פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 734
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 11:30
סדר היום:
1. הצעת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשפ"ה-2005.
2. הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר), התשפ"ה-2025
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אלי דלל
אורי מקלב
נאור שירי
מוזמנים:
ישראל מדן
–
עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים
ישי פרלמן
–
עו"ד, רשות המסים
אלישיב ממן
–
מנהל אגף מיסוי תחבורה ומנהל הפרויקט "בעל עסק זעיר", רשות המסים
איתמר פרחי
–
כלכלן, רשות המסים
ליאור גור
–
צוות כנסת וממשל, פורום העצמאים מבית ההסתדרות החדשה
שרון שינבאום
–
תחום כנסת ממשל, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות
יוסי עדס
–
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הצעת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשפ"ה-2025.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה להקריא מכתב שקיבלתי בהקשר לסיוע כלכלי לעצמאים ששירתו במילואים ממושכים, לאנשים ששירתו 100 ימים ומעלה אפילו. קיבלתי את זה מראובן בן דוד, מנכ"ל חברה מסוימת, והוא רושם את זה בשם משרתי המילואים העצמאיים. הוא כותב לי ככה: "אנו קבוצת עצמאים משרתי מילואים פעילים מבקשים להביע את זעזועינו העמוק ואת תחושת העוול הקשה שפקדה אותנו עם שובינו מהחזית לחיים אזרחיים. במשך תקופה ארוכה - חלקנו מעל 100 ימי מילואים, אחרים אף מעל 600 ימי מילואים בשנתיים האחרונות - עזבנו הכל, משפחה, עסקים, פרנסה, חיים שלמים, מתוך תחושת שליחות והגנה על המדינה. עשינו זאת בלב שלם, בלי לחשוב פעמיים, בלי לחשוב על המחיר הכלכלי האישי שנשלם אחר כך. אולם כעת, כשחזרנו סוף סוף לשגרה, אנו מוצאים את עצמנו בפני מציאות בלתי נתפסת – דירוג האשראי שלנו בבנקים נפגע בצורה חריפה כי לא היינו זמינים לנהל את החשבון שלנו במהלך המלחמה. רובנו היינו ללא טלפון בפעילות מבצעית, לא יכולנו לתקשר עם העולם בחוץ, היינו בלחימה בקו הצפוני וברצועת עזה. גם אם לחלקנו הייתה את האפשרות להיות עם טלפון, לא תמיד הייתה זמינות לאינטרנט - לפעמים גם כשיש אינטרנט זה כבר מאוחר. העסקים שלנו נעצרו כמעט לחלוטין, תזרים המזומנים קרס וההתחייבויות המשיכו לרדת. הבנקים מסרבים להעמיד לנו אשראי או הלוואות בשל דירוג נמוך שנגרם לא מרשלנות אלא משירות מילואים ממושך. גם מסלולי ההלוואות בערבות מדינה אינם נגישים, מאחר והם דורשים דוחות כספיים לשנת 2024, שנה שבה לא עבדנו בפועל משום שהיינו במילואים. מדובר בעיוות מוסרי וכלכלי שאין כדוגמתו. מדינת ישראל שלחה אותנו למלחמה ובזמן ששמרנו עליה היא שכחה לשמור עלינו. איננו מבקשים טובות, אנו דורשים תיקון, הקפאת דירוג האשראי לכל מי ששירת מעל פרק זמן מסוים במילואים, מסלול הלוואות ייעודי לעצמאים ששירתו במילואים ממושכים ללא דרישת דוחות כספיים לשנים בהן הם לא עבדו, פיצוי והקלות מידיות בנוגע לחובות, ריביות ועמלות שנוצרו בתקופת השירות. עשינו שנתיים של מילואים, חיינו בשטח, לחמנו, איבדנו חברים, ועכשיו אנו נלחמים על הבית שלנו, על העסק, על הפרנסה, על הקיום הכלכלי. מדינת ישראל חייבת להושיט לנו יד עכשיו, לא בעוד חודשים, לא אחרי בירוקרטיה. בכבוד רב, משרתי המילואים העצמאים".
