פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 13 מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הצגת מסקנות ועדת נגל בנושא בינה מלאכותית - דיון המשך בנושא אסטרטגיה ממשלתית ותוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "ישראל מידרדרת בתחום ה-AI לעומת שאר מדינות העולם" (מס' 320), של חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ יצחק קרויזר << הלסי >> << הלסי >> 3. הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "מוכנות ישראל לעידן הבינה המלאכותית (AI)", (מס' 5150), של חה"כ נאור שירי << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר נאור שירי מוזמנים: מזכיר הכנסת דן מרזוק ארז אסקל – ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, משרד ראש הממשלה נדב צמח – יועץ למנכ"ל, משרד האוצר מירב זרביב – סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשות וטכנולוגיה, משרד החינוך יוסף גדליהו – מנהל תחום בכיר בינה מלאכותית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ניצן קרסנטי – ראש אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה אילן פלוס – מתאם מדיניות טכנולוגיות מפציעות, משרד החוץ אמיר שלום – ראש תחום ניתוח מערכות, משרד הביטחון יואב זקס – רח"ט מו"פ וטכנולוגיות, המטה לביטחון לאומי צבי גולצמן – סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות ניר גרסון – ס' ראש מחלקת יעוץ משפטי ואסדרה, הרשות להגנת הפרטיות תום גולדרייך – ראש תחום טכנולוגיות פיננסיות, הרשות לניירות ערך מירב פרץ בילינסקי – סמנכ״לית דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי מירי זילברשטיין – ר' תחום בכיר מדיניות וממשל, מערך הסייבר הלאומי עידו גפני – ראש מינהל טכנולוגיות ומידע, מרכז השלטון המקומי בישראל ניל נמיר – יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי יובל וינרב – ראש התכנית הטכנולוגית, חברת מיינד ישראל הדס לורבר – דירקטור, המכון למחקרי ביטחון לאומי אריאל סובלמן – חוקר בכיר, המכון למחקרי ביטחון לאומי דוד בן טולילה – סגן יו"ר, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל אפרת בכר-נתנאל – מנכ"לית, מכון מוזיאק אורי גבאי – מנכ"ל מכון המחקר רייז עידו בן דוד – מנהל שותפים טכנולוגיים, חברת נביוס נועה גבעון – מנהלת קשרי ממשל ואחריות תאגידית, מייקרוסופט ישראל ליאת גלזר – מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל יהודה בן יעקב – מנהל מדיניות, Meta מריאנה וקסמן – ראש מדיניות טכנולוגית וקשרי אקדמיה, אינטל טלי שם טוב – יו״ר פורום AI ומנכ״לית חברת codevalue אוראל גל אור – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית משתתפים באמצעים מקוונים: פרופ' יעקב נגל – יו"ר הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית ראין גיטי – חבר ומזכיר הוועדה, הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו שוואב – מנהל אגף רגולציה ותשתיות, חברת החשמל ישי פרנקל – מנכ"ל האוניברסיטה העברית גדעון תדמור – יו"ר חברת נאוויטס פטרוליום, יו"ר איגוד החברות הציבוריות יועץ מקצועי ליו"ר הוועדה: צחי גרינוולד מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת מסקנות ועדת נגל בנושא בינה מלאכותית - דיון המשך בנושא אסטרטגיה ממשלתית ותוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית << נושא >> << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "ישראל מידרדרת בתחום ה-AI לעומת שאר מדינות העולם" << נושא >> << נושא >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "מוכנות ישראל לעידן הבינה המלאכותית (AI)", של ח"כ נאור שירי << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני שמחה ומתכבדת לפתוח עוד דיון מאוד חשוב בוועדת הבינה המלאכותית והפעם בנושא הצגת מסקנות ועדת נגל בנושא בינה מלאכותית, דיון המשך בנושא אסטרטגיה ממשלתית והתוכנית הלאומית בתחום הבינה המלאכותית במדינת ישראל. אנחנו מדברים על דוח שהוגש לממשלה על ידי פרופ' יעקב נגל, שתיכף יופיע כאן בוועדה, ב-5 באוגוסט 2025, שמציע מפת דרכים להאצת תחום הבינה המלאכותית אחרי עבודה של מספר חודשים. בעקבות הדוח האחרון של דוח נגל התקבלה החלטת ממשלה בסוף ספטמבר האחרון שבשורש ההחלטה, במוקד שלה, מחליטה הממשלה על הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית בישראל, מעבירים בעצם את שטחי הפעולה בתחומים האלה ממשרדי ממשלה שונים. אני גם שמחה מאוד שמכבד אותנו כאן בנוכחותו ארז אסקל שנבחר רק לאחרונה כראש המטה החשוב הזה במשרד ראש הממשלה ואני חושבת שהנוכחות שלו כאן לשמוע ולהאזין לדיון מעידה עליך הרבה ואני מאוד מאוד מודה לך שהסכמת לבוא ולהאזין לדיון. לפני שנעבור לפרופ' נגל, שלקח את הזמן ויציג את הדוח, הוא לא נמצא בארץ כרגע ועדיין מכבד אותנו ב – בוקר טוב, פרופ' נגל. << אורח >> יעקב נגל: << אורח >> בוקר טוב, אני ממש מצטער שאני חייב ללכת לפגישות. החליפה והעניבה, הייתי רוצה להגיד שזה לכבודכם, אבל זה לא, אני מוכן כבר לדיון הבא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה אכפת לך, תגיד שזה לכבודנו. << אורח >> יעקב נגל: << אורח >> במיוחד לכבודכם לבשתי חליפה ועניבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, זה ממש מרשים. לפני שתפתח ותדבר אני אגיד רק רקע. אתה הגשת את הדוח שלך לממשלה. אני לא יודעת אם האזנת לדברים לפני שעלית לזום. << אורח >> יעקב נגל: << אורח >> האזנתי להכול. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה שאותי מאוד הרשים בדוח, מעבר כמובן למסקנות החשובות והידועות, הוא בעצם זה שהרמתם דגל אדום בוהק לממשלה ולא ייפיתם את התמונה, אמרתם את מה שכולנו יודעים, שבהיעדר פעולה מהירה ונחושה אנו עלולים לאבד גובה. אם אני רוצה לצטט מהדוח משפט אחד שאני מאוד התחברתי אליו, הוא המשפט שאמר: המחיר של המשך אי הפעולה בתחום הבינה המלאכותית יהיה כבד מאוד, הן במונחים כלכליים והן בעוצמה לאומית. לפני שתציג אני רוצה לומר שמדובר בדוח רביעי במספר בנושא האצת תחום הבינה המלאכותית בישראל. דוח ראשון היה ב-2018, של איציק בן ישראל, דוח שני ב-2020 של אורנה ברי, תוכנית לאומית לבינה מלאכותית שאני בעוונותיי כשרת חדשנות ביחד עם שר האוצר איווט ליברמן פרסמנו בדיוק לפני שממשלת השינוי נפלה בשנת 2021, שלושה דוחות מבקר מדינה, דובי פרנסס אחד שאמרו שהוא יהיה ראש המטה, וכעת הוועדה שלך והחלטת הממשלה. אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל ראש המטה, ארז אסקל, נמצא כאן גם כדי להקשיב, גם לך וגם לכולם. << אורח >> יעקב נגל: << אורח >> אני רואה אותו, את ידידי הטוב ארז. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז קודם כל אני רוצה להעביר אליך את הבמה ולהודות לך, שוב, שלקחת את הזמן, אני יודעת שאתה נמצא בלונדון, להציג את הדוח. אחריך ידבר ראין, מזכיר הוועדה, נשמע את המסקנות ואני מאוד מקווה שהדיון הזה יהיה כלי בתמיכה ובהאצה שהדברים האלו סוף סוף ייצאו לדרך ויקרו בצורה הטובה ביותר. בבקשה. << אורח >> יעקב נגל: << אורח >> תודה רבה ובוקר טוב. כבוד להצטרף אליכם, לוועדה החשובה הזאת. אמרת חלק גדול מהדברים החשובים שהתכוונתי לומר. נמצא איתנו ראין גיטי, שבמקרה הזה הוא היה גם מזכיר ועדת נגל לתקציב הביטחון ובניין הכוח, אבל בוועדה הזאת הוא שודרג, כי זה בדיוק התחום שלו. הוא, מי שלא יודע, היה במפא"ת ומיוזמי מִנהלת ה-AI והרובוטיקה. כל מה שאני לא אספיק לומר או יהיו לכם שאלות, מבחינתי הוא מדבר בדיוק כמוני ובדרך כלל אפילו יותר טוב. החלטתי לדבר בלי מצגת. אמרת שניים-שלושה דברים חשובים. אז באמת ראש הממשלה קרא לי, ביקש, זה היה אחרי ועדת נגל לתקציב הביטחון שעבדנו עליה בצורה מאוד מאוד מסיבית, לא כל כך רציתי, אבל הבנתי שזה נושא מאוד חשוב. לקחנו ועדה של שישה אנשים, שני פרופסורים, ראין, אני ושני אנשים מדהימים שיש להם רקע מצה"ל, עומר דגן ואתי בן זאב, שניהם בכירים במשק הישראלי בתחום ה-AI. שישה אנשים, ישבנו ארבעה חודשים והגשנו את הדוח בדיוק בזמן שהתחייבנו לו. מה חשוב? נכון, אנחנו לא המצאנו דברים חדשים, היו ועדות, חלק גדול מההמלצות של ועדת בן ישראל-מתניה, חלק מההמלצות של ועדת אורנה ברי, לא המצאנו, חלק מהם אימצנו. מה שחשוב שאני רואה פה הפעם זה את הרצינות, עדיין לא במלואה, אבל את הרצינות שבתקופה קצרה מאוד אחרי הגשת ההמלצות, לא עשו עליהם דיונים, עשו דיון אחד גדול, ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים הקימו מטה, שמו בראשו אדם מאוד ראוי עם הרבה ניסיון ורקע מתאים והעסק רץ, הוא אפילו קיבל דמי רצינות של 120 מיליון שקל מיידיים כדי להתחיל. זה הרבה פחות ממה שהמלצנו, אבל זה הרבה יותר ממה שהרבה אנשים חזו. עכשיו אני אגיד לעצם העניין. הוועדה שלנו זיהתה שיש רצון, יש הרבה מאוד עבודה, יש הרבה מאוד גופים שעובדים, אבל בפועל, ואני אומר את זה בצורה ציורית ואל תיקחו את זה – הנושא הזה, כמו שאמרת, גב' אורית, יושבת ראש הוועדה, הנושא הזה הוא bipartisan, הוא לא ימין שמאל והוא לא ממשלת שינוי או ממשלה אחרת, כולם מבינים שללא בינה מלאכותית ישראל לא תהיה שם ומי שלא יהיה בבינה מלאכותית, הוא יהיה, אבל הוא יצטרך לקנות, לעשות וברקע אנחנו רואים את השקעות העתק שמסביבנו, החל מ-500 מיליון דולר של האמריקאים ומאות מיליארדי דולרים של האמירויות ושל הסעודים, של האירופים, של הסינים, ואנחנו עד לשנה האחרונה השקענו, אני אהיה לארג', מיליארד שקל בשנה. ההמלצות של הוועדה שלנו, ואני אגיע אליהן בכוונה ישר, עברנו על חולשות, חוזקות, סיכונים, סיכויים, מה זה בינה מלאכותית, כל הדברים האלה, אני רוצה לעמוד על עיקרי ההמלצות כי כולם מחוברים אחד לשני. ועדת בן ישראל ומתניה עשתה עבודה פנטסטית, הבעיה היחידה שהייתה לה שהיא הייתה רחבה מדי, היה קשה לקרוא אותה, לעכל אותה ולהחליט מה לעשות, אנחנו החלטנו להתמקד בעיקר ולהמליץ המלצות מאוד מאוד קונקרטיות, כולל מדדים שאפשר יהיה לבחון במהלך השנים. אני מצטער, ארז, אבל שמנו מדדים שאפשר יהיה לבחון אותך, עוד שנתיים, עוד שלוש, עוד ארבע, עוד חמש. מה הן המסקנות העיקריות שלנו? וצריך להבין, הרבה אמרו, אבל יש לנו סייבר. בינה מלאכותית איננה סייבר והיא איננה המשך של סייבר. בינה מלאכותית היא אירוע שבו כדי להיות אפקטיבי, אני מדבר על המובילים, על אותם אנשים שאנחנו קוראים להם אנשי ה-core AI. יש בישראל, גילינו, 120 כאלה, 150 כאלה, נהיה לארג'ים, 150 כאלה, אנחנו חושבים שצריך להיות בין 500 ל-1,000. רק באוניברסיטת ברקלי, כדי לסבר את האוזן, יש 120. יש פירמידה מלמעלה למטה של שלוש רמות של בינה מלאכותית, ואני תיכף אסביר למה זה קשור אחד לשני. קודם כל ה-core AI זה החוקרים, זה האקדמיה. סייבר, אתה יכול להיות ילד בן 15-14, להיות האקר, ללמוד, להגיע בגיל 18 לצבא, הצבא יחטוף אותך, יעשה איתך מה שהוא רוצה, יש לי אחד כזה בבית, ואתה הופך להיות סייבריסט. דרך אגב אתה עושה הרבה מאוד כסף אחר כך בחוץ. לא צריך ללמוד באוניברסיטה, ההיפך, אם אתה לומד לפעמים אתה מתקלקל. כדי להיות אפקטיבי ולהוביל מדינה בבינה מלאכותית, אתה צריך להיות לפחות דוקטור, במקרים נדירים אתה יכול להסתפק בתואר שני כשאתה לומד לדוקטורט, אבל אתה חייב להיות דוקטור ועדיף פרופסור עם יכולת להשקיע. כדי לבנות את הדור הבא, ולכן יש לנו את הדור של core AI. אחרי זה את הדור של מומחי ה-AI, אחרי זה את הדור של משתמשי ה-AI המתוחכמים ובסוף אתה מגיע לכל עם ישראל, את ואני ועוד אחרים שעושים chat GPT בבוקר. זו פירמידה שאם אתה לא מתחיל מלמעלה או למטה, תלוי איך מסתכלים על זה, הכול יתמוטט, לא יהיה. אם לא יהיה לנו באקדמיה את מי שצריך כדי ללמד את הדור הבא לא יהיה לנו את הדור הבא, ואם לא יהיה לנו את הדור הבא זה לא יהיה לא בצבא ולא באזרחות. למרות שהוועדה שלנו התמקדה באזרחות, בשונה מהקודמת, אבל מי שיכין את העתודאים, מי שיכין את כוח האדם הזה לצה"ל, למערכת הביטחון, זו אותה אקדמיה. ולכן ההמלצות שלנו, אם אני אמקד אותן בארבעה דברים בלבד, כדי שתבינו על מה דיברנו ואיפה אמרנו לשים את המשאבים העיקריים, ואני שמח שהתחילו, לא מספיק, יש הרבה מאוד אנשים שמנסים, כמו תמיד, בעיקר חלק מאנשי האוצר. קיבלנו תמיכה מדהימה מאנשי החשכ"ל, אנשים בשם אביתר ויהלי עצמו, הם היו גב מטורף לוועדה הזאת. גם שר האוצר כשהצגנו לו את זה היה בעד. אני עדיין רוצה לראות את הבעד הזה, שיכניס את היד לכיס. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, צריך כסף, צריך תקצוב, זה המבחן. << אורח >> פרופ' יעקב נגל: << אורח >> בדיוק. עכשיו אני מגיע למסקנות. א', צריך לבנות את כוח האדם באקדמיה, שזה מספר מיליארדים. ההמלצות שלנו זה לחמש שנים, בכל דבר כשאני אומר מספרים זה לחמש שנים, חלקו אותם בחמש. סדרי גודל של מאות מיליוני שקלים בודדים בשנה כדי להביא מומחים מחו"ל, כדי לשלוח את האנשים מהארץ להשתלמויות, כדי לבנות מעבדות קטנות, כדי לבנות את הבסיס באקדמיה כדי למשוך לשם את האנשים. הם רוצים לבוא. דיברנו בוועדה עם כמה ישראלים שנמצאים בחו"ל, עושים המון כסף, כולם מוכנים לבוא ולתת יד לבינה המלאכותית בישראל. זה דבר ראשון, לחזק את האקדמיה. ההמלצה השנייה הגדולה, כדי שהאקדמיה תעבוד והתעשייה וההייטק והסטרטאפים יעבדו, הם צריכים את הבסיס. שוב, הסעודים קנו עכשיו ובונים מחשב, אני לא מגזים, עם 500,000 מאיצים. באה אלינו האקדמיה ואמרה: אנחנו חייבים מחשב-על שיהיה בין 5,000 ל-10,000 מאיצים. המלצת הוועדה היא המינימום 60,000 מאיצים, מחשב שהוא בבעלות המדינה והמדינה שולטת עליו ונותנת אותו עם סבסוד מקסימלי, עם דמי שימוש מינימליים, לאקדמיה, להייטק ולסטרטאפים שאתה רוצה לדחוף קדימה. זה המחסום העיקרי של התקצוב, כי זה סדר גודל, להערכתנו, של 18-17 מיליארד שקל במשך שלוש-ארבע השנים הקרובות. זה לא הרבה כסף, זה מיליארד וחצי דולר, זה פחות מחצי אחוז מהתל"ג של מדינת ישראל, בין רבע לחצי אחוז של התל"ג. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פרופ' נגל, בנושא הזה, כי זאת אחת ההמלצות המרכזיות, למה זה המסלול שבחרתם בו ולא שכפול של רשות חדשנות? שכפול המודל הקטן יותר? << אורח >> פרופ' יעקב נגל: << אורח >> אורית, דיברנו עם האנשים, אני מאוד אוהב את אלה שאומרים, תשכור, תיקח יזמים, אם זה היה נכון והיה אפשר לעשות את זה אז למה לא עשו את זה עד עכשיו? האקדמיה לא יודעת לשכור, אין לה כסף. פרופסור שצריך להנחות דוקטורנט, אני פרופ' בטכניון ואני מכיר אותם מקרוב, אומר לי פרופ' מוביל בטכניון: כדי לחנוך דוקטורנט נותנים לי יחידה של GPU'ים עם שמונה GPU ואומרים לי וואו, תראה מה השגנו לך, זה עלה חצי מיליון דולר. אני יכול להיכנס לאוטו, לרדת כמה קילומטרים למשרד שלי בגוגל בחיפה, להיכנס ולראות מחשב של, אני לא רוצה להגיד לך כמה, אבל אלפי מאיצים ולהביא את הסטודנטים שלי לשם. האוניברסיטה צריכה משהו בחסות המדינה, אי אפשר לשלוח אותם ללכת לקבץ נדבות, זה מה שהיה בשנים האחרונות וזה לא עבד. אז אני אומר, אקדמיה, core, לחזק את הלומדים, מחשב-על, ואני מגיע להמלצה האחרונה שכבר עשו אותה, לשמחתי הרבה, הקמת מטה לאומי ל-AI ולשים בראשו אדם רציני. לבנות מטה רזה שהוא יהיה גוף מטה, לא גוף ביצוע. זו אחת הטעויות שעשו במקומות אחרים. מטה, לא גוף ביצועי, 25 אנשים, להעסיק אותם בצורה ייחודית כדי שהמומחים ירצו לבוא, אבל מצד שני אם אתה רוצה לשלם להם שונה ממה שיש, הם גם לא יכולים לקבל סו קולד את השירות הציבורי. אין קביעות, אפשר לפטר, אתה מקבל חוזים אישיים, גג 25 אנשים במטה, דרך אגב לא כולם מומחים, אלה שלא יהיו כעובדי מדינה סטנדרטיים. אנחנו צריכים במקביל למחשב להקים את האנרגיה ומי שלא מבין, AI זה אנרגיה, נקודה. אם אין לך אנרגיה אין לך AI. יש לנו עוד הרבה מאוד מסקנות קטנות, כמו העובדה שיש לנו ישראל חזקה מאוד בנושא הדאטה, יש לנו המון המון המון נתונים, זה שווה המון כסף, אבל היום כדי לקבל דאטה, מידע, מאחד ממשרדי הממשלה זה ויה דולורוזה, אתה לא מצליח. אנחנו רוצים שהמטה הלאומי הזה, אחד הדברים שהוא ינגיש, כמובן תוך שמירה על הפרטיות, שמירה על חופש הביטוי וחופש הפרט, כל הדברים האלה, חלק מהחוקים שרצים כרגע על הגנת הפרטיות, הם יהרגו את ה-AI. צריך להגן על הפרטיות, אבל צריך גם להגן על המדינה, לעשות את המיזוג ביניהם. אני יודע שארז יודע לעבוד על זה. אנחנו המלצנו בסיכומו של דבר כ-5 מיליארד שקל לשנה בחומש, 120 זה לא מספיק. ואם אני אסכם, אני אומר, זה השקף האחרון במצגת שהצגנו לממשלה, הובלה לאומית בבינה מלאכותית בכל השכבות. שוב, התלבטנו הרבה, המסקנה שלנו, ישראל לא צריכה לשלוט בשוק השבבים. יש את טאיוואן, זה גדול על ישראל, את הדברים האלה נקנה. מחשב אנחנו צריכים, אנחנו צריכים להוביל בכל שאר הדברים. במה ישראל חזקה? למה החברות בונות פה את כל המרכזים שלהם? כי אנחנו הכי חזקים בעולם כמעט בתכן, לקחת את השבבים, לתכן, לכתוב עליהם את התוכנה. ראין בעצמו בטח יספר לכם על החברה שלו שעושה בדיוק את הדבר הזה, לוקחים את האנשים הכי מדהימים שיש, לוקחים את השבבים והופכים אותם למשהו שמביא לך תוצרת. הזדמנויות ואיומים ברורים, לא נפעל ניפול, נפעל נצליח. יש לנו את רוב התשתיות המאפשרות, למעט המחשב, צריך מנהיגות, החלטיות. אני יודע שלראש הממשלה נתניהו בנושאים האלה יש מנהיגות מובילה. אפשר לאהוב אותו, אפשר לא לאהוב, יש לו מנהיגות מובילה והוא מבין את המשמעות של הדבר הזה לכן הוא מינה את הוועדה. צריך להשלים את התשתיות, לצאת לדרך, הקמת מטה לאומי, הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית, יחידת סמך בכפיפות לראש הממשלה ולתקצב אותה בהתאם. אני מודה לכם על ההקשבה, כל שאלה שתהיה לכם אני בטוח שראין יענה לכם. כמו שאמר מישהו, זה לא הסוף, הוועדה שלנו, זה גם לא ההתחלה, זה אולי ההתחלה של הסוף, זה ההקדמה למבוא, יש המון המון עבודה. ואני אסיים בבדיחה. זה הביקורת שנתנו, חלק מהאנשים לא אהבו אותה, כשבאו אלינו לוועדה, כל מי שבא ואין לו היום תפקיד בנושא הבינה המלאכותית אמר שהמצב לא טוב, כל מי שיש לו תפקיד, אמר שהוא לא מבין למה יש ועדה, הכול בסדר, הכול עובד. זה מזכיר לי אדם שנופל מהקומה ה-50 מבניין רב קומות ושואלים אותו בקומה ה-25 מה נשמע, הוא אומר: בינתיים הכול בסדר. אז אנחנו רוצים שאותו אדם לא יגיע לקרקע ויתרסק, אלא באיזה שהיא דרך להעלות אותו חזרה לפנטהאוז שנמצא למעלה כדי שעם ישראל יוכל להיות שוב מוביל בנושא הזה. חברים, תודה רבה, אני מצטער שאני צריך לעזוב אתכם, הייתי שמח להיות בכל הדיון. ארז, בהצלחה רבה. יש לך עבודה קשה, לא כולם יעזרו לך, ההיפך, כולם ינסו – לא יודע, אמרו לי כשבאתי למל"ל, תסתכל טוב על הגב, יש הרבה אנשים שאוהבים את הגב, זה מקום טוב לסכינים, אבל אני מכיר אותך ואני בטוח שתצליח. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לאלוף משנה ראין גיטי, מזכיר הוועדה של הבינה המלאכותית שנמצא במילואים, להבנתי, באיזה שהוא אילוץ. הוא באמת יציג יותר לעומק את הדוח, בעצם המלצות פעולה רביעיות במספר שאנחנו מתעסקים. אנחנו אלופים בתוכניות, קצת פחות בביצוע, כמו שאמר פרופ' נגל, בקומה 25 אומרים הכול יהיה בסדר ואנחנו בצניחה. קודם כל תודה רבה שאתה מציג את מסקנות הוועדה ואז נתחיל בדיון. גם רציתי לציין שנמצא כאן חבר הכנסת נאור שירי שאנחנו מנהלים כאן דיון סטטוס שהוגש, בין היתר, לבקשתו בנושא המצב של הבינה המלאכותית. נמצא מזכיר הכנסת, שזה די חריג, דן. דן, אני ממש מתרגשת שאתה פה, אתה לא נוהג להיכנס לדיונים בוועדות של הכנסת. << דובר >> דן מרזוק: << דובר >> חוץ מוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חוץ מוועדת הכנסת, זה בסדר, זה פוליטיקה מה שנקרא. אני מקווה שהדיונים האלה בסוף, באמת אין ימין ואין שמאל, רק צריך מישהו שפשוט כבר יעבוד. בבקשה, ראין, הבמה שלך. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> קודם כל נעים מאוד, זה באמת לכבוד להציג לכם את מסקנות הוועדה, את המצגת, באופן מסודר. אני ראין, השתחררתי לפני שנה ממפא"ת, הייתי שותף גם בוועדה של איציק בן ישראל כסגן אלוף, הייתה עבודה באמת מאוד מאוד עמוקה, הובלתי יחד עם עומר דגן את הפרק הביטחוני וההמלצות. עם הזמן באמת המסקנות לא מומשו ואנחנו רואים את האימפקט של זה היום. הוועדה, כפי שפרופ' נגל הציג אותה, מונתה בפברואר. ראש הממשלה התקשר וביקש מעכשיו לעכשיו להקים את הוועדה כי את התנועות הטקטוניות בעולם ה-AI ברמה הגלובלית אנחנו רואים, כלומר זה שארבעה מנכ"לי קורפורייט גדולים מגיעים להשבעת הנשיא טראמפ ומהלכים גדולים בעולם של תאגידים בתחומי AI ומאבק על טאלנטים שאנחנו רואים אותם חדשות לבקרים זה סיגנל מאוד חשוב שצריך להבין אותו ולהבין איפה ישראל נמצאת במהלכים האלה, לאן אנחנו שואפים, איפה אנחנו רוצים להיות ואיך אנחנו רוצים להישאר במובילות העולמית, להישאר מדינה מפותחת ולא לעבור למעמד של מדינה מתפתחת בתחום הזה, זה סופר קריטי. (מצגת). הרקע לוועדה, אני לא אחזור לעומק על מה שפרופ' נגל אמר, זו באמת מהפכה, הבינה המלאכותית היא אחת המגדירים היסודיים של המאה ה-21. אנחנו ראינו ואנחנו נרחיב בהמשך על כל הגופים שפגשנו אותם. הכרנו אותם גם לפני כן, רק שמנו את זה כבסיס בדוח, שכל מי שקורא את הדוח ויהיה יישור קו בידע ובהבנה, זה מעצב ביטחוני לאומי. נגדיר את זה ככה, ה-AI הוא מעצב ביטחוני לאומי. כשאתה חוקר את זה לעומק אתה רואה שכל המאבקים הגיאו-פוליטיים הם גם נוגעים ב-AI. זה לא רק הבינה המלאכותית עצמה, מאחורי הבינה המלאכותית יש הרבה שכבות של יכולות ותשתיות ומחצבים אפילו שהם במאבקים גיאו-פוליטיים וגיאו-אסטרטגיים גדולים בעולם. צריך להבין את זה, צריך להבין איפה אנחנו תופסים נתח בתחרות הזאת ולהישאר רלוונטיים. אם לא נהיה רלוונטיים, המהירות היא גדלה מיום ליום, אז מה שאמרתי, אנחנו נעבור ממעמד של מדינה מפותחת למדינה מתפתחת בתחום הזה. תהליך העבודה של הוועדה היה מאוד מאומץ. פרופ' נגל הזכיר, אנחנו סיימנו באותה תקופה את ההתארגנות על תקציב הביטחון, כנראה היינו אובר פרקטיים ומאוד יעילים אז ראש הממשלה ביקש שגם נעשה את הוועדה הזאת. אני מאוד מאוד מאמין בתחום הזה, אני חושב שזה אירוע שיכול להיות אחד המאיצים הכלכליים, אם לא המאיץ הכלכלי המרכזי הטכנולוגי של מדינת ישראל לשנים הבאות. האמירה ששמעתי אותה מדובי פרנסס ואחרים, שאנחנו צריכים גם לשנות דיסקט, אנחנו כבר לא סטרטאפ ניישן, אנחנו צריכים להיות AI ניישן. זה כבר צריך להיות ככה, צריך לשנות דיסקט גם בטרמינולוגיה ואנחנו עושים את זה. ניהלנו שיח מאוד עמוק עם כל הגורמים מהמגזר הציבורי משרים ורשויות ומטות וכל מי שעוסק ב-AI בממשלה ואמרנו גם למגזר הפרטי, מנכ"לים, עד התאגידים, חוקרים, יזמים ישראליים שנמצאים בחו"ל ובכירי ממשל בארה"ב כדי לייצר איזה שהיא תמונת מצב איפה אנחנו ביחס לעולם, איך אנחנו רואים ומה הדרכים להשתפר, במה אנחנו טובים גם. היו שאלות אמיתיות, כמו ייצור שבבים כחול לבן, מה שפרופ' נגל הגדיר, זו שאלה אמיתית. כשאתה אומר שאתה רוצה עצמאות וריבונות בתחום הבינה המלאכותית, מה זה אומר? ריבונות בתחום הבינה המלאכותית זה אומר שאני כמדינה, לא רוצה להגיד משק אוטרקי, אבל אני יודע לייצר לעצמי עצמאות ולהבין למה אני צריך את העצמאות הזאת ואיפה אני צריך להיות תלוי באחרים ואיפה אני יכול לעשות ברטר עם האחרים. זו הייתה שאלה שהייתה מתחילת השיח בדיון הראשון עד הדיונים של המסקנות עצמן בקצה. מפגשי הוועדה, רק להתרשמות ראשונה, לדעת עם מי נפגשנו. נפגשנו עם כל המנכ"לים של אנבידיה, גוגל, אמזון, מיקרוסופט בארץ, נפגשנו עם סטרטאפים ישראליים קטנים עד יוניקורנים שמתעסקים ב-AI כדי להבין. נפגשנו עם חוקרים באקדמיות בחו"ל שהם ישראליים או פרו ישראלים, להבין מה היה גורם לך לחזור, מה אתה חושב על מה שקורה בישראל ומה התנאים המאפשרים שיש לך. כחוט השני, מה שפרופ' נגל אמר היה נכון, מי ששמענו מבחוץ, לא מי שבפנים, אמר שאין לו תנאים טובים לעשות AI במדינת ישראל. זאת אמירה שמאוד דורשת מחשבה, מה זאת אומרת אין לך תנאים טובים? מה אתה צריך כדי שיהיו לך תנאים טובים? ואתה מברר את השאלה הזאת ואתה אומר איך מתוך זה אני מייצר אסטרטגיה או מצפן ראשוני כזה שאני יכול דרכו לצאת לדרך ולאפשר את האקוסיסטם שבונה את התנאים האלה, איך אני מייצר אקוסיסטם ישראלי כחול לבן שמאפשר גידול של תחום הבינה הישראלית במדינת ישראל. כמובן דבר ראשון שהתחלנו, אין אסטרטגיה לאומית אחידה בתחום הזה וישראל נמצאת בירידה במדדים הבין-לאומיים, אתם מכירים את הדוחות, אני לא אכנס לזה. הבעיה המרכזית שהפרגמנטציה של מרחב אחריות וסמכות, בגלל התהליכים הפוליטיים שיש לי יחידות וגופים שאחראים, כל אחד בתחום הבינה המלאכותית, ובמשרדים שונים ולא בתיאום ואין קוהרנטיות של המאמץ הלאומי, זה מייצר התאבכות הורסת, אנחנו קוראים לזה בשפה הפיזיקלית, שהדברים הם לא נפגשים ולא בונים איזה שהוא מהלך קוהרנטי שבונה אקוסיסטם ברמה הלאומית, ברמה הממשלתית. זה אומר שיש לי מערך דיגיטל מצד אחד, שהוא אחראי על ההטמעה בממשלה, הוא במשרד אחד, ויש לי את הרשות לחדשנות שהיא אחראית על רמה מסוימת, היא מתוקצבת על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות האסדרה, חוק הגנת הפרטיות. החלטות לא מבוצעות מכיוון שהדבר הזה, כל אחד נמצא בתהליכים אחרים, לכל אחד יש את היום יום שלו, אין פה אחד שאוחז ומנהג את זה בצורה אחודה. אין לנו זמן לייצר שיתופי פעולה וכל הזמן לסדר בין אנשים שיעבדו בין משרדי ממשלה שונים. אין, צריך עכשיו לעשות קונסולידציה. זו ההמלצה המרכזית הראשונה, שיהיה גורם אחד מרכזי, גוף מרכזי, ושיהיה במשרד ממשלתי ושהגורם הזה יקבל את מרחב האחריות והסמכות וינהל את כל המימוש האסטרטגי של ה-AI במדינה. המרוץ הגלובלי, פרופ' נגל הסביר. הנתונים מארה"ב, 400 מיליארד דולר, זה גם הפרטי וגם הציבורי. כלומר המון המון כסף פרטי מסתובב בתחום הזה. בסין, ממה שגלוי, יש הרבה שהוא לא גלוי, 120 מיליארד דולר רק ב-2025. רק להבין, המהלכים בסין בתחום הבינה המלאכותית הם מהלכים ששווה להסתכל עליהם וללמוד מהם. סין מובילה ריבונות AI בצורה מרשימה ביותר. כל מודלי השפה הסיניים האחרונים, DeepSeek, Qwen וכו' הם מודלים בהנחיית הממשל, בשותפות הממשל, וזה מעצב את העולם המערבי. אנחנו נדבר על זה, מה זה מודל שפה ולמה חשוב שיהיה מודל שפה ריבוני. איך עושים אותו זו שאלה אחרת. האיחוד האירופי ומדינות המפרץ מתעוררים, זה חלק מההייפ וההשקעה כדי לייצר איזה שהוא אקוסיסטם אצלם שהוא קו משיכה. מה שפרופ' נגל הסביר, ואני אסביר בפשטות, מה זה השכבות של ה-AI, ממה זה מתחיל. זה לא מתחיל מצ'אט GPT, זה מתחיל קודם כל ממחצבים, לסיליקון, לחומרים אקזוטיים שמהם אתה בונה את השבבים, לכן אתם רואים את המאבקים הגיאו-אסטרטגיים של איזו מדינה רוצה לכבוש מדינה אחרת ואם ארה"ב רוצה את אלסקה או מדינות אחרות, וסין רוצה להשתלט על טאיוואן, כי מי ששולט עכשיו על תשתיות ומחצבים של ייצור שבבים, כמו TSMC וכדומה, אז הוא עכשיו מחזיק את השכבה הראשונה, שזה ייצור השבבים. לצד זה יש עיצוב השבבים, איך אתה מתכנן שבב. בזה מדינת ישראל סך הכול מאוד חזקה, design של chips, אנחנו עדיין נחשבים בטופ העולמי וזה צריך לשים אותו בצד, לזכור אותו, איפה אנחנו מביאים את הערך שלנו כמדינת ישראל. עיצוב שבבים למול ייצור שבבים. מעל השכבה הזאת יש שכבה של הדאטה סנטר, מרכזי המידע. יש לך שבב, בואו נשים את הדאטה סנטר, מעל זה יש שכבת התוכנה ומעל זה שכבת מודל שפה ובסוף האפליקציות, צ'אט GPT שם קוד או כל אפליקציה אחרת. אנחנו טובים בשכבה של עיצוב השבבים, בשכבה של האפליקציות, המון סטרטאפים בישראל ובעולם בונים אפליקציות מבוססות AI, מתבססות על כל מה שאמרתי למטה, אבל אנחנו לא אוחזים בצורה חזקה את פיצול השבב וגם את מודלי השפה שעליהם בונים את האפליקציות. את זה צריך להבין, זה מעצב משמעותי. לכן המדינות קודם כל מקימות מרכזי נתונים בצורה מודולרית בהספקים גדולים. האתגרים. להקים מרכזי נתונים, לחזק את הטאלנט הישראלי, אנחנו נדבר על זה בהמשך, ובסוף אנרגיה. אחד הדברים המרכזיים שאנחנו רואים, שאנחנו צריכים גם תוכנית אסטרטגיה, דיברנו על זה גם עם רשות האנרגיה, שמה זה אומר שמדינה עכשיו הולכת להשתמש הרבה יותר ב-AI, האם אנחנו מוכנים אנרגטית לדבר הזה. אנחנו מוכנים עד 2033-2032, כהערכה גסה שלי, צריך לתקף אותה. דיברנו על זה עם משרד האנרגיה, אם אנחנו מקימים פה דאטה סנטרים בקצב שהם מוקמים, ב-2033 יכול להיות בעיה. זה שיח לוועדה אחרת אולי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> האנרגיה תהיה בעיה לדאטה סנטרים? זה נושא שנקיים עליו בקרוב גם דיון נפרד ספציפי, על האינטגרציה, היעדר המדיניות התומכת של אנרגיה ותקשורת וכו' בנושא הצעת דאטה סנטר. אין בכלל יעד, זה קורה מאליו, מה שנבנה נבנה. וגם משק האנרגיה בכלל לא ערוך לדבר הזה, אמור שיהיה פה יעד טכנולוגי ממנו יגזרו את הצרכים האנרגטיים ולוודא שהביקוש וההיערכות של משק החשמל היא גם מכוונת לתת את הצרכים שהם אסטרטגיים, לא שקורה במקרה, וגם כמובן תוכנית האצה. בארה"ב יש תוכנית להאצת התשתיות להקמת חוות שרתים, אבל בסדר. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> אז קודם כל יש מודעות אצל מי שאמור להיות לו מודעות, אבל צריך באמת להסתכל על זה בצורה הוליסטית ושלמה. אנחנו לא רוצים להיות אירלנד. באירלנד 20% מהאנרגיה שלה לדאטה סנטרים והם עצרו הקמת דאטה סנטרים באירלנד. העוצמות המרכזיות. ההון האנושי. בישראל אין לנו שום דבר חוץ מטאלנט ואפשר להגיד טיפה אנרגיה. האנרגיה שלנו סך הכול היא זולה ביחס למקומות אחרים במרחב האירופאי, והיא גם באיכות מאוד גבוהה. כלומר ה-quality of service האנרגטי של ישראל הוא מאוד מאוד גבוה, לא דומה הדבר כרגע בארה"ב, חברת הכנסת פרקש, וזה גם כר משיכה לגופים להקים פה דאטה סנטרים, כי יש פה אנרגיה זולה ויש פה גם quality of service מאוד גבוה, אבל צריך לנהל את זה גם בתחום הזה. חדשנות ויזמות. אף אחד לא ייקח מאיתנו את הדבר הזה, אנחנו עדיין טובים, יכולות מוכחות בתכנון שבבים. יש פה נוכחות משמעותית של הקורפורייטס, באמת הענקים פה, אמזון, אנבידיה, מיקרוסופט ואחד הדברים שקורים, בגלל שאין פה אז המון טאלנטים נמשכים לאנבידיה ומיקרוסופט וגוגל ולפעמים גם מדלגים לחו"ל וחוזרים. אז יש פה גם סוג של מוביליות בתחום הזה שהיא טובה ולא טובה. האקדמיה שלנו מאוד מצטיינת, היא רק חסרה תשתיות. חוקר, מה שפרופ' נגל אמר, הסיפוק שלו זה באמת לעשות מחקר ב-AI, אין לו GPU והוא חלק מהמגזר הציבורי. אנחנו חייבים לאפשר פה את האקוסיסטם הזה ולהקים מרכז חישובים שגם הם יוכלו להשתמש בו בכמויות גדולות ומספקות. אחת ההמלצות המרכזיות שלנו זה החיבור הזה של איך אנחנו מחברים אקדמיה, תשתית לאומית, תאגיד וכדומה. כיוונים לפתרון. עכשיו אסקל יבוא וייקח את ההמלצות שלנו, אבל יעצב אותן למימוש כפי שהוא ימצא לנכון. אנחנו צריכים לבחור איפה אנחנו רוצים להיות טובים בשכבות שתיארתי. בשכבת עיצוב השבבים אני מניח שאנחנו לא נהיה, אלא אם כן יעשו פה מהלך גדול עם אינטל קרית גת ויביאו לפה את ה-FAB הכי טוב בעולם לדור הבא, אפשר לדבר על זה, אבל בכל השכבות האחרות אנחנו חייבים להיות נוכחים ולהיות בין המובילים. ואז הברטר הזה של הידע והכישרון יכול להיות שותפות עם מדינות ברמה גיאו-אסטרטגית. חסמים. יש לנו המון חסמים רגולטוריים. קצב שלוקח לאשר דאטה סנטרים. היו לי הרבה שיחות על זה עם פרופ' אבי שמחון, המון חסמים של חוקרים שיושבים באקדמיה ומגבלת השכר שלהם, איך אנחנו יכולים לתת להם משכורת ראויה בהשוואה למה שהם היו מקבלים בגוגל ושיישארו באקדמיה ויכשירו את הדור הבא. איך אנחנו מגדלים טאלנטים מהתיכון במסלולים כמו תלפיות, פסגות, אודם וכו' וכו' שיחזרו להיות ה-core AI וכדומה. היו לנו שיחות על זה עם משרד הביטחון, כצה"ל, כגורם שמגדל דור, אז אנחנו יכולים להציע מסלולים כאלה ויש קשב לזה במשרד הביטחון והרבה גם צורך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זו גם נקודה מאוד חשובה, ראין. בתקופה שהייתי שרה והמפץ הזה, המרוץ הזה, היה פחות בעיצומו, הדגש של הממשלה היה על צמצום פערים חברתיים, שלכל ילד תהיה הזדמנות שווה בהייטק, בטכנולוגיה וכו'. זה עדיין נשאר מאוד מאוד חשוב, ידברו על זה גם לדעתי פה. בעצם עובר הדגש לקידום המצוינים גם לתחרויות של השוק, לייצר את המצוינים, לחזק את החזקים גם. שזה לא רק להשלים את הפער אלא איך ישראל מייצרת עוד ועוד ועוד טאלנטים. זה כבר פחות מדיניות של צמצום פערים, זה מדיניות אחרת של לחזק את החזקים, בוא נגיד ככה. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> חד משמעית. בהיבט טאלנטים עם ישראל התברך ביכולת אינטלקטואלית מדהימה של יכולת לימוד ושקדנות ואפשר לגדל פה דור של חוקרים ב-AI. חוקר ב-AI, כמו שפורסם בהקדמה, הוא מסטרנט, דוקטורנט, פוסט דוקטורנט. אם אנחנו עושים מסלולים כאלה מהתיכון דרך הצבא, מחזירים כל שנה 100 לתוך האקוסיסטם הזה ומגדלים את המסטרנטים ואת המהנדסים, זה מה שיכול להיות אימפקט משמעותי פר קפיטה. המטה הלאומי, קווים לדמותו, איך שאנחנו רואים את זה, אסקל כבר יעצב את זה. עצמאי, גמיש, הוא חייב להיות סופר סופר, סליחה על הביטוי, חזק, והכול אצלו. אם אנחנו רוצים להיות בקצב של העולם, ה-AI משתנה כל חודש, המדינות משתנות כל חודש, אם אנחנו רוצים להוביל את זה ברמה הלאומית אז המטה הלאומי חייב שיהיה לו את כל הכלים להצליח בלי תלות בגורמי משרדים אחרים. אני חייב לציין לטובה שהייתה פה תמימות דעים בין שרי הממשלה וגם בין כל הגורמים הקיימים בתוך המגזר הציבורי, מרשות החדשנות ומערך הדיגיטל ועוד ועוד ועוד, שאמרו לנו: תביאו אחד שינהג את התהליך הזה, תביאו גוף שינהג את התהליך הזה. הגוף צריך תקציבים שלו, הוא צריך לבקר את זה והוא צריך גם - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ראין, אני אשמח טיפה לאתגר אותך דווקא בנושא הזה ודווקא כמישהי שהייתה בממשלה הרבה שנים, בטח כשרת הטכנולוגיה, כי בסוף מה שעושים זה לוקחים את התחום הזה ממשרד החדשנות ומשר החדשנות כשבעצם אחרי דיון אסטרטגי במל"ל עם ראש הממשלה, ממש הוחלט בהחלטת ממשלה אז להעביר את זה דווקא למשרד, מזיזים את זה חזרה למטה. ארז, אני חושבת שאתם תצטרכו לדייק את הנקודה הזו, כי לקחת גוף מטה כשהסמכויות נמצאות במשרדים אחרים, למשל בנושא התשתיות, נדבר על האנרגיה, על התקשורת, הדברים נמצאים במשרדים אחרים, הם לא בידיהם של מטה ראש הממשלה. הרגולציה במשרד המשפטים, איך תעשו את זה ברמת התקציבים? איך תעשו את זה ברמת הסמכויות? תהיה בעיניי משמעות חשובה לדייק את הסמכויות של המטה הזה אפילו בחוק, אני לא יודעת במה, זה יהיה 50% אם לא 60% מהיכולת שלו בכלל להצליח, כי לבוא להיות איזה מין שוטר שאומר מה עשיתם, כן עשיתם, זה לא פשוט לרתום גוף שיש לו את הסמכות ולא מעניין אותו שיגידו לו מה לעשות. הבעיה כאן היא ההוליסטיות והרתימה והמבחן יהיה לראות למה המודל הזה – אני לא בטוחה שהוא נכון, אני חושבת שאם היו נותנים את ההשקעה ואת כוח האדם הנדרש למשרד שהוא צ'מפיון יכלו לעשות את זה. אני גם חושבת שצריך לייצר תפקיד שנקרא ממונה על תשתיות טכנולוגיות במדינת ישראל, שיישב בתוך משרד תשתיות מורחב והוא ינהל הכול, את תשתיות התקשורת, האנרגיה ול-DC עם תוכנית ועם ועדת חסמים שתטפל בתחומים האלה שמתחילים להיות מחוברים זה לזה. והנה תראה מה קרה, ראין, בסוף החלטת הממשלה אימצה רק את הקמת המטה עם תקציב דל, לא אימצה את כל דוח נגל וארז עכשיו פה אמור להתחיל מהתחלה, להתחיל לעשות דיאלוג ולעשות תוכנית לאומית 5, כי דוח הוועדה לא אומץ בהחלטת הממשלה אלא רק הקמת המטה. סליחה שאני מקשה עליך, אבל אלו השאלות שגם אנשים פה בחדר ידברו עליהן. לכולנו חשובה ההצלחה, השאלה למה בפעם החמישית מהדיבורים נראה מעשים. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> אני מברך את השאלות שלך ואני מברך את הקושי כי זה באמת עכשיו בידיכם ככנסת וכממשלה לממש. הבירור הראשוני מה זה הגוף הזה, הגוף הזה הוא גוף מבקר, הוא לא מחליף את גופי הביצוע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מבקר? אנחנו צריכים גוף שיהיה הביצוע, זו החוליה החסרה בממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הגוף המבקר זה האירוע שקורה פה, הוא אמור לבקר את הממשלה, הכנסת. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> סליחה על הטרמינולוגיה שלי, אני אסביר את השפה שלי. גוף מבקר זה אומר שמבחינתי הוא כותב את האסטרטגיה, את תוכנית העבודה, הוא מבקר את הביצוע שלה, הוא מתקצב אותה דרך הגופים הקיימים שהם גופי הביצוע, הוא מחזק אותם בעוד תקנים וסולל להם את הדרך. אינסטלטור שפותר להם קשיים וגופי הביצוע מבצעים את תוכנית העבודה. לכן אמרנו גוף קטן שהוא בונה את האסטרטגיה וגם את תוכנית העבודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל זו למשל נקודה, גם ארז, למשל הסמכות שאתם אלה שתיתנו את התקציב למי שיעשה, זה למשל כוח. זו נקודה שהיא חשובה. להגיד אנחנו מתקצבים אתכם ואז מתייחסים אליכם. השאלה איך זה יעבוד מול אגף התקציבים. אני מכירה קצת ממשלה, צריך להשקיע מחשבה על איך הגוף הזה יעבוד, כדי שהוא לא יהיה עוד איזה משהו שמורידים בו את האבק. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> שעות של דיונים עם אגף התקציבים ועם החשכ"ל ואנשיו - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש פה בחור מוכשר, הוא יפצח את זה, אני מקווה. << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> והשר תמך במה שאת אמרת. השר אמר שהוא מוכן להעביר את כל הסמכויות שלי והתקציבים לגוף הזה במידה שהוא בונה תוכנית עבודה נכונה. על ארז זה חובת ההוכחה ב-45 או ב-90 יום להביא תוכנית עבודה. אנחנו מתואמים עם דרג השר, כמובן אגף התקציבים יערים קשיים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אנחנו צריכים לסיים. יש לך עוד דברים משמעותיים לומר כאן לפני שנעבור גם להתייחסויות הממשלה? << אורח >> ראין גיטי: << אורח >> רק שלוש המלצות נוספות. אחת, השקעה בטאלנטים, באקוסיסטם בשביל להחזיר טאלנטים ולגדל אותם. יש המלצות מפורטות בתוך הדוח שמרחיבות על זה, כולל מנגנון שאנחנו קוראים לו מכון לבינה מלאכותית שהאקדמיה יושבת יחד עם הקורפורייט. מנגישים את הדאטה הממשלתי, שזה עוצמה, יש המון דאטה ממשלתי וזה חלק מהרגולציה איך פותרים את האירוע הזה שמאפשרים חשיפת דאטה ממשלתי, דאטה לאומי, ברמת האפשר למול פרויקטים לאומיים. ברגע שאתה שם דאטה, תקציב, פרויקטים ואתה שם גם אקוסיסטם מאפשר, שזה תשתית GPU'ים ומשימה הדברים האלה קורים, החוקרים מגיעים, התאגידים מגיעים, הביזנס מגיע ואז אתה מייצר פה אקוסיסטם שפותח. המון המון הצלחה לארז, אנחנו לרשותו, ותודה לכם על הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, ראין. נעבור עכשיו לדיון. אנחנו נקפיד על לוחות הזמנים, ניתן לשני גופי ממשלה לדבר כל אחד כמה דקות, אני רוצה לשמוע את צביקה מרשות החדשנות, את יוסף גדליהו, שאני מקווה שאתה כבר אורז, ממשרד החדשנות אתה עובר למטה, אתה מר רגולציה לשעבר ולשעתיד. וצח מאגף התקציבים, כי הבנו שמ-25 מיליארד שקלים בסוף תקצבנו ב-40 מיליון שקל את המטה. ונעבור לד"ר אריאל סובלמן מה-INSS שיש לו הערות עמוקות תפיסתיות להמלצות הדוח. אתמול גם פורסם מאמר בנושא, שאפשר יהיה להעביר לך, גם מהנציג של מיינד, יובל, וגם אורי, המנכ"ל של רייז, הדס גם מה-INSS, אנשים השקיעו עבודה מהותית על הדוח ואני מקווה שתמצא בהם ערך. אני פה באמת רק השליחה. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> גברתי יושבת הראש, ארז, ראש המטה החדש, ברוך הבא. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ארז, אתה רוצה לומר משהו? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אין בעיה, מתי שאת רוצה. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> לפני שאני אתחיל, זאת הוועדה הראשונה שאין לנו פה נציגי משפחות, בשבילי זה משהו מרגש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון, מרגש, נכון מאוד. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני רוצה להזכיר שיש לנו 15 חללים שעדיין נמצאים בעזה ואני מקווה שכולם ישובו אלינו במהרה. אמן. במעבר חד, לגופו של עניין. אנחנו התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבית תל"מ. למי שלא מכיר, תוכניות לאומיות ביחד עם מפא"ת, ות"ת, משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה, מערך הדיגיטל ואג"ת, שימשנו כגוף מתכלל בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, קידמנו שיתופי פעולה בין משרדיים, הובלנו מהלכים רוחביים ונטלנו חלק מהצבא של ישראל כשחקן פעיל ומוביל בזירה הבין-לאומית, ואורית הזכירה את זה, היא הייתה חלק בלתי נפרד מהדרך שעשינו עוד מימיה כשרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה. לאור זאת מיותר לציין שאנחנו מברכים על הקמת המטה הלאומי ועל הפוקוס המתגבר של מדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית. ההחלטה להוסיף משאבים ולהעמיק את ההשקעה היא ללא ספק צעד מבורך וחשוב שיחזק את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית בכלל והבינה המלאכותית בפרט. גם לבקשתה של יושבת הראש, אני אסקור ממש בקצרה אבני דרך משמעותיות, שתקבלו תחושה על מה קרה, וזה רק בשנה האחרונה. הקמנו תשתית מחשוב אזרחית שמאפשרת לראשונה בישראל אימון מודלים גדולים, פיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה והנגשת חישוב מדעי לאקדמיה ולתעשייה. התשתית הזאת מצטרפת לתשתית ביטחונית מקבילה שהוקמה על ידי מפא"ת. אנחנו מדברים על קול קורא על הקמת נכסי דאטה, דיברו קודם על נכסי דאטה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה זה קול קורא להקמת נכסי דאטה? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> קול קורא להקמת נכסי דאטה, כשמו כן הוא. דיברו על זה שיש נכסי דאטה מאוד משמעותיים של מדינת ישראל שקיים צורך להנגיש אותו לטובת התעשייה ולטובת החוקרים ויצאנו בקול קורא ואנחנו משתתפים ביחד עם מי שמקים את הנכס הזה. המטרה היא לסבסד אותו, לתמוך בו בשנים הראשונות, אבל הרעיון הוא שיהיה לו מודל כלכלי לטווח ארוך, שאחרי זה הוא יוכל להשתמש בזה ושיהיה לו מודל כלכלי שסוחב מים גם בלי הסבסוד שלנו, כי יש לזה ערך כלכלי. אלה דברים שעשינו גם בעבר, תשתיות דומות הוקמו בעבר, לאו דווקא בעולמות של דאטה, אבל זה מודל שעובד. כמו כל דבר שאנחנו עושים, לפעמים מצליח, לפעמים לא, אנחנו משתדלים שכן, אבל היו ביקושים מאוד ערים, 16 הגשות לא רעות בכלל ואנחנו מאוד אופטימיים. אנחנו נמצאים בעיצומם של הקמת ארגזי חול ליישומי AI בעולמות החינוך והבריאות. השותפה שלי, מירב פה, היא אולי תציין את זה בהמשך. ואנחנו גם שותפים בתהליך שמשרד החינוך מוביל להטמעת לימודי AI במערכת החינוך. מעבר לזה גם עוסקים בהיערכות של משק החשמל. דיברתם על זה, אז גם בזה אנחנו עוסקים בתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פה יצא קול קורא, אנחנו נעשה על זה דיון ספציפי, זה מספיק חשוב, גם הרקע שלי מרשות החשמל, אני חושבת שצריך לעשות על זה דיון ספציפי. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רציתי שתאמר מילה, אתמול הושק הפרויקט במודיעין של נביוס ומגה DC שהוא החלק הראשון במחשב העל הלאומי, פרויקט מחשב העל לאימון מודלים שהוא תוצאה שלכם שסוף סוף יצא לדרך. מה אתה אומר על זה? הייתי שם, זה היה מאוד מאוד מרשים וגם מרגש. כמובן שמדובר כרגע על 1,000 GPU שיהיה במחיר – כמה? 4,000 GPU שהבנתי שיהיו מונגשים לצרכים של המדענים, סטרטאפים וכו', במחיר מסובסד. זה לא המודל שדיבר עליו פרופ' נגל בוועדה, הוא מדבר על 60,000 GPU, הוא מדבר על מחשב-על בבעלות הממשלה בצורה מלאה ובעצם על גישה מלאה ובחינם. זו התפיסה שלו. מה אתם חושבים על הדבר הזה אל מול ההמלצה בדוח נגל? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני טיפה אדייק, כי חברת נביוס, שהנציג שלה נמצא פה – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> וגם הנציג של נביוס ידבר. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> כן, שותף שלנו. אנחנו מדברים על סך הכול 4,000 GPU, 1,000 יהיו מסובסדים. אנחנו נמצאים בעולם שגם הוזכר קודם, גיטי ציין, שהוא מאוד פלואידי. הרבה מספרים עפים באוויר, יש כאלה שמושכים לכיוון אחד, יש כאלה שמושכים לכיוון אחר. אני מזכיר שבדרך כשניסינו להקים את המחשב הזה פנינו לחברות הגדולות והם החליטו לא לגשת למכרז כי הם לא חשבו שיש מספיק ביקוש בישראל, לפחות לא בשלב הזה. צריך לזכור גם כשמקימים חווה כזו שבסוף אורך החיים שלה הוא שלוש-ארבע שנים עד שהציוד מתיישן, אז באמת יש פה דעות לכאן ולכאן והעולם הוא פלואידי. מה שכן חשוב בתהליך הזה שהקמנו פה מנגנון שיודע להקים תוך זמן קצר יחסית - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עזרה ראשונה. או שאתה רואה בזה המודל, שצריך לשכפל עכשיו את מודל נביוס. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני לא אומר לשכפל, אני אומר שאנחנו היום יודעים להוציא לדרך הקמת מחשב-על לאימון מודלים גדולים בהתאם לצרכים שאנחנו מוצאים. אני לא נכנס עכשיו לשאלה של האם 4,000, 5,000 או 60,000. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל זה חלק מהשאלה באיזה נתיב ללכת. פרופ' נגל מציע משהו אחר לגמרי, אתם הלכתם מה שנקרא על קטן כרגע וזה גם נגזר מהשאלה מה יהיו באמת הצרכים כשבסוף יחליטו מה הם הצרכים. מזה אמורים לגזור. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני חושב שמה שבאמת חשוב בנקודה הזו שעכשיו יש לנו מנגנון שיעזור להוציא כזה דבר לפועל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל מה שאתה יכול להגיד לי זה ששכפול נוסף של המודל הזה לא צריך לקחת עכשיו עוד ארבע שנים. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כי לקח ארבע שנים לעשות את אתמול, עד שהמודל בעצם התגבש. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> למדנו המון המון דברים בדרך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני ביקרתי אתכם פה בוועדה, אבל גם כשצריך להגיד כל הכבוד, אני חושבת שאתמול זה התחלה, זה משהו מאוד חשוב. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> לגמרי. כמו מס הכנסה, גם כשקשה את לא מוותרת. מה שחשוב זה שיש לנו את המודל הזה שאנחנו יודעים לשכפל אותו ויודעים להגדיל אותו. למדנו הרבה מאוד מהדרך ואנחנו גם בונים על זה שחלק מהתובנות והמסקנות שירקנו לא מעט דם בדרך בעצם יקלו על המסלול מהנקודה הזאת והלאה. דיברו פה על הון אנושי. חשוב לי מאוד להזכיר, גם בתחום הזה נבחרו שלושה זכיינים שאמורים להביא מומחים מהתחום מרחבי העולם לארץ. עשינו הרבה מאוד מחקרים להערכת הביקושים וגם להשפעות של ה-AI על מקצועות ההייטק ובנינו גם כאן תשתיות להרחבת המשך הטיפול בהון האנושי. גם זה לוקח זמן. עכשיו יש מנגנונים שכל מה שצריך זה להוציא אותם לדרך כולל תוכנית שילוב מאוד מעניינת בצה"ל, שאולי מפא"ת ירצו לדבר עליה בהמשך. זה עוד מעבר לעשרות אם לא מאות מלגות לתארים מתקדמים, עובדים מקצועיים למרכזי חישובים באוניברסיטאות והרחבת תוכניות ההכשרה בתחום. ודבר אחרון שאני אציין בהקשר הזה, שיצאו קולות קוראים להטמעת פתרונות מבוססי AI במשרדי ממשלה שונים בהובלת משרד המדע ומערך הדיגיטל. יכול להיות שגם ידברו על זה. אם אני אסכם, משפט אחרון. הנחנו תשתית מאוד רחבה להמשך הדרך, אבל ברור לכולם שיש עוד הרבה מאוד אתגרים. עמדנו בקשר עם ועדת נגל, הצגנו בפניה את העשייה ואת העמדות המקצועיות שלנו, יש בסיס רחב ורלוונטי לשיתוף פעולה פורה עם המטה, אנחנו מצפים לזה. אני בטוח שבשיתוף פעולה תוך הפקת לקחים ממה שלמדנו בעבר אנחנו נוכל להוביל את ישראל להישגים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, צביקה, תודה על מה שעשיתם, אני חושבת שאתמול אבן הדרך של המחשב, יש כאן נציגים של נביוס שידברו, זה מאוד חשוב, אבל שתבין שיש כאן איזה שהוא פיצול, כלומר רשות החדשנות שהם גוף מנומס כן חושבים שזו הדרך, הם חושבים שצריך לשכפל את זה. כמובן שכאן הוויכוח הוא מה שנקרא לשם שמים, אני ממש אומרת את זה, פרופ' נגל אוחז בדעה שצריך מחשב גדול, הוא מדבר על 60,000 GPU ועם גישה מלאה. אני חושבת שאפשר גם וגם, לנסות לעבוד לגייס את התקציב הגדול לדבר הגדול, צריך לבדוק את זה כלכלית, צריך לראות אם זה שווה מאחר שהדברים האלה גם מתיישנים בתקופה קצרה. זה לא שבונים תחנת כוח בחשמל ואז 20 שנה משלמים את השווי שלה, פה תוך שלוש עד ארבע שנים האירוע מתחזלש ולכן הרשות אומרת, המודל שלנו, של מה שהשקנו אתמול הוא המודל, זה אחד מהדברים שתצטרך להתקבל לגביהם החלטה. גדליה, בבקשה, אחראי הרגולציה במשרד החדשנות שבעצם החלטת הממשלה מעבירה את התחום הזה למטה, שדרך אגב לא כזה ברור לי למה גם בנושא הזה המטה לא יכול לקבוע אולי נגיד את המדיניות, חדשנות מאפשרת, חדשנות אחראית, אני אז אמרתי שזה לא יהיה חוק ספציפי, שלא נפגע בתעשייה, והרגולציה שאני פרסמתי אמרה לכל רגולטור לעשות רגולציה משל עצמו. אז אפשר לעשות את הכיוון ואז שגדליה יישאר במשרדו, אבל אולי יהיה יותר נחמד במטה. אז מה אתה רוצה לומר? << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> קודם כל תודה, גברתי היו"ר, על הדיון החשוב הזה, על הדיונים שקיימנו גם במושבים הקודמים ואלה שנידרש אליהם גם במושב הנוכחי. אני אגיד בכנות שהרבה פעמים זה הציף בדיוק את הנקודות שהיינו צריכים לקדם בממשלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הדיונים בוועדה? תודה רבה. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> כן. הרבה פעמים באופן מפתיע, או שלא מפתיע, היו התקדמויות במהלכים בממשלה - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, כי כשצריך להתכונן לדיון בוועדה זה מעורר דברים. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> אז תודה על זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בשמחה. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> ואני רוצה לברך על הדוח של הוועדה ועל ההחלטה להקים מטה לאומי לבינה מלאכותית. המרוץ הגלובלי בתחום ה-AI הוא עובדה, הוא מציאות חיים יום יומית שלנו בשנה האחרונה, אנחנו כל בוקר מתעוררים ליוזמות חדשות של מדינות חברות בין-לאומיות שונות, הקצב שלהם רק הולך ומתגבר. אני אגיד שבשנה האחרונה עשינו כל מה שניתן, ואני אומר את זה בלב שלם, אני חושב שעשינו כל מה שניתן בכלים והמשאבים שעמדו לרשותנו במשרד המדע כדי להשאיר את מדינת ישראל במרוץ הזה. בין היתר הובלנו מהלכים וקולות קוראים לקידום פרויקטי AI בממשלה, ברשויות המקומיות לאחרונה, לתמיכה בארגזי חול ובניסויים, הקמנו את הפורום של משרדי הממשלה ל-AI, מעל 150 נציגים, AI leader שבחרנו מכל משרד, הקמנו פורום מומחים שכולל 40 מהשחקנים המובילים בתעשייה ובאקדמיה בישראל המסייעים לנו כל פעם להרגיש את השטח, ללמוד אותו ולפעול בהתאם. הקמנו מרכז מולטי דיסציפלינרי ב-AI באוניברסיטת תל אביב לשלוש שנים, בהיקף של 3 מלש"ח, וכנראה יוכפל. הקמנו בית ספר דיגיטלי לאוריינות AI, ייצגנו את ישראל באופן אקטיבי בכל הפורומים הבין-לאומיים, OECD, האו"ם ואחרים. היינו מהראשונים שחתמו על האמנה הבין-לאומית ל-AI, לקחנו גם חלק במשא ומתן והוזמנו והצטרפנו לתהליכים שהובילו ארה"ב, בריטניה, יפן, כל אחת מהן בהליכים נפרדים מול מדינת ישראל. לצד זה היו את הפרויקטים החשובים שקודמו במסגרת של תל"מ, אתמול היינו בהשקה של נביוס, בהחלט מאוד מאוד מרשים, וצביקה הרחיב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה דעתך לגבי ההמלצות של הדוח? מה שנוגע לחלקת האלוהים שלך בעולם של רגולציה במשרד, אם אפשר. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> אולי, ברשותך, השרה, אני אמשיך עם הדברים שהכנתי, אני חושב שזה יהיה נכון יותר. אנחנו נמצאים באיזה שהיא סיטואציה שהכול פתוח. אני כן אגיד, כמו שמציין הדוח, ואני גם אגיד שבאופן אישי אמרתי לכל מי ששאל, יש צורך ביותר. הבינה המלאכותית הפכה לכל כך חשובה ומרכזית והיא דורשת יותר משאבים והיא דורשת יותר ניהול וקשב ממשלתי, והכי חשוב בעיניי, היא דורשת יותר אנשים שקמים בתוך המערכת וחושבים AI, חושבים איך לעשות את ישראל מדינה יותר משמעותית בתחום הזה. במובן הזה הדוח שם על השולחן אופציה מאוד אמיצה, אפילו עקשנית, תקציב של עשרות מיליארדים, עם עשרות תקנים, מנגנונים גמישים, שזה מאוד חשוב מהניסיון שלי בשנה האחרונה, לתקציב, חשבות, ייעוץ משפטי, גיוס כוח אדם, זה דרמטי. ועוד חידוש זה שבשונה מהדוחות הקודמים הפעם ההמלצות מהר מאוד הפכו להיות החלטת ממשלה. אני חושב שזאת הזדמנות אדירה בתחום שכולנו מבינים את החשיבות שלו. לצד זה אני חושב יש גם את החשיבות של ההמשכיות ושל הרציפות התפקודית. בשנה האחרונה יזמנו וקידמנו הרבה מאוד פרויקטים משותפים בשיתוף של עשרות ואולי מאות מהשותפים בממשלה, בתעשייה, אקדמיה, חברה אזרחית, השקענו מאמצים באמת אדירים ביוזמה, בתכנון ובניהול של הפרויקטים האלה, חלק מהם גם מהווים מודלים בין-לאומיים ואנחנו היום מציגים אותם כל הזמן למדינות אחרות וב-OECD. יש לנו הזדמנות להרחיב עכשיו, אבל חשוב בעיניי גם להכיר את הפעילות הקיימת, ללמוד ממנה ולהמשיך את מה שמצליח. אני חושב שכל פרויקט מוצלח שעשינו בשנה האחרונה היה תוצאה של שיתוף פעולה אמיתי, גם בתוך הממשלה וגם עם התעשייה, האקדמיה והחברה האזרחית. חלק גדול מהשותפים יושבים איתנו כאן בחדר, חשוב בעיניי שזה יימשך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. אני רוצה גם לומר מילה אחת, ארז, על הרגולציה. אני כשרת החדשנות פרסמתי בפעם הראשונה כללי אתיקה ורגולציה בנושא בינה מלאכותית. דרך אגב הייתי משנה חלק מהם לאור המציאות שבאמת התהפכה, זה אחד מהדברים שאני חושבת שחייבים יהיה לייצר לגביהם רצף, כי בסוף גופי הממשלה התחילו לעבוד לפי המדיניות הזו שהתנעתי אותה שאמרה שכל רגולטור קובע את כללי הרגולציה של ה-AI שמתאימים לתחום שלו, צוות פיננסים של רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים פיסקלי ורשות התחרות הוציאו מסמכים, רשות הגנת הפרטיות התחילה להוציא ניירות בעניין הזה, המשרד לחדשנות התחיל להוציא ניירות בעניין הזה. אז צריך לראות איך אתה מייצר רצף כי פתאום נוצר איזה לימבו, האם זו באמת עדיין התפיסה שלא יהיה חוק AI וכל רגולטור יעשה נקודתית כדי לא לייבש את התעשייה? זו עוד נקודה שצריך לייצר ברצף. חבר הכנסת נאור שירי רוצה להגיד כמה מילים לפני שהוא יוצא ולאחריו אתה, ארז, תגיד איך אתה מתרשם עד עכשיו מהדיון ואם אתה בכלל עוד רוצה להוסיף לפני שנעבור לד"ר אריאל סובלמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני אגיד כמה מילים ולצערי אני אמשיך לוועדת הכספים שתמיד יש פער מאוד גדול בין כמות חברי הכנסת אל מול כמות המשתתפים, שזה מצחיק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פה זה הפוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה ניתוח סוציולוגי לגבי סדר עדיפויות. דיברנו על כל הנושא הזה לפני כמעט שמונה חודשים, כשזה עוד היה במליאה והגענו לפה. לצערי אני לא מצליח להגיע להרבה דיונים בוועדה הזו כי יש באמת ועדות בכנסת שדורשות, בעיניי בכישלון לוגי לחלוטין, שזה היה אמור להיות עיקר העיסוק שלנו, אבל אנחנו נגררים במציאות היום יומית לאירועים שונים. אני חושב שממשלת ישראל, בטח במגה פרויקט כזה שצריך להיות, היה עדיף שהממשלה לא תתערב והיה עדיף שהממשלה תתעסק בהמון רבדים שונים והשפעות שונות של עולמות ה-AI על החברה שלנו, על עולמות התעסוקה, על החינוך, ופשוט לתת לרשות נפרדת לחלוטין לעסוק בזה. קראתי גם בזמן השיח את החלטת הממשלה, ברכות על התפקיד, החלטת הממשלה העבירה אמנם שטחי פעילות, אבל היא לא העבירה שום דבר אחר לרשות שתקום בתוך משרד ראש הממשלה ואז זה ייצר לך המון המון בעיות. לא משנה בכלל שהכספים לא מגיעים באמת ולא יגיעו. בעיניי נכון היה לעשות דבר שונה לחלוטין פה, לקחת את השוק הפרטי והאקדמיה, לשים אותם ברשות אחת נפרדת, כמעט כמו בנק ישראל, נפרדת סטטוטורית מממשלת ישראל. כל דבר שהממשלה תשים יד בזה, בעיניי זה - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כאילו לא במשרד ראש הממשלה. זה הערה על המבנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל המבנה במובן הזה הוא המהות. אם המדיום זה המסר, פה המבנה זה המהות. נגיד בהמשך להמלצות, אם אתה שם את הגוף שאמור להימנע או לדלג על הרבה מאוד בירוקרטיה בתוך מנגנון בירוקרטי אז אתה יכול להיות בטוח שהוא ייצר הרבה בירוקרטיה ולא יוכל לפעול בצורה מיטבית, בטח ובטח כשאנחנו כבר בפיגור של חמש-שש שנים באירוע הזה. אנחנו כאילו קמים היום בבוקר ואומרים AI, כל שר בערך במדינת ישראל אומר AI, AI, אבל אנחנו כאילו לא באירוע בכלל. אז אני מאחל הצלחה, אבל קמתי על הצד הפסימי היום ואני מניח שאנחנו ניפגש ונראה עוד כמה פעמים אנחנו נצטרך לנסות ולהציף את האירועים האלה. המבחן העיקרי יהיה בתקציב 2026, שלפי התוכנית אמור להיות מתוקצב כ-5 מיליארד שקלים, פלוס מינוס, נכון? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ההמלצה של הדוח, חמש שנתי, 5 מיליארד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, ההמלצה של הדוח, כי החלטת הממשלה אימצה לחלוטין את הדוח. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. תיכף ידבר נציג אגף התקציבים, אנחנו נשמע אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אם היינו בשולחן מקבלי ההחלטות הייתי שמח שהממשלה פשוט לא תתערב ותיתן לשוק הפרטי ולאקדמיה לנהל את האירוע הזה, אבל בסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה ותודה, נאור, שהגעת, אתה מחברי הכנסת הרציניים במשכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני AI כולי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, אבל זה גם מעיד, הדיונים בוועדה הזו, האולם תמיד מלא עד אפס מקום וחברי כנסת אין. פה לא יהיו צעקות שיעלו לטוויטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בגלל המיקום של החדר של המדע והטכנולוגיה, צריך לשים אותו ליד ועדת חוקה ואז יגיעו יותר חברי כנסת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ארז, האם אתה רוצה לומר משהו? כשדיברנו לפני הדיון אמרת לי שתבוא בשמחה כדי לשמוע וללמוד, שזה בעיניי מעיד עליך המון, שמך הולך לפניך. אם אתה רוצה לומר כמה מילים, לשיקולך. יש לך אחריות גדולה מאוד. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> תודה. ראשית טוב לראות שיש כל כך הרבה אנשים בישראל שקמים בבוקר ובדיוק כמוני, יש לנו מטרה אחת, להביא את מדינת ישראל למצות את הסיפור הזה שקוראים לו בינה מלאכותית לטובת אזרחי מדינת ישראל ועתידה. ראשית הזדמנות טובה להגיד תודה לראש הממשלה על האמון, מאוד לא טריוויאלי. אני התרשמתי שהנושא מאוד מעניין אותו, הוא מבין שהוא אחת המקפצות הגדולות של מדינת ישראל ולכן אני מאוד אופטימי, שלא כמו חבר הכנסת. הדבר השני, אני רוצה להודות לוועדת נגל, אני חושב שהם עשו עבודה מצוינת, אנשים רציניים, שאני מכיר היטב. קראתי את הדוח ואני גם בשיח איתם כדי להבין אותו לעומק. אם אני מזקק מה הבנתי מהדוח הזה, זה שלושה דברים. תשתית קומפיוט, וזה כולל הכול, את האנרגיה וכו' וכו', הסיפור של כוח אדם מיומן, טאלנטים, ורגולציה מאפשרת. אלה שלושת הדברים בסוף בשורה התחתונה של מה שהם אומרים. לדעתי אני הבן אדם היחיד במדינת ישראל כרגע שלא יודע עם סימני קריאה מה צריך לעשות, אני עם סימני שאלה בשלב הזה. אנחנו יוצאים למסע שיש לנו לפי החלטת הממשלה 90 ימים כדי ללמוד לעומק את הסיפור ולשים לממשלה הצעה לתוכנית אסטרטגית. התוכנית האסטרטגית אמורה לכלול שלושה דברים, האחד זה לאן רוצים להגיע, החזון ברור, הדבר השני הוא מה הם המעכבים כרגע, כוח השוק, למה הוא לא מספיק וכו', והדבר השלישי כמובן הוא תוכנית פרטנית לאיך מגיעים לשם, כולל משאבים, רגולציות ופעולות. אנחנו נשתדל מאוד שהאסטרטגיה הזאת תצמצם ככל הניתן בבאזוורדים, וגם כאן אני שומע את כל הצ'ק ליסט של הבאזוורדים בתחום הזה, ואנחנו נשתדל להיות מאוד מעשיים ומאוד פרקטיים בעניין הזה. אני מחפש אנשים שהם באמת כאלה שיודעים להפשיל שרוולים, מצד אחד להיות לידרים, מצד שני להיות פלאמרים, ומבחינתי איפה שיצטרכו אותנו שם נהיה, אנחנו לא רוצים להחליף אף אחד, אנחנו לא רוצים לעצור אנרגיות קיימות, להיפך, רוצים להאיץ ומהר, כי אנחנו קצת בפיגור. אני לא חושב ויש אנשים שאומרים שזהו, כבר הבינה המלאכותית הגיעה לאיזה מקום שאנחנו מאוחר מדי, אני בתחושה קצת אחרת. גם טכנולוגית אפשר לדבר על זה שה-gen AI בעיניי הוא לא הקפיצה הגדולה שצפויה בעולם ולשנות אותו, אבל אפשר להתווכח על זה, אני תמיד אשמח לשיח טכנולוגי, זה מעניין יותר מהרבה מאוד מסמכים שאמרתם לי לקרוא, טוב שיש בינה מלאכותית. זה בעניין הזה. עניינית כשאנחנו אומרים בינה מלאכותית אנחנו אומרים תשתיות, אנחנו אומרים דאטה, אנחנו אומרים מודלים בסיסיים, אנחנו אומרים אפליקציות יישומיות ואנחנו אומרים רובוטיקה על כל המגרש. מה מתוך הדבר הזה הוא היתרון התחרותי של מדינת ישראל? זו אחת השאלות המרכזיות שנשים על השולחן. מצד אחד אנחנו רוצים עצמאות על כל הסטאק, מצד שני אנחנו עדיין לא ארה"ב ואנחנו צריכים מאוד לדייק במה אנחנו משקיעים את המשאבים כשאני מבין בחרדת קודש שכשמדברים על מיליארדים זה מיליארדים שהאלטרנטיבה היא לשים אותם על מקומות אחרים ולכן אנחנו נשתדל לשים מה שבאמת אנחנו חושבים שיאיץ אותנו ולא יותר מזה. אני מסכם בכך שאני אומר שאנחנו באמת פתוחים ואני ארצה במהלך 90 יום לפגוש כמה שיותר אנשים, באמת לשמוע את דעתם ולגבש משהו אמיתי. אין לי סימן קריאה כרגע על כלום, למעט אני לוקח מאוד ברצינות את מה שוועדת נגל אמרה לי. עד כאן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, ארז. אני חושבת שגם האנשים שיופיעו כאן היום ודיברו ועוד ידברו הם אנשי קשר מאוד חשובים שכדאי שתרחיב ותעמיק מולם, ואני רק שמחה לעזור בלפתוח את הסוגיות העיקריות שהן כאן. לי יש עוד כמה סוגיות שאני חושבת שכן צריך לעסוק בהן, זה בנושא הגיאו-פוליטי ובריבונות הטכנולוגית של ישראל. אני חושבת שזה תפקיד בין החשובים של המטה הזה לגבש לגביו צעדים, אבל נגיע לזה. צח מאגף התקציבים. אני מבינה שזה ממש כמה דקות. בסוף דוח ועדת נגל מדבר על תקציבי עתק של 30 מיליארד שקלים, 5 מיליארד שקלים בשנה במשך חמש שנים ואנה אנו באנו? בעצם החלטת הממשלה הקצתה 40 מיליון להקמת מטה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> החלטת הממשלה 120 מיליון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסוף מה שיש לנו זה החלטת ממשלה. הממשלה אישרה את הקמת המטה בלבד בתקציב סמלי של כמה עשרות מיליוני שקלים לגוף אדמיניסטרטיבי. אנחנו כולנו יודעים מה האתגרים שמונחים על כתפי המדינה ועל ארז בפרט והתקציב של הפרויקטים לא מתוקצב. מה אתה יכול לעדכן אותנו כאגף תקציבים מהבחינה הזו ובכלל? << אורח >> צח בסול: << אורח >> תודה, יו"ר הוועדה. אני רק אגיד, סכום של 120 מיליון שקלים לשנתיים של פעילות הוא בכלל לא זניח, בוודאי בתקופה כזו שאנחנו שומעים בה על קיצוצים מהממשלה, הממשלה מביאה את הקיצוצים לאישור. אנחנו מדברים על 60 מיליון שקל בשנה לשכר, זה גדול מתקציב השכר של כמה וכמה משרדים עבור גוף שבמהות שלו הוא גוף מטה. כרגע החלטת ממשלה התייחסה לנושא הזה של הקמת מטה וזה גם בהתייחס לזה שהחלטת הממשלה בנוגע לוועדת נגל שאחראית עליה הסמיכו אותה על מנת להמליץ על מבנה המטה לבינה מלאכותית. ובנוגע להיקף התקציב של יישום התוכנית עצמה שהומלצה בוועדת נגל אנחנו נצטרך לראות מה המטה עצמו מגבש ומגיש לאישור הממשלה היות שכרגע אין לזה מקורות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כלומר, צח, כרגע אין מקורות. אנחנו בדוח המשמעותי וחשוב רביעי במספר, ועכשיו ארז יעשה מהתחלה עוד תוכנית, חמישית, ואז ינהל איתכם משא ומתן על התקציב כי כרגע אין מקורות. ויש לי עוד שאלה אליך, מה יקרה אם לא יהיה תקציב 2026? למה אני מקשה עליך? בסוף מי כמוך יודע, אני חברת ועדת כספים, עשינו שמונה תקציבים בשנתיים, השאלה שלי, פה אין זמן, אין לנו זמן, מה קורה אם יוצאים לבחירות? אם אין תקציב 2026? ראיתי שהחלטת הממשלה אומרת שחלק מהתקצוב הוא תקצוב רוחבי של תקציב של 2026 שעוד לא בא לעולם. מה נעשה בעניין הזה? אנחנו נחכה עכשיו עד אחרי הבחירות שיהיה תקציב? איך אתה רואה את הדברים? השאלות הן לא סתם, אתה מבין למה אני מכוונת, אם לא היה ראוי לשים פה כבר כמה מיליארדים כבר עכשיו, כדי שיוכלו לנוע. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אתייחס למה שאנחנו יודעים להתייחס במסגרת המציאות הנוכחית, לא נעשה פה ניחושים לא מושכלים כל אחד על העתיד, אבל במה שנוגע לתקצוב, החלטת הממשלה היא 60 מיליון שקל ב-2025 ו-60 מיליון שקל ב-2026 לטובת הדבר הזה ואנחנו נעזור למטה ככל שצריך כדי לעמוד ביעדי החלטת הממשלה בנושא הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> צח, השאלה היא לא המטה. 60 מיליון שקל זה לא רלוונטי לסוגיה שעל הפרק, זה לא רלוונטי לכוח מחשוב, זה לא רלוונטי לפרויקטים רציניים בנושא הטאלנטים, זה לא רלוונטי בסוגיות עומק כמו היערכות שוק תעסוקה, היערכות שוק חינוך, זה לא כסף, זה לא רלוונטי. אנחנו נצטרך לחכות לתקציב 2026 למשל או שוועדת הכספים תתכנס ותקצץ ממשרד המורשת ומהפעם ה-800,000 שמעבירים כסף לזהות יהודית ונעביר את זה למטה? יש לך בשורה היום בעניין הזה? איך אתה רואה את זה? בלי להתחייב אפילו, אבל אתה הרפרנט של איזה צוות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> צוות מו"פ והשכלה הגבוהה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חשוב מאוד. איך אתה רואה את זה? אתה מבין את גודל המשימה. ארז, אני עובדת בשבילך פה. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אני אגיד מה שאני מבין בשיח שלי איתם, בסך הכול אני מרגיש רוח גבית טובה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה עדיין מאוד חיובי, תמשיך כך. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> לא תצליחו לשבור אותי, 30 שנה ניסו ולא הצליחו. אנחנו צריכים לגבש תוכנית וחלק מהתוכנית זה מספרים. ה-120 בהגדרה לא מיועדים כדי לייצר את האפקט שאנחנו כולנו מבינים שצריך, בטח לא בהקשר תשתיות, אנחנו מדייקים את התוכנית הזו ונביא אותה לממשלה. חלק משמעותי מהחלטת הממשלה שאמורה לבוא ובהגדרה ידענו שהחלטת הממשלה הקודמת לא כללה את הסיפור של משאבים לתשתיות, נשים להם המלצה ואנחנו מאוד מקווים שהממשלה תקבל החלטה כזו ואגף התקציבים, ששוב, בשיח בינתיים נראה שהם מבינים את העניין לחלוטין. נקווה שאכן נצליח למצוא את המקורות, כי אלו מקורות צמיחה, ה-AI אמור להביא את ישראל לצמיחה ולכן סך הכול שווה להשקיע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ברור. אבל צחי יודע למה אני מקשה עליו, כי בממשלה הזו יש 800 מיליון שקל שעומדים בצד ומחכים לחוק פטור מגיוס כדי שאפשר יהיה לשחרר קצבאות ולדברים האלה תמיד אין כסף. למה אני שואלת את זה? מה תעשו כשתגיע החלטת ממשלה, ואני בטוחה שאגף התקציבים יתמוך בזה, למשל יבוא צביקה, תבוא רשות החדשנות ותגיד שהם יכולים מחר להוציא קול קורא ולהגדיל את פרויקט נביוס, להוציא לשוק הפרטי, כמה רשות החדשנות הוציאה? 160 מיליון שקל רק להביא 4,000 GPU במיידי לאקדמיה ולזה, ואנחנו יודעים שהצרכים יותר גדולים. אתם תהיו ערוכים להביא את הכסף בזמן אמת לפני תקציב 2026 למשל? צח, זו שאלה אמיתית, אתה יודע על מה אני מדברת כי אנחנו נפגשים בוועדת כספים, אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, הוא צריך כסף. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רק רוצה להגיד לפני זה, קודם כל לנו ולארז יש פגישה מתואמת ואנחנו בוודאי לא נשבור אותו כי אנחנו רוצים לעבוד איתו ביחד. אז בוודאי אנחנו מאוד מאוד רוצים להיכנס לעבודה משותפת וטובה כי המטרה היא גדולה משנינו והיא חשובה בנושא הזה. בנוגע לגיבוש של מקורות, הממשלה היא סוברנית ובלעדית לנושא של גיבוש מקורות לתוכנית הבינה המלאכותית ואנחנו כמובן נעמיד את כל הידע המקצועי ואת כל התשתית כדי באמת ביחד למצוא את אותם מקורות ולוודא שהם - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל אתה אומר שכרגע אין מקורות, נכון? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הדבר הזה נתון לשיקול דעתה של הממשלה, בוודאי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל כרגע בעצם אין מקורות. ומה תעשו אם לא יהיה תקציב 2026? אתם תנסו לייצר מקורות מקיצוצים רוחביים בסכומים שבהם אנחנו מדברים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> במידה שאין תקציב 2026 המדינה תהיה במצב של תקציב המשכי, זה תקציב מחייב לכל דבר שבו על פי חוק פעילות - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אנחנו יודעים מה זה תקציב המשכי, זה 1 חלקי 12 מהתקציב הקיים. אז אתה אומר שלא. << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד פעם אני אומר, לא כיוון שלאגף התקציבים יש משהו נגד, אנחנו תומכים בדבר הזה ותקציב המשכי מחייב את המשך הפעילות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ברור, צח, אני לא תוקפת אותך, אני פשוט יודעת איך נראה תקציב מדינה, אני יודעת איך נראה בור המלחמה, אני חברה בוועדת כספים, וחברה פעילה אם יורשה לי לומר, אנחנו אפילו לא כיסינו עוד את עלויות הסבב האחרון בעזה, כמו שבטח אתה יודע, ובעצם אין כסף בצד לדבר הזה ואני שואלת את עצמי, בין פה לבין תקציב 2026, כשגם המטה וחלק מזה מתוקצב מתקציב עתידי, אז אני חושבת ומציעה להתחיל לחפש מקורות. אני חושבת שזה אירוע ברמה של כזו חשיבות לאומית שצריך יהיה לנסות לפתור אותו לפני תקציב 2026 ובלי תלות בתקציב 2026. כמו שפתאום מגיעים לוועדת כספים עם עוד כסף לרשתות החינוך החרדי, הממשלה הזו, אני אתמוך, ארז, שיגיעו באמצע לוועדת כספים עם מקורות תקציביים להנעת המטה והיוזמות שלו, בטח בכוח המחשוב והדברים האחרים. אז תודה רבה ותודה על השקיפות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> תודה ובהצלחה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עוברים אליך, ד"ר אריאל סובלמן, מתחום השבבים, עובד בכיר בחברת ואלנס וחוקר ב-INSS, הוא יהיה המתייחס הראשון מהשוק הפרטי והמחקר לדוח ועדת נגל. בבקשה. << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> תודה רבה, גברתי יושבת הראש, תודה לנוכחים, פרופ' נגל, ארז. רציתי גם לברך את זיו קציר על ההשקה, אבל הוא לא הגיע, אני מוסר לו הצלחה. מזה שנתיים בוועדה הזו, אולי יותר, אולי פחות קצת, אנחנו דנים במצבה של מדינת ישראל בבינה המלאכותית. אני חושב שלרוב הנוכחים פה בחדר, חברי הוועדה, ברור שהבינה המלאכותית היא תחום חשוב מאוד והוא סוגיה בתוך נושא גדול הרבה יותר של מה הוא מקומה של ישראל בתחרות הגלובלית הכללית על הובלה טכנולוגית ומהי האסטרטגיה הישראלית הכוללת את תחום האסטרטגיה והתשתיות הלאומיות, מהו התקציב להתעצמות טכנולוגית כוללת, מן הסתם מאיפה יבוא הכסף, ומהי המסגרת המנהלתית חוקית תפעולית שהמדינה מעמידה לטובת ההתעצמות הטכנולוגית. הדיון הזה היום, כאמור, מתקיים שנתיים אחרי שחברי הוועדה הזו הביעו דאגה הולכת וגוברת ממצבה של המדינה בתחרות הזו של הבינה המלאכותית. אני טיפה מקצין את זה, אבל בשנתיים האלה רוח התשובות ששמענו מנציגי המדינה הייתה שבסך הכול המצב טוב, הכול מתקדם, הכול מצוין, ולדעתי גם בזכות דוח נגל היום נפל דבר, הדיון שונה. המסקנות של ועדת נגל מאוד מאוד חשובות, בין השאר גם משום שהן שמו סוף לדיון שהתקיים פה מה מצבה של ישראל ואני חושב שאנחנו יכולים היום להסתכל במראה בצורה אמיתית ולהודות במצב, שיש לנו אתגר פה. אולי ויכוחים אחרים בוועדות, שהם בעלי אופי פוליטי, פה באמת הפלוגתא היא לשם שמים, אבל האמת צריכה להיאמר ששנתיים הדחקנו את המצב הזה. אני חושב שבתעשייה, הדחקנו את זה יותר קרוב לארבע שנים, שאנחנו מתריעים מהדבר הזה. במדינת ישראל ישנה תחושת חמיצות כללית כזו, שישראל לא הצליחה לתפוס את הגל של הבינה המלאכותית ואני חושב שהיום זה קו פרשת מים מהבחינה הזו כי גם זה מלמד שלא הייתה פה חמיצות, לא דיברנו מאג'נדה כלשהי, זה באמת היה מדאגה נטו למצב של המדינה ואני חושב שעכשיו זו הזדמנות ליישר את הקו עם כל הגופים ולהתחיל מחדש. אני לא באתי לפה חמוץ בכלל, אני מאוד מאוד אופטימי ורואה בדוח הזה הזדמנות גדולה. אני חושב שצריך להעריך את פרופ' נגל על היושרה המקצועית ועל הישירות. הוא עשה שירות מאוד מאוד חשוב, הוא יאפשר לנו לתקן את הניווט, ומעבר לזה, הוועדה של פרופ' נגל הציגה חזון מלהיב של מדינת AI שבה רווחת האזרחים נתרמת מהבינה המלאכותית, השירות הציבורי מתחדש ומוביל וזה מצטרף למה שאנחנו הצגנו פה בוועדה ובכל מיני כנסים של ה- moonshot של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, ואני חושב שזו הזדמנות. אבל כדי לתקן את הניווט צריך להכיר במציאות. כמו שאמרת, חברת הכנסת פרקש, זו הוועדה פחות או יותר השלישית או הרביעית שעוסקת בזה ולמרות קיומן של תוכניות לאומיות, כסף שהושקע, מתכננים ובונים משאבי-על, המדינה ממשיכה להידרדר בדירוגים למיניהם, זאת אומרת שמשהו לא פעל וחייבים לשאול האם ההמלצות של ועדת נגל הן הדרך הנכונה והיעילה ביותר לעלות על הפסים הנכונים. זה כבר צוטט ברמה קלישאתית, הציטוטים של איינשטיין, שאני לא בטוח שהוא אמר, שלחזור על אותו ניסוי וזה – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> זה גם לא נכון. << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> אני לא בטוח שזה נכון, אני גם לא בטוח שהוא באמת זה שאמר את זה, לא מצאתי סימוכין שהוא אמר את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז לי יש ציטוט אחר מעליסה בארץ הפלאות, כשאתה לא יודע לאן אתה הולך, כל דרך תיקח אותך לשם. פחות או יותר ככה זה נראה כרגע. << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> אני מכיר את הציטוט של רוברט פרוסט, the road not taken, את לעולם לא יודעת מה היה הולך אם היית בוחרת בדרך השנייה. אבל חוץ מהציטוטים אני חושב שיש סכנה שההמלצות של ועדות נגל עלולות להביא לאותה תוצאה, וברשותך וברשות המשתתפים פה אני מבקש לסקור בקצרה את הסיבות ולהציע מספר המלצות בונות לשיפור ההמלצות. אני שמח שארז פה, אני מקווה שההמלצות שלי ושל אחרים כאן יתרמו להצלחה שלך. דבר ראשון צריך לשאול את עצמנו מהו המרוץ של הבינה המלאכותית, האם הוא מרוץ מהות או מרוץ יוקרה? ועדת נגל הסתכלה הרבה מאוד על הדירוג של מדינת ישראל במדדים ובדירוגים הבין-לאומיים שאנחנו כאמור מידרדרים בחלקם, חלקם יציבים, חלקם אפילו עולים, אבל למעשה בדקה וראתה בדירוגים הבין-לאומיים האלה כנייר הלקמוס שלמצבה של המדינה בבינה המלאכותית והציע לשאוף למקום הרביעי או החמישי. אין חולק על חשיבות הדירוגים והרצון להשתלב, אבל המחקר שאנחנו עשינו מציג כמה דברים מהותיים לגבי הדירוגים הבין-לאומיים האלה וכמה בעיות מהותיות. ישנן שתי בעיות בסיסיות בדירוגים האלה שאנחנו משווים את עצמנו אליהם והם הבנצ'מארק. אחת, הדירוגים האלה הם מאוד מאוד מוטים לבחינת גודל מחשב העל החזק ביותר שיש במדינה. למעשה זה הרכיב המשמעותי ביותר בדירוגים, זה גורם לכך שהתחרות העולמית על הדירוגים הפכה למרוץ יוקרה, סמל סטטוס, למי יש או אין מחשב, או במילים אחרות, למי יש גדול יותר. זה המרוץ בנושא של מחשב-על ואיך שמודדים אותו, וסמל הסטטוס הזה, מרוץ היוקרה, לאו דווקא יש קורלציה למה אותו סמל סטטוס יכול לתת לרווחת האזרחים באמת. ה הבעיה השנייה היא שהדירוגים האלה מאוד מאוד ניתנים להשפעה בקלות, בקלות קומית, זה כמעט מצחיק כמה קל להשפיע עליהם וכפועל יוצא קל מאוד גם להנדס את המדדים האלה גם באמצעים מלאכותיים. למשל הדירוגים של אוקספורד אינסייד וסטנפורד, שני דירוגים מאוד חשובים, הם בחנו את ישראל, לקחו מסמך עקרונות למדיניות שהוציא משרד המשפטים ורשות החדשנות ובטעות החשיבו אותו כמדיניות לאומית רשמית של ישראל והעלו את הדירוג של ישראל בהתאמה. הדבר הזה לא קרה במציאות, הוא לא קיים. וכמו שזה עלה זה גם יירד ברגע שיבינו את הטעות. לכן אנחנו רואים שלהשפיע על דירוגים אפשר באמצעים מלאכותיים או בקומבינות או לא משנה איך נקרא לזה, אבל אני לא בטוח שזו המהות. יש בעיה גדולה יותר עם הדירוגים, אין קורלציה בין המקום בדירוג לבין ההשפעה האמיתית על חיי האזרחים ורווחתם במדינה. מפאת קוצר הזמן אני לא אכנס לפרטים, אבל יכולים להיות מצבים שבהם יעלו לנו את הדירוג והשירות לאזרח יירד, כמו כן יכולים להיות מצבים הפוכים, שאנחנו נהיה מדינה מדהימה מבחינת ה-AI, אבל הדירוג שלנו לא יעלה. גם הגופים שמגדירים את המדדים הם גם הולכים ומשתנים ויש לנו עניין להשפיע על איך מבצעים את המדדים האלה, אז מן הסתם עוד שלוש-ארבע שנים המדדים האלה לא יבחנו דברים באותה דרך וחשוב שנתאים את עצמנו כבר עכשיו ולא נתביית על איזה מטרה שכנראה תשתנה. בכל מקרה יש סתירה אפשרית מבנית בין שתי השאיפות של דירוג ורווחת האזרחים וצריך ליישב את הדבר הזה. מפאת קוצר הזמן, כאמור, החלק הארי של מסקנות הדוח נוגע בסוגיית מחשב העל. גם זה החלק המרכזי בתקציב המבוקש, לכן אני גם אתייחס בעיקר למסקנה הזו. הוועדה כאמור המליצה על מחשב-על בן 60,000 מעבדים בעלות של כ-18 מיליארד ₪. להערכתנו מחשב כזה בעוצמה כזו יעמיד וישמר את ישראל במקום ה-20 מבחינת עוצמת החישוב לכל היותר עד סוף שנת 2028 ובלי המשך תקצוב וחיזוק המחשב הזה מחדש נתחיל להידרדר. ההמלצה הזו לדעתי היא בעייתית מכמה סיבות. אחת, גם אם יאשרו את התקציב במלואו המחשב הנוכחי, שרק השבוע חגגנו את השקתו, לקח כמעט ארבע שנים מרגע שהגדירו אותו והחליטו עליו והמחשב הזה התיישן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> של רשות החדשנות, במתכונת הקטנה. << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> בדיוק. המחשב הזה התיישן. זאת אומרת שפער הזמן בין ההכרזה עליו, התכנון שלו, העולם רץ קדימה והמחשב הזה כבר לא יכול היה לספק את מה שהוא אמור היה בפנטזיות אז לספק. באותו זמן כמובן שהמתחרים שלנו בעולם ממשיכים להתחזק עם תקציבים נוכחיים, עם הכנסות מהמחשבים וקל להם לשמר את הקידמה של המחשבים שלהם. כידוע דרישות החומרה בעולם מכפילות את עצמן בקצב פשוט פסיכי, זה בין שישה לתשעה חודשים, לכל היותר שנה, אז אלא אם כן המחשב החדש שוועדת נגל המליצה ייבנה מחר בבוקר, הוא כבר מתיישן לפני שאפילו התחלנו לתכנן אותו, וזו בעיה יסודית. אם לא יאשרו את התקציב במלואו אז ממילא לא נוכל לבנות את המחשב הזה וממילא לא נוכל להגיע לדירוג שאנחנו מקווים להגיע. כך או כך הסיכויים שהמחשב לא יוכל לשפר את הדירוג או כי הדירוג ישתנה, או כי המחשבים האחרים יתחזקו בהתאמה, או כי לא נצליח לבנות אותו בזמן סביר, וממילא הוא יתיישן. זו בעיה אחת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה אומר פה משהו מאוד מרחיק לכת, אתה אומר שהיעד, שהוא אחד מהיעדים המרכזיים בדוח נגל, של הקמת מחשב-על לאומי בבעלות ממשלתית מלאה בהיקף כוח המחשוב הגדול הזה, אתה לא מצטרף להמלצה הזו. << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> אני מגיע בדיוק לנקודה הזו עכשיו. אני רוצה שלמדינה כמובן יהיה כוח חישוב, אבל עלה פה הנושא של הבעלות על המחשב הזה. דבר ראשון חייבים לשאול האם הממשלה היא הגוף הנכון להיות בעלים של מחשב כזה. ההמלצה הזאת לדעתי לא עומדת בהלימה למגמה בעולם, מחשבים בבעלות ממשלתית מלאה, אנחנו רואים התמעטות של הדברים האלה. באופן כללי, בלי להעליב, ממשלות הן לא בדיוק הגוף שמתאים לניהול פרויקטים שאמורים להתאים את עצמם לקצב המטורלל של התעשייה. ממשלות הן לא הגופים שאמורים לעשות דבר כזה אף פעם וגם לא במקרה הזה. אבל מהותית אני חושב שהמחקר שלנו מראה שהנתון המשמעותי ביותר על מנת לממש את הפוטנציאל של ישראל בתחום, ובכלל זה את חזון ועדת נגל, הוא לא כוחו של מחשב-על אחד יחיד, אלא כוח המחשוב הכולל הנתון בידי מדינת ישראל. זה מה שאנחנו מדברים עליו, דיברנו בוועדות קודמות, דיברנו בכנסים קודמים, כוח המחשוב הכולל בישראל הוא הנתון המשמעותי, לא כוח המחשוב התיאורטי, ההיפותטי של מחשב-על אחד. אני חושב שהאנלוגיה הטובה ביותר זה לתחום האנרגיה, שמן הסתם גם קשור לנושא הבינה המלאכותית, אבל בתחום האנרגיה מובן מאליו שמדינת ישראל לא תשקיע את מרבית המשאבים בתחנת כוח אחת ורוב הסיכויים שגם לא תשקיע את זה בשיטת ייצור אנרגיה אחת, יבזרו את זה כמה שיותר. זה ברור שזה לא יקרה ככה באנרגיה ואותו רציונל לטעמנו ראוי שיחול גם על כוח המחשוב הלאומי. לכן לתפיסתנו כמו בחשמל יש להגדיר יעד, עוצמת מחשוב לאומית כוללת. אנחנו הצגנו אותו פה כבר אז בזמנו, לפני כשנה, של 1,289 פטה פלופס, ולדעתי זה כבר עלה אבל לא עשינו את החישובים מחדש, ואז להחליט על דרכי המימוש האופטימליות לעמידה ביעד הזה. יכול להיות שזה יהיה דרך מחשב אחד. אם משום מה יבוא הכסף מחר בבוקר ונוכל לתכנן אז יכול להיות, אבל איך להשיג את תוצאת המחשוב הכוללת הזאת? לדעתנו המפתח נעוץ בוויתור על תשתית מחשוב יחידה בניהול ריכוזי ממשלתי ומעבר לפתרון רבגוני. עבור האקדמיה ומו"פ נכון לקדם מרכז מחשוב אקדמי לאומי בניהול האוניברסיטאות, כמו שקורה, אנחנו חושבים שזה נכון מאוד, אבל באוניברסיטאות אנחנו רואים שמרבית מודלי החזית בעולם לא מפותחים על ידי האקדמיה, זה מפותח על ידי חברות פרטיות. לכן האוניברסיטה והאקדמיה הן לא המקום בישראל שבו יפותחו מודלי חזית והם צריכים כוח מחשוב בהתאמה, הם לא צריכים את כוח המחשוב לפתח מודל חזית, כי ממילא זה קורה בשוק הפרטי