פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 481 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד-2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר סימון דוידסון משה טור פז נעמה לזימי חברי הכנסת: ינון אזולאי מאיר כהן עדי עזוז מוזמנים: פארס טויל – סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך שרית חאיק שפיגלשטיין – היועצת המשפטית, משרד החינוך אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך מוריה ארליך – עוזרת משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי ענת גרייפנר – מנהלת שירות לילדים ומתבגרים, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר ורדה מלכה – ראש מטה אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה נועה בן אריה – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי יפעת סלע – יו"ר תנועת הנשים אמונה, ארגוני נשים שלום נגר – יושב ראש עמותת חלמי"ש, ארגון חלמיש למען מעונות היום איילת קציר – יור התנועה, מובילי חינוך בישראל ולרי זילכה – קידום מדיניות, בית איזי שפירא מור דקל – יושבת ראש, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך קרן אוחנה איוס – מנכ"ל, חיב"ה- אירגון הגנים הפרטיים קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל, איגום - ארגון מורים עולים גלי עציון – מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה, נעמת יניב בר אור – מנכ״ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים סתיו סעד – מנהלת תחום אסטרטגיה באגף לגיל הרך, ויצ"ו יוליה לוי – מדריכה ויועצת שמעון אור – משפחות החטופים, דוד של אבינתן אסתר בושטב – משפחות החטופים, אמו של יגב ז"ל ייעוץ משפטי: רינה לאמעי מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן – סגן מנהלת רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד-2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום כ"ט בתשרי התשפ"ו, 21 באוקטובר 2025, בנושא הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת ינון אזולאי ומספר חברי כנסת, אנוכי ביניהם. שמנו לב שהאופוזיציה משכה את השתתפותה בהצעת החוק. חבל, הם לא יהיו חלק מהמהפכה. העיקר לבוא לצעוק שאין, אבל אחרי זה למשוך. בסדר. יודעים להתמודד גם עם זה. לפני שאנחנו נכנסים להצעת החוק אני מציע שהיועצת המשפטית נירה לאמעי תעלה סקירה קטנה. התחלנו לעשות עבודה על שינויים. עדיין לא פרסמנו את הנוסח שאנחנו חושבים שצריך לעבוד עליו. כמובן, הוא יחולק בהמשך, ואחרי זה נשמע את המשרד לראות מה נעשה בתקופה האחרונה ומה הצפי; מה המשרד עשה עד היום ומה הוא עושה בעקבות הגשת הצעת החוק ומה הוא מציע לעשות – אם לא הקמת רשות, אולי מינהלת כפי ששמענו בדיונים הקודמים. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> בוקר טוב. זאת ישיבה שלישית שלנו. אני לא אחזור על הסקירות שעשינו בישיבה הקודמת ובישיבה הראשונה. כולנו כבר יודעים שהנוסח של הצעת החוק שנוסח לפני חוקים שחוקקו לאחר מכן בנושא הגיל הרך – גם חוק הפיקוח על מעונות וגם חוק המועצה לגיל הרך – בעצם לא מתייחס כרגע לקיומם של החוקים האלה מכיוון שהוא קדם להם. על הפרק, כמובן, הודעת משרד החינוך שהם פועלים לקידום הנושא בתוך המשרד, ואני מניחה שהם יציגו בצורה מפורטת יותר. אנחנו ביקשנו מראש גם התייחסות בהצגה גם למועצה לגיל הרך. שמענו כאן דיון שהיא הוקמה מחדש והחלה לפעול. הוועדה הזאת מעולם לא קיבלה סקירה על המועצה לגיל הרך מאז שהנושא עבר למשרד החינוך מכיוון שלהבנתנו, בשנתיים הראשונות לאחר שהנושא עבר למשרד החינוך אף על פי שהמועצה הייתה קיימת היא לא פעלה. אני לא רוצה לדבר בשם משרד החינוך אבל הוועדה הזאת לא קיבלה דיווח או את הדוח השנתי שעל-פיו החוק אמור להיות מוגש כעת אליה משהנושא עבר לוועדת חינוך. אז נרצה לשמוע את שני הדברים האלה ממשרד החינוך; ואנחנו נעדכן שמבחינת יושב-ראש הוועדה והמציע המוביל גובשו עקרונות מסוימים, כרגע לא מנוסחים, אבל עקרונות להמשך מבחינתם. הכוונה היא שהרשות לגיל הרך תהיה רשות פנים ממשלתית ולא תאגיד סטטוטורי שתפעל במשרד העבודה כששר העבודה ממונה עליה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה משרד העבודה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נשמע את כולם בדיון. יש גם החלטות של ועדת שרים. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> בגדול הסמכויות הן, כמובן, ריכוז הפעילות הממשלתית בתחום הגיל הרך, ועל הפרק הנושא של לידה עד 3 או לידה עד 6, לרבות סמכות של קביעת המדיניות הממשלתית לגיל הרך וסמכויות הביצוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לידה עד 6? << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> בחוק המועצה לגיל הרך טווח ההמלצות למדיניות של המועצה לגיל הרך הן עד גיל 6 בכל מה שקשור בזה, יתר התפקידים שמוגדרים שם בחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשוב לומר שהקמת הרשות מייתרת את המועצה עצמה. זאת אומרת נצטרך לשלב. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> רעיון הוא לשלב את המועצה לגיל הרך ברשות החדשה שתוקם, לרבות מועצת הרשות. אולי לא באותו הרכב אבל בכיוון הזה; וכן למצב את הרשות כגוף ביצוע ממשלתי שאחראי לנושא ומבצע אותו, לרבות סמכויות הפיקוח והרישוי ובעצם כל סמכויות לפי חוק הפיקוח על המעונות והחוקים שישתנו לפיו: חוק מעונות יום שיקומיים וחוק הפיקוח על המעונות וכמובן חוק המצלמות. העיקרון הוא שהרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי התפקידים, תהיה לה עצמאות תקציבית באמצעות סעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי. בנוסף היא תקבל עליה את התפקידים שמתבצעים היום על-ידי זרוע העבודה של הקצאת תמיכה וסבסוד למעונות לפעוטות; ויתר התפקידים של קידום, שיתוף פעולה ותיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות; וכן מחקר, איסוף מידע ונתונים בנושא הגיל הרך, הנגשה שלהם ואולי גם קידום הסברה. הרעיון הוא שמועצת הרשות תהיה רחבה יותר לאור הסמכות הביצועית שהיתוספה, והיא תכלול, כמובן, את נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים: חינוך, בריאות, רווחה, אוצר, פנים, משפטים, לכל הפחות שלטון מקומי ואזורי, מומחים מן האקדמיה בתחומים הרלוונטיים, נציגי ציבור שייצגו מפעילי מעונות יום, ארגוני הורים, עובדים, חברה אזרחית. כמובן, הרשימה לא ממצה. אנחנו מדברים על טיוטת עקרונות. כאמור, המועצה לגיל הרך שפועלת כיום במשרד החינוך תשולב ברשות. הרשות תפעל באמצעות מנהל רשות, יהיו לה עובדים. לגבי המעמד שלהם כעובדי מדינה או לא, לא דיברנו על זה. אז אני רק שמה גם את זה כאן על השולחן. זה הכיוון, אין עדיין נוסח. כמובן, העקרונות פתוחים לדיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. חבר הכנסת טור-פז, אתה רוצה לומר משהו בפתיחת הדברים? ידוע לך למה האופוזיציה משכה את התמיכה בהצעת החוק? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל ברשותך, אני אתייחס לזה בהמשך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשנעבור לצד הפוליטי, אתה אומר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בכלל לא. דווקא זה קשור לצד הענייני. כל פעם שאומרים בכנסת הזאת "הגיל הרך" יוצאות המון אמוציות ופוליטיקות אבל גם דברים ענייניים. קרה משהו טוב בשנים האחרונות במדינת ישראל, שהפסקנו להתייחס לגיל הרך כאל סידור עבודה לאימהות, אבות וכדומה; והתחלנו לדון בו עניינית ומקצועית, ובזמנו גם קמה המועצה לגיל הרך. השלב הבא באבולוציה היה הכנסת האחריות לחלק מהגיל הרך למשרד החינוך. אני בזמנו התנגדתי למצב הביניים. הייתי אז בקואליציה, ואמרתי, כמו שאומרים בשפה הדתית, שזה ממש קדירה דבי שותפי – זה צריך לעבור הכול לחינוך. מלידה ילד הוא ילד והוא צריך לקבל חינוך. גם אם המדינה אומרת שהיא כרגע לא יכולה לשים 17 מיליארד שקל למימון מלא של כל המערך הזה יש הרבה שאפשר לעשות בדרך. זאת הייתה הדרך הנכונה, ואליה צריך לחתור. לכן הצעת החוק לגיל הרך כמו שמונחת לפנינו יכולה, בעיניי, להזיק עוד יותר מאשר להועיל. היא תוסיף עוד גוף; יש משרד העבודה, יש משרד הרווחה, יש משרד החינוך ובהיבטים מסוימים יש גם משרד הבריאות – ועכשיו גם תהיה רשות. כמו שזה לפנינו אני מתנגד, ולדעתי, יהיה לזה נזק מהותי. יחד עם זאת רשות לגיל הרך בתוך המשרד האחד שאחראי לילדים מלידה שזה משרד החינוך, שתאגם את כל העבודה מלידה עד 6, תכניס פנימה את הייצור שנבנה לפני כמה שנים ולא הביא לידי הבשלה, שזאת המועצה לגיל הרך, ותאגד את כל העבודה הזאת זה יכול להיות רעיון מצוין. לא שאלתי את משרד החינוך מה הם חושבים, אבל על פניו זה יכול להיות. זה דורש שינויים גדולים מאוד בסעיף הזה לסדר היום. להבנתי, משיכת חלק מהאופוזיציה או כולה הייתה על רקע התחושה שהחוק יכול להיות מאגר ג'ובים. אם הוא לא יהיה כזה, אלא יהיה רשות ממשלתית בתוך משרד שהתהליכים שלה - - - ולדעתי, את המילים "עבודה" ו"רווחה" צריך למחוק מפה, לכן ציינתי. זה חינוך, חבר'ה, זה לא עבודה ולא רווחה – זה חינוך. זה צריך להיות רשות בתוך משרד החינוך, ואז היא יכולה לעשות דברים מדהימים. ככה צריך להתייחס אליה. זאת המלצתי לתיקון החוק. אני לא יודע מה יגידו אנשי המקצוע, אבל בעיניי לשם צריך להוביל את הדבר הזה. אם נגיע לזה בסוף הדרך ונסתכל על כל נושא לידה עד 6 תחת רשות במשרד החינוך – דרך אגב, יש מדינות בעולם שבהן יש דבר כזה, ויש סגן שר במשרד החינוך שהוא אחראי על לידה עד 6. ככה זה צריך להיות, והלוואי שנפסיק להכניס כל מיני ג'ובים לכל מיני סגני שרים או שרים מיותרים, ונשים סגן שר כזה שעליו נחתום בשתי ידיים. זה מקצועי. לשם צריך להוביל את החוק הזה, ואם ככה אז גם תראה תמיכה בקרב האופוזיציה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההערה נרשמה. בבקשה, אינה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> שלום. אנחנו חזרנו מפגרה ואני רוצה לעשות לכולנו רקע ולהגיד מהי עמדת משרד החינוך לאחר עבודה מאומצת שעשינו. כפי שציינה היועצת המשפטית ב-2021 הממשלה העבירה את האחריות המקצועית על מסגרות הגיל הרך ממשרד העבודה אלינו למשרד החינוך מתוך התפיסה שכולם פה מבינים שבהיפוך הפירמידה לגיל הרך יש חשיבות מאוד גדולה. אנחנו עברנו מתפיסה שמסגרות לגיל הרך הן רק אמצעי לעידוד תעסוקה למצב שאנחנו מדברים על מערכת חינוך-טיפול שממוקדת בצורכי הילד. זה קריטי למקום שבו הפעוטות נמצאים. מאז שזה עבר אלינו ב-2021 – ואני רוצה לפתוח פה סוגריים – בתקופה של קורונה ובתקופה של מלחמה עשינו מאמצים גדולים מאוד במשרד החינוך כדי גם לשנות את החשיבה על המהות של חינוך-טיפול ולייצר את המענים הנדרשים ואת כל המעטפת הנדרשת במישור הארצי, ולפתח תפיסות ותורות מקצועיות שינכיחו את השינוי בפרדיגמה הזאת. כמו שחבר הכנסת קינלי טור-פז ציין גם במסגרת אילוצי המשאבים שעמדו לפתחנו במעבר. לכן חשוב לי, ואני ממש מבקשת שתיתנו לי את הזמן, לספר במעט מה הצלחנו לעשות בשנים הללו המועטות שמעונות היום עברו תחת משרד החינוך. קודם כול, ברשויות הקמנו יחידות ויש לנו איש שאחראי וממונה על המעונות בכ-240 רשויות. מבחינת הפיקוח, שזה היה אחד הדברים הבולטים שהיינו צריכים להתייחס אליהם שילשנו את מספר המפקחות במעונות היום; הקמנו מערך הדרכה חינוכית במעונות גם ברשויות המקומיות, ואנחנו נותנים חמש שעות הדרכה חינוכית לכל מעון מידי חודש; הכפלנו את מספר המעונות המורשים, ובמיוחד את המעונות הפרטיים, שלראשונה זכו לרישיון, וזה הישג מאוד גדול; כל ההסדרה של תחום החירום במעונות היום ופיתוח המדיניות של החירום נעשתה בשנים הללו. הכשרנו 30,000 מחנכות מטפלות ברחבי הארץ ועוד 4,000 הכשרות מתקדמות; פיתחנו הכשרה ייעודית למחנכות מטפלות ותיקות כדי לרענן וגם לייצר שפה שמדברת חינוך וטיפול; חשוב לי להגיד שגם פיתחנו פרוגרמה חדשה למעונות היום ובנייה של מעונות יום חדשים; הקמנו מערך ארצי לניטור המצלמות במעונות; ועמידה על יישום חוק המצלמות והרחבה שלו; שיפרנו את התקינה במעונות היום; נתנו מענק התמדה למטפלות; וגם הכשרנו 22,000 מחנכות מטפלות בעזרה ראשונה ועוד מעל 5,000 רענונים של עזרה ראשונה. יש לי עוד אבל, לדעתי, יש פה עבודה מאוד מאומצת של כל הגורמים במשרד החינוך – כל אחד בתחומו, ויחד להגיע להישג הזה ששם את הגיל הרך במקום שכולנו מסתכלים עליו. יחד עם זאת אנחנו מבינים שיש עוד דברים שגם אנחנו צריכים לבחון ולשפר אותם. לאחר הישיבות הקודמות, חבר הכנסת טייב, גם אנחנו עשינו בדיקה פנימית אצלנו בבית. התייחסנו לכך מאוד בכובד ראש. מהדברים ששמענו אנחנו למדנו ובדקנו. למעשה, אפילו כדי שלא נהיה מוטים שכרנו חברת ייעוץ כדי לקבל חוות דעת נוספת אובייקטיבית שתגיד לנו מה נכון בראייה כללית. במסגרת הזאת בדקנו גם את המהלכים הקודמים של לידה עד 3 במשרדי הממשלה – הם הרי עברו מאחד לאחר, וזה גם משהו שחשוב להתייחס אליו כי להעביר ממקום למקום זה בעייתי. גם בדקנו עם חברה נוספת את כל הנושא של המערכות והתקשוב שהם כרגע במספר משרדים. לאור התהליך שעשינו בשלוש השנים האחרונות שבהן קיבלנו את הדברים לידינו כדי להתחיל להבנות אנחנו מגיעים לשלב הבשלות ויודעים לתת את המענים וגם להגיד איפה אנחנו צריכים לשפר ולהשתפר. לדעתנו, רשות חיצונית היא בעייתית. תכף נגיד מה החלופה שלנו, אבל חשוב לי להגיד למה רשות חיצונית היא משהו שאנחנו מתנגדים לו. קודם כול, המקום הטבעי של ילדים הוא במשרד החינוך מרגע לידה ועד י"ב, ובחינוך המיוחד זה גם עד גיל 21. הנושא של