פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 420 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 13:20 סדר היום: << נושא >> הסכנות הבריאותיות לתושבי אזור שדרות ושער הנגב בעקבות זיהום מי התהום בנחל שקמה - דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעל רון בן משה – מ"מ היו"ר מטי צרפתי הרכבי אלון שוסטר מוזמנים: מגר' עירית הן – סגנית ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות דוד ויינברג – מנהל תחום ארצי תכנון וקולחים, משרד הבריאות עידו מור – רכז מים והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר נעמי כהנא וימן – מנהלת תחום הנדסת ניקוז וניהול נגר, משרד החקלאות והביטחון התזונתי רביע אגבריה – מנהל אגף ביוב וקולחים, רשות המים דרור כהן טרגן – מנהל תחום תפעול, רשות המים שמעון פרץ – ראש מועצת מיתר רמי אומיד – מנכ"ל איגוד ערים שדרות שער הנגב יותם אביזוהר – מנהל מרחב דרום, שותפויות, החברה להגנת הטבע שמר נגבי – החברה להגנת הטבע ד"ר יובל צלול – סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, עמותת צלול אורלי בביצקי – ראש תחום חוסן אקלימי, אדם טבע ודין דפנה בלום זעירה – עו"ד, יועצת בריאות ציבור וסביבה, איגוד רופאי הבריאות משתתפים באמצעים מקוונים איריס שליט – סמנכ"לית אכיפה, המשרד להגנת הסביבה שרית כספי אורון – מנהלת אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה שגיא עזאני – מנהל תחום החקירות, משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה רוזלין אטיס – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה אהד כהן – מנכ"ל תנועת עתיד לעוטף טל פודים – סגן מתכננת מחוז דרום, מינהל התכנון ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסכנות הבריאותיות לתושבי אזור שדרות ושער הנגב בעקבות זיהום מי התהום בנחל שקמה - דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> שלום לכולם. אני פותחת את דיון המעקב בנושא הסכנות הבריאותיות לתושבי אזור שדרות ושער הנגב בעקבות זיהום מי התהום בנחל שקמה. אני מדגישה שמדובר בדיון מעקב. אני מתנצלת על האיחור שקרה בגלל התמשכות דיונים קודמים בנושאים שחשובים לאזרחים ולבית הזה. אני מציעה שאני אחסוך בפתיחה ואני אעביר את זכות הדיבור לחבר הכנסת אלון שוסטר שביקש לקיים את דיון המעקב הזה. ראש המועצה המקומית מיתר שמעון פרץ. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> תודה רבה גם על ההזדמנות. אני יודע שאני די נדחף כאן. אני ראש מועצת מיתר, קראתי את הסיכומים וגם את התהליך ותודה לחבר הכנסת שמוביל את דיון המעקב הזה. הנושא שעולה כאן כרגע הוא איזשהו אירוע של סדק שנפער וזה אירוע די דרמטי. אני כאן כראש מועצת מיתר ואומר שהאירועים האלה של זליגה או הזרמה של ביוב שיורד מהר חברון עם חומרים מסכנים, ברמות שאלה חומרים מסרטנים וכל הדברים שאתם כבר מכירים, מוזרמים לא באירועים חד פעמיים - זה אירוע שקרה בשנת 2024 - מדי יום כבר כמה שנים וזה תהליך שנמצא בטיפול. אני כאן כי אני חושב שצריך להעלות את הבעיה שהיא רוחבית. התייחסתם לזה בדיון הקודם וזה עלה כאן. מתקני טיהור השפכים בארץ, בטח באזור שלי, מתקן טיהור השפכים שוקת, כבר מזמן לא עומד בדרישות. זה מתקן טיהור שמכיל גם את כל השפכים מהר חברון, שפכים של הרשות הפלסטינית שאנחנו מטפלים בהם דרך איזשהו מתקן תפיסה. את הנזקים שנבדקו ונבחנו על ידי מספר גורמים, אתם מציינים אותם כאן והם חלחול למי התהום ופגיעה באיכות מי התהום. באזור מיתר יש מאגר מי תהום גדול מאוד של שוקת ואני כאן כדי להעלות את זה כנושא שמחייב טיפול. תושבי מיתר שגרים ליד מתקן התפיסה, שכבר מזמן לא מתפקד לפי מה שתוכנן ולא עומד בתפוקות, סובלים מדי יום גם מבעיות של ריחות, יתושים, מחלות כאלה ואחרות ובעיקר הנושא של חלחול למי התהום. אני לא יודע אם זה אפשרי, ואני אשמח מאוד אם כן, כי צריך להתייחס לבעיה הזו בצורה רוחבית. הבעיה של מיתר מוכרת. אני חייב לציין שאנחנו כן בשיתוף פעולה עם מנהל המחוז. אני רוצה לציין כאן נקודה שאני לא יודע אם חקיקתית או לא. בסופו של דבר – וזה עלה כאן – בדיון הקודם נשאלה שאלה על-ידי ראש עיריית שדרות. בסוף לי כראש מועצת מיתר יש איזושהי סמכויות אכיפה, בטח כאשר מזרימים שפכים לנחל חברון או כאשר יש פגיעה באיכות הסביבה. אלא שגם אם אני רוצה לאכוף, בסוף המשרד להגנת הסביבה נותן היתר להזרמת אותם שפכים כאשר יש בעיה במתקן התפיסה ובעיות אחרות ואז המשרד הוא זה שמאפשר את הזיהום הזה. נכון, אנחנו מבינים את הבעיות אבל עדיין צריך לקבוע דברים שיובילו אותנו לפתרון של הבעיה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. כפי שאמרת בפתח דבריך, אתה מתפרץ לדיון אחר אבל הוועדה הזאת היא הבית של השלטון המקומי ובוודאי של ראשי הערים והמועצות. תודה שאתה כאן ותודה שאתה מציף את זה גם כנושא רוחבי. זה משהו שעלה כאשר הכנו את הדיון מעקב הזה, שבעצם מדובר בנושא רוחבי. אני כן מציעה, כדי שנוכל לכבד את הנושא של הזיהום בנחל שקמה והסכנות הבריאותיות, שאת עיקר הזמן של הדיון הזה אנחנו כן נשקיע בנושא הזה. אם יש כאן מי מגורמי המקצוע שרוצה בהתייחסות שלו להשיב גם לראש מועצת מיתר, בבקשה. אני מציעה שאנחנו נבקש מיושב-ראש הוועדה לתעדף דיון רוחב שאליו אתה תוזמן להציג את הדברים וגם גורמי המקצוע יתכוננו למענה כי להיום הם לא התכוננו לתת לך תשובה ראויה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, אכן האירוע של נחל שקמה הוא מקרה בוחן והוא רוחבי והוא מלמד על כשלים לאורך כל השרשרת. אנחנו יודעים שמדובר על אירוע שקרה במאי 2024 כאשר קרס המט"ש והתחילו להזרים שפכים לנחל שקמה. המפגע היה גם ברמה של בריאות הציבור והוא גם היה ברמה האקולוגית. בדיון שהתקיים בפברואר השנה נדרשו כל הגורמים לתת את המענים, גם במיידי וגם בטווח הארוך. אני יודעת שהופסקה הזרמת השפכים לנחל שקמה אבל עדיין ביקשנו מנגנון לאכיפה מפני מזהמים, ביקשנו פעולות לשיקום הנחל, ביקשנו להבטיח שהאקוויפר לא זוהם, ביקשנו פיצוי לחקלאים שנמנעה מהם השקיה כי לא היה להם מאגר ולא טופל. זאת אומרת, יש כאן הרבה מאוד סוגיות. מעבר לזה שבאמת הופסקה הזרמת השפכים לנחל, בדיון עלו הרבה סוגיות. יתרה מכך, ביקשנו דיווח לוועדה אבל אנחנו בכלל מגיעים לדיון מעקב בלי שהתקבלו הדיווחים מכל המשרדים הרלוונטיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> משרד האנרגיה דיווח. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יש חמישה גורמים שנתבקשו להחזיר התייחסות לוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, ורק אחד נתן. זה רק אומר דרשני גם על זילות או כבוד הוועדה הספציפית הזאת. אני בהחלט שותפה לקריאה לקיים דיון רוחבי בכלל על מדיניות ומשילות סביב ניהול השפכים במדינת ישראל, כולל עמידה בתקנות בריאות העם וטיהור שלישוני. הייתי שמחה לדעת – אם נמצאים כאן נציגי המט"ש – האם המט"ש מפיק קולחים בטיהור שלישוני. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> אני נציג המט"ש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיון הקודם היית חדש. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> נכון. היום כבר לא. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תאמר מה מצב המט"ש היום. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> אני אתן ספירה קצרה. אני מנכ"ל איגוד ערים שדרות שער הנגב שאחראי על המט"ש. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בן שדרות להתפאר. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> נולדתי בשדרות וכל החיים אני גר בה. מאוד מקושר ונותר באזור. בישיבה הקודמת בה נפגשנו המצב היה עדיין בסטטוס קטסטרופה. מבחינתנו זה אומר שאיכות קולחים לא הייתה מתקרבת לרמה של שניונית. היום כן אפשר לומר שהמציאות היא לגמרי שונה. אני חושב שמחודש אפריל הפסקנו ... לנחל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סדר גודל של שנה. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> לא פחות. אפריל השנה. מבחינת איכות קולחים אנחנו כבר כמה חודשים באיכות שניונית. בהתחלה זה היה קרוב לשניונית ועכשיו אנחנו כבר יציבים מאוד על איכות שניונית קבועה. מבחינת היכולת של המט"ש, אם אנחנו היום מקבלים באזור ה-12,000 קוב ליום, היום זאת היכולת של המט"ש. לגבי שני הריאקטורים שקרסו, אנחנו כמעט סיימנו את ההקמה החדשה שלהם. אנחנו מדברים על פחות או יותר חודש דצמבר אז הם ייכנסו לפעולה ואז המט"ש יהיה ביכולת של כמעט 18,000. לא רק זה אלא בפעם הקודמת שנפגשנו, לא היה לנו מאגר חירום וכל מאגרי החירום היו מלאים, שזה אומר שאם יש תקלה - באופן אוטומטי הכול גולש לנחל. היום המצב הוא שונה כאשר מאגרי חירום שלנו מרוקנים. מאגר שיטפונות של החקלאים לידנו גם הוא מרוקן וניקינו אותו מבחינת נוזלים. היום המצב טוב. עוד מעט יוצא לדרך מכרז להרחבה נוספת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לכמה קוב ההרחבה הזאת? << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> ל-25,000. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נמצאת איתנו דפנה שהיא שמחה לשמוע אבל היא רצה כמוני 15-10 שנים אחורה והיא שואלת האם שניוני זה לא קצת המאה-20. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> המאה ה-19. אנחנו סיימנו ובמסגרת ההרחבה שהייתה אמורה להסתיים – ואם הריאקטורים לא היו קורסים היינו שם – יש מודול של שלישוני שאמור להיכנס לעבודה. זה כנראה ייכנס בתחילת שנה ואז המט"ש יהיה מסוגל לשאת מי קולחים שלישוני, לשם אנחנו צריכים להגיע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. רשות המים. סטטוס שיקום המט"ש, מתי אתם מצפים שהמכרז ל-25,000 קוב יצא, האם באמת עובדים לפי התוכניות להגיע לשלישוני. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אפשר להתייחס גם לנושא הפיצויים. אמרנו שנפגע המאגר של החקלאים. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> אני מנהל אגף ביוב ומט"שים ברשות המים. אחראי על כל התחום של המט"שים ועובד צמוד מול רמי. אני לא אתייחס למה שנאמר אלא אני אתייחס לדברים שלא נאמרו. לגבי הנושא של השלישוני. השלישוני כבר מתוכנן ובוצע ואפילו מבחינת הנדסה האזרחית שלו מוכן לטקט הבא של ה-25. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה לא בוצע. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> בוצע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מה הכוונה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין לא מופקים קולחים בטיהור שלישוני. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש את המערכת. << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> המבנה כבר קיים. סיימנו לבנות אותו, להקים אותו, לאבזר אותו ועשינו עליו הרצות. הוא מוכן לעבודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מה חסר? << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> רמי, בדרך כלל המתקן הזה שקוראים לו טיפול שלישוני הוא מתקן פרימיטיבי. אם המט"ש מפיק מים באיכות שניונית, הוא מסוגל להוציא מים באיכות שלישונית. כיוון שהיציבות של המט"ש בהפקת מים באיכות שניונית היא עדיין הייתה בסימן שאלה ואנחנו עובדים על הייצוב של המהלך הזה, אנחנו ממתינים. אנחנו רוצים להיות באמת בטוחים שהמט"ש מפיק את המים בצורה שניונית תקינה למשך פרק זמן ואנחנו בדרך כלל עושים את זה בשיתוף פעולה מלא יחד עם משרד הבריאות ולאחר מכן אפשר להפעיל את המתקן השלישוני ואז המים יהיו באיכות שלישונית. כמו שאמרתי, כמו שאמר רמי, הנדסה אזרחית היא ב-25, הציוד הוא ל-18. זאת אומרת, ברגע שנסיים את תהליך השיקום שכרגע נאמר שמסתיים לקראת דצמבר-ינואר וגם נשקם את שני הריאקטורים הנוספים שקיימים, אז באמת המט"ש יהיה מסוגל להוציא מים באיכות שלישונית לכמות של 18,000 מטר קוב ביום. לגבי ה-25, מבחינתנו התוכנית נשפטה, אושרה, גם תוקצבה ועכשיו הכדור עובר למגרש של האיגוד. הם עובדים על השלמת התכנון המפורט ומסמכי המכרז ולדעתי אולי בחודשים הקרובים – מקסימום חצי שנה – זה אמור לצאת למכרז ולהרחבה של 25,000. לעניין החקלאים והפיצוי. אנחנו בדין ודברים ובשיח ישיר מול אגודת המים. קיימנו מספר ישיבות ואפילו בצער רב יש לנו בקנה תביעה אבל בלי שום קשר אנחנו מנהלים איתם שיח ישיר. יש כמה נושאים שהועלו על ידי האגודה, בחלקם יש כאילו הסכמה שבאמת צריך לתת להם פיצוי על נזקים ישירים ועל הוצאות שהיו כדי לתת מענה לכל הנושא של הזיהום והם פחות או יותר מוסכמים על שני הצדדים. אני לא אומר שכל הנושאים הם מוסכמים כי חלקם הם עדיין במחלוקת אבל אני חושב שאנחנו יכולים להגיע להבנות ולא נצטרך את בתי המשפט. לא יודע מה יקרה וכרגע אני לא יכול להתחייב על משהו, אבל הנושא בטיפול מתקדם. בחלקן יש פעולות שכבר בשטח. נגיד שהיינו צריכים גם לנקות את מאגרי מי השיטפונות שמוסדרים בגלל הביוב. זה נושא שמוסכם ואכן ניקינו מביוב ואם יש בו בוצה, אנחנו ננקה אותה. מאגר אור הנר שהוקרב לטובת המשימה כדי לעצור את הזיהום למשך זמן מסוים, כדי להפסיק את הזיהום, גם הוא ככל שיידרש מאיתנו לנקות אותו ולטפל בו – מוסכם. נושאים שקשורים לנושא של כספים שהושקעו מיידית וישירות על ידי האגודה, זה גם נושא שביקשנו שיעבירו חשבוניות כדי שנבדוק אותן והאיגוד יצטרך כביכול, בשיתוף פעולה מלא עם רשות המים, לקדם אותם ולתת להם מענה. נושאים אחרים עדיין במחלוקת. אני חושב שבסופו של דבר נצליח להגיע להבנות ולהסכמות איתם אבל לא הכול יושם ונסגר. חבל לי שראש המועצה יצא. רציתי במשפט אחד להתייחס ולומר שנושא שפכים חוצה גבולות הוא נושא מורכב. אנחנו נפגשים איתו במספר נחלים, גם בנחל חברון וגם בנחל אלכסנדר ובנחלים אחרים. זאת סוגייה מורכבת שקודם טופלה במסגרת דיונים עם הפלסטינים, עם הצד השני, עם המפתחות גם מהצד השני לביצוע ולקיום פרויקטים בהתאם להבנות שלא כולן קודמו אבל בשנתיים-שלוש אחרונות אנחנו עובדים בצורה מאוד אינטנסיבית על קידום פרויקטים ברשות הפלסטינית וגם אצלנו כדי לעצור ולמנוע את כל הזיהומים האלה כאשר חלק מתקדם פחות. אחת המורכבויות היא אי הוודאות לגבי כמויות, אי הוודאות לגבי איכויות. בדרך כלל כאשר רוצים לתכנן מתקנים כדי שיטפלו בשפכים ולטפל בהם, שני הנושאים הם מאוד חשובים לנו כחלק מאוד חשוב למתן פתרונות הנדסיים תקינים. בגלל שאנחנו מדברים על צד שני שאין שיתוף פעולה מלא ואין נתונים, לפעמים זה מייצר מורכבות מסוימת שהפתרונות שגם אנחנו נותנים לעצמנו לא תמיד יכולים לתת את המענה המלא. נושא של נחל חברון הוא אחד הנושאים האלה שגם אותו לקחנו לידיים ואנחנו מטפלים בו בצורה אינטנסיבית על ידי היועצים שלנו יחד עם התאגיד שאחראי על המתקן שם. אני מקווה שבחודשים הקרובים גם שם נהיה עם בשורות שיכולות לעצור את הזיהום ולהביא את המתקן הזה לעידן חדש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מבלי שיש תוכניות להקמת עוד מתקנים בשטחים. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש תוכנית חומש. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> יש תוכנית למתקן טיפול בשפכים ממש בעמק חפר. השפכים שמגיעים דרך ג'נין מתוכננים לתפיסה וטיפול במט"ש עפולה. המתקן הזה של חברון, יש מתקן אחד קיים ליד מיתר ויש עוד מתקן נוסף שמתוכנן אולי לקום יותר בשטחי C. אם כן, יש לא מעט תוכניות שאנחנו מנסים לקדם אותן, חלקן מתקדמות יותר וחלקן פחות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, לגבי חברון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחת שמי המזרח התיכון. עזה. הבשורה, שמינית הבשורה טובה של המלחמה הקשה הזאת היא שאין כל כך הרבה מערכות ביוב. כנראה חיים מאות אלפים בצפון עזה אבל מערכות הביוב, המים איכשהו מחלחלים לתת הקרקע הדי משותף שלנו אבל זה עדיין לא זורם נכון בנחל חנון לכיוון השקמה. אני חשוב שצריך לצפות שהמערכות ישוקמו אבל אני מבקש – ואולי זה שייך לוועדת חוץ וביטחון – אתם מוכרחים להיות בתוך העניינים. אני כמי שרוצה להתנות את שיקום עזה בפירוז לא יכול שלא להכיר בכך שחיים מיליון אנשים בצפון הרצועה ומתישהו הם יתחילו לייצר ביוב באופן מסיבי. החלק הזה של ניהול הביוב צריך להיות מטופל ולו בגלל ההשפעה המיידית הסביבתית, בריאותית וההידרולוגית עלינו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ולהבין את ההשלכות של הזרמת שפכים לים וההשלכות על ההתפלה באשקלון שהן בסכנה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. בצדק אמרת שבקצה הדרך, אם לא מגיעים להבנות עם אגודת החקלאים, בסדר, אבל אם אני מבין נכון והתעניינתי כרגע, יש דברים שכנראה מוסכמים וזה באמת הזיהום של מערכות ההשקיה והעלויות שיש. זה כנראה יהיה בסדר. המאגר שלהם שהם מגדירים כמי שעדיין לא שוקם, אולי טוהר או נוקה חלקית וצריך לנקות יותר. גם זה בטח בהסכמה. היה חשוב שהוועדה תכיר את מה שעדיין לא סגור שזה כמיליון וחצי קוב של מי שפדן שנאלצו להשתמש בהם במקום המים האלה שעל פי ההסכמים משלמים פחות או הרבה פחות, אם בכלל, ונאלצו לשלם את העלויות. אני מבין שעל זה הדיון ביניכם. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> נכון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקווה שתגיעו להבנות. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> כן. אנחנו סייענו במיידי לאגודה בעת המשבר הזה לקבלת הקצאה ממקורות כדי לא להגיע לסיטואציה שאין להם כמויות מים וחלילה ייבשו את החקלאות אבל באמת עדיין אין הסכמה מלאה לגבי גובה הפיצוי הנדרש בגין התשלום עבור מי השפדן למקורות. אני סבור שבסופו של דבר נגיע להבנות. לעניין הנושא של מי תהום, אני לא מתיימר להיות הידרולוג, אבל בדרך כלל הזרימה של מי תהום היא מכיוון מזרח לכיוון מערב. הסכנה האמיתית כמו שנאמר היא בהגעת המים המזוהמים האלה, הן את זה מתת הקרקע או מעל פני הקרקע, לכיוון הים ושם אנחנו יודעים שזה עלול בצורה כזו ואחרת אולי להגיע לאזור היניקה של מתקני התפלה, דבר שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. בנחל חנון, אני חושב שאתה יודע את זה, זה היה אפילו בתקופה שלך כראש מועצה, וגם בתקופה שלי עת הייתי באגף התכנון, הכנו תוכנית. בוא נגיד שהדבר שאנחנו דוגלים בו, אנחנו רוצים שבאמת הצד השני – הן אם זה ברצועת עזה או גם ברשות הפלסטינית – ייקח אחריות מלאה על השטחים שלהם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מצב המט"שים בצפון הרצועה? << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> אני לא יודע. << אורח >> קריאה: << אורח >> המט"שים לא נפגעו. לא פגענו בהם בכוונה. נשארו שלמים גם בדרום הרצועה. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> אנחנו בדעה שהצד השני צריך לקחת אחריות מלאה על כל הזיהום שלו ולטפל בו. מבחינתנו שייקחו את המים האלה וישתמשו בהם לכל החקלאות והאמצעים שהם רוצים אותם. בפועל זה לא קורה. אין להם תקציבים. לפעמים למרות שיש מתקן ואתה יודע שיש מתקן, עדיין המתקן הזה לא נותן מענה לכל הכמות שיכולה להגיע מצפון הרצועה ויש זליגות לכיוון נחל חנון. אם כן, הכנו תוכנית שכללה בין היתר גם הקמת אוגר שיתפוס את זה וימנע מזה להגיע לנחל חנון ומנחל חנון לנחל שקמה ובסופו של דבר לאזור של ההחדרה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בפועל הייתה זרימה של אלפי קוב ליום. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> כן. דרך אגב, במסגרת המט"ש שהיום מתוכנן ל-18,000 מטר קוב ליום, קיזזנו סכום – אני לא זוכר בדיוק מה הסכום – לבניית 3,000 מטרים קוב ליום שמקורם בנחל חנון. זאת אומרת, את הנושא הזה שעלולים לקלוט - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר למשתתפים. יש צנרת שיכולה לקלוט. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> בדיוק. הוקמה צנרת, מערכת שאיבה והיא צנרת שאמורה לקחת עד 3,000 מטרים קוב ליום שמקורם בנחל חנון ואמורים להיות מטופלים במט"ש שדרות. בגלל החשש הזה שהיום אנחנו 12-10 אלף מטרים קוב ליום והמט"ש הזה אמור להיות ב-18,000, אנחנו כן רוצים להגדיל אותו ל-25 גם בגלל הגידול הדמוגרפי שקיים באזור וגם אם וכאשר יגיעו מים מכיוון נחל חנון, נצליח לתפוס גם אותם ולטפל בהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לומר אם נעשו פעולות לשיקום הנזקים שהיו בנחל כתוצאה מההזרמה? << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> מוסכם על שני הצדדים, בין הגופים הירוקים וגם רשות המים/איגוד ערים שדרות, שיש נזקים שצריך לטפל בהם. בהתחלה התמקדנו בעצירת הזיהום ובחצי השנה האחרונה התמקדנו יותר לייצר את המתקן ואחר כך גם לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לנקות מאגר שיטפונות, מאגר אור הנר, לרוקן את בריכות החירום שקיימות במתקן כדי שחלילה אם וכאשר תהיה זליגה של שפכים חריגים שיכולה להפריע לפעילות התקינה של המתקן, יהיה לנו מספיק באפר שיאפשר למתקן הזה לעבוד. עכשיו הגיעה העת לקדם בשיתוף פעולה מלא עם כל הגופים כמו רשות הנחל, הגנת הסביבה - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככל שאני יודע יש תוכנית ואפילו יש תקצוב דרך תקומה או משהו בסגנון הזה. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> אני לא יודע. אולי רמי יותר מעורה כל הפרטים הקטנים האלה שקשורים לנושא של תוכנית בנחל, אם היא שונה או לא. רמי בעצמו רוצה לקחת את האחריות לידיים ולמנות איש מקצוע שיבדוק את הנושא ולראות בדיוק מה ההמלצות כדי לנסות ולקדם את זה בשיתוף פעולה. אתה רוצה להתייחס לזה? << אורח >> רמי אומיד: << אורח >> כן, בקצרה. קודם כל, יש מינהלת שקמה שמקדמת את הנושא, בראשות ענת האס שעושה עבודה מצוינת. עכשיו שמנו שני מומחים שהוציאו שתי חוות דעת לגבי המצב של הנחל. גם הם עשו ניתוח על מידת הנזק מבחינת צמחייה וגם מבחינת חי. אני יודע שיש איזושהי חוות דעת שכבר הופקה. לגבי תקצוב. לדעתי דובר על קול קורא שהמינהלת הייתה אמורה להגיש והוא אמור לתקצב חלק מהפעילות במידה ונבין מה הפתרון הנכון אבל לדעתי אנחנו עדיין לא שם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שחשוב לתת את ההערות של ענת האס. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נכון. אני חוזרת לסיכום הדיון הקודם. רביע, קודם כל תודה על ההתייחסות שלך עכשיו ובכלל שהשבת לוועדה כפי הסיכום הקודם. בשמונת החודשים האחרונים לא שמענו מהמשרד להגנת הסביבה, מהמשרד הבריאות וממשרד הביטחון ואני ארצה עוד מעט לשמוע אותם. אני גם רוצה לדעת למה לא משיבים לוועדה כשהיא פונה ומבקשת את הדברים. אני רוצה להמשיך עם רביע. קודם כל, תודה שהתייחסת גם לנושא של מאגר נחל חברון. אנחנו נעביר את תשובתך לראש המועצה. הנושא הרוחבי, ציינת גם את קו התפר ומט"שים נוספים, טוב שהתייחסת לזה רוחבי אבל גם לזה נקדיש דיון. אני אבקש יושב-ראש הוועדה כי אני חושבת שזה נושא מספיק חשוב שנפנה לו זמן לדיון רוחבי. אני מציעה שמעתה כן נתמקד בנושא הדיון שהוא השיקום של נחל שקמה והגורמים המזהמים או הסכנות הבריאותיות. לגבי ההתייחסות לשיקום. אני רוצה להזכיר – רביע, אני לא יודעת אם זה פורסם – שהוועדה ביקשה לדעת מה היו הגורמים לקריסת המט"ש, שלא נמצא את עצמנו כאן בדיונים רוחביים על קריסה במקומות אחרים, ולדעת שזה פורסם כפי שהתחייבתם באתר רשות המים, ונדע שלפחות על הסעיף הזה אנחנו יכולים לסמן וי כבוצע. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> בסיכום ראינו שאנחנו כאילו צריכים לפרסם הודעה על המצב והסטטוס של המט"ש ואת זה עשינו. סליחה, זה באיחור אבל עשינו. אכן יש דוח אותו הכנו והוא מוכן. אולי לא ראיתי כי לא זכרתי, אני מתנצל, שזה לא פורסם אבל הוא קיים ואנחנו יכולים לפרסם אותו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לשלוח גם לוועדה ובסיכום נאמר לפרסם את זה באתר רשות המים כך שזה יהיה פתוח לציבור וכדי שלא נגיע לדיוני רוחב אחרים כאלה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה בשם ענת האס - שהיא מנהלת מינהלת שקמה, אותו מוסד שהיה לי הכבוד להיות שותף להקמתו, שמאזן בין צורכי הפיתוח לשימור הסביבה – לומר שמסיבות אישיות לא יכלה להיות כאן. אני חושב שהיא נתנה היום דיווח חשוב. לדעתה המט"ש כרגע תקין לרוב, לא מעודכנת בשוטף. מבחינת הנזק, כל האקולוגים שהבאנו אומרים שסך הכול את הרוב – הניסוח הוא ניסוח של ווטסאפ – כמה שיטפונות ינקו. אנחנו לא יודעים מה הפגיעה בקרקע כי לא הצלחתי להגיע לכך שהגנת הסביבה יורידו למישהו הוראה לעשות בדיקת קרקע. אם כן, אנחנו לא יודעים מה מצב המתכות בקרקע. לדעתי זה הנעלם המרכזי שלנו. אני אומר שיש לנו תוכניות לנושא השיקום, שיקום גיאו-מורפולוגי, שיקום צמחי בלבד, אגנים ירוקים. יש תקציב של שבעה מיליון שקלים מהגנת הסביבה כחלק ממינהלת תקומה לשיקום אתרי טבע והמועצה האזורית שער הנגב קיבלה החלטה, אליה דחפנו מאוד, להשקיע את כל התקציב הזה בנחל שקמה במקטע הזה. אנחנו צריכים לצאת כרגע לבחינה מעמיקה וכתיבת תוכניות על השימוש בכסף. אידיאלית יש שלוש מטרות שאני לא בטוח שנצליח למצות את כולן. האחת, שיקום של המערכת האקולוגית הקיימת. שנייה, יצירת מרחב טיילי, לטיולים, איכותי שמשרת מבקרים ותושבים ושלוש, יצירת באפר שימתן השפעות של פריצות עתידיות, מה שאני חושב שמענו, ככל הניתן מכיוון שהמט"ש נמצא בתהליכי גדילה וכל פריצה עתידית יכולה להיות חמורה. אני חושב שאלה ההערות העיקריות שלי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מבקשת שנעלה ל-זום את נציג המשרד להגנת סביבה להתייחסות לנקודות שעלו עד עתה. אני מבקשת שזה יהיה ממוקד גם בסטטוס האכיפה, גם על מה שהיה עד עכשיו, גם האם ומי מבצע את האכיפה בשוטף וגם למה לא נשלחו המסמכים הרלוונטיים לוועדה. << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> ראש אגף מים, שפכים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. רציתי להודות לוועדה על דיון המעקב. אנחנו רואים בזה דיון חשוב. אנחנו מצטערים על התקלה שלא נשלח דיווח בכתב על המעקב אבל אנחנו נעשה את זה אחרי הדיון הזה. אנחנו כן במעקב שוטף מול ההתקדמות של השיפור והתיקונים במט"ש. יש פעולות. גם... ברמת פיקוח וגם שיתוף פעולה ומעקב, אפשר להביא לשיפור הזה ואנחנו נשמח לעדכן בכתב אחרי הדיון. לשאלותיך אני אומר שבנוגע ל-..., החקירה, נציגים אחרים אבל אנחנו כן ראינו במהלך השנה האחרונה עוד אירועי גלישה כתוצאה מ-... ומבעיות תחזוקה. מעבר לזה אנחנו בדיונים שוטפים על תפקוד המט"ש לאחר הפסקת ההזרמה לנחל שנוסתה לאחרונה ואנחנו מאוד שמחים על כך ומחכים שלא יהיו עוד עיכובים... במתקן השלישוני עליו דיבר רביע. אני רוצה לדבר על השיקום. אכן אנחנו בעבודה שוטפת בשיתוף פעולה מלא עם מינהלת נחל שקמה, מנחים אותם והיינו צריכים לצפות לכך שיש יציאות לטיפול המט"ש בהפסקת הזרמה לנחל כדי להתחיל לראות מה דרישות השיקום. אני רוצה להציג כאן שני היבטים. יש שיקום של הנזק שנגרם מהרמה הזאת שבעינינו זאת אחריות איגוד ערים לשקם את הנזק כמי שמזהם ועל זה ניתן הוראות לאיזה הסדרים צריך ערבות כדי לעמוד בהם ולהחליט על פעולות שיקום. אני מניחה שמה שענת אמרה זה יחסית מדויק ואנחנו נתמקד בטיפול צמחייה פולשת. יתכן שיידרש פינוי משקעים אם יימצא זיהום במשקעים בתוך הנחל ואולי קצת תיקונים מורפולוגיים של הנחל. מעבר לכך, יש את החלטת ממשלה, לפיה יש תקציב של מיליון וחצי שקלים לנחל שקמה באופן כללי ועוד שבעה מיליון שקלים למרחב הזה שאני הבנתי שהוא רוצים להפנות לנחל ירעם שגם הוא אזור המט"ש. זה לצורכי שיקום והנגשה לציבור וכל מה שחבר הכנסת שוסטר אמר. אנחנו כן רוצים לקדם כאן שיקום ארוך טווח הן אקולוגי והן לטובת הציבור. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> את הגורם במשרד שאחראי על המעקב, על האכיפה ועל השיקום בנחל שקמה? << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> זה מאמץ משותף. אני במטה וגם המחוז עושה את האכיפה ואת הפיקוח השוטף. נמצא כאן בדיון גם אשכול אכיפה והמשטרה הירוקה וזה מאמץ משותף של כולנו. גם הלשכה המשפטית של המחוז נמצאת כאן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מי אחראי על הדיגום של הקרקע בנחל, או שעד עכשיו לא בוצע כי חיכיתם להפסקה? << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> עד עכשיו לא בוצע. במחוז יצאו הנחיות לבצע את זה כדי לראות אם יש צורך בפינוי קרקעי ואם לא, אני מניחה שבמטה השיקום יתמקדו בטיפוח צמחייה פולשת שמאוד התפשטה והתחזקה בעקבות ההזרמה הממושכת של הקולחים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ל]פי מה שאת אומרת, עד עכשיו לא היה כדאי לבצע את זה. מה לוחות הזמנים עכשיו? מתי המחוז אמור להנחות ולהתחיל לבצע? << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> ...