פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 419 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו יוליה מלינובסקי מטי צרפתי הרכבי יעל רון בן משה מוזמנים: יונתן חוברה – מנהל תחום כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה וחיד חשאן – מנהל תחום חירום וביטחון, משרד הפנים שירה גרשון – רפרנטית שלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר סגן אלוף שאול סרוסי – קמב"ץ, פקע"ר, משרד הביטחון ד"ר דוד אסף – סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר עמיר גבעתי – מנהל השירות המטאורולוגי רב רשף יוגב לחמי – רמ"ד מבצעים, כבאות והצלה לישראל רן קניגסברג – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי שלום בוחבוט – מהנדס, מנהל אגף רשת ירושלים והנגב, חברת החשמל דוד נזר סונינו – יו"ר הפורום להתחדשות עירונית איתי שגיא – מנהל אגף פיתוח משק מים וביוב עירוני, רשות המים יעל סטורץ פרץ – מנהלת אגף מים עיליים, רשות המים עזרא נוה – מנהל מחלקת התיעול, עיריית תל אביב-יפו שלמה רוטנברג – ראש מינהל התפעול, עיריית אשדוד רומה אורן – עוזר מקצועי לראש מינהל התפעול, עיריית אשדוד אורלי בביצקי – ראש תחום חוסן אקלימי, אדם טבע ודין ד"ר יובל ארבל – סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, עמותת צלול תומר גרטל – מנהל קשרי ממשל, מגמה ירוקה משתתפים באמצעים מקוונים עמיאל וסל – מנהל אגף בכיר לחוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היום ה-21 באוקטובר, כ"ט בתשרי. אנחנו מתחילים דיון בנושא היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב. כולנו תקווה שיהיה לנו חורף בריא, חורף טוב וחורף עם הרבה גשמים. אנחנו אחרי תקופה קשה, אני כמובן מחבר את זה לנושא החקלאי של צורך בהרבה מים אבל כמויות הגשמים הגדולות ברשויות מסוימות לצערנו הרב גורמות גם לאסונות שכולנו התוודענו אליהם. כפי שאמרתי, כולנו מצפים שיהיו לנו הרבה אירועי גשם אבל אנחנו גם רוצים לבחון כאן את היכולת והיערכות גורמי הביטחון, גם של הרשויות שהן במוקד הסיכון, אלה המועדות לפורענות ולבחון גם את ההיבטים בהתאם לאירועים שכבר היו, איך מתארגנים ומה נעשה כדי למזער ולמנוע ככל שניתן אירועים שבסופו של דבר יגרמו לאובדן חיי אדם. נרצה לשמוע גם על הפערים התקציביים כי אנחנו יודעים שההיערכות לכך היא יקרה מאוד, את נושא חלוקת הסמכות והאחריות בין הרשויות השונות, רשות הניקוז, הרשויות בתוך הממשלה, המשרדים, התיאום בין משרדי הממשלה, הרשויות וגופי החיזוי כדי שאנחנו נוכל לפחות לראות איך אנחנו כאן לומדים מאירועי העבר ומנסים למזער את הנזקים לעתיד או אפילו לקחת את אירועי הגשמים ואת הניקוז הנכון של אותם גשמים אפילו לדבר שיגיע לתועלת הציבור. נפתח במשרדי הממשלה, ראשי הרשויות ואחר כך הגופים שהגיעו לדיון. ראשון הדוברים, נציג משרד החקלאות, ד"ר דוד אסף. חברי הכנסת, ככל שתרצו לדבר, בבקשה. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> שלום. צוהריים טובים. אני אתייחס לסוגייה בה נגעת בתחומי האחריות ומי הרגולטור האחראי לתחום הזה. זו סוגייה שאנחנו דנים ומתדיינים עליה במסגרת החלטת הממשלה 207 שהייתה בשנת 2021 והיא באה לנסות לתת מענה לאי קיום רגולטור בתחום הזה מול רשויות השלטון המקומי. אני אעשה סדר. תחום ניהול שיטפונות כיום מחולק לפי חוק הניקוז - והאחריות שלנו כמשרד החקלאות - ל-11 רשויות ניקוז כאשר אנחנו הרגולטור לכל המרחב של השטחים הפתוחים ועל המרחב העירוני, למרחב המבונה, הרשויות המקומיות לפי פקודת העיריות ממונות ואחראיות עליו אבל כיום אי רגולטור שמנחה אותן, מתקצב אותן, מדריך אותן ומכווין אותן מקצועית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רשות הניקוז. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> רשות הניקוז היא לא רגולטור. היא גוף ביצוע שלנו, של משרד החקלאות והיא עובדת בממשק הדוק עם השלטון המקומי ועם הרשויות המקומיות ומדריכה אותן ומכווינה אותן. בסופו של דבר הרשויות המקומיות צריכות, וחלקן גם מקדמות ומובילות תוכניות אב כאלה ואחרות, לבוא ולהסדיר את כל נושא השיטפונות והתוכניות האלה אחר כך צריכות, בראייה שלנו, בראייה מקצועית שלנו, להיבחן מקצועית, להיות מתוקצבות וכמובן לצאת לפועל ולא להישאר, במידה והן מבוצעות, רק על הנייר. כאן יש איזשהו כשל ממשלתי שאנחנו מנסים לתת לו מענה וכמו שציינתי קודם החלטת הממשלה 207 באה לנסות לפתור אותו. יש צוות בין-משרדי שמובל על ידי משרד ראש הממשלה ואנחנו חברים בו עם משרדי ממשלה נוספים. כרגע אני אעדכן ואומר שמבחינת תהליך העבודה שם אנחנו נמצאים בבחינה מקצועית לנסות לייצר איזשהו מודל שמשרד החקלאות ייקח אחריות על כלל התחום של שיטפונות גם על התחום של המרחב העירוני, כרגולטור מנחה גם מול השלטון המקומי. זה נושא מאוד מורכב ואנחנו כרגע לומדים אותו ועושים ניתוח מול מספר רשויות מקומיות כדי לאפיין את הכשלים ואת הבעיות לגבי מה נדרש שם. אנחנו מכירים את קווי המסגרת ומנסים לצלול בצורה מאוד מפורטת לתהליך. אנחנו עושים את זה עכשיו בשיתוף פעולה צמוד עם אגף התקציבים כי בסופו של דבר אנחנו מבינים שיהיו כאן השלכות תקציביות מאוד משמעותיות. יש פערים מאוד גדולים – ואני מניח שהשלטון המקומי יוכל להציג את זה בצורה מאוד ברורה – לגבי התקציבים שנדרשים כדי לתת מענה. כרגע זה הסטטוס בו אנחנו נמצאים מבחינת העבודה הממשלתית שכמובן נעשית בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים, עם רשות המים, עם המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל מול איזה תרחיש ייחוס אתם עובדים? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> באופן כללי בתרחישי הייחוס עליהם אנחנו עובדים אנחנו מסתכלים על הסדרה של מניעת שיטפונות, בטח ובטח בכל מה שקשור למרחב מבונה, זה תרחיש שקורה אחת ב-100 שנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפי השירות המטאורולוגי יש עלייה של 40 אחוזים בעוצמות הגשם ב-30 השנים הקרובות ולפי מדעני האקלים מודעים לכך שהתדירות הזו הולכת להתגבר. לאיזה שנה מעודכן תרחיש הייחוס? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> אנחנו קודם כל נשענים על הנתונים הללו. נמצא כאן השירות המטאורולוגי שיוכל להתייחס והוא זה שקובע את התרחישים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תרחיש הייחוס של ישראל שנתן השירות המטאורולוגי אומר שפעם ב-100 שנים יהיו הצפות? