פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 730 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו (20 באוקטובר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות השמות(תיקון), תשפ"ה- 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל נאור שירי מוזמנים: ליאת בכר – אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה עומר אמסלם גיא זקן מיכה כץ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות השמות(תיקון), תשפ"ה- 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני שנתחיל, חבר הכנסת שירי, אני בטוח שזה יעניין גם אותך, כי היית בזמנו פה בדיון, גם אתה, לדעתי, חבר הכנסת בליאק- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה דיונים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל דיון שתיקח מרב הסיכויים שהיינו כנראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה פרסום בסוף השבוע על מכתב שהוציא שר האוצר לתקשורת בעיקר. הוא מוען גם לאנשים אחרים, אבל הוא יצא לתקשורת. אלינו הוא עוד לא הגיע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> היה לנו אגב שיח על החוק הזה, אתה זוכר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, ושם מדובר על הצעת חוק שהביא סמוטריץ' להטבות מס למילואימניקים. לכאורה הטבות מס למילואימניקים, כמובן, בטח, למה לא, אבל מה העניין? למילואימניקים לוחמים, רק מה העניין? העניין הוא שהטבת מס זה כלי שנועד בדרך כלל כדי למשוך אנשים בעלי שכר גבוה, להגיע למקום מסוים שאנחנו רוצים. למה? כי הטבת מס מטבעה היא רלוונטית למי שמשלם מס גבוה. למי שמשלם מס נמוך, או בכלל, אז זה לחלוטין לא רלוונטי. וככה יוצא שיושבים שני חיילים לוחמים, גיבורים, עזי נפש, משרתים אותו מספר ימים. אחד מרוויח 25,000 שקלים לצורך העניין, והוא ייהנה מהטבת מס משמעותית, והחבר שלו שמרוויח 12,000 או 14,000 שקלים, כנראה בקושי ירגיש את זה, וזה היה הדבר שישר צף ועלה פה על ידי כולנו, ודיברנו עם האוצר ואמרנו להם: חבר'ה, איך אתם לוקחים דבר כזה שהוא דבר שבמהות שלו הוא מפריד ומחלק, ומכניסים אותו לתוך הקדושה של אוהל הלוחמים, שם כל מה ששונה משאירים בחוץ, מה שמשנה זה רק הביחד, הלב אחד עם השני, הולכים למטרה משותפת, נותנים את הנפש אחד בשביל השני, נפצעים אחד בשביל השני, אז אתה מכניס כזה דבר שמי שמרוויח יותר, שיהיה קריטריון ככה בתוך הדבר הזה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כי זו התפיסה של האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הם פרסמו מחקר על קרנות השתלמות, שצריך לבטל או לצמצם את ההטבה כי היא רגרסיבית, אבל זה אשכרה הטבה רגרסיבית, נקודות זיכוי. זה אימא של הטבה רגרסיבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. זו תפיסה לא נכונה, ודיברנו פה בוועדה והסברנו להם שאנחנו מצפים מהם לעשות איזה שהם שינויים והם לא עשו שינויים. הם לא עשו כלום. עכשיו לא רק שהם הגישו את זה איזה יום וחצי לפני הפגרה, ובכל זאת קיימנו פה דיון, הם לא עשו ולא עבדו על החוק בכלל. תוך כדי הפגרה, אנחנו לא יכולים לקיים דיונים בנושא של הטבות מס, כפי שהנחתה אותי היועצת המשפטית, מה עוד שאנחנו עושים איזה דבר שניים פה בפגרה, להעביר עוד תקציב מדינה על הדרך של עוד שלשים ומשהו מיליארד שקל בגלל הוצאות המלחמה. המחלקה המשפטית הייתה עמוסה מעל הראש בדברים האלה, ולא יכולנו לקיים, ואז מתקשר אליי הבחור הזה של שר האוצר, ואומר לי: תקשיב, אתה מעלה בשבוע הראשון של הפגרה את החוק הזה של הטבות מס למילואימניקים? שאלתי אותו: עשיתם עליו איזושהי עבודה? לא עשינו עליו שום דבר, אז מה? לא תעלה, חשוב לקיים דיון. דיברתי עם היועצת המשפטית, היא אומרת לי: תקשיב, אנחנו עוד לא מוכנים. תעלה את זה שבוע אחר כך, אמרתי לו בסדר. אז יום אחרי שאמרתי לו שאני לא הולך לעלות את זה, אז הוא שלח מכתב, הוא, השר שלו שלח מכתב, אני בספק רב אם הוא קרא לפני שהוא חתם על מה הוא חותם, ושם הוא אומר: ועדת הכספים, יושב-ראש ועדת הכספים