכים ומסביר להם איך לפעול. אני מקבל באמת המון הודעות ורואה את השינוי פיזית בשטח שילדים כותבים לי שממני הם למדו איך לא ליפול לסקאמים. זאת אומרת, איך לא להיות פראיירים. ואני מרגיש שזה גם מאוד נותן להם כלים שבעזרתם הם יודעים איך להתנהג במשחק בצורה בטוחה יותר. הם נהיים גם באמת חברים אחד לשני ונהיים שגרירים של טוב, שזה מה שאני מנסה להעביר אצלי ברשת. מעבר לזה, אני בלייבים שלי מרים ילדים שעוברים חרמות, נותן להם מקום לדבר. אני בעצם מנצל את הפלטפורמה שקיבלתי, את הבמה שיש לי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה מדווח על החרמות, למשל לגורמים כמו משרד החינוך? הרי יש במשרד החינוך אגף שלם שמטפל בנושא הזה. יש דרך לחבר בינך וביניהם להציג את החרמות? או שאתה מרים בסך הכול לילד? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> קודם כל, אני אין לי קשר ישיר למשרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי כן יש לך ל-105. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> עם 105 נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה עובד עם 105. אז כדאי אולי שמשרד החינוך. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אנחנו נשמח ליצור קשר, זה בכלל מעניין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. כי שימי לב מה הוא אומר, הוא אומר אני מסנן את האפליקציות, בתוך האפליקציה עצמה יש כל מיני, בדרך לכאן הנכד שלי הראה לי. והוא מעביר ככה ואני רואה פשוט מאות של, זה לא רק להיכנס לאפליקציה. יש לזה תתי אפליקציות בפנים. ואין שליטה, אין פשוט שליטה. << אורח >> תומר מילוא: << אורח >> ממש כמו אפסטור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה מייצר משחקים, נכון? אנחנו נגיע גם אליך. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> אני רוצה להגיד באמת שמעבר לזה אני מרים ילדים שעוברים חרמות. נותן להם מקום לדבר. לוקח את הלייב שלי ומעלה אותם בלייבים, גורם להם להרגיש שווים ושאני פה איתם. זה המעט שאני יכול לעשות ואני עושה את זה. זאת אומרת, הילד שבכיתה אמנם לא הכי מקובל ויש לו פחות חברים או השפילו אותו או הרביצו לו או עשו לו דבר כזה או אחר הוא יודע שברגע שהוא מגיע אליי ללייב הוא המלך של הלייב. וזה מה שאני גם נותן לקהל שלי את ההזדמנות. סתם דוגמה, היה לי מקרה עם בחור בשם ליאם, שבאמת נכנס אליי לשידור ושיתף אותי במה שהוא עובר בבית הספר. אז אני באותו רגע אמרתי, קודם כל עזרתי לו, הבאתי לו דברים במשחק שזה גם איך לקחתי את המשחק רובלוקס והשתמשתי בו לטובה. הבאתי לאותו ילד ברים טובים והפכתי אותו להיות הילד הכי נערץ בבית ספר בנושא של הרובלוקס. כי הפכתי אותו ממישהו שהחרימו אותו למישהו שפתאום הוא היה בלייב של דה כהן ויש לו את הדברים הכי שווים. זה באמת איך אני מנצל את זה לטובה. אני גם נותן לקהל שלי להביע כלפיו תחושת אהבה ולהגיד לו אנחנו אוהבים אותך והכול טוב ואתה איתנו. זה באמת מה שאני יכול להגיד שהרשת והגיימינג לא רק פוגע, הוא יכול ממש גם לרפא ולעשות דברים טובים. אני רוצה רגע להתייחס לרובלוקס. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שלחת לנו סרטון, יש מצב להפעיל אותו? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> נכון, בטח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי עכשיו נפעיל אותו? אתה יכול להמשיך לדבר עד שהסרטון יעלה. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> זה סרטון, כמו שסיפרתי על ליאם, שליאם נכנס אליי ללייב ובעצם בהתחלה הוא גנב ממני כביכול משהו, מבלי לדעת שאני דה כהן. באותו רגע חשפתי שאני דה כהן והוא שיתף אותי במקרה שלו וכך פעלתי. זה היה מול 15,000 צופים בשידור חי. זה הגיע לקרוב לחצי מיליון צפיות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחר כך אני צריכה לדבר איתך לגבי השעות, זה משהו שאני צריכה לדבר איתך על זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא סוגרים את הוועדה עד שסוגרים את הנושא הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, כן, עד שלא סוגרים את הנושא הזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> של האיוונטים. << אורח >> מור דקל: << אורח >> הוא לא אחראי על זה, הוא אחראי על הלייב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, מור, אני באמת רוצה לומר שאני עשיתי סוג של סקר. הוא באמת, הוא באמת נערץ. אני רוצה להקפיץ אותו למצב שבו אפשר להשתמש. זה מה שקשה לי להסביר למשרד החינוך. << אורח >> מור דקל: << אורח >> הילדים שלי אמרו לי לפני הוועדה 'אמא, אל תריבי עם דה כהן'. אמרתי 'ההיפך, אני מחפשת את גיבורי העל האלה, שמדברים את השפה'. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא אכנס הביתה אם אני רבה איתו. << אורח >> מור דקל: << אורח >> דה כהן מדבר את השפה שאני ואת ומשרד החינוך לא יודעים לדבר אותה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זהו, של הילדים. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אנחנו צריכים את השגרירים האלה, לעבוד איתם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיוק. את יודעת, הנושא הזה של לדבר עם השפה הנכונה, שמענו את זה גם בתקופת המלחמה, אני לא רוצה להזכיר מי אמר את זה. צריך לדבר לא עם סושי, עם חומוס. צריך לדבר עם האנשים בשפה, עם הילדים צריך לדבר בשפה שלהם. וזה נורא נורא קשה להסביר להם, בעיקר למשרדים, שזו התוכנית שלהם. יושבים, וחלילה אני לא רוצה לפגוע באף אחד. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, כי נקודת המוצא היא לא נכונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, הייתי ראש מטה של שר החינוך ואני גם באה מהתחום הזה. אני מכירה. ולא יתכן שלא יכניסו לתוך מערך בניית התוכנית, אני לא אומרת את זה לגבי עידן. כל מי שבסגנון, בואו נשמע מה אתה אומר. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> קטי, כאשר סיפרתי לך על תוכנית עמיתים ומשפיעים זה בדיוק מהמקום הזה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אומר פה תומר מילוא שהבעיה היא שאף אחד מאתנו לא מבין במה מדובר בכלל. << אורח >> תומר מילוא: << אורח >> הבעיה שלי פה בדיון הזה, שבאמת אנחנו מאוד מקובעים ואנחנו לא באמת מכירים מה זה רובלוקס. אני תומר, אני מפתח משחקים ברובלוקס כבר שלוש שנים. יש לי סטודיו שהוא בין המובילים בפלטפורמה בעולם. אני באמת, באתי להגיד פה משהו אחר בכלל, אבל אני רוצה להגיד לכם שאתם לא בכיוון. אתם קוראים לזה משחק. זה לא משחק. לפני חצי שנה היה משחק אחר ברובלוקס והיום יש משחק אחר ברובלוקס ועוד חודש יהיה משחק אחר. כל משחק צריך גישה שונה לבוא לאנשים ובאמת ללמד אותם אחריות מהי וכל הסכנות. לכל משחק יש סכנות אחרות. אני חושב שהדיון צריך לבוא על פר משחק ולא על פלטפורמה. הבנתם מה אני אומר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, נכון. אנחנו רוצים לראות את הסרטון ולהמשיך לתת לעידן לדבר. (מוקרן סרטון) << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> זה בעצם סרטון שהוא חלק מסרטון גדול שליאם שיתף אותי במקרה שלו. זה ממש חלק קטן מאוד מהסרטון שבו בעצם שמעתי אותו וישר, בלי, אני קודם כל תמיד אומר להם לשתף את ההורים. לשתף את אמא ואבא, לשתף את המורים. אני לא הוסמכתי לטפל בדברים האלה. אבל מה שאני יכול לעשות זה לקחת את אותו ילד שחזר מבית הספר ובא עצוב לבית ושהוא נכנס אליי ללייב אני בוחר לשמח אותו ונותן לו כלים שבעזרתם הוא צריך לפנות להורים שבסוף ההורים והמורים הם אלה שבפרקטיקה בבית הספר יוכלו לעזור לו. אצלי במקרה הזה שמחתי לשמח אותו ורגע להעלות לו חיוך על הפנים אחרי כל מה שהוא סיפר לי. אני רוצה רגע להתייחס לנושא של רובלוקס. כי לדעתי הרובלוקס זה לא הבעיה. הבעיה היא האנשים שמנצלים את אותה פלטפורמה לרעה. הפדופילים, הרמאים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הילדים שיושבים פה סיפרו את זה, סיפרו את הדברים האלה. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> אני חושב שהם צודקים לגמרי. מי שצריך להיענש זה אותם אנשים. ואני באתי רגע להגיד שהילדים התמימים שמשחקים עם חברים שלא עושים שום דבר רע, רק נהנים מהמשחק, ובוחרים באמת לשבת בו והשקיעו שעות על גבי שעות. וזה משחק שמשיגים בו דברים, וממש הילדים מושקעים בזה רגשית. ילדים ממש מעבירים עם זה את היום ובאים לבית הספר ומתלהבים. זה לא המקום לדעתי שאותם ילדים שבאמת עוסקים בטוב צריכים להיפגע. קודם כל אני רוצה להגיד שאני באמת מבין את זה ובאתי לפה כדי להציג את הצד החיובי של מה שאני מנסה לעשות ברשת עם הפלטפורמה. ואני חושב שאם נחסום לילדים את הרובלוקס זה לא הפתרון. זה פשוט יעביר אותם למשחק אחר ושם יחכו להם אותם אנשים, רק הפעם בלי שנדע על זה. הפתרון לדעתי הוא לא לסגור את המשחק, אלא