פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 112 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 13:24 סדר היום: << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תמיכה בהקמת קירויים מעל מגרשי ספורט - אנרגיה מתחדשת - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר יסמין פרידמן חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: אלירז שיפמן ברמן – ראש תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות שי יגל – מנהלת תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות עירית הייטנר שעיו – מנהלת אגף שלטון מקומי, משרד האנרגיה והתשתיות גיא דקניט – מנהל תחום שלטון מקומי, משרד האנרגיה והתשתיות יוסף אסף לוי – מנהל תחום בכיר תיאום וארגון, מינהל הפיתוח, משרד החינוך איריס דוד – מנהלת תחום בכיר מוסדות ציבור ובקרה, משרד הבינוי והשיכון מאי אלון – רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר נתנאל יהושע קופראק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רננה גוטרייך – מרכז המחקר והמידע של הכנסת שני יחזקאל – מנהלת תחום תקנות והנחיות בניה, מינהל התכנון אבי אברהם דבי – מנהל מחלקת מבני תרבות וסביבה, מפעל הפיס משתתף באמצעים מקוונים: אבי כליף – מנהל אגף בכיר מתקנים ורשויות מקומיות, משרד התרבות והספורט ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תמיכה בהקמת קירויים מעל מגרשי ספורט - אנרגיה מתחדשת - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו עדיין במעקב אחר ביצוע לגבי הוצאת קולות קוראים וכולי, והנושא כאן הוא יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תמיכה בהקמת קירויים מעל מגרשי ספורט – אנרגיה מתחדשת – ישיבת מעקב. אני אעיר הערה: שמעתי שהיה צילום חגיגי כזה, ואמרנו שאנחנו מבקשים שהוועדה תהיה מעורבת. אנחנו משקיעים כסף. התחלנו איתכם במשהו קטן, זה 20 מיליון. וכדי שנמשיך הלאה, אם השרים מתחבקים ומצטלמים, מרימים כוסית, אז ראוי. גם כשהייתי רק חבר ועדה אמרתי את זה גם לגבי שר האוצר, שעשה הרמת כוסית לפני שאישרנו פה את התקציב. כדי שיהיה שיתוף פעולה, אמרתי את זה גם לאלי כהן לפחות. אני מבקש שאם יש משהו אז לתזכר את הוועדה. אנחנו חלק מהעיסקה. אנחנו שלושה שרים ששותפים, ואנחנו חלק מזה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אז אני רק רוצה להתנצל. אני ממשרד האנרגיה, אנחנו פרסמנו את הקול קורא. אני מתנצלת, לא הבנו את זה מהפגישה. כמובן שעשינו את הקול קורא לפי הדיונים שהיו פה, ולפי הדברים שביקשתם והכל, ובשיתוף פעולה עם משרד הגנת הסביבה ומשרד הספורט. לא הבנו שאתם רוצים להיות שותפים במסמך המשפטי והמייגע של הקול קורא עצמו. אנחנו מתנצלים ואנחנו נקפיד על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא זכור לי אם היית בכל הדיונים, פשוט בכל הדיונים אני מזכיר את זה. חשוב שיידעו, כי אנחנו לא שייכים למשרד האוצר. אנחנו לא ת"פ שלהם. לא כמשהו רע, אלא פשוט כי זה כסף של אזרחי ישראל. מפה אנחנו הולכים לאזרחים ישירות, אנחנו רואים את הדברים. לא הכל אישרנו, דרך אגב. לא כל מה שהאוצר ביקש אישרנו. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו הזכרנו כמובן את קרן העושר בקול קורא עצמו. אמרנו שזה בשיתוף איתם ולגמרי הזכרנו את השותפות שלכם בכל אחד מהצעדים בקול קורא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה 12 מיליון. יסמין פה ותיקה כבר; סימון דוידסון, יושב-ראש ועדת המשנה לספורט – שאני שמח שהגעת – חשוב לנו שחברי כנסת, בעיקר אלה שפעילים בתחום הזה, שיגיעו ויהיו איתנו כאן. מי רוצה לפרט לנו? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> אלירז שיפמן ברמן, מהחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. אנחנו באים לפה לדווח על מה התקדם מהפעם האחרונה שהיינו פה. (הצגת מצגת) אני אסביר קצת את הרקע. החלטת ממשלה מיולי 2025 בנושא של ההצעה להקמת קירויים סולאריים במגרשי ספורט ברשויות מקומיות. זה כמו שכתוב. יוזמה משותפת של הקרן לאזרחי ישראל, משרד הספורט, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. הקצאת משאבים במסגרת החלטת הממשלה הייתה 30 מיליון ש"ח, ש-12 מתוכם הם מהקרן לאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה כל משרד שם? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> כל משרד שם 6 מיליון נוספים. אני קצת אפרט. דבר ראשון פרסמנו את הקול קורא בסוף ספטמבר. מועד אחרון להגשת בקשות הוא בקרוב, בשישה בנובמבר. אנחנו מצפים שהיישום וההטמעה יהיו בשלוש השנים העוקבות לזה, זאת אומרת מ-2025 עד 2028. חשוב להדגיש, שאנחנו מלווים את הקמת המתקנים והקמת הקירויים גם במהלך השנים האלה, בין השאר, עם סטטוסים, עם יועצים, עם חברת בקרה, טיפול בחסמים, וכולי. וגם לימוד עמיתים, הנגשה של חומרים, ועוד. אני אזכיר לכולנו מה בכלל הפעילות הנתמכת: אלו פרויקטים חדשים של הקמה של הצללות של מגרשי ספורט ברשויות מקומיות, כשהקירוי עצמו – מעליו יש מערכת של פאנלים סולאריים שמייצרת אנרגיה. הוספנו פה כמה דרישות מינימום של המערכות הסולאריות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להעיר על הקולות קוראים לפני שממשיכים. אמרנו שאנחנו רוצים להיות חלק, לראות את הקולות הקוראים לפני שהם יוצאים. אנחנו לא ראינו אותם, לא קיבלנו. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> על זה התנצלתי קודם. אנחנו לא הבנו את הבקשה הזאת. אנחנו מתנצלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התנצלת מהר. זה נראה לי מתוכנן, לא? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא, לא, לא. אמרת את זה בהתחלה, ו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נתנצל, נסגור את הסיפור ונמשיך הלאה. אז אנחנו אומרים את זה כל הדיונים. אמרנו את זה גם מולכם. אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה. זה שעוד משרדים הצטרפו זה בסדר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה קולות קוראים עם matching של הרשויות גם? כמו באולמות? לפי דרגות למ"ס? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> כן. לפי אשכול חברתי כלכלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים לתת מספרים? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> אני אתקדם ואם משהו יהיה חסר נשמח מאוד שתשאלו והצוות יענה. בגדול הקול קורא הוא לקירוי אחד לכל רשות. אם יישאר כסף אז נעשה סבב נוסף ויקבלו קירוי נוסף. לשאלתך, צפי הגשות: אז דבר ראשון עשינו בשבוע שעבר הדרכה לגבי הקול קורא. הגיעו 161 משתתפים ומשתתפות להדרכה הזאת, זאת אומרת שיש התעניינות מאוד גדולה בקול הקורא. אנחנו צופים שיהיו יותר מ-100 הגשות של רשויות והצפי זכיות זה בין 70 ל-80 רשויות מקומיות. כיוון שהקול קורא הוא מראש בדגש על פריפריה ועל אשכול חברתי כלכלי נמוך אז בהתאם לתקציבים שיחולקו נדע כמה רשויות בדיוק יהיו בסוף, אבל אנחנו צופים שיהיו בין 70 ל-80 רשויות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רשום כאן שיש קול קורא יהודי לרשויות הבדואיות בהתאם להחלטת ממשלה 3267. מה זה אומר? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה הוקצו גם ארבעה מיליון שקלים מתקציב משרד הספורט לצורך רשויות בדואיות. אנחנו מטעמים שונים לוגיסטיים החלטנו לעשות את זה בקול קורא נפרד. הקול קורא הזה בדיוק אושר הזה בוועדה, אמור להתפרסם ביום ראשון, ובמסגרתו יהיו ארבעה מיליון ש"ח רק עבור רשויות בדואיות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל שאלתי שאלה לגבי מספרים. כמה עלות של גג סולארי אחד? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> אנחנו מעריכים שעלות של קירוי סולארי זה בין 1.2 מיליון ובין מיליון וחצי. קונסטרוקציה והמערכת הסולארית על מגרש ספורט קיים, אבל הקירוי חדש והמערכת הסולארית כמובן חדשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות משהו, שיהיה אצלך על השולחן. תחשוב על זה. היום במדינת ישראל, על-פי דוח מבקר המדינה שאני קיבלתי לפי דרישה שלי, במעל 60% מבתי-הספר אין אולם ספורט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לנו פרויקט נוסף של בתי-ספר, דרך אגב. זה משרד החינוך עושים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מגרשים. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא. גם. קירוי מגרשים בבתי-ספר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה לא מספרים גדולים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא. זה עשרה מיליון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בגלל הנתון המפחיד הזה, שבשנת 2025, תחשבו על זה, ב-60% ויותר מבתי-הספר אין אולם ספורט. תחשוב על זה שבשעה 12 בצהריים ילד צריך לעשות שיעור ספורט תחת כיפת השמיים. הפתרון הזה הוא פתרון אידאלי. הוא מאוד זול, מאוד זול. גם אפשר לחבר חברות שמרוויחות על זה כסף ומוכנות להשקיע ולעשות תוכניות עם המדינה, ועשו את זה בהרבה מאוד ערים בלי קרן העושר ובלי משרד האנרגיה, ואתם יודעים את זה. באשקלון, בנתניה ובעוד ערים אחרות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 30 מיליון זה לא הרבה כדי להקים את כל הקירויים והמגרשים. זה סכום מסוים התחלתי שהיה חסר לרשויות כדי להתקדם עם זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מצוין, ואני מברך על זה וכל הכבוד. אבל אני מסתכל צעד אחד קדימה. בגלל שאני יודע שאי אפשר להביא עשרה מיליארד שקל לבנות אולמות במדינת ישראל, כי זה מה שצריך לעשות כדי לעשות יישור קו. הפתרון הזה הוא פתרון מצוין, ולכן צריך לחבר לעתיד משרד האנרגיה את משרד החינוך. כי היום כשבונים בית-ספר בפרוגרמה – אין אולם ספורט. בונים הכל חוץ מאולם ספורט. בונים מגרש משולב, אבל אולם סגור לא בונים. ולכן הפתרון הזה, של גג סולארי, הוא פתרון שיכול באמת לעשות צדק אמיתי לילדי מדינת ישראל, בעיקר בערים שהן חלשות, כי אפילו את ה-matching אין להם. את תגלי בקולות הקוראים, שאפילו את ה-matching הם לא יכולים לשים ואז הם לא יכולים בכלל לגשת לקול הקורא הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי הפירוט שאני זוכר שדיברנו על זה של מיליון ומאתיים, 200 אלף שקל היה חסר להם כדי לעשות את העסקה הזאת כולל ההכנסה מהפוטו-וולטאי, ולכן העזרה היא לתת להם את ה-push הזה של הכסף שחסר לרשויות. הוא שונה מה-matching הזה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן, אני רק אגיד בתשובה לשאלה שאנחנו מאפשרים בקול קורא מודל יזמות. כלומר: אנחנו נותנים את המענק שלנו לרשות. עד היום, לצערנו, יש מעט מגרשים, יחסית, שיש בהם קירוי ספורט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מעט מגרשים? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן. מהמיפוי שלנו יש יחסית מעט מאוד מגרשים, כי זה עדיין מדובר במשהו מאוד יקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אולמות ספורט אלא מגרשים פתוחים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו מדברים על אולמות ספורט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. אני מלווה את זה כבר הרבה שנים. דרך אגב, גיא, זה פתרון גם לקרות בריכות והרבה דברים אחרים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> מהמיפוי שלנו מעט מאוד רשויות עשו את זה, כי זה לא כלכלי מספיק וגם יזמים לא נכנסים לזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ולכן המענק שלנו, למעשה, נועד לעשות את זה כלכלי. כלומר אנחנו נותנים את ה- - -. המענק הוא בין 300 ל-400 אלף לרשות לפי אשכול חברתי כלכלי, ואת יתרת הכסף הרשות יכולה להחליט אם זה בבעלות שלה, או שהיא יכולה להשתמש גם במודל יזמי. אבל הרעיון הוא לתת את הדחיפה הזאת, כי כרגע זה לא קורה בלי המענקים האלה. ובגלל זה מאוד הודינו למענק מקרן ההון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגבי משרד החינוך, מה שאמר חבר-הכנסת. בונים בתי-ספר חדשים ללא מגרשים, אולמות? << אורח >> יוסף אסף לוי: << אורח >> שמי יוסף, משרד החינוך, מנהל הפיתוח. אנחנו עקרונית מתקצבים מגרשים ומקצים שטחים לאולמות ספורט בתוכניות שלנו. המגרשים עצמם נמצאים בפרוגרמה, זאת אומרת שהם מתוקצבים מתקציבי הפיתוח