פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 729 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו (20 באוקטובר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור הקמת קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל נאור שירי חברי הכנסת: שלום דנינו מוזמנים: מוריה שליסל – מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, משרד האוצר ערן סירקיס – מח ערבויות מדינה חשכ״ל, משרד האוצר ניר וויינגולד – רמ״ח תכנון, משרד הביטחון יוסף אבי יאיר אנגל יעקב גודו ישראל שור ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור הקמת קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יום שני, כ"ח תשרי, 20.10.25. על סדר-היום: הצעת העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור הקמת קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת. חבר הכסת בליאק, הצעה לסדר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. ראשית, אני רוצה לפתוח עם תנחומים למשפחות שני הנופלים אתמול ברפיח, רב סרן יניב קולא וסמל ראשון איתי יעבץ, שניהם מחטיבת הנח"ל, שניהם ממודיעין מכבים רעות, העיר שאיבדה כבר 38 מבניה ובנותיה במלחמה הזאת. העיר שבוכה וכואבת. גם בנושא הזה אנו לצערי במקום ראשון, כמו באחוזי הגיוס. מי ייתן ואלו יהיו הנופלים האחרונים של המלחמה הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה בטח רוצה גם לאחל רפואה שלימה לפצוע קשה שהיה באותה תקרית. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמובן. החלמה מהירה לכל הפצועים. פצוע קשה ועוד כמה פצועים. אנחנו מתחילים היום את כנס החורף של הכנסת ה-25. אני מאוד מקווה שזה יהיה הכנס האחרון של הכנסת הזאת, שהייתה רעה לתפארת, ומתחילים לצערי עם גל חקיקה מאוד הרסני גם מול מערכת המשפט ושלטון החוק והפגיעה בתקשורת, וגם פגיעה בכלכלה. אנחנו כולנו שמחנו על השבת החטופים החיים וסיום המלחמה, וכל ממשלה סבירה ונורמלית הייתה מתנפלת על ההזדמנות של סיום המלחמה כדי להאיץ את הצמיחה במשק, ובמקום זה אנחנו מאז לא ראינו, לא שמענו שום אמירה כלכלית לא מראש הממשלה ולא משר האוצר ובמקום להאיץ את הצמיחה הממשלה ממשיכה עם הביזה, ביזת כספי ציבור. 36 מיליון שקלים לגרעינים תורניים שזה כסף פוליטי נטו, 37 מיליון שקלים למשרד של פרוש, למרות שהוא התפטר, אבל עדיין הוא שולט במשרד המיותר שלו, כולל, אם אני לא טועה, 16 מיליון שקלים להילולה במירון, שזה באמת אירוע שראוי להיחקר במשטרה, וכמובן חוק הגיוס או טיוטת חוק הגיוס או עקרונות חוק הגיוס שהם החלום הרטוב של המשתמטים, כולל הסרה מיידית של הסנקציות, גם החזרת תקציבי הישיבות וגם החזרת ההנחות במעונות יום, שזה מבטיח בעצם שאף אחד לא יתגייס, ויותר גרוע מזה, אנחנו יודעים שקרוב לחמישים אחוז מהגברים החרדים היום לא עובדים. זה גורם למשק נזק כל שנה בין 25 ל-54 מיליארד שקלים וזה לא הנתונים שלי, זה נתונים של אגף התקציבים של משרד האוצר, ואם אנחנו לא נשנה את המצב בשנים הקרובות, אנחנו פשוט לא נוכל לקיים פה כלכלה שהיא צומחת ומבטיחה רמת חיים סבירה לאזרחי המדינה, ובמקום לעשות את זה, ואני אומר את זה בצער, גם ביסמוט וגם כל סיעת הליכוד, שוב ושוב מתבטלת מול המשתמטים החרדים, וזה מצב שהוא בלתי נסבל ואני מאוד מקווה שגם ארגוני המשרתים וגם כל החברה הישראלית לא ייתנו למצב הזה להתקדם. אני רוצה גם לדבר על תקציב 26'. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב לוועדת הכספים. מה קורה עם תקציב 26'? אני לא רואה שמתנהלת שום עבודה במשרד האוצר, אפילו כבר אנחנו קצת התרגלנו, אבל אין ראש אגף התקציבים אפילו. אין תקציב 26'. אנחנו תכף בנובמבר, וזה בעצם אומר, שאנחנו מפספסים גם את שנת 26' ולא יהיו שום רפורמות מבניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עושה רושם שלא יהיה תקציב נוסף ל-25. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כנראה לא יהיה תקציב בכלל. יש לי תחושה שבשנה הקרובה אנחנו נחיה בלי תקציב. אתה יודע, בסופו של דבר של דבר אנחנו קצת צוחקים על זה, אבל זה מצב מאוד-מאוד חמור, מאוד חמור. אנחנו נתחיל את 26' עם אחת חלקי 12 – 25. לא יהיה תקציב, לא יהיה תקציב עד סוף השנה. אין שום מצב שיהיה תקציב, ושר האוצר בכלל לא מדבר על זה, וזה כאילו לא מעניין אף אחד, ובסוף זה משפיע על הכול. זה משפיע על עלויות החוב שלנו, וזה משפיע על רמת החיים, וזה משפיע על המחירים בסופר. אגב, עלויות החוב, אתה זוכר שלפני שנה וחצי, גם ראש הממשלה וגם שר האוצר, כשספגנו לראשונה בהיסטוריה הורדת דירוג אשראי, הם אמרו לנו שמייד בסיום המלחמה דירוג האשראי יחזור, נכון? ואני כבר אז אמרתי שהם משקרים. והשבוע גם מודיס וגם פיץ' סירבו להעלות את דירוג האשראי שלנו. סירבו, כי מה לעשות, כי בכלכלה, כמו בכל דבר בחיים, קל מאוד לאבד אמון, קשה מאוד לזכות בו חזרה. ייקח לנו הרבה מאוד זמן לתקן את הנזק, ומה הנזק? השנה אנחנו נשלם 15 מיליארד שקל יותר על ריבית מה ששילמנו לפני המלחמה. במקום שהכסף הזה ילך לחינוך, לבריאות, לרווחה, לתשתיות, אנחנו זורקים אותו לפח, וזה לא מעניין אף אחד. לא את ראש הממשלה, לא את שר האוצר ולא את הקואליציה שלכם. הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה נבחרת הדירקטורים. אתמול ועדת שרים לעיני חקיקה אישרה הצעת חוק לביטול נבחרת הדירקטורים ואני רוצה לחזור ל-2013, ששר האוצר אז יאיר לפיד, קיבל החלטה על הקמת נבחרת הדירקטורים לחברות ממשלתיות. להחלטה הזאת בעצם קדמו מספר דוחות מבקר המדינה כי אז היה מבקר המדינה, שדיברו על הנזק שהמינויים הפוליטיים גורמים לחברות ממשלתיות. עכשיו שימו לב לנתונים. ב-2011 החברות הממשלתיות במדינת ישראל הפסידו 365 מיליון שקלים. ב-2012 100 מיליון שקלים, ב-2012 100 מיליון שקלים, ב-2013 807 מיליון שקלים. ב-2014, בשנה הראשונה אחרי הקמת נבחרת הדירקטורים הם עברו מההפסד לרווח של 432 מיליון. ב-2015 – 1.2 מיליאד. ב-2016 – 2 מיליארד. מאז, כל שנה יש רווחים, וזה אומר שההחלטה של לפיד ב-2013 בעשור האחרון הכניסה לתקציב המדינה מיליארדי שקלים. עכשיו אתם הולכים לבטל את זה, ואני אומר לך שתוך שנתיים החברות הממשלתיות יחזרו להפסיד. מי ישלם על זה, אותם מילואימניקים, אותו מעמד הביניים, אותם אנשים שמחזיקים את כלכלת ישראל בחיים, גם בשגרה, גם בחירום, בטח בשנתיים האחרונות. אם אפשר לעצור איכשהו את הביזיון הזה, כי בסוף זה שחיתות. אתם מנסים למלא את הדירקטוריונים בפעילי הליכוד, ואזרחי ישראל הולכים לשלם על זה. לכו הביתה, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. הסיפור הזה, אני פשוט חייב להגיע לזה, כי זה כבר התעכב תקופה. מי נמצא פה מבחינת משפחות? אתה, אני יודע שהבן שלך נהרג, נכון? << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >> נכד שלי היה חטוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שהוא משפחה שכולה יוכל לדבר. מי שיש לו משפחה, שלצערנו הרב עדיין חללים חטופים - יוכלו לדבר, וזהו. זאת אומרת, כל הסיפור של ההיקפים המאוד נרחבים של הדברים האלה שהיו קודם, עכשיו צריכים להשתנות. יש הרבה עבודה שצריך לבצע, ולכן אני אומר מראש, כדי שזה יהיה ברור לכולם, משפחות שכולות ומשפחות שיש להן עדיין, למרבה הצער, חללים חטופים יוכלו לדבר, וכל השאר לא. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, 745 ימים מאז שואת 7.10 כש-16 חטופים קבורים אי שם בהריסות עזה ואשר משפחותיהם מצפים לשובם כדי שייקברו באדמת הארץ. האמת, לא האמנתי שאגיע לכאן שוב אחרי פגרה ארוכה שלכם. הייתי אופטימי שהכול יהיה כבר מאחורינו. ימים מיוחדים עברנו בעת האחרונה. 