לפקח, לחנך וללמד איך הילדים צריכים להשתמש נכון באינטרנט. זה בדיוק כמו שמלמדים אותם איך לחצות את הכביש. כך אני חושב שצריך ללמד אותם גם ברשת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. הדר. << אורח >> הדר להב: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה קודם כל להתחבר לנקודה שעכשיו עידן אמר. צריך להבין, יש איזה שהוא גורם מחבר בין כל המשחקים בתוך רובלוקס ומחוץ לרובלוקס שבעצם החוק לא, החקיקה כיום עדיין לא יודעת לתת לזה מענה. וזו בעצם הנקודה העיקרית ואני אשמח גם להציע אחר כך פתרונות בתוך זה. בשונה מהרשתות החברתיות, שזה בהחלט רשת חברתית לכל דבר, אבל יש פה איזה שהוא מרכיב נוסף שלמעשה הילדים נכנסים לתוך המרחב הזה עם איזה שהוא ייצוג גוף. יש להם שם גוף בתוך המרחב הזה וזה מאפשר עוצמה חזקה יותר של הפגיעות. אני יכולה לתת ציטוט של אמא שפנתה אלינו לאיגוד האינטרנט הישראלי. היא אמרה ככה: הבת שלי בת שמונה, אני מתנצלת ילדים שאתם צריכים לשמוע את זה. אבל זה העולם. הבת שלי בת שמונה, שיחקה עם דמות גברית, עם אווטאר בדמות גברית, עם בוקסר בלבד ששידל אותה ללבוש בגד ים ולהיכנס איתה לאמבטיה ולמיטה. היום החקיקה למשל לפגיעות מיניות לא יודעת לתת מענה לפגיעות שנעשות בין אווטארים. זאת אומרת זה לא ייצוג בין בני אדם בשר ודם וזה לא בין בני אדם מרחוק. זה בין אווטאר לאווטאר והעוצמה כאן היא לא נופלת מעוצמה של פגיעה מינית במרחב הפיזי. הייתי רוצה לתת לזה איזה שהוא מענה. << אורח >> תומר מילוא: << אורח >> סליחה שאני קוטע אותך, אני אשמח לשאול שאלה. איך הוא בעצם תקשר איתה לבצע את הפעולה? << אורח >> הדר להב: << אורח >> יכול להיות שזה נעשה דרך הצ'אט ויכול להיות שזה נעשה דרך - - - << אורח >> תומר מילוא: << אורח >> כי זה מעניין. שתדעו שרובלוקס באמת המודרציה של הצ'אט עכשיו הם מאוד שינו אותה בגלל כל מה שקרה והיא מאוד חזקה. גם אם עכשיו תדווחו על מישהו לשווא יש סיכוי גבוה שהוא באמת יקבל עונש על המעשה. << אורח >> הדר להב: << אורח >> אז רגע, שנייה. קודם כל, אני מתחברת - - - << אורח >> תומר מילוא: << אורח >> אני גם מקבל הרבה דיווחים ולפעמים הקאונט שלי פתאום יורד, שאני אפילו יוצר מאוד מוכר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה אומר שרובלוקס בעצמו, רגע, שנייה, אמרת דבר חשוב. רובלוקס בעצמו משגיח? אבל שמענו מהחבר'ה הצעירים שאמרו שהם דיווחו ועונה להם בוט. << אורח >> הדר להב: << אורח >> אני אתייחס בדיוק לנקודה למי אפשר לדווח וכיצד. אבל קודם כל, לפני הכול, צריך להכיר. החקיקה הקיימת בישראל צריכה להכיר שיש עולם נוסף שהיום החקיקה הקיימת לא יודעת לתת לו מענה. זה דבר ראשון. דבר שני, להקשיח או לייצר איזה שהיא רגולציה על פלטפורמות שהיום לא קיימת בארץ מלבד נושאים אזוטריים שלא קשורים לפגיעה באדם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בגלל זה אני רוצה גם לעבור לפרקליטות. << אורח >> הדר להב: << אורח >> והדבר האחרון בבקשה. באיגוד האינטרנט הרגל השלישית החשובה זה בעצם חינוך. ודיברנו על זה. באיגוד האינטרנט אנחנו גם מייצרים תכנים שמסבירים ונותנים היקף וגם הכי חשוב, קו הסיוע לאינטרנט בטוח, ואני מזמינה גם ילדים, חלילה שלא תיפגעו, אבל גם ילדים, גם ארגונים, ליצור איתנו קשר. בגלל שלנו יש קשר ישיר. אנחנו עומדים בקשר ישיר אל מול הפלטפורמות החשובות, בהן גם רובלוקס. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את חייבת לסיים, כי יש לנו עוד דוברים. << אורח >> הדר להב: << אורח >> משפט אחרון. בהן גם רובלוקס. והיעילות של המענה שלנו כשאנחנו פונים אליהם מאוד מהר, מאוד אפקטיבי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. הפרקליטות. חבל שלא הגעתם לכאן, כי הדיון מאוד חשוב. בסך הכול הכללי אנחנו מנסים לדבר על אכיפה גם. והאם הוגשו כתבי אישום? הציגה חברת הכנסת, אני לא יודעת אם היית בתחילת הדיון, אבל היא הציגה נתונים. אני אשמח מאוד אם תתייחס לנתונים שהיא הציגה. << אורח >> איתי גוהר: << אורח >> דבר ראשון, אני אפתח ואני אגיד גם כן שאני מברך על הדיון הזה, בתור אב לשלוש בנות. הדיון הזה הוא מאוד חשוב. בפרקליטות אנחנו מקבלים תיקים מהמשטרה. ואם יש בדיון הזה פוטנציאל לחסוך מקרה קשה שמגיע אלינו או לחסוך פגיעות, ללא ספק זה מבורך. מבחינת הנתונים שהציגה חה"כ עזוז אז היא דיברה על נתונים שנוגעים לתיקון 10, מה שמכונה חוק הסרטונים. אני