מעכבים את החוק, פוגעים במילואימניקים משיקולים לא ענייניים. אז קודם כל העיכוב הוא לא באמת עיכוב. הוא עיכוב שנובע בעיקר כתוצאה מאילוצים משפטיים שאני מבין אותם לחלוטין, מה עוד שהתחולה של החוק, לפי הנוסח המוצע הוא ינואר 26' כך שבכל מקרה אנחנו בתוך סד הזמנים שזה לא נפגע שבוע פה או שם, וצר לי, צר לי מאוד, ואני לא יכול שלא להתחמק מהרושם הזה שבלשכת שר האוצר עסוקים יותר באיך הם נראים בתקשורת וייראה כאילו הם בעד המילואימניקים, כאילו הם עושים משהו, וכשצריך לבוא ולעשות בפועל הם לא ממש עושים. ואני עצוב לי שאנחנו נדרשים לדבר הזה. עצוב לי ששר האוצר מרגיש כנראה כל כך לחוץ מהסקרים ומכל מה שאופף אותו, שהוא מרגיש שהוא צריך לעשות ספינים ולפתוח חזית כאילו כביכול נגדי כיושב-ראש ועדת הכספים. אני מקווה שזה יעבור לו, ואני קורא מפה שוב לאנשי האוצר לעשות את העבודה המקצועית שהם צריכים ולהביא לנו חוק שמטיב עם המילואימניקים בלי לפלג ולקרוע ולקטב את הקדושה שיש באוהל הלוחמים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך שיש לך גיבוי פה מכל חברי הוועדה, אופוזיציה, קואליציה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אומנם אתה מרכז בקואליציה, אתה לא מרכז את האופוזיציה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, אבל זה בסדר, מותר לי. אני חושב שאתם גם תתמכו בנושא הזה. קודם כל, אני אומר לך כבר, אנחנו נתמוך בך בנושא הזה, וזה דבר שהוא לגיטימי מבחינתנו. אנחנו צריכים לקבל החלטה נכונה. אני חייב לומר, אני מכיר את האוצר הרבה מאוד שנים. האוצר אף פעם לא אוהב לתת כסף. הוא תמיד אוהב בנושא של המיסוי, הטבות, כל מיני דברים. אבל להוציא כסף, אפילו אם זה פחות, הוא לא מוכן להוציא. ואני מדבר איתך על עשרות דברים שהיו בעבר, עוד לפני שהייתי חבר כנסת. זו התפיסה של האוצר. אז לכן אני לא נבהל מזה, כי זו התפיסה, אבל צריך לקיים פה דיון, לראות איך נותנים בעצם הטבה שווה לכל המילואימניקים, זו בעצם הנקודה. ללא הבדל שכר, להפך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא מדמם אותו דבר, הוא נפצע אותו דבר. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה פוגע דווקא באלה שמקבלים הכנסה פחותה יותר. צריך לתת שוויון בקטע הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה? הרי זה הצעת חוק, נכון? כאילו, שתביא את זה לוועדה, ואלינו. אז למה צריך לדבר בכלל עם האוצר? פשוט אנחנו נשנה את החוק, וירצו - יעבירו, לא ירצו – גם בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון אבל אתה היית בדיון הקודם שהיה, וביקשנו מהם לעשות שינויים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה צריך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי אנחנו אוהבים לעבוד עם, אוהבים בשיתוף פעולה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חשבתי שכל מה שאמרת עכשיו זה כותרת. אתה אומר אתה אוהב לעבוד עם זה בכלל כותרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשאל את היועצת המשפטית גם בלי שאני נוכח, היא יודעת טוב מאוד את ההערכה הגבוהה שיש לי אליה ואת הגיבוי שהיא מקבלת ספציפית, אבל זה קשה לי עם יועצים משפטיים, אתה יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, ניכר שייעוץ משפטי וכל מה שנוגע לבית משפט עליון זה די בעייתי אפילו לדבר ולומר את זה, אבל בבג"ץ 110 זה לא היה בעיה, זה מאוד אהבתם וחיבקתם את זה, אבל לא משנה. שתביא את הצעת חוק, אנחנו נשנה אותה ונעביר אותה, תדע לך, ואני בטוח אגב, שיהיה לזה רוב, עם שר האוצר ובלי שר האוצר. הוא לא יכול הרי למשוך את זה, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשבוע הבא. טוב, מה זה הסיפור הזה של השמות, שלומית? כן, בבקשה. הצעת תקנות השמות (תיקון). << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> בעצם הרשות מבקשת לשנות- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שזה הגיע בצמוד להחלטת הממשלה על שם המלחמה. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> הרשות מבקשת לאשר בתקנות השמות פטור מאגרה עבור שם בקשה לשינוי שם ראשון לעולים חדשים. זה ניתן תוך שלושה חודשים, כפי שמפורט במכתב של ממלא מקום שר הפנים, חבר הכנסת יריב לוין, וזאת על מנת בעצם- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עולה לשנות שם בפעם השנייה? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> 130 שקלים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה המגבלות על שינוי שם? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> כל שבע שנים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> וזה רק שם פרטי, לא שם משפחה. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי בלשכה מכתב מבן גוריון לסבא שלי, שכמעט דורש ממנו לשנות את שם המשפחה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש מגבלות שנקבעו גם בחוק וגם בתקנות, יש יועץ משפטי מטעמכם? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> לא, היא לא יכלה להגיע. ניסינו לדחות את הדיון. היא בטיפול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה נדרש השינוי בעצם? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> אנחנו משמשים כפקידי מרשם האוכלוסין בקליטה הראשונית של העולים בנתב"ג. אנחנו מה שנקרא, ממש מקימים את הרשומה במרשם האוכלוסין ואנחנו מעניקים גם תעודת זהות זמנית. הרבה פעמים עולים חדשים, מה שנקרא, או שהשם שלהם באיות לעברית לא יוצא נכון ואז הם נדרשים לשנות את זה ברשות האוכלוסין או שג'קוב מבקש להיות יעקב מייד עם הכניסה לישראל, ואם הוא ניגש ל- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מדובר בעצם על שתי סיטואציות, נכון? גם עולה, שבעצם עולה לראשונה, לא משנה אם לראשונה או לא, אבל עולה לארץ וגם מי שנמצא בארץ עם תעודה זמנית ובעצם מבקש לאחר שהוא עלה לארץ. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> נכון, מבקש, הוא מגיע להזמין את התעודה הביומטרית, ואז אם הוא רוצה לשנות שם, הוא נדרש לשלם 130 שקלים, אם זה בעבור כל בני המשפחה, את שם המשפחה שאוית אולי לא נכון, או תורגם לא נכון מהדרכון או אשרת העלייה. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> לא בהכרח. גם אם הוא רוצה שם ישראלי, להתערות יותר בחברה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> נכון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתם שואלים בדרך כלל מה הסיבה? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> בדרך כלל בבקשה הם מציינים סיבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מודאג משינוי שמות של עבריינים או משהו פלילי וכך הלאה. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> כל עוד זה לא פוגע ברגשות הציבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלי נגיד יכול לשנות את השם שלו לשם משפחת נתניהו בסוף? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה השינוי שהתקנות קובעות או שפשוט אין לא היו תקנות קודם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החוק עצמו הוא חוק משנת 56', לא תוקן הרבה פעמים אם בכלל. התקנות משנת 75'. הן לא תוקנו הרבה פעמים, החוק אני חושבת בכלל לא. התקנות במספר מאוד מצומצם של פעמים, ובעצם השאלה היא למה זה נדרש עכשיו, למה אתם מגיעים עכשיו? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> אנחנו הגשנו, ביקשנו הרבה זמן – בכלל, לפטור אגרות ראשוניות לעולים חדשים, כל שקל הוא קריטי בחודשים הראשונים של העלייה, וסוף-סוף נקרא הבינו את זה. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> ולהקל עליהם את התהליך של הקליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולמה רק עלייה ראשונה? מה קורה נגיד בעליות אחרות? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> אין עלייה שנייה, אמרתי, חודשי העלייה הראשונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לתושבים חוזרים, לא? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה אתם יוצרים את ההבחנה? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> כי זה בעצם בא להקל על עולים שהם פעם ראשונה מגיעים לארץ, שרוצים לחיות בארץ ואנחנו רוצים לעזור להם בהשתלבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הכנסות המדינה מהאגרה הזו? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> זה אין לי כרגע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה משנים את השמות? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> אראה אם יש לי פה הערכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תלוי בהקיפי עלייה. כלומר, בשלוש השנים האחרונות הגיעו 200,000 עולים אז זה בטח יותר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא רק עלייה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> לא כולם משנים את השם, אבל הרבה מהם רוצים לעברת את השם. את השם הפרטי בעיקר. איגור, הופך להיות יגאל, ג'קוב, כמו שאמרתי, רוצה להיקרא יעקב בישראל. יש הרבה סיטואציות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולדימיר זאב. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> נכון. לפי החישוב שעשו ברשות זה יוצא עד 50,000 שקל לשנה, שזה גם יוצא מתקציב של הרשות. כשהם עשו את החישוב הזה זה היה על 120 אבל הרי המדד עולה וכל שנה זה משתנה, אבל זה פחות או יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, בבקשה, הקראה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפי סעיף 25 לחוק השמות התשט"ז-1965, סעיף 25 הוא בעצם סעיף שקובע הוראות לעניין ביצוע ותקנות, ובאישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1ב לחוק יסוד: משק המדינה אני מתקין תקנות אלה: תיקון התוספת. 1. בתקנות השמות, התשל"ה-1975, בתוספת בפרט אחד - פרט אחד בעצם מדבר על בקשה לשינוי שם פרטי או משפחה לפי סעיפים 10, 13 רישא ו-17ב רבתי לחוק, שהיום האגרה נאמר עומדת על סך של 130 שקלים. האמור בו יסומן א'. בנוסח מופיע אחרי רישא ו-17ב לחוק, אני חושבת שצריך לעשות פה איזשהו תיקון נוסחי, אבל אתם צריכים לדבר עם הייעוץ המשפטי אצלכם, ובו - וזה צריך להיות לדעתי ובו בסופו יבוא למעט בקשה כאמור בפרט משנה ב'. ההתייחסות, שוב, התיקון בעצם מתייחס לשינוי שם לפי סעיפים 10 ו-13. השאלה אם אתם לא רוצים להתייחס גם ל-17ב, זו שאלה בפעם הראשונה והשאלה השנייה היא, כשבעצם יש פה הפניה בתוספת ל-17ב, לפי החוק, אני חושבת שזו טעות כי אין 17ב בחוק. יש 17(ב), אז אולי אם מתקנים כבר את אותו פרט בתוספת, צריך לתקן גם את הטעות הקודמת הזאת. גם את זה אני מציעה להעביר לייעוץ המשפטי ולבדוק איתם. גם בחוק השמות, השנה שלו מופיעה לא נכון, חוק השמות הוא התשט"ז-1956, ובנוסח מופיע 1965 - צריך גם לתקן שם. אז אני בעצם ממשיכה בהקראה. טור א' - השירות המבוקש. טור ב', האגרה בשקלים חדשים. ב. בקשה ראשונה לשינוי שם פרטי או משפחה לפי סעיפים 10, שהוא מתייחס לשינוי שם בגיר ו-13א שמתייחס לשינוי שם של קטין, 13א עד ג לחוק. פה צריך לראות מה קורה לגבי סעיף 13ד לחוק שמתייחס לשינוי שם משפחה של קטין באישור בית משפט, אם אין פה גם איזושהי רלוונטיות, והתייחסתי כבר לסעיף 17ב. בהתאם לנוסח כתוב של אדם הנמצא זכאי לעלות ארצה. אני הייתי מתקנת את זה, אני מאמינה שהנוסח הזה בעצם נלקח מתקנות הדרכונים, אבל לפי הטרמינולוגיה של תקנות השמות, אין התייחסות למילה אדם, אז אולי צריך לשנות למי שנמצא זכאי לעלות ארצה לפי חוק השבות התש"י, 1950 - וכתוב בנוסח להלן חוק השבות. אני מציעה לתקן בפרט זה חוק השבות. בעצם בהתאם לדברי ההסבר כתוב שמשווים את זה לתקנות, אמרתי דרכונים קודם התכוונתי לתקנות הכניסה לישראל, אבל כאן מופיעים סייגים שלא נמצאים שם. לכן כן היינו רוצים לשמוע למה בעצם נקבעו פה סייגים לכך שהבקשה תוגש בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה עד שלושה חודשים מיום עלייתו באשרת עולה לפי סעיף 2 לחוק השבות או ממתן מועד תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק האמור לפי העניין, ובתנאי שלא נופקה תעודת זהות שכוללת שבב כמשמעותו בסעיף 25ב לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה-1965, לאחר המועד האמור. ובנוסף, להבין גם האם נעשה שימוש בסעיף 7ג רבתי לתקנות שהוא בעצם קובע שהמנהל הכללי של משרד הפנים או ראש רשות האוכלוסין רשאי במקרים מיוחדים לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה כולה או מקצתה ובאיזה מקרים נעשה שם השימוש, האם באמת כאילו עד היום עשו שימוש לפי אולי 7ג כדי לתת פטור מאגרה, מה הם בעצם המקרים המיוחדים. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> לגבי הפטור שנעשה עד כה, זו הייתה החלטה לפני כמה שנים של מנהל אגף שהיה ברשות, שעבד ברשות, עמוס ארבל, וזה לא נכנס לתקנות, אבל זו ההחלטה שהוא נתן כדי להקל על- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי, הוא כן אפשר את הפטור אבל לא במסגרת של 7ג? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> של התקנות. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אז מכוח מה? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> האמת שאני לא יודעת לומר לך אבל זו ההחלטה שהוא הוציא. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> ועניין נוסף זה עניין התחילה. בעצם יש כבר אנשים שאני מבינה שנמצאים בארץ שעליהם אתם רוצים אולי שיחול ההסדר, אז להבין כאילו האם יש פה איזשהו מועד תחילה או שאתם רוצים שהתחילה תהיה עם פרסום התקנות ברשומות, שזה סדר גודל של עשרה ימים בערך, שבועיים מהיום שהן מאושרות בוועדה, אבל שווה גם לגבי זה לברר ולקבל תשובה. << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> לגבי תעודת הזהות, לגבי הזמן שאנחנו נותנים מיום שהעולה מקבל זכאי לעלייה, הוא מקבל תעודת זהות בעצם כשהוא עושה עלייה, הוא מקבל תעודת זהות לשלושה חודשים ויש לו שלושה חודשים - את הזמן הזה שלושה חודשים להתגבש, לפני שהוא עושה תעודת זהות שהיא ביומטרית, שהיא קבועה, להתגבש אם הוא רוצה לשנות את השם שלו ולתת לו את האופציה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הסמכות של מי לאשר את הפטור הזה? של מנהל הסניף באותו מקום של משרד הפנים? כי בשביל סכום כזה לא צריך להעלות, לא יודע, שלא תהיה בירוקרטיה, זאת אומרת לתת את הסמכות או להאציל את הסמכות למנהל הסניף באותו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו הם מבקשים לקבוע את זה בפרט, ברגע שזה יהיה קבוע אז זה יהיה- - << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> אנחנו רוצים שזה יהיה באופן גורף, כל עולה, שלא יהיה את כל הפרוצדורה הזאת. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> רק צריך להבין למה באמת קיימים הסייגים האלה, בניגוד למה שבעצם קיים בתקנות הכניסה לישראל, למה אתם מסייגים בכך שהבקשה תוגש בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה, האם יש מקומות נוספים שבהם אפשר להגיש את הבקשה? למה זה צריך להיות עד שלושה חודשים מיום עלייתו, למה- - << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> כיוון שאנחנו נותנים פרק זמן של שלושה חודשים לעולה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> העולה מקבל תעודת זהות זמנית בנתב"ג והיא תקפה לשלושה חודשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולמה זה בתנאי שלא נופקה לו תעודת זהות שכוללת שבב? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> כי זה תעודה שהיא כבר קבועה ולפני שאנחנו בעצם, לפני שהוא משנה את השם וכל עוד יש לו תעודת זהות זמנית – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם בטעות נגיד מאייתים אותו לא נכון, אז זה הרציונל לתת לו את האופציה גם אם הוא עשה בקבועה ויש טעות בקבועה, אז לתת לו גם בקבועה חדשה. אתם אמרתם, זה הרציונל. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> כשהוא מגיע להזמין את הקבועה, הוא נשאל, יש לו שאלון, הוא נשאל. טעה, זה כבר הנפקה חדשה של ביומטרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם נותנים פטור מזה. אמרתם, אתם נותנים פטור בפעם אחת, לא? << אורח >> ליאת בכר: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, גם כשהוא בא לארץ הוא ממלא טפסים, ויש טעויות, אתם אמרתם את זה, לא אנחנו. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> יש טפסים, יש טעויות, אבל זה בתעודת זהות הראשונה, מה שנקרא, תעודת הזהות הזמנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לתת פשוט מפעם אחת, וזהו? שינוי אחד, הקלה, ההנחה בהם, הם לא סכום האגרה, שינוי בפעם אחת. למה אתם קוצבים את זה בזמן? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מציע שזה יהיה בשנה הראשונה וזהו, לא יותר מזה. תלכו לכיוון הזה, או בחצי שנה הראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשקלו עד הדיון הבא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא עקרוני עד כדי כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז אנחנו נקבע דיון המשך לאישור. עד שיתחיל הדיון הבא, אתם רוצים להגיד כמה מילים? בבקשה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> כן, קודם כל שלום לכולם, אני עומר אמסלם, ממאהל הלומי הקרב שם בחוץ. חלקכם עוברים ולא אומרים שלום, חלקכם עוברים ואומרים שלום. בסופו של יום אנחנו שמה כדי להציל את המתאבד הבא. אני לא בא לזלזל בתעודות זהות, לא בא לזלזל במה שאתם עושים פה, אבל אתם צריכים להבין, החזרנו את החטופים, יש 16 גופות, נכון, אבל יש לכם לוחמים שהם גופות מהלכים. ואתם צריכים לזכור שיש הלומי קרב במדינת ישראל. תעלו את זה למליאות. לא הגיוני שאנחנו באמת חודשים ברחובות ואף אחד לא רואה אותנו והמשפחות שלנו מתפרקות וכל מה שבידיים שלנו מתפרק ואנחנו סך הכול מה אנחנו מבקשים – לחיות? זה טיפול הולם, זה מה שאנחנו מבקשים. אין פה שום דבר אחר חוץ מטיפול הולם ובואו ביחד נעצור את המתאבד הבא. אני רוצה לחיות, אני רוצה להמשיך לחיות, לא בא לי פתאום ג'וק מחר בבוקר ולרצות למות. לא רוצה להגיע למקום הזה. אני כן רוצה לחיות, כן רוצה לגדל את הילדים שלי בשקט, רוצה אושר בחיים בדיוק כמו הרבה אנשים במדינת ישראל. תנו לנו, תעזרו לנו במלחמה שלנו, המלחמה שלנו בסוף תדפוק לכם בכל דלת, אתם צריכים להבין. ברחובות תהיה לכם פה גופות, על השולחנות יהיה לכם פה גופות שהסדירניקים עכשיו יוצאים בחוץ, המילואימניקים – 63 אנשים, לוחמים, גיבורי ישראל התאבדו, 63 ואני מבטיח לכם עוד 100 שהמשפחות הסתירו שהם התאבדו כי הם לא רוצים להשמיע את זה. אז בבקשה, לפני שקורה פה גל, הינה אני הזהרתי אתכם, לפני שקורה גל במדינת ישראל שלוחמים, אלה ששמרו עליכם, יתחילו לשים סוף לחיים שלהם ובדרך מאוד קיצונית, ואם לשרוף את המשפחה ביחד - דברים הולכים לקרות שאתם כנראה לא מבינים, אתם צריכים לעצור את זה עכשיו ולא להתעסק בדברים אחרים. התעסקנו במשך שנתיים בחטופים - סבבה, הכול טוב ויפה, החטופים פה ואנחנו נפצענו כי רצינו להוציא את החטופים ורצינו להגן על מדינת ישראל ואנחנו לא מצטערים על זה, אבל בבקשה ממכם, מכבודכם, תפסיקו להתעסק בשטויות. התעסקו בלוחמים, בהלומי קרב באמת שהם מסרו את נפשם למען מדינת ישראל. אני מתחנן אליכם, תעצרו את זה בזמן, כי אחרת אל תגידו לא אמרנו. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> היום במליאה, תגידו מילה קטנה על הלוחמים שלנו, תגידו מילה טובה לעטוף אותנו, זה מה אנחנו רוצים. שתחילו להבין כולם מה זה הלוחמים שנלחמו למדינה הזאתי. זהו, פשוט מאוד. אתם מסוגלים לעשות את זה היום? באמת, מבקש ממך בקשה אישית. אפשר להגיד עלינו מילה טובה היום במליאה על כל הלוחמים? השם ישמור אותך, תודה רבה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> אני אישית זכיתי לעלות ארצה כשהייתי בן עשר ואני מעריך מאוד את כל מה שאתם עושים למען כל העולים לארץ וכל שמגיעים מכל המדינות בעולם. מגיע להם להגיע ותודה שאתם מקצרים להם זמנים וכל מיני דברים ונותנים להם פרקים של השלוש חודשים לשנות שם וכל זה. באמת מאוד-מאוד חשוב, אני בטוח שהמשפחה שלי