פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 774 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 9:30 סדר היום: סדר היום: << נושא >> צמצום זריקת המזון, בקשה לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת: יסמין סאקס פרידמן, שלי טל מירון, רון כץ, עופר כסיף ואלון שוסטר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר יסמין סאקס פרידמן מוזמנים: איתי פלומבו ויסמן – מנהל אגף בכיר רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר יעל קחל – מנהלת תחום בכיר מחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות וביטחון המזון יוכי אילוז – מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות - ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר רותם שמאי – מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה דנה שך – מנהלת תחום מיקרוביולוגיה שירות המזון, משרד הבריאות בראל גוטמן – מרכז בכיר, פיקוח ארצי, שירות המזון, משרד הבריאות יוסף חסקין – ראש תחום מזהמי מזון, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות רוית דינמז יחזקאל – עו"ד, סמנכ"לית משפט ממשל והון אנושי, ארגון "לקט ישראל" גדעון כרוך – מנכ"ל, ארגון "לקט ישראל" אוהד חיל – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים לירן אביטן – מנהל רגולציה, איגוד לשכות המסחר בקי קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל דרור טל – מארגן קהילתי קמפוס תל אביב, מגמה ירוקה קרן שחר – מנהלת ארגון קהילתי, מגמה ירוקה תומר גרטל – מנהל קשרי ממשל, מגמה ירוקה עדן נאור – מנהלת פרויקטים חיים וסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה עינת אלמוג – מנהלת איכות - עידית לוגיסטיקת מזון (קבוצת הסעדה), איגוד תעשיות המזון אלי כהן – מנכ"ל, פתחון לב לירן קוסמן – ממ"מ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. צמצום זריקת המזון, בקשה לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת: יסמין סאקס פרידמן, שלי טל מירון, רון כץ, עופר כסיף ואלון שוסטר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 21 באוקטובר 2025, יום שחרור באר שבע, למי שלא יודע, וגם יום ההולדת של ראש הממשלה שלנו. כ"ט בתשרי תשפ"ו. על סדר-היום: צמצום זריקת המזון, בקשה לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת הפעילים והחרוצים: יסמין סאקס פרידמן, שלי טל מירון, רון כץ, עופר כסיף ואלון שוסטר. בינתיים נמצאת איתנו הבאר-שבעית שלנו, חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. לפני שאעביר את רשות הדיבור למציעה, אני אגיד שכשהייתי תלמיד לפני הרבה שנים, היו מתלוננים על המורה אצל המורה, והמנהל היה אומר כך: כל מורה והשיגעון שלו, אז כל יו"ר ועדה והסגנון שלו והשיגעון שלו. אין קריאות ביניים בלי אישור ואין רשות דיבור בלי קבלת רשות דיבור. כולם ידברו. ככה גם נקל את העבודה לקצרנית שלנו, כי אחר כך עובדים קשה. כשיש התפרצויות עובדים קשה לכתוב את הפרוטוקול, ואני רוצה שהם יריבו ביניהם היום מאחורי הקלעים מי כותב את הפרוטוקול של ועדת הכלכלה, כי הוא יהיה נוח. בבקשה, יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה על קיום הדיון הזה. זה לא הדיון הראשון, ואני יודעת שגם אתה מכיר את הנושא מקרוב. למעשה, עברו כמה חקיקות, ואחת מהן הייתה שלי עם ש"ס בנושא צמצום זריקת מזון. אני רוצה לתת לך נתון אחד, אדוני היושב-ראש. הידעת שבשנים 2024-2023 נזרקו 600,000 טון של ירקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יודע. לצערי הרב, גם אני שותף לזה. אני אישית בבית לא מצליח להתמודד עם זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 600,000 טון של ירקות. אנחנו יודעים מה המחירים של הירקות והפירות בסופרים. נזרקו גם 195,000 טון שנזרקו, 75,000 טון של בשר, דגים וביצים. אנחנו מנהלים פה דיונים על מכסות ביצים, ובסוף נזרקים אלפי טון של ביצים, ו-65,000 טון של חלב ומוצריו. כולם מכירים את המספרים – 24 מיליארד שקלים שהולכים לפח מדי שנה. בתור שר רווחה, כמה אנחנו משוועים לעוד כסף כדי לעזור למי שבאמת זקוק לו, ופה הכסף הזה הולך לפח. באיזה סטרט-אפ – אין סטרט-אפ כזה – תשקיע שקל ותקבל 3.6 שקלים? תן את השקל הזה לארגונים שיודעים לאסוף את זה, והם יודעים לייצר מזה 10 שקלים. אין סטרט-אפ כזה. אני פה ארבע שנים, מדברת על זה, מדברת על זה וכלום. כלום, כלום, כלום. עם כל הכבוד לחקיקות האלה – בסדר, אבל זאת טיפה בים. בתוכנית לאומית מסודרת אנחנו יכולים לעשות פה שינוי, להציל את המזון. זה אירוע שהוא גם חברתי, הוא גם כלכלי והוא גם סביבתי. win win מכל כיוון שאי-פעם תסתכלו עליו. ועדיין, אנחנו מתעקשים להמשיך לירות לעצמנו ברגל כמדינה, לא לקחת אחריות על זה, ולקבל את זה כגזרת גורל. מטילים את כל האחריות על הארגונים – הם מחלקים את המזון, הם יעשו. לא. המזון הזה יכול להגיע בדיוק למי שזקוק לו, ואני ממש מבקשת שנצא מהדיון הזה עם משהו מהותי סוף-סוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יהיה סיכום ויהיו המלצות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש חשוב לי שנצא עם זה. אני רוצה לשתוק כדי שנוכל לדון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני חושב שזאת סוגיה לאומית, וצריך להתמודד איתה בצורה כזאת. וצריכה להיות פעולה רב-מערכתית, לא של משרד אחד. אין ספק שמשרד האוצר חייב להיות בעל עניין פה, עם כל הפרעות הקשב שיש למשרד הזה והאתגרים הרבים. יכול להיות שזה זבוב קטן וטורדני בשבילו, אבל יש לזה משמעות רבה. אנחנו מתמודדים עם יוקר מחייה, יש פערים בחברה הישראלית ואין סיבה, אין סיבה שלא נדע להתמודד. אני לא מאמין שנוכל להגיע למצב של 100% ניצול, אבל לצמצם את זה באחוזים משמעותיים – ניתן, ויש לנו דוגמאות. גם עם מה שאנחנו עושים באמצעות הארגונים ומי שיודע לעשות את זה, לא שמעתי מהם שהגענו לסף יכולת הקיבול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא תומך בהם, הם לא יכולים להשפיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אל תגידי שאף אחד לא תומך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד הרווחה תומך בהם, אבל זה עדיין peanuts. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מעט מזער. אמרתי שצריכה להיות פעולה לאומית, רב-מערכתית ואני אומר לכם בכנות שצריך לצאת קמפיין אגרסיבי לאורך זמן, שיציג את הבעיה, יציג את הפתרון ואת התועלות שלו. אני חושב שזה אפשרי, ולכן שמחתי כשביקשו ממני לקיים את הדיון הזה. זה נושא שקרוב לליבי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמי שהוא שר במשרד סופר-סופר חשוב. מבחינתי אתה שר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש עיקרון הפרדת הרשויות – אתה לא יכול להיות יו"ר ועדה ושר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי אתה שר. אתה יודע שיש דברים שגם משרד הרווחה מוציא כ- out sourcingוהמשרד לא מבצע בעצמו. למשל, באומנה יש עמותות שעובדות ומבחינתי זה out sourcing. אני חושבת שגם במקרה הזה יש לנו out sourcing מצוין שיודע לעשות את זה. יש לו כבר את כל המערכות, הכול משומן, הכול עובד. פשוט לתמוך בהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלנו, בבית הכנסת של עדות המזרח, כשמברכים מישהו שלא נמצא, אומרים: אף על פי שאינו כאן, כבודו כאן. בל ייפקד מושבו של חבר הכנסת דוד ביטן. זכות לי למלא את מקומו היום, ואני מקווה שיהיה המשך לדיון. ברשותכם, כפי שאני נוהג – חברי הכנסת, משרדי ממשלה, ולאחר מכן גופים אזרחיים. אם יבואו חברי כנסת נוספים, ניתן להם לסירוגין. ראשונה ממשרדי הממשלה, רותם שמאי, מהמשרד להגנת הסביבה. כל הדוברים, להציג את עצמם לפרוטוקול. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בוקר טוב, אני מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. מודה לכם על הדיון הזה, ותודה רבה שאת ממשיכה ומעלה את הנושא הזה על סדר-היום. נושא כל-כך חשוב. אני באה היום עם לב יותר רחב לוועדה כי בדיוק סיימנו ולפני החגים פרסמנו תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון. לראשונה יש לנו תוכנית, יש לנו יעדים, ואני אשמח אם אוכל להציג בקצרה ומהר את עיקרי התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בקצרה ומהר – כן. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שהתוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון היא חלק והרחבה של חלק מתוך תוכנית לאומית לביטחון מזון, שמוביל בשנה האחרונה משרד החקלאות בשותפות שורה של משרדי ממשלה. קבוצת העבודה שלנו, של אובדן ובזבוז מזון, שהובלה על ידי המשרד להגנת הסביבה יחד עם משרד החקלאות, לקח את זה וכתב תוכנית שהיא גם חלק וגם עומדת בפני עצמה. תוכנית שלמה שעוסקת בנושא החשוב הזה. אמרנו כבר עד כמה הנושא הזה משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה חשוב לכם? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> לי באופן אישי זה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולמשרד? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי לאחרונה היה קמפיין בנושא הזה? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בוא נציג את הכול ונראה. אני אגיד שאנחנו מעלים תכנים גם לרשתות החברתיות, גם סרטונים וגם מידע. מזון אבוד זה כל מזון שראוי למאכל אדם אבל לא הגיע. בעצם, הוא הפך להיות פסולת. אנחנו רואים פה איך אובדן המזון – בדרך כלל אנחנו מתייחסים לחלקים של ייצור המזון, ואנחנו עוברים לקרוא לזה בזבוז, ברגע שזה הופך לשלב של צריכה. אובדן ובזבוז מזון ביחד הם אותה התופעה, ואנחנו רואים איך התופעה הזאת מתחלקת לאורך שרשרת הערך. עיקר האובדן והבזבוז בעיקר בקצוות, בחלק של החקלאות ובחלק של משקי הבית, אבל כל חולייה בשרשרת הזאת משפיעה גם על אחרים. למשל, אם קמעונאי לא קונה מהחקלאים תוצרת שלא נראית לו מספיק יפה, זה משפיע על הבזבוז אחורה; ואם קמעונאי דוחף את זה לצרכנים במבצעים של אחד פלוס אחד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ועדת כלכלה, והרי חקלאי לא מגדל כדי להשמיד. יש פה איזה כשל. אם לא שווה לו לשווק את זה והוא חורש את השדה שהוא עמל עליו, יש פה כשל וצריך לטפל בו. כשאמרתי רב-מערכתי ובין-משרדי, לזה כיוונתי. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני מסכימה איתך, לכל מילה שאמרת. כל ההקדמה שלך הייתה בהחלט נכונה. הבעיה הזאת בעיקר בקצוות, וזה העיקר, אבל כל חוליה בשרשרת משפיעה על חוליות אחרות. דיברנו קצת על ההיקף הבלתי נתפס של התופעה. אנחנו יושבים בתוכנית לביטחון מזון ,וחושבים איך נאכיל בעוד 25 שנה 17-16 מיליון תושבים במדינת ישראל, איך נגדיל את הייצור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הטורקים והירדנים יעבדו קשה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> איך נשמור על שרשראות אספקה, ובמקביל, אנחנו זורקים כמעט 40% ממה שאנחנו מייצרים, שזה מופרך. יש פה נתונים חשובים שלקט ישראל מציב בפנינו כבר עשור מדי שנה, וחייבים לתת עליהם את הדעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מבינים, זה דיון חשוב – חשוב לנו, חשוב למשרד ואני מקווה שהוא חשוב לכל מי שיושב פה. משרד האוצר – פחות. אני כבר מקבל הודעה שהוא מתנצל, נרשם, הכול – תקלה, צורך משפחתי. אין מציאות כזאת שלא יימצא משלל פקידי האוצר מחליף לדיון בוועדה של הכנסת. אם תהיה נזיפה, ולזה רמזתי אתמול בדיון, ואני נוזף – שיפורסם שאני נוזף וייאמר שאני נוזף – בדיון כזה חשוב משרד האוצר לא נמצא – הוא התורם העיקרי ליוקר המחייה, הוא התורם העיקרי לפערים בחברה הישראלית. שייצא עכשיו, שייצאו כותרות. ואז יגידו לי: למה אתה אגרסיבי? בדיונים האלה אני אגרסיבי. אני חושב שמשרדי הממשלה צריכים לכבד את הכנסת. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כמו שאמרת, יש שלוש סיבות מרכזיות לעסוק בנושא, ואחת מהן והכי רלוונטית פה לוועדה היא הסיבה הכלכלית. העודפים האלה בשרשרת, הפסולת הזאת, משפיעה על יוקר המחייה ומשפיעה על כולנו. חוץ מזה, אני באה מהמשרד להגנת הסביבה וכמובן שלבזבוז מזון יש השלכות סביבתיות. אנחנו מבזבזים את המשאבים שהשקענו, את הקרקע ואת המים. כל הפליטות של מזהמים לסביבה שקורים בתהליכי ייצור מזון – זה בסדר אם אוכלים את המזון, אבל אם זרקנו אותו לפח, סתם פלטנו, ובסוף אנחנו נשארים עם כמויות אדירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתר דודאים מבסוט מזה, הוא מייצר אנרגיה חלופית. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בסוף אנחנו נשארים עם הרבה מאוד פסולת אורגנית שצריך לטפל בה, וזאת הפסולת היותר מורכבת בפח, והנוכחות שלה בפח הכללי, בפסולת המעורבת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואין מקומות הטמנה במדינה, הם הולכים ואוזלים. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בוודאי. קישרתם את זה גם לצד החברתי. יש הרבה מאוד משפחות בישראל שסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כדי לקצר, תקפצי להמלצות שלך וליוזמות. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני חוזרת כדי להבין, וגם אתה אמרת את זה כל הזמן. זאת בעיה רוחבית, אין משרד אחד שאחראי עליה ישירות. יש הרבה מאוד, ולכן מצריך פעילות רוחבית. שמנו את זה לנגד עינינו מהתחלה. אתם צודקים שזה מחייב שותפות בין-מגזרית – לא רק הממשלה; גם החברה האזרחית, גם המגזר העסקי. הסתכלנו גם על הפסולת – קודם כול אנחנו רוצים למנוע את היווצרות העודפים, אבל תמיד יהיו לנו עודפים בשרשרת המזון, וכשיש עודפים, שיגיעו למי שצריך. אחר כך, אם לא הצלחנו בשניהם, כמובן שנטפל כמו שצריך בפסולת. הסתכלנו גם על אזוריות – איך אנחנו נותנים מענה בקנה מידה גאוגרפי אזורי לבעיה הזאת ומחדדים את הטיפול בה, וכמובן, נושאים של מדידה ומעקב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד הכלכלה נמצא איתנו כאן? << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> כן. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> תהליך עבודה מטורף שבמסגרתו מיפינו את המצב הקיים, מיפינו חסמים, סקרנו מה קורה בעולם, זיהינו וניתחנו פערים וגיבשנו המלצות. כל זה כשמצד אחד יש לנו ועדה בין-משרדית, כמו שציינת, שכוללת את משרד הגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, ומשרד האוצר שהיה לסירוגין. הם לא ישבו כל הזמן, אבל הם היו איתנו בחלק מהזמן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השלטון המקומי, השלטון האזורי, וחוץ מזה התייעצנו עם כ-140 בעלי עניין. עשינו גם שולחנות עגולים, גם ראיונות עומק, גם סקרי מומחים, גם מסמכי מדיניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמרי מה יצא לנו מזה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> קודם כול, אמרת שזה מה שצריך, ועשינו את זה. נתנו כבר מענה לבקשה הראשונה. מה יצא לנו מזה? קודם כול, הצבה של יעדים לישראל. הסתכלנו על יעדים בעולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזה משרד צריך לתכלל את כל האתגר הזה, לדעתכם? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> זאת שאלה קצת יותר מורכבת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקור הבעיה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני חושבת שיש לזה מענה עכשיו, כי אם אנחנו חלק מהתוכנית לביטחון מזון בישראל, ומשרד החקלאות הוא גם המשרד לביטחון מזון, את ראיית העל וראיית הרוחב, כמו של העבודה שלנו וכמו של העבודות של קבוצות אחרות, יש היגיון שהוא יתכלל גם את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת תשובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד החקלאות? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כראיית-על, על כל ההתקדמות. יש יעד מאוד מוכר של 50% עד שנת 2030 שהציבו ביעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם. צריך לשים לב שמדינות שונות מודדות אחרת, מציבות את זה לחלקים שונים בשרשרת הערך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם תרבות המזון אחרת לחלוטין שם. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> נכון. כל הסיפור הזה מעט שונה, אבל מתוך הבנה שלנו של העולם ומניתוח המצב בישראל, אחרי שהתייעצנו עם מומחים, אלה היעדים שאנו מציבים למדינת ישראל בשני תרחישים. בכל התוכנית הלאומית לביטחון מזון יש שני תרחישים: יש תרחיש מתון ותרחיש מתקדם. הלוואי ונהיה במתקדם. יש לנו את שני התרחישים האלה, ואנחנו רוצים בתרחיש המתון עד שנת 2050 להפחית 25%. מתוכם, 10% יתבססו על הצלת מזון. אם נגיע לתרחיש המתקדם, 19% מתוך 50% הפחתה בהצלת מזון, אמורים לסגור את הפער התזונתי לפי ההערכות ומה שאנחנו לומדים גם מהדוחות המקצועיים מאוד של לקט ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. עד 2050 תהיה הצלת מזון של 10%? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> לא. 25% הפחתה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עזבו הפחתה. אני מדברת על הצלת מזון. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> 10% מההפחתה נשענים על הצלת מזון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלומר, 2.5%? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, לא לקפוץ. תנו לה, היא תסביר. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> יש כמות שהולכת לבזבוז – 6.2 מיליון טון בשנה. אנחנו רוצים להפחית רבע מזה בתרחיש המתון, ומתוך הרבע הזה, 10% ממנו. תכף אני אסדר לכם את הכמויות. סליחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מעט מאוד. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> זה לא מעט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוסקים בהפחתת הבזבוז, נכון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המשרד לא יכול להציל עד 2050 יותר מ-10%? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא מדברת על מזון מתוך ההפחתה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על מזון, וזה מעט מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 25% ל-2050 זה מעט מאוד. בבסיס היעד נמוך מאוד, ולטווח רחוק מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת לך שהעמותות לבדן מצילות היום 5%. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> העמותות מצילות היום 5% מהמזון האבוד, ופה זה פי חמש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא פי חמש. את מדברת על הפחתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לה להסביר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין את המספרים, אני לא מצליחה להבין. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני מדברת על 10% מההפחתה, ולא על 10% מהמזון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני באמת מנסה להבין; אני לא מנסה להתכסח. תגידי לי אם הבנתי נכון. אנחנו מדברים על הפחתה, וזה אומר תכנון ייצור, פחות בלאי באריזות, נכון? זה מה שנקרא הפחתה. מתוך 25% של הפחתה, אתם תצילו 10% מזון? הבנתי נכון? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> 25% מההפחתה, 10% מתוכם יהיו מבוססים על הצלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתוך 25%, 10% הצלת מזון ו-15% מפעולות אחרות. זה מה שהיא מתכוונת. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> יסמין, אני מבינה את הבלבול. תני לי, עד סוף הדיון אני אסביר. הכול מאוד מסודר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, את לא הולכת להשתלט על כל הדיון. הצגת לנו את יעדי ההפחתה בישראל, ואנחנו לא בהרצאה יסודית ללימוד הנושא הזה. נתת לנו את יעדי ההפחתה, תני לי את דרכי פעולה שאתם ממליצים עליהם. זה הפרק האחרון בהצגה שלך. אנחנו צריכים לפתוח דיון. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> זאת השקופית הבאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האחרונה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני רוצה רק להגיד לך שאם היעדים האלה נשמעים לא שאפתניים, הם סופר-שאפתניים. אף אחד ממדינות העולם לא קרובה ולא מגיעה בכלל ליעדים האלה. היום הם כבר מתקנים אותם מחדש. אנחנו רחוקים מזה מאוד, ואף אחד לא מגיע. עשינו את זה תוך התייעצות אדירה כדי להגיע למשהו אפשרי. את כל הנתונים ואת כל ההסברים, אני אשמח לספק. אם אתם לא רוצים לשמוע עוד – יש עוד המון דברים יפים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לי ספק שזאת עבודה מרתקת. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני ממליצה ומבקשת מכולם להיכנס לראות את התוכנית, וגם צירפנו אותה לחומרים של הדיון. ניתחנו 16 ערוצי פעולה, שמחולקים לחמישה מהלכים ולשני מהלכי רוחב. חלקם חלופיים, אבל את רובם צריך לעשות במקביל. בנינו תקציב לחמש שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשקופית הזאת רשמתם עידוד תמחור דינמי. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> זה אחד הכלים האפשריים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הממשלה הפילה לי את הצעת החוק על עידוד תמחור דינמי ולא הסכימה להעביר אותה. האם יש הסכמה עם משרד הכלכלה, שעשיתם איתו שולחן עגול, לנסות להעביר? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כל הדברים שקשורים לרגולציה מצריכים בחינת המשך. ניתחנו את זה איתם והם ישבו איתנו. זה לא מוכן עכשיו, וצריך לשבת ולעשות לזה בחינות המשך. הכנו את הבסיס לכל הדברים האלה. אני יודעת שתמחור דינמי קשה מאוד ליישם, ואני מכירה את הסוגיה וקשיים שעלו. אנחנו עדיין חושבים שזה צעד ששווה לשקול, ויש עוד הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> לשאלתה של חברת הכנסת – איפה זה עומד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברת רותם, אני אתן לך עצה – תתגלחי על הניסיון שלי, וסליחה על הביטוי הלא מכובס. תיכנסי לשקף האחרון שלך – מודל יישום משולב, ותסכמי לנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התקציב הוא 220 מיליון? זה חשוב. שנדע מה התקציב. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בנינו תקציב חמש שנתי כדי לעמוד בתרחיש מתון, של 220 מיליון שקלים, ואנחנו מאמינים שהם יכולים לתת לנו קפיצת דרך אדירה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה תקציב לחמש שנים? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כן, זה לחמש שנים ראשונות. 50% ממנו מוקדש למניעה, חלקו להצלה, מדידה וחדשנות. יש פה כלי מדיניות, חלקם חדשניים ויפים, חלקם התחילו להיות מיושמים. יש דברים מאוד יפים שכבר קורים, וגם דברים שביקשתם ואתם רוצים. אני אסכם בשקופית האחרונה – עשינו גם מודל כלכלי, והמודל שלנו הראה שאם הממשלה תשקיע 220 מיליון שקלים בחמש השנים הראשונות, נחסוך יותר מהפסולת שלא טיפלנו בה. כלומר, זה פחות מעלות הטיפול בפסולת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אגלה לך סוד. את רואה את הזקן הלבן שלי והשיער שאיננו, אני מרצה להם מעל 20 שנה שאם נשקיע בצמצום פערים בחינוך בגילאים המתגברים, נחסוך כך וכך. זה לא מעניין. את האוצר זה לא מעניין, את הממשלה זה לא מעניין. זה לא ישכנע אותם. הלוואי וזה היה משכנע אותם. אני לא מזלזל בזה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> בגלל זה אני מדברת אליכם ולא אליהם. אני אומרת שגם במודל הכלכלי זה יוצא win-win, כמו שאמרת. במבט קדימה אנחנו צריכים עכשיו שתאומץ ותתוקצב התוכנית הכללית של ביטחון מזון, והחלק שלנו בתוכה כחלק ממנה ובאופן נפרד; שערוצי הפעולה שזיהינו – אני אשמח אם תסתכלו עליהם לעומק, ונשמח לדבר על זה – יובלו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, שרובם ישבו אצלנו בוועדה. כמו שדיברתם על פיתוח מנגנון ממשלתי, מי צריך להוביל, משרד החקלאות לקח את הדגל, ואם הוא יוכל להוביל גם את זה בשיתוף איתנו, זה יהיה נהדר. כמובן, להמשיך את שיתוף הפעולה והסנכרון בין המגזרים, ולעקוב. פיתחנו תוכנית מדידה מפורטת איך לעשות סקרים. על הכול לעקוב, למדוד ולראות שאנחנו בדרך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקציבית הגעתם להסכמות, כמה כסף שם כל משרד? בסך הכול מדובר ב-50 מיליון שקל לשנה. אם כל משרד – הכלכלה, הגנת הסביבה, החקלאות – היה שם קצת, היו מגיעים לזה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> לא. הראייה הייתה התקצוב של התוכנית הכללית ואנחנו בתוכה. אני אגיד שגם השרה שלנו כבר הביעה רצון ונכונות, ויש ערוצי פעולה שנתחיל לקדם בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני מבין נכון, הכול בתיאוריה – אין עדיין תוכנית ממשלתית ואין תקצוב שלה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> יש תוכנית, אין תקצוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיבי, את מציבה היום יעד ל-2050 ואני אגלה לך סוד, בעוד חמש שנים היעד יהיה 2060 והאחוזים יגדלו. כשכותבים תוכנית ומראש מתקרנפים – סליחה – אותה ועדה בין-משרדית מתקרנפת ודוחה את זה ל-2050, זה הצהרת כוונות. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תגידי לי לא. בואי, אני אוהב ששומעים כן. אני לא אוהב לשמוע לא. חכי רגע, אל תפריעי לי. אל תפריעי לי, עכשיו אני ברשות דיבור. רשות הדיבור שלך נגמרה. אני אומר לך שאני, אם זה כמחוקק ואם זה כמשרד ממשלתי, וגם אם הייתי אחד מהגופים האזרחיים שאכפת להם, והייתם מציגים לי יעד ל-2050, הייתי מחפש ערוצים אחרים. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אבל יש יעדי ביניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואי אני אגיד לך ואסביר לך. לא סתם אמרתי – אל תנסי לשכנע את משרדי הממשלה בתועלת הכלכלית. זה לא מעניין אותם. הם חיים את היום, את המטר מהפנס הם חיים. אני מסתמך על הנתונים שלך ואומר לך, ש-24% מהחקלאות, 38% משקי בית – זאת המסה הקריטית. נתמקד שם, כי שם אני לא צריך 2050. ואם אני מגיע לצמצום ב-35% את שני הפרמטרים האלה, הגעתי ליעד, ואני מיישם את היעד כבר בעשור הקרוב, אם אני רוצה. ככה אני יודע לכתוב תוכנית ישימה, רצינית שמישהו יתייחס אליה בכלל. 2050 – גם האוצר יושב פה - - - << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> רק להגיד יש יעדי ביניים והתוכנית מאוד רצינית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכבד אותך, מכבד את העבודה שנעשתה. מה לעשות, שיש לי ברזומה שלי, בקילומטרז' שלי גם במשרדי הממשלה וגם בכנסת – אני מכיר איך עובדים ואיך מגיעים למסקנות. כל הלחצים וכל אחד מושך בסוף. עם כל הכוונות הטובות שהוקמה הוועדה הבין-משרדית הזאת, ואני מקבל יעד של המשרד להגנת הסביבה, שהחקלאות חיה עם זה טוב, שמשרד החקלאות חי עם זה טוב, ושמשרד האוצר מבסוט מזה – הוא לא חי טוב – הוא מרוצה מזה, כי באוצר יש נוסחה הפוכה מכלל האזרחים – אצלנו, הזמן עובד לרעתנו; אצלם, הזמן עובד לטובתם. 2050 – הזמן עובד לטובתם. זה כאב ראש זניח כרגע. אני אומר לכם שחבל על הכמויות האלה. חבל. יש לנו כלים ואפשר יהיה לעשות את זה, אפשר לצמצם את זה. אם רוצים, אפשר צמצם את זה. יש פעולות שאפשר לעשות במשקי הבית. צריך לחשוף. אנחנו ברמת חיים גבוהה. עם כל הפערים בחברה הישראלית יש רמת חיים גבוהה ויש צמיחה במשק הישראלי, שמביאה את התופעות האלה. לכן, צריך גם קמפיין, לא צריך להתבייש. יוצאים בקמפיין, לפמפם לאזרחים, לחברה הישראלית עוד פעם ועוד פעם. לספר להם שיש כבר פעולות ויודעים לעשות ואפשר להציל וצריך להציל וחייבים להציל. אם נתרגם להם שאם אנחנו עושים 5%, זה עוד כמה כיפות ברזל ועוד כמה טייסות, תאמינו לי, שלאנשים יהיה אכפת. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> שים לב ששמנו 30% - - - << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> האוצר הגיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך הבא. אני מקווה שלא קיצרת את האתגר שלך. הגעת לא בגלל הביקורת. הבנת, רותם? אני אומר שאת אחראית. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> באתי בגלל עידית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבל שלא שמעת את הדברים שלנו קודם. משרד החקלאות איתנו? << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> כן. אני מנהלת תחום בכיר, משרד החקלאות, מהחטיבה לאסטרטגיה. גיבשנו את התוכנית הזאת יחד, ואני חושבת שבאמת מאוד חשוב להגיד שאין יעד רק ל-2050. יש יעדי ביניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 12 שנות לימוד סיימתי במקיף כללי, לא חרדי, ואני יודע ש-25 שנה ו-25% זה אחוז בשנה, ולא נעשה אחד על אחד. בוודאי, יעדי ביניים של אחוז בשנה, זה לא יעד בכלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש תקציב לזה במשרד החקלאות? << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> רותם כבר התייחסה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, במשרד החקלאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניתן לה. סליחה שהפסקתי אותך. בואי ניתן לה. אני אשתדל להתאפק עד סוף דברייך. << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> כרגע יש תוכנית, עוד אין תקציב. אנחנו במשרד החקלאות, יחד עם משרדים אחרים שהיו שותפים לכלל תוכנית ביטחון מזון, עובדים על החלטת ממשלה שאמורה לאשר את התוכנית לביטחון מזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באיזה שלב נמצאת העבודה על החלטת הממשלה? << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> היא בניסוח. הכוונה היא שעד סוף השנה-תחילת השנה הבאה לסיים את העבודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניסוח של המשרד, או שזה כבר עבר למשרד המשפטים לניסוח? << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> לא, לא. זה בניסוח של המשרד. עוד מעט נשתף משרדים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה זמן אתם עוסקים בניסוח? תסלחו לי שאני יורד לדקויות האלה, הן הכי חשובות. בדיון הזה לא באתי לכלות את זמני. סיימתי את סדר-היום שלי אתמול באחת לפנות בוקר, ב-05:30 הייתי על הרגליים כדי להיות פה. אני רוצה לפחות להיות יעיל. אני רוצה להוכיח פה רצינות בכוונות, ולא עוד מריחה או גחמות של כמה אנשים בחברה הישראלית. אני רוצה לראות רצינות, להרגיש את רצינות הכוונות שלכם בעשייה. כמה זמן אתם עובדים על ניסוח החלטת הממשלה? << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> עד לאחרונה, ועדיין, עבדנו על גיבוש התוכנית האסטרטגית לביטחון מזון. פרסמנו אותה לפני החגים להערות ציבור, ועדיין אין גרסה סופית של התוכנית. במקביל, התחלנו לעבוד על ניסוח החלטת הממשלה. כלומר, זה מהשבועות האחרונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למי שלא עבר את דרך החתחתים הזאת, תבינו טוב טוב. אני מאמין שמשרד החקלאות רוצה בזה, אבל בצוק העיתים והאתגרים של הפקידות במשרד החקלאות הם יישבו לנסח, ואחר כך זה יישלח להערות הציבור. תשב יועצת משפטית שתגיד שפעם אנחנו רוצים 60 יום או 120 יום. לא תקום אחת שתגיד: סליחה, הנושא הזה כבר נטחן יותר מדיי והערות הציבור – 14 יום בלבד. לא יהיה. הלוואי וזה יהיה. אצלי זה היה קורה. לא יהיה יותר. תרשמי לך, 14 יום. ואני מתווכח עם משרד המשפטים שזה יהיה 14 יום, לא יותר מזה, כי בעלי העניין בתחום הזה יידעו לזהות ולהגיב תוך 14 יום. לאחר שיהיו הערות של הציבור, זה יילעס עוד פעם חצי שנה במשרד ויהיו פלפולים על כל הערה של בעל עניין כזה או אחר, ועוד פעם נחזור לניסוח חדש ועוד פעם להערות הציבור. תדברו עם הנכד שלי, אם הוא ירצה להיות בכנסת, שיתעסק עם הצלת המזון. גברתי, הבטחתי ולא הצלחתי לעמוד בזה. תמשיכי. << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> אין לי הרבה מה להוסיף. יש לוח זמנים מסודר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נכתוב בסיכום שאנחנו מבקשים לקבל תשובה מהמשרד. << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> על איזו שאלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו אמרת לי שאתם עובדים על החלטת ממשלה. לוחות זמנים להחלטת ממשלה שתוגש למזכירות הממשלה. אבקש לדעת תשובה. קחי לך את המשימה הזאת. הוועדה רוצה לקבל לידיה מסמך שאומר שעד תאריך זה וזה אנחנו נסיים. תתייעצו עם הלשכה המשפטית שלכם, עם כל הוגי הדעות במשרד, ותאמרו לוועדה מתי החלטת הממשלה תהיה מוכנה. << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> התוכנית הלאומית היא בגיבוש של כמה משרדים, ואנחנו רוצים לבוא עם החלטת הממשלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהתאם לכך תני לי את הערכת הזמנים. << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> הכוונה היא עד תחילת השנה הבאה, ואנחנו ננסה לקדם את זה לסוף השנה, לדצמבר. זה לוח הזמנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סוף השנה הנוכחית? << אורח >> ד"ר יעל קחל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תהיה החלטת ממשלה במזכירות הממשלה? << דובר >> ד"ר יעל קחל: << דובר >> צריך לגבש הסכמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעבדו, יש לכם זמן. << דובר >> ד"ר יעל קחל: << דובר >> אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאיפה היא לסיים את זה עד סוף השנה. זה נרשם בפרוטוקול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לפני כשנה הציג משרד החקלאות את תוכנית העבודה שלו והיה שם פרק שקשור להצלת מזון, שאותי לפחות מאוד שימח. מאז עברה שנה, ולא מזמן הוא שוב הציג את התוכנית רק להצלת מזון. אנחנו כבר יותר משנה רק בסיפור הזה. ממשרד החקלאות אני מחכה באופן אישי לתקנות חזיריות מעל חמש שנים. לתקנות של תרנגולות חיכינו 12 שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אהיה הסניגור שלו. תהליך כתיבת תקנות במדינת ישראל זה שערורייה. אם אנחנו מלינים על ביורוקרטיה, הגיע הזמן שמשרד המשפטים יסמוך על הלשכות המשפטיות במשרדי הממשלה וייתן להם עצמאות בנושא הזה. ייתן להם כללי עבודה ויסמוך עליהם. דבר שני, גם ועדות הכנסת אשמות, ואני לא מאשים את הוועדה הזאת. אני מכיר תקנות שהגיעו לוועדה אחרת והן תקועות למעלה משנה בגלל עניינים כאלה ואחרים. יש תקנות שמחכות 14 שנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חיכינו 12 שנה לתקנות של התרנגולות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מטורף. העלית את זה, מחינו, ואני חושב שאם מדברים על רפורמות והקלה ברגולציה, זה אחד האתגרים. מנכ"ל לקט ישראל, בבקשה. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נמצאת איתי גם רביד דינמז יחזקאל, והיא תפעיל את המצגת. קודם כול, תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן שהעליתם את הנושא החשוב הזה. אני לא אלאה יותר מדיי בנתונים עד שתעלה המצגת. אני רוצה לציין שהנתונים שלנו, מה שאני אציג עכשיו, הם נתונים שמקובלים על המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד הבריאות. המשרד להגנת הסביבה שותף כבר ארבע-חמש שנים לדוח הזה, שאת חלקו אני אציג ממש בקצרה, ומבטיח לא להאריך. אפשר לקבל את הנתונים. ברגע שתעלה המצגת תוכלו לראות שיש פה שאלה, איך הייתם מגיבים – אלה הנתונים שציינתם גם קודם – אם 24 מיליארד שקלים בשנה היו נזרקים לפח. מזון בשווי 24 מיליארד שקלים. אני רוצה להגדיל את זה ולהגיד שזאת השנה העשירית לדוח שלנו, וכל הנתונים הם למעלה מ-20 מיליארד של מה שנזרק בשנה. זאת אומרת, אנחנו מדברים כמעט על רבע טריליון שקל בעשור האחרון של מזון שנזרק לפח. אם יש מישהו שזה לא מזעזע אותו אני לא יודע מה כן מזעזע מבחינת הנתונים האלה. המשמעות השנתית של זה מהדוח הקודם שלנו, מ-2024-2023, היא שלכל משפחה זה עולה 10,200 שקל. משכורת חודשית נזרקת לפח בכל חודש, ו-12% עלויות יוקר המחייה. איך זה מתבטא? כל אחד גוזר קופון וכל אחד מעמיס את האובדנים של אחרים על עצמו. אתה בעולם החקלאות, אדוני היושב-ראש, ואתה מכיר כמה עולה לייצר וכמה אנחנו כקמעונאים קונים בסופר. לקט ישראל הוא ארגון שקיים 22 שנים. החזון שלנו הוא להציל כמה שיותר מזון ולהביא אותו למי שצריך. אני אומר מה אנחנו עושים בשנה או מה עשינו בשנה שעברה. למעלה מ-2 מיליון ארוחות מבושלות, שרובן, בערך 40% הגיעו מהצבא. הצבא הוא השותף שלנו הכי גדול שלנו היום בהצלת מזון מבושל. הוא פותח כל בסיס שאנחנו רוצים, ויש לנו קשר מצוין עם הצבא. חשוב מאוד לציין את זה כי זה לא היה ככה לפני 15-10 שנה, כשהתחלנו לעבוד איתו, פחות או יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעזרת החקיקה. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> כן, בעזרת החקיקה שנעשתה בנושא הזה. למעלה מ-30 מיליון קילוגרם, כלומר למעלה מ-30,000 טון של תוצרת חקלאית אנחנו מצילים, ויש עוד הרבה, כפי שציינה קודם חברת הכנסת. נזרקים 600,000 טון תוצרת חקלאית בכל שנה. הכול הולך, ואנחנו עובדים יחד עם 300 גופים ועמותות, ארגונים בכל הארץ, בכל המגזרים, בכל המקומות שאפשר. זה מגיע בערך ל-415,000 נתמכים מדי שבוע. מכיוון שהעיקר הוא תוצרת חקלאית, אנחנו מחלקים כל שבוע, וזאת פעילות לוגיסטית מאוד מאוד גדולה ומשמעותית. עוד כמה נתונים על הארגון – יש לנו 95,000 מתנדבים, ורובם בשדות של חקלאים. הם עוזרים לחקלאים. בעקבות המלחמה נוצר מחסור גדול בכוח אדם בחקלאות – לא רק בחקלאות, גם במקומות אחרים. למעלה מחצי מהמתנדבים שלנו מגיעים לשדות של חקלאים. יש לנו 101 תורמים של עודפי מזון מבושל, ואלה יכולים להיות קייטרינגים, מוסדות וכו'. יש לנו 676 חקלאים שתורמים 30,000 טון. אנחנו בקשר עם הרבה יותר, אבל לא תמיד מתבצעת תרומה. 