רצף חינוכי ולנתק את מעונות היום מהמקום הטבעי שהוא החינוך יכול להחליש את הסטנדרט של ההכשרה, של הפיקוח; ולנתק בכלל את צוותי החינוך שיש להם פרופסיה ומקצוע. אנחנו חוששים שבעת הזאת כשכולנו נדרשים לטפל באירועים של המלחמה והחירום שעברנו ולייצר חוסן, להוציא את המערכת לרשות חיצונית זה יחזיר את מעונות היום לנקודת פתיחה לאחר שהושקעו משאבים בתהליכים לא מועטים בתהליכי ההסדרה תחת האחריות של משרד החינוך. הנושא של כפילויות: כבר עכשיו אנחנו מפעילים מנגנוני רישוי. אנחנו מפעילים מנגנוני פיקוח, מפעילים מנגנוני הכשרה. הקמת רשות חיצונית, לטעמנו, תגרום לכפל במערכות, לבזבוז תקציבים וגם לא פחות חשוב – גם לבלבול סמכויות, שבעינינו, רק יפגע במענים שאנחנו צריכים לתת לפעוטות. וגם כמסר לציבור כולו – אם אנחנו מוציאים את המעונות לרשות שכפופה, לא יודעת למי, החשיבה שהגיל הרך הוא לא חלק ממערכת חינוך היא חשיבה מוטעית. אנחנו ממש מצרים על כך, וכמובן, ברור לנו שאולי כמו שהוצג פה, המערכת תידרש למשאבים, להשלים את הסמכויות. אבל להקים גוף חדש שיתחיל בתהליך הקמה והסדרה מחדש נראה לנו פחות נכון, במיוחד שאחרי שלוש שנים המערכת כבר עברה במשרד החינוך שלב של בניית תשתיות מקצועיות, ואנחנו בשלב של סינרגיה ואינטגרציה ברמה של כל המערכת. מה אנחנו חושבים שנכון לעשות לאור הדברים ששמענו ואנחנו מבינים שגם אנחנו צריכים להדק את הדברים גם אצלנו? אנחנו מציעים שבמשרד החינוך יוקם מינהל שזה יהיה התפקיד שלו כדי שיהיה מישהו שזה כל התפקיד שלו בהגדרתו; והתפקיד של המינהל יהיה, כמובן, כל הנושא של תיאום, אינטגרציה וטיפול בחסמים שעלו פה; ההמשך של שיפור הממשקים הנדרשים עם גורמים נוספים – אנחנו גם נבקש במסגרת המנהל להרחיב סמכויות; כמו למשל, לדעתנו, תחומים שטרם הועברו על-ידינו בהחלטת הממשלה כמו הרישום למעונות היום צריך כבר להגיע אלינו מכיוון שאנחנו כבר נותנים את הרישוי, והנתק הזה הוא לא נכון. דווקא פה אנחנו מבקשים שחלק מהסמכויות שעוד לא עברו אלינו יעברו למשרד החינוך, וכמובן, כל העשייה של המינהל תמשיך להוביל תכנית רב-שנתית לגיל הרך לטובת מעונות היום; ובעצם המנהל ימשיך את המגמה החיובית בהתפתחות מעונות היום וההעצמה שלהם מתוך תפיסה שמשרד החינוך מוביל שהגיל הרך הוא משמעותי. מחר יש לנו מפגש מאוד גדול על אלף הימים ועל החשיבות של אלף הימים לא רק בגיל הרך, אלא בכלל כשאנחנו מסתכלים על החברה הישראלית. המינהל יוכל להישען על תחומי ידע מקצועיים שכבר קיימים במשרד, כמו נושאים של ביטחון וחירום ומוקדי התמחות שבנינו בשלוש השנים האחרונות, וכמובן, כל החיבור הטבעי שלנו לשכבות הגיל של הרצף מלידה עד 3 והלאה. אני חוזרת שוב: כל הנושא של השקעה נוספת והפניית משאבים שיוקצו בעתיד על-ידי הממשלה לנושא מעונות היום יגבירו את המענים שאנחנו כמשרד החינוך שאמון על החינוך נוכל לתת באופן המקצועי ביותר. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אינה, אפשר שאלה להתייחסות? את מדברת על תחום הגיל הרך ביחס למעונות היום. בחוק הגיל הרך ששר החינוך הוא היושב-ראש שלה תחום הגיל הרך מוגדר לרבות נושאים אלה: חינוך וחינוך מיוחד, בריאות, לרבות רפואה מונעת, טיפות חלב, מסגרות להתפתחות ילד, רווחה, מסגרות חינוכיות וטיפוליות ופיתוח מסגרות אלה; מרכזים לגיל הרך; תזונה, פנאי, הדרכת הורים, בטיחות ואפילו צמצום עוני, שאני מניחה שזה יעבור לרשות החדשה – והכול אם הם נוגעים לגיל הרך. כלומר גם המנדט של המועצה לגיל הרך, לפחות מבחינת ניתוח ההמלצות ותכנית פעולה לממשלה – ולמיטב הבנתי, גם הרשות שכאן מבקשים להקים, מתייחסת לגיל הרך בכללותו, ובעצם לכל תחומי החיים שהפעוט עובר, וכאן זה אפילו עד גיל 6. אולי רק להסביר איפה משרד החינוך נכנס. אמנם המועצה היא מייעצת, אבל יש כאן תחומים נרחבים מאוד שצריך לנתח ולתאם בין הרשויות שעוסקות בתחומים האלה, והן רבות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> חלק מהדברים שאני כבר סקרתי בדברים שלי בהתחלה, כמו למשל, החירום, הבטיחות והביטחון, אלה הם נושאים - - << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> טיפות חלב והתפתחות הילד זה - - << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> - - בחלק מהדברים כבר התחלנו לגעת. אבל עכשיו כשהמועצה התחלקה כבר לתת-ועדות ולנושאים שאנחנו מטפלים בהם אני מניחה שבחלק מהדברים ניגע במפגשים הקרובים של המועצה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> משרד החינוך יכול להקצות היום גם תשומות ומשאבים לטיפול בנושאים האלה שהם, כאמור, הרבה יותר רחבים ממעונות יום ואפילו מחינוך הייתי אומרת? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בהחלט נצטרך לעשות חשיבה יחד עם משרד האוצר על הנושא של המשאבים. אני גם חייבת להגיד לפרוטוקול שאנחנו בשיח עם משרד האוצר גם על ההצעה שהצענו כאן כרגע כחלק מהעבודה שעשינו כדי לתת מענים ולהתכתב עם הצרכים; ונצטרך לשבת על הדברים ולבחון. לא לשכוח שכשמעונות היום עברו אלינו הם עברו במשאבים יחסית מועטים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל מעבר למשאבים - - << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן, אבל היא שאלה אותי על המשאבים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זה לא רק. השאלה אם משרד החינוך רואה את עצמו כמי שמסוגל לתכלל את האירוע הזה. במקום הרשות לגיל הרך שבאה לתכלל את כל מה שהמועצה לגיל הרך הייתה אמורה לתכלל, ועדיין לא קיבלנו מה היא עשתה ואם בכלל, אבל תכף ניגע בשאלה הזאת באמצעות הממ"מ – השאלה שלי היא האם משרד החינוך רואה עצמו מסוגל לתכלל אירוע כזה במקום הקמת רשות בתוך מינהלת כמו שאת מציעה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה הכיוון. אבל לצורך זה אנחנו נפגשנו עם האוצר לשיח כמה פעמים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברוכה הבאה, חברת הכנסת עדי עזוז. את מחליפה את יסמין, לא? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את עידן רול. אוי ואבוי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, בוועדה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אה. אני לא אקדים את המאוחר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אולי בעתיד. ככה קראתי את המפה, אולי טעיתי. ברוכה הבאה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פארס, אתה רוצה להגיד משהו לגבי הרישוי? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> רק אם אפשר להגיד משהו מבחינה משפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי את הבעיות נשאיר לסוף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת לא בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משפטית זה בעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, בוועדה יש רק אתגרים, אין בעיה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> זאת רק הבהרה על מה שנאמר. המועצה לגיל הרך שמוקמת מכוח חוק, אין לה סמכויות פיקוחיות. הסמכויות הפיקוחיות היום נתונות למשרד הממשלתי הרלוונטי – הוא משרד החינוך. אני מניחה שאין כוונה של הוועדה בכנסת לומר שהסמכויות הפיקוחיות שנתונות למשרד הממשלתי צריכות לעבור לאיזושהי רשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הן יכולות לעבור. לדוגמה רשות האוכלוסין לקחה סמכויות ממשרד הפנים והעביר אליו כשהוא ממשיך לשבת תחת משרד הפנים. אולי זאת יכולה להיות פשרה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אנחנו צריכים לבחון את זה. אבל בכל מקרה כשאדוני מציין את המועצה לגיל הרך, הסמכויות שלה הן לא סמכויות אופרטיביות, סמכויות פיקוחיות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המועצה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המועצה רק אמורה להיות בתוך הרשות שאנחנו מתכוונים לה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המועצה מייעצת והיא תמשיך לייעץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המועצה מייעצת, והיא ממשיכה באותו מקום. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> היא מייעצת גם למשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהחלט. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> טוב, רק הבהרה בנקודה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פארס, בבקשה. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אני אדבר על הרישוי ועל הרישום. ברישוי המשרד עשה גם פה תהליך מאוד עמוק, ובנה מערכות מהטובות שיש. אנחנו יכולים לראות את זה כבר בפעולה. יש השקעה של 2.3 מיליון שקל כדי שעד סוף השנה הבאה יהיה פה מערך שלם שמכיל את כל הדטה-בייס של כל מעונות היום. אנחנו צופים שעד תחילת 2026 יהיה פה מערך טכנולוגי שלם ומערכות ממוחשבות שנותנים מענה למעונות. גם פה נעשתה עבודה מאוד עמוקה מול כל המשרדים, גם במשרד העבודה וגם במשרד הרווחה כדי שנראה מה נכון לעשות. לא הגיוני שהורים ובעלויות צריכים לעבוד מול כמה משרדים במערכות אחרות. אנחנו משקיעים לא מעט כסף כדי לראות את התמונה הכללית. זה משתלב עם כל הסוגיה של העברת הרישום למעונות. אנחנו רואים פה פערים גדולים. זה בילד-אין ברישוי, אי אפשר להפריד ביניהם. לדוגמה, אם יש כיתה אחת שיש אליה רישום יותר מאחרת וצריך לעשות התאמות – היום זה תהליך מאוד מסורבל, ואנחנו גם רואים שיש הרבה כיתות שנופלות בין הכיסאות. הרישום בסוף פוגע בהורים, בילדים, במעונות עצמם. רואים פתאום שמעון שהיה לו פוטנציאל ל-120 ילדים, רצו להירשם 200 ובסוף נרשמים רק 80 כי ה-40 האלה בגלל כל הסרבול לא מצליחים להיכנס למערך הזה. לכן זה מאוד דחוף להעביר אותו למשרד כדי שנראה את כל התמונה. הראייה הזאת תאפשר גם ניהול יותר תקין, יותר מהיר, ראייה שלמה שלנו של המעונות; להורים זה ייתן שירות טוב יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פארס, אתה מכיר מקרים שהיו 200, 120 ובסוף נרשמו 80? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש ועדת קבלה. ועדת הקבלה לא משבצת אותם? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> בינתיים אין מענה. אנחנו נותנים רישיון והוא מוגבל לשלוש כיתות, ובכל כיתה יש 25 ילדים, והרישום לכיתה אחרת הוא יותר מהשנייה וצריך לשנות אותו. אז יש פה תהליך שצריך לבצע. עד שזה מתבצע ועובר - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מקרים אחדים כאלה, אבל המקרים ההפוכים זה שאולי צריך להגדיל את התקן של הילד בכיתה. אני יודע שיש הרבה שרוצים להיכנס. אם הוא מדבר על 200, 120 ובסוף 80 אז יש בדיוק הפוך, שיש אולי 200 ורוצים 250 ואולי גם יותר כי אין מקום, יש מחסור במקום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוועדה אישרה לפני כמה שבועות תוספת של 15% ב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - רווחת הילדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל יחד עם זאת בתוך עמי אנוכי יושב ומה לעשות – לפעמים צריך לתת מענה כשיש אנשי מילואים ובגלל זה ילדים יושבים בבית ולא יכולים להתקבל. אז, כן, צריך לתת חריגה של 15%. אני לא אומר שזה הדבר הנכון והטוב ביותר לעשות אבל לפעמים עושים פעולות כירורגיות בשטח. ברור שהפעולה הטובה ביותר הייתה להקטין את הכיתות ולהגדיל גם את המבנים וגם את הצוות; אבל מה לעשות, אנחנו יודעים שיש לנו מחסור באנשי צוות ומחסור במבנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז לשם צריך לכוון – עוד מבנים, עוד תקציבים – לשם צריך לכוון. איך דיברת? על פעולות כירורגיות. אתה יודע, בסוף אפשר למות כשזה רשלני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית, וזאת צריכה להיות המטרה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, שאלה בהמשך למה שנאמר פה: זה מתחבר גם לדוח ועדת שפירא? כי ממה שאמרת שם המענים בעצם – הקטנות הכיתה, תקציב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד-משמעית. כן. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אז זה ממש יוצר לנו פערים ופוגע בכל המערך הזה. חשוב מאוד להכניס לבתוך התהליך שאנחנו עושים עכשיו את הרישום כדי שנראה את כל התמונה ונעשה שם סדר. הגיע הזמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. נתחיל את הסבב. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אפשר לחזק את פארס בנושא האחרון? זה חשוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תאמיני לי, פארס לא צריך חיזוק. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> הכוונה של משרד החינוך – ולא בכדי יושבים פה סמנכ"לים, היועצת המשפטית של המשרד – היא להבהיר שהעמדה של משרד החינוך היא להקים מינהל שמאגד תחתיו את הסמכויות שיש היום בתחום הזה ולעשות סדר; פלוס סמכויות שהמשרד חושב שצריך לקחת על עצמו כדי שהתחום הזה יהיה עוד יותר מסודר. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לרבות תמיכות לפעוטות עם מוגבלות בסמכויות של משרד הרווחה? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> לא. ההתייחסות שלנו בשלב הזה היא לאותו תחום שציינו מתוך מחשבה שיש פה הסתכלות כוללת, והתהליך של הרישום הוא חלק מהרישוי. במשרדים אחרים שיש בהם מיומנויות מקצועיות קונקרטיות כמו תחום הרווחה, לדעתנו, לא צריך להעביר את זה בשלב הזה למשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תציגי את עצמך, בבקשה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני מבית איזי שפירא, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. בסוף הילדים עם האלרגיות פרצו את המנגנון הזה ונכנסו למערכת הרישוי, ובאופן יחסי זה נפרד מהרווחה. למה ילדים עם צרכים רפואיים או צרכים מיוחדים שצריכים תמיכות, כמו שאתם נותנים את זה מגיל 3 ומעלה, למה שלא תיתנו את זה מגיל 3 ומטה? למה הם צריכים להיות אלה שצריכים את ההפרדה משני משרדים שונים? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> ההסדרה של הרישום שלהם בתוך המעונות היא בוודאי נושא שאנחנו עוסקים בו יחד עם משרד הרווחה. אבל המענים של אותם ילדים כשמקצועית הם בתחום הרווחה זה תחום שעדיין נותר במשרד הרווחה. כנראה, גם נכון שיישאר שם. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לא. כי כמו שאתם נותנים מגיל 3 ומעלה ומתכללים את צורכי הילד אין שום סיבה שלא תתכללו את צורכי הילד על כל חלקיו. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברי הכנסת, מישהו רוצה להתייחס? בהמשך. שלום נגר, יו"ר עמותת חלמיש. אחריו סתיו סעד בזום. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרדי ממשלה, אנחנו דנים היום בהצעת חוק שהיא לא פחות מקריטית לענף הגיל הרך במדינת ישראל. ההצעה הזאת באה אחרי – אני לא יודע אם להגיד – עשרות דיונים אבל היו פה המון דיונים למען הגיל הרך, וכולנו מסכימים שתמיד יש מה לשפר. כולם רוצים בסוף להתכנס להחלטה שתהיה טובה לענף. אבל אני רוצה לדבר עובדתית מה קורה היום בשטח, ולמה קריטי שהצעת החוק הזאת תעבור ותקום רשות. בפועל מי שמנהל היום את ענף מעונות היום זה ארבעה משרדי ממשלה. יש הרבה מאוד ילדים שמופנים ממשרד הרווחה. משרד הרווחה לא תמיד מסונכרן עם התעריפים של משרד העבודה, והוא לא מסונכרן עם התקינה הבסיסית של משרד החינוך, ואין למי לפנות; כי הם מסתכלים על החלק שלהם כהפניה של ילדים בלבד. כלומר אנחנו רואים פה משבר בין שלושה משרדים לגבי תעריפים: משרד העבודה אומר, אני אחראי תקצוב, אחראי רישום וסבסוד; נכון לרגע זה הורים במילואים במעמד הביניים משלמים מחיר מלא. אין היום זכאות לדרגות, ולא משנה מה הסיבה. עד שזה ייפתח וייתנו דרגות להורים זה שלושה חודשים מהיום. למה הורה צריך לשלם כ-5,000 שקל למעון יום? כל זה קורה בגלל סרבול המערכות. כי תמיד משרד החינוך צריך להעביר נתונים למשרד העבודה, ויש גם משרד האוצר ברקע שמחליט על מענקי מטפלות ועל כל ההכשרות כמו שדנו בדיון האחרון. כשאנחנו נמצאים תחת ארבעה משרדי ממשלה וכל אחד מטיל את האחריות הטכנית על האחר אנחנו בפני שוקת שבורה גם מצד ההורים, גם מצד המפעילים, גם מצד המטפלות – כולם. כי כששואלים את המשרדים מי אחראי על מענק מטפלות בשביל הכשרות הוא אומר – האוצר; מי אחראי לרישום – העבודה. זה לא הגיוני. אדוני היושב-ראש, 20 ארגונים לא קיבלו כסף עד היום. אני אומר לך – מעל 500 מטפלות לא קיבלו משכורות לחג. את אף אחד זה לא עניין. תשאל אותי למה. הן ביקשו מקדמות בזמן. אני ישבתי אצל החשב של משרד העבודה בערב החג. הגעתי מבית שאן כדי לשבת ולעזור כך שאנשים יקבלו משכורות ערב החג. דיברתי עם משרד החינוך, ובשל כשל טכני בלבד לא העבירו נתונים של ארגונים שהיה להם כתב התחייבות. זאת אומרת ארגון שאין לו כתב התחייבות לא אמור לקבל מקדמות, בצדק. אתה צריך להיות כמו שצריך. אבל היו ארגונים שיש להם כתב התחייבות וזה לא עבר. מה קרה? משרד העבודה סגר את ההעברות הבנקאיות בגלל ערב החג, ובחג לא היו לאנשים משכורות. גם נכון לרגע זה, אדוני היושב-ראש, יש לפחות 10 ארגונים שאינם מרפים, ואחד הארגונים לבד לא קיבל מקדמות, והוא תקין – יש לי פה מסמכים שהארגון פעל באופן תקין: ביקש את המקדמות בזמן, הגיש כתב התחייבות בזמן. למה? כשל טכני של אי סנכרון בין משרד החינוך למשרד העבודה. לא לקבל שכר ערב חג, ואת אף אחד זה לא עניין ואף אחד לא הישיר מבט בעיניים שלהן ולהגיד להן – זה הלם מוחלט. להכניס מטפלת לערב חג או עד היום ללא שכר זה אירוע שצריך להרעיד את אמות הספים, וכולם צריכים פה לתת את החשבון על זה. לא יכול להיות מצב שבגלל אי סנכרון בין משרדי ממשלה – ואני לא מאשים אף אחד – זאת הבירוקרטיה ואלה הכלים שיש להם – הכלים האלה פוגעים בשטח במציאות. אז, הנה לנו עובדה שיש הורים ללא סבסוד, מטפלות ללא שכר, ואף אחד לא עניין שכר המטפלות. בדיון הקודם היה דיון סוער שלם רק להיטיב עם המטפלות. אני מדבר פה על שכר – משכורת בסיסית של חודש ספטמבר – יש עדיין מאות מטפלות שלא קיבלו משכורות וזה דווקא בגלל האנומליה הזאת. אז זה לא אירוע פוליטי או אירוע של מינהלת. המעונות כיום נמצאים במחסור של אלפי מטפלות, וגם הקיימות לא מוכשרות מספיק. מפעילי המעונות קורסים תחת רגולציה בלתי אנושית. אני אמרתי את זה גם בוועדות קודמות: מנהלת מעון הפכה להיות פקידה ומתעסקת כל היום בבירוקרטיה. בדיון הקודם חברת הכנסת קארין אלהרר תמצתה את האירוע הזה מצוין, ואני אצטט אותה. היא אמרה שהיא העבירה את החוק הזה עם יפעת שאשא ביטון, ואם היא הייתה יודעת שזאת התוצאה שנגיע אליה היא לא הייתה מעבירה את הצעת החוק הזאת. היא אמרה את זה בפיה, ואפשר גם לבדוק בוועדה הקודמת. זה לא בגלל שמשרד החינוך לא מנהל את זה כמו שצריך. משרד החינוך עושה עבודה מצוינת, פארס עושה עבודה מצוינת ברישוי. אנחנו קיבלנו תכנת רישוי שלא הייתה מעולם. אבל בגלל שכל משרד מושך ולא מוותר על התקציב או לא מוותר על הרווחה – חבר'ה, מינהלת תיתן מענה לפדגוגיה או לפן המקצועי, אבל עדיין הסבסוד יישאר שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> שלום נגר: << אורח >> לא משנה איפה זה יהיה. אבל צריך ראש רשות שיקום בבוקר וכל מה שיעניין אותו זה ענף הגיל הרך במדינת ישראל. ענף הגיל הרך במדינת ישראל, 70 שנה אף אחד לא עניין את הענף הזה ולא טיפל בו. אנחנו בשנת 2026. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני רק מדייקת שאנחנו לא מדברים על מינהלת, אנחנו מדברים על מינהל שכל התפקיד שלו זה בדיוק מה שאתה אומר – כפוף למנכ"ל. זה בדיוק מה שהצענו. חשוב לי להבהיר את הדברים. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> כולל רווחה, כולל עבודה, כולל הכול. פשוט בסוף מנהלי מעונות, מטפלות והורים צריכים להכיר משרד אחד ולא ארבעה משרדים. כשאימא מתקשרת למשרד החינוך ושואלת למה אין לה דרגה ואומרים לה, שאין למעון רישיון או דבר אחר – זה לא מציאותי. האזרחים, המטפלות והאנשים בשטח סובלים ומשלמים את המחיר. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל אתה מנתק את הרווחה ואת העבודה. זה הרעיון של חינוך. זה נשאר בידיים של משרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה עשינו? אם הסבסוד נשאר בעבודה - - - << אורח >> איילת קציר: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, יכול להיות שעשינו בשאר הדברים. אבל אנחנו לא פותרים את הסוגיות שעלו עכשיו. אני לא מאמין שמשרד החינוך רוצה לקחת לעצמו גם את הסבסוד, אלא אם כן אני טועה. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> נכון. אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא תיקון עיוות פוליטי ואסור שזה יקרה הפעם. הפעם אנחנו צריכים להסתכל לאזרחים בעיניים – למעמד הביניים – בעיניים; למטפלות – בעיניים; ולמפעילי המעונות בעיניים ולהגיד, הגיע הזמן לעשות סטופ ולהקים את הרשות הזאת שתתכלל את כל מערך מעונות היום בישראל. תהיה כתובת אחת לענף המעונות גם להורים, גם למטפלות, גם לצוותים. לדעתי, זה הפתרון ההולם לענף הגיל הרך במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש בעיה עם הזום אז קרן אוחנה איוס מפורום הגנים הפרטיים בישראל, בבקשה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה. אני מפורום הגנים הפרטיים בישראל. תודה רבה, כבוד היושב-ראש, שאתה מצליח לאתגר את כל היושבים בשולחן כבר חודשים ארוכים. אנחנו מברכים על הטריגר הזה שמפעיל את כל המערכות הרגולטוריות כדי לחשוב איפה הם יכולים להיות יותר טובים כדי למשוך אליהם את הדבר הזה. אני שמחה ומברכת שהגיל הרך הופך להיות מצרך מבוקש ולא מצרך מוזנח. כי תמיד השתרכנו קצת אחרי העגלה הזאת. אני חייבת לציין שגם אנחנו עשינו שיעורי בית, ותהינו על קנקנם של שני דברים: גם שיח עם משרד החינוך וגם שיח עם מגישי ההצעה. אנחנו נוטים להסכים שאין צורך בשני דברים: א', כפל רגולציה. זאת אומרת לא משנה איך יקראו לדבר הזה – שהוא יהיה מתכלל, אבל ימשיך מאותה נקודה. אנחנו רצים למרחקים ארוכים, אנחנו מטפלים בענף עייף, מותש, זחוח. אנחנו גאים במה שאנחנו עושים, אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים, אבל אנחנו תמיד מגיעים לקו האחרון עם הלשון בחוץ. לכן, לדעתי, כל מי שיושב פה סביב השולחן מאמין בגיל הרך, מעוניין לקדם את הגיל הרך, רוצה לטפח את הגיל הרך. אבל חייבים להפוך את זה לפעולות אופרטיביות. כמו שניתנה פה דוגמה לעניין הרישום והרישוי שאלה שני דברים שצריכים ללכת יחד, כך כמו שאמרה חברתי ואלרי צריך להסתכל על הילד כעל ילד, כעל יחידת עבודה שלמה שכוללת רווחה, עבודה, חינוך, פדגוגיה, תקצוב. אני קיבלתי היום פנייה מאימא שלא אוספים את הילדה שלה להסעה כבר שלושה ימים. היא אומרת שהיא פונה לרשות המקומית – אין מענה, פונה למשרד החינוך – אין מענה. בינתיים היא מאחרת כבר שלושה ימים לעבודה כי היא לוקחת את הילדה. אין לי אפילו דרך לתת לה כתובת; אני לא יודעת מי מטפל באירוע, לאן לכוון אותה. הגיע הזמן שיהיה מקום אחד שייקח הכול יחד. בפורום הגנים הפרטיים אנחנו מייצגים קבוצה מאוד ספציפית שהיא ה-hard core של הדבר הזה, היא מהווה 70% מהאוכלוסייה הזאת. גם במועצה לגיל הרך, גם ברשות לגיל הרך וגם אני לא יודעת איפה זה חייב להיות כתוב שחור על גבי לבן. אל תעטפו את זה במינוחים של חברה אזרחית, מגזר, נציגות – לא. יש כאן קבוצה שקוראים לה המגזר הפרטי, והיא פה גם כדי להישאר והיא פה כי היא גם נותנת מענה ושירות. משרד החינוך ייתנו כאן נתונים – הגנים הפרטיים הם חלק הארי של מעונות היום במדינת ישראל. ברמת האינטרס, כבוד היושב-ראש, אנחנו נלך למי שייתן לנו את המקום הכי משמעותי, חזק ונותן ביטוי כדי לשרת את הקבוצה הזאת שנקראת מעונות יום פרטיים. אנחנו כאן כדי להקשיב ולאסוף את סך הנתונים וניתן את האינפוט שלנו בהתאם למה שיעלה כאן על השולחן. אני אגיד לך את האמת, אני שומעת מימין ומשמאל, מהתומכים ומהמתנגדים, ואני עדיין לא שמעתי איך אנחנו חלק אינטגרלי בלתי נפרד מהדבר הזה. דיברו כאן על מענקי מטפלות – סליחה, המגזר הפרטי לא קיבל שום מענק מטופלות; מדברים על קורסי הכשרה שהם כמעט שוויוניים אבל ברובם מיועדים ל-. אנחנו נתקלים בזה ברשויות המקומיות שנותנות יתרון לקבוצות מתחומים מסוימים. אני יודעת שכשמדברים על תקצוב מדברים על מעונות יום בעלי סמל של משרד הרווחה או משרד העבודה – אנחנו בכלל לא חלק מהשיח. לכן צריך לפתוח את זה ולהבין שהגיל הרך מורכב משני סוגים של פועלים: המגזר הציבורי או מעונות היום המפוקחים המסובסדים ומהמגזר הפרטי. ועד שאנחנו לא נהיה שווים בני שווים לא נוכל להגיד: תומכים, מתנגדים, הולכים, באים. לנו זה חשוב. אני רק אפרגן במילה אחת - - << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אבל אני חייבת להגיד שהפשרות ניתנות אותו דבר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אינה, אני יודעת שזה על הנייר, אבל אני יכולה לתת לך דוגמאות מרשויות מקומיות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה לא על הנייר, אני יכולה להראות לך. אבל אני אשמח לשמוע גם פרגון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> עצרת אותי ברגע שלפני. אני פתחתי ואמרתי שאנחנו בריצה למרחקים ארוכים; ואם תסתכלו על הנקודות בזמן מאז שהועלתה ההצעה הזאת למקום שבו אנחנו נמצאים היום הנתונים מדברים בעד עצמם: כמות המעונות המורשים, ההכשרה הפדגוגית, ההכשרות של המטפלות. זה שם. אנחנו היינו רוצים יותר מזה, אבל גם היינו רוצים שיאפשרו חופש פעולה לכל מי שנוגע בדבר הזה בתקציבים, בשיח פתוח, בזמן. צריך זמן. אנחנו היינו צריכים להילחם כדי שיגדילו תקינה בגלל מה שאמרת – מצוקת המילואימניקים, התלמידים. היינו צריכים להילחם לדחות את הדרישה החד-חד-ערכית משמעותית למטפלות כי אין כוח אדם בשטח. הדברים חייבים לבוא בהלימה – להתייחס למצוקות כמו ליתרונות, כמו לאינטרס. אבל שיהיה גוף אחד שיתכלל את כל הדבר הזה, שיכניס את הגיל הרך, מעונות יום פרטיים מסובסדים, ילדים עם צרכים מיוחדים; שהכול יהיה ביחד כי בתוך מעון אחד יש ערב של ילדים, וכולנו רוצים לתת להם שוויון הזדמנויות בסופו של דבר. אני אגיד משהו גם למשרד החינוך - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> משפט סיכום: בסוף אותו ילד שנמצא ברווחה עד גיל 3 מגיע למשרד החינוך, ואז אנחנו עוברים תהליכים ארוכים של השוואת נתונים, של אבחון, של הערכה מחודשת, ואותו ילד יכול להיות באותה מערכת מרגע שהוא נכנס אליה. זה מצמצם כוח אדם, זה מצמצם כפילויות, זה נותן למשפחה ולילד ראייה מרחבית. זה כמו שבקופת חולים מגיע ילד לרופא משפחה, והוא נמצא שם, מכירים את התיק הרפואי שלו. פה אנחנו עוברים תהליכים קשים של לידה מחדש. אז בואו נעשה את הדבר הזה במקום אחד שיאפשר לכולנו גם לשבת לפעמים על קפה ולא רק על מחלוקות. אני מאחלת בהצלחה למה שייבחר בסוף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לחדד, ואין לי ספק שחבר הכנסת אזולאי, מגיש ההצעה, מסכים איתי. אנחנו מבינים דבר אחד, שהמצב לא מספיק טוב. היו שיפורים אבל המצב לא מספיק טוב. אותנו לא מעניין איך יקראו לזה: מינהלת, מינהל, רשות – אנחנו רוצים לשנות מציאות. אם לשנות מציאות זה אומר להחליף משרד אז נחליף משרד; אם זה אומר להישאר במשרד תחת רשות אז נהיה במשרד תחת רשות. לזה הוועדה מתכנסת ונשמע את כולם, ומה שנכריע בסוף, נכריע. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לשאול את משרד החינוך; כשאתם עושים את הישיבות הפנימיות שלכם היה מדובר שנהיה מעורבים כי חבר הכנסת טייב ואני הגשנו את הצעת החוק. אז קצת עדכונים מידי פעם. יש דברים שעולים בחדשות אבל אפילו בחדשות אנחנו לא מעודכנים. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לשכת השר הייתה בקשר ישיר עם יו"ר הוועדה וגם עם האנשים שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתי לא היו וגם לא עם האנשים שלי. סיכמנו על ישיבות מסודרות. היה סיכום כזה. אבל, בסדר גמור, זכותכם להתעלם מזה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לא התעלמנו. ממש לא התעלמנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מעודכנים מדיון לדיון על ההתקדמויות שיש. אני בעד שתהיה התקדמות, ואתם מכירים אותי מספיק טוב כדי שתביאו משהו. אין צורך בהצעת חוק, אבל כרגע זה לא המצב כי כרגע לולא הצעת חוק לא מתקדמים לשום מקום. לכן הצעת החוק הזאת היא רלוונטית. אני מסכים שבמועצה הגנים הפרטיים יהיו חלק, ואי אפשר להשאיר אותם בחוץ. חייבים כל מיני קורסים ודברים שיש עליהם מימון, סיוע ותמיכה, והם גם צריכים להיות בתוך זה. כי בל נשכח שסך הכול 27% מהילדים נמצאים תחת מעונות הסמל. אנחנו צריכים להבין שיש עוד כ-70% שנמצאים תחת פיקוח אבל לא פיקוח של מעונות הסמל. אני שואל את משרד החינוך, כשדיברתם ואתם מקדמים משהו איך אתם מתייחסים לאותם גנים פרטיים? פארס, זה אפילו לא אליך כי אתה ברישוי. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אבל גם ברישוי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, אם יש לך תשובה – אדרבה. אני רוצה להגיע אליהם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> הרגולציה חלה עליהם. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> בוודאי, הרי יש חקיקה מאוד ברורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אני חושבת שהוא דיבר על המענקים או על תקצוב או על שיפוי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> פארס, מצד אחד אתה אומר שיש חקיקה, ומצד שני הם לא מקבלים את המענקים. מה זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. אגרת פיקוח משולמת, ומענק לא מקבלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רק המקל? איפה הגזר? מדובר כאן ש-60% מהילדים שלנו הולכים למעונות הפרטיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בואו נגיד שאם נוריד כמה שלא הולכים אז בסדר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני ממשרד האוצר. אפשר לחדד את הסוגיה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וואי, זה כבר לא טוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה טוב, זה טוב. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כפי שקראנו היום גם בחוק וגם ברגולציות של המשרדים חינוך ומשרד העבודה יש רבדים שונים של חקיקה. יש הרובד הבסיסי שהוא הרישיון שלו מחויבות כלל המסגרות, ויש הרובד הנוסף שהוא מסגרות הסמל. מסגרת שמעוניינת במסגרת סמל לוקחת על עצמה חבויות נוספות, אילוצים ותנאים נוספים שבהם היא נדרשת לעמוד, והיא גם מקבלת זכויות נוספות: זכות לממש את הסבסוד, וזכויות נוספות שחלקן קבועות וחלקן לא קבועות וקורות מעת לעת. כל מעון פרטי יכול לבחור לעמוד בשכבה הרגולטורית הנוספת, להיות מעון סמל ולעמוד בחבויות הנוספות וגם להיות זכאי לזכויות הנוספות. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> רק להבהיר שהחבויות הנוספות, פירושן מבנים יותר בטיחותיים - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מה זה יותר בטיחותיים? - - - << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> קרן, אני לא אומרת את זה כי אני רוצה להרגיש ששם הרבה יותר בטיחותי. אני רוצה להגיד שעם כל מה שמוטל לגנים הפרטיים זה הולך ונעשה מאוד קרוב. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אחדד. החידוד של היועצת המשפטית הוא חשוב מאוד. אפשר לקרוא לזה שתי רגליים עיקריות: הרגל הראשונה, כפי שהיועצת אמרה, היא הרגל הרגולטורית הבטיחותית וכל החבויות ששייכים לעולם התוכן הזה; והרגל הנוספת זה עבודה תחת מחיר מפוקח, שלפיו יש מחיר גג שניתן לגבות מהורי הילדים ואי אפשר לגבות מעבר לו. לכן גם יש עוגת תקציב מוגדרת מראש שלא ניתנת לשיקול דעת של בעל הארגון או בעל המעון, אלא מוכתבת על-ידי המחיר המפוקח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה שאתה אומר להם שאם הם רוצים לעלות מדרגה ולהיות במעונות הסמל - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> האירוע הזה לא חסום בפני אף אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא חסום אבל אתה בא להגדיל את העוגה התקציבית. מחר כל 73% נכנסים כסמל – אתה יודע לעזור להם? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אתה מכיר את הנושא שנים רבות, ובוודאי אתה יודע טוב לפחות כמוני, אם לא יותר טוב. הסבסוד הוא להורה ולא למסגרות. לכן אותם הורים שמממשים את הסבסוד יוכלו לבחור לממש אותו במסגרת X ולא במסגרת Y. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה - - - הפרטיים? הרי מה הסיפור של הגנים הפרטיים – מכיוון שאין לך מספיק מענה במעונות הסמל; כי כל הורה שיכול ללכת למעון סמל יעדיף ללכת ולקבל שם את הסבסוד או שזה מתחת לבית שלו ויותר נוח לו. נגיד שרק 50% מהגנים הפרטיים יגידו שהם רוצים להתקדם ולהיות מעון סמל והם ייקחו את כל הרגולציה – האם אתה יודע לטפל בכל הילדים האלה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מה שמגדיר את היקף הסבסוד הוא תנאי מבחן התמיכה של הסבסוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אוטומטית יהיו לך יותר כאלה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתה לא מגדיר - - -לתמיכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוודאי. אני מכיר היום הורים ששמים את הילד שלהם במעון פרטי בלית ברירה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלית ברירה כי אין להם מקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם הוא היה במעון רגיל של סמל הוא היה מקבל סבסוד. זה נתון שאתה מסכים איתי? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שמה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאם יש 50,000 ילדים שמתוכם 15,000 נמצאים בגני סמל, ויש עוד 35,000 ילדים שלא נמצאים בגני סמל אלא בגנים פרטיים או במשפחתונים, ומתוכם יש לפחות 20,000 שאם היה להם מעון מסובסד של סמל היו צריכים לסבסד אותם. הם היו מגישים תבחינים והכול. אתה ערוך לזה תקציבית? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש היום פעוטות משני סוגים: כפי שאתה אומר פעוטות שהיו בוועדות קבלה ולא היו מהזוכים בסדר קבלת הילד, ולכן אולי לא היו במסגרת שהם רצו; מצד שני יש לנו גם ילדים שנמצאים במעונות סמ"ל ולא זכאים לסבסוד – גם זה קיים בשיעור לא מבוטל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור. אני מכיר את זה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לכן שני הדברים האלה קיימים, ואנחנו לוקחים את כולם בחשבון. כשאנחנו מתקצבים את הדבר הזה אנחנו לוקחים הכול בחשבון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה לא עונה על השאלה שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מחר בבוקר קרן והשותפים שלה מחליטים שכולם עוברים למעונות סמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכנסים לך עוד 30,000 ילדים ומתוכם 20,000 צריכים לקבל זכאות. אתה יודע מה לעשות? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> הוא יצליח לגייס מענק התמדה לעוד 40,000 מטפלות? וגם איפה פוגשת המטפלת ברמת המוטיבציה - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קודם כול שיהיה מענק התמדה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כן, אבל איפה פוגשת המטפלת אם הילד זכאי לדרגה או לא? מצוקת כוח האדם שלנו – איפה זה פוגש את המטפלת? היא לא עומדת במבחני הדרישה או הסבסוד. המטפלת שמגיעה לגן ומגיעה לתת את השירות זה לא משנה אם המבנה או המערכת היא כזאת או אחרת. משנה לה מוטיבציה, מורל, רצון לתת לילד את המקסימום שלה. היא נמצאת בשוק שהיא מסתכלת – היא רואה את זאת שעומדת מולה והיא לא בשוויון הזדמנויות. אנחנו צריכים לחשוב מה קורה למי שנוגע בילד. זה שיעשו להורים מבחני דרגה וכדומה, בסדר, אני מבינה את התמיכה בציבור, ועדיין אני מאמינה שיהיו מסגרות פרטיות גם אם לכולם יתאפשר מסלול ירוק או סמל. אבל אנחנו רוצים את הראייה הכוללת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על הכול. אני מדבר עם משרד האוצר אם יש לו מענה תקציבי לכול. זה מצד אחד סבסוד, מצד אחד מענה למטפלות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> הקלה למנהלי המעון שיוכלו - - - את הילד, פטור מארנונה, הקלה במיסוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אני שואל אותך את זה כי אתה אמרת שכל אחד ממעון פרטי רוצה להיות סמל. זאת אמירה, סליחה שאני אומר, חלולה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אסביר לך למה היא לא חלולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר לך למה היא חלולה ותסביר לי למה היא לא חלולה. היא חלולה כי אם כולם באים היום אין לך המענה התקציבי להכול – לסבסוד, למטפלות, למענקים – אין לכם. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כשאנחנו בונים את מגמות התקצוב לשנים הבאות אנחנו עושים את זה על בסיס מגמות קיימות כאומדנים והערכות שלנו למה שיהיה. מה שאתה מעלה תקף לכל שינוי שקיים במציאות. אני אתן דוגמה מעולמות דומים, גם מעולמות המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך: אם מחר בבוקר כל הילדים עוברים ממוכר שאינו רשמי לרשמי גם זה מטיל תקצוב משמעותי בגלל תקצוב שונה בין שתי המערכות האלה. כלומר כל תקצוב במצב הקיים בכל המערכות מצריך היערכות מסוימת. זה לא מוריד מהעובדה שהיום האירוע הזה אינו חסום בפני אף אחד, הוא פתוח בפני כולם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל תתקצבו את זה כחינוך, לא כרווחה; לא כמצוקה, אלא כשוויון הזדמנויות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו לא מגבילים אותו ולא חוסמים אותו בפני אף אחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוליה לוי, מדריכות פדגוגיות לגיל הרך, בבקשה. << אורח >> יוליה לוי: << אורח >> נעים מאוד, שמי יוליה לוי, אני נציגה של מדריכות פדגוגיות חינוכיות. אני עובדת בתחום של חינוך לגיל הרך 21 שנה. עם כל הקשיים ועם כל האתגרים אני מאוד אוהבת את התחום. כל המדריכות, כל מי שעובד בתחום הגיל הרך מסור מאוד. אני אקרא ברשותכם: אני נציגת מדריכות פדגוגיות במעונות יום. בישראל פועלים כיום בערך 7,000 מעונות מוכרים ועוד כ-2,000 מעונות נוספים שאינם נמצאים תחת פיקוח של משרד החינוך. זאת אומרת יודעים שהם קיימים אבל לא כולם או לא יודעים שהם קיימים. בכלל המעונות הללו עובדות כיום כ-300 מדריכות פדגוגיות אשר פועלות בשטח באופן רציף, תומכות בצוותים החינוכיים, מתווכות בין השטח לבין משרד החינוך דרך פיקוח או כל מיני מפגשים שמתקיימים ברמה המקצועית ביותר. לאחרונה קיבלנו נוהל גפ"ן חדש שמדבר על צמצום - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוליה, אני אעצור אותך, ברשותך. כי זמן הוועדה יקר, והוועדה מודעת לתופעה הזאת. אני אחדש לך. קודם כול, זה לא קשור להצעת החוק אבל אם הנושא לא היה בטיפול הייתי נותן לך להמשיך להסביר. הבעיה סודרה, לשכת השר נתנה הנחיה ברורה, ואנחנו חוזרים לנוהל 25 כפי שהיה. לכן כל שאר הדברים לא רלוונטיים להמשך. אני רק אתן לך לברך על ההקפאה של הנוהל. << אורח >> יוליה לוי: << אורח >> קודם כול, אני מברכת, אבל אני רוצה לציין דבר מאוד חשוב לנו – כי אני מדברת בשם המדריכות – חשובה לנו השותפות וההשתתפות בכל הוועדות של הגיל הרך כי אנחנו חלק מאוד חשוב בשטח, ואנחנו נמצאות בשטח כל יום וכל היום. אז תודה רבה ונשמח להיות חלק משמעותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני יומיים הגיעה אליי משלחת והייתה שיחה עם הגורמים המקצועיים ועם הלשכה, וכרגע חזרנו לנוהל 25. << אורח >> יוליה לוי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יניב בר אור נמצא בזום, בבקשה. אתם יכולים להודיע ל-10 מעונות שביטלתם ואתם ממשיכים לעבוד - - - בבקשה, יניב. לא שומעים. ננסה לחזור אליך בהמשך. טובה סיוון, מנהלת הגיל הרך בנעמ"ת גם נמצאת בזום. תנסו להעלות אותה. לא שומעים. יש בעיה בזום. תנסו לסדר את זה ונחזיר את האנשים בזום בהמשך. איילת קציר, תנועת מובילי החינוך, בבקשה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אם להיות כנים ואם מנקים את כל הדברים האחרים יש שני דברים שמונחים על השולחן: כסף ופוליטיקה. אנחנו נמצאים בהזדמנות היסטורית להיפוך הפירמידה ואסור לנו לתת לדברים האלה לדחוק את ההזדמנות הזאת ולא להיטיב עם הילדים. כמו שכתבנו בנייר העמדה שהוגש לוועדה בישיבות קודמות אנחנו לא מעלים על דעתנו להקים גוף כמו מינהל הגיל הרך בכל משרד ממשלתי אחר לבד ממשרד החינוך. משרד החינוך הוא מי שאמון על הידע המקצועי, על הניסיון המקצועי; הוא אמון על החינוך, על הרישום, על התקצוב. אם מינהל חינוך יקום במשרד החינוך זה מה שיקרה. יהיו תהליכי עבודה הרבה יותר מסודרים גם לקהילה, גם להורים, גם לצוותי החינוך. צריך לעשות סדר אחת ולתמיד, ואסור לנו לפספס את ההזדמנות הזאת. יותר מזה אם נחשוב כמה צעדים קדימה בניגוד לחוקים אחרים שעלו פה בעבר המינהל גם יאפשר לאמץ את דוח ועדת שפירא על כל מה שמשתמע – גם בטיפול, גם בחינוך, גם בשילוב של הילדים האלה. כידוע, כשהילדים האלה משולבים כמו שאנחנו רוצים שיהיו, בתוך הקהילה, זה נוגע בכלל הילדים, גם אלה שלא זכאים לשילוב ונמצאים במערכת הרגילה. הקמה של מינהל כזה תביא רווחה לחיי הילדים במערכת החינוך. אסור לוועדה הזאת להתעלם מזה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אבל את יודעת שתקציב של מינהל יהיה תלוי בתקציב משרד החינוך, כמו שאנחנו שומעים שיש קיצוצים בגיל הרך כי הוא לא סעיף נפרד אלא חלק מתקציב משרד החינוך. נציג משרד האוצר אמר לנו, אני לא מתערב, השר מחליט לקצץ יותר בגיל הרך – זה התקציב שלו. כאן מוצעת רשות - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה נכון גם אם זה היה סעיף נפרד. זה נכון בכל סעיף בתקציב המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא נכון. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> השיקול הוא של השר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> גם אם זה היה בסעיף 20 או בסעיף אחר היה שר אחראי, וזה נתון לשיקול הדעת של השר. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בסוף הממשלה סוברנית להחליט על סדר עדיפויות, וככה זה עובד. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> האוצר דורש את הקיצוץ וזה באמת נתון לשיקול הדעת של שר החינוך. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> כשהסעיף נפרד לחלוטין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לצורך העניין - - - אם יקוצץ תקציב ממשרד הפנים אני לא מקצץ אוטומטית ויכול להגיד שאני לוקח את חלק הארי של הקיצוץ ומטיל אותו על רשות האוכלוסין. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שר הפנים סוברני לשנות את חלוקת המשאבים בין המשרדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא לא יכול לקחת את הפלאט ולהגיד שאת רוב הפלאט או את חלק הארי ממנו הוא מטיל על רשות האוכלוסין כי אחרת הוא לא יכול להתנהל. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הוא יכול, הוא יכול. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> מה המשמעות של הסעיפים התקציביים הנפרדים? << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> בדיוק, מה זה הדבר הזה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה אירוע טכני, זה לא אירוע מהותי. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> זה לא יכול להיות אירוע טכני. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> על התקציב רבו איתנו באוצר שלא יהיה סעיף כזה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אז יכול להיות שעל סעיף כזה צריך עוד להמשיך לדבר. אבל נכון להיום זה נתון לשיקול דעת של כל שר. בפני הוועדה הזאת, בפני אנשים שמסורים פה כל כך לתהליך – אני מייצגת תנועה אזרחית שמדברת על חיזוק מערכת החינוך הציבורית בישראל כי ככה אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לקחת אחריות על החינוך לילדי המדינה; ואני יושבת לצד אנשים שפועלים לטובת ארגונים פרטיים. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> ואת תומכת בהרחבת הסמכות גם לתחומים של רווחה, התפתחות ילד? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בוודאי. כל הנושאים האלה גם אם שר החינוך רוצה או לא רוצה בהם חייבים להיות במשרד החינוך. הוא דיבר פה קודם על סבסוד – גם בגני הילדים בקשות לסבסוד מוגשות דרך הרשות. התהליכים הם הרבה יותר פשוטים; יש יותר בקרה. אני רציתי קודם לחזק את פארס – אני כמפקחת על גני הילדים בתוך משרד החינוך כשרצינו לקדם רישום בתוך מוסד מסוים התערבתי כמפקחת כדי לעודד את הרישום כדי שלא ייפלו כיתות וכדי שילדים יקבלו את המענים שלהם. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אבל כרגע אין כוונה שהתחומים האלה יעברו למינהל. אין כוונה שמשרד החינוך ינהל את הסבסוד למעונות הסמל. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת ומציעה, ואני אשמח גם לשבת בפגישה אישית ולפתח את זה. אבל העניין הוא שאם אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזאת, וזאת באמת הזדמנות היסטורית. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי ללמוד את נושא הגיל הרך עוד לפני 30 שנה כשדיברו על היפוך הפירמידה. וכששאלו אותי למה אני בוחרת בגיל הרך אמרתי שאנשים טובים צריכים לגיל הרך כדי לעשות את היפוך הפירמידה שמדברים עליה כל כך הרבה שנים. כי, בואי, אין לי לוק של גננת. בסדר? אנחנו נסכים על זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה זה לוק של גננת? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> מה זה לוק של גננת? אני אסביר. תמיד אמרו לי המפקחות שלי במשרד החינוך שאני לא נראית גננת רכה, אלא נראית רצינית מאוד ולפעמים אפילו סופר אסרטיבית. אז אני אומרת, אנשים מכל המינים ומכל הגוונים נכנסים לתחום הזה. אנשים מדברים על היפוך פירמידה כל כך הרבה שנים. הגיע הזמן לעשות את זה, ואנחנו נמצאים בהזדמנות היסטורית. כשאנחנו מדברים על הילדים שלנו, כל מה שקשור לרווחה שלהם – חינוך מיוחד או חינוך רגיל שאפשר לנהל הרבה דיונים מה זה חינוך רגיל – יש כל כך הרבה צרכים מיוחדים שלא נמצאים בחינוך המיוחד במערכת החינוך שצוותי החינוך צריכים להתמודד איתם; אבל ברגע שזה נמצא במקום מקצועי אחד שיש לו גם הניסיון והידע המקצועיים להקים מינהלים כאלה זה נשמע הרבה יותר טוב. זאת גם הזדמנות מצוינת בשבילנו להוציא את הפוליטיקה מהחינוך. באמת – להיטיב עם הילדים ולהיטיב עם המדינה כי מערכת חינוך חזקה זה החוסן של החברה שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להבהיר למה שהיועצת המשפטית האירה את עיני – לא מדובר בהצעת חוק פוליטית, שיהיה ברור לכולם. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> היא הפכה להיות כזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא. אני רוצה לראות שינוי. לא מעניין אותי אם יקראו לזה מינהלת, מינהל, רשות, רשות במשרד העבודה ובמשרד הרווחה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> חבר הכנסת טייב, אנחנו דיברנו על זה גם בשיחה פרטית וגם פה. כשמבקשים להקים מינהל כזה בתוך משרד העבודה אני לא יכולה שלא לחשוד כתנועה בחברה האזרחית שמדובר בעוד צינור להעברת כסף כעוקף מעונות יום או כל מיני כאלה. להפך – חובת ההוכחה עליכם לוותר על ההצעה הזאת ולעשות את זה במשרד החינוך. זה מאוד פשוט. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> בהצעה אני הצעתי עקרונות חדשים שהמציעים ויושב-ראש הוועדה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח להגיד כמה מילים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני למדתי במערכת חינוך שלימדה אותי לשאול שאלות ולהטיל ספק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אחרי התייעצות עם הייעוץ המשפטי, עם המשרדי ועם משרד החינוך אנחנו אמרנו שאנחנו פתוחים להכול. זה שהצעת החוק במקורה נכתבה במשרד העבודה, אמרנו שאנחנו נוטים לשם בגלל מה שנאמר על-ידי שלום נגר. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל, אדוני, אמרתם בעקרונות עכשיו שאתם עדיין רוצים להשאיר את זה בזרוע העבודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אני אמרתי שבגלל מה שאמר שלום בפגישה ובגלל הנושא של הסבסוד וכל נושא הבירוקרטיה – כי משרד החינוך אומר לי שהוא לא מוכן לקחת על עצמו את הסבסוד – אז אני אומר שאני פתוח. לא קבעתי יתדות, אין מסמרים בהצעת החוק, אנחנו פתוחים להכול. ומי שמכיר אותי ברוב הצעות החוק אני מקבל את עמדת האופוזיציה. סימון שהוא חבר קבוע בוועדה יודע. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני מציעה לעשות את ההקבלה הזאת לגני הילדים – איך נעשה הסבסוד בתוך גני הילדים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איילת, אני רוצה לשאול אותך שאלה כי התחברתי לכל מה שאמרת. מכל מה שכתוב בהצעה הזאת הנקודה היחידה שמציקה ומפריעה זה שזה לא תחת משרד החינוך? העלית נושאים ואני רוצה להבין. הכול טוב ויפה לבד מזה שזה לא יושב תחת החינוך? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> ההצעה הראשונית להקים מינהל כזה בתוך משרד העבודה זה להקים משהו בחטא. יש בזה גם אמירה לציבור - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה כבר לא תאגיד. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה לא עניין של תאגיד. דרך אגב, ברגע שמקימים מינהל כזה הבקשה שלנו כתנועת מובילי חינוך היא להקים אותה מגיל לידה עד גיל 6. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> נאמר כאן שזאת נקודה לדיון. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> ברור, ברור. אנחנו לא מעלים את זה כטענות, אנחנו מעלים את זה כשיח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מודיע לכם: הצעת החוק הזאת לא פוליטית. כל הצעה שתעלה פה על-ידי האופוזיציה והקואליציה, משרדי הממשלה והגורמים החברתיים אני מקבל בברכה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> פה כולנו קואליציה – קואליציה של הגיל הרך. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> לדעתי, ההיפוך של הפירמידה התחיל לקבל גוף ומקום כשחוק הפיקוח עבר ב-2018. אני הייתי היועצת המשפטית של הוועדה לזכויות הילד ב-2010 כשעוד הוגשו הצעות החוק הפרטיות בנושא הזה, ואז רק היה חלום שזה גם יעבור למשרד החינוך. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> החלום הזה קרה, אז מה עכשיו? << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אבל מאחר שהצעת החוק הפרטית הזאת נכתבה טרום החוק ואפילו טרום חוק המועצה לגיל הרך, יש דברים שנכנסו שנראים כמו רצון לקחת חזרה סמכויות. אבל זה לא כך. כי המציעים מבינים שהחקיקה הקיימת טובה, והם רוצים לשלב אותה, כולל את המועצה לגיל הרך, בתוך עבודת רשות נפרדת - רשות פנים ממשלתית שתוקם, דוגמת רשות המים, הרשות לביטחון קהילתי, הרשות למאבק בעוני – רשויות שהוקמו לנושא מסוים שהן פנים ממשלתיות, הן ממלכתיות. זה הכיוון עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז זה צריך להיות במשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> העמדה נשמע. אני לא פסלתי את זה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, ראשית אני אפתח ואומר שתחום הגיל הרך מאוד קרוב ללבי. אני גם נכנסתי לכנסת כשהבן הקטן שלי אראל ציון עדיין היה במעון. אנחנו חווים את זה, זה שלנו. בשנה שעברה יחד עם הרבה ארגונים כאן קיימנו גם את האירוע הגדול באולם הכי גדול של הכנסת עבור הגיל הרך, וגם קיימנו אותו אופוזיציה-קואליציה מתוך הבנה שזה סיפור לאומי שחייב לקחת אליו את כל השותפים ולתכלל אותו יחד. היה גם כנס מאוד חשוב שבו שר החינוך הבטיח 200 מיליון שקלים להכשרות שבסוף לא הביאו אותם וקיצצו אותם בסדרי עדיפות מאוד מעוותים. אני אגיד באופן בוטה – תחום הגיל הרך לא קרוב ללבה של הממשלה הזאת כי היא לא פועלת עבורו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא הממשלה, כן? אני מפקח עליה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה ויתר חברי הקואליציה יודעים ללחוץ על דברים כשאתם רוצים. 