וההורים שלי עברו את זה. אבל היום, גם כשאני הגעתי לארץ, אני גם רוצה להודות לכל הלוחמים שנלחמו וגרמו לזה שאני יכולתי לעלות ארצה, זה לא מובן מאליו. יש לי בני משפחה שלא הצליחו להגיע ארצה ובזכות לוחמים שהיו לפניי, הצלחתי אני לעלות ארצה ואני ממש-ממש מודה להם על זה שהיה לי את הזכות לגור פה ולגדול פה בתור ילד בארץ ישראל, במדינת ישראל. אני רוצה בבקשה, בדיוק כמו שביקשו עד עכשיו, אנחנו לא מקבלים שלושה חודשים של הפניות כשאנחנו משתחררים. אתה יודע, נלחמת אתנו. אתה יודע שאתה משתחרר, אתה לא מקבל הפניה עם שלושה חודשים של הפניות שאתה יכול לקבל טיפול בזמן הזה. אתה יודע כמה זה קשה להגיד להורים, להגיד למשפחה, להגיד לשכנים את הדברים שעברת וכמה זה קשה להתמודד עם זה, אבל אם בן אדם יוצא מהצבא ומקבל מעטפה, מקבל את זה כמו בפלאפון, באפליקציה, שיש לו יכולת ללכת לטיפולים בלי להגיד להורים שלו שהוא מתחנן לעזרה, בלי להצטרך להגיד לחברים שלו ביחידה שהוא צריך עזרה, אבל הוא יכול פשוט לקחת את הפלאפון, לסרוק את זה ולקבל טיפול, זה יכול למנוע המון. בוועדות אנחנו למדנו וראינו שבפרק הזה בין שחייל משתחרר מהצבא ולבין זה שהוא מקבל הכרה במשרד הביטחון אף אחד לא לוקח עליו אחריות וכאילו לא מכירים בזה אפילו באלה הפצועים קשה שלקחו את נפשם, אף אחד לא מכיר בהם. הצבא מכיר ב-21, משרד הביטחון מכיר בשישה שהתאבדו, אבל כל האלה באמצע, בין הזמן של הצבא לבין משרד הביטחון אף אחד לא לוקח אחריות ואפילו לא מודה בזה. תראו כמה זה קשה בשביל בן אדם שנלחם למדינה, יצא לא קטוע רגל אבל יצא קטוע נפש, צריכים להחזיק את הגופה שלו בן ערובה עד שמסכימים לקבור אותו קבורה צבאית ואז עוד אחרי זה עדיין לא רושמים להם נפל בקרב. חייבים שיהיה מישהו שייקח על עצמו כי בסוף שום דבר לא קורה ושום דבר לא מתקדם. ישבנו, דיברנו עם שר הביטחון, עם ראש הממשלה, בכל הוועדות עברנו אצלכם, על בעצם כולם אנחנו עוברים אבל עדיין אף אחד, אין מילה כל יום אלה שבאו וביקשו בשביל העולים החדשים היו צריכים להגיד בזכות הלוחמים שישנים היום ברחוב, אנחנו יכולים לדון אתכם על לעזור להם ולהוריד את ה-187 שקל ולהוריד את השלושה חודשים. הם יכלו להגיד בזכות הלוחמים שישנים ברחוב אבל הם לא אמרו, יכלו להגיד בוועדת הבטטות היום, היום בוועדת לא יודע מה, אנרגיה, לא יודע מה, יכלו להגיד בזכות הלוחמים האלה יכלנו לגדל בטטות, אבל עוד פעם, כמו שאמרתי פעם שעברה, אף אחד פה לא מוציא מילה על הלומי הקרב, לא מוציא מילה על הלוחמים הפצועים שישנים ברחובות כבר מעל שלושה וחצי חודשים, הוא כבר מעל חצי שנה חי ברחוב. הילדה שלי עד היום עדיין לא מקבלת סיוע בלהגיע ללימודים, לא מקבלת סיוע. אין מעטפת למשפחות שלנו. החברים שלנו הפצועים קשה שמסתובבים, הדם שלהם יוצא בכל הרחובות, בכל מקום, לא מקבלים סיוע ולא מקבלים עזרה ואף אחד לא לוקח עליהם אחריות, ואף אחד לא פותח את הפה ואומר יש לנו לוחמים פצועים. אף אחד לא - עכשיו היינו שם בוועדה אחרת, משפחה של חטוף או של כל מי שלא אומר בזכות זה שלוחמים כל כך הרבה מעל שנתיים נלחמו, אין בעיה, ברוך השם, החזרנו את החטופים, מה איתם? למה לא מטפלים בהם? למה הם צריכים לישון ברחוב? יש היום ועדות היום מעל ארבע ועדות שמתעסקים בכל החוזרים מהשבי, אבל אין אפילו מישהו אחד שמזכיר מאלה שחזרו מהשבי מה עם החטופים, מה עם האנשים שלא יחזרו מהלחימה? אנחנו לא נחזור מהלחימה. השארתם אותנו שם לעד. נתתם לנו הזדמנות: או תיקחו כדור שאתם יכולים לראות בראש, או שפשוט תשנו ברחוב, אבל אין משהו באמצע. אין טיפול למשפחות, אין שום דבר, אין מניעה למתאבדים, אין שום דבר, כלום. לא מזכירים את זה. לא מזכירים. אני לא שמעתי מישהו מזכיר את זה פה. כל אחד שעולה בזכות הלוחמים שהיום נלחמים, הוא יכול לדבר על מה שהוא מדבר. הוא יכול לדבר על בטטות, הוא יכול לדבר על עולים חדשים, הוא יכול לדבר על ספורט, הוא יכול לדבר על כספים, ואתם יכולים כולם לשבת פה, מחובקי ראש עם הידיים ומה שאתם רוצים ולהגיד ואו איזה משעמם כבר שיסיימו לדבר כל ההלומי קרב האלה, שיצאו לנו מהוועדה, אבל