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
היה לנו דיון על דירוג האשראי של המילואימניקים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
כנראה שזה לא בא לידי ביטוי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קיבלנו תשובה. ראית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני חושב שצריך לעשות פה משהו.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
לפני כשנתיים, אולי קצת יותר, העברנו בחוק הסדרים רפורמה די משמעותית לבעלי עסקים זעירים, ולפני כשנה וחצי העברנו תקנות של פטור מהגשת דין וחשבון. המטרה שהייתה בחוק זה לתת הקלות מאוד מאוד משמעותיות לעסקים שהמחזור שלהם הוא עד 120,000 שקלים – זה בדומה למחזור של עוסק פטור - ולפטור אותם מהמון המון חובות בירוקרטיות, מהצהרת הון ומדוח שנתי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל לא פטרנו אותם מהצהרת הון.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
לא פטרנו אותם, כי הצהרת הון היא לא הגדרה מהמקור החוקי, אבל אנחנו שולחים להם בצורה הרבה יותר מצומצמת, אם בכלל, בגלל שיש להם אפיון של אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה, עם מחזורים מאוד נמוכים. המודל עלה בדצמבר שנה שעברה. הוא הצליח מאוד הרבה בזכותכם - מעל 100,000 נרשמו בפחות משנה למודל הזה. לעסקים זעירים היה ביקוש מאוד מאוד גבוה, אפילו הרבה יותר ממה שחשבנו, וזה באמת מקל. אנחנו מקבלים ביקורות חיוביות מעסקים ומכל העולם העסקי על כך שזה מקל מאוד על עסקים קטנים, על עסקים זעירים. ברגע שהעלינו את המודל לאוויר, הגדרנו את החקיקה כמחזור עסקאות כהגדרתו בחוק מע"מ. מכיוון שפיצויי מלחמה, דמי מילואים ודמי לידה לא מוגדרים כמחזור לעניין מע"מ ולא זכאים למודל, שזאת לא הייתה המטרה שלנו, זה לא מה שרצינו, הבאנו שתי תקנות. תקנה אחת לגבי פיצויי מלחמה, תקנה אחת לגבי מילואים ודמי לידה. שאלו אותנו הרבה פעמים מה האינטרס שלנו כרשות המסים. גם אנחנו כרשות המסים מרוויחים מזה שזה פשוט לאזרחים, מזה שיש פחות שאלות אלינו, מזה שיותר קל להם ויש פחות חיכוך. זה דבר בריא לשני הצדדים. הבאנו פה תקנה אחת לגבי פיצויי מלחמה, שזה כל פיצויי המלחמה שנתנו ב"עם כלביא", וקבענו שזה ייכנס למחזור, שנגדיר את זה כמו מחזור. אם, למשל, היה לו מחזור של 50,000 שקלים והוא קיבל עוד 5,000 שקל פיצויי מלחמה, זה ייחשב לו 55,000 מחזור והוא יקבל את הניכוי של ה-30% גם על ה-5,000 שקל הנוספים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
בלי מע"מ?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
בלי מע"מ, כאשר הסמכות של שר האוצר לקבוע בתקנות רק לעניין העסק הזעיר.
הסט השני של התקנות זה לגבי מילואים ודמי לידה. אנחנו לא נכניס אותם למחזור - החישוב של ביטוח לאומי הוא על בסיס מקדמות במהלך השנה ובסוף השנה - אבל אנחנו נותנים להם את המילואים ואת דמי הלידה להכניס כתוספת, כאשר בפטור מהגשת דין וחשבון אנחנו מתקנים את התקנות כדי שיהיו זכאים. זה בא להיטיב עם האוכלוסייה הזאת, זה בא להמשיך את המהלך המבורך הזה שרשות המסים רואה בו חשיבות משמעותית.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה יצרתם את ההבחנה הזאת?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
פיצויי מלחמה זה ממש תחליף של המחזור, לכן חשבנו שהרבה יותר נכון להכניס את זה למחזור ושיקבלו גם הוצאות. מילואים ודמי לידה מחושבים על בסיס ההכנסה החייבת שלך, זה בא על הנטו, זה בא לתת את הרווח שלך באותה תקופה שאתה לא פועל, זה לא הוצאות. כל הפיצויים שהיו במלחמה זה סופי, אתה מקבל את זה על בסיס המחזורים של שנים קודמות, אבל מענקי לידה ומענקי מילואים אתה מקבל כמקדמה במהלך השנה. היה לנו מאוד חשוב לשמור על פשטות כי מדובר במסות מאוד גדולות של עסקים זעירים. כל הרעיון זה שיהיה כמה שיותר פשוט. מדובר באוכלוסייה עם מחזורים מאוד נמוכים, הרבה 30,000, 20,000, הכנסות מאוד נמוכות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מה לגבי ענפים אחרים, למשל אבטלה או דברים נוספים? אלה דברים שגם שקלתם להכניס?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אבטלה זה לשכירים. המטרה שלנו הייתה להתעסק בדברים הגדולים. ברגע שבדיווחים המקוצרים אני אצטרך להוסיף עוד ועוד שדות, זה יהפוך להיות דוח שנתי - זאת לא המטרה. המטרה היא לשמור את זה פשוט. דמי מילואים ודמי לידה הם בהיקפים מאוד מאוד גדולים. זה נכון שנוסיף עוד שדות גם בדיווח המקוצר, אבל ברגע שאני אתחיל להכניס על כל דבר, זה יתחיל להתנפח ויהיה לי מאוד קשה לדברר את זה. אני לא פוגע בהם, הם עדיין יכולים להגיש דוח שנתי, זה קיים. המטרה שלנו פה הייתה להביא את הדיווח המקוצר שכולל שלושה או ארבעה שדות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