32 חטופים הוחזרו, ביניהם 20 חיים, ששבו בהתרגשות גדולה למשפחותיהם, ועשרה מתים שחלקם כבר הובאו לקבורה מכובדת באדמת הארץ. איזה נחת למשפחות, קשה לתאר. אני, יוסף אבי יאיר אנגל, הסבא של אופיר שנחטף ב-07.10 יחד עם יוסי שרעבי אבי חברתו מביתם בקיבוץ בארי. אופיר הוחזר בעסקה הראשונה, האחרון בפעימה השישית והאחרונה לאחר 54 ימים. יוסי שעל פי עדותו של אופיר היה העוגן שלו כמו אבא, חיזק אותו ונתן לו תקווה, נהרג מאש כוחותינו לאחר 97 ימים והוחזר לארץ רק אחרי התערבותו של הנשיא טראמפ אחרי 738 ימים. הנשיא טראמפ, שבהינף יד סיים את המלחמה הארורה והבלתי נגמרת למרות התנגדותם של כמה מנבחרי העם שחשבו שבאמת ניתן לנצח את החמאס על חשבון החטופים שהוחזקו הרבה יותר מדי זמן בתנאים קשים שקשה לתאר. תודה לנשיא טראמפ על נחישותו. המלחמה הסתיימה לאחר שבמהלכה הבטיח לנו המפקיר עשרות פעמים שהחמאס כמעט מחוסל ואנחנו קרובים לניצחון. כמה דוגמאות לאמירות חסרות הבסיס: 7 בדצמבר 2023 נרשמה אחת מההצהרות הראשונות לפיה "נביא במהרה ניצחון מוחלט". בעת הדלקת נר חנוכה בכותל ב-07.12.2023 הבטיח: "אנחנו נביא במהרה ניצחון מוחלט". ב־5 בפברואר 2024 השתמש בניסוח "אנחנו בדרך לניצחון המוחלט", "במרחק נגיעה מניצחון מוחלט". בהצהרה רשמית ב-26 לנובמבר 2024, לפני שנה, אמר: "הבטחתי לכם ניצחון - נשיג ניצחון. נשלים את חיסול החמס, נשיב את כל חטופינו, נבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל". ב-21 מאי 2025 במהלך מסיבת עיתונאים ציין: "המלחמה באה עם מחיר, אבל יש לה מטרה ברורה: להכניע את החמאס, להחזיר את כל החטופים הביתה, ולוודא שעזה לעולם לא תהווה איום על ישראל. אנחנו מחויבים להשגת המטרות הללו במלואן". ועוד ועוד אמירות כאלה של המפקיר ושר הביטחון שלו לאורך השנתיים האחרונות. כמה פעמים לאורך התקופה הארוכה היינו קרובים לעסקה להשבת חטופים לדעת מומחים כמו דוד מידן ואורי סלונים, אך כל פעם המפקיר וחבריו טרפדו אותה. מדוע? עד שב-9.10.25 שלח טראמפ את שני הקומיסרים, וויטקוף וקושניר שישבו לצידו בישיבת הממשלה על מנת שיקפיד לאשר את נוסח ההחלטה שהוא הכתיב לסיום המלחמה. הצילומים שהתפרסמו מאותה ישיבה ביישו אותי כאזרח ישראלי גאה. לפני שישה ימים במופע הזוי שהתקיים כאן בכנסת ישראל, יושב-ראש הכנסת מסיר את סיכת החטופים כי לגביו המלחמה הסתיימה וכל החטופים הוחזרו. שום תגובה ממנהיגנו לאחר מעשה מביש זה. לפני ארבעה ימים המפקיר בביקור חטופים בביה״ח בילינסון: ״הבטחתי להחזיר אותם - והחזרנו אותם. באותה נחישות אנחנו מטפלים בהשבת החללים. לא נחסוך שום מאמץ ושום אמצעי כדי להחזיר אותם״. ואו, שנתיים אחרי ההבטחות על ניצחון מוחלט ועדיין 16 חטופים לא חזרו, החמאס לא חוסל אלא להיפך. ובינתיים מאפשר לקטאר מממנת הטרור הגדולה בעולם, בת בריתו שאנשיה פעלו בלשכתו במהלך המלחמה שהצמיחה את מפלצת "החמאס הוא נכס", ולאויבת הגדולה שלנו בסביבה, טורקיה, לחזק ולהגדיל את החמס ברצועה. אין הסבר לסיטואציה הנבנית ברצועה, חיזוק החמאס, כתוצאה מוועידת השלום בשארם שאליה המפקיר לא הגיע כי לא רצה ששותפיו לממשלה יראו אותו לוחץ את ידו של אבו מאזן חביבו החדש של הנשיא טראמפ עושה הנפלאות, וארדואן, עליו אמר לאחרונה הנשיא טראמפ: "האיש הזה ממקום שנקרא טורקיה הוא אחד האנשים החזקים בעולם. הוא בחור קשוח אבל חבר שלי". לאן כל זה מוביל, איש אינו יודע. מתי נראה את 16 החטופים בבית, איש אינו יודע. העיקר שאמש בישיבת ממשלה הוחלט על נושא חשוב לעתידה של המדינה: החלפת שם המלחמה מ"חרבות ברזל" ל"מלחמת התקומה". איזו תקומה, חברי הכנסת? מלחמת התקומה הוכרזה לאחר מלחמת השחרור, אז הייתה תקומה. היום זה "מלחמת אסון" לחברה הישראלית. ועוד שאלה לכם חברי הכנסת, מתי תקום ועדת חקירה כדי שסוף-סוף