סך הכול מה אנחנו רוצים? סך הכול רוצים שתתחילו משהו, תגידו אין בעיה, תודה רבה, רוצים לדבר עכשיו על עלייה, קליטת עולים, רוצים בזכות הלוחמים שנלחמו למען המדינה, נתנו את נפשם, את ילדיהם ואת משפחותיהם, וזה לא קורה, וזה פשוט בושה וחרפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה רק להבין. היום כשחייל משתחרר הוא לא מקבל אפשרות לגשת לטיפול? << דובר_המשך >> מיכה כץ: << דובר_המשך >> אני כשסיימתי אחד מסבבי הלחימה אז היה לנו יומיים שהיום הראשון הזה, עד שאתה מזדכה בפלוגה, עד שאתה מזדכה על כל הגזרה, עד שאתה מגיע למלון, עד שאתה זה אתה כבר כולך קרוע ויש לו"ז, אתה צריך בשש וחצי, חייב להיות בשיחת מג"ד, אז המג"ד שלום תודה שזה פה, טה טה טה טה טה, פתאום עולה מישהו ממשרד השיקום, ממשרד אגף השיקום או משהו, אה אני רוצים להסביר לכם, יש לכם עשרה טיפולים, יש לכם פה, אתם יכולים זה ועמדתי וביקשתי ממנו: סליחה, אני מתחנן עליו מעל שנתיים. מתחנן לטיפול ולא מקבל. ביקשתי טיפול לפני הלחימה. הייתי פצוע עוד לפני הלחימה, שמעתי שיש מלחמה, הלכתי, ואז היא אמרה: רגע, אני לא - אמרתי תיקחי כל חייל פה, אני רוצה לראות אותו עומד על הבמה, אני רוצה לראות אותך מתקשרת, מקבלת בשבילו אפילו טיפול אחד. אמרה: לא, אני לא ידעתי, אני לא יודעת, זה מה שאמרו לנו להגיד ובזה זה מסתכם, שכל היום יש כביכול אנשים מכל מיני נציגים של דברים שאומרים: אתה יכול תוכנית עמית, אתה תקבל, מסבירים לך כאילו מה אתה יכול. לא, אולי יושבים כולם ביחד במעגל שיח ושואלים אם מישהו קשה לו, אבל וואלה מול האנשים שנלחמת איתם עכשיו, את כל הימים שנלחמת אתה לא הולך להגיד מה קשה לך, אתה אפילו לא יודע שקשה לך. ובסוף זה רק יחצ"נות של כל מיני גורמים, גם התוכנית עמית הזה, מספר הנקודות שאתה יכול לטיפולים, זה לא אמיתי בכלל, הכול חרטה. בסוף עם כל ה-12,000 נקודות אתה אולי מוציא 3, 4 טיפולים בכוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שנותנים, 3, 4? << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אנחנו מבקשים ריטריט, חודשיים, ריטריט, זיהוי והקלה, זה הכול. בחודשיים האלה אתה לוקח את הלוחם שיוצא, את המשפחה שלו ביחד, אם הוא נשוי, זה האישה, אם יש לו ילדים אז הילדים. אתה לוקח אותם ביחד לריטריט, לא משנה איפה - חוות סוסים, מלטף, לעשות מה שאתה רוצה, תבחר אתה, אבל העיקר לזהות ולתת הכרה, זה הכול, ולהסביר לאישה מה הולך להיות לה בבית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הבקשה שלכם היא מאוד לגיטימית אחרי המקרה של וסרשטיין. כי במקרה שלו, הוא השתחרר, ואחרי חודשיים הוא התאבד. בחודשיים האלה אף אחד לא זיהה את המצוקה שלו, ולכן הוא גם לא נחשב, זאת אומרת, לא נחשב כנכה או חלל צה"ל. וזאת הבעיה, ובעצם זה קשה מאוד לבוא ולהגיד לו: בוא תבוא לטיפול וכך הלאה, כי הוא לא היה בכלל בסבב הזה. אני הגשתי הצעת חוק שבאמת חתומים עליה למעלה משלושים ומשהו חברי כנסת בדיוק בנקודה הזאת, אבל מה שהם מבקשים זה משהו שהוא משרד הביטחון צריך לתת גם בלי חוק, אלא פשוט לזהות את הלוחמים, וזו הנקודה שצריך לדעתי, יש את אגף השיקום, אולי נזמין אותם לפה, כי זה הכי נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בסמכות שלי. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> נכה פיזית עכשיו שנפצע, הוא מגיע לבית חולים ונהרג בבית חולים. על הקבר רשום לו: נפל בקרב. הלום קרב שנפצע נפשית, הגיע לקצה שלו- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה צריך לטפל אבל צריך בעיקר למנוע כמו שאמרתם. << דובר_המשך >> גיא זקן: << דובר_המשך >> זיהוי וגילוי מוקדם, בדיוק. אנחנו לא יכולים למנוע את הכול, אני אומר לך מניסיון. אני גם הייתי במקום הזה של לקחת לעצמי את החיים, הינה אני אומר לך את זה, אבל בסופו של יום אתה יכול כן, כן, כן, לעשות עבודה ולהפחית כמה שיותר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מול אגף השיקום, השאלה אם זה חוץ וביטחון. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>