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> לא. כל אירוע הצפות נבדק ונמדד ברמה פרטנית אל מול האירוע עצמו. השירות המטאורולוגי, בנתונים שלו – עמיר יוכל להציג את זה בצורה טובה יותר ממני – בסופו של דבר מראים החמרה. החמרה באירוע קיצון. מבחינתנו אנחנו לוקחים את הנתונים האלה ובעצם בוחנים מה היה האירוע בהינתן - גם ההחמרה הזאת - שקורה פעם ב-100 שנים ואלה ההגנות שאנחנו מנסים לייצר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר ואתה מבקש להיות הרגולטור הממשלתי או מי שהולך לאגם את הטיפול הממשלתי, אני שואל לפי איזה תרחיש ייחוס כי אני מכיר שהנתונים הם אחרים. זאת אומרת, זה לא אחת ל-100 שנים אלא זה הרבה יותר תכוף. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> לא. שיטפונות קורים באמת בצורה הרבה יותר תכופה. חומרת ההגנה - אם עכשיו למשל שיטפון קורה, רמת החומרה של השיטפון היא שיטפון שקורה פעם ב-100 שנים ויש שיטפון שקורה פעם בשנה, פעם ב-10 שנים, פעם ב-20 שנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר, פעם ב-100 שנים נהריה הולכת להיות מוצפת. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות ששווה שהרשות המטאורולוגית תדבר על זה. האירוע האסוני שאתה מדבר עליו שקורה פעם ב-100 שנים, יקרה הרבה יותר תכוף לפי המידע. את אומרת לא, אבל בוא נשמע את הרשות המטאורולוגית. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> זה נכון מה שאתה אומר אבל ההסדרה. זה נלקח בחשבון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא נלקח בחשבון אם אתה אומר לפרוטוקול שהאירוע שאתה מתאר כאסוני קורה פעם ב-100 שנים. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> זה לא קורה פעם ב-100 שנים. אני מדייק. ההגנה על אזורים מבונים שאנחנו צריכים להציב צריכה לקרות לאירוע שמגיע בחומרתו כאירוע של פעם ב-100 שנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה האירוע ולמה 100 שנים? << אורח >> יעל סטורץ פרץ: << אורח >> אם אתה מגיע לאירוע של פעם ב-100 שנים, אתה גם מגן בדרך על כל האירועים הקטנים יותר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשנים האחרונים אנחנו עדים לכך שאזרחים נספים בהצפה שאולי לא מוגדרת כשיטפון בתל אביב ובנהריה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לצערי מדעני האקלים מדייקים כמעט ב-100 אחוזים בהערכות שלהם אלא עם בעיה אחת, שכל ההערכות מוקדמות ממה שצפינו. לכן לא סתם אני שואל מה תרחיש הייחוס שלכם. כי התרחיש שאתה אומר שקורה פעם ב-100 שנים יקרה הרבה יותר תכוף והרבה יותר עוצמתי. << אורח >> יעל סטורץ פרץ: << אורח >> תשימו לב שיש תרחיש פנימי, תרחיש הידרולוגי ואז תרחיש של הצפות. כל היבט הוא היבט נפרד שבסוף מתחבר ביחד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק השנה חווינו שני מרכיבים או שתי תופעות של התערערות אקלימית שלא חשבנו שיגיעו: סופת חום שנמשכה ארבעה ימים ושברה את מעלות החום שאי פעם נמדדו בארץ ישראל מאז התחילו המדידות בעת המודרנית, ושנת בצורת שלא חשבנו ולא ראינו כבר הרבה מאוד שנים והיא קרתה כאן ובעקבותיה התחוללו פעמיים שריפות ענק בכל רחבי המדינה. לכן אני אומר שאנחנו באיזשהו אירוע אחר ולפני שאני שומע מה הטיפול שאתם מציעים, אני כן אשמח לדעת מהשירות המטאורולוגי מה צפוי לנו לפי המדע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעשה סדר כי השאלות שלך הן מדויקות. כן היה חשוב לי להתחיל עם משרד החקלאות. אני אאפשר לחברת הכנסת מטי צרפתי להתייחס כי היא צריכה לצאת לאיזשהו דיון דחוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שלום לכולם ותודה. אדוני היושב-ראש, הדיון הוא מאוד חשוב ולאו דווקא בהיבט של המוכנות לחורף. סוגיית הניקוז במדינת ישראל היא קריטית ולא רק בחורף כי ההשלכות הן רוחביות. אני רוצה שגם נבחין – ובדיון אני לא אהיה – בין הנושא של המרחב הכפרי לבין העירוני כי הגשמים או שהם מגיעים לבטון ומלט ונשטפים דרך מערכות התיעול והניקוז של הרשות המקומית או שהם מגיעים דרך מערך הנחלים על פי תמ"א 34, עכשיו תמ"א 1, כאשר כל מערך הנחלים במדינת ישראל משליך גם על המרחב העירוני וגם על המרחב הכפרי. הראייה היא הרבה יותר הוליסטית, אדוני היושב-ראש, גם מרחב כפרי וגם מרחב עירוני. רשויות הניקוז הן תאגידים עירוניים, תאגידים סטטוטוריים של הרשויות המוניציפאליות, ערים ומועצות אזוריות, שהרגולטור הוא משרד החקלאות. צריך לומר שהרשויות המקומיות משלמות עבור כל תושב בגין תכנון, הסדרת נחלים, טיפול בשיקום, בהסדרת ניקוז, ויש כאן איזשהו ניהול מקרו בעניין הזה ואחריות משותפת כי לפעמים, בגלל השפה והמעלה, היישוב הקטן או היישוב הגדול נפגע. זה נושא של שימור קרקע, תחזוקה וכאן התפקיד שלכם. מניסיון אני יודעת שלא תמיד זה התנהל כסדרו. אני כבר כמה שנים לא ראש רשות. צריך לתת את הדעת לא רק בזמן החורף. אני יכולה לומר שבחורף אחד האתגרים של עיר הוא שאחרי שאתה מנקה את כל התעלות ואתה מנקה את כל פתחי הניקוז, בגשם הראשון יש סחף של כל העלים, כל הלכלוך וכל שקיות הבמבה והכול נסתם. לכן עיקר ההצפות הן בגשמים הראשונים ולמרות שהעיר מנקה, מיד יש שטיפה נוספת של לכלוך כאשר הגשם הראשון או השני זה כבר לא קיים. היום בעולמות תכנון ובנייה, ניתנים כל מיני תרחישים גם בעיר וגם בכפר, תרחישי הצפה או אירועי קיצון. אני חושבת שהמדינה חייבת לבחון את עצמה גם בעניין הזה בהסתמך על השינויים האקלימיים שאנחנו חווים במדינת ישראל בטח אבל גם בעולם כולו. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד מרכזי בהיבט של הכפרי מול העירוני, בהיבט של תכנון ובנייה ובהיבט של השוטף של התחזוקה והכנה לצפות כאלה או אחרת או אירועי קיצון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה למשרד החקלאות. בכנסת הקודמת, בממשלה הקודמת, חבר הכנסת פורר שהיה שר החקלאות קידם חוק ניקוז והחוק היה מוכן לקריאה שנייה ושלישית. אם אני זוכרת נכון, החוק היה אמור לתת פתרונות בדיוק לאותה בעיה. למה משרד החקלאות לא מבקש להחיל דין רציפות על הצעת החוק ולהעביר אותה? זה לא נושא פוליטי. בזמנו זה לא עבר מסיבות כאלה ואחרות אבל למה אתם לא עוסקים בזה? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> התיקון שחבר הכנסת פורר הגיש בשנת 2022 עבר תיקון, חוק הניקוז בו הטמענו הרבה מאוד מהרכיבים הללו, והוא נכנס לתוקפו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הוא לא נכנס. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> בשנת 2022 נכנס תיקון לחוק הניקוז. את אולי מתייחסת לתיקון הקודם-קודם שהיה בשנת 2014, שזה ממש רוויזיה על שלא צריך לעשות חוק ניקוז. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שקידם חבר הכנסת פורר עת היה שר החקלאות, אתה אומר שהתיקון הזה נכנס. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> ב-2022. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודעת שבסוף החוק הזה לא עבר. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> עבר ב-2022. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה נוספת שנובעת מניסיון היא מה ה-דד ליין? אתה אמרת שאתם עושים עבודת מטה. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> את מתכוונת לעבודה שאנחנו עושים עכשיו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. מה ה-דד ליין? מניסיון שלי אחר כך שנים רבות אני שומעת שאנחנו עובדים על זה, שיש ועדת מטה, אבל מה ה-דד ליין? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> העבודה שלנו צריכה להסתיים, הבחינה - עד חצי שנה נסיים את הבחינה המקצועית ונגיש המלצות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי התחלתם? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> לפני סוכות. אנחנו עכשיו יצאנו לדרך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, יהיו המלצות מקצועיות בעוד חצי שנה? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> יהיו המלצות מקצועיות בעוד חצי שנה. אנחנו מאוד מקווים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מי השותפים בצוות? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> בצוות המקצועי המצומצם שמוביל את העבודה אלה אנחנו, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. יש צוות רחב הרבה יותר שבעצם מרכז את כל הוועדה אותו מוביל משרד ראש הממשלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מי במשרד ראש הממשלה? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> אמיר ברקן. הוא מתכלל את רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, שלטון מקומי, ייצוג של העיריות, ייצוג של המועצות האזוריות. צוות מאוד רחב. לשאלתך למה לא עבר התיקון של 2014, זה קרה כי לא היה הדיאלוג המאוד רחב ועכשיו הוא קיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ההמלצה שלכם בעוד חצי שנה והעבודה של עובד משרד הממשלה, אלה בסוף יהיו מסקנות משותפות? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> זאת עבודה משותפת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> המסקנות יהיו משותפות, שלכם ושלו ביחד. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> כן. ברור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. נשמע את עזרא נוה מעיריית תל אביב. יש לך איזושהי מצגת. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> כן. יש מצגת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעשה איזשהו מעבר בין הרשויות וכאשר חברי הכנסת או משרדי הממשלה ירצו לשאול שאלות ולהעיר הערות, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לי יש שאלות רבות למשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נגיע גם אליהם. נמצא כאן גם נציג משרד ראש הממשלה, את השירות המטאורולוגי, את מערך כיבוי אש, את המשרד לביטחון לאומי, את צה"ל. נקווה שנספיק לשמוע את כולם. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> שלום לכולם. אני מנהל יחידת התיעול בעיריית תל אביב, אחראי על כל הניקוז בעיר תל אביב והממשק עם הנחלים, איילון וירקון. תודה שזומנתי לדיון. חשוב לי להראות לכם הפעילות, את האיומים ואת האתגרים שנמצאים בפתחה של העיר תל אביב ואת העשייה הרבה שאנחנו עושים בנושא. העיר תל אביב נמצאת בקצה אגן ניקוז מאוד גדול, מתחיל בהרי שומרון, השפלה, מישור החוף וכל האגן הגדול מתנקז דרך שני נחלים, איילון וירקון, דרך תחום תל אביב לחוף הים בתל אביב. בתוך העיר, אנחנו רואים בצד שמאל, את תתי האגנים שיש לנו בעיר. בסך הכול נמצאים וקיימים 300 קילומטרים של קווים ומובלי ניקוז ועוד 15,000 קולטנים שתופסים וקולטים את המים ומפנים אותם לרחבי העיר. כל שנה אנחנו מבצעים ומניחים 5,000 מטרים של קווים נוספים בעיר ומאות קולטנים. אנחנו תמיד מעמידים לנגד עינינו את האיומים ואת כל הדברים שקשורים לשינוי האקלים, אם אלה עוצמות הגשם, אם אלה הזרימות המוגברות בתעלת איילון ואני ארחיב על כך, עליית מפלס מי הים, זיהום הסביבה שאין מה לעשות, יש אנושות, יש זיהום וצריך לטפל בדברים האלה, מסילה רביעית שקורית בתחום של העיר תל אביב והבינוי המואץ בעיר. כאשר אנחנו מסתכלים על הדברים האלה אנחנו עובדים בצורה שיטתית במספר נושאים, גם כמטודה, גם אנחנו מנטרים את המפגעים, אנחנו משתמשים בחיזוי גם של יועצים חיצוניים וכמובן גם של השירות המטאורולוגי והם נותנים לנו את המודיעין הכול כך חשוב. יש לנו גם חיישנים בתוך מערכות הניקוז ואנחנו מאתרים מה המפלסים בזמן אמת. פרויקטים מרכזיים שאני ארחיב עליהם הם כל הנושא של ניהול נגר. הפעולות המשלימות שאנחנו חייבים לאור שינוי האקלים, שאנחנו יודעים שאי אפשר לבצע פרויקטים מורכבים בקצב של שינוי האקלים היום ולמעשה אנחנו רואים בצד ימין שאין את הטופוגרפיה ואין את המפגעים כאשר רואים את הקורלציה בין הטופוגרפיה לבין המפגעים שקורים בעיר וזה במערכות GIS ממוחשבות. אנחנו מגדירים לאותם מפגעים אזורי רגישות מיוחדים שנותנים להם היבט מיוחד בהיתרי הבנייה. בעזרת השירות המטאורולוגי ובתחנות שלהם הלכנו והגדלנו כל התחנות המטאורולוגיות בעיר תל אביב. בכל העיר פרוסות תחנות בכל השכונות וזה נותן לנו גם מידע לגבי עוצמות הירידה, גם לאן להפנות את המשאבים, את הכוחות הביוביות ואת המשאבות ולהיערך בהתאם. כאן רואים כאן סוג של תחנה. החיישנים שהזכרתי קודם שהם בתוך הקווים, אנחנו יכולים לדעת בזמן אמת מה מפלס הזרימה. על מנת להתמודד עם הדברים האלה, בשלוש השנים האחרונות ביצענו ארבעה פרויקטי דגל גדולים מאוד שנותנים מענה גדול ומטפלים ועוזרים לפנות מהשכונות אלפי קובים בזמן קצר מאוד. אפשר לראות את האזורים. בשכונת התקווה, אנחנו רואים את קו הספיקה ברחוב הלח"י ועוד מעט תראו את זה בכמה תמונות. מאגר השהייה במצובה. פרויקט של תחיקה, מתחת לנתיבי אילון ומתחת למסילת הברזל שהשלמנו לפני שבועיים. ביפו מובל לים, אנחנו יכולים לראות את שני המוצאים החדשים שהשלמנו לפני שבוע, מוצאים של קווים של 80 סנטימטר כל אחד. אתם רואים את גודל האגן כאשר המוצאים האלה משרתים את כל הבינוי ואת כל המבנים. גם בחלק מנווה שאנן, ברחוב הרכבת, ברחוב המסגר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תוכל