פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 450 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו (20 באוקטובר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> ישיבת מעקב אחר יישום חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראות שעה), התשפ"ה-2025 (מ/1826) של חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ שלום דנינו וחה"כ אופיר כץ << הצח >>, התייחסות המוסד לביטוח לאומי בדבר תלונות על פגיעה בהכנסותיהם של משרתי המילואים נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון מאיר כהן שרון ניר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק נעמה לזימי מוזמנים: שנהב אור – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר עדן סופיר – רמ"ד תע"מ ושמ"פ, עתכ"א מילואים, צה"ל, משרד הביטחון זאב ריינמן – רע"ן תקציבי אכ"א, משרד הביטחון אוריאל כזום – סמנכ"ל קצבאות קיום, תעסוקה והגיל השלישי, המוסד ביטוח לאומי אלינה מילקין – מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי תמר ברהום – מנהלת תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, ההסתדרות החדשה אלכס מילר – ראש אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה רן מלמד – מנכ"ל נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית איילת עירון – מקדמת מדיניות עבור פורום נשות משרתי המילואים אופיר כהן – יו"ר העמותה למען משרתי המילואים אורי פרמינגר – חייל מילואים יעקב גודו – מאהל המחאה מול הכנסת ישראל שור – משפחה שכולה עומר אמסלם – הלומי קרב מיכה כץ – הלומי קרב גיא זקן – הלומי קרב משתתפים באמצעים מקוונים: גילי תמיר – עו"ס, מגישה תוכנית מימוש זכויות , כאן רשת ב' ד.כ. – חייל מילואים שגיא כהן – חייל מילואים אלעד לאור – קצין במילואים ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת מעקב אחר יישום חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראות שעה), התשפ"ה-2025<< נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו, 20 באוקטובר 2025. אנחנו פותחים את המושב הרביעי של הכנסת וכולי תקווה שזה יהיה מושב פורה ומשמעותי. אתמול התבשרנו במהלך הפסקת האש שנפלו שניים מטובי בנינו, רס"ן יניב קולא בן 26, מפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל, וסמ"ר איתי יעבץ בן 21, לוחם בתוכנית ארז בחטיבת הנח"ל. אני מוסרת מפה, אני מניחה בשם כולנו, תנחומים למשפחותיהם ויקיריהם והחלמה מהירה ושלמה לכל הפצועים שנפצעו אמש. הלב מדמם מכאב. לי אישית, אני חייבת לומר, היה כל כך ברור שתהיה הפרה, שאנחנו מסכנים את חיילינו, ולא שאני, כמו כל יהודי, כל ישראלי, כל אדם שיש לו לב, לא שמח בחזרתם של החטופים החיים הביתה, להיפך, אני כל כך שמחה ומתרגשת ומברכת על כך, אבל אסור שנעצום עיניים מהמחיר, המחיר הכבד מנשוא. בעיניי, שוב בעיניי, לו רק היינו מתעקשים לא להפסיק ולא לשחרר אף מחבל לפני שכולם כולם כולם בבית, החיים והחללים. לצערי את הנעשה אין להשיב, אבל לפחות אל לנו לחזור לקונספציה הישנה, הם מחבלים בנו, הם הורגים אותנו ואנחנו מגיבים בצורה כזו או אחרת וחוזרים לשגרה. די. העצבים הלאומיים שלנו חשופים, כולנו מצפים לטמון את יקירינו שנרצחו ונחטפו, אבל אסור לנו בשום פנים ואופן להשלים עם המצב הזה. אני מתפללת לשלום חיילינו, מתפללת לניצחוננו על ארגוני הטרור הרצחניים והבזויים ולהשבת כל אחינו החללים החטופים, בלי יוצא מן הכלל, כולם, כולל הדר גולדין שנמצא בידי החמאס כבר למעלה מ-11 שנים. במעבר חד, אבל לא חד מדי, אנחנו נעבור לנושא היום, התייחסות של המוסד לביטוח לאומי. זה ישיבת מעקב אחר יישום חוק ביטוח לאומי (תיקון מספר 253 והוראת שעה), התשפ"ה-2025, מכתבם ובקשתם של חבר הכנסת יצחק קרויזר, חבר הכנסת ינון אזולאי וחברי הכנסת שלום דנינו ואופיר כץ. אנחנו רואים את התייחסות המוסד לביטוח לאומי בדבר תלונות על פגיעה בהכנסותיהם של משרתי המילואים. בטרם אני אעבור לביטוח לאומי לקבל גם תשובות וגם תשובות הבהרה שביקשנו אני אתחיל מהמשפחות השכולות. יעקב גודו, בבקשה. אחר כך ישראל שור ואחר כך ניכנס לדיון עצמו. << אורח >> יעקב גודו: << אורח >> שלום לכולם. אני משפחה שכולה, הבן שלי תום נרצח בבוקר ה-8 באוקטובר אחרי שהיה נצור בממ"ד שבביתו בקיבוץ כיסופים במשך 25 שעות יחד עם אשתו ושלוש בנותיהם. הוא נורה דרך דלת הממ"ד, נפל אל מותו ואז לימור פתחה את החלון של הממ"ד הוציאה את הבנות החוצה וקפצה אחריהן וכך הן ניצלו. תום נקבר ב-13 באוקטובר ואני על קברו נשבעתי שאעלה לירושלים, אשב מול הכנסת ואתבע מראש הממשלה ומכל ממשלתו לקחת אחריות על המחדל הנורא, להתפטר, להכריז על בחירות חדשות ונראה מה יהיה הלאה. עוד שבועיים ימלאו שנתיים לייסוד המאהל, הממשלה לא נפלה, לצערי, היא רק ממשיכה בהפיכה המשטרית שלה שהתחילה בינואר 2023 ועושה רושם שזה לא מעניין אף אחד מה קרה בשנתיים שחלפו. נכון שחטופים חזרו, באילוץ, לא בזכות הממשלה, לא בזכות ראש הממשלה, בזכות ראש הממשלה ולחובתו אפשר לרשום עשרות של חטופים שנהרגו על ידי חמאס ועל ידי הצבא שלנו והמצב הזה לא יכול להימשך. אני לא צריך ועדת חקירה בשביל לדעת מי נושא באחריות ומי אשם, כולכם צריכים ללכת הביתה, במהרה. ולהוסיף חטא על פשע, שנה וחצי אחרי שתום נרצח הגיע אלינו הקצין שתחקר את קרב כיסופים ובצער רב הודיע לנו שהצבא מאוד מצר על מותו של תום, שלא עלה בידי הצבא לשמור על חייו ובהמשך שהצבא הוא זה שהרג את תום, בנוהל נפשע של החלטה על בני ערובה בתוך הממ"ד ונוהל חניבעל. זה פשע מלחמה שלא נחקר, שלא דווח בזמן אמת והמשיך הלאה לתוך עזה. אז קחו את זה בחשבון כשאתם עושים חשבון נפש. אין לי יותר מה להוסיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, יעקב. ישראל. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> בוקר טוב, מיכל וולדיגר, יושבת ראש הוועדה, בוקר טוב לחברי הכנסת ולכל הנוכחים. קוראים לי ישראל שור ואני ממשפחה שכולה. המשפחות השכולות ומשפחות החטופים ביקרו בוועדות האלה במשך שנתיים, הם עשו את זה כי זו הדרך היחידה, או לא היחידה אבל הטובה ביותר לבוא במגע עם נבחרי הציבור וחברי הקואליציה והממשלה. הם ישבו כאן במשך שנתיים וניסו להשפיע על הממשלה הזו שתפסיק את המלחמה הנוראה הזו שהביאה לכמעט 1,000 הרוגים רק מהמלחמה והחזרת החטופים. כל הסיפורים שהושמעו כאן לא עזרו ולא הצליחו לפצח את הלבבות האטומים של חברי הכנסת והקואליציה והממשלה הזאת לא החזירה את החטופים ולא הפסיקה את המלחמה. בסופו של דבר, בצר לנו, מי שנחלץ לעזרנו זה הנשיא טראמפ שבאבחה אחת, בהחלטה אמיצה מאוד גרם להחזרת החטופים החיים והפסקת המלחמה הזו, דבר שרק מראה לנו כמה הממשלה הזו לא הייתה רלוונטית לפני זה ובטח ובטח עכשיו, שמי שמחליט פה את ההחלטות החשובות והרציניות זה הנשיא טראמפ. אתמול בערב שמענו שוב על הירצחם של חיילים נוספים, קצין וחייל, במלחמה הזו, ואנחנו יודעים כבר מתוך ניסיוננו העגום עם הממשלה הזו שמה שמתחיל בשני הרוגים הולך ומתפתח ומגיע למאות וחס וחלילה לאלפים. אנחנו, אנשי המחאה, לא יכולים להפסיק את המעגל הנורא הזה, אנחנו יכולים להגיע לכאן ולומר את הדברים האלה ולהסביר לכם ולנסות להשפיע עליכם כדי להראות לכם מה ולאן בסופו של דבר יכול להתפתח המסע הזה של שני הרוגים מאתמול, לאן זה עוד יכול להגיע. אין לי פתרון להציע איך להפסיק את הדבר הזה זולת בקשה שלנו מכם שתשימו לזה קץ ותפטרו את המדינה הזאת מהניהול הנורא הזה, ממרחץ הדמים הזה ותתפטרו. ואותך, חברת הכנסת וולדיגר, אני רוצה לשאול למה בעצם, לאור כל מה שקורה פה עכשיו, הממשלה הזו לא מתפטרת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, ישראל. זה לא נושא הדיון, ולכן מאחר שהזמנו אנשים לדיון מאוד חשוב בחיילי המילואים אנחנו נתרכז בדיון שלשמו התכנסנו. מכבדת מאוד את שניכם, שמעתי את דעתכם, דעתי כמובן הפוכה לחלוטין, אבל את הדיון במי מאיתנו – לא יודעת אם תמיד יש פה צודק, כל אחד זכותו לחשוב את מה שהוא חושב. אני רוצה להאמין, אני רוצה לקוות שגם אתם חושבים כמוני, שכולנו המטרה שלנו לעשות פה טוב. יכול להיות שאנחנו חלוקים על הדרך, יכול להיות שאנחנו חלוקים על איך נכון. זה מה שיש לי להגיד לך כרגע, אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה כעת כי זה לא הנושא שלשמו התכנסנו. אז תודה רבה לכם והלוואי שתדעו נחמה אמיתית. אני רוצה לחזור לדיון עצמו. חברי הכנסת, אם אתם רוצים לדבר אני אתן לכם לפני שאני אפנה לביטוח לאומי, אבל באמת קצר כל אחד כדי שנפתור את הבעיה. יש כאן בעיה, פנו אליי, אני מניחה שגם פנו אליכם, ישבנו עם ביטוח לאומי, קיבלנו חלק מהתשובות, חלק מהתשובות לא קיבלנו, ואני רוצה באמת שאם נדרש פה תיקון, שהתיקון ייעשה. אני רוצה שנהיה יעילים. בבקשה, לפי סדר ההגעה, חברת הכנסת נעמה לזימי, ממש בקצרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, מיכל. אני אעשה את זה ממש ממש מהר כדי שאכן יהיו תשובות. גם שלחתי מכתב בנושא לאמיר מדינה, ממלא מקום מנכ"ל משרד העבודה, וגם שאילתות לממלא מקום השר. אני רק רוצה להגיד משהו, הייתי קצינת קישור, המדינה נותנת את הסכום עבור השכר של חיילי המילואים והיא נותנת את זה למעסיק כצינור שאמור להעביר אליהם את השכר, לפרט ששירת, וכשמהשכר הזה ישנה הפחתה מצד מעסיק, ויש לומר, כמו שנמסר לי גם מנציג ביטוח לאומי, ממש לא כל המעסיקים וזה לא מקרה שהוא גורף, אבל כן צריך לטפל במי שזה כן קורה לו, יש בעצם הלנת שכר שהמדינה נותנת, וכשזה נעשה על בסיס הערכת שכר של 90 יום אחורה שמגלמת גם שעות נוספות. זאת אומרת זה מה שאותו עובד עושה בדרך כלל, לכן הממוצע, לכן הרכיב הזה נוסף, ואנחנו גם יודעות שבמילואים, מיכל, זה לא שמונה שעות ומנוחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת, אבל אני חייבת להגיד לך, נעמה, שמה שקורה, שהמילואים, בגלל שהם לא עובדים משמונה עד ארבע, אלא יותר, בשביל זה הם מקבלים גם את משכורת המילואים, אבל בסבב הבא, מה שהם קיבלו כמילואים, בגלל שזה נכנס לבסיס, ואז שוב עולה להם בגלל שזה מילואים הם מקבלים – זה הולך ועולה. לא שאנחנו מאשימים מישהו, אבל משהו בתחשיב לא היה נכון. אחרי שהתיקון אולי הרס ולא קלקל, צריך לטפל בזה, אבל התיקון הוא נכון ברעיון. הרעיון היה למצוא איך אנחנו מנטרלים את זה שהתוספת של הסיכון וזה שנמצאים יותר שעות נכנס לתוך המשכורת. מה שקרה שכל פעם זה הגיע לבסיס וזה עלה, זה הגיע לבסיס וזה עלה. את הנקודה הזאת ביקשו לתקן, תיקנו, אבל כנראה לא מספיק טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר שבשביל זה אנחנו פה, כי בסוף צריך למצוא את האיזון, רק שלא תהיה חלילה הלנת שכר כי זה הגיע כפניית ציבור ממילואימניקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדבר השני זה אוכלוסייה שאנחנו רואים שהיא נפגעת מתחילת המלחמה והמילואימניקים, באופן אפילו יותר חמור זה העובדים השעתיים. אני הגשתי גם כמה חוקים שקשורים לעובדים שעתיים, אבל ברור לי שמילואימניקים פה על אחת כמה וכמה נצטרך למצוא את הפתרון. הדבר שמנחם אותי שהמילואימניקים, אני יודעת שפה בחדר, חשובים לכולם, אז אפשר למצוא לזה פתרונות. אני יודעת שאם אנחנו מייצרים לביטוח לאומי את האלטרנטיבה זה בשנייה מטופל. וכן נגיד למשרד העבודה, את העניין של הרגולציה והאכיפה, צריך להרחיב פה כי יש פה מנגנון עצום של קבוצה מאוד גדולה של מילואימניקים שאין בשגרה שמאלצת אותנו לאכיפה מורחבת ונוספת וצריך להבין איך המשרד מתמודד עם זה כדי לוודא שאין חייל מילואים שנופל בין הכיסאות. לא כי אני קיבלתי פניית ציבור ומרימה טלפון, אלא בגלל שאנחנו יודעים שהמנגנון עושה את העבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בהחלט. תודה רבה, נעמה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שני דברים בקצרה. אחת, אנחנו עדים לתיקון חשוב מאוד, תיקון חוק שסעיפיו מקשים על יישומו. יש סעיף של שלושה חודשים רצופים, לך תחפש ששלושה חודשים רצופים לא קראו להם, או חישובי שכר על פי, נדמה לי, יוני-ספטמבר 2023, שאנשים אומרים: מאז שיפרו את שכרי, למה מחשיבים מה שהיה לפני שלוש שנים? אני סומך על הביטוח הלאומי, אנחנו לא יכולים לשנות את סעיפי החוק, אתם תצטרכו לעבוד הרבה יותר מהר. אם דיברת עם המנכ"ל, אני מבקש, גברתי, שתצא מכאן קריאה למנכ"ל משרד העבודה, גם צריכים להאיץ במקומות העבודה להזין את הביטוח הלאומי. בשיחה מוקדמת עם הביטוח הלאומי, יש עכשיו על פניו 1,400 אנשי מילואים שהבקשה שלהם לא מטופלת כי עדיין לא הזינו את הנתונים. צריך לסמוך על הביטוח הלאומי, ומכם אני מבקש, אנשי הביטוח הלאומי, היות שאני מכיר אתכם טוב, זה הכול תלוי בכם, עם כל הקשיים שהערמנו, תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אפתח כמובן בתנחומים למשפחות, הותר לפרסום, שבר אחרי טיפת הנחמה של השבת החטופים ברגע שתופס אותנו פחות מוכנים, כי אתה חושב שאתה מתחיל להגיע לשקט שאנחנו מייחלים לו ולצערי הטרור ממשיך להרים את כוחו ועל הדרך גם מדללים את כיתות הכוננות אצלנו באזור, שזה בכלל זעקה בפני עצמה. אז אני רוצה לאחל בריאות לפצועים, כמובן לברך באהבה ובשמחה את כל חטופינו שחזרו שיתחזקו וישתקמו במהרה ומתפללת להשבתם של כלל החטופים כי כל עוד הם לא שבים אנחנו עדיין נמצאים באותה תהום. בנוסף תודה על הדיון החשוב הזה. אני חושבת שמתפקידנו לזכור שאנשי המילואים, להבדיל מעוד לא מעט שבוחרים לא לבוא ולהיות חלק מאותה תרומה למדינה, לפעול לכל הכנסה שתצדיק את השעות, הימים, הניתוק מהמשפחה, את מצבם בכלל ולכן יש צורך כן לבצע שינויים. כמובן בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה לביטוח הלאומי שאני חושבת שזה בין השנתיים הקשות ביותר שהביטוח הלאומי עובד מול המון המון ארגונים, המון אנשים, המון נפגעי איבה, אבל אני גם רוצה לפנות אליכם באופן אישי, שצריך בכל זאת, כמו שאתם מטפלים בכולם, פינה מיוחדת, כי הם גם לא פנויים לכל הרגולציה, הם פחות פנויים להתעסק, משפחות שאבא לא נמצא חודשים, זה קצת יותר מקשה, וכפי שאמר מאיר, ואני לא אחזור על דברי חברי הכנסת מאיר ונעמה, קחו אותם כפרויקט, קצרו להם הליכים. והכי חשוב שנעשה באמת רק שיהיה להם טוב, כי הם המגן החי שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. כמו שביקשתי מכולם, אנחנו רוצים להגיע למהות כדי לפתור את הבעיה, אז אני ממש מבקשת תקציר ולגוף העניין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי. אני מבקשת קודם כל לפתוח בזה שאבל כבד ירד על מדינת ישראל ועל העיר מודיעין מכבים רעות ששכלה שניים מבניה, רב סרן יניב קולא והלוחם המצטיין איתי יעבץ, ה' ייקום דמם. אנחנו נמצאים בתקופה כל כך מטלטלת שהלוחמים עושים עבודת חתחתים מול באמת אויב מפלצתי, טרוריסטים שברור לנו בדיוק מאיזה חומר הם קורצו ולא שינו את עורם, והצורך להשיב את החטופים כולם, החללים לקבורה, לנגד עינינו. אז בפתח המושב הזה אני רוצה לחזק את ידי כולם והלוואי שנצליח. לגבי הנושא שכרגע על הפרק, שזה התגמולים לאנשי המילואים. כולנו עדים לשנתיים החולפות שהיו שונות מכל מה שהיה בהיסטוריה של עם ישראל והשאלה שאני רוצה להפנות לביטוח לאומי בהקשר הזה, שעושה עבודת קודש ובטח גם עם התיקון, זה איך מתייחסים לאירועים שהם אירועים חריגים, מקרי קצה. אחד מהדברים שעלו כאן זו הדוגמה של סמ"פ שגיא כהן שעשה במצטבר 490 ימים במשך שנתיים, אבל עיקרון שלושת החודשים לא הצליחו להחיל עליו כי הוא נקרא בתוך הרצף של שלושת החודשים למילואים ולכן לצורך העניין יום המילואים שלו הפך להיות 300 שקל למרות ששכר הבסיס היומי שלו הוא כמעט 1,200 שקלים. זה דבר שלא ייאמן. ברור לחלוטין שמדינת ישראל קראה לו לדגל לתקופות מצטברות וזה לא מחושב על פי הנהלים שהחוק מכתיב. לכן רציתי לשאול האם קיימת יכולת להחריג את זה והאם קיימת הוראת שעה בעניין במיוחד לאור העובדה שיש לא מעט אנשי מילואים שבסוף עשו מאות ימים בשנה, מה שהקשה עליהם לעשות שלושה חודשים ברצף והעיב על השכר היומי שלהם ובעצם מלין את שכרם. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. תרשמו לעצמכם את השאלות כי תיכף נפנה אליכם בצורה ישירה. אחרון חביב לחברי הכנסת זה ולדימיר בליאק, שגם שלח את המכתב, צירפנו אותו. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. אני קודם כל מצטרף לדבריה של חברת הכנסת ניר, 38 נופלים במודיעין מכבים רעות, זה באמת מספר שהוא בלתי נתפס ואני משתתף בצערן של המשפחות. אני נחשפתי לאירוע הזה בחודש אוגוסט השנה כשקיבלתי גם פנייה משגיא כהן, אבל גם מעשרות מילואימניקים. גם קיימתי זומים אני חושב עם 150 משרתי מילואים בעקבות הבעיה שנוצרה למיטב הבנתי אחרי התיקון לחוק שעבר ב-1 במאי השנה. ב-7 בספטמבר פניתי גם לממלא מקום שר העבודה ולביטוח הלאומי לגבי מספר סוגיות, אתם מכירים את הפנייה שלי, קיבלתי מענה ואני גם אשמח שתעלו את התשובות כאן בוועדה. אני מבין את הרציונל של התיקון, מובן לגמרי, אבל אם התיקון הזה יוצר כל כך הרבה עיוותים בחישוב תגמולי המילואים, יכול להיות שמעבר לטיפול שלכם בבקשות הפרטניות, שזה מאוד מאוד חשוב, יכול להיות שיש בעיה בתיקון עצמו, יכול להיות שיש צורך לחדד את זה ולתקן את זה גם ברמה של החקיקה ואני חושב שבזה אנחנו גם צריכים להתעסק, כי זה לא הגיוני שאנשים נופלים בתגמולים מ-2,000 שקל ביום או 1,500 שקל ביום ל-300 שקל. זה מצב שהוא לא סביר. ככל שנוכל לתקן את זה אני חושב שכך ייטב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אגיד שהוא סביר אם באמת השכר התנפח ל-1,200. כולנו מכירים את האירוע, כולנו אומרים שיש באג שצריך לפתור אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומעבר לטיפול במקרים הפרטניים אנחנו צריכים גם לחשוב איך מתקנים את זה ברמה הרוחבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אכן. תודה רבה. קראנו את המכתב של חברי וגם את התשובה ועדיין נותרו לנו שאלות ושאלות רבות. אוריאל, אני אבקש ממך ומאלינה קודם כל הסבר קצרצר, כי בכל זאת חלק מהצופים שצופים בנו ואולי חלק מהנוכחים פה לא מבינים למה התיקון, כי כן שמעתי אמירות כאלה של כן, מדברים על חגיגת שכר, אבל איזה חגיגה? לא חגגנו וכו'. היה עיוות, אני חושבת שכולנו מסכימים שהיה סוג של עיוות שאנחנו צריכים לתקן אותו, אז איזה עיוות התיקון הזה בא לתקן. יחד עם זה אני אבקש את הפירוט, ואם אתם לא תגידו בעצמכם אנחנו נגיד אותו, כי אנחנו יודעים היטב את כל החסמים והבאגים שהתיקון הזה יצר, לצד תיקון, אם תיקנתם איך תיקנתם. ואני חייבת לומר שעדיין כמה תיקונים, שאולי תיקנתם ואולי לא, אנחנו עדיין מרגישים אותם, כלומר את הנושא של השכר. אני לא אקדים את המאוחר, קודם נשמע אתכם ונגיב בהתאם. ואני גם אגיד מה שאמרו קודם, באמת תודה רבה. אנחנו מודעים היטב לכל השנתיים האלה שעבדתם, הייתם בחזית, עמדתם שם ואנחנו מוקירים תודה רבה על כך. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> קודם כל תודה זה לאנשי המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נכון. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו חיים פה, כולנו, כל מי שנמצא פה בחדר, יש קונצנזוס שחיילי המילואים זה הסיפור וגם בדברים שלא מסתדרים כמו שצריך אנחנו פה כדי לתקן. נתחיל מזה. החוק הזה זה לא יוזמה של ביטוח לאומי, החוק הזה בא לתקן עיוות. העיוות היה שאנשים שעובדים בתקופת מילואים, שזה דבר בעיניי שהוא דבר טוב, השכר שלהם מתנפח. ניקח את הדוגמאות הקיצוניות, כי תמיד זה מה שנותנים כדי להסביר את החוק, בן אדם הרוויח 10,000 שקלים והוא עשה מילואים באופן רציף, עשה מילואים ועבד תוך כדי, חודש אחרי זה כשהוא יצא, הבסיס שלו עלה ל-12,000, 14,000, 15,000, היו מקרים שאנשים התחילו עם 10,000 שקל והגיעו לשכר בסיס של מילואים של 30,000 ו-40,000 שקלים, המילואים בתקופת עבודה נכנסו לבסיס וזה הדבר שרצו למנוע. המהות של החוק באה ואמרה, אנחנו רוצים לשלם תגמולי מילואים על בסיס השכר האמיתי של אותו עובד. אם הוא עבד בתקופת מילואים זה מצוין, אבל לא לשנות את הבסיס לתגמולי המילואים. זה היה הרציונל שחברי הכנסת באו ורצו לשנות את החוק. אחת הסיבות שהחוק הזה היה מורכב. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זו הייתה הצעת חוק ממשלתית, יוזמה של האוצר, אושרה בכנסת וגם הוכנסו בה שינויים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> מאה אחוז, תודה על ההסבר, אבל בסוף זה חוק שאנחנו צריכים ליישם אותו והחוק בא למנוע את ניפוח השכר שמעלה את תגמולי המילואים. אחת הבעיות שלקח הרבה זמן לגבש את החוק, שלמעסיקים יש בעיה לנטרל את העבודה בתקופת מילואים. בתיאוריה זה נשמע מאוד ברור, בן אדם היה במילואים, בן אדם עבד, מה הבעיה להפריד בין השכר שהוא עבד לבין השכר שהוא היה בתקופת מילואים? מסתבר שזה מורכב. אנשים עובדים אחרי שעות העבודה, יש להם שעות נוספות, לאחד יש חוזה גלובלי, האירוע של שכר הוא לא דבר פשוט כמו שזה נשמע. מהסיבה הזאת אנחנו התעקשנו שתוספת של עד 20% תשולם באופן אוטומטי. אנחנו הבנו שתהיה פה מורכבות ואחד הדברים שהכנסנו בחוק, שאם השכר עולה עד 20% אני לא בודק מה הסיבה, כלומר בן אדם, נניח ב-7 באוקטובר היה לו 10,000, היום יש לו 15,000, אני אתן לו אוטומטית 12,000 כדי שלא נצטרך להיכנס לכל מקרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מטעמים תפעוליים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> מטעמים תפעוליים, כי בסוף לרוב המשק השכר לא עלה בשנתיים מעל 20%. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל רוב המשק גם לא עובד 24 שעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא האירוע. זה שהוא 24 שעות במילואים, הוא מקבל תוספת, אבל אם זה נכנס לבסיס ואז הוא עושה שוב מילואים, שוב לוקחים בחשבון שזה 24 שעות ואז מעלים לו עוד פעם. זה העיוות. ברור שעל מילואים מגיע יותר, בשביל זה הוא מקבל גם את השכר וגם את המילואים. זה לא האירוע. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אתן הסבר לכול, מה שעובד ומה שלא עובד אני אשים פה על השולחן. אני רק אומר, הרציונל שהיה זה מי שהשכר שלו עלה, עד 20% אנחנו נשלם באופן אוטומטי כדי שלא נצטרך להתעסק עם כל מיני כאלה שכן עבדו או לא עבדו. מעל 20%, גם באופן תיאורטי מאוד פשוט, תגישו תביעה לביטוח לאומי, תראו שהשכר שלכם עלה כי התחלתם לעבוד ואנחנו נשלם לכם לפי השכר החדש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי צריך להראות? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא העובד, מה שהיה עד היום. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> נכון, אני מסכים שמי שמשלם לו את השכר זה המעסיק וטוב שככה. ברגע שהמעסיק משלם את תגמולי המילואים לעובד, הוא מפריש לו הפרשות סוציאליות, פנסיה, קופת גמל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב עקרונית אפשר להפריד את זה בתלוש, זה שינוי שהוא טכני. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אתה יכול לגייס שלושה חודשים, אז הכול היה בסדר, אבל יש תרחיש של מדינה, מדינה צריכה שבן אדם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חבל, אם אתה רוצה לדבר, בשמחה, אבל ננהל את זה כמו שצריך. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אתן סקירה ואחרי זה אני אענה על כל השאלות. הרבה פעמים בין התיאוריה לבין המעשה יש פער, אז אנחנו באנו ואמרנו, מי שהשכר שלו עלה במעל 20% יגיש תביעה לביטוח לאומי, המעסיק יסביר שהשכר עלה, שינוי אמיתי, תוספת השכר לא נבעה מעבודה בתקופת מילואים, קיבל דרגה, התחיל עבודה חדשה. היה שעתי, קיבל קביעות, בחודשים האחרונים גילינו שיש הרבה סיבות שהשכר עולה, יותר ממה שחשבנו. פה בקטע הזה קצת נתקענו, היישום של זה, לצערי, יותר מורכב ממה שחשבנו. בין לבין היה פה תיקון של 'עם כלביא', של אבטלה, עם 12 תיקוני חקיקה, העברנו אותם, שילמנו ל-120,000 איש אבטלה, סיימנו את זה ועם זה עוד לא סיימנו. האירוע פה הוא יותר מורכב כי המעסיקים היו צריכים לבוא וגם לפרק את השכר, כלומר הם צריכים להגיד לנו שחלק מהשכר הזה עלה כי הוא קיבל דרגה, אבל גם הוא עבד בתקופת מילואים. כלומר ראינו שגם מי שהתחיל עבודה חדשה בחודשים האחרונים, הרבה אנשי מילואים עובדים בתקופת המילואים שלהם. גם אנשים קרביים. אם בעבר חשבנו שקרביים לא מצליחים לעבוד בתקופת המילואים, היום הרבה מאוד מאנשי המילואים מצליחים לעבוד בתקופת מילואים ולכן כשמעסיק מדווח לי על תחילת עבודה, הוא גם צריך להגיד לי על חודשי העבודה הראשונים, ממש להפריד את השכר, מתוך 20,000 שקל 3,000 שקל זה עבודה בתקופת מילואים. האירוע הזה לקח הרבה זמן בינינו לבין המעסיקים. אנחנו איתרנו סוגי מעסיקים שזה קורה אצלם הרבה, הרבה תעשיות ביטחוניות, התעשייה האווירית, אלביט ומקומות כאלה, חיילי מילואים, קצינים שמשתחררים וישר עוברים לעבוד במקומות האלה. בעצם בן אדם משתחרר מקבע בשכר נניח של 15,000 שקל והתחיל לעבוד עכשיו בשכר של 25,000 שקלים. אז כל הקבוצה הזאת, איתרנו אותם בקפיצות. זה גם משהו שדיברנו איתכם בפעם הקודמת, להם מצאנו פתרון. כדי שהמעסיקים לא יצטרכו להגיש תביעה פרטנית לגבי כל בן אדם אנחנו ייצרנו להם סוג של קובץ שהם יגישו תביעה פרטנית ואת הערוץ הזה שאנחנו עכשיו יוצרים להם שלחנו לשני מעסיקים כרגע כפיילוט. אנחנו הולכים לכל המעסיקים שיש להם הרבה חיילי מילואים שהתחילו לעבוד אצלם, נגיד שם קוד שגיא כהן, אני לא יודע אם זה המקרה, אבל זה נשמע לי מהסיפור, של בן אדם שהתחיל לעבוד בשכר גבוה, קיבל שכר גבוה והורדנו אותו, למקרים האלה ניתן פתרון שהוא מערכתי, שהם לא יצטרכו להגיש תביעה פרטנית לכל משרת בנפרד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון שאתם נותנים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> גם היום רוב תביעות המילואים מוגשות אצלנו באופן אוטומטי, המעסיקים מעבירים קבצים ואנחנו משלמים. אז בנינו גם לדבר הזה סוג של קובץ, שהם ישלחו לנו קובץ כמו קובץ אקסל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בדיווח של השכר החודשי? 102? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> דיווח השכר שלהם, אבל באופן מרוכז. רוב המקרים האלה זה תחילת עבודה, שזה גם יותר פשוט לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הפיילוט הוא כלפי איזה מעסיקים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כלפי המעסיקים הגדולים שפנו אלינו. אני לא רוצה להגיד את כל השמות של המעסיקים, אבל אלה מעסיקים שיש להם מעל 20 עובדים שהתחילו לעבוד. זה בעצם כדי להקל על המעסיקים להגיש את התביעות, כי אחת הטענות שהיו זה שמעסיקים לא רוצים להגיש את התביעות האלה. זה דבר אחד. הדבר השני, הקמנו מוקד למעסיקים, מעסיקים צריכים להגיש את התביעות האלה באופן פרטני. נגיד מעסיק שיש לו עובד אחד או שניים צריכים להגיש באופן פרטני, עוד מעט אני אתן את המספרים. גם פה עשינו עכשיו איזה שהוא שינוי, אני מקווה, כדי שנהיה אנשי בשורות, שסדר גודל של חודש מהיום אנחנו ניישר קו בשני הדברים האלה, שמעסיקים יגישו ובפרק זמן של תוך שבועיים אנחנו נטפל בהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה אמרת. אני אנסה לשקף מה שאני הבנתי לגבי התביעות הפרטניות של המעסיקים. הם פנו בנקודה של כמה זמן אתם מטפלים, זה אחת, אבל יש גם שזה מתעכב אצלם, הם לא מגישים את התביעות. גם על החלק הזה נתתם פתרון? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> גם בגלל שהיו מעסיקים שלא רצו או לא הבינו, עשינו קצת יותר פרסום בדבר הזה ובשבועיים האחרונים קיבלנו 600 תביעות. כלומר אם יש לנו סדר גודל של 2,000 תביעות, 600 התקבלו בשבועיים האחרונים. זה גם משהו שעלה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> באמצעות מעסיקים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> ממעסיקים, תביעות פרטניות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> האם יש מניעה שהמילואימניק עצמו יגיש את התביעה? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כן. כי קודם כל המעסיק שילם את השכר, אני לא יכול לשלם את תגמול המילואים אליו. כל האירוע צריך להיות מול המעסיק. היו מקרים שמעסיקים לא רצו, אנחנו פנינו למעסיקים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ובמקרים של מעבר בין מעסיקים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך פנית למעסיק אם העובד לא פנה אליך? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> עובד פנה אליי ואמר לי שהמעסיק לא רוצה, פנינו במקרים האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם פונים ישירות למעסיק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה כן מצריך את איש המילואים לפנות אליהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לי מעמיס. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו צריכים כרגע לטפל בכל המלאי. סדר גודל, אני מניח שייקח לנו עוד חודש לטפל במלאי. את המקרים הפרטניים, אנחנו נמצא להם פתרונות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אתה חושב שאין צורך בתיקון החקיקה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני תיכף אגיד מה הבעיות לדעתי שקיימות, שאתם תחליטו אם כן או לא. אני אתן דוגמה, גם היום וגם מחר נציגי ביטוח לאומי נמצאים בנקודות שחרור של חיילי מילואים. אנחנו חיים את השטח. ביום חמישי קיימנו זום עם נציגה של טייסת, אלה קבוצות שעושים יותר מילואים וזה בא לידי ביטוי. אנחנו מודעים לבעיות, אנחנו מנסים לתת פתרונות גם ברמה פרטנית וגם ברמה רוחבית. כרגע אני מעריך שאנחנו צריכים חודש כדי לאשר את המלאי שיש לנו. אם נראה שיש מקרה פרטני שהמעסיק לא רוצה אנחנו נמצא פתרון. אני לא רוצה להתחייב על זה, אבל אני אתן דוגמה שמעסיק לא רצה, אנחנו מצאנו דרך ליזום תביעת מעסיק בלי שהמעסיק פנה כדי שהמשרת יקבל תגמולי מילואים. בסוף אינטרס שלנו שלכל מי שמגיע הוא יקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוריאל, יש לי שאלה אליך. התיקון הזה ממאי, אנחנו היום עוד מעט נובמבר, כלומר כמעט חצי שנה שאנחנו בתוך האירוע, האם אתם רואים מקום, אמר גם ולדימיר, שאולי צריך תיקוני חקיקה? האם הנוסח, האם מה שכתבנו דורש תיקון לדעתך או שלא, או שזה יותר נהלים פנימיים שלכם שצריך לחדד אותם, לשפר אותם, לתקן אותם? תיכף אני אגיע לשאלות הספציפיות שכתבתי לעצמי, ומן הסתם אולי גם חברי הכנסת, ואחר כך גם ניתן לנוכחים פה ובזום לדבר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ההתייחסות לשלושה חודשים, כי הרבה פעמים הם יכולים להיות חודשיים ואז עוד חודש. אולי צריך רצף ימים ולא רצף חודשים. צריך לחשוב על איזה היגיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תרשמי לך את השאלה. כולנו מסכימים שהצורך בתיקון המציאות היה הכרחי והיה נכון, אבל כמו שאמרו פה גם חברי מאיר כהן וגם ולדימיר ובעצם כולם, אנחנו חוששים שהתיקון אמנם תיקן חלק מהדברים, אבל גרם לנזק לא פחות קטן, לכן השאלה האם צריך לתקן תיקון של ניסוח, לשפר, לדייק, או שאתה אומר שזה חונה אצלכם? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> שני דברים. קודם כל צריך לזכור שאת רוב התשלומים עשינו באופן אוטומטי, יש לנו מעל 12,000 איש שהשכר שלהם עלה ועד 20% שילמנו באופן אוטומטי. כלומר המסה הקריטית שהשכר שלהם עלה עד 20%, וזה לא משנה אם זה גם עבודה בתקופת מילואים, שילמנו את זה באופן אוטומטי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נתונים כמה עלה מעל 20% יש לכם? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יש לנו כ-8,000 איש שהשכר שלהם עלה עד 20%, ועוד 4,600 שהשכר שלהם עלה מעל 20% ואת ה-20% שילמנו באופן אוטומטי, כלומר כתבנו אותם ב-20%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. אלה שמתחת ל-20% זה לא בעיה, כי אתה נותן אוטומטית. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> גם מעל 20%, את ה-20% אני משלם באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור לי, אבל מה קורה עם ההפרש? האם הוא אמור להיות מממן? הבן אדם קיבל את השכר שלו, הוא רוצה אותו. הוא אמור עכשיו לחכות חודש, חודשיים, שלושה, חצי שנה עד שהוא יקבל את ההפרשים? כמה זמן זה לוקח? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אתם שואלים פה כמה שאלות במקביל. אז קודם כל רוב התשלומים שולמו באופן אוטומטי. אני חושב שאנחנו צריכים את החודש הזה כדי ליישר קו. הלאקונה היחידה שלא חשבנו עליה, לא עלה פה בדיונים בפעם הקודמת, זה אנשים שלצורך העניין התחילו לעבוד ב-2024, עבדו שנה, הרוויחו 1,200 שקלים, הפסיקו לעבוד. במאי החוק הוריד אותם ל-321 שקלים. זה כאלה שהרוויחו לפני זה 1,200 שקלים, החוק לא נותן מענה למקרים האלה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ברשותך אני אדייק, החוק נותן מענה, הבעיה היא בבירוקרטיה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אסביר ותגיד לי אם אני טועה, אני אשמח לטעות. החוק קובע שכשיש עלייה של מעל 20% והיא נגרמת בגלל עבודה ולא בגלל ניפוח מלאכותי, הביטוח הלאומי אמור להעביר את הסכום הזה אם הוכח להנחת דעתו שאכן זה נובע מעבודה. כלומר אם מישהו התחיל עבודה חדשה, אז אנחנו יכולים להסכים שהעלייה נובעת מהעבודה שלו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זה אין ויכוח. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> איפה הבעיה? אתה חוזר אוטומטית למה שאמרת, 300 שקלים ביום, בגלל שאתה מסתמך על ה-20%, אתה צריך שהוא יוכיח לך שהם אכן מעבודה וכאן נכנסת הבירוקרטיה. כי החוק דורש שלושה חודשים רצופים עלייה בשכר, זה לוקח זמן לבדוק את זה, אתם דורשים תביעה של המעסיק, ואני רוצה לשאול אם יש יידוע של המשרת והמעסיקים, מתוך ה-4,600 המקרים שאמרתם מעל 20%, הביטוח הלאומי מסר לוועדה ש-1,400 פניות הוא קיבל, מה לגבי יתר האלפים, האם הם פנו? האם אתם פניתם אליהם? האם הם יודעים שהם יכולים לתבוע? לכן אני אומרת, לכאורה מבחינת חקיקה טהורה יש מענה, הבעיה היא במנגנון והשאלה היא אם יש אפשרות להקל על הבירוקרטיה באופן ההתנהלות מול המשרתים והמעסיקים וכו' באופן רוחבי בלי לתקן חקיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוריאל, א', תענה לה, ו-ב', עוד לא הבנתי את האירוע שאמרת שמצאתם לאקונה שלא הייתה קודם. לא הבנתי את הלאקונה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני קופץ מנושא לנושא. תנו לי רגע שתי דקות לנסות לעשות סדר. יש אירוע של יישום החוק, משרתי מילואים שהתחילו לעבוד בתקופת עבודה שהורדנו אותם, לזה החוק נותן מענה. מבחינת טכנאות אני מאמין שבתוך חודש נפתור את זה כי גם מצאנו פתרון למעסיקים גדולים, גם שיפרנו את התהליך של הגשת תביעות אישיות. אז הדוגמה שאת נתת, לא צריך תיקון חקיקה, אני מאמין שבתוך חודש נתיישר לכל המקרים האלה שהתחילו עבודה חדשה. כמו שאמרתי, בן אדם השתחרר מהצבא, התחיל לעבוד באלביט, לאלה נמצא פתרון, לאלה אין לאקונה בחוק. אני דיברתי על לאקונה בחוק שבן אדם התחיל לעבוד בינואר 2024, הוא יצא ב-7 באוקטובר למילואים ובינואר 2024 התחיל לעבוד. עבד בשכר של 30,000 שקלים, עבד כל שנת 2024 וב-2025 הפסיק לעבוד. עד החוק, ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, באפריל שילמתי ב-2025 לפי 20,000 שקלים, במאי הורדתי אותו למינימום, כי היום הוא לא עובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל שנת 2024 הוא עבד בעבודה מסוימת ב-30,000 שקל בחודש וכשהוא עשה מילואים הוא קיבל בהתאם ל-30,000 שקל. בינואר 2025 הוא הפסיק לעבוד, הוא נקרא למילואים, בינואר הוא הפסיק לעבוד ובפברואר הוא נקרא למילואים, הוא לא הספיק למצוא עבודה חדשה, כי הוא נקרא למילואים. על בסיס מה הוא מקבל? זו הלאקונה? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> על בסיס 30,000 שקלים. עד מאי, בינואר, פברואר, מרץ ואפריל הוא קיבל לפי 30,000 שקלים. במאי הוא ירד למינימום, כי הוא כבר לא עובד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אפשר לתקן. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אז אמרתי, זו בעיניי הלאקונה היחידה שיש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה קריטי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל למה מורידים למינימום אם ההכנסה הולכת בסבבים אחורנית? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כי זה חלק מהשינוי של החוק. אם הוא נכנס ל-7 באוקטובר עם שכר של 20,000 שקל הוא גורר את זה, אם הוא יצר את ה-30,000 שקל - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, אני לא מדברת על סעיף 279, אני מדברת על זה שהחוק קבע מנגנון שאם יש סבבים של 90 ימים רצופים אז הולכים אחורנית. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> נכון, אבל אם הוא לא עובד זה לא חל עליו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> למה זה לא חל עליו? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זו הלאקונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אותה דוגמה שלך, הוא הפסיק לעבוד בינואר, הוא לא עובד בינואר, כל החודשים מינואר עד מאי הוא לא עבד והוא בכל זאת נקרא למילואים פעמיים לצורך העניין. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> נכון, אבל אז חל עליו סעיף 276, גרירת הכנסות, שבמאי הוא לא יכול לקבל את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר במאי הוא נחשב כאילו מובטל, כאילו הגעת מובטל למילואים ולכן אתה הולך אחורה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלושה חודשים זה שמר על השכר של השנה הקודמת ובאיזה שהוא שלב זה ירד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> למיטב הבנתי יש פה ערבוב בין שני עניינים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אוריאל, אם הוא נכנס באוקטובר אז זה שומר לו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא רציף כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו הלאקונה הכי גדולה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יש שני דברים. הבעיה התפעולית שדיברתי עליה ועל הפתרונות שאנחנו נותנים, והלאקונה שקיימת בעיניי בתיקון החוק זו הלאקונה הזאת. אם נכנסתי עם 30,000 שקל ב-7 באוקטובר, במאי 2025, לא חלפו 90 יום, אני הולך לתקופה הראשונה ומשלם 30,000 שקלים, אם במאי 2025, בדוגמה שנתתי קודם, שהפסקתי לעבוד בינואר 2025, במאי אני הולך לתקופה הקובעת הראשונה ואז אני בעצם משלם לו לפי מינימום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זו הבעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בעקבות תיקון החוק? למה לא נעשה תיקון? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הסעיף הרלוונטי, עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות סעיף 273(א) או (ב) על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה – כאילו מתי בעצם המנגנון של החוק נכנס לפעולה? כשיש עלייה של מעל 20%. אתה מתאר דווקא אין עלייה, יש ירידה. אני מנסה להבין מבחינה משפטית דווקא איפה הלאקונה מבחינתכם בלשון החוק שלא מאפשרת לכם לשלם לפי השכר. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> כשאנחנו בחודש מאי מחפשים לו תקופה של שלושה חודשים שבהם הוא עבד ולא עשה מילואים, אנחנו מחזירים אותו לתחילת המלחמה. אם בתחילת המלחמה הוא לא עבד אז אנחנו מורידים אותו למינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתם חוזרים לתחילת המלחמה? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> כי אם זה שלושה החודשים שהוא לא עבד ומתחילת המלחמה הוא עשה מילואים פעם בחודש, פעם בחודשיים ואף פעם לא עשה הפסקה של 90 יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלינה ואוריאל, התיקון של החוק שאותו תיקנתם, בסעיף (ג), עלה סכום ההכנסה המחושב ואז עושים את התהליך. אם הוא לא עלה למה להיכנס לסעיף הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכל, יותר מזה. למה להסתכל על נקודה כזאת? בעצם הייתה כאן מלחמה שנתיים, יש כאן ממש פגיעה מכוונת שהיא לוקחת חיילי מילואים ממש לנקודה מאוד מאוד בעייתית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא הייתי קוראת לזה מכוונת כי כולנו רוצים רק לעזור פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, מבחינת ההחלטה לעשות את זה שם. החייל הזה בשנתיים האלה היה צריך להתקדם X בקריירה, בעבודה, בלימודים, בחיים, להחזיר אותו לתקופת הטרום של המינימום, להתייחס לזה ככה כשזאת מלחמה שהיא לא פרקי זמן קצרים, זה גם לא סביר מבחינת המערכת, אנחנו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אחדד מלשון החוק, אמרת מקודם, זה רק במקרה של עלייה, אז טעיתי, אני חוזרת בי, כי כתוב: על אף האמור בסעיף 273, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום והראשון בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו יהיה שכר עבודתו הרגיל סכום ההכנסה בעד רבע שנה שקדם ל-1 בחודש, זאת אומרת לפני הסבב הראשון. זה בכל מקרה מחזיר אותך אחורנית. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> כשאנחנו מחזירים אנשים אחורה הם יכולים להגיש לנו תלושים ולהוכיח את השכר, אבל כשאנחנו מחזירים אחורה והיום הם לא עובדים אז אנחנו משאירים אותם במינימום. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בסוף גם אנחנו חיים את אנשי המילואים, אנחנו נמצאים גם בבסיסים, גם מקבלים תלונות, בסוף באים לביטוח לאומי בתלונות, לא באים לאף אחד. צריך לזכור, כשחייל המילואים ירד ב-400 שקלים הוא בא לביטוח לאומי, גם אם זו אשמתנו וגם אם לא. נתתי פה דוגמה למקרה שלי אין פתרון לתת, החוק לא נותן פתרון. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שאלה אחרונה של הבהרה בעניין הזה, נניח שלא היינו בתיקון הזה, משרת מילואים שלא בתקופת חירום. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוא היה מקבל את גרירת השכר לפי סעיף ע"ז 279. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הוא היה מקבל גרירת שכר במקרה שבו יש שירות של פחות מ-60 ימים בין תקופה לתקופה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זו הדוגמה שנתתי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז בעצם הבעיה שלך היא בתיקון של 279 דווקא. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בחיבור שביניהם. אני לא יועץ משפטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אנחנו רוצים את זה כדי להבין, אם צריך מתקנים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בתלונות שאנחנו קיבלנו, אנשים שהשכר שלהם ירד, כמו שנתנו את שגיא כהן שם קוד שירד ל-321. אז יש מקרים שהם התחילו לעבוד ולהם אני יודע לתת להם פתרון ואמרתי איך אנחנו ניתן את הפתרון. למקרים האלה, שתבינו שלזה אין פתרון כי החוק לא נותן פתרון. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> או שלא הבנתי את הלאקונה שעליה מדברים או שאני לא מסכימה עם זה שזה לאקונה. אם מדובר באדם שלא עובד בתקופה הזאת, לא עובד בפרק הזמן של שלושת החודשים האלה אין סיבה שהוא יקבל מעל שכר מינימום. אני אחדד, כי זה גם לא שכר מינימום, זה תגמול מזערי. מדובר ב-9,500 שקלים בחודש, לא מדובר בשכר מינימום בשוק. ואם יש בעיות אחרות שגורמות לו, אני מניחה שהטענה היא אני לא עובד כי אני במילואים, יש דרכים לפתור אחרות לפתור את זה, שאינן קשורות לתגמול שמקבלים מביטוח לאומי. התגמול של ביטוח לאומי לא בא לפתור את כל הבעיות שקיימות בעולמות המילואים ומסיבה זו יש גם מענקים נרחבים מאוד מאוד מאוד שבאים לפתור בעיות אחרות. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק אם יש פער מעל 90 יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוריאל ומשרד האוצר, אני לא רוצה להתרכז רק במה שאמרת כי הדיון הוא הרבה יותר רחב, כי יש לנו עוד בעיות נוספות. לגבי הנושא הזה, יש כאן כמה הלומי קרב שרוצים לדבר, אבל שנייה, אני מבקשת להעלות בבקשה את גילי תמיר לגבי הנושא הספציפי שדיברת עליו, אוריאל. בבקשה, גילי, בזום. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני אגיד כך, יש לנו מאות פניות על החוק לגבי מה שעכשיו דיברתם. יש פה טעות בהבנה, החוק לא רק ביטל באופן מפורש את אפשרות הגרירה לכל אדם שפוטר במהלך שירות המילואים שלו אחרי אוקטובר 2023. כלומר אם קודם הוא גם יכול היה למשוך 90 ימים, החוק מתייחס לזה שאין יותר את ההגנה של שירות מילואים במהלך 90 הימים שמאפשר להמשיך את הגרירה. מה שהחוק עשה, ופה זה לא ביטוח לאומי, זה מחוקק וגם משרד האוצר שלא ראה בזה שום בעיה, וגם אומר את זה היום, הוא בא ואומר, כל מי שהפסיק לעבוד במהלך המלחמה. מה זה הפסיק לעבוד? אנחנו מדברים על אלפי משרתי מילואים שפוטרו או התפוטרו במהלך המלחמה, בעיקר הקרביים אגב, בגלל שירות המילואים הממושך שלהם. כלומר הגענו למצב שמעסיקים ומשרתי המילואים מפסיקים לעבוד בגלל שירות המילואים, הם גם לא יכולים למצוא עבודה חלופית ובגלל זה הם נענשים. כלומר בוטלה אפשרות הגרירה, הם הפסידו. תבינו מה אני מנסה לומר, החוק הזה פגע במשרתי המילואים שתרמו הכי הרבה והפסידו הכי הרבה. הם גם איבדו את מקום העבודה שלהם, הם גם איבדו הכנסה ואין להם אפשרות למצוא מקום עבודה חלופי, כי אומר לי משרת מילואים: אני לא יכול לשקר למעסיק ולא להגיד שאני אצא עוד פעם למילואים בטווח של חודשיים-שלושה קרובים, אז אני לא יכול למצוא עבודה חדשה, ועכשיו צנחתי מ-30,000 שקלים למינימום של 9,000. והוא בוכה בשידור ואומר לי שאין לו מושג איך לשלם את המשכנתא, המשמעות היא שהוא צריך להפסיק לשרת במילואים, לעזוב את הפלוגה שלו. כשאני פניתי על זה למשרד האוצר ופניתי על זה גם לשר האוצר, הם אמרו לי שהחוק מבחינתם הוא מספיק טוב, הוא נתן הרבה מענה, אתם מתקטננים. אני אומרת שזה לא להתקטנן, זה להבין שהחוק הזה פגע במשרתי המילואים ששילמו את המחיר הכי גבוה. זה דבר אחד. זה לא קשור לביטוח לאומי, ביטוח לאומי מיישם את החוק, פה זה קשור לזה שזאת חקיקה שהכנסת העבירה וחקיקה שפוגעת במישרין במשרתי המילואים הקרביים יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גילי, את יוצאת מכמה נקודות הנחה שיש פה אנשים שאומרים שנקודות ההנחה לא נכונות. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני מכירה את הסעיפים וגם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תישארי איתנו על הקו, את לא יורדת. אדוני, שם ותפקיד. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> בוקר טוב. אופיר כהן, יושב ראש העמותה למען משרתי המילואים שמתעסקת בזה המון שנים, מ-2012 פחות או יותר. אני אתחיל מלומר, כי חשוב שזה ייאמר, שהאנשים מביטוח לאומי, בעיקר אלינה, שהיא הממונה, אני עובד ביום יום, עושים עבודה נהדרת כל יום למען אנשי המילואים ויש שם באמת אוזן קשבת. יש הרבה בעיות טכנולוגיות, שאני אגע בהן, אבל יש אוזן קשבת וכולם פה רוצים לעזור וכולם רוצים בטוב. אני מחלק את הסיפור הזה לשתי בעיות. אנחנו מקבלים מאות פניות, חלקן העברתי לאלינה כמובן והן מטופלות, אבל יש פה הרבה מאוד בעיות, הרבה מאוד פניות, חלקם דרך אגב לא פונים בכלל, כי הם אומרים שהם לא רוצים להתעסק בזה: זה כסף קטן בשבילי וכן הלאה וכן הלאה, בסוף זה יוצר אי צדק. הבעיות הן ככה. אחת, בעיה טכנולוגית, שהיא הבעיה הקשה והמהותית. בסיפור הזה לקח לביטוח לאומי הרבה מאוד חודשים לתכנת את המערכת בצורה כזו כדי שזה יעלה על המקרים הרלוונטיים ולמעשה מינואר, כשחוקקנו את החוק, עד מאי, זו התקופה שהכינו את המערכת. במאי קרה מצב שלהרבה מאוד מקרים, שהחוק מדבר עליהם והחוק לא מדבר עליהם, נפל התגמול, בגלל שהיה שינוי סטטוס כלשהו בתקופת המלחמה, שינה סטטוס לעצמאי, שינה סטטוס למובטל, שינה סטטוס להעלאת שכר, כל שינוי סטטוס - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם בגלל נגיד סבבים שיש פרקי זמן של הפסקה ביניהם. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> לא, פה הייתה בעיה קלה שתוקנה מהר מאוד, תוך חודש. בדיוק מה שדיברה גילי, אם אני לא טועה, על העניין של הרצף. העניין של הרצף גם היה חלק מהסיפור של החוק, משרד האוצר בהתחלה רצה לבטל את הרצף, לא הסכמנו, ובסופו של דבר, את זוכרת היטב, אילת, שדנו בזה בפרטנות והרצף אכן לא בוטל. במאי קרתה תקלה טכנולוגית בתוך המערכת וזה הפיל את הרצף לקבוצה מאוד גדולה של אנשים, אבל זה תוקן תוך חודש ולרוב האנשים זה חזר. בלי קשר לרצף, כל מי שהיה לו שינוי סטטוס, כמו שאמרתי לפני כן, נפל לתגמול המזערי או תגמול אחר וכן הלאה. אז יש פה את הבעיה הטכנולוגית שהיא בעיה ראשונה, חוץ מהבעיה הטכנולוגית יש בעיה מהותית בחלק מהסעיפים, אחד מהם אוריאל נגע בו, שבאמת יצר איזה שהיא לאקונה קטנטנה וחלק מהאנשים האלה לא מקבלים את התגמול. אז העיקר של הבעיה היא בעיה טכנולוגית, ככה אני רואה אותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הלאקונה הקטנה, זה מה שדיברנו פה, זה לאקונה. לגבי הרצף אנחנו יודעים שהרצף לא בוטל, גילי, פשוט הייתה תקלה טכנית והיא תוקנה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הרצף בוטל, אבל השאירו סעיף שמשאיר אותו לגבי מי שב-7 באוקטובר כבר היה בסבבים של פחות מ-60 ימים בין סבב לסבב, כן יכול להמשיך את הסבבים. אבל מי שהתחיל סבבים אחרי, הוא כבר בתיקון. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> כן, הרצף תוקן לתקופת המלחמה בלבד ולכן הכנסנו את העניין של בתקופת חירום, ויש עכשיו 90 יום במקום 60 יום שזה מיטיב עם חיילי המילואים. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> הרצף בוטל, זה לא נכון. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> לעניין של הרצף אין בעיה כרגע. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> הרצף בוטל בחוק. החוק אומר במפורש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אקריא לך. 'על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א)', למרות שהן בעיקרון בוטלו, 'ואולם לעניין שירות נוסף וכו'', אם יש עלייה, אם זו עלייה של מעל 20% - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר מי שלא היה בשום סבב לפני המלחמה אין לו רצף. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אין רצף. מי שפוטר לפני המלחמה ממשיך לגרור, מי שפוטר במהלך המלחמה, חברים, זה מה שאומר החוק, לא ממשיך לגרור. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> נכון, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, היא מדברת על פוטר. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> פוטר, הפסיק לעבוד, הפך להיות מובטל, תקראו לזה מה שאתם רוצים, חוקי העבודה לא שמרו מספיק על המילואימניקים דה פקטו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איבדתי אתכם, אני רוצה להבין. מי שלפני 7 באוקטובר 2023 לא היה לו סבב מילואים, הוא עשה מילואים לפני ארבע שנים, חמש שנים. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> ולא עבד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ולא עבד. הוא התחיל עבודה ב-20 באוקטובר והוא מתחיל מילואים. מה לגביו לגבי הרצף? לא הבנתי, יש רצף או אין רצף? איבדתי אתכם. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני יכולה להסביר בצורה הכי פשוטה שאני הבנתי. אם עכשיו אדם פוטר מעבודתו חודשיים לפני אוקטובר והוא קיבל דמי אבטלה, הוא קיבל את תגמולי המילואים שלו ב-7 באוקטובר לפי השכר שלו לפני שהוא פוטר. אותו אדם היום ממשיך לגרור שכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בוא נניח שהוא פוטר שנה לפני המילואים שלו ולפני המלחמה, הוא נכנס למילואים הראשונים שלו, לפני 7 באוקטובר הוא כבר שנה מובטל. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> הוא לא רלוונטי כי הוא מקבל את התגמול המינימלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאיפה את מתחילה את הבעיה? הבעיה מתחילה אם הוא פוטר חודשיים לפני המלחמה? << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני מתחילה משני מקומות. מי שפוטר חודשיים לפני המלחמה, אין בעיה, החוק מאפשר לו לגרור עד סוף המלחמה. הוא אין בעיה. הבעיה קורית למי שפוטר במהלך המלחמה. מ-1 במאי מי שפוטר או התפטר, יש לי מנכ"לים, מפקד בסיס שורה, אחד מהמפקדים בבסיס שורה היה מנכ"ל של מלון גדול באילת, פוטר כי הוא שנה וחצי לא היה במלון, התפוטר מעבודתו, הוא עכשיו מקבל 9,000 שקל ולא את ה-50,000 שקלים שהוא הרוויח לחודש מ-1 במאי. הבעיה בחוק והחור בחוק, שהוא אגב מכוון, נכתב שם במפורש, לא תהיה גרירת שכר למי שפוטר במהלך המלחמה, רק למי שפוטר לפני 7 באוקטובר. כלומר החוק כרגע פוגע בכל מי שהפסיק לעבוד במהלך המלחמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים הפניה, איפה זה כתוב בחוק? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אילת, זה בדיוק מה שאת אמרת, שהולכים לתקופה הראשונה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> כל עוד לא בוצעה הפסקה שהיא נמוכה מ-90 ימים החישוב יהיה חישוב שלוקח את ה-90 ימים שקדמו ביחס לתקופה הקודמת. המקרה היחיד שמדובר פה זה אם אותו מנהל מלון, הייתה לו הפסקה של מעל 90 ימים שבהם הוא לא עשה שירות מילואים? << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני הולכת לחוק. האנשים שפנו אלינו, לא הייתה להם הפסקה של 90 ימים. לכן אני אומרת, אני מנסה לשלוף מהחוק, החוק מתייחס גם לביטול של ה-90 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כבודו ממשרד הביטחון, בוא נניח, והיום בדרך לפה דיברתי עם חייל מילואים, הוא לא מנהל מלון, אבל יש לו תפקיד מאוד בכיר, מרוויח 30-35,000 שקל בחודש והוא אומר לי: מיכל, אני לא יכול להמשיך בעבודה שלי כי אני יודע שיש לי עוד סבבים ואני צריך להיות, אני חוטא למעסיק ואני חוטא לציבור שאמור לקבל ממני את השירות, איך קראת לזה, התפוטר? אני חייב להפסיק. יש לו פער של 90 יום מהמילואים בצורה כזו או אחרת, הוא הלך למילואים, לגרסתך הוא יקבל את ה-9,000 שקל למרות שהוא לא יכול להמשיך בגלל המילואים, גם אם הוא לא הרגע במילואים. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> נכון. אם היה פער של מעל 90 ימים הפסקה אין לו חישוב מיטיב ביחס לתקופה שקדמה למלחמה והוא יקבל את התקופה שחושבה לו מחדש. התיקון הזה עדיין מיטיב ביחס למצב הקודם, כמו שנאמר, שדיבר על 60 ימים. בעצם התקופה בשעת החירום הזו הוארכה מתקופה של 60 ימים ל-90 ימים. האירוע המרכזי פה הוא לא האירוע שהיה לו עבודה בשכר גבוה ערב המלחמה ובעקבות המלחמה הוא פוטר תוך כדי, כי פה החוק דווקא הרחיב את ההגנות עליו, ולכן תמכנו בזה, כי זה הרחיב מ-60 ל-90. הסיפור כאן שביטוח לאומי מדגיש זה סיפור הפוך, שבו הוא לא עבד ערב המלחמה, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תיקח אותי למשהו אחר, אני רוצה להגיע לאירוע הזה. מנהל מלון פוטר או התפטר תוך כדי המלחמה כי הוא יודע שיש לו עוד מילואים והוא לא יכול לעשות את התפקיד בגלל המילואים. הוא התפטר/פוטר במהלך המלחמה. עברו 90 יום הוא גויס שוב, הוא התנדב, הוא גויס עוד פעם, בגיוס הבא שלו הוא יקבל 9,000 ולא 30,000 שקל. איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני מסביר. התיקון לחוק הרחיב את זה מ-60 ל-90 ימים, אבל כמו ששנהב ממשרד האוצר הדגישה, חוק ביטוח לאומי מטפל בתגמול השוטף, לשמור על השכר שהוא היה זכאי לפי מה שהחוק מגדיר בחישוב. בנוסף לזה קיים מארג שלם של תגמולים וקרן סיוע שכולל גם תבחינים של אובדן הכנסה שאמור לטפל פרטנית במקרים, כי החוק לא יוכל אף פעם לטפל במקרים כאלה. כל משרת מילואים זכאי, ומגישים הרבה מאוד טיעונים וקרן הסיוע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם החוק נורא ברור לגבי אותו מנהל מלון, החוק אומר שהוא לא זכאי, הוא זכאי רק ל-9,000, הקרן לא תעזור לו, כי החוק אומר מאוד ברור שלא - - - << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> קרן הסיוע לא פועלת מכוח חוק ביטוח לאומי אלא מכוח החלטות ממשלה ותקנות שמאושרות על ידי שר הביטחון ושר האוצר והן לא באות כדי לתת מענה שקשור לחוק ביטוח לאומי, בשביל זה יש חוק ביטוח לאומי, ביטוח לאומי נותן. זה בא ממקום של סיוע לפי קריטריונים שהוא נוסף או שונה מהחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אני שואלת את גילי ואת אופיר, אני רוצה להבין, כמה יש לנו לוחמים שהתחילו את המלחמה עם משכורת מאוד גבוהה, כי התפקידים שלהם היו מאוד מאוד גבוהים, המשכורות שלהם היו מאוד מאוד גבוהות ונאלצו להתפטר או פוטרו, לא משנה, במהלך המלחמה, ולא גויסו תוך 90 יום? כי אם הם היו מגויסים תוך 90 יום אז כן היו מסתכלים על התקופה שבה הוא הרוויח את הסכום הגבוה, נכון? אם הוא גויס אחרי 60 יום, אחרי הפיטורים שלו או אחרי שהתפטר, הוא עדיין מקבל את המשכורת הגבוהה, נכון? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> כל עוד עברו פחות מ-90 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתי, עברו פחות. כמה מקרים של לוחמי, חיילי מילואים, יש לנו שהם במשכורת גבוהה, פוטרו או התפטרו כתוצאה מהמלחמה במהלך המלחמה, וגייסו אותם רק אחרי 100 יום? << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> מעט מאוד, אבל זה לא המקרה הבעייתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה המקרה שגילי מדברת עליו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני חייבת שאלת הבהרה. התיקון מדבר על עובד והוא מדבר, על אף האמור בסעיף 273, שזה הוראות שנוגעות לשכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת. יש לנו את סעיף 274 לחוק שהוא מדבר לעניין מי שהתחיל את שירות המילואים כשהוא מובטל. שם קבוע שהאדם שתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי אך ההפסקה בעיסוקו לא הייתה על התקופה שנקבעה לכך, בתקנות כתוב 60 ימים, יראו אותו כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי. זאת אומרת לוקחים אחורנית 60 ימים את השכר שהיה לו לפני שהוא היה מובטל. אז למה אתם מערבבים את מי שפוטר בתיקון? זה מה שאני מנסה להבין. תסבירו לי שוב פעם מבחינה משפטית - - - << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> מי שפוטר אחרי המלחמה, לא לפני. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל בתיקון בכלל לא מדברים על מי שפוטר, איפה נכנס מי שפוטר בתיקון? << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> מי שלא עובד, 274, סעיף 272(ב) ו-(ג), הוא לא מתייחס למי שפוטר באופן מפורש. מי שפוטר לפני המלחמה ממשיך לקבל לפי מה שהוא פוטר לפני המלחמה, אין לו בעיה. לפי שלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים הראשון. מי שפוטר במהלך המלחמה החוק לא מתייחס אליו באופן מפורש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כשאת אומרת החוק את מדברת על תיקון 253? על התיקון הספציפי הזה? << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> כן, 253, הוראת שעה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כי 253 לא עסק, למיטב הבנתי, במי שפוטר, הוא עסק בעובד, איך מחשבים לעובד שכיר או לעובד לפי 273 את השכר שלו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> קודם כל אני שמח לראות שיש פה, לא בציניות - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני באמת מנסה להבין את הפרשנות של הביטוח הלאומי, אם צריך תיקון חקיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים להבין האם אנחנו צריכים תיקון חוק או שזה אצלכם. זה האירוע. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אסביר עוד פעם. אני שמח באמת לראות שיש פה מומחים גדולים ממני וכולם מסתבכים ובסוף ביטוח לאומי צריך להסביר את החוק הזה. אני אומר את זה לא בציניות, אני אומר את זה באמת, שתבינו עם מה אנחנו בסוף מתמודדים מול הציבור. אני אומר את זה לפני שאני אתן את ההסבר, בסוף יושבים פה ד"ר ויועצים משפטיים שלוקחים את החוק שאנחנו כתבנו ותראו איך מסתבכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, בשביל זה אנחנו מנהלים את הדיון, כדי לחדד את האירוע. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בסוף אנחנו צריכים להתמודד מול הציבור להסביר להם את זה שתראו שפה יושבים המומחים לתחום מילואים ותראו איזה פרשנויות נותנים אחרי שהחוק חוקק בינואר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל מה שחברי הכנסת רוצים להבין זה אם צריך לתקן ואם צריך תיקון חקיקה תסבירו איפה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אסביר. אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי, זה בסוף טלאי על טלאי על טלאי. בחוק לא כתבו תרשים זרימה לוגי איך עושים, בסוף יש אחד שמתעסק בחירום, אחד בסעיף גרירת הכנסות, אחד הפסקה. אני שמח שגם פה כל המומחים מסתבכים. עכשיו אני אסביר מה אנחנו עושים ואיך שאנחנו מבינים את פרשנות החוק, ויושבת פה ד"ר גילי תמיר שגם מאתגרת אותנו כל הזמן. נלך לפני תיקון החוק. בן אדם שעבד בשכר של 20,000 שקל, הפסיק לעבוד ועושה כל פחות מ-60 ימים מילואים. אנחנו גוררים לו את ההכנסות. יכול להיות שאדם עבד ב-2018 והיום אני משלם לו שכר של 40,000 שקל למרות שהוא לא עובד כבר מ-2018. עד פה אין ויכוח. זה היה החוק. הסעיף הזה בוטל. יש סעיף אחר שעדיין לא בוטל שכן בא לידי ביטוי. אם אדם פוטר והתחיל לעבוד תוך 60 יום מהפסקת העבודה, אז אני יכול לקחת לו את ההכנסות שקדמו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> איפה זה כתוב? זה מה שחסר לי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זה הסעיף שאת אמרת שהוא קיים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 274, אבל לא נגענו בו בתיקון. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוא עדיין קיים. במקרה כזה של בן אדם שהפסיק לעבוד ויצא תוך 60 ימים ייחשב לו לפי השכר. אבל מה קורה אחרי 100 ימים? הוא עבד, הפסיק לעבוד - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אולי לא הבנתי משהו, אני רוצה שתחדד לי כי אולי לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו עדיין לא בשלב של לחזור לעבודה, בן אדם שהיה מובטל. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוא הפסיק לעבוד, עברו 100 ימים, אני כבר לא יכול לקחת לו את ההכנסות שהיו קודם. עד מאי יכולתי לקחת לו, במאי אני כבר לא יכול. זו הנקודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לשאול משהו, כי פספסתי פה משהו. מישהו התחיל לעבוד, אבל בין סבבים, ולא צבר את התקופה, אבל בעבודה הוא מרוויח שכר טוב יותר. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אם זה לפרק זמן קצר. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בזה אין בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת בין הסבבים, גם אם זה לא שלושה חודשים? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> זה רק אם הוא התחיל לעבוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי, התחיל לעבוד, אבל לא צבר. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, אבל אם הוא עובד וקוראים לו כל פעם פחות מ-90 יום, יכולים לקחת לו תקופה ממש אחורה. אני אגע בכמה מילים קצרות, אני לא אגע בעניין של הפיטורים כי נגעתם בזה מספיק. אנחנו היינו מהבולטים שהתנגדנו להצעת החוק הזאת וניסינו להסביר את דעתנו, לצערי דעתנו לא התקבלה אז. הדיון עצמו על החוק היה מאוד מהיר, היו שלושה דיונים, העבירו חוק כזה מסובך, לקח ארבעה חודשים, אמרו, עד שהוא יחול. אנחנו חצי שנה מתחילת החוק ועדיין יש לנו בעיות. יש הרבה מאוד חיילי מילואים שנפגעו מהחוק הזה. מנגד יש גם כאלה שהרוויחו מהחוק הזה, אבל הצעת חוק כזאת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עוצרת אותך באמצע, כי אופיר ישב פה קודם לידך ואמר שחלק נפגעו בגלל תקלות בירוקרטיות ותיקנו אותן. אתה אומר לי הרבה ושעדיין צריך לתקן בירוקרטיה, אני רוצה להפריד בין בירוקרטיה, שתיכף נטפל בזה, לבין מהות, כי השיח עכשיו היה על מהות ולא על בירוקרטיה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני אדבר גם על מהות. מבחינת היישום החוק כל כך מסובך וכל כך בעייתי שהוא עבר כל כך מהר, בגלל זה אנחנו נתקעים פה חצי שנה אחרי ועדיין לא סגרנו את הקצוות האחרונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אבל בוא נתקדם, אנחנו רוצים להתקדם, לא ללכת אחורה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> מבחינת הסוגיה שהתחילה לגעת בה נעמה, יש הרבה פעמים חיילי מילואים שעובדים תוך כדי, לא חיילים שהתפטרו, ונקראים לסבבים תכופים פחות מ-60 יום. החוק אומר, אם נקראת פחות מ-90 יום כל פעם, אז ייקחו לך את התקופה הקובעת, אתה צריך תקופה קובעת של 90 יום בלי מילואים בכלל. יכול להיות מצב שאני, אביתר, הייתי ב-90 יום עכשיו מילואים, אחרי חודש יקראו לי ליומיים הפוגה וחודש וחצי אחרי יקראו לי לעוד סבב, וזה קרה וקורה, אז יכול להיות מצב שייקחו לך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את השכר היותר נמוך. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> יכול להיות מצב שייקחו לך שלושה חודשים נקיים שהם ממש ממש אחורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, שהם כבר לא רלוונטיים. מהצד הזה של השולחן מישהי צעקה שיש לזה פתרון. בוא נשמע אם יש לזה פתרון, בוא נשמע מה הפתרון. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אנחנו במשרד, גם ביחד עם צה"ל בחנו את הצעת החוק הזאת לעומק גם עם משפטנים כי לא היינו מוכנים לשום פגיעה במשרתים. הייתה פה לאקונה אמיתית שנוגעת לזה שהיה ניפוח מלאכותי שהופיע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הסכמנו לזה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אנחנו אמרנו שאנחנו לא מוכנים שזה יירד פחות מ-20% ללא בחינה. ביטוח לאומי אמר את זה ומשרד האוצר אמר את זה, לכן אני לא מבין את ההתייחסות פה עד הסוף, אלא אם אני לא הבנתי. כל משרת שחל גידול ריאלי בשכר שלו, בין אם זה בגלל שהוא קיבל חוזה יותר טוב, בין אם זה כי הוא עבר מקום עבודה או התחיל מקום עבודה חדש, והמעסיק שלו מציג את התלושים לביטוח לאומי, הוא יקבל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אם יש תלוש אחד? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> הוא יציג את ההוכחה שעלה לו השכר, חוזה אפילו, הוא יקבל את החלק הגבוה יותר. לכן אני לא מבין למה כל פעם מושכים אותנו לאיזה אמירה, כי מאוד חשוב לי שאם זה נכון מה שאתה אומר, זה יטופל, כי אנחנו לא היינו ממליצים לאשר את החוק, זו בסוף הייתה עמדת משרד הביטחון. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אבל עוד פעם, אחת הבעיות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שנעשה חלוקה של זמן כי אנחנו רוצים לפתור את האירוע, אנחנו לא נעשה עוד ועוד דיונים על זה. אני רוצה לחלק, את כל הנושא הבירוקרטי שהוא מאוד חשוב נשאיר. ב-11:30 אנחנו רוצים לסיים את הצד מהותי, ואחר כך תהיה לנו שעה לצד הבירוקרטי. במהות, כשאני קוראת את לשון החוק, צודק אביתר כשהוא אומר שלפי לשון החוק צריך 90 יום של בלי מילואים כדי שיתחשבו במשכורת שאתה עכשיו מקבל, הגבוהה יותר. בוא נניח שקראו לו לימי עיבוד של יומיים, קטעו את הרצף, ואז יחזרו לו אחורה עוד יותר. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> ההתייחסות הזאת נכונה רק לחישוב אוטומטי. החוק נותן פתרון לאנשים גם שלא היה להם רצף של 90 יום ללא שירות מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שהם יכולים לפנות במסגרת של אותם 4,000 ומשהו פניות. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> בוודאי. ביטוח לאומי, יש לזה מוקד ספציפי, המעסיק שלו יכול להגיש את תלושי השכר שלו ואת החוזה שלו והוא יקבל בהתאם לשכר שלו, אין שום מטרה שתיווצר פגיעה חלילה. להיפך. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> בפועל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בפועל זה כבר בירוקרטי, אז נבדוק את הבירוקרטי. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> זה לא רק בירוקרטי. אני חושב שאנחנו נופלים הרבה פעמים לתחום של לנסות לענות על הפניות הפרטניות כשלא מבינים שהסוגיה עצמה היא קשה ליישום. יכול להיות מצב שמעסיק אחד יפנה ואני אמצה את הזכויות שלי בתור מילואימניק, ומעסיק אחר לא יפנה ואני לא אמצה את הזכויות שלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז גם על זה הייתה תשובה. הייתה תשובה במובן הזה שביטוח לאומי פונה למעסיקים והוא נותן גם פתרונות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני לא בטוח שתוך כדי ה-90 יום של התקופה הקובעת, שבסוגיות האלה הם פונים. יכול להיות מצב של ה-20% הם פונים, הכול טוב ויפה, אבל אם יש לי תוך כדי ה-90 יום ימי מילואים, אני לא קיבלתי תשובה, אני אשמח לקבל תשובה, אם ביטוח לאומי עושה פנייה תוך כדי ה-90 יום או שהוא מחפש את התקופה. הרי אוטומטי מחפשים את התקופה נקייה מימי מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא הסבירה לך פה הבחורה מהאוצר שמה שכתוב פה זה האוטומטי. כלומר זה לא שמחפשים, אוטומטי המערכת לוקחת אותם ל-90 יום הנקיים וגורמת נזק לחייל המילואים, זה האוטומטי, ואז המעסיק של אותו חייל מילואים יצטרך לפנות בתביעה לביטוח לאומי ולהגיד לא, סליחה, אל תלכו אחורה. נכון, הוא יצא יומיים לימי עיבוד, אבל כבר יש לו משכורת יותר גבוהה והיא משכורת אמיתית יותר גבוהה ולא מנופחת, תתקנו, וצריך לתקן. יכול להיות שהתהליך הזה הוא תהליך מסרבל וצריך לבדוק למה הוא מסרבל ואיך אנחנו מייעלים אותו, אבל במהות הוא לא אמור להיפגע. ככה הבנתי ותתקנו אותי, אנשי המקצוע של ביטוח לאומי והאוצר, שהם אמורים לענות לנו. אז כן ברמה העקרונית זה מטופל. שוב, אני לא יודעת כמה קורה שחיילים הולכים לאיבוד, לא במובן שאבדו לנו אלא איבוד של העניין. אני לא יודעת מה כמות הפניות, אבל אני חושבת שזה כן פתרון שנענה עליו כשנגיע לבירוקרטיה. גילי, לפני שאני מורידה אותך מהזום, זה נחמד שאת פה איתנו, אבל אנחנו צריכים לנהל את המשך הדיון, אני רוצה להתרכז בנקודה שאת העלית ורגע לסכם אותה ולהבין שהבנתי. אנחנו לא במצב חירום ולא תיקנו, תמיד היה 60 יום שאם הוא פוטר והוא הלך למילואים אחרי 40 או 50 יום הוא מקבל את הבסיס לפי מה שהוא עבד, וזה לא משנה אם הוא פוטר תוך כדי המלחמה או לפני המלחמה, אם יש לנו את ה-60 יום דאז ועכשיו זה 90 יום, הוא מקבל לפי האירוע הקודם. אם חלפו 90 יום יש לנו בעיה פה. השאלה היא פה, גילי וגם אתם פה, מי שמכיר, אופיר, כמה באמת קורה לנו כאלה מקרים. כי אם זה מקרה פרטני, אחת, שתיים, שלוש, אז אולי אפשר למצוא פתרון דרך הפתרונות שהם לא חקיקה, כי באופן עקרוני אין הרבה אנשים שמהיום לא הלכו למילואים אז סימן שהם כן יכולים לעבוד. זה לא שאם הם תוך 60 יום אז עדיין שומרים להם על הרצף, אם 90 יום עדיין שומרים להם על הרצף, אם זה 100 כבר לא שומרים על רצף, אז כמה נפגעים יש? אם זה כמות מאוד גדולה סימן שמערכת התשלום לא מתאימה למערכת של משרד הביטחון שצריך את האנשים האלה וצריך לעשות סינרגיה. אבל אם זה מעטים מאוד אז צריך למצוא פתרונות אחרים ולא תיקון חקיקה. זאת השאלה לגבי המקרה הספציפי הזה. אז אם יש לך תשובה, גילי, לזה, או לאחד מכם, מעולה, ואם לא, נתקדם. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני חושבת שקשה לאסוף את הנתון הזה כי חלקם צריכים להגיש מחדש תביעות חוזרות לאבטלה ואני בטוחה שלביטוח לאומי יהיה אתגר למצוא את הנתונים האלה. אבל גם אם מדובר בכמה מאות ואנחנו יודעים שבהייטק זה מאוד מאוד רלוונטי, מיכל, אני יכולה לפלח לך את זה לתחומים מתוך הפניות שהגיעו אלינו, אנשים שהיו בתפקידי ניהול בכירים, אנשים שעובדים בהייטק שקיבלו אולטימטום, יש לי פניות כאלה שאני יכולה לשלוח לכם, ואנשים שעבדו בדרך כלל במשרות שהיו משרות אמון או משרות כאלה. גם אם מדובר ב-400 איש זה תיקון חקיקה קטן, מה שיכול להרגיע את האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, 400 איש זה המון אנשים. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> לנו יש עשרות רבות של פניות כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גילי, אני לא מזלזלת ב-400. אם זה אחד או שניים אז זה לא צריך תיקון חקיקה. אם זה 400, בעיניי 400 חיילי מילואים זה עולם ומלואו. השאלה אם אותם 400 לא הלכו למילואים תוך 100 יום, כי אם הם בתוך ה-90 הם מקבלים את הקודם, אם הם מעל 90 הם לא מקבלים. כמה כאלה מעל 90 יום? << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> בקרביים היו להם הפסקות ארוכות הרבה יותר, נתנו להם תקופות ובתקופות האלה הרבה פעמים הם ניסו למצוא עבודה ומתארים שלא הצליחו למצוא. ולכן זה תיקון חקיקה שאני חושבת שמשרד האוצר והכלכלה הישראלית יכולה לעמוד בה, והוא גם תיקון מאוד קטן לסעיף 274ב(ב)(1) ו-(2). באמת זה לא מאוד סיפור, זה לקבוע שמי שפוטר או הפסיק עבודתו במהלך המלחמה וחלפו מעל 90 ימים משירות המילואים האחרון שלו, לעניין החישוב תיחשב התקופה הקובעת לעניין סעיף 273(א)(1). זה נורא פשוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גילי, בוא נניח שהוא לא נקרא למילואים 150 יום, איפה את מפסיקה את זה? << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני לא מפסיקה את זה כל עוד יש מלחמה, כי התפיסה הסוציאלית, תגמולי המילואים הם גמלה מחליפת שכר. רק תבינו את התכלית הסוציאלית. זו תכלית סוציאלית, אתם ועדת העבודה והרווחה. התכלית הסוציאלית של תגמולי מילואים היא להוות גמלה מחליפת שכר. אם אדם פוטר מעבודתו בגלל שירות המילואים שלו, לא מתקיימת התכלית הסוציאלית של תגמולי המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אסור להיות מפוטר לאור המילואים שלו. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אבל כולם פוטרו, מיכל, או התפוטרו, כי מה לעשות? יש לי עובדים בחברת הייטק שאמרו: או שתתחייב שאתה לא חוזר יותר למילואים או שאל תחזור לעבודה, ואז מה? הרי אם הוא יתבע את מקום העבודה – זה דיון אחר שצריך לדבר עליו, על איך לא נאכפים חוקי העבודה, אבל זה דיון נפרד וצריך לא לבלבל אותו. פה יש סיטואציה שבה יש משרתי מילואים שפוטרו או עזבו מרצון את עבודתם כי הם פגעו בעסק בהיעדרם. אלה צריך לתת להם תיקון בחוק. זה סעיף קטן שקל מאוד לתקן, אדם שהפסיק את עבודתו במהלך המלחמה לאחר שירות מילואים בתקופת החירום וחלפו מעל 90 ימים מתקופת השירות האחרונה שלו, בסעיף מספר (1), תחושב הכנסתו לפי כך וכך וכך. תראו מה שאומרים משרתי המילואים, שווה לשמוע אותם שהם אומרים, מי שלא פוטר עוד יפוטר דקה אחרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא שמענו כאלה אמירות, אני אשמח לשמוע אנשי מילואים. גילי, בראייה הרחבה יותר, הרבה פעמים אנחנו מסכימות, לרוב אנחנו מסכימות, אבל כן אני חייבת להגיד לך פה איזה כוכבית, גם לי יש ילדים וחתנים שהם במילואים, ארוכים מאוד, לוחמים כולם, וגם כמעט לכל היושבים פה בשולחן אני מניחה שיש קרוב משפחה כזה או אחר, או הם בעצמם עושים, אני לא רוצה שהבן שלי, אני מקווה שהוא לא צופה כדי שלא יהרוג אותי, אבל אני לא רוצה שהבן שלי, שהוא עושה מילואים מאוד רציניים, יישב בבית בין מילואים למילואים, שעכשיו יש לו 150 או 180 יום שלא קראו לו, יישב בבית ולא יעשה כלום. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אבל הוא לא מוצא עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לדרבן אותו שייצא לעבוד. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> את לא תיקחי אותו לעבודה בכנסת כשהוא הולך להיעלם לך לארבעה חודשי מילואים עוד פעם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שזה לא הדיון הזה, אם מפטרים אותו בגלל האירוע הזה, אם הוא אומר רגע, אני חייב חובת אמון למעסיק שלי כי אני אמור – אני מסכימה ולא מסכימה עם גילי, אני רוצה גם להגיד פה לאנשי המקצוע שאולי צריך למצוא פה איזה פתרון ואני אגיד לך שכן ביקשתי מהייעוץ המשפטי לבדוק לגופו של עניין האם צריך פה תיקון. כי אני חושבת שמצד אחד לתת 8,000 שקל למי שהיה לו 30,000 ו-40,000 שקל זה לא נכון, מצד שני לתת על פי ה-40,000 שקל למישהו שכבר 150, 180, 190, 200 יום לא עובד ולא נקרא למילואים בתקופה הזאת, שניתן לו כשהוא לא עושה כלום, הוא לא עובד, הוא יושב בבית. פנו אליי גם אנשים שהם בפוסט טראומה והם לא מסוגלים לחזור והם לא מסוגלים פתאום לעבוד את העבודה שהם עבדו קודם, זה לא הדיון הזה, אנחנו לא מדברים על זה, זה דיון אחר, כלומר כל אותם אלה שלא מסוגלים לחזור לעבודה כל כך אינטנסיבית של 30,000 ו-40,000 שקל כי הם נפגעו והם חייבים רגע - - - << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> כי לא לוקחים אותם. אף חברת הייטק לא תיקח היום קצין קרבי במילואים. ושוב, זה דיון אחר, לא לוקחים אותם לעבודה, לא ייקחו מנכ"ל של מלון, לא ייקחו מנכ"ל של חברה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להמשיך הלאה. אני רק אסיים, הייעוץ המשפטי יבדוק את האירוע הזה על הנושא של פיטורים או התפטר כתוצאה מהמלחמה שאין לו עבודה מעל 90 יום. << אורח >> גילי תמיר: << אורח >> אני אשמח לסייע ולחבר למקרים רלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נבדוק את זה ואין בעיה. אופיר, אחר כך ניתן לשני חבר'ה שיושבים מאוד יפה, הלומי קרב, לדבר, אחר כך נעבור לחיילי מילואים בזום ונחזור לנושא הבירוקרטי. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> מילה אחת קצרה. הנושא פה הוא כבד מאוד מאוד מאוד, אנחנו מתעסקים איתו חודשים, אני מציע להתרכז רק בו. מה שאנחנו דנים עליו, ביטוח לאומי עם החוק, עם התיקון, עם אלפי המקרים שנפלו, זה נושא כבד מאוד, זה דורש העמקה מאוד משמעותית. אני מציע לא לזוז אפילו לא סנטימטר ימינה ולא סנטימטר שמאלה, כי כל הדיון שהיה לאחרונה זה נושא אחר לגמרי, שהוא מהותי בצורה אחרת לגמרי, שגם היו לנו הרבה דיונים עליו בעבר, זה לא העניין. אם לא נתמקד אנחנו לא נפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אופיר, אני איתך. את הנושא שעלה פה עכשיו עם ה-90 יום, רשמנו לנו פה, אנחנו צריכים לטפל בו. קודם כל אני חייבת לומר, אנחנו לא משנים פה היום כלום, אנחנו רק מדברים על זה וחושבים על רעיונות איך צריך לתקן ולבצע ולשפר את המצב. אנחנו לא מצביעים היום על שום דבר. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני רוצה קודם כל להגיד תודה לביטוח לאומי, אני מטפל בלא מעט עובדים שנזקקו לסיוע ורובם קיבלו את מה שהם צריכים. הערה אחת קטנה, אני חושב שיש לקות במערכת ההסברה של הביטוח הלאומי כלפי אותם שכירים וצריך לראות איך אפשר להגיע אליהם בצורה יותר טובה, אבל כן להגיד משהו על הסוגיה של ה-90 ימים. אני חושב שנציג משרד הביטחון אמר פה את התשובה שלדעתי צריכה להיות, גם אם היא בהוראת שעה ולא בתיקון חקיקה מלא. הוא אמר הגדלנו מ-60 ימים ל-90 ימים. אני חושב, גברתי, שאפשר להגדיל מ-90 ימים ל-120 ימים כהוראת שעה ולבדוק את הנתונים של מספר הבקשות שמוגשות בתקופה מסוימת של הוראת השעה הזאת ולראות מה המשמעויות שלה. אני חושב שפרק זמן ארוך מדי, צודק מי שאומר שצריך לתמרץ לצאת לעבודה, אבל להגדיל מ-90 ל-120 או ל-110 הוא משהו שבהחלט אפשר לעמוד בו ואני חושב שחלק מההחלטות של הוועדה או המלצות הוועדה להלאה זה לבדוק את הנושא הזה של הארכת המועד תוך בדיקת הנתונים כדי לראות עד כמה מדובר ב-400 איש או ב-14 איש, שהתשובות להם הן שונות לגמרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. עומר אמסלם, בבקשה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> שלום לכולם. אנחנו פה כבר הרבה זמן שומעים אתכם. קודם כל כל הכבוד על העשייה, מילואימניקים זה הדבר הכי חשוב במדינה ואתם צריכים להבין שעל הדבר הכי חשוב לא דיברתם, זה על המילואימניקים שיוצאים מהקרב והנפש שלהם נשארת שם והסדירניקים. על זה לא שמעתי מילה אחת שאתם מדברים, רק על כספים וכאלה, למרות שזה גם דבר מאוד חשוב. אנחנו במאהל של הלומי קרב כבר חצי שנה ברחובות, נלחמים על המתאבד הבא. מי שלא יודע, יש 63 מתאבדים הלומי קרב שיצאו מהקרב וכאלה ממלחמות העבר וכאלה מהמלחמה הנוכחית. אנחנו מבקשים מכם, היום יש מליאה, תדברו עלינו, אנחנו קיימים. זה שעכשיו אנחנו לא יושבים פה עם פרוטזות ודברים כאלה זה לא אומר שהפציעה שלנו היא פחות חשובה. אני אסביר לכם את המהות של להיות הלום קרב. המשפחות, הילדים, כל הסביבה פשוט מתפרקים לנו מול העיניים, אף אחד לא רוצה להיות בסביבה שלנו כי יש לנו טריגרים של קרב ואנחנו אפילו לא רשומים בחוק. הלומי קרב לא רשומים בחוק, שזה בכלל אבסורד, לוחמים שאתם שולחים אותם לקרב ופשוט מאבדים את כל מי שסביבם ולא רשומים בחוק. זה הדבר הכי בושה שקיים, ועל הדברים האלה, בבקשה מכם, תתחילו לדבר. מילואימניקים צריכים ריטריט ולא של יומיים, של חודשיים, עם זיהוי והכרה, לקחת את המשפחה שלהם, לקחת את הילדים ולהסביר למשפחה, לאישה, לילדים, לסביבה, לאמא, לאבא, מה הולך להיות להם בבית. פחות תדברו על כסף, למרות שזה דבר מאוד חשוב, אני חלילה לא מזלזל, אבל כשאתם מכניסים כסף תכניסו גם את הנפש בפנים, זה לא יכול לבוא בנפרד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. מיכה, אתה רוצה גם לדבר? << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> כן. אני בדיוק באותו ראש של עומר שבסופו של דבר מתנהלות כל כך הרבה ועדות פה בכנסת ובאף ועדה לא מזכירים