פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 28 מישיבת ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון למשאבי אנוש בצה"ל יום רביעי, ט"ו בסיון התשפ"ה (11 ביוני 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> מדיניות מעצר עריקים ונפקדים - דיון המשך (מס' 2) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר מאיר כהן מירב כהן רון כץ יואב סגלוביץ' אורית פרקש הכהן מוזמנים: חן שמלו – רס"ן, יועמ"שית חתומכ"א, משרד הביטחון רמון פיסטינר – סא"ל, רע"ן תוב"ם, משרד הביטחון שי טייב – תא"ל, רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון אביגדור דיקשטיין – סא"ל, רע"ן חרדים, אכ"א, משרד הביטחון ענבר גולדנר – רס"ן, רמ"ד עצורים, אכ"א, משרד הביטחון יובל וורגן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) אוריאנה אלמסי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) דן הראל – אלוף מיל', סגן רמטכ"ל לשעבר, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים ראם עמינח – תא"ל, חבר בורד, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מעין אבנברג – עו"ד, אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה איילת השחר סיידוף – עו"ד, יו"ר, אימהות בחזית מיכל גורפינקל – צופה, אימהות בחזית אריאל שנהר – רו"ח, מוזמן רביד וקסלבאום – אזרחית, אימא, אשת חינוך תום פנחסי – ממיסדי דור במיל, סרן במיל חנניה בן שמעון – פעיל, כתף אל כתף ד"ר שירה אמסילי – חברת צוות מנהל, שותפות לשירות שפרה שחר – בית חם לכל חייל יוני מרגוליס – שדלן, סרן במילואים, תנועת הצעירים בישראל מנהל הוועדה: אמיר ברגר – ראש תחום בקרה, תקציב וכ"א בוועדת החוץ והביטחון רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות מעצר עריקים ונפקדים - דיון המשך (מס' 2) << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוקר טוב לכולם, כל מי שהגיע. אני אצמצם במילות הפתיחה, אגיד רק שהדיון שאנחנו מקיימים כאן היום הוא לא דיון שדואג לקואליציה או דואג לאופוזיציה, זה דיון שהוא דואג לאלה שמשרתים על חשבון אלה שלא משרתים, אם אפשר לומר זאת הקואליציה האמיתית. לדיון הזה, להולדה שלו, לדחיפה שלו, לאכפתיות שלו, שותפים ושותפות מי שהצביע לקואליציה ומי שהצביע לאופוזיציה, אני אמרתי כאן מספר פעמים גם אם זה יביא לבעיות קואליציוניות קשות פנימיות, זאת לא המטרה של הדיון הזה זאת לא המטרה שלנו, המטרה שלנו כמו שאמרתי זה לדאוג למשרתים אם אתם רוצים לדאוג לצה"ל. אני חושב שדווקא בגלל העיסוק האובססיבי של ראש הממשלה במציאת דרכי התחמקות איך לא לסייע לאנשי המילואים בהקטנת העומס, אז הדבר הזה מדאיג אותנו מאוד מאוד. ואני אגיד משהו: שלשום התרעתי כאן אני יכול להגיד מה שאני אמרתי בדיון שהוא היה דיון סגור, על זה שאנשי מילואים נמצאים בעזה ולא יודעים עד מתי, ושלמשמעות הזאת לעובדה הזאת יש בעיה מוטיבציונית קשה מאוד להם ולבני המשפחות שלהם, על אחת כמה וכמה כשהם נוכחים לדעת שראש הממשלה לא עסוק באיך להקל עליהם את העומס, אלא בדיוק ההפך. אני חושב שאנחנו עומדים משתאים גם אחרי ששמענו את הרמטכ"ל, אבל אחד הדברים שהכי כואבים לי כאזרח המדינה זה שראש הממשלה לא מקשיב לרמטכ"ל, הרמטכ"ל דיבר על מצוקת כוח האדם, הרמטכ"ל הקודם והרמטכ"ל הנוכחי, על החובה להרחיב את השורות וראש הממשלה מתעלם מהקריאה הזאת. בכאב גדול מאוד אני אגיד שאני כבר לא מופתע, כיוון שמי שלדוגמה – אני אתן רק דוגמה אחת – ממנה אלוף בצבא לראש שב"כ, ולא שלא מודיע לרמטכ"ל קודם אלא לא מתייעץ עם הרמטכ"ל שמכיר אותו 30 שנה, ואני עסקתי במינוי ראש שב"כ, ואני יודע איזה תהליך מורכב זה חייב להיות – אז זה כנראה ראש ממשלה שהמדינה לא מעניינת אותו וגם לא משרתיה. ולכן אנחנו התכנסנו כאן ואנחנו פונים לצה"ל, אני אגיד רק דבר אחד: צה"ל כאן הוא לכאורה בא לדווח מה הוא עושה ומה הוא לא עושה, זה דיון לא הוגן שפשוט אין לנו ברירה לעשות אותו, הוא לא הוגן כיוון שמי שאמור היה לספק לצבא את המשאב הזה של כוח אדם זה מדינת ישראל. עכשיו אנחנו באים לצבא ואומרים איך אתה מגדיל את שורות המשרתים כשראש הממשלה פועל הפוך? איך אתה מגדיל את שורות המשרתים כשראש הממשלה מממן משתמשים ומוסדות חינוך של משתמטים ובתי ספר שמחנכים לאפס גיוס, ואנחנו באים לצבא ואומרים לצבא תסבירו לנו אתם מה אתם עושים. אז אני מתנצל מבחינת הצבא בפני הצבא אבל גם דורש מהצבא, כיוון שזאת המציאות שאי אפשר לשנות אותה תעשו אתם את שלכם, גם אם שלכם זה לא הוגן שזה מה שאתם צריכים לעשות, אבל לכולנו יחד אין ברירה אלא לעסוק בדברים האלה ולעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים, אחרי שגם הרמטכ"ל וגם ראשי אכ"א אמרו את החובה של הצורך להרחיב את שורות המשרתים, להקל על אנשי המילואים לתת להם כסף זה די מעליב, זה צריך אבל זה מעליב, אבל להרחיב את השורות אלה מאמצים שמשפחות המשרתים והמשרתים עצמם חייבים לדעת שנעשים שכל אחד מאיתנו שיושב בבניין הזה עושה את הכל, שאנחנו חייבים למי שנמצא עכשיו בעזה, בלבנון, בסוריה, או שיגידו לו ללכת לאיראן, שאנחנו עושים את הכל כדי להקל על העומס שמוטל עליהם. אני מודה ואני אגיד את זה כמשפט אחרון, אני לא יכול שלא להגיד את זה הוא לכאורה כאילו פחות שייך, ראש ממשלה שהחליט שהוא מתעסק באיך לצמצם את שורות המשרתים במקום איך להרחיב אותם, ראש ממשלה שהחליט שהוא לא מתייעץ עם הרמטכ"ל הוא פועל נגד הרמטכ"ל כבר ביותר מדי דברים שמתפרסמים בציבור, הוא גם ראש ממשלה שמשיקולים שלו יכול מחר בבוקר להחליט שבלי ארצות הברית הוא תוקף באיראן, זה ראש ממשלה שאיבד את הבלמים ואנחנו כאן אני אומר את זה עוד פעם, מנסים לשים אצבע בזרם הזה של חוסר האחריות. זה מה שהיה לי להגיד לפתיחה. הדבר שאני רוצה ללכת פנימה עכשיו, ראש אכ"א היה אמור להיות בדיון הזה, אנחנו שוחחנו אתמול אני מבין למה הוא לא יכול להיות בדיון הזה, את הדברים שהוא היה אמור לבשר לנו אני מניח שרח"ט תומכ"א יגיד בשמו או בשם צה"ל, אני רוצה להזכיר שלדיון הזה כולנו התכוננו אחרי הדיון הקודם, אנחנו העלינו כאן שאלות בתוך הדיון כדי לעבוד בצורה יותר מסודרת, אני ביקשתי לרכז את השאלות שעלו כאן בדיון ועוד, העברנו אותם לפני כ-10 ימים או יותר לצבא כדי לקבל תשובות ואנחנו נפתח את הדיון בעדכון של רח"ט תומכ"א על מה הצבא מתכוון לעשות ביחס לשאלות שעלו כאן וגם שאלות שלא עלו ולאחר מכן אנחנו נעבור על תשובות, השאלות מונחות אני חושב לפני המשתתפים כולם אני ביקשתי שהן תהיינה ותהיה כמובן התייחסות של המשתתפים. שי בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> תודה בוקר טוב. אני אתחיל בדברים המרכזיים באמת לגבי הפעולה שלנו לקראת שנת הגיוס הקרובה, אני אנסה למקד את זה בנקודות ואחרי זה להתייחס לדברים באמת שנשאלו גם בדיון הקודם וגם נשלחו בכתב: אז קודם כל אני רוצה את הדבר הראשון זה שאנחנו פועלים על פי חוק בהקשר הזימונים והצווים, בגיבוי של היועץ המשפטי כבר מעל שנה מאז שפקעה אותה החלטת ממשלה מפורסמת, אני רוצה להזכיר את הביטוי של הדבר הזה, יש לו שני חלקים מרכזיים: אחד זה שכל הבני 16.5 בכל הציבור כולו בלי הפרדה בין מגזרים מקבלים צו שהוא צו ראשון לתהליכים מלאים בלשכת הגיוס, בניגוד למה שהיה נהוג בעבר שהיו באים רק לרישום יכולת להגיש דיחוי וכן הלאה וכמובן שאנחנו לא מקיימים יותר דברים שקשורים בצווים מרוכזים מחוץ ללשכות וכן הלאה זה הדבר הראשון. הדבר השני קשור בסוגיית "הבריכה" אותם כ-82,000 שאיתם התחלנו שכבר היו בסוג של מעמד, מתוכם אני מזכיר בתוכנית מתפתחת הוצאנו 3,000 ואמרנו לכתחילה שאם זה לא יביא מספרים משמעותיים אנחנו נגביר אז אחרי זה הוצאנו 7,000 ואנחנו מסיימים או סיימנו כבר להוציא עוד 14,000 שתאריך ההתייצבות הראשון של כולם חל עד ה-30 ביוני 2025 בעצם זה סך הכל 24,000 אנשים מתוך אותם 82,000, בנוסף לאנשים האלה יש אנשים מתוך ה"בריכה" שכבר עוד לפני שפקעה החלטת הממשלה הם כבר עשו תהליכים מלאים, צווים וכן הלאה ופרופילים וכולי והם מקבלים צווים כסדרם, יש עוד כ-2,000 צווים כאלה שיצאו לאנשים, זה מיעוט אמנם אבל אנשים שיצאו ולכן זה בערך סך הכל של 26,000. כשאני לוקח את הבריכה הכוללת מוריד ממנה את מה שכבר יצאו צווים ועוד מן הסתם תהליכים טבעיים של פטורים נפשיים רפואיים וכל מה שקשור, זה מותיר אותנו עם סדר גודל, זה מספר משתנה אני צריך להגיד אז אני אגיד את זה בהערכה של 54,000 אנשים שהם עדיין ב"בריכה" ועדיין לא קיבלו את הזימון לקריאה הראשונה ופה הנקודה הראשונה שאני רוצה לעמוד עליה: שכל הקבוצה הזאת עתידה לקבל זימונים לצו ראשון לשנת הגיוס הקרובה, זאת אומרת מראשון ביולי 2025, תאריכי ההתייצבות יהיו למעשה בטווח הזמן של ראשון ביולי 2025 עד 30 ביוני 2026 אחרי זה, הצווים יהיו פרוסים ה-54,000 צווים האלה יהיו פרוסים על השנה כולה, אבל הם ייצאו באופן עקרוני בפעימה אחת או בתוך החודש הראשון של השנתון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שזה אוגוסט 2025. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יולי, החל מתחילת יולי 2025 יצאו הצווים, הם יהיו פרוסים על כל 12 החודשים שקדימה, אנחנו נחליט לעשות את זה פעימה אחת או שתיים רק מכיוון שזה כמות - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע סליחה שי, אני רק רוצה לבדוק שהבנתי, שבמהלך יולי 2025 יצאו 54,000 צווים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זימונים לקריאה לצו ראשון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הפריסה שלהם וזה די ברור למרות שברור לנו שלא יתייצבו כולם יחד, אבל בהנחה שאתם צבא מקצועי כדי שאם ירצו להתייצב כולם יחד אז הצבא יהיה ערוך, לכן ה-54,000 צווים שייצאו, הקריאה תהיה במועדים שיתפרסו על כמה זמן? << אורח >> שי טייב: << אורח >> עד ה-30 ביוני 2026. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 54,000 מתוך ה-80,000. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע אני אסביר. אז ה-54,000 כמו שאמרת היושב ראש מיולי 2025 ועד בעצם יוני 2026 בשנה אחרי פרוסים לאורך השנה, יש סדר גודל של 230 ימי עבודה בלשכות, זה יחולק בהתאמה וזה המהלך הראשון שקורה בשנתון הזה, הוא גם מהלך שמתחבר בעינינו, נכון שהוא עכשיו בעצם הולך על כל היתרה של האנשים, אבל הוא בעצם מהלך שמתחבר לאותו רציונל שהצגתי אותו קודם של הגברה ככל ששיתוף הפעולה לא עולה יפה וגם ההיערכות שלנו לבצע מהלך בסדר הגודל הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוא נגדיר רק שנייה אחת, 54,000 מה הגילאים שלהם? ואיך אנחנו עם בני ה-16.5 שנכנסים למאגר במהלך השנה הקרובה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> 16.5 הם לא בתוכם, הם מקבלים צו בלי קשר, אמרתי כבר קיבלו כמעט עברה שנת גיוס מלאה מאז שפקעה החלטת הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה גויסו? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, לא, זה לא הולך ככה, כרגע מי ששואל שאלות זה אני או חברי כנסת אבל אנחנו משתדלים פחות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> עוד פעם אני אומר, אני דיברתי עכשיו על ה-82,000 שמי שכבר יצא – יצא, ומי שהושלם ההוצאה – יוצא, זה כל האנשים שהיו במעמד, כל מי שהוא צעיר מהדבר הזה כבר יוצא לו כמו במצבים הרגילים כמו שדיברתי וגם לשנתון הבא יצאו עוד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תגדיר בבקשה, זאת אומרת הגיל של המבוגר ביותר מבין ה-54,000 שיקבל את הצווים הוא? << אורח >> שי טייב: << אורח >> הוא יהיה באזור גיל 27 פלוס, למה? אני אסביר למה, כי ברגע שפקעה החלטת הממשלה ופקע החוק אין יותר יציאה לפטור, זאת אומרת הבריכה הזאת לא מתרוקנת מהצד של יציאה לפטור, לכן יש אנשים שאז היו כבר על סף גיל ה-26 והם לא מקבלים פטור הם עדיין בתוך הקבוצה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקי שי תמשיך תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בעצם מה שאתה אומר אחרי ההוצאה של ה-54,000 כל שאר הצווים שייצאו אחרי זה רק השוטף? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כל שאר הצווים שיוצאים הם ממילא שוטף, לא יהיה עוד עיסוק בעניין של הוצאת הזימון הראשון, מן הסתם התהליך לא נגמר בזימון הראשון, אני אדבר פה על שיתוף הפעולה וכן הלאה עוד מעט, אבל מן הסתם הוא לא נגמר שם. הדבר השני או הנקודה השלישית למעשה שאני רוצה לעמוד עליה, זה אחרי שעשינו הרבה מאוד דיונים בהקשר הזה בתוך הצבא וגם אצל היועמ"שית, אנחנו הולכים לעשות עדכון בתהליך ההכרזה על ההשתמטות ביחס לכל הציבור צריך להגיד ביחס לכל הציבור, המשמעות המרכזית של התהליך הזה היא שבעצם אנחנו מעבירים באופן עקרוני את האחריות על ההתייצבות לפרט, זאת אומרת אנחנו מקיימים איתו תהליך של זימון ראשון ואם הוא לא התייצב זימון שני ושלישי הכל לפי הסדר ופקודת מעצר וכן הלאה ועד הוצאת צו 12 והשתמטות, אבל אנחנו מסירים חלק ניכר ממה שנקרא בתהליך בדיקות המודעות. מה זה אומר בדיקת המודעות? זה אומר שגם אחרי שהוצאתי לך פקודת מעצר ולפני שהכרזתי עליך צו 12, אני עושה ניסיון לתקשר איתך לוודא במאה אחוז שאתה יודע שיש לך מודעות לעניין הזה וכן הלאה, ואז עושה את זה עוד פעם לפני הכרזת ההשתמטות. התהליך הזה שהוא תהליך אנושי מן הסתם והוא גם לא תמיד מלווה בשיתוף פעולה, לא עונים לטלפון כן חסום לא חסום וכן הלאה, הוא מאוד מאוד מאריך את משך הזמן של הכרזת ההשתמטות, בעצם אנחנו הולכים לעשות תהליך שאנחנו עושים בדיקה ראשונה, אני אומר אותו באופן עקרוני, אנחנו עושים בדיקות ראשוניות כמובן לא בחוסר אחריות, אבל עושים בדיקות ראשונות לפני הוצאת הצווים הרחבה שדיברתי עליה בחודש יולי, אחרי זה אנחנו עושים ביחס לחבר'ה שיהיו בסוף שנת הגיוס אנחנו נעשה עוד פעם בדיקה, אלה שכבר בתחילת שנת הגיוס אנחנו ממשיכים איתם תכף אני אגיד איך, אלה שהם בחלק השני של השנה אנחנו נעשה עוד בדיקה אחת של הכתובות כדי לוודא שבזמן הזה מהיום שהוצאתי לו את הזימון עד היום שהוא היה צריך להתייצב לא השתנה משהו בכתובת אבל זאת בדיקה מאוד מאוד בסיסית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת בדיקה שאתה לא צריך את הפרט בשביל לאשר אותה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן אני לא צריך את הפרט, אני צריך תגובה מה שנקרא טופס א' משרד הפנים שלא השתנה שום דבר, אנחנו גם בהתייחסות בקשר על זה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, אני לא צריך את הפרט בדיוק אני לא צריך עכשיו לנסות להשיג אותו ולוודא איתו, אנחנו נלווה את הוצאת צו 12 בשני דברים, אנחנו נוודא בקריאה טלפונית אוטומטית מה שקרוי בחייגן אוטומטי שיודע לרוץ בכמויות גדולות, אבל שוב לא בבן אדם שמנסה להשיג ואנחנו נוציא את הצו 12 בדואר, נלווה את זה אחרי זה בעוד חייגן שוב הוא אוטומטי שאומר אתה הולך להיות מוכרז השתמטות ונכריז השתמטות. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על התהליך הזה, זה תהליך שלא קורה ככה במשך שנים, פה נמצאת היועמ"שית של חתומכ"א ואולי היא תסביר רגע את ההבדל בעניין הזה ואת המשמעות ואת הסיכונים המשפטיים שבעניין הזה, זה תהליך שונה לגמרי אני גם תכף אסביר מה המשמעות שלו. אני כן רוצה להגיד שלתהליך הזה יכולות להיות תוצאות שהן בבחינת נטילת סיכונים, זאת אומרת שאנחנו נגיע גם לאנשים שבסוף בסוף אחרי כל התהליך האוטומטי שעשינו ואחרי שיש להם מודעות וכן הלאה הם לא יצרו איתנו קשר, נגלה כל מיני מקרים שהם מקרים רפואיים מאוד מאוד חמורים, אנשים שלא דיווחו וכן הלאה זה יכול לקרות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר אוקי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אומר כי קורים לנו מקרים כאלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה קורה גם באוכלוסייה הכללית. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קורה גם באוכלוסייה הכללית וגם יכול לקרות באוכלוסייה הכללית, כל מה שאני מדבר עליו הוא תהליך לכולם, אנחנו גם באוכלוסייה הכללית עושים את כל בדיקות המודעות כדי לא להגיע למצבים כאלה שהלכנו למישהו, אני לא רוצה לתת פה דוגמאות יותר מדי ציוריות ופלסטיות, אבל שהלכנו למישהו שלא היה נכון ללכת אליו אני אגיד ככה. עוד דבר שיכול להוביל לדבר הזה, זה שחלק מהתיקים - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, רצית, אתה תחליט מתי אתה רוצה שהיועמ"שית תקבל את רשות הדיבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שאלה טכנית. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רק אני אשלים חצי משפט שאני רוצה להגיד. יכול להיות מאוד גם שחלק מהתיקים בהיבט של התביעה לא יוכלו להגיע לידי גמר, כי יגידו תשמעו לא הוכחתם שהייתה פה את אותה מודעות וכן הלאה, זה סיכון שאנחנו נוטלים אותו, הדבר הזה מה שהוא יביא זה הוא יביא ליכולת להגביר את קצב הכרזות ההשתמטות התהליך עצמו, כי בסוף אנחנו הולכים לצבור פה צריך להגיד עשרות אלפי אנשים שהם לא משתפים פעולה, שהם מצריכים עבודה של השלמת התיקים והכרזות ההשתמטות, הם גם מן הסתם מעמיסים על המערכת, אבל גם הם יוצרים מצב שלוקח הרבה זמן בין אי ההתייצבות או אי השלמת התהליך לבין התוקף של ההשתמטות שנכנס, לכן אנחנו בהקשר הזה נוכל להגדיל מאוד את הקצב ואז דברים שקשורים בסנקציות שהם מעבר לצו 12, אני מזכיר התחולה של הסנקציות נכנסת כבר בצו 12 עוד לפני הכרזת השתמטות, אבל הגלגול של התהליך קדימה יוכל להיות מהיר יותר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בהמשך בחשבון מאוד גס שעשינו בפעם קודמת ראינו שהתהליך לקח משהו כמו בין חמישה חודשים לחצי שנה, הייתי רוצה בסוף לדעת כמה ייקח עכשיו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הוא אמור להגיע יותר קרוב למספרי המינימום, שמספרי המינימום אני מזכיר הם בן זימון לזימון 14 יום ואחרי זה לפקודת המעצר 30 יום ואחרי זה להוצאת הזימון 45 ימים, אגב דנו בשאלה האם לקצר את ה-14 וכן הלאה, יש פה גם עניינים של דואר ישראל מה הגיעו, בואו אי אפשר גם להיות מה שנקרא אני אגיד את זה ככה להשתמש בדברים שהם לא אפקטיביים מהבחינה הזאת כי אנחנו רוצים להגיע, לכן זה עדיין יגיע המינימום מגיע יכול להגיע לסדר גודל של בין שלושה לארבעה חודשים, שזה תלוי גם בהם מי שאתה מזמן וכן הלאה, אבל האוטומציה תקצר מאוד את העניין הזה כיוון שהיום להשיג את הבן אדם ולתקשר איתו זה מאריך מאוד את התהליך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מקצר בחצי כמעט. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> היועצת המשפטית של חתומכ"א, חן. אני אגיד בתמצית שכל התהליך הזה שרח"ט תומכ"א תיאר שנוצר עד להכרזה על השתמטות, אנחנו מבינים שזה תהליך שכולל המון המון בדיקות, חלק מהבדיקות זה בדיקות של מודעות שנועדו לוודא שהפרט בקצה, אנחנו לא מדברים אני מזכירה רק על חרדים אנחנו מדברים על כלל האוכלוסייה, נועדו לוודא שהפרט בקצה מכיר את צו הגיוס שיצא לו מכיר את הזימונים, לכן לא בכזו קלות ראש אנחנו קופצים להכרזת השתמטות, שבעצם כרוכה בהרבה מאוד משמעויות גם לעניין החירות של הפרט גם לעניין העמדה שלו לדין פלילי, לכן גם במישור המנהלי ובטח שבמישור הפלילי היו הרבה מאוד בדיקות לאורך התהליך, בדיקה לעניין מצבו הרפואי לפי הרשומות רישומים של משרדי ממשלה אחרים, ביטוח לאומי לצורך העניין, רישומים פליליים, אבל בעיקר זה לנסות לייצר איתו איזשהו קשר כדי להבין שהוא מכיר את הצו. בסופו של דבר הקיצור של התהליך הזה הוא כרוך באיזשהם סיכונים, צריך לומר גם שמבחינת בתי הדין הצבאיים בסוף כדי להוכיח עבירה, בתי הדין הצבאיים דורשים את העוד בדיקה נוספת הזאת ואנחנו מבינים שבסוף יש פה איזשהם סיכונים ומשמעויות בקצה כשנרצה להעמיד לדין, אנחנו נאתגר מאתגרים הלכות קיימות של בדיקת בדיקות מודעות, אנחנו נכונים לקחת את זה על כל המשמעויות של זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חן תודה. שי אתה תיכף תמשיך, אני רק רוצה להגיד לכולנו עוד פעם כהערת גג על הדבר הזה, שהכרזת ההשתמטות שאתם בצדק כצבא הולכים איתה למשמעויות הצבאיות האכיפה הצבאית, זה סל של נתונים או רשימת שמות שאנחנו נגיש אותה למדינת ישראל, בגלל שמה שצריך להיות בקצה הפולו אפ של זה, זה לאו דווקא בית דין צבאי ביפו או לא משנה איפה, אלא משרד השיכון ומשרד החינוך ומשרד האוצר וכל אלה שמהרגע שתהיה להם רשימה של משתמטים, יוכלו לעשות את מה שמוטל עליהם ואם יורשה לי יותר מאשר מוטל עליכם. שי בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> תודה. אז אני אומר זה תהליך מאוד מאוד משמעותי והתייחסתי אליו והוא גם הכרחי אני אגיד את זה ככה, הוא הכרחי גם ביחס ל-24,000 שחלקם התייצבו כמובן אבל יש ביניהם אי שיתוף פעולה זאת אומרת גם לאחור ובוודאי לפנים בכמויות שאנחנו מדברים, עדיין אני אגיד זה יש לדבר הזה קצב והוא ייקח זמן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי תמשיך בבקשה, איילת אני יודע מה את רוצה, כרגע שי מדבר, תודה, אני יודע כאילו את יושבת פה לבד ואנחנו לא פה. קדימה שי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הנקודה הרביעית היא שאנחנו מתכוונים לקיים פעילות אכיפה מוגברת במקביל לעניין של הרחבת הצווים החל מהשנתון הקרוב, אנחנו עושים פעולה זה גם הוצג בדיון אצל היועמ"שית יחד עם משטרת ישראל עם ההגירה והאוכלוסין, אנחנו רוצים אני אגיד את זה בצורה כזאת, להביא דברים שהם יצירתיים יותר שיכולים לפגוש חלק מהאנשים לא רק בנתב"ג כמו שקורה היום, אלא גם למשל בשיתוף פעולה בעבודה בין ניידות במעצרים וכן הלאה. אני רוצה להגיד בהקשר הזה שני דברים: אחד זה שההפעלה שלנו בוודאי כשאנחנו נכנסים למרחב אזרחי היא תהיה כמובן מתואמת גם ביחס למצב המבצעי, כי משטרה צבאית עושה עוד שורה ארוכה של פעולות שאתם מכירים אותם בהקשר המלחמה וגם בתאום עם משטרת ישראל משטרה כחולה, כי אנחנו לא נכנסים בחלק מהמקומות כבר בלי תיאום מבצעי, זה מרחב שהוא במרחב של משטרת ישראל. עוד משפט אחד, כמובן שהדבר הזה גם מותנה בהסדרה ובהכנה שלנו של מספיק מקומות למעצר וכליאה וכן הלאה, אנחנו מוגבלים גם בהקשר הזה מול היכולות היום של צה"ל בכלא הצבאי בנווה צדק וגם במתקנים האחרים שאנחנו מפעילים היום בכלל מעצר של אסירים אחרים, צריך להגיד המערכת הזאת אמורה להיות מערכת הרבה יותר משמעותית מבחינה מספרית, יותר אפקטיבית זאת אומרת שהיא מופיעה במקומות שפוגשים אנשים, היא עדיין לא תכסה פה את כל האי שת"פ כמו שאנחנו רואים אותו היום, מדובר פה במספרים באמת לפחות כמו שהם מתנהגים היום, אני מקווה שיכול פה שינוי ומצפה שיכול שינוי, אבל במספרים שמדובר היום מדובר פה על ציבור מאוד מאוד גדול שצריך לאכוף כלפיו ולכן זאת תהיה זו תהיה אכיפה אגב כמו בהרבה דברים אחרים אכיפה שהיא אפקטיבית אבל לא נוגעת בכולם או לא תצליח לגעת בכולם אני אומר בפרקי זמן קצרים ייקח לזה זמן. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד דבר חמישי שאני רוצה להגיד בעקרונות, זה שאנחנו כמובן לא מוותרים ולא זונחים על כל הפעולות שצה"ל עושה בהקשר של הרחבת מסלולים רתימה וכן הלאה, חלק מהם אתם שומעים עליהם כולל כבר דברים שהופכים להיות מבצעים, אני מניח ששמעתם חטיבת החשמונאים שכבר פלוגה שלה כבר נהייתה מבצעי אבל לא רק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תיכף למי שקצת התעכב אנחנו תכף נסדר את הדברים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו עושים גם את הפעולה הזאת שהיא כל הפעולות שפירטתי קודם, שהם פעולות כמובן של המשך מימוש החוק וגם הגברת האכיפה וגם את הפעולות של הרתימה, אנחנו גם מתכוונים אנחנו גם פה הגענו לאיזושהי הסדרה, אנחנו עוד לא החלטנו מתי לעשות את זה אבל לתת ולאפשר למי שרוצה לחזור ולהתחיל מחדש ויביע רצון ונכונות להתייצב מה שנקרא לעשות את זה עם ענישה שהיא ענישה על תנאי ואפשרות להיכנס לתוך השירות הצבאי באופן מיידי, גם הדבר הזה אני שומע שמעורר הרבה דברים, למה אנשים שאנחנו עוצרים אותם אנחנו מה שנקרא מתעקשים לשלוח אותם באופן מיידי לשירות? כי אנחנו רוצים שאנשים יהיו אפקטיביים ובאופן מיידי, אז אנחנו רוצים גם לייצר פה רגל שמאפשרת לאלה שעד עכשיו לא יודע בחרו לשבת על הגדר לא הבינו מה קורה וכן הלאה לא ידעו, לחזור להתחיל מחדש אבל להיכנס מיד לשירות הצבאי ללא שום שיהוי ועיכובים. אני רק רוצה להגיד בעניין הזה, זה שאנחנו רוצים למי שבאמת מתכוון לבוא ולשרת באופן מיידי תחת העניין הזה שעדיין יעמוד נגדו כי הוא עשה עבירה בסוף עונש על תנאי כמו בהרבה דברים אחרים זה תנאי שיכול גם לפוג אם מה שנקרא תהיה פה התנהגות ראויה ואפקטיבית בבקשה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי תודה. מאיר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> משפט אחד. הייתי עד לדברים כאלה דווקא לא אצל החרדים, אני חושב שזה צעד יוצא מן הכלל, זה שאומרים אוקיי אנחנו מוכנים למחול לך אבל עכשיו אתה נכנס לצבא זה מצוין זה ממש על הכיפאק, אני נכחתי בשני מקרים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אגיד עוד שני משפטים אחרונים: אנחנו עובדים על פי חוק בתיאום עם הייעוץ המשפטי, אנחנו מגבירים את הקצב כמו שאמרנו מלכתחילה גם הזמן הזה נדרש לנו להיערכות וגם השינויים והעדכונים במדיניות הם הכרחיים כדי שיהיה אפשר לעשות את זה יותר מהר, אנחנו נממש את כל מה שהתחייבנו כמו שפירטתי פה ואנחנו במגביל פועלים ומרחיבים פעילויות של בניין כוח גם בחוקים, פתחת בזה היושב ראש של הרחבת השורות וכן הלאה לא נכנס כמובן לפתיחה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו מכירים את זה מאחרים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא נכנס כמובן לפתיחה בחלק הפוליטי, אני כן רוצה להגיד שאנחנו עושים פעולות להרחבה גם בסדיר כבר כאלה שיצאו לפעולות מתקדמות וגם במילואים, אנשים שאנחנו ממשיכים לקרוא להם עם פטור אני מניח שעודכנתם פה השבוע בוועדה על העניין הזה, זהו זה מהלכים משולבים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. אנחנו נעבור את תיכף לחברי הכנסת, אני רוצה קודם כל להגיד את מה ששמענו פה, שי אני רוצה לברך אתכם: את הרמטכ"ל, את ראש אכ"א ואותך, אני חושב שפעם ראשונה בהנחה שאנשי המילואים ישמעו גם את מה שהיה כאן ויראו את זה בשטח, אז הם יכולים להבין שהצבא לפחות אם לא הדרג המדיני מתכוונים באמת לעשות הכל כדי לנסות ולהרחיב את השורות. אני אומר את זה גם לקריאות הביניים שאולי היו פה קצת, אנחנו שמבקרים – אני גם באופן אישי שמבקר, אתם יודעים את זה הרבה זמן – את התהליכים, אני חושב שבבוקר הזה יש סוג של בשורה גם כשמדברים על מספרים וגם כשמדברים על תאריכים, אני אמרתי את זה כל הזמן זה לא מחר בבוקר יעזור לילדים שלנו שהם ידעו שהם עושים בעזה עוד פחות מ-30 יום ממה שהם מתוכננים או אפילו לא יודעים כמה הם מתוכננים, אבל זה ייתן תקווה שמדינת ישראל בעוד שנה או שנתיים תתחיל לראות הרבה יותר אנשים נושאים בנטל. אני אמרתי עוד פעם אני רק אגיד למי שאיחר בשנייה אחת, מה שהוצג לנו כאן ושי תקן אותי אם אני טועה, שמעבר ל-24,000 שהם תחת סוגים של צווים ואולי עוד 2,000 בתוכם, אם אנחנו מורידים אותם מתוך ה-82,000, במהלך חודש יולי אוגוסט יצאו כ-54,000 צווים שלא יקבלו את הצו למחר בבוקר אבל יקבלו תאריך מתי מתחיל התהליך, בעינינו זאת בשורה גדולה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רק אני אחדד, התאריך הוא עד ה-30 ביוני 2026 בתוך שנת הגיוס. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן בתוך שנת הגיוס, הדבר השני זה שתהליכי הכרזה על השתמטות יתקצרו בכחצי במחצית הזמן. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יבוטלו באופן מאוד מאוד משמעותי כל תהליכי בדיקת המודעות, אני אדגיש רגע - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקי שזה מקצר את הזמן. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא רוצה להגיד בחצי, כיוון שגם הפרט מנהל איתך איזשהו שיח ואומר רגע באתי לראשון אבל לא באתי לשני וכן הלאה, יקצר באופן משמעותי כי זה פרק זמן מאוד ממושך העניין של המודעות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי אתה רוצה עוד פעם לחזור על הזמן שקודם אמרת כמה זמן להערכתך זה ייקח? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא אמר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הוא סיכם את זמני המינימום. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי את זמני המינימום. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקי עד ארבעה חודשים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן זמני המינימום מגיעים פחות או יותר לארבעה חודשים. << אורח >> דן הראל: << אורח >> ימי המינימום זה 103 ימים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מאה אחוז אז זה לא רחוק אומר ארבעה חודשים, האלוף במילואים סגן הרמטכ"ל דן הראל אומר 103 ימים, אנחנו אמרנו גם אם זה ארבעה חודשים אנחנו שם, אני חושב שהמשמעות הגדולה של מה שנאמר כאן זה שלמדינת ישראל תהיה רשימה של משתמטים שעכשיו תדע מה לעשות עם זה הרבה יותר. אני רוצה להגיד לצבא ואני רוצה גם להגיד לנו, אני ער למה שנאמר פה ברמז למגבלה של מספר מקומות המעצר, למי שרוצה רק להבין מדובר על מאות בודדות, זה רק מגביר את זה שעיקר העומס של הטיפול חוזר למדינה ולא לצבא, לצבא יש לו עד מספר מוגבל מאוד של כמה מאות אפשרויות לעצור, אבל למדינה יש הרבה יותר יכולות ואני לא מתכוון דווקא למעצר, של לא לתת זכויות, שלא לתת אפשרויות שבעיניי אלה הדברים שיעשו את האפקט הכי משמעותי, לכן אני גם אומר לכם אנחנו לא נספור אם יש אלפי עריקים בתוך חדרי המעצר לא נספור את זה, נבין את זה למה לא יהיו אלפי עריקים בחדרי המעצר, אבל אנחנו כן נספור כמה משתמשים יש שלא מקבלים את זכויות האלה, שהתפקיד שלכם יהיה להעביר את רשימת השמות למדינת ישראל בהקשרים האלה ומדינת ישראל זה גם התפקיד שלנו לראות מה היא עושה עם השמות האלה שאתם העברתם בכל המקומות, במשרדי הממשלה, במעברי היציאה, בהנפקת תעודות שונות לא משנה מה, אבל אני אומר אנחנו גם כן נבין את זה. חברי הכנסת בבקשה. שירה את אחר כך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני קודם כל רוצה באמת יש פה כמה וכמה בדיונים וכמו שגם שטרן אמר, אני חושב שמה שקרה פה זה בין שינוי מז'ורי שהצבא התארגן אליו זה גם לא פשוט אנחנו יודעים כמה זה כרוך בדברים נוספים, אני כן רוצה להעלות דבר אחד שאני חושב שהוא כן נכון דווקא מהזווית האחרת, מאחר ויש פה שינוי אני חושב שראוי שיהיה הסבר לציבור משמעותי, כי אני מניח שבתוך אותו ציבור יש אנשים שידעו לעשות את הבחירות הנכונות, להנגיש להם את המידע ולא מספיק הודעות דוברות שאנחנו נוציא או מישהו יוציא פה, אנשים צריכים לדעת שקרה פה השינוי הזה צריך להוציא על זה הסברה ולא משנה כרגע מבחן התוצאה, אלא במבחן של להגיד כל מי שאמור להיכנס לתוך המארג זה לא מעט אנשים זאת הבחירה, תדעו לכם שיש אפשרות כזאת אפשרות אחרת, אתם תבחרו את הבחירות שלכם ואתם צריכים לדעת וצריך לעשות את זה ברמת המדינה, רמת הצבא זה לא ברמת ראשי הישיבות עם כל הכבוד לכולם, זה משהו מדינתי כמו שאתם כמדינה וצריך להיות בדיוק צריך להיות ברמה הסברתית, לא סיפור פוליטי אלא סיפור של להנגיש את המידע. מאחר וזה מתחיל עכשיו, אז הנגשת המידע צריכה להיות עכשיו והיא צריכה להיות בצורה הכי מסודרת ממש ככה, באותם כלים באותם רשתות שכן נמצאים ברשתות האלה והאחרות, לא באמצעות נציגי ציבור, לא באמצעותנו ולא באמצעות נציגי ציבור אחרים, צבא ההגנה לישראל צריך לעשות פה מהלך מאוד גדול של הסבר לאנשים, כי לדעתי אם לוקחים את הצד השני של המטבע שלא נתקל בסיטואציה שיבוא מלש"ב או כל אחד אחר ויגיד תשמעו אני לא ידעתי, עכשיו אני לא ידעתי הזה תילי תילים של דיונים גם משפטיים וגם אחרים בייחוד שרמת המודעות הזה חייב להיות את האיזון הזה, אני מניח שהצבא חושב על זה, אני מצאתי נכון להדגיש דווקא את זה מעבר למילים הטובות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אומר שמה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ' מתכתב מצוין גם עם הנקודה האחרונה שהעלית על מנת לתת לאנשים את האפשרות לחזור בתשובה אמיתית, לא לחזור בתשובה שהם קוראים לזה לחזור בתשובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לשבח נעשתה עבודה משמעותית. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בבקשה חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה שהגעתי באיחור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אמרתי שהתעכבת, לא שאיחרת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני קראתי את הסיכום, וגם על פניו זה נראה מצוין, אבל בסופו של דבר אני הגב שלי מצולק מכל מיני ניסיונות כאלה ואחרים, אז למרות שזה פריצת דרך ולמרות שמה שאני לוקח מכל העניין זה שבעצם תהיה רשימה מאוד ברורה שאפשר מולה לעבוד, 54,000 איש שאנחנו יודעים מי הם במהלך שנת גיוס אני חושב שיש לנו כתובות, אבל זה צריך להיות מלווה על ידי הוועדה הזאת, חייב להיות מלווה כי לצערי הגדול אם הייתי יודע שהצבא פועל כגוף בפני עצמו ולא קשור לתנודות הפוליטיות אז הייתי סומך לגמרי, אבל היות ואנחנו יודעים שלצערי הגדול אנחנו שומעים גם את שר הביטחון, אנחנו יודעים מה שר הביטחון חושב על הצד האמיץ הזה מבחינת הצבא שסוף סוף עושים אותו, אז הוועדה הזאת צריכה שטרן ללוות את זה ולשמוע פרטים הרבה יותר מדויקים וכל פעם שיצאו צווים, שי חשוב שאנחנו נדע כמה יצאו צווים, חשוב מאוד 54,000 זה באמת בשורה מאז הרבה שנים לא היה דבר כזה, זאת התחלה טובה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורית פרקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. יש לי גם כמה שאלות הבהרה מאחר שאני לא נוכחת ברציפות בדיונים האלה, אני חברה בוועדות אחרות, בוועדת הכספים אנחנו דנים הרבה על ההשלכות הכלכליות של אי השוויון בנטל בימים של מלחמה, אתם יודעים כמוני שאיש מילואים עולה פי שלושה מסדיר ועוד השלכות רבות. לא הצלחתי להבין, אם אתה יכול רק להבהיר, במשלוח הצווים איך אתם מוודאים שמדובר בנתח הארי של לוחמים בתפקידי לחימה? לא הצלחתי להבין בצווים שיוצאים בעצם איך אתם מחליטים למי הצווים יוצאים? האם מדובר פשוט רגיל בשנתון לכולם? בעצם מבחינת התחזיות שאתם הערכתם כמה בעצם לוחמים אל מול אנשים שלפי הכללים הנוכחיים של הצבא למשל מבוגרים יותר, כאשר בחברה החרדית יש ילדים בגיל צעיר יותר ואז בעצם הם לא הולכים לתפקידי לחימה אלא מקבלים תפקידים אחרים, כלומר אם אני יכולה שתכסו לי מבחינת התוכנית שבניתם, איך בעצם זה נותן מענה קודם כל ללוחמים מבחינת ההערכה שלכם? וגם כמה אתם חושבים שמבחינת אחוזים בהינתן שאתם מתחילים באמת לייצר תהליך גיוס שמגביר בעצם את הכרזה על השתמטות ואכיפה של השתמטות מוגברת לפי החוק? על איזה תוצאות אתם מקווים בתרחישים שאתם בונים? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, ואחרי זה שירה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו מקבלים תשובות בסוף מרוכז? כי האמת היא הרבה דיונים אני שואלת שאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שיטה באמת פחות טובה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אוהבת שאלה תשובה. קודם כל ראינו שהוצאת צווים זה לא אומר כלום נכון? אם מ-24,000 צווים התגייסו איזה 200 איש זה לא אומר כלום, זה אומר שאותם צווים ללא אכיפה וסנקציות אין לזה הרבה משמעות, עכשיו בצד הקבוצה ששלחנו לה צווים יש כלים יותר גסים לעבוד איתם במספרים כאלה, אני מזכירה שלפי חוק שירות הבטחון כל מי שחל עליו דחיית שירות ובעצם דחיית השירות הזו פגה אוטומטית, חובתו להתייצב בלשכת גיוס, אז על פי החוק כבר לכולם נשלח צו, אפשר להתחיל איתם את התהליך לא צריך לחכות לפי החוק היבש. גם יש עוד כלי שדיברתי עליו בישיבה הקודמת, מה שנקרא צו פוקד שבו מפרסמים הודעה כללית, כל מי שנולד בתאריך האלה והאלה צריך להגיע בתאריך הזה ללשכת גיוס, זאת אומרת לא חייבים לעבוד עכשיו פרטנית אחד אחד על פי החוק, כבר ברגע שדחיית השירות שלהם פג התוקף של החקיקה הזו הם אמורים להגיע, אז זה בצד הלקוחות הפוטנציאליים. עכשיו בצד האכיפה ששוב אני חושבת שזה הצעד היותר חשוב, כי ראינו שכבר שיגרנו עשרות אלפי צווים ולא יצא מזה הרבה, אז פה קודם כל אני אגיד שאני רציתי להגיע לנתב"ג ומשרד הביטחון לא איפשר לי להגיע לסיור, רציתי לראות איך זה עובד את מי עוצרים את מי לא עוצרים, למי נותנים לעלות על הטיסה, את מי מעכבים ומשחררים, למה מה הקריטריונים איך זה עובד, לא קיבלתי בדיון הזה תשובות על מה הם הקריטריונים וכשרציתי לבוא לסיור קיבלתי תשובה שלילית שזה לא אפשרי, הייתי רוצה לדעת אז איזה עוד כלים שכבר היום מותרים בחוק יופעלו כדי להפעיל אכיפה, לא להוציא דרכון, שלילת רישיון, אגב אפשר להעמיד לדין צבאי ולתת קנסות, יש הרבה כלים שכבר היום על פי החוק ניתן להשתמש בהם ולא משתמשים בהם, אז אנחנו יודעים אנחנו יכולים להמשיך לשלוח צווים מכאן עד הודעה חדשה, לא יצא מזה הרבה אם לא נשתמש בכלי האכיפה ויש כאלה שכבר היום קיימים והייתי רוצה לדעת אם הולכים להשתמש בכלי שלא השתמשו בו עד כה כי התוצאות הן לא טובות. בהקשר הזה אני גם רוצה לדעת, היעד שהוצב לשנה הנוכחית לשנת הגיוס הנוכחית הוא יעד מאוד נמוך של 4,800 חיילים, הייתי רוצה לדעת האם אנחנו עומדים בזה? בסוף יוני מסתיימת שנת הגיוס, האם אנחנו ביעד הכל כך צנוע שהצבנו לעצמנו של 4,800 חיילים? ואני רק אזכיר שהצבא הכריז בעבר שבסוף 2026 הוא יכול לקלוט את כל החרדים לשירות, האם הוא עדיין עומד מאחורי זה? ואם כן כדאי לקצר את הטווחים כי אם רק עד סוף 2026 הם יתייצבו בלשכת הגיוס, אז כמובן שלא יקלטו אותם כחיילים סדירים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. שי אתה רוצה לענות בסוף על הכל? << אורח >> שי טייב: << אורח >> נראה לי שכן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תשאיר מספיק זמן לתשובות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> תודה רבה, שירה אמסילי משותפות לשירות. שאלה ראשונה יש לי לשי, ושאלה שנייה לייעוץ המשפטי. רח"ט תומכ"א, השאלה שלי היא אנחנו לא נמצאים בדיי וואן, אנחנו כבר שנה וחצי בתוך האירוע ויודעים שכששולחים עשרות אלפי צווים מתייצבים פרומיל, האם יש אפשרות לשלוח את כל הצווים את כל 54,000 הצווים עכשיו בתחילת יולי? יש פה סיכון קטן שפתאום החרדים ינהרו לקלפיות מה שנקרא? כלומר פתאום כל ה-54,000? אז במקרה הכי גרוע יהיה לכם שמיני לאוקטובר 2023, כלומר כמו שהתמודדתם עם 400,000 שמגיעים ביום פקודה פתאום תתמודדו עם 54,000, כל מי שיושב פה בחדר וגם כל מי שמאזין לדיון הזה ברור לכולם שזה לא יהיה המצב. מהצד השני וזה משהו שאתה מכיר אותי לא מהיום אנחנו אומרות את זה כל הזמן, המשמעות החברתית של צו בכל תיבת דואר היא משמעות מאוד מאוד גדולה היא עצמה סוג של אכיפה, כלומר בזה שאתה שולח את כל הצווים בבת אחת אתה מייצר נורמה בחברה החרדית, שבכל תיבת דואר בבניין של 20 משפחות באונסדוף יש עכשיו צו גיוס, גם אם הם לא יתייצבו ההד החברתי של זה הוא מאוד מאוד גדול מאוד משמעותי, זה יהפוך להיות הנורמה החדשה, זו נקודה ראשונה. שאלה שנייה לעניין הייעוץ המשפטי, אני חושבת שלזה מירב כהן התכוונה אבל אהיה עוד יותר ספציפית: דיברת על הסיכונים שאתם לוקחים וזה סיכונים שראויים להערכה, אני כן חושבת שצריך תשובה למה בעצם ההקלות לוקח את לשון החוק ואומר כל מי שכבר היה לו דח"ש והדח"ש בוטל, הוא בעצם עבר יידוע במובן הזה שאתם יכולים עכשיו לעשות לו חייגן אוטומטי ולהגיד לו, אנחנו נמצאים עכשיו ביוני 2025, לפני שנה שלמה הדח"ש שלך פקע אתה מתבקש להתייצב, אתם לא צריכים לחכות לצו ראשון לצו שני לצו 12. << אורח >> דן הראל: << אורח >> שירה זה לא מתבקש להתייצב, על פי החוק הקיים הוא היה צריך להתייצב. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> כן אבל נגיד הוא לא ידע לא סיפרו לו הרבנים שלו, תעשו לו חייגן אוטומטי ואני כבר הצעתי בפעם הקודמת אם אין חייגן אוטומטי וצריך ידוע ממש אז המתנדבות של שותפות לשירות מוכנות לעשות את הטלפונים האלו. שאלה אחרונה ממש לגבי בני 16.5, אפרופו אפקט חברתי, אני מבינה שילד בן 16.5 שלא מתייצב כמו הילדים שלנו יותר סלחנים ועד גיל 18 בעצם המערכת לא עושה איתו כלום כי זה צו התייצבות למיון ולא צו גיוס. שאלתי בגלל הערך הגדול של ילד בן 16.5 שיעמוד פעם ראשונה מול הצבא בלי הרב שעומד לו מאחורי הגב כמו שהיה בצווים הראשונים הקבוצתיים, האם יש אפשרות לפי החוק הנוכחי בהנחה עכשיו שהחקיקה תקועה, לפי החוק הנוכחי האם יש לכם אפשרות להגיד ילד כזה צריך לקבל אישור שהוא התייצב לצו ראשון ושהוא עבר מיון ושיש לו קב"א ודפ"ר אחרת הוא לא יכול לצאת מנתב"ג, האם זה קביל בחוק הנוכחי? כדי שתהיה גם דרך לגרום לצעירים להגיע ולא רק לבני 18, תודה רבה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. דן. << אורח >> דן הראל: << אורח >> שמעתי על הצהרת כוונות אבל אנחנו אחרי שנה אחרי פסק בג"צ ואנחנו לא מצליחים לגייס, מנגד מילואימניקים נקרעים, אני עכשיו מצטרף לעמותה שמטפלת במשפחות של מילואימניקים, המצב רע ומר ומבחינתם הצבא בוגד בחוזה הבלתי כתוב עם המילואימניקים, מה שקורה היום בצבא הסדיר הוא ללא תקדים שאני מכיר אותו מאז שהתגייסתי ב-1974, שאת הפעולות והמתודולוגיה שלה לא עונות מבחינת זמן ומרחב למה שצריך, השאלה היא כזאת: האם אתם נותנים עדיפות לצעירים בגילאי 17.5-18.5 שהם אלה שיכולים להחליף את המילואימניקים בשדה הקרב. תראו גם הפלוגה הזאת שהצליחו לעשות בחשמונאים והם לא חרדים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> למה אתה אומר את זה? << אורח >> דן הראל: << אורח >> כי אני חושב שלקחתם את פלוגת חץ ופלוגת תומר - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אתה חושב, אבל למה אתה אומר דברים? באמת אני מכבד אותך אבל אתה פשוט פוגע באנשים, תסלח לי שאני קוטע, אתה פוגע באנשים בלי לדעת בגלל שאתה חושב, אז תבדוק לפני שאתה אומר. << אורח >> ראם עמינח: << אורח >> אני יכול לעבור איתך שם שם אם תרצה. << אורח >> דן הראל: << אורח >> עזבו לא חשוב. << אורח >> שי טייב: << אורח >> פשוט פוגעים באנשים, אתה קובע שבן אדם שאומר שהוא חרדי הוא לא חרדי, פשוט פוגעים באנשים. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אני אומר שאם לוקחים את מחלקת חץ ומחלקת תומר ועושים מהם - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אתה עושה ספקולציות. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אוקי אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דן סליחה, רק הערה קצרה, אני מצטרף למה ששי אומר כמי שהיה ופגש אותם, אני חושב שזה פגיעה בחלק גדול מאוד מהאנשים ששם ואני אגיד גם בחץ בתומר ובנצח יהודה, היו גם כאלה שעונים לכל ההגדרות של חרדים. << אורח >> דן הראל: << אורח >> סליחה אני חוזר בי אבל בסדר תרגיעו חבר'ה המצב הוא לא - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הנקודה הובהרה. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אבל כשאני לוקח את הפלוגה הזאת שהתגייסה לפני כמה חצי שנה? ועשיתם לה הכשרה אנחנו מבינים מה הפוטנציאל של 14,500 בני 18 שהם המחזור של הצעירים הנוכחי ואיך הם יכלו להקל על הסדירים ועל המילואימניקים, זה הרי הנה תיקחו אותם אתם אומרים שהם חרדים? מצוין אני מברך את זה, הם היו היום יכולים להיות בעזה כמו הפלוגה הראשונה של חשמונאים. לכן אני הייתי מבקש לדעת וזה מופיע אני חושב בשאלות שנשלחו, כמה בני 17.5 ובני 18.5 קיבלו צווים? תודה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מבקש רגע שנייה אחת לאווירה של הדיון ולאפקטיביות שלו, דן סליחה שאני אגיד לך באופן אישי גם אם אתה היית עכשיו ראש אכ"א, לא היית יכול להביא שלוש פלוגות אם אין סנקציות ואין הסכמה רבנית כמו שאמר פה אפילו שר הביטחון, אנחנו מה שאנחנו בודקים עם הצבא זה אם הוא עשה את כל הדברים כדי שיהיו שם שתיים, שלוש, שמונה פלוגות, זה האירוע ושי אני גם אומר לך, זאת אומרת אתם נשפטים פה אני אומר את זה בכאב, לא אם בסוף יש שמונה פלוגות כשהממשלה פועלת נגדכם כדי שלא יהיו שמונה פלוגות בכל הדברים, אתם נשפטים פה אם אתם עושים את הכל. אני חוזר ואומר עוד פעם כמו שכבר אמרו פה חלק מחברי הכנסת או כולם הייתי אומר אפילו, ביחס למה שנעשה עד היום בבוקר הזה ישנה בשורה, זאת אומרת של התייצבות של הצבא מאחורי דברי הרמטכ"ל שמיועדים לשני קהלים: קודם כל למשרתי המילואים ואחר כך למי שיושב בבניין הזה, שאנחנו את שלנו כצבא עושים עכשיו תעשו אתם, תביאו את הסנקציות, תביאו את הפוליטיקאים החרדים, תביאו את גדולי הדור החרדים, תביאו את מי שאתם רוצים, אנחנו ידינו נקיות. ואני חושב שהמהלך של חשמונאים עם יצירת התנאים האולטימטיביים על חשבון דברים אחרים לאוכלוסייה החרדית שמקפידה על קלה כבחמורה לצד הבשורה שאתם מביאים לכאן היום, אנחנו הרבה יותר קרובים להגיד כמעט בנקודה, הצבא עושה את שלו אנחנו הפוליטיקאים לא עושים בעיקר הממשלה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות, וכאן אני שם את הדברים גם להתייחסויות אחר כך גם לכעסים אחר כך, אני מציע שנדע לתעל אותם למקומות הנכונים, אני חושב שהבוקר הזה זה לא עוד אחד מהדיונים שהיינו עד עכשיו והרגשנו שלא נותנים לנו את התשובות, של איך הולכים איך הצבא הולך לאותם מקומות. << אורח >> דן הראל: << אורח >> רק לתקן, אני מברך את הצבא על הצעדים שהוא עומד לנקוט. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. ראם בבקשה ואחרי זה אני עובר אליכם. << אורח >> ראם עמינח: << אורח >> כמה דברים קצרים: קודם כל אני רוצה רגע חידוד, השאלה שדן שאל לגבי 17.5, 18.5 שאלה שנשאלת כבר הרבה פעמים, אני רק אשמח להבין כמה קיבלו צו ראשון וכמה לא? כמה קיבלו צו גיוס 12 וכמה לא? לגבי 17.5, 18.5. לגבי השאלה שנאמרה פה מקודם על ידי דוקטור אמסילי לגבי ה-54,000 והצווים אני רק רוצה לחדד, אני מבין שהצווים ישלחו בחודש יולי, רק אני רוצה לוודא מכיוון שפלוס מינוס אפשר כמה מאות אפשר לקלוט בבקו"ם ביום ומכיוון שעל 500 צריך להזמין 10,000 בפרופורציות שאנחנו יודעים, זאת אומרת בעצם אתה מזמין אני מניח את כל ה-54,000 לשבוע העוקב, זאת אומרת אתה לא מפזר את זה עכשיו על שנה אלא אתה מזמין אותם לשבוע או מקסימום לשבועיים אין סיבה ליותר, כי ברור שלפי האחוז שמגיעים אין לך שום בעיה את כל ה-54,000 להזמין לשבוע אחד, אגב אם צפוף לך ביום הראשון הייתי מזמין את כל אלה שהם 17 נגיד 18, 19 את הצעירים שאנחנו זקוקים. אני רוצה להגיד עוד כמה מילים להבין קודם כל כמה מתוך פקודות המעצר שיצאו הם כאלה שגילם פחות מ-19, אני אומר אולי יש חשיבות גם לצווי מעצר למישהו שהוא בן 24 בעיניי זה עוד פעם הוא פחות יקל על המילואימניקים הלוחמים וזה הדבר הכי משמעותי. אבל אני רוצה להגיד עוד שני משפטים חשובים: אני מכיוון שאני האדם היחיד על כדור הארץ שגם למד תקופה בישיבה חרדית וגם היה חבר בפורום מטכ"ל אז אני הולך על שתי רגליים, אני רוצה להגיד דיברתם הרבה על סנקציות אז אני רוצה לומר כך, אם החרדים יקבלו צווים אחידים, זאת אומרת כל מי שגילו 17.5, 18.5 כולם יקבלו צו, וייצא שי טייב לתקשורת ויגיד שלחתי לכולם צו, אז כשהוא יסתכל על הצו הוא לא יגיד מה קיבלתי? אה קיבלתי שאני סוג ב', קיבלתי שאני קנטוניסט, קיבלתי שאם אני אבוא לא יהיה לי שידך, אם תשלח לכולם אני אומר לך תקשיב לי אני מדבר הם יבואו בלי סנקציות, לא חייבים חברים בואו אני לפחות אוהב את העולם החרדי אני אוהב את החרדים, לא בא לי סנקציות לא רוצה סנקציות, אני רוצה שהם יבואו ואני מאמין ובוא תנסה אותי זה מוקלט מוסרט, אם אתה תשלח לפחות לכל הצעירים ותצא ותגיד אין אחד צעיר שלא קיבל צו, אני אומר לך צו גיוס הם יבואו תקשיב לי תסתכל עליי הם יבואו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני לא מבין ראם מה אבל כולם יקבלו צו מה השאלה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> למה לא לחזור על דברים שנאמרו כבר 100 פעמים? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> נכון למה? << אורח >> ראם עמינח: << אורח >> חברים אני אסביר, בבקשה, תנו לי אני אסביר את זה בכמה מילים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ראם סליחה רגע שנייה, שנייה רגע - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> על זה איתן כבל אמר אתם לוקחים אותנו לפרוצדורה, מה אתם באמת חושבים שהסיפור, זה חשוב לשלוח צווים לכולם, אבל אתם באמת חושבים שזה הסיפור? אתה שהיית שנייה, הנורמה החברתית נכתבת על ידי הפוליטיקאים והרבנים שלהם - - - לא נו אל תגידי לי אל תגידי לי זה לא אני לא פוגש אותך מה? אני לא פוגש אותם? לא אני מכיר את החרדים בדיוק כמוך מה זה הדבר הזה? אני פוגש חרדים כל יום אני מטייל בגדודים והם אומרים לי חד וחלק ואני שואל חיילים שהתגייסו חרדים, מה אתם רוצים לעשות מה אתם מציעים? מה אתם מציעים? הם אומרים אם לא יהיה שינוי פוליטי ואם לא יהיה שינוי אצל הרבנים ואצל המכללות אנחנו נמשיך להיות מיעוט, זה לא סותר שצריך להוציא עכשיו לכל ה-54,000, אבל חברייה, שלא נשגה בשושנים ובאשליות, גם אם יוציאו לכל ה-54,000 יגיעו 500. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חבר'ה סליחה, רגע, ראם, אני לא רוצה להיכנס איתך לדיון על הסנקציות אני אחרת ממך, שנייה רגע, אני מה שנקרא לחלוטין אני חושב אחרת ממך בהקשרים האלה, לא פתאום יהיה פה בלי סנקציות שאו הא איזה כיף הולכים לצבא, שנייה הדבר השני אמר פה שי אנחנו הקשבנו לו ראם גם אתה היית פה מהתחלה לשני דברים שהוא אמר בנקודה הזאת, שבמהלך החודש הראשון בתיבות הדואר ששירה אולי מדברת עליהם אתה דיברת דן לא משנה מה ינחתו צווים, הצווים לא יהיו כולם לאותו חודש אלא הם יתפרסו. הדבר השני שהוא אמר פה שי בהקשרים האלה ולכן אני אומר וחלק מהשאלות הן שאלות שניתנו, שהוא גם צריך להיות ערוך לזה ואני מקבל את זה גם אם זה אפשרות היפותטית, שמחר בבוקר בתור תרגיל החרדים לא יגידו אוקיי שולחים 30,000 לבקו"ם שקיבלו צווים והבקו"ם לא עומד בזה, הנה הצבא לא רוצה אותנו הנה הצבא לא יכול הנה הצבא לא. מה שאני אומר לכולנו שבבאלאנס הזה בוא לא נהיה תמימים, מה שאנחנו באמת עושים פה זה לא דואגים למחר בבוקר אל תתבלבלו, האמת שבעמדה הרבנית של היום של רבנים ופוליטיקאים שקוראים לציבור גם מי שלא משרת לא לבוא ולא להתייצב ולא לומד, לא מחר בבוקר אנחנו נמלא את השורות של הבני 17.5 או 19 או 20 זה לא יהיה, מה שאנחנו כן עושים פה ששילוב הדברים יוצר תקווה, שבעוד שנה או שנה וחצי כשכל מה שהוצג פה וכל מה שנאמר בוועדת חוץ וביטחון בהנחה שזה יקוים בהיבטים של הסנקציות הפרטיות והמוסדיות, בהתחשב בכך שהם יחולו לא בעוד חצי שנה אחרי שלא התייצבו באיזשהו יעד שיקבעו אלא עכשיו נכון זה מה שיביא, החלק שאנחנו מתעסקים בו כמו שאולי התכוונת לזה חברתי קארין אלהרר, זה לראות שהצבא עושה את מה שהוא יכול וצריך לעשות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן אבל יש שני חלקים. קודם כל יש שני חלקים שי, יש את ההתעסקות בעתיד שבזה אתם עוסקים כרגע, מה ששאלה חברת הכנסת מירב כהן זה מה קורה לגבי אלה שהיום עברו את כל התהליך, איך האכיפה מתבצעת זה מה שהיא שאלה, בעיניי גם לזה צריך לתת מענה. החלק השני נתת מענה ובעיני הוא התקדמות מטורפת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. << אורח >> ראם עמינח: << אורח >> אני רוצה להגיד תסתכלו קודם כל עוד פעם, אני מחזיר אתכם רגע לשאלת האכיפה כי אנחנו רוצים לאכוף על מישהו שהוא רלוונטי לנו, מישהו שהוא רלוונטי זה אומר שהוא צעיר שהוא יכול להיות לוחם, תכף כשהוא יענה לשאלה כמה הם בני 17.5, 18.5 קיבלו צו 12 ואתם תשמעו שהתשובה אני מקווה שאני אתבדה, אבל זה יהיה איזה 5% או משהו כל כך קטן אז אתם תבינו שבכלל לא ברור על מי צריך לאכוף. אבל אני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת כהן שנייה אחת על החרדים, אני רק רוצה להגיד אם אתם רוצים לזהות חרדים, ראיתם שניים עם פאות ארוכות ועם פיג'מה שאתם לא רואים איך הוא לבוש תשאלו אותו שאלה פשוטה, אמרת הלל ביום העצמאות? אם הוא אומר לכם כן הוא לא חרדי, אם הוא אומר לכם לא הוא או חילוני או חרדי, כלומר המבחן הרבה פעמים שנייה החרדים מגדירים את עצמם לא אני מגדיר אותם, דבר עם החרדים הוא יגיד לך אם הוא אמר הלל ביום העצמאות הוא לא חרדי זאת ההגדרה. אני חוזר רק לעניין לא זה הגדירו את עצמם זו לא הגדרה שלי. אני חוזר רק לעניין שלנו, אני אומר עוד פעם אני אשמח רגע להבין למה שאם יש בני 17.5, 18.5 שעדיין לא קיבלו צו ראשון, אין מניעה לשלוח את כולם לשבוע הבא לא לפזר את זה עד יוני 2026, אין מניעה תבין אם הם מגיעים באחוזים כל כך קטנים, אתה יכול ל-50,000 לשלוח לשבוע אחד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. חנניה, בבקשה. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> חנניה בן שמעון בן 24 מעלה אדומים כתף אל כתף, בוועדה הראשונה בכנס שדרות שהתרחש בבאר שבע סיימתי את דבריי הייתה בעיה שם בזה שאנחנו צריכים להיות צודקים ולא חכמים, אני אשמח להמשיך משם מאותה נקודה. אתמול פורסם ששלושים חרדים עוכבו במשך זמן רב בלשכת הגיוס אחרי שבאו לצו ראשון חלקם אפילו נכלאו כעריקים לפי הדיווחים, עכשיו שיהיה ברור יכול להיות מאוד שהדיווחים היו לא מדויקים אני גם אשמח להתייחסות של שי טייב, אבל מה שאני כן יודע בוודאות וזה יוביל אותי לנקודה הבאה שלי, זה שצה"ל הוא הגוף הבירוקרטי המסופח ביותר בישראל וזה חתיכת הישג וזה גורם לשני דברים: דבר ראשון שהם גם כמערכת קיבלו החלטה מסוימת בנושא מסוים, בסוף המפקד בקצה יכול לעשות טעויות קריטיות שפוגעות בפרט ובהתאם לרמת האמפתיה והידע שלו מול מגויס ומול החייל. בשירות שלי ראיתי גם איך זה קורה גם עם פקודות מטכ"ליות שמוכרות לכל חייל וכמו שבשריון אוהבים לומר המט"ק שבקצה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חנניה תשתדל להיות ממוקד בבקשה בנושא. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אני אומר יש לי שתי שאלות בסוף - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא בסוף עכשיו לא בסוף. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אז אני אלך מהר. כל נושא המורכבות פה של צה"ל גורם לשני דברים: דבר ראשון שהמלש"ב בקצה המלש"ב החרדי לא יודע כלום וזה אומר הוא מגיע מסביבה אנטי צה"לית אנטי ציונית אין לו שום ידע על התהליך, המצב הזה שהוא גם יש פה אירועים של הוא מגיע לצו ראשון ויש לו בעיות והוא מגיע לצה"ל רוצה להתגייס לצה"ל והוא לא יודע מה קורה ומה יקרה, זה מוביל אותי לשאלות ואני אקצר באמת: דבר ראשון האם לא הגיע הזמן שצה"ל יגיב לדיווחים כאלה לא בוועדות פה אלא יש לכם דוברים ותשתמשו בהם, לא יכול להיות שכל החרדים אחרי זה מפיצים את זה ביניהם ואנחנו רק פה בשתי ועדות ברצף אני בא ושואל שאלות אחרי שפורסמו דברים בתקשורת בלי שאנחנו יודעים מה התשובות שלהם. מה אתם מתכננים בנוסף לעשות על מנת שהאירוע כמו שהיה אתמול בלשכת גיוס אמרת שי טייב שבאמת יש איזשהו הקלה בעונשים, אבל אם יש כיוון נגיד אם אנשים שמגיעים לצו ראשון וכל מה שהיה אתמול בלשכת גיוס. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה היה? << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> 30 חרדים עוכבו שם ליום שלם, ולפי הדיווחים חלקם גם נכלאו כעריקים בגלל איזשהו תהליך בירוקרטי מסובך וזה מרתיע את החרדים מלהגיע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא הבנתי, טוב לך לשאלה הבאה. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> זה מרתיע מאוד אני יודע את זה בוודאות שזה מרתיע מאוד לחרדים מלהגיע כי הם לא יודעים מה יקרה להם, צה"ל הוא גוף שהם לא יודעים אותו הם לא מכירים אותו וזה מוביל אותי לשאלה האחרונה, האם מתכננים לבנות מערך תמיכה לחיילים האלה לחרדים שהם לא יודעים, אין להם סביבה שתומכת הם לא יודעים מה קורה, זו שאלה שלא קשורה לדיון אני יודע, אולי אפשר לדבר עליה אבל זו שאלה מאוד חשובה בעיניי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> עורך דין מעיין אבנברג מאחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה רגע, שאני אבין, זה אחים לנשק? אחים ואחיות לנשק? << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> זה אחים ואחיות לנשק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כאילו רוכבים על האחים לנשק ועל המותג? << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> אחיות לנשק הן חלק מאיתנו. זה אותו גוף. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שזה אותו גוף – זה מה שרציתי לדעת. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> הדיון שמתקיים פה היום הוא דיון כמו שאלעזר אומר מאוד חשוב ובאמת מרגישים איזה ניצנים של שינוי, אבל אני חושב שהוא הכי מחדד את הפער עדיין העצום בין המצב החוקי והנורמטיבי שצריך להיות פה בארץ, לבין מה שבאמת הצבא עושה. אני אתחיל ככה מאיזה פן אישי קטן, אני התגייסתי ב-1986 הייתי קצין שלישות בתחילת השירות שלי ואחרי זה עשיתי הסבה לשריון והייתי קצין שריון במשך כמה שנים בקבע, אני חושב שאלעזר היה קצין חינוך ראשי דאז ואני זוכר מהשירות שלי מטלה לקצינים גם כשהייתי קצין שלישות וגם כשהייתי קצין שריון, שפעם באיזה שנה אוספים קצינים שמלווים צוותי מעצר של עצירים של עריקים, צוותי עריקים היו צריכים לצאת בליווי קצינים והיינו מבצעים פעולה שבעינינו הייתה איזה משהו ערכי נכון, כל קצין בצבא מבצע את הפעולה שצריך לוודא שכולם מתגייסים. עכשיו מדברים פה המון המון על תהליכים אני רוצה רגע לחזור לבסיס שלנו, הבסיס שלנו הוא אמירה ערכית שכולם במדינה הזאת יודעים שהם הולכים לשירות צבאי כשמגיע הגיל שלהם, אני יכול להחזיר אתכם לסעיף 34 לחוק שירות הצבאי וזה מתחבר למה שאמרה חברת הכנסת כהן בדברים שלה, הסעיף אומר בצורה נורא פשוטה שיוצא צבא, יוצא צבא זה מונח למלש"ב דווקא אבל ככה זה נקרא יוצא צבא, רואים אותו כמי שחייב להתייצב לשירות ומי שלא מתייצב לשירות הוא נחשב כמי שהשתמט, זאת אומרת נקודת המוצא ואחרי זה אני אתייחס לדברים של היועצת המשפטית, שצריך הליך של לוודא את קבלת הצו לא עומדת בתנאי החוק. החוק מדבר על חזקה חלוטה שאומרת שכל מלש"ב שמגיע לגיל הגיוס יודע שהוא חייב להתייצב ואם הוא לא מקיים את החובה שלו הוא נחשב כמי שמשתמט מהשירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא חזקה חלוטה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> זה חזקה חלוטה, תקראי סעיף 46. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> אז בואי נלך רגע לסעיף 46, את יודעת מה היא לא חלוטה, היא לא חלוטה במובן הזה שיכול המלש"ב שלא התייצב להוכיח שהייתה סיבה ללמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, אז היא לא חלוטה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> אז היא כמעט חלוטה, בסדר אני מקבל את התיקון קארין. מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו צריכים קצת לחזור ואני רוצה רגע להתייחס לדברים שאמר מאיר כהן. ממש בקצרה לבסיס המוסרי, הבסיס המוסרי שלנו הוא לתקן עיוות שהלך ונוצר פה במדינה ב-20 שנה האחרונות, שבו בתהליך פוליטי נוצר מצב שהצבא לא מקיים את החובה שלו, כי חובת הגיוס היא חובה שחלה על הפוקד הצבאי על הצבא עצמו והלך והתכרסם הסיטואציה הזאת והצבא בתהליך פוליטי ארוך טווח הכשיר את הסיטואציה שבה לא מגייסים את כולם, לפני 20 שנה זה לא היה ככה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> עד 1977. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> עד 1977 וב-1982, 1983 העסק הזה מתחיל להתחמם הרבה יותר. אז מה שאני אומר זה שאנחנו כדי לתקן את המצב צריכים רגע להתעלם מהאמירות הפוליטיות, להתעלם ממה הפוליטיקה יודעת להכתיב, מה הרבנים אומרים להם, לחזור לבסיס שלנו, הבסיס שלנו זה שכולם מתגייסים ואנחנו כחברה תקינה דמוקרטית ליברלית צריכה לדעת שכולם מתגייסים, התהליך שצריך לקרות זה שהצבא יבצע את מה שהחוק - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע הוועדה הזאת היא מאוד פרגמטית זה משאלת לב מה שאתה אומר, אנחנו צריכים להיות לצערי זאת מדמנה מאוד גדולה ואם אנחנו לא נדע לשחק בחוקים של המדמנה הפוליטית הזאת אז נמשיך להצהיר הצהרות. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> אני מסכים צריך את שני הדברים, צריך לרדת לבסיס ולהגיד אנחנו צריכים לקיים את הוראות החוק, לדבר על ה - - - זה לא הדבר הרלוונטי, אם כל חרדי ידע אם כל אחד במדינה כמו שאנחנו חשבנו סליחה, אם כל אחד ידע שביום שהוא צריך להתגייס הוא מתגייס ואם לא אז אין זה הולך להליכים, זה יכול להיות צווים, זה יכול להיות הליכי גיוס, זה יכול להיות משפט צבאי, זה יכול להיות מאסר על תנאי, זה יכול להיות מיליארד דברים, אבל הצבא צריך להתנהל לפי החוק וכשבמקביל אתם הפוליטיקאים בואו תעשו את העבודה, אבל בלי שהבסיס המוסרי יהיה מקובע ולפיו נפעל - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מעיין תודה. אני עוד פעם אגיד כמו קטו הזקן, מה שהצבא הציג היום זה בדיוק מה שאתה אומר שהצבא צריך לעשות, אני אזכיר הצבא מה שהוא הציג כאן אתם נכנסים כולנו לתאריכים זה מאוד בסדר, מה שהצבא הציג כאן מה שרח"ט תומכ"א הציג כאן בהתחלה זה שכולם מכולם כולם מקבלים צווים - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> זה פסיקת בג"צ. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי איילת אז אני מבין שאת חושבת שהדיון היה מיותר ואפשר להגיד שזהו, בסדר שפרה בבקשה, אני את מה שיש להגיד אני אגיד גם בסיכום, שפרה בבקשה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> יש רק דבר אחד, אנחנו לא מקבלים את הנתונים האמיתיים על השאר על ה-14,500, כי למעשה כל הדיון על מה קורה ועם - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עוד יהיה זמן לשי לענות גם על הנתונים המדויקים של מה שאנחנו לא מוחקים אותם. בבקשה שפרה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> האמת שאחרי שנה ושמונה חודשים שבן אחד שלי בסבב שלישי ובן אחד אני כבר לא יודעת באיזה סבב אני ממש מיואשת באמת מיואשת, אני שומעת מצד אחד את הצבא אומר לגבי 4,000, אז אני רוצה לדעת כמה מתוך אלה כמה מתוכם מיועדים להיות לוחמים, כי הרי אנחנו סליחה שפחות מעניין אותי כמה מתגייסים זה חשוב כמובן, אבל כמה הולכים להיות לוחמים? ואם אנחנו הבנו שאפשר להכשיר לוחמים בערך עכשיו במזורז בערך חצי שנה, אני רוצה לדעת מה הפוטנציאל שיוכלו להחליף את הבנים שלי או את אלו שיחליפו את הבנים שלי עכשיו בעוד חצי שנה? עכשיו יש לי הרגשה שאם היינו נמצאים עם הדיווח שלך היום לפני שנה או לפני שנה ושמונה חודשים היינו יכולים להיות ולהגיד יופי הנה מתחיל פה תהליך, אני באמת שואלת גם אלעזר אם אני זוכרת טוב בנובמבר 2023 שאלת פה בוועדות האלה שאלות קשות גם לגבי קהלים אחרים שהצבא איכשהו שחרר וכמה מתוכם התגייסו, בואו חבר'ה תקשיבו משפחות מתפרקות מהמילואים האלה, אי אפשר להמשיך עם זה, אי אפשר לתת לבנים שלנו צווים בלי פג תוקף אי אפשר ואני לא רוצה לדבר על זה שאני שנה ושמונה חודשים לא ישנה בלילה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שפרה תודה. אני אעשה רק גילוי נאות, מה ששפרה אומרת על הבן שנמצא עכשיו היא יודעת שיש לי שם הורים של שמונה נכדים באותו מקום בעזה, הצבא דרך אגב שפרה אני אומר רק לך כיוון שאת הזכרת שאני שאלתי את זה מנובמבר 2023, שלשום בדיון סגור שהיה כאן הצבא הציג בעניין הזה התקדמות משמעותית את תדעי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כן באמת? אפשר לדעת מספרים? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן אחרי זה אני אוכל להגיד לך, רק אני אומר לך התקדמות משמעותית בדיוק בנקודה הזאת שהעלית ואנחנו יושבים עליה הרבה זמן, תודה. איילת, אתם רציתם? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> יש לי כמה שאלות לרח"ט תומכ"א. כידוע אנחנו באירוע הזה מאפריל 2023 וכידוע אני חשבתי שאם נגיש בג"צ ונוציא מאות אלפי שקלים ונעשה קצת רעש ונביא איזושהי פסיקה שתחייב פה באופן תקדימי פעם ראשונה בהיסטוריה לגייס חרדים בלי שום תבחינים מיוחדים אז אולי נגיע לזה, לצערי המאוד רב גיליתי שבצה"ל חיבקו בשתי ידיים את הלא רוצים לגייס חרדים, אני שואלת שאלה נורא פשוטה שאותי נורא מטרידה, כי לדעתי את כל הדברים שנאמרים פה אלעזר אתה שמעת יחד איתי בשנתיים זה בלופ, זה כאילו השיחה הכי משעממת בעולם למה לא מוציאים לכולם מגייסים את כולם באופן, אנחנו מדברות על שוויון זה פטנט מטורף תוציאי באופן שווה, אבל יש לי שאלה פשוטה יש לי שאלה אחרת, מי לוקח אחריות על התוצאות המזעזעות של מצב השחיקה שהוא תוצאה של העדר חלופה? אנחנו ביום ה-613, אני לא ישנתי החודש כי אני מקבלת 150 פניות שאני מוכנה לעשות פורוורד לאדון שי טייב שחסם אותי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא חסמתי אף אחד. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> חסמת, אולי פתחת. מי לוקח אחריות על הרשלנות, על הכישלון, על ההפקרות, על הזחיחות, על ההתמהמהות, על גרירת רגליים? מי לוקח אחריות שלא קיבלנו תשובה היום שיצאו 54,000 צווים מי לוקח על זה אחריות? מי מדבר עם האימהות שאני מדברת איתם ואומר להם סליחה, טעיתי, פשעתי, נכשלתי, לא הצלחתי לגייס, שמענו אתמול שתפסו חרדי שאיראנים הצליחו לגייס, אז כנראה שאפשר לגייס חרדים למשימות ביטחוניות, אולי כדאי שראש אכ"א יפנה קצת לאיראנים וישאל אותם איך הם הצליחו לגייס את כל החרדים בשנה האחרונה. שואלת שאלה פשוטה, מי לוקח אחריות האם הכנסת, האם צה"ל? מי יעמוד מול האנשים האימהות האנשים של המילואימניקים הילדים שלנו שבסדיר? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איילת תודה. אני רק רוצה להגיד לך אני קצת מתפלא עלייך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אגיד לך למה, מי שלוקח אחריות על הילדים שלנו זה מי ששולח אותם לשם, הוא זה שצריך לדאוג שהזמן שלהם שם יהיה משמעותי אבל הגיוני, הוא זה שצריך לראות שהם מי שיחליף אותם. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> ואם הוא נכשל? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה אחת, אוקי לדבר הזה קוראים ממשלת ישראל שלא תתבלבלי. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן, חד משמעית. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני ממש לא מסכימה איתך, יש גם אחריות שילוחית לפקיד שנמצא בקצה במקרה הוא לובש מדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איילת, אפשר לעשות את הדיון מתי שאת רוצה. מה שאני אומר שמה שאנחנו שמענו כאן הבוקר הזה, זה שינוי מהותי ומשמעותי, את רוצה לחלחל את זה יותר עמוק? הבנה של צה"ל של המציאות הזאת מול משרתי המילואים, מול חיילי החובה שמאריכים להם פעם אחרי פעם את שירות החובה, שמוכרחים לנקוט מדיניות אחרת. מה שאנחנו שמענו כאן הבוקר הזה שיצאו צווים לכולם. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אבל על פני שנה, למה לא על פני היום? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הצווים לא יוצאו על פני שנה, שנייה, חבר'ה אני אסביר לכם, סליחה שאתם לוקחים אותי להסביר לכם את מה שאמרו פה שמונה פעמים, הצווים לא יוצאו על פני שנה, הקליטה שלהם תתאפשר בהתאם, הצווים יוצאו על פני חודש. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> למה אבל, למה לא בשעה? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם יוציאו 54,000 בחודש זה יהיה הישג ההישגים, אני חושב שצה"ל לא יוציא 54,000. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> מאיר, נורמות חברתיות קובעת החברה ולא רבנים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, זה נאיביות, לצערי הגדול החברה החרדית נשלטת על ידי הרבנים שלה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא נאיביות. לא נכון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הם קובעים. אתם טועים. << אורח >> מיכל גורפינקל: << אורח >> יש חוק אז למה לא מגייסים את כולם? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תגידי את מתווכחת איתי שיש חוק? אנחנו יושבים כאן שנתיים ושואלים את השאלה הזאת. << דובר_המשך >> מיכל גורפינקל: << דובר_המשך >> טוחנים מים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא טוחנים מים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> טוחנים מים מאיר, טוחנים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חברות וחברים אני העברתי את רשות הדיבור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה נו באמת, אם אנחנו נהפוך את הוועדה הזאת לזריקה של סיסמאות, בואו נהיה קצת פרגמטיים אנחנו באמת רוצים לגייס אותם, אנחנו נלחמים לגייס אותם. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> דרך אגב, אלעזר, ממשלת ישראל כרגע לא אכפת לה מכלום אז כרגע אף אחד לא ייקח אחריות, זה מה שענית לי, אז אולי לא נשלח את הילדים שלנו, אימהות אף אחד לא ייקח אחריות אל תשלחו את הילדים שלכן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן לא קוראים לסרבנות, סליחה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יובל בבקשה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> זו לא הייתה סרבנות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איילת, די. יובל. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב ראש, ממש בדקה, אני יובל וורגן ראש צוות במרכז המחקר והמידע פה של הכנסת. אנחנו מקבלים מחברי כנסת כולל חברי כנסת שיושבים פה בדיון בקשות לקבלת מידע מסודר בנושא הספציפי הזה, יש הרבה פעמים טענות בציבור שחברי הכנסת לא עושים את עבודתם בצורה מספיק מעמיקה, יש חברי כנסת שמנסים מאוד לעשות את עבודתם ופונים אלינו לקבלת מידע מסודר ואנחנו לא מצליחים לתת להם מענה בשל אי קבלת תשובות מצה"ל במשך חודשים ארוכים בניגוד להוראות של חוק הכנסת. צריך להבין שזה לא עניין בירוקרטי בשביל לסמן וי על זה שקיבלנו תשובה, הנושאים שאנחנו מבקשים עליהם תשובות הם למשל פירוט מסודר של כלי האכיפה, דיברת על להעביר את המושכות מהצבא למדינה, ביקשנו לקבל פירוט מה הממשק עם המשטרה האם יש בכלל ממשק כזה, מה הממשק המדויק עם רשות האוכלוסין במעברי הגבול, זה דברים שהם לא ידועים בצורה מסודרת, אבל אנחנו חוקרים ואנחנו עדיין לא מצליחים להבין. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי, טוב שאתה מעלה את זה כאן. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> ביקשנו לקבל את הפקודות שלפיהן הצבא עובד, אפילו לא תשובה שצריך לשבת ולכתוב במיוחד בשבילנו הפקודות הקיימות שלפיהן עובדים, גם את זה לא הצלחנו לקבל, ביקשנו לקבל אנחנו לא דווקא נגד חרדים לאו דווקא בהקשר אפילו של גיוס בני ישיבות, ביקשנו לקבל נתונים על אכיפת אי התייצבות עוד לפני השבעה באוקטובר גם את זה עדיין לא קיבלנו. אנחנו מבינים שיש מלחמה ויש עומס, לא מצפים מהצבא לקבל תשובה תוך שבוע שבועיים ממש לא, אנחנו כרגע ארבעה חודשים אחרי בקשת מידע בנושא הזה ועדיין אין לנו מועד צפוי לקבלת תשובה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. מה שאנחנו עושים עכשיו על השאלות שנשאלו כאן ורח"ט תומכ"א רשם אותם, על השאלות שמונחים על השולחן למי שבא לדיון די בהתחלה והגשנו את השאלות קודם, אנחנו בכוונה מקדישים את החצי שעה הקרובה כמה שנצטרך אם נצטרך פחות יכול להיות לתשובות על השאלות שנשאלו כאן, יובל גם על השאלות - - - << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> אגב אם היינו מקבלים חלק מהדברים בכתב, היה צריך פחות שאלות גם בעל פה כי יש מגבלות לאפשרות לענות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו דרך אגב הגשנו את השאלות גם בכתב. כן שי בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש הרבה שאלות וגם נתונים כמו שאמרתם התבקשנו להעביר אז אני אתייחס תכף במפורט על כל מה שאני אצליח ואם צריך נחדד, לפני זה אני ארצה שחן תגיד כמה מילים על השאלה שחוזרת ועולה פה על העניין הזה של החובה להתייצב, גם מהסיפור של צו הפוקד וגם בכלל בפג התחש וכן הלאה, בבקשה חן. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> בסדר גמור, קודם כל לעניין הפרשנות של חוק שירות ביטחון שהוצגה פה, אז אני רק אגיד אפשר לחזור לסעיפים הראשונים של החוק ולראות שיש חובה על הפוקד, הפוקד בעצם רשאי לקרוא לבדיקת כושר שירות זה התהליך הראשון בעצם של הצו הראשון, רק אם בן אדם לא התייצב לבדיקה או שסירב להיבדק כשהגיע, רק אז אנחנו יכולים להתייצב לקרוא לו לגיוס בעצם זה אותו צו 12 המדובר ולכן החובה הבסיסית שלנו היא בעצם לקרוא לבן אדם ולא להניח חזקות חלוטות כאלה ואחרות על זה שהוא היה צריך להתייצב מכוח ידיעה כללית. אני אגיד לעניין הצו פוקד כללי ואותו סעיף 38 שאת חברת הכנסת התייחסת אליו, לגבי כל מי שפקעה לו דחיית השירות ובעצם לפי החוק היה אמור להתייצב, אז קודם כל אלה מסלולים כלליים שנגיד שבמידה מסוימת ההתייחסות אליהם התייתרה, הרשאה שבעוד מספר שבועות בעצם יצאו כלל הצווים, כלומר נתחיל באיזשהו מסלול אישי, אז לא כל כך רלוונטי לדבר על החוק. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אבל זה יכול לקצר לך תהליכים. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> זה לא יכול לקצר לי תהליכים, ואני אגיד רגע אני אתייחס בצורה מסודרת, קודם כול צריך להבין ברמה התיאורטית מאחר שאנחנו תכף נכנסים למסלולים האישיים, אז אני אגיד ברמה התיאורטית נקודת המוצא לכל תהליך של הכרזת השתמטות גם במישור המנהלי ובטח ובטח במישור הפלילי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת מסלולים אישיים? << אורח >> חן שמלו: << אורח >> זה מסלול גיוס אישי, צו פוקד כללי זה צו שפורסם ברשומות ואומר לאנשים אם לא קיבלתם צו בתאריכים האלה והאלה אז בואו תתייצבו לאורך איזושהי תקופה בשנה בסדר? נקודת המוצא היא מסלול גיוס אישי מה זה אומר? זה שאדם בעצם מצפה שהרשות המינהלית רשות הגיוס תממש את החובה שלו ותוציא צו שאומר לו מתי להתייצב לבדיקת כושר שירות או מתי להתייצב לגיוס. לכן אנחנו מניחים נקודת המוצא כאמור ביחס לכלל האוכלוסייה, אנחנו מדברים פה על כלל המלש"בים, אנחנו לא יכולים להניח שמלש"ב ישב וימתין לקבלת צו מצה"ל וביום מן הימים יגיד אוקיי לא קיבלתי אז אני אפתח את הצו הפוקד כללי ואם לא אני אוכרז כמשתמע, זו ההנחה בבסיס ההליכה במסלול הגיוס האישי לפי חוק שירות ביטחון, אני אגיד שיש על זה גם פסיקה של בתי הדין הצבאיים שמבהירה את החשיבות של המסלול האישי, כשבסופו של דבר המסלול הכללי צו פוקד כללי זו רשת ביטחון למקרה שמשהו נפל במסלול הגיוס האישי, לכן כמו שאנחנו לא מסתמכים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בחלק הקודם של סעיף 22 ב' שאם הצו דחייה שלו מהסעיפים של החוק, אם הצו דחייה שלו בעצם כבר לא בתוקף אז הוא צריך להתייצב? זה לא צו פוקד כללי אני מדברת על דחיית השירות שכבר לא בתוקף. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> נכון זו אותה התייחסות, אנחנו בעצם מבחינתנו כל התהליך של האכיפה מתחיל על רקע זה שבן אדם קיבל צו שקורא לו להתייצב במועדים ספציפיים הוא היה מודע לצו הזה, לא התייצב ואז אנחנו מתחילים באיזשהו תהליך שבסופו זה הכרזת השתמטות, כלומר האמירה שבן אדם היה צריך להתייצב מעת שפקעה לו דחיית השירות, לא מספיקה לעניין מסלול הגיוס האישי. אמרתי נקודת המוצא ביחס לכל האוכלוסייה במדינת ישראל, אנחנו לא מדברים רק על חרדים זה שלצורך העניין אם הילד שלי צריך להתייצב מחר בבוקר, הוא מצפה לקבל לא מצפה זה החובה של הרשות המנהלית - - - << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אין בעיה צו ראשון מספיק, ה-24,000 שקיבלו צו ראשון לפי זה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה אישי. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אין בעיה אבל למה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר אבל אנחנו עדיין מתעכבות האם אפשר לעשות את זה קבוצתי והיא אומרת לא, זה מה שאת אומרת. << אורח >> דן הראל: << אורח >> זה בניגוד לפסיקת בג"צ בדיון עד תשע אפס שהשופט סולברג אמר בדיון והם הוציאו את זה בכתב. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> יש אמירה יש התייחסות של השופטים לאותו סעיף 38 ד' בפסיקה אחרת. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אמרו שמי שפקע לו - - - << אורח >> חן שמלו: << אורח >> נכון חובתו להתייצב. << אורח >> דן הראל: << אורח >> חובתו להתייצב והם שאלו למה לא אוכפים אותם לעשות את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זאת לא השאלה היחידה שלי, אם זה פקע לו וחובתו להתייצב, מדוע את לא רואה בזה הליך אישי? << אורח >> חן שמלו: << אורח >> זה לא צו גיוס אישי, זה שפקעה לו תחילת השירות והוא צריך להתייצב, זה לא אומר שהוא קיבל צו גיוס אומר לו בוא להתייצב ביום הזה והזה, אם לא תתייצב אנחנו נתחיל בעניינך הליך אכיפה, הליך של הכרזת השתמטות, להעביר את השם שלך לראשות האוכלוסין והאכיפה לצורך עיכוב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז את מתחילה הכל מההתחלה. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> מה זה אומר מהתחלה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שאת מתחילה את האישי מההתחלה היא צודקת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין, אני קיבלתי דחיית שירות אבל במקור קיבלתי צו אישי זה לא היה כללי? << אורח >> חן שמלו: << אורח >> קיבלת צו לדחיית שירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צו ראשון קיבלתי, קיבלתי דחיית שירות, גם הדחייה היא דחייה אישית, נכון? אני קארין אלהרר קיבלתי דחייה, עכשיו תמה הדחייה, למה את לא ממשיכה באותו מסלול? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, למה זה לא נחשב אישי? כי את הדחייה הייתה אישית, אז מדוע כשזה פג תוקף הדחייה האישית זה לא ממשיך ואת רואה בזה בעצם מסלול אישי? << אורח >> דן הראל: << אורח >> זה בדיוק הייתה התייחסות של בג"צ כשהנושא הזה עלה לפניו בדיוק. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> החובה אכן קיימת, פקעה דחיית השירות בן אדם צריך להתייצב זה נכון, תהליך האכיפה תהליך ההשתמטות יחל מרגע שהרשות המינהלית מימשה את החובה שלה לפי החוק, לקרוא לבן אדם להתייצב לבדיקת כושר לשירות פרופיל רפואי, אנחנו לא רואים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וזה שאמרו לו פגה הדחייה שלך אתה צריך להתייצב, זה לא? << אורח >> חן שמלו: << אורח >> מה זה אמרו? זה לא מתחיל את תהליך ההשתמטות. << אורח >> תום פנחסי: << אורח >> היועמ"שית ענתה יש להם פטיש בארגז כלים שהם לא משתמשים בו ביודעין. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> רק בבקשה אני אמרתי בפתח הדברים, אנחנו ממילא בעוד מספר שבועות יצאו כלל הצווים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אז את לא סופרת את הזמן שחלף. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> זה לא רלוונטי הזמן - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לשיטתך זה לא רלוונטי. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> זה לא. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> יש תחושה של גרירת רגליים, סליחה, וזה עלבון בשביל הלוחמים שלנו, זה עלבון. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> אני אשמח לסיים את ההתייחסות המשפטית. אני רק אגיד שצריך לזכור שבכל התהליך אנחנו מסתכלים רגע לא על הסיטואציה הנוכחית של אי גיוס המוני, אנחנו במדיניות וכללים שנקבעו בראי כלל האוכלוסייה, אנחנו מצפים בעצם שאנחנו מתייחסים למלש"ב נורמטיבי בן 16.5, אותו מלש"ב גם שפקעה לו דחיית השירות וגם שיצא צו פוקד כללי, אנחנו בעצם החובה שלנו היא לפעול מולו בצורה מסודרת ולהוציא לו צו גיוס אישי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן אבל גברתי, אתם צריכים קצת לצאת מגדרכם כי עד עכשיו לא עשיתם. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> יצאנו מגדרנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא, אם הייתי יודע שעד עכשיו עשיתם את זה, כי הרי כמו שיש חוק גיוס אם עד עכשיו עשיתם את זה לכולם ניחא, אבל אתם לא עשיתם את זה למי שהיה צריך להתגייס, לא עשיתם את זה אתם פעלתם רק כנגד אוכלוסייה מסוימת, האם את יכולה להגיד שעכשיו אתם כן יוצאים מגדרכם בעקבות ה-54,000 ואתם מאיצים את התהליכים? << אורח >> חן שמלו: << אורח >> הצגנו את זה בהתחלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל ה-54,000 דיברתם על הבריכה שעוד לא הוצאתם להם שוב. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני באה ואומרת את הדבר הבא בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת כהן, הרי פעם בנקודת זמן מסוימת זה היה צו אישי, הצו האישי קיבל דחיית שירות, דחיית השירות פגה יש פג תוקף לאירוע, עכשיו לפי החוק להבנתנו הוא צריך להגיע, לא הגיע לא להתחיל את כל התהליך מהתחלה. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> אז אני אמרתי והבהרתי, שמבחינתנו לא מדובר במסלול אישי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת למה? << אורח >> חן שמלו: << אורח >> כי זה לא צו גיוס, זה לא צו שקורא לך להתייצב לקביעת רופא - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה רגע, חן, אני רוצה על הנקודה הזאת לשאול אותך, מה שאני הבנתי בסדר אפשר לתקן גם אתה, שמי שהתייצב פעם ראשונה קיבל דיחוי לשנה, מאותו רגע אומנם הוא לא צריך להתייצב אבל הוא צריך לדאוג שהדיחוי הוארך כל פעם בעוד שנה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> שהיה דיחוי, היום לא מאריכים דיחוי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מאז בג"צ שנייה אחת ועל אחת כמה וכמה שיש פה עניין אישי גם, זאת אומרת שמעבר למה שנאמר כאן הבן אדם יש עליו מעבר לצו הפוקד שיהיה תלוי על הקירות לא משנה איפה, לכל אחד יש עניין אישי כבר מול הצבא, מהרגע שהוא התייצב פעם ראשונה, זאת אומרת ה-54,000 הם כבר התחילו נהלים איתכם, כולם הם כבר קיבלו דיחוי לפחות לשנה שלא יכלו להאריך אותו מהרגע שיש את בג"צ, אבל גם ככה התהליך איתם התחיל? << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה שאומרת חן היא תחזק משפטית, זה שהתהליך הזה שאנחנו שנעשה בקבלת הדיחוי אני מזכיר רגע לכולם, הוא היה תהליך בלי העניין הזה של קריאה לתהליכים רפואיים ורישום, מה שאומרת חן כדי להפעיל מחדש את המהלך הזה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל איך הוא יבוא? שי, איך הוא יבוא לבדיקה רפואית? << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע, תני לי רק להגיד את המשפט, אחרי זה תגידי ממנו, מה שחן אומרת לכם, כדי להפעיל את המנגנון שאומר קראתי לך לצו שהוא להשלמת התהליכים הרפואיים והאבחון וכן הלאה ואחרי זה לא באת ולא באמת ולא באת ולא שיתפת פעולה וקיבל את צו 12, שהוא הצו בלי תהליכים כאלה, חייבת להתבצע קריאה ראשונה כדי שהתהליך יהפוך לאישי. << אורח >> דן הראל: << אורח >> שי אתה ואני ישבנו באולם של בג"צ והשופט סולברג אמר למה אתם לא מתחילים תהליכי אכיפה על אלה שפקע להם דחיית שירות והם הוציאו את זה, גם תקראו עוד פעם את כל ה-64 עמודים או כמה שהיה - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ואתם יודעים לקיים הליכי האכיפה לגבי מי שאתם רוצים לאכוף. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה אנחנו רוצים לשמוע תשובה ועוד תשובות, שנייה קארין הבנו את העניין אני רוצה להתקדם, אני רוצה לשמוע מה שהיא אומרת על השאלות שעלו פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הבנתי היא רוצה להפוך את זה לאישי, מילא תקראי לו עוד פעם אבל למה כל התהליך? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חן בבקשה. << אורח >> חן שמלו: << אורח >> אני אתייחס לזה, אני רק אגיד השופטים אכן שאלו אותנו וזה ההסבר שאנחנו נתנו במעמד הדיון ואין איזושהי פסיקה שאומרת אחרת, אני רק אגיד שלגבי הצו פוקד כללי והסעיף 38 זה אכן סעיפים שמשרתים אותנו באותה החלטה לקצר את תהליך ההשתמטות ולקצר את תהליך בדיקת המודעות, אנחנו בעצם יוצאים מנקודת הנחה שיש את הצו הכללי יש את המסלול הכללי שמכוחו אנחנו באים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי עשית פשרה, עשית פשרה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מירב יכול להיות. סליחה, אני רוצה להגיד משהו לכולנו, אם אתם עכשיו גם לנוכח הדברים המאוד משמעותיים ובעיניי הבשורה הגדולה שנאמרה כאן על ידי גורמי הצבא, תמשיכו ונמשיך יחד כולנו לחפור על להבין את הדקויות למה מה שהולך להיעשות עכשיו לא נעשה קודם אז תודה רבה לכם, אני חושב שמה שנעשה עכשיו בשורה התחתונה אם תהליך ההשתמטות היה מתחיל מעכשיו במשכי הזמן שהיו פה בדיון שלפני שבועיים או שלושה, אז היה מקום להקדיש את כל הדיון לשאלות שעכשיו עלו כאן. כיוון שמה שהוצע כאן זה שמשכי הזמן נחתכו בחצי ואולי גם יותר, אחרי שנפתחו איך שאת רוצה לא משנה מה, אנחנו חוזרים לאותם דברים שאם היו אומרים לנו אותם לפני שבועיים אני מניח שהייתם שואלים למה זה כל כך הרבה בוא נחתוך לחצי אז חותכים לחצי, נכון עכשיו אפשר לשאול למה לא חותכים לרבע אני מציע שנתקדם, שי תענו בבקשה על השאלות תסתכלו על השעון. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אבל חן ביקשה לענות - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל אני לא ביקשתי שירה, עכשיו אני ביקשתי ששי יענה על השאלות שיש כיוון שב-11:00 לא יתנו לנו להמשיך בדיון. שי בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל אני רוצה להגיד תודה על הדברים, אני רוצה להגיד שמה שאנחנו מציגים או הצגתי היום הוא בעצם רצף המשכי של העלייה במספרים, כיוון שכבר הגענו למספרים גדולים ממילא 24,000 זימונים צו ראשון ועוד 2,000 שציינתי ברור שאנחנו נכנסים לשנתון הגיוס הבא עם התוכנית המלאה שהולכת להוציא צווים לכולם, אז זה כבר נאמר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני רק רוצה לשים פה הערה בתוך זה, תזכרו ביחס לשאלות ששאלתם ואולי תשאלו, כן הצווים הוכפלו ושולשו והמספרים נשארו מאוד קטנים, למרות שהצבא גם עשה את כל ההכנות שהוא היה צריך לעשות. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> זה רק מלמד שאין אכיפה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה ברור אני רק רציתי שזה יהיה חד מאוד וזה חד, תודה שי בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> למספרים האלה של הבריכה אני רוצה להזכיר שזה נאמר, כל הזמן חוזרים לשאלה הזאת ואז אני צריך להגיד את זה שוב ושוב, כל בני ה-16.5 שלא היו במעמד לפני וכבר חלפה השנה קיבלו זימונים כמו כולם, תנו לי לענות תאמינו לי הקשבתי לכם אבל אולי בסוף כל התשובות אז תעני על השאלה ואם לא נחזור לזה. כל בני ה-16.5 קיבלו צווים ואנחנו נעבור את שנת הגיוס הזאת של 2026 שפרסתי אותה עכשיו הסברתי אותה, יהיה עוד שנתון שנכנס לדבר הזה, תעשו את המספרים תראו שהפוטנציאל הקיים של בני המגזרים המגזר החרדי בהקשר הזה הוא יהיה מאוד, גם עכשיו הוא כבר גדול מאוד והוא יהיה מאוד מאוד גדול ועכשיו תוצאות בקצה יש להם הקשרים נוספים. עכשיו לגבי הסיפור של האכיפה, אני מזכיר רגע שני דברים מרכזיים וגם דברים שאמרתי פה היום עכשיו בבוקר: אנחנו משתמשים כרגע בכלים שהם הכלים שעומדים לרשותנו, הכלים שעומדים לרשותנו הם בעיקר העניין של נתב"ג ורשות אוכלוסין ומשטרה אחרי שהוכרז האדם כצו 12 ואז חלה עליו הסנקציה הזאת כפרט, מן הסתם בנתב"ג עוברים מעט מאוד אנשים, גם אנשים נמנעים מלצאת לנתב"ג גם מקבלים תדריכים לא עלות לנתב"ג ומשטרת ישראל עוד פחות מהעניין הזה נפגשים עם הדבר הזה. לכן אני חוזר על מה שאמרנו פה לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש, שהדברים צריכים לפגוש גם סנקציות שיותר פוגשות את הפרט ביום יום, אמרתי גם פה בתחילת הדיון אנחנו הולכים, אני לא אחזור על זה עוד פעם במפורט, אנחנו הולכים להרחיב את מבצעי האכיפה כלפי כל הציבור, עדיין כשאנחנו נעשה וחבר הכנסת שטרן הסביר את זה לדעתי בצורה טובה, כשאנחנו נגיד אכפנו לאט זה יהיה חלק מאוד מאוד מסוים מתוך התמונה הגדולה, כיוון גם בגלל העניין של להגיע לכל כך הרבה אנשים וגם העניין של אני מקווה שהם לא יעצרו אני מקווה שהם יתגייסו, אבל נניח לעצור כל כך הרבה אנשים במתקנים הקיימים, לכן לעניין הזה של לפגוש בעוד מקומות את העניין הזה יש חשיבות גדולה מאוד, הסברתי את זה אנחנו משתמשים בכל מה שיש לנו כרגע תחת היד והסברתי כבר את המגבלות של זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה, רגע, בוא נמצא את זה את הכלים הקיימים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא שנייה רגע מירב, סליחה לא, אם יישאר זמן גם את ביקשת, שי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא ממצה את התשובה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> א' שנייה יכול להיות שהוא לא ממצה במסגרת הזמן, בוא ניתן לו לסיים ואם לא נחזור עוד פעם. שי תמשיך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אנחנו קבענו את אותם יעדים מפורסמים של שנת גיוס 4,800 בשנת הגיוס 2024 ובשנת גיוס 2025 לעלות ל-5,760 בהתאם גם ליכולות שקשורות בקליטה של ציבור, ביעדים שהם יעדים מאפשרים שירות חרדי, נכנס חרדי יוצא חרדי אתה מקים את העניין הזה, בתוך העניין הזה זה לא מספר כללי זה נשאל פה שאלה על הסוגייה של הלוחמים וכן הלאה, זה לא מספר כללי זה מספר שפרוט ליעדים, אנחנו הצבנו לעצמנו יעד שכ-35% מהמתגייסים ילכו ללחימה, בסדר? אני רוצה בשביל לסבר את האוזן כדי שיגידו רק 35%, גם בציבור הכללי פחות מ-50% מהאנשים הולכים ללחימה כי יש מערכת תומכ"א קל מאד משמעותיים ומערכת מודיעין ומערכת טכנולוגיה וכולי וכולי, שמנו יעד שהוא בעינינו יעד מאתגר ושהוא גם יאפשר בניין כוח מאוד משמעותי בתחום של החרדים. לגבי העניין של ה-54,000 צווים אני אומר את מה שדובר פה וגם חבר הכנסת שטרן עזר וחידד בהקשר הזה, לצורך העניין בחודש יולי אמורים להופיע אני אומר את זה באופן ציורי 54,000 זימונים בכל התיבות דואר, אמרתי את זה בהתחלה לא לכולם יהיה תאריך לאותו נקודת זמן, אני חושב שחבר הכנסת שטרן הסביר את זה למה לא, אני לא מוצא לנכון לפרט זה עניין של תהליך מקצועי, זה יהיה פרוס על כל השנה כמו שה-24,000 היו פרוסים על כל השנה, כמו שכל שנת גיוס שמקבלת צווים פרוסה על כל השנה ולא כולם מקבלים לאותו יום, זה בהקשר הזה. התייחסתי קודם להערות של אלוף במילואים דן הראל גם לעניין הזה של פעולות נוספות להרחבת השירות, אני מזכיר גם בניין כוח בסדיר גם בניין כוח במילואים, גם מונחת פה בוועדה לא בוועדה הזאת בוועדת חוץ וביטחון הצעת החוק שלנו שקשורה בחוק שירות ביטחון, אז זה בפעולות אני אומר את זה רק בשביל להגיד לא בשביל לתת על זה תשובה מדויקת, אלא להגיד שהעומס במילואים הוא ידוע לכולם אנחנו עוסקים בו באופן מאוד מאוד משמעותי וחלק מהדברים שקורים בו, למשל העלייה מהמספר שקבענו 70 למספרים הרבה יותר גדולים קשורים כמובן גם למצב מבצעי. לגבי הסיפור של עדיפות לצעירים, אני רק מזכיר של-24,000 הראשונים אנחנו חילקנו אותם לגילאים ונתנו עדיפות לגיל 18 עד 20 תכף אני אפרט גם את הגילאי - - - << אורח >> ראם עמינח: << אורח >> 20 זה לא צעירים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי תמשיך, ראם אני שמח שדן עוזר לי מולך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חילקנו את זה וככה הקפדנו במשך כל השנה הזו, מן הסתם כאשר אנחנו מדברים על 54,000 אז קודם כול כמובן שאין שום הקשר לתבחינים את זה כבר הפסקנו לעשות מהפעימה השלישית לחלוטין מה-14,000 האחרונים וכמובן שב-54,000 אין פה יותר עניין לא של גילאים מוציאים לכולם לכל מי שהוא חייב גיוס כמובן ובהקשר הזה גם האכיפה שוויונית. אני רוצה להגיד מילה למה שאמר חנניה, לא יודע אם הוא נמצא פה נמצא פה אוקיי מעולה - - - << אורח >> ראם עמינח: << אורח >> 17.5, 18.5 כמה אחוז מהם קיבלו צווים צו גיוס? << אורח >> תום פנחסי: << אורח >> אמרתם אין תבחינים בצו ראשון, האם יש תבחינים באכיפה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> ברגע שבן אדם קיבל את הזימון הוא בעצם נכנס למסלול שיש לו מסלול זמנים אישי. אני רוצה רגע להתייחס לסוגיית האנשים שנכלאו, היא קשורה גם למה שדיבר עליו חנניה קודם והיא קשורה גם לעניין הזה של ההזדמנות לחזור, אנחנו אמרנו קודם כל אנשים נעצרים באופן שוטף, בין כאלה שמסגרים את עצמם וגם כאלה שנעצרים בכל מיני הזדמנויות, אנחנו כמובן אומרים לכל מי שנעצר תתגייס מייד ועכשיו ומה שנקרא נשלח אותך ליחידה, יש מן הסתם מהאנשים שנעצרים שהם לא באים בכיוון הזה אלא הם באים בכיוון של להציג אישורים ורפואי וכן הלאה, אנחנו מתעקשים בהקשר הזה לעשות תהליך שהוא תהליך מהר ולא להגיד תשמע הוא מגיש עכשיו נניח רוצה לראות רופא תבוא בעוד שבועיים לרופא, לכן אנחנו פועלים בהקשר הזה. אגב מהאירוע שדיברת עליו אתמול הוא לא רק חרדים הוא מכל קבוצות האוכלוסייה ואנחנו מתעקשים, לכן הדבר הזה יוצר חיכוך הדבר הזה מטופל כמו כל מי שמגיע והוא משתמט או נעצר בבקו"ם ולא באופן חריג, שוב אני חוזר חשוב לי להדגיש, מי שאומר רוצה אני התפכחתי אני רוצה, הוא משתבץ מיד הוא לא הולך הביתה לא אומרים לו תחזור בגיוס בעוד חודשיים, שולחים אותו לשרת בשירות אפקטיבי ככל שניתן, אז זה רגע לגבי הדבר הזה. זהו, היו פה עוד שתי התייחסויות: אחת של מרכז הכנסת, ואת איילת השחר סיידוף לא חסמתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. חברים חברות סליחה, אני רוצה לספר לכם איך זה הולך להיות שמונה הדקות שנשארו לנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע אבל הוא לא נתן נתונים לגבי אכיפה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נשאלו פה סדרה ארוכה של שאלות שקשורות במי מקבל צו ראשון וכן הלאה, אז אני אשתדל פה זה הרבה פרטים אני אשתדל רגע רק בכותרות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי שנייה רגע, אתה או מישהו מאחוריך שיתנו את הנתון, כמה בשנת הגיוס הזאת שמסתיימת בעוד חודש כמה התגייסו עד עכשיו שעונים להגדרה חרדי? << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל אני מזכיר שאופן הספירה שלנו הוא בהערכה על שני דברים: אחד על זה שאנחנו מבססים אותה על מה שכתוב בפרק ג' 1, תרבותי ייחודי חרדי וכן הלאה, הפרק הזה כמובן פג תכף אני אגיד מה המשמעות שלו פג ועוד שתי הרחבות, אני מזכיר זה אותם 1,200 מפורסמים שהיו במשך ארבע שנים שלפני שפג החוק ועליהם יש עוד שתיים מה שנקרא הרחבות, זה צו השר צו שר הביטחון שיש לו סמכות לקבוע מוסדות שהם מוסדות חרדים והוא עם רשימה מאוד ארוכה אבל שלא נחתמה ועוד פוטנציאל של אנשים מתוך מה שנקרא הפיקוח החרדי, אנשים שלמדו פיקוח חרדי, גם על הדבר הזה יש שאלות בגלל זה זה מוצג כהרחבות, האם כל מה שנקרא פיקוח חרדי למרות השם המפורש שנקרא חרדי אני עושה הקדמות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם זה לפי הצו או לא לפי הצו? את המספר שאתה תיתן זה על פי הרשימה שלא נחתמה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אסביר תני לי, אני אומר את כל ההקדמות האלה כדי להסביר קודם כל את המורכבות, הדבר השני זה שאת כל מה שיש לנו כדי לבצע את ההערכה הזאת אנחנו מבססים על נתונים שקיים אצלנו, לא קיבלנו נתונים עדיין למרות שהמשנה ליועמ"ש לממשלה מר גיל לימון מתעסק בזה וגם סיכם דיון עם משרד החינוך, עוד לא קיבלנו את רשימת המוסדות שבהם למדו המתגייסים ולכן זה תהליך שהוא משלים, אני מסביר למה גם - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי, ולכן המספר הוא? << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע סליחה אני מצטער, המספר הוא קודם כל לא מתוך ה-24,000 והנה לכן אני מתעקש להגיד את כל האמירות האלה כי אני יודע מה יקרה פה, ברגע שנגיד את המספר אתם תיקחו מכנה מצד אחד מונה מצד שני ותעשו את אחוזים, אני רוצה להסביר טוב מאוד על מה אני מדווח ומעדכן. אז אמרתי עד עכשיו מה יש בקבוצה הזאת, גם ה-1,800 שדובר עליהם כל הזמן מורכבים משלושת הקבוצות האלה, אל מול הדבר הזה ואנחנו סופרים את החרדים רק בתום הגיוס לפי שלישונים, בשני השלישונים הראשונים של השנתון קרי עד סוף פברואר 2026 יתגייסו כ-1,720 אנשים שכללנו אותם בהגדרות האלו, זה על שני שלישונים ביחס לכ-1,800 בממוצע בשלושה שלישונים בשנים הקודמות, אני אומר את זה כדי לחלק זה שני שליש מול שנה שלמה, אני אומר אני מסביר, באמת אני מכבד את הפורום הזה מסביר הסברים << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו אבל אנחנו לא מצליחים לקבל מספר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> את גם לא תקבלי מספר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה מירב אני קיבלתי, שי, חבר'ה, סליחה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> את גם לא תקבלי מספר, רגע אני רוצה להשלים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא שי, אין לנו זמן, שנייה אחת, אני קיבלתי מספר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע אני רק אשלים עוד משפט. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ב-30 ביולי יסתיים השלישון השלישי וכל השנתון כולו, יעברו ניקח את כל המתגייסים ונספור כי חלק לא באים למסלול החרדים חלק גדול ונספור וייקח לנו אני מניח שבועיים שלושה לתת הערכה מעודכנת יותר, אם נקבל את כל הנתונים ממשרד החינוך עד אז גם ניתן מספר. כל המתגייסים האלה - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כמה מתוכם לוחמים? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי תודה, רק תגיד כמה מתוכם לוחמים ובזה נעצור. חבר'ה חלק מאיתנו ילכו עם אי הבנות הביתה זה לא יעזור. כן שי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כל מה שאמרתי עכשיו לא מתייחס בהכרח והסברתי את זה פה באין ספור דיונים, לא מתייחס לאנשים שהתגייסו דווקא מה-24,000 צווים, אנשים מתגייסים ממאמצי רתימה מאוד משמעותיים מההחלטות אישיות שלהם גם אם הם לא קיבלו צו וכן הלאה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה רבה. אני עוצר פה שי אני עוצר אותך סליחה, את כולכם אני עוצר מי שלא הבין, זה אפילו מעלה בעיני חיוך אם אתם לא מבינים את העברית הזאת, אני אגלה לכם משהו נגמר שלב השאלות, אם יש חברי כנסת שהיו פה מהתחלה, שאלה קצרה מאוד? שנייה אחת הוא ענה תשובות בעיני בסדר, תיכף נדבר על שאר התשובות שהוא לא ענה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כמה צווי מעצר תלויים ועומדים זה השאלה הראשונה ושאלה שנייה שהיא יותר שאלה אלא האם הצבא מתוכנן למה שהצעתי קודם זה פרסום שיווק ומתי זה מתחיל? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לגבי ה-24,000 צווים שיצאו בשלושת הפעימות, יש מתוכם כרגע 2,511 אנשים שהגיעו לצו 12, אני מזכיר אלה בעיקר מהפעימות הראשונות בגלל הזמן שזה אורך בגלל כל בדיקות המודעות שתיארתי בהתחלה, מתוכם 974 כבר הוכרזו כמשתמטים ועוד 1,281 שכבר עבר מועד הגיוס שלהם והם נמצאים כרגע בהכרזת השתמטות. כמובן שכמו שאמרתי קודם התהליך שאנחנו עושים בו קיצור של עניין המודעות יחול גם עליהם וזה יאפשר לנו להכריז עליהם באופן יותר מהר. מה הייתה השאלה השנייה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה צווים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אגיד את זה בצורה כזאת, אנחנו מפרסמים או מדבררים או מדברים גם פה באופן הפתוח על העניין של 54,000, אני גם רואה את זה על זה שכולם הולכים לקבל צווים, זה גם יוצא אני חושב אנשים מבינים מה קורה וכל מה שקשור בתהליך של התחלה חדשה, כמובן שהוא יהיה מסוכם ויהיו לו תאריכים ספציפיים גם לפרסם כדי שאנשים יוכלו גם להירשם אליו ולבוא, כי אנחנו צריכים לעשות בדיקה קודם כול שהבן אדם מתאים, אני רוצה להגיד עליו מילה התהליך הזה שאנחנו רוצים לעשות מיועד רק לאנשים שרוצים לשרת, לא לאנשים שבאים להגיד לי הייתי משתמט ועכשיו תפתור אותי כי עכשיו יש לי איזה בעיה שצצה לי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא קיבלנו אישור להארכה עדיין ולכן יש לנו עוד דקה, אני אגיד את הסיכום שנייה אחת ואחר כך אם נקבל אישור אז אנחנו נמשיך אחרת סוגרים לנו פה את כל המערכות. מבחינת המספרים של מה ששי אמר למי שלא הבין מירב אני אומר גם לך, אם בשני שליש התגייסו 1,800 בשנה מלאה 2,700, זה פלוס מינוס זה לא משנה זה מספרים שלא מתקרבים בכלל למינימום שבמינימום של 4,800 שהציגו ובכל שנה הוא אמר את זה יש 1,700 והשנה היו 2,700 וזה עדיין לא מספרים שאנחנו יכולים לגעת. בהתחשב בהמשך להערה שנעשתה פה על ידי הממ"מ, שי מה שאנחנו נבקש כדי לא לקרוא לכם בשבוע הבא אני אעקוב עכשיו על התשובות של השאלות שלא ניתנו כאן תשובות, נבקש את זה בכתב מכם את התשובות, אם יהיה זמן אז יהיה ואם לא בכל מקרה אנחנו נגיש לך גם את השאלות של הממ"מ בכתב ואנחנו נוודא שמקבלים את התשובות. אני מסכם בדקה וכמו שאמרתי אם תהיה לנו אפשרות. תראו אנחנו מדינת ישראל באה לצבא בשתי דרישות: אחת שיעשה את ההכנות על מנת שיוכלו להתגייס חרדים, שחרדי שירצה יוכל להישאר חרדי ויצור את התנאים והשנייה שתופעל מערכת שוויונית בגיוס. אני חושב שאחרי הדיון הזה של היום אנחנו יודעים שני דברים: אחד אנחנו ידענו גם קודם שהתירוצים האלה של הצבא לא רוצה אותם והצבא לא צריך אותם נמחקו, הצבא מאוד צריך אותם, החיילים מאוד צריכים אותם, הצבא התאמץ מאוד השקיע מאוד הקצה כוח אדם, השקיע מאוד גם ביצירת תשתיות גם בניסיונות למוטיבציות ומה שאנחנו שמענו היום, שגם נושא הגיוס הצבא איך אני אגיד את זה ככה הולך יד ביד עם צורכי מדינת ישראל בשינוי המדיניות המשמעותי שאנחנו עדים לו היום מבחינת הגיוס. אני אזכיר לכולנו בכאב גדול שמה שהוצג פה גם על ידי שר הביטחון הנוכחי, גם הקודם, גם על ידי הרמטכ"ל הקודם, על ידי ראשי אכ"א וגם הרמטכ"ל הזה מבחינת הצורך, שהיכולת שלנו לגייס מספרים משמעותיים תלויה בשני דברים: בסנקציות ובהתגייסות המנהיגות החרדית, סנקציות התחילו להיות מוחלים מוחלות ועוד לא, המנהיגות החרדית רק עושה לנו את ההיפך כל יום כולל אתמול. לכן להמשיך ולהגיד שזאת בעיה של הצבא, אתם מבינים שאנחנו מהיום לא יכולים להגיד שזאת בעיה של הצבא, אני כבר אמרתי מראש הרבה שנים אני אומר את זה, שמעל הכל זה בעיה של מדינה, אם משרד החינוך מחנך ומקצה כספים למוסדות שמחנכים להשתמטות, אי אפשר בסוף אחרי זה לשאול את הצבא למה אלה האחוזים שמתגייסים חרדים, אם משרד השיכון נותן יותר דירות באחוז בולט לאלה שלא שירתו מאשר לאלה שמשרתים, אי אפשר לבוא לצבא ולהגיד איך אתה לא מצליח. לכן אני חושב שמבחינתנו התמונה היא ברורה, צבא ההגנה לישראל עושה עשה, צריך מאות חרדים, עושה את מה שהוא יכול כדי לגייס אותם ומדינת ישראל כמדינה שמי שהיא הזרוע המבצעת של ממשלת ישראל, לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות בהקשר הזה. אם אפשר להגיד משהו למילואימניקים שלנו למשפחות של המילואימניקים של החיילים הסדירים, זה שצבא ההגנה לישראל עושה כל מה שהוא יכול כדי להרחיב את השורות, לצערנו מדינת ישראל לא עושה את זה. אני רק רוצה להגיד דבר אחד, יש זמן אנחנו קיבלנו עוד הארכה, תיכף ההערות תתאפקו וזה יהיה. הדבר השני אני יודע שגם האלוף דן הראל בדברים שלו יודע שבצבא הגנה על ישראל יש גם חרדים למהדרין, שהצבא מאפשר להם לשמור על אורח החיים החרדי שלהם, נכון שזה לא במספרים שאנחנו רוצים לראות אבל הצבא בפירוש מאפשר ואני פגשתי חיילים מהלב ליבה של הישיבות של החסידויות מההרד-קור אם אפשר להגיד של הציבור החרדי, הלוואי וירבו ושגם הם יהיו בחזקת חבר מביא חבר. אנחנו בזמן שנשאר לנו עכשיו וקיבלנו יש לנו עוד 10 דקות, שי ימשיך בשאלות ואם יישאר זמן ניתן גם למי ששאל וגם למי שלא, רון אתה רצית עוד שאלה אחת רק בבקשה בתוך זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שאלה קצרה אני לא יודע אם זה לשי או שזה למפצ"ר, אבל כן הייתי רוצה לדעת האם יש מדיניות ענישה שונה למי שאנחנו יודעים שבמודע מקיים הפגנות, שורף צווים, האם לקחתם את זה בחשבון? זה לא עוד עריק רגיל שעם הרבה מאוד נסיבות אחרות, זה התארגנות ספציפית - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי במודעות את יכולה להוכיח שהוא מודע לזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא רק עניין של מודעות, יש פה התארגנות ספציפית נגד צה"ל או נגד גיוס לצה"ל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה אם יורשה לי, רון, אני חושב שהאתגר הזה צה"ל לא עוקב על הפגנות לא צריך לעקוב על הפגנות, השאלה שלך היא במקום אבל היא לא אליו זה שאלה למשטרת ישראל, לא הוא לא נמצא בהפגנות הוא לא גם לא הפרקליטות הצבאית, סליחה אם משטרת ישראל תביא לפרקליטות הצבאית מישהו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שאלה אחרת לא הבנת את השאלה, אני אגיד לך מה השאלה שלי, השאלה שלי כאשר אנחנו יודעים שעריק הגיע לאחר שהשתתף בהפגנות יש מודיעין על זה יש מידע יש ראיות לזה, האם יש מדיניות ענישה שונה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי בבקשה תמשיך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל עלתה פה שאלה לגבי מי מקבל צו ראשון בגיל 16.5 מכל האוכלוסייה, בשתי הדגמות של שנתון לידה 2007, 2008 ב-2007 כ-83% מהאנשים, ב-2008 כ-80%, מי שלא מקבל צו ראשון זה רק מי שהוא באוכלוסיות של עולים מבוגרים או נשארי כיתה שעוד צריכים להשלים וכמובן פוטנציאל של מקבלי הצווים, לא כולל אוכלוסיות ששייכות ללאום הערבי ולדרוזים ברמת הגולן, הם יכולים להתנדב. נשאלה שאלה פה האם טרם הוצאת הצו נבדק מי מקבל הצו מהמגזר, אז לא מתבצעת בדיקה בעניין זהות המלש"ב הסברתי את זה מספר פעמים בעבר, כולם מקבלים צו באופן אחיד כולל מכל המגזרים. האם הצו להגעה פיזית ללשכת הגיוס או למילואים מעידה, אז אני מדגיש זימון הצוו הראשון להתייעצות פיזית בלשכת הגיוס כך קבוע בחוק, מה שכן אפשר לבצע חלק מהתהליכים של העימות הראשוני ושליחת המסמכים מראש, כמובן כדי לייעל את התהליך בלשכה שהצטמצם מאוד בשנים האחרונות מיומיים התייצבות ליום התייצבות כחמש שעות או בן ארבע לחמש שעות בממוצע. מה הטיפול למי שלא התייצב לצו והאם ההתייחסות לזה לכל האוכלוסייה? אז גם את זה אמרתי מספר פעמים, אופן הטיפול הוא זהה כלפי כולם, מלש"ב שלא מתייצב למספר זימונים מקבל פעם ראשונה, שנייה, שלישית עד רביעית בכל אוכלוסייה, הסברתי גם את זה יש הרבה מאוד אנשים מכל הציבורים שלא באים לצווים הראשונים, אם כבר היה לנו איזה מפגש איתו כמו למשל דוגמה שניתנה פה שהוא קיבל דחיית גיוס, אז אנחנו מרשים לעצמנו להוריד את מספר הקריאות האלה, אחרי זה התרעה שהוא מקבל מה שמכונה "פקודת מעצר" ואז צו 12 ואחרי זה השתמטות כבר הסברתי. לגבי ה-24,000 צווים לאוכלוסייה החרדית, אני מזכיר רגע זה הזימון הראשון היה ל-5 באוגוסט 2024 מאז אנחנו מתגלגלים, הוא נעשה בפריסה של גילאים. נשאלנו פה לגבי העניין של איך החתך של הגילאים, ביום הוצאת הצו לצורך העניין, כמובן שמאז האנשים התבגרו. עוד הערה שאני רוצה להגיד לפני מעבר לאנשים אסקור פה עכשיו, יש כמובן את כל הצעירים שקיבלו זה עוד 14,000 צעירים שבאמת אנחנו חלפה שנה כמו שאומרים, אם אנחנו נראה פה שיתוף פעולה וכולם יצאו וכן הלאה, אז הם אמורים להתייצב בהמוניהם גם בלשכות וגם אחרי זה לגיוס. אז בכל זאת לגבי ה-24,000 בין 17.5 ל-18.5 1,192 ליתר דיוק אני אתן פה מספר כלליים, צו ראשון כל צו גיוס מתחיל בצו ראשון מתגלגל כמו שהסברתי לא מקבלים צו גיוס ישר, בין 18.5 ל-19.5 3,670, בין 19.54 ל-20.5 4,926, בין 20.5 ל-21.5 3,350 ואני יכול לפרט הלאה, אני מזכיר הדבר הזה מגלם את מה שהגדרנו מלכתחילה בין 18 ל-20 50%, בין 21 ל-23 40% ומעל גיל 24 - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה האחוזים האלה שוב? זה כמה התייצבו? << אורח >> שי טייב: << אורח >> נשאלנו שאלה מה קיבלנו, הסברתי שהלוגיקה שהצגתי אותה בעבר הייתה בחלוקה לגילאים, עכשיו נתתי את המספרים כי הם נשאלו מספר פעמים דווקא בחלוקה של חצאי השנים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד כמה התייצבו לצו ראשון במספרים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני נתתי את המספרים כבר לפני, אני פשוט אקח את זה עכשיו - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא אבל גם למה רק 40% או 50%, למה לא 100%? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה שפרה, הוא נתן חתכים של גילאים מתוך הצווים בגלל שנשאלה שאלה לפי גילאים, זה מה שהוא אמר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הלאה אני מזכיר רגע מתוך הצווים זה נתון שאני נותן אותו פה באופן קבוע באופן קבוע כמה התייצבו לעצם התהליכים עצמם, אז אני מזכיר רגע שמהפעימה הראשונה של ה-3,000 נכון להם התייצבו 707 זה מספר מתעדכן כל הזמן, מהשלישון השני מה-7,000 התייצבו 470, מהשלישון האחרון שהוא עדיין בעיצומו התייצבו עד כה 98 אנשים, זאת אומרת בסך הכל בחישוב גס זה בערך 1,200 קצת יותר מזה אלה מה שהתייצבו, מתוך האנשים האלה כבר גויסו לצבא 361 אנשים, מתוך ה-361 אנשים 95 התגייסו ללחימה. הלאה אני ממשיך, מתוך ה-361 שאלה שנשאלה פה לא פעם ולא פעמיים עם אמירות מתי מתחתנים תשמשים וכן הלאה, אז בדקנו אם בן אדם מקבל תשמש יודעים רק אחרי שהוא התגייס לא לפני שהוא התגייס בסדר כי הוא מגיש בקשות וכן הלאה, למרות שאפשר לצפות את זה כמובן לפי פריסת הגילאים, סליחה אני מתקן רגע לגבי לא אמרתי קודם 361 95, זה 101 ללחימה. אני רוצה רגע להתייחס רגע לגבי הסוגייה, מתוך 361 41 הם זכאי תשמש, 41 בלבד הם זכאי תשמש זה סדר גודל של 14% אם אני עושה חישוב. תראו אפשר לשאול אותי עוד שאלה ועוד שאלה ועוד שאלה ועוד שאלה וללכת איתי גם שאני אקריא את השמות אפשר לעשות את זה גם, אני עונה על השאלות שנתקלתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי תתקדם רק לשאלות שנשאלת. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יכול להיות רגע אני רוצה לסייג, יכול להיות שיש פה עוד אנשים שעוד יגישו בקשות כי תשמש זאת בקשה חיה ונושמת, נתתי תמונת מצב שהיא נכונה להיום. התייחסתי רגע לגבי הסיפור של הגיוס, התייחסתי לגבי הסיפור שלה התשמש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> טרם התייחסת לכלים הנוספים, לא להוציא דרכון, שלילת רישיון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אז אני אגיד רגע בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת התשובה האחרונה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הדבר הזה אמרתי את זה כבר במספר פעמים, מה שיש בידינו אנחנו מפעילים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בידכם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע בסדר שניה, אנחנו אומרים שוב וחוזרים לאכיפה הצבאית לבדה אין מספיק כוח כדי לטפל בדבר הזה, אנחנו התייחסנו לזה שצריך לתת סנקציות אפקטיביות, זאת לא סוגייה של פתחו של צה"ל, יש עבודה שהתקיימה כבר ב-2013 על העניין הזה, יש בה רשימה ארוכה אפשר למצוא לא זוכר הייתה גם החלטת ממשלה שכחתי את המספר שלה עכשיו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז רגע, בכלים האלה שציינתי בכוונתכם להשתמש כן או לא? אמרתי לא להוציא דרכון, שלילת רישיון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא קיים - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע אבל אתם לא מקבלים תשובות בזה שזורקים סתם דברים, שי למה לא משתמשים בכלים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא קיים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא קיים? << אורח >> תום פנחסי: << אורח >> אין הסמכה פורמלית לדברים האלה, אין. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חבר'ה זה עניין שחלקו מצוי אמור להיות בחקיקה וחלקו בהחלטות ממשלה או משרדי ממשלה והם לא מצויים בידינו והכלים לא קיימים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> להעמיד לדין צבאי ולתת קנסות לא קיים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אמרתי שלהעמיד לדין צבאי, רגע להעמיד לדין צבאי קיים, עובדה הסברתי קודם להערה של חנניה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שי נגמר לך הזמן. תודה לכולם. אני רק רוצה להזכיר אתן לכם דוגמה לכל מה שעולה פה, רביד סליחה, בפעם הבאה, רביד את רוצה משפט אחד? << אורח >> רביד וקסלבאום: << אורח >> באמת משפט אחד? אני מרגישה ואני חושבת שאני מדברת פה בשם עוד המון אימהות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רביד היא אזרחית שביקשה. << אורח >> רביד וקסלבאום: << אורח >> לתחושתי ולתחושת הרבה מהסובבים כאן מהיושבים כאן, אכ"א מפקירים את המילואימניקים, את הלוחמים, את המשפחות שלהם, אתם לא יכולים להמשיך ככה אתם פשוט לא יכולים להמשיך ככה, בשורה התחתונה יושבים שם חיילים ומפקדים בלי חמצן בלי יכולת להמשיך ואתם לא נותנים להם שום אופק, אתם מסבכים במספרים ומספרים וביוני 2026, זה מעליב, זה פוגע, זה מחליש אתם לא יכולים אתם מפקירים את הלוחמים שלנו בסדיר במילואים אתם מפקירים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רביד תודה. אני עוד פעם מודה לכל מי שבא לדיון הזה מהצבא וגם מהגופים האזרחיים ממי שאכפת לו באמת ואני כמו שאמרתי קודם חושב שבאמת בדיון הזה נעשתה התקדמות גדולה מאוד, אני מברך את הצבא עוד פעם על מה שנעשה, הדיון הבא שהתקיים יבואו לפה גופים אחרים שיכולים לסייע באכיפה כמו רשות ההגירה, משטרת ישראל, כל מי שצריך לבוא לכלים שעומדים לרשותו, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:16. << סיום >>