חומר רקע - גורמים חיצוניים

29 באוקטובר2025 מספרנו: 418/94 לכבוד לכבוד לכבוד גב' נעמה דניאל, עו"ד גב' איילת פלדמן, עו"ד מר הווארד פולינר, עו"ד היועצת המשפטית מחלקת ייעוץ וחקיקה )אזרחי( ראש אשכול קניין רוחני, לוועדת הכלכלה משרד המשפטים מחלקת ייעוץ וחקיקה )אזרחי( הכנסת משרד המשפטים דוא"ל: [email protected] דוא"ל: [email protected] דוא"ל: [email protected] שלום רב, הנדון: עמדת אקו"ם -תיקון סע' 29 לחוק זכות יוצרים תשס"ח2007- – מנוגד לאמנות בינלאומיות בשם מרשתנו, אקו"ם בע"מ, אנו מבקשים להביא בפניכם את עמדתה כי ההצעות להרחבת הפטור הקבוע בסע' 29 לחוק זכות יוצרים תשס"ח2007-, המונחות כעת על שולחן וועדת הכלכלה, מנוגדות להתחייבויות ישראל במסגרת אמנות בינלאומיות עליהן חתמה וסותרות את הוראותיהן. נייר עמדה זה נכתב בהמשך ובנוסף לנייר עמדה מטעם אקו"ם אשר שלחנו אליכם ביום 10 בפברואר 2025 ובו הובעה עמדתה של אקו"ם המתנגדת להרחבת פטור הקבוע בסע' 29 לחוק זכות יוצרים תשס"ח2007- אגב דיו ן בוועדת הכלכלה בנושא תיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד .1984- כמו כן אקו"ם אוספת בימים אלה מידע על הנעשה במדינות נוספות באמצעות האגודות האחיות שלה וברגע שמידע זה יהיה בידה הוא יובא בפניכם. ראוי לשעות גם לנעשה מחוץ לישראל במיוחד כאשר הפטורים הכלולים בהצעות שמונחות על שולחן הוועדה נוגדים, כפי שיפורט להלן, את הוראות האמנות הבינלאומיות. א. הרקע 1. מזה חודשים רבים דנה ועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרת הדיון בהצעה לתיקון תיקון לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד 1984- גם בהרחבת הפטור מרישוי ביצוע פומבי הקבוע בסע' 29 לחוק זכות יוצרים תשס"ח2007- )להלן: "החוק(" בנייר עמדה קודם פרשנו בפניכם את הנימוקים להתנגדות אקו"ם והיוצרים שהיא מייצגת לפטורים .2 שהוצעו אז. כעת עומדת בפני הוועדה אף הצעה של מרכז השלטון המקומי המבקשת להרחיב את הפטור אף יותר מהפטורים שנידונו ב הצעות הקודמות. רק לשם הדוגמה – הפטור הקבוע בסע' 29 לחוק עו סק בביצוע פומבי "במהלך פעילותו ה חינוכית של .3 מוסד חינוך מסוג שקבע השר" וכעת מבקשים להרחיב את ההגדרה כך שתכלול גם "פעילות חינוך בלתי פורמלית" וכן שתכלול גם פעילות של כל "מסגרת חינוכית-חברתית לילדים ולנוער מסוג המנוי בתוספת". התוספת המוצעת מגלה כי מבקשים להחיל את הפטור גם על מועדונית, קייטנה, צהרון, תנועת ונוער וארגון נוער. אין צריך לומר שכל אלה אינם נכללים בהגדרת מוסד חינוך שקבע השר. בנוסף, מבקשים להרחיב את הפטור כך שיחול גם על כל הפעילויות הרחבות הנ"ל, גם כשנעשות מחוץ למוסד החינוכי. - 3 - 29.10.25 זו אף זו, בעוד שהפטור בסע' 29 ניתן לפעילות חינוכית בלבד ע"י על ידי " העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו", כעת מציעים להרחיבו כך שגם ביצוע הפומבי ה נעשה על ידי אדם שאינו נמנה על אלה שהוגדרו ביצוע כזה יהנה מפטור, אם נעשה בתוך מוסד החינוך או המסגרת למטרות חינוך או חינוך הבלתי פורמלי. עוד מוצע לפטור ביצוע בפומבי ע"י מי שאינו