להתייחס גם לאזור שפירא, התחנה המרכזית הישנה ויד אליהו? << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> התחנה המרכזית הישנה, זה בדיוק כאן. זה האזור הזה. השנה כבר נראה זרימות ונוכל לפנות בקצב אחר לגמרי את הכמויות של הנגר מהשכונות האלה. זה פרויקט שעלה 25 מיליון שקלים. דרך אגב, כל ארבעת הפרויקטים האלה עולים סדר גודל של מאות מיליוני שקלים שעיריית תל אביב השקיעה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תקציב עירייה בלבד או שיש תקציב מדינה? << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> הפרויקטים האלה הם מתקציב עירייה בלבד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה שאני קוטעת אותך. יש כאן נציגים של רשויות מקומיות נוספות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אשדוד וב-זום יש עוד כמה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תתייחסו גם למשאבים כי לא לכל הרשויות המקומיות יש את המשאבים שיש לתל אביב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה. אתם עכשיו עושים ניקוי של הניקוז? << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> בוודאי. אני אגיע לזה ואני אספר. אני רוצה להציג לכם מגה פרויקט נוסף שבחורף זה יפעל. אנחנו רואים כאן מערכת ניקוז שתופסת וקולטת את כל האזור של שדרות ירושלים והסביבה. קו ניקוז בתחיקה לאורך 700 מטרים שמתחיל באזור שדרות ירושלים ומתנקז אל הים. שלושה מטרים ו-10. דמיינו את הממדים האלה. מובל כזה יכול להעביר מעל 20 קוב לשנייה. אם אנחנו מסתכלים גם על שכונת התקווה, אנחנו השלמנו פרויקט, מובל נוסף, מרחוב הלח"י והוא באותה טכנולוגיה, 700 מטרים בתחיקה. רואים את היציאה של ראש הקידוח בתעלת אילון. פרויקט שעלותו 45 מיליון שקלים והושלם לאחרונה. הפרויקט האחרון, פרויקט ייחודי מאוד. לאור שינוי האקלים אנחנו לא רואים דרך לבוא ורק לעשות קווים ולשדרג אותם. תחשבו מה המשמעות לפתוח רחוב ולחפור לעומק. זאת תשתית מאוד כבדה. אנחנו מבינים שהפתרון הוא מאגרים. מאגר ראשון מוקם בשכונת התקווה ורואים את הסכמה מצד שמאל, כניסה בארבעה צינורות שמכניסים את המים מהר למאגר התת קרקעי ומעל תהיה גינה ציבורית מפותחת. המאגר יהיה מתחת לאדמה. המים יצאו בצורה גרביטציונית, בקצב מאוד איטי. אנחנו מקדמים עוד פתרונות מהסוג הזה. לדעתי אלה הפתרונות העתידים שיהיו בארץ. אין מנוס, שינוי האקלים יוביל אותנו לכך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה מציג לנו זה חלק מתוכנית היערכות לשינויי אקלים שגיבשה העירייה? זה פרק בתוך התוכנית הזאת? << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> חלק גדול מהתוכנית שגיבשה העירייה זה בעצם מכלול. אני עכשיו עובר לנושא נוסף. כמו שאמרתי, הפתרונות הקונבנציונאליים של קווים ומובלים, זה משהו שקשה מאוד להתאים את המצב הקיים בעיר גדולה, צפופה ומרכזית. השכילה המדינה לקבוע את תמ"א 1 שקובעת שההתחדשות העירונית היא מנגנון שאפשר להביא לתרומה. כל בניין חדש, כל מגרש חדש שילך לבנות, ידאג ויהיה אחראי לנגר בתחום שלו. זה כבר קורה ועוד לפני שתמ"א 1 נכנסה עיריית תל אביב פעלה באופן יזום יחד עם יזמים וכאן רואים כמה דוגמאות. מתחם חסן ערפה בלב תל אביב ליד גשר מעריב לשעבר, צומת כבישים יצחק שדה, המסגר, מנחם בגין, אזור שבעבר היו בו מוסכים ופחונים, הפך להיות מתחם מגורים. בלב המתחם יש גינה פרטית גדולה. כל הנגר יעבור מהגגות לשני מאגרים תת קרקעיים, A ו-B. המאגרים האלה כבר בוצעו. אפשר לראות כאן את המאגרים האלה ויש כאן סרטון. אלה בעצם קופסאות פלסטיק שרוב החומר הוא חלל. הגשם מגיע לתת הקרקע, נתפס, מחלחל לאדמה, כורכר, מחלחל, פרויקט בר קיימא, מונע את העומס על מערכות הניקוז האחרות בתל אביב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה לגבי הדרך. שכונות חדשות, בנייה חדשה, מובן, זה סיפור אחר אבל יש לנו שכונות שלמות או בניינים ישנים שהם עדיין לא בתמ"א ולא בהתחדשות. שם הבעיות. אני יכולה להבין את ההבדלים בתל אביב אבל זה בכל עיר ועיר. משנות ה-90-80 יש בקושי בנייה חדשה ולכן זה סיפור אחר. רוב הבנייה בארץ היא ישנה. מה קורה שם? זאת שאלה כללית לכולם. אגב, אסון המעלית היה בבניין ישן. נכון? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. הוא היה חדש. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> הפרויקטים שהצגתי לפני רגע הם פרויקטים בנקודות תורפה, בשכונות ותיקות בהן יש נקודות תורפה ושם הגדלנו את כושר יכולת הספיקה של הצנרת המקורית כדי לפנות את זה כמה שיותר מהר, להקטין את מפלסי ההצפות ולהקטין את זמן ההצפה כפי שהראיתי קודם לכן. אנחנו למעשה רואים כאן את הגינה שמוקמת מעל מתחם חסן ערפה. מתחת יש מאגרים. בבדיקות שלנו אנחנו נוכחנו לראות שהמאגרים האלה הם מאגרים שמביאים ערך מוסף כי הם מחלחלים לבטן האדמה. אנחנו עושים הרבה סיורים למקום הזה להרבה רשויות. חשוב לנו להעביר את הידע הזה לגורמים נוספים היות שכולנו נמצאים כרגע באבולוציה שמתפתחת. זו טכנולוגיה שלא הייתה ואנחנו לומדים אותה תוך כדי תנועה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש גם דבר כזה שאוגרים את מי הגשם ומשתמשים בהם להשקיה. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> אנחנו בודקים את זה עם משרד הבריאות ועם רשות המים. לא פשוט לאגור מים ולהשתמש להשקיה. זה נושא שצריך לקבל את האישורים של משרד הבריאות. אני מראה עוד פתרון משלים. יש כאן החדרה במקום הזה ליד צומת גלילות. אתם רואים את הנקודות האדומות. זאת בעצם החדרה ראשונית בארץ ביוזמה של העיר תל אביב. אנחנו מתחזקים את. זה ולומדים את זה. לוקחים קבלן תחזוקה מקצועי שיודע לראות מה האפקטיביות. אם הפתרונות האלה יעבדו, נאמץ אותם. אם הם לא יעבדו, נחפש פתרונות אחרים. לכן אנחנו נמצאים בלימוד של הרבה מאוד טכנולוגיות. אפשר לראות את הגג הסופח מצד שמאל. אם לוקחים סמרטוט רצפה ומכניסים לדלי ומרימים, אנחנו רואים שזה תופס אותו דבר. בטכנולוגיה על גגות אנחנו רואים שבעצם אנחנו את ההשהיה של הנגר. אלה בורות ההחדרה עליהם דיברתי קודם לכן. עד לבטן האדמה. כל חורף אנחנו עוקבים ומנטרים אחרי התוצאות. גינת גשם. אנחנו חופרים את הקרקע הצפופה, מחליפים בקרקע של בקלשים על מנת ליצור נחל תת-קרקעי עם אזורי איגום. בסופת הכרמל האחרונה, תוך 24 שעות המים נעלמו לבטן האדמה. זה מעשיר, מחלחל, ירוק. כל הדברים האלה הם בגדר ניסיונות איך לעשות פרויקטים מהסוג הזה. כבר היום, מתמ"א 1 ועד היום, אנחנו רואים עשרות פרויקטים שקרו וקורים שבעצם כל מגרש בא ונותן את הערך