לא מכיר את המסמך שהיא החזיקה, אבל למעשה היא דיברה על תיקי חקירה רבים שמתורגמים למעט כתבי אישום. אבל את העניין הזה אפשר ליישב בצורה יחסית פשוטה. כי למעשה כתבי האישום שאנחנו מגישים, בטח כתבי האישום שאנחנו מגישים ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הם מכילים המון תיקי חקירה. למעשה יש לנו כמה תיקים, כמה כתבי אישום שהגשנו שמכילים כל אחד מהם כ-200 תיקי חקירה, שמבטאים כ-200 הפצות של נפגעות שונות. למעשה במחלקת הסייבר אנחנו התחלנו פעילות מאומצת בנוגע לחוק הסרטונים. אנחנו התחלנו את זה ממש בתחילת 2020 במטרה להעלות את רף הענישה. הנתונים מדברים בעד עצמם. אנחנו היום מכניסים נאשמים לכלא, התיקים האלה מתנהלים גם במעצר. רק שבוע שעבר התקבל גזר דין בנוגע לנאשם שהפיץ נפגעות בטלגרם והוא נכנס לארבע וחצי שנים. כלומר, גם יש אכיפה וגם רף הענישה עולה. ואנחנו גם רואים את המגמה שהוא ממשיך לעלות. יש לנו עוד תיקים שאנחנו כרגע מנהלים וגם תיקים שיוגשו בהמשך. אנחנו לא עוצרים. אז רק בשביל לגשר על הפער בין כמות החקירות לבין כמות כתבי האישום, אז חשוב לי להגיד שכתבי אישום מכילים המון תיקי חקירה. ממש יש כתבי אישום שמכילים כ-200 תיקי חקירה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל בכל זאת הפער, 105 הציגו פה נתונים של מספרים הרבה יותר גדולים. אני יודעת שלא כולם על הרף הפלילי. << אורח >> נאווה כהן אביגדור: << אורח >> זה לא אותם אירועים. כלל האירועים שטופלו מפברואר 2018 ועד היום שציינתי את המספר של 73,000 זה כלל האירועים. שני שליש זה אירועים אזרחיים שבכלל אין להם פן פלילי. זה פה מדובר על הטרדה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל אנחנו לא צריכים לחכות שזה יגיע למספר של 200. זה פוטנציאל. מה שאת אומרת ומציגה זה מספר מאוד גדול של פוטנציאל מאוד גדול. רק לסיכום אם יש לך עוד משהו להגיד. << אורח >> איתי גוהר: << אורח >> אני יכול גם טיפה לספר, אני מנהל את צוות הסרת תכנים, שזה הצוות שפועל מול הרשתות החברתיות להסיר תכנים מהרשת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק גם עם מוקד 105, גם עם צה"ל, גם עם שירות הביטחון הכללי ועם גורמים נוספים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי אנחנו גם קיבלנו תלונות של הורים שכתבו שהילדים נכנסו אליהם גורמים פרו פלסטינאים שתקפו את הילדים והאשימו אותם. גם זה נושא שאולי כדאי גם לדווח לשב"כ בנושא הזה ולהיכנס ולעבות אתכם כצוות. כי זה באמת משהו שהוא חדש, שהוא שנתיים פחות או יותר קיבל תאוצה יותר גבוהה. << אורח >> איתי גוהר: << אורח >> אנחנו באמת פועלים בצורה מאוד מאומצת. הנתונים שלנו מתעדכנים כל הזמן. אנחנו נמצאים על למעלה מ-200,000 פניות אלינו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. אנחנו נשמח כמובן לכל עיבוי או המלצה לעיבוי תמיד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. חה"כ מלכיאלי ואחר כך דקה לכל מי שביקש לדבר ולא הצליח. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני אקצר. קודם כל, תודה רבה יושבת-ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. גילוי נאות: בתחילה, רוב המילים שנאמרו כאן אני לא מבין מה זה. לא יודע איך נכנסים, איך מתחברים לשם. האפליקציות היחידות שאני טוב בהן זה הפנגו והווטסאפ. מעבר לזה פחות. אני את עידן מכיר כמה שנים, מכיר את המשפחה שלו, מכיר את הערכים שעידן ככה יודע. ואני שאמרו לי שהוא יודע בלילה להביא 10,000 ו-15,000 צופים זה נשמע לי דבר שהוא מופרך. כאילו, למה ילד בגיל 16-17, 15 יודע להביא כל כך הרבה ילדים אליו? זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. כשראינו אותו מקודם, ראיתי את המבוגרים שבחבורה מסתכלים ואומרים מה יש כאן? אבל דבר אחד אני למד מהסיפור הזה, שיכול להיות שאנחנו כמבוגרים, אני בכנסת אני מרגיש הצעיר שבכנסת. אבל פה בסוף כמבוגרים צריכים בסוף להתכתב עם מה שיש במציאות. ואם יש ילדים, נערים, שהקדוש ברוך הוא נתן להם חן וכישרון ויכולת לרכז סביבם 20,000 ו-30,000 ילדים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> צריך לנצל את זה לטובה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אז משרד החינוך ומשרדי הממשלה חייבים דרכם להעביר תכנים. אני חושב שאם אנחנו ננצל את הכוח העצום הזה שיש בעידן ובעוד ילדים שיש להם, אני מתאר לעצמי שיש עוד כמה כאלה, שיודעים