תלמיד או מורה גם מחוץ למוסד החינוך אם הוא חלק מ"תכנית הלימודים." ואם לא די בכך, מוצע גם לפטור ביצוע פומבי ע"י מי שאינו תלמיד או מורה גם כאשר הוא נעשה מחוץ למסגרת חינוך במהלך פעילותה החינוכית, לרבות חינוך בלתי פורמלי, של מסגרת ה חינוך וכן אם הוא נעשה מחוץ למוסד חינוך או למסגרת חינוך ב"מסיבת סיום" של מוסד או מסגרת כאמור. הרחבת הפטור המוצעת, שנעשית במסווה של הגדרות פתלתלות, אינה פטור ספציפי כנדרש אלא פטור .4 רחב וכוללני מאד. היא מרחיבה כל אספקט של ההגדרה שקבועה כיום בסע' 29 לחוק. המציעים אינם מסתפקים בהרחבת הפטור ל"חינוך בלתי פורמלי" ול"מסגרות חינוך רבות נוספות" ואף אינם מסתפקים בהרחבת הפטור כך שיחול גם על ביצוע פומבי הנעשה על ידי אדם שאינו מורה או תלמיד וגם כשביצוע הפומבי נעשה מחוץ למוסד החינוכי. הם מוסיפים חטא על פשע כאשר באותן הגדרות כוללניות משתמשים במונחים מעורפלים ולא מוגדרים כגון "תכנית לימודים" או "מסיבת סיום". ללמדך כי מטרת המציעים היא לחוקק פטור כוללני, רחב ומעורפל שמשמעותו הברורה היא כי כל ביצוע .5 פומבי של יצירות מוגנות שניתן לשוות לו גוון חינוכי כלשהו - ולו בלתי פורמלי - ו/או לטעון שהוא חלק מתכנית לימודים בעלמא, יהיה פטור מרישוי. המשמעות היא פשוט כי זכויות היוצרים מופקות ונפגעות. 6. להלן נפרט ונסביר מדוע פטורים כמוצע נוגדים את הוראות האמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל ועל הפגיעה הברורה ביוצרים – הן ביוצרים ישראלים והן ביוצרים מחו"ל, אזרחי מדינות החתומות על אותן אמנות בינלאומיות שזכאים על פיהן כי מדינת ישראל תגן על זכויותיהם ולא תפגע בהן, כפי שמבקשים לעשות. ב. הוראות האמנות הבינלאומיות שנפגעות הפטורים שמבקשים להכניס ולהרחיב בסע' 29 לחוק נוגעים לזכות הביצוע הפומבי כהגדרתה בסעיף .7 13 בחוק, דהיינו – "השמעה או הצגה פומבית של יצירה, בין במישרין ובין באמצעות מכשיר". זכויות אלו הן זכויות בלעדיות לפי סעיף 3)11 לחוק.( שלילת יכולתם של היוצרים לממש באופן חופשי את זכויותיהם הבלעדיות, כמתחייב מן החוק ומן .8 מהאמנות הבינ לאומיות בדבר זכויות יוצרים – לרבות the for Convention Berne The artistic and literary of protection (להלן: " אמנת ברן") (סעיפים )11 1( ו־ bis(1)(iii)11), הסכם TRIPS (סעיף 9, המטיל חובה לעמוד בהוראות אמנת ברן), ואמנת זכויות היוצרים של ארגון הקניין הרוחני העולמי 1996( Treaty, Copyright WIPO, סעיף 8 ועל כן היא מעוררת קושי משפטי ממשי.) הפטורים שמבקשים כעת להכניס לסע' 29 לחוק אינם תקפים, וזאת נוכח הסיכון להפרת התחייבויותיה .9 של מדינת ישראל לפי ה אמנות הבי נלאומיות הנ"ל אליהן הצטרפה ואת הוראותיהן אשררה באמצעות חקיקה מקומית. הוראות האמנות קובעות את החריגים המצומצמים מאד שרק בהתקיימם רשאית מדינה לקבוע או להטיל מגבלות ותנאים על מימוש הזכויות הבלעדיות המעוגנות באמנות אלה ובתוכן זכות הביצוע הפומבי. 