פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 453 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 10:15 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025 (מ/1852) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ד-2024 (פ/4587/25), של חה"כ משה סעדה ואח' << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023 (פ/3779/25), של חה"כ צביקה פוגל ואח' << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024 (פ/4287/25), של חה"כ משה טור פז ואח' << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון - יתומי צה"ל), התשפ"ג-2022 (פ/709/25), של חה"כ שרון ניר ואח' << הצח >> << הצח >> 6. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה-2025 (פ/5463/25), של חה"כ אופיר כץ << הצח >> << הצח >> 7. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024 (פ/4749/25), של חה"כ פנינה תמנו << הצח >> << הצח >> 8. הצעת חוק תגמולים ליתום משני הוריו שאחד מהם נספה במלחמת חרבות ברזל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 (פ/4547/25), של חה"כ ינון אזולאי << הצח >> << הצח >> 9. הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון - קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד-2024 (פ/4369/25), של חה"כ חוה אתי עטייה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון טלי גוטליב שרון ניר חברי הכנסת: ינון אזולאי משה טור פז אופיר כץ שלי טל מירון משה סעדה מוזמנים: אלינור אלימלך ברזני – ר' היחידה לטיפול ביתומי מערכת הביטחון ואחים שכולים, משרד הביטחון קרן אברהם – ר' היח' לתקציבים והתקשרויות, משרד הביטחון ריקי מורד – סגנית ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, משרד הביטחון אופירה צוקרמן – ר' תחום קהילה ומ"מ ור' היחידה לשירותי שיקום, משרד הביטחון נוגה שילדהוז טאובר – יועצת משפטית לאגף משפחות, משרד הביטחון אייל ברוך – רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר הילה אמסטר אבני – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר אלמוג אמיגה – אגף החשב הכללי, משרד האוצר הדס גבריאל זני – עו"ד, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים יעל קסטן רבסקי – עו"ד, ממונה תחום ביטוח לאומי בסיוע המשפטי, משרד המשפטים שרית דמרי דבוש – סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי שולי מועלם – חברת כנסת לשעבר, אלמנת צה"ל זהבה גרוס מידן – יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל שלומי נחומסון – מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל יעקב אבוטבול – ועד מנהל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ד"ר מיכל אונגר – יתומת צה"ל, חברת הנהלה, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ניצן בסן – שדלן, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל רונית סגל – יתומת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל גלית ויינר – יתומת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מיכל קסטן קידר – אלמנת צה"ל, ועד מנהל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל עופר זיו זנזורי – יתום צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל גל קנר אלימי – יתומה, ארגון יתומי צה"ל, החיים כדרך ליאורה שהם – יתומת צה"ל, ארגון יתומי צהל, החיים כדרך אסיף תמם – מייסד ויו"ר עמותת איל"ם - ארגון יתומים לאומיים מדברים ניר תמם – יתום בקטגוריה חריגה, איל"ם - ארגון יתומים לאומיים מדברים נתן סמדר – יתום, עמותת איל"ם - ארגון יתומים לאומיים מדברים דניאל כהן – יתומה משני הורים ואחות שכולה, תנועת עתיד לעוטף נועה פורד – יתומה ואחות שכולה מה-7 באוקטובר, תנועת עתיד לעוטף מיקה קלדרון – יתומה מה-7 באוקטובר, תנועת עתיד לעוטף מורן שדה – יתומת צה"ל מורן שיין אסולין – משפחה שכולה דניאל בר אש – מתמחה במחלקת מדיניות ציבורית, ארגון נפגעי פעולות איבה שלמה אלפסה צורן – דוד תומך ליתומים בגירים משני ההורים אברהם רווח – אביו של רס"ן דביר ציון רווח ז"ל, שנפל במלחמת חרבות ברזל, פורום דין וצדק ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025, מ/1852 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו, 21 באוקטובר 2025. כנאמר בפיוט "עת שערי רצון להיפתח" שנאמר בראש השנה, קיבלנו אמש את החלל החטוף רס"מ במיל' טל חיימי בעין במר בוכה ולב שמח. טל הי"ד היה מפקד כיתת הכוננות של ניר יצחק. הוא נפל ונחטף לעזה לאחר שיצא להילחם על הגנת הקיבוץ בבוקר שמחת תורה התשפ"ד. טל הותיר אחריו אישה, אלה, וארבעה ילדים. ילדו הרביעי לוטן נולד חודשיים לאחר שטל נפל ונחטף. תנחומיי למשפחתו היקרה והקיבוץ כולו. שנזכה לראות במהרה את כל החטופים החללים בבית, לרבות את הדר גולדין שנמצא בידי החמאס כבר 11 שנה ושלושה חודשים. מברכת את סגן נשיא ארצות הברית ואנס, ומאחלת לו ביקור משמעותי בישראל. אחרי דברי הפתיחה הקצרים הללו אנחנו נעבור לדיון. אני רוצה להזכיר לכולכם שבדיון הקודם שהיה ארוך מאוד נתנו לכל מי שאפשר לדבר. ישבנו פה עד שעה מאוחרת, עד שאחרון המבקשים לדברים דיבר. היום אנחנו, כמו שאמרתי פעם קודמת, אנחנו ישר עוברים להקראה. אנחנו רוצים להתקדם, יש לנו ארבע שעות. אני חייבת לומר את מה שאמרתי גם פעם קודמת. החוק הזה, אני מקווה שנצליח להעביר אותו עוד בכנס הזה. אני לא רוצה לסחוב אותו יותר, לא רוצה לגרור אותו יותר. ברור לי כבר עכשיו שהוא יהיה רחוק מלהיות מושלם. נצטרך עוד לתקן אותו ולחזור ולבדוק עוד נקודות. וגם נקודות שאולי אפילו אנחנו כמעט מסכימים עליהן, אני לא אתן לעכב את זה כי יש כאן יתומים שצריכים את המענה. כשאני רואה גם את היתומים, גם את האלמנות וגם את ההורים השכולים, גם את המשפחות, ננסה לעשות כמה שיותר טוב. ואני מבקשת את שיתוף הפעולה של כולנו. כולנו באמת באנו לעשות פה טוב. לא לפגוע, אלא רק להועיל. אנחנו בסופו של דבר, וחברי הכנסת, אני פונה אליכם, בסוף אנחנו נמזג את הצעות החוק הפרטיות. מי שלא ירצה למזג יכול שלא למזג. לא נקדם את הצעת החוק שלא ממוזגת, כמובן לא בדיונים הללו. אני באמת עוברת לדיון עצמו. אני מגלה לכם שהייתה לנו התלבטות איך לעשות את זה. האם להקריא בסדר כרונולוגי או לעשות לפי נושאים. אנחנו כרגע ננסה להתחיל בסדר כרונולוגי, לעבור על הצעת החוק. במידה ונחליט לשנות כיוון וננהל את זה אחרת אז כמובן שתדעו על כך. בבקשה, עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית של הוועדה. בואו נתחיל. אנחנו פרסמנו את הצעת החוק, נתנו גם את הנוסח המשולב שתוכלו להסתכל ביתר קלות איפה זה משתלב בחוק עצמו. תודה לחברי הכנסת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אז למעשה כמו שנאמר, אנחנו מדברים על הצעת חוק שמתקנת את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום). לכן אנחנו נקריא את הצעת החוק, אבל במקביל יש לכם נוסח של חוק משפחות חיילים שבו כבר שזורה הצעת החוק בעקוב אחר שינויים, כך שאפשר יהיה לראות איך ייראה החוק אחרי שהתיקון ייכנס לתוך החוק שהוא מתקן. כמו שאמרה יושבת-הראש, אנחנו פשוט נתחיל לעבור לפי סדר הסעיפים. אבל הסדר הוא לא באמת מאוד מסודר, כי הסעיפים עוסקים בנושאים שונים, אבל ננסה כל פעם לתת גם את ההקשר ולהבין בדיוק מה אומר כל סעיף. אני מציעה שאנחנו נקרא סעיף ואם יש הערות לאותו הסעיף נשמע את ההערות. אני מקריאה את הנוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק מבקשת, מי שרוצה לדבר, לא כאן. זה מאוד מפריע. אנחנו צריכים להתרכז, אנחנו עושים פה שינויים מאוד משמעותיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> איפה אפשר לראות את הקובץ עם עקוב אחר שינויים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הנה, תקבלי טאבלט. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה עלה לאתר. אני רק אומרת, יום לפני דיון תמיד אנחנו מעלים לאתר את החומרים הרלוונטיים. מי שרוצה יכול להיכנס, לראות את החומרים לדיון ואז בעצם להגיע באמת עם הדברים הרלוונטיים לדיון עצמו. תיקון סעיף 1 1. בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) בהגדרה ""בן משפחה" של חייל שנספה במערכה", במקום פסקה (ב) יבוא: "(ב) ילדו של הנספה, ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ, למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן־זוגו של הנספה (להלן – ילדו של הנספה);"; (2) אחרי ההגדרה "זכאי" יבוא: ""יתום" – ילדו של הנספה, שלא מלאו לו 21 שנה במות הנספה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד הוא אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;". למעשה פה אין שינוי מהותי. מה שאנחנו עושים, היום ההגדרה של בן משפחה כוללת את בני המשפחה שמוכרים לפי החוק. והיום הוגדר ילדו של נספה שלא מלאו לו 21 שנה ובסוף ההגדרה כתוב "להלן יתום". בעצם הצעת החוק נותנת את הזכאויות וההוראות הרלוונטיות לגבי אותו יתום. כאשר בחוק גם היום כבר יש התייחסות למי שהוא ילדו של נספה שהפך להיות יתום לאחר גיל 21 יש כל מיני הוראות שרלוונטיות גם שם. עכשיו פשוט עושים סדר ומפרידים בין ההגדרות. קובעים הגדרה של ילדו של נספה, שזה כל ילד, בכל גיל שהוא, שבעצם מאבד את אחד ההורים שלו. ומגדירים יתום שזה ילדו של נספה שלא מלאו לו 21 שנה או שמחמת איזה שהוא מום הוא לא עומד ברשות עצמו ואז הוא גם נכנס תחת הקטגוריה הזאת. זאת בעצם ההגדרה. משרד הביטחון, אתם רוצים להוסיף משהו לזה? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת. קודם כל, כבוד יושבת-הראש, אני נורא רוצה לברך אותך על הנחישות וההתגייסות המהירה להוביל את החוק הזה. אנחנו מצפים, ממתינים כבר המון זמן ומאז ה-7 באוקטובר הלב שלנו הרבה פעמים מחסיר פעימה כשאנחנו יודעים איזה אמצעים בתיאוריה אנחנו יכולים לתת וכרגע אין. אז תודה רבה על זה. אני חייבת לשלוח מכאן חיבוק למשפחת חיימי. הלילה מתה התקווה לגביו ונסגר מעגל. אבל זה יאפשר להם בתקווה מאוד גדולה, ואנחנו מכירים אותם ואוהבים אותם, להמשיך את מסע החיים שלהם. אנחנו, העובדת הסוציאלית, עובדי הרווחה, האגף יעמוד לצידם תמיד, כמו שעומד לצידן של כל משפחות השכולות. יש כאן הכרה ערכית לגבי ילדו של נספה וזה דבר שמאוד רצינו לעשות את זה. הזכויות של ילדו של נספה יותר מצומצמות. הן כוללות תמיכה רגשית, נפשית, בדיוק כשם שניתנת ליתום וגם מענק נישואים. ובכספי עיזבונות אנחנו משלימים ומסייעים בכל מיני דברים. אבל אין ספק שהיה לנו חשוב מאוד להסדיר מבחינה ערכית את המעמד של היתומים שהאסון אירע אחרי גיל 21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. כן? << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> עו"ד זהבה גרוס מידן, יושבת-ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. לגבי סעיף 1. אני מבקשת שבמסגרת הזאת אנחנו מבקשים לבטל את הגדרת היתום המוצעת ולתקנה באופן שיחיל אותה על ילדי הנספה ללא קשר לגילם או לכל הפחות להעלות את גיל הרף שנקבע, 21, להכרה עד גיל 30. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומר שזה בהחלט בחשיבה. כן פנינו גם לאוצר, גם למשרד הביטחון, עוד לפני שהגענו לדיון. בנקודות שנראו לנו חסרות ונצטרך להשלים את הצעת החוק וזה חלק מהבקשות שלנו לתקן. בסדר, לא החלק הראשון של לא הגבלת גיל, אלא כן להעלות את הגיל. אנחנו כולנו מכירים, שוב, את הדור הולך ומתקדם. והיום גיל ההתבגרות מתארך. ואני לא אגיד חוסר עצמאות, אבל כן את הצורך יותר בהורים ובתמיכה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם 30 לצערנו זה מוקדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אני מסכימה. אבל בסוף צריך לשים איזה סטופ. אז אנחנו בהחלט שוקלים את זה ואנחנו ננסה שאכן כך יהיה, אז תודה על ההערה. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד מישהו או שאנחנו ממשיכים הלאה << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כן. אפשר להגיד מילה על משהו? אסיף תמם מארגון יתומים לאומיים מדברים. לגבי ה-'שנייה צריך לשים סטופ' או לגבי כולם שאומרים את זה, גם באוצר, שיש שמיכה. אז למה ליתומים, לילדים של שכול של ילדים שהתבגרו צריך לשים סטופ ולשכול של בוגרים, בין אם זה הורים שכולים, אלמנות, ארוסות, גרושות, לא צריך לשים סטופ? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה. תראה, שוב, אני לא יודעת מה אתה מתכוון מה כן צריך ולא צריך. ואם תתפוס אותי על המילה כל פעם שאני אגיד סטופ או לא סטופ אז מאה אחוז. לא נתקדם לשום מקום. אבל כן בסופו של דבר, כל המשפטים שאמרת אני חושבת שלרובם בסוף גידרנו. אתה צריך לגדר כי אין לך יכולת לא לגדר. אבל בסדר, קיבלתי את ההערה, נרשמה. אנחנו נמשיך. כן, בבקשה. רק שם ותפקיד. אני רוצה להמשיך, בסדר? אז קחו בחשבון. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> קצר. שמי מורן שדה, אני בתו של סמל משה שדה שטיינפלד ז"ל. אני ילדת נספה. אני נולדתי לאבא הלום קרב, מגיל אפס ספגתי טראומות על בשרי ונפשי. אני התייתמתי בגיל 46. למעשה במשך 46 שנה ספגתי טראומות, ממש. אני לא אלאה אתכם בסיפורים, אבל יש לי המון. אני רק אגיד לכם שכאשר אבא שלי היו לו את הטריגרים אני לא יכולתי לסבול את זה וברחתי מהבית. ברחתי לרחובות. אני כנערה בסיכון ללא תמיכה משום משרד נשרתי מהלימודים, ברחתי לרחובות. עשיתי מגביות להישרדותי. הכרתי את אבא שלי, אבל הכרתי אבא שלא יכול היה להכיל אותי. לא אמא ולא אבא. שוב, כמו שאמרתי, אני נולדתי לאבא הלום קרב מגיל אפס. בגיל 46 נתייתמתי. אתם כרגע בעצם משאירים אותי שקופה, כמו שהייתי כל החיים שלי. כמו שאבא שלי היה, כמו שאמא שלי הייתה, כמו שאחי היה. אמא שלי נפטרה בפתאומיות אחרי שאבא שלי נפטר ונשארתי יתומה. יתומה משני הורים לפני גיל 50. שני עמודי התווך שלי נעלמו מהחיים שלי ונשארתי עם שקט ורעש עצום בנשמה. החוק הזה שעכשיו עובר מוציא אותי החוצה, לא מתייחסים אליי בכלל. אני כאילו אוויר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מורן, קודם כל אני מחבקת אותך. אני מוכנה גם להגיע ולחבק פיזית. כל התחום של הלומי קרב ופוסט טראומה זה תחום שעוד הרבה לפני המלחמה טיפלתי ונגעתי ואני מנסה לתקן ולשפר עוד. גם נמצאת פה חה"כ שלי מירון שאנחנו ביחד מנסות לתקן ולשפר. זה לא החוק הזה. אני חושבת שאת צודקת לגמרי בכל 46 שנה שלך המדינה שלך לא נתנה מספיק לא לאביך ולא למשפחה שלו. אבל זה לא החוק הספציפי הזה. יש הרבה דברים שמשיקים, בסוף זה בן אדם אחד. אני מסכימה איתך, בסוף זה הוליסטי. את בן אדם. אבל בסוף החוקים הם כן חוקים שהם מאוד בינריים. יש חוק שמטפל ביתומים ואלמנות והורים שכולים ויש חוקים שמטפלים בפצועי צה"ל. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> אבל אני יתומה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני לגמרי איתך. רגע, אף אחד לא מתכוון לזרוק אותך החוצה. החוק הזה כן אומר, דווקא הפיצול פה אומר כן, את ילדו של נספה. את לא תקבלי, נכון, את כל התמיכה שיתומים שנכנסים להגדרת יתום יקבלו, אבל בהחלט תקבלי את ההכרה ותמיכה מסוימת. אני אומרת לך שוב, יכול להיות לפעמים שזה לא יהיה עלייך, אבל אני רוצה להאמין שנצליח לתקן בחוק אחר את כל הנושא של אנשים שהגיעו, ילדים, נערים והלאה, שהם חווים את החוויה שלך, לא עלינו, של באמת אבא הלום קרב או דבר דומה, פוסט טראומה, איך לטפל ולעזור יותר. אני מבינה את מה שאת אומרת. אין כאן שום כוונה לזרוק אף אחד החוצה. אנחנו לא זורקים החוצה. אנחנו כן רגע מגדרים. וכן, נכון, את צודקת שהדברים שיקבלו יתומים שנכנסים להגדרת יתום, שאת לא נכנסת להגדרה של בן של נספה זה לא זה. אין לי כרגע פתרון אחר, אני מתנצלת. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> שלום לכל חברי הוועדה, שמי ליאורה שהם. אני יתומת צה"ל בת 46. אני רוצה לצטט משפט שאמר דוד בן גוריון ב-1963. הוא אמר "תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך". המפקד זה לא רק הרמטכ"ל או המפקד הישיר, אלא היום הוועדה הזאת היא אותם המפקדים הראויים. אני מבקשת מכם בכל לשון של בקשה, לדוגמה ילדים של נספים ממלחמת כיפור כל הזמן דחקו ודחקו אותם. הוועדה הזאת ברמה האישית אני חושבת שהיא מופלאה. היא באה לתקן עוול. אבל לדעתי, כשאני מדברת עם יתומים, נראה שהוועדה הזאת שהיא באמת מאוד מופלאה ואני רואה כאן את ההתנהלות ומה שנאמר וקראתי קצת לפני כן. אני מוקירה על זה תודה. ואני חושבת זה פתיחתו של משהו חשוב. אבל יחד עם זאת, אסור אסור לדחות ולהגביל, כי זה העוול שהיה כל השנים, של אותם היתומים. תמיד נתנו איזה שהם חוקים ואז עוד פעם דחקו את אותה אוכלוסייה. ועוד פעם ועוד פעם. ואני חושבת שהוועדה הזאת כיום בשורה תחתונה עדיין ממשיכה עם אותו עוול. אז אני מבקשת, כאשר שלחו את האבות שלנו, כן, הממשלה שלחה את האבות שלנו להילחם על המולדת שלנו. האבות שלנו לא ידעו שהמפקדים יגבילו בגיל את היתמות. ולכן יש לכם כאן הזדמנות לעשות היסטוריה. בואו נעשה אותה עד הסוף ולא חצי הדרך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה ליאורה. אני רוצה להגיד גם לך, שוב, מה שאמרתי למורן ואני רוצה להגיד פה לכולם. היה לנו דיון קודם ארוך מאוד. שמענו את בן גוריון ואני מזדהה עם כל מילה. אני לא רוצה לחזור לדיון הארוך שניהלנו בפעם הקודמת. נתתי לכל מי שאפשר לדבר. וזה חשוב. אני מסכימה. הלוואי ויכולתי לתקן עולם, הלוואי ואף אחד מכם לא היה לא יתום, לא אלמנה, לא אב שכול ולא אח שכול, לא סבתא וכו'. אבל יש דברים בסוף שכן, אנחנו נצטרך לחתוך בבשר החי, כי כך זה הולך. זה העולם. אני כבר נתתי גם אז את הדוגמאות ואני אמשיך לתת ושום דבר, אף אחד לא יתפוס אותי פה על המילה. כי זה רגע, אני לא יכולה תמיד לבטא אותו במילים. אבל בסוף גם במשפחה שלנו, כל אחד מאתנו, במשפחה שלנו אומרת אני נורא רוצה וצריך גם את זה וגם את זה. אבל לפעמים אי אפשר, מכל מיני סיבות. אז אני איתך, אני חושבת שיתום הוא יתום הוא יתום. הוא גם יכול להיות יתום בן 90 כי אבא שלו היה בן 110. בסדר? אני מסכימה. אבל בסוף נקבעים דברים. קביעות שאני לא מסכימה להן אני מנסה לתקן אותן ויש קביעות שאני מסכימה איתן ויכול להיות שאת לא. אז אני מבינה ואנחנו טיפלנו. בואו נמשיך. אני לא רוצה, אני לא מנהלת פה דו שיח. אני אומרת שיתומי מה שמכונה יום כיפור, זה לאו דווקא יום כיפור, בהחלט פנו אליי ואני מבינה את הקושי וננסה לתקן את זה הלאה ולמצוא כל מיני דברים שנצליח לעשות טוב יותר מההצעה שקיבלנו המקורית. אבל אני לא אוכל להשוות אותם, לא כרגע, לא בשלב הזה. יכול להיות שאחרי שנחוקק אותו ונתחיל מהתחלה. לא יכולה להשוות אותו ולא יכולה מה שביקשו גם שתי הדוברות לפנייך, למחוק את הגיל של מיהו יתום, כדי שהוא יוכל לקבל את כל מה שמקבלים היתומים היותר צעירים. אני לא אוכל לעשות את זה. אני אומרת, אני לא רוצה שננהל ויכוח על משהו שהוא בלתי אפשרי. ננסה להעלות את זה לגיל 30. אבל נכון, חלק לא ייכנסו, תמיד יש גבול. אם נעלה ל-40 יגידו רגע, 50. אני לא מנהלת עכשיו דיאלוג. שמעתי, זה נרשם, נראה מה נוכל לעשות. אנחנו ממשיכים הלאה בהקראה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רציתי להעיר הערה לגבי הגדרה של יתום. דיברנו על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צודקת, אני רק מבקשת, כל מי שרוצה לדבר שייצא החוצה. ומי שחושב שזה חשוב וקריטי לו שיכתוב על דף וישאל או יכתוב את מה שהוא רוצה וכאשר יהיה תורו לדבר יוכל לדבר. אבל באמת, בבקשה לשמור על שקט. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רק אעיר ואשאל גם שלגבי הגדרה של יתום בעצם יש לנו שני מבחנים: יש את העניין של הגיל, אבל יש שמדברים על יתום שבעצם מחמת איזה שהוא מצב לא יכול לעמוד בפני עצמו ואז בכל גיל בעצם הוא יכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא רק לא יעמוד בפני עצמו, יש עוד קריטריונים. לכן אמרתי, ניסינו לתקן ולמלא את החוסר. לא לגמרי. אבל למלא כל מיני חסרים בהמשך החוק. אז בואו נחכה עד הסוף ונראה. אני מקווה, שוב, חצי תאוותו בידו. לא נצא עם כל מה שאנחנו רוצים, גם אני לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק הבהרה. מעל 21 עם צרכים מיוחדים זה ללא הגבלת זמן? כל עוד הוא חי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל עוד הוא סמוך על שולחנו. יש לזה הגדרות, כן, כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני כן אבל רוצה שתסבירו בדיוק - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> מתייחסים אליו כאל ילד ללא גיל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להסביר בדיוק מה כולל מום גופני או שכלי. וגם עלתה לנו השאלה לגבי מצבים נפשיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני קודם כל פחות אוהבת את המילה "מום", כי היום פחות משתמשים במילה "מום". ביקשנו לתקן אבל אמרה לי היועצת המשפטית ואני יכולה להבין אותה, שכל תיקון אולי ישפיע על חוקים אחרים, אז אנחנו נזהרים לא לעשות את זה. אבל א', אני כן רוצה, אם כבר עשיתם גופני ושכלי, אז אנא הוסיפו ונפשי. כי זה לא נמצא. יכול להיות שזה כאילו כלול, אבל בחוקים אחרים כבר כן מפרידים. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> שמי נוגה טאובר, אני היועצת המשפטית של אגף משפחות במשרד הביטחון. בוקר טוב גברתי יושבת-הראש, חברי הכנסת והפורום הנכבד. אני רוצה להגיד שהיום יתום הוא מי שהתייתם לפני גיל 21 או יתום שאינו עומד ברשות עצמו. יתום שאינו עומד ברשות עצמו הוא מי שמחמת מום גופני או שכלי אינו עומד ברשות עצמו. כלומר הוא נצרך, אין לו הכנסה, לא מצליח לעבוד למחייתו וקיים אצלו איזה שהוא מום גופני ושכלי, ובכלל זה כבר היו דה פקטו אנחנו מתייחסים למצב נפשי כמום גופני. לכן אנחנו כבר היום מיישמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, מאה אחוז. הבנתי, אבל אני עדיין רוצה לתקן את זה גם בחוק. שאם מוחרתיים נתקלתי, שוב, אני פה ארבע וחצי שנים. דברים שהיו מקובלים במה שנקרא תורה שבעל פה ופתאום יום אחד החליטו שלא. קם איזה מישהו אמר לא, זה לא נכון, בואו נשנה את זה. ושינו. אנחנו פה בוועדה מכירים את זה. לכן אני לא רוצה להיות במצב הזה. בסוף, מאחר ויש חוקים שכן מתייחסים למום גופני, שכלי ונפשי, בואו נכניס גם את זה. ושוב, אני כן שואלת את המשפטנים פה האם אפשר להעביר את זה למגבלה ולא מום. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> גברתי, רק ברשותך, אנחנו נעשה בדיקה. כי יתכן שמעצם העובדה שאנחנו נוסיף פה מום נפשי יתכן שבחוקים אחרים שלא ייכתב שם מום נפשי או מחלה נפשית, יתכן שזה למעשה יגרע מחוקים אחרים את התחולה של הבעיה הנפשית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז יכול להיות שגם שם צריך לתקן. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אנחנו לא רוצים לעשות נזק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אף אחד פה לא רוצה לעשות נזק. אבל אני אומרת לך שמאחר וחוויתי פה בכנסת, בוועדה הזאת, גם ביושבי כיושבת ראש הוועדה, בדיוק את האירוע הזה. שהיה נוהג בעל פה, 27 שנים. ואחרי 27 שנים בא מישהו אחר, קם מלך חדש. ישב על הכיסא ואמר לא. אז אני אומרת לו מה לא? אבל תראי, החוק לא כותב את זה ולכן לא. ולכי תשני. עכשיו אני צריכה לשנות את החוק. אני לא רוצה שזה יקרה. היום אנחנו לא משנים. א', לגבי מום אם אפשר להעביר את זה למגבלה. אבל זה יותר סמנטי וזה פחות מהותי. ואת הנושא הנפשי תכניסו פנימה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נמשיך. סעיף 2 להצעת החוק. תיקון סעיף 1ג 2. בסעיף 1ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "שבסעיף 8(א)" יבוא "שבסעיף 8(א), בסעיפים 9ג ו־9ד,". סעיף 1ג זה הסעיף שקובע עדכון סכומים. כרגע נמצא בו סעיף 8(א) ואנחנו מבקשים להוסיף שני סעיפים שאנחנו מוסיפים במסגרת הצעת החוק שאלה סעיפים שעוסקים בתגמולים ליתום מגיל 21 עד 40 וסעיף שעוסק בסל שיקום תעסוקתי וגם קובע סכומים. אז אנחנו מבקשים פשוט להוסיף גם אותם למנגנון ההצמדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאגב, סל שיקום תעסוקתי הוא לא חל רק על יתומים מגיל 21, אלא יותר, אם אני זוכרת נכון. אבל נגיע לזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יתום, כן. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> זה חל גם על אחים? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו עכשיו היינו בסעיף של הסכומים. אנחנו נגיע לסעיף המהותי שאותו ביקשנו להוסיף פה ואז נסביר. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> לגבי אחים? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נסביר כשנגיע, זה ממש עוד מעט. תיקון סעיף 8 3. בסעיף 8 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום שטרם מלאו לו 6 שנים, ישולם לה בעדו, נוסף על התגמול החודשי לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), סכום חודשי כמפורט להלן – (1) בעד התקופה שעד הגיעו לגיל 3 חודשים – 6,000 שקלים חדשים; (2) בעד התקופה שבין הגיעו לגיל 3 חודשים ועד הגיעו לגיל 3 שנים – 3,000 שקלים חדשים; (3) בעד התקופה שבין הגיעו לגיל 3 שנים ועד הגיעו לגיל 6 שנים – 1,500 שקלים חדשים." באמת יש פה סכום תוספתי על מה שמקבלת היום אלמנה עבור היתומים. זה לגבי יתומים מגיל אפס עד גיל שש, כאשר זה במדרגות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום מקבלים על כל ילד, לא משנה מה הגיל, תוספת מסוימת, אותה תוספת. היום החליטו שעל זה מוסיפים יותר מעבר למה שמקבלים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כמה זה היום? 1,500 שקלים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לי מושג. נכון להיום כמה מקבלים? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> היום זה מה-7 באוקטובר, כי עשינו פה התאמות והשתמשנו. הסברתי את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה-7 באוקטובר עד התיקון שנגיע עכשיו, כמה מקבלים היום על כל ילד? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> עד גיל שלושה חודשים – 6,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה התיקון שנתקן. עכשיו, הרגע, ברגע זה ממש, עוד לפני שתיקנו. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> מה חלק התגמול? על הילד הראשון זה 2,000 שקלים ואחר כך 1,600 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. לעבור הלאה או שיש למישהו שאלות על הסעיף הזה? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אבל כאן אני מדגישה, התוספת הזאת ניתנת מתוך מחשבה שאישה שאיבדה את בעלה, אלמנה, זקוקה לסיוע לטיפול בילדים, גנים, בייביסיטר וכל מה שכרוך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה התקופה הוגדרה לשלושה חודשים? מה משתנה בילד בגיל שלושה חודשים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי אז הוא יכול ללכת אולי למעון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ואז יש להם סבסוד שם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> סכום נמוך יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, היא שואלת למה שם נקבעה המדרגה. למה המדרגות נקבעו. << אורח >> קריאה: << אורח >> עד איזה גיל זה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התוספת עד שש. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מיכל, אני רוצה שאלה. הסכום הוא בערך 1,500-1,600 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יותר, אבל ממוצע כן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אומר, מגיל שבע לא מקבלים את התוספת החדשה, שהיא נכונה וצודקת בעיניי. השאלה אם לא נכון לחשוב מאחר ופותחים את החוק, האם לא את הסכום של ה-1,500-1,600 שקלים, להבין ממה הוא נגזר, איך קבעו את הסכום הזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעבר אתה מתכוון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ולמה עד גיל שש? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ואז על פי זה לשאול את עצמנו, אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני חייבת לומר, אני מבינה מה שאתה אומר. אבל אני חושבת, שוב, אני לא פה, בוא נשאל את האוצר. אבל אני אומרת שבסוף כשהם תיקנו פה את הסכומים האלה אני מניחה ורוצה להאמין שהם לקחו בחשבון כמה נשחק הסכום ההוא ואז הם עשו רגע את החישובים למה צריך. אבל בואו נשאל את האוצר. את האוצר או את משרד הביטחון. שוב, כל מי שהיה פה שותף לקביעת הסכומים הללו, נשמח לשמוע. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני רוצה להגיד, שלא ישתמע שאין לאחר גיל שש עוד תוספות עבור הלימודים. זה פשוט עובר לרכיב ההטבות לילדים שלומדים מכיתה א' עד כיתה ו'. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, יש שם. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> מענקים שנתיים. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> גם בדיני משפחה, חה"כ מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי מדבר? רגע, תקשיבו. ש כאן קלדנית. אני לא רוצה להעמיס גם ככה על העומס שיש פה לאנשי הצוות פה שכותבים ומנסים למצוא את הידיים ואת הרגליים, ואני גם רוצה להתקדם. אל תדברו סתם, זה גם לא דיאלוג ביניכם. דברו אליי. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> את שאלת שאלה ואני רוצה לומר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רגע אעשה סדר. אני רק אומרת שכל פעם כשנפסיק אז אנחנו בעצם מפריעים לרצף והתשובות גם נמצאות הלאה בסעיפים אחרים. אז כן נשאלה פה שאלה לגבי עד היום, לפני התיקון הזה, היה סכום שנקבע. מה הבסיס שהוא נקבע? לדעתי זה פחות רלוונטי, אלא בעיניי, בסדר, אם יש תשובה אז מצוין. אבל אם אין, יותר רלוונטי זה רגע, הסכומים האלה נקבעו על בסיס מה? בגלל שצריך מעון, בגלל שלא צריך, בגלל שיש מטפלת, לא מטפלת. כלומר, מה היה הבסיס? לא צריך לרדת לרזולוציות עד שקל, אבל בעיקרון שכן קיבלתי פה את ההערה של נגה שבעצם אחרי גיל שש זה לא שזה חוזר רק למה שהיה לפני החוק, אלא כן יש עוד דברים של בית ספר ולימודים ועזרה שהיא אחרת. שילד בן שש לא צריך וילד בן שבע, שמונה ו-14 כן צריך. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> רק רציתי להוסיף לחה"כ סעדה. גם בדיני משפחה כאשר קובעים מה מזונות המינימום, אז לילד זה 1,500 שקלים. עשו כבר את התבחין הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד האוצר נמצא פה? אייל, יש לך תשובה להגיד לנו או מה שנאמר עד כה זו התשובה שיש לך? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני יכול, אפשר לבדוק את זה. נשמח לדעת אם לאגף משפחות יש תשובה לזה, אבל אפשר גם לבדוק. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אנחנו מדברים פה, אתה הזכרת את התוספת שניתנת מכורח התגמול. היא ותיקה. הייתה ועדה לפני למעלה מ-40 שנה שקבעה איזה שהן הוצאות להחזקת בית ושם ניתנה תוספת הילדים. אנחנו הבנו, דרך אגב, גם לפני ה-7 באוקטובר, פשוט כמעט ולא היו לשמחתנו אלמנות עם ילדים קטנים. אבל כשהיו כאלה נתנו אז באופן חריג עד גיל שלוש 3,000 שקלים. באופן חריג זה קרה פעם בשנה או פעם בשנתיים. לא היו אלמנות, היו מעט מאוד בעשור האחרון. מה-7 באוקטובר כשראינו, קפצו לנו לעיניים כל ההוצאות וכל הצרכים, הבנו שחייבים קודם כל את ה-3,000 שקלים שנתנו בוועדת חריגים לגופו של עניין. אנחנו הצענו את זה. נתנו את זה לכל האלמנות והבנו שאי אפשר לעצור את זה בגיל שלוש, כי גם עד גיל שש, עד שילד הולך לבית ספר האמא זקוקה לעזרה. חשבנו שמחצית מה-3,000 שקלים זה משהו הולם. אני רק אזכיר שמדובר כאן על ילד. וכאשר אמא מביאה בייביסיטר גם לשלושה ילדים או שני ילדים היא משלמת עבור שעה. או מטפלת שמטפלת בערב, עוזרת לה בלילה, גם את זה ראינו לנגד עינינו. היא עוזרת עם תינוק ועוד ילד קטן. ואז יש אימהות שמקבלות 9,000 שקלים תוספת. ובחוק זה יוכל להיות אפילו יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. אנחנו ממשיכים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו עוברים לתיקון סעיף 9ב. זה סעיף 4 להצעת החוק. תיקון סעיף 9ב 4. בסעיף 9ב לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "25 שנים" יבוא "30 שנים"; (2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום המילה "יתום" יבוא "ילדו של הנספה" ובפסקאות (1) ו-(2) במקום "יתום" יבוא "ילדו של הנספה"; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) (1) יתום משני הוריו המקבל תגמולים לפי סעיף קטן (א), לא יהיה זכאי לתגמול לפי סעיף 9ג עד הגיעו לגיל 30; (2) ילדו של הנספה המקבל תגמולים לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה זכאי לתגמול לפי סעיף 9ג." אני רק רוצה להסביר את זה, כי יש פה הסדר שלם. בעצם סעיף 9ב קובע את הוראות לגבי תגמולים ליתום משני הורים, כשיש בו שני סוגים של קבוצות. סעיף קטן (א) מתייחס ליתום משני הוריו, שאחד מן ההורים הוא נספה וההורה השני בנסיבות אחרות נפטר. והוא מקבל תגמול חודשי בשיעור של כ-8,500 אף אם מלאו לו 21 וכיום הוא היה מקבל את התגמול הזה עד גיל 25. ושוב, שימו לב שמדובר ביתום. כלומר, מי שלפני גיל 21 איבד את ההורה. עכשיו בעצם הצעת החוק מבקשת לתקן רק את משך הזמן שהוא מקבל את התגמול ולקבוע שבמקום עד גיל 25 הוא יקבל את התגמול הזה של ה-8,500 שקלים עד גיל 30. זה הסדר אחד. לגביו גם אנחנו קובעים שהוא בין גיל 20 ל-30 לא יקבל את התגמול שאנחנו עוד מעט מוסיפים. אנחנו מוסיפים לגבי כלל היתומים איזה שהוא תגמול בגיל הזה. ורק מגיל 30 בעצם, כמו יתום אחר, יקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רגע רוצה להתייחס. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לגבי הקבוצה הראשונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קבוצה שנייה זה לא החוק הזה, זה חוק אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הקבוצה השנייה שזה יתום - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מופיע פה, אנחנו גם מתקנים. אני רק אשלים את ההסבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הקבוצה השנייה שמדובר עליה זה יתום משני הוריו, ששני הוריו, או שני חללים או אחד חלל ואחד נפגע פעולות איבה. ובמצב הזה היה תיקון שכבר נעשה בחוק לנפגעי פעולות איבה ושם כבר נקבע שביטלו את מגבלת הגיל. כלומר בכל גיל שילד הופך להיות בעצם יתום משני הוריו בנסיבות הללו הוא יהיה זכאי לתגמול. פה אנחנו בעצם עושים את התיקון הטרמינולוגי, כיוון שהוספנו עכשיו הגדרה של יתום ילדו של נספה. אנחנו כבר לא צריכים להגיד יתום שהגיע לגיל כך וכך, אלא פשוט אנחנו מתקנים את זה, כך שזה יהיה נקי יותר ונקרא לו באמת ילדו של נספה. גם לגביו אנחנו אומרים הוא מקבל לכל החיים את התגמול, הוא לא יקבל את התגמול שאנחנו מוסיפים כרגע לגבי יתומים אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רגע אעשה שנייה קאט ואסביר. בכל אופן מה שאני לא הבנתי וקיבלתי הסברים ולמדתי. וכאן יש לי גם פנייה לאוצר ולמשרד הביטחון, כי אני לא אהבתי את הסעיף הזה. בסדר? אני חושבת שצריך לתקן פה יותר. מה שקורה שהיום, כמו שאמרנו, הגדרת יתום לא השתנתה, זה מי שאיבד את הוריו, אחד מההורים עד גיל 21. אנחנו כן כתבנו כוכבית לשנות לגיל 30 ולא 21. זה לא כולכם תאהבו את זה, אבל זה הרצון שלנו לתקן כרגע. אבל בין אם זה 21 או בין אם 30, עדיין יש כאן הגבלת גיל מתי אתה תיקרא יתום. ואז הגענו לנושא של יתום משני הורים. כמו שאמרה פה היועצת המשפטית ענת, יש שתי קבוצות: יש את היתום משני הורים, ששני ההורים נפטרו כתוצאה מפיגוע חבלני או כתוצאה ממלחמה, שזה סוג אחד ויש לו גם חוק מיוחד משלו. ויש את היתומים משני הורים שאחד נפטר או באופן טבעי או תאונה או משהו, יתמות אזרחית. והשני, לא משנה מה הסדר, השני נפטר או נהרג במלחמה או נהרג בפיגוע. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> זה כן משנה הסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא משנה מבחינת מה אני רוצה שיהיה תיקון. מבחינתך משנה, אבל אני אומרת ההיפך, אני רוצה להגדיל את האירוע. מה שקורה שהיום בעקבות 7 באוקטובר בעצם יש מספר יתומים שבעצם ההורה הראשון שלהם שנפטר נפטר כתוצאה, הם הפכו ליתומים אזרחיים, אבל נשאר הורה אחד בחיים שהיה בעצם תפקד גם כאב וגם כאם. ואז הגיע ה-7 באוקטובר וההורה היחיד שלהם נהרג או נרצח. ואז בעצם התוצאה היא אותה תוצאה. בסוף הוא יתום משני הורים. הפער בין הקבוצה הראשונה לשנייה הוא פער גדול מידי. אני לא יכולתי לחיות איתו בשלום. אני מבינה את ההבדל, אבל עדיין זה פער גדול מידי ואני לא, קשה לי לקבל את התיקון. לכן פניתי גם לאוצר וגם למשרד הביטחון. הפער הוא שמשני הורים, מי שיתום משני הורים כתוצאה ממלחמה או פיגוע, הם מקבלים כל החיים, לא משנה, אין יתום, זה לא עד גיל 21. גם אם הוא התייתם בגיל 40 לצורך העניין, הוא מקבל לכל החיים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> מקבל זכויות כאלמנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כמו אלמנה, 8,500 שקלים, בערך, כל החיים. בעוד היתומים האחרים קודם כל הם מוגבלים בגיל, נכון להיום. כלומר אם הם התייתמו מההורה היחיד שנשאר להם מעל 21 אז הם כבר לא מקבלים כלום. אין להם שום תמיכה. מה זה כלום? את הדברים, לא הקטנים, אני לא מזלזלת בכל הדברים האחרים בחוק. הם חשובים ביותר ואין כמוני חושבת שהתמיכה הנפשית חשיבה אפילו אולי יותר מכסף. אז זה כן נמצא בחוק. אבל עדיין, את התמיכה הכספית הם לא מקבלים, כי הם פשוט עברו את הגיל של יתמות. << אורח >> קריאה: << אורח >> מבחינת המדינה אנחנו לא יתומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, הוא שאל פרקטית אז אני מסבירה פרקטית. לכן הם לא מקבלים נכון. אבל כן החוק בא ותיקן ואמר את ה-21 אני לא משנה. בסדר? מי שיתום, התייתם כתוצאה מפעולה כזאת משני הורים אחרי גיל 21 הוא לא נכנס לתיקון. אבל מי שכן נכנס לתיקון, עד היום הוא קיבל עד גיל 25 8,500 שקלים ומ-25 הוא לא מקבל כלום. בעוד שיתום מהצורה השנייה מקבל כל החיים. מה שהחוק בא לומר אנחנו מעלים את זה לגיל 30 ולא 25. בעיניי זה לא מספיק. אני חושבת שמה שצריך לעשות זה לכתוב קודם כל לא יתום, אלא בן של נספה. זאת אומרת לא משנה באיזה גיל. זה משנה, כי תכף אני אסביר הלאה. אבל בן של נספה יהיה ולא יתום. אז משוכה ראשונה הכנסנו. וכן להגביל לא לגיל 30 את ה-8,500 שקלים, אלא לגיל 40. בעוד שלכל היתומים אנחנו נותנים עד גיל 40 את הסכומים, פה אנחנו נקביל, אבל הסכום יהיה יותר גדול. כלומר, עדיין ה-8,500 שקלים ולא ה-2,000 מ-30 עד 40. בעיניי, שוב, זה לא ייתן את מה שאתם, אבל זה ייתן עוד משהו, סכום יפה ומשמעותי, זה לא רק סמלי. זה סכום משמעותי ויעזור לאותם יתומים באמת לחזור לתפקוד וריפוי ולעשות את הדברים שצריך. זו הצעתי. אנחנו פנינו לאוצר. כמו שאמרתי לכם לגבי גיל 30. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה גם לא הרבה אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, נכון. אני אשמח אם משרד הביטחון אם נמצא פה, שיגיד לנו. כי אני פניתי לאוצר ואמרו לי שלא מצליחים לקבל את המידע. אז משרד הביטחון, ביטוח לאומי, מי מכם שנמצאים, בכמה יתומים כאלה מדובר? אני אסביר מה זה כאלה. כאלה שהם בעצם היום יתומים משני הורים. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> לי יש את המידע כבר. יש לי את המידע. את מכירה אותי, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין. אני לא יודעת מי מדבר. בוא נפנה אליהם. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> שלמה אלפסה, את מכירה אותי, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> אז יש לי כבר את המידע מזמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל רגע, אני רוצה את הגורמים המקצועיים. אם תמצא שזה לא נכון, נשמע אותם. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> יש לי שאילתה מהגורמים המקצועיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל שלמה, רגע, שנייה. מאחר וחבל, כל מי מכם שמדבר ולא יודעים מיהו חבל שזה לא יהיה בפרוטוקול. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, אני אשמח להתייחס, משרד האוצר. אני רק אדייק את הדברים. אמרתי שאנחנו בשיח עם משרד הביטחון לדייק את הנתונים. כי מאז שהגשנו את הצעת החוק לצערנו נוספו למעגל השכול משפחות נוספות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה על הדיוק. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> ברגע שיהיו את הנתונים המדויקים נוכל לתת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה על הדיוק. ועכשיו אני כן פונה כאן, שכולם ישמעו, לא רק שאתה רצית בטלפון, למשרד הביטחון ולביטוח לאומי, לשמוע אתכם. אני רוצה רגע הגדרה של הקבוצה הזאת, של אותם יתומים שנכון להיום הם יתומים משני הורים שאחד מהם הוא בעצם נספה, לפי הגדרת התיקון שלנו היום. כלומר, נהרג במלחמה או נהרג בפיגוע חבלני. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ללא מגבלת גיל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ללא מגבלת גיל. רגע, שנייה. אני רוצה את זה ללא מגבלת גיל ובתוכם כמה הם לא עברו את גיל 40. בסדר? אני רוצה לדעת בכלל. << אורח >> קריאה: << אורח >> 60 זה לא יתום? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לכן ביקשתי. בסך הכול בכמה יתומים כאלה מדובר. ואז בתוכם את החלוקה כמה הם עד גיל 40 וכמה מעל גיל 40. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ללא מגבלת גיל אני לא יודעת לומר את הנתון הזה, כי כל הזמן מתווספים. גם יתומי צה"ל, מאבדים באיזה שהוא שלב את ההורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. את אומרת שאת גם לא יכולה. אז עד גיל 40. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> קרן ממשרד הביטחון. השאלה היא על גיל היתמות. למה את מתכוונת בפעם השנייה? כי ברגע שאת מדברת על יתומים משני הורים נשאלת השאלה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, ברור. תודה על הדיוק. אנחנו לא מדברים על אלה שעד גיל 21 כי הם נכנסים כבר לתוך החוק. אלה שהם עד גיל 21 נכנסים לסעיף הזה. אני רוצה לתקן. אז את יכולה להגיד לי את כולם ביחד. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> כל יתום שיגיע ברבות הימים בפעם השנייה גם אותו לכלול? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון להיום, לא ברבות הימים. אנחנו לא יודעים. נכון להיום כמה יתומים יש לנו - - - << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> כמה ילדים של נספים מעל גיל 21 ועד גיל 40. זה מה שאת מבקשת, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, יפה. הנה, תודה רבה שיש מישהי שהבינה אותי. אני יודעת שקשה להבין אותי לפעמים, אבל תודה. אז יש תשובה? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא. נצטרך לברר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מבקשת מכם, ביטוח לאומי, יש לכם מידע? שלמה, אני מבטיחה לך שנגיע אליך. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> יש את התשובה, חבל על הזמן שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אני רוצה לשמוע, הפרוטוקול רוצה לשמוע את הגורמים המקצועיים הרשמיים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. אצלנו יש כעשרות מקרים כאלה. למיטב זיכרוני הנתון הוא כ-60. אבל אני כן ביקשתי שיבדקו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. 60 שהם מעל 21 והם פחות מ-40. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני לא יודעת אם מתחת ל-40. אני עכשיו כן ביקשתי שיתנו לי את הנתון המדויק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נמשיך אבל תתפרצי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נמשיך. וברגע שיהיה לי את הנתון, עכשיו מוציאים לנו את הנתון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שאני עוברת אליך, שלמה, משרד הביטחון, כמה יש לכם עד 21? יתומים כאלה, בקבוצה הזאת. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> עד כמה שידוע לי משפחה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> פשוט יש אצלנו חילוקי דעות לגבי למה התכוונת. אני רוצה למען הדיוק רק לחזור, כדי שאנחנו נדייק את הנתונים. את מעוניינת לבצע שינוי שבמקום יתום יהיה ילדו של נספה, כלומר מי שהתייתם אחרי גיל 21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אבל תהיה עדיין הגבלה שאת רוצה, היום היא עד 30, את רוצה לעלות אותה ל-40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, הבנת נכון. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> כלומר, הקבוצה שאנחנו צריכים לחפש אותה היא קבוצת הילדים מגיל 21 עד גיל 40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> מי שהוא בן 50 הוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, מי שהוא ב-40 כבר לא רלוונטי, כי הוא הפסיק. אבל מישהו בן 30 שנה אחת הוא יצליח לקבל את סכום הזה. תכף אני אחזור אליכם. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> זה יותר מזה. את מתכוונת גם לכאלה שאחרי גיל 21 אירע, ילדו של נספה. להפוך את הזכות היום. << אורח >> קריאה: << אורח >> מיכל, אפשר לדבר רגע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, אני אתן לכם. שנייה. שלמה, בבקשה. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> שלום לכולם, שלום לכל מיני עמותות יתומים למיניהם. שמי שלמה אלפסה. ב-7 באוקטובר איבדתי את גיסי, אח של אשתי אבנר גורן. נחטף ונמצא על גבול הרצועה. מיה גורן נחטפה, נרצחה וחולצה אחרי 292 יום. אשתי לא אוהבת את המושג, אבל אני אשתמש בו, סליחה אשתי. אני קיבלתי, קיבלתי בפירוש ארבעה יתומים לגדל, בגירים. מרגע שמיה הוחזרה לארץ שאלתי כמה משפחות כמוני יש בכלל? חוץ ממשרד הביטחון, סליחה. נעשתה שאילתה מסודרת מחברת הכנסת נעמה לזימי לביטוח לאומי שמדבר על יתומים מ-18 עד 35 משני הורים או מהורה יחידני, שכבר דיברנו על זה. ומגיל 14. כי עניין אותי כל אלה שבגיל 14 אם אוטוטו בגילאי 18. אני יכול להקריא לכם את כל השאילתה ואני יכול לשלוח אותה לוועדה גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את התשובה אתה מתכוון. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> את התשובה של השאילתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נשמח לקבל. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> בעיקרון יש 80 תאים משפחתיים שגרוסו מודו זה משהו כמו 240 יתומים. גם הבגירים וגיל 14. לא מדבר אתכם על - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מ-14 עד 35. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> 14 עד 35, כולל יתומים שמהורה אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זאת אומרת אחד? אבל ההורה היחיד שהיה להם. בסדר, אני מתכוונת שאין להם שני הורים, הם יתומים משני הורים. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> לא הרחבתי את זה עד גיל 45, הייתי צנוע. אני מדבר, בסופו של דבר למה אני פה? בסופו של דבר אני משפחה שעוטפת ומלווה ארבעה יתומים בגירים, כאשר באמת הם מקבלים את כל מה שיש להם. אבל אני, כמשפחה, בשנתיים האחרונות ירדתי בהיקף המשרה שלי. אשתי לא עבדה שנה שלמה, עכשיו עברה לחצי משרה. והצעתי הצעת חוק שתומכת במשפחות האלה. לדעתי זה מאוד חשוב ליתומים שמשפחה תלווה אותם. היתום לא חי באוויר מעל גיל 18, הוא לא חי באוויר. אני פניתי לכל גורם אפשרי שיבוא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, תקשיב רגע. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> זה לא החקיקה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, מאחר ואני גם הצעתי הצעת חוק כזאת, אנחנו נרצה לקדם אותה. אומרות לי פה גם מנהלת הוועדה וגם היועצת המשפטית שהמדינה הגישה תקנות שככל הנראה אתה נכנס פנימה, אז אולי גם לא צריך את החקיקה. לא משנה. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> אני רוצה לראות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, לכן אני אומרת לך. אתה יודע שיש לך אוזן קשבת ואתה יודע שהגשנו הצעת חוק ואנחנו בהחלט רואים את הבעיה מול עינינו. אבל כמו שביקשתי מיתומים שאיבדו הורים ולפעמים כמו שמורן פה איבדה, שני הורים, מה לעשות, רגע לבלוע את זה. אז אני גם אבקש ממך כי אנחנו רוצים להתקדם. לכן אני מבינה אותך. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> רק להרים את הדגל הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מובן, מובן שלמה. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> את המודעות הזאת שיש פה ארגונים ויש פה את משרד האוצר שעד עכשיו לא ענה להצעת החקיקה שאת כתובה עליה וזה ממש מרגיז אותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, בוא, אנחנו באנו היום לא להתרגז. לנסות לא. ביקשת להגיב. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> שלום, אני מיקה קלדרון מקיבוץ בארי. אני פה בהקשר למה שניסית מקודם להסביר. אני כשהייתי בת 14 אבא שלי נהרג בתאונת אופנוע. אני יותר זמן הייתי בלי אבא מאשר עם. ואמא שלי רותם נרצחה בבית שלה בקיבוץ בארי. ובעצם נשארתי יתומה. אבל מבחינת המדינה אני לא נחשבת יתומה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בת כמה את היום? << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> אני בת 34. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ידעתי כי ישבת אצלי בלשכה ודיברנו רבות. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> אז מה שרציתי להגיד, בעצם מבחינת המדינה אנחנו לא נחשבים יתומים. אין לי שום זכויות, שום דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם לא יתומים בכלל, כי היא עברה את הגיל. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> לא, אני לא נחשבת בשום דבר. ואני יכולה להגיד אפילו שארגונים פילנתרופיים נגיד, שמבקשים, << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם משם היא לא זכאית, כי היא לא נחשבת. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> מבקשים נתונים מביטוח לאומי, אני לא רשומה כיתומה, אז אפילו אין לי את זה אפילו. עכשיו סתם רציתי שתבינו כמה זה עוד יותר מטורף. גם לביטוח לאומי אין את הנתונים האלה של מיהו התייתם שההורה השני שלו נרצח בפעולת איבה. אנחנו עצמאית הוספנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני חייבת להגיד לך רגע משהו. למה בעיניי זה לא משנה מי קודם. כי קורה לא מעט מקרים שפנו אליי שההורה הראשון או נהרג במלחמה או נרצח בפיגוע. וההורה השני מת משברון לב אחר כך. לכן מה? לכן הסדר לצערי הרב של המוות הוא בעיניי פחות רלוונטי. ההיפך, אני רוצה להגדיל את ההיקף של האנשים האלה שמגיע להם את התמיכה הזאת ולא לצמצם. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> אני איתך אם תצליחי. אני מדברת על מה שאני עברתי. כל מה שאני מבקשת, לאור זה, אני רק שנייה אסבר את זה שוב. שפשוט הזכויות שלי בתור מישהי שהתייתמה בגלל שההורה היחיד שלה, ה-100% שלה נרצח בפעולת איבה, שיהיה שווה זכויות למי ששני ההורים שלו נרצחו בפעולת איבה. כי התוצאה היא אותה תוצאה. וכולנו יודעים שהייתי מעדיפה לחיות בקרטון ושתהיה לי אמא, אבל אין לי ברירה, אז אני פה. ואני פה כבר שנתיים, עצמאית, בלי שום גוף. אין אף ארגון בכל ישראל שדואג לי. אני לבד פה. אני באמת בחיים לא הייתי בכנסת לפני השנתיים האלה. בטח שאני לא יודעת איך מעבירים חוקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואת עושה את זה נפלא, אני חייבת לומר. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> יש לנו את חה"כ ינון אזולאי, שהוא כתב חוק שמתייחס אלינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז כמו שאמרתי, אני לא רוצה לסכם כי אולי יש פה עוד איזה אחד שרצה גם לדבר או שניים. אבל אני כן אגיד, אני לגמרי מבינה והעליתי את זה, ראית שאמרתי. היכולת לדעתי לתת לכל החיים, א' אגב אני חייבת לומר משהו, אל תסקלו אותי, אני לא בטוחה שזה נכון. אני מתלבטת אם לומר או לא, אבל אני אגיד את זה בכל זאת. אף אחד לא רוצה לעמוד במקום שלך, אף אחד לא רוצה לעמוד באף אחד מהמקומות של מי מכם. לא של מורן ולא של ליאורה ולא אף אחד אחר, הלוואי ולא היינו צריכים להיות שם. אני רק חייבת לומר שבסוף הורים הם לגמרי האור של חיינו והתקווה של חיינו ואנחנו נסמכים עליהם. אבל כן באיזה שהוא שלב בגיל מסוים זה מתהפך, אנחנו מטפלים בהורים. שוב, אני מאחלת לך שיכולת לטפל בילדים שלך. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> מיכל, ברור שהחלום שלי היה שאני אטפל באמא שלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אבל אני לא רוצה לנהל את הדיון. אני איתך. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא נכון ליתומים. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> אבל יש הבדל אם אמא שלי נרצחה בבית שלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אני מסכימה. בואו, אני לא רוצה לנהל את הוויכוח הזה כאן. אני אומרת שאני הצעת פה הצעה. אני מקווה שהאוצר ומשרד הביטחון יקבלו אותה, שזה כן יכניס אותך. נכון שחלק הם לא יכניסו. יכול להיות שחלק לא ייכנסו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכל, היא בקטגוריה מאוד קטנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה ינון. ואנחנו רגע נעבור לביטוח לאומי. חברים, אני לא יכולה עם הרעש הזה. כאשר עושים רעש כשזה חוק פחות חשוב לא אכפת לי. אבל אני לא יכולה, זה חוק של באמת דיני נפשות. אז בבקשה. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> אני יכולה להגיד רק עוד משהו אחרון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד משפט אחד, ינון ואז נעבור לביטוח לאומי שיש לו נתונים. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> רק בהקשר למה שאת אמרת אני באמת לא חושבת שאפשר להשוות אם זה ההורה הראשון או ההורה השני, כי יש משהו בזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא נשאר לבד. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> היא נרצחה בפעולת איבה. הגיעו לבית שלה, רצחו אותה בתוך הבית, שרפו את הבית. זה אחרת מאשר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אחרת? אני לא רוצה לדבר עלייך, כי קשה לי. אבל אם קרה דבר כזה, כמו שאת אומרת והיה אבא. ואבא מת משברון לב שבוע אחר כך, קיבל התקף לב ומת. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> ברור שהכול נורא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל לכן, בסדר. אנחנו לא מתווכחות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה באחריות המדינה. << אורח >> מיקה קלדרון: << אורח >> לא, אבל זה באחריות המדינה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בשם המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ינון, רצית לדבר? כי אני רוצה לתת לשרית לתת לנו תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק מילה. כשמיקה פנתה אליי והגשתי את הצעת החוק הזאת, זה באמת היה כדי לצמצם ולהגיע למקרים הכי מיוחדים שהיו לנו. מיוחדים כולם, כל אחד פה, אני לא ממעיט חס וחלילה מהצער, מהטרגי. באמת שיש סך הכול 64 יתומים. זה כל האירוע. זה כל האירוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה-7 באוקטובר. שלא נדע יותר, אבל אתה לא יודע. כלומר, 7 באוקטובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, מכל חרבות ברזל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, התכוונתי מלחמת 7 באוקטובר. מ-7 באוקטובר. כן, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מכל זה, זה 64 יתומים. אגב, בהתחלה כשהיה דיבור עם האוצר כן תגיש ועובדה שזה גם עבר בקריאה טרומית. ואז פתאום באו כל ההצמדות, שכל הצמדה היא חשובה וכל יתום הוא יתום, אין לי שום ספק על זה. ועל זה מנסים לעשות אירוע גדול. אני חושב שצריך לטפל בכולם. באמת אני בטוח שצריך לטפל בכל יתום ויתום. אגב, את הנתונים, עשיתי הצלבה גם עם ביטוח לאומי שגם להם יש את הנתונים האלה. ביטוח לאומי עובדים מסודר ויש להם את הנתונים האלה. לכן אני כל הצעה שתבוא לפה שהיא בסופו של דבר תיתן מענה לחוק הזה, אני אצטרף בשמחה רבה. אבל אם זה לא ייתן לי מענה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו ננסה לעשות את המקסימום שאפשר. הוא מבקש להשוות ליתומים משני הורים. אני מבינה את הרצון. ההצעה שלי היא באמצע. היא לא זה, אבל מצד שני היא גם לא המצב של היום, שהמצב היום בעיניי הוא לא נכון, על אף התיקון. כי התיקון עוזר לקבוצה נורא קטנה. מי שהיו לפני 21 שזה קרה. קבוצה גדולה מה-7 באוקטובר מחרבות ברזל לא נכנסים פנימה. אז בעצם הם לא קיבלו שום דבר. ביטוח לאומי, יש לכם לענות לנו? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הנתון שלנו יש ביחס לנתונים משני הורים שהם עד גיל 40. זה ביחס לכולם, לא רק חרבות ברזל. זה 74. זה הנתון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא רק חרבות ברזל? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כלומר כל מי שקיים בתוך מערכת נפגעי פעולות איבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אז עוד עשרה. זה לא מספר שעליו צריך ליפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, נכון. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> עד גיל 40. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד גיל 40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כי מעבר אתה לא יכול יותר. מאה אחוז, שמעתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אבל איפה זה פוגש את יתומי צה"ל? זאת אומרת, את החוק שלנו שמדבר על הארכת גיל היתמות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שרון, את לא היית ואני לא רוצה ללכת אחורה. אבל כן אמרנו, נכון להיום, כרגע ההצעה איך שהיא כתובה היא בעצם לא משנה את הגדרת היתום. כלומר, יתום אם הוא התייתם עד גיל 21 הוא נחשב, אם לא, לא. אני כן ביקשתי מהמשרדים הרלוונטיים לבדוק להעלות את הגיל לגיל 30. כלומר יתום עד גיל 30. אז כן הכנסנו עוד כמות לא מעטה של יתומים שכן ייכנסו. כלומר של אנשים שאיבדו את הוריהם כן ייכנסו לתוך ההגדרה של יתום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל למה אני שואלת? באמת כל יתמות זה דבר נורא ואנחנו כמובן רוצים לחבק את כולם. אבל הצעדים האלה צריכים ללכת בד בבד, בטח כאשר מדובר על יתומי צה"ל. אי אפשר להשאיר אותם מאחור ולפתור בעיות של קבוצות אוכלוסייה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא הבנתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לראות שזה הולך בד בבד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שרון, אין בחוק הזה שום הבדל. החוק הזה חל על נספים קרי מפעולות איבה או חלל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתכתב עם החוק של משרד הביטחון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, ברור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> סליחה, שמי גלית ויינר. אני יתומת צה"ל. אני התייתמתי בגיל חמש. אבא שלי נהרג במלחמת יום כיפורים ברמת הגולן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את דיברת לדעתי גם בדיון הקודם. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> נכון, נכון. אני באתי לפה ואני קוראת את ההגדרה: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. אנחנו מדברים פה על חיילים ולא על אזרחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מדברים גם על אזרחים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל מדברים פה גם וגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אנחנו לא משנים את החוק. לא היינו מקיימים היום דיון. החוק חל גם על נפגעי פעולות איבה. אז נשנה גם את השם של החוק. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> אני הבנתי שאנחנו פה עכשיו מנסים לשנות הגדרות. אני למרות שאבא שלי נהרג במלחמה ואני הייתי פעם יתומה. היום מבחינת החוק אני לא יתומה. אז אם אנחנו משנים פה חוקים, אז אני חושבת שקודם כל צריכים לדבר מה זה יתום? יתום מפסיק להיות יתום מתישהו? אבל זה לא יכול להיות שאנחנו, הילדים של משפחת השכול מגדירים אותנו יתומים עד גיל מסוים. הורים שכולים לא מקבלים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רגע להסביר לך עוד פעם. יש את התנ"ך ואת השפה שאנחנו לומדים ממנה, שיש הגדרה של יתום. אף אחד לא ייקח ממך את זה. בסדר? לא משנה באיזה גיל. כמו שאמרתי קודם, גם אדם בן 40 ו-50 שההורים שלו נפטרו, לא נכנסתי למלחמות, הם יתומים. אנחנו אומרים את זה, אנחנו אומרים את זה בקדיש, בוודאי. כאן אנחנו מתעסקים רגע בזכויות. עכשיו, אני מסכימה איתך, שוב, כמה צריך. הכרה יש, כי שינינו במקום יתום שינינו לבן של נספה וגם לו יש כל מיני הטבות שיש במלך החוק, תכף נמשיך לקרוא אותו. והיתום כן נתנו אותו כהגדרה לאדם שיהיה זכאי גם לתגמולים כאלה ואחרים. הייתי שמחה להגדיל את זה יותר ויותר, אבל בלתי אפשרי. אז אנחנו כן מנסים להגיל. כמו שאמרתי בהתחלה, החוק הזה כשהוא ייצא מפה, והוא ייצא מפה בקרוב אני מקווה, גם הוא, לא יהיה מושלם. יכול להיות שנצטרך לפתוח עכשיו הכול מהתחלה ולהתחיל לתקן בעוד דברים. אבל יש כאן ציבור שכן נכנס לתוך החוק והוא מצפה כבר המון זמן שנתקן. ואני בטוחה שגם אתם רוצים שנעזור להם. לכן אני מנסה למתוח עד איפה שאני יכולה וברגע שאני ארגיש שמתחנו וזה ייקרע אני עוצרת שם ואנחנו מתקדמים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אי אפשר להתעלם ממה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי מתעלם? טלי. אני לא מוכנה עכשיו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא את, אנחנו. אנחנו, לא את. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אף אחד לא מתעלם. זה לא דיון ראשון וזה גם לא יהיה אחרון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל חשוב לומר את זה. חשוב לומר את זה. לא את מתעלמת, הרי זה לא את שיכולה. את בסופו של דבר מקדמת דבר שאת יכולה מכוח התקציב, בסדר. רק שהאמירה הזאת היא אמירה שמלווה אותנו, לפחות אותי מאז שהגענו לכאן לכנסת. אי אפשר לא לומר את זה. יש קושי עם קביעת גיל היתמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, נכון מאוד. אבל טלי, אמרנו את זה עשרות פעמים, אם לא יותר מכך. גם בדיון הקודם וגם בדיון הזה. חברים, תודה רבה, אני רוצה להתקדם. סליחה שאני הופכת להיות מאוד טכנית, אבל אני רוצה את החוק הזה להעביר, אמרתי לכם. אני רוצה לתקן אותו. אני מאוד מבינה. אני בן אדם הכי מכיל והכי מבין בעולם. באמת. יכולתי לעצור פה רגע וללכת לחבק אתכם, הייתי עושה. אבל אני חייבת להתקדם עם החוק. בבקשה קצר ביותר. שם ותפקיד וקצר, כי אני רוצה להתקדם. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> סליחה, זה אומר שאנחנו בכלל לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם רלוונטיים. בואו נמשיך הלאה. נכון, אני מסכימה איתך שלא תהיי מרוצה. אני אומרת לך, גם אני לא כל כך. אבל בסוף אני צריכה רגע לסתום את האף, סליחה שאני אומרת את זה, ולהתקדם. כי יש כאן קבוצה שכן מקבלת והיא צריכה את זה. אנחנו נמשיך להיאבק. אני מקווה שנצליח למתוח עוד יותר כמה נוכל לתת לאחרים. וככל שלא נוכל, אנחנו נחוקק את החוק הזה גם אם הוא לא יהיה מושלם ונתקדם. אם לא בכנסת הזאת, בכנסת הבאה נמשיך ונתקן ונהיה לצידכם, אנחנו לא מפקירים אתכם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> בכנסת הבאה כולם כבר יהיו בפנסיה. כולם ייצאו לפנסיה. זו לא צורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יכולה, אתם מדברים לעצמכם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> כשביקשתי את רשות הדיבור לא נותנים לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אני לא יודעת מה ביקשתם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> תמיד אתם משאירים אותי בסוף - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה רוצה שאני אתן לך או לא אתן לך? אתה רוצה את רשות הדיבור? אדוני, אני לא יודעת איך קוראים לך. אתה רוצה את רשות הדיבור? קח אותה. אתה רוצה לדבר? בבקשה, רק תגיד שם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> קוראים לי אברהם רווח, אני אבא של רב סרן דביר ציון רווח מפסגת זאב. אני בפעם הקודמת, בדיון הקודם דיברנו על זה שאמרת לי תכתוב איזה שהוא איור של מינהלת. מינהלת 7 באוקטובר צריך להיות. שם נגזר ממנה גם כל השאר. נגזר ממנה כל השאר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אתה הורה שכול אמרת. נכון? << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> כן. רציתי להציג פה איזה משהו, מינהלת, שתרכז את כל הדברים האלה. מעבר לוועדה הזאת, מינהלת שתרכז את כל זה. ואת הנושא של נרצחי הנובה, של ניצולי נובה, של מה שקרה בבארי. וגם בפנים גם כן יהיה משפחות שכולות וועדה חקירה לאומית שעוד לא נפתחת כבר שנתיים. הלומי קרב וכל מיני אשמת ניצול ואזרחים חטופים וכל מיני דברים אחרים. צריך לתכלל את כל הדברים האלה. אם את לא רוצה להקשיב לי אל תקשיבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מקשיבה לך. רגע, אבל אני רוצה רגע להגיד לך משהו. בוא, כמו ששמת לב אנחנו עוברים סעיף-סעיף ומתייחסים לסעיף עצמו. אז אם יש לך רגע מתוקף היותך אב שכול ואני באמת מכבדת. אני אומרת שתכף נגיע להורים שכולים, אנחנו עוד לא שם. אם יש לך משהו לגבי גיל היתמות תגיד אותו, אני מקשיבה. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> כן, גיל היתמות. היתמות לא נגמרת בגיל 21, כמו שהיא אמרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אז לא יודע. מה זה אין תקציב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אמרתי אין. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> רגע, שנייה. בין הוועדה הזאת לוועדה הקודמת הייתי בעוד כמה ועדות ואני שומע את המיליארדים שמתגלגלים שם. הרי מה זה? מיליארד שקלים, אנחנו מסתכלים על זה, מיליארד שקלים. חצי אחוז מהתל"ג ועוד פחות מזה מהתקציב. כאילו, פינטס. מתעסקים פה בפינטאס. מדברים פה על 240 יתומים, תעשי נגיד כפול 8,000 שקלים. 25 מיליון שקלים בשנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם, אני רוצה שכולם ישמעו אותך. לכן כל מי שמדבר ליד, אני לא רוצה, תקשיבו. סליחה. גם חברי הכנסת, ממש, כל חברי הכנסת אני מבקשת, אתם רוצים לדבר, בחוץ. זה נורא מפריע. אברהם אומר פה דברים חשובים, בואו נשמע אותו, בואו נכבד אותו. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> הוא דיבר פה על 240 יתומים, נגיד 8,000 שקלים בחודש כפול 12 חודשים. 25 מיליון שקלים בשנה. וואו, זה באמת מה זה, חבל על הזמן. אין כסף. אני שומע את המיליארדים שמתגלגלים, אמרתי לכם, בוועדות אחרות. ואני נמצא, וכולם, לא מעט מכירים אותי פה. אז בואו, צריך לקחת את הדברים בפרופורציות. להכליל גם החיים וגם מעל גיל 40 וגם כל הדברים האלה. היתמות והשכול, טוב שהיא חזרה, אני מקווה שאת שומעת אותי גם עכשיו גב' ג'ינג'ית, סליחה שכחתי את השם. אז אני אמרתי על הקטע של 240 יתומים. מיקה, סליחה. אני לא יכול לזכור את כולם. אמרתי, 240 יתומים כפול 8,000 שקלים בחודש, כפול שנה, 25 מיליון שקלים בשנה. וואו, מה זה, פשיטת רגל. המדינה תפשוט רגל. רק ביתרות מטבע חוץ כמה יש. אז בואו, אנחנו לא מדינה ענייה. נכון, לא מיליארדרים, אבל התל"ג הלאומי בזמן האחרון ברוך השם עלה גם מעל 60,000 דולר. אז אנחנו ברוך השם, מצבנו לא רע בכלל. איך אמרה פעם גולדה? מעולם לא היה מצבנו טוב יותר. אז באמת, אנחנו מסתכלים פה על הגרוש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם, אני מבהירה את מה שאמרת ומה שאמרו כולם. לאייל, בבקשה, ממשרד האוצר. מאה אחוז. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> עוד משפט, בבקשה. אני חייב להגיד את זה. סליחה. בין הוועדות האלה הייתה עוד ועדה שהשתתף בה גם אריה מועלם. הוא דיבר על איזה גיוס של כספים בסביבות חצי מיליארד שקלים, לא זוכר בדיוק על הגרוש. 480. באמת, להתעסק עם הדברים האלה, עם הגרושים האלה. באמת זה גרושים. אני אומר לך, ברמה של מדינה זה כלום. זה כלום. ואני, חבל שהוא לא נמצא פה היום, נמצאת פה הסגנית שלו. אני אומר לכם, אני מוכן לגשת איתו ולדבר עם סמוטריץ', עם שר האוצר, כבוד שר האוצר, ולהסביר לו מה המשמעויות של כל השקל המסכן הזה שמסתכלים עליו דרך החור שבגרוש. די, מספיק. תרדו מהעניין הזה. באמת, משרד האוצר, חלאס. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> זה גם כסף שהם לקחו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, הבא שמדבר בלי שאני מאפשרת לו, אני אוציא אותו החוצה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, הוא ענה לי, אני שאלתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, טלי, מאה אחוז. אז גם טלי, מה לעשות? גם את. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אני לא רוצה שמישהו ייענש בגללי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם את תצטרכי להיות בחוץ. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מורגלת בעונשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מענישה אף אחד. איך לימדו אותי לדבר עם הילדים שלי? זו תוצאה, זה לא עונש. בסדר? הגברת עם השחור, אני לא זוכרת שמות תסלחי לי. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> ליאורה שהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את רוצה להעלות נקודה שהאוצר ומשרד הביטחון צריך להתייחס אליה? << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אני רוצה להעלות הערה. ליאורה שהם, יתומת צה"ל. הוועדה מדברת הרבה על העניין הכספי. אני מבינה את זה, אני באה מעולם הכלכלה, מעולם הכספים. יש לי הצעה למשהו שהוא סוג של עוולה. אני רוצה שבתיקון החוק ייכנס אפליה מתקנת ליתומי צה"ל באשר הם. לדוגמה, מכרזים של משרד הביטחון. לא הגיוני שיישובי הגבול, אם מתמודד מישהו מיישובי הגבול הוא מקבל אפליה מתקנת ויתום לא. למשרד שקשור ליתמות צה"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה אמרת. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אפליה מתקנת, לא מדובר על כסף. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אני לא רוצה להגיד לך למי עושים אפליה מתקנת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם, סליחה, אני לא יכולה ככה. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> הוועדה מדברת הרבה על העניין הכספי ואני מבינה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, את זה הבנתי. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> יש לי המלצה, כי אני רואה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. העדפה מתקנת, התחלת לפנות למשרד הביטחון. מה? << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> ליתומי צה"ל. לדוגמה בכמה מכרזים. דוגמה מכרז משרד הביטחון ליישובי הגבול יש להם העדפה מתקנת במכרזים כדי להתקבל לכל מיני תפקידים. ליתום צה"ל אין. זה אבסורד. דבר נוסף, לכל משרדי הממשלה, למה שלא יהיה ליתום? דבר נוסף, מכרז קרקעות למילואימניקים אני מובילה אותה - - - << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> שר הביטחון אמר שהוא מטפל בזה. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> דירה בהנחה. אוקיי? אני חושבת שזה דבר שלא עולה כסף וזה משהו שאת מאוד רוצה לעזור ליתומים פה, אני רואה את זה. אני אשמח מאוד שזה ייכנס בתיקון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, עכשיו שמענו. תכף משרד הביטחון יענה על כך וגם משרד האוצר. נתחיל עם משרד האוצר. לא רק למה שאמרה כרגע ליאורה, אלא בכלל לכל מה שעלה פה לגבי הכספים. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני אתייחס לכל מה שעלה עד עכשיו. עלות הצעת החוק שמובאת פה על ידי הממשלה היא מעל לחצי מיליארד שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השם שלך אם אפשר והתפקיד לך במשרד? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אייל ברוך, אגף תקציבים, משרד האוצר. בתוך העוגה התקציבית הזאת, בתוך החוק הזה הקיים השתמשנו, ניצלנו את כל המקורות התקציביים שעומדים לרשותנו וטייבנו את המענים, ביחד שני המשרדים, והבאנו הצעת חוק ממשלתית שמוגשת כאן ואנחנו דנים בה. אנחנו מבינים שיש רצונות לסוגיות נוספות שעולות כאן בדיונים ואנחנו מסתכלים על זה בכובד ראש. אין לנו מקורות תקציביים כרגע נוספים למענים הנוספים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מדברים פה על מיליונים בודדים. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אז מה אנחנו עושים פה, לא הבנתי? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם התקציב הוא חצי מיליארד ומדברים פה על מיליונים נוספים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהגשתם את ההצעה - - - << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> בשביל מה אנחנו פה, גברתי? אם אין שום דבר ואין מקורות ואף אחד פה, אז בשביל מה אנחנו יושבים פה? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> זה כסף שלקחתם לאלמנות אחרי שמתו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תענה לי. כשהגשת את הצעת החוק בכמה תקצבתם אותה? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> כמו שאמרתי, עלות הצעת החוק שתקצבנו אותה היא מעל חצי מיליארד שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לפרק לנו מאיפה זה? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני יכול להשלים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תפרק לנו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תפרק לי את ההצעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקשיבו, אתם יכולים להמשיך לנהל ביניכם. אני לא יכולה. אני אשמח לשמוע תשובות. מישהו רוצה מכם, ינון, אם אתה רוצה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, מותר לחבר כנסת לשאול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההיפך, אני אומרת - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חצי מיליארד שקלים, איך זה מחולק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומרת להיפך, אני רוצה לשמוע את השאלות שלכם כדי שאני אשמע את התשובות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה צריך לעניין את כולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק ככה. אבל אם את וינון מדברים ביחד עם אייל אני לא שומעת כלום. ולא רק אני, אלא כולם פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כולם שמעו שאלה מאוד פשוטה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, תודה רבה. מאה אחוז, אני רוצה לשמוע את השאלות ואת התשובות. בבקשה, אז ינון או טלי, אחד מכם רוצה לשאול את השאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, רק לשאול שאלה. הוא אמר כחצי מיליארד. אני שואל שיפרט לנו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה כחצי מיליארד? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שיפרט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אוסיף. א', תפרט חצי מיליארד לאן זה הולך. למרות שלדעתי היה פה משרד הביטחון והראה לנו מצגת, אבל אני אשמח אם תפרט. אבל אני שואלת, אוקיי, חצי מיליארד, אז למה לא יהיה שלושת רבעי מיליארד? בסוף מישהו קובע את המסגרת. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אין לי פה פירוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להאמין שזה קודם כל מהות ואחר כך תקציב ולא להיפך. << אורח >> קריאה: << אורח >> איזה מהות? זה הכול תקציבים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אי אפשר מהצד לדבר. לא שתקבל, הוא עונה עכשיו. כן? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> מעל לחצי מיליארד זה סך כל ההצעה שמוגשת, עם כל המענים שיש כאן בהצעת החוק. אם רוצים שאלה ספציפית על כל מענה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא ספציפית. הוא שאל אותך מה החלוקה של חצי מיליארד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. תחלק לי את זה, איך הגעת לחצי מיליארד? בערך חצי מיליארד? ליד חצי מיליארד? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> קשה לי להתייחס. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה הסכום המדויק? חצי מיליארד או נגיד חצי מיליארד פחות 50 מיליון? מה הסכום המדויק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הנה, רגע, משרד הביטחון רוצה לפרט איך זה הגיע לחצי מיליארד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שיחלקו לנו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הנה, טלי. משרד הביטחון יציג רגע איך הפירוט של חצי מיליארד. אבל רגע, לפני שנעביר אל משרד הביטחון, רצית להשלים את התשובות. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני אשלים ואגיד שכל, אין לי את הפירוט פר אוכלוסייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז נחכה, אפשר להסתכל רגע במחשב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הביטחון אמר שהוא יציג לנו. בסדר, אז שימשיך את התשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו לא רוצים ממשרד הביטחון. זה חשוב מהאוצר. האוצר יודע לכתוב לנו כותרות שאם אנחנו פותחים את הכותרות האלה אין בינם לבין - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני חייבת לומר לכם, גם לך טלי וגם לך ינון, שאני עברתי על החוק הזה לפני ולפנים וישבתי גם עם האוצר וגם עם משרד הביטחון ואכן יש כאן חצי מיליארד, אז זה לא אומרים סתם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא אמרנו. אני רוצה לראות איך זה מחולק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה, אז אמרתי משרד הביטחון יגיד את זה. מה זה האוצר? מה זה משנה אם האוצר או משרד הביטחון? לגבי החלוקה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נגיד אלמנות. איך נקבע גיל האלמנות? באופן סטטיסטי, כשאתה לוקח חצי מיליארד, מה? << אורח >> קריאה: << אורח >> אין גיל לאלמנות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, רגע. רגע. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חייב לדבר, טלי. טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מדברת על אלמנות בתוך החוק, אני נותנת את זה כדוגמה כשקובעים תקציב. הרי יש אורך חיים מסוים, אז מה עושים עם הדמיון של הדבר הזה? לקחתי בחשבון, כבר לא משתמשת בזה. לאן זה הולך? אני שואלת שאלות, רוצה להבין את החצי מיליארד הזה. << אורח >> עופר זיו זנזורי: << אורח >> אני רוצה להביא דבר אחד. אני יתום צה"ל, אני רק אסבר לכם את האוזן. אתם מדברים פה כסף קטן. שמי זנזורי עופר, אני יתום צה"ל. אני בפעם האחרונה שהיה כאן אני הייתי האחרון שדיבר. בטח את זוכרת אותי. שמי זנזורי עופר, אני יתום צה"ל. אני יתום של נכה צה"ל, ממייסדי ארגון נכי צה"ל, בביתן 19 בתל השומר, שנפצע במרץ 1948 ונפטר כתוצאה מהנכות שלו. יש היום למעלה מ-70,000 נכי צה"ל. 50% מהם יוכרו כחללי צה"ל. למען לסבר את האוזן, לכל נכה יש לו שני ילדים, אמורים להצטרף פה למשפחת השכול עוד בערך 70,000 יתומי צה"ל, לסבר רק את האוזן. בנוסף למשרד האוצר, שגייסו חיילים, מילואים או לא יודע מה, אף אחד לא שאל תחזרו בארונות או תחזרו נכים. עידן קליינמן יושב-ראש ארגון נכי צה"ל אמר במילים פשוטות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, לא מכבדים אותך פה. שנייה. בבקשה. << אורח >> עופר זיו זנזורי: << אורח >> עידן קליינמן אמר, הוא משותק, הוא אמר באופן חד משמעי ואני מצטט: "אותי לא מעניין מאיפה תשיגו את הכסף. מבחינתי תגנבו אותו מהאמריקאים. כשאתם מגייסים אנשים אתם לא יודעים אם הם חוזרים נכים או חללים. הכסף יבוא". זה היה אחרי פרשת איציק סעדיאן. אני עכשיו אומר לכם באופן חד משמעי, אותי לא מעניין מאיפה הכסף יבוא. אבא שלי הלך, ועוד הרבה אחרים הולכים. הזמן הולך ונעלם. אז אני אומר גם למשרד האוצר וגם למשרד הביטחון, לא מעניין אותי אדון, לא מעניין אותי מאיפה הכסף מגיע. אבא שלי הלך כתוצאה ממה? היינו צריכים לקבל מיטה מיוחדת לפצעי לחץ לאבא שלי. התברר שהרופא המחוזי קיבל הוראה ממנכ"ל משרד הביטחון לא לטפל בנכים הקשים מחמת תקציב. זה מה שזה היה. זה מזעזע. שבועת הרופאים. לכן אבא שלי הלך וכך עוד הרבה נכי צה"ל הולכים. מלא. מישהי יודעת מזה בכלל? שבועת הרופאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני רק מבקשת לכבד את האנשים שיושבים סביב השולחן. כי אייל בא לייצג משרד, הוא לא אייל. אז בוא, כנ"ל לגבי משרדים אחרים שאפשר לכעוס על המשרד או על המדיניות, אבל לא על האנשים שנמצאים פה. אייל, היית באמצע. תסיים ונעבור למשרד הביטחון לקבל תשובות. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני רק אחזור על המשפט שהתחלתי איתו מההתחלה. לכל ההצעות שעלו כאן מתחילת הדיון, בעצם להרחיב את המענים הקיימים בהצעת החוק הזאת יש עלות תקציבית נכבדת. אין מקורות תקציביים לעלויות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה העלות התקציבית הנכבדת לכל ההצעות? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> נוכל לתמחר כל אחת בנפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. אם אתה בא ואומר, לא, לא, שנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים מספרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה רגע לדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה שתפסיקי אותי, בגלל זה אני מבקש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> האם זה מגיע ל-25 מיליון שקלים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, רשות הדיבור לחה"כ ינון אזולאי. כל היתר נא להיות בשקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אייל, באמת, אתה יודע, עם הנתון היחידי שבאת להגיד לנו שאין כסף. באמת. ועכשיו אני אומר לך כי אתה נציג משרד האוצר ואני מכיר אתכם מוועדת כספים. כמעט אף פעם אתם לא באים בתשובה חיובית שיש כסף. עכשיו השאלה שלי היא כזאת פשוטה. אתה אומר יש פה עלות מאוד גדולה. זה לא חוכמה לזרוק לנו באוויר. כנראה אם אמרת, בדקת. אם בדקת, תן לנו את הנתון כמה העלות. אתה לא יודע לפרק לנו את החצי מיליארד. אתה אומר לנו משרד הביטחון יפרק או שנחזור אליך עם נתונים. אגב, אני חושב שבטכנולוגיה של היום, אמנם לא כולם כמוני טכנולוגיים, אבל מה שיש לכם, יש לכם פה טאבלטים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כולם מבינים את הבדיחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם הבינו, הבינו כולם, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא עם טלפון טיפש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני מאמין שיש לך את זה אם אתה רוצה בלחיצת כפתור. אבל גם אם לא זה, לפחות כשאתה אומר אמירה ואתה אומר שיש פה עלות מאוד גדולה להכול, תגיד כמה. זה מה שאני רוצה לדעת. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> כמה בדיוק? אתה יודע את התשובה? לחקיקה המסכנה שלי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, אני מצטערת שאני רעה. אני מצטערת שאני רעה, במיוחד לאנשים כל כך אהובים. השאלה לא הייתה מופנית אליך, שלמה, היא הייתה מופנית לאייל. אז אני מבקשת שאייל יענה על השאלה הזאת. ואני חייבת לומר לך שזה לא מעניין אותי. חלק מהנושא, אני מתפשרת, וכולם פה יכעסו עליי. אבל חלק מהדרישות שלי ייענו. בוודאי שזה עלות תקציבית, אבל בעיניי זה מאסט. זה למצוא את דרך האמצע בין לא לתת כלום לבין לתת את הכול. אז צריך למצוא פה את הדרך איך אנחנו בכל זאת מתקדמים. אבל בבקשה תענה את מה שאתה צריך לענות. יש פה עוד כמה שאלות מחברי הכנסת, אז בבקשה משה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני בדקתי את החוק הרחב שלנו. בתקופתו לא ידעתי כמה הוא שווה ואז עשיתי מה האמצע. מיליארד שקלים. כשאתה אומר יתומים לכל החיים, אחים לכל החיים זה מיליארד. זה אומר שהדלתא להוסיף זה לא עוד הרבה כסף. הם עושים חלק. הם עושים את האמצע. מיכל, אני הולך איתך על האמצע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תכף הוא ישיב. אופיר, ואת אחריו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני חושב שלכולם ברור שחוק שנכנס הוא לא יוצא אותו דבר. וגם משרדי הממשלה מבינים שיעשו פה שינויים. כמובן לא כל השינויים ולא כל הדרישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חכה, ועוד לא הגענו לכולם. יש לנו עוד דרישות בדרך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בהיסטוריה שלי בקדנציה הזאת עם האוצר על חוקים תקציביים שהבאתי היה פער של בערך פי 50 למה שהם אמרו העלות למה שבסוף ראינו בפועל. לכן מה שאני מציע זה שנרכז כוועדה את כל הבקשות שעלו פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אכן אכן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נעביר אותם, נבקש אומדן מהממ"מ של הכנסת, שהוא מקביל, הוא תופס. גם אם הם יתנו זה יכול לתפוס ואנחנו יכולים ללכת לפי הממ"מ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אופיר, אתה צודק. אתה יודע מה הבעיה? שאין נתונים. זה מעגל קסמים כזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם בזה אפשר, הממ"מ יכול לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הוא לא יכול, כי הוא פונה למשרד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איזה משרד לא נותן לו נתונים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נדבר על זה אחר כך. אני איתך, אני איתך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואז אנחנו כוועדה, כשיהיה לנו את כל הנתונים ואת האומדן נוכל להחליט על מה אנחנו נאבקים ועל מה אנחנו הולכים בכל הכוח. ברור שלא כולם פה יקבלו את הכול. אבל נוכל כן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני חייבת להגיד לך, אופיר, אני מסכימה איתך לגמרי. אני רק חייבת לומר שאנחנו בתוך תהליך של קבלת נתונים. כלומר, אנחנו לגמרי עובדים בשיטה הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. אבל שתצא דרישה מהוועדה לממ"מ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יצאה כבר. אופיר, יצאה כבר דרישה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> על כל הבקשות שהועלו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יצאה דרישה ואנחנו אוספים את הכול. ובהחלט. אני כן מסכימה, אני אומרת שוב לכולם. אמרתי את זה ואני אגיד את זה בפעם העשירית שהחוק לא ייצא כמו שהוא נכנס. אבל הוא גם לא ייצא כמו שכולנו רוצים שהוא ייצא. נמצא את דרך האמצע, שביל הזהב, כמו שקרא לזה הרמב"ם. בסדר, יכול להיות שלא נחיה עם זה בשלום ונעשה עוד נגלה. אבל זה האירוע. אז אני לגמרי איתך, אופיר. חה"כ שרון ואז אנחנו רוצים לסיים עם אייל, לעבור למשרד הביטחון שייתן לנו את הסקירה ולהמשיך ולהתקדם. בסדר? אז בבקשה, שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי תודה רבה. אני מבקשת לומר למשרד האוצר כאן בצורה הכי ברורה וגם שכולם ישמעו וגם הפרוטוקול ירשום. אנחנו כתבנו לכם משהו כמו ארבעה-חמישה מכתבים בנוגע ליתומי צה"ל עוד טרום ה-7 באוקטובר. זה קיבל תאוצה מה-7 באוקטובר כשאנחנו מדברים כבר על 917 חללים ולצערי מכפלות של יתומי צה"ל. זה פשוט בושה וחרפה שבנושא הזה יש גרירת רגליים. אני אומרת את זה בצורה ברורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, ולא קיבלתם שום מענה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קיבלנו שום מענה. הצעת החוק מדברת על הארכת גיל היתמות ליתומי צה"ל. כי אני באמת סבורה שאין פג תוקף ליתמות. אלה אותם ילדים שנגדע להם קו הפרנסה בגיל 18. אלה הורים שיכלו לפרנס אותם ולעזור להם בקניית דירות. ובני 30, 40 ו-50 ותעסוקה ולימודים אקדמאי והכול. נגדע להם קו הפרנסה בגלל שהם הגנו עלינו. וכאן יש פה גרירת רגליים במענה. זה פשוט ציני ובלתי מקובל. ואני מבקשת שזה יעבור גם לשר, שאנחנו ביקשנו יותר מארבע פעמים תשובה על זה. כי זו הצעת החוק הראשונה שהייתה צריכה לעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. עכשיו אני מבקשת מהאוצר לענות ולעבור למשרד הביטחון. בבקשה. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני אגיד שקיבלנו מהוועדה דרישות לתמחר הצעות חוק של חה"כ ינון אזולאי וחה"כ סעדה. אנחנו עובדים מול ביטוח לאומי ומול אגף משפחות לדייק את הנתונים, כי מעגל השכול התרחב, כבר נגעתי בזה בתחילת הדיון. לצערנו הוא התרחב. אנחנו נחזור עם תשובות לוועדה. אנחנו לא מתעלמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה שיותר מהר. זה חשוב. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אנחנו - - - בקשה שעולה מצד הוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו את החוק הזה מעבירים עד סוף הכנס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע על החוק של ינון. אתה יודע ממתי החוק של סעדה, לפני כמה חודשים? עד עכשיו לא תמחרתם את זה? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> תמחרו. ומאז לצערנו התרחב המעגל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ומאז שהוא הגיש, נתתם לו תמחור? של כמה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה ממשרד הביטחון רגע שיפרטו בתקציב מאוד מהיר את החצי מיליארד ואנחנו מתקדמים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> קרן אברהם, ראש היחידה לתקציבים תפרט את ההתפלגות. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> מה שאמר נציג האוצר זה עלות תקציבית של מעל מיליארד, היא כוללת בתוכה את החלק של ביטוח לאומי. אני אתייחס לחלק של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא דיבר על חצי מיליארד, לא על מיליארד. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> חצי מיליארד. העלות מתחלקת בין שנה ראשונה לשנה שוטפת. זה בגלל השינויים שעשינו. החוק הזה מאגד בתוכו את החלטות ועדת רובינשטיין שיצאנו אליה לטיפול ביתומים בוגרים שהסתכמה בעלות של 91 מיליון שקלים. אני מדברת, שוב, רק על הנתח של משרד הביטחון. 91 מיליון שקלים בשוטף. הרחבנו, המשרד בעבודה מאומצת הרחיב את ההחלטות האלה והגיעו בסיכומים עם האוצר לעלות חד פעמית על המענקים שמגולמים בתוך החוק שנגיע אליהם בהמשך הקריאות בעלות בשנה ראשונה של 276 מיליון שקלים. בנוסף, בוצעו תיקונים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, זה 276 תוספת או 91 ועל זה את מגיעה ל-276? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> אני זורקת ואני אחר כך אמנה לך מדויק. בנוסף לזה, עשינו תיקונים בחוק הזה שנוגעים לאלמנות וכו', כמו שהתחלנו עם המטפלות וכו' ולהורים. יש תוספת נוספת של 16 מיליון. כלומר בשנה הראשונה 91 ועדת רובינשטיין. התוספות שדיברנו של המענקים החד פעמיים 276 ותיקוני חקיקה נוספים 16 מיליון. זו השנה הראשונה. מאחר והמענקים החד פעמיים הם חד פעמיים בשנה הראשונה, הם אמורים להינתן למצבת היתומים בשנה השוטפת זה יורד לכ-127 מיליון שקלים שוטף, חלק משרד הביטחון. הביטוח לאומי זה המשלים לדבר הזה. אני מקווה שעניתי לכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אומרת שזה רק התשלום שלהם, של משרד הביטחון. זה בלי פעולות איבה. << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> 127 מיליון לשנה שוטפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בלי ביטוח לאומי. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> זה ה-50,000? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> 127 זה ה-50,000? << אורח >> קרן אברהם: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, ה-260 ומשהו. 276. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר אולי לבקש בחלוקה לקבוצות? אלמנות, יתומים עד גיל 40 ויתומים מעל גיל 40? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב, היא אמרה. ואנחנו גם יצרנו וניצור. יש לנו טבלה, אבל אנחנו משפרים אותה. היא לא מספיק ערוכה לגמרי. ברגע שהיא תהיה מעודכנת אם נוכל אנחנו גם נפיץ אותה. שזה יהיה מאוד ברור. גם מה החוק הזה בא לתקן ומה הוא מתקן. וגם את העלות התקציבית שיש לכל תיקון. גם על בסיס של קבוצות אוכלוסייה שמקבלות. אז זה ייצא. כן, בבקשה שולי, ואני רוצה להתקדם. << אורח >> שולי מועלם: << אורח >> גברתי יושבת-הראש. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל כמה ביטוח לאומי? << אורח >> קריאה: << אורח >> המשלים ל-480, נו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ביטוח לאומי? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, היא לא יודעת. << אורח >> קריאה: << אורח >> תשלים ל-480 מיליון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אולי זה, לא. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אין לי כאן את הנתון המדויק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, היא תביא את זה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אעביר לכם את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני אבקש לחזור לוועדה עם נתונים מדויקים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתם באים לוועדה בלי נתונים? כל פעם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם יודעים מה? בואו נתחלף, כולכם מנהלים את הוועדה ואני יושבת בתור צופה. קדימה, תתחילו לנהל. נו, חברים, הבנו. אנחנו נותנים לה שיעורי בית. חלק הגיעו עם שיעורים מוכנים, חלק לא. בסדר, אני לא מגלה לכם איך עובדים פה בכנסת. << אורח >> שולי מועלם: << אורח >> שולי מועלם, אלמנת צה"ל, חברת כנסת לשעבר. אני רוצה להעלות שני נושאים מרכזיים. אחד, אמרה חה"כ שרון ניר. הסיפור של התיקון ביחס ליתומים הוא 10 שנות עבודה. הוא לא מהכנסת הזאת, הוא 10 שנות עבודה, חבריי באוצר. הרבה לפני ועדת רובינשטיין. הדיון הוא הרבה יותר עקרוני מהאם זה 480 או מיליארד. הדיון הוא, השאלה המהותית האם יתומי צה"ל הם יתומי צה"ל לכל חייהם, כיוון שהם איבדו את אבא או אמא שלהם, רובם אבא שלהם, ולא משנה בני כמה הם היו. ואז במהלך השנים הבאנו גם הצעה שהייתה מונחת גם בפני האוצר בתקופה האחרונה. למשל אחת ההצעות, אייל, אמרה שאנחנו מוסיפים 19 שנים ליתומים. נכון? מגיל 21 עד 40 אנחנו נותנים להם עוד. אנחנו באנו לאוצר ואמרנו בואו ניקח את כל היתומים, את כל היתומים ונוסיף לכולם עוד 19 שנה. לא משנה בני כמה הם. אם הוא בן 50 אז הוא יקבל מ-50 עד 69 את ה-X שבין 21 ל-30 ובין 59 ל-70 הוא יקבל את ה-X של ה-11 שנים אחר כך. אבל גם על זה לא מקבלים שום מענה. << אורח >> קריאה: << אורח >> וזאת הצעה תקציבית מוגדרת ומסודרת וכל כך הגיונית שלא ברור למה - - - << אורח >> שולי מועלם: << אורח >> הסיפור של הנתונים הוא האירוע שעליו אנחנו כל פעם נופלים. והסיפור, גם של המספרים וגם של הנתונים הכספיים. אני חושבת שיתומי צה"ל צריכים לקבל לכל החיים שלהם, אבל אני מבינה את האמירה שאנחנו באיזה step by step וכו' וכו'. זה אחד. שתיים, הסיפור הזה של השנה השנייה. אוקיי, הבנתי, השנה הראשונה עולה 480 מיליון. אבל בשנה השנייה מה אנחנו עושים? אז בוא נגיד שבשנה השנייה אנחנו מכניסים עכשיו את היתומים שבין גיל 50 ל-60. בוא נגיד שבשנה השלישית אנחנו מכניסים בין 60 ל-70. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, את אומרת מבחינה תקציבית שהחוק הזה יהיה תמידי. של חצי מיליארד כל הזמן. << אורח >> שולי מועלם: << אורח >> שניתן גם איזה שהוא אופק ליתומי צה"ל היותר בוגרים. בסוף המסה הקריטית של יתומי צה"ל עדיין גם אחרי מלחמת חרבות ברזל, ועל זה יסכימו איתי גם חברותיי ממשרד הביטחון, היא יתומים יותר ותיקים. ואי אפשר כל פעם לעשות את העצירה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. כן, שם ותפקיד. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> שמי גל קנר אלימי, אני יתומה. אני מטעם ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך. זה ארגון שפועל בהתנדבות מלאה של יתומי צה"ל, בעיקר בוגרים. אני אגיד שתי מילים. אחת שאני מאוד שמחה להיות פה. ושתיים, אני גם מגיעה בפחד מאוד גדול. יש לנו באמת שנים על גבי שנים של אפליה לנו כיתומי צה"ל. ונדמה שיש כאן איזה שהיא הזדמנות לתקן ואני מודה שאני בפחד מאוד גדול שלא ייעשה פה תיקון אמיתי. הצעת החוק הזאת עדיין יש בה אפליה מאוד קשה כלפי יתומים בוגרים. אנחנו עדיין שמים תאריך תפוגה ליתמות. אמרה פה שולי מקודם ואני רוצה להצטרף. אני מבינה שכנראה פה אנחנו לא, זו דעתי ואני מקווה שלא יסכלו אותי, אנחנו לא נצא מפה באיזה שהיא אמירה שיתום הוא יתום לכל החיים ולא תהיה מגבלת גיל. יש לזה תקציבים מאוד משמעותיים ויש לזה השלכות ולזה לא נגיע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני עוצרת אותך שנייה. דווקא בדיאלוג. בואי נעשה רגע כן דיאלוג. לי מותר, אני יושבת-הראש. אני רוצה רגע לשאול אותך. אני לא חושבת שמישהו פה, גם לא באוצר ולא במשרד הביטחון חושב שליתמות יש תאריך תפוגה. אף אחד לא חושב את זה. כן מדברים, לכן אני רוצה לדבר איתך בגובה העיניים. כן מדברים על מתי לתת כסף וכמה. זה מאתגר. ברור. כולנו היינו רוצים לתת בלי סוף. אבל יש, למרות שכולם אמרו למדינה יש מיליארדים ויש מיליארדים. אבל אני חייבת לומר לך שכאחת שמטפלת בתחום בריאות הנפש, גם אזרחי, חסר שם כסף. בסוף יש תקציב מוגבל לכולנו. ואז אני אומרת יתום הוא יתום הוא יתום. ויש בתוך החוק הזה גם מענים גם אחרי גיל, גם אם היתמות התחילה אחרי גיל 21 יש כאן מענים. אולי לא מספיק, אולי צריך להרחיב אותם. אבל בסוף אני רוצה גם לחזור איתך רגע היסטוריה. בעבר החוק הזה נחקק כדי כן להראות איך אנחנו ממלאים את החלל לא הרגשי, אלא כן, הם איבדו משהו אז הנה מה שאולי לתת פתרון. ולאט לאט זה נעלם. השיקול הזה. ואני אומרת בסוף אין פה אמירה את לא יתומה. לא. בשביל זה גם התיקון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה טרמינולוגי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני מסכימה, שוב, זה מאתגר. תמשיכי להגיד את מה שאת רוצה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מיכל, אני חייב להגיד משהו כדי לעזור להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הפסקתי אותה באמצע. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני רגע רוצה שנייה לסיים, זה ייקח לי שלוש דקות. בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סיימי בבקשה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני מבינה שאנחנו לא נגיע לדיון הזה היום. ויכול להיות שבשיחה אחד על אחד הייתי יכולה לדבר איתך הרבה יותר ואני בטוחה שהרבה יסכימו. אבל אני כן רוצה לבוא לפה ולהצטרף לאמירה של שולי, שבה אנחנו לפחות נעשה איזה שהוא תיקון קטנצ'יק. ואני חושבת שאנחנו מסוגלים לעשות אותו לא בקושי גדול, גם מהצד של האוצר. יתומים צריכים לקבל את אותו תגמול שנקבע פה, אנחנו תכף נגיע לסעיף הזה. אותו תגמול של גיל 21 עד גיל 40 ללא תלות בגיל. אני היום בת 45. שהחוק יכיר בי באיזה שהיא הוראת מעבר, שיכיר בי כאילו אני בת 21 וייתן לי את התגמול, 3,500 וקצת לחודש בעשר שנים הראשונות ו-2,000 שקלים וקצת בעשר שנים הבאות. כי הפגיעה, הפגיעה שנגרמה לי היא כבר פה. התגמול, הייתי צריכה לקבל אותו כבר פעם. הנזק כבר נגרם. אני אסחוב את האובדן הזה כל החיים. אז אני מבינה, שמתם מגבלה של גיל 40. אבל לפחות אל תשכחו את היתומים הבוגרים ששנים הופלו ושנים לא קיבלו שום תמיכה כמעט ושום תמיכה מהמדינה. שנים לא חשבו שאנחנו משהו שצריך לספור אותו. שנים חשבו שכאב האובדן הוא של אלמנות ושל הורים ואנחנו ילדים, אנחנו מתגברים, זה לא נורא. אני רוצה להגיד שזה כאב ואובדן שאני חיה איתו עד היום. ואני רוצה גם להגיד שכאשר הפכתי להיות אמא כאב והאובדן הזה קיבל, כן, קיבל איזה שהוא בוסט. אני יום יום יודעת מהנתינה שלי לילדים שלי, מהאהבה ללא גבול, אני יום יום יודעת ומרגישה מה הפסדתי. ולהפלות אותי עכשיו שוב, אמרתי בהתחלה שאני מגיעה בפחד מאוד גדול וזה הפחד. ששוב הלב יישבר ושוב אנחנו נישאר מאחור. אז אני מבינה שאנחנו לא נעשה פה את המהפך שכולנו היינו רוצים לחתום עליו. אבל אנחנו חייבים לזכור את היתומים הבוגרים. ואת אותו מענק, מחישוב שאני עשיתי, ואני לא מבינה הרבה, הגעתי לסדר גודל של 250 מיליון. היתומים הבוגרים, אפשר למצוא את התקציב הזה ולתת לנו כמו ליתומים צעירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> אני יכול? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול. אחר כך מיכל קסטן, זהבה ואני עוברת הלאה. כן, רק שם. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> נתי סמדר מארגון איל"ם – יתומים לאומיים מדברים. אני רק רוצה להזכיר, יושב פה בן אדם שעשה מעשה מאוד טוב, אופיר כץ. עשית מעשה מבורך וטוב השנה בזה שביטלת להרבה מאוד משפחות מחבלים תקציבי עתק. אז להגיד אין כסף, הוא עשה מעשה מדהים, מעשה מצוין למען כלכלת המדינה. לא יכול להיות הגיוני שפתאום הנה, אין תקציבים. יש תקציבים, כי אופיר כץ דאג לקצץ למחבלים ונוכל לתת את התקציבים האלה לנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא עשיתי את זה מהצד הכלכלי. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> לא, בסדר, אני יודע. אבל התקציבים, אני משבח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, תקשיבו, שמענו. תודה רבה. אני הולכת למיכל, זהבה ואחר כך אני ממשיכה לקריאה. אין יותר. אני אמרתי שאני לא נותנת היום לדבר. היום אנחנו קוראים את החקיקה. יש לנו דיונים שבוע הבא. היום אני רוצה להתקדם כדי לתת את הנקודות למשרדים הרלוונטיים לעשות שיעורי בית. אז אני לא מוכנה עכשיו לשיח. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> רק לדעת מי בתיקון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא עכשיו. עכשיו מיכל קסטן, בבקשה. רק קצר, קסטן קידר. לדעתי גם נפגשנו באחת הוועדות. << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> מיכל קסטן קידר. אלמנת צה"ל. אני רק רוצה לגבי היתומים הבוגרים והצורך באמת באיזה שהיא הוראת מעבר. להסביר פשוט דברים שלא כולם יודעים, שכיום יתומי צה"ל מקבלים גם תגמולים וגם עזרה נפשית והמון עזרה מכל מיני כיוונים. בעבר זה לא היה. יתומי צה"ל מיום כיפור אני יודעת, אני מניחה שגם הרבה שנים אחרי. גם להם לא הייתה שום תמיכה נפשית, גם לאימהות שלהם לא הייתה תמיכה נפשית, גם לא הייתה תמיכה כלכלית. האימהות היו צריכות ישר לרוץ לעבוד. וילדים שבאמת גדלו, נפגעו, אבודים. היתומים של היום, כשהם מגיעים לגיל 40 הם מגיעים לשם חזקים ומטופלים ובאמת פחות צריכים את העזרה הזאת להמשך. אבל דווקא היתומים שהם היום בני 40 והם בקושי מכוסים על ידי החוק הזה הם אלה שצריכים הרבה יותר עזרה. כי בזמנו כשהם היו בני חמש-שש וכו' לא היה להם כלום. הם צמחו, גם הם אבודים, גם האמא הייתה אבודה. לכן כן צריך איזה שהיא הוראת מעבר שכן תטפל בהם. זה זמני, אוצר אל תפחדו, אני לא מציעה שכל היתומים יקבלו כסף לנצח. יתומים של היום כן יכולים בגיל - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אלמנות מקבלות לנצח, הורים שכולים לנצח. << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> אם אנחנו כולנו נמשיך לבקש הכול לנצח אף אחד מאתנו לא יקבל כלום. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה אלמנות מקבלות לנצח? הורים שכולים מקבלים לנצח. << אורח >> קריאה: << אורח >> הכסף יכול להכיל את כולם, רק לא את הילדים. כולם יכולים לאכול מהכסף של אבא שלנו שמת, חוץ מהילדים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני שלוש שנים הייתי ברחוב. למישהו היה אכפת? הכסף הזה הלך למשפחה פרק ב'. אמא שלי זה היה רק עוד פרק אחד בסדרה שלה. אצלי זה רק סרט אימה שלא נגמר. מגיע לי לקבל זכויות יותר מכל אחד אחר. במיוחד מתוך אמא שלי. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> אני, בתור התחלה, מאוד מעליב אותי שקוראים לי יתומה בוגרת. מה זה יתומה בוגרת? מה זה בוגרת? בוגרת של מי? אבא שלי זוכר אותי בת חמש. אני בקושי זוכרת אותו. מה זה יתומה בוגרת? אתם יכולים להסביר לי מה זה אלמנה בוגרת או הורה שכול בוגר או אח בוגר? מה זה הדבר הזה? << אורח >> קריאה: << אורח >> את צריכה להסתכל על האוצר, לא על מיכל. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> זו הגדרה, באמת, אני חושבת, קודם כל בואו נשחרר את ההגדרה הזאת. ואני מבינה אותך שאת אומרת בואו נתחיל ככה, נכיר ביתומים משהו. << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> לא, כי גלית, החוק זה - - - << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> הקיפוח הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מפסיקה דוח השיח שמתנהל פה, חשוב ככל שיהיה. אני רוצה בקשה להמשיך הלאה. כן לגבי ביטוח לאומי, הבנתי שאתם מתמודדים היום עם מקרה של הורה יחידני. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז איפה הוא נחשב היום מבחינתם, ביטוח לאומי, משרד הביטחון, משרד האוצר או משרדים אחרים? אם או אב יחידנים שבעצם נהרג בפיגוע או בצבא. איך אנחנו מתייחסים אליו? כאחד שיתום משני הורים בקבוצה הראשונה או השנייה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> יש קושי מאוד גדול. הוא לא נחשב יתום משני הורים ולכן אנחנו חושבים, בעקבות אירועי 7 באוקטובר יש לנו ממש מספרים, קבוצות יתומים בודדים. למשל יתומה שהיא מתרומת זרע, שמעולם לא היו לה שתי דמויות הורים. הורים שהם הורים יחידניים, שחשבנו שצריך לכלול אותם לכל הפחות בהסדר של יתומים משני הורים שאחד מהם נספה באירוע איבה או כוחות הביטחון. ואז לתת להם את המענה כמו יתום משני הורים שגברתי מציעה עד גיל 40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אז נבדוק גם את זה. בסדר גמור. אני רוצה את זהבה. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> אני אחכה אחרי סעיף 5 אני אומר את מה שיש לי לומר. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> מיכל, אני רוצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, אני אמרתי שזה אחרון. אז תיקח את זה, אבל זהו, אני רוצה להתקדם. לגבי מה שאת אמרת, לגבי הורה יחידני, אנחנו נחזור לזה. אני משאירה את זה פתוח רגע. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> לגבי יתום משני הוריו, הסעיף הזה. אני רוצה להבין את דעת הוועדה. האם החקיקה של הורים תומכים ליתומים בגירים, דודים או כל משפחה שמלווה אותם, שזה עד, אני חישבתי שם שזה עד חמישה מיליון שקלים, אלה סכומים מצחיקים לעומת מה שקורה פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה, אמרנו שזה לא בחוק הזה עכשיו. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מה השאלה? << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> את אמרת, אם הבנתי נכון, או שזה בחוק אחר שאני יזמתי ואולי עדיף ככה. או שזה יהיה תקנות או תיקונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מסתבר שהתקנות לא רלוונטיות. יכול להיות שאפשר לתקן. התכוונתי שכרגע, בחוק הזה זה לא. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> כי זה רק חמישה מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מסבירה, בחוק הזה זה לא. לכן או שנכניס את זה דרך התקנות או שאני אטפל בזה כחקיקה נפרדת. זה לא החוק הזה. בסדר? אז בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אפשר שנייה להפריע דקה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה שאני מפריעה, אני בין ועדות. יושבת כאן מישהי שאני חושבת שצריך לשמוע את הקול שלה, שאיבדה את אמא שלה שנרצחה בבארי, ועוד בני משפחה, ונופלת פה בהגדרה. היא לא נכנסת להגדרה. אולי צריך לשמוע את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יתום משני הורים הכוונה? בואי, כי כבר שמענו. אני אתן לך להשמיע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אגיד למה, כי אני משתמשת בפרוטוקול הזה, אני לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, אין בעיה. אבל אני מסבירה, את הדברים האלה שמענו בדיונים הקודמים באמת לאורך ולרוחב. אבל הגעת עד הלום, בבקשה קצר. << אורח >> דניאל כהן: << אורח >> שלום, תודה לכולם. קוראים לי דניאל כהן ואני מקיבוץ בארי. הסיפור שלי כמעט לא סופר. המשפחה שלי ב-7 באוקטובר איבדו שלושה דורות: אמא שלי יונה כהן נרצחה. אח שלי אוהד כהן נרצח בזמן שהוא הגן על המשפחה שלו ובתו הקטנה גם נרצחה, בת תשעה חודשים. לצערי זה לא הפעם הראשונה שחווינו אובדן. אבא שלי קיבל דום לב ב-2012. אמא שלי מצאה אותו. שלושת האחים שלי עשו עליו החייאה, ביניהם אוהד. לא הצליחו להחיות אותו. ב-7 באוקטובר הפכתי ליתומה מלאה מאה אחוז. אין לי אבא, אין לי אמא ואני אחות שכולה. באותו יום בין אחיינית שלי לבין אח שלי גיליתי שאני בהיריון עם הבן הבכור שלי שנולד ביוני 2024. הם כנראה שלחו אותו אליי, כי באמת אין לי שום תשובה לזה. אני חייבת להגיד שאמא שלי, אחרי שאבא שלי נפטר אמא שלי הייתה הכול בשבילי. לא היה לי עוד משהו. היא נרצחה ב-7 באוקטובר ואין לי, עכשיו אין לנו אף אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לשאול בת כמה את? << אורח >> דניאל כהן: << אורח >> עכשיו אני בת 34. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> הנה, זה מה שאני מדבר. זה מה שאני מדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, גם את נראית צעירה. << אורח >> דניאל כהן: << אורח >> אני צעירה. אני באמת לא רואה הבדל ביני לבין חבריי לכיתה שהם יתומים מלאים. אני יתומה מלאה. אין לי לאן ללכת בבארי. אין לי. אני מגיעה והולכת. אין לי בית שם, אחי לא נמצא, אמא שלי לא שם. אין לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו איתך. << אורח >> דניאל כהן: << אורח >> אז תבינו שהמצב שלנו הוא טיפה שונה, כי באמת אין לנו אף אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> וזה המצב, זה המצב שהיא צריכה הורה מלווה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה פשוט הזוי. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> זה הזוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> די, אני לא יכולה לדבר ביחד. לא, אני לא יכולה. שלמה, מספיק. << אורח >> שלמה אלפסה צורן: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר שזאת אחת הקבוצות שאנחנו נאבקים פה כדי לשנות את מה שהביאו לנו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 65 אנשים, מה קרה? חבריי מהאוצר, 65 אנשים. מה קורה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא נעים, אנחנו עושים טלאי על טלאי. למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נאבקים על זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היום היא מקבלת גמלה כלשהי מהמדינה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. כלום כלום. לא היא ולא מיקה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם שני ההורים נרצחו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האחרונים. האחרונים נרצחו. הקודמים נפטרו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברי יו"ר הקואליציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל דיברנו על זה. די, אני לא מוכנה לפתוח את זה. לא, אל תסבירי לי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה להבין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מסבירה לו. לא רציתי להסביר לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסבירה ואומרת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה דיברנו על זה כמה פעמים, גברתי היו"רית? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמה אפשר לשמוע שדיברת על זה בישיבות קודמות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז את לא רוצה לשמוע, אז תצאי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עם כל הכבוד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד, אני לא בתנועת נוער. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי המון הערכה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני חברת כנסת פה ואני לא מוכנה לקבל שהחוק החשוב הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - שהוא הצעת חוק ממשלתית על 65 מקרים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, אני רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - חמישה מיליון שקלים. אנחנו לא מתקנים את זה עבור כולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טלי, אין לי קול להיאבק בקול שלך. אז אם לא מתאים לך מה שקורה פה את יכולה לצאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את לא צריכה להיאבק בי. זה לא מאבק בינינו. אנחנו עבור העם פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כן זה מאבק בינינו בגלל - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא מאבק בינינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה לבקש - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא איתך מיכל, זה עם האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה חברים, אין כאן מאבק. ואני מבקשת מטלי לא להפוך את זה לבן אדם הטוב והרע. אני עונה לך רגע, אופיר. היום כל מי שההורה שלו נפטר והבן היה מתחת ל-21 הוא נחשב יתום. אוקיי? החבר'ה האלה שאנחנו מדברים עליהם, ההורה שלהם אחד מהם נפטר לפני באירוע אזרחי. ההורה השני נרצח ב-7 באוקטובר או נהרג במלחמה. אבל הם היו מעל 21 כשזה קרה. לכן הם לא מקבלים כלום. שום דבר, נאדה, אפס. מבחינה כספית, יש כל מיני דברים שהם חשובים מאוד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי שמעל גיל 21 ושני ההורים נרצחו כן מקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, כל החיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמו זכויות של אלמנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל החיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לכל החיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וסכום גדול, 8,500 שקלים לחודש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לשם צריך להכניס אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני מסכמת את האירוע הזה ואומרת שיש כאן כמה אוכלוסיות, אני לא אסכם את זה עכשיו, אני אסכם את זה בסוף הדיון. אבל יש כאן כמה אוכלוסיות שאנחנו נאבקים עליהן, או יותר נכון על כולם אנחנו נאבקים. אנחנו ננסה להכניס כמה שיותר. אבל בהחלט חלק מהם - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אסור לנו להשאיר אף אחד בחוץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יכולה. חברים, אני כל כך לא נוהגת ולא רוצה להוציא מהדיון. לא יכולה. חברים, אני לא יכולה. אני באמת לא רוצה להפסיק את הדיון ולעצור, כי אנחנו רוצים להתקדם. ואני גם לא רוצה להוציא החוצה, אז בבקשה תתחשבו. אנחנו נתקדם הלאה בהקראה. כשאני אומרת שוב, שמנו כוכביות לבדיקה וטיפול של הנושאים של א' להעלות לגיל 30 של יתמות. ב' לטפל באוכלוסייה של יתומים משני הורים, כאשר אחד מת מוות טבעי או אזרחי והשני נרצח או נהרג, זו האוכלוסייה השנייה. כמובן שיש את מה שנקרא, אני אומרת במירכאות, "יתומי יום כיפור", שגם עליהם אנחנו ננסה למצוא את הפתרון הנכון ביותר והטוב ביותר. אנחנו מתקדמים, קדימה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני רוצה אבל חצי שעה להגיד משהו על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה אמרת, דיברת? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, לא דיברתי. אני חצי שעה רוצה להגיד על עצמי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נותנת. מצטערת, אני לא נותנת. אנחנו נתקדם ואתה תוכל להגיד את זה בהמשך, כי יש לנו עוד. תאמין לי שבכל הסעיפים האחרים גם תרצה להגיד משהו. אז תשמור לך מה רצית לקודם ותגיד את זה בבא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו נמצאים בסעיף 5 להצעת החוק. פה בעצם אנחנו מוסיפים שני סעיפים. הוספת סעיפים 9ג ו־9ד 5. אחרי סעיף 9ב לחוק העיקרי יבוא: "תגמולים ליתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה << אורח >> קריאה: << אורח >> 30 שנה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, אני קוראת את הכותרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, שנייה. אופיר, טלי והגברת מהביטוח הלאומי, תצאו, אתם יכולים לצאת. תצאו, תדברו ותחזרו חזרה. שרית, סליחה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוספת סעיפים 9ג ו־9ד 5. אחרי סעיף 9ב לחוק העיקרי יבוא: "תגמולים ליתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה 9ג. (א) יתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 30 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של... הבנתי שהסכום עודכן? << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> הסכום קצת עלה. אני רק אסביר, זה סכום שהוא חלף דמי המחיה שמקבל היום יתום שלומד. היום למעשה, אני אולי קצת אקדים את המאוחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פשוט תגידי את הסכום, אחר כך נדבר על זה. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> הסכום הוא 3,651.92. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה מגיל 21 עד גיל 30. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא כזה משנה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל צריך להגיד את הנכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. עד שזה יחוקק אנחנו נשנה את זה עוד כמה פעמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוספת סעיפים 9ג ו־9ד 5. אחרי סעיף 9ב לחוק העיקרי יבוא: "תגמולים ליתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה 9ג. (א) יתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 30 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים. (ב) יתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 2,000 שקלים חדשים. (ג) יתום המקבל תגמול לפי סעיף קטן (א) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א). זה הסעיף הראשון שמדבר באמת על איזה שהיא תוספת חדשה של תגמול ליתום, שימו לב, שוב, לרבות גיל היתמות שקבוע, מגיל 21 עד גיל 40, בשתי פעימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, בואי תסבירי לנו את הרציונל שמאחורי הסעיף. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> למעשה כבר דובר כאן שהזכויות של יתום ניתנות לו באמצעות האלמנה, כתוספת לתגמול האלמנה, עד גיל 21. למעשה רק יתומים שהם סטודנטים היו מקבלים מאתנו עד כה, לפני תיקון החוק, היו מקבלים מאיתנו דמי מחיה בתקופה שבה הם סטודנטים. בתקופה שבה הם לומדים. כעת מוצע בתיקון למעשה לאפשר שתי מדרגות: המדרגה הראשונה מגיל 21 עד גיל 30, לתת לכל היתומים, בלי קשר לעובדה שהם לומדים או לא לומדים. לתת להם סכום שהוא למעשה דמי המחיה שלהם. הוא חלף דמי מחיה ולכן יש את סעיף קטן (ג). חלף דמי המחיה שהם היו מקבלים לו הם היו סטודנטים. במקום לקבל את זה שלוש או ארבע שנים הם יקבלו את זה עכשיו כולם מגיל 21 עד גיל 30. ולכן גם הסכום מתעדכן בהתאם למה שסכום דמי המחיה מתעדכן. המדרגה השנייה, מגיל 30 עד גיל 40 יורדת מדרגה, כהכנה - - - << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> לא, אל תגידי הכנה לחיים עצמאיים, כי לאלמנות לא צריך הכנה לחיים עצמאיים ולהורים שכולים לא צריך הכנה לחיים עצמאיים. אבל רק היתומים צריכים הכנה לחיים עצמאיים. אני לא מבינה את זה. פשוט אסור להגיד את הדבר הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך להכניס פה שמשרד הביטחון אפוטרופוס שלנו. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני קראתי את דברי ההסבר בהצעת החוק ואני פשוט לא מבינה את זה. למה לא אומרים את זה על אלמנות? << אורח >> קריאה: << אורח >> לאמן אתכם להיות עוד יותר יתומים שקופים. לאט-לאט, ככה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לכתוב בחוק אפוטרופסות ליתום כדין. למה משרד הביטחון לא ליורש, האבא לקח את התפקיד של המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חבל שכל מה שאתה אומר לא נרשם, כי לא יודעים מי אתה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אסיף תמם מארגון יתומים לאומיים מדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה תגיד את זה ארבע פעמים, כי כל פעם שאתה מדבר צריך שזה יירשם. זה לא בשבילי, זה בשביל הפרוטוקול. אז אל תכעס. אלא אם כן לא אכפת לך שזה יהיה כשלא ידעו מי אמר את זה. שזה גם בסדר, נכון? אבל חשוב לך שזה יירשם על שמך. אז אנא כולכם, אמרו את שמכם לפני שאתם מדברים. כשאתם צועקים בהערות ביניים בלי השם זה לא נרשם וחבל. פשוט חבל, כי כל מה שאתם אומרים הוא חשוב. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אסיף תמם מארגון יתומים לאומיים מדברים. למה ליתום הקטין עכשיו אני נכנס, משרד הביטחון ששלח את החיילים לקרב ומת בשמם, לקח את התפקיד לדאוג לאזרחים. למה הוא לא נכנס לנעליים של האבא ומגדל את ילדיו ודואג להם לכל חייהם? משרד הביטחון צריך לקחת אפוטרופוס ייעודי ליתומים קטינים. יש לנו שני הורים, אבא ואמא. האמא באה, אפוטרופוס טבעי. אבא גם אפוטרופוס טבעי מת. אז יש לנו אמא ויש לנו אבא שהוא משרד הביטחון וביטוח לאומי ומשרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה זהבה. << אורח >> זהבה גרוס מידן: << אורח >> תודה מיכל. אמרתי שאני רוצה להתייחס על סעיף 5. אנחנו מבקשים בתור ארגון לגבי מתן התגמול, לגבי אלה שלא יקבלו, בעצם המבוגרים למעשה. אנחנו מבקשים לתקן את הסעיף ולקבוע כי התגמול, ההתפתחות האישית ליתום בסכום של 2,000 שקלים כפי שנקבע בתיקון יינתן בתדירות חודשית לכל ימי חייו של היתום. זו הבקשה שלנו. אני חושבת שזה די תואם והולם, יש הלימה למה שנאמר פה קודם. גם מה ששולי אמרה, מה שגברת אלימי אמרה ומה שחברת הכנסת שרון אמרה. אני חושבת שזה יהיה, אנחנו כולנו יודעים שאנחנו לא נגיע לסכום שכולנו רוצים לקבל כמו הורים שכולים או כמו אלמנה. ואני חושבת שהדבר הזה, זה המינימום של המינימום שאפשר לתת ליתום לכל חייו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. אני רוצה להתייחס לסל השיקום ליתומי צה"ל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עוד לא הקראנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הגענו לסעיף, אז אחר כך. כן, משרד הביטחון בבקשה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> קודם כל אני רוצה לומר שבאמת, ליבי ליבי, ואני מבינה את כל התחושות ואני מבינה את הכעסים ואני מבינה את - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו לא רוצים שתביני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אבל תנו לה לדבר, היא לא הפריעה לכם. בסדר, גם אם זה לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> מתוך כבוד אני אומרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, מתוך כבוד אי אפשר להתפרץ באמצע הדברים שלה, תני לה לדבר. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ועדת רובינשטיין הוקמה אחרי שאגף משפחות, הנצחה ומורשת הבין שצריך להוסיף, שחסרה תמיכה כלכלית, שחסרה תמיכה רגשית בכל מיני נקודות ציון של חיי היתומים ושצריך להרחיב. הוועדה ישבה ובחנה את הדברים בצורה שיקומית. היא ראתה מה יש היום והיא הגיעה למסקנה גם אחרי עשרות שיחות עם יתומים איך אפשר להרחיב עוד, איך אפשר לתת עוד אמצעים ליתומים כדי לעמוד על הרגליים יותר טוב בשנים מאוד קריטיות. היום למשל, צדקה נוגה שאומרת שדמי הקיום ניתנים רק בתקופת לימודים. ולפעמים יתום מתחיל ללמוד ומקבל את דמי הקיום ואז הוא עושה הפסקה כי הוא לא יודע אם הוא רוצה להמשיך. ואז דמי הקיום נעצרים. אמרה הוועדה קודם כך בואו ניתן עוגן כלכלי, ניתן שקט. הוועדה קבעה שזה יינתן עד גיל 30 מתוך הנחה שמגיל 30 הסכום שהוא קיבל וגם הלימודים שהוא קיבל וגם אם הוא לא קיבל לימודים, הם עומדים לרשותו עד גיל 60. שכר לימוד עומד לרשותו עד גיל 60 פלוס התמיכה הרגשית שאנחנו מאוד רוצים להרחיב אותה גם. הבינה או קיוותה הוועדה וגם אנחנו מאוד מקווים שהסיוע הזה יאפשר ליתומים באמת להמשיך לחיים עצמאיים, טובים ושמחים. משרד הביטחון, ועדת רובינשטיין באמת קבעה את ההרחבה הזאת ביחס לדמי קיום עד גיל 30. שר הביטחון דאז וגם זה שאחריו חשב שגיל 30 הוא גיל צעיר מידי ולכן ביקש להוסיף בעשור אחרי עוד איזה שהוא, להמשיך את התגמול. אנחנו מבינים את העולם שאנחנו נמצאים, גם מתוך עולם של אילוצים תקציביים. ובסופו של דבר החליטו להעניק עוד 2,000 שקלים עד גיל 40. הראייה של הוועדה הייתה שיקומית והוועדה חשבה וניסתה להרחיב את סל הסיוע, גם הכלכלי וגם הרגשי, על מנת לאפשר לתת ליתומים כלים להמשיך את החיים שלהם אחרי גיל 21 לחיים עצמאיים ומשמעותיים ומאושרים. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני יכולה לשאול שאלה בבקשה? גם לאלמנות והורים שכולים אתם בוחנים את אפשרות השיקום? << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה, אני רוצה גם כן. אני השתתפתי בוועדה הזאת. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני מבינה שנעשתה ועדה שבחנה איך נשתקם. האם נצליח להשתקם לבד, אגב, בעיקר בהיבט התעסוקתי. בואו נדבר על זה, שיקום של אובדן של אב הוא הרבה מעבר לאם הצלחתי בעבודה שלי או לא וכמה כסף אני מכניסה בחודש. ואני שואלת, האם הבחינה הזאת נעשתה גם לאלמנות ולהורים שכולים? ואם לא, אז למה ההבחנה נעשית? << אורח >> קריאה: << אורח >> אני רוצה גם להוסיף משהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא מוכנה. לא מוכנה. היא שאלה שאלה מאוד מובנת, אני רוצה תשובה. אני לא מוכנה שתוסיפי. כן, בבקשה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> כרגע גם בנושא של אלמנות אני חושבת שיש עוד הרבה מה לשנות כדי להרחיב את הנושא. יש מושג שנקרא אלמנה משוקמת ויש אלמנות שמגיעות אלינו עם מקצוע אחד, נחשבות למשוקמות. לא יכולות לקבל עוד סיוע והיינו מאוד רוצים גם לשנות את התגמול. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> היא יכולה ללכת לעשות זוגיות שנייה ולזרוק אותנו. על מה אתם מדברים בכלל? << אורח >> קריאה: << אורח >> דרך אגב, היא משוקמת, היא מתחתנת. מביאה עוד ילדים ומקבלת תגמולים וסל סוציאלי. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> היא יכולה להתחתן מחדש ולזרוק אותי. זה מה שקרה לי, יתום עצמאי. אז איזה בדיוק שיקום? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, אז מה אתם מציעים? שנוריד להם? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> תנו לי לסיים בבקשה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> היא ענתה לי ולא קיבלתי תשובה טובה. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> עוד פעם, החשיבה שלכם רק להרחיב לקיימים, לאלמנות והיתומים הצעירים. מה עם המבוגרים? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כולם אוכלים על המוות של אבא שלנו, חוץ מהילדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תמשיכו לדבר ביניכם, לא נתקדם. תמשיכו. אני באמת, אני לא מבינה. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אבל תראי על מה היא מדברת. עוד פעם, הרחבה לקיים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אני רוצה לחזור על מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה. ליאורה וגל. אני לא רוצה. חברים, אתם קצת, באמת, מתבלבלים. אני רוצה רגע להסביר לכם. אנחנו פה מנסים לקדם משהו שכבר 10 שנים מנסים פה לקדם. אמרתי ואני אגיד את זה שוב, אני לא מבקשת ציונים. אוקיי, אני האישה הרעה. אני האישה שרואה רק את אלה הקיימים. אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים. אני רוצה להסביר, יש דברים שמתנהלים פה וזה חשוב, ויש דברים שמתנהלים מאחורי הדלת. אנחנו מנסים לקדם דברים שאתם לא תמיד רואים. אנחנו ננסה לשפר ולשפר. זה שתצעקו פה שוב ושוב את אותם דברים, אני מבינה שאתם טוענים שיש אפליה גסה בין אלמנות לבינכם. הבנתי. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אז לפחות בואו לא נהדהד את זה פה גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, סליחה, את מהדהדת את זה, לא אני מהדהדת את זה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> לא, הם מהדהדים את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הם לא מהדהדים את זה פה. הם לא דיברו על אלמנות. אני לא רוצה להתווכח איתך על זה. אני לא רגילה לכזה ויכוח, אני לא יכולה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני לא מתווכחת, אני רק רוצה להגיד לך מילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל את כן עושה את זה. אל תיכנסי לי לדברים. את נכנסת לי כל הזמן לדברים. ואני עוד שנייה יוצאת מפה בלי קול. למה? תרבות דיבור. נכון, אתם לומדים יפה מאוד מחברי הכנסת, הם עושים את זה נהדר. בואו, קצת תרבות דיבור. בואו נראה לכל הצופים בבית, לא נכנסים אחד לתוך השני. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני לא יודעת למה את אומרת עליי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עכשיו אני אסביר לך. אף אחד לא העלה פה את ההשוואה, מי שהעלה את ההשוואה לאלמנות זה אתם ואני מבינה את הרצון להעלות. אפשר לפתוח פה את האלמנות ולהגיד האם זה נכון או לא נכון מה שנעשה בעבר. האם נכון או לא נכון, ואפשר להתווכח על זה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אבל זאת לא השאלה. סליחה, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יכולה, למה אתם מפסיקים אותי באמצע? אני יכולה לשלוח אתכם, אם לא קראתם, אנחנו עשינו הכנה וקראנו. אתם יכולים לקרוא. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני קראתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה, אני יודעת לפי מה שאמרת שמעתי שאת קראת את ועדת רובינשטיין. שנכון שנתנו להם התוויות, נתנו להם מסגרת. אבל יש שם דברים שאגב, שוב, משרד הביטחון הוסיף עליהם. הוא לא אמר אני מאמץ כמו שצריך. יכול להיות שהוא לא הוסיף מספיק. בסדר, אבל כולכם יודעים, אנחנו לא ילדים קטנים, שבסוף אי אפשר להשיג את הכול. זה לא יעזור כמה תצעקו. לכן שמעתי. אנחנו חוזרים לאותו ויכוח מההתחלה. אתם רוצים כמו אלמנות לכל החיים. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה, את מוכנה להפסיק להפריע לי? תודה. אני רוצה להגיד לכולכם פה, בסדר? הבנתי. אנחנו כרגע מתעסקים ביתומים בסעיף הזה אז האלמנות כרגע בואו נשאיר בצד. לא כולם, אבל יש אלמנות שיש להן ילדים יתומים שהם איתכם בתוך האירוע, אבל אני רגע מדברת על היתומים פה. אני מבינה שהיתומים כולם, בין אם יתום מהורה אחד או משניים, רוצים הכרה לכל החיים ורוצים תגמול לכל החיים. אני טועה? אלא אם כן תגידו לי שלא, אתם לא רוצים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הבנו שזה לא יקרה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אבל את זה אתם רוצים, נכון? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי את זה. עכשיו צריך למצוא את האיזון בין איפה, כמה, למה ואיך. מאה אחוז, כתבנו את זה, דיברנו על זה. אמרה פה זהבה בצורה מאוד ברורה, היא יכולה לבלוע בגרון את מה שנכתב פה, אבל היא רוצה שאת ה-2,000 יהיה לכל החיים. הבנתי, זו הצעה אחת. הצעה אחרת הייתה להעלות את הגיל של יתום. יש כל מיני הצעות שהעלינו. אנחנו נצטרך לבדוק את זה, כי בסוף זה לא מיכל שמחליטה. בסוף זה עובר למשרדים השונים והם בודקים את זה ואחר כך זה בא לפה לכנסת וחברי ועדה מצביעים על החוק. אז חבל ששוב נטחן שוב ושוב את האמירות האלה. וכן אלמנות ולא אלמנות. שמענו, בואי, באמת, אני רוצה שנהיה פרקטיים. בואו נתקדם, שמעתי את זה. רשמנו לנו את כל ההערות שלכם. אנחנו נפנה למשרדים שלכם ונראה מה אפשר להשיג. אנחנו ננסה להשיג את הטוב ביותר. עכשיו אני עוברת, אל תתקני אותי עכשיו. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אני לא מתקנת גברתי. אבל לגבי הסעיף הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כמו שאת רוצה לדבר, כל אחד רוצה לדבר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל לגבי הסעיף הזה אני לא אמרתי את ההצעה שלי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו רוצים לשמוע את משרד האוצר, זה הכי חשוב. רק משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אבל מאחר ואני מנהלת ולא אתה, אז אנחנו שמענו את האוצר ואנחנו נשמע אותו עוד הרבה. תודה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אני רוצה רגל להתייחס למה שאמרת, כדי להבהיר, כי אני לא בטוחה שהבנת מה שאני מתכוונת לפחות. אני לא חושבת שלאלמנות לא מגיע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, לא אמרתי את זה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אני רק אומרת שיושבים פה האוצר, משרד הביטחון, תמיד יש את האמירה שיתומים צריכים לקבל עד גיל מסוים. שלא מעזים להגיד את זה לאלמנות והורים שכולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יודעת למה לא אומרים את זה? כי זה כבר עבר. תקשיבי, רונית, שמעתי. ואמרתם את זה 14 פעמים. לא צריך לחדד את זה. תקשיבו, אני מבקשת שלא, כל אחד רוצה פה להתבטא ואני מבינה. לכן הדיון הקודם היה שנתתי לכולם לומר את הדברים, כל מי שהיה פה. מי שלא היה אני מצטערת. אני מבינה, אני מבינה את הכאב, אני מבינה מה אתם סוחבים. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אנחנו לא רוצים שתביני את הכאב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אבל אמרת משהו שכבר אחרים אמרו, אני מבינה. לכן אין צורך שכל אחד מכם יגיד את אותו דבר. שוב, כל אחד יש את הסיפור שלו והוא כואב. אבל את האמירה שאתם לא באים לפגוע באלמנות, אבל למה לאלמנות לא מורידים. לאלמנות כבר יש חוק מסוים והוא כבר בטייס - - - << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> שלא יורידו להם, זה נכון וצודק שהם יקבלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, אני מצטערת. כנראה הבעיה היא בי, כנראה אני מדברת לא ברור, אז אני מתנצלת. אני לא אומרת שאמרתם. לכן לא צריך לחזור על זה 20 פעם. אני לא אומרת שאמרתם את זה. אנחנו מתעסקים כרגע ביתומים. אמרתי, היתומים רוצים לכל החיים, הבנתי. היו פה כל מיני הצעות, הבנתי. רשמנו אותם בצד, אני מקווה שאתם הבנתם. אנחנו נבדוק מול האוצר ומול משרד הביטחון איך אפשר לקדם את זה. ואם לא, מה אפשר, אנחנו ננסה לעשות את הטוב ביותר. הבנתי, עכשיו אני רוצה להתקדם הלאה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> אבל גברתי, אני לא נתתי את ההצעה שלי. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> ויש גם סל סוציאלי, לא רק תגמולים, שאתם יכולים לתת שאין להם כל כך עלויות. יש הרבה דברים שניתן לעשות במסגרת הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר והסעיף הזה, אל תריבו ביניכם, חבל. מאחר והסעיף הזה מתייחס לתגמולים וכסף אז כל מי שיש לו פתרונות אחרים ללא כסף, כמו שאמרתם מכרזים וזה, אנחנו נדבר על זה אחר כך. ככה זה חקיקה, אנחנו עוברים סעיף-סעיף. אתם גם מוזמנים לשלוח אלינו הצעות שיש לכם. אנחנו פה יושבים, אנחנו מקבלים מיילים. אם יש לכם רעיונות, כמו שאמרת על המכרז, נשב, נעביר למשרדים. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> נקודות במס הכנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, גם בסוף הטבות במס הכנסה זה כסף. זה היינו הך. אבל מאה אחוז, יש לך רעיונות, תעבירי לנו. אני רוצה להתקדם עם החקיקה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> גברתי, אני רק רוצה לוודא שההצעה שלי שהצעתי מקודם, לא בקשר לסעיף הזה, הצעה להוראת מעבר, הבנת שהיא רלוונטית לסעיף הזה. אם צריך, אפשר שנייה. הוראת מעבר שיתומים שהם היום מעל גיל 21. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי כאן צוות נהדר, אני לא מספיקה לרשום. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> לא, כי אני לא אמרתי את זה ביחס לסעיף הזה, רק לוודא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שהיא לא מצליחה, היא. אנחנו עושים בסוף את ההצלבות. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני יכולה להגיד? אני רוצה בכל זאת אולי רגע להתעכב על הסעיף הזה. זה גם קצת מבוא לסעיף הבא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הסעיף הזה אנחנו מדברים על מה? 9ג. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> כן. קודם כל, גל, את צודקת, זה לא מושלם. אתם כולכם צודקים, זה לא מושלם. זה מה שיש ואנחנו מקווים את זה להעביר. אבל אני רוצה לדבר על הרעיון המסדר של החוק, על התכלית של החוק. כי בסוף, גם הסעיפים וגם התיקון וגם מה שיש עכשיו ואלמנות מקבלות וההורים. בסוף יש פה רעיון מסדר. הרעיון המסדר הוא לתמוך את מי שסמוך על שולחנו של החלל בתקופה שבה צפוי שהוא יהיה סמוך על שולחנו של החלל. גם אני אמא, גם לי יש ילדים. הם סמוכים על שולחני, אבל גם הילדים שלי עזבו את הקן. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> את לא נעזרת מההורים שלך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תפריעי לה, זה לא פייר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הילדים שלה לא עברו חוויה לא נעימה כמונו, זה משהו אחר לגמרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, תנו לה לסיים. נו, באמת. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני לא מצדיקה, כי זה לא מושלם. בסדר? והתחלתי, וזה לא מושלם. אבל אני מדבר על הרעיון המסדר. ואם יש ילדים שקשה להם לעזוב את הקן, גם אז מצופה מההורה שלהם להמשיך לתמוך אותם. ואז החוק מציע סידורים שהם פרטניים כמו יתום שאינו עומד ברשות עצמו, דיברנו על זה בהתחלה. שלא משנה מתי הוא התייתם מהאב שתמך אותו, אם הוא לא עומד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, הוא לעולם ייחשב ויקבל תגמולים. גם עכשיו הסעיף הבא. וזה מבוא. יש אפשרויות גם למי שחוצה את גיל 40. עוד לא דיברתי על המענקים ואני לא אדבר על המענקים, כי זה - - - << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> מבחן ההכנסה הוא לא רלוונטי אבל נוגה. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> לא, הוא רלוונטי, כי בסוף מדובר על תגמול כלכלי. בסוף יש פה עזרה כלכלית. לכן מבחן ההכנסה הוא רלוונטי. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני במשך 20 שנה הוצאתי את זה מהכיס שלי. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> את צודקת, גל. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אז תתגמלו אותי על מה שהוצאתי כבר. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> את צודקת וזה לא מושלם. אבל אני אומרת שעכשיו אנחנו באים לעשות טוב ואנחנו רוצים להוציא את המקסימום בסיטואציה הזאת. ואני באמת אומרת, << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני חושבת שההצעה שלי היא זניחה. באמת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין פה שום תגמול כלכלי פה. זה מוטעה ומטעה. התגמול הוא רק על האובדן. << אורח >> קריאה: << אורח >> המסר שאם לא מתפרצים אז אי אפשר לדבר הוא מסר בעייתי. כי יש כאן אנשים שרוצים לדבר והתחושה היא שאם לא מתפרצים אז אין אפשרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צודק ותודה שאתה שומר, לפחות חלק מהאנשים פה כן שומרים על כללי המשחק פה. אני לא אתן לך, כי אופיר, חבר כנסת קודם והוא ביקש קודם. אני רק חייבת לומר לכם שתודה נגה על ההבהרה החשובה. לפצות אתכם אי אפשר. אין סכום בעולם שיצליח לפצות אתכם על האובדן הנורא והאיום שעברתם. אף אחד מאלה שלא עברו את זה לא רוצה להתחלף אתכם. גם אם יתנו לכם מיליון שקלים ועוד בית שתבחרו. אף אחד לא רוצה להתחלף אתכם. ותודה על ההבהרה שבאמת הרצון הוא פה לנסות ולתת את הסמוך על שולחנו. בואו ננסה לראות איפה אפשר להיכנס בכל החור השחור הזה שאתם חוויתם. אופיר, רצית לומר כמה מילים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל יום שהחוק הזה לא עובר מה המשמעות בעצם? << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> שיש יתומים שלא מקבלים תגמול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שגם לא יקבלו, כי הם ייצאו מהחוק. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> והם יוצאים, הם מפסידים כסף. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כלומר, זה לא הולך אחורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו מבקשים שזה ילך אחורה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> חשוב להדגיש, ההכרה היא כן אחורה. כלומר, אם יש יתום עכשיו בן 25 והוא התייתם לפני גיל 21, יתחיל לקבל זכאות - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, לאלמנות למשל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נגיע לאלמנות, תכף נגיע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, עברתם את זה כבר. זה כסף שבגלל שהחוק לא עובר, הן לא מקבלות את זה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הן לא יקבלו. הן יקבלו מפה ואילך. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הן מקבלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הן כבר כן מקבלות? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ועדת ל'. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> זה הדבר היחידי שבעצם אנחנו מעגנים מצב קיים שהתולדה שלו היא שימוש בוועדות חריגים. הן מקבלות את זה היום. אבל אני לא רוצה לתאר לכם איזה תפעול של מאות אלמנות להעביר אותן ועדות לפנים משורת הדין. אנחנו עובדים, באמת, ואנחנו מאוד - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> וכל יתר הסעיפים לא יקבלו עד שהחוק יעבור? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אלא אם נקבע שזה רטרואקטיבי. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> יש הכפלה למשל של מענק נישואים שאנחנו מתים לתת אותו כבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, רצית לסעיף הזה? << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> כן. על התוצרים האלה של החוק אנחנו עובדים כבר שלוש שנים בערך, מאז שפורסמו המלצות ועדת רובינשטיין. ואנחנו פחות או יותר מכירים את גבולות הגזרה של החוק שמוצע כאן, בין אם זה התזכיר הממשלתי או הצעות החוק הפרטיות. אבל אנחנו כן יכולים בין הרצוי לבין המצוי לנסות למצוא כל מיני פתרונות פרגמטיים, כולל אותו פתרון שקיבל ביטוי והסכמה של יושב-ראש וחברי ועדת רובינשטיין, כמו הטבה בארנונה ליתומי צה"ל. הסעיף הזה של הטבה בארנונה כפי שניתנת למשפחות שכולות אחרות. החוק, אגב, התקנה מדברת על מתן הטבה בארנונה לבן משפחה שכולה לפי חוק תגמולים. הוא לא מחריג את ההורים ואת האלמנות, אבל הוא אומר בעקיפין רק מי שמקבל תגמולים מקבל את אותה הטבה בארנונה. אז בואו נאמץ את אותה המלצה של ועדת רובינשטיין שמדברת על הטבה בארנונה גם ליתומי צה"ל ללא הגבלת גיל, וניתן אותה מתוך הבנה שאת הרצוי קשה לנו כרגע במסגרת היכולות התקציביות ובמסגרת כל המאמצים ולהעניק את ההטבה הזאת. אנחנו יכולים לחשוב על הטבות נוספות שיש כרגע לבני משפחות שכולות אחרות ולראות איך אנחנו בכל זאת באים לקראת היתומים. אבל חד משמעית ההטבה בארנונה היא תהיה נדבך מאוד משמעותי, שבעצם לא מייצר איזה שהיא תחולה ליתמות. יש פה רצף של זכאויות. ואני חושב שמעבר לתגמול הכספי ולערך הכספי של התגמול יש פה חוויה מאוד צורמת ליתומים. שיש פה מקטעים כרונולוגיים שבהם אומרים להם די, הסתיימה היתמות. פה יש איזה שהיא אפשרות לייצר רצף כרונולוגי לכל אורך חייו של היתום שמגיעה לו הטבה שאני חושב שהיא קלה לעיכול מבחינה תקציבית. יש עליה הסכמות גם לוועדת רובינשטיין שקבעה גישה שהיא שיקומית, לא פיצויית. אז מכל הבחינות זה מסתדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. מצוין. אז אני באמת פונה גם למשרד הביטחון וגם למשרד האוצר, אין פה את משרד הפנים. למה ההמלצה לגבי הארנונה לא נכנסה לתוך, שוב, אני לא בטוחה שזה החוק הזה, אבל למה זה לא חלק מהאירוע? משרד הביטחון, יש לכם תשובה? << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> מדובר רק בתוספת של 30 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קראתי את הסעיף בוועדה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> זו המלצה שמדובר רק בתוספת של 30 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, העלות שלה, כן. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> למעשה יש פה איזה שהוא ביטוי של הנחה בארנונה כבר בחוק הזה. אני אסביר. ההנחה בארנונה ניתנת למי שמקבל תגמול בהתאם לחוק משפחות. היות שאנחנו כרגע רוצים לתקן ולהעניק גם ליתומים תגמול עד לגיל 40, למעשה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל מה שהוא אומר - - - << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> הוא רוצה שההנחה בארנונה תינתן גם מעבר לגיל 40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאמרתי, לכל בן של נספה לפי ההגדרה היום שאתם מתקנים. כי בהמלצה של רובינשטיין כתוב ללא מגבלת גיל. כלומר, הרעיון פה, מה שהוא דיבר עליו זה כספי, אבל הוא גם אמר פה אתה נותן משהו שהוא נמשך ולא נפסק. לכן זה ללא הגבלת גיל. זה שוב, אני קוראת מרובינשטיין שדיברתם בשבחו ודיברתם על כך שהוא מדבר על השיקום והוא מדבר על היכולת להשתקם ולהבריא ולרפא את הקושי. לא רק שאימצתם, אלא גם הוספתם עוד, משרד הביטחון. אז למה את זה לא? למה את הסעיף הזה לא? אני אשמח לשמוע מכם, ואם אין תשובה אז תבררו. והאוצר, אני אשמח לשמוע מכם למה הסעיף הזה, ההמלצה הזאת לא אומצה? << אורח >> אלמוג אמיגה: << אורח >> כמו שאייל אמר, אנחנו נקבל את הנתונים וברגע שנטייב את המספרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אז אני אומרת לכם, נתחיל לעבוד על זה עכשיו. כי אנחנו - - - << אורח >> אלמוג אמיגה: << אורח >> זה לא עלה עד עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> די, תפסיקו להפריע, הבנתי, בסדר. אני רק אומרת ששבוע הבא יש לנו עוד דיון, אז תזדרזו. אני מצפה שתבואו עם תשובות, כל המשרדים הרלוונטיים, שבוע הבא לדיון. אז כן אני אבקש לבדוק. משרד הפנים לא פה, אבל אנא שתפו אותם, גם אנחנו צריכים לשתף את האירוע. תודה. אנחנו ממשיכים לסעיף הבא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סל שיקום תעסוקתי ליתום שמלאו לו 30 שנה 9ד. (א) קצין תגמולים רשאי לאשר ליתום, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, נוסף על התשלום המשתלם לו לפי חוק זה, סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים (בסעיף זה – תגמול חודשי) וכן הכשרה מקצועית, לרבות בדרך של הכשרה במהלך עבודה אצל מעסיק, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) מלאו לו 30 שנה והוא טרם הגיע לגיל הפרישה כהגדרתו בסעיף 33א; (2) לא שולמו בעבורו דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי בעד 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או ששולמו דמי ביטוח כאמור ושכרו ב־24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחייה; (3) הוא אינו מוכר כיתום שאינו עומד ברשות עצמו. (ב) סל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – סל שיקום תעסוקתי) לא יינתן אלא בתנאי שהיתום משתף פעולה עם הליכי השיקום התעסוקתי כאמור באותו סעיף קטן. (ג) היה יתום זכאי לסל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן (א) והתקיימו לגביו התנאים לפי אותו סעיף קטן, ושוכנע קצין תגמולים כי במהלך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, הפך היתום כאמור לאדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו, רשאי קצין התגמולים להאריך את תקופת תשלום התגמול החודשי הקבועה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת עד הגיעו של היתום האמור לגיל פרישה כהגדרתו בסעיף 33א. (ה) קיבל יתום תגמולים לפי סעיף זה במשך חמש השנים לפחות שבתכוף לפני הגיעו לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר הגיעו לגיל פרישה תגמולים חודשיים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור. (ו) יתום המקבל תגמולים חודשיים לפי סעיף זה לא יהיה זכאי לתגמול לפי סעיף 9ג." למעשה יש לנו פה סל שיקום שיש לו שלושה תנאים: אחד זה הגיל, שמלאו לו 30 שנה. אבל שוב, אני רק מזכירה כל פעם, מדברים על יתום. דבר שני, יש איזה שהוא מבחן הכנסה. או שהוא לא משתכר כלל ולא משולמים בעבורו ביטוח. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה אנחנו מוגבלים בתנאים? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מסבירה את הסעיף. או שהוא משתכר שכר מאוד נמוך. ההגדרה של הכנסה כדי מחייה זה משהו סביב ה-5,550-6,000 שקלים. ופה מחצית מזה אנחנו מדברים. התנאי השלישי שהוא אינו מוכר כיתום שאינו עומד ברשות עצמו. אם מתקיימים התנאים האלה אז למעשה הוא יהיה זכאי לקבל את אותו תגמול מחייה, זה יתחיל בתקופה של שנתיים ויש אפשרות להאריך את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת רגע לעצור אותך, כי אני לא מצליחה להבין רגע את המלל. כי כתוב בסוף (ו) יתום המקבל תגמולים חודשיים לפי סעיף זה לא יהיה זכאי לתגמול לפי סעיף 9ג. אז כלומר הוא יקבל, למה צריך אותו? הוא יקבל, זה אותו סכום. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אבל יש לו עוד מדרגה. סעיף 9ג הוא למעשה מדבר על שתי מדרגות. המדרגה הראשונה מגיל 21 עד גיל 30 ואז מגיל 30 יש תחנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 2,000. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> יש רגע תחנה. אני מדברת על זה, על מסלול היתום, אני רגע לא מתייחסת לסעיפים. יש תחנה בזמן. אם בגיל 30 אין לו תעסוקה והוא גם לא הסתדר עם ה-2,000 שקלים. יש כאלה שכבר תהיה להם תעסוקה, יהיה להם כיוון, ה-2,000 שקלים יספיקו להם והם ימשיכו לתחנה השנייה. אבל יש כאלה שיצטרכו איזה שהוא מסלול צד, מסלול עזר. הם ימשיכו לקבל את מה שהם היו, מה שהם קיבלו לפני כן וייכנסו אצלנו למסלול שמטרתו להכשיר אותם או לתת להם איזה שהיא הכשרה לחיים. ונמשיך לתמוך אותם בסכום גבוה יותר. אבל לא נתמוך אותם גם ב-3,600 וגם בעוד 2,000. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. כן, בבקשה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> רגע, אני. עכשיו אני מדבר בשם קטגוריה יתום שלא עומד בפני עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלא עומד? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> שלא עומד בפני עצמו. זו קטגוריה ייחודית ביותר שיש בה 14 יתומים בכל מדינת ישראל, שאני אחד מהם. זו למעשה נכות כללית. זה מבוסס על נכות כללית של 100% אובדן כושר עבודה. אני שואל למה זה קשור בכלל לזכויות שלי כיתום? כמו שאלמנה יכולה להיות אלמנה ונכה, גם אני יכול להיות יתום ונכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי אמר שלא? אתה רוצה להגיד לי שזה גודע ממך לקבל את קצבת הנכות? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> כן. כתוב פה, כתוב פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, זה לא. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> 9ג הוא אינו מוכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, סליחה, אני אשאל את ביטוח לאומי. אבל לפי מה שאני הבנתי אתה תקבל מביטוח לאומי את קצבת הנכות שלך כנכה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> זה נכות משודרגת, זה לא נכות רגילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה. אמרת שאין לזה קשר. אתה אמרת שאין לזה קשר ליתמות שלך שאתה נכה. כך הבנתי. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לא, כאשר יתום הוא נכה 100% זה נקרא, יתום מקבל כמו אלמנה רק במצב שהוא יתום פלוס נכה. זו הסיטואציה במדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את ה-8,500 אתה מדבר איתי. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> 8,400, כן. נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, זה לא 9ג. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> 14 יתומים כאלה, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אז מה השאלה? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> עכשיו אני שואל, אם אני מוגדר, אם אני מקבל נכות למעשה, למה עכשיו כאשר מדברים פה על זכויות של יתום, ליתום אסור להיות, למה עושים קיזוז בין הנכות של יתום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל לא עושים לדעתי, כי זה רק 9ג. אתה לא נכנס ל-9ג. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> 9ד(3). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל זה לגבי שלא יקבל תגמול לפי סעיף 9ג. אתה לא בסעיף 9ג. תקני אותי אם אני טועה. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> היום יש הגדרה ליתום שאינו עומד ברשות עצמו. אני אחזור על זה, מחמת מום גופני או שכלי, לא עומד ברשות עצמו. למעשה יתום כזה לא מסוגל לעבוד. הוא מקבל מאתנו 8,500 שקלים. מזה מקזזים לו את קצבת הנכות. הכוונה שלנו היא גם לא לקזז את קצבת הנכות, זה גם נאמר, של הביטוח הלאומי. אבל את זה רגע נשים בצד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לא נשים בצד, אני רוצה להבין. היום לצורך העניין הבחור הנחמד הזה מקבל - - - << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> הוא מדבר על המצב היום. היום מקזזים לו. אחרי שהחוק יעבור אנחנו כבר לא נקזז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אבל נכון להיום הוא מקבל 8,400 ממכם? << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני לא יודעת מה עם אסיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, נניח. והוא לא מקבל מביטוח לאומי את הקצבה. היום, היום. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> הוא מקבל מביטוח לאומי קצבת נכות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואתם משלימים לו. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> משלימים לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחרי החוק הזה הוא יקבל גם את זה וגם את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היום מקזזים לך? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לא, היום אני מקבל 8,500. 4,500 כנכות כללית 100% ואחרי זה מוסיפים עוד 4,400 ליתום שלא עומד ברשות עצמו. לא מקזזים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. הוא אומר שלא, אבל כן מקזזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום מקזזים. גם היא אומרת שמקזזים היום. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> לא, היום לא מקזזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מקזזים. הכוונה היא שאתה מקבל מביטוח לאומי והם משלימים לך. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> בדיוק. אחרי זה הם אומרים בואו נקזז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, ההיפך. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> יש שני מסלולים. או שאתה יתום שאינו עומד ברשות עצמו ואז אתה מקבל 8,500 שקלים. או שאתה יתום שזכאי לסל שיקום תעסוקתי. זה בהכרח גם הגדרות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל לפני כן. נגה, לפני כן. סליחה, אתם כולכם הבנתם, אני לא. סליחה, שנייה רגע. אני לפני הסעיף הספציפי, כי הוא העלה פה איזה נקודה והיא חשובה לי. לפני סל השיקום התעסוקתי. היום הבחור הנחמד הזה מקבל 8,500 בסך הכול, חלק ממכם וחלק מביטוח לאומי. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני לא רוצה לדבר על הסעיף, אבל בואו נדבר על יתום שאינו עומד בפני עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, מדברת כמה נכנס לו לכיס. לא לו ספציפית, בן אדם שהוא בעצם נכה. יתום שאינו עומד ברשות עצמו. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> יתום שאינו עומד ברשות עצמו ויש לו נכות מוכרת בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אז הוא מקבל 8,400. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסך הכול. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת אומרת שאחרי החוק הזה, שאני לא ראיתי את הסעיף, תראי לנו, אבל לא משנה. בלי כל קשר לסל השיקום התעסוקתי הוא יקבל גם את ה-8,000 וגם את הכסף מביטוח לאומי? עוד 4,000 ומשהו שקלים? אז תסבירי, כי זה מה שאמרת. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> 3,000-3,500. כן, הם רוצים לקחת את זה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> בואו נעשה סדר. הסל לא קשור ליתום שאינו עומד ברשות עצמו. יתום שאינו עומד ברשות עצמו, נגה הגדירה, כתוב בדיוק. זה אוקסימורון אם נאמר שיתום שעומד ברשות עצמו אפשר לתת לו סל שיקום. כי בגלל שאי אפשר לתת לו סל שיקום ובגלל שהוא לא יכול לעמוד ברשות עצמו, הוא מקבל את התגמול כיתום שאינו עומד ברשות עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אבל לא שאלתי את זה. לא שאלתי על סל שיקום. אני שואלת עכשיו, לא קשור לזה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> היום מקזזים לו את דמי הנכות. אחרי החוק אנחנו רוצים שלא יקזזו לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שזה אומר שהוא יקבל - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> 8,000 ועוד 4,000, בדיוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. והתיקון יהיה בחוק ביטוח לאומי ולא פה. או שפה? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא, גם פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הוא פה? כי לא ראיתי אותו פה. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> מכיוון שאין סעיף מפורש, אנחנו בזמנו חיפשנו, גם של הקיזוז וגם, אנחנו, זה פשוט עניין שבמדיניות. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> נדייק את המדיניות. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אנחנו נדייק את עצמנו ונחיל את זה החל מהתיקון. אנחנו לא נקזז את קצבת הנכות מהתגמול של מי שהוא יתום שאינו עומד בפני עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתם לא שמים את זה פה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למה לחכות? כי זה פרשנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם לא צריך חקיקה, תתחילו מהיום. אם צריך חקיקה, בואו נשים את זה בחוק. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אוקיי. הערה טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, כבר יש לנו פה איזה בשורה שלא ידעתי עליה והנה קיבלנו עוד את הדבר הזה. אגב, זה מגיע לך, זה לא שזה בחסד, זה בזכות. זה נושא אחד. ואני אשמח גם שתרשמי לך, גם את הנקודה הזאת נצטרך לבדוק. עכשיו אני כן נכנסת לסל שיקום תעסוקתי וכן זה שוב אליך, איש יקר. אי אפשר גם זה וגם זה. זה או זה או זה. כי זה לא יכול לשבת ביחד. אתה לא יכול להיות גם שלא יכול לעמוד ברשות עצמו ולהיכנס לסעיף הזה. כי הרעיון פה הוא שכן תוכל לעמוד ברשות עצמך. בסדר גמור, אז הסעיף הזה לא חל עליך. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אבל התגמול החודשי יתווסף, נכון? יהיה גם תגמול חודשי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה תקבל את ה-8,000 פלוס וחוץ מזה את הביטוח הלאומי. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> תגמול חודשי של 3,000 ממה שיש או 2,000. נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת את הסכומים, ביטוח לאומי יודע. הנה, ביטוח לאומי פה, הוא יגיד לך. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> צריך להגיד שהוא יכול לקבל סל שיקום תעסוקתי מביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מביטוח לאומי, בדיוק. שמעת? את השיקום התעסוקתי תוכל לקבל מביטוח לאומי, לא במסגרת החוק הזה. בבקשה. גם על הסעיף הזה? << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> כן. לגבי הסל השיקומי, חברתי היועצת המשפטי התייחסה לסל השיקומי כמעין המשכיות לקצבה, לתגמול שמקבל היתום במהלך שנותיו כסטודנט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פיצול וזאת אוכלוסייה מאוד ספציפית. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> ופה, שוב פעם, אנחנו מדברים על סיפור אחר. אנחנו מדברים על מישהו שלא מצליח להתקיים, שלא מצליח לכלכל את עצמו, אולי גם את משפחתו. זה מיועד ליתומים בוגרים. יכול להיות שיש כאן משפחה עם ילדים. הסכום הזה של 3,500 שקלים הוא סכום שלא מאפשר מחייה בכבוד. המחוקק מתייחס לסכום שכן מאפשר מחייה בכבוד וזה נקרא שכר מינימום. אנחנו תובעים שהסכום הזה של סל השיקום יהיה לכל הפחות שכר מינימום. הנקודה השנייה בנוגע לסל השיקום מתייחסת לתקופת ההכשרה נקרא לזה כך, שכוללת את התקופה שבה הוא זכאי לדמי אבטלה ואז עוד תקופה של חצי שנה או שנה, אני לא זוכר בדיוק כמה, אחרי דמי האבטלה. אפשר להתייחס לזה כתקופת הכשרה, אני מתייחס לזה כתקופת הרעבה. הוא מפסיק לקבל דמי אבטלה ואז אנחנו מחכים חצי שנה כדי לראות אם הוא יכול להאכיל את עצמו או את המשפחה שלו ורק אז אנחנו נותנים לו את הכמה גרושים האלה של שכר המינימום. זה בעיניי לא מתקבל על הדעת. ברגע שביטוח לאומי מפסיק לתת לו דמי אבטלה כפי שהוא זכאי להם לפי חוק, באותו רגע לפי עבודה של קצין תגמולים ולפי ההבנה שלו, באותו רגע הוא כבר צריך לקבל את סל השיקום מבלי שיהיה יום אחד בלבד אפילו שהוא צריך להרעיב חלילה את עצמו או את ילדיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, ביטוח לאומי, משרד הביטחון. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני רציתי להתייחס לנושא של אבטלה. זכאות לאבטלה היא לא בהכרח חצי שנה, היא תלויה. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> לא, אני לא התכוונתי לחצי שנה של זכאות לאבטלה. חצי שנה לאחר סיום האבטלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בגלל שזה 18 חודשים. << אורח >> קריאה: << אורח >> דרך אגב, לא כולם זכאים לאבטלה. עצמאים לא זכאים לאבטלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שרית, בגלל שדורשים שלא שולמו דמי ביטוח בעד 18 חודשים מתוך 24 אז למעשה פרק הזמן שאתם דורשים ממנו להוכיח הוא ארוך יותר מפרק הזמן שהוא יכול לקבל אבטלה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זו שאלה. תראו, בסוף תשלום דמי ביטוח לאומי משולם גם מהאבטלה וגם מגמלאות אחרות. אז זה לא בהכרח שהוא מובטל באותה תקופה. זה לא בהכרח מעיד. אז זו שאלה. להגיד שזה בהכרח פרק זמן שאתה מובטל ואתה לא עובד זה לא מדויק להגיד. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני חושבת שהשאלה שלך בעצם, אנחנו בעצם רוצים להבין איך אתם תבדקו את המבחן הזה של אי תשלום של 18 חודשים מתוך 24 חודשים שקדמו. כי למעשה מה זה אומר? זה אומר שאותו אדם יצטרך לשבת ולחכות שנתיים כדי להוכיח לכם שהוא במצב שעומד בתנאים של סל שיקום. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> זה מתחבר למה שהוא אמר. הסכום פה הוא לא אטרקטיבי. לא צריך לשבת ולחכות לנו. המטרה שלא יזדקקו לנו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל שנתיים בלי הכנסה בכלל. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> זה שנתיים של אדם שמתקשה. אנחנו מצלמים מצב קיים. זה לא שאיך יעבור החוק יצטרכו לחכות לנו שנתיים. מי שעכשיו במצוקה, ברגע שיעבור החוק יום אחרי אנחנו כבר נוכל לעזור לו. הסכום הוא לא אטרקטיבי. לא צריך לחכות לסעיף. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הסעיף הזה מיועד לאנשים שהיום קיימים ויש, אנחנו יודעים על רובם, את רובם אנחנו מכירים. שכבר לא עומדים לא רק בשנתיים, אלא הרבה יותר. וכרגע אין לנו כלים לעזור להם. בסוף תמיד אתה צריך לאבחן, אתה צריך להגדיר, אתה צריך איזה שהם קריטריונים. אז איך נגדיר? << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני רוצה גם להוסיף, כי שלומי תיאר מצב של יתום שמגיע לפת לחם. אם יש יתום במצוקה שהיא מאוד גדולה שהוא מגיע לפת לחם, הסיוע שאנחנו נותנים לו זה לא דרך הסעיף הזה. הסעיף הזה נועד לתת לו הכשרה מקצועית ולתמוך אותו בזמן שאנחנו מנסים להעמיד אותו על הרגליים. מי שהגיע לפת לחם יש לנו ועדות לפנים משורת הדין, יש לנו ועדות חריגים. אנחנו ניתן לו את התמיכה בכלים אחרים. זה לא נועד לתמוך מי שנמצא - - - << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> אנחנו מכירים אבל את המנגנונים האלה. המנגנונים האלה אורכים זמן. הם פרוצדורה מקבילה. << אורח >> נוגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אבל יש לנו פתרון גם לסיטואציות. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אתם לא מלווים אנשים לנכות. אנשים בכלל לא יודעים. מי שמגיע למצב הזה לא יודע בכלל לעשות את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לכם פה שני אנשים כאלה. יש פה בן אדם שהיה חי ברחוב. ואני אם אמא שלי לא הייתה בחיים לא הייתי נמצא פה בכלל, הייתי מת. בזכות אמא שלי אני פה. אז די. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> גם עכשיו אחרי המלחמה, שולחים לכם הודעות, אתם רק מחפשים לנפנף. קבעו לי ארבעה רופאים, בסוף קיבל אותי נוירולוג, קבע שהוא פסיכיאטר. ככה אתם. הכול כתוב בהודעות. לא, נוירולוג הוא גם מתוקפנו הוא גם פסיכיאטר. מעניין. הוא גם צבעי, יקבע אומנות של אומן. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אף אחד לא מלווה את היתומים האלה באמת. אלה שבאמת בקרשים, ששלומי מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מדבר עליהם, הם לא באמת במצב, איך אומרים, להגיש אפילו בכלל, ללכת לוועדות הנכות האלה בכלל. מעטים אלה שבאמת עושים. לא סתם יש 14 יתומים כאלה. כי מעטים אלה שמגיעים באמת למצב כזה קשה ויכולים אחרי זה גם ללכת לנכות ולהתמודד עם הוועדות האלה, שאני לא רוצה להגיד איזה משטרים אפלים הם מזכירים לי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני חייבת להתייחס. קודם כל, ביטוח לאומי במסגרת אירועי 7 באוקטובר הקמנו את השירות שנקרא 360. אנחנו מלווים את כל המשפחות השכולות, עובדת סוציאלית של ביטוח לאומי מלווה את המשפחות השכולות של נפגעי פעולות איבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתם אומרים אין חוק, מה? מה אתם עוזרים? אין חוק, לך לכנסת. בכנסת אומרים לי לך לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לשמוע אותה עד הסוף? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> שמעי אותה. אני מרגיש את זה שאני לא מקבל כלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לשמוע אותה עד הסוף? תודה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> עובדת שיקום מלווה את המשפחה לכל הצרכים. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> בואי תפסי אותה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לצערנו, לכל עובדת שיקום בביטוח לאומי יש למעלה מ-500 מקרים שהיא מטפלת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא אשמתם. הם בסוף לא צריכים, הם צריכים פתרון. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> שכול אזרחי, אנשים שמתו בתאונת דרכים ודברים כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתן לך לדבר אחרי שהיא תסיים, מבטיחה לך. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אתם שמים אותנו עם שכול אזרחי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אקח דקה מזמנך. הן עושות את כל המאמצים לתת מענים לכל מה שנדרש. ואם יש מקרה פרטני שאתם סבורים שאין לו את המענה, תנו, תביאו לנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הם לא מצליחים להגיע למענה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, עכשיו תעבירו לי. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> בואי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> שנייה. תן לי את הפרטים, אנחנו נדאג שייצרו איתך קשר ומיידי. אני כן רוצה להגיד, ועדות רפואיות, ביטוח לאומי מזה שנים יש לו את שירות יד מכוונת. זה לא דרך ביטוח לאומי. יש לנו למעלה מתשעה מרכזים כאלה. אפשר לקבוע גם פגישה בזום. ידריכו אותך לבנות תיק לוועדה רפואית לצורך נכות כללית בלי מגע יד של ביטוח לאומי, אלא באמצעות נציגים שאנחנו מממנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר לשאול שאלה רגע? << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אני אענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, סליחה. רגע, רגע, אני לא מוכנה. אני כמעט שוקלת להוציא אותך. יש כאן אישה שהיא מוסרת את נפשה בשביל לעזור וזה לא הוגן מה שאתה עושה. זה לא הוגן. היא בתפקיד קשה, אף אחד לא רוצה להחליף אותה ואל תעשה, לא, אני לא מוכנה לזלזול. לא מוכנה אברהם. לא מתאים לך. לא, אני לא רוצה לשמוע, אני רוצה לשמוע אותו קודם. יש כאן סדר. הוא ביקש לדבר קודם. אני אשמע אותך, אבל אתה תצטרך להתחייב לי לא לזלזל באנשים שיושבים פה. כבר ביקשתי בהתחלה את זה. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא עם תנועות ולא בפה. גם אתה, בבקשה מכובד. גם אני כועסת על ביטוח לאומי, תאמינו לי. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> בואי אני אספר לך מקרה שקרה לי אישית. אני עד לינואר, ששחררו את החולייה ששלחה את המחבלת שרצחה את אבא שלי, שחררו אותו בינואר. אני בינואר קרסתי. בינואר קרסתי. עם כל הפניות שלי לביטוח לאומי, עם כל הפניות שלי, אם הבן אדם הזה לא היה פה, כלום. אני מינואר בזכות תקציב של אמא שלי האלמנה חי היום. כי היא קונה לי את האוכל ואני חי על חשבונה וגם היא בקושי עומדת על הרגליים. עם כל הפניות שלי לביטוח לאומי, תודה רבה שיש לי יחס מהם. אם הוא לא היה פה, עכשיו לא הייתי, הייתי נוזף בכל הארגון הזה. זה ארגון ביזוי עולמי. לא, לא אליה אישית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה, תסביר לי שנייה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני מצטערת מאוד. אני אשמח לקבל פרטים ולסייע. אבל להגיד את המשפט הזה זה מאוד קשה לי, בטח אחרי כל מה שעברנו. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> גם לי זה מאוד קשה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אבל אני כן אשמח לקחת את השם - - - << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> אם הוא לא פה אין לי מה לעשות עם ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אבל הוא צודק. שרית, שנייה. אני רוצה רגע לומר משהו ואני רוצה רגע להבין אותך. אני כן אומר שביטוח לאומי עושה המון, אבל כן, ביטוח לאומי גם יש לו בלי סוף פשלות. אולי מחוסר כוח אדם, אני לא יודעת ממה. בכל מקרה, האזרח, ואני נורא מזדהה עם האזרח. גם אם אני יודעת כמה הביטוח הלאומי עובד קשה, בסוף כאזרח התסכול בשמיים. ואני רוצה רגע להבין מה היה. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> את רוצה לדעת מה התשובה של העובדת שלי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך. בינואר. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> "הנה, הוא עוזר לך". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בינואר קרה מה שקרה ואז מה? פנית בטלפון, פנית ליד מכוונת? מה עשית שלא קיבלת מענה? אני רוצה רגע להבין. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> כל מה ששלחו אותי לעשות עשיתי. לא שאני יודע הרבה, הוא יותר נתן לי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, עזוב הוא. אני שואלת אותך עכשיו. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> אני הגשתי אותו לוועדת נכות. אף אחד לא עזר לו. שלוש פעמים דחו אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל ליד מכוונת הלכת? אני אגיד לך מה הבעיה אולי. שוב, אני לא יודעת. אבל אנחנו לא נפתור כרגע את הבעיה ביניכם, אבל הוא כן מייצג. ואני גם אמרתי את זה בוועדה הקודמת שלנו לגבי משרד הביטחון עם חיילי מילואים. בסוף האזרח כנראה הזכויות והיכולת איך להשיג את הזכויות לא מונגשות מספיק. הוא צריך את החבר שלו כדי לדעת מה לעשות ואיך לעשות. למה? בסוף צריך לתת לזכאים את היכולת להנגיש להם את הזכויות. גם לא רק מגיע לך X, אלא גם איך אתה יכול להשיג את ה-X. לאן אתה פונה, למי אתה פונה. לא יודעת, דברים כל כך בסיסיים ששמענו את זה גם בוועדה בנושא של מילואימניקים עם השכר שלהם. לא יודעים. אז אומרים להם תיגשו לאתר הזה, תיגשו לאתר ההוא. נו, באמת. לתת איזה משהו מאוד ברור ביד שהם יידעו לאן לגשת. אני אדבר איתך גם אחר כך. אם זה משהו שהוא רוחבי ולא רק אתה, צריך לטפל בו רוחבי. זה לא המקרה הספציפי. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> לא, לא באתי לתת את עצמי, אני רק נותן את עצמי כדוגמה מול ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני אומרת, צריך לבדוק. לא אחר כך, כי אחר כך יש לנו דיון ואנחנו מסיימים ב-13:00. אנחנו עוד מעט מסיימים ויש לי דיון נוסף על יתומים אזרחיים שגם צריך לתת להם את הדעת ואת הזמן, לכן נסיים בזמן. אבל אני אומרת, אם יש כאן בעיה רוחבית של התנהלות מול ביטוח לאומי, זאת הוועדה. תפנה אלינו. אתה יכול בכתב, אתה יכול בעל פה ואנחנו ננסה לתקן את זה מול ביטוח לאומי. אבל זה לא החוק. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> מיכל, אני רוצה להתייחס מול משרד הביטחון באותו עניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבטחתי לאברהם ואחר כך את. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> באותו עניין. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> בסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, נתן לך. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> באותו עניין. אני מלווה כמה יתומים שצריכים לגשת לוועדות ל'. אותם יתומים שצריכים לגשת לוועדות ל' לא מסוגלים להביא את הטפסים וכל הבירוקרטיה שמבקשים. לכן הם לא זכאים לוועדות ל'. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם זכאים, הם לא יכולים לממש. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> הם לא יכולים לממש את ועדות ל', כי מעבירים אותם שבעת מדורי גיהינום ולכן הם מפסיקים לעשות והם נשארים לבד. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> שגרי אותם לאסיף, הוא יעזור להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נשמע את משרד הביטחון לגבי הוועדות. כן? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> בוודאי, מה זאת אומרת? קודם כל, אני אתן לך את הטלפון שלי ואם יש אדם שלא ניגש לוועדה כי הוא לא, כי קשה לו, אז אני יודעת ואנחנו מאוד מקפידים שיתומים, או בכלל לא רק יתומים, שקשה להם, עובדי הרווחה עוזרים להם בזה. או שמצמידים להם מתנדב כלכלי שעוזר להם בזה. אני לא יודעת, אני - - - << אורח >> רונית סגל: << אורח >> חודשים על חודשים היא מחכה למתנדב. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אז אני אשמח, לא "אשמח", אני אשמע. אף פעם לא משמחים אותי מקרים כאלה. אבל תעבירי לי בבקשה את המידע ונטפל בכל אחד ואחד מהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> אסיף תמם: << אורח >> יש יתומי צה"ל שהגיעו לפה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. אברהם. אתה רוצה אני אתן לך, אבל אל תתפרץ. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אני אתן לכם מקרה אישי שלי עם ביטוח לאומי. והאמת, אני רציתי לפתוח בזה, לשנות לכם את השם בכלל לבידוח לאומי, האמינו לי. אני עברתי לפני 30 שנה תאונת דרכים מאוד קשה. חמש פריצות דיסק ומקרה נפשי. ביטוח לאומי, אחרי כל הוועדות שעשו לי שם, חוץ מטלטול של שב"כ לא עברתי. חוץ מטלטול עברתי הכול. נתנו לי 19%. למה 19%? כי האחוז המסכן הזה, הבודד הזה, זה אומר שאני עכשיו אתעלק על ביטוח לאומי כל חודש וחודש. אז מה הם עשו? הורידו לי את זה ל-19%, זרקו לי איזה סכום. הייתי צעיר, בן 30, ילד, עוד לא הבנתי כלום מהחיים שלי. וזרקו אותי לכלבים. זהו לך, תתמודד עם זה. הדבר השני שקרה אחרי זה, עברתי קצת לפני שפרשתי לגמלאות, ותעיד פה גב' ויינר, שבעלה ליווה אותי לבית חולים. עברתי אירוע לבבי. ככה נחמד, אירוע לבבי בעבודה. שלחו אותי, הגעתי לביטוח לאומי. מה אמר לי ביטוח לאומי? אני לא התכוונתי, באמת שלא התכוונתי לבוא לקבל עוד את האחוז המסכן העלוב הזה, שאני אקבל כל חודש. אבל מה? באו ועדה, באו לעשות לי חקירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אגיד לך משהו, אברהם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> לא, אני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אין לנו זמן. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אני חייב להגיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הרצון שלי, רגע, אל תתווכח איתי. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> לא, לא, אני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הרצון שלי שתקצר. כי הדיון היום הוא לא על ביטוח לאומי ואיך הוא מתפקד. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אני אקצר ואני אומר לכם. הגעתי לביטוח לאומי לחקירה. אמרתי לכם, חוץ מטלטול לא עשיתי זה. או, אחרי שאני עובר אירוע לבבי. שעתיים וחצי. והייתי בבית כמה זמן, לא משנה. מילאתי את הטפסים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לקצר, לקצר. אני מבינה, אברהם. אבל זה לא הדיון. אני מסכימה איתך. בסדר, מה השורה התחתונה? << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> הגעתי לביטוח לאומי לשעתיים וחצי של חקירה שתי וערב רק כדי לא לתת לי את האחוז העלוב הזה. לא שאני צריך את הכסף שלכם, לא צריך אותו. - - - תעשו אותו אתם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אני אומר לך את זה. ומעצבן אותי, הנה, בעלה פה לקח אותי לבית חולים. אירוע לבבי הם לא רוצים להכיר. על זה שאנחנו עכשיו הורים שכולים והלב מתפוצץ. כמה אחוזי נכות אני אקבל על האירוע הלבבי? אפס. הבן שלי, PTSD בגיל 19 וחצי. כמה אחוזי נכות מקבל הלב שלו? אפס. אפס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם יקירי. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> אפס. זה מה שהוא יקבל. אפס, זה מה שאתם גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> זה אתם, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם, להביא לך לשתות? << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> לא רוצה לשתות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רגע להגיד לך משהו. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> זה ביטוח לאומי? הלכתי ליד מכוונת, הם אישרו לי את הכול. באתי לביטוח לאומי "זקנבוט" קיבלתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אברהם, כולנו פה איתך ואנחנו מבינים מה שאתה אומר. קודם כל, אם יש אירוע, אני מוכנה ללכת איתך ביחד ולבדוק מה קורה עם המצב שלך. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> עזבי אותי, לא רוצה. עזבי אותי, אני לא רוצה. << אורח >> נתן סמדר: << אורח >> שמעת מה הוא אומר עכשיו? זו אחת הסיבות למה לא פונים. זה אחת הסיבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תפתח את זה. נתתי לך את הזמן שלך. << אורח >> אברהם רווח: << אורח >> הבן, הבן, שלושה וחצי חודשים לא יצא מהחדר שלו, לא יצא. אני בא, מבקש מלשכת תעסוקה תקשיבו, הבן אדם עבר טראומה. בואו, מרחוק, משהו תעשו איזה משהו. אימותים, הכול, שהוא יבוא יקבל איזה שהוא סכום משהו, לא יודע, משהו. כלום, שום דבר. אטימות מוחלטת. זה לא ביטוח לאומי. זה כמו כל חברות הביטוח. לחלוב אותנו כן, אבל כשאנחנו צריכים אתכם, "בום", בעיטה בפרצוף. לכו לעזאזל. זה הביטוח הלאומי שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה אברהם. אנחנו נסיים היום. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> לא נתת לי רשות דיבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למי זה לא נתתי? << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני יכולה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה. בבקשה, כן. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני מורן שיין אסולין, גרושתו של ליאור אסולין ז"ל, שנרצח בנובה. אני פעם קודמת חברתי דיברה פה. בפעם הקודמת חברתי ליאת רון וקס הייתה פה והיא ציינה שאנחנו אוכלוסייה שכרגע לא נמצאת בחוק הזה. מה זאת אומרת? אוכלוסייה של 34 גרושים וגרושות, פעם קודמת זה היה 35. לצערי לפני שבועיים אחד מהקבוצה מצא את עצמו, מת, השאיר ארבעה יתומים. ואני שואלת למה? אחרי שעשינו פה תיקונון של חקיקה לפני שנה וקצת ואמרו לנו כמו שאמרו פה, אמרת בואו נעביר קודם את זה ונתקדם. נשארנו מאחור. נשארנו סך הכול 60 יתומים שמופלים. הבסיס לא תוקן. הם מופלים. למה? בגלל הסטטוס של ההורים. בגלל שאני וליאור היינו גרושים הילדים שלי מקבלים פחות מיתומים שההורים היו נשואים. אני לא מדברת פה על כסף, אני מדברת על בסיס הכרה. חודש נובמבר, אנחנו בסוף החודש, טלפון אחד לא מהעובדת הסוציאלית, לא מאף אחד שיצר איתנו קשר, כמו שהיה ב-7 באוקטובר, כאשר גילינו הכול דרך האינטרנט. עדיין אין פה הקשבה. אני מדברת לאוויר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מורן, תודה על ההערות, תודה רבה. זה באמת בונה, אלה הערות בונות. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> זה לא בונות. אנחנו אפילו לא נמצאים בחוק הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. שמעתי את זה במשפט הראשון שאמרת. ואני, הם הסבירו לי את האירוע. הסבירו שהעלו לכם את העלייה. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> שמונה וחצי לכל היתומים, דרך אגב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אבל שנייה, הייתי צריכה להבין מה האירוע. בסדר? אז ההערות שאת אומרת בחוץ בעיניי פחות רלוונטיות, אבל בסדר. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> זאת ההרגשה שלי. אני מצטערת אם אני נשמעת ככה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מתנצלת, לא התכוונתי חלילה לפגוע בך ולא באף אחד פה. אנחנו מסיימים את הדיון. שמעתי את הטענה שלך. את לא נמצאת, הגרושים והגרושות לא נמצאים בתוך החוק. רשמנו בפנינו. אני לא יודעת לתת לך תשובה אם נכניס או לא נכניס. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> זה לא הנושא. היתומים נפגעים פה ישירות. זאת אומרת שהבן שלי היה בן 18 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. בואי נשמע את משרד הביטחון, הוא יסיים לנו פה את הדיון ואנחנו נקבע, הדיון הבא הוא ביום ראשון. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני רק יכולה להגיד לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל אין לנו זמן, אז תגידי במשפט. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני אגיד במשפט שהאפליה הבסיסית פה שיתום, הורים גרושים, כשהוא מגיע לגיל 18, לעומת יתום מהורים נשואים, שהחוק הוא עד גיל 21. יש פה פער משמעותי, משמעותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אז אני רוצה לשאול, משרד הביטחון. אני רוצה להבין מה שהיא אמרה עכשיו. הסכום המלא, יש איזה הבדל בינן לבין אלמנות, אני רגע משאירה בצד. אבל כן היא אמרה לגבי יתומים להורים גרושים. שעד גיל 18 ופה יש 21. למה הפער? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> היתומים מקבלים את כל הזכויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אומרת שעד גיל 18. סליחה, בואי. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא, עד 21. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> לא, אני מדברת על פערים, גמלת יתום מגיל 18 עד גיל 21. ויש לי את זה כתוב תשובה מביטוח לאומי. משוכללת מגמלת יתום, גמלת אלמן. אין פה גמלה, דרך אגב, כשהייתי גרושה היה לי פה זכויות. הוא היה משתתף במדור, הוא היה משלם מזונות. איך היום? כל הנטל עליי ואף אחד לא רואה אותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר ואנחנו באמת בדקות הספורות של הדיון, אז את מוזמנת, אם אין, אולי כבר הגשת, אבל תעבירי לנו את התשובה. סליחה, את יכולה לדבר איתי? << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני אעביר לך הכול, בטח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפרופו ההערה שהערת לי. אז בואי, זה הדדי. תעבירי לנו את התשובה, תעבירי לנו בדיוק את האירוע. אנחנו נבדוק אותו. << אורח >> מורן שיין אסולין: << אורח >> אני אעביר. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מודה לכולכם. אנחנו ניפגש, מי מכם שרוצה להיפגש, אנחנו ניפגש פה ביום שני הבא, בעזרת השם. שוב, אני ארצה דיון ממצה. אני רוצה, ננסה לקבל תשובות מהמשרדים. אני לא אתן פה את רשימת השאלות. נשלח לכם אם אתם לא זוכרים. תבואו מוכנים. תודה רבה, יום טוב, בשורות טובות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:59. << סיום >>