לרכז כל כך הרבה אנשים, להעביר תכנים של מסורת, תכנים של בין אדם לחברו, של להיות אנשים יותר טובים. אנחנו אלופים בנאומים של שלום ואחדות ואחים. בסוף אנחנו צוחקים הרי על הנואמים ועל הנאומים. אבל כאשר ילד לילד אין דבר יותר אמיתי מזה. אני חושב שראוי שננצל את המשאבים החשובים האלה. משפט אחרון, מה שאמרה הגברת על הדברים הנוראיים שיש ברשת. אני חושב שאתם צריכים לא לשבת בבית. יש משטרה, יש פרקליטות. לא לנוח יום אחד ולדעת להסיר תכנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש גם את מוקד 105, הוא מקבל אליו את התלונות. שזה דבר מאוד מבורך. אני הייתי מעבה את זה יותר, הופכת את זה, כי זה מכת מדינה. זאת מכת מדינה. וזה הדור שלנו, זה הילדים שלנו. זה הדבר הכי חשוב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לך עידן אני אומר שיש לך אחריות על הכתפיים. ערכים, מסורת לילדים האלה. הרווח שלך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין איך זה קורה במקום הזה? חברי כנסת, שרים, מעבירים את האחריות לחברה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ניסינו לאופוזיציה, לא הלך. << אורח >> קריאה: << אורח >> חשבתי שאתם מעריצים אותו. עכשיו אני מבינה שאתם יושבים לידו כדי להפיל עליו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ממש משפט אחד למי שנשאר. וסוף-סוף לביא השתכנע והוא יכול לדבר. אז אנחנו גם נשמע אותו. בכל זאת, היה צריך לקבל אישור. כמה אישורים עד שהוא הגיע לכאן, אז לפחות נצדיק את כל המהלך הזה של האישורים. כן, בבקשה. << אורח >> עידן בן דוד: << אורח >> עו"ד עידן בן דוד. קודם כל, תודה לכל הנכבדים שהגיעו. אני עורך דין, בעל משרד עצמאי, שמוביל תביעות ייצוגיות סביב ענף הגיימינג. אני קורא לזה ענף הגיימינג, גיימבלינג. יש לי כבר כמה תאגידים בין לאומיים שאנחנו כבר איתם מנהלים תיקים מאוד משמעותיים, חלוציים. אני אוסיף, עוד פעם, כי אני חי את זה בתור גיימר. אני גם גיימר וגם עורך דין. אני, אגב, ניהלתי משחק רשת לפני 10 שנים, מהגדולים שהיו בישראל. לי קראו עידן לג'נט. השחקנים מכירים אותי משם. מה שאני אגיד מבחינת הדין שהיום הדין נותן לנו כבר את הפתרונות. יש תקנות שיווק ופרסום לקטינים. יש שם הוראות מאוד מפורשות. המסגרת כבר קיימת. אנחנו הבאנו וסקרנו בתיקים שהגשנו, ועוד פעם, תיקים מאוד משמעותיים, כל מיני רשויות להגנת צרכן בעולם שכבר מלפני שש או שבע שנים, אם לא, אני, אני לא רוצה להביך אותם, אז אני לא אגיד יותר מזה, שכבר נקטו בפעולות משמעותיות מאוד. אנחנו כאן כדי להוביל בעצם את התיקון. כי בסופו של דבר תביעה ייצוגית טובה היא תביעה שמוגשת כדי להביא לאיזה שהיא הסדרה. והסדרה לא חייבת להיות כל כך קיצונית. כמו שעידן אמר, ואני מזדהה עם הדברים שלו, בסופו של דבר גם בתור גיימר אני יודע, אני מכיר את המשחקים האלה לדעתי יותר טוב מלא מעט אני חושב, לא רק שיושבים פה אלא גם באמת בסקייל קצת יותר גבוה. צריך גם לאבחן. יש הבדל בין המשחקים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. זה גם הוא ציין. << אורח >> תומר מילוא: << אורח >> זה ממש חשוב להבין את זה, זה ממש חשוב. << אורח >> עידן בן דוד: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מבינה את זה. אין צל של ספק. תודה. << אורח >> עידן בן דוד: << אורח >> עוד משפט. יש משחקים שנותנים בעצם קזינו וירטואלי, שאלה המשחקים שאנחנו קוראים לזה ברף החמור ביותר. יש משחקים שנותנים כל מיני תיבות הגרלה, דפוסים אפלים. ויש גם הרבה בעיות במטבעות הדיגיטליים, כי גם זה מגלם בתוכו דפוסים אפלים. וחבל, הדיון היה יכול להיות, אני מקווה שבדיונים הבאים יהיה הרבה יותר מקצועי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אנחנו נעבור. זה הפתיח. << אורח >> עידן בן דוד: << אורח >> בסופו של דבר, אני שורה תחתונה שאני אומר, אנחנו מנהלים כבר קשר מול אותם תאגידי גיימינג, עוד פעם, מאוד מובילים. ומה שאנחנו צריכים מכם, כמו שאמרתי, החוק הוא מאוד ברור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אנחנו לא שמענו את משרד התקשורת עם תשובות. אז יש לנו עוד המשך. << אורח >> עידן בן דוד: << אורח >> בתור מי שמנהל את ההליכים האלה, אנחנו פשוט צריכים מכם את הרוח הגבית. אני קורא פה גם לרשות להגנת הצרכן שכבר נתנה איזה שהיא מיני עמדה, שתבוא, שתפעל. אנחנו עובדים באמת גם בשביל הילדים. תביעה ייצוגית כמובן יש לה