10. הפטורים המוצעים כה רחבים שיש בהם משום פגיעה עמוקה באופייה הקנייני של זכות היוצרים המעוגנת בחוק ובאמנות. קביעת פטורים כה רחבים כמוצע שוללת - פשוטו כמשמעו - את זכויות היוצרים של יוצרים ויוצרות, בניגוד להוראות אמנות זכויות היוצרים הבינלאומיות שישראל צד להן. - 4 - 29.10.25 11. זכות היוצרים מסוג ביצוע פומבי של יצירות ספרותיות ומוזיקליות מעוגנת בסעיף 11 של אמנת ברן. כידוע ישראל חתמה על אמנה זו וראוי כי החקיקה תיעשה בצורה התואמת את עקרונות האמנה. 12. בעוד שבסעיף 9 באמנת ברן, המעגן את זכות ההעתקה right( reproduction), נקבעו בפירוש הקריטריונים בהם מותר למדינות החברות להתיר שימוש בזכות זו (הידועים בתור המבחן התלת שלבי בו נדון להלן), הרי בסעיף 11, המעגן את זכות הביצוע הפומבי, כלל לא נקבע חריג כזה. סעיפים אלה מחייבים את המדינות החברות להגביל חריגים או סייגים לזכויות הבלעדיות רק למקרים מיוחדים, אשר אינם מתנגשים עם הניצול הרגיל של היצירה ואינם פוגעים באופן בלתי סביר באינטרסים הלגיטימיים של בעל הזכות. נראה להלן כי חקיקת הפטורים המוצעים תעמוד בניגוד ישיר להתחייבויותיה של מדינת ישראל לפי סעיף 2(9) לאמנת ברן ולפי סעיף 13 להסכם TRIPS. 13. בסעיף 9 של אמנת ברן עצמה נקבע מבחן של שלושה שלבים test( step Three) החל על מדינות החברות באמנה לגבי חקיקה לאומית של מגבלות וחריגים על זכויות היוצרים המובטחות באמנה. התנאים נקבעו במקור בסע' 2)9( לאמנת ברן ביחס לזכויות העתקה reproduction אך התקבעו כקריטריונים לבחינת כל מגבלה או חריג שנקבעים לזכויות קנין רוחני המעוגנות באמנות הבינלאומיות. ואלה הם שלושת השלבים של המבחן: א. המגבלות יוטלו במקרים ספציפיים ומסוימים cases” specific certain .“in ב. בתנאי שהפעולה הנתונה לזכות יוצרים שמתירים אינה מתנגשת עם ניצול נורמלי “normal exploitation” של היצירה. ג. ובתנאי שהפעולה שמתירים אינה פוגעת באופן בלתי סבר באינטרסים הלגיטימיים של היוצר. כאמור המבחן שנקבע בסעיף ספציפי באמנת ברן הורחב לגבי פטורים והיתרים המתייחסים לכלל זכויות היוצרים המוגנות באמנת ברן ולמעשה כיום נוהג לגבי אמנות חקיקה לאומית של פטורים ושימושים מותרים לגבי זכויות קנין רוחני המוגנות באמנות בינ"ל נוספות כגון: ,TRIPS WCT ו - .WPPT ראה:) and Copyright of Exceptions and Limitations on Study WIPO (2003), Ricketson Sam Environment Digital the in Rights Related עמ' .(65 14. אף אם ניתן לטעון כי הפטור הנוכחי הקבוע בסעיף 29 לחוק עומד בקריטריונים אלה, ברור כי הרחבות כפי שמבקשים כעת לעשות בעלי אינטרסים, ובראשם מרכז השלטון המקומי, אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו במבחן המשולש הנ"ל: א. הרחבת של הפטור לכל פעילות לרבות מסגרות חינוך וחינוך בלתי פורמלי ובפרט לפעילות מסחרית )ע"י מפעילים חיצוניים שאינם מורים או תלמידים( ללא כל מגבלה של מטרת הפעילות, זהות המפעילים, אינה יכולה להיחשב עוד לספציפית ומסוימת והיא רחבה וגורפת מדי בניגוד לנדרש. ב. הפעולה שמבקשים לפטור מתנגשת עם ניצול נורמלי של היצירה משום שהיוצרים מצפים שמי שמשתמש ביצירה שלהם לפעילות המניבה לו תמורה יהיה חייב לקבל רישיון עבור פעולה זו ולשלם תמלוגים. מובן כי פעילויות כגון הצגות, מופעי סטנד