האם מי שהוא שכיר ועוסק זעיר במקביל חייב בהגשת דוח?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
לא, פטרנו אותו. הוא עושה תיאום מס במהלך השנה ומדווח על העסק הזעיר בסוף שנה. לא מעניינות אותנו ההכנסות שלו כשכיר, אנחנו יודעים שניכו לו כבר מס במקור.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
ואם התיאום לא מדויק?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אם התיאום לא מדויק, הוא זכאי להגיש בדיוק כמו שכיר שעושה תיאום מס. אנחנו עושים בקרות לגבי ניצול לרעה, לגבי אנשים שבכוונה מדווחים נמוך.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל עקרונית הוא לא חייב.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
הוא לא חייב. אנחנו עושים בקרות כדי לראות שאנשים לא ינמיכו וישחקו משחקים, אבל ככלל הם פטורים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
האם ביישום המודל הזה מצאתם עוד לקונות שצריך לטפל בהן?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אלו הלקונות העיקריות. היו קשיים כי אנשים לא הבינו את כל התהליך, אנשים חשבו שהם נרשמים ואז הם כמו עוסק פטור שפטור מכל החובות, שהם לא צריכים לשלם מסים. אנשים לא מבדילים בין מע"מ למס הכנסה, לכן לקח לנו הרבה זמן גם בהודעות אס.אם.אס, גם נדרשנו ללוות אותם.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מכיוון שפעם היה עוסק זעיר גם במע"מ.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
נכון. זה דורש מאיתנו לשלוח אס.אם.אסים, לתזכר אותם להגיש את הדיווח המקוצר, לתזכר אותם לעשות תיאום מס. אנחנו מקבלים ביקורות מאוד חיוביות אחרי שהם עושים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מה הסנקציה על מי שלא מגיש את הדיווח המקוצר?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אנחנו דורשים ממנו דוח שנתי מלא.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
אנחנו מברכים על הרפורמה, היא מאוד משמעותית, היא מועילה מאוד לבעלי עסקים קטנים וזעירים. אם אני מבין ממך, מדובר ב-100,000 עסקים שנכנסו לתוך הרפורמה.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
101,000.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
הערכה היא שיש משהו כמו חצי מיליון עוסקים זעירים בישראל שאוטומטית יכולים להיכנס לתוך הרפורמה הזאת. 100,000 זה נהדר, אבל איפה ה-400,000 הנוספים? למה זה לא כולל יותר?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
זה תהליך. בסופו של דבר לוקח זמן לאנשים לבחור. אנחנו רואים שלחדש שנכנס להיות עוסק פטור הרבה יותר קל לאמץ את המודל, לקיימים לוקח זמן לרכוש אמון. לפי הנתונים שראינו, הצעירים אימצו את זה בצורה הרבה יותר מהירה כי זה דיגיטלי. בקמפיין החדש, שאני מקווה שיעלה בחודש הבא, נפנה לאוכלוסיות שפחות אימצו את המודל. המגזר החרדי אימץ את המודל בצורה הרבה יותר מהירה, אבל אנחנו צריכים להתאמץ במגזר הערבי ובאוכלוסייה המבוגרת שראינו שפחות אימצו את זה. אנחנו עובדים כדי לשווק, אבל זה לא מתאים לכולם. מי שיש לו הרבה הוצאות לא בוחר במודל, וגם מישהו שהבן זוג שלו חייב בהגשת דוח לא בוחר במודל כי הוא אומר שממילא הוא מתעסק בזה. הנתונים מאוד מאוד טובים, אנחנו כל יום רואים עלייה.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
אנחנו נשמח לעזור להגיע לעסקים נוספים. אנחנו מבינים מהמייצגים שהרבה עסקים כן מגישים את הדוח השנתי. האם יש לכם נתונים כמה מתוך ה-100,000 שנכנסו לתוך הרפורמה ניצלו את הפטור הזה?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
נרשמו 36,000 עסקים בדצמבר. כ-30,000 מתוכם עשו את הדיווח המקוצר. חלק בחרו להגיש את הדוח המלא כי לא כל כך הבינו את תיאום המס, הם התבלבלו ושמו נתונים לא נכונים. אני מניח שהם ישתפרו עם הזמן וידעו להגיש את זה יותר נכון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
האם שכיר שהוא גם עצמאי יכול לבצע תיאום מס גם באתר או שהוא עדיין צריך להגיע אליכם?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אנחנו ממליצים רק באתר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
פעם שכיר שהיה גם עצמאי היה צריך להגיע למשרדים שלכם.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
את כל הדברים אפשר היום לעשות בדיגיטל. מעל 90% עושים בדיגיטל.