אנחנו עוד צריכים לראות. הדיגום של הקרקע הוא די סטנדרטי. אנחנו יכולים להוציא את ההנחיות האלה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אם אנחנו נגדיר שהוועדה מבקשת בתוך חודשיים לקבל תוצאות של דיגום קרקע, מבחינכם זה זמן סביר לביצוע. << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> כן. << אורח >> יובל צלול: << אורח >> עמותת צלול. עד עכשיו שלא שמעתי התייחסות, ונמצאים כאן נציגים ממשרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> עוד לא העברתי להם את זכות הדיבור. << אורח >> יובל צלול: << אורח >> אני בכל זאת אעלה את הנקודה. כל הזמן מדברים על הנחל. בהמשך הנחל יש אזור החדרה למי תהום ואם אותה בוצה שיש בה אולי חומרים מסוכנים או רעלים או תרופות או דברים שאנחנו לא רוצים שיגיעו למי תהום, זאת נקודה אחת שאני חושב שצריך להעלות כאן. גם אם עשיתם בדיקה בתווך. יכול להיות שזה בדרך, זה עוד לא הגיע למי תהום, אבל זה נמצא בדרך וזה יכול להפתיע וכדאי לבדוק את זה, אם משקיעים ועושים בדיקה. אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על מה עוד חסר בדוח הזה של רשות המים. אנחנו יודעים שיש בעיה לא רק במט"ש שדרות. מט"ש רמת שרון בתהליך ההרחבה שלו גם כן קרס. אנחנו יודעים שיודעים לבנות במדינת ישראל מט"שים טובים אבל יש בעיה עם הפיקוח גם בתכנון, גם בפיקוח על הבנייה ואחר כך גם בתחזוקה. זה לא בגלל שרמי לא עושה את העבודה שלו נאמנה, אני בטוח שהוא עושה את הכי טוב שהוא יכול, אבל בתקציבים שמאושרים ובשיטה שמי שזוכה במכרז זה מי שנותן את המחיר הכי משתלם ולא מקפידים מספיק על איכות ההגשה ואחר כך הפיקוח – זה המצב שקורה. עכשיו רשות המים הולכת על סגירה של כמה מט"שים קטנים והקמה של מט"שים גדולים יותר שיחליפו אותם, או הרחבה של מט"שים, וצריך לחשוב כאן האם הגופים שהיום ממונים על זה – תאגידי מים וביוב, וחלקם קטנים או אגודות מים – באמת מסוגלים להיכנס לפרויקטים הגדולים האלה. צריך לעשות כאן חשיבה מחודשת לגבי העניין הזה, איך אפשר לעשות את זה. אני אסיים לעניין הפיקוח על מה שנכנס למט"ש. לא משנה כמה טוב תבנה אותו, אם מט"ש שדרות מקבל עומס אורגנים מאוד מאוד גבוה מכל מיני מפעלי מזון או מבסיסי הצבא והוא בכלל לא יודע מה יש שם ומגיעים כל מיני שמנים או דברים אחרים שדופקים את התהליך – הוא לא ייוצב, הוא לא יהיה שניוני והוא לא יהיה שלישוני ואז עוד פעם יהיו עודפים כי אין מה לעשות עם הקולחין האלה ועוד פעם זה יגיע לנחל ויזהם אותו. כאן צריך להיות הרבה יותר פיקוח על המפעלים ועל מי שמזרים למט"ש. << אורח >> איריס שליט: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אני מבקשת להשלים את מה שאמרה שרית. אני סמנכ"לית אכיפה במשרד להגנת הסביבה. אני עכשיו רואה ששגיא כאן והוא יוכל להתייחס. רצתי שנשלים על האכיפה. << אורח >> שגיא עזאני: << אורח >> כן. שלום. מנהל תחום החקירות במשטרה הירוקה. בעקבות האירועים והזרמות לנחל אנחנו ביצענו חקירה פלילית. אנחנו גוף החקירה הפלילי של המשרד. אנחנו עקרונית תחקרנו את כל המעורבים וביצענו את כל הפעולות שאנחנו חושבים לנכון על מנת להגיע לאותה מיצוי חקירה. את החקירה סיימנו והעברנו את התיק והוא כרגע נמצא בבחינה משפטית אצלנו. כלומר, עדיין אין איזושהי החלטה אם יוגש כתב אישום או תהליך אחר אבל מבחינת העדכון והסטטוס, זה כרגע הסטטוס. החקירה הסתיימה, כל הגורמים המעורבים נחקרו והדברים נבדקו, נאספו החומרים ואנחנו מבחינתנו סיימנו ומחכים להחלטה משפטית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה שעדכנת. החקירה הזאת היא מאוד משמעותית. אני מבינה שבתוצאותיה כרגע אי אפשר לדון. אני חושבת שאם אפשר יהיה להציג את הממצאים ליושב-ראש הוועדה, ואולי גם לחבר הכנסת שוסטר שדוחפים את הנושא כי כמו שאמרנו יכול להיות שיהיו כאן גם דיוני רוחב. שוב, אני לא יודעת מה תוצאות החקירה אבל יכול להיות שאנחנו נרצה שיושב-ראש הוועדה יראה אותן עוד לפני שזה מתפרסם לציבור. אני מבינה שזה בעייתי ואני מקבלת את זה. << אורח >> רוזלין אטיס: << אורח >> זאת חקירה פלילית לכל דבר שמסיבות ברורות אנחנו לא יכולים לחשוף אותה. אני היועצת המשפטית של המחוז ואני רוצה להוסיף משהו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אנחנו נטולי טיפול ב-זום. כרגע הדיון תנהל ב-זום מעצמו ואין לי יכולת לשלוט על זה. אנחנו גם לא רואים אתכם. נעבוד עם מה שיש. << אורח >> רוזלין אטיס: << אורח >> אני היועצת המשפטית של מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה. אני אוסיף ואומר שבנוסף לחקירה הפלילית במשרד, הוטלו כמה קנסות על המט"ש לפני החקירה וגם אחריה ככל שראינו שיש צורך לכך בשטח. כלומר, האכיפה ליוותה את כל נושא הפיקוח השוטף. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> היכן מתפרסמים הנתונים? יש לכם איזשהו אתר בו יש את המדידות, את הפעולות שמבצעים? << אורח >> רוזלין אטיס: << אורח >> לא מפרסמים. אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר. אם אפשר בתשובה שטרם העברתם לוועדה עוד מהדיון הקודם, להתייחס לפעולות האכיפה שמבוצעות. נציגי משרד הבריאות. << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> צוהריים טובים. מנהל תחום תכנון וקולחים במשרד הבריאות. אני רוצה להתייחס להיבטים הבריאותיים אבל לפני כן לומר כמה חשוב הנושא של דיון הרוחב. אם אנחנו מסתכלים על המשבר במט"ש הספציפי הזה, אני רוצה להגיד שאנחנו התרענו לגבי סדקים בתשתיות שם שנים לפני שזה קרה. המשכנו להגיד שהוא לא מתוחזק טוב ודבר לא נעשה באופן הנדרש. מהרגע שהכשל התחיל והשפכים זרמו אנחנו פעלים גם למציאת פתרונות לפחות לשימוש בחלק מהקולחים האלה בחקלאות אבל שפכים זרמו בנחל וחלקם גם חדר לאקוויפר וברור שגרם לאיזשהו זיהום. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היה טיפול חלקי. השקיית סרק, נכון? << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> לא הייתה השקיית סרק. היה שימוש חקלאי בגידולים לא רגישים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש של השפכים עצמם? << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> תוך כדי ניהול שלהם יחד עם קולחי שפדן היו כל מיני פתרונות זמניים שמצאנו לחלק מהשפכים אבל חלק זרם בנחל. ברור שחלק זיהם את הקרקע, את האקוויפר, אבל בין הזיהום במעלה הנחל ובין הגעה לקידוחים, קידוחי הפקה במורד, זה יכול לקחת שנים של זרימה. אנחנו נמצאים במעקב צמוד אחרי אותם קידוחים שמספקים מי שתייה, חלקם בזמן האחרון נסגרו אבל אם מגיע איזשהו זיהום – אנחנו סוגרים אותם. כל מה שמספק למי שתייה, עומד בתקנות של מי שתייה, עצם ההזרמה בנחל מהווה סיכון בריאותי, פוטנציאל לסיכון בריאותי – יתושים, חרקים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כאשר אתה אומר שאנחנו במעקב צמוד, אתה יודע להגיד האם נמצאו שם ריכוזים של יתושים? << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> לפי הבנתי היו שם יתושי קדחת הנילוס המערבי. לנו אין שליטה במערך של הטיפול ביתושים אלא זה באחריות הגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אבל כחלק מהמעקב שלכם אתה יודע להגיד מתי בפעם האחרונה בוצעה הבדיקה? האם יש החמרה מהפעם הקודמת? האם יש שיפור מהפעם הקודמת? << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> כשאנחנו היינו שם, ראינו הרבה מאוד זחלי יתושים במאגרים. התחום הזה מנוהל על ידי הגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה. נציגי הגנת הסביבה, יש לכם איזושהי התייחסות לנושא הימצאות יתושי קדחת הנילוס ואיך מטפלים בנושא? אני לא יודעת אם זאת שאלה לשרית או למנהלת המחוז או לנציגת המחוז ומי יענה על השאלה הזאת. << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> אין לי נתונים על קדחת הנילוס אבל אכן אנחנו במעקב ועושים פיקוח על המאמצים לדברת יתושים ומוודאים שיש מענה של הרשויות המקומיות למפגעים הפוטנציאליים. אכן בעבר נמצא נפגע יתושים וזה טופל וכרגע אין איום כזה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה מטפל. זה מה שרציתי לשמוע, האם טופל או לא טופל או היכן זה תקוע. << אורח >> שרית כספי אורון: << אורח >> זה מטופל. לפני כמה חודשים ... << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> את נשמעת במקוטע. אם אני מבינה נכון, המעקב בוצע על ידי משרד הבריאות. אתם מכירים את הנתונים ומפגע יתושים טופל. << אורח >> אהד כהן: << אורח >> (בזום) לא. אני תושב המקום. אני גר ליד המק ום. זה לא טופל. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע. בלי התפרצויות ל-זום. תירשמו לזכות דיבור ואני מבטיחה לתת. << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> הבקרה היא על ידי המשרד להגנת הסביבה. אמרתי משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אתה ציינת שבמעקב שעשיתם זיהיתם שכן יש שם יתושים אבל שאתם לא הגורם המטפל ואז ציינה שרית שהם אכן בטיפול בדבר הזה ועד כמה שהיא יודעת זה טופל. כך אני הבנתי. יכול להיות שבגלל הקטיעה בדיבור לא הבנתי. התייחסות נוספת של משרד הבריאות. << אורח >> עירית הן: << אורח >> אחראית לנושא מי שתייה. לגבי מאגר ההחדרה. קודם כל, זה אתר שקיים הרבה שנים והוא מאוד מאוים כל הזמן. יש הרבה איומים עליו ואנחנו עובדים בתוכנית ניטור מאוד קפדנית שמנטרת גם את המים שמגיעים למאגר, גם את המאגר עצמו וגם את כל הקידוחים ששואבים ממנו. לא נמצאו חריגות, לא מיקרוביאליות ולא כימיות בקידוחים. אנחנו סוגרים קידוחים גם אם יש חשש שהגיע זיהום. בהקשר של הזרימה בנחל שקמה, לא סגרנו קידוחים. לא הייתה סיבה לכך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשורה טובה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ב-זום אהד כהן, תאמר מאיזה ארגון אתה. לאחר מכן נשמע את החברה להגנת הטבע. << אורח >> אהד כהן: << אורח >> אני מתנצל אני מרחוק. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> מאיזה ארגון אתה, היכן אתה גר, את מי אתה מייצג. << אורח >> אהד כהן: << אורח >> אני מנכ"ל עתיד לעוטף, תנועה שקמה אחרי ה-7 באוקטובר ועוסקת בהרבה דברים שקשורים לשיקום העוטף. אנחנו עובדים יחד. כאזרח וכתושב שגר 100 מטרים מהנחל, אני בן אדם שגר הכי קרוב לנחל המזוהם מאשר כל בעיית זיהום, אני רוצה להתחיל ולומר משהו טוב. חברי הוועדה מתאמצים פי כמה ממשרדי הממשלה והרגולטורים לייצג אותנו ולהביא לנו תשובות. בעיניי זאת לא הדרך. אני מודה גם לחברה להגנת הטבע וגם לחברי הוועדה שממש יורדים לעומקם של הפרטים ואני אומר לכם כאזרח שזה טוב לדעת שיש כאלה אנשים שדואגים לנו. יחד עם זאת העובדה יש רק משרד אחר שנתן התייחסות, ההודעה של רשות המים יצאה שלשום והיא גם לא מדויקת כי הוזרמו שפכים גולמיים לנחל, בניגוד למה שכתוב שם בהודעה. אני יכול לברך על ההתקדמות, על זה שאומרים שקיימת תוכנית והיא תישלח ועל זה שמשרד הבריאות או רשות המים ישלחו תוך חודשיים לעשות בדיקות קרקע, אבל אני גר 100 מטרים מהנחל – אגב, במקרה כי אני מדבר בשם ציבור יותר רחב – וחסמו לנו בזמן הזרמת השפכים את הנחל. בעיניי זו עבירה פלילית על גבול הפושעת כי הוזרמו למאגר שקמה. אני לא יודע אם אתם מודעים לדבר הזה אבל - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אתה מאוד מקוטע. אולי תוכל לשפר מיקום או לכבות את הווידאו. קשה לשמוע אותך. << אורח >> אהד כהן: << אורח >> אני מתנצל. ההזזה של הדיון בשעה וחצי מנעה ממני להגיע. אני רק אומר שכתנועה יש המון במערכת. המט"ש ומינהלת נחל שקמה בהחלט עושים את הצעדים הנכונים לבוא ולעשות את מה שנקרא הצעדים כדי שאנחנו נדע שהדבר הזה לא קורה שנית. יחד עם זאת, אני ממש מבקש מחברי הוועדה וממך יושבת-הראש שלא להרפות מהמשרדים כדי לקבל את כל מה שיבקשנו כבר בסיכום הדיון הקודם בראשות אלון שוסטר ובעיקר להבין איך כאשר המט"ש יעמוד על הקיבולת של 25,000 קוב, שההזרמה של השפכים הזאת לא תפגע בילדים שלי. אני לא הייתי מוכן לדבר הזה. דבר שני. לדעת מי אחראי. עצם העובדה שמוקצים מיליוני שקלים מתקציב תקומה שחבר הכנסת אלון שוסטר הוא אחד מהיוזמים שלו, בעיניי, אני לא יודע איך להגיד, זה כל כך לא נכון שתקציב שאמור להגיע לשיקום בעקבות מה שקרה, הולך על כיסוי תחת – סליחה – של מחדלים אחרים של מט"ש שקמה, שער הנגב, שדרות. כן המסר שלי הוא מסר של אזרח לפני שאני מדבר בשם עתיד לעוטף. אם אתם רוצים המשרדים היקרים, אנחנו לעזרתכם. אנחנו נעשה בשבילכם את דגימות הקרקע האלה. אני הולך להביא לכם את דגימת הקרקע. אטבול את ידיי במים של הנחל כדי להביא לכם מים. תיעזרו בנו אבל אל תפעלו בצורה שפוגעת באמון. לא יכול להיות ששוב מבין כל הציבורים בארץ, אנחנו, האנשים שעברו את ה-7 באוקטובר, זוכים – סליחה – לזלזול שכזה. לדיון הקודם הגיעו יועצים משפטיים, בדיון הזה אני רואה שכבר יותר אנשי מקצוע וזה באמת מבורך אבל אנחנו רוצים לדעת ולהיות בטוחים שיותר אין יתושות בנחל. קדחת הנילוס המערבי מסביב לכל הקיבוצים, מסביב לאור הנר. אנחנו רוצים לדעת שבפעם הבאה אם וכאשר קורה, אם יש מחדל שכזה, פגיעה בריאקטור, במבנה – איך הרגולטור יודע להתערב. דבר אחרון שאני רוצה לומר. הובטח והחקלאים לקחו החלטות מאוד גדולות, מה שנקרא נכנסו תחת לאלונקה. אלון אמר את זה קודם. החקלאים נכנסו תחת לאלונקה והוציאו מכספם כסף לניקוי מאגרים, לרכישה של ציוד המטרה, כל מיני דברים שבעצם אמרו שאנחנו מבינים את גודל האירוע ואנחנו נעשה את זה. לצערנו, זה מה שאני הבנתי, הוגשה תביעה כי עוד פעם מצפצפים עלינו. אני יכול להבטיח כאן לכל באי הדיון שיש אור בשער. אנחנו נדאג שכל הדברים האלה אכן קורים ובבקשה תעשו את זה איתנו בטוב כדי שלא נצטרך עוד פעם לבזבז את זמנם של נבחרי הציבור שלנו על דיון מעקב נוסף. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. החברה להגנת טבע. << אורח >> יותם אביזוהר: << אורח >> מנהל מרחב דרום בחברה להגנת הטבע. תושב שער הנגב וחבר קיבוץ גבים. אני רוצה לומר שאני מאוד שמח גם באופן אישי ולא רק מקצועי שהמט"ש, אחרי שמאות אלפי קובים של שפכים הוזרמו בנחל שקמה, חזר לכשירות ואני מקווה שכך זה יישאר. כמו שנחל שקמה הוא בעצם מסלול הבית שלו, אני רץ לאורכו, רוכב לאורכו, אני חושב שהפגיעה הייתה מאוד מאוד מוחשית. מנחל שהיה מקום עם ציפורים ובעלי חיים, יונקים ופרפרים שהיו שם, ראית נחל שמזרים שפכים שחורים ומסריחים, ושקט, שום דבר לא חי שם בעיקר בגלל השפכים הרעילים האלה שזרמו בנחל וגם בגלל הדברות כאשר הפקחים של רשות טבע וגנים בעצם ריססו כדי למנוע התפתחות של קדחת הנילוס. אני מאוד שמח לשמוע שבקרוב יתחיל שיקום הנחל. אני מבין שהמשרד להגנת הסביבה לוקח אחריות על האירוע הזה ויש מקום לאופטימיות זהירה שבעתיד הקרוב זה כבר ייראה יותר טוב. אני חייב להמשיך את דבריו של אהד כהן ולומר מילה טובה לשכנים שלי, לחקלאים של אור הנר, של ארז, שבאמת מה-7 באוקטובר – אני הייתי במילואים, המשפחה שלי פונתה לצפון בגלל המלחמה – הם בעצם היחידים שנשארו וחלבו ברפתות ועיבדו את השדות. הם קיבלו סטירה אחרי שהם הקריבו את המים, את המאגר, והמדינה מתנערת מההתחייבות שניתנו להם. זה דבר בלתי נסבל. כל הזמן אומרים להחזיר את האמון לתושבים, אבל אנחנו רואים שוב ושוב איך הממשלה לא עומדת בהתחייבויות שלה. זה בלתי נסלח. אני חושב שהסיפור של הקריסה של המט"ש וההזרמה של השפכים בנחל היא גם בגלל שהעיקרון של מזהם משלם, עקרון שהמדינה אימצה, הכנסת אימצה, לא חל על נחלים. הנחל יכול לסבול הכול וכאשר יש בעיה, יש תקלה, פשוט מזרימים, ואגב, זה בניגוד לים כאשר יש חובה לקבל היתרים להזרמות. במקרה של הנחל זה הרבה יותר פשוט. את העיקרון של המזהם משלם חייבים להחיל גם על נחלים. חייבים לראות איך מייצרים תמריצים גם כלכליים כדי למנוע הזרמות לנחל וצריך לקדם אכיפה מינהלית, הטלת קנסות על זיהום נחלים בניגוד לחוק. אני מאמין שזה יהיה חלק מהפתרון. אני קצת יותר אופטימי ומעודד בעיקר בגלל שהוועדה הזאת לא מרפה והיא מתעקשת לקבל תשובות ומתעקשת שייעשו הצעדים הנכונים. אגב, הקריסה של המט"ש הזה לא מפתיע. הכתובת הייתה על הקיר. החברים מרשות המים יכולים לדייק. יש עשרות מט"שים שהגיעו לסף הקיבולת, שהם על סף קריסה כמו המט"ש של שדרות שנבנה ב-2014, לא השכילו לקדם את הפיתוח הנדרש לאור הצמיחה הדמוגרפית המאוד מאוד חזקה שהייתה במרחב הזה ובסופו של דבר המט"ש קרס. אני חושב שבאמת טוב שיהיה דיון רוחבי כדי לראות מה מצב המט"שים האחרים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. טל פודים, סגן מתכננת מחוז דרום. << אורח >> טל פודים: << אורח >> מינהל התכנון. המט"ש פועל על סמך תוכנית מפורטת בתוקף מ-2016 והוא קרס מספר פעמים בשנים האחרונות. דיברתם על זה במהלך השעה האחרונה. הוא קרס ב-2018, ב-2024, ב-2025 ואולי בפעמים נוספות. לנו ידוע שהמט"ש קולט היום כ-13,000 מ"קים. הוגשה לנו תוכנית חדשה על ידי איגוד ערים שדרות שער הנגב והיא תאפשר קליטה בעתיד עד 33,000 מק"ים לשנת היעד 2040. אם כן, יש כאן עוד איזשהו משהו שהוא חיובי בים השפכים הגולמיים שהוזרמו לנחל שקמה וזיהמו אותו ובאגני ההחדרה ובכל מה שבסביבה הקרובה. חשוב לי לציין שב-2 בנובמבר אנחנו מביאים לדיון אצלנו להפקדה את התכניתה חדשה שדיברתי עליה לפני רגע שהיא בוודאי תסייע לשפר את המצב במט"ש הזה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יופי. עוד בשורה טובה. תודה רבה על העדכון הזה. << אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >> אדם טבע ודין. גם אני מצטרפת לברכות על העבודה שנעשתה עד עכשיו. אני כן קצת מופתעת - אולי אני לא מבינה את זה והם ב-זום – ולא מבינה למה בדיון הזה אין נציג של מקורות. אני גם יודעת שהם היו אמורים להעביר נתונים לגבי מה שקורה כרגע במי התהום שלנו. את חלקם קיבלנו ממשרד הבריאות אבל מקורות צריכים לשבת כאן ולתת את הנתונים שלהם כאן. זה מאוד חשוב כי אם יורשה לי להתנבא, יש לי הרגשה שבעוד כמה שנים אנחנו נשב גם בוועדת הגנת הסביבה של הכנסת ונחשוב מה עשינו עם מי התהום. בישיבה הקודמת עת ישבנו כאן עם מקורות ושאלנו אותם האם הם דגמו, הם בעצם הודיעו לנו שהם שעושים דגימות כל כמה חודשים והאירוע שנעשה, לא גרם להם לחשוב שאולי צריך עוד דגימות, שאולי צריך לצופף את הדגימות או שצריך לעשות דגימות נוספות. זה היה מאוד מאוד מפתיע והם נדרשו לעשות דברים אבל כרגע הם לא בישיבה ולכן אני לא יודעת מה נעשה מאז. אתם יודעים שהשנה הקודמת הייתה שנה השחונה ביותר מאז אי פעם אבל בעוד כמה שנים אנחנו פתאום נתעורר ונבין שהתפלה לא מספקת ואנחנו צריכים עוד מים והנה כל השנים האלה הזנחנו את האקוויפרים והחזקנו את מי התהום אבל אנחנו צריכים עוד ונשאל מה קורה. אז ניזכר. כיום המצב הוא כזה שאנחנו יושבים בלי נציגים של מקורות ובלי לדעת. אנחנו יודעים מה קורה באזור אגן ההחדרה וזה נהדר וזה נפלא, אבל לא מה קורה באקוויפר עצמו ומה חדר ומה לא חדר. אנחנו יושבים היום שנה וחצי אחרי וזה מצב שהוא לא מובן. אם אנחנו כן יכולים לנסות לחשוב על פתרונות, הוועדה שהייתה לפני הוועדה הזאת הייתה ועדה שדיברה על מה אנחנו עושים עם כל המים שמגיעים אלינו בהצפות. שם ניסינו להתייחס למים כמטרד ובוא נראה מה אנחנו עושים בשביל להיפטר מהמים האלה, וכאן אנחנו יושבים ואומרים מי התהום שלנו מזדהמים בגלל מקרים שכאלה ואיך אנחנו בעצם מטפלים בדבר הזה. אולי צריך לאחד ועדות, אני לא יודעת, אבל יש פתרונות והם קיימים אבל ה-א'-ב' של לפני כן זה להבין מה קורה שם למטה ולא רק באזורים של הקידוחים עצמם, שזה נהדר, אלא להבין בכלל מה קורה תחת כל האקוויפר ומה הדבר הזה עשה. כלומר, לא רק לכבות שריפות אלא גם להסתכל קדימה. לדעתי אנחנו צריכים לקרוא לאיזושהי מתודולוגיה סדורה שבפעם באה שאם חס וחלילה יקרה, תהיה איזושהי בעיה באיזשהו מט"ש, אנחנו צריכים להבין ולעשות בדיקות בצורה מאוד מאוד מסודרת - אגב, דברים שקיימים בעולם – ולהתחיל בדיקות מסודרות כל פעם על כל האזור ולא רק על הקידוחים עצמם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נציגת משרד הבריאות דיברה על המדגמים. נשארתי עם סימן שאלה כי לכאורה נשמע לי נכון שאם יש זיהום, חשש לחדירה למי תהום, לעשות בדיקות מקומיות. כתושב האזור וכחבר שותף באירוע, אני לפחות שבע רצון שמהתחלה ועד עכשיו בהקשרים ההידרולוגיים אנחנו בסדר, אנחנו בסדר. אנחנו מגינים על האוכלוסייה. האם יש אפשרות טכנית, אמיתית, כלכלית לעשות בדיקות קרובות יותר, אולי יש קידוחים יותר קרובים שלא נבדקו? << אורח >> עירית הן: << אורח >> אני חושבת שיש חוסר הבנה איך שזה הולך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חשוב לחדד את זה. << אורח >> עירית הן: << אורח >> מקורות לא עוקבים אחרי מי התהום. מקורות דוגמים קידוחים. הם מתעסקים במי שתייה. מי שצריך לעקוב אחרי מי התהום, יש יחידה ברשות המים שעושה את זה ומהגנת הסביבה. ככל הידוע לי עשו שם שני קידוחי תצפית אבל לא בהקשר של הזרימה הזאת. << אורח >> דפנה בלום זעירה: << אורח >> אני בעבר עובדת משרד הבריאות והיום עצמאית. הייתי בזמן האירוע וחלק ממנו אפשר להגיד שגם ניהלתי אותו. כאשר התחילו ההזרמות כן סגרנו קידוחי מי שתייה שנמצאים במעלה הנחל, כן חששנו מהנושא הזה וכן ניתנו הוראות לעשות ניטור רציף יותר של הקידוחים, גם לחברת מקורות. ניתנה הוראה לעשות את זה ואני בטוחה שזה נעשה. אין לי ספק בזה. אולי לא דווח לוועדה אבל אני בטוחה שזה נעשה? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין. זה נעשה בקידוחים קיימים או עושים קידוחים ייעודיים? << אורח >> דפנה בלום זעירה: << אורח >> לא. יש גם וגם. יש בעיקר קידוחים קיימים לאורך הנחל שהם אלה שמספקים את מי השתייה לאזור כולו. << אורח >> עירית הן: << אורח >> לא לאורך הנחל. לאורך אתר ההסדרה. << אורח >> דפנה בלום זעירה: << אורח >> גם לאורך הנחל. במורד הנחל יש כמה קידוחים. את קידוחי הניטור עשו סביב אתר ההחדרה בנקודה אחרת אבל באירוע עצמו גם עקבו - - - << אורח >> עירית הן: << אורח >> לא קשור לאירוע. קידוחי התצפית נעשו בגלל הזיהום. << אורח >> דפנה בלום זעירה: << אורח >> שקשור לאירוע אחר. עשו קידוחי ניטור. << אורח >> עירית הן: << אורח >> אמרתי שזה אתר מאוד מאוים. יש שם אזור תעשייה של אשקלון שכל הזמן מאיים עליו ואנחנו מאוד מוטרדים מזה. << אורח >> דפנה בלום זעירה: << אורח >> נכון. תעשייה שנבנית בצמידות לאתר ההחדרה. אם כן, יש קידוחי ניטור למים שיופקו מתוך השקמה ובלי קשר יש קידוחים פעילים קיימים שגם הושבתו בעקבות האירוע. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם הושבתו לצורך מונע או הושבתו כתוצאה? << אורח >> דפנה בלום זעירה: << אורח >> הושבתו מונע. לא יודעת מה קרה לאורך הזמן אבל אני בטוחה שלא הפעילו אותם אם לא בדקו אותם. << אורח >> עירית הן: << אורח >> הרבה עדיין לא פעילים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שבע רצון מהדיווח. צריך להמשיך. יש הרבה עבודה. ההערה של אהד כהן הייתה מאוד חשובה. זה נכון שלעתים אנחנו מנצלים תקציב ייעודי לפיתוח עבור שיקום ובעצם זה מה שקורה. אני סומך על ראש העיר שדרות וראש מועצת שער הנגב שינסו לעשות את המיטב כדי שאותם תקציבים לנושא סביבה או נחל יוקדשו בעיקר לפיתוח ושאפשר יהיה לאתר תקציבים אחרים, אולי לשיקום, אבל בכל מקרה זה חייב להתבצע וכדאי לעקוב אחרי זה. תודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר שדחף לקיום דיון המעקב הזה. תודה לכל מי שהגיע, לכל בעלי התפקידים, ולאזרחים המודאגים שהשתתפו ומשתתפים איתנו. אני מסכמת. קודם כל אנחנו נמליץ ליושב-ראש הוועדה לקיים דיון רוחבי בנושא אכיפה ופיקוח על מט"שים ובתוכו כתת נושא מט"שים שקרובים לקו התפר ושם אולי גם יש אלמנטים נוספים של יחסי חוץ ומדיניות. בואו נישאר בהגדרות שיהיו נוחות לכולנו לעבוד ולהתקדם היכן שעוד אפשר להתקדם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מזל שבצפון הגבול הוא על קו הרכס. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נכון, אבל האמת שגם עם לבנון וסוריה אפשר להתחיל לחשוב על איך אנחנו משפרים את זיהום המים או איכות המים וגם האוויר. זה שאנחנו לא נדבר איתם, זה לא מעלים את המפגעים ואת ההשלכות הבריאותיות אבל זה לא לפרוטוקול ולא קשור. כן, אנחנו נבקש מיושב-ראש הוועדה, ואני בטוחה שהוא יקצה לזה זמן. זה עלה כאן בצורה מאוד חזקה שזה באמת נושא רוחבי. אני מביעה בשם הוועדה את התרעומת על כך שמקורות לא שלחו נציג, לא עלו ב-זום ולא הודיעו שהם מגיעים או לא מגיעים. אולי הם מרגישים שהם לא חלק מהנושא הזה. אני מבקשת השלמת הנתונים מהדיון הקודם, מגורמים שלצערנו לא העבירו נתונים על אף שהתבקשו – משרד הבריאות שכן השתתף בדיון, הרשויות המקומיות, המשרד להגנת הסביבה שכן השתתף כאן בדיון ב-זום ומסר שיש להם את הנתונים אבל אנא העבירו אותם בכתובים לוועדה. זאת בקשה מלפני שמונה חודשים. המשרד להגנת הסביבה, בדגש על הפעולות שננקטו לשיקום המט"ש. אנחנו רושמים לפנינו שגם סוכם שפעולות של דיגום קרקע יבוצעו על ידי המשרד להגנת הסביבה בתוך חודשיים. רשות המים. תודה שכן העברתם את הנתונים. אני מבקשת כן להשלים את שליחת הדוח בנושא שיקום המט"ש - אתה אומר שהדוח קיים - וגם לפרסם אותו באתר לציבור כפי שהתחייבתם. נשאר לנו כנושא נוסף פתוח, הנושא של הפיצוי. שמענו מרשות המים שרוב הנושאים לקראת סגירה ואולי יש עוד נושא אחד. אגב, זה קשור לאגף התקציבים? אני פשוט תוהה למה הרפרנטית לא כאן. אני בטוחה שיש סיבה למה הוא יושב כאן. מה פספסנו? אתה אומר שזה לא עניין תקציבי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בוודאי עניין תקציבי. לפני שסוגרים את זה במשפט, יכול להיות שעידו יזדקק לומר איזו מילה טובה. הוא ישתדל לא לשלם. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אם רביע לא היפנה אצבע מאשימה לאגף התקציבים, יכול להיות שזה חונה אצלו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא ינסה להגיע להבנות ואם לא, יבקשו מעידו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רביע, גם על זה אנחנו נרצה דיווח לוועדה בתוך פרק זמן של חודשיים אלא אם תגיד שאתה צריך יותר זמן. אני חושבת שחודשיים זה זמן סביר בעת הזאת ולקראת סיום שנת התקציב שסגרתם את נושא הפיצוי, דיווח מפורט לוועדה. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> יכול להיות שאנחנו סוגרים את זה ובאמת זה טוב ולא מגיעים לבית משפט. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תשאיר אותנו בתמונה כדי שלא נצטרך לשמוע על זה מאזרחים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני כן רוצה להגיד לפרוטוקול. ראשי רשויות לא נמצאים כאן. יש עוד אפשרות נוספת. אפשרות אחת היא להגיע להבנות ובקצה להידבר ברשות השופטת. יש אפשרות נוספת שהיא להקצות עוד משהו כדי לסגור פינות. אגף התקציבים מכיר וזה התחלת שיח. בואו נשמור את זה כאופציה. << אורח >> רביע אגבריה: << אורח >> בוא נגיד שבשני קצוות התקדמנו קצת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יכול להיות שגם על חלק מהסעיפים תסכמו ויישאר משהו. אני חושבת שמעורבות של הוועדה, בטח של חבר הכנסת שוסטר, יכולה אולי לסייע לסגירת הדברים ברוח טובה. אני רוצה לומר לסיכום שממה שאנחנו שומעים בדיון המעקב, המט"ש הוקם ואפילו פניו להרחבה נוספת ולמעבר לשלישוני ואנחנו מברכים על כך. מבחינת שיקום הנחל, הנושא עוד לא נבדק. אנחנו נחכה לדגימות הקרקע ולבדיקות נוספות. הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מזמין את הוועדה בפברואר 2026 לבוא וליהנות בדרום אדום. אני מקווה שתהיה אווירה טובה יותר. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נעביר את הזמנתך ליושב-ראש הוועדה. כחברת הוועדה אני אשמח להגיע. תודה רבה לכולם. הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:34. << סיום >>