חומר רקע
31/10/25
נייר עמדה חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה
נקודות חשובות לדיון
לא מדובר בדירות שניתנות בחינם זאת הנחה שהיא קטנה ביחס אפילו למחיר למשתכן וזאת התכנית היחידה עבור אנשים מעוטי יכולת. בעוד למגזרים שונים יש תוכניות שונות של רכישה ושל דייר ממשיך זאת התכנית היחידה לאנשים מעוטי יכולת וביטול שלה זה ביטול על האופציה לרכישת דירה לעשירונים הנמוכים.
מדובר בדירות במצב של הזנחה באזורים פחות טובים ולכן במידה מסוימת זה גם חוסך למדינה. עלויות השיפוץ של הדירות כולל של הבניינים מתגלגלת לדיירים ולכן ההנחה היא אף קטנה ממה שהנתונים מצביעים.
עמידר גם מוכרת דירות במבנים שהולכים למסוכנים ואחרי המכירה העלויות נופלות על הדיירים. ישנם אלפי בניינים כאלה ושוב גם כאן העלות היא גדולה מאוד.
הדיירים משלמים לעיתים שכירות 20 שנה וזה לא מעט כסף אין סיבה שלא ות יעניק להם הנחה. לעיתים מדובר בעשרות ומאות אלפי שקלים עם כוללים גם את החובות של הדיירים שלעיתים ניתנים ללא סיבה.
משרד האוצר טוען שמכירת הדירות הובילה להורדת המלאי אבל הבעיה האמיתית היא שהכספים לא חוזרים לרכש דירות חדשות כפי שהחוק המקורי קבע, ושלא נוספים תקציבים חדשים לדיור הציבורי. עד 2011 מכרו 35,000 דירות לכל הרוצה בדירות מחוץ לחוק המכר בלי כשרק 7% מהכספים חזרו לקופת הדיור הציבורי
מאז 2013 שייזמו את החוק נמכרו רק 10,000 דירות וגם במקרה הזה הכספים לא חזרן לרכישת דירות במלואם כי לא קנו דירות וכי שונה החוק על ידי אורי אריאל. (על פי דוחות הכנסת)
למה בריטניה יכולה ופה אי אפשר? שם מכרו 2.6 מיליון דירות בין 1980 ל-2007 ועדיין היום מוכרים שם דירות. למרות זאת 17% מהדירות שם הן ציבוריות לעומת ישראל 2%. שם קונים ובונים תמיד יותר מאשר מוכרים.
משרד הרווחה ואיגוד העובדים הסוציאליים התנגדו לביטול החוק כי מדובר בחוק חשוב שמאפשר יציאה מעוני רב דורי. חשוב לציין שגם הוועדה למלחמה בעוני מצאה שדיור ציבורי במתכונת של מכירת הדירות מוביל ליציאה של 40% מהמשפחות מעוני.
על פי דיווח משרד השיכון מתוך 1700 דירות שאמור היה משרד השיכון לרכוש בתקציב חדש שניתן נרכשו רק 100 דירות. יש מיליארדי שקלים לא מנוצלים במשרד כי המשרד לא מצליח לרכוש דירות אז הבעיה היא לא מכירת הדירות אלא העובדה שלא קונים דירות.
דייר בדיור הציבורי שרוצה לקנות את הדירה שלו אמור להיות חסר דירה 15 שנים בניגוד למחיר למשתכן שמדובר על 3 שנים. זה רק מראה שהתנאים גם כך קשים ומפלים ופוגעים באזרחים הכי עניים.
לסיכום:
בעמדות הנגד שמציגים משרד האוצר והפקידות במשרד השיכון חסרים הרבה נתונים והאמירות שלהם הם מאוד שטחיות ומוצגות בצורה מניפולטיבית ללא נתונים מספקים:
אין התייחסות למצב הבתים שנמכרים ולאזורים שבהם הם נמכרים.
2. אין התייחסות למה שנעשה בכסף כאשר ברור שחלק מהבעיה שהכסף נגזל למטרות אחרות ושמשרד השיכון נכשל במשימה לרכוש דירות
3. אין שום התייחסות לכסף שנחסך למדינה כי החוק מוציא משפחות מעוני ובכלל לשינוי השכונתי שנעשה בעקבות מכירת דירות
4. אין התייחסות להשוואה להטבות שניתנו וניתנים למגזרים אחרים
5. הירידה במלאי לא קשורה רק למכירת הדירות לדיירים זאת מניפולציה! כמה דירות נמכרו ללא דיירים, כמה דירות נמכרו בשוק הפרטי, כמה דירות נגרעו בגלל סיבות אחרות. (תל הדומר, דירות במרחב הכפרי, ועוד).