את המטרות שלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה, אני חייבת לעבור הלאה. אתה רצית להגיד משהו? << אורח >> גלעד יצחק: << אורח >> כן. שלום, אני אציג את עצמי. קוראים לי גלעד יצחק, אני רכז מוגנות בבית ספר עמית נחשון ומדריך במחלקה להתמכרויות במועצה אזורית חבל מודיעין. אני רק רוצה להגיד, נאמר פה כבר כמעט הכול. ילדים חיים בעולם משלהם. המבוגרים הרבה פעמים לא יודעים מה קורה שם. הילדים מוצאים דרכים לעקוף את זה. אני עושה קבוצות לילדים אצלי בבית הספר. הדברים שאני רואה שקופצים לילדים, גם לילדים הכי תמימים, זה פשוט דברים שכל מבוגר היה מזעזע מהם. זה פוגע בנפש, זה פוגע בהם בהרבה רבדים. יש ילדים שלא מגיעים לבית ספר אחר כך. יש ילדים שעושים עליהם חרמות, יש אלימות. הילדים מצלמים הכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> באיזה מסגרת אתה מועסק? הרשות או משרד החינוך? << אורח >> גלעד יצחק: << אורח >> אני עובד מועצה. אני רוצה להגיד שאצלנו במועצה יש לנו שלושה רכזי מוגנות במשרה מלאה בבית הספר. זה דבר נדיר, אין את זה הרבה. אנחנו עושים תוכניות מניעה, אנחנו פועלים נגד חרמות, נגד אלימות. יש לי גם מועדון נוער בבית נחמיה שאני מחזיק אחרי הצוהריים ואני פוגש את החבר'ה גם אחרי הצוהריים. בעצם מה שאני בא להגיד שהפתרון לא נמצא אצל גוף אחד. צריך לעשות, לשלב ידיים כולם בצורה מערכתית ולפעול ביחד. זה מאז תקופת הקורונה בעצם, כולל המלחמה, הילדים נמצאים פה. פה הם נמצאים. הילדים. וזה המרחב שלהם. צריך לדעת וללמוד את השפה שלהם. אני חושב שצריך להשקיע תקציבים יותר גדולים, לתת כוח אדם. ולספק להם בעצם את המעטפת שהם צריכים לקבל. הילדים נמצאים בסביבה, נכון שהאפליקציות יש להם גם דברים טובים ואין ספק באמת. אבל באמת מה שאמר פה דה כהן, מי שלא נמצא שם לא קיים בעצם. זה הדבר. בגלל זה הוא מצליח להביא כל כך הרבה ילדים. כי אם אתה לא שם אתה מנודה חברתית. אחר כך לא רואים אותך, לא תומכים בך. מתרחקים ממך. וזה מה שקורה וזה מה שמביא אותם למקומות האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. לביא. << אורח >> לביא: << אורח >> אני בתור שחקן פחות בוגר, מרגיש שנערים בוגרים מנצלים ילדים קטנים שחדשים במשחק. יש סרטון ביוטיוב שעידן מראה את התופעה שעליה אני מדבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כל הכבוד. (מחיאות כפיים) << אורח >> נטע גורי: << אורח >> אני נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו פה, אבל אין ספק שבעצם החשיבות זה בחינוך לילדים ובחינוך להורים. אבל עדיין כן חשוב לי להדגיש פה נקודה מסוימת. אנחנו רואות את העלייה הזאת בפגיעות המיניות שמתרחשות דרך טכנולוגיה ודרך הרשת כל הזמן בסדנאות שאנחנו מעבירות בבתי הספר. החשיבות הגדולה, בעצם אנחנו לא צריכים לחנך נגד תוכנה מסוימת או ספציפית לתוכנה מסוימת, אלא בכלל חינוך למיניות ולעצמאות ולביקורתיות. ואיך בעצם אנחנו מכינים את הילדים שלנו לכל מה שקורה ברשת. זה אין סופי. האפליקציות הרבה יותר מהירות מאתנו. בעצם הכלי זה לאפשר לילדים את הכלים החשובים בשביל להיזהר מאותם דברים. כמובן גם לחזק את הקשר בין ההורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. כן? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> איילת גבעתי מארגון בטרם לבטיחות ילדים. תודה על ההזדמנות. אני רוצה להגיד, הוזכר פה שזה בריאות נפש. זה לא רק בריאות נפש, זה גם בריאות פיזית. ילדים נפגעים. בני נוער כולם מכירים את המושג התנהגות סיכונית. התנהגות סיכונית היא היבט פיזיולוגי, אבל הוא גם היבט שמושפע מאוד מהכול. מחברים, מהורים ומהרשת. הצורך בהבנה מה קורה שם, בניהול סיכונים, מהפיזיים דרך הווירטואליים היא קריטית. כי אנחנו גם רואים ונראה, זו עוד הצעה שאני שמה פה על סדר היום, לעקוב אחר הנתונים. נתוני היפגעות, נתוני היפגעות פיזית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם תוכלו להביא לנו בדיון הבא נתוני פגיעה? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי אני יודעת שאתם עובדים מצוין עם כל מה שקשור לילדים. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> זה חשוב וזה קריטי. אנחנו חייבים לשים לב, כי המרחב הווירטואלי עוזר, מסייע להיבט של ההיפגעות הפיזית. של קבלת החלטות סיכוניות שמובילות להיפגעות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אני מבקשת, גם מ-105 וגם מכם, בדיון הבא להביא נתונים. אנחנו רצינו לשמוע אותך. אתה הגעת אליי עד לכאן והראית לי משהו מזעזע. << אורח >> חץ דוד בן עם ישראל: << אורח >> עו"ד חץ דוד בן עם ישראל, מברית שבט אברהם. רציתי לומר שלושה דברים בקצרה ובמהירות. דבר ראשון, כמו שיש סיירות הורים במרחב הפיזי, כמו שעידן הוא בעצם סיירת רובלוקס, אז אפשר גם לחשוב על השתתפות פעילה שהיא לא אלימה או מחפשת "לפגוע". << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רעיון טוב, של סיירת הורים במרחב הווירטואלי. << אורח >> חץ דוד בן עם ישראל: << אורח >> בדיוק, זה דבר ראשון. דבר שני, יש היום, מתנהל בשנים האחרונות מגה טיוח. של פרסום סמים מסוכנים על ידי מטה, פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם. לאחרונה, אחרי שהאמריקאים קנו את טיק-טוק גם טיק-טוק הצטרפו לזה. ויש פה איזה סיטואציה שממש המשטרה, הפרקליטות, כולם עוצמים את העיניים שלהם ואם הם לא אוכפים פרסום של סמים מסוכנים, כולל קוקאין, הרואין, מה שאת לא רוצה, דברים דמיוניים, שמתפרסמים בפייסבוק ומטה, אז איך אפשר לצפות שיאכפו משחקים של ילדים? זה דבר נוסף. דבר אחרון, אני רוצה להביא חיוביות. לפני 20 שנה פלוס היה דיון על המשחק GTA, שזה היה אלימות וזה וחוטפים. ממש. עד היום יש את המשחק הזה. ועל דונגם שהיה יריות וכל הדברים האלה. זה מתסכל להיות הורה. והיום אני יודע מה זה הילד שלי, שהוא משחק שש שעות ברובלוקס. אבל איך אומרים? גילו שכל מי ששיחק במשחקים האלה הייתה לו אינטליגנציה גבוהה והצליח בחיים יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אה, טוב. הרסת עכשיו את כל הדיון. << אורח >> חץ דוד בן עם ישראל: << אורח >> כן, אז אומרים, אני אסיים את זה במשפט אחד: השם יתברך תמיד אוהב אותנו והכול יהיה בסדר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. יש עוד מישהו שלא אמר? כן, אבל ממש בקצרה. << אורח >> אלכסנדרה אן: << אורח >> היי, אני מדברת אנגלית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תדברי באנגלית, אבל אין לנו תרגום. << אורח >> אלכסנדרה אן: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי:) תודה שנתתם לי את ההזדמנות לדבר, במיוחד באנגלית, והשיחה הזו סביב זכויותיהם ובטיחותם של ילדים באינטרנט אינה כזו שאני רוצה להסיח את דעתכם ממנה. יש סוג אחר של התעללות בילדים ואני רוצה לדבר עליה עכשיו, אז תודה לכם. ילדתי את בני ביוון ביוני 2023, גרתי שם עם בת הזוג שלי שהיא ישראלית ואישה, בינואר 2024 הבאנו אותו לישראל אחרי תחילת המלחמה, היינו כאן חודשיים, שזו הייתה התוכנית להיות כאן חודשיים, ואז לחזור לביתנו ביוון. ואז, האקסית שלי חטפה אותו. הוא נחטף ב-4 במרץ 2024 כשהיה רק ​​בן שמונה וחצי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי:) זה לא רלוונטי לכאן. << אורח >> אלכסנדרה אן: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי:) היא הציגה לבית המשפט הישראלי תעודת לידה מזויפת, ואני מנועה ללא גישה לבני כבר שנה וחצי בגלל שאני לא אזרחית ישראל - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי:) אבל זה לא רלוונטי. << אורח >> אלכסנדרה אן: << אורח >> אני מבינה, תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. כן, רצית להוסיף משהו, משפט אחד? כן. << אורח >> יהלי יעקב: << אורח >> אני רציתי להתייחס למה שעידן אמר לגבי החרם שעשו על הילד הזה. תשמעו, בתור באמת ילד שגם עבר חרם, שנה שלמה לא דיברו איתי. הגעתי לכיתה, ישבתי בצד, לבד. באמת אף אחד לא דיבר איתי. המורים הכחישו בכלל שהיה כזה דבר חרם בכיתה, כי באמת לא האמינו לי. הייתי ילד, את יודעת, שמח, חברותי, צוחק. לא באמת ראו משהו. אז באמת, הורים, ההורים שפה, תחפרו לילדים שלכם על מה שקורה בבית הספר. << אורח >> נופר טל: << אורח >> אבל זה מה שתיקן את זה? שהוא נתן לו את האביזר שהוא יראה לחבר'ה ויהיה מקובל כי יש לו את האביזר? זה החינוך שאנחנו רוצים לתת לילדים? הוא יש לו כוונות טובות ולב טוב, אבל זה החינוך? הרי מה הוא אמר לו? למה גנבת לי? אם יהיה לי את זה אז יאהבו אותי בכיתה. הנה, בוא, אני אתן לך את זה מתנה. הוא עשה את זה מכוונה טובה. זה החינוך שאני רוצה? בגיל שלי זה היה מכנס דיזל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל הוא מתייחס לזה בצורה כזו שהוא מציל את הילד מהחרם. << אורח >> נופר טל: << אורח >> הוא בסדר, אבל לא הייתי רוצה, הוא בסדר, הכוונות שלו מדהימות. הוא לא אחראי. אני אמרתי את זה בפתח הדיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עידן, אתה רוצה לסכם? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> אני חושב שאמרו הכול. באמת, בסוף הילדים רובם באמת נהנים מהמשחקים האלה, משחקים בהם. הם אוהבים את הגיימינג, הם שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וההמלצות האלה לגבי השיפור של כל הניצולים למיניהם? << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> צריכה להיות בקרה מאוד גדולה. גם אני חושב שההורים צריכים, אני ממליץ תמיד, וזה מה שאני אומר גם בשידורים, שההורים יהיו מעורבים במה שהילדים משחקים. תמיד להיות מעורבים, לדעת. << אורח >> יהלי יעקב: << אורח >> זה באמת יכול להציל חיים של ילד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ילדים, חד משמעית. << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> לדבר באותה שפה. להקשיב להם, להתעניין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי באמת תקרא לילדים לדבר עם ההורים, גם אם זה לא משהו שהם חושבים שהוא - - - << אורח >> עידן אטיאס כהן: << אורח >> מה שאני יכול לעשות, כל דבר שאני יכול להשפיע מהצד שלי, מהיוטיוב, בעצם זה שהילדים באמת מקשיבים לי, אני מוכן לעשות כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. תודה רבה. אני רוצה לסכם. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אני רוצה רק להגיד משפט אחרון. משפט, משפט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, כן, יוזמת הדיון. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אני רוצה קודם כל להודות לכל מי שהגיע, כולל דה כהן ותומר, באמת. ואני רוצה להבהיר כאן, המטרה שלנו, קודם כל תראו את הזעקה איך היא גרמה לכולנו לבוא, להתכנס, בזכות היו"ר שיזמה את זה ובזכות הפרסומים והכתבות והמשפט שנוציא את הרובלוקס מהחוק הגענו לכאן לדבר על הדבר החשוב הזה. כל מי שיושב כאן הוא שותף ושותפה לאירוע הזה. יש כאן אחריות הורית, יש כאן משהו שצריך להיות רגולטורי, אין ברירה, של פיקוח ואכיפה. בנוסף, יש לנו את האנשים שיכולים להיות גיבורי העל החדשים של 2025-2026 שיובילו את זה. אימות הגיל הוא משמעותי. ואני רוצה להזמין אותך באופן אישי, וגם את דה כהן ואת תומר, לכנס ענק שקוראים לו כיפת ברזל דיגיטלית שמתקיים ביום רביעי בשעה 18:00 במוזיאון בירושלים. שם אנחנו נדבר ונוביל את הדבר הזה ביחד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. בכלל מור, כל הנושא הזה של מוגנות, גם במרחב הווירטואלי וגם בבתי הספר, צריך לבוא לדיונים יותר תכופים. << אורח >> מור דקל: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה לסכם. להלן החלטות הוועדה: משרד התקשורת – הוועדה מוחה על כך שהמשרד לא רצה להשתתף בדיון. רק לאחר לחץ מצד הוועדה שלח שליח לא רלוונטי לנושא הדיון. הוועדה קוראת לפעול לקידום יישום ההמלצות הצוות הבין משרדי בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר עו"ד משאש לעניין מוגנות ילדים במרחב המקוון, מול כל המשרדים הרלוונטיים. למשרד החינוך ולמוקד 105 ומשרד התקשורת – הוועדה קוראת להרחיב את ההסברה בנושא הסכנות ברשת לילדים ולהורים ולהעניק להם כלים להתמודדות עם הנושא. הוועדה קוראת להרחיב את שעות הלימוד בנושא מוגנות ברשת. משרד החינוך – הוועדה מבקשת להגביר את הפיקוח בחדרי המחשבים בבתי הספר, כפי שציינה האם נופר טל, שבמחשבים של בתי הספר יש גם תכנים שהם לא אמורים להיות שם. למשרד לביטחון לאומי, המשטרה, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה – הוועדה קוראת להגביר את האכיפה בסוגיות של עבירות מחשב מול קטינים. הנושא הזה, אני מתחילה אותו כדיון ראשוני, אבל הוא לא אחרון. ואני שמה דגש על הנושא הזה, מפני שזה נושא שאנחנו כמבוגרים לא יכולים להבין את העוצמות שלו. לדוגמה אחת הפניות שפנו אליי זה לנסות להביא לדיון את כל הנושא הזה של חינוך פיננסי. זה נכון, זה טוב וזה מועיל לעתיד. אבל בהווה שלנו יש סכנה. והסכנה היא הילדים שלנו שחשופים לנושאים מאוד פוגעניים, לבריונות, לפדופיליה ולכל מיני נושאים כאלה ואחרים שהם באמת ובתמים משחיתים את הנפש של הילד. לכן הנושא הזה הוא בעיניי חשוב מאוד, ראשון ולא אחרון. אני נועלת את הדיון, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:37. << סיום >>