המוסף שלו. בצד שמאל אנחנו רואים את הגגות. מצד ימין אנחנו רואים ארגזי פלסטיק שעושים את העבודה. מחקר. באופן יזום אנחנו מניחים תחנה למדידת משקעים על גג בית ספר. אנחנו רוצים לראות מה התרומה של הגג – זה שאנחנו רואים מצד שמאל - לספוח מים ואחר כך אנחנו חוקרים את הדבר הזה על ידי זה שאנחנו מציבים מדי ספיקה בקצה המרזב, מה יורד ומה יוצא. משוואה פשוטה. אנחנו רואים בקו הכחול את ירידת הגשמים ומה שאנחנו רואים, הקו הכתום, המרזב, 17 דקות אחר כך המים מתחילים לצאת ממנו. רק אחר שהגג סופח וסופח וסופח, אז מתחילים לצאת המים מהמרזב ומלבד זה גם 25 אחוזים לא משתתפים במשוואה אלא נשארים בספיחה של הבד ואחר כך חוזר לאוויר. למעשה אנחנו עוקבים אחרי זה על מנת לראות שכדאי לנו לאמץ פתרונות כאלה. כמובן כל התפעול בנוהל סופה מאוד מסודר כאשר כל גורמי העירייה לוקחים חלק מאוד גדול. נוהל סופה מורכב מרמת הגשם, הרוחות והזרימות בנחלים. לפי זה נקבעה הרמה ולפי זה נערכים. משקיעים כאן הרבה מאוד משאבים. בעזרת מצלמות אנחנו סורקים את העיר. אנחנו יודעם מה נקודות התורפה ולשם מופנים יותר כוחות. בתחזוקה זה א'-ב'. הגענו למצב ש-365 ימים בשנה אנחנו מתחזקים את המערכות ומתכוננים לחורף. אי אפשר להגיד שנעשה את זה רק בחודשים הקרובים לחורף. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> החורף לא מגיע פתאום ופתאום יורד גשם. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> פעם זה היה כך אבל היום אצלנו בתל אביב העיר משקיעה 365 ימים בשנה, מנקים קולטנים, מנקים תעלות, שוטפים קווים, שומרים גם על החופים. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אבל כל שנה יש הצפות גם ביד אליהו. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> הזכרתי את זה בין הדברים שאנחנו עושים. אגב, ביד אליהו יש פרויקטים שכרגע מתוכננים ואנחנו רוצים לעשות אותם. סדרי עדיפויות. אנחנו קובעים שאפשר לפתוח את כל העיר בבת אחת. יש גם פרויקטים לאומיים שקורים בעיר תוך כדי תנועה, אם זה נטע, אם זה מטרו, אם זה בינוי. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> כל שנה אותו הדבר. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> אני מגיע לשקף האחרון. ראיתם את הפעולות הפרו אקטיביות ובאמת זה ברמה העירונית. יחד עם זאת העיר תל אביב בשל מיקומה נמצאת בקצה אגן הניקוז. יש פרויקטים שהם באחריות והמענה צריך להינתן ברמה הארצית. היום יש את הפרויקט של המסילה הרביעית כאשר לצערי המסילה הרביעית באה ומצמצמת את תעלת נחל אילון והופכת את נחל אילון לתעלת ניקוז מקורה. הצרה של מעל 50 אחוזים. אתם מבינים מה המשמעות להצר נחל? אני רואה את זה כאילו לקחת את הנחל לטבע, להגיד שלוקחים את הנחל לטבע, מביאים צוואר בקבוק, הופכים את המטרופולין למטרופולין עם תת סטנדרט ניקוזי וזה עוד לפני כל שינוי אקלים והנחות היסוד המקלות שנלקחו אז. סכנה גם לשכונות הדרום. אנחנו מתריעים על הדבר הזה. לדעתי אנחנו נמצאים רגע לפני ההצרה בפועל שמתוכננת בקיץ 2026, בעוד שנה, ויש מקום לומר רגע. היום עובדים בתעלה ועדיין לא הצרו אבל כמו שאתם רואים את התעלה הקיימת בצבע ירוק בפינה התחתונה למטה, הולכים לקרות את התעלה, הולכים להצר אותה ולהקטין אותה. אנחנו בעיר תל אביב ואנחנו רואים כאן את כל האזור מצד שמאל, את התעלה שהולכת להוסיף שם מסילה על חשבון הנחל. 56 מוצאים של העיר תל אביב, של השכונות של העיר תל אביב, יחד עם חלקים מרמת גן וגבעתיים מתנקזים לשם. ברגע שהתעלה תקבל הצרה, יהיה קושי לנקז את השכונות ותל אביב תהיה נצורה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מי אישר את זה? רשויות התכנון? << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> מי שאישר את הדבר הזה, זאת ותמ"ל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תחתור לסיום. יש כאן עוד ראשי רשויות וגופים שאנחנו רוצים לשמוע אותם. בסוף אתם רשות מאוד חזקה ואנחנו רוצים לשמוע היכן הרשויות שיותר מתקשות וגם אצלן יש הצפות. << אורח >> עזרא נוה: << אורח >> תודה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת את עצמי למה כל הסיפור של הניקוז הוא במשרד החקלאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אלה בדיוק השאלות למשרד ראש הממשלה. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> היסטורית זה שם. בגלל חוק הניקוז. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתם קשורים לאירוע הזה? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> במקור חוק הניקוז בא להגן על שטחים חקלאיים מפני הצפות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נרצה לשמוע את משרד ראש הממשלה ואם אפשר בדגש על החלוקה של הסמכויות והאחריות בין המשרדים וגם בין הגופים הרלוונטיים. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> אני מאגף כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה. לשאלה למה משרד החקלאות. כמו שאתם רואים, אנחנו כבר כמה שנים מנסים להגיע לאיזשהו פתרון שאיזשהו גורם ייקח על עצמו את האחריות הזאת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מאפיין את הממשלה לא לקחת אחריות אבל כאן זה לא פוליטיקה. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> לאחר איזשהו תהליך שאנחנו עושים, הצוות עובד כבר משנת 2021 ומנסים להגיע לאיזושהי תוכנית לאומית לסיכוני שיטפונות. יש צוות מחולק. יש שלושה צוותים. צוות תכנון שהוא אחראי על כל הנושא התכנוני, צוות חירום והצלה שאמור לתת מענה אם התכנון, המבנה, המאסדר וכל התהליך האחר לא מצליח ולכן יש את הנושא של החירום וההצלה, ויש עוד צוות אחד נוסף שהוא מבנה ומימון. שלושת הצוותים עובדים מאז החלטת הממשלה ועדיין לא הגענו לאיזשהו גורם אחד שייקח על עצמו את האחריות הזאת. כרגע עומד על השולחן, כמו שנאמר על ידי ד"ר דוד אסף, שמשרד החקלאות, אולי דרך רשות ניקוז ארצית שנקים או כל דבר אחר, באחריות שר החקלאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עד היום לא היה עיסוק בזה דרך משרד ראש הממשלה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שלושה צוותים שונים שעוסקים זה אבל אף אחד לא אחראי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה מה שאני אומר, כרגע אתה הכתובת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואולי אני אפנה את השאלה שיש לי אליך. מתוך 25 רשויות מקומיות בישראל, לכמה יש תוכנית היערכות לשיטפונות? למשק האקלים ובתוכו שיטפונות? << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> לנתונים כאלה לא הגענו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כרגע בדיון על היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב. אתה משרד ראש הממשלה וכרגע אחראי על האירוע הזה. אני שואל שוב. מתוך 257 רשויות מקומיות שקיימות במדינת ישראל, לכמה מתוכן יש תוכנית היערכות לשינויי אקלים ובתוכן היערכות לשיטפונות. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> אני לא יודע את התשובה. אין לי את התשובה. אני מהאגף לכלכלה ותשתיות ואנחנו, כמו שנאמר על ידי ד"ר דוד אסף, מכינים את התוכנית לניהול סיכוני שיטפונות. אין לי את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם יודעים לפחות לסמן באדום רשויות בהן יש צפי לאירוע מסוכן יותר? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא בכלל לא בקשר עם הרשויות המקומיות. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> בדיוק. אתם מדברים על אגף במשרד ראש הממשלה שנותן את השירותים מול הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי מהגנת הסביבה כאן? הם לא איתנו. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רק לחדד מה התפקיד שלנו לגבי התוכנית עצמה, תוכנית לניהול שיטפונות לפי החלטה 207. אני מרכז תחת אמיר ברקן שהוא סמנכ"ל המשרד ואנחנו רוצים לייצר תוכנית שגם יהיה מאסדר, גם נושא התכנונים וגם נושא החירום. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זמן אתם עובדים על זה? << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> מ-2021. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרשויות המקומיות לא יושבות סביב השולחן? << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> חלקן כן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי בוחר? איך בוחרים? מה הקריטריונים? אני רוצה לכבד את הדיון ולכן אין צורך לענות אבל אני חושבת שצוות שעובד ארבע שנים ולא בשיתוף עם משרד הפנים או עם השלטון המקומי - - - << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> לא. בשיתוף עם כל המשרדים הרלוונטיים, כולל משרד הפנים, כולל מרכז השלטון המקומי, כולל הרשויות המקומיות, כולל כולם אבל אתם מדברים כאן על רזולוציה של כל עיר ועיר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. ברמת המספרים. כמה רשויות מקומיות מסומנות באדום וכמה בכתום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי מעכב ארבע שנים? אני מניח שלפני כן, אתה אומר לפני 2021, לא הייתה איזושהי החלטת ממשלה בנושא הזה. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> נכון. ב-2021 נוצרה החלטה 207 ומאז אנחנו מנסים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הכשלים? << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> עד עכשיו היינו באיזשהו רצון לאיזה גורם מסוים והגורם הזה בעצמו בסוף החליט שהוא לא רוצה לקחת את על עצמו את האחריות הזאת. העברנו לגורם אחר נוסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מול משרד החקלאות? << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> משרד החקלאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני נציג משרד ראש הממשלה, מה התקציב שיש בתוך תקציב המדינה הנוכחי לטיפול בהצפות? אני רוצה שנציג ראש הממשלה שמנהל שלושה צוותים ממשלתיים יסביר לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו כאן את נציג משרד האוצר. << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> אני לא יודע מה התקציב לטיפול בהצפות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא המתכלל הממשלתי לאירוע, לא? << אורח >> יונתן חוברה: << אורח >> אני מתכלל האירוע אבל שוב, כמו שאמרתי לך, אנחנו עדיין לא הגענו לנושא התקציבי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הגעתם לנושא מיפוי הרשויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי נמצא כאן ממשרד האוצר? את יכולה להתייחס לנושא התקציבי? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לצערי לא. אני רפרנטית שלטון מקומי ואני לא חלק מהצוות עליו מדובר כאן. מאחר ואני לא חלק מהצוות אני לא יודעת להתייחס למה שקורה שם בישיבות. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> אני יכול להתייחס. הנושא התקציבי הוא מורכב מאוד כי לא גוף אחד מקבל את התקציבים לנושא של השיטפונות. משרד החקלאות מתוקצב מדי שנה בסכום מאוד מאוד זעום של 55 מיליון שקלים בשנה להסדרה של כל השטחים הפתוחים כשאנחנו מבצעים את הפרויקטים. מעבר לזה יש למשרד החקלאות הסכם עם רשות מקרקעי ישראל על 1.2 מיליארד שקלים, הסכום ל-13 פרויקטים מאוד גדולים של הסדרה למניעת שיטפונות, של ניקוז. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה שאני קוטעת אותך. 13 פרויקטים בסך 1.2 מיליון מתכתבים עם התוכנית של אגף תשתיות במשרד ראש הממשלה? מי בוחר את הפרויקטים? למה יש 13 פרויקטים? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> אלה פרויקטים שבסופו של דבר הסוגייה של הניקוז לא מאפשרת פיתוח של יחידות דיור כי יש שם הצפות ובעצם זה אינטרס משותף שלנו כמשרד החקלאות שאמון על הנושא הזה ושל רשות מקרקעי ישראל שרוצה להוציא יחידות דיור. הסוגייה של העבודה שמתכנן משרד ראש הממשלה, ואנחנו כמשרד החקלאות מנסים עכשיו לייצר איזשהו מודל הפעלה שנוכל לקחת את זה בהינתן שנקבל את המשאבים שכנראה הם יהיו מאוד מאוד גדולים וכאלה יידרשו, היא עבודה לבוא ולהיות מאסדר על המרחב של האזור המבונה. הפערים התקציביים שם, אנחנו עדיין לא יודעים לכמת אותם אבל הם מאוד גדולים. אני יכול לתת לכם כדוגמה. הפערים התקציביים אצלנו בתחום הבין-עירוני הם מעל שישה מיליארד שקלים. אני מזכיר שהתקצוב שלנו הוא 55 מיליון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השנה הוקצה לטובת הנושא סך 55 מיליון שקלים. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> לבין-עירוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה הוקצה בשנת 2024? בתקציב 2024 היו 65 מיליוני שקלים ושנה לפני כן, ב-2023, היו 67 מיליוני שקלים. כלומר, הסכנות והתרחישים רק מחמירים והממשלה בוחרת – לצורך העניין, משרד האוצר ומשרד החקלאות – לקצץ. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> לא. ממש לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2024 לא היה התקציב בסך 65 מיליון שקלים? << אורח >> דוד אסף: << אורח >> ברור שהוא היה נמוך. כל הזמן אנחנו נאבקים ומנסים להגדיל אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא כל הזמן קטן. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> הוא לא קטן. התקציב גדל. כי מעבר לתקציב השוטף הזה אנחנו עשינו את איגום תקציב מקרקעי ישראל שבעצם הגדיל את ה-55 מיליון שקלים ואם אתה מסתכל, מדובר בעוד 240 מיליון שקלים בשנה. עכשיו אנחנו עובדים על הסכם נוסף עם רשות מקרקעי ישראל ואני מקווה מאוד שיבשיל. מדובר בסכום גדול פי שלוש בהיקפים שלו. הצרכים הם אסטרונומיים. סתם כדי להמחיש לך כאשר אתם שואלים כמה כסף הולך לניקוז. הפרויקט שהציגה עיריית תל אביב, הפרויקט של הצלת אילון, הצריך למשל להקים שם את פארק אריאל שרון. זה בפני עצמו, הפרויקט הזה בלבד הוא שני מיליארד שקלים. אלה לא תקציבים שמגיעים מאיתנו. זה משרד התחבורה הקצה. יש גופים נוספים שנאלצים להקצות כי הם צריכים לתת מענה לנושא השיטפונות כמו רשויות מקומיות שמקצות. אתם רואים שעיריית תל אביב משקיעה משאבים אדירים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו עדיין לא נמצאים באיזושהי סיטואציה בה יש גורם אחד שיודע להסתכל על כלל מדינת ישראל. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> היום אין רגולטור אחד לתחום הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מדברים כאן על מיליארדי שקלים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מהדברים עולה שרמ"י מתקצבת לפי היכן שיש בינוי או מתוכנן בינוי ולא לפי סכנה. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> זה האינטרס שלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לשמוע את עיריית אשדוד. אני יודע שיש לכם מצגת כבדה וארוכה אבל אין לנו הרבה זמן לדיון ואנחנו רוצים לשמוע גם את גורמי ההצלה והביטחון שנמצאים כאן. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> אתה לא רוצה לשמוע את השירות המטאורולוגי לפני החורף? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו גם נשמע את השירות המטאורולוגי. אנחנו עושים פינג פונג בין המשרדים לבין חברי הכנסת לבין הרשויות שהגיעו לכאן. נשמע גם אותך וגם את הגופים הציבוריים שהגיעו לכאן. לכן אני מבקש, אם תוכלו, לתמצת את המצגת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את שהמצגת תעלה, אני מבקש לשאול את הרפרנטית ממשרד האוצר. בכמה מתוקצבת תוכנית היערכות להצפות? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לצערי זה תחום שנמצא תחת משרד הפנים שבוחן את התפקוד. אנחנו מבחינה תקציבית בלבד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף מוקצה לטובת תוכניות היערכות לשינוי האקלים בתוכן יש היערכות לשיטפונות? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני לא מכירה שאנחנו מתקצבים ספציפית תוכנית. כלומר, יש המון סיוע שמגיע לרשויות המקומית דרך משרד הפנים במגוון של הקצאות ותקציבים, חלקן בשוטף. כלומר, רשות מקומית יכולה להגיד שמתקציבי השוטף שהוא מקבלת ממשרד הפנים היא בוחרת לעשות תוכנית אסטרטגית לרשות המקומית, בוחרת לבנות תוכנית עבודה, ויש רשויות שיבחרו לא לעשות את זה. האם רשות עשתה או לא עשתה, אני כמשרד האוצר לא יכולה לדעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך כמה תוקצב לטובת היערכות להצפה. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני לא יודעת לבדל לך את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת הדרך לוודא שרשויות יכולות להתמודד עם שיטפונות ולתקצב את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> בהן רשויות חלשות. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> כאמור, כמו שגם הזכירו כאן, הצוות הרלוונטי הוא צוות הגנת הסביבה שלא נמצא כאן כרגע. בוועדה הזאת נמצאים והם דנים שם על איך פותרים את המצב עם רשויות שיותר מתקשות מבחינה תקציבית. לצערי אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עיריית אשדוד, אחר כך השירות המטאורולוגי ואחר כך צלול. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> השאלה של חבר הכנסת היא שאלה מאוד מאוד קריטית ונכונה. אני חייב להתייחס אליה כי באמת הסוגייה של הפער המימוני והתקצוב של רשויות מקומיות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל אין מי שמתכלל. אתה בסוף מבקש מהרשות שאתה לא יודע בכמה לתקצב אותה. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> אני רק אומר שנגעתם בלב האישיו. אנחנו עושים את העבודה עם משרד ראש הממשלה והנושא המימוני הוא בלב האישיו כאן וכרגע אין לו מענה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני כל הזמן שואל. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> אתה מחפש משהו שלא קיים כי אין לו מענה. היום אין מענה. אז לצערנו מגיע אסון ואז ניתן תקציב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני כל הזמן שואל כי אני יודע שבמשרד להגנת הסביבה יש אדם שאחראי על תוכניות היערכות לשינויי אקלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני יודע. כנראה הייתה להם איזושהי בעיה להגיע לכאן. << אורח >> קריאה: << אורח >> ד"ר עמיאל וסל. << אורח >> דוד אסף: << אורח >> משם לא יהיה תקציב. זה לא יגיע משם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפחות בוא נמפה ואחר כך נבין מה הצרכים. << אורח >> שלמה רוטנברג: << אורח >> תודה רבה. ראש מינהל תפעול בעיריית אשדוד. כמה משפטים על אשדוד. אנחנו עם 255,000 תושבים, עם הולכה תת קרקעית של 150 קילומטרים מתחת לעיר, 11,000 קולטנים. יש לנו את הנחל כאשר הוא מה שנקרא הקומה הראשונה בתוך הבית המשותף. כל מה שיורד מהרי יהודה מגיע אלינו. יש לנו רצועת חוף בת 12 קילומטרים. המבנה הטופוגרפי ובכלל העיר אשדוד מאתגרת בכל העולם של היערכות לחורף. העיר שטוחה יחד עם הים. כלומר, גלים בגובה 5.5 מטרים לא נותנים למים לצאת החוצה אלא מתחילים להכניס אותם חזרה לתוך העיר. זה פעם אחת. פעם שנייה זה גובה רום של נחל מביא למצב שגם המים או הנגר לא יכול לצאת לנחל ובתוך הדבר הזה יש לא מעט אתגרים. בתוך כל הדברים האלה הגדיר ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שהיערכות לחורף היא תהליך , זה תחת הגדרה של תהליך ומערך שמציל חיים. זאת אומרת, אנחנו רואים את זה כתהליך מציל חיים ויש לזה היערכות שהיא לא כזאת שפתאום נערכים לחורף. הרעיון הוא שמירה על ביטחון התושבים והמשך קיום שגרה של התושבים בכל מזג אויר, כזה או אחר. מדובר בעיר גדולה כאשר יש אתגרים. רצועת הים, המבנה הטופוגרפי והנחל בתוך עצמו. העיר מחולקת ל-14 