שאנחנו נותנים לרשות המקומית בתוך מפתח העלות שלנו. מאז שמשרד הספורט התפצל ממשרד החינוך מקדמת דנא - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> 1998, משהו כזה. << אורח >> יוסף אסף לוי: << אורח >> בכל אופן, בנקודת הזמן הזאת אולמות הספורט מתוקצבים דרך משרד התרבות והספורט והשאר דרך משרד החינוך - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומפעל הפיס. << אורח >> יוסף אסף לוי: << אורח >> ובפיצול הזה נדרש איזשהו תהליך הרבה יותר עמוק ויסודי כדי לעשות את האיחוד הזה, כמו שאתה מדבר עליו. אבל אני מסכים איתך. מבחינתנו נשמח להגדיל את תקציבי עלות הפיתוח שאנחנו נותנים לרשות המקומית ולהכליל בתוכם גם אולמות ספורט. זה ייקר את המשמעות של בינוי מוסדות חינוך, אבל יש בזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעוד משהו כמו תשעה מיליון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה חייב להיות איזה חיבור של משרדים. זה לא יכול ליפול הכל על משרד החינוך. תבין, אנחנו פוגעים בילדים שלנו. בגלל החלטה, סליחה שאני אומר, מטופשת, בסוף שנות התשעים – הילדים שלנו היום אוכלים את הלקרדה הזאת. כי מה קורה? בונים את בית-הספר ומפילים על ראש-העיר אחרי זה: אתה תשבור את הראש. לך תביא כסף ממפעל הפיס, לך תרוץ לקול קורא של משרד הספורט, שאני אומר לך כבר שלוש שנים לא בונים שום דבר ולא יבנו גם השנה כי אין כסף. זאת אומרת מפילים את זה על הרשות. ורשות חזקה, כמו ראשון-לציון, כמו אשדוד – בונים. אין בית-ספר בלי אולם. אבל רשויות שאין להן, הן לא מסוגלות לשים רשת של כדור-עף. לא מסוגלות. אין להן כסף. וזו אחריות שלנו. של המדינה. שבית-ספר ייבנה עם אולם ספורט. מגיע לילדים שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריכים להגיע לדבר הזה, כמו שאמרת. לתקצב את זה יותר מבחינתכם. לדעתי, גם משרד הספורט, אני חושב, שצריך גם כן להצטרף לעניין. זה כמו שעשינו matching עכשיו עם המגרשים. מספר משרדים, פלוס הגז. << אורח >> יוסף אסף לוי: << אורח >> אם אפשר רגע להתייחס, אתה מתייחס לעלות פיצול בין משרדים. להיפך, זה בדרך כלל איחוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אז לחבר. << אורח >> יוסף אסף לוי: << אורח >> בסדר, אז מבחינתנו יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה, כי לקבל הקצאה תקציבית נוספת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלנו פיצול, אנחנו רוצים תמיד שיהיה לנו matching בין משרדים. גם כשאנחנו משקיעים מהגז, ההון שאנחנו צריכים לתת משהו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה זה אולם ספורט? אולם ספורט נוגע למשרד הבריאות; למשרד הביטחון; למשרד הרווחה, כי בסוף מה שקורה – ילדים אחרי הצהריים עושים שם חוגים, וברגע שהמחירים של החוגים לא יהיו גבוהים אז גם ילד שבאמת אין לו, בקריית שמונה או אני לא יודע איפה באיזו שהיא שכונה, יוכל לעשות ספורט, יותר בריא. בסוף הוא יהיה יותר טוב למשרד הביטחון ולחברה הישראלית. זה מעגל שלם שבסוף נוגע לחברה הישראלית. כשאין לך מתקני ספורט ילדים לא יכולים לקיים חוגים גם אחרי הצהריים. ואז הם מסתובבים ברחובות, ואז יש סמים, יש אלכוהול, יש אלימות, פחות הולכים לצבא, נפצעים בצבא, משרד הבריאות צריך לשלם להם הרבה יותר כסף כי הם חולים. זה מעגל שלם, ואנחנו פה – זה עושה קצת, זה עושה קצת. אני אומר: בוא נחבר. זה בסוף נוגע לכולם. הדבר הזה נוגע לכולם. זה מה שאני אומר: להיפך, לא לפצל. בואו, שולחן עגול, לחבר. אתם נמצאים במשרדים, הנה בא סימון המשוגע. קחו את הרעיון תעשו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראו, לא חיפשתי כבוד. לא ביקשתי את הסליחה הזאת או את ההתנצלות. יותר עניין אותנו פה בוועדה קודם כל מקומות. אצלכם זה יותר לבוא לפנות לרשות, אולי. זה יותר מסובך. אבל יש מקומות שביקשנו. א' אנשים שמשרתים בצה"ל קודם כל. ב' פריפריה. לא ללכת עכשיו לאיזה ישוב בדואי שיש שמה דגלי אש"ף בגגות, סליחה שאני אומר את זה. אמרנו גם מקומות, אנחנו רוצים לעודד את הגיוס לצה"ל. יש מקומות מסוימים. השקענו