פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 113 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 14:06 סדר היום: << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תוכניות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ביישובים - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר יסמין פרידמן מוזמנים: אלירז שיפמן ברמן – ראש תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות שי יגל – מנהלת תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות עירית הייטנר שעיו – מנהלת אגף שלטון מקומי, משרד האנרגיה והתשתיות גיא דקניט – מנהל תחום שלטון מקומי, משרד האנרגיה והתשתיות מאי אלון – רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר נתנאל יהושע קופראק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רננה גוטרייך – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רן קניגסברג – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי אבי אברהם דבי – מנהל מחלקת מבני תרבות וסביבה, מפעל הפיס ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תוכניות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ביישובים - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את דיון הועדה. בעצם המשך, אבל נושא אחר: יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תוכניות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ביישובים – ישיבת מעקב. אני איתכם, בואו נראה איך תפתיעו אותי עכשיו. לאיזה כיוון הלכתם, במה השקעתם בסוף. יש לי יום הולדת בעוד יומיים. זה כמו אריזה שאתה מקבל, אתה לא יודע מה יש בפנים. << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> סטטוס יישום לפרויקטים החדשניים ברשויות המקומיות לאנרגיה מתחדשת. את הקול קורא פרסמנו עוד במאי. מועד אחרון להגשה היה סוף יולי, בחירת זוכים והתקשרויות בימים אלה. ועדת המכרזים המשרדית אמורה להתכנס בשבוע הבא לאשר זוכים. אני אפרט את סוגי הפרויקטים. זה תהליכי יישום של כשלוש שנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם מזל שאסף חבר טוב מאוד שלי, באמת. מה זה חודש מאי פרסמתם? עוד היינו בזה, זו עוד לא הייתה פגרה אפילו. לא הייתם בהקצאות של הדיונים של הפגרה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> החמצנו. א' זה היה קול קורא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה החמצתם? לא הבנתי, החלפתם אנשים? את יודעת, בחוץ וביטחון אחרי ה-7 באוקטובר נעלמו השב"כ. פתאום לא הגיעו לישיבות. אמרתי: מה זאת אומרת? למה השב"כ לא מגיע לישיבות? ואז הכל מתנהל כאילו לא דיברנו לפני ה-7 באוקטובר. כאילו כל מה שדיברנו פתאום נעלם. הוויכוחים אם החמאס מעוניין בלחימה, לא מעוניין בלחימה, פתאום אין דיון על זה. למה? כי זה שאמר את זה כבר לא נמצא בדיון. איפה שרון? שרון באה, שיגעה אותנו פה והייתה מאוד נחמדה וראינו שהיא משתפת פעולה ויודעים שיש כאן שיתוף פעולה צמוד, ובאמת הייתה הרמוניה ופתאום היא לא נמצאת. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני אביא את שרון בפעם הבאה. אני אסביר: שרון היא יחידת אסטרטגיה של המשרד, ולכן כשהיה פה דיון אסטרטגי שרון הייתה שם. לאחר שזה עבר לשלב הביצוע זה פשוט עבר אלינו לחטיבת אנרגיה מקיימת. אנחנו בקשרים מאוד טובים ועובדים יפה ביחד. את הנושא הספציפי הזה, של פרסום הקולות קוראים, להעביר אותם לפני זה החמצנו. התנצלנו בתחילת הישיבה הקודמת. אני מתנצלת שוב בישיבה הזאת, אבל כמו שאמרתי אפשר לראות שאנחנו כן עושים ומבצעים. אני חושבת שבסופו של יום זו השורה התחתונה. אני כן רואה, גיא – שים לב, שלא עדכנו את המצגת המעודכנת שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם אסטרטגיה מטורפת אצלכם במשרד. << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> כן, אז באמת ועדת המכרזים המשרדית אמורה להתכנס בשבוע הבא לאשר את הזוכים. מדובר בפרויקטים שהיישום שלהם ייקח כשלוש שנים ואנחנו נלווה אותם בצורה צמודה. עוד רגע נדבר על סוגי הפרויקטים. הקרן לאזרחי ישראל הקצתה שמונה מיליון שקלים. הקול קורא