אפ, מופעי תקליטנים או פעילויות אחרות מסוג זה שייערכו בכלל המסגרות שמבקשים לכלול )בין בתוך מוסד החינוך ובין מחוץ למוסד( יכולות להיות תחליפיות לצפייה בהצגות ומופעים אלה שלא בתוך אותן מסגרות ולמנוע מכירת כרטיסים והכנסה ליוצרים משימוש באותן יצירות מוגנות באותן הצגות ואותם מופעים ולפגוע בהכנסתם. כמו כן, כאשר גורמים חיצוניים מפיקים רווחים משימוש ביצירות, אין זה הוגן שיוצרי אותן יצירות לא יקבלו תמו רה עבור השימוש ביצירותיהם לצורך השאת רווחים. מתן פטור כמוצע במצב כזה אינו נורמלי ומנוגד לכל נורמה משפטית עפ"י הדין הישראלי והבינלאומי. - 5 - 29.10.25 ג. הפעולה שמבקשים לפטור תפגע באינטרס לגיטימי של היוצרים והוא שליטה בשימוש הנעשה ביצירותיהם וקבלת תמורה ראויה עבור שימוש ביצירותיהם לצורך פעולות מסחרית שמניבה למשתמשים ביצירות המוגנות הכנסה כספית. 15.ודוק, עצם הניסיון ל"הלבין" כל פטור כרצוי ותקין ב עצם הגדרתו כ"תכנית לימודים" או "חלק מתכנית לימודים" איננה משנה את העובדה כי הפטורים המוצעים אינם עומדים במבחן התלת שלבי. המחוקק במדינת ישראל מבקש כעת להגדיר פעולות שנעשות בזכויות יוצרים ע"י גורמים מסחריים, עסקיים, חיצוניים למערכת החינוך המקבלים תשלום מלא עבור פעילותם זו כ "פעילות חינוכית" או של "חינוך בלתי פורמלי" או "חלק מתכנית לימודים". אולם הפטור שהוא מבקש ליצור אינו ספציפי, הוא מתנגש בניצול נורמלי של זכות הביצוע הפומבי בידי היוצרים כפי שהוסבר ופוגע בצורה בלתי סבירה ביוצרים. 16. יתר על כן, שלילת זכותם של היוצרים לקבל תמורה ראויה מביצוע פומבי של יצירותיהם על ידי גורמים חיצוניים למערכת החינוך, למרות שאלה מפיקים רווח מעצם השימוש בקניינם של היוצרים, היא בלתי סבירה בעליל והפגיעה שהיא יוצרת באינטרס לגיטימי של היוצרים ממש זועקת לשמים. ג. מהכלל אל הפרט – בחינה קונקרטית של הפטורים המוצעים אל מול המבחן התלת -שלבי 17. הדין הישראלי מכיר בכך שביצוע היצירות המוגנות במוסדות החינוך הוא ביצוע פומבי ולכן בעת חקיקת החוק בשנת 2007 נקבעו הפטורים הספציפיים והצרים בסע' 29 למטרות חינוכיות ראויות ומתוך שאיפה לקבוע פטור שעומד בהוראות האמנות הבינלאומיות כמוסבר. כיון שהנחת העבודה היא כי הפעילויות המדוברות הן בבחינת ביצוע פומבי, אין לפגוע בזכות זו של היוצרים במידה העולה על הנדרש ובדרך שאינה עומדת במבחן התלת שלבי כפי שנראה להלן. 18. בחינת הפטורים המוצעים בהצעת החוק אל מול הקריטריון הראשון במבחן התלת שלבי מעלה כי הם כלל אינם עומדים במבחן זה. מן הבחינה הכמותית - הפטורים שמבקשים להרחיב כעת בסע' 29 לחוק אינם מוגבלים ל"מקרים מיוחדים" אלא מנוסחים באופן גורף ובלתי תחום. הכלל הוא כי היקף החריג חייב להיות מוגדר בבירור ומצומצם, ואולם אין זה המצב בנוסח הנוכחי: מבקשים לפרוץ את הגדרת ה"מוסד החינוכי" שקבע השר הן ל"מסגרת חינוך" כגון צהרון קייטנה תנועות נוער ו"ארגון נוער" שהוא כשלעצמו מונח רחב מעורפל ולא מוגדר כראוי. עוד מבקשים להרחיב את הפטור גם לחינוך בלתי פורמלי. מבקשים לפרוץ את גבולות הפטור שבמקור נועד לביצוע בתוך מוסד החינוך, במהלך