במוסדות, שביקשנו, באנו פה עם ישיבות על כל מיני דברים כאלה, שאמרנו: אנחנו רוצים אנשים שמעודדים גיוס לצה"ל. וזה חשוב לנו. זו טעות קשה מאוד מבחינתי, שלא ראינו את הקולות קוראים לפני כן. כל החלוקה הזאת והנקודות והכול. אנחנו רוצים לראות איפה הבולטות, של באמת שמקומות שנזקקים לזה. כשאתם נותנים עכשיו לתל-אביב מול ירוחם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תל-אביב לא ייקחו כלום, אתה תראה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נתתי בכוונה דוגמה קיצונית. אתה רואה פה שיש ניקוד גבוה. אני רואה פה אשכול חברתי מעל מאה אלף. נכון? מה זה, מספר תושבים? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא, אשכול חברתי כלכלי זה המדד של הלמ"ס, שאומר על המצב הכלכלי למעשה של התושבים של הרשות בדרך כלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אשכול, נגיד באר שבע אשכול שש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חמש. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> שוהם, נגיד, היא תשע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה מעל מאה אלף? אני דיברתי על המאה אלף. אם את מדברת על משהו אחר אז אני מבקש לדבר על זה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> שני דברים שונים. נתנו למספר תושבים, כי חשבנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שאני אומר. אם את אומרת מעל מאה אלף תושבים ניקוד של 18 מול עד חמשת אלפים, שיש איזו הערה נידחת איפה שהוא, ושכולם שמה ביחידות מובחרות, ואני מכיר את זה מהגולן, אז אני חושב שיוצא שכרנו בהפסדנו. זה לא מה שהנחינו בוועדה, דרך אגב. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> יחד עם זאת, רוב הניקוד הולך לפי המדד הפריפריאלי של הלמ"ס ולפי מדד אשכול חברתי כלכלי. גם מתוך הנקודות שאתה מסתכל יחסית מעט נקודות הן ממספר התושבים. רוב הניקוד הוא לאשכול חברתי כלכלי ולמדד הפריפריה. ולכן זה מבטיח שכן, כנראה שרוב הרשויות שיזכו הן יהיו רשויות במדד חברתי כלכלי נמוך ובפריפריה. בנוסף לזה, לגבי מספר התושבים, זו הייתה התלבטות והסיבה שהחלטנו בסוף להחליט את זה כי עדיין יש גם רשויות, נגיד אשקלון, או יש גם רשויות אשכול חברתי כלכלי נמוך שהן רשויות מאוד גדולות ויש רשויות של אלפיים איש. והיה נראה לנו הגיוני בתיעדוף לתת כן איזה תיעדוף מסוים גם לגודל הרשות. זה רק אחד מהשיקולים ומבחינת ניקוד הוא יחסית נמוך בניקוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני גם אחדד רגע. אתה דיברת על ישובים בדואים, דגלי אש"ף. אני לא מכירה ישובים כאלה, לפחות לא בנגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישובים שחצי אש"ף וחצי דגלי ישראל. אני ראיתי. עשיתי סיורים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אני אומרת: צריך להקדים, כדי לא להגיע למצב הזה. דווקא במקומות האלה, שברוב הישובים אין אפילו מגרש. אנחנו לא מדברים על קירוי. אין מגרש, אוקי? ברוב הזה אין מגלשה. ודווקא אם אתה מעודד במקומות האלה ספורט וחוגים, כמו שסימון אומר, אז פחות בני נוער יסתובבו במקומות שהם לא צריכים להסתובב. אבל רציתי לשאול, מכיוון שהקציתם בנפרד ארבעה מיליון שקלים, אז זה אומר שהם לא יכולים לגשת לקול הקורא הזה, נכון? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> הם יכולים לגשת לשני הקולות קוראים; הם יכולים לזכות רק באחד מהקולות קוראים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקי. מה ההבדל? יש להם פחות השתתפות? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן. זה תלוי כמה רשויות בדואיות ייגשו לקול קורא ויזכו. יש תשע רשויות בדואיות. אז אם הן כולן ייגשו לארבעה מיליון כל אחת תקבל 450 אלף שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה תשע רשויות? זה לא תשע רשויות. עכשיו נניח רשות יש תחתיה עוד שבעה ישובים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן, אבל הרשות היא זאת שניגשת, מבחינת הקולות קוראים הרשויות ניגשות. להערכה שלנו לא כל תשע הרשויות ייגשו, כי הן יבינו מראש מהקול קורא. יש להן גם תנאי-סף כדי לגשת לקול קורא, כדי להראות על הרצינות שלהן אחר-כך ביישום. יש גם אחר-כך השתתפות עצמית זו או אחרת. אז אנחנו מעריכים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באחוזים, פחות או יותר, מה ההשתתפות העצמית? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא התייחסנו באחוזים. לגבי הבדואים התקציב יחולק בין כל הרשויות שייגשו ויעמדו בתנאי הסף. אז אנחנו שמספר הרשויות יהיה פחות מתשע רשויות, ובהתאם גם גודל התקציב. ככל שייגשו פחות רשויות התקציב לכל רשות יהיה גדול יותר. אבל התקציב שהוקצה לזה ממשרד הספורט הוא ארבעה מיליון ש"ח. לא יכולנו להגדיל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הסיכוי שייגשו בכלל הוא קלוש. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני חושבת, בגלל שיש פה אפשרות גם לרווח מהמערכת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה. לרשות בדואית להוסיף חצי מיליון שקלים – קלוש. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני יודעת מה את אומרת. עוד פעם, זה תלוי במספר הרשויות שייגשו. יש תנאי סף. בוחנים את הרצינות שלהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. נעקוב, נראה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו נראה כמה רשויות ייגשו, ולפי זה אם ייגשו ארבע רשויות הן יכולות לקבל עד מיליון. אז אם ייגשו ארבע מיליון הן יכולות לקבל אחת. אם יקבלו תשע הן יקבלו פחות. אנחנו מאמינים שזה יהיה איפה שהוא באמצע, ואז הרשויות יקבלו יחסית תקציב גדול יותר, אבל זה תלוי במספר הרשויות שייגשו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה רק להפנות אתכם לסעיף חמש בהחלטה של הוועדה. להזכירכם, ההחלטה של הוועדה נחתמת פה בוועדה, לפי הצבעה של חברי הוועדה, לא מגיעה למליאה. האישור הסטטוטורי הוא כאן במקום: "הוועדה תקיים פיקוח אחר יישום תקציב החלטותיה אחת לשלושה חודשים. במסגרת זו, הוועדה פונה אל משרדי הממשלה בבקשה להעביר לוועדה את הקולות הקוראים בנושאים השונים לפני הפצתם". מה שעשיתם פה זה עברתם על החלטת הוועדה. כרגע אני מוחה על כך בתוקף. לא מבקש את ההתנצלות, לא כלום. התנהלות נכונה היא להעביר לנו את זה, אני רוצה שחברי הוועדה יראו את הקול קורא. לכן גם בפירוט שלכם אני מבקש לפרט, לפחות בנקודות, את הנושאים העיקריים של הקול קורא שהוצאתם. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> פספוס שלנו. העברנו לכם את הקולות קוראים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, ישבו פה משרד החינוך. גם בפגרה ישבנו איתם, והביאו את הקולות קוראים. עדיין לא אישרנו. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני רוצה להגיד, שמבחינת לוחות הזמנים לפרסם קול קורא לוחות הזמנים מאוד לחוצים. אם לא היינו מפרסמים את זה בסוף ספטמבר כאשר פרסמנו, לא היינו יכולים לחייב את ההרשאות השנה. אנחנו צריכים לתת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יכולתם להגיד לפני שהפצתם. את מה שאת אומרת עכשיו – היינו מאשרים את זה מייד. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני מקבלת. אנחנו הבנו שאנחנו צריכים להתייחס לעקרונות שנאמרו בוועדה, באמות המידה. התייחסנו לעקרונות באמות המידה. לא הבנו שאנחנו צריכים להעביר את הקול קורא עצמו לוועדה. התנצלתי על זה בפתח דבריי ואני מתנצלת. יחד עם זאת, ניסינו לתת מענה מלא לעקרונות שדוברו בדיון בקול קורא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכל בגלל שרון. היא באה, לקחה את הכסף והלכה. לא רואים אותה יותר. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני אבקש משרון שתבוא איתנו בפעם הבאה. ובכל מקרה, אני רוצה להגיד שמבחינת לוחות זמנים, אני מתקשה להאמין שמשרדים שעדיין לא פרסמו בשלב זה של השנה את הקול קורא יצליחו לחייב השנה את הפרויקטים. אז אני יכולה כן להבטיח, שאנחנו השנה נצליח לדרג גם יותר ממאה רשויות, שאנחנו מאמינים שייגשו ולחייב כסף ל-70-80 זוכים, אז אני כן חושבת שבמדד העשייה אנחנו כן נוכיח את עצמנו. וכאמור, כמובן שבעתיד נקפיד להעביר לכם קולות קוראים לפני שהם יפורסמו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> רק להבין – הארבעה מיליון שקל, זה בנוסף ל-30? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן, בנוסף. למעשה, הוא מאפשר לעוד רשויות לגשת, כי הרשויות הבדואיות יכלו לזכות רק באחד מהקולות קוראים, אז זה למעשה מגדיל את התקציב גם ב-30 זה מגדיל את מספר הרשויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבי כליף איתנו בזום, ממשרד התרבות והספורט. אתה רוצה לתת לנו עדכון או שנתחיל בשאלות? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> אני מאוד מתחבר לדברים של חה"כ דוידסון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם אני. << אורח >> אבי כליף: << אורח >> יש לנו פער עצום של חוסר של אולמות ספורט בבתי-ספר. נדרש המון, תקציב גדול עם חיבור של הרבה משרדים. בטח משרד החינוך ומשרד הספורט, אבל אני גם מאוד שמח על ה-70-80 מגרשים, שכרגע יקבלו את הקירוי הזה, וזה יאפשר לילדים להתעסק בספורט הרבה יותר במהלך היום. ואם יש שאלות, אני אשמח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז יש לי שאלה. זה סימון. לגבי קרן המתקנים השנה - מה התקציב שלה סך הכל? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> התקציב שלה היום 370 מיליון פלוס 140 תקומה, אנחנו חוצים את החצי מיליארד שקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וזה ייושם? זה יקרה? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> כן, אנחנו בשלב סופי של בדיקות של בקשות. הרשאות יחויבו, אני מעריך, בתחילת דצמבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אוקי, ועוד שאלה יש לי. דיברו פה על הקמה ואני שאלתי לגבי matching. אני מבין ש-matching גם בנושא הזה של הקירויים הסולאריים? מהידע שלך, מהניסיון שלך מהשטח – כמה רשויות לא יוכלו לעמוד ב-matching עצמו? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> יש בקצה מספר רשויות שיהיה קשה להשיג את ה-matching הזה. אני מניח שהן יפנו אולי גם לחברות שישתתפו איתן בהקמה, ואולי ישתתפו ברווחים מייצור החשמל. אבל זה יאפשר להן כן להקים את הקירוי הזה. ומבחינתנו, מבחינת משרד הספורט, זה מאוד מאוד חשוב שבסוף המגרשים האלו כן יקורו. אני מעריך שמעל 90% יצליחו להשיג את ה-matching. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אצלכם בקרן המתקנים מופיע בכלל דבר כזה קירוי סולארי למגרשים? חוץ מהתוכנית הזאת. << אורח >> אבי כליף: << אורח >> לנו תחת קול קורא קהילתי הייתה אפשרות לרשויות להגיש בקשה לקירוי ספורטיבי, לאו דווקא סולארי. ומעט מאוד מהרשויות עשו את זה במהלך השנים, בגלל עלויות יחסית גדולות. אבל זה קיים. תחת הקול קורא הזה אנחנו נקבל פה boost של מגרשים שקורו, ואני מאוד מצפה להמשך עשייה גם בשנה הבאה יחד עם משרד החינוך, שנגדיל את התקציב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אוקי. שנה שעברה כמה יושם בקרן המתקנים כסף? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> שנה שעברה לא הייתי אמון על האגף, אבל לדעתי בסביבות ה- 150-180 מיליון. השנה הכפלנו את זה. היו"ר ניסים ואטורי: כמה מגרשים בניתם בשנתיים האחרונות? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> איזה סוג של מגרשים? היו"ר ניסים ואטורי: מה אתם בונים, איזה מגרשים? החצי מיליארד – מדובר על מגרשים או אולמות? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> מדובר גם על מגרשים פתוחים, על אצטדיוני כדורגל, על בריכות שחייה, על הצטיידות של אגודות, על שדרוגים של מגרשים. כל מגרש תחרותי, מגרשים קהילתיים, על תאורה. השנה לא הוצאנו להקמת אולמות ספורט. אני הכנסתי את זה לתוכנית העבודה של 2026. יחד עם זאת, התקציב שלנו מאוד מוגבל, ונרצה לשתף פעולה כדי לצמצם את הפערים. בטח באולמות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> והנושא של ההצטיידויות שהזכרת, כבר נגמר הקול קורא? << אורח >> אבי כליף: << אורח >> נגמר. אנחנו בשלב של בדיקות והשלמת מסמכים. רק כדי להבין – קיבלנו 470 בקשות של אגודות לגבי הצטיידות ושדרוג של מתקנים. יש מחסור מאוד גדול. שלוש שנים הקול קורא הזה לא היה, ואני שמח שהוצאנו אותו השנה. אני מעריך שחלקן יוחזרו השנה, כי התקציב לא יספיק לכולם, אבל המטרה היא גם בשנה הבאה להמשיך את הקול קורא הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תודה רבה. תודה, אבי. לגבי הקול קורא, את רוצה לתת לנו נקודות? לעבור עליו? כתבתם לפי אשכול חברתי. << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> אמות המידה שלנו הן נותנות משקל יותר כבד לאשכול חברתי כלכלי נמוך על-פי הלמ"ס, לפריפריה. אז זה נותן ציון רב יותר לזה. כמו שציינת גם לגודל רשות. מעבר לזה גם נתנו ניקוד נוסף לבשלות של פרויקטים ויכולת חיבור גם לרשת החשמל. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> וגם התייחסנו למענקים קודמים, כלומר: לרשות שקיבלה ממשרד האנרגיה או מקרן ההשקעות של משרד הכלכלה, משרד הגנת הסביבה תמיכה בקירוי סולארי בשנתיים האחרונות אז הורדנו להן מהניקוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, מתי ההגשה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ב-6 בנובמבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מתי תוכלו לעדכן אותנו שוב לגבי התקדמות, סוף נובמבר זה טוב? << דובר_המשך >> עירית הייטנר שעיו: << דובר_המשך >> אם רוצים רשימת זוכים – אמצע דצמבר נראה לי בטוח יותר. עוד פעם, אנחנו לא יודעים כמה ייגשו. אנחנו מעריכים בין 100-150 הגשות. אני לא יודעת מי מכם עובד מול פורטל המרכבה וזה אומר להוציא את כל המסמכים, לעבור. זו עבודה די קשה. אחר כך צריך את הוועדה ולחייב. אנחנו מאמינים שבאמצע דצמבר תהיה לנו רשימת זוכים. ברגע שתהיה לנו כמובן נעביר לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקי, נעשה פגישת עדכון 15 בדצמבר והלאה. << דובר_המשך >> עירית הייטנר שעיו: << דובר_המשך >> תחילת ינואר זה הכי טוב, כי דצמבר זה מסובך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להגיד תחילת ינואר ואז תעשי לי פברואר. << דובר_המשך >> עירית הייטנר שעיו: << דובר_המשך >> אמצע דצמבר. אנחנו מאוד מקווים שעד אז תהיה לנו רשימת זוכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החלק השני של דצמבר. בסדר. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> ברגע שהרשות זוכה – תוך כמה זמן יהיה קירוי? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> הטווח יכול להיות בין במקרה הממש-טוב שנה וחצי ליותר מזה. << דובר_המשך >> עירית הייטנר שעיו: << דובר_המשך >> תלוי כמה הרשות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלוי בכאלה שהתחילו תכנון או משהו, נכון? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> להוציא היתר תכנוני לזה לוקח זמן. זה עיקר הזמן. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> זו הרשות עצמה אמורה להוציא לעצמה את ההיתר, לא? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> נכון. אבל עדיין, יכולות להיות התנגדויות, דברים כאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שני, מילה על תיכנון. את רוצה לעדכן אותנו? << אורח >> שני יחזקאל: << אורח >> אנחנו נדרשנו לבחון את הצורך בתיקון תקנות של חישוב שטחים לגבי השטח של הפאנלים סולאריים, שהוא לא ייחשב כשטח מקורה. ולפי בדיקה שעשינו עם המחלקה המשפטית, לכאורה אין צורך בתיקון התקנות, כי התמ"א כבר נותנת את הזכויות האלו. אבל זה עדיין עוד נמצא בבחינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה אומר מבחינת התיכנון ותחילת עבודות? << אורח >> שני יחזקאל: << אורח >> שהשטח לא ייחשב מקורה מבחינת חישוב השטחים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקי. זה טוב. אוקי, תודה רבה לכם. הישיבה הזו סגורה. נמשיך בעדכון כמובן איתכם, זה יהיה כמו שאמרנו בחלק השני של דצמבר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:52. << סיום >>