שהוצאנו, שכולל גם את הפרויקטים במקור התקציב של קרן העושר וגם פרויקטים נוספים להתייעלות באנרגיה. סך-הכל 23 מיליון שקלים בקול קורא צפוי כרגע. סוגי הפרויקטים שהוצגו גם בוועדות הקודמות וגם בשיחות שאושרו על-ידי הקרן: מרכזי יישום אנרגיה מתחדשת, בעצם הרשות המקומית מעודדת תושבים להקים מערכות סולאריות בכל המגזרים: הביתי והעסקי. חומרי הסברה, מאגר ספקים, מכרז מרכזי וכולי. פרויקט מסוג מענה לעוני באנרגיה, התייעלות באנרגיה, בידוד, הסברה, החלפת מוצרי חשמל יעילים, ביחד עם מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. מערכת ניהול אנרגיה בנכסים הרשותיים, שבעצם הרשות המקומית יכולה ככה לדעת לנהל יותר טוב את ייצור ואת הצריכה בכל הצרכנים בשטח השיפוט של הרשות המקומית. סטטוס ההגשות. היו הגשות, אז יכולים להגיד כמה הגישו. סך-הכל הגישו כ-60 הצעות לקול קורא, בהיקף תקציבי בבקשות של כ-18.5 מיליון שקלים, בהתפלגות שאתם רואים כאן. אנחנו צופים שהזכיות יהיו באזור ה-8 מיליון שקלים, מן הסתם, ובאזור ה-14-15 רשויות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראיתי משהו פה שיש איזו שהיא השקעה בתחנות טעינה לרכבים חשמליים? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> הקול קורא שאמרתי לפני רגע כולל גם את הפרויקט אימפקט אבל הוא גם כולל מסלול אחר, שמקור התקציב שלו הוא תקציב המשרד, כמו עמדות טעינה וכמו התייעלות באנרגיה החלפת תאורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא קשור לכספים של קרן העושר. << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה לא תפקיד של משרד התשתיות לעשות את זה? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> אנחנו משרד האנרגיה והתשתיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה משרד התשתיות של סטרוק? איזה תשתיות יש לסטרוק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשתיות לאומיות, נראה לי. מה זה היה שמה? זה חידון הממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת מה ההבדל בין תשתיות לתשתיות לאומיות. אולי מישהו יידע לענות לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זה לא המשרד של סטרוק, סליחה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> תחבורה חשמלית היא בתוך משרד האנרגיה גם. אתי חושבת שהוא היה אולי במשרד התחבורה, אבל כל הנושא של חישמול התחבורה ועמדות טעינה נמצא איפה שהוא אצל המשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סטרוק זה משימות לאומיות. אני רוצה להגיד לכם, באמת, אני לא יודע איך לקבל את זה. יכול להיות שהיינו מבטלים את ה-matching איתכם, כי אנחנו דיברנו על רשויות שרצו בדרום - אגירת אנרגיה דיברנו. אני יודע שזה לא הרבה כסף, אבל פה עם matching היו מגיעים למשהו. יש רשויות שרצו להקים חוות אנרגיה וכל-מיני, ואחד רצה להקים אגירת אנרגיה. יש כל מיני דברים כאלה, כמו שראינו בסיור באילת, נכון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה אגירת אנרגיה? זה היה פרויקט של מאות מיליונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אז אמרנו ניתן לפחות תוכניות. אמרנו פה בוועדה, חברי הוועדה. אז תגידו: אי אפשר, ותגידו: הלכנו למשהו אחר, כי אנחנו לא חושבים שהוועדה צודקת, אנחנו חושבים שהוועדה מדברת שטויות. אבל אי-אפשר לעשות מה שאתם רוצים בכסף. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני חושבת שאולי נזמין באמת את שרון לפעם הבאה, כי זה גם ויכוח שהיה בוועדה הקודמת, ויש מסמך שאנחנו הגשנו לוועדה. יש לנו את המסמך ובו כתובים הפרויקטים האלה. אז אולי זה היה משהו שהיה בדיונים, אבל ב- - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התעלמתם, בקיצור, מחודשים של דיונים בוועדה. הגשתם מסמך לוועדה, הוועדה אמרה את דברה, כן? ואז באתם ועשיתם משהו אחר לגמרי. מה שבא לכם. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא, לא, לא. עוד פעם, באמת, נביא את שרון בשמחה בפעם הבאה. במסמך לוועדה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע אם אפשר להשתמש בכסף של הוועדה למשהו שהוועדה לא הגדירה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אדוני יו"ר הוועדה, לגבי המענה ליוני לאנרגיה זה בהחלט דובר, וכן דובר על מרכזי יישום לאנרגיה מתחדשת. זה כן דברים שדוברו בוועדה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> זה המסמך שהגשנו. אני אשמח אם תגישו לנו פרוטוקולים שמראים משהו אחר. זה סוגי הפרויקטים שהגשנו לוועדה, זה הפרויקטים שהוועדה הסכימה עליהם, וזה הפרויקטים שכללנו בקול קורא. לא התעלמנו, להבדיל מההתנצלות שלי על פרסום הקול קורא. זה הפירוט של סוגי הפרויקטים ואלה הפרויקטים שהיו במסמך שהגשנו לוועדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, המענה לעוני באנרגיה - אנחנו דנו על זה פה. היה מדובר ממש בשיתוף עם משרד הרווחה לתת ייעוץ למשפחות ולעזור להן להחליף כל מיני מכשירי חשמל שזוללים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל מה שהציעו קיבלנו, אוקיי? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה אני זוכרת בוודאות, וגם את סעיף אחד אני זוכרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה רק המשרד שלכם עשה את זה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> על זה דיברה איתי השרה לאיכות הסביבה, עידית סילמן. היא באה וישבה איתי על הדבר הזה. אבל זה פרויקט שהיה משותף שלהם, שלכם, נכון? זה מה שאני יודע. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא. הפרויקט הזה הוא רק שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא רצתה להשקיע. אז הייתם משתפים אותה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> א' אנחנו בקשרים מאוד טובים עם המשרד להגנת הסביבה. אנחנו באמת חושבים לעשות אולי פרויקט משותף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראי, אני בקשר טוב עם השר, זה לא עזר לי איתכם. אל תבני על זה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא. אני אומרת אנחנו בקשרים טובים ואנחנו עכשיו חושבים אפילו על איזה פרויקט משותף בדיור הציבורי. הפרויקט הספציפי הזה היה אצלנו, זה בכל אופן אנרגיה. זה מאוד חשוב לי שנבהיר, ואם אפשר להסתכל בפרוטוקולים אני אשמח. המסמך שאנחנו הגשנו ושהבנו שההסכמה של הוועדה עליו הוא המסמך שכולל את שלושת הפרויקטים האלה בדיוק. והכנסנו אותם כלשונם לקול קורא. חלילה לא התעלמנו מההסכם עם הוועדה. אז אני מאוד אשמח שתראו לי את הפרוטוקול, שאומר שהוסכם על משהו אחר, כי אנחנו רוצים להמשיך עם הוועדה וחשוב לנו להראות, שאנחנו ביצענו את מה שלמיטב ידיעתנו סוכם עם הוועדה. אם יש סיכום אחר נשמח לקבל אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני אבדוק את זה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> תבדקו את זה, ואנחנו גם נשלח את המסמכים שלנו. אנחנו עשינו את הסיכום כלשונו מבחינתנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תחזור על הפירוט. << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> הוצעו בקול קורא, בהתאם למסמך שהועבר לוועדה ומה שאני מבין אושר גם, ארבעה פרויקטים. פרויקט ליישום אנרגיה מתחדשת לרשויות מקומיות. רשות שבוחרת מקצה משאבים בנוסף תקציב גם matching קטן ותוכל להקים או אתר הדגמה פיזי או וירטואלי, לייצר מאגר ספקים לחברות סולאריות להקים לה מערכת, לאפשר חומרי הסברה, לעשות כנסי תושבים. גם אם זה יכול להיות ממוקד לקהל יעד של המגזר הביתי, זה יכול להיות ממוקד לקהל יעד של המגזר העסקי, זה יכול להיות לאזור תעשייה וכולי. למשל, דוגמה לפרויקט דומה: באשכול נגב מערבי בחודשים האחרונים, עשה פרויקטים בשדרות וברשויות נוספות באזור, קבוצת רכישה לחברות סולאריות. התאגדו ביחד צמודי-קרקע, הציעו את הפוטנציאל שלהן בצורה אגרגטיבית ביחד וזו פעולה שרשות יכולה לעשות כדוגמה. ואז הם באים לחברה סולארית. זאת אומרת: אני לא בא גג אחד או גג שני, אני בא בנק של 20, שם זה היה כמעט 100 גגות, עם פוטנציאל Y לייצור אנרגיה, תן לי מחיר טוב יותר. תן לי לפחות את המינימום מאיכות במוצר שאתה יכול לתת. ואז זה היה ממש תהליך של התקשרות מסוימת. זו דוגמה לפרויקט לאנרגיה מתחדשת. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> חשוב לי רק, גיא ברשותך, להסביר למה זה חשוב. כל המחקרים בעניין אומרים שהבעיה היא לעשות מערכת אנרגיה מתחדשת על גג של בתים, היא לא בעיה כלכלית. סך-הכל זה פרויקט שמחזיר את עצמו תוך חמש-שש שנים כיום. הבעיה היא בדרך כלל של מודעות, של אמון, של בירוקרטיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם כלכלי, למרות שזה מחזיר את עצמו. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן, אבל עדיין גם כיום הגדילו את הכלכליות וגם יש הלוואות וממחקרים שעשו, גילו שהסיבות העיקריות שאנשים לא עושים מערכת אנרגיה מתחדשת על הגג זה לא הסיבה של הכסף אלא סיבות אחרות. למעשה, המרכז יישום ברשויות אמור בדיוק לתת מענה לזה, כי הרשות פונה לתושבים, לא הממשלה. הרשות שמכירה את התושבים. היא בונה מענה שייחודי לתושבים שלה. לפעמים זה אפילו לפי שכונות. היא מנגישה להם את המידע, היא הולכת אפילו לפעמים בית אל בית, קבוצת רכישה מקימה. כלומר, מבחינתנו, וזה גם חלק מתוכנית מאה אלף הגגות של המשרד לקדם אנרגיה מתחדשת, אנחנו מאמינים שמרכזי היישום האלה ברשויות הם - - -, כיום הרי שיעור האנרגיה המתחדשת בבתים פרטיים הוא מאוד-מאוד נמוך, ואנחנו מאמינים שבשיתוף פעולה עם השלטון המקומי באמצעות מרכזים כאלה נוכל מאוד להגדיל את האנרגיה המתחדשת על בתים פרטיים. שזה אומר עוד הכנסה, שכמובן רוב הבתים מאוד ישמחו לעוד הכנסה כזאת. ולכן מרכזי היישום האלה, אני מבינה שזה לא איזה פרויקט שדה סולארי מאוד גדול, אבל סך-הכל זה נותן עוד הכנסה ועוד חשמל נקי לבתים פרטיים. לכן מרכזי היישום האלה מאוד חשובים מבחינתנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אילו רשויות הגישו? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו יכולים להעביר לכם הכל, שמות הרשויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה רשויות הגישו? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> הגישו 34 רשויות למרכזי יישום, 17 למחקרי אנרגיה, חמש רשויות לעוני באנרגיה, וארבע לתכנון מדיניות. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו נוכל לשלוח לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשלחו לנו את הפירוט. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כרגע יש לנו את ההגשות, אין עדיין רשויות זוכות. אנחנו יכולים היום כבר לשלוח לכם את ההגשות. אם תרצו לחכות לשבוע הבא נוכל לשלוח גם רשויות מגישות וגם רשויות זוכות. אז נשלח לכם בשבוע הבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלכם יש כבר זוכות, כשאנחנו עוד לא התעוררנו על זה בכלל. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> תראה כמה אנחנו מהירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני אגיד לך מה זה. יש את הפרוטוקול בדיוק שאני רואה שלכם. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אז אתם רואים אותו? כי זה הסיכום שאנחנו קיבלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראי, זה מה שהגשתם. אוקי? סיכום - אנחנו לא סיכמנו את הפירוט הזה, אוקי? זה לא משנה, כי שם את אומרת, איך להגיד את זה בכללי: אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, כל השיתוף פעולה, כולם יודעים את העבודה של כולם. משהו כזה אמרת. ולא נראה לי. אפילו אנחנו לא יודעים מה - - - << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> מה זאת אומרת אנחנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוצה שאני אקריא לך מה אמרת? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני לא הייתי בפגישה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היית. הנה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בקודמת היינו, לפני זה לא היינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עירית הייטנר, היית. זאת את? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן, אני הייתי בפגישה הקודמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "עובדים בשיתוף פעולה". << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> איתכם. בסדר, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> "ואנחנו יודעים כל אחד מה השני עושה גם במשרד", זאת אומרת אז פתאום שרון עשתה משהו ואת - - - << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא. אנחנו כתבנו יחד עם שרון את המסמך שהצענו לוועדה, והמסמך של הפרויקטים האלה, ולפי הבנתנו זה גם המסמך שהתקבל. עוד פעם, אולי התפספס פה משהו. תעבירו לנו סיכום של הוועדה שאומר דברים אחרים. זה המסמך שהגשנו ולפי הבנתנו זה המסמך שהתקבל. ואכן עובדים בשיתוף. אנחנו ממש נשמח לברר את זה, כי יש פה איזו אי-הבנה. אנחנו מבחינתנו עשינו בדיוק מה שאמרתם, עשינו את זה הכי מהר שיכולנו, יש לנו כבר עוד מעט רשויות זוכות, שזה יחסית יפה בקצב ממשלתי. אנחנו נשמח לראות איפה יש סיכום אחר ולראות איפה הייתה אי-ההבנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אוקיי. זה כבר יש זוכים. תגידו לנו בהקדם מי הגיש, בסדר? היו פה הרבה רשויות שדיברו על כל מיני פרויקטים והיה חשוב לנו שיהיו מעורבים בדברים האלה. בעיקר בפריפריה. אנחנו רוצים לראות שבאמת - - - << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בסדר, אז אנחנו נעביר לכם את הרשויות המגישות והזוכות בשבוע הבא, ברגע שיהיו לנו את הזוכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, תגידי לנו מי הגיש ואז נגיד להם: תשמעו, היה כבר קול קורא, לא הגשתן עדיין. כל מיני רשויות שרוצות, אנחנו רוצים לפרסם את זה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ברגע שקול קורא נסגר, אם יש רשויות שלא הגישו לקול קורא, אין לנו אפשרות כרגע לפתוח את הקול קורא מחדש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשלחי לנו את מי הגיש. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני יכולה לשלוח לכם את הרשימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. כן, בבקשה, נתנאל. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> מה זה בדיוק המערכת לניהול אנרגיה? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> מערכת האנרגיה יש לה כמה תצורות. בגדול, היא מערכת שמנהלת את הצרכנים והיצרנים של הנכסים הרשותיים של הרשות. לרשות המקומית יש עשרות מונים ונכסים שרשומים על שמה במקרה הטוב, אם לא מאות: בית-ספר, כיתת-גן, גג סולארי פה, עמוד תאורה כאן, עמדת טעינה כאן. היא לא תמיד יודעת כמה צריכה יש וכמה ייצור יש מכל מקור. מערכת האנרגיה מתחברת או למונה הראשי או לארון מאור ומאפשרת לדעת בזמן-אמת בשליטה על כמות הצריכה והייצור מהמונים/הנכסים. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> ומה עושים עם זה הלאה? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> אפשר לצמצם צריכת רפאים ולהעלות את ההתייעלות בעשרות אחוזים, אפשר לשפר את הנצילות של לוחות סולאריים, למשל לתת הוראה לשטיפת מערכות סולאריות ישר אחרי הסופת-חול לצורך העניין, שיוריד את הנצילות ויכולת הייצור של הפאנלים. אפשר לדעת לנהל יותר טוב את עמדות הטעינה הציבוריות. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> הם יכולים גם לנתק אזורים? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> זה נורא תלוי איזו מערכת, לאיזו הולכים. בגלל שזה פרויקטים חדשניים מערכות אנרגיה כמעט ואין ברשויות מקומיות. יש מקרים בודדים שאנחנו מכירים ואנחנו מקווים שזה יאיץ את הידע ואת היכולת של הרשות המקומית לשלוט בצריכה ובייצור של האנרגיה בנכסים שלה. אם יש רכיבים נוספים, כמו למשל אגירה, אז אפשר גם לעשות ניתוקים ולהשתלט. אבל מערכת ניהול אנרגיה לכשעצמה, שוב זה נורא תלוי עד איזו רמה – אם עד רמת הבקר בחדר, לצורך העניין, או ברמת הכיתה, או ברמת המונה של המבנה בחטיבת הקרקע. אתה יכול גם לייצר לפחות את הרמה של הבקרה, ניטור ואולי גם שליטה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> הדבר הכי בסיסי להסביר מה זה שהרבה פעמים, נגיד, בתי-ספר משאירים בסופשבוע חשמל פתוח, בסדר? כי אף אחד לא שם לב. מערכת כזאת מייד מתריעה. יכולה לאב הבית, יכולה למישהו במועצה, יכולה למנהלת בית-הספר: שים לב, האורות שלך פתוחים. ואז הם יודעים לסגור אותם. זה מראה לו גם השוואות לבתי-ספר אחרים. הם רואים איזה בית-ספר מבזבז הרבה חשמל, איזה בית-ספר לא. יכולים מייד לבדוק את זה. המחקרים אומרים שזה בין ארבעה ל-14% יכול להביא לחיסכון בחשבון החשמל מערכות כאלה. לצערנו, רוב הרשויות בארץ – אין להן מערכות כאלה, ובגלל זה אנחנו מקדמים אותם. זה באמת פרויקט חדשני, שיאפשר לרשות לנהל יותר טוב את צריכת החשמל שלה ולחסוך הרבה מאוד כסף. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> גם בזה יש עדיפות פריפריה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> יש לנו אשכול חברתי-כלכלי. הייתה בקול קורא הזה עדיפות מאוד גדולה לאשכול חברתי-כלכלי נמוך, ממש ברמת נקודות מאוד גבוהות בין אשכול חברתי-כלכלי נמוך לאשכול חברתי-כלכלי גבוה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> כמה פרויקטים בסך-הכל? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> סך-הכל הוגשו 60 פרויקטים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כמה יזכו? << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> אנחנו מעריכים כ-30-31. כמחצית. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אבל נשלח לכם את כל הנתונים האלה בשמחה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> בין 20-25 פרוייקטים זה היה בצפי הקודם. << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> אז אפילו שיפרנו עכשיו, כשאנחנו יודעים את המגישים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תודה רבה. מפעל הפיס, אבי. תגיד לי, בקשר לדיון הקודם, דיברנו על קירוי מגרשי ספורט, אולמות וכל הנושא הזה. גם בתי-ספר, הקצינו סכום מיוחד למשרד החינוך. רצינו לדעת איך אתם עוזרים בדבר הזה, איך אתם משתתפים איתנו? << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> מפעל הפיס, במסגרת אמת המידה השנתית של כל רשות. רשות יכולה לבוא ולהשלים, לדוגמה, אם הם זכו בקול קורא זכו ב-300 אלף שקלים והרשות צריכה להשלים עוד, נניח, מיליון מאתיים. חלק מהכסף יכול להגיע דרך אמת-מידה. הכסף השני שאנחנו אמורים ועובדים על זה - במסגרת הלוואה. ניתן הלוואה לרשויות, הלוואה מסובסדת, כמו שעשינו בפאנלים הסולאריים בפרויקט שיצא בשנת 2020. ואז אותם פאנלים מחזירים כספים לבנק בגין אותה הלוואה. הלוואה יכולה להיות סדר גודל של 500 אלף שקלים והיתרה – הרשות יכולה לפנות. 300 ועוד 500 - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם בעצם עובדים מול הרשויות תמיד. לפי מסגרות. << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> אנחנו רק מול רשויות. נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה, אנחנו דומים מאוד בהשקעות שלנו. אתם פונים מייד לרשויות ולאזורים האלה. גם אנחנו מגיעים בסוף אל האזרח. אנחנו לא משרד האוצר. והשאלה אם אפשר לעשות matching בפרויקטים האלה, כמו קירוי מגרשי ספורט, יחד עם המשרדים. << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> עושים בפועל. בוודאי. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, תסבירו. << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> נסביר. בשנת 2020 היה שיתוף פעולה: משרד האנרגיה, מרכז לשלטון מקומי ומפעל הפיס. פנינו לכל הרשויות בארץ, ואמרנו להם: טוב, יש לכם גגות פנויים, בואו תתקינו גגות סולאריים. ההלוואה מחזירה את עצמה תוך שבע שנים. אנחנו נתנו הלוואה לרשויות בפריים מינוס אחד. כשהפרויקט התחיל הפריים במשק היה 1.6%. רשות קיבלו הלוואה 0.6%. זו ריבית מעולה. היום הפריים קרוב ל-6% אם אני לא טועה. אז פריים מינוס אחד זה 5%. זו עדיין ריבית, עכשיו הייחוד של הריבית שהענקנו - זו הייתה ריבית זהה לכל הרשויות. לא משנה הרשות, איזה חוסן כלכלי של הרשות. והיו באים לבנק, מקבלים את הפריים מינוס אחד וזה עזר מאוד. תבינו, שיש רשויות שמקבלות פריים פלוס, אז רשות שבאה, מקבלת אותה הנחה - זה אומר א' - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את הכסף לוקחים מהבנק ואתם ערבים להלוואה, או איך זה הולך? << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> אנחנו נתנו בטחונות להלוואה. התחום הזה הוא כמעט ללא סיכון, פאנלים