הפעילות החינוכית בלבד וע"י מורים או תלמידים כך שיחול גם על מבצעים שאינם מורים, כולל גורמים חיצוניים מסחריים כתקליטן, תיאטרון או מופע בידור אחר ומסירים את התנאי כי הפטור יינתן רק ב"מהלך פעילות חינוכית" כך שדי בכך שניתן לטעון כי הפעילות היא "חלק מתכנית לימודים" או מסיבת סיום" שהיא מונח סתום וכוללני כשלעצמו." לפטור כזה לא ניתן לקרוא פטור ספציפי ומדבר בפטור כללי, רחב מאד, שמורחב מאד וחל על הרבה מאד פעילויות בשלל נסיבות שונות ללא הגדרות ברורות וצרות כנדרש כאשר פועלים בזכות יוצרים מעוגנת בדין. 19. זאת ועוד, מן הבחינה האיכותית, הדרישה במבחן התלת שלבי למקרה "מיוחד" מחייבת גם הצדקה משפטית־חברתית או מדיניות ציבורית ברורה לקיומו של הפטור - כגון מטרות חינוכיות - אולם בכל הכבוד הראוי לא זה המצב. הניסיון לתייג פעילויות בידוריות גרידא כ"חלק מתכנית הלימודים" אינו יכול להסתיר את האבסורד בפטור המוצע. הרציונל העומד בבסיס הפטור שמבקשים לקבוע כעת אינו חינוכי אלא כלכלי גרידא והוא שמרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך מבקשים לחסוך לעצמם כסף, על חשבון יוצרי התרבות של מדינת ישראל. במקום שהם יממנו את עלויות הפעילויות שהם מבקשים להנגיש לתלמידי מערכת החינוך הם דורשים מהיוצרים כי יסבסדו פעילות זו, גם אם היא בידורית, למרות שאין כאן שום הצדקה - 6 - 29.10.25 לכרסום בזכויות היוצר בניגוד להוראות החוק והאמנות הבינלאומיות שעלי הם חתמה ישראל. משרד החינוך ומש"מ משלמים לכל הצדדים השלישיים השותפים בפעילות )משלמים לתיאטרון, לתקליטן, לסטנדאפיסט( אולם מציעים בחסות החוק להלאים את זכויות היוצרים ולכפות עליהם לסבסד שימושים אלה עבור מוסדות המדינה. בניסיון לשוות להצעה לחוקק את הפטורים חזות של תכלית ראויה המקדמת את התרבות הישראלית נשמעה טענה כי ההצעה נובעת מרצון להגדיל את החשיפה ליצירות עבריות. למרבה הצער מדובר בטענה חסרת בסיס שכן אין שום חובה על מוסדות חינוך וחינוך בלתי פורמאלי להשתמש ביצירות עבריות בלבד וכמובן שמציעי הפטורים אינם מגבילים אותם ליצירות עבריות. 20. הרצון, לאפשר לתלמידים במערכת החינוך הנאה מיותר יצירות מוגנות הוא מבורך כשלעצמו אולם אין משמעות הדבר כי את ההעשרה הזו צריכים היוצרים לממן. מכאן שהחריגים אינם עומדים במבחן הכמותי והאיכותי של הקריטריון הראשון. 21 בבחינת הקריטריון השני – הפטורים שמבקשים לחוקק פוגעים בניצול הרגיל של היצירה המוזיקלית,. שכן הפטור כה רחב והוא משתרע על פעילויות שהיוצרים נתונים רישיון עבורן וגובים תמלוגים בתמורה לרישיון כזה. חשוב להבין כי זכות היוצרים שעניינה ביצוע בפומבי היא בעלות חשיבות כלכלית מהותית ליוצרים ולתאגידי ניהול זכויות היוצרים שעוסקים ברישוי הביצוע הפומבי. כך, רק לשם דוגמה תקליטנים DJ)( המתקלטים במסיבות זקוקים לרישיון מן היוצרים כדי לבצע בפומבי את יצירותיהם ומשלמים תמלוגים עבור רישיון כזה. כך גם תיאטרון או כל מופע בידור אחר המבצע בפומבי יצירות מוגנות זקוק לרישיון מהיוצרים בעלי הזכויות באותן יצירות ומשלם תמלוגים עבור רישיון כזה. ברור כי קביעת הפטורים כמוצע תפגע בניצול זכויות זה. חלק מן השימושים שמבקשים לפטור, כגון הצגות ומופעי בידור אחרים הם שימושים תחליפיים, כלומר מאפשרים לתלמידים לצפות בהם בחינם במסגרת הלימודים במקום לקנות כרטיסים לצפות בהם בתמורה מלאה מחוץ ללימודים. ברור שבהינתן שבמערכת החינוך בישראל לומדים מיליוני תלמידים הפטורים, מדובר בפגיעה אמיתית בניצול של זכות הביצוע הפומבי של היוצרים. 