101 התורמים, בעקבות תיקון לחוק שנעשה בנובמבר בשנה שעברה, אנחנו פועלים כדי להרחיב את מקורות האיסוף שלנו. אני אציג נתונים מאוד חשובים – כל משפחה מקבלת כ-10 קילוגרם של תוצרת חקלאית בשבוע, וזה לא מספיק. אנחנו מדברים גם על משפחות ברוכות ילדים, אבל לא רק, ו-10 קילוגרם לא מספיקים. מדובר בערך ב-83,000 משפחות מתוך כחצי מיליון משפחות שחיות באי-ביטחון תזונתי. אני רוצה להתייחס לשאלה שלך, אדוני היושב-ראש, כי שאלת שאלה מאוד נכונה קודם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לא תמיד אומרים לי שאני מדבר לעניין. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> שאלת מי צריך לתכלל את זה. לדעתי, התכלול צריך להיות על ידי משרד ראש הממשלה כי הוא המשרד היחיד שיכול לאגם כל כך הרבה משאבים ומשרדים שיעבדו בצורה יעילה ביחד, אבל דרך הרשות לעוני שהוקמה לא מכבר. אני יודע שבתפקידך הקודם תמכת בזה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שבשבועות הקרובים יונח לממשלה ההרכב והרשות תתחיל לעבוד. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> אם היא תוסמך גם על ידי משרד ראש הממשלה לטפל בנושא הזה, זה בהחלט יכול להיות מקום ראוי. יש כל כך הרבה סביב העוני כפי שאתה יודע וכולנו יודעים, בוודאי אתה, בתפקידך הקודם. אני חושב שדווקא הרשות לעוני זה המקום שיכול בהחלט לתת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרשות היא לא גורם מבצע, והיא לא הולכת להיות גורם מבצע. היו על זה ויכוחים, והתעקשתי שזה יהיה כך. היא תמליץ, היא תקבע מדיניות, אבל אסור לה להחליף שום משרד ממשלתי. ההפך, היא הוקמה בגלל החסך הזה, היא הוקמה כדי למשוך את הקשב של משרדי הממשלה למאבק בעוני, לאי הביטחון התזונתי והכול ביחד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גידי, נניח שהארגון שאתה עומד בראשו היה מקבל 50 מיליון בשנה בחמש השנים הקרובות. יש לך הערכה כמה מזון היית יכול להציל עם 50 מיליון? << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> קודם כול, יש שאלה איפה הייתי שם את הכסף, ואת הכסף הייתי שם לגמרי בתפעול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עוד משאיות, עוד נהגים, עוד קווים. אתה מכיר את המשאית שלהם שמגיעה לשכונות קושי, ומחלקת ירקות ופירות בחינם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. פעם ראשונה שאני רואה את גדעון. שר רווחה שלא מכיר אותו, שיעשה חשבון נפש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מיליון שקל למשאית כזאת שמגיעה בכל יום לשכונות העוני הכי קשות במדינה, ופותחת שוק פירות וירקות בחינם. מיליון שקל אני לא מצליחה לגייס. המשרד להגנת הסביבה הבטיח לי, ולא קיבלתי. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> מה זה הצלת מזון? זה הכול תשתיות. זה משאיות, זה מחסנים, זה קירור, זה נהגים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תשאל את השאלה הנכונה: עם 50 מיליון בשנה, מתי תגיע ל-10%? << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> מאוד מהר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יפה מאוד, זאת התשובה שרציתי, ובלי, חס וחלילה, לזלזל בעבודה. ברור לי הקושי והביורוקרטיה במשרדים. זה מובן מאליו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה שהדיון יהיה יעיל. הרי אמרתי בתחילת דבריי אין מציאות של 100% יעילות ואפקטיביות של מזון שלא ילך לאיבוד. אני רוצה לייעל את כל השרשרת הזאת שהוצגה לנו על מקורות העודפים. . << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תעבירו את הכסף לגופים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה שאחרי שנצמצם, את מה שיישאר נדע לנצל ולחלק. אנחנו לא רוצים לייצר בעודף כי אז הפסדנו את הפרמטרים השניים של הגנת הסביבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהמשרדים צריכים לטפל במניעה, כלומר, בצמצום, אבל גם בהצלה הפיזית של המזון – בשינוע, במשאיות, בחלוקה, בארגונים. תעבירו את הכסף לשם ותוך שנתיים הם ישיגו 10%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין ספק. גדעון, תסכם. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> אני אסכם ואני אתייחס למה שאמרה חברת הכנסת פרידמן. אם תפילו עליי 50 מיליון שקל, אני לא אדע ישירות מה לעשות עם זה. זה צריך להיות מדורג, והלוואי ונגיע בסוף ל-50 מיליון שקל תקצוב ממשלתי. תוך שנתיים-שלוש נדע מה לעשות איתם ולהציל הרבה יותר, הרבה יותר ממה שאנחנו מצילים היום בכל המקומות. לא רק פירות וירקות. לסיכום, קצת חזרה על מה שציינה קודם רותם. היתרונות של הצלת מזון ולמה זה שווה. יתרון כלכלי – זה ברור לגמרי ודיברתי על רבע טריליון שקל שנזרקו. יתרון חברתי -זה גם ברור. אני רוצה להוסיף את היתרון הבריאותי. העלות הבריאותית שעולה לנו מזה שאנשים לא אוכלים מזון סדיר ונכנסים למצבים של אי-ביטחון תזונתי חמור – אנחנו יודעים שנעשו מחקרים בנושא הזה. זה עשרות מיליוני שקלים ואנחנו גם מתעדים את זה. זה עולה לממשלה פי כמה. אני מסכים איתך שאמרת קודם, שאולי זה לא מעניין אף אחד, אבל לפחות חשוב שנדע שזה עולה פי כמה מאשר מניעה והצלת מזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להרגיש את התגובות מייד, ולכן אני הולך תמיד לתחנות הכי עמוסות באובדן, שזה חקלאות ומשקי בית. משרד הכלכלה – מדיניות משרד הכלכלה ומשרד האוצר היא אחד התורמים הגדולים למציאות ש-24% מהעודפים והאובדן הם מחקלאות. משקי הבית זאת מסה קריטית שאפשר להתמודד איתה בדרכים אחרות, ונדבר על זה בהמשך. משרד הכלכלה, אני מכיר את המאבקים שלכם, את תפיסת העולם גם של האוצר וגם שלכם. מדינת ישראל קמה עם חקלאות, היא חיה עם חקלאות, ויש ערכים נוספים לחקלאות במדינת ישראל מעבר לקטע הכלכלי והתחרותי. פעם הייתי תמים. כשנכנסתי לכנסת אמרו לי: כוחות השוק. באתי עם תפיסת עולם חברתית, ובכל פעם שרציתי להציע איזו הצעת חוק, אמרו לי: תנו לכוחות השוק. עם הזמן, התבגרתי פה והזדקנתי פה, וכשמשרד הכלכלה רוצה להתערב מסיבות כאלה ואחרות, כוחות השוק לא מעניינים אותו. פה יש ערכים ציוניים – יש שמירת קרקע, יש ריאות ירוקות וכל הערכים הנוספים שכולנו אוהבים להדהד אותם. שמגיעים לחקלאות אנחנו הופכים להיות טהרנים – כוחות השוק. אם חקלאי יוצא לשטח, משקיע והופך להיות מהמר, מהמר, כי באותו זמן שהוא שם 100 דונם קולרבי ומישהו הביא את זה מטורקיה או מירדן והציף את השוק – הוא מוסיף עלויות נוספות לחרוש את השטח עם הגידולים. הוא מחפש מי שיבוא לאסוף את זה. אני חושב שיש פה כשל, וצריך להסתכל על שני תמרורי אזהרה מהבהבים במצגת של המשרד להגנת הסביבה, של הוועדה הבין-משרדית – 24% חקלאות; 38% משקי בית. אני לא מזלזל בקמעונאות, והקמעונאים לא באו בכלל לדיון. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> סליחה, זה לא מדויק. אני מאיגוד לשכות המסחר, ואני מייצג את רשתות השיווק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מייצג אותן? << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב מאוד. הם אחד התורמים הגדולים לפגיעה בחקלאות. אני אומר את זה ואני קובע את זה. לא ראיתי שהיבוא תרם להורדת מחירים או ליוקר המחיה במדינת ישראל. אתם זוכרים, פעם הורידו אחוז מע"מ, העלו והורידו אותו? המחיר לא ירד. זה לא הדיון, אבל מחירי הדיור בחיים לא ירדו. כל כללי הכלכלה והמסחר הפעילו עליהם – לא עובד. יש שחקן אחד שלא רוצה להוריד אותם – שני שחקנים – רמ"י והקבלנים. רמ"י והקבלנים. יש פרמטרים – כוח עבודה, חומרים, מלחמה, התייקרויות. הכול, הכול. פתאום היצע וביקוש לא עובד. זה עובד בכל רבדי השוק, ויש תחומים שבהם היצע וביקוש לא עובדים. משרד הכלכלה – נגעתי בקצה המזלג. מה אתם הולכים לעשות כדי שלא נראה את הנתונים האלה? << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מנהל אגף בכיר רגולציה במשרד הכלכלה. אנחנו שותפים מלאים לתוכנית הזאת. היינו חלק מהצוותים ואנחנו חושבים שהחשיבות של התוכנית הזאת היא בכך שהיא מבינה שיש פה כשל של השוק, אחרת לא הייתה נוצרת התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה 2050? << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> היעדים מגובשים יחד עם כל המשרדים. אנחנו פתחנו את הכול על השולחן, ואנחנו מוכנים לחשוב מחדש על כל המודלים, גם על מודלים של תמריצים כלכליים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לכם שאני לא אמליץ, אם בכנסת ואם בממשלה, לתקצב את התוכנית הזאת בשקל אם היעדים יישארו 2050 ו-25%. << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> זאת עבודה שאנחנו נעשה כוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נהיה הפרטנרים הראשונים להריץ את התוכנית הזאת. 2050 – סליחה, זאת הצהרת כוונות שלילית להצלת עודפי מזון. << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> אנחנו כמשרד שותפים מלאים לתוכנית ואנחנו חושבים שזה ייאלץ אותנו לעשות מהלכים מורכבים, אבל היא לא תוכל להתקדם, כמו שאמר כבוד היושב-ראש, ללא תקציב שייכנס כחלק מהחלטת ממשלה מסודרת. אנחנו מכוונים. אנחנו יודעים שזה ישפיע על יוקר המחיה, זה ישפיע חברתית על משפחות מעוטות אמצעים, שלא יכולות להבטיח את הביטחון התזונתי של הילדים שלהן. זה רחוק מהמנדט הכללי של משרד הכלכלה, אבל אנחנו מבינים את החשיבות החברתית של ההליך הזה, ואנחנו רתומים לגמרי למהלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא המנדט שלכם, אבל אתם חלק מהגורמים לתופעה. סליחה שאני אומר את זה בצורה ישירה. אנחנו באנו לנהל פה מדינה, לא עסק כלכלי. לעיתים, באוצר ובמשרד הכלכלה יש תחושה שהם באו לנהל עסק כלכלי. אם באתם לנהל עסק כלכלי, הביטחון התזונתי לכאורה לא צריך לעניין אתכם. הפערים בחברה הישראלית, למרות שאני מרגיש שזה לא מעניין אף אחד מהחברה הישראלית, מעטים מאוד לא מעניינים אתכם. לכן אני אומר שכאשר אתם יושבים במשרדים שלכם או פה, בוועדות, ומרצים לנו על כוחות השוק – היו פה דיונים, עשרות דיונים לטובת החקלאים. מה שתמיד נתן פה את הטון היה היעילות של החקלאי הישראלי. רק היעילות. יעילות אחרת של שום מגזר לא עניינה בדיון על החקלאות. אחר כך אמרו: אנחנו נסבסד את החקלאי ולא את המוצר. נפתח את השוק לתחרות. חיסלו את ענף השום בחקלאות הישראלית. יותר קל לקנות מכנסיים בזארה מאשר לקנות שום. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא נתנו תמיכות ישירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יותר קל לקנות מכנסיים מאשר קילו שום. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אוראל, אל תגיד שיש. אין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בשום לא תמכנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, לא תמכתם. פתחתם את השוק כשהשדות של החקלאים הישראלים היו מלאים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני רק אומר שהשום לא דוגמה טובה, כי לא ניתנו תמיכות ישירות. << אורח >> אילנה דרור: << אורח >> לא תמכתם בכלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, לא דיברתי רק על התמיכה הישירה. אוראל, אתה תקבל רשות דיבור ואל תתפרץ באמצע. דיברתי על כמה סיבות ולא אמרתי שיש סיבה יחידה. אנחנו בדיון על הצלת עודפי מזון, ויש מספר פרמטרים גדולים – קמעונאות, חקלאות ומשקי בית, שהם המסה הקריטית בשרשרת עודפי המזון ואיבוד המזון. לא צריך להיות גאון גדול כדי לייצר אפקטיביות ולצמצם את הנתונים האלה. צריך לרצות. פשוט צריך לרצות. זה מתנגש לכם עם דברים אחרים, עם תפיסות עולם אחרות. היינו עם משרד הכלכלה, בבקשה. << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> כן, התייחסתי. אנחנו שותפים לתהליך ואנחנו חלק מהתוכנית. אנחנו תומכים בה ואנחנו מבינים שיש פה כשל שוק שצריך להתערב בו ברמה הלאומית. אנחנו פתוחים לסייע ולקדם את האירוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני כובש את נבואתי בשלב הזה. רציתי לשמוע דברים יותר פרקטיים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בבקשה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני מנהלת אגף בכיר של תמיכות ביטחון תזונתי. מכל מה ששמענו, אני חושבת שיש שני ערוצים שאנחנו צריכים לפעול בהם: יש פעולה עכשווית. אם קיימת אפשרות לתקצב את עמותות הגג בתוספת תקציב, לנצל את מה שהולך לאיבוד; פעולה עתידית, משרדים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני לא באתי לדאוג לעמותות. תספרי ליושבים בשולחן כמה היינו תורמים לצמצום אי-ביטחון תזונתי אם היינו מצליחים להציל 50%. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ב-50% לא היה לך יותר אי-ביטחון תזונתי. אם היית מציל 50% מהמזון, לא היה אי-ביטחון תזונתי. אם היית מצליח להביא אותו, היית מסיים. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> סליחה, אני חייבת לתקן, זה 20%. זה נתון הרבה יותר מרשים. הצלה של 20% ממה שהולך לאיבוד תסגור את פער הביטחון התזונתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המשרד לשירותים חברתיים ברשות דיבור. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בפעילות של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי אנחנו משתמשים בערך ב-30 טון של פירות וירקות בשנה לכ-40,000 משפחות שמקבלות בכל חודש כ-22 קילו פירות וירקות, ארבעה סוגים מכל דבר, מפירות ומירקות. אני חושבת שאם היינו מגדילים את התקציב גם בתחום הזה, היינו יכולים לעזור לעוד משפחות או להעשיר עוד סלים לאותן משפחות. בתחום התמיכות יש כ-200 עמותות שאנחנו מסייעים להן בחלוקות בחגים ולאורך השנה, גם מנות חמות וכריכים לבתי הספר. בדוחות שאנחנו מקבלים לתשלום אנחנו רואים הרבה תרומות של מזון. אם היינו משקיעים בתקציב ההצלה באמצעות עמותות הגג - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מסכימה איתך לחלוטין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני שפרשתי נתתי הנחיה להגדיל את תקציב התמיכות לעמותות הגג. זה יושם? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא, עוד לא העבירו. זה תקוע ואני לא יודעת היכן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> ביקשנו תוספת של 10 מיליון למבחן. זה מבחן משולב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לשנת 2025? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נתתי הנחיה להגדיל ב-10 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה סכום שמיועד אך ורק להצלת מזון? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אספר לך למה זה תקוע. לפעמים אנחנו מדברים פה בלהט ותוקפים נושאים מסוימים, ויש לזה השלכות. עכשיו יושבים פקידים במשרד האוצר, בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, ותוקעים תקציבים שאנחנו ייעדנו. למה? בעוונותיי הרבים, המקור של התקציב הזה, בגלל שהוא לא מופיע בשום מקום, מופיע בהסכמה קואליציונית. המשפטנים מתפלפלים וכפי שאמרתי, באוצר יש להם נוסחה שהזמן עובד לטובתם והם מורחים. תקציבים תקועים גם לחסות הנוער, תקציבים קואליציוניים שייעדנו לנוער בסיכון, לאי-ביטחון תזונתי. שם זה תקוע ולכן שאלתי אם זה השתחרר, אני אקח לתשומת ליבי ואפעיל לחצים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי האוצר יכול לענות לנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחר כך, נגיע לזה. בסוף. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני יכולה לסכם ולומר שעמותות הגג ביחד מחלקות בכל חודש כ-200,000 סלים למשפחות נזקקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הן פה, הן ידברו בעד עצמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לפרגן להם. מה קרה? תפרגן. הם עושים עבודה קשה בהתנדבות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם הזיעו, באו מוקדם. תני להם לדבר. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> זה באמת הודות לתקציב שהמשרד תומך בהן ומאפשר להן לבצע את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד הבריאות נמצא איתנו? << אורח >> דנה שך: << אורח >> כן, אנחנו שלושה נציגים ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבחרו אחד הכי משמעותי בהתייחסות, ואם צריך השלמות, נעשה. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אני מנהלת תחום מיקרוביולוגיה בשירות המזון הארצי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה תרומתך לדיון? << אורח >> דנה שך: << אורח >> אנחנו רואים בחיוב הצלת מזון, כל עוד נשמרת הבטיחות. כמובן שאנחנו לא רוצים שהצלת המזון וצמצום הבזבוז יהיו כרוכים בעלייה בתחלואה ובתמותה. כל עוד נשמרים כללי הבטיחות, אנחנו תומכים בזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים. אתם חלק מהצוות? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כן. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אנחנו עוסקים בבטיחות מזון, גם מבחינה אמבולטורית ומי שמכיר, אנחנו עושים את הרפורמה של השינויים הרגולטוריים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה דיון אחר במקום אחר. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אני מסבירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה את תשומת הלב שלנו לערך המוסף מבחינת משרד הבריאות להצלת מזון ועודפי מזון. זה הדיון. אתם רואים עין בעין? יכול להיות שזה לא תורם לבריאות הציבור. אם זה תורם, תאמרו מה הערך המוסף. לזה אני רוצה שתתייחסי. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אני אומרת שאנחנו תומכים במהלכים האלה ואנחנו רואים חשיבות להקניה של ביטחון תזונתי, כל עוד לא תהיה עלייה בתחלואה ובתמותה בעקבות הפעולות האלה. כל עוד כל המהלכים האלה יתבצעו בצורה ששומרת על בריאות הציבור מבחינת מזהמים – ביולוגיים, כימיים, פיסיקליים ועוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, גברתי. גדעון, תספר לה איך אתה מעביר מזון. להערכתי, זה יותר נקי מהרבה מסעדות שיש להן אישור של שיווק. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> ראשית, מאוד נקי. אני חושב שהתרומה של משרד הבריאות יכולה להיות בעוד מקום – בכל נושא פגי תוקף. זה דיון שנמשך שנים, ומי כמוך יודע. אתה נמצא בוועדות ואתה מכיר את זה, וזה לא מתקדם. במקרה של לגט ישראל זה לא משמעותי, כי אנחנו אוספים רק פירות וירקות ומזון מבושל, אבל ידידי אלי, המנכ"ל של פתחון לב, יכול לדבר הרבה על פגי תוקף וכמה נזרק בגלל שזה פג תוקף. ומה קורה לאותו חלב מדקה לפני חצות עד דקה אחרי חצות. אני מבין את כל הרגולציה והכול, אבל חושב שזה מקום שמשרד הבריאות כן יכול להתערב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאני קונה אני בודק את התאריך, אבל בבית, עד שהוא לא חמוץ אני לא משמיד אותו. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אדוני, אני אתייחס לנושא התאריכים. קודם כול, יש פה שני נושאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוץ מזה, סיפרו לי שאת הפניצילין מייצרים מעובש, אז לא לפחד. בבקשה. וגם את השמרים. מה שלא הורג – מחשל. << אורח >> דנה שך: << אורח >> יש פה שני נושאים: האחד, האופן שבו מסומן התאריך. ראיתי התייחסות בדוח, שהציבור לא תמיד מבין את ההבדלים בין "עדיף להשתמש לפני" לבין "לשימוש עד". "עדיף להשתמש לפני" – זאת קביעה איכותית. זה אומר שאם קנית חבילה של פתיבר, שעדיף שתשתמש לפני התאריך שמופיע שם, כי אחר כך יש ירידה באיכות – זה יהיה פחות טעים, פחות פריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה עניין שלכם פריך או טעים? << אורח >> דנה שך: << אורח >> לא, זה לא עניין שלנו. אני מסבירה. "לשימוש עד" הוא כן עניין של בטיחות, ומזון לאחר התאריך המסומן נחשב כמזון שאינו בטוח לצריכה. מי שמסמן וקובע זה יצרן המזון ולא הרגולטור. על פי הנתונים הפנימיים של המזון, על פי אופיו, למשל כמה מים זמינים יש באותו מזון לחיידקים, למשל, איך הוא מייצר את המזון, באלו תנאים תברואתיים. הוא זה שיודע הכי טוב לומר מה אורך חיי המדף שהוא נותן למוצר, ואיך לסמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היצרן נוגע בדבר? את מכירה את המושג שהיצרן נוגע בדבר? הוא בניגוד עניינים. יש לו עניין שהמוצרים ייכלו מהמדפים. איך אפשר לתת לו עצמאות לקבוע את התאריך לשימוש עד? << אורח >> דנה שך: << אורח >> מחוק המזון ב-2015 אנחנו מקדמים את העברת האחריות על המזון ליצרנים ולא של על הרגולטור. הרגולטור הפסיק להיות הבייביסיטר של היצרנים. היצרנים אחראים על המזון שהם משווקים, על הבטיחות שלו, והם גם מסמנים את התאריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם זוכרים מה שאמרתי, שיש כללים שמתנגשים לכם? << אורח >> דנה שך: << אורח >> יש השגות בנושא הזה. יש כל מיני תביעות ייצוגיות כאלה ואחרות נגד יצרנים שונים. אנחנו כרגולטור לא מתערבים בסימון התאריך, אלא אם כן יכול להיות מצב שבו היצרן סימן "עדיף להשתמש לפני", והנתונים שהוא מראה לנו כגוף מפקח, מעלים ספק לגבי הבטיחות של הסימון הזה. אז אנחנו יכולים לדרשו ממנו הוכחות גם לגבי התאריך עצמו שנקבע, וגם לגבי אופן הסימון. כשקובעים את חיי המדף, זה על היצרן ברוב המקרים. הרגולטור נסוג מהקביעות שלו, כי בעבר היו כל מיני קביעות של רגולטור מהם חיי המדף הקבועים בחוק, בחקיקה לגבי מוצרים כאלה ואחרים. אנחנו משאירים את זה ליצרן, אבל חובת ההוכחה חלה עליו. כשאנחנו באים לפקח, אנחנו יכולים לשאול שאלות, אנחנו מבקשים הוכחות, אנחנו מבקשים תימוכין ותיקופים למה נקבע כך או אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקוטג' במדינת ישראל הוא הכי יקר. הוא מלא בהכי הרבה מים, ובגלל המים האלה אורך החיים שלו הכי קצר על המדף. אנחנו מפקירים את זה לידי היצרן ואני חושב שכשמישהו רוצה לדבר על יוקר המחייה וצמצום פערים וצמצום אובדן המזון, אי-אפשר להשאיר את זה ליצרן. היצרן הוא בעל עניין אחד. << אורח >> דנה שך: << אורח >> אנחנו עוסקים רק בבטיחות ומפקחים על היצרנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבין. תודה. אלי, מאחר והגענו לקטע פג תוקף. אני לא אגיד לך שלא תציג את עצמך ואת העשייה שלך, אלא תציב בקצרה ותפתח לנו צוהר אילו היינו עושים עבודה אמיתית. הרי אין לנו עניין להרעיל או לפגוע בבריאות הציבור. בעניין פגי תוקף, כמה היינו משתפרים באחוזים? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני מפתחון לב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תספר קצת על פתחון לב. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אם כבר הרמת לי להנחתה, יש לי חובה נעימה היום לברך את גידי ורוית חבריי מלקט ישראל, על העבודה – אין איך להגדיר – כמה היא חשובה בתחום הצלת המזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן נאבקתי להכניס אותם להכניס אותם להגדרה של ארגון גג. זה לא היה קודם. לא נותנים קרדיט, אני אקח. לא נתנו קרדיט על 10 מיליון. אנחנו דורשים, אמרה יוכי. היא לא אמרה שהשר נתן הנחיה, וגידי לא ציין שהכנסנו אותו כארגון גג. אבל אני אקח את זה. זה לטובת המשרד, לא לטובתי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> מה שאמרה יוכי היקרה זה לא לחכות ל-2050. זה גם ההכנסה של התחום בכלל לעבודה ובגלל זה, אם אנחנו לא רוצים לחכות ל-2050 – אמרת בהתחלה שהאוצר לא נמצא ודיברנו על מקטעים בתחום הצלת המזון. אני לא חושב שאני רואה נציגות של אף אחד מהמקטעים האלה, מלבד ידידי. משיחות שלי איתם אני יודע שככל שזה תלוי בהם, לאור התוכנית שיש עכשיו, 2050, זה יותר מתקרב ל-2500 לפני שזה באמת יוכל לקרות. באותו אופן, במקום לחכות ל-2500 עם היעדים ובמקום לחכות ל-220 מיליון, הציעה חברת הכנסת 20 מיליון או 50 מיליון. דיון התקציב הקרוב הוא ממש אוטוטו. אפשר לעשות את זה עכשיו ולהשפיע בדברים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נהיה שם. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> רוית וגידי אומרים ש-20% פותרים את בעיית הביטחון התזונתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חולק עליהם, אבל לא משנה. הביטחון התזונתי מורכב מכמה פרמטרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדברים על תחום המזון. ביטחון תזונתי יכול להיות מורכב מכמה פרמטרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש גורמים לאי-ביטחון תזונתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לפחות יהיה מזון כדי שהם יוכלו להתרכז גם בלימודים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> המספר כל כך לא חשוב. אנחנו מדברים על 20% שפותרים 100% מהבעיה. בוא נעשה 10% ונפתור 30% מהבעיה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> זה היעד שתקפו, שהוא מאוד נמוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ב-2050. אנחנו מדברים על עכשיו. הטענות הן לא אלייך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אסביר לכם מעולמות אחרים למה אלי צודק כשהוא אומר 2500. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אנחנו יודעים את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשנכנסתי לכנסת – לא לפני הרבה זמן – ב-2003, אמרו שב-2020 הכלכלה הישראלית תתמוטט כי החרדים יהיו רוב. אחר כך עדכנו את זה ל-2030 ואחר כך ל-2050. עכשיו מדברים על 2070. ככה זה יהיה עם היעדים האלה. אי-אפשר לקבוע תוכנית רצינית ומשמעותית ולהגדיר לה יעדים ל-2050, ל-25 שנה. זאת הצהרת כוונות שלילית ביותר. הינה, הוא מחייך, הוא יודע מה הוא השיג בוועדה הבין-משרדית. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו לא שותפים לתוכנית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא שותפים, ואגף תקציבים אומר: אין בעיה, וכל מה שתתמכו בו הוא מהמקורות שלכם. לא רציתי לאתגר את משרדי הממשלה כולם, שמברכים על התוכנית הזאת. כשנגיע לשלב איגום המשאבים נראה את המאבקים בין המשרדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה נורא, כי הם ישבו ועבדו. הם באמת עשו עבודה מעמיקה. אני מאוד מעריכה את העבודה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, בסיכום נשאיר משימות לדוד ביטן. בבקשה, אלי, תסיים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אמרנו מה לא, אבל בואו נדבר דווקא על מה שכן, ולא בגלל שאדוני היושב-ראש ביקש מילה טובה על מה שנעשה. הינה, אנחנו רואים שבכסף המאוד קטן, 10 מיליון, ובכסף שכבר ניתן, יש שינויים ותמורות. ה-10% שאתם מדברים עליהם, סביר להניח שחבריי יוכלו להגיע כמעט רק מתקציב התמיכות, אם הוא יגדל ב-10 מיליון. אז אפשר גם לעשות ולא רק להסתכל רק על 2050. אני מתחבר בדיוק לדברים שאמר היושב-ראש במאה אחוזים. אני נכנסתי לחדר מודאג ויצאתי הרבה יותר מודאג מכפי שנכנסתי. תודה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני רוצה להגיד שיש תקציב בתוכנית להקמת מערכים אזוריים, לצמצום בזבוז מזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוודאי, אנחנו לא מזלזלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מתי זה יקרה? המערכים קיימים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברת רותם, אל תרגישי רע שלא נתנו לך להציג את כל העבודה היפה שעשיתם. ברגע שזה לא גובש להחלטת ממשלה וזה לא תוקצב, ואני אומר לך שכל עוד תמשיכו עם זה שהיעד הראשוני ל-25% הוא ב-2050, זה לא רציני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק זה, זה לא רק 2050. גם אם היה רשום שם 2030 - - - << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> יש יעדים גם ל-2030. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היעדים שלכם לא ריאליים למציאות. יכול להיות שאתם תעשו את זה וזה בסדר, אבל נכון לעכשיו יש לנו out sourcing שעושה את זה יותר טוב. הוא לא יכול לטפל במניעה, הוא לא יכול לטפל מול החקלאים, תכנון ייצור. זה משהו שהמשרדים צריכים לעשות. בפועל, להציל מזון, יש לנו היום out sourcing שמחר בבוקר מגדיל ותוך שנה גג, לדעתי, יכול להגיע ליעד שאת הצבת ל-2050. דבר שני, למה אני סקפטית? אומנם אני לא כל-כך הרבה שנים כמו מרגי, אבל אני בכנסת ארבע שנים וחצי, ובארבע שנים וחצי האלה אני מנסה להעביר חקיקה הכי פשוטה מכל החקיקות, ללא עלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא תצליחי. את באופוזיציה, לא ייתנו לך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, גם כשהייתי בקואליציה. הסיבה לכך שאני לא מצליחה להעביר אותה היא כי משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה לא מוכנים לקחת אחריות על הצעת החוק הזאת ולאכוף אותה. זאת הסיבה היחידה. לכן, אני קצת מיואשת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד החינוך נמצא פה? לא. נציג הקמעונאים. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> בוקר טוב, אני מאיגוד לשכות המסחר, הבוקר עם הכובע של הקמעונאים, רשתות שיווק המזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגדולות או הקטנות? << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> כולן. כל מי שרוצה להצטרף, מוזמן, ממכולת קטנה ועד הרשתות הגדולות. אנחנו לא עושים אפליה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה כמו הסתדרות המורים והגננות. מסכנות הגננות, אף אחד לא מתייחס אליהן. זה בדיוק כמו הקמעונאים הגדולים והקטנים, ולאן הולכת תשומת הלב. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> זה לא בדיוק. אדוני, ברכות והצלחה במושב הנוכחי. נאמר פה שלוש פעמים שהקמעונאים לא הגיעו, אז אנחנו כאן, לא רק בדיבורים אלא גם במעשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להיות פרקטי, בגיל שלי אין הרבה סבלנות. באת לדיון חשוב. באת עם המלצות מעשיות איך מצמצמים מ-18% ל-5%? << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> כן. תרשה לי. אנחנו בקשר עם חברת הכנסת, שוחחנו איתה לפני הדיון ונמשיך להיות בקשר איתה אחרי הדיון, בדיוק בגלל המטרה הזאת. תודה למשרד שהכין עבודה מקיפה של 80 עמודים, שקראנו אותה. לא רק את הסקטור שלנו אלא את כל העבודה. כמו שנאמר פה, רוב הצמצום הוא בקצוות, לא אצל הקמעונאים ויש לכך סיבה. לפני מספר חודשים רב, עוד לפני שנקבע הדיון הזה. הייתי יחד עם רוית היקרה בארגון שלה. נכנסתי יחד למקררים וקפאתי – מי שלא הלך, חוויה מומלצת. אנחנו משתפים פעולה והרשתות נמצאות כבר כיום בשיתוף פעולה עם לקט ישראל וארגונים שונים על מנת לתת את הסחורה. חשוב להדגיש, אדוני, אלה חברות פרטיות ואין שום עסק פרטי שיש לו אינטרס להשמיד או לזרוק את הסחורה של עצמו. אני מקווה שבוועדת הכלכלה זאת לא מילה גסה להגיד שחברה פרטית רוצה לייצר רווח. הקומוניזם נכשל לפני 40 שנה. אין שום אינטרס כזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המילה חזירית עדיין לא הוכשרה בלבבות הציבור, אני מקווה. אני לא מוכן להשלים עם החזירות, ואנחנו, כאזרחים במדינת ישראל, מרגישים לפעמים חזירות וניצול מצוקה של לקוחות. אתגרת אותי. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אדוני, אנחנו מדברים על זריקה של מזון. מה זה קשור למחירים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני ברשות הדיבור כרגע. אם לא היית אומר, לא הייתי מגיב. לא בושה לייצר רווח, וזה אינטרס לייצר רווח. זה מניע את המשק, את הכלכלה הישראלית. זאת לא בושה והכול טוב. אבל ניצול? ניצול גם של כוחות השוק וגם של החידלון של משרדי הממשלה וחידלון גם שלנו כלקוחות, כאזרחים. אין לנו תרבות צריכה נכונה ואתם מנצלים זאת. לעיתים, הקמעונאים מנצלים זאת בחזירות, משחקים, מתמרנים איתנו. תראו איך אתם מתעללים רק במצוקה של החלב המפוקח באזרחים. אל תאשימו לי את זה או את זה או את המחלבות. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אדוני, רצינו לייבא. יש לנו אינטרס לייבא ושתהיה תחרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשייבאתם מלפפונים הורדתם את המחירים שלהם? ייבאתם מלפפונים והמשרד להגנת הסביבה לא יודעים במה הם מושקים, וכל הארגונים הירוקים פתאום שקטים. המחיר של המלפפון ירד? לא. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> התשובה היא כן. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אדוני, היום יש תחרות. יש אין ספור רשתות והצרכן יכול לבחור איפה לקנות. יש תחרות. אנחנו לא לפני 40 שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אין תחרות, אין תחרות. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> יש תחרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מתואמים. רשתות השיווק מתאמות בינן לבין עצמן, מרגלות אחת אחר השנייה, ולעיתים, פלא פלאים, 4.90 תקוע אצל כולם, או 7.90 תקוע אצל כולם. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> במה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, אני בחקירה נגדית אצלך? תלך לקניות, תדע. כנראה אתה לא עושה קניות. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> יש רגולטור שנקרא רשות התחרות, והאמן לי, הוא שם עלינו דגש מאוד חזק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבאת עד הגנה כושל. אחד הגורמים הכי גדולים ליוקר המחייה במדינת ישראל זה רשות התחרות שאין לה כלים. אני גם מגן עליה. מצד אחד, אין לה כלים בחקיקה, ומצד שני חדלות המעשים שלה. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אדוני, לגופו של עניין. הוזכר פה תמחור דינמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתרום לדיון. הזכרת שיתופי פעולה. אתה יכול להגיד לי באחוזים? זה כבר קורה אצלכם. השאלה היא האם אתם באמת משמידים, או שתעשו פעולות כדי להעביר אותם למי שיודע לחלק אותם? << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אין שום אינטרס ולא מתקיימת השמדה שהיא לא במסגרת דרישה של משרד הבריאות. אין דבר כזה. אין לעסק אינטרס – היגיון בריא – שרוצה להרוויח, למרות ההתלהמות של אדוני, וזה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה על הציון שנתת לי. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> לעסק אין אינטרס להשמיד. להפך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשיש עיוותים אני אתלהם. אני אומר את הדברים, אם זאת התלהמות אני אומר את זה בהדגשה ובטון קצת יותר גבוה. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> זכותו המלאה של אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבחר לך ביטוי אחר מאשר התלהמות. זאת לא התלהמות. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> דיון פורה. עצם העובדה שאנחנו מקיימים שיתוף פעולה כזה, ושיתוף הפעולה הזה עם הארגונים הוא לא בחודשים האחרונים ולא בשנים האחרונות, זה קשר ארוך טווח, זה מעיד על הנכונות שלנו. עצם העובדה שרשתות שיווק המזון בשרשרת הערך לא נמצאות בראשית הכמות של בזבוז המזון, לא הראשון וגם לא השני, מעידה על הפעולות שאנחנו עושים אקטיבית בשטח על מנת לצמצם את התופעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם בשלישייה המובילה. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> מתוך ארבעה שחקנים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא ארבעה שחקנים. למה ארבעה שחקנים? ראית את השקף. יש שמונה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כן, יש בערך שמונה. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> אנחנו לא הראשונים, לא השניים ולא השלישיים. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> השלישיים. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> בשורה התחתונה, העבודה שהוצגה כאן – אנחנו משתפים פעולה ושיתוף הפעולה הזה רק יגבר באמצעות תמריצים, יותר גזרים ופחות מקלות. בעבודה ציינו מס פסולת וכו', כמו שהוזכר. אין לנו שום אינטרס לעשות את זה. תנו לנו כלים. אנחנו לא מבקשים תקציבים או כסף מהמדינה, את זה תיתן למשרדים שזקוקים לזה. תנו לנו כלים, תנו לנו תמריצים שהם לא בצורת כסף, וצמצום ובזבוז המזון אפילו יגבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התמריץ היחיד שאני יכול לתת לך זה שתעשו באמת תחרות אמיתית ולא קרטל. למרות שאתם קבוצה גדולה יחסית של קמעונאים. אתם כבר לא קמעונאים; קמעונאים זה מושג קטן. אתם יצורים גדולים מאוד ושולטים בשוק. << אורח >> לירן אביטן: << אורח >> גם הקטנים אצלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקטנים לא משמעותיים בכלל באחוזים בדיון הזה. כולם משמעותיים, בוודאי. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> אדוני, אם יורשה לי, אני רוצה להוסיף נתון אחד. מדברים פה על שקלים ועל מחירים של פירות וירקות, ואני אוסיף נתון מעניין של לקט ישראל. עולה לנו 1.57 שקלים להציל קילוגרם אחד של תוצרת חקלאית, מהשדה עד הנזקק, כולל הקטיף, ההובלה, האחסון, ההובלה לאתר וכו'. זאת העלות הלוגיסטית שלנו בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוודאי. אף אחד לא חשב שזה לא עולה לכם. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> אני אומר את זה בהיבט של המחירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעילות, זה מוכח. יסמין חזרה על זה 20 פעם. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> ואם נקבל עוד 30-20 מיליון שקל, זה ירד להרבה פחות מזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי עוד רוצה לדבר, ולא דיבר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש פה עוד ארגונים, מהחקלאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, יש לך שתי דקות. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> תודה. אני מארגון מגמה ירוקה, מנהל קשרי ממשל. אנחנו פועלים כבר 30 שנה בתחומים אוויר נקי, שטחים פתוחים ופסולת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצמיגים שהובערו בשנתיים האחרונות לא הפריעו לכם? הם הפריעו לכם, נכון? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> כל זיהום אוויר מפריע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> העיקר מס גריטה, ושורפים על הכביש. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אנחנו מעבירים המון ביקורת על הממשלה, אבל התוכנית, כמו שהיא הוצגה פה, היא תוכנית חשובה. הפרק הכי חשוב שעוסק ברגולציה, והציגו פה למשק הפסולת, מוחבא מתחת לכוכבית קטנה במצגת שאומרת: רגולציות שקשורות לפסולת מחייבות המשך בחינה מעמיקה. זה מה שנשאר בכוכבית. מה זה המשך בחינה מעמיקה? אני אספר לך. בתרגום חופשי – שום דבר לא מתקדם, עד שמשרד האוצר יואיל בטובו להיכנס לאירוע. משרד האוצר כבר נכנס לאירוע. אני יכול לספר לך שלפני שנה התקבלה החלטת ממשלה בחוק ההסדרים, כשאתה עוד היית בממשלה, אסדרת משק הפסולת. משרד האוצר והגנת הסביבה החליטו שמאסדרים את משק הפסולת. הם מקימים רשות לאומית לטיפול בפסולת, והגיע הזמן לייצר חוק מסגרת לפסולת. זה מה שמתחבא מאחורי הכוכבית. אתה בטח יכול לנחש מה קרה מאז. עברה יותר משנה, ומשרדי האוצר והגנת הסביבה עדיין בהתכתשויות ועדיין בדברים. שטח ההטמנה עומד להיגמר בשנה הבאה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה איפה לטמון אשפה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> יהיה זבל ברחובות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה בעניין, נכון? אתה עוקב אחרי זה. לתחושתך, המשרד להגנת הסביבה מחויב לזה? דוחף את זה כדבעי? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני יכול להגיד לך לא, באופן חד-משמעי. גם משרד האוצר לא. אם הייתה תחושה שמדובר באמת במשבר חירום, עושים כל מה שאפשר כדי לעשות את זה ולא מחכים שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, ענית לי. תחזור להצלת המזון. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> כל התוכנית הזאת צריכה להיות מעוגנת בחקיקה ובאותו חוק מסגרת לפסולת. איך יכול להיות שחוק כל-כך חשוב שנוגע לדבר כל-כך מהותי, לא נחתם במשך שנה, ויש החלטת ממשלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צעקתך נשמעה ומנהלת הוועדה תציין את זה גם בסיכום. תודה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני אגיד לסיום שאנחנו קוראים לוועדה לדרוש ממשרד האוצר וממשרד החקלאות להכניס את היד לכיס, לתקצב את ארגוני הגג וסוף סוף לתקצב את התוכנית הזאת. בנוסף, אנחנו קוראים לוועדה, למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה, תוציאו את החוק הזה מהדשדוש הממשלתי הבלתי נגמר. תעבירו את חוק המסגרת לפסולת. אנחנו נסייע בחקיקה, נסייע בכל מה שצריך. משק הפסולת חייב אסדרה, חייבים תמריצים כלכליים. המדינה טובעת בפסולת. אדוני היושב-ראש, רק שתדע שאם אתה רוצה ללכת לסיור בנצרת, אתה רואה חירייה בתוך נצרת. אין יותר פינוי פסולת בנצרת. המדינה טובעת בפסולת, ואין יותר מקום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא בגלל המדינה, זה בגלל כשל של הרשות המקומית, ומשרד הפנים שלא טיפל. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> הכול קשור בסוף. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי רצה לדבר? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך מה להוסיף אחרי כל מה שדיברתי עליכם? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אין לי להגיד שום מילה רעה על מה שאמרת, רק מילים טובות. רואים שאתה מתמצה בנושא. יכול להיות שאתה יכול אפילו להחליף אותי במה שאמרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. אני בקריירה השביעית שלי וכבר לא מחפש עוד קריירה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בכל אופן, כמי שמייצג כאן את התחום שנתנו לו את הבכורה, אני לא יודע איך הגיעו ל-24%, למספרים האלה, אבל ברור שהחקלאי או החקלאות בתחילת השרשרת. בסופו של דבר, החקלאי מגדל בשביל להתפרנס מזה, בשביל למכור את זה. אם לא קונים ממנו בגלל עניינים של איכות, בגלל עניינים של צבע, בגלל עניינים של גודל – כל מיני עניינים כאלה. אני מכיר את זה, ובמקרה יש לי מטעים – הוא לא קוטף את זה. מי שקובע את ענייני האיכות זה הצרכן. תרבות הצריכה משתנה כל הזמן. כולם רוצים תפוח אדום. זה בעייתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתפלא לשמוע, צוחקים עליי בבית, אני היחיד שאוכל תפוח מוזהב. במיוחד אלה עם השעווה אני לא אוכל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> וזה מיבוא. קונים בעיניים, וזה חלק גדול מהבעיה. נושא שלא הוזכר פה בכלל הוא משבר האקלים. משבר האקלים משפיע בצורה דרמטית על הפירות והירקות. אם אתה מגדל מטע תפוחים שלא כיסית היום ברשת, יש מכות שמש והחבר'ה שלו לא לוקחים את זה. לשים רשת זה לא זול, ואני לא רוצה לתת כאן עלויות. בגדול, אתה יודע, כבוד היושב-ראש, פה הוזכרו רק פירות וירקות. בתחום הזה אין השקעות, אין צמיחה, אין פיתוח. הפתרון הוא לא יבוא. הפתרון גם במסגרת התוכנית הזאת הוא לחזק את הייצור המקומי., גם בנושא פערי התיווך, שחברי שיושב כאן התייחס אליו. זאת בכלל תיבת פנדורה שלא נוגעים בה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשדיברתי על חזירות, לשם כיוונתי. המקור של החזירות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש עבודה בשנת 2022 של רשות התחרות וב-2018 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוראל, אוראל, סליחה. << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> אדוני, אני רק אגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בלי רשות דיבור אתה לא תגיד. הפרוטוקול לא רושם את הדברים. חבל, לא יהיה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל רק עכשיו ראינו את ההצגה הטובה בעיר בנושא הבצל. אני חושב שכבוד היושב-ראש מכיר את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בטח שאני מכיר. אצלנו במושב מגדל אחד מתחנן בקבוצה: בואו תיקחו לפני שאני זורק. מה זה זורק? חורש. כאב לב. הבן אדם שם את כל הונו באדמה, וחרש את זה לאבדון בגלל יבוא. יש מי שיקנה והשוק הישראלי צורך בצל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא היה מי שירצה את זה ברשתות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בשורה התחתונה, בסך הכול החקלאים לא רוצים לזרוק. הם רוצים את כל מה שהם מייצרים, לשווק, למכור ולהתפרנס מזה. אבל צריך לתת כלים מתאימים, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים, כדי לעשות את קפיצת המדרגה הזאת ואת הכמויות שמדברים עליהן כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמינו לי, תנו להם לשווק ישירות ולא לדכא יוזמות כאלה של שיווק ישיר מהשדה לצרכן, ותראו שפערי התיווך יורדים. בשולחן הזה יש היתממות. כשאומר לך בעל רשות קמעונאית אחת: מה אתה אומר לי פערי תיווך? קניתי את זה ברשת בחצי אחוז, אבל הוא לא סיפר לך שהוא קנה את זה מחברת הבת שלו, וחברת הבת הזאת שוכרת את הבניין של המרלו"ג מחברת הבת השנייה שלו. פירקנו פירמידות. היה פעם חוק הריכוזיות, ומתפתחות לנו פירמידות חזיריות. זאת אותה יד, והרגולטור מאפשר זאת. כוחות השוק, אומרים לי. תודה רבה. מי עוד לא דיברה? בבקשה. אנחנו לקראת סיכום, בקצרה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני מהפורום למאבק בעוני. שלוש נקודות בקצרה. נקודה אחת על כך שהצלת מזון ומניעת בזבוז הם ערכים יהודיים שחשובים לנו. שתי שורות מספר החינוך: בל תשחית כדי ללמד נפשנו ללמד הטוב והתועלת, ולדבוק בו, ומכך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. זאת דרך החסידים ואנשי המעשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני למדתי בכנסת, שכל דבר שתשימי עליו כיפה, סיבכת אותו עוד יותר. אל תשימי כיפה על שום סוגיה בבית הזה, כי זה יהפוך אותה להכי קשה ולהכי מסובכת. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני מקווה ומפללת שבכל זאת זה גם יקדם את הדבר. נקודה שנייה, 10% מתוך 25% זה בסך הכול 2.5%. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> סליחה, אולי לא דיברתי נכון. מתוך זה, 10% - - - << אורח >> בקי קשת: << אורח >> מתוך 25%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני הבנתי שלא הבנת נכון מהתחלה. זה בהצלת מזון. זה לא 10% מ-25%. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> סופרים 25%, 10% זה - - - << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני שמחה לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היית כותבת: שליש מתוך זה, שני שלישים מתוך זה - - - << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אני אשנה את השקף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, את צריכה לשנות. זה לא מובן. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> הנקודה השלישית והכי חשובה, ואני מפנה אותה לכבודו, עם החשיבות הכללית של בל תשחית, אותנו הכי מטריד החלק שילך להצלת מזון. לתוכנית הזאת אין כרגע כסף, אבל בתוך המיזם לביטחון תזונתי, כפי ששמענו מחברתי יוכי, יש הצלת מזון. התוכנית הזאת הייתה אמורה עוד להתרחב, והאוצר מתעקש, כידוע מאוד לכבודו, לא לשים בבסיס התקציב את הכסף למיזם, ולהבטיח שהוא יגיע. להבנתי, לא הגיע, לא הגיע. הכסף למיזם לביטחון תזונתי לא הגיע ל-2025, למעט התוספת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזל שהתוספת הקואליציונית – גם היא תקועה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> להבנתי, אם הבנתי נכון, האוצר אמר שזה יגיע משם, ולכן לא נתן ממקום אחר שהוא היה רגיל לתת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע. לא יהיה, לא יהיה. האוצר יכול לחלום על זה. יהיה 90 ועוד 90. << דובר_המשך >> בקי קשת: << דובר_המשך >> אני פונה לכבודו ומתחננת שלמרות שהוא לא שר הרווחה, שזה יהיה ממש בראש סדר העדיפויות, שייכנס הכסף הזה ב-2025, וכמובן לקראת 2026. זה המקום הראשון להתחיל בהצלת מזון, בחלק שיגיע לאנשים שהכי זקוקים לו. אנחנו יודעים שמדובר בחלק מהאוכלוסיות, אפילו כדי 80% חוסר ביטחון תזונתי באוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד האוצר, יש לי שאלות אליך. אתה מכיר את העבודה של הוועדה הבין-משרדית והתוכנית הממשלתית המתגבשת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ביטחון המזון? כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד לא צלחנו את הקטע של הסכמות המשרדים על איגום המשאבים. אני רוצה לדעת האם יש כוונה שזה יהיה מתקציבי המשרדים או מתקציב אוצרי, מה שאתה יודע להגיד לי. אם אתה לא יודע, זאת גם תשובה. אם אתה לא יודע, אני אסיק מזה שאף אחד לא לקח ברצינות את עבודת הוועדה הבין-משרדית. אם אתה יכול לשפוך אור, כי בסוף בסוף זה נוגע בך גם באפקטיביות, ביעילות, במשק הישראלי, גם בתוצר, ביוקר המחייה ובכל פרמטר זה בסוף נוגע בך. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שלשזור את כל סוגיית הצלת המזון בתוכנית ביטחון המזון של משרד החקלאות, זה קודם כול לעשות חטא לסוגיה. רוב התוכנית לא עוסקת בזה, והתפקיד שלה לא לשרת את המטרות האלה. ביטחון מזון זה נושא חשוב, והצלת מזון זה נושא חשוב לא פחות, ולא צריך איזושהי תוכנית גרנדיוזית ששנויה במחלוקת בשביל להביא בשורה בנושא הזה. יש משרדי ממשלה, יש ממשלה שמנהלת מדיניות תקציבית וזה באמת לא בתחום העיסוק שלי – הצלת מזון, אבל כמובן שאם הממשלה תחליט שהיא רוצה לשים את זה על סדר-היום - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא החליטה להקים את הוועדה הבין-משרדית. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני אומר שוב, שלהקים ועדה בין-משרדית, במטרתה בגדול היא לעסוק ברציפות ענף החקלאות ויוקר המחייה של תוצרת חקלאית טרייה, ובין היתר החליטו לעסוק על הדרך באירוע הצלת המזון - - - << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> הייתה ועדה בין-משרדית שלנו שכתבה תוכנית שעוסקת רק בצמצום אובדן המזון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אחד הצוותים שהחליטו להוסיף דן גם בסוגיות הצלת מזון. זה ממש לא הקונצנזוס של התוכנית, וזאת לא הייתה כוונת המשורר, שהסוגיה הזאת תקבל את הזרקור של התוכנית הזאת. אני לא באמת שולט בעולמות של הצלת מזון, וזה באמת יותר קשור לצוותי הרווחה באגף, אבל אם יש יוזמות הממשלה רוצה לקדם, בטח אם אנחנו עוסקים בעולם הצלת המזון, יעד ל-2050 באמת קצת מגחיך את המטרה, צריך לחשוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רואה, בנושא אחד יש הסכמה עם האוצר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שצריך לעסוק בצעדים קצת יותר קצרי טווח, כדי שהצרכים התקציביים ידונו. בנוגע לתוכנית, קודם כול בהיבטים של איגום משאבים, בגלל שהתוכנית נעדרת לחלוטין כל ביסוס מקצועי לסכומים שהם שמו בה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הייתם שותפים לתמחור? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> חד-משמעית לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על איזו תוכנית אתה מדבר? על התוכנית של משרד החקלאות? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן. על זה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחד הלקחים ממה שאתה אומר, זה להעביר את משרד החקלאות מבית דגן לאזור הקריה, למשרדי הממשלה, כדי שהם יהיו יותר עם תחושה על הקרקע איך מקבלים החלטות ואיך מתקצבים דברים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בחוק ההסדרים האחרון העברנו החלטה שאנחנו באמת מפנים את בית דגן, וזאת בשורה משמחת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שטח מטורלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? זה אזור ביוספרי. כל דבר טוב אתם דופקים? אני אמרתי את זה בהומור. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בשביל זה אנחנו פה, בשביל להרוס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי מה אמרת לגבי תקצוב התוכנית. הסכום שהם צריכים לתוכנית הזאת - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> נעדר כל ביסוס מקצועי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? לא היו מעורבים אנשי מקצוע? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני מאמין שקראת את התוכנית, וכל מי שקרא את התוכנית ודעתו בראשו, מבין שהסכומים שהם נקבו בהם, פשוט דמיוניים, על גבול ההזויים, על גבול נעדרי כל ביסוס מקצועי. כשמבקשים ממשרד האוצר לתקצב 2.5 מיליארד שקלים מכספי הציבור, דווקא במשכן הזה חשוב שתעלה דרישה: עבור מה, ואיך הגעתם לסכומים האלה? את השאלות האלה שאלנו, לא קיבלנו מענה, ואחת ההסכמות שהגענו אליה עם משרד החקלאות ועם מי שמנהל את התוכנית הזאת, הייתה שישמיטו מהתוכנית את הסכומים שהם שמו כדי שנוכל להתקדם איכשהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 220 מיליון לחמש שנים כדי ליישם את ההחלטות של הוועדה הבין-משרדית, גם נעדרים ביסוס מקצועי? רותם, בבקשה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> קודם כול, נפריד ונאמר שיש כאן שתי תוכניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור, הבנתי. כשרוצים לתקוע משהו הולכים ל-2.5 מיליארד, לדרקוני, כדי שלא יהיה כלום. אנחנו מדברים על הכסף הקטן, 200 מיליון. לזה הייתם שותפים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> היו אנשי הכלכלן הראשי. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> ישבו נציגים מהאוצר בחלק מישיבות הוועדה, אבל לא בכולן, ויש לי עוד ישיבה עם נציגת האוצר השבוע בנושא הזה, שגם עברה על זה. גם הצגנו לה את המודל הכלכלי, ואני מקווה שנגיע להסכמות. הכול מאוד מבוסס, וזה נבנה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תעדכנו, כי אם עוד לא הגעתם להבנות זה לא יהיה 2050 אלא 2055. אל תרגישי נפגעת מזה. אני הסניגור שלך ואני מכיר את הדינמיקה בוועדות האלה. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> זה לא בגלל זה. גם בסין יש תוכנית ל-100 שנה קדימה של ביטחון מזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא מעניינים אותי. לא צרפת ולא סין מעניינות אותי. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> יש פרספקטיבה יפה קדימה, ויש יעדי ביניים. ולהפך – יש תוכנית פעולה ממש לחמש השנים הקרובות, מתוקצבת, עם מודל, עם הסבר, שכבר תיתן לנו קפיצה ותבסס את הכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את זה אחר כך. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> כן, ממש אשמח לתת. שלא יצא מכאן שהתוכנית רחוקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יצא מכאן, יצא מכאן שזה רחוק. << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> אבל היא לא, היא לחמש שנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית אומרת חמש שנים, אבל לא אמרת חמש שנים. כשתעשי תוכנית של 5% לחמש שנים, זה לא מדגדג את האתגר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שאתם זקוקים לו לחמש השנים הקרובות? << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> 220 מיליון להצלת מזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אני רוצה להגיע לסיכום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את המציעה ואני אתן לך בכורה. החברים שלך לא באו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בהתחשב בזה שאתם מכירים את הנתונים, ואני לא חושבת שיש תחום מקביל לזה, שהיכן שתשימו שקל תקבלו בחזרה 3.6 שקלים. אין, אין. זה משהו שאפילו האוצר לא צריך לחכות שיבואו אליו. אני באמת חושבת שהאוצר צריך להגיד שמישהו צריך לעשות עם זה משהו. שימו השנה 20, 30 מיליון, בלי קשר למשרד הרווחה, בלי קשר למשרדים אחרים. שימו את זה אתם כמשהו שאתם יודעים שחוסך כסף למדינה. כמשהו שאתם יודעים שמצמצם פערים, כמשהו שאתם יודעים שעוזר גם לסביבה. אני לא יודעת אם זה אפשרי, אני שואלת אותך האם קיים מנגנון כזה באוצר שבו אתם אומרים: אנחנו רוצים לשים כסף פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתפלאי לשמוע, הם ישכנעו אותך שעל כל שקל שהוא מקצץ במשרד מסוים, הוא מכניס למדינה 3.5 שקלים. את רוצה שהוא יוסיף לך? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> קודם כול, אנחנו לא עושים כלום. יש שר אוצר וממשלה שמנהלים את המדיניות התקציבית של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוראל, יושב פה בן אדם עם שני תפקידים מיניסטריאליים, כמה תפקידי יו"ר ועדה ושני עשורים וחצי פה. כשאתה אומר לי: אנחנו לא מנהלים כלום, כאיש שר אוצר, התאפקתי לא לצחוק. התאפקתי לא לצחוק. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנשי האוצר רוצים בסך הכול שאזרחי מדינת ישראל יהיו עניים יותר, סובלים יותר, עם פערים גדולים יותר. אנחנו וגם אנשי משרד המשפטים יושבים יחדיו ומתכננים איך להרע לאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, לא. לא אמרנו. לא, ככה אתה מפרש והפירוש שלך על אחריותך. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ככה יוצא מדבריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר שלעיתים הכללים ותפיסות העולם שלכם נוגדים את הצורך הלאומי. כן, מה לעשות. זאת עובדה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> תפיסות עולם זה דבר אחד וצורך לאומי זה דבר אחד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות משהו כדי לשחרר את ה-10 מיליון האלה לארגונים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לקראת סיכום. קודם כול, אני מודה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. אני חושב שזה נושא חשוב, הצלת מזון, שתם ולא נשלם. הוועדה צריכה להמשיך לעקוב אחר הנושא הזה. הוועדה מודיעה שרשמנו בפנינו את הודעת נציגת משרד החקלאות וביטחון המזון כי הם פועלים לקדם את החלטת הממשלה בנושא. אל תקבלי רגליים קרות, למרות שלא הקשבת לו הרבה. תמשיכו לקדם את החלטת הממשלה בנושא התוכנית הלאומית לביטחון המזון, ובתוכה גם התוכנית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, בשאיפה להביא את התוכנית לאישור הממשלה עד סוף דצמבר 2025. הוועדה סבורה שעל המשרדים השותפים לגיבוש התוכנית לצמצם את היעדים ולהקדים את היעדים לזמנים קרובים יותר. 2050 ו-25% הם יעדים לא רציניים ולא מעודכנים. לכן, לבוא לכאן לוועדה לאחר חשיבה נוספת, להתעלם ממה שקורה בעולם כי אנחנו במקום שהקצב בו שונה והאתגרים רבים. כרגע זאת הצהרת כוונות שלילית ביעדים. להגיש לעבודה אחרי עבודה רצינית – אני לא אומר לעשות את זה כלאחר יד – את תיקון היעדים. אני חושב שאפשר להגדיל את האחוזים ולצמצם את השנים. אני אציע ליו"ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן לקיים ישיבת מעקב בתחילת השנה הבאה כדי לעקוב אחר קידום התוכנית הממשלתית. לקרוא למשרד להגנת הסביבה לקדם קמפיין למשקי הבית שיעודד צמצום אובדן המזון. כמה אמרנו? 38%? 38% מהאובדן הוא ממשקי הבית, וזאת מסה קריטית. אני חושב שעם כסף לא גדול בקמפיין בכל ערוצי התקשורת המקוונים והלא מקוונים, הכתובים על כל גווניהם, זה יחדור לכל בית, זה יחדור לכל מכשיר ואני חושב שזה יעשה את שלו. הייתי שר הדתות בשנים 2009 עד 2013. הייתה מצוקת קבורה ורצינו לצאת עם הקבורה הרוויה. אף אחד לא האמין בזה, אפילו האוצר לא. לקחתי על אחריותי ואישרתי לאחת מחברות קדישא הגדולות להשתמש בעתודות כדי להיכנס להשקעה. בכביש 5, תסתכלו שמאלה כשאתם נוסעים מערבה, יש שם מגדלים, לא אקירוב, אלה מגדלי מרגי. יצאנו בקמפיין עם צילום אווירי של כל בית העלמין בחולון, ושמנו בהדמיה את מגדלי עזריאלי באמצע, כדי להבין כמה אנחנו יכולים להכניס. תראו מה קורה בהר המנוחות – מי חשב שיקברו רוויה במנהרה? כשרוצים, אפשר. צריך להיות יצירתי וצריך לצאת מהקיבעון. אף אחד לא נגד האזרח פה, אף אחד לא נגד האזרח. אף אחד לא קם בבוקר וחושב: בוא נראה איך אני דופק את האזרח. מה כן? יש קיבעון. זה לא כואב וזה לא בוער לאף אחד, ואפשר לקבוע יעד ל-2050, כשבזמן הזה אני יכול לשפר את מצבן של אלפי משפחות במדינת ישראל. נמשיך להתווכח על הקואליציוני או לא הקואליציוני, לא משנה מה הייעוד. אם זה קואליציוני, נקבור אותו. אם זה בא ממקור פוליטי כזה וכזה, נקבור את זה. זה שעמותות הגג לא יקבלו, זה שנוער בסיכון לא נוכל לצמצם להם רשימות המתנה – לקחנו כספים קואליציוניים מייעוד אחר. נתנו תשובות, וזה נשאר שם. אסי מסינג הלך, השקיעו מיליונים בפרישה שלו, אבל התורה שלו נתקעה באוצר. בוננזה של חבילת פרישה קיבלו הוא וכל דומיו, אבל לא השגנו כלום. לא השגנו כלום, הכול אותו דבר. עולם כמנהגו נוהג, והאזרח – שיסבול. לקרוא למשרד להגנת הסביבה לקדם קמפיין לציבור שיתרגם את התועלת הכלכלית לצמצום בזבוז המזון ולקידום צרכנות נבונה. לקרוא למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האוצר לקדם את החקיקה הנדרשת בנושא הטמנת פסולת. מגמה ירוקה הלך? הוא לא שמע את זה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> הם הלכו לדיון אחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא מקטרג, רק ציינתי עובדה. כולם סניגורים. לקרוא למשרד הרווחה ליישם את ההחלטה להגדיל את תקציב התמיכה לארגוני הגג ולדווח לוועדה גם על זה וגם על המיזם לביטחון תזונתי, מה היה השווי שלו ב-2025. אני מבקש לקבל את זה פיזית. חברים, תודה רבה לכל מי שכאן. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי זה, אנחנו לא נפסיק ואני חושב שיש ערך לאומי בהצלת המזון. ערך לאומי. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:26. << סיום >>