אף פעם את העניין של הפצועים והלומי הקרב. בסופו של דבר דיברו פה על הרבה דברים, אני גם רוצה להודות לכל המילואימניקים ואני רוצה להודות לצבא ההגנה לישראל על כל מה שהם עושים וצריך לדון בזה. זה מאוד חשוב, גם אם זה מעט מאוד מקרים, כמו שכבודו פה אמר, גם למקרה אחד מגיע להם שידונו על זה ויעשו את כל הזמן בשביל קצת מאוד אנשים. צריך שיהיה עוד יותר זמן בשביל לטפל בדבר הזה עד הסוף. כשאומרים שקל למילואימניקים ב-90 יום להתחיל לעבוד, קשה לבן אדם שעובד במשרה מסוימת ועובד בעבודה ופתאום הוא צריך ללכת ואין לו עכשיו עבודה, הוא עצמאי או שהוא שכיר ועכשיו עבד ככה ופתאום ללכת לעבודה מאוד שיכניס 6,000, 7,000, 8,000 שקל כי הוא לא יכול להתחייב לעבודה, זה מאוד קשה לבן אדם ב-90 יום. בכלל לא הזכירו פה את כל המקרים, יש אלפי פצועי נפש במלחמה הזאת, לא דיברו על מה קורה איתם. יש לי דוגמה מאוד קרובה, בדיוק אחד מהמקרים האלה, ואני בטוח שזה נוגע להמון הלומי קרב ופצועים שהיו להם חיים מסוימים לפני, היו עובדים, מכניסים יותר ממיליון וחצי בשנה, עד שהם נפצעו ועד שהתחילו לטפל בהם אומרים, רגע, הבן אדם כבר לא עובד שנה-שנתיים, אה אין בעיה, נותנים לו עכשיו מינימום, לא מסתכלים על היום שהוא נפצע. וזה קורה לכל אחד מהלומי הקרב, כי עד שאנחנו מצליחים לקבל סיוע לוקח כל כך הרבה זמן, עד שאתה מוצא בעצמך ללכת ולהבין שקרה לך משהו ואף אחד לא מדבר על זה, למה? כי אנחנו לא יכולים לפנות. להם לפחות יש קצת פניות. אני שמח שיש את הפניות האלה ושיש להם את הכוח להגיד ואללה, תראה מה קורה לנו ושיש מישהו שמייצג אותם. אבל אנחנו, גם הגופים שאמורים לייצג אותנו לא פה, וגם אם יש גופים שאמורים לייצג אותנו הם לא מייצגים אותנו, הם נמצאים פה והם לא מייצגים אותנו. הם מדברים על הרבה דברים, אבל הם לא מייצגים אף פעם את הלומי הקרב, אנחנו אפילו לא נזכרים. בחוק רשום פוסט טראומה, אנחנו לא פוסט טראומטיים, צריכים לעשות חוק שעושה חלוקה, יש פוסט טראומה ויש פוסט טראומה קרבית, combat PTSD. זה לא אותו דבר, זה ממש לא אותו דבר. אף אחד לא עושה לנו עוגן בחוק, אף אחד לא עוזר לנו, כי אנחנו לא מסוגלים לדבר בשביל עצמנו. באגף השיקום, כבר ראינו, יש מחלקת פוסט טראומה, אין מחלקת הלומי קרב, אין אף אחד שמתעסק בנו. אנחנו ישנים ברחוב. אני שלושה וחצי חודשים, הוא חצי שנה ישן ברחוב. אין אף אחד שמייצג אותנו, לא מאגף השיקום, לא ממשרד הביטחון, לא משום מקום, לא מייצגים אותנו. וגם כשיושבים איתנו ממשרד הביטחון ומקשיבים לכל הדברים שאנחנו רוצים, ותאמינו לי, הריטריט הזה זה הדבר הכי פחות חשוב, אבל מה אנחנו רוצים לעשות? שיהיה זיהוי וגילוי מוקדם והדרך שאנחנו רואים שיכולים לעשות את זה זה דרך הריטריט הזה, של להסתכל עלינו ולהתבונן ולראות מי מתקשה. בסופו של דבר אפשר גם היום, אתם אומרים, אין בעיה, ייקח לנו קצת זמן לעשות ריטריט, היום אתם יכולים, ברגע זה, לשלוח לכל אחד לאי-מייל הפניות כתובות פתוחות, שהוא לא צריך לבקש עזרה, שהוא לא צריך ללכת להתחנן על נפשו. שהוא יראה שנכנס לו באינבוקס שהוא יכול ללכת לטיפולים. הוא לא צריך להגיד לאשתו, לפה לשם, הוא הולך קודם כל לטיפול, בטיפול אולי יכולים להסביר לו מה עובר עליו, הוא יוכל להגיד לאשתו שהוא חוזר הביתה, הוא יוכל להגיד לאמא שלו שהוא חוזר הביתה. זה כל כך קל. כולם מדפיסים דפים כל היום, אתם יכולים להדפיס מלא דפים, לשלוח בדואר. אתם יכולים גם לא לשלוח בדואר, פשוט תשלחו לינק באי-מייל, כל בן אדם שיצא ממילואים בום, תקבל עכשיו 50 הפניות, לא לשלושה חודשים, לא לחצי שנה, לשנתיים, קח. אתם רוצים להגדיר 120 יום? אין בעיה, תתחילו ב-30 יום שבן אדם יוצא, הפניות פתוחות 30 יום, שהוא לא צריך להגיד להורים שלו שהוא מרגיש ש – הוא לא צריך להגיד לחברים שלו, תשמע, אני לא יודע מה קורה לי, אני מפחד, אני רוצה ללכת לקב"ן. לא צריך, יהיו לו הפניות, הוא יוכל ללכת לזה. אבל אף אחד לא דן בזה, אף אחד לא מדבר על זה אף פעם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכה, תקשיב, אתה אומר דברים, קודם כל הם נרשמים וזה חשוב מאוד, ואני חייבת לומר גם לך וגם לעומר וגם לכולם, קודם כל כל דיון שנעשה פה הוא דיון שיש לו כותרת והוא נוגע בנושא ספציפי, לא הנושא שלכם, אבל בוודאי גם היו ויהיו. הנושא שלכם הוא נושא מאוד חשוב, בוודאי לי, בוודאי לדבי - - - << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> אני פשוט לא מבין, מיכל, לא מגיעים לטפל בזה, בגלל זה אני עובר דלת דלת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הקשבתי לך. קודם כל המון דיונים ואני אומרת לך, גם אני וחברת הכנסת שרון ניר פועלים מאחורי הקלעים כדי לטפל בכל מיני נושאים ספציפיים לגביכם, ביטוחי חיים וכו' וכו'. גם אם זה לא נעשה גלוי פה מול המצלמות, אנחנו כל הזמן עובדים עבורכם ומגיע לכם, זה לא בחסד, זה בזכות. זה לא שאנחנו מרחמים עליכם, מגיע לכם, סיכנתם את החיים שלכם ואת הנפש שלכם עבור זה שכולנו נוכל לשבת פה ומגיע לכם שנטפל בנושאים שלכם. אז יש נושאים שמטופלים לא מול המצלמות אלא מאחוריהן, גם חברת הכנסת דבי ביטון שנמצאת פה, אנחנו כולנו לגמרי איתכם. לפעמים הדיונים שנעשים פה כן מול המצלמות הם בנושאים אחרים, אז אי אפשר בכל נושא להזכיר את כל – אתה לא יכול, אתה מטפל רגע בנושא אחד, אבל אמרתי את זה גם לד"ר גילי תמיר, לפעמים כשבן אדם נפצע בנפש הוא לא יכול לחפש עבודה, המענה הוא לא פה, המענה הוא בחוק אחר ומשרדים אחרים. אני מסכימה עם כל מילה שאמרת ובדרך לפה ואתמול קיבלתי שיחות טלפון מכמה חיילים שהם בסוג של – הם עוד לא יודעים, אבל הם מרגישים שהם לא מסוגלים לחזור לעבודה והם באמת אומללים, הם לא יודעים לאן לפנות. אמרתי את זה גם ליועצת המשפטית, אנחנו חושבים מה צריך לעשות, האם זה תיקון חקיקה, האם זה חוזרים, יש כל מיני דרכים לתקן דברים. אנחנו לא רוצים לעשות איזה מעשה פזיז ובסוף נצטער עליו. אני יודעת שאין לכם זמן, אני יודעת שזה לא פייר שזה מתעכב, כי כל יום אתה ישן ברחוב ואתה ישן במאהל ואנשים נפצעים. אני רוצה לסיים, אף אחד לא שוכח אתכם, אתם נמצאים. תודה על התזכורת, אנחנו ננסה לזרז עוד יותר משהו שכבר נמצא בתוך התהליך, כבר כדאי להתחיל לסיים אותו ושכבר תראו תוצאות בשטח. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> את תוכלי שבמליאה היום יגידו עלינו מילה, על כל ההלומים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מוכנה להגיד במליאה עליכם. ואם אתה רוצה שאני אקריא גם משהו שאתה כתבת אתה מוזמן לתת לי ואני אקריא את מה שאתה כתבת. בשמחה ובאהבה. וגם דבי מוכנה להירתם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר לכם שאתם בראש ובראשונה בלב שלנו, אני יודעת שזה לא מספיק, אני גם פגשתי את חלקכם במאהל והיום אני גם מגישה הצעת חוק שאומרת שכל חייל מילואים, בין הלום ללא הלום, יהיה זכאי לעד חמש שיחות ושם יוחלט אם הוא באמת במצוקה וזה בא גם בעקבות ההתאבדויות, לצערי, שרק אחרי תקופה לאנשים פתאום יורד האסימון. אני מאמינה שכל מי שחווה את ה-7 באוקטובר, היה במילואים, התנתק מהבית, ראה מראות, ראה חברים שנהרגים, אני חושבת שיש מקום – אני אומרת לכם, עלולה להיות בעיה של תקציב, אבל אני אישית, אנחנו נרעיד את המדינה. אני חושבת שמי שיצא לשמור עלינו התפקיד שלנו זה לשמור עליו. מיכל, שבאמת מתעסקת בכל הנושא הנפשי, עם יד על הלב ולא בגלל שהיא יושבת פה, אתם לא נשכחים. אנחנו פועלים. אנחנו גם ניקח את הטלפון שלך ואני אעביר לך את הצעת החוק. אנחנו לא נוותר, אני חושבת שזו חובה שיזהו אתכם כבר בהתחלה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> מיכל, אני ארשום לך, אני אשלח את זה לדבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול לשלוח למי שאתה רוצה. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אנחנו עכשיו מעל כולם, עם כל הכבוד למדינה, יש את הלוחמים לפני כולם. חטופים היו, חזרו ברוך ה' בחיים, אבל עכשיו זה הלוחמים שהם חיים מתים. אנחנו צריכים להציל אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עכשיו הלוחמים החיים מתים, אבל גם החיים, יש לנו בזום חיילים שהזמנו אותם לדיון, אז בואו נשמע גם אותם כי זה הדיון. ואתם מוזמנים לפנות אלינו, באמת, אתם יודעים שלי יש מקום ענק בלב ואני איתכם באמת לאורך כל הדרך ואהיה ואמשיך להיות בשבילכם. אם אתם רוצים שאני אקריא משהו אתם מוזמנים, אם לא, אני אדבר בכל מקרה. אנחנו רוצים לפנות לחיילים בזום, ד.כ. בבקשה, משרת מילואים פעיל, בעילום שם. אתה מוזמן לומר כמה מילים. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> אני אתחיל בזה שאני משוכנע שאף אחד לא התכוון לפגוע בנו ודברים שאני אומר הם לא אישיים כלפי מישהו שנמצא בוועדה, אבל יש לנו, ולנו זה מאות אנשים שאני יודע עליהם וכנראה אלפי אנשים, יש לנו המון כעס ויש לנו בעיקר אכזבה מהמערכת בהקשר של המילואים. אני אשמח שאני אשלים את הדברים שיש לי להגיד ואז תשאלו, פשוט כדי שאני אתרכז. דיברתם על ליפול בין הכיסאות. אנחנו כמעט חצי שנה בין הכיסאות, מתוכם לא מעט חודשים בפגרה שלא אפשרה לטפל בבעיה שלנו. אני חושב שזה היה צריך להדליק לכם נורה אדומה בוהקת, שגם אם אומרים לכם בשיא האמונה שזה ייקח אפילו עוד חודש לטפל בפערים, עלינו זה בוודאי לא מקובל והנזק הוא כבר חמור עד כדי כך. ב-1.5 אני איבדתי 81% מערך יום המילואים שלי, שנייה לפני 'מרכבות גדעון'. איבדתי סכומי עתק שהיו משפיעים על כל משק בית בישראל. ב-7 באוקטובר כולנו התייצבנו, אני פוניתי מהבית שלי בצפון, העסק של אשתי נמחק כלא היה ואני נאלצתי להתחיל לעבוד ממש מיד בתחילת המלחמה אחרת לא הייתי יכול להחזיק את הבית. את התגמול שקיבלנו, גם אם נמצא בו מקום לתיקון, ואני מסכים, לא קיבלנו כי היינו עבריינים, זה היה החוק. כשעלה השינוי המדובר בהתחלה הוא הוצג עם הגדרה שלא ייפגעו מי שלא ייווצר פער של תקופה מסוימת בין תקופות השירות שלו. הסעיף הזה כבר נמחק והחוק עלה בצורה אחרת, גם גילי מכירה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, הובטח שלא ייפגע מה? תגיד את זה שוב, לא הבנתי. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> הובטח שלא ייפגע מי שלא ייפתחו לו תקופה מסוימת בין תקופות השירות. לדוגמה אם אני עכשיו יצאתי ליום אחד מצו 8 ואני חוזר למחרת, לא הגיוני שאני אאבד 20,000 שקל רק על היום הזה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> מי שלא ישמור את הרצף, זה מה שהוא אומר. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> נכון. אני בחודש מאי, ב-1 במאי יצאתי לירח דבש, ירח הדבש הזה שנועד לתת לי אוויר בסוף עלה לי מאות אלפי שקלים ואני אומר לכם באמת באמת, היה ראוי, אני גם שומע אתכם עכשיו מדברים על החוק, היה ראוי שהחוק הזה ייבלם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה שאני קוטעת אותך, אם יצאת לירח דבש, כלומר עבדת ולכן קיבלת X כסף כגמול מילואים, ויצאת לירח דבש לשבוע, חודש, וחזרת למילואים, איפה נפגעת? החוק לא אמור לפגוע בך. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> ערך יום המילואים שלי היה המקסימום ערב היציאה לירח דבש, כשחזרתי לא הצליחו לחשב לי את השכר ונתנו לי מינימום, ומאז כמעט חצי שנה אני מקבל מינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? כי התפטרת? כי פוטרת? לא הבנתי למה לא הצליחו, האם זה בירוקרטי וזה דבר אחד או האם זה מהות? אני רוצה להבין למה הערך השתנה, לא חזרת לעבודה אחרי שחזרת מירח דבש? << אורח >> ד.כ.: << אורח >> חזרתי, פשוט שינו את המנגנון. ביטוח לאומי לא מתייחס לתלושים שקורים במהלך שירות מילואים. חזרתי גם לעבודה, אבל גם למילואים, כי אני בצו 8 כל הזמן מתחילת המלחמה, בתפקיד שלא מאפשר כמעט הפסקות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוריאל כזום יושב פה אז תיכף הוא יענה. יכול להיות שזה מקרה פרטני, כי לפי מה שלמדתי כרגע, לא כרגע, כי אם נדמה לך שבפגרה לא התעסקנו עם זה, אז אני חייבת לומר לך שהתעסקנו והיו לנו פגישות עם הביטוח הלאומי, עבדנו על זה, לא אמורה להיות פגיעה, אתה לא אמור להיפגע. אם עד היום קיבלת כל פעם תוספת, כלומר כל סבב קיבלת עוד הכנסה, למרות שלא עלית בשכר אמיתי, אז נכון, פה זה נעצר. לצורך העניין, כל פעם מחדש כשסיימת את הסבב ואז בסבב הבא הבסיס שלך נהיה יותר גדול בגלל המילואים, את זה הפסיקו. אבל הבסיס האמיתי שלך, שזה אומר ההכנסות שלך בעבודה שאתה עושה בתוספת המילואים, לא אמור להיפגע. לכן אני לא מבינה על מה אתה אומר לי נפגע. אם זה מקרה פרטני, תעביר את הפרטים שלך ויבדקו את זה, ואני מבטיחה לך, אני לא אפסיק עד שאתה תקבל את מה שצריך. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> אני אשלים. אני ממש מתנצל, אני מבקש, בצניעות אני אומר את זה, זה לא המקרה. אני ועוד המון אנשים כמוני, מספיק שיום אחד לא היינו ביחידה, יום אחד אחרי ה-1 במאי, וכשחזרנו ערך יום המילואים שלנו הפך למינימום. אני אומר, החוק הזה היה צריך להיבלם. אני לא מקרה פרטני. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> הנושא שלך הוא קריטי מאוד וחייבים להבין אותו ברמה הטכנית. תסביר טכנית מתי עבדת, מתי הפסקת לעבוד, מתי עשית מילואים ומתי ירד לך השכר. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> אני עובד כל המלחמה ואני במילואים כל המלחמה בלי הפסקות של יותר מכמה ימים לפה ולשם. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> זאת אומרת אתה עובד במקביל למילואים? << אורח >> ד.כ.: << אורח >> נכון. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> השכר שלך בתחילת המילואים, בחודשים הראשונים, התנפח בגלל שתגמול המילואים שלך חושב גם מהשכר וגם מהמילואים? << אורח >> ד.כ.: << אורח >> כמובן, אבל הוא לא ירד לערך המינימום. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> שוב שנבין את זה. הנפילה שהייתה במאי איפסה אותך חזרה לגובה השכר שלך בעבודה? << אורח >> ד.כ.: << אורח >> לא, מינימום. במקום 30,000 שקל שאני מקבל בעבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לא ברור למה. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> כי ברגע שביטוח לאומי רואה שיש לי מילואים בחודש שבו אני מקבל שכר הם לא מתייחסים לתלוש הזה לחישוב תקופת המילואים שלי. אתם אמרתם את זה בעצמכם פה לא מעט פעמים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המעסיק שלך פנה לביטוח לאומי? << אורח >> ד.כ.: << אורח >> בוודאי בוודאי, אני מול ביטוח לאומי, המעסיק שלי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני חושבת שאתה צריך פה לתת את תעודת הזהות שלך, משהו פה לא ברור. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> זה צוין במה שאני אמרתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל החוק לא אמור לפגוע בו. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> הוא כן פוגע בו, בטח שכן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסבירה רגע איפה. אם לצורך העניין הייתה לך הכנסה מהעסק שלך או מקום שעבדת X כסף ואז יצאת למילואים, אז בעצם קיבלת גם תגמול על המילואים פלוס מה שעבדת בעסק שלך, ביחד זה נתן 50,000 שקל, ואז נגמר הסבב. אחרי 30 יום יצאת לסבב נוסף, היה לך שכר 30,000 ועוד 20,000 קיבלת בגלל המילואים. אחרי חודש חזרת למילואים, לפני התיקון הבסיס שלך נהיה 50, לא 30, למרות שהשכר שלך 30, הבסיס שלך נהיה 50 ואז קיבלת עוד תוספת של 25, בגלל שלכאורה הבסיס הוא 50, אז קיבלת 75,000 שקל בסבב השני. ואז יצאת לסבב שלישי אחרי חודש, הבסיס שלך הפך ל-75, למרות שהמשכורת שלך היא 30 ואז התוספת של המילואים נהייתה עוד 35, הגעת ל-105,000 שקל. על זה המדינה אמרה, אנחנו חולים על המילואימניקים, אנחנו חייבים לכם כל כך הרבה, מתים עליכם, אתם כל חיינו, בזכותכם אנחנו יושבים פה, אבל משהו פה לא בסדר, כי הניפוח הוא ניפוח מלאכותי, הוא לא אמיתי. ולכן יכול להיות נפגעת בתוספת, אבל לא ברור לי איך הגעת למינימום, איך הגעת ל-8,000 ולא 30,000. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> לשון החוק שולחת את ביטוח לאומי לתקופה הראשונה שבה היה 90 ימים ללא יום מילואים. התקופה האחרונה שהייתה 90 ימים ללא יום מילואים הייתה לפני המלחמה כשהשתחררתי וטיילתי בחו"ל. כלומר כל מה שעשיתי תוך כדי המלחמה, הם לא יודעים להתייחס לזה. תנו לי רגע רק לסיים את המשפט הגדול. מעבר לעוול הכלכלי שזה יצר, שזה הוריד אותי למינימום, שכל יום שאני הולך לעבודה אני מפסיד 700 שקל ביחס לשכר שלי, כי אני מקבל 300 שקל במקום 1,000 שקל, הרבה יותר התקשיתי להאמין שאחרי המלחמה הקשה והארוכה הזאת אנחנו גם צריכים להתמודד במצב האישי הזה. אנחנו כולנו מזמן צל של עצמנו, אנחנו צריכים להגיד תודה שמקומות העבודה עוד מתמודדים איתנו, שלא נאמר שביטוח לאומי אומר לנו תנדנדו להם לעבוד מול מוקד מעסיקים, הם רק בא להם לבעוט אותנו, שלא לדבר על להתקדם בעבודה, להתפתח, ולא רק לשרוד. ולא פחות כואב, בתפקיד שלי שהייתי צריך להסתובב עם תחושה ערכית איומה כאילו אני איזה שכיר חרב שעכשיו אני צריך לתעדף בין לעשות לביתי ללעשות למדינה. זו פשוט תחושה איומה שלא יכולנו למנוע אותה כי ביום אחד בהיר זה קרה לנו. פשוט ביום אחד בהיר. כשאני מתייצב בתפקיד שלי אני מציל חיים של חיילים לוחמים, אני מחסל מחבלים, אז מה אני יכול להסביר למפקדים שלי ולחברים ליחידה? שכואב לי בכיס? שירד לי למינימום? מה אני יכול להסביר להם? שמו אותנו פשוט במלכודת שאנחנו לא יודעים איך לצאת ממנה, ובסוף העיסוק הזה, אני חמישה חודשים, שאלת אותי האם הגשת? הגשתי לכולם, נציב תלונות ציבור, ביטוח לאומי, מוקד מעסיקים, אכלנו לכולם את הראש, כל אחד אומר זה לא אנחנו, זה האוצר, האוצר אומר ביטוח לאומי צריך ליישם. חבר'ה, שלחתם אותנו למרוץ נוראי ש – לא אתם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אני מסכימה. אנחנו עוברים לדיון הבירוקרטי שהיינו אמורים לעבור עליו, אז תודה על הקישור. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> אני ממש מסיים. זו משאבת אנרגיה לא הוגנת ומי שחושב שנותרו לנו ספיירים של אנרגיה להשקיע את הזמן שיש לנו בבית כדי לעשות את זה הוא טועה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, צודק לגמרי. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> לכן כשהתלבטתם בין האם לגלגל לאחור כדי לא לשלם יותר מדי לבין לא לשלם, אני חושב שזו התלבטות לא ערכית. תתקנו ואחר כך תעשו מה שאתם רוצים, אבל קודם כל די עם הפגיעה הזאת. די. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צודק, ד'. אנחנו מוקירים את מה שעשית ואת מה שאתה עושה ובוודאי את מה שתעשה. ברשותך, אני עוברת לביטוח לאומי. אני רוצה להבין, מה שהוא אומר, תקן אותי, ד', אם לא הבנתי. לפני המלחמה הוא לא עבד ואתם לוקחים אותו ללפני העבודה ונותנים לו את משכורת המינימום, כאשר הוא כן עבד והרוויח מאוד יפה במהלך המלחמה והצליח לשלב בין מילואים לבין עבודה, ובעצם המדינה פגעה לו בשכר. הסבר, נכון, לא נכון, נכון, אבל אנחנו מתקנים, נכון, אין לנו מה לעשות, תקנו את החוק. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> מה שהוא אומר בחוויה שלו זה נכון, אם הוא לא היה יוצא לירח דבש והיה ברצף מילואים עדיין הוא היה מקבל את התגמול המלא. לפי מה שהבנתי ממנו, הוא היה ברצף מילואים. אם הוא היה ממשיך ברצף מאפריל עד היום, אז גם היום הוא היה מקבל את התגמול המקסימלי, כי החוק חל על מי שהתחיל שירות במאי. כל מי שהיה ברצף מאפריל ומעלה, גם אם התגמול שלו היה מורכב ממילואים ועבודה עדיין הוא היה מקבל. כלומר אם הוא היה ברצף מילואים נכון להיום הוא היה מקבל את המקסימום. אז מבחינת מה שהוא אומר, בגלל שהוא יצא לירח דבש הוא ירד. אם הוא לא היה יוצא לחו"ל הוא היה מקבל את התגמול המקסימלי, כולל העבודה בתקופת מילואים. זה דבר אחד שהוא צודק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה את זה. אם הוא יצא לירח דבש למשך שבוע, חודש, אין לו את ה-90 יום, אז למה הוא נפגע? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני מסביר. אני שמח לחוסר הבנה, מי שהוא ברצף מאפריל 2025 עד היום לא נגענו בו. לפי מה שהוא מתאר הוא ברצף מילואים, אם הוא היה ברצף מילואים מאפריל עד היום, יש לנו אלפי אנשי מילואים שהם ברצף, עדיין התגמול שלהם היא לפי היציאה באפריל. << דובר >> קריאה: << דובר >> להבנתי הוא ברצף, להבנתי הוא דיבר על התקופה לפני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה רצף? אם הוא יצא ליום אחד זה נקטע? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כן. בגלל שהוא יצא לכאורה לירח דבש חישבנו לו מחדש. << דובר >> קריאה: << דובר >> ירח הדבש היה לפני המילואים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לא, ירח הדבש היה במאי. תשאל אותו, הוא פה. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> ירח הדבש שלי היה במאי, בדיוק מה שהוא אומר. מספיק יום אחד כדי לשרוף את הכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה תיקון חקיקה, זה לא הגיוני. תסביר לי איך מתקנים את זה. תסכימו איתי גם באוצר, שנהב, את כנראה לא הקשבת, זו לא הייתה כוונת המחוקק לפגוע ב-ד'. כיוון שלא היית אני אחזור ואומר ש-ד' שירת ברצף, אבל במאי הוא התחתן ובמאי הוא יצא לירח דבש, יומיים, שלושה, שבוע, וזה קטע לו את הרצף. אם הוא לא היה יוצא לירח דבש הוא היה מקבל 30,000, 40,000, 20,000 שקל בחודש ומאחר שזה קטע לו את הרצף שום דבר לא השתנה, חוץ מזה שהוא התחתן ברוך ה' ויצא לירח דבש. עכשיו הם חוזרים חזרה לכשהוא לא עבד והוא מקבל את הבסיס והם אומרים שזה מה שהחוק קובע ואני לא נמצאת שם. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אני עוד מנסה להבין עד הסוף את המקרה, אבל אם הסיטואציה הייתה שלפני כן היה פה ניפוח שכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא היה ניפוח שכר, היה ניפוח, לא על הניפוח הוא מדבר, הוא עבד ועשה מילואים. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> הוא עבד ועשה מילואים ולכן הוא יכול שוב להגיש את השכר שלו לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אומר שלא. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> הסיטואציה זה שמוטלת עליו כרגע בירוקרטיה שבאמת לא, אני מסכימה ומזדהה, לא כיף להתעסק איתה, אבל החוק נותן לו מענה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בואו נעשה סדר. ל-ד' היה שכר אמיתי של 30,000, באפריל הוא קיבל לפי 50,000, במאי בגלל שהוא נסע תיאורטית הוא אמור לרדת ל-30, אנחנו הורדנו אותו למינימום. הורדנו אותו למינימום כי החוק אומר שהולכים לתקופה הראשונה של שירות החירום, בתקופה הראשונה של החירום הוא לא עבד. עכשיו כדי לשלם את ה-30 צריך לקבל תביעה מהמעסיק, שאני מבין שהמעסיק שלו הגיש, אנחנו צריכים לטפל בזה ולשלם לו לפי 30,000. כלומר בסופו של דבר הוא יירד מ-50 ל-30, זה החוק. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> זה הכול, רק שאנחנו חצי שנה אחרי שהגשתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה לא ל-50? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כי 50 מורכב גם מעבודה ותקופת מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא ניפוח. ה-30 זה בגלל המשכורת שלו ועוד 20 בגלל המילואים. לא, אם 30 זה המשכורת שלו והוא קיבל בגלל המילואים עוד 20 בגלל המשכורת שלו, ה-50 זה לא ניפוח, ה-75 בסבב הבא זה ניפוח, ה-100 ומשהו בסבב הבא זה ניפוח. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> הוא לא אמור לקבל בהתאם ל-50, הוא אמור לקבל בהתאם לשכר שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אם השכר שלו הוא 30. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> מהמעסיק הוא מקבל את התוספת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, בסוף חשבון הבנק שלו, בסוף ל-ד' לא אכפת ממי הוא מקבל, הוא צריך לחיות עם הכסף. בסוף הוא אמור לקבל 50, עזבו רגע אם ממכם או לא. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> מביטוח לאומי הוא צריך לקבל 30. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסך הכול צריך להיכנס לו לבנק 50,000, זה לא ניפוח. אתה אומר שגם היום עם החוק הוא אמור לקבל 50, רק זה פרוצדורה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> לא, הוא צריך לקבל מביטוח לאומי 30 ואת היתר הוא צריך לקבל מהמעסיק שלו, בהינתן שהוא עובד במקביל למילואים וזה בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אבל הוא לא קיבל את זה, הוא אומר שהוא קיבל מינימום. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אומר, עד מאי המעסיק שלו קיבל 50,000 מביטוח לאומי, ממאי המעסיק שלו אמור לקבל 30,000. עכשיו המעסיק שלו קיבל מינימום כי הלכנו, כמו שהחוק אומר, לתקופה הראשונה, אנחנו צריכים לקבל את התביעה מהמעסיק, לצורך העניין לבחון אותה, לראות שהשכר האמיתי 30 ולשלם למעסיק 30, זה האירוע. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אני לא מבין למה החוק אומר את זה, החוק לא אומר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נתייחס ל-ד', הוא אומר שהמעביד שלו כן שלח תביעה. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על פי מה שנאמר פה, כמו שאמרתי לך קודם, זה יותר טכני. עזוב שאתה לא אוהב את הטכני, אבל בעיקרון אתה אמור לקבל את הכול, אתה לא אמור להיפגע, ולכן אני רוצה לעבור, ברשותך, אלא אם כן יש לך עוד שאלות. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> יש לי רק דבר אחד, אני חייב שתאמינו לי שכל מה שאתם אומרים פה אנחנו כבר יודעים. תאמינו לי שאם זו הייתה בעיה שלכם אחרי חצי שנה אתם הייתם בתואר ראשון על החוק הזה. אז תאמינו לנו, אנחנו שם, זאת לא בעיה טכנית, זו בעיה מערכתית שכל מי שעובד ונמצא במשמרות בצבא חטף ממנה. אם היא לא נפתרה תוך חצי שנה אז משהו פה לא בסדר ולא משנה אם יסבירו את זה פה בצורה ברורה, משהו פה לא תקין בצורה חמורה. זה עולה לנו במאות אלפי שקלים בכיס. אנחנו צריכים להתמודד עם זה עם הלוואות, אנחנו צריכים להחזיר למעסיק שלנו ששילם לנו בטעות יותר כי הוא היה בטוח שהוא יקבל מביטוח לאומי. הכול פה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ד', אתה צודק, אני אתקן, זה לא טכני, זה מערכתית. אני מסכימה איתך, ואנחנו פה לא כדי שיסבירו יותר טוב אלא כדי לתקן. כדי לתקן אנחנו צריכים לגעת בנקודה. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> כמות האנשים שאמרו לי רק תביא לי את תעודת הזהות שלך, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאני מכבדת אותך, תכבד גם אותי. לפתור בעיה ספציפית למישהו שפונה אליי כמו ד', שהוא נפגע ולא אמור להיפגע, ההיפך, אנחנו רק אמורים להרים אותו ולהצדיע לו. אני רוצה לפתור את זה ולכן אמרתי תעודת זהות. ובמקביל אנחנו רוצים להיכנס לדיון לטיפול במערכת. איך אנחנו משפרים את המערכת, איך אנחנו מתקנים אותה כך שלא יקרה מקרה ד'. השאלה הייתה באמת האם זה תיקון של חקיקה או תיקון של מערכת, לבדוק איך מתקנים את זה. אנחנו לגמרי איתך, אם תרצה שנטפל במקרה שלך ספציפית במקביל אתה מוזמן, אם אתה לא רוצה זה גם בסדר. << אורח >> ד.כ.: << אורח >> רק אני אגיד ממש מילה אחרונה, הציפייה של אנשי המילואים זה שבצומת בין שניפגע ואז נתקן ברוורס, או שתיטיבו אותנו ואז תתקנו ברוורס, ברור לאן תלכו. כך אנחנו מצפים מכם, כמו שאנחנו עשינו את זה בשביל המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צודק. בסדר גמור, אנחנו איתך. תודה, ד'. האם שגיא כהן רוצה להוסיף? << אורח >> שגיא כהן: << אורח >> אני אהיה מאוד קצר כי ד' נגע ברוב הדברים ובכל הדיון הזה נאמרו הרבה דברים נכונים. אני רק אגיד שאני חוויתי מאות מקרים כמו ד', ומספיק שהיה יום אחד החל מ-1 במאי שבו אותו לוחם, תומך לחימה, שכיר, עצמאי, לא הגיע למילואים הוא נפגע משמעותית. אני מכיר מאות אנשים כאלה שפנו אליי, גם אני אחד כזה, וכמו ש-ד' אמר, העיתוי של כניסת החוק לתוקף היה לוקה בחסר ומעבר לזה גם היישום שלו היה בעייתי וכרגע אנשים נפגעו מאוד קשה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> תסביר פרוצדורלית מה קרה אצלך, שנבין את המקרה. << אורח >> שגיא כהן: << אורח >> אני מקרה מאוד דומה ל-ד'. התחלתי לעבוד באזור פברואר 2024, במקביל למילואים, גם, כמו שקרה ל-ד', השכר עלה וב-1 במאי, היה לי איזה שהוא סבב חו"ל מהעבודה, חזרתי מחו"ל בתחילת מאי, זימנו אותי למילואים, הגעתי למילואים ובמשכורת של מאי גיליתי שהשכר ירד ממקסימום למינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עבדת בחו"ל. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> השכר שלך הוא X והמעסיק שלך מקבל למעשה בחזרה רק את התגמול המזערי? << אורח >> שגיא כהן: << אורח >> 300, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אותו מקרה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> לדעתי אין בחוק שום אמירה שזה מה שאמור לקרות. זה עניין טכני לחלוטין. << אורח >> שגיא כהן: << אורח >> זה לא טכני, זה בחוק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל החוק אמור לגלם לפחות עלייה של 20% אז איך זה יורד למינימום? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> גם המקרה הזה ספציפית, שאנחנו גם קיבלנו אותו אז אני מכיר אותו קצת יותר, יש פה אירוע שאנשים הפסיקו יום אחד וירדו. אני לא אומר, ה-30 צריכים לקבל או במקרה האחר, 25, צריכים לקבל. נתחיל בחוויה שבן אדם ירד מ-1,600 שקלים ביום ל-300. גם אנשים שירדו מ-1,600 ל-1,000 וזה מוצדק, גם בתלונות שאנחנו מקבלים, הם מרגישים שהחוק עשה להם עוול. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני מזכירה שבדיוני החקיקה שהיו חברי הכנסת ביקשו שהדיפולט יהיה הפוך, שהביטוח הלאומי יאתר את אלה שיש ניפוח שכר. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אי אפשר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני לא אומרת אפשר או לא אפשר, אני רק אומרת שברגע שהמנגנון הוא אוטומטי אז ודאי שיהיו גם הרבה בעיות בהיבטים האלה, הבירוקרטיים והטכניים, ואלה דברים שחברי הכנסת מאוד חששו. אני אתן לך דוגמה. בדיונים כשדובר להנחת דעתו של המוסד לביטוח לאומי, שאלו חברי הכנסת מה זה להנחת דעתו של המוסד לביטוח לאומי? איזה מסמכים צריך להגיש? איך המעסיקים והעובדים יידעו שהם צריכים להגיש? ברגע שאתה מדבר על החוויה של משרת המילואים - - - << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אענה על זה, זה לא הגון. אני אגיד גם למה. אין פה תלונה אחת על ביטוח לאומי - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חלילה זה לא תלונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוריאל, בסוף ל-ד' ולשגיא, לא אכפת לו אם ביטוח לאומי הוא נו נו נו, או משרד האוצר הוא נו נו נו, או לצורך העניין מיכל וולדיגר כחברת כנסת היא נו נו נו, בסוף הוא צריך את המענה שלו. לכן אני לא מוכנה פה את הפינג פונג. אמרנו מראש ואני חוזרת ואומרת, אנחנו מעריכים מאוד את הביטוח הלאומי, כרגע מה שאומרת פה היועצת המשפטית, הייתה ציפייה מחברי הכנסת א' ב' ג' וזה לא קרה. זה האירוע. אף אחד לא מאשים אותך אישית, יש כאן אירוע שמי שנפגע בסופו של דבר זה אנשי המילואים, זה האנשים שנלחמים עבורנו, וזה לא רצינו שזה יקרה. לא רצינו ניפוח סתם, שאגב הניפוח הוא לא כי הם רימו, אלא כי החוק לא היה מנוסח כמו שצריך, אז ודאי שכואב להם בכיס מ-1,500 לרדת ל-1,100 אבל מה לעשות, את זה היה צריך לתקן. אני חושבת שגם ולדימיר פה איתי מסכים לזה, גם אם זה כואב לחיילים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הוגן, כן הוגן, האישה הכי הגונה פה זה – להגיד על אילת לא הוגן, קשה לי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לא, אי אפשר לבוא להגיד לביטוח לאומי תעשו את זה אוטומטית כשאי אפשר לעשות אוטומטית. אנחנו עשינו זום למעסיקים, זום ללשכות שירות, ישבנו עם חשבי שכר, הלכנו למלם, בסוף, מי שיודע ממה מורכב השכר זה המעסיק, ביטוח לאומי הוא לא הקדוש ברוך הוא. מה ששלנו שלנו, אמרתי בתחילת הדיון, יש לנו מלאי שאנחנו צריכים לפתור אותו, יש דברים אצלנו, אבל אני אומר, בסוף אני לא יודע ממה מורכב השכר. החוק אומר לי, תלכו לתקופה הראשונה והמעסיק צריך להגיד לי ממה מורכב השכר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אנחנו חוזרים למה שהיה בדיונים. אני שמה על השולחן שבאמת לצערנו יש בשוליים כל מיני אנשים שנפגעים, כי גם בסוף החוק - - - << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לא בשוליים, אנשים פה נפגעו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם לא בשוליים, אבל מה שחשוב לי להגיד זה כזה דבר, גם אם החוק לכאורה על פניו נותן מענה לכל המקרים, בסוף בבירוקרטיה, התיאורים שתיארו פה זה אנשים שחוו במשך חודשים ארוכים שהשכר ירד והם אמורים לקבל לפחות חלק ממנו בגלל שהעלייה היא מעבודה וזה תהליך ארוך וממושך. מה שאני מבינה שיו"ר הוועדה מנסה לעשות פה זה לנסות להבין קודם כל איך מפשטים את הבירוקרטיה ומקלים כדי שהחוויה תהיה – ואני בטוחה שגם אתם בביטוח לאומי עושים את כל המאמצים, כמובן זה לא אישי, אבל במקור מה שאני מתכוונת זה שאתם יכולים לזהות ניפוח שכר, אתם משלמים את המילואים, אתם יכולים לראות בן אדם שהמילואים שלו עלו ועלו ועלו, אחרי זה תלכו ותבדקו פרטנית את המקרים האלה. היה אפשר ללכת הפוך. זה היה דורש הרבה משאבים, זה היה דורש הרבה תקציב. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כאחד שהיה אחראי על הקורונה וסיים את הקורונה עם מיליארד וחצי שקל חוב, באתי לפה להסביר למה יצרנו חובות ושילמנו, כי רצינו לשלם לאנשים ויצרנו חובות. ואז אמרו לנו, אז עדיף לא לשלם מאשר ליצור חובות. בסוף יש פה איזון. אני מזכיר שמי שנמצא במילואים מקבל שכר מהמעסיק שלו. ההתחשבנות פה היא לא מספיק טובה, אמרתי את זה בתחילת הדברים, אמרתי שאנחנו צריכים עוד חודש, אבל בסוף השכר של אנשי המילואים יורד. החוק הזה נועד להסדיר - - - << אורח >> שגיא כהן: << אורח >> אוריאל, אתה מבין באיזה בירוקרטיה אנחנו אנשי המילואים נמצאים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אתה צודק לחלוטין. אמרתי בתחילת דבריי, ניסינו, בסוף אנחנו צריכים לקבל את המידע מהמעסיקים, השתפרנו בזה, אמרתי גם לגבי המעסיקים הגדולים, מצאנו להם פתרון באופן ממוכן, להגיש על קבוצות גדולות. אני האחרון שאני אלך להתנצח עם חיילי המילואים, מה שהם תיארו פה אני מבין לגמרי, בסוף בן אדם היה רגיל ל-X קיבל Y, זה לא מעניין אותו אם זה אני או זה מישהו אחר. אנחנו צריכים למצוא לזה פתרון. אמרתי בתחילת דבריי, אנחנו נמצא פה פתרונות. על הנושא של הבירוקרטיה נקצר מה שאפשר. אין תלונה, למיטב ידיעתי, על כאלה שאמרו שהשכר שלהם עלה באמת, בדקנו ואמרנו להם שזה לא שכר אמיתי. הדבר הזה, אני לא מכיר תלונות שיש. יש תלונות על שלקח יותר מדי זמן או שכן קיבלו התייחסות. אני לא שמעתי תלונה אחת על בן אדם שאמר שהשכר שלו עלה ב-20% ואנחנו אמרנו לו לא, זה לא נכון, זה עלה ב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תיכף נרד לפרטים האלה. אני אעשה סדר. << אורח >> שגיא כהן: << אורח >> תודה רבה ואני אשמח אם אלעד יוכל גם להתייחס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלעד יחכה שנייה כי יש כאן חייל מילואים שנמצא באולם עצמו ואני רוצה לתת לו גם. אחר כך חבר הכנסת ולדימיר מבקש להגיב ואז נעבור באמת לנושא המערכתי פרוצדורלי, וזה מאוד מאוד חשוב לנו. יש לנו שאלות ששלחנו לביטוח לאומי, אני מקווה שהוא בא עם תשובות. בבקשה, אורי. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני אורי פרמינגר, אני עובד עצמאי באזרחות ואיש מילואים. שירתי חצי שנה אחרי ה-7 באוקטובר. המקרה שלי הוא עוד מקרה להוסיף לאוסף, אני אתן דוגמה קצת מפושטת יותר, מקרה לא כזה נדיר. איש עצמאי, עובד שנה קודמת, היה לו איזה שהוא שכר חודשי, נגיד 10,000 שקל בחודש, שנה אחרי זה, השנה הנוכחית, חצי שנה ראשונה העסק שלו השתפר, עלה ל-20,000 שקל ואחרי חצי שנה נקרא לשירות מילואים, שירת חצי שנה במילואים. מה שיקרה, אצל עצמאים יש מקדמות של ביטוח לאומי ולמעשה בהתחלה ישלמו לו את המקדמות, כלומר את ה-10,000 על פי המקדמות שחושבו שנה קודמת, ולאחר מכן מה שביטוח לאומי אומר זה שהם יחשבו לי על פי שלושה חודשים, רבע שנה שקדם למילואים, כלומר רבע שנה בשנה הנוכחית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשבפועל זה לא שלושה חודשים, זה שנתי. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> בדיוק. למעשה ביטוח לאומי אומר, בסדר שיש ממוצע ובסדר שזה שלושה חודשים, אבל בעצם החודש זה על פי ממוצע שנתי, אני לא יודע איך המחוקק היה יכול להיות יותר ברור מסעיף 273 ממה שהוא היה, אבל הפנו אותי, נדמה לי, ל-345, אני בקריאה פשוטה, אני לא עורך דין ויודע עברית, אני לא הבנתי את הביסוס, את הסעיף הזה, אז או שזה לאקונה בחוק או שזה לאקונה בפרשנות, אבל מה שקורה זה שגם בחישוב שנה אחרי ביטוח לאומי אומר טוב, הרווחת חצי שנה 20,000, אבל למעשה חצי השנה השנייה הרווחת 10,000 כי שילמתי לך על פי המקדמות, אז בעצם הרווחת 15,000 והשכר שלך במילואים הוא 15,000. האבסורד בנוסף זה שאם הבן אדם הזה היה עושה חודש נוסף במילואים השכר שלו היה יורד, ואם הוא עושה חודש אחד פחות השכר שלו היה עולה. זה לדעתי מצב שאי אפשר להרשות בין אם הבעיה בפרשנות או הבעיה בחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין, אני אפשט את מה שאמרת, לי יש בעיה, בניגוד אליך, של הבנה. יש לך את המקדמות של השנה הקודמת שהרווחת פחות. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפי זה קיבלת את המילואים. בשנה הבאה חצי שנה לא עשית מילואים והעסק עבד יפה והרווחת יותר כי העסק הרוויח יותר ואז יצאת למילואים. מאחר שלא נתת מקדמות על השנה הנוכחית קיבלת את החצי שנה מילואים שעשית לפי המקדמות של השנה הקודמת שהן היו נמוכות יותר. ואז הגשת בקשה לעדכן את זה כי בעצם חצי השנה באותה שנה היו הכנסות יותר גבוהות. מה שהוא עשה, הוא הלך למקדמות של השנה הנוכחית, קרי את החצי שנה הגבוהה יותר עם חצי השנה שקיבלת מביטוח לאומי נמוך יותר ואז זה יצא לך נמוך יותר? זה מה שאתה אומר לי? << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> זה אומר שעשו לי את השומה, בשומה נכלל מה שהרווחתי, ה-20,000 שקל ו-10,000 בחודש שקיבלתי על המילואים, וזה יוצר מצב שזה מוריד לי את השכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פנית אליהם וקיבלת תשובה? או שלא פנית, או שפנית ועוד לא קיבלת תשובה? << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> פניתי, זה לשון החוק ולפי לשון החוק ככה מחשבים את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הוא כן קיבל תשובה שההעלאה לא קיימת. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> קודם כל צריך לראות את המקרה, אני לא בטוחה שאני הבנתי. בעיקרון אנחנו מתחילים לשלם תגמולי מילואים לפי המקדמות שאנחנו מכירים. אם אתה יודע שהרווחת יותר אין שום מניעה להיכנס לאתר האינטרנט, לגשת לגבייה ולעדכן את המקדמות ולהעלות אותן ואז גם תגמולי המילואים יחושבו בדיוק לפי המקדמות שתדווח. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> הוא לא הרוויח יותר בתקופת המקדמות, הוא מרוויח יותר בשנה הנוכחית שבה הוא עושה את המילואים. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> מה זה המקדמה שלפיה אנחנו מחשבים? אנחנו לוקחים את השנה שקודמת במידה שאין עדכון עדכני. אבל אם בינואר בן אדם נכנס ואומר שנה קודמת הרווחתי 100,000 שקל אבל השנה אני צפוי להרוויח 200,000 שקל אז הוא מעלה את המקדמות והתגמול הוא לפי המקדמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נניח שהוא לא עשה את זה ובדיעבד הוא מראה לכם, הוא שלח לכם תביעה והוא מראה לכם, הנה הדיווחים משנת 2025, אני מראה לכם שהרווחתי יותר ולכן אני רוצה שתתקנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם השומה שלו יותר גבוהה הוא יקבל הפרשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אומר שלא, שהוא דרש הפרשים ולא נתנו לו. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> אם השומה הסופית היא גבוהה יותר אז הוא יקבל את ההפרשים. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> לא, אני אקבל הפרשים ל-15,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי ההכנסה שלך בתקופת המילואים הייתה יותר נמוכה, לזה אתה מתכוון? << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> בתקופת המילואים הייתי רק במילואים, הייתי שבעה ימים בשבוע אז לא עבדתי תוך כדי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל יתקנו לך וייתנו לך 15 אם תפנה. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אבל חצי שנה הרווחתי 20,000 שקל בחודש, הגיוני שאחרי זה בחצי שנה במילואים אני אקבל 20,000, לא? זה לא המצב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל מאחר שקיבלת פחות תפנה אליהם. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני פניתי. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אורי, המקדמות שלך כשיצאת למילואים היו על 20 או על 10? << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> על 10, וגם דיברתי איתכם, נאמר, לא נורא, יש שומה אחרי זה ועושים – << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר שזה מקרה פרטני, אני כן אדבר על המקרה הכללי. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אבל זה מאוד נפוץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אדבר על הכללי. אני רוצה להבין את הרמה העקרונית, לא את המקרה שלו. אם לצורך העניין יש לנו, וזה כן חלק מהשאלות ששלחנו אליכם לגבי עצמאי, בסוף אם עצמאי בשנת 2024 המקדמות הראו 10,000 שקל בחודש, ב-2025, הוא לא הודיע מראש שהמקדמות יהיו יותר גבוהות כי הוא לא ידע, אבל בפועל הוא כן שילם פעם בחודשיים, הוא ראה שההכנסות שלו הרבה יותר גבוהות כך שהוא באמת הפריש לעצמו - - - << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> אם הוא שילם פעם בחודשיים זה אומר שהוא עדכן את המקדמות. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני לא עדכנתי את המקדמות, השכר שלי התעדכן, המקדמות שלי נשארו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהפרקטיקה שלי כרואה חשבון, יכול להיות שהבעיה פה זה לא המקדמות, כי מקדמות בסופו של דבר אפשר לעדכן וגם אם המקדמות יותר נמוכות מהשומה בפועל אתה מקבל הפרשים. הבעיה פה שבתקופת המילואים ההכנסה שלך נפגעה, בסופו של דבר אתה מקבל פחות תגמולי מילואים, פה הבעיה, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא הסביר למה הוא קיבל פחות. הוא קיבל פחות כי הוא לא עדכן את המקדמות. לכן אם הוא מעדכן אותן אז הם יכולים לתת לו יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל המקדמות זה זמני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, לכן אני לא מבינה את הבעיה. את המקדמות אפשר לעדכן ואז אתם צריכים לתת לו יותר. הוא טוען שעניתם לו שלא. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני חושב שזה מקרה נפוץ שבן אדם שיש לו עסק לא מרוויח בזמן שהוא תקוע במילואים. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני מזכיר לוועדה איך בנינו את מעטפת התגמול השלמה לעניין אובדן הכנסה גם לעצמאים. יש פה רכיב שמשולם דרך ביטוח לאומי, מקדמות עד שומה, ויש רכיב שקשור לפגיעה בעצמאים, בהכנסות שלו כעצמאי שנובע משירות המילואים. יש לנו קרן סיוע שמשולבת עם רשות המיסים, נרחבת מאוד, היא גם עובדת כמעט במהלך אוטומטי איפה שהיא רק יכולה כדי להקל על המשרתים. בעצם משרת מילואים עצמאי שמראה פגיעה במחזור העסקים שלו כתוצאה משירות המילואים מקבל דרך קרן הסיוע. ואנחנו חילקנו עד היום מאות מיליונים רבים של שקלים למשרתי מילואים ואנחנו ממשיכים כל חודש לחלק, לדעתי בין 30 ל-40 בחודש. זאת אומרת יש פה הקצאה תקציבית מתמשכת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה אמור לסגור את הפער. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> ואז העצמאי יודע לעדכן את השומה למול ביטוח לאומי ולקבל גם מהם. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני לא חושב שזו תרופה לבעיה, כי אם הייתי מרוויח שנה לפני זה 20,000 זה היה כל הזמן 20,000, המקדמות שלי היו 20,000 והייתי מרוויח במילואים 20,000 ואולי הייתי יכול גם לקבל את הפיצוי הזה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> המשפט האחרון, יכול להיות שלא שמעת מה שאמרתי. לאחר קבלת הפיצוי מקרן הסיוע ורשות המיסים לגבי המחזורים שלך, השומה שאתה מדווח לביטוח לאומי מתעדכנת גם היא כי אתה יודע להוסיף את הפיצוי הזה לתוך השומה, ואז הם חזרה מקבלים את הערך הנכון שכולל גם את הפיצוי על הירידה במחזור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך לפנות לקרן הסיוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו סיטואציה, אבל אין מה לעשות איתה כרגע, כל אנשי המילואים צריכים לידם כלכלן, יועץ משפטי ועובד סוציאלי שיידע לתכלל את זה כדי לדעת איך לפעול. להעמיס את זה על האזרח, גם אני לא מתה על זה, אבל ניחא, אבל חיילי מילואים שהבן אדם עשה שבעה ימים בשבוע מילואים, חוזר הביתה, אני לא יודעת אם אתה נשוי או לא, אבל רוצה לחזור לאשתו ולילדים שלו וקצת נשיקות וכל היום הוא צריך להתעסק עם רגע, אני צריך לפנות לקרן הזאת, כולה אם לא הייתה מלחמה העסק שלו היה מרוויח מצוין. הוא צריך לפנות אליכם, לקבל מהקרן ואז לדווח לביטוח לאומי עם התוספת שהוא קיבל מכם ואז ביטוח לאומי – וואו, זו פרוצדורה נוראית. אני לא יודעת איך לפתור את זה ולכן אני רוצה סוף סוף להגיע לפרוצדורה, כי לא הגענו עוד. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני ביררתי לגבי פיצויים, אני לא זוכר למה בסוף לא הגשתי את זה, אני חושב שלא הייתי זכאי מסיבה כלשהי לגבי הזמן שמסתכלים עליו בשנה לפני זה, לא מסתכלים על חצי השנה שקדמה למילואים שלי, אלא מסתכלים על תקופת זמן אחרת. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> יש עסק בצמיחה שזה תת סעיף בתוך קרן הפיצויים שמתייחס למקרים בהם העסק היה בצמיחה. אבל עוד פעם, כמו שנאמר, המנגנון פה ייתכן שהוא מורכב, למרות שיש הרבה דברים של - - - << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> זה לא קשור לתיקון, זה עניין אחר לגמרי. זה חקיקה שונה לגמרי ואם ניכנס לזה עכשיו לא נצא מזה. גברתי היושבת ראש, זה לא קשור לתיקון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אגיד משפט, יכול להיות שזה נעשה, אני לא יודעת, אבל כל חייל מילואים אמור לקבל חוברת שמסבירה את האירוע. אני לא מצליחה להבין למה הם לא מקבלים. הבחור הנחמד הזה שיושב פה, אני בטוחה שלמרות שזה קשה ולמרות הסרבול, הוא היה פועל אם הייתה לו חוברת עם תרשים זרימה, מה אני צריך לעשות. היה לו פשוט, היה לו קל, לא טלפונית, כי טלפונים אתה יכול לחכות עשר שעות ואף אחד לא יענה לך, אבל יש מיילים, הוא שולח, שיידע למי לפנות, מה לעשות. הבן אדם גם יצא למילואים, מה אנחנו מבקשים מהם? זה מטורף, זה כאילו לא נורמלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם אמרתם שהמעסיק יכול לפנות אליכם עם התלושים ואתם תתקנו את התגמולים. האם אתם מתייחסים לתלושים שחלק מהשכר זה גם תגמולי מילואים? לא, נכון? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> אנחנו כן, אנחנו לוקחים את השלושה חודשים האחרונים שהמעסיק מגיש לנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם אם תגמולי המילואים הם חלק מהתלוש? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> כן, גם אם זה חלק מהתלוש ואז אנחנו עושים בדיקה. אם לצורך העניין כל החודש זה רק מילואים אז זה כל השכר שלו. היה לו עבודה ומילואים במקביל. אם בחודש יש לו חפיפה, אז אנחנו בודקים, או שמפחיתים את המילואים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מחדד, אם אני מגיש תלושים שתגמולי המילואים זה חלק ממרכיבי השכר, אתם כן נכנסים לזה. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בודקים אותו ואז עושים הפרדה. << אורח >> עדן סופיר: << אורח >> רק רציתי להגיד שכל המידע למשרתי המילואים נמצא באתר המילואים באופן מאוד מונגש וכל אחד בתוך האזור האישי שלו יכול להיכנס ולראות למה הוא זכאי בהתאם לכמות ימי המילואים שהוא עשה ויש גם מחשבון תגמולים והטבות ואפשר לראות שם את הכול. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני אשמח לעיין באתר אחרי זה. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> זה קשור להטבות, זה לא קשור לביטוח לאומי. אל תערבבו ואל תדברו דברים שהם לא רלוונטיים. זה ממש לא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לפנות לכולכם, גם לצבא, גם לביטוח לאומי, גם למשרד האוצר, בסוף אם הוא צריך להיכנס לאתר הביטוח לאומי וללמוד מביטוח לאומי ולהיכנס לאתר של משרד הביטחון ו – הוא לא ייצא מזה. תעשו חוברת אחת מרוכזת לחיילי המילואים שבה יש את הכול, את כל הזכויות, את כל הדרכים איך לפתור. אני דור קצת יותר מבוגר ממך, אבל מאמינה בדף. בסוף להיכנס לאתרים, הוא צריך לחפש כל אתר ואתר ולהיכנס ולעשות בצד את החישוב מה ומי ואיך. חוברת פשוטה, קלה, אם זה כזה פשוט וקל, ולרכז לו את הכול. << אורח >> עדן סופיר: << אורח >> בתוך אתר המילואים יש גם את חוק ביטוח לאומי המעודכן ויש גם את כל העדכונים מסביב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא צריך לקרוא את החוק הזה. את יודעת מה זה לקרוא את החוק? אני לא מצליחה ואני עורכת דין כבר לא יודעת כמה שנים. << אורח >> עדן סופיר: << אורח >> זה לא לקרוא את החוק, כי יש שם נקודות מאוד ספציפיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה ויכוח, בגלל שאני שומעת פה, ולא רק פה, עשיתי עבודה גם לפני כן וגם ישבתי, בפועל זה לא עובד, בפועל החיילים לא יודעים מה לעשות. הנה ההוכחה, הוא בכלל לא פנה אליכם, הוא בכלל לא ידע שמגיע לו כסף מכם. << אורח >> עדן סופיר: << אורח >> אבל הם לא יודעים מה לעשות, הוא אמר שהוא לא נכנס לאתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא צריך להיכנס? הבן אדם מגיע שאנחנו ניתן לו את זה על - - - << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> חבל שדווקא הצבא מתנגד לבעיה פה שהשכר יורד ככל שמשרתים במילואים. זה בפועל מה שקורה, כי במקום לחשב את זה על התקופה שלפני עבור עצמאים עושים ממוצע שנתי שכולל את הזמן שאני נמצא במילואים וזה משהו שאסור למחוקק להרשות. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> גברתי, זה נושא אחר לגמרי, זה לא קשור לתיקון ואם אנחנו ניגע בו, שהוא נושא מהותי, ואני מסכים איתו לחלוטין, זה נושא שצריך לחוקק מחדש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני רוצה לשמוע במשפט ואז נעבור. מבחינת האוצר, שמעת מה אומר פה הבחור, עצמאי, ככל שהוא עושה יותר מילואים ככה הוא יותר נפגע. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כמו שאמרו גם לפניי, יש לנושא הזה פתרון בקרן הסיוע. צריך להגיש את הטפסים הרלוונטיים לקרן הסיוע, לרשות המיסים, דרך המנגנון הרלוונטי ומתקבל עבור הדבר הזה מענה. הדברים האלה נידונו, דנו בדברים האלה בהרחבה. שוב, כמו שאופיר אומר, זה באמת לא לעניין הזה, אבל יש לדברים האלה מענים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, את לא יכולה לקחת חצי מהדברים של אופיר, כי הוא אמר שזו בעיה וצריך תיקון. אם לא רואים עין בעין, אלא אם כן לא הבנתי נכון. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אני מסכימה לחלוטין שהדבר הזה דורש עיסוק והוא בירוקרטיה שהיא באמת לא כיפית, אף אחד לא נהנה להתעסק בבירוקרטיה וכו', זה הפתרון הטוב ביותר שנמצא כדי לתת לדבר הזה מענה, אבל האם הוא זכאי לקבל עבור הדבר הזה פיצוי? התשובה היא כן. זה פשוט לא דרך ביטוח לאומי אלא דרך קרן הסיוע ורשות המיסים, כמו שנאמר פה לפניי. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> אני אברר את העניין הזה. יש לי שלושה רואי חשבון, אני נכנסתי לכל האתרים, הייתי בקשר עם מבקר המדינה, הייתי בקשר עם חבר הכנסת שלום דנינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אורי, הזמן של הישיבה חשוב. אני מציעה שתבדוק, אמרת שתבדוק, הדלת שלי פתוחה, אנחנו לא מפסיקים את זה, אנחנו ממשיכים. אני לא מתה על הפתרון, אבל יש פתרון כרגע, יש לנו עוד דברים לתקן, אז אם יש פתרון קודם כל אני בטוחה שאתה תקבל את זה, גם אם פנית מאוחר יותר, זה לא שיש התיישנות על הפנייה שלו. תפנה לקרן הסיוע, תקבל מקרן הסיוע, תפנה לביטוח לאומי, אמרת שיש לך שלושה רואי חשבון, תשתמש באחד מהם, תפנה לביטוח לאומי, תקן את השומות ותקבל. לא מגיע לך לסבול, ההיפך, אתה צריך לקבל יותר. אני אפנה לאלעד לאור ואלייך אחריו ואנחנו עם כמה שאלות קטנות ששלחנו לביטוח לאומי עוד לפני הדיון. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אני מתנצלת, אני בשני דיונים במקביל, אבל היה לי מאוד חשוב להניח כמה דברים על השולחן. קודם כל גם אנחנו הרגשנו ורצינו לוודא שאנחנו אומרים את התודה לאלינה מינקין. באמת, כל פעם שיש איזה שהיא פנייה את באה ואתם פתוחים ואתם נותנים הכול. אז ברמת הפניות האישיות באמת יש מענה מאוד בעיניי מדהים שאנחנו יכולים להעיד עליו. מצד שני גם אלינו הגיעו אותן הפניות שאתם שומעים. אני שומעת כל הזמן בדיון שלא מגיעים לשלושה חודשים רצף, ל-90 יום רצף, וזה כל כך מנכיח שאנחנו בתקופה שאילו רק היינו חוזרים ל-50 יום מילואים בשנה הכול היה נפתר והכול היה נרגע ולא היינו יושבים פה, הלוואי שהיינו חוזרים למקום הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי שלא היינו צריכים מילואים בכלל, למה את הולכת ל-50 יום? << אורח >> איילת עירון: << אורח >> הלוואי, אבל בוא ניקח קודם את זה, נגיע ל-50 יום. אנחנו פה לייצג את הבעלים האהובים שלנו שעובדים מאוד קשה במקביל לנסות להיות במילואים, ואם מישהו צריך לעבוד תוך כדי מילואים כדי לשמר את מקום העבודה שלו ולפתוח את המחשב מבסיס או בשבוע שהוא אמור להיות במנוחה הוא בוחר ללכת לעבוד כדי לשמר מקום עבודה חדש שהוא בדיוק הגיע אליו, ההבדלים האלה הם דברים שלפחות לא נוריד לו מהשכר ומהמענק שהוא עומד לקבל. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אלעד לאור, בבקשה. << אורח >> אלעד לאור: << אורח >> קודם כל תודה רבה על הדיון. אני אשמח להגיד כמה מילים ושלא יקטעו אותי כי באמת חשוב להעביר את הכול והדיון פה אני רואה שהוא לקראת סיום. קוראים לי אלעד, אני סרן במילואים, השתחררתי מהצבא אחרי חמש שנים של קבע ועשיתי בשנה האחרונה, רק ב-2025, 155 ימי מילואים. זה עליי. לדעתי הדיון הוא קצת מתפזר לנקודות שהן מאוד נקודתיות ומאוד חישוביות, אני אשמח להציג את המקרה שלי. המקרה שלי זהה לכל בן אדם שהשתחרר במהלך המלחמה. מי שהשתחרר במהלך המלחמה וישר עשה מילואים, לא משנה איפה הוא עובד הוא מקבל שכר מינימום. אני מהיום שבו השתחררתי עובד בעבודה, לכאורה אמור להכניס שכר, אבל בגלל שהשתחררתי במהלך המלחמה ביטוח לאומי אומר, אין דבר כזה, אתה לא מקבל ערך שהוא אמיתי אלא אתה מקבל שכר מינימום עד שאנחנו נחשב את השכר שמגיע לך. בפועל הם לא מגיעים לחשב את השכר שמגיע. האם הערך שלי עלה מעל 20%? הוא עלה מעל 20%. האם אני מקבל על זה מענה? לא. האם המוקד הזה שהעבודה שלי פונה אליו על בסיס יום יומי, האם הוא מחזיר להם תשובה? התשובה היא לא. לכן מה שקורה, נוצר מצב שבו אני – אני רואה שאתם לא מקשיבים לי, אולי זה כבר לא כזה מעניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חס וחלילה, ההיפך, אני אומרת שאני כן מרגישה שוב שזה מערכתית ולא מהותית, אבל אני מקשיבה לך. << אורח >> אלעד לאור: << אורח >> מה שחשוב לי להגיד זה שכרגע אני נמצא בנקודה כזאת שהעבודה מנסה לקבל את הכסף, היא לא מקבלת את זה מביטוח לאומי. אני פונה לביטוח לאומי, אם תסתכלו על השיח שלי או של כל אחד אחר שאני מכיר מול ביטוח לאומי, זה מצחיק, זה כמו לדבר עם קיר. אתה שואל שאלות ולא מקבל תשובות. הביטוח הלאומי אומר העבודה אמורה לתת לך, העבודה אומרת הביטוח הלאומי אמורים לתת לך ובפועל העבודה שלי, זה לא משנה איפה, אבל היא אומרת אני נותנת לך מה שביטוח לאומי נותנים לי. בפועל ביטוח לאומי נותנים שכר מינימום, אני מקבל שכר מינימום, ותוך כדי אני מחזיק גם עבודה במשרה מלאה וגם 155 ימי מילואים. נוצר מצב שהוא לא הגיוני שאני סוחב על הגב שלי עשרות אלפי שקלים, בשלב הזה זה מגיע לכמעט 70,000 שקל שביטוח לאומי אומרים אנחנו נשלים לך אם תפנה למוקד. אנחנו פונים למוקד, כבר חצי שנה אין תשובה על הדבר הזה, ואני תוהה, ואני אשמח מאוחר יותר כשאני אסיים לדבר להתייחסות של ביטוח לאומי, על האם המוקד הזה באמת קיים. אם כן, בואו תיתנו לנו פרטים כדי שתמחישו לנו רגע כמה המוקד הזה באמת קיים. שתיים, האם באמת ה-20% הזה זה משהו שהוא – האם באמת העליתם למישהו את ערך יום המילואים בגלל ה-20%. אני נמצא בקבוצת ווטסאפ, כולם מסתכלים על הוועדה הזאת ומעירים שם הערות, אין בן אדם אחד שאני מכיר מתוך קבוצת הווטסאפ של ה-800 אנשים, שהיא גם מדגמית, שטוען שהעלו לו באמת את ערך יום המילואים למה שצריכים. זאת אומרת הבעיה הזאת היא מערכתית, היא רוחבית, היא אצל כולם. אני במקרה שלי לא מבקש יותר מדי, לא היה לי ניפוח, לא היה לי כלום, אני רק רוצה את הערך שאני אמור לקבל פר יום, כי כרגע אני מפסיד כסף על ללכת למילואים. ואני רק אסביר לכם את המשמעות של הדבר הזה, לפני יומיים פניתי למפקד היחידה שלי ואמרתי לו שאני לא יכול להמשיך לסחוב את זה על הגב ולכן הסכמנו על הקפאת מילואים למשך שלושה חודשים. שלושה חודשים אני לא יכול עכשיו להגיע למילואים כדי רק להשלים את הדבר הזה. בהזדמנות הזאת אני פונה לנציגים של הצבא שנמצאים בוועדה, לצערי, חברים, אתם שקטים מדי. אנחנו צריכים שתילחמו בשבילנו, אתם יושבים בוועדה הזאת ואתם שקטים מדי, אתם לא יכולים להגיד שיש פרטים ושיש כל מיני נתונים באתר כשהאמת היא שאין שום דבר, לא נתונים ולא כסף. אנחנו כבר חצי שנה מסתכלים לכל הכיוונים כדי לנסות לקבל פרט של מידע כלשהו, שולחים הודעות לכולם, בצבא אף אחד לא מתעסק עם זה, בביטוח לאומי אף אחד לא מתעסק עם זה, אז בטח ובטח שאי אפשר להאשים את המעסיקים שלנו. אני חושב שנדרש פה דיון נוסף שניכנס בו לפרטים הטקטיים, הפרטים המספריים, אבל כרגע חשוב לקבל תשובות מביטוח לאומי. אני רוצה לדעת האם באמת יש מישהו שמטפל בדבר הזה, האם יש מישהו שמתעסק יום יום בלפתור, לא את הסוגיות הספציפיות, פשוט לעדכן את הנוסחה כדי שהיא באמת תעבוד כי כרגע לא מקבלים את הכסף המינימלי שאנחנו צריכים לקבל. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, אלעד. מאחר שחלק מהשאלות שהצפת פה הן בהחלט שאלות שאנחנו פנינו לביטוח הלאומי בבקשה לתשובה, אז אני פונה אליכם, אלינה ואוריאל. שלחנו אליכם, לא אליכם, שלחתי לצביקה, אבל זה היינו הך מבחינתנו. אני לא אקרא פה את כל השאלות, אני רוצה להתרכז דווקא בשאלה האחרונה שדיברה על נתונים. בכמה מקרים הייתה עלייה של יותר מ-20% מההכנסה. בתשובה שנתתם לוועדה ציינתם כי התקבלו 1,400 בקשות, אבל לא ברור לנו כמה מקרים זה של עלייה בהכנסה. אני מניחה שכולם, כי אחרת הם לא היו פונים, אבל בדיון פה אמרתם שהיו 4,600 מקרים של עלייה של יותר מ-20% ורק 1,400 פנו, אז מה קורה עם כל היתר? אנחנו באמת די אבודים בכל הנתונים, אני אשמח שתעשו לנו סדר. גם ציינתם בתשובה שלכם בכתב שרק 19% מתוך ה-1,400 נדחו, אבל מה עם כל ה-4,600? יש פה כמויות. אני רוצה שתעשו לנו סדר. תתחילו מסעיף 5 ואחר כך תעברו על יתר השאלות ששאלנו. אנחנו נשמח גם לתשובה בכתב. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> קודם כל אנחנו הקמנו מנגנון של מוקד מסוים, קוראים להם מוקד, אבל בסוף לקחנו אנשים שהכשרנו אותם לראות את התלושים, לבדוק, ולטפל בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אומר אלעד שחצי שנה הוא פנה למוקד והוא מחכה חצי שנה. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> עוד לפני משך הזמן טיפול, אני רק אומרת, כי הוא העלה את השאלה אם באמת זה קיים. אז אני אומרת זה קיים, זה באמת אנשים אמיתיים שעובדים ומטפלים בפניות. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> איך מגיעים אליהם? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> קודם כל לא צריך להגיע, זה לא מענה אנושי שמיועד לכלל הציבור, אנחנו קוראים להם מוקד, אבל זה בסוף אנשים שהעבודה שלהם, הם מקבלים דרך האינטרנט את הפניות של המעסיקים בצירוף תלושים או הסכמי העסקה או מה שמעסיק מגיש, בודקים את זה, מקבלים החלטה ומחזירים את התשובה בחזרה למשרתים. << אורח >> אורי פרמינגר: << אורח >> זה רק למעסיקים? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> זה רק למעסיקים, כי גם החוק מגדיר שמי שמגיש את הבקשה זה המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל העצמאי הוא מעסיק. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> הוא מדבר על שכירים שיש להם מעסיק, זה משהו אחר לגמרי. אנחנו דיברנו על 1,400 מקרים שהתקבלו עד השבועיים האחרונים, כמו שאורי אמר, גם בשבועיים האחרונים קיבלנו עוד 600 פניות, עד כאן טיפלנו בכ-1,220 מקרים שמתוכם, כמו שאמרתי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה ה-4,600 שדיברתם עליהם? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> יש פה בלבול בין הדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסדרי לי את הבלבול. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> קודם כל יש לנו משהו כמו 31,000 אנשים בכלל שהחוק השפיע עליהם, שהם מתחלקים לשתי קבוצות, יש קבוצה שאנחנו הוספנו להם לתגמולי מילואים, זה 12,500, ויש 19,000 שהשכר היומי שלהם היום הוא פחות ממה שהיה לפני תיקון החקיקה. מתוך אלה שהשכר שלהם עלה אורי ציין את ההתפלגות כמה עלה להם עד 20% וכמה עלה מעל 20%, זה ה-4,000 ו-7,000 שאת שאלת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד פעם. מתוך ה-1,2000 שהשכר עלה, כן? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> בתוך ה-12,000 שהשכר עלה עשינו התפלגות, כמה עלה מעל 20%. מעל 20% עלה ל-4,600 מקרים. עד 20% זה עוד 7,900. כל זה שולם אוטומטית בלי הגשה של שום דבר. כל מה שציינתי 12,000, זו עלייה בשכר ששולמה אוטומטית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה שעד 20%, שזה 7,900, זה רק אלה שעלה להם 15%, 18%, 20%? אלה שעלו מעל 20% וקיבלו את ה-20 אוטומטית לא נכנסים לתוך ה-7,900. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> נכון. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יש 7,000, הם פחות מ-20%, הם קיבלו את כל התגמול, ויש כאלה שכתבנו אותם ב-20% ויכול להיות שהשכר שלהם עלה ב-40%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, הם קיבלו רק 20. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> בין אלה שתגמול המילואים בחודש החל מחודש מאי הופחת יחסית למה שהיה נגיד בחודש אפריל, יש לנו כ-2,000 פניות ממעסיקים שקיבלנו. אני מזכירה גם מה שאוריאל אמר, שאנחנו זיהינו שיש מעסיקים גדולים שאין טעם שהם יתחילו להגיד מקרה מקרה פרטני, אנחנו יצרנו איתם איזה שהוא מנגנון, אנחנו בודקים אותו בימים אלה, אנחנו מחכים לתשובה מהמעסיקים. אם נצליח עם כמה מעסיקים לעשות את המהלך הזה מערכתי אנחנו נפנה לשאר המעסיקים הגדולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עדיין, מ-19,000 רק 2,000 קיבלתם, כלומר 17,000 לא קיבלתם. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> אבל צריך לקחת בחשבון שמתוך 19,000 יש גם מעסיקים גדולים שאנחנו עובדים איתם הרבה, התעשייה האווירית ואל-על ואלביט, שהם מראש פנו אלינו ואמרנו להם שלא יגישו אחד אחד, נמצא פתרון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, את יודעת להגיד לי בערך כמה הם מתוך ה-17,000? אני מבינה שחלק ירד ולא מגיע, הבנתי, בסדר, מאה אחוז, אני רוצה לדעת את המספרים. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> גם כשאנחנו אומרים שזה ירד יכול להיות שזה ירד ב-10 שקלים, זה לא בהכרח לכולם ירד ממקסימום למינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלינה, בוא לא נלך לקצה. מתוך ה-17,000 האם אתם יודעים להגיד לי כמה נמצאים בתוך התעשיות הביטחונית, שכן עלה? בערך, כי 17,000 זה לא אחד או שניים. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> חלק מהעבודה שאנחנו מנסים זה לפנות למעסיקים הגדולים כדי לתת פתרון. אנחנו לא רק מחכים שיגישו לנו תביעות, למרות שיש פה פער בזמן טיפול, גם אנחנו פנינו למעסיקים הגדולים שאנחנו עובדים איתם כדי לנסות לייצר את המנגנון שנעבוד בצורה יותר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה, אוריאל, אבל אני כן מבקשת שתיתנו לנו מספרים, אני אסביר לך למה. אם מתוך ה-17,000 שירד, בוא נניח 2,000 לא ייפנו כי היה צריך לרדת. אני לא יודעת, מעניין אותי לדעת יותר, אבל אני לא יודעת, בוא נניח שמאלה שעלה להם השכר, אמור לעלות וזה ירד כתוצאה מהאירוע הזה, אם 50% מהם זה הביטחוניים והיתר הם עסקים קטנים, יש כאן בעיה. המספרים חשובים לנו כדי לדעת איך לתקן, כי אם 90% זה הביטחוני ורק 10% - אוקיי, יכול להיות ש - - - << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לדעתי גם ממה שעלה פה עיקר הבעיה זה עם אנשים שהתחילו לעבוד וגם אותם אנחנו מנסים לזהות, כלומר לא בן אדם שעבד באותו מקום והשכר שלו עלה, כי שם הסיכוי שפתאום השכר יעלה מעל 20% באופן גורף הוא יותר נמוך, עיקר הבעיה זה אנשים שהתחילו לעבוד בעבודה חדשה והורדנו אותם. ? את אלה אנחנו ניסינו לאתר מנגנון כדי שנוכל לשלם להם לפי השכר ההתחלתי שבו הם התחילו. לדעתי אלה שדיברו פה, אנשי המילואים שנפגעו, חלקם זה הסיפור, שהם התחילו לעבוד ובגלל שהם התחילו לעבוד החזרנו אותם לתגמול המינימום שהיה בתחילת המלחמה. זה עיקר הדברים שאנחנו צריכים לטפל בהם בתקופה הקרובה, להערכתי זה יפתור את רוב הבעיה. רוב האנשים שעלו פה, למרות שהמענה שלנו לא היה מספיק טוב, אני לא מתווכח, בסוף חיילי המילואים אומרים: לא עניתם לנו. שאלו אם יש שם אנשים, אנחנו צריכים לטפל בזה, צריכים לתת מענה יותר טוב. שורה תחתונה, רוב הבעיות זה אנשים שהתחילו לעבוד, הורדנו אותם מ-50 למינימום במקום להוריד אותו מ-50 ל-30, כדוגמת המקרה שנטען פה. בזה אנחנו כרגע מתרכזים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אתה אומר רוב המקרים זאת הבעיה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני חושב שזאת הבעיה העיקרית, שאנשים ירדו למינימום. הם אומרים שהם מרוויחים 20,000 שקל, הורדתם אותנו מ-50 למינימום. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ומה עם כל אלה שהייתה להם עלייה בשכר מעל 20%? הם לא יודעים בכלל שהם צריכים להגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כבר השאלות הבאות. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בסוף יש גם פרטני למעסיקים קטנים, יש את המוקד. דרך המלך זה המעסיק. אני מזכיר שגם מעסיק מגיש תביעה לביטוח לאומי על תביעה רגיל, בסוף מעסיקים יודעים להגיש תביעות לביטוח לאומי. גם כדי לקבל תגמול מילואים רגיל מגישים תביעה לביטוח לאומי, המעסיק צריך להגיש את התביעה, להגיד מה השכר ולפי הזה להתחייב להעביר את השכר למעסיק. חברת הכנסת נעמה לזימי שאלה מה קורה, בסוף מעסיק שמגיש תביעה הוא גם מתחייב להעביר את התגמול לעובד, הוא מקבל שיפוי 20%, המעסיק מקבל תוספת של 20% שיפוי מביטוח לאומי עבור ההוצאות הסוציאליות. כלומר יש פה אינטרס שהוא נכון גם לחייל המילואים וגם למעסיק להגיש את התביעה. יש לנו פה מנגנון שלא היה מספיק טוב, גם בגלל חוסר הבנה של המעסיקים איך להגיש, גם אצלנו בטיפול. זה נושא סופר מורכב, בסוף לקחת את השכר, להפריד בין מילואים לתקופת עבודה לבין עבודה בנפרד, לכל מעסיק יש מנגנונים אחרים. נתתי לכם סקירה של הניסיון שלנו אל מול המעסיקים להדריך. להערכתי אנחנו היום במצב שבנינו תשתית שהיא יותר טובה. אני חושב שבחודש הקרוב אנחנו נצליח להתגבר על כל המלאי הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לצורך העניין אישרתם בקשות, אחת, תוך כמה זמן לוקח הטיפול עד שאתם מאשרים מבחינת זמן? שתיים, כמה זמן לוקח עד שהמעסיק מקבל ומעביר לעובד? ושלישית, אם זה לוקח חצי שנה ושנה, האם הוא מקבל פיצוי כלשהו על הכסף שהולן מבחינת איש המילואים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> למיטב זיכרוני יש הצמדה, אני לא זוכר, לא רוצה להתחייב, אבל למיטב זיכרוני כל גמלה שאנחנו משלמים באיחור יש לה הצמדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה למה אתה קורא איחור, מי קבע מהו האיחור? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> שוב, אני לא רוצה להגיד כי אני לא זוכר, אני אבדוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשמח שתענו לנו מה הכוונה איחור. מה ממוצע זמן הטיפול בבקשות? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יש לנו כרגע - - - << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> יש כאלה ממאי, אז זה חצי שנה. << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> לא, אין ממאי. לפני יולי לא היו לנו פניות בכלל של מעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה זמן ממוצע ממועד הגשת הבקשה ועד התשלום בפועל למעסיק? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> יש לנו תביעות שלא שולמו גם מיולי. לא הרבה, יש לנו כמה מאות. בעיקר האירוע שם היה לכאלה שהתחילו לעבוד והשכר הראשוני שלהם מורכב גם ממילואים ועבודה במקביל. כלומר מי שהגיש את התביעות ביולי-אוגוסט והשכר שלו היה נקי, שולם. זה היה סדר גודל של 420, אושרו מלא. מקרים שבהם השכר ההתחלתי היה מורכב מעבודה ומילואים בתקופת אבטלה שהמעסיקים היו צריכים להפריד, יש לנו שם עוד סדר גודל של 430 תביעות שלא טופלו, חלקן גם מיולי. זה משהו שאנחנו צריכים לסיים בשבועיים-שלושה הקרובים, כי פה היה גם פינג פונג מול המעסיקים שהיו צריכים להפריד לנו את השכר. בסוף, אמרתי, זה חוק סופר סופר מורכב. זה לא אשמת אנשי המילואים, בסוף אנחנו היינו צריכים להתמודד עם ההפרדה הזאת של השכר. אני מניח, לפחות הציפייה שלנו מעצמנו, שמשך זמן טיפול יהיה סדר גודל של שבועיים. לשם אנחנו רוצים לכוון, שהמעסיק יגיש תביעה ובתוך שבועיים יקבל את התשלום. אני אגיד עוד משפט אחד, כך אנחנו משלמים תגמולי מילואים לעצמאים ואנחנו משלמים להם אוטומטית. תביעות המילואים הרגילות שלנו הן פחות משבועיים, בממוצע לדעתי של שבוע אנחנו מאשרים את כל תביעות המילואים. באירוע הזה, בגלל המורכבות, בגלל ההתחלה, זה קרטע מהרבה סיבות, אנחנו רוצים להגיע לסדר גודל של שבועיים משך זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי אלה שהשכר שלהם עלה מעל 20%, אתם מיידעים את משרתי המילואים, את המעסיקים שלהם, על הצורך לתבוע את ביטוח לאומי? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> על כל החלטה שאנחנו מקבלים, אם זה אוטומטית ואם זה לא אוטומטית יוצא מכתב אוטומטי גם למשרת וגם למעסיק, כל המידע מפורט באזור האישי. המשרת מקבל הודעת מסרון, בהודעת המסרון אנחנו לא מפרטים, לא סכומים ולא תאריכים, מטעמי בטיחות, אבל אנחנו מפנים אותו, אומרים לו: התקבלה החלטה, המעסיק שלך קיבל, יש את כל הפירוט באתר האינטרנט, כמה ועבור איזה תקופה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מי שמעל 20% הסברתם לו? << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> אנחנו מפרטים את זה במכתב ונותנים גם הפניה לאן לפנות, איך להגיש את זה דרך האתר. גם באתר יש את מלוא המידע. אנחנו השתדלנו לעשות את זה בהכי פשוט. נכון, זה משהו חדש, משהו שמעסיקים אולי לא מכירים אז קצת לוקח זמן לכולם, אבל אנחנו לא שמענו שמעסיק מתקשה לעשות את זה. מי שמבין בסוף שהוא צריך להגיש, אין טענות שזה מסובך. אנחנו גם לא מבקשים מסמכים שהם בגדר בלתי אפשרי לתת לנו, ברוב המוחלט של המקרים אנחנו מסתמכים על תלושי שכר של שלושה חודשים. לפעמים אנחנו מבקשים לדייק כי אנחנו רואים שיש במקביל מילואים ועבודה, אז אנחנו מבקשים מהמעסיק לדייק לנו, אם זה אולי דוח נוכחות, כדי לדעת איזה סכום יחסית להפחית. ההנחיה שלנו חד משמעית לכל האנשים שעובדים במוקד להיות בית הלל וללכת לטובת המשרתים. אלה דרכי הפעולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלנו אתכם, עניתם, אבל אני רוצה דיוק, כיצד משפיע שינוי סטטוס תעסוקה על תגמול מילואים לפי התיקון. דיברנו על התחלת עבודה חדשה, עצמאי הפך לשכיר, שכיר הפך לעצמאי, מעבר בין מעסיקים ועוד. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אז אמרתי, אלה הנקודות שבהן יש יותר בעיה ביישום. נגיד בן אדם שעבר בין מעסיקים, זה חלק מהבעיות שהיו לנו איתם ביישום. מי שהפך להיות משכיר לעצמאי, קיבלנו חוות דעת שאנחנו יכולים להחיל עליו את זה ובעצם לקחת לו את השכר הגבוה. כמו שאמרתי, יש מקרה שאי אפשר, בן אדם שהפסיק לעבוד, אני חוזר, זה משהו מהותי, זה גם חלק מהמקרים, שבן אדם שעבד בשנת 2024, הפסיק לעבוד וחלפו 90 יום, הוא יכול להיות שיגיע למינימום. את זה אתם צריכים לקחת בחשבון. לא ניכנס לכל הדיון קודם, אמרתי את זה קודם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> במקרה של סבבי מילואים, בגלל שסעיף 279 לא חל. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> נכון, זה משהו שצריך לדעת, אבל כל היתר, אנחנו פחות או יותר - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי זה כי אם מתכוונים להגיש תיקון חקיקה בנושא, האוצר בתיקון הקודם, הרי אתם הבאתם את הצעת החוק הממשלתית כשסעיף 279 אמור לא לחול בתקופת חירום, הוא עבר כמה תיקונים קטנים בוועדה, אבל בסופו של דבר מה העמדה שלכם לגבי זה? אם התיקון הזה נדרש זה תיקון שיקבע שמי שפוטר בתקופת החירום ואז הוא מתחיל סבבים הוא כן יקבל. זו הלאקונה שמצביעים עליה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זה ההבדל בין מי שנכנס ל-7 באוקטובר עם שכר והפסיק לעבוד במהלך המלחמה לבין מי שהתחיל במלחמה והפסיק באמצע המלחמה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> האם בכוונת מכוון זה לא נכנס? כי למיטב זיכרוני אנחנו לא חשבנו על הסיטואציה הזאת בהליך החקיקה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> השאלה היא ביחס ל-60 יום ברצף או ביחס לזה שבן אדם התפטר במהלך המלחמה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פוטר או התפטר בשל המלחמה. לא שהוא פתאום רצה לנסוע לחו"ל חצי שנה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> בכל מקרה אני אגיד, אני לא מצליחה להבין על איזה לאקונה מדובר פה, אני אסביר גם. יש פה שתי רגליים לאמירה הזאת, בסוף בן אדם שפוטר או התפטר, קודם כל כמובן שאנחנו לא יודעים, ברגע שהוא התפטר, וגם לא ביטוח לאומי, מה הסיבה לפיטורין שלו והיא באמת לא רלוונטית. המטרה של חוק ביטוח לאומי זה לתת למשרתים חליף שכר שדומה ככל הניתן לשכר שהם היו מקבלים באזרחות. אם מדובר פה בעניין של פגיעה כזו או אחרת שנעשתה, יש לדברים האלה מענים, שוב, כמו שנאמר גם לפניי, של אובדן הכנסה מקרן הסיוע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה לא העניין, אני רוצה אולי לחדד אם הבנתי נכון קודם את מה שאמרו החברים מהביטוח הלאומי. במצב של שגרה, לא בתקופת חירום, חל סעיף 274 שאומר שכל עוד לא חלפו 60 ימים הולכים אחורנית ולוקחים את השכר. צירוף של סעיף 274 עם סעיף 279 מאפשר לו להמשיך ולגרור את השכר הזה, ועכשיו כשביטלו את סעיף 279 הוא לא יוכל לגרור את השכר ואז את משנה ממצב שזה לא עניין של ניפוח שכר, את משנה מהמצב - - - << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אבל מה שאנחנו מדברים פה זה מקרה לא של מישהו שיכול היה לגרור, אלא מישהו ש-90 יום בכל מקרה הוא לא היה במילואים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> לא, זה לא המקרה. בן אדם התחיל לעבוד בינואר 2024, הפסיק לעבוד בדצמבר 2024, מאז הוא עושה כל שבוע מילואים, ינואר, פברואר, מרץ, אפריל 2025, בתקופה הזאת הוא קיבל לפי השכר של 2024. הגענו למאי 2025, אני הולך לשכר הראשון שהיה לו ערב השירות, ערב השירות לא היה לו שכר, אני מוריד אותו למינימום. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> זה מישהו שעושה מילואים ברצף או עושה מילואים פעם בשבוע? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> פעם בשבוע. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> והוא לא עובד? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוא לא עובד עכשיו, אבל הוא עבד - - - << אורח >> שנהב אור: << אורח >> הוא לא עובד במשך חמישה חודשים כי הוא עושה יום מילואים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> נכון. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> איזה סיבה יש שהוא לא ימצא עבודה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי, הוא במילואים שלושה ימים בשבוע, והוא עובד סביב השעון שהוא חייב את המנוחה אחר כך. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בסוף שאלתם שאלות, זה לעומת מישהו שנכנס ל-7 באוקטובר עם שכר והפסיק גם בדצמבר 2024, הוא ימשיך לקבל וזה לא יקבל. שניהם חמישה חודשים לא עובדים, אחד התחיל בינואר 2023, אחד התחיל בינואר 2024 לא יקבל. זה ההבדל. מי שנכנס ל-7 באוקטובר עם שכר, גם אם הוא הפסיק בדצמבר 2024 והוא עושה כל שבוע מילואים הוא יקבל לפי השכר של 2023, ומי שהתחיל לעבוד בינואר 2024 עד דצמבר 2024 והפסיק לעבוד לא יקבל. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> אני אגיד בכנות שזה היה קצת מהר, אז אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את הנקודה על בוריה. אני אשמח להעמיק בסוגיה. שוב, אתה אומר שלא מדובר פה בבן אדם ש-90 יום ברצף לא היה במילואים, אלא על אדם שהיה ברצף במילואים כל הזמן? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כן, לא חלפו 90 יום, אבל בגלל שאני הולך לתקופת השירות הראשונה – דרך אגב, חלק מאלה שדיברו פה, אם העבודה שלהם הראשונית הייתה לפני ה-7 באוקטובר היינו מורידים אותם ל-30 באופן אוטומטי. כלומר אותו אחד שהורדנו מ-50 ל-321 ליום, אם העבודה שלו הייתה לפני ה-7 באוקטובר היינו מורידים אותו ל -30 באופן אוטומטי. הסיפור פה שהורדנו אותו למינימום ועכשיו הוא צריך להוכיח שהוא התחיל לעבוד. זו הלאקונה היחידה. פעם חמישית שאני אומר את זה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> זה דורש תיקון חקיקה, אין לכם דרך אחרת. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> שוב, אם רוצים לתקן, זה תיקון חקיקה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> מה זה אם רוצים? זו לא שאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר שאנחנו חייבים לסיים, אני קודם כל אבקש כמובן דיון מעקב נוסף. אני כן אבקש את כל השאלות ששאלנו אתכם לתת לנו בכתב. אני פונה לביטוח לאומי, אבל זה כמובן גם למשרד האוצר, שנשמח לקבל תשובות. אוריאל, אם אפשר, אנחנו נרצה ממשרד האוצר, את אותה לאקונה שאתה מדבר עליה, כן לקבל אותה בצורה מסודרת בכתב כדי שנעביר את זה למשרד האוצר שייתן לנו את המענה שהם חושבים לנכון. זה דיון מעקב שיהיה תוך מבחינתי שבוע-שבועיים. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> שוב, כדי שנבוא בצורה מסודרת, להערכתי חודש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חודש זה המון זמן. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> שנבוא עם תוצאות שכבר טיפלנו בדברים האלה. אפשר לעשות עוד שבועיים, אבל בסוף כדי שתהיה תוצאה, האירוע ברור, יש אנשים אמיתיים בביטוח לאומי, למי ששאל, אנחנו באמת פועלים כדי לטפל באירוע הזה. גם בחג אנשים עבדו. אמרתי, אנחנו פתחנו עכשיו ערוץ למעסיקים גדולים, עשינו את כל ההדרכות למעסיקים בלשכות השירות, אצלנו עשינו שיעורי בית, שמעתי את מה שעלה פה, אנחנו ניישם את זה. אני מעריך שזה הזמן שאנחנו צריכים, מתי שתקבעו אנחנו נגיע. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אבל דיון מעקב יכול לדבר על חקיקה, זה לא קשור רק לעבודה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל בוודאי כשהם מתקדמים ואז הם מקבלים פתאום ריקושטים שיש פה עוד באג. אנחנו לא נעשה את זה בהמשכים, אנחנו רוצים פעם אחת ולתמיד לסדר את זה. סליחה על המסחרה, אני רוצה תשובות, יש פה גם באולם וגם מאחורי המסך חיילי מילואים שמחכים למענים, שלושה שבועות זה בסדר? תוכלו להתאמץ? אז אנחנו נעשה את זה שלושה שבועות בתקווה ש – תענה לנו, מיכל, אנחנו צריכים עוד שבוע, בסדר, אבל אני מעדיפה שלושה שבועות ואז מקסימום – אני לא רוצה להקשות, אבל אני רוצה באמת לפתור את הבעיה הזאת. תודה רבה לכולכם. אנחנו מגויסים לאירוע, אנחנו רוצים לסייע, לעזור, בתקווה שנצליח. לא בתקווה, נצליח לתקן את מה שצריך וכמה שיותר מהר. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:41. << סיום >>