אקבל תשובה איך קרה שנכדי נחטף מבארי ומי היה האחראי הראשי לעלבון, לשבר ולאובדן הגדול של כולנו. חברי הכנסת, אנחנו נמשיך להיאבק ככל שנוכל בכל המגרשים כדי שכל החטופים החללים יושבו למשפחותיהם ונוכל להתחיל בתהליך ריפוי חברתי של כל העם שהיום הוא מפורק לחלוטין שמהווה סכנה לעתיד המדינה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> יעקב גודו: << דובר >> בוקר טוב. שמי יעקב גודו. משפחה שכולה. הבן שלנו נרצח בבוקר 8 באוקטובר 23' אחרי שהיה נצור בממ"ד שבביתו 25 שעות, החזיק את ידיד דלת הממ"ד עד שהוא נורה על ידי אנשים שהיו מעבר לדלת ונהרג. אחרי מותו החלטתי החלטה, ואני לא צריך שום ועדת חקירה. אני יודע מי נושא בנטל האחריות ובנטל האשמה הכבדה על מה שקרה באירועי 7 באוקטובר, ועל קברו של בני תום נדרתי לו נדר שאני אעלה לירושלים, אשב מול הכנסת ואתבע מראש הממשלה לקחת אחריות על המחדל כולל כל ממשלתו ולהתפטר. שנתיים אני יושב במאהל מול הכניסה לכנסת, די אצבע בעין לכל מי שמגיע ורואה אותנו או מי שעובר על ידינו ומולנו ורואה אותנו. המאבק לא כל כך צלח. תנועות המחאה לא הצליחו לאחד כוחות. אבל אני מאמין שסופה של הממשלה הזאת קרב וקרוב, ויגיע במהרה. אין לכם שום מנדט ושום זכות ושום יכולת להמשיך לנהל את מדינת ישראל. קחו אחריות ותלכו הביתה, במקרה הטוב. בשנתיים האחרונות אנחנו נתונים למתקפות, לנאצות, לקללות. ניסו להצית לנו את האוהל על יושביו. מישהו מכת הביביזם בא ואמר לי, אתה אחראי לרצח של הבן שלך, אתה רצחת את הבן שלך. ודברים כאלה ואחרים. הדברים האלה אסור שיימשכו, וטובה שעה אחת קודם. פשוט תתפטרו ותלכו. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> בוקר טוב, קוראים לי ישראל שור ואני משפחה שכולה. אני מגיע לכאן הבוקר כי אני רוצה להזכיר את השנתיים האחרונות של המחאה שעסקה רובה ככולה בהחזרת החטופים ובהפסקת המלחמה. ממשלת ישראל לא ידעה לעשות את זה, ולכן נזקקנו לנשיא טראמפ שבהחלטה אחת מהירה וברורה וחדה גרם לממשלת ישראל להיכנע לו ולהחזיר את החטופים החיים הביתה ולהפסיק את המלחמה. אתמול בערב אנחנו שומעים שוב על פיחות במעמדו של חייל ישראלי ושוב שני קצינים נהרגים ובתור משפחה שכולה, אני אומר לכם שאני מרגיש פיזית את הסכין בלב כל פעם שמשפחה נוספת מצטרפת למעגל המשפחות השכולות. לנו לאזרחים אין שום יכולת להפסיק את המסע הזה. זה התחיל אתמול בשני הרוגים, וחס וחלילה, ואנחנו כבר יודעים את התנהלותה של הממשלה הזאת שזה ימשיך ויגדל ויצבור שוב תאוצה ויחזור למספרים הנוראיים האלה שהביאו אותנו כמעט לאלף נרצחים מאז תחילתה של המלחמה הזו. ואני כאן הבוקר כדי לומר, שהיכולת היחידה של המדינה הזו להפסיק את המסע הזה ולגמור עם זה, זה של חברי הכנסת מהקואליציה ושל הממשלה הזו, ולכן אני רוצה לשאול אותך הבוקר, יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת מלביצקי, למה בעצם שהממשלה הזאת לא תתפטר ותשים קץ לכל הדבר הנורא הזה? האם אני אוכל לקבל תשובה על כך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, כי אני לא הולך לעשות איתך שיח פוליטי. אני פה לאפשר לכם לדבר, להגיד את דברכם כמשפחות שכולות. אני לא הולך להיכנס אתכם לשיח פוליטי. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> זה לא שיח פוליטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל המופע הזה, זה שיח פוליטי. << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >> זה פוליטי? 950 זה פוליטי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שיח פוליטי. סיימתם לדבר? אני לא הולך להיכנס אתכם לוויכוח פוליטי, צר לי. אם יש לכם עוד דברים להצהיר, תצהירו. אני לא הולך להגיב. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> ההזדמנות של משפחות שכולות ומשפחות חטופות להגיע אל נבחרי הציבור, ואתה אחד מהבכירים שבקואליציה, היא כאן בוועדות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני מאפשר. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> סותמים לנו את הפה בכל מקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני לא הולך לענות. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> שאלה אחת. האם אתה מבין את המצב- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם תרצה, אתה מוזמן אחר כך, כמו שהזמנתי גם את אנגל ואחרים, ללשכה שלי. היום אנחנו מסיימים מוקדם משום מה את הוועדות, אני לא יודע למה, החליטו שמסיימים ב-12:30. מוזמנים כולכם ללשכה שלי ואני אנהל אתכם שיח עד ארבע, חמש אחרי צהריים, מתי שאתם רוצים. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> עם מי אני מתאם את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה אור? כבר היא תיכנס, אני אבקש ממנה, בסדר? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר? תודה רבה. << דובר >> יעקב גודו: << דובר >> אני מבקש להבין מה פשר האמירה המופע הזה שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא הולך לענות לך, תודה רבה. אנחנו נעבור להצעת העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור הקמת קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת. בבקשה, תציגו את האירוע. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בוקר טוב, מוריה שליסל, ממונה על ערבויות המדינה במשרד האוצר. אנחנו מגיעים הבוקר עם בקשה להעמדת מסגרת ערבות מדינה, להקמת קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת, תחום הדיפנסטק. בעצם בחודשים האחרונים בעקבות השינויים שהתרחשו במהלך המלחמה, התמורות הגיאופוליטיות ודברים נוספים, התחזקו הצרכים, צרכי מדינת ישראל בהגברת החדשנות הביטחונית, עיבוי השרשראות של האספקה ובעצם בייצור מקומי. כחלק מהנושא יחד עם משרד הביטחון, עם מפע"ת ועם הצבא עשינו מחקר שוק מעמיק, בדקנו את הצרכים השונים ובעצם את המענים השונים שקיימים. כפועל יוצא הבנו שיש גם קושי רב במימון וגם יש סיכון בהשקעה בחברות בתחום הדיפנסטק הטהור. כפועל יוצא אנחנו רוצים להקים, בעצם לצאת למכרז עם אישור הכנסת כחלק מחוק ערבות מדינה, אנחנו צריכים להגיע לוועדת הכספים, לקבל אישור. אנחנו רוצים לבקש העמדת מסגרת ערבות של מאתיים מיליון שקלים לשנתיים לצורך יציאה למכרז להקמת קרנות השקעה שיהיו בערבות מדינה יחד עם משקיעים פרטיים בתחום. אשמח לענות על שאלות ככל ויש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה החברה עושה? חוץ מהשם הדיפנסטק? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בעצם אנחנו לא מקימים חברות. אנחנו מקימים קרנות השקעה, קרנות הון סיכון, שבעצם ישקיעו בחברות בתחום הדיפנסטק שזה בעצם יכול להיות מחברות רק ישראליות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נסחרות בבורסה חלקן? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> לא נסחרות בבורסה. יש להם דרך מימון אחרת ואנחנו רוצים- - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה חברות שלא נסחרות בבורסה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי בוחר במי להשקיע? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בעצם השוק הפרטי הוא זה שיבחר. אנחנו יוצאים למכרז לבחור מנהלי קרנות שבעצם יקימו את אותן קרנות והם יהיו בערבות מדינה בעצם בעקבות הסיכון והשוק הפרטי יבחר אותם לפי הכללים שהמדינה בעצם תקבע במכרז, לפי אחוזים מסוימים אבל זה לגמרי יהיה שוק השוק החופשי יבחר אותם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי כל כך את המנגנון. אם השוק החופשי יבחר בהם ומלכתחילה נשמע לי כמו משהו טוב להשקיע בדיפנסטק בצבא הישראלי וכל זה, למה המדינה צריכה לשים לזה ערבות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> כיום יש בעצם מסקר שעשינו יחד עם משרד הביטחון, ראינו שיש קושי בהשקעה למשקיעים בחברות בתחום הדיפנסטיק הטהור. בעצם בעולמות הסייבר יש פחות בעיה, אבל בעולמות הנשק נקרא לזה חומרה, יש בעצם יותר קושי מימוני. תקנונים של קרנות, מסתכלים על זה אחרת, אנחנו רואים בזה ערך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מי יבחר את החברות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> מנהל הקרן שייבחר במכרז. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם יש חברות שפנו ולא קיבלו, הם יכולים לערער באיזשהו שלב או משהו? איך הפרוצדורה? << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> אני מרשה לעצמי רגע לעלות רמה אחת. ההוצאה הביטחונית בעולם בשנת 24' וארבע הסתכמה ב-2.7 טריליון דולר. זה המספר. ארצות הברית כמעט טריליון דולר. לאור ההתרחשויות הגיאופוליטיות, המתחים הגיאופוליטיים, המלחמה במזרח אירופה, מתחים הודו פקיסטן, קמבודיה תאילנד, כמובן המלחמה שלנו, אנחנו רואים איך העולם צועד לעשור ביטחוני עצים וקמות המון חברות סטארט-אפ שבעולם כולו מקבלות מימון מכל מיני ערוצי מימון, והעולם צועד קדימה, רץ במרוץ חימוש על סטרואידים ומפתח טכנולוגיות שמשמשות את הביטחון בקצה. על מנת לעמוד במקומות האלה ולרתום גם סטארט-אפים, יזמים, כל הרוח והכישרון הישראלי לאזורים האלה ושלא רק יישאר באזורים של הסייבר, כי ברור לכולם שישראל היום היא סייבר ניישן, היא סטארט-אפ ניישן, יש לנו טכנולוגיות על, אנחנו רוצים להביא אותם לאזורים של הביטחון. צריך לוודא שיש גם משקיעים באזורים האלה. האזורים האלה הם אזורים קשים במיוחד להשקעה, בגלל שמה שנקרא עמק המוות בעגה הפיננסית הוא יחסית רחב, זאת אומרת, עד שהמערכת הציבורית מקבלת החלטות לרכוש באופן סדרתי שבעצם מסייע או גורם לחברה לעמוד על רגליה לבד, צריך שיהיו גם משקיעים פרטיים. המנגנון הזה של קרן השקעה בערבות המדינה הוא מנגנון שהוא טוב, הוא מנגנון שאנחנו רואים אותו שקיים בעולם, כאשר המדינה שמה את החלק שלה ומגיעים גם משקיעים פרטיים במינופים גבוהים, ומכניסים את הכסף הזה לסטארט-אפים הטובים ככל שהם רואים את זה לנכון. זה קיים בצורה מאוד-מאוד רחבה בארצות הברית, כאשר עמק הסיליקון עובר מהאזורים של הטכנולוגיות ולוקח אותם לאזורים של הדיפנסטק. זה קיים היום באירופה שהבינו שדיווידנד השלום, שהשנים שבהם הם יכלו להשקיע פחות משני אחוז ממה שנקבע בנאט"ו, טראמפ דחף אותם לכיוון של החמישה אחוזים ואנחנו רוצים גם לרוץ במרוץ הזה ולהגביר את כושר התחרותיות העולמי שלנו. מכאן, ברגע שייבחר מנהל קרן, מנהל הקרן הזה יפעל על פי התקנון והמכרז שמפורסם על ידי החשב הכללי על בסיס הקריטריונים שאנחנו הגדרנו ביחד, ושנה בשנה יגיש את הדוחות הכספיים שלו ואת החברות שבהן הוא השקיע, שזה חברות באמת שהן דיפנסטק עד כדי דואל יוז, שבעים אחוזים, שלשים אחוזים דואל יוז, דואל יוז המשמעות שזה גם ביטחון וגם יש לזה שוק אזרחי. יש כל מיני עולמות כאלה באזורים של הרובוטיקה, של חישה שיכולים לשמש גם שוק אזרחי וגם שוק ביטחוני וככה זה יבוקר שנה בשנה, הקרן הביטחונית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איך הפרוצדורה? אני מנהל מפעל היום, רוצה לקבל הלוואה או השקעה כזאת, מה אני עושה בעצם? << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> אתה יכול להגיע למנהל הקרן ולהציג את החברה שלך, את המפעל שלך כגורם שהוא גורם ביטחוני ומתאים להשקעות הון סיכון. מנהל הקרן יבחן את זה, איך זה עובד לפי המטריקות שלו, ובמידה ונמצאת מתאים על פי דעתו, הוא יוכל להשקיע בך, בהנחה שהגעתם להסכם ביניכם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> השקעה או הלוואה? << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> השקעה. זה השקעה, השקעת אקוויטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לוחות הזמנים של האירוע הזה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אנחנו מבחינתנו עם אישור ועדת הכספים, אנחנו נצא מקווה השבוע, תחילת שבוע הבא למכרז כבר לבחירת מנהל הקרן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה ההיקף של הקרן? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בגדול היקף הקרנות אנחנו לא יודעים - אנחנו רוצים להקים שתי קרנות, כדי שיהיו אפשרויות. שאלת קודם גם מה קורה אם במקום אחד הוא לא מקבל, אז בעצם שיהיה פה כמה אפשרויות. מבחינת ההיקף אנחנו מניחים שזה יהיה קצת יותר ממיליארד, אבל שוב כרגע זה יהיה חלק מההליך המכרזי שבעצם המציעים יציעו את זה אז אני לא יודעת לענות על זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מתי מתכוונים להוציא את המכרז? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> מקווים השבוע או מקסימום בשבוע. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> ומאיפה הכסף? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> מתקציב הביטחון. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> איך מצאתם מיליארד שקל? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אולי אסביר שנייה על מנגנון ערבות המדינה. זה ערבות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא משנה, זה עדיין כסף שצריך לשים בצד, אבל יש לי שאלה. המדינה החליטה לצאת מכל ההשקעות הביטחוניות, התעשיות הביטחוניות. היא בעצם עכשיו נכנסת שוב, לפי מה שאתם אומרים. למה לא ללכת למנגנון שהוא הרבה יותר פשוט -, כל תעשייה ביטחונית כזאת או אחרת ניגשת לבנק, רוצה לקבל הלוואה - שהמדינה תיתן לה ערבות מדינה או חלקית לאותה הלוואה. זה לא יותר פשוט? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אתייחס לזה בשני רכיבים. קודם כל, המטרה כאן היא לפתח שוק חדש, זאת אומרת אנחנו לא נשקיע בו בתעשיות הביטחוניות הגדולות, אלא בחברות ובעצם בידע חדש שייכנס לשוק, חברות חדשות. החלק השני לגבי הלוואות עדיין יש לכל מיני חברות, יש להן אפשרות לגשת לבנק, יש לנו את הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה ולקבל בעצם הלוואה, אבל כשבעצם דיברנו עם אותן חברות ראינו שהלוואות זה יותר קשה להן, ובעצם בעולם הזה יותר מתאים השקעות שהן בתחום האקוויטי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הלוואות בערבות מדינה, רק לקבל מושג, אז נדחות תשע מעשר פחות או יותר, או שמונה במקרה טוב << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל המדינה רוצה לתת עדיפות, יכולה להקל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני בכלל חושב, אולי מהחברות הממשלתיות שמתעסקות כמו תעשייה אווירית ואחרות, אפשר מהן להוציא איקס אחוזים מהמחזור לטובת אותה קרן, ואז גם יש להם את הידע הבסיסי, יהיה נציגים שם שיכולים באמת עם ידע מאוד רחב ומוכר ועמוק בתחום הזה, לתרום משהו. והם יודעים גם לנהל את זה כביזנס. << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> הרעיון הוא לייצר פה תחרותיות ואלטרנטיבות לאזורים שבהם דווקא התעשיות הביטחוניות לא בהכרח רוצות להיכנס. זה אחד. שתיים, מעבר לזה, בדיוק כמו שמוריה אמרה, אנחנו רוצים לעודד ולהגדיל פה את השוק. אחת, שיראו הצלחות, שאותם מנהלי קרנות שזכו במכרז, הצליחו לייצר תשואה עבור המשקיעים שלהם, מחר בבוקר זו תהיה השקעה לגיטימית לכל קרן הון סיכון להיכנס לאזורים של הדיפנסטק ובגלל זה אחרי ההשקעות האלה אנחנו מקווים, כמו שאחרי שקרנות יוזמה בתחילת שנות התשעים, קרנות מנוף