22. הנזק הכלכלי שייגרם ליוצרים מן הפטורים המוצעים - לבסוף, הפטורים המוצעים צפויים לפגוע באופן בלתי סביר באינטרסים הלגיטימיים של היוצרים. מדובר באובדן זכות הקנויה ליוצרים לקבלת תמורה עבור השימוש ביצירותיהם וממילא באובדן מקור הכנסה משמעותי - הפטור ניתן למעשה לטובת משתמשים עסקיים מסחריים מסוימים ביצירות מוגנות )תיאטראות, מפיקי מופעים, תקליטנים וכו'( שמחויבים לשלם ליוצרים תמלוגים על פי החוק הקיים היום. על פי ניתוח מדגמי של אירועי סל תרבות )בתוך ומחוץ לב תי הספר( אקו"ם מעריכה כי הפסד התמלוגים שייגרם ליוצרים בכל שנה ערב חקיקת הפטורים המוצעים נע בין 10,000,000 ל - 15,000,000 -₪ בין עשרה לחמישה עשר מיליון ₪ בשנה סיכומו של דבר, חקיקת הפטורים המוצעים תגרום ליוצרים בישראל נזק כלכלי אמיתי שהוא בבחינת פגיעה ברורה באינטרס לגיטימי של היוצרים. הפטורים יפגעו לא רק ביוצרים ישראליים אלא גם ביוצרים לועזיים 23. יש לזכור כי חלק ניכר מן היצירות המוגנות המבוצעות בפומבי במערכת החינוך הישראלית, כמו בכל מדינת ישראל, הן לועזיות. רובו המכריע של רפרטואר היצירות המוס יקליות הלועזיות בנות זמננו מנוהל על ידי אקו"ם באמצעות הסכמי ניהול הדדי שהיא כרתה עם אגודות לניהול זכויות יוצרים דומות לה במדינות אחרות )אגודות אחיות(. - 7 - 29.10.25 24. משמעות עובדה זו היא שבחקיקת הפטורים המוצעים ייפגעו גם יוצרים בינלאומיים שאינם אזרחי ישראל שזכויותיהם מוגנות על פי האמנות הבינלאומיות בכלל ואמנת ברן בפרט. 25. בכך מחמיר ומחריף מאד החשש כי חקיקה הפוטרת פעילויות כמוצע בהצעת החוק תפגע בהתחייבויות מדינת ישראל על פי האמנות הבינלאומיות שאליהן הצטרפה ישראל. הפגי עה ביוצרים אינה מוגבלת לאזרחי ישראל אלא גם לפגיעה ביוצרים זרים ממדינות חברות באמנת ברן אשר יצירותיהם מבוצעות בפומבי בישראל. 26. גם מטעם זה לא ראוי כי מדינת ישראל תפר הוראות אמנות בינלאומיות ותפגע בזכויות של אזרחי מדינות אחרות החברות באמנות אלה. סיכום הפטורים המוצעים מעוררים קושי משפטי אמיתי כיון שהם פוגעים בזכות הביצוע הפומבי בצורה שמנוגדת להוראות האמנות הבינלאומיות שישראל חברה בהן ואינם עומדים בקריטריונים שנקבעו שם לקביעת פטורים או חריגים צרים בלבד לזכויות היוצרים המעוגנות בחוק ובאמנות. כאמור אקו"ם תביא את המידע שתאסוף ממדינות אחרות ברגע שיהיה בידה וראוי כי מידע זה יהיה בפני הוועדה בטרם יתקבלו החלטות לגבי חקיקת הפטורים המוצעים. ראוי כי משרד המשפטים יש מיע קולו ויתנגד להצעה זו מכל הטעמים שפורטו לעיל. מן הראוי להסיר הצעה זו מסדר יומה של הוועדה. בכבוד רב, נחום גבריאלי, עו"ד זליגסון גבריאלי ושות' העתק: אקו"ם בע"מ G932222-V001.doc