בעיקרו. עבור המגזר הציבורי במיוחד כשמדובר בשימוש במידע רגיש לאזרחי ישראל מן הסתם ראוי להקים מרכז חישוב לאומי ייעודי ועוצמת החישוב שלו גם כן יכולה להיות צנועה יחסית ובעלות שמדינת ישראל יכולה לעמוד בה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כמה בערך? על איזה עוצמת חישוב אתה מדבר? << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> אני חושב שכמה אלפי מעבדים, זה עדיין גדול יותר ממה שיש היום, אבל בהחלט משהו שאפשר בתקציב ובכספים של מדינת ישראל. לסקטור הפרטי, לצורך רציפות עסקית מומלץ לאמץ גישה אחרת שנפוצה יותר ויותר באירופה היום של תשתיות חישוב ריבוניות. במסגרת זו מעודדים חברות זרות, אמריקניות בעיקר, להקים מרכזי חישוב בישראל בשת"פ עם חברות ישראליות והדבר הזה יאפשר גם להביא את הידע, גם התשתית תהיה בישראל, ואם מסיבות גיאו-פוליטיות כלשהן חברות יחליטו לעזוב התשתית נשארת בישראל וכוח האדם והידע נשאר במדינה וזה מבסס את הריבונות הישראלית ואת העצמאות. לכן, אני מתחיל לסכם פה, למגזר הציבורי זה יאפשר שיפור ממשי בשירות לרווחת האזרחים בעלות נמוכה יותר, באקדמיה זה יאפשר את עוצמת החישוב הדרושה למחקר ולהביא חוקרים, בסקטור הפרטי זה יאפשר להגיע למסה קריטית מינימלית של תשתית עצמאית באמצעות השוק הפרטי. זה יאפשר לדעתנו במצרפי לעבור את הכמות של המעבדים שהמליצה ועדת נגל של 60,000 תוך שילוב השקעות ובעצם זה גם יתרום לעלייה של ישראל במדדים הבין-לאומיים. אני אגיד שתיים וחצי מילים על תקציב. אנחנו רואים מגמה בעולם של השקעה קבועה בהתעצמות טכנולוגית, במקום הקמת מטה או לריב עם מישהו, אנחנו רואים שכמעט בכל המדינות זה נעשה כחלק מאסטרטגיה לאומית בחוק טכנולוגיה לאומי שהסדיר את המעמד של זה. בישראל זה לא קרה עדיין, אבל בעצם אימוץ טכנולוגיה, כמו שאנחנו מדברים היום, חוק טכנולוגיה לאומי שמסדיר, ומכוחו ומתחולתו זה גם מחייב את - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> של אחוז השקעה קבוע מהתקציב. << אורח >> אריאל סובלמן: << אורח >> ובעולם אנחנו רואים שהמגמה היא לתקצב אחוז התעצמות קבוע. ועדת נגל המליצה על 25 מיליארד ₪, שזה בסביבות אחוז ורבע מהתוצר. אני חושב שראוי לבחון אם ניתן להגדיר יעד השקעה קבוע מהתוצר, מנותק מקוניוקטורה פוליטית קואליציונית, וזה יאפשר להבטיח התעצמות טכנולוגית רב שנתית. לסיכום. אני חוזר לסוגיית הדירוג. עכשיו תורי לספר בדיחה. שמעון פרס תמיד נהג להגיד שסקרים זה כמו בושם, שאפשר להריח אבל ממש לא כדאי לשתות. מהבחינה הזאת אני חושב שדירוגים זה אותו דבר. כדאי מאוד לעלות בדירוג, אבל הדירוג הוא לעולם לא המטרה. אני מקווה שהצלחתי להראות את המתח והסתירה הפוטנציאליים בין עלייה בדירוג לבין רווחת האזרח ושיפור חייו, לכן דירוג הוא התוצר ולא המטרה. אני מאוד מאוד אופטימי, אני חושב שהדיון היום יהיה נקודת מפנה. ברכות גם לזיו על ההשקעה. מאחל לארז הצלחה בתפקידך, אני מאמין שכולנו פה נמצאים לעזור, להמליץ על הדרכים היעילות והצלחתך הצלחתנו, בעיקר לא לחזור על טעויות העבר. תודה לך, יושבת הראש, כבר שנתיים את לא מוותרת ודוחפת את הנושא, ותודה אחרונה לכל המשתתפים שטרחו והגיעו ואני גם מצטרף לקריאה להחזיר את החטופים הביתה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אריאל, תודה רבה. ארז, זו זווית מאוד מעניינת, שהרבה כאן בחדר מעלים אותה לדיון. אני חושבת שנעשה הפסקה דקה לפני שנלך לאורי מרייז ונשמע את עידו מנביוס. ספר מה הושק אתמול, איך אתם רואים את הדברים. אתם השחקנים, חוות שרתים ודאטה סנטרים מוקמים בקצב שהוא הולך וגובר ובהמשך לדברים של אריאל, לשמוע מה אתה חושב על הדברים. רק לפני כן אני אגיד מילה. אריאל העלה את הנושא שנקרא ריבונות טכנולוגית. זה נושא בעיניי שחמק מהוועדה, אני חושבת שאסור לוותר עליו. האירוע שקרה למשל מול חברת מיקרוסופט שמנתקת את ישראל מנתונים מסיבה כזו או אחרת לא יכול להתרחש. גם ארה"ב וגם מדינות אחרות מתעסקות בכללים שמבטיחים את הריבונות של ישראל על המידע הטכנולוגי שלה ועל הגישה שלה ואני הייתי קוראת לזה רגולציה שתקבע את איסור הניתוק בסיטואציות מסוימות ופשוט חייבים לטפל בדבר הזה, שגם כאשר עובדים מול חברות כאלה ואחרות, חלק מכללי המשחק של הפעילות שלהם בישראל זה שאין להם זכות ניתוק וצריך לוודא שיש מנגנונים שמבטיחים את זה בסיטואציות מסוימות, בתקופות של מלחמה, לגבי נתונים מסוימים. ישראל צריכה שתהיה לה עצמאות טכנולוגית גם לגבי דאטה מסוימת שלה ושהאירועים האלה לא יוכלו להתרחש. זו נקודה שהיא חלק מהריבונות הטכנולוגית שמדבר עליה אריאל והדוח בכלל לא עוסק בזה. מאוד מאוד חשוב. << אורח >> עידו בן דוד: << אורח >> תודה רבה על הזכות להציג פה בוועדה. אני אדבר על חברת נביוס ועל הפעילות שעשינו עם הרשות לחדשנות. בהקשר הזה זו הדרך שבה חברת נביוס מתייחסת לעולמות ה-AI, ודיברתם על זה פה הרבה. אנחנו רואים את תשתיות AI, החל משלבי האנרגיה, חשמל, דרך ה-GPU'ים וההארדוור והדאטה סנטרים והתקשורת וכן הלאה בסוף כ-enabler, enabler לחברות שמתעסקות ב-AI מכל השלבים שפה דיברתם בדיון וגם בסוף לטאלנטים שמנהיגים את החברות האלה וגם בסוף ליוזרים שמשתמשים במוצרים האלה. חברת נביוס היא חברה שמספקת את תשתיות ה-AI ואנחנו עושים את זה בכל העולם כמנוע צמיחה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה הפוטנציאל של החוות על כוח המחשוב שאתם מקימים ברחבי הארץ? הבנתי שהוא מאוד משמעותי. << אורח >> עידו בן דוד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כדאי לשקף כאן למאזינים איזה פוטנציאל אתם ביחד עם השוק הפרטי האחר. << אורח >> עידו בן דוד: << אורח >> אני מיד אגע בזה. בגדול רק שתכירו, אני לא יודע כמה מכירים, נביוס היא חברה גלובלית היום, היא נסחרת בנאסד"ק, שווי שוק של 35 מיליארד דולר. הפעילות שלה בכל העולם היום היא הקמה של תשתיות ענן ממוקדות AI ו-machine learning, זאת אומרת זה לא תשתיות ענן גנריות, זה תשתיות בדיוק מהסוג שאנחנו מדברים עליהן פה ויש הבדל מהותי כבר בתשתית בין איך מתייחסים לענן גנרי לבין עננים של GPU'ים. מנכ"ל החברה ובעל המניות המרכזי הוא ארקדי וולוז', רוב ההנהלה הבכירה הם ישראלים. אני אדבר במיוחד ספציפית על ההשקה שדיברו עליה אתמול, על הדאטה סנטר בישראל. אז קודם כל, כמו שאמרתי, יש לנו דאטה סנטרים בכמה מקומות בעולם, הדאטה סנטר בישראל נולד מציונות, אבל גם מההכרה שלנו בצורך ובשוק הישראלי ובפוטנציאל שלו. אנחנו גם היינו שותפים עם רייז במחקר שהם עשו וגם עשינו עבודת שטח משלנו וראינו שההבאה של תשתיות לפה תוכל ליצור פה התרוממות בפן של ה- machine learning ו-AI. הקמת הדאטה סנטר הזה, אולי עבודת המטה של הרשות ואולי כל מיני דברים כאלה ומפא"ת בזמנו לקחו ארבע שנים, אבל הקמת הדאטה סנטר עצמו, שהוא מכיל כיום שמונה מגה וואט, שזה קטן במונחים של דאטה סנטרים מהסוג הזה בעולם, לקחה חצי שנה. זאת אומרת חצי שנה מהרגע שהתחברנו לשחקן מקומי שנקרא מגה DC שמפתחים היום דאטה סנטרים בארץ בהיקפים של מאות מגה וואט, שהפוטנציאל שלהם הוא עשרות אלפי GPU'ים. לצורך העניין יותר ממה שוועדת נגל המליצה אפילו. וזה רק חברת מגה DC, זאת אומרת זה התשתיות, זה החשמל והקירור והפסיליטיז שמיועדים לחוות שרתים מהסוג הזה. אז בזמן ממש קצר, באזור חצי שנה, הוקם כל הדאטה סנטר. המבנה היה קיים, אבל כל התשתיות בפנים, כולל כל החומרה שלנו וכל הכבליאדה שאנחנו הבאנו, עד כדי ההשקה של הדאטה סנטר אתמול ותחילת פעילות ממש בקרוב. ושוב, זה דאטה סנטר קטן של שמונה מגה וואט. אם אני מתחבר למודל של הרשות לחדשנות, כמו שדיברו פה לפניי צבי ויוסף, זכינו במכרז של רשות החדשנות והמכרז של רשות החדשנות, היופי שלו, אגב אנחנו היום במקומות אחרים בעולם ממליצים למדינות אחרות בעולם לממש את אותו מודל, הוא לא מסבסד תשתית, הוא לא מביא לך כסף בשביל לבנות לך את המוצר, הוא מביא לך כסף בתור חברה מסחרית בשביל שתוכל לתת הנחות למשתמשי קצה. זאת אומרת בזכות ה-160 מיליון שקל שהרשות שמו על זה אנחנו יכולים לתת לחברות ישראליות, שוב על פי ההגדרות של הרשות וזה מחולק, 30% אקדמיה, 30% סטרטאפים וכן הלאה - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> המכרז בעצם אומר, אני פשוט באה מהעולמות האלה, אנחנו רשות החדשנות, המדינה, נותנים 160 מיליון שקלים, תתחרו מולנו החברות בשוק הפרטי מי יכולה תמורת הסכום הזה, כמה תיתנו לשימוש של המדינה של סטרטאפים וכו' ובכמה סבסוד. על זה התחרות. זה המודל המכרזי, אבל זה לא בחינם, כמו שפרופ' נגל רואה בעיני רוחו, אל מול עיניו. << אורח >> עידו בן דוד: << אורח >> נכון, כי הרשות לחדשנות לא קנתה את ה-GPU והם מחלקים אותו, היא קנתה את הסבסוד של ההנחה לחברות - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> והסבסוד אצלכם כמה הוא? 30%. << אורח >> עידו בן דוד: << אורח >> הסבסוד שלנו הוא 30% ממחיר השוק. ושוב, אנחנו כרגע נתנו 1,000 GPU'ים, מבחינת כוח מחשוב זה יותר ממה שהתבקש במכרז. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הסבסוד הוא ב-70%, מי שבא משלם 30% מהמחיר? << אורח >> עידו בן דוד: << אורח >> לא, 30% הנחה. בהמשך למה שנאמר פה קודם, אמנם הדבר הזה לקח זמן ויכול להיות שבגלל שהוא לקח זמן הדרישות המקוריות היו של כוח מחשוב אפילו קצת יותר נמוך, אנחנו, גם בשביל לזכות במכרז, נתנו כוח מחשוב יותר גבוה ממה שנדרש וגם הנחה משמעותית. זה מסבסד את אותם לקוחות ישראליים שרוצים לבוא ולהשתמש בתשתית. אני רוצה לציין עוד פעם שזה סבסד 1,000 מה-GPU'ים, אנחנו פה פרשנו 4,000. זו עוד נקודה חשובה במכרזים האלה כי אין ספק שהמכרזים האלה מעודדים חברה לבוא ולפרוס פה ולהשקיע בתשתיות. הרעיון של המכרז הוא לא שאחרי שלוש שנים אנחנו נקפל את הכול ונלך הביתה, הרעיון של המכרז הוא לקיים פה דאטה סנטר בר קיימא לאורך זמן שאחר כך יהיה אינטרס לחברה לשדרג את התשתיות שלה. דיברו פה על GPU'ים שמתיישנים אחרי שלוש שנים וכן הלאה, אז זה גם חלק מהחיבור לתעשייה, התעשייה יודעת לשדרג דאטה סנטרים, התעשייה יודעת להרחיב דאטה סנטרים, התעשייה יודעת שאם היא כבר עשתה את הפעילות והקימה תשתית, יש לה אינטרס לשמר את התשתית, לשמר את הלקוחות, להגדיל את התשתית וכן הלאה. כמה מילים על המבט לעתיד, בהקשר הזה של האופציות להתרחבות ואיך אמורים להתרחב. נביוס, כמו שאמרתי, היא שחקן גלובלי מהותי, מאות אלפי GPU'ים ברחבי העולם. בשנת 2026 אנחנו מדברים על מעל 1 ג'יגה של כוח מחשוב ואנחנו מאוד מתחברים לפוטנציאל השוק בישראל ולמה שזה אמור לעשות לאקוסיסטם של ה- machine learning וה-AI בארץ. המודל של הרשות הוא טוב, מאותן סיבות שדיברו פה קודם, שיתוף פעולה עם התעשייה, עם השוק הפרטי, זה חברות ענן ייעודיות ל-GPU'ים, שהן יודעות לעבוד בתעשייה, הן יודעות להשתדרג, הן יודעות לחדש והן מקיימות עסק שהוא בר קיימא לאורך זמן. זמן ההקמה הוא מהיר והעלות היא יחסית נמוכה, כי, שוב, לא מסבסדים את כל התשתית, מסבסדים את ההנחות. זמן ההקמה הוא מהיר, חברות מסחריות יודעות לעשות את זה וזה מודל, כמו שאמרתי, ארוך טווח. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. נעבור לאורי מרייז. אנחנו עכשיו בסבב של ההערות לדוח נגל על תפיסות אחרות. אני שואלת את עצמי, דרך אגב, עידו, ארז, אם לא אפשר לעשות גם וגם. אני חושבת שאולי אפילו את מחשב העל הלאומי הגדול, זה לא בהכרח שהמדינה חייבת להוציא מהכיס שלה את הכול, אפשר לעשות את זה כמו ב-BOT, דיברנו על חשמל, אתה פונה לשוק הפרטי שהוא יבנה את זה, הוא יביא מהכיס שלו, ואתה אומר אנחנו מדינה במלחמה, נמצא את הדרך שאחרי זה המדינה משלמת את זה או משלמת את זה לשיעורין, או משלמת את זה בשלבים. מוצאים את המודל הזה. הפרטנר לדון בזה זה יהלי, החשב הכללי מומחה במכרזי תשתיות, זו המומחיות שלו, ובעיניי גם אם זה מכרז תשתיתי של מחשב-על, גם פה אפשר להיעזר בחשב הכללי בכל מיני מודלים של מימון שהשוק הפרטי שם וזה עדיין נחשב בבעלות מדינה. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> קודם כל תודה ליושבת ראש, ארז, ברכות על המינוי ובהצלחה. ברשותכם, אני רוצה להמשיך את הקו של עידו. חברנו לחברת נביוס אחרי שהיא זכתה במכרז להקמת מחשב העל. אנחנו רייז, מכון מחקר שחוקר את ההייטק והחדשנות הישראליים. בשאלה הזאת, איך שומרים על התחרותיות של אקוסיסטם החדשנות הישראלי בעידן ה-AI. ברשותכם המקצוע שלי זה מדיניות חדשנות, זה מה שאני עושה ב-15 השנה האחרונות, אז אני רוצה בדקה הקרובה להסתכל על זה רגע במקרו. אני חושב שהפוקוס של מדיניות החדשנות בישראל, דרך אגב לא הכול חייב להיות במונחי תקציב, צריכים לדבר גם במונחים של סדרי עדיפויות. לפעמים צריך להגיד זה הפוקוס ומסיטים תקציבים, גם תקציבים קיימים לטובת דברים שהם חשובים לנו. אם אני מסתכל על איך שאני תופס את מדיניות החדשנות של ישראל, ואני הייתי ברוב העשור הקודם סמנכ"ל אסטרטגיה של רשות החדשנות, אז אני מניח שאני אולי מבין בזה קצת, זה מה שהיה צריך להיות. העשור הקודם שהיינו בו בחזית הטכנולוגיה, בחזית האינטרנט, הכול היה יציב, המדיניות הייתה מדיניות מרחיבה, להיכנס לסקטורים נוספים, להרחיב לאוכלוסיות נוספות שיהיו חלק מההייטק, לטריטוריות, לגיאוגרפיות, להרחיב לפריפריה, זו הייתה המדיניות הנכונה לשעתה, הכול בסדר. בערך מ-2019 לכולם ברור שה-AI יהיה הדבר הבא. היו הוועדות של איציק בן ישראל וד"ר אורנה ברי, ואז השלב שהיה צריך להיות זה שלב של הכנה לקראת ה-AI. לא ידענו שזה יפרוץ בצ'אט GPT בסוף 2022, אבל ידענו שזה הולך להיות משהו גדול. במובן מסוים זה השלב שפספסנו. עקב חוסר יציבות פוליטית, חברתית ואחרי זה לצערנו גם ביטחונית, השלב הזה הוא שלב שנעלם לנו. בזמן שמדינות אחרות בנו את התשתית, בנו את כוח האדם, רצו קדימה, ישראל הייתה בבעיות הפנימיות שלה ופספסנו את השלב הזה. ועכשיו הטענה שלנו שצריך להיות שינוי מדיניות חד, מעולם ההרחבה אנחנו עכשיו דואגים שגם בנגב ובגליל וגם כל האוכלוסיות וחלק מההייטק, סליחה שאני אומר את זה, זה לא פופולרי להגיד את זה, אבל המדיניות צריכה לזוז בצורה מאוד מאוד חדה לעולם תחרותי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זו אמירה מאוד חזקה. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> כן, וזה לא כיף להגיד אותה, אני הייתי חלק מהמעצבים של מדיניות ההרחבה בעשור הקודם, אבל יש תקופות שאתה צריך לחלק את עור הדוב ויש תקופות שאתה צריך לצוד את הדוב. זה הזמן ללכת ולצוד את הדוב, אנשים אחרים רצים עם רובים וצדים את הדוב, אנחנו עכשיו כרגע מדמיינים איזה דוב עתידי שאנחנו נחלק את העור שלו, זה הזמן להיות תחרותיים יותר מאשר אי פעם. אני מאוד מסכים עם ועדת נגל במובן הזה, אנחנו מאוד מאחורה. המצב הוא לא קטסטרופלי, אם אני מסתכל על נכסים שיש לישראל, אפשר לבנות עדיין, יש לנו הרבה יתרונות תחרותיים של ישראל. בחזית היישומים, הרי לכולם ברור שמתי שהוא ה-LLM יתייצבו ואז התחרות תהיה יותר על עולם היישומים. יש לנו תעשיית סטרטאפים מהטובות בעולם, כנראה שנייה רק לסיליקון ואלי, אז בוודאי שצריך להיות איזה שהוא חזון של איך מנצלים את הסטרטאפים האלה לפיתוח מוצרים cutting edge בוורטיקלים שאנחנו כבר אולי טובים בהם. גם בחזית המו"פ יש לנו חברות רב לאומיות פה, יותר מ-400 חברות רב לאומיות, יש לנו חברות צמיחה מצוינות לקחת, וגם בעולמות ה-gen AI כנראה לא יהיה פה את מודל ה- LLMהבא, הוא לא יפותח פה, אבל אפשר לעשות הרבה דברים בעולמות ה- gen AIעל בסיס היכולות הקיימות, גם על חברות רב לאומיות וגם חברות ישראליות. ונורא נורא חשוב, ה-AI, אנחנו בהתחלה של ההתחלה של הגל הזה, אנחנו נהיה עוד הרבה שנים וכנראה עשורים קדימה בעולמות ה-AI. זה שעכשיו אנחנו ב-LLM עוד חמש שנים כנראה יהיה משהו אחר, או שבע שנים, או עשר שנים, אני לא יודע, ופה האקדמיה היא רכיב קריטי. האקדמיה וגם כמובן התעשייה, אבל צריך להתכונן לחזית הבאה, והחזית הבאה יכולה להיות החזית הקוונטית, אני מניח שהדס תדבר על זה קצת, אבל צריך להתכונן למרוץ ארוך טווח בעולמות האלה. אני לא רוצה להרחיב יותר מדי כי זמננו קצר, אבל מבחינת העקרונות האסטרטגיים, ארז ניסח כמעט את כולם, אז אני - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל בעצם החידוש שלך, אתה אומר ממקום של דגש ממשלתי על צמצום פערים והרחבת שוק התעסוקה, מאחר שגם שוק התעסוקה משתנה, אתה אומר לחזק את החזקים. אני ככה קוראת לזה. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> דבר שני, ממה שקראתי, אני לא כל כך ראיתי את זה פה, לעבוד על מה שאנחנו חזקים בו. גם זאת הערה שאמרתם לי בשיחה המקדימה, נגיד אם ישראל חזקה בסייבר אז לתת את הפוש של AI דרך הסייבר. מהדברים האלה, זה מה שלמשל אמרתם. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> לחלוטין. ברשותכם, מבחינת עקרונות אסטרטגיים, דיברנו על הון אנושי, אני לא ארחיב. תשתיות מחשוב, החישובים שעשינו עם הרבה הרבה דו שיח עם התעשייה, אנחנו מגיעים לאזור ה-12,000 GPU, זה יכול להיות 10,000, 15,000. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שזה הצורך הלאומי בלבד? << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> שזה לדעתנו לא כלל הצורך של כל תעשיית ההייטק, אבל הצורך של עולמות האקדמיה ועולמות של סטרטאפים שמאוד קשה להם להתחרות היום על משאבי מחשוב. אני מסכים לחלוטין עם ידידי מה-INSS, זה לא חייב להיות מרכז אחד, זה צריך להיות גם לאורך זמן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא רק זה, אני פה רוצה גם לחזק את התפיסה של פרופ' נגל מבחינת ההיקף, כי בסוף אתה משקף את הצרכים כרגע, אבל ייתכן שאם יהיו הרבה יותר צרכים פתאום גם תגיע הרבה יותר התפתחות של שימוש בזה וזה ימשוך למעלה. כוח מחשוב זה משהו שהוא חזוני, הוא צריך להיות לאן אנחנו רוצים להגיע וזה יתמלא, לא להגיד מה הצורך כרגע ולהגביל את זה בזה. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> אני מסכים. זה הניתוח שלנו לשנים הקרובות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה רק אומר מה הצורך כרגע. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> אני דרך אגב מאוד ממליץ שכל מי ששם מספר, ואנחנו שמים פה, לא ניכנס פה כמובן לכל החישוב הזה, אבל ישים איזה שהוא מודל שמסביר את המספר הזה. יכול להיות שאנחנו טועים, תגידו לנו על שורה 3 אני לא מסכים, אבל לזרוק מספרים כל אחד יכול. אני כן חושב שצריך איזה שהיא משמעת אינטלקטואלית של לשים מודל - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, אורי, מה שאני אמרתי לך זה משהו אחר, זה אומר שאם יהיה פה כוח מחשוב כל כך גדול שהוא פנוי למחקר ולאימון ולכו' זה גם ימשוך פתאום חוקרים שלא היו רוצים להיות כאן. כלומר בהגדרה כשאתה אומר תבססי לי את המספר, אני חושבת שהוא צריך להיגזר מהיעד, מהחזון של המדינה, לא בהכרח מהצורך הנקודתי כרגע, טווח קצר וטווח ארוך. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> אני מסכים איתך, שוב לא ניכנס לשורות פה, אנחנו עשינו באקדמיה מעבדות גדולות, אם מישהו חושב שבעתיד יהיו יותר מעשר אז שישים מספר, 15, אין בעיה, בוא נתווכח על הנתונים, אבל בואו נעבוד על מודל שאפשר להתווכח איתו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. << אורח >> אורי גבאי: << אורח >> ברשותכם, מילה אחרונה. לא הכול חייב להיות מקומי, בוודאי בעולם התשתית, לא הכול חייב להיות בישראל. השותפויות הגלובליות הן קריטיות. ישראל היא מדינה קטנה, היא לא יכולה להצליח בעולמות ה-AI לבד, אין חיה כזו. אולי סין, גם זה אני לא בטוח, אבל מדינה קטנה חייבת להיות בשותפויות וגם בנושא התשתיות אפשר לחשוב גם שחלק מהדברים נמצאים פה וחלק מהדברים נמצאים במדינות המפרץ ואתה עושה איזה שהוא שיתוף פעולה איתם, שותפויות גלובליות הן הכרח. אני אסיים פה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. נעבור ליובל. בבקשה, יובל. << אורח >> יובל וינרב: << אורח >> תודה, אורית, על הדיון החשוב הזה, לכל מי שהגיע לפה היום והמון בהצלחה לאסקל, ראש המטה הלאומי החדש, הצלחתך באמת הצלחתנו, זה תפקיד כל כך חשוב בימים האלה. אני ראש התוכנית הטכנולוגיות של מיינד ישראל, מיינד היא צוות מחקר וחשיבה אסטרטגי שפועל לייצר פתרונות יצירתיים להתמודדות עם אתגרי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. התוכנית הטכנולוגית מתמקדת בדיוק במינוף הנכסים הטכנולוגיים של ישראל לטובת הביטחון הלאומי שלנו כשהטכנולוגיה היא המטבע הכי חשוב בגיאו-פוליטיקה העולמית ובמה שמסדר מחדש את הסדר העולמי. הזכירו פה את זה בכל מיני רבדים, אבל אני חושב שזה האירוע וזה הדבר הכי ישפיע על המעמד שלנו בעולם ואנחנו במיינד הכנו תוכנית אסטרטגית למימוש הפוטנציאל של ישראל כמעצמת גיאו-טכנולוגיה. אנחנו לא צריכים לכוון לפחות מזה, לדעתנו, מעבר לסין ולארה"ב שהן כמובן בליגה משלהן. אנחנו לגמרי יכולים להיות מתחתיהן, ממש מתחתיהן. בהקשר הזה אני חושב שמאוד קריטי שאנחנו נסתכל על האירוע הזה, כמו שהזכיר פה גם אורי, לא כמשהו שישראל צריכה לעשות לבד. יש דברים שבהחלט חייבים לעשות פה לבד, אבל התוכנית שלנו אומרת שאנחנו צריכים להיות חלק מרכזי וחלק קריטי בשרשראות האספקה הכי חשובות. הזכירו פה קודם, אני חושב פרופ' נגל, שלמשל שבבים ישראל לא צריכה לייצר בעצמה, זה נכון, אם יהיה לנו חלק חשוב מספיק בשרשרת הערך של השבבים אנחנו לא צריכים רק לייצר את השבבים, זה מספיק שיהיה לנו חלק משמעותי שבו צריכים אותנו. בהקשר הזה אנחנו חושבים שבלב התוכנית שלנו עומד הרעיון ליצור ברית טכנולוגית בין ישראל לארה"ב, ברית טכנולוגית עמוקה שמדברת בראש ובראשונה על AI וכל מה שמקיף אותה מסביב, בין אם זה כמובן האנרגיה שהזכירו פה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מאוד מסכימה, אני הוספתי את זה במסקנות לקראת סוף הדיון, זה אחד הדברים המשמעותיים שהיו חסרים בעיניי בדוח ועדת נגל, בטח ובטח כשיצא צו השבבים הראשון שמגביל של ביידן. גם עכשיו עם טראמפ המהלך הזה לא הושלם. ישראל חייבת לקבוע כיעד, להיות בת ברית ברמה הגבוהה בציר הראשון של המדינות שהיו בנושא הזה ולעשות הכול. כשרה, בהמשך להצהרת ירושלים של הנשיא ביידן, אני נסעתי לוושינגטון עם ראש המל"ל דאז והתחלנו קבוצה שנקראת trusted technologies עם האמריקאים. הם יפתחו את הדלת ברגע שישראל תגן על הטכנולוגיות שלה כמו שהאמריקאים רוצים, ופשוט חייבים לעשות את זה. << אורח >> יובל וינרב: << אורח >> נכון. אני יכול להגיד גם באופן אישי, כמי שחוקר את האסטרטגיה הטכנולוגית של סין, שאני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד ממנה, שהתחילה כבר עם תוכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית לפני עשור, אני חושב שיש הרבה דברים שסין מקדימה אותנו בהמון זמן, היא הקדימה גם את ארה"ב, ארה"ב היום בהרבה מובנים יודעת שהיא בעצמה לא תסתדר לבד מול סין והיא מנסה לבנות איזה שהיא רשת שותפויות כזאת. אין הזדמנות היסטורית טובה יותר לישראל להפוך לשחקן קריטי בזירה הבין-לאומית מאשר ההזדמנות הזאת של הבינה המלאכותית ובראש ובראשונה דרך קשירת היכולות הבאמת פנומנליות שלנו פה בעולם הטכנולוגיה לנושא הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. הדס. << אורח >> הדס לורבר: << אורח >> קודם כל תודה רבה, אורית. אני הדס לורבר, ראש המכון לבינה מלאכותית אחראית ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון, אבל אני גם עומדת בראש קבוצת העבודה של הפורום המייעץ שהוקם תחת משרד המדע, קבוצת עבודה שעוסקת בגיבוש אסטרטגיה בין-לאומית ל-AI של מדינת ישראל. אנחנו עובדים כבר מעל לחצי שנה ויש עכשיו נייר עקרונות שגיבשנו שאותו אנחנו נציג גם ברביעי לחודש במפגש עם כל משרדי הממשלה וגם נשמח להציג למטה כחלק מהפעילות. קודם כל ברכות לוועדת נגל על הפרסום והרבה הצלחה, ארז. כיו"ר קבוצת העבודה הזאת באתי להגיד קודם כל דבר אחד, אי אפשר בלי הזירה הבין-לאומית, קודם כל כי אנחנו מושפעים ממנה, מהתהליכים והמגמות שעוברים שם, אבל, כמו שאמרו קודמיי, אנחנו לא יכולים לבד, לא תקציבית ולא מבחינת האפשרויות הטכנולוגיות. אנחנו רוצים להיכנס למעבדות האמריקאיות, אנחנו מדברים על זה, אבל כדי באמת להבין את זה רציתי לפרוס בפניכם מחקר על המגמות שקורות בזירה הבין-לאומית כרגע, בעצם מגמות נכון לאוגוסט 2025 בזירה הבין-לאומית. זה מחקר של מרכז מורגן לגיאו-פוליטיקה, הוא מצביע על שבעה צירים גיאו-אסטרטגיים. אני מגיעה בכובעי הקודם כראש חטיבת ארה"ב, אבל עוד לפני כאמ"ן מחקר, אנחנו אוהבים להציג דברים בצירים, אז שבעה צירים. האחד, המעצב המרכזי, גישות מעצמתיות מתחרות. למרוץ לעליונות הטכנולוגית גישות מתחרות. ארה"ב משנה כיוון מביידן לטראמפ, הנושא של הדה-רגולציה, החדשנות הפרטית, ה-private public partnership עומד במרכז. הרבה מאוד כסף, הון פרטי, שמוזן לתוך הנושא של ה-AI. זה גם מאפשר להם להרחיב תשתיות, כולל תשתיות אנרגטיות בארה"ב ובעצם ארה"ב הולכת היום חזק גם על ריצה למחשוב הקוונטי. פורסם רק לפני חודש, שנת הכספים 2027, ששם את הקוונטים במקום השני ב-RND ומחלק את התקצוב הקוונטי לכל המשרדים, ל-DOD, ל-DOC, לניס, לנאס"א, למחקר, ל-NSF, הרבה מאוד תקצוב בנושא הקוונטי כי אנחנו מדברים פה בוועדה הרבה היום על AI, אבל העתיד הוא קוונטי. אנחנו צריכים כבר לדבר על זה, לעסוק בזה ולראות איך ישראל משתלבת גם בשותפויות הבין-לאומיות עם ארה"ב. ארה"ב הולכת גם על הגבלות היצוא של השבבים, לשמירה על יתרון ביטחוני, ומבחינה אנרגטית מאמצת מדיניות משולבת של גיוון אנרגטי, גרעין, דלקים ואנרגיה מתחדשת. מהצד השני סין, ודיברו על זה קודם, מובילה פעם אחת הטמעה מאוד אגרסיבית בבית, הטמעה בכל משרדי הממשלה, הרבה מאוד בסקטור הפרטי ובסקטור הציבורי וגם יוצרת הפצה אגרסיבית בעולם, מייצאת קוד פתוח ומובילה אסטרטגיה ארוכת טווח להשגת פעם אחת עצמאות טכנולוגית וביסוס שליטה בכל שכבות ה-AI, החל משבבים ועד יישומים. היא משקיעה מיליארדים גם בחינוך בבית והקמת מרכזי נתונים בפריפריה ובעצם מייצרת יתרון אנרגטי. הנושא הנוסף שקורה בעולם זה הנושא של מדינות שמבינות שהן צריכות ריבונות דיגיטלית. דיברת על זה, אורית, הריבונות הדיגיטלית, אחת מהיבשות שמבינה את זה מהר וטוב זה אירופה שכבר עכשיו מגבשת אסטרטגיה ופרסמה אסטרטגיה לאחרונה שנקראת AI continent action plan שזה להקים תשתיות משמעותיות בעולמות ה-AI, מתקצבת לזה כ-300 מיליארד אירו ובונה ג'יגה פקטוריז, ייצור שבבים עצמאי ורוצה עצמאות. לצד זאת היא גם הופכת בשנה האחרונה לנקודת הייחוס בכל העולמות של הרגולציה כשהיא מכניסה לתוקף באוגוסט 2025 האחרון את ה- EU AI actובעצם מייצרת איזה שהיא סטנדרטיזציה וסטנדרטים כאשר חברות שרוצות לעבוד עם אירופה ובאירופה מיישרות קו לטובת הדבר הזה. הציר הנוסף שקורה זה ההון שמעצב מחדש את הגיאו-פוליטיקה. קרנות ריבוניות במזרח התיכון הופכות להיות שחקניות גלובליות בתשתיות ובהקמת דאטה סנטרים. לא סתם טראמפ מגיע במאי למזרח התיכון, מביא איתו את צי המנכ"לים הגדולים ומייצר פה שותפויות מאוד משמעותיות. זה הופך להיות הסיליקון ואלי הבא עם אנרגיה זמינה, עם השקעות מאוד גדולות, עם אפשור להקמת מרחבים של דאטה סנטרים וכוח אדם זול וזמין. הציר הנוסף שמתהווה זה הציר של השינוי בעולם הביטחוני. ה-AI נכנס לשדה הקרב, אבל לא רק, גם לדוקטרינות לחימה, לרכש ולתעשיות הביטחוניות. אנחנו רואים את זה גם בישראל בתעשיות. הנקודה הנוספת זה הנושא של אנרגיה, חומרה ומינרלים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון, עוד מעט יעלה לבקשתי נציג מרשות החשמל, המדינה פרסמה קול קורא לפני סוכות מאוד מאוד ראשוני בנושא, משרד האוצר פרסם ביחד איתם, אנחנו הולכים לעשות על זה דיון ספציפי כי הוא באמת עומד בשורש היכולת ליישם את הכול. << אורח >> הדס לורבר: << אורח >> נכון, ומי שישלוט ישלוט בדברים. הדבר האחרון שיש היום בעולם זה התחרות על הטאלנטים, ממש מרוץ על הכישרונות, בריחת מוחות ממקומות מסוימות, מעבר לארה"ב, ארה"ב נותנת להם הרבה מאוד תקציבים, אבל צריך להגיד שהדבר הזה פנימה, ההשפעות של שוק העבודה מייצרות לחץ חברתי ופוליטי והן גם מובילות לקבוצות פופוליסטיות שעולות, פעם אחת למול ההגירה שנכנסת פנימה ופעם שנייה איגודי עובדים שדורשים הגנה מפני האוטומציה וכל הנושא של כניסת ה-AI. אלה המגמות הגלובליות שמתחדדות. שמתי פה שקפים על כל מגמה, אני לא אגע בהן כי יש לי רק חמש דקות, אני רוצה לרוץ לתוכנית של טראמפ. במגמות הגלובליות, אם מסתכלים על המגמות הגלובליות ורוצים להגיד מה ישראל צריכה לעשות, אני חושבת שבראש ובראשונה צריך ללמוד מהזירה הגלובלית, ללכת על private public partnerships. בהקשר הזה הפורום המייעץ, עצם זה שהוא מייצר G2B, והיינו שם באיזה שהוא פורום שנמצא ומקיים שיח, אני חושבת שהוא מאוד חשוב והוא צריך להמשיך. הנושא של השקעה בתשתיות והון אנושי, הדוח מדבר על זה. מדיניות אנרגטית והצורך להתאים את ישראל לצורכי האנרגיה הגדלים שלנו. AI for all, הטמעה רחבה לכל האוכלוסייה בשביל למנוע פערים חברתיים, זה גם נושא שהוא מאוד חשוב. נקודה חשובה ואולי הקריטית במיוחד מבחינתי זה עיגון השותפויות עם בעלות הברית, ספציפית עם ארה"ב. יש לנו היום ממשל נוח, יש לנו קונגרס נוח, אפשר לקדם. טראמפ מציע בחבילת ה-AI שלו AI package לבעלות ברית, אפשר לקדם MO used בנושא AI וגם בנושא הקוונטים. אנחנו ב-INSS רואים את האופק הקוונטי, אבל השותפויות צריכות לבוא ממקום של נכסיות, אנחנו נכסיים, אנחנו לא באים לבקש טובות, יש לנו נכסיות, יש לנו סטרטאפ ניישן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני פשוט הייתי שם, צריך לרצות את האמריקאים בנושא שמירה על טכנולוגיות רגישות שלא יזלגו למי שהוא לא בציר שלהם. ישראל חייבת לעשות את זה כבר כדי להיכנס למועדון הזה עם ארה"ב, זה לא יקרה אחרת, הם מאוד מאוד נעולים. אלא אם כן משהו השתנה, אני חושבת שזה רק התגבר. << אורח >> הדס לורבר: << אורח >> אם היום החקיקה בישראל תתקדם ותאפשר לבוא ולהגיד שאנחנו trustworthy זה יתקדם. משרד הכלכלה אמר שהוא עובד על הנושא הזה של האקספורט קונטרול, בואו נקווה שזה יתקדם. אחרון ולא פחות חשוב, לנצל את המומנטום ביום שאחרי המלחמה, גם עם החיבור עם המפרציות, למצב את ישראל כמרכז אזורי לחדשנות דרך פרויקטי התשתית היי מייק שהתחלנו וביחד לייצר סטרטאפ ניישן לעוד דורות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשלושה דוברים אחרונים. נשמע שניים מעולם האנרגיה, רק טעימה, ואת נשיא האוניברסיטה העברית. גדעון תדמור, אני מכירה אותו מהעולם שלי מהיותי יו"ר רשות החשמל, הוא מחלוצי תעשיית הגז בישראל, הוביל את ההקמה וההפעלה של מאגר הגז הראשון בישראל, באמת עשה היסטוריה, היום הוא מוביל חברת גז בין-לאומית של קידוחים ועושה גם בתחום התקשורת, איש אשכולות שרוצה להביא את הזווית הפיננסית של הפעילות הזאת של הדאטה סנטרים. אחריו ידבר עידו מרשות החשמל, גם בנושא הזה של הקול קורא. כמו שאמרתי, אנחנו נעשה על זה דיון נפרד. << אורח >> גדעון תדמור: << אורח >> שלום וברכה. תודה רבה, גברתי היושבת ראש, על הפתיח. אני אעשה את זה מאוד קצר. בנוסף לרקע שלי בסיפור הגז הטבעי בארץ, שהייתה לי הזכות להוביל אותו במשך 18 שנה, אני גם יושב ראש איגוד החברות הציבוריות וזה האספקט שממנו אני מגיע היום לדיון. כמובן דוח ועדת נגל העלה הרבה מאוד נקודות כשל וגם מתווה דרך מאוד מאוד ברורה קדימה, על מנת לאפשר למדינת ישראל באמת להצטרף למרוץ החימוש העולמי בתחום הזה. אבל דבר אחד שהוא מאוד מאוד ברור, שצריך הרבה הרבה הרבה כסף, חייבים המון כסף על מנת לעמוד באתגר הזה וברור לגמרי שהמערכת הממשלתית תתקשה מאוד, בעיקר בשים לב לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום, היא תתקשה מאוד להביא את הכספים הדרושים על מנת לתמוך במהלך האסטרטגי המתחייב. סיפור הגז הטבעי מהווה עבורי דוגמה מעולה למקרה שבו המערכת הממשלתית בזמנו כשלה, לא הצליחה למצוא משאבי טבע בישראל, לא נפט ולא גז טבעי, והגיעה המערכת הפרטית, המגזר הפרטי, בגיבוי מאוד משמעותי של שוק ההון ושל שותפויות נסחרות והיא הביאה את הכספים הנדרשים, חלקם בסיכון מאוד גבוה לאקספלורציה ואחר כך בסיכון יותר נמוך לפיתוח של המאגרים האדירים, אני מדבר על ים טטיס ואחר כך תמר ובסוף לוויתן וכריש ואחרים שבעצם שינו בצורה דרמטית את המקרו כלכלה הישראלי והביאו מגזר חדש אנרגטי, מגזר הגז הטבעי, לתוך המשחק. הצלחה מסחררת. אני כאן להגיד לכם כמי שהתחיל או היה בין החלוצים, עם אחרים כמובן, לכל המהלך הזה, שאם לא הייתה הפלטפורמה שהומצאה, קרי שותפויות גז נסחרות, לא היה היום גז טבעי בישראל. כל המהפכה הזאת התחילה באופן קצת מוזר דווקא בפלטפורמה שאפשרה