עודדו את שוק ההון סיכון המקומי, לאחר מכן כבר לא תהיה מעורבות ממשלתית, כי השקעה באזורים של דיפנסטק תהיה לגיטימית מבחינת כל קרנות ההון סיכון שפועלות כאן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עכשיו הציבור בעצם הוא יכול להשקיע בקרנות האלה? עד כמה? << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> מבחינת קרן, מה שקורה זה היא מגייסת את המשקיעים שלה - זה בדרך כלל משקיעים כשירים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נניח שאני רוצה להשקיע בקרן הזאת, אני יכול? כאדם פרטי, לא כחבר כנסת. << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> כאדם פרטי אתה צריך להיות לדעתי עם הון של מעל חמישה מיליון שקלים. אתה צריך להגיע למנהל הקרן ולהגיד לו: יש לי כסף ואני רוצה להיכנס כמה שנקרא לימיטד פרטנר, אתה הופך להיות LP בתוך הקרן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה מוגבל? כי אמרת סכום של חמישה מיליון. ואם יש לי מיליון? << אורח >> ניר וויינגולד: << אורח >> אתה לא נחשב משקיע כשיר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני אומנם שאלתי שאלות, אבל אני חושב שזה חשוב, זה נכון. זה דבר חשוב מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחרונה, סתם מהאוצר. כמה ערבויות כאלה בסופו של דבר משלם המיסים הישראלי ספג? זכורים לי כמה דיונים אחרונים שהיינו צריכים, היינו, שהצבענו על החזרה של מיליונים אם לא עשרות מיליונים. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אתייחס. אז קודם כל לפי חוק ערבות המדינה מותר לנו להעמיד ערבויות עד עשרה אחוז מתקציב המדינה בסך הכול. ערבות היא ערבות סוג של ביטוח. זאת אומרת אנחנו לא בהכרח משלמים אותה. זה איזושהי בטוחה כרגע אנחנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה מתכוון כמה אובדן הכנסות מהערבויות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> זה לא אובדן הכנסות, אנחנו מדברים פה על רגע איזושהי מסגרת. גם לא כל ערבות ממומשת. הועמדו עד היום כ-49 מיליארד, שמתוכן רובן היו לתחום התעופה ואני שמחה להגיד שלאור התפתחויות אנחנו ככה פחות משתמשים בהם ועד היום לא השתמשנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב גם אם לא התממשו הערבויות זה עדיין יורד מתקציב המדינה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בעצם זה לא יורד מתקציב המדינה. כמו שחבר הכנסת שאל קודם בעצם אנחנו נותנים פה איזושהי מסגרת. יש מינוף על ערבות המדינה, ערבות המדינה היא בעצם משקפת איזשהו סיכון מסוים ובעצם אפשר לבוא ולהתמנף מעל. זה יורד מתקציב המדינה אבל זה חוזר לתקציב המדינה ככל והיא לא מומשה בעצם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שירי מבקש מספר, כמה נגיד בשנה או בשלוש שנים האחרונות, כמה כסף המדינה הוציאה את הערבות? כי אתם נותנים ערבויות לגוף שלישי כמו בנקים וזה, כמה הייתם צריכים לשלם בסוף? אני יודע שהבנקים חייבים לעשות את כל אותו תהליך של הוצאה לפועל וכמעט ולא מגיעים אליכם, והם באמת מעצימים שם את הערבויות למיליארדים על 200, 300 מיליון. בכל זאת, שירי שואל, כמה כסף המדינה בפועל הוציאה לטובת הערבויות האלה שהם לא יחזרו, שהיא שילמה לגוף השלישי? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה ערבויות חולטו? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> אני אצטרך רגע להסתכל בדוחות הכספיים שלנו, בעצם כל המידע מופיע בדוחות הכספיים של המדינה ואני אוכל לחזור אליכם. למשל לתעופה ניתנו 26 מיליארד שח ולא מימשנו כרגע שום ערבות, לא מומש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שניים נמנעים. עבר. תודה רבה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:39. << סיום >>