<< אורח >> ישראל מדן: << אורח >>
הוספת רכיב של פיצוי בעד נזק עקיף למחזור העסקאות משפיע גם על הניכוי וגם על החישוב של התקרה של המחזור.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
במקרים מסוימים זה יכול לפגוע. אם למישהו היה מחזור של 115,000 שקלים והוא קיבל 10,000 שקל פיצויים, ברגע שאנחנו מכניסים את הפיצויים למחזור הוא כבר לא עסק זעיר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
שלא יעשה את זה.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
מ-25,000 זו חובה. צריך לזכור שהרציונל של הפיצויים הם תחליף למחזור. אם היה לי מחזור מסוים ב"עם כלביא" וקיבלתי פיצוי, אני מקבל פיצוי על זה שנפגעתי במחזור. זה לא אמור לעבור את ה-120,000. אף פעם לא מביאים 100% מהמחזור בפיצויי מלחמה. אם נפגעתי ב-10,000 שקל וקיבלתי 5,000 שקל, זה לא אמור לעלות מעל 120,000 שקל.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה אם זה יותר כסף?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
שהפיצויים יותר גבוהים מהמחזור?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כן.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
זה לא אמור לקרות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לא יכול להיות מצב שבו אדם שירת למעלה מ-400 ימי מילואים - -?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
במילואים ובדמי לידה אתה יכול לעבור את ה-120,000, אין שום בעיה. רק בפיצויי מלחמה - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה ההבחנה?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
כי במילואים ובדמי לידה לא מקבלים את הניכוי.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה אפשרתם את הבחירה?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
ב-2024?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כן.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
כי את 2024 רובם הגישו ולא רצינו לפגוע במי שכבר הגיש.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה לא לאפשר את זה גם ב-2025?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אנחנו מעדיפים את הפשטות. מדובר על מעל 100,000 עסקים זעירים – אני מקווה שאחרי הקמפיין נגיע ל-120,000 - שצריך לדברר את אפשרויות הבחירה. ההחלטה לגבי 2025 היא בסוף שלכם.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
זה לא נכון מקצועית. מדובר פה בתחליף למחזור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם אפשרת את זה ב-2024, למה לא הלאה?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
כי את 2024 הגישו. אין לי מה להסביר לאנשים, הם כבר הגישו. אם ניקח מישהו שהמחזור שלו היה אמור להיות 200,000 והוא נפגע במחזור של 100,000, אני לא אגיד לו שהוא הגיש את הדוח לא נכון ושהוא צריך לתקן בעקבות זה. אני לא רוצה לפגוע באזרחים שניצלו את המודל, זאת לא הייתה המטרה. קדימה אני רוצה לתת ודאות, אני רוצה להסביר החוצה מה פשוט.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
האם מהתקנות האלו אתם מרוויחים פחות כסף?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
נכון, יש פה עלות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לא בטוח שהם מרוויחים פחות. מה שכן זה שיש להם פחות התעסקות, יש פחות כוח אדם שצריך להתעסק.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אחד, זו עלות לא מאוד משמעותית, ושניים, אני חושב שזה לא הוגן לבוא לבן אדם שקיבל פיצויי מלחמה ולהגיד לו שהוא לא זכאי למודל. כמה מאות אלפי שקלים שמנו פה בעלות, שזה הניכוי של 30% כפול שיעור המס. מצד שני, אנחנו חוסכים המון בירוקרטיה וגם יש לזה תועלת כלכלית למשק שזה דבר בריא
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
טיוטת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשפ"ה-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת,
אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 1. בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות
העיקריות), בתקנה 1 –
(1) בהגדרה "הכנסה מעסק זעיר" –