לגייס כספים משמעותיים, חלקם בסיכון גדול, משוק ההון הישראלי ולהביא אותם לידי מימוש בהבניה של משק אנרגטי חדש, משק הגז הטבעי בישראל. לדעתי אנחנו נמצאים היום בחלון הזדמנויות מאוד מאוד דומה בתחום שעליו אנחנו מדברים. אנחנו יודעים שבסופו של דבר מהפכת ה-AI יושבת על בית חרושת, בית החרושת הזה הוא הדאטה סנטרים, הדאטה סנטרים האלה הם מתקנים אינטגרטיביים מאוד מאוד יקרים וכדי להקים אותם צריך המון כסף. כשאנחנו מסתכלים היום על השוק הציבורי אבל הפרטי, קרי שוק ההון הנסחר, אנחנו לא מוצאים אפילו חברה אחת שהיא pure play של מגייס כספים ומנתב אותם לפרויקטים בתחום הזה, ולמה? משום שהפלטפורמות הקיימות היום מטבען פחות מתאימות לגייס את הכספים האדירים שנדרשים בשים לב לכך שצריך לשמר הנהלה מאוד מאוד מקצועית, כי זה תחום מאוד מקצועי, החיבור הזה של הנהלה מאוד מקצועית עם כספים גדולים הוא חיבור מאוד מאוד ייחודי שמסתבר שהפלטפורמות הקיימות היום בשוק ההון הן לא אטרקטיביות מספיק על מנת לעשות את המהלך. מה שאני רוצה כאן בוועדה זה להוציא קריאה גם לרשות ניירות ערך וגם לבורסה לניירות ערך, משום שהם שני השחקנים הרלוונטיים שיאפשרו לחזור על ההצלחה המסחררת של שוק הגז הטבעי בישראל, לאפשר לשותפויות נסחרות לעסוק בתחום של הקמת דאטה סנטרים גם בישראל, אבל גם מחוץ לישראל, על מנת לרכז לא רק פרויקטים אלא גם את כל הידע הנדרש. לדעתי שוק ההון מאוד מאוד פתוח להשקעה בתחום. אני שוחחתי עם מנהלי השקעות בגופים המוסדיים והם כולם בתחושה שהם בתת חשיפה משמעותית לתחום הזה שנמצא בהתפתחות אקספוננציאלית בעולם, אבל אין להם עדיין את הפלטפורמה שמאפשרת להם לנתב את הכספים להשקעה בתחום הזה. אני חושב שאם ייעשו השינויים הנדרשים, וזה לא שינויי חקיקה, זה שינויים בסך הכול בכללים למסחר בבורסה, צריך הסכמה של רשות ניירות ערך, כמובן הסכמה של הבורסה לניירות ערך, הערכה עצומה שלי, ואני מכיר לא רק את הדוגמה של שוק ההון והמשחק שהוא שיחק בגז הטבעי, אלא גם כיושב ראש איגוד החברות הציבוריות, אני מכיר גם את המיליה של החברות הציבוריות, לדעתי הדבר הזה שלא דורש השקעה של שקל מהמדינה, לא דורש השקעה של קשב כמעט מהרבה מאוד אנשים, זה בסך הכול החלטה שאם היא תעבור היא תאפשר למגזר הפרטי, ואני אשמח להיות חלק מהמהלך, לקחת פה תפקיד משמעותי במהפכה שכולנו רוצים לקדם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, גדעון. אני גם מבינה שאתה ממשיך את הדיאלוג הזה עם הרשות לניירות ערך. << אורח >> גדעון תדמור: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מקווה שיגיעו לפתרון הנכון, גם למגזר העסקי וגם לטובת מדינת ישראל ותודה, ותודה רבה שעלית. נמשיך לדובר הבא מרשות החשמל, עידו. אנחנו נקיים דיון ספציפי בנושא הקול קורא שיצא ממשרד האוצר קצת לפני סוכות שאומר שמדינת ישראל צריכה להתחיל לראות מה קורה עם מדיניות אספקת צורכי האנרגיה לטובת חוות שרתים. מדברים על מצב נתון שכרגע הביקוש יעלה את צריכת החשמל עד 2030 ב-7%, אבל אני חושבת שצריך לעבוד הפוך, צריך שהמדינה תדע מה היעד שלה מבחינת כוח מחשוב ומזה לגזור אחורה איך משק החשמל מספק את הצרכים האלה ונערך, וגם איך יש תוכנית שמאיצה. אנחנו יודעים שבארה"ב יש תוכנית של טראמפ, תוכנית שמאיצה את התמיכה האנרגטית לעולמות ה-AI ולתשתיות המחשוב וכו'. אז בוא נשמע את עידו. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> תודה רבה. על הסיפור על היעדים, איזה סוג של חוות שרתים צריכות להיות בארץ ובאיזה מספר, כרשות החשמל אנחנו לא מגדירים את הדברים האלה וזה ייקבע בממשלה אולי וחלק מהקול קורא הזה זה לשמוע את המשק ולראות מה צריך, אבל אנחנו ברשות כל הזמן עוקבים אחרי המגמות, אחרי התחזיות, אחרי המשמעויות, אחרי ההשלכות של הדבר הזה על משק החשמל. לדבר הזה יש הרבה השלכות כמובן גם על פיתוח תחנות כוח וגם על הרשת וגם איזה רגולציה אנחנו יכולים לעשות בשביל להקל על החוות האלה לקום, אבל במקומות שיוצרים פחות השלכות על המשק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> על משק האנרגיה אתה מתכוון. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> על משק האנרגיה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתם רוצים לכוון חוות שרתים לאזורים שבהם הרשת פחות עמוסה. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> הרשת פחות עמוסה, יש שם יותר תחנות כוח, יש שם אנרגיות מתחדשות ושם אפשר לחבר אותן בצורה טובה מאשר כשהם קמים לנו במקומות כשהם מתחרים עם טיהור או משרדים שזה משהו שקצת יותר קשה להעביר עכשיו 40,000 תושבים למקום אחר. זה האתגר שלנו וזה אתגר גדול, אבל אנחנו כן, בשיתוף ושמיעה ולהבין את המגמות, מנסים לפתח או בתהליכים לפתח רגולציה שתעזור לדבר הזה לקרות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני חושבת שהקול קורא שאתם פרסמתם הוא התחלה טובה, הבעיה, כמו כל דבר בתחום הזה, זה צריך להיגמר וצריך כבר לקבל את ההחלטות. מדינות אחרות כבר הוציאו חבילות של תמריצים של הסדרים תעריפיים, של הקלות בחיבור לרשת. להבין לאן אנחנו רוצים להגיע בעולם הדאטה סנטרים או בעולם התשתיות הטכנולוגיות ומשם לגזור איך הממשלה תומכת את זה, תומכת בזה באנרגיה, תומכת בזה בתקשורת ונותנת לזה לקרות. אני חושבת שבדיון הזה, ונקיים אותו בוועדה, זה לא בהכרח יהיה מה נכון למשק האנרגיה רק, אלא איזון, איך אנחנו מקדמים גם את התעשייה הזו של הטכנולוגיה ונותנים לה גם את התמיכה הטכנולוגית וזה עוד נושא שרצינו להגיד שצריך פה לתפוס את השור בקרניו. מנכ"ל האוניברסיטה העברית, ישי, בבקשה, דובר אחרון להיום, לצערי. אולי ניתן לתלמיד אחר כך ונסכם. בבקשה. << אורח >> ישי פרנקל: << אורח >> תודה, חברת הכנסת ויתר הנוכחים. אני מדבר פה בשם ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות, לא רק האוניברסיטה העברית. נושא הבינה המלכותית, לא צריך להכיר עליו מילים, חשיבותו, מקומו באקדמיה הוא קריטי. ור"ה בשנה האחרונה מקדישה מאמצים גדולים מאוד להגדיר את הצרכים, כשצריך להבין, מצבנו לא טוב כיום. כשאני מתייחס מנקודת המבט של האוניברסיטאות אני רוצה להצביע פה על שתי נקודות, האחת היא בריחת מוחות, ובצורה יותר מדויקת, קושי גובר והולך לגייס חוקרים בתחומי ה-AI בעולמות האלה לאוניברסיטאות. הנקודה השנייה שאנחנו רואים זה ירידה באיכות המחקר. איכות המחקר שנוגע לבינה מלאכותית. אם פעם ישראל הייתה בעמדת הובלה, אני חושב שהידרדרנו פה ל-Tier 2, אולי אפילו Tier 3, הרוב נגזר מחוסר במשאבים פיזיים. כדי להריץ בינה מלאכותית צריכים חוות שרתים ואותן יכולות אנרגטיות, אין את זה כיום בארץ כשצריך לומר, כשאנחנו מסתכלים על מקבילינו בארה"ב, במערב אירופה או במזרח הרחוק, המשאבים המדינתיים שניתנים לדברים הללו גדולים לאין שיעור. אנחנו מברכים מאוד מאוד על מסקנות ועדת נגל, הופענו בפני הוועדה, סיפקנו הרבה מאוד חומרים, אני חושב שסייענו גם לוועדה לגבש חלק מהנקודות הללו. אנחנו מברכים על המסקנות שלה ובהמשך לדוברים קודמים, קריטי שדברים יקרו ויקרו מהר, סכומי כסף מסוימים לטובת משאבי מחשוב ל-AI לאקדמיה צריכים לקרות היום, היו צריכים לקרות כבר אתמול למעשה. אנחנו בשיח גם עם ות"ת, גם עם אגף התקציבים, כולנו מודעים למחסור במשאבים שקיים בכלל במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני חושבת שגם החרמות, שהם כבר די מדוברים, לחוקרים, לחוקרים ישראליים במקומות אחרים רק מחזקים את הצורך שיהיה כאן את היכולת העצמאית גם לאקדמיה. << אורח >> ישי פרנקל: << אורח >> בהחלט, הצורך בעצמאות פה ולא להיות תלויים במרכזים אחרים שיכולים להיות פה היום ולהיעלם מחר גם זה פרמטר מאוד מאוד חשוב ולכן קריטי שאותם משאבים שיוקצו לאקדמיה ימוקמו ויהיו בזיקה לישראל. ואנחנו באמת פונים מפה, בעזרתך ובעזרת הוועדה, בבקשה שהנושא יואץ ושכבר בתקציבי 2026 של ות"ת אנחנו נראה כסף כדי שנוכל להקים את אותם מרכזי חישובים שהם קריטיים לאקדמיה, אנחנו כבר בהידרדרות ואנחנו חייבים לעצור אותה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אני שוב רוצה להגיד, ארז, שזה באמת לא ברור מאליו שאתה יושב כאן כל הדיון ומקשיב. בצניעותך אני יודעת שאתה גם מכיר כבר את כל הסוגיות האלה, זה מראה כמה אתה מתייחס ברצינות לתפקיד ונקווה שתצליח. יש לנו כאן נציג של מועצת תלמידים, אני רוצה לסכם אז יש לך בדיוק 60 שניות, כי בסוף בונים עליכם, על הדור הצעיר. << אורח >> אוראל גל אור: << אורח >> אני אהיה ממש קצר ומדויק. שלום, אני אוראל גל אור, בן 17, תלמיד כיתה י"א מבת ים, אני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית. אני בא לפה כדי לדבר על ה-AI במערכת החינוך. אני חושב שבעיניי ישראל צריכה להיות מומחית בנושא הזה, משרד החינוך בעיניי עושה צעדים מאוד מאוד כבירים בתחום בכל מה שקשור למקצועות ה-STEM, בכל מה שקשור למקצועות ההומניים, באמת מהלכים מאוד מאוד חשובים. יש תוכניות של המשרד שלא בהכרח יורדות לשטח באופן מספק וצריך שמודעות המחנכים תהיה וכמה שיותר. אני יכול להגיד שגם מורים מוכשרים לנושא הבינה המלאכותית ובעיניי זה צריך להיות גם יעד לאומי של המשרד. לסיכום אני רוצה לברך את תת אלוף במילואים אסקל בהצלחה רבה ואנחנו נשמח כמועצת התלמידים והנוער הארצית לשתף פעולה עם המטה הלאומי בכל מה שקשור לתחום החינוך על מנת להצעיד את ישראל לא רק בתחום הביטחוני והכלכלי, אלא גם בתחום החינוכי, כדי שבסופו של דבר אנחנו כדור העתיד נצמיח את ישראל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, אין כמוך, התקבלת. נסכם. אני רוצה להודות לכולם על דיון מאוד חשוב. אני מתנצלת, יש כאן משרדי ממשלה שחיכו ולא דיברו, אבל אין מה לעשות, אני מוכנה להשלים בדיון הבא. אני רוצה להודות לפרופ' נגל, לראין גיטי, לראש המטה, ארז, שלא ברור מאליו שאתה יושב פה שעות ארוכות ומאזין. הדיון היום חושף תמונה מורכבת וברורה, פוטנציאל גדול עם פער אדיר בביצוע כשמדינת ישראל פיתחה פה פער אסטרטגי מדאיג מאוד בתחום הבינה המלאכותית ופעם אחרי פעם אנחנו מבינים יותר ויותר עד כמה עידן הבינה המלאכותית הוא מפץ שימליך מדינות וירסק אחרות, ובשונה מתחומי טכנולוגיה עד היום בישראל הוא דורש תמיכה ומדיניות ממשלתית אקטיבית וברורה ובעיקר ביצוע ויישום. אם ראינו משהו בוועדה הזו זה שישראל מצטיינת בוועדות ובדוחות, אבל באמת מקבלת ציון נכשל בביצוע ואני מקווה שאנחנו היום בנקודת תפנית בנושא הזה ומכאן אני רוצה לסכם את מסקנות הוועדה בדיון המאוד חשוב הזה. נקודה ראשונה שהוועדה קוראת מכאן לממשלה, בסוף המבחן יהיה מבחן הביצוע, וצריך לומר שהוועדה מציינת שהחלטת הממשלה שכרגע בתוקף בהמשך למסקנות ועדת נגל בעצם איננה מאמצת בכלל את דוח ועדת נגל. אנחנו מדברים על תוכנית רביעית שלא אומצה ולא מתוקצבת, כמו שהוצג לנו כאן, והאחריות שהטילו כאן על ארז היא שוב לאגד את כל גורמי הממשלה, להכין תוכנית ממשלתית חמישית במספר שצריך יהיה לתקצב אותה. אז האתגר יהיה ביצוע כשאין זמן. שתיים, למה שהפעם זה יצליח? זו שאלה שהוועדה הזו מפנה אל ראש המטה ואל ממשלת ישראל. המודל שאומץ כאן הוא מודל של מטה רזה ללא סמכויות ברורות במשרד ראש הממשלה. האם הוא המודל הנכון? אני רוצה בהצלחתך ולכן אני קוראת מכאן לראש המטה לדייק ולהשקיע לא פחות עבודה באיך ייראו הסמכויות שלו, איך ייבנה המטה הזה כדי שהוא יצליח, זה לא פחות חשוב מאשר ההמלצות שלו. כי לבוא ולעשות עוד תוכנית ועוד המלצות וכו', צריך מאוד לבדוק מה בדיוק יהיו הסמכויות שלך ואיך בדיוק ייראה הממשק שלך מול משרדי הממשלה. למשל אני ממליצה למנות ממונה תשתיות טכנולוגיות בתוך משרד האנרגיה כדי שיהיו מישהו אחד שאתה תדבר איתו לגבי איך עושים תוכנית אחת של אנרגיה, של תשתיות, של כוח מחשוב וכו'. שלוש, תקציב. מהדיון בוועדה עלה שמעבר למטה עצמו, תוכנית לאומית לבינה מלאכותית עדיין אין והיא גם לא מתוקצבת ואם היא מתוקצבת לא ברור אם היא תתוקצב לפני תקציב 2026. אני חושבת שהוועדה הזו צריכה להבטיח רצף תקציבי שלא תלוי בתמורות הפוליטיות או בהינתן שיש תקציב 2026 או לא. אני חברת ועדת כספים, אני אומרת לך שלא תהיה אופוזיציה וקואליציה בנושא הזה מבחינת התקצוב של התוכנית הזו. ארבע, אנחנו צריכים לייצר יצירתיות בהבטחת כוח מחשוב תשתית ציבורית לכוח מחשוב לאומי לאקדמיה וסטרטאפים ועוד. הוועדה קוראת לממשלה במקביל לבחינת תוכנית מחשב העל הלאומי הגדול של פרופ' נגל, אני לא בטוחה שצריך לרדת ממנו, אני חושבת שאולי צריך לבחון דרכים יצירתיות איך לייצר קידום שלו במתכונת יצירתית של מימון מול החשב הכללי, במימון של השוק הפרטי, ובמקביל לבחון איך אנחנו מגדילים את מודל נביוס, נקרא לזה, של רשות החדשנות עם תקציב מהיר מול השוק הפרטי. חמש, אני חושבת שצריך למנות ממונה על תשתיות טכנולוגיה במדינת ישראל שיישב במשרד האנרגיה שיבטיח טיפול הוליסטי להסרת חסמים לקידום תשתיות טכנולוגיות בישראל. כי אם יש משהו שאנחנו מבינים זה שמדיניות האנרגיה, תמיכה אנרגטית, גם מחירי אנרגיה תחרותיים יכולים להשפיע על הביסוס ועל המשיכה של ישראל כשחקנית, אפילו לצרכיה שלה עצמה, בנושא כוח המחשוב. צריך אדם שנמצא שם שרואה את הכול ביחד וגם יתקצב את הדברים האלה עם אותו השר שיראה את הדברים. שש, ועדת נגל לא באמת עסקה בהיבטים של ביטחון לאומי, אסטרטגי, מה שנקרא ריבונות דיגיטלית טכנולוגית למדינת ישראל. ממשלת ישראל חייבת לקבוע כללים שישמרו על רציפות תפקודית וחוסן טכנולוגי גם מול חברות טכנולוגיה ביחס לתשתיות בינה מלאכותית בארץ. "מבחן הניתוק", אני קוראת לזה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לראות את מבחן מיקרוסופט 2 וצריך לייצר הסדרים מתמרצים אבל שגם מבטיחים שלא תהיה יכולת לנתק בתקופות מסוימות, בתקופות של מלחמה, ביחס למידעים מסוימים וכו'. אני חושבת שאפשר לעשות את זה גם בתיאום עם השוק, אפשר לשבת, לדבר עם השוק, למשל עם נביוס, עם מיקרוסופט, זה אפשרי, זה הכרחי, זה חייב להיעשות. מדינות ברחבי העולם, ארה"ב עושה את זה, אנחנו מקל וחומר לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. שבע, וגם בזה הדוח לא עסק, צריך להיקבע יעד לאומי שישראל חייבת להיות בברית טכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר עם ארה"ב, לטפל בזה ולהשלים את העבודה על trusted technologies. כל הנושא האסטרטגי שהוא ממש נושא של ביטחון לאומי נעדר מהדוח החשוב הזה. שמונה, לייצר רצף בעולמות הרגולציה. נוצר כאוס, המדיניות ברגולציה היא בתוקף? היא לא בתוקף? חדשנות אחראית, responsible innovation, כן, הסמכות היא בידיים של הרגולטורים הפרטניים, כן, הם יכולים להמשיך בעבודה שלהם, לעשות את זה. גם זה נושא שאני לא בטוחה שאי אפשר לתת ללידר אחר לכתוב, להוביל, כשאתם נותנים את המצפן של חוק AI, מדיניות מאפשרת וכו'. תשע, לחזק את מה שישראל חזקה בו, לבדוק אם אפשר למשל דרך התחומים בהייטק שישראל חזקה בהם, דווקא פה לחזק את ה-AI, זאת המלצה של רייז שאני מאמצת. עוד המלצה שאני מאמצת זה שת"פ אסטרטגי משלים עם עוד מדינה, פשוט ללחוץ יד לעוד מדינה. אני חושבת על הודו כדוגמה, להודו יש את היכולת לייצר, לישראל יש את ההון האנושי. הודו מאוד מאוד עסוקה ב-corridor הכלכלי, במסדרון הכלכלי שהיא רוצה לייצר, ואני חושבת שבהסכמי אברהם 2 ישראל יכולה לחבור. ב-corridor הזה, כמו שרוצים לעשות אותו באנרגיה, בתשתיות, בסחורות, ארה"ב, הודו, ישראל, אפשר להכניס גם את הבינה המלאכותית פנימה. אני יודעת שהודו מאוד תרצה ותתעניין בנושא הזה. נקודה אחרונה, חינוך חינוך חינוך, תעסוקה. לא הספקנו לשמוע כאן את אפרת ממוזיאק, אנחנו כבר רואים שינויים אסטרטגיים בעניין הזה. הממשלה לא יכולה לנוח, היא חייבת להתחיל להיערך, להכין את כלכלת ישראל ואת החינוך שלה לשינויים שהמפץ הזה הולך לייצר על המדינה. נסכם במשפט החשוב מוועדת נגל, המחיר של המשך אי הפעולה בתחום הבינה המלאכותית יהיה כבד מאוד, הן במונחים כלכליים והן בעוצמה לאומית. אני מודה לארז, אנחנו עומדים לרשותך בכל דבר שיידרש ואני חושבת שגם ראית הרבה מאוד מהשחקנים שרק רוצים לעזור. אז תודה רבה לכולם. ארז, אתה רוצה לומר מילה? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> לא, תודה. למדתי, נמשיך ללמוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה לכולם על דיון מאוד מאוד חשוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:05. << סיום >>