200 שקלים הללו היו צריכים להיות מוחזרים. אנחנו בירכנו עליהם, אנחנו נאבקנו עליהם והם לא הוחזרו. אז כל הסימפוזיון על תחום הגיל הרך – כמה הוא יקר והחוק הזה נקי – אני קודם כול רוצה לשים אותו בסימן שאלה. אני רוצה לחזור לנושא רשות ממלכתית, רשות העוני. החוק הזה הוא גם חוק שלי שעבר, הרשות למאבק בעוני, אלא שהוא עוות בדרך בצורה כואבת מאוד. לכן כשהסרנו את החתימה מחוק הרשות לגיל הרך עשינו זאת כי הבנו ששוב עושים סיבוב ולוקחים תחום חשוב, ערכי - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל למה לא דיברתם לפני שהסרתם? - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אסביר, אני רק רוצה לומר משהו. מעבר לזה אני יודעת שההתנהלות מולך לא תהיה כמו שהייתה מול חבר הכנסת אייכלר שלא איפשר לי, מגישת החוק, לנמק שבע הסתייגויות מהותיות – לא פיליבסטר, אלא לנסות לתקן קצת ממה שעיוותו בחוק שלי של הרשות למאבק בעוני. ופה נכווינו אפילו לא בצוננין, נכווינו יותר מידי כדי שניתן כאן עניין. אבל כשאתם רוצים להקים רשות כזאת ושמים אותה תחת משרד העבודה בתוך הקונסטלציה הלאומית הקיימת של ניסיון לאפשר העברת מבחנים להנחות במעונות היום כך שגם אברכים שאינם עובדים ואינם משרתים בצה"ל יוכלו לקבל סבסוד – שר העבודה, שיצא ותכף יחזור, אבל אני שמה אותו כיואב בן צור, שר העבודה - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה זה קשור להצעת החוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החשש הגדול שלנו שאנחנו רוצים להבין איך מבטיחים שזה לא קורה, שמשתמשים ברשות – ששוב, היינו חתומים על זה, אין פה עניין קטגורי נגד – אנחנו רוצים לדעת לא מכיוון שמבטיחים פה ולא לפרוטוקול ולא מכיוון שכולם מיתממים, אלא בסעיפים ברורים, באתי לברך ויצאתי מקלל לא יעבור ככה. אני רוצה להגיד את זה חד משמעית; לא להשתמש במשבר האקוטי בגיל הרך כדי לעשות פה כל מיני קומבינות. שר העבודה הזה עיכב – וכולכם יודעים – את המבחנים להנחות במעונות מאז תחילת כהונתו. כל פעם מחדש זה קורה, בכל סבב. אני מקבלת את פניות הציבור מאימהות יחידניות; אנחנו מקבלים את כל פניות הציבור של מי שלא יודעים לשלם. אל תגידו לנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם אנחנו מקבלים פניות ציבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז חבל שלא אכפת לך. כי עובדה שהוא ממשיך ככה. אם אתה מקבל גם את פניות הציבור האלה ועדיין עולם כמנהגו נוהג הבעיה אצלך, יוסי. אני רוצה לדעת, נירה, כי החוק לרשות המאבק בעוני - - << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> - - - זאת לא המלצה של הלשכה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - היא לא רשות ממלכתית כמו שעשו אותה. החוק הזה היה חוק יפה, ראוי, הוציאו ממנו דברים. אייכלר עשה בו מה שהוא רוצה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אני התייחסתי רק למבנה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכנסת עשתה בו יותר abuse מאשר השר. הוא עבר ולי נחמץ הלב. חוק הרשות פה יכול לעבור באותה צורה אם אנחנו לא נוודא שזאת תהיה רשות עצמאית בלי קומבינות פוליטיות ובלי שום פתח. אם אתה אומר שאתה מתחייב שכל מה שמתיימר להיות פתח לקומבינה יטופל בהסכמת קואליציה-אופוזיציה – אני איתך. אתה יודע שעשינו פה דברים גדולים; עשינו פה דברים גדולים עם משרתי המילואים במלחמה; עשינו פה דברים גדולים עם הספריות הציבוריות. בוועדת החינוך – אני אומרת את זה באון ברור: אפשר לעשות הסכמות מקיר לקיר. גם בתוך הכאוס הלאומי העברנו פה חוקים, ואמרנו תודה אחד לשני – זה קרה פה. אני רוצה להגיד – פה אל תשימו מילים יפות, זה לא מחפה. אם הדברים פה לא יבוטחו סעיף-סעיף, כל פרצה, זאת פרצה שקוראת לגנב. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> את אומרת שהפרצה היא שזה במשרד העבודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, ברור. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אז את בעצם אומרת - - - וזה יהיה תחת שר החינוך – אני מנסה להבין למה יצאתם - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מור, אני אומרת חד משמעית ואני ברורה: אם כולנו נרגיש שהחוק הזה חוזר להיות מהסיבה המקורית שבגלל חתמנו עליו כולנו יחד – אני רוצה, זה תחום שמאוד קרוב ללבי. אבל אני לא רוצה שבגלל שהתחום קרוב ללבי אני אעשה פה עוול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל העקרונות - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל תגיד לי "עקרונות". עקרונות זה לא מעניין, סעיפי חוק זה מעניין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה, שנייה, העקרונות שאני הגעתי אליהם כרגע עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ועם חלק מהמשרדים - - << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> הייעוץ המשפטי לא קובע תחת איזה שר זה יהיה, אני חייבת להגיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> - - - אני בכלל הצעתי שזה יהיה במשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעמה, עכשיו אני מדבר. נעמה, תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - בסוף משרד החינוך הוא המשרד לדברים האלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, תודה. אני רק אגיד: העקרונות שהגעתי אליהם עם הייעוץ המשפטי ועם כלל המציעים לא גרועים יותר ממה שהיה בהצעת החוק המקורית שאתם חתומים עליה. אז אל תגידו לנו שפתאום התברר שיש שינויים. אנחנו לא שינינו את הצעת החוק. הצעת החוק שאתם חתמתם עליה זאת הצעת חוק שיושבת תחת משרד העבודה והרווחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יוסי, אתה צודק, ההערה שלך נכונה, אלא שדברים השתנו בשלוש השנים מאז שחתמנו על זה. הכול פה השתנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעמה, אנחנו לא מנהלים דו-שיח - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שקרה עם רשות העוני זה כוויה עליי, על כולנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - אמרת את אשר על לבך. הדברים נרשמו. תודה רבה. יפעת סלע, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא מתחייב שהכול יהיה בהסכמה כמו שצריך. אתה אומר שיישארו פרצות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אומר משהו מאוד פשוט כפי שאני אומר בכל הצעת החוק: אני עושה את מירב יכולתי כדי להגיע להסכמות רחבות, ומי שנמצא בוועדה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל מבחנים להנחות במעונות יישארו בני ערובה. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אבל אמרנו שמוציאים את הפוליטיקה מהחינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא הכנסתי פוליטיקה, אני דיברתי מקצועית בלבד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הכנסתי את הקומבינות שלכם, אני הכנסתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי שהכניס את הפוליטיקה כרגע זאת נעמה ולא אני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני, אני הכנסתי את הכוונות שלכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חוזר ואומר: הצעת החוק הזאת היא לא פוליטית. אם יש מישהו שרוצה לעשות באז בבייס ולהפוך את הצעת החוק לפוליטית הכול טוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו היינו חתומים על ההצעה הזאת, לא היינו נגד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם כבר לא חתומים על ההצעה הזאת, ואתם גם לא תהיו חתומים על ההצעה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי שלא, כי אנחנו רואים את הקומבינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - במעונות, והנה, אתה כבר ישר לא רוצה הסכמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא אמרתי שאני לא רוצה הסכמות, אל תכניסי לי לפה דברים שלא אמרתי. אמרתי שאני אעשה את מרב יכולתי להגיע להסכמות רחבות כי אני חושב שזה חשוב. חשוב להגיע להסכמות רחבות, ועשינו את זה בספריות ובאנשי המילואים. אני האחרון שאפשר לחשוד בו שאני מנסה לעשות קומבינות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל על חשבון מי הסכמות רחבות? זה תמיד על חשבון הילדים בסוף, כמו להוסיף עוד 15%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חוזר ואומר: אנחנו נגיע להסכמות רחבות עד כמה שניתן, ואני אעשה הכול כדי להגיע להסכמות רחבות. עשינו את זה במספר הצעות חוק וגם בהצעה הזאת ננסה להגיע לשם. ואף אחד לא יאיים עליי – זה יהיה, לא יהיה, תתחייב, לא תתחייב. אני לא חייב לאופוזיציה שום דבר, ובוודאי לא לנעמה לזימי, עם כל הכבוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יוסי, אנחנו לא בריב, אנחנו לא ברע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא אמרתי רע. את הכנסת פוליטיקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הייתי רוצה שזה יהיה תחת - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - - << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל היא הכניסה שאלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הזמן שלך נגמר. יפעת סלע, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו בדיון בכנסת, יש פה פוליטיקה. רק לומר – פה נקבעים הדברים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעמה, הדברים נשמעו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא דבר שלילי, יכול להיות גם חיובי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זהו, סגרנו את הסוגריים בעניין הפוליטי. אני רוצה לחזור לעניין המקצועי. יפעת סלע, בבקשה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> רק נקודה קצרה: ועדת שרים לחקיקה בשם הממשלה - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרתי את זה בתחילת הדיון. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אז אני רוצה לחדד את זה גם לחברת הכנסת לזימי. ועדת השרים לחקיקה דיברה על כך שהתמיכה הממשלתית תהיה בתנאי שהרשות הזאת יושבת תחת משרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני רוצה להעיר גם על נקודה נוספת שדיברה עליה חברת הכנסת, כשמדברים על רשות עצמאית יש פה בעיה. אני לא יודעת למה חברת הכנסת התייחסה, אבל אם חברת הכנסת מדברת על כך שהרשות תהיה עצמאית במובן שהפיקוח לא יהיה נתון יותר תחת משרד החינוך זאת בעיה משמעותית. אני מניחה שלא התכוונת לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. ברשות העוני שמנו בסוף מי המנגנון האחראי שגם ממנה. את הדברים האלה אפשר להסדיר בעבודה. זאת העבודה הסיזיפית בתוך ועדה שעושים כמו שצריך. אבל גם ברשות עצמאית אפשר לייצר מצב שבו הכול מוגדר ולא מייצר פרצה לגנב. זה לא קרה בחוק לרשות העוני. לצערי, השאירו פרצות מכוונות לכל מיני קומבינטורים, וזה נורא. לא עושים את זה לאוכלוסיות עניות ולא על התחום הזה של הגיל הרך שהוא מאוד קשה. אפשר לקחת את החוק הזה, לשמור גם על עצמאות וגם לדעת שהעצמאות הזאת מפוקחת, שיש לה תבחינים ברורים שאי אפשר להפוך לקומבינה. זה אינטרס של כולנו כי בסוף זה גם כסף ציבורי, רבותיי. יש פה גם אינטרס ציבורי. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סליחה רגע. יש היגיון שרשות העוני נמצאת ברווחה. כל הדיון שאנחנו מדברים עכשיו – בסוף אנחנו רוצים אנשי מקצוע. יש פה עניין מקצועי. מי שיטפל בילדים ובנכדים שלנו זה אנשי מקצוע. אני יושב פה שעה ומנסה להבין מאיפה הגיע הרעיון שנושא כל כך מקצועי יישב תחת משרד שאין לו שום קשר מקצועי, קודם כול, לנושא גידול הילדים שלנו. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> פוליטיקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אני אגיד. הנוסח שנלקח בהתחלה להצעת החוק הוא נוסח שקיים, כמו שאמר הייעוץ המשפטי, ב-2017 עוד לפני שהעבירו את הסמכויות של הגיל הרך למשרד החינוך. זה, קודם כול, בעניין ההיסטורי. לכן זה הוגש ככה. לאחר מעשה כשהתחלנו לדבר דיברנו על עקרונות שבגללם אנחנו חושבים שזה יעבור למשרד העבודה זה בגלל נושא הסבסוד שמשרד החינוך לא מוכן לקחת על עצמו. לכן שאלתי את משרד החינוך האם אתם מוכנים לתכלל את הכול, לקחת גם את הסבסוד, גם את הבעיות של הרווחה, גם בעיות שיש במשרד הבריאות, כן או לא? זה מה ששאלתי את המשרד ואני עדיין לא מקבל תשובה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל, יוסי, אפשר להציע הצעה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אתה אומר שאם משרד החינוך ייקח את נושא הסבסוד - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות שכן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - אז נוכל להעביר את נושא החינוך. איפה הבעיה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להציע הצעה: אם משרד החינוך הוא גורם העל שיכול לתכלל את הדבר הזה ולקחת את האחריות – יש פה נטייה היסטורית שכל משרד הוא בפני עצמו, אבל אין סיבה לנהוג ככה היום כי יש הרבה תחומים משיקים בסוף – שגם משרד הרווחה והעבודה יהיו בעלי משקל בתוך הרשות. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> ברור, הם יהיו במועצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שאני אומרת – כמו שעשינו, אגב, ברשות העוני בהקשר הזה שזה מה שהיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעמה, לא היית בתחילת הדיון. כשהצגנו את העקרונות אמרנו שאותם משרדי ממשלה ואותם ארגונים יהיו חלק מהמועצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אין סיבה שזה יהיה במשרד החינוך, אם ככה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרתי שיש בעיה עם נושא הסבסוד שאנחנו צריכים לפתור. לא קבעתי יתדות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אוקיי. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אחת המטרות של החקיקה היא שהנושא לא יהיה מבוזר בין כמה משרדי הממשלה; זה אחד הגורמים המרכזיים של הבעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אם כבר אפשר להעביר גם את המשפחתונים לחינוך? זאת גם הצעת חוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה גם - - - גם שם זאת בעיה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> לא רק זה. יש גם טענה שהגיל הרך צריך לכלול גם נושאים נוספים כמו התפתחות הילד וטיפות חלב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה, משרד החינוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לקבל מכם תשובה, משרד החינוך? לטענת היושב-ראש, משרד החינוך לא מוכן לקחת על עצמו את נושא הסבסוד. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אתייחס. אני ממשרד האוצר, ומשרד החינוך גם יכול להתייחס, כמובן. הרציונל של מבחן התמיכה לסבסוד שכר הלימוד במעונות היום כיום הוא עידוד תעסוקת הורים. זה כתוב שם. עידוד תעסוקת הורים נמצא בתחום האחריות והסמכות המקצועית של משרד העבודה; ובדיוק כפי שדיבר חבר הכנסת על הצורך באנשי מקצוע שעוסקים בתחומים שהם בעלי ידע להם, למשרד החינוך יש ידע פדגוגי, יש לו ידע לעניין פיקוח – יש לו המון ידע בכל התחומים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל שמענו את פארס אומר שבנושא הרישום יש בעיה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני כרגע לא מדבר על הרישום. משרד החינוך הוא הגורם עם הידע המקצועי למגוון רחב מאוד של תחומים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מבחינתך נכון שהרישום יעבור למשרד החינוך? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> צריך להעמיק בזה, אני לא רוצה להגיד את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפעת סלע, בבקשה. << אורח >> יפעת סלע: << אורח >> אני ישבתי פה בהקשבה. דבר ראשון אני רוצה להתחיל באור ולהגיד שבמשך שנה וחצי התנהל פה דיון מאוד ענייני. וגם לגיטימי, כמובן, שיש פה חלק פוליטי כי כפי שנאמר זוהי כנסת ישראל. אני יושבת-ראש תנועת "אמונה" שגם מפעילה מעונות סמל, אבל אני רוצה לדבר בשם כל פורום המעונות: נעמ"ת, ויצ"ו, נאות מרגלית ובית יעקב, ולהגיד שבעניין הזה אני מסכימה – פה אין קואליציה ואין אופוזיציה – כולנו קואליציה של הגיל הרך בישראל. אני רוצה להגיד שלוש נקודות: א', תודה רבה למשרד החינוך, גם לאינה וגם לפארס. אני יודעת שהנושא הזה הוא בלבכם והכנתם את כל התשתית האפשרית: את החינוך, את הפדגוגיה, את הבניינים, את ההכשרות. הכול סבבה – אבל הקיץ של אביה. למה? כי בסופו של דבר אנחנו לא מצליחים למלא את המעונות. אני לא באה בתלונה אלא פשוט אומרת שהמציאות היא שכרגע – ויש ויכוח על המספר – עשרות אלפי ילדים, כ-40,000 ילדים יכולים מחר בבוקר להיכנס למעונות הסמל, אבל הם נמצאים בבתים שלהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה? << אורח >> יפעת סלע: << אורח >> למה? כי אין לנו כוח אדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי כל הנושא של הרישום - - - << אורח >> יפעת סלע: << אורח >> לא, לא בגלל הרישום. בגלל שאנחנו לא מצליחים להשיג כוח אדם, ואנחנו לא מצליחים לאייש את התפקידים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שיש 40,000 ילדים, ולא מכניסים את המעונות בגלל כוח אדם? זה מספר לא נתפס. << אורח >> יפעת סלע: << אורח >> אז אני רוצה להשלים את הטיעון שלי, ולומר שאני סומכת את ידיי על החינוך של משרד החינוך, על ההכשרות ועל הפדגוגיה, אני פשוט אומרת שנוצר מצב שהוא לקונה מטורפת. אם מסתכלים על זה כרצף חינוכי, ואני בעד להסתכל על זה כרצף חינוכי, מה שונה עובדת שעובדת עם ילדים מגיל 3 עד גיל 6 ממטפלת מחנכת שעובדת עם ילדים מגיל לידה עד גיל 3? להפך, היא עובדת יותר שעות, היא עובדת גם בחופשות הקיץ, היא צריכה להרים כל הזמן על הידיים, יש לה מצלמות על הראש. אני לא באה נגד, אבל אני מדברת על הסיטואציה התקציבית. לכן אני רוצה לבקש שבחוק יהיה ברור שאם אנחנו מסתכלים על זה כמעטפת חינוכית אז מוצמד שכר הסייעות והמטפלות המחנכות לשכר הסייעות בגנים. אישה זאת אישה זאת אישה, עובדת זאת עובדת זאת עובדת, מטפלת זאת מטפלת זאת מטפלת, והתשואה שלנו של ההשקעה שלנו בגיל הרך לעתיד של מדינת ישראל – והנה, אנחנו צריכים את הצעירים האלה – 18 שנה אחר כך אנחנו צריכים אותם במלוא אונם. המצב שעשרות אלפי ילדים נמצאים בבית ולא מקבלים חינוך, שפה, אוריינות – אז את מי הם יכשירו? הם עושים הכשרה מעולה אבל אין את מי להכשיר. אגב, גם אלה שנכנסות אחרי חודש יוצאות כי פתחו עליהן מצלמה או משהו אחר. ואני לא נגד זה, אני רק אומרת שנוצר מצב הזוי. אני גם רוצה לומר שאנחנו נאנקים תחת הטלפונים של מילואימניקים שחוזרים עכשיו לעבודה. זה גם היה בזמן המלחמה, ועכשיו התפרסם לאחרונה ש-63% מהם מתקשים לחזור למקומות העבודה שלהם, וזה אומר שקשה להם לשלם, והם לא יכולים לשלם למסגרות פרטיות. אני בעד המסגרות הפרטיות, זה שוק חופשי. אבל לצד זה יש אנשים שלא יכולים וצריכים את המסגרות המסובסדות כי הם לא עובדים. ולאנשים האלה מגיע שיהיה להם מקום. זה פשוט מביך, אנחנו נמצאים במצב מביך. אז עצם זה שהצעת החוק הזאת הוגשה לפני שלוש שנים והיא עדיין לא מיושמת, כלומר גוררים רגליים בגלל כל מיני דברים – נערה הייתי וגם זקנתי וראיתי שגם רשויות עוברות ממשרדים לממשלים; אפילו מינהלים לפעמים מפורקים ומורכבים בגלל פוליטיקאים – גם את זה ראיתי. אז תחליט כנסת ישראל, יחליטו המשרדים והממשלה איפה זה עובד, ובלבד שיהיה תיקון שלפיו שכר הסייעות יוצמד לשכר המטפלות והמחנכות במוסדות שלנו, שתהיה שם הצמדה. כי זה כרגע הדבר הקריטי ביותר כי אחרת אנחנו עם הרבה מאוד תשתית אבל עם חוסר יכולת לתת את הדבר שאנחנו רוצים. אני אסיים במשפט של יאנוש קורצ'ק שכולנו מכירים שמסתכלים דורות קדימה וצריך לחנך ילדים. אנחנו מחנכים ילדים, זה מה שאנחנו עושים. אני חושבת שכולנו רוצים את אותו דבר, רק שאנחנו ממש רוצים לבצע את זה, וכרגע זה בלתי אפשרי. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מור דקל, בבקשה. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> גם משרד העבודה ישמח להתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד העבודה, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שבעוד שנה יהיה פה עוד דיון ויהיה פה עוד משרד - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - ויצטרכו להביא עובדים זרים, ממה שאני מבין לאן אנחנו הולכים. יהיו עובדות זרות – זה מה שיהיה במעונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה, משרד העבודה. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> אני מנהלת פיקוח פדגוגי במשרד העבודה. אני רוצה להתייחס לעצם העניין. כמו שנאמר כאן מבחני התמיכה והסבסוד הם כלי תעסוקתי, ובשל זה נכון שהם יישארו במשרד העבודה. לכן יש לנו גם התנגדות שהם יעברו למשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. משרד החינוך לא רוצה את הסבסוד. - - -פתרנו את הבעיה. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> גם לנושא הרישום יש לנו התנגדות שזה יעבור למשרד החינוך כי זה יחד עם הסבסוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, תסבירי את עצמך. אני אתן אחר כך לשאול את השאלות. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> מערכת הרישום והסבסוד זאת מערכת אחת שעובדת בהלימה ובסנכרון, ולכן הרישום והסבסוד צריכים להישאר יחד במשרד העבודה. שניהם בוחנים את הכלי התעסוקתי. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> למה? למה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, שנייה. אני לא מתנגד כי אני לא מבין איך המערכת עובדת. איך את עונה לטיעונים שפארס העלה שבסוף דה-פקטו בשטח זה מייצר בעיות? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> זה לא התחום שלי אבל אני יודעת שעלתה הצעה שמכיוון שהרישוי בא בהלימה לרישום גם הוא יעבור למשרד העבודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבקש להביא לישיבה הבאה את מי שיוכל לענות לי על הטיעונים של פארס. כי נושא הרישום הוא משהו שנצטרך לפתור. אז חשוב לי לשמוע את משרד העבודה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> מנגנון הרישום עובד בכל מוסדות החינוך עובד כל כך טוב דרך חיבור של מערכות בין הרשויות לבין משרד החינוך. מה הבעיה? << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> מה הקשר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא מבין בזה. זה לא רלוונטי עכשיו. כשיגיע הנציג הרלוונטי ממשרד העבודה נקבל ממנו את ההסברים. << אורח >> מור דקל: << אורח >> צהריים טובים, תודה רבה על הדיון הנוסף. הדיון הקודם היה כבר לפני כמה חודשים. אני רוצה לומר משהו: אנחנו כעמותה למען הילד בגיל הרך כבר שנים בירכנו על המהלך הזה שתקום רשות מתכללת או גוף שמתכלל את הכול; כי אנחנו קראנו במשך שנים שילד עד גיל 6 נראה כמו הפרה המחולקת שתלויה מעל הקצבייה. זה דימוי שאמרתי לפני כמה שנים. פרה אחת, ילד אחד עם מיליון גורמים שמטפלים בו, וכל אחד רק רוצה לקחת את הנתח הכי עשיר והכי עסיסי. זה מה שאנחנו חווים, וזה מה שראינו. לצערי, למרות המאבק העיקש של כל הגורמים בקואליציה לגיל הרך – אני אמשיך את מה שנאמר פה – אנחנו פשוט ניתן לזה גושפנקה אחת אמיתית. אנחנו נאבקנו שהתחום הזה יעבור למשרד החינוך באמונה שלמה ואמיתית ששם זה הבית האמיתי שלו. אבל, לצערנו, המעבר הזה נוצר בלי תקציב אמיתי, ואנחנו נאבקנו שזה לא יהיה 200 מיליון שקלים חד-פעמיים, אנחנו נאבקנו שבבסיס התקציב יהיה לפחות מיליארד, מיליארד וחצי שקל שעדיין לא קיבלנו, ולא משנה מי הייתה הממשלה או מי היו השר או השרה – כולם ידעו להבטיח לפני כן, ובפועל כשהגענו לרגע האמת זה לא קרה. הדבר השני הוא שגם אחרי שזה עבר בלי תקציב נשארנו עדיין עם הפרה המחולקת, עם הפיזור הזה. זה לא נתן את המענה. ראינו את זה בעיקר בקורונה ואחר כך בסטרואידים במלחמה. היום אנחנו נמצאים בדיון שאחרי ששמעתי שכל האופוזיציה יצאה מהחוק הזה – כי לא סתם הייתה כמות כזאת של חברי כנסת שהסכימו וחתמו ורצו את הדבר הזה כי זה הדבר הנכון – צריך להפוך את הפרה המחולקת הזאת למקום אחד, לבית אחד שמתכלל ומטפל בכול. דיברת על עקרונות ושינויים, ואני ציפיתי שלפחות נקבל מסמך עדכני שנוכל להתייחס אליו, אבל כשמדברים באוויר קצת קשה לי. אבל מה שאנחנו רואים פה זה שלא נצליח להגיע להסכמה, כנראה. עובדה שהמשרדים עצמם, כל אחד עדיין מושך לצד שלו, לבשר ולחתיכה; שנית, אני לא כל כך מבינה את האירוע, כבוד היו"ר. מבחינתי אם החלטנו במשך השנים ונאבקנו שהדבר יעבור למשרד החינוך אז הרשות כרשות, כמינהל – יש לי בעיה עם מנהל, אינה, כי אני עדיין חושבת שיש צורך למשהו אחד מתכלל. אם נלך למינהל, עם כל הכבוד – ואתם עושים עבודה מדהימה, את יודעת את זה. אני עדיין נאבקת שזה יהיה תחת המשרד שלכם, אבל המינהל עדיין ישאיר את הפיצול שאני מדברת עליו. הפרה פשוט תהיה מחולקת אולי לפחות חלקים אבל היא עדיין תהיה מחולקת. רשות שתהיה תחת משרד החינוך זה משהו שצריך ללכת לכיוון שלו. אני אוסיף ואומר – קצת קשה לי שיצאתם מהצעת החוק, אפילו מאוד, ובצורה הפגנתית כזאת - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא הפגנתי. אל תתערבי לנו בדיקטטורה - - - אני לא מבקשת - - - תודה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> - - אני רק מסכימה איתך - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סך הכול לא זכו, מה קרה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא, לא, תודה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> לא מהמקום הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ראינו מה קרה עם רשות העוני. תודה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> לא מהמקום הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל תגידי אחרי קומבינה שתפרתם - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סך הכול לא זכו - - - << אורח >> מור דקל: << אורח >> אני לא נכנסת לריב הפוליטי שלכם. אני רוצה להגיד שאני מסכימה איתך - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סך הכול לא תהיו חלק ממזרח תיכון חדש. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - המחוקקים החליטו איזה חוקים חתומים עליהם. תודה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אני מסכימה איתך שבחוק שיחוקק כל סעיף וסעיף צריך להיות מעוגן במקום שלא נראה את מה שגם אנחנו חששנו מזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נצרף את - - - << אורח >> מור דקל: << אורח >> לכן אני מסיימת ואומרת שאני מאוד מקווה שתביאו הצעה מעודכנת שתהיה פה באישור של כל המחוקקים – אני שמה רגע את המשרדים בצד – גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, וכחלק מהעקרונות אני מבקשת שזה יישאר תחת משרד החינוך אבל כמשהו מתכלל. אל תשאירו את הילד כמו הפרה שמחולקת למיליון חלקים. מישהו צריך לקחת אחריות על זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. ואלרי, בבקשה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מבית איזי שפירא ופורום ארגונים והורים לילדים עם מוגבלות. קודם כול, אני מסכימה עם מור. א', היינו חלק מהמאבק להעביר את הסוגיה הזאת למשרד החינוך. משרד החינוך זה הבית של הילדים ותחת זה, זה צריך להיות. יחד עם אני לא מבינה מה קורה פה בדיון. היועצת המשפטית אמרה שהביאו את הדבר הזה כדי שיהיה תכלול וזה לא יהיה מבוזר בין המשרדים. ואז אנחנו שומעים שהם רוצים להחזיק את הרישוי, והם רוצים להחזיק את הסבסוד; ואני מרגישה ילד חורג בכל האירוע הזה. מה קורה עם הילדים עם הצרכים המיוחדים? אני רוצה להגיד שחלק ניכר מהילדים עם הצרכים המיוחדים או עם העיכובים ההתפתחותיים ממילא נמצאים במערכת החינוך הכללית. אז זה לא שאנחנו ממציאים פה משהו חדש. אני לא מדברת כרגע על מעונות היום השיקומיים, אני מדברת על מרבית הילדים עם העיכובים ההתפתחותיים. הם ממילא מאובחנים או לא. אני מדברת גם על הילדים המאובחנים וגם הלא מאובחנים, אני מדברת על הילדים המשולבים שממילא נמצאים הן במעונות הסמל והן במעונות הפרטיים. היום משרד הרווחה נותן להם את התמיכות. אני מדברת על הילדים עם האלרגיות, שנכון, זה פחות משרד הרווחה; אני מדברת על הילדים עם העיכוב ההתפתחותי; ואני מדברת על הפעוטות עם הצרכים הרפואיים ששם בכלל יש בעיה, והם לא מקבלים את מה שהם צריכים. אבל בסופו של דבר כל הרעיון לאחד זה כדי לראות את הילד באופן מלא. לא יכול להיות שיהיה הפיצול הזה. גם ככה כמו שמור אמרה כל המעבר הזה היה צריך להיות מלווה בתקציב. גם לתמיכות לסיוע היה צריך להיות יותר תקציב, ומאחר שאין תקציב אף אחד לא רוצה לקחת את זה. אז זה לא ככה. אדוני, אם מטרתו של המהלך לתכלל אז הוא צריך לתכלל. אי אפשר להשאיר את הילדים האלה בחוץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז העמדה שלך, ואלרי, שצריך לתכלל גם את מה שקורה היום במשרד הרווחה? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> את נושא התמיכות לשילוב, אדוני הניח הצעת חוק בסוגיה הזאת; והצעת החוק התייחסה לעובדה שכמו שמשרד החינוך יודע לתכלל מגיל 3 ומעלה הוא יידע לתכלל מגיל 3 ומטה. חברת הכנסת לזימי אמרה משהו מאוד נכון: לא צריך להכניס את כל נציגי המשרדים מתחת למשרד החינוך. כמו שמשרד החינוך יודע להתייעץ עם משרד הבריאות בנהלים של בריאות ולהתייעץ עם רווחה בנהלים של רווחה, הוא יידע לעשות את זה גם לגבי הפעוטות. התמיכות האלה זה גם דברים שאתם ממילא עושים. אם אנחנו מדברים על הכשרות לצוותים אז שההכשרות יתייחסו גם לנושאים של מוגבלויות, נושאים של סייעות. אלה דברים שאתם יודעים לעשות ויודעים לתת. יותר מזה – היום הילדים האלה נמצאים בתוך מערכת החינוך; היום אחרי המלחמה היקף הצרכים המיוחדים, במיוחד הרגשיים, עוד הולך וגדל. אז מה? גם הם ילכו לרווחה? אני לא מבינה את הדבר הזה. זה חלק מהתפיסה הפדגוגית הטיפולית של הילדים. לא יכול להיות מהלך שלא ייקח את זה בחשבון. לכן אם מתכללים, בעיניי צריך לתכלל תחת משרד החינוך, ומשרד החינוך צריך לקחת את הדברים האלה. אני אגיד עוד שתי נקודות קטנות: א', הייתה על השולחן הצעת מחליטים של משרד הרווחה שביקש להעביר את זה למשרד החינוך, ומשרד החינוך סירב לקבל. הוא הביא את הצעת החוק של אדוני שניסינו לקדם לטובת העניין, ומשרד החינוך אמר שהוא לא באירוע. אני רוצה להניח שמשרד החינוך לא לוקח את זה לא מסיבות מקצועיות, אלא אני בטוחה שהם מסכימים איתי מקצועית שזה צריך להיות אצלם; אלא שיש פה סיבות פוליטיות תקציביות נרחבות יותר. אז המהלכים האלה לא יכולים לבוא גם בלי תקציב. הם חייבים לבוא עם תקציב. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. משרד הרווחה, בבקשה. << אורח >> ענת גרייפנר: << אורח >> אני מנהלת שירות של ילדים ומתבגרים במשרד הרווחה. אני רק מבקשת לדייק במשפט שאנחנו מדברים על נושא השילוב במעונות רגילים ולא על מעונות יום שיקומיים. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, ברור. << אורח >> מוריה ארליך: << אורח >> אפשר להוסיף עוד כמה דברים? אני עוזרת משפטית במשרד הרווחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה. << אורח >> מוריה ארליך: << אורח >> כרגע אין לנו אף נציג ברווחה. נבקש שיהיו שני נציגים גם של רווחה וגם של מנהל מוגבלויות כדי לתת מענה לשתי האוכלוסיות האלה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אנחנו אמרנו שמה שכתוב כרגע בהצעה המקורית לא רלוונטי. אני הקראתי ואמרתי שבמועצת הרשות בוודאי יהיו כל המשרדים הרלוונטיים, וגם ציינתי את משרד הרווחה והביטחון החברתי. << אורח >> מוריה ארליך: << אורח >> הערה שנייה: כרגע הצעת החוק מכילה מוסד טיפולי במסגרת הרשות. לא ידוע לנו על מוסד טיפולי שהוא לא רווחה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> גם זה נתון לדיון. השאלה איך אנחנו מגדירים את תחום הגיל הרך מחדש. האם אנחנו כוללים גם את התחומים השיקומיים או לא, מה ה-scope של הדבר הזה שאנחנו רוצים שהרשות תנהל. הכול יצטרך לעמוד לדיון – האם התפתחות הילד? עד איזה שלב? הרשות הזאת תהיה גם מבצעת אבל גם קובעת מדיניות או תקבע מדיניות כללית לגיל הרך בלי שהיא תצטרך לבצע אותה. אז יכול להיות שגם מהמקום הזה ההגדרות יהיו שונות לגבי ביצוע ולגבי תכנון. << אורח >> מוריה ארליך: << אורח >> בסדר גמור. אני רק רוצה להוסיף כאן היבט קטן שנבקש שמוסד טיפולי יחריג את מוסד של הרווחה, ואנחנו מדברים כאן רק על מעונות יום שיקומיים בגלל המאפיינים הייחודיים גם של הילדים, גם של התקצוב, גם של החקיקה ושל הפיקוח שנמצאים במשרד. אם זה יהיה נתון לדיון המשך נרחיב על זה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> לדיןו הבא, בעזרת השם, נמשיך נוסח ויהיה קל יותר להתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קונסטנטין, בבקשה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מנכ"ל ארגון מורים עולים. אני, כמו שאומרים במשכן הזה, הכנתי נאום שלם אבל אני דוחה אותו כי היו פה ויכוחים מאוד עזים. אני חייב לספר לכם שב-31 באוגוסט שלוש מטפלות ממעון בפתח-תקווה עזבו לטובת מעון ששילמו בו יותר. ואז עבדתי בתור מטפלת במעון הזה בפתח-תקווה. כל יום שישי הייתי נוסע לשם. אז, תאמינו לי, היה לי לא חשוב ב-7:00 בבוקר במעון בפתח-תקווה מי אחראי עלינו: משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד העבודה וכל אלה מכיוון שאין לנו למי לעבוד. אז אני מבקש לרשום ביעדים של המועצה גם את העניין של קליטה. מכיוון שקליטת עולים חדשים גם בתור ילדים וגם בתור מטפלות זה נושא מאוד חשוב, ובדרך כלל מפספסים אותו כיוון שזה לא הנושא הכי חשוב ורלוונטי לאומה שלנו, לצערי. דבר שני, אני לא יודע מי ינהל את המועצה הזאת אבל מה שצריך ללמוד, ופארס פה הוא דוגמה טובה – אין חכם כבעל ניסיון – אני זוכר את המוכר שאינו רשמי לא חרדי, כלומר חילוני, במשרד החינוך. נגמר הנושא, אין. 100 בעלויות נשארו לא חרדים במוכר שאינו רשמי. אבל אז זה עבד טוב. אז אני מציע במסגרת הרפורמה הזאת להמציא את המושג הזה גם לגבי מעונות. כלומר אם אנחנו עומדים בקריטריונים של בטיחות שנותנים לנו רישיון אז אין שום בעיה אם המשרד יסתפק בקריטריון הזה. אם אנחנו מצטרפים לקריטריונים של מחיר אז אנחנו מוכר שאינו רשמי של מעונות יום, ואז בדיוק כמו שאמרתם אנחנו יכולים להצטרף לאותו סבסוד ומענק וכך הלאה. כמה פעמים ניסינו להיכנס אבל הקריטריונים של הפרוגרמה הם בלתי אפשריים; ואם אנחנו לא עמותה ששייכת למועצה עירונית כלשהי או רשת כמו אמונה וכדומה, אז אין לנו סיכוי להצטרף למעון בפיקוח. לדעתי, זה חבל. אז שני הדברים האלה – קליטה והצטרפות של מוכר שאינו רשמי לא חרדי בתחום המעונות. זה יכול להיות פתרון קלסי. מי ינהל את זה זה כבר משהו אחר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. התייחסות אחרונה, נועה בן ארי, מרכז השלטון המקומי, בבקשה. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> תודה. אני מצטרפת ל-90% מהדברים שנאמרו בדיון. בסוף כדי למצות את זה לשלושה משפטים, לדעתי, כולם סביב השולחן הזה מסכימים שהדבר הזה צריך להיות מתוכלל תחת גורם אחד. כולנו מסכימים שהתהליכים שבוצעו עד כאן הם תהליכים בדרך אל, וצריך למצות את כל הדברים הנוספים; ובהקשר הזה צריך לזכור שהחוק הזה לא יוכל להתקדם לשום מקום אם לא נדבר בו על כסף, על הקצאת המשאבים ועל תקציבים כדי לעשות אותו. זה לא משנה תחת איזה משרד הדבר הזה יישב, זה לא משנה אם נקרא לו מינהל, מינהלת, רשות או משרד ממשלתי חדש. אם לא נדע לשים תג מחיר עם תקציב שמדבר על כוח אדם לטיפול במשבר של ההון האנושי, על הכשרות והדרכות מתאימות, על בינוי, בינוי, בינוי בהתאמה לצרכים של השטח, על התייחסות הרבה יותר מפורטת לעניין הרישום. בכל הכבוד למה שנשמע כאן מזרוע העבודה אני מאוד מופתעת ממה שנאמר כאן על-ידי משרד העבודה. אני לא רואה בשום צורה את הקשר שקיים בין סובסידיה לנצרך לבין נושא מערך הרישום. הסיבה שאנחנו מדשדשים והסיבה שהסוגיה של תכלול תחום מעונות היום לא מגיעה להתקדמות ראויה בקצב ראוי תחת גורם אחד מתכלל זה בגלל שכל אחד מושך לכיוון המשרד שלו. אי אפשר להשאיר את הדבר הזה כמו שהוא. אם נלך למהלך של גוף אחד שמתכלל את הדבר הזה זה חייב להיות גם במחיר שאותו גורם מתכלל לוקח על עצמו גם את הנושאים שהוא נמנע עד היום מלעסוק בהם. בהקשר הזה אני מתחברת למה שנאמר כאן גם על-ידי הנציגות מטעם הארגונים של הפעוטות השיקומיים, של הפעוטות עם הצרכים המיוחדים – לגעת גם במקומות שבהם אין ברירה אלא לעסוק, ולוקחים את האחריות גם עליהם; וגם בנושא של גורם אחד מתכלל, לפחות, בהיבט של הכסף. אני מסכימה לגמרי שהיכולת להקים גוף כזה – ואני לא מכנה אותו בשם, ואני לא מגדירה איך הוא צריך להיראות – זה לא מעניין; בעבודה רצינית ומעמיקה אפשר לייצר בו תכלול של כלל משרדי הממשלה בלי שזה יוצא מתוך משרד ממשלתי אחד. אין שום סיבה בעולם. יכולה להיות כאן חובת היוועצות, יכולה להיות כאן חובת הסכמה בנושאים מסוימים, יכולה להיות כאן השתתפות של גורמים ממשרדים חיצוניים בתחומים הרלוונטיים, וגם יכולה להיות רגולציה שלמה שיושבת תחת אותו גוף, ולפיה, בנושא של פעוטות שיקומיים אלה אמות המידה, אלה אבני הדרך; בנושא הרישום – אלה צריכות להיות אמות המידה ואלה אבני הדרך. לגבי נושא הרפורמות הגדולות האלה שכבר היינו בהן, בכל הכבוד. בעולם של טרכטנברג שנעשה מהלך מבורך ומדהים להפוך את החינוך לחינמי כבר מגיל 3 ואחר כך להפוך אותו לחובה מגיל 3 בתהליך מדורג, קרה מהלך מדהים שנתן הזדמנות גם לפרטיים וגם למוכר שאינו רשמי - - << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 6,000 גנים פרטיים נמחקו. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני מבקשת ממך שלא תפריע לי כי לא הפרעתי לך. היה פה מהלך מדהים שנתן הזדמנות גם לגנים הפרטיים על פני כלל המגזרים לבוא ולהיכנס תחת המטריה להפוך אותם למערכת רשמית. ניתן להם פרק זמן, ניתנה להם הזדמנות להיכנס תחת המעטה הרגולטורי הנדרש לדבר הזה. אם אנחנו רוצים להביא למצב שלכל הפעוטות יהיה מקום במעונות; שכולם יזכו לבחינה לגבי סל הצרכים שהם צריכים לקבל; שכולם יהיו תחת מערכת אחת שרואה את החינוך מקצה לקצה – ואני שוב אומרת: לא מעניין אותי איפה, אבל היא מסתכלת על מערך רישום כמו שצריך להיות במערך מתוכלל בתוך מערכת חינוך, גם במוסדות הפרטיים האלה יהיה אינטרס להיכנס לתוך המהלך הזה, יהיה אינטרס לקדם את העמידה שלהם בכללים הרגולטוריים הנדרשים, ואינטרס מובהק להיכנס תחת המטריה הזאת אצל כולם, כולל כולם. אני מסכמת, אדוני. גוף כזה, לא משנה איך נקרא לו, אי אפשר להתחיל לדבר עליו אם לא נדבר על כסף וכמה שמים בו בלי לייפייף את העניין הזה, וכל הגורמים לוקחים אחריות על העניין הזה, כולל במקומות שבהם היה אינטרס לאורך שנים ארוכות להדוף את זה מאיתנו החוצה. אלה שני תנאים מקדימים, אחרת אין טעם להמשיך לדבר פה. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. לא הספקנו לקבל את הסקירה מהממ"מ על יישום חוק המועצה לגיל הרך. אנחנו נעשה את זה בדיון הבא. בדיון הבא כבר תהיה טיוטה ראשונית של הצעת החוק שאנחנו, כמובן, נפרסם וזה יהיה באתר. אני שוב חוזר ואומר: נכון, עלו בדיון טענות כאלה ואחרות של חוק פוליטי או לא פוליטי. אני רוצה לחזור ולומר: האירוע גדול מידי בשביל להפוך אותו לאירוע פוליטי. לדעתי, יש פה תמימות דעים, ואני מתחבר למה שאמרת, נועה, ואמרתי את זה בתחילת הדברים: אני לא רוצה לקרוא לסיפור בשמו – "רשות", "מינהלת", "מינהל" – ברור לכולם שזה צריך להיות תחת משרד אחד, ובזה יש תמימות דעים בחדר, והרי זה שכרנו. מפה אנחנו צריכים להחליט באיזה משרד. אני ער לקולות שנשמעו פה. הרוב המוחץ של הקולות אומר שזה צריך להיות תחת משרד החינוך. אני ער לזה וגם להערות של משרד העבודה, ולכן אני מבקש שמשרד העבודה ישלח את האנשים הרלוונטיים שלו לדיון הבא כדי שנוכל לנתח ולבדוק את זה. אני מבקש גם מהממ"מ וגם מיו"ר המועצה לגיל הרך להתייצב בפעם הבאה לתת לנו סקירה מה נעשה עד היום בגיל הרך, אם בכלל. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אדוני היו"ר, אני מציעה לבדוק גם את הטענות לגבי הנושא של מספר הילדים שיהיו זכאים לקבל את הנחת הנצרך לעתיד לבוא כדי שלפחות מול האוצר כאשר נקיים פה את הדיונים לכולם יהיה ברור מה העלות התקציבית של החוק הזה; שלא נופתע אחר כך עם 20,000 הסתייגויות או איומי משיכות. אם אנחנו הולכים על זה אז עד הסוף עם כל מסכת הנתונים ועם כל המידע הנדרש שנדע מה המשמעות של האירוע התקציבי הזה מקצה לקצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - - חברים - - - את משרד החינוך - - << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> את עמדת שר החינוך לגבי תמיכות לשילוב – לקחת את זה אליו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נקבל את כלל ההתייחסויות כשאנחנו ננסח את הצעת החוק. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אם אפשר להוסיף – אנחנו נצטרך להבין מה האתגרים שעומדים בצומת בין משרד העבודה לבין משרד החינוך היום – לא רק בנוגע לסבסוד, אלא גם בנוגע לרישום. וגם בנושא ההכשרות למטפלות, אגב. גם בזה הבנו שיש בעיה בצומת שבין משרד החינוך למשרד העבודה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> גם הרווחה וזה גם המוניציפלי. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> - - - סגן המועצה, אתה התכוונת. סגן המועצה לגיל הרך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סליחה, סגן יו"ר המועצה. היו"ר זה השר. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לכן אני דייקתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה על התיקון. אני מברך גם את משרד החינוך על מה שנעשה עד היום. אנחנו לא מבטלים בהינף יד מה שנעשה; נעשו דברים גדולים. אמרתי שנעשו דברים טובים ולא טובים – מספיק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש ויכוח איפה זה יהיה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, כמעט אין. בוא לא נפתח את זה עכשיו. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:11