(א) ברישה, אחרי "שמנוכה ממנה הניכוי לבעל עסק זעיר" יבוא "והכנסה
מדמי מילואים ודמי לידה של בעל עסק זעיר" ובמקום "לגביה" יבוא
"לגביהן";
(ב) בפסקה (2), אחרי "סכום מחזורו הצפוי בשנת המס" יבוא "ולגבי סכום
ההכנסה מדמי מילואים ודמי לידה הצפויים בשנת המס";
(ג) בפסקה (3) אחרי "הצהיר עד מחזורו בפועל" יבוא "ועל הכנסתו מדמי
מילואים ודמי לידה";
תקנה (2) אומרת שמי שיש לו הכנסות מהסוגים האלה והאלה לא חייב להגיש דוח שנתי. אם אתה רק שכיר ויש לך רק הכנסות מעבודה, אתה לא חייב להגיש דוח שנתי. הכנסות של בעל עסק זעיר לא כוללות לפי החקיקה דמי מילואים ודמי לידה, הוא חייב להגיש דוח שנתי לפי המצב הקיים. אנחנו פה רוצים שמי שיש לו הכנסה מדמי מילואים ודמי לידה לא יהיה חייב להגיש דוח שנתי, לכן הכנסנו לתוך ההגדרה של הכנסה מעסק זעיר דמי מילואים ודמי לידה של בעל עסק זעיר, ובתנאי שהוא הגיש את הדיווח המקוצר שכל בעל עסק זעיר צריך להגיש. אם יש לך הכנסה מעסק זעיר, הכנסה מדמי מילואים או מדמי לידה והגשת את הדיווח המקוצר, אתה פטור מהגשת דוח שנתי.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
יש עוד הכנסה שיכולה להתקבל מהמדינה שלא רשומה פה?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
דיברו פה קודם על פגיעה בעבודה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
למשל תאונת עבודה.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אנחנו הלכנו על הדברים המאסיביים. פה זה לא נותן לך משהו מהותי, זה נותן לך רק את הדיווח המקוצר. אנחנו לא רוצים שהדיווח המקוצר יהפוך לדוח שנתי, לכן בחרנו רק את דברים המהותיים שהם בכמויות גדולות. אם נגלה עוד משהו בכמויות גדולות, נגיע לתקן כי אין לנו אינטרס שאנשים יגישו דוח סתם.
<< אורח >> ליאור גור: << אורח >>
יש משפחות של חטופים שקיבלו מענקים, יש משפחות שכולות.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
לדעתי הם פטורים. גם שכיר שקיבל לא הגיש דוח. לא נוכל לפתוח על כל דבר שדה כי אז זה יהפוך להיות דוח שלם. כל הרעיון של הדיווח המקוצר זה שהוא כולל שלושה שדות: מחזור, פנסיה ודמי מילואים או דמי לידה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(2) אחרי ההגדרה "הכנסה מעסק זעיר" יבוא:
"הכנסה מדמי מילואים ודמי לידה", לעניין בעל עסק זעיר – הכנסה
מדמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי
(נוסח משולב), התשנ"ה-1995, גמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי
סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור ותגמול בעד ימי שירות במילואים
המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור."
כל המקרים האלה הם מקרים שבהם יש גמלה מביטוח לאומי שהיא תחליף שכר. אנחנו לא מדברים על מענק לחייל מילואים, או על כל מיני מענקים כאלה שהם לא חלק מההכנסה. ברגע שהגמלה מחליפה שכר היא נכללת כחלק מההכנסה.
תחולה 2. (א) תקנות אלה יחולו לגבי דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2025 ולאחריה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תקנות אלה יחולו גם לגבי דוח שיש
להגישו לגבי שנת המס 2024 אם מגיש הדוח קיים את אלה:
(1) ערב פרסומן של תקנות אלה התקיים האמור בפסקאות (1)
ו-(2) להגדרה "הכנסה מעסק זעיר" בתקנות העיקריות;
(2) התקיים האמור בפסקאות (3) ו-(4) להגדרה "הכנסה מעסק
זעיר" כתיקונה בתקנות 1 ו-3 לתקנות אלה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אם זה ערב פרסומן של התקנות, מה צריך להתקיים?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
צריך שהדיווח המקוצר הוגש לפני פרסום התקנות.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
רק מי שנרשם להיות עסק זעיר ועשה את תיאום המס רלוונטי אליו הדיווח המקוצר.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
הוראת שעה 3. (א) על אף האמור בהגדרה "הכנסה מעסק זעיר" שבתקנה 1 לתקנות העיקריות,
לגבי דוח שיש להגישו בשנת 2025 יראו כאילו
(1) בפסקה (3), במקום "עד ליום 31 במרץ של אותה שנה" בא "עד
המועד הקובע";
(2) בפסקה (4), במקום "עד ליום 31 במרץ של שנתה מס שלאחר
שנת המס שבה הופקה ההכנסה" בא "עד המועד הקובע".