סולאריים. זו יחסית השקעה בטוחה. הסיכון באי-החזר ההלוואה הוא נמוך, אז גם הבנקים תומכים, וגם הרשות לא פוחדת להיכנס לפרויקט כזה וזה היה פרויקט מאוד מוצלח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לקדם את זה, בגלל זה דחפנו את זה. אם זה כל-כך מוצלח הוא שואל, נתנאל, למה יש גגות פנויים לא מקורים? << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> זו נראית לי שאלה מאוד רחבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא, מעניין אותו בסוף מספרים. << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> אם כל-כך כלכלי והכל, אז כל רשות כמו שאתה מציין באמת הייתה יכולה לעשות את זה באופן עצמאי. אבל יש פערים של ידע, פערים של יכולת ביצוע וגם פערים כלכליים לבצע את זה. אתה צודק, על פניו פאנלים סולאריים - כל גג פנוי במדינה, גם בתים פרטיים - המדינה הייתה צריכה לעודד לעשות פאנלים סולאריים. זה תוך שבע שנים מחזיר את עצמו, ותחשוב שעוד 20 שנה יש לך מערכת שמניבה כסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה, הם נותנים את התמיכה. הרשות צריכה לבוא, לדעת ולגשת, ולהקים את הפרויקט. גם עכשיו, כמו שאמרו משרד האנרגיה, הם נתנו עדיפות למי שכבר מתקדם עם תכנון. לא לתת עכשיו הקצאה של כסף למישהו ש, לא לתת אגוזים למי שאין שיניים, בקיצור. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> וגם חשוב מרכזי היישום, שאולי אתה פחות אוהב, בדיוק נועדו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא אמרתי שאני לא אוהב, סליחה. לא אמרתי שאני לא אוהב. אני אמרתי, תשמעי, פנו אלינו פה, היו פה מאות דיונים. ופנו עם דברים מסוימים, שאני חושב כשזה הסעיף הראשון שאני קורא אותו - - - << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה בינינו. בכל מקרה, מה שחשוב לי להגיד, שבדיוק לזה נועד מרכזי היישום כי גם בשיתוף הפעולה עם מפעל הפיס, נגיד, אנחנו התקשרנו עם עמותות שממש הלכו לרשויות וליוו אותן יד ביד. הרבה פעמים התקציב לא מספיק וצריך עוד ליווי מקצועי, וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לתת במשרד. המעטפת הזאת של הליווי המקצועי וההאצה. מעבר לכלכליות, שמאי פה ממשרד האוצר תגיד לך שזה כלכלי. לגמרי. בסדר? אז זה איך גורמים לעשות משהו שהוא כלכלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> מעבר לנושא ההלוואה יש גם מפעל-הפיס אמת-מידה שנתית של כל רשות. כל רשות רשאית לקבל סוכם מסוים, שמחולק בהתאם לגודל אוכלוסייה, סוציו-אקונומי, מרחק ממרכז הארץ ושירות בצה"ל. אוקי? אז יש את המשקולות האלה. כל רשות מקבלת מעין תקציב שנתי ואז רשות יכולה באמת לבוא ולהשלים, מעבר להלוואה, גם כסף על חשבון אמת המידה של אותה רשות. וזה ייתן מענה לקירויים הסולאריים. גם וגם וגם ולתת לכל רשות, גם לרשויות החלשות, במיוחד לרשויות החלשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלכם בקולות קוראים אתם עושים את זה? הרי מה שהוא אומר זה בדיוק הסעיפים שאנחנו גם דיברנו עליהם בוועדה, ורצינו להדגיש אותם, כולל שירות בצה"ל. השאלה אם זה בא לידי ביטוי אצלכם? << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> ושירות לאומי אנחנו מחשיבים גם. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> זו פעם ראשונה שאני שומעת על זה. אנחנו מתייחסים למדדים של הלמ"ס. חשוב לנו באמות מידה שלנו להתייחס למשהו שהוא גלוי ושקוף לכולם. אנחנו מתייחסים לאשכול חברתי כלכלי של רשות, אנחנו מתייחסים בחלק מהקולות קוראים, כמו בקירוי סולארי, למדד פריפריאלי, אנחנו יכולים להתייחס לגודל רשות. זה הדברים שאנחנו בדרך-כלל מתייחסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אצלנו זה לא חדש, ופעם הבאה שאתם באים לבקש כסף אז תדעו, שזו אחת מאמות המידה שביקשתי לציין: אם זה מוסדות שזה לא התחום שלכם, זה יותר משרד החינוך. אז מוסדות שמעודדים גיוס לצה"ל. היו כוללים, דרך-אגב, ביקשו כסף לכוללים. אנחנו יודעים שבסוף זה כן מגוייסים לצה"ל וחשוב לנו להדגיש את זה, כי אנחנו רוצים לעודד. אין לנו הרבה מה לעשות. אני מאמין בגיוס מתוך לבוא לקדם את האנשים. הרבה אנשים רצו להתגייס ומהמלחמה בין היהודים הם נרתעו. אז היא אומרת: תשמעו, יש פעולות שגם הוועדה בראשותי יכולה לעשות כדי לקדם את הגיוס, שאנשים יבינו, שאנחנו נשקיע באלה שבאמת מחזירים למדינה. אם זה גיוס לצה"ל או שירות לאומי במינימום, כמו שעושים מפעל הפיס. אנחנו חושבים שזה מהלך ראוי. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו עובדים מול רשויות, אז כמובן צריך להיות מדדים שרלוונטיים לרשויות. << אורח >> אבי אברהם דבי: << אורח >> גם אנחנו עובדים מול רשויות. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> לגבי אחוזי גיוס, אני חושב שזה גלוי, לא? ואם מפעל-הפיס יודע כנראה גם אתם יכולים לדעת. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> נבדוק את זה. צריך כמובן לעבור גם לשכה משפטית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. בסדר גמור. תודה רבה. תשלחו לנו את הרשויות. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> נשלח לכם השבוע את הרשויות המגישות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את יודעת מה יקרה. יש רשויות שיפנו לוועדה ויגידו: רגע, אנחנו הגשנו בקשה זה וזה. אין לנו אפילו מה להגיד להם. אנחנו לא יודעים כלום. משרד האנרגיה הוציא את הקול קורא עוד לפני שהוועדה החליטה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> הכל מאוד מסודר. אז אנחנו התנצלנו על הפרסום קול קורא לפני שהראינו לכם, ונשלח לכם השבוע את הרשויות המגישות, ובשבוע הבא, אני מקווה, גם את הרשויות הזוכות. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> הפצנו את זה גם באתר של הוועדה, - - - << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> צודקים לגמרי. לקחנו על עצמנו לפעמים הבאות, שאני מקווה שיהיה. נשלח לכם את הקול קורא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך יכול להיות שהוצאתם קול קורא במאי? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ההחלטה של וועדת העושר הייתה לפני. ציינו אפילו בקול קורא, שיש תקציב של קרן העושר. החמאנו להם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אנחנו בודקים. אבל את לא על התאריכים, יסמין, רגע. את ביקשת, את לא רוצה לדרום, סליחה? לא רוצה רשויות בדרום לעזור להן? ואני בצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח שאני רוצה. אבל אי-אפשר לבוא אליהם בטענות. זה מה שאני אומרת. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> היה לפני. אני יכולה לנסות לחפש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 במרץ. אנחנו פרסמנו את זה ביוני 2025. אתם כבר הוצאתם את הקולות קוראים לפני הפרסום שלנו בחודש. זה מה שאני מסתכל. אז החלטה בסוף הצבענו, אתם חיכיתם פה בוויכוח. אני לא שמעתי אפילו מי הצביע מה. היו כאן ויכוחים. בסוף הצבענו בסוף מרץ, אתם במאי כבר הוצאתם את זה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> היינו נורא זריזים. עבדנו על זה מאוד קשה ממרץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל הכבוד אבל בפעם הבאה תעדכנו אותנו לפני, בסדר? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ברור, הנקודה הובנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ושיהיה כתוב איפה שהוא שירות בצה"ל. בכל הקול קורא שיהיה, לפחות, איזה משפט אחד. משהו. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו צריכים לבדוק את זה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> מתי ישיבת המעקב? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ישיבת המעקב הבאה? אם אתם רוצים, עוד פעם, לא נוכל להגיד יותר מדי, אבל את שמות הזוכים אם בשביל זה אתם רוצים ועדה אז בין אמצע אני מאמינה בין אמצע דצמבר לסוף דצמבר, אפשר גם להעביר לכם באימייל אם תרצו את רשימת הזוכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבירו לנו היום את שמות המגישים, בסדר? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> את שמות המגישים נשלח לכם. נחזור למשרד ונשלח לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:33. << סיום >>