(ב) בתקנה זו, "המועד הקובע" – 30 ימים מיום פרסומן של תקנות מס
הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשפ"ו-2025".
את הדיווח הסופי המקוצר צריך להגיש בשנה אחרי שהפקת את ההכנסה. אם הפקת את ההכנסה בשנת 2024, צריך להגיש בשנת 2025 והמועד שקבוע בתקנות הוא עד מרץ 2025. מכיוון שבמרץ 2025 לא ידעת שאתה יכול להגיש את כל הדברים האלה בגלל שעוד לא היו התקנות, אנחנו מאריכים את התקופה הזאת ככה שמי שהגיש את הדיווח המקוצר עד 30 ימים מיום הפרסום של התקנות יעמוד בדרישות של החוק ויתקיים לגביו, כמו שאמרנו בתקנה 2, שהוא הגיש את כל המסמכים ואת כל הדברים לפי הוראות התקנות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה 30 ימים מיום פרסומן של התקנות?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
צריך לתת סיום לדבר הזה, כדי שהם יהיו חייבים בהגשת - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה לא לאפשר את זה עד סוף השנה?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
אפשר להגיד עד תום השנה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נקבע 31 בדצמבר?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נקבע 31 בדצמבר. במקום עד ליום 31 במרץ יהיה עד ליום 31 בדצמבר 2025.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אפשר גם ב-2025 לבקש שתהיה את הבחירה לגבי "חרבות ברזל"?
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
זו החלטה שלכם. זו התלבטות בין הפשטות לבין המקרים הבודדים החריגים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שיהיו לא מעט ממשרתי המילואים שקיבלו פיצויים וירצו את זה. אני חושב שצריך גם ב-2025 לאפשר את הבחירה. תבדקו את זה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
טיוטת תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר), התשפ"ה-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיף 87ז(א) לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים
של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרה 1. בתקנות אלה, "פיצויים בעד נזק עקיף" – פיצויים בעד נזק עקיף שמשתלמים
לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.
קביעת 2. לעניין חישוב מחזור העסקאות של בעל עסק זעיר, יראו כחלק ממחזור
מחזור העסקאות גם הכנסה מתשלומי פיצויים בעד נזק עקיף.
עסקאות
הפיצויים בעד נזק עקיף הם פיצויים בעד נזק עקיף שמשתלמים לפי חוק מס רכוש, שזה הפיצויים שמאושרים פה בוועדה. מדובר גם בפיצויים לפי תקנות של מס רכוש וגם בפיצוי בעד נזק עקיף שמאושר באופן מיוחד בהתאם לחקיקה ראשית, כמו שעשינו ב"חרבות ברזל" או במבצע "עם כלביא". כל הדברים האלה הם פיצויים בעד נזק עקיף שבאים לפצות על מחזור שאבד.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
האם ברור מה זה "גם הכנסה מתשלומי פיצויים בעד נזק עקיף"?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
נראה לי שכן.
תחולה 3. תקנות אלה יחולו לגבי חישוב מחזור העסקאות של בעל עסק זעיר
שבוצעו בשנת המס 2025 ואילך, ואולם בעל עסק זעיר רשאי לבקש
שתקנות אלה יחולו גם לגבי חישוב מחזור עסקאותיו שבוצעו
בשנת 2024.
<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>
פה ביקשו חברי הכנסת שנבחן לעשות מ-2026 ואילך את הרגיל וב-2024 ו-2025 שנאפשר בחירה. נוכל לאפשר את זה, לכן נכתוב מ-2026 ואילך וב-2024 ו-2025 הוא יוכל לבחור.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני מקווה שב-2026 נהיה אחרי האירוע הזה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
יש פה משהו ספציפי שאנחנו רוצים לבדוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בגלל שהם צריכים לבדוק אנחנו נסיים את הנושא הזה. אנחנו נצביע אחרי שתסיימו את העניינים שלכם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>