רובעים. היא עיר שיש לה קווי אורך וקווי רוחב בדברים האלה והתפיסה היא אירוע חירום. אנחנו תופסים את העיר כאירוע חירום והצלת חיים. זה מה שמוביל אותנו בדברים האלה. מכאן בנינו מודל שהוא מודל היערכות לחורף. המודל הזה עובד 365 ימים בשנה. הוא מתחיל מסיום החורף הקודם ובונה את עצמו. זאת אומרת, הוא מתחיל מסעיף 4, הפקה ויישום לקחים מהחורף הקודם, נכנס להיערכות של התנעה. יש לנו נוהל חורף שכתבנו אותו עם 300 משימות עבודה לכל גורם וגורם כאשר בסופו של דבר הוא צריך להיערך ולהצהיר על מוכנות בחלק הזה של הדברים. יש לנו גנט שהוא גנט היערכות לדבר הזה. עד ה-1 באוקטובר עוסקים בכל פעולות העריכה, יש אצלנו דיוני התנעה, משימות שיוצאות, פערים מהחורף הקודם. בזמן ההיערכות אנחנו פועלים לאורך כל השנה בתוך הולכה תת-קרקעית. אפשר לראות כאן מה אנחנו מוצאים בפנים, איזה מערכות כמו ניטור שאתה צריך לעשות להן ניקוי וצנתור מתחת לאדמה בחלק הזה של הדברים. תראו מה אנחנו מוצאים שם במסגרת פעולות ההכנה. אנחנו כמובן עם חברת חשמל, גיזום עצים וכל אותם דברים. במסגרת ההיערכות אנחנו עושים דברים נוספים. ברצועת החוף אנחנו מורידים את מפלס החולות כי לא פעם ולא פעמיים הרוח מקדימה ומביאה לנו את כל החולות לעיר ואז יורד הגשם. ב-1 באוקטובר אנחנו למעשה בהכרזה על מוכנות כאשר אנחנו ערוכים ונעשו כל הפעולות לחושף. אלה כל הגורמים שמדווחים בהצהרת מוכנות ומכאן אנחנו אמורים להיות לקבלת החורף או לכל מזג אוויר. בתוך מזג האוויר, יש לנו כמובן הערכת מצב. אנחנו עובדים עם חברת חיזוי שנותנת לנו חיזוי על מערכות שהולכות להיכנס ומזג אוויר שהולך להיכנס. אגב, זה המקום לציין וראויים להערכה השירות המטאורולוגי על האתר ועל מה שהם עשו והם עשו קפיצת דרך מהפכנית בכל הנושא של חיזוי מזג אוויר, ויישר כוח על כל הפעילות. אנחנו עובדים גם עם השירות המטאורולוגי ויש לנו גם חברת חיזוי. זה דבר שמתבקש מעצמו. אנחנו מקבלים חיזוי ונכנסים להערכת מצב. יש לנו הפעלה של מערכת רמזור. יש סרגל פעולות מה אנחנו עושים בכל מזג אוויר ואיתו אנחנו מפעילים מערך של 150 אנשים שיודעים לאן ללכת ולאן לרוץ. אנחנו מייצרים חסימות מקדימות. אנחנו לא מחכים שכולם יהיו בתוכו אלא אנחנו חוסמים צירים. אם פעם זאת הייתה בושה, תחת ההנחה שזה מציל חיים אנחנו חוסמים מראש ומחכים שבמקומות בהם המים עלו, שהם ירדו ואז פותחים את הצירים. כאן לדוגמה מה שאנחנו עושים, זה חלק מההיערכויות שאנחנו רואים. יש לנו לא מעט צירים שבגלל הטופוגרפיה המים נעמדים ולוקח להם הרבה זמן להיכנס למערכות הניקוז. אנחנו עשינו את אותו מאגר של אותה שלולית שנמצאת מעל המים והכנסנו אותה מתחת לאדמה. זאת אומרת, איזשהו מאגר של בין 15 ל-20 קוב תת קרקעיים. את אומרת שישהו לא על הכביש אלא מתחת לכביש והכביש יוכל לזרום בחלק הזה. אלה נקודות אגירה שעשינו בתוך כל אותם מקומות כחלק מההיערכויות האלה במסגרת הדברים אותם אנחנו עושים. אנחנו עוסקים בנושא של טכנולוגיות החיזוי וזו טכנולוגיית החיזוי איתה אנחנו עובדים. אנחנו ערוכים אליה, עושים הערכת מצב, מקבלים אינדיקציות. מיפינו לאותה מערכת את הנקודות הרגישות בעיר, השכונות הוותיקות וכל אותן נקודות שנותנות לנו אינדיקציה מתי הולך להיכנס איזה מזג אוויר וסכנות הצפה, ואנחנו כבר שולחים כוחות או נערכים למקומות האלה לצורך חסימה, הודעה לתושבים ועוד כל מה שמתבקש בדבר הזה של מערכת החיזוי. הניהול. ברגע שיוצא רמזור כזה, אנחנו רואים את זה כאן, יוצאת כאן פקודת משימה לכולם, דרך הפלאפונים, דרך הכול, וכל אחד יודע לאן הוא רץ ולאן הוא הולך. בסוף שם המשחק הוא ניקוי קולטנים. מספיק קרטון או משהו שמגיע ומתיישב על הקולטן. יש לנו מערכות שכל הזמן רצות ומסיירות והן יודעות לאן להגיע. באותן נקודות, באותם גורמי השטח, יש גם נקודות שהן נקודות חסימה. הם רצים מראש, עומדים שם, המים מתחילים לעלות – הוא חוסם. המים יורדים, הוא פותח. כמובן הכול מנוקז למוקד העירוני והמוקד העירוני הוא אופרטור בדבר. אני הוגדרתי כראש מערך הסערה שמנהל את כל האופרציה הזאת בכל שעה או מתי שהוא קורית. מערך המוקד והשליטה. גם בין התושבים יש לנו מערך בסדר גודל של 900 מצלמות שפרוסות ורואות את כל אותן נקודות. ניסינו לשלב על המצלמות עצמן סנסורים שיזהו לנו לפני כן ויגלו הצפות וידווחו לאחור. אנחנו בודקים את זה גם על המצלמות ובודקים גם בתוך הקולטנים. הסברה היא רגל חשובה מאוד בכל המערך הזה. יש לנו מערך הסברה וחשוב לנו שמה שאנחנו יודעים, ידעו התושבים. מתי לצאת, איך לצאת, איך מזג האוויר, איזה צירים פתוחים, הודעות היערכות לתושבים, הודעות לאותם מקומות או לפוליגונים של אזורים שאנחנו יודעים שהם אזורים מועדים להצפה ואז לומר לתושבים לא לחנות באזור הזה. זה מערך חשוב מאוד. הדבר האחרון הוא הפקת לקחים כאשר בסוף כל מערכת כזאת אנחנו עושים הפקת לקחים והיא הופכת להיות תוכנית העבודה לקיץ ולאורך כל התקופה הקרובה. זה מעגל סובב כתהליך עבודה שהוא תהליך עבודה סדור. אני רוצה לציין דבר אחד. אנחנו עושים את הכול מכל ורוצים לעשות את הכול כדי להיערך נכון למזג האוויר. בסוף זה מזג אוויר ועדיין אין לנו שליטה עליו. למדנו בתהליך העבודה שבגלל שאנחנו עיר שוכנת חוף, תחילת הגשם או הגשמים הראשונים הם המסוכנים ביותר, הם באים משום מקום, ההפרשים בין טמפרטורת המים והיבשה מביאים לשברי ענן ענקיים והם באים משום מקום ומשום דבר. אחרי שההולכה זורמת והגשם כבר יורד והאוויר קר אנחנו כבר יודעים להתמודד עם זה. אלה הם הדברים. אנחנו מאוד מודים לכם על הדיון. אגב, כל שנה אנחנו משקיעים לא מעט כספים כדי לשפר את המערכות מדי שנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לציין לחיוב את הרשויות שהגיעו לכאן ומציגות היערכות מאוד מקצועית ורצינית. יש עוד כמה רשויות ב-זום אבל אני לא יודע אם נצליח לשמוע את כולן. היינו גם רוצים לראות דווקא את הרשויות החלקות יותר, אלה שקשה להן יותר גם תקציבית וגם ארגונית ולצערנו שם קורים לרוב האסונות. נראה שבאמת הדבר הזה הוא בראש סדר העדיפויות אצלכם ברשות ועל כך מגיעה הערכה רבה. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> גם לנו יש מצגת ששלחנו לפני הדיון. בראשית דבריי אני אתייחס למה שאמר חבר הכנסת להב הרצנו ובהחלט הוא צודק. לגבי תרחיש הייחוס, היה כאן קצת בלבול בנושא הזה של אחת ל-100 שנים. מה שאנחנו מראים, נתון שהוא ציטט נכון, על העלייה בעוצמות הגשם עד היום ולא לקחנו בחשבון מה יקרה בשנים הקרובות, מה שהיה פעם אירוע שקורה פעם ב-100 שנים, היום הוא קורה פעם בחמש שנים. זאת רעידת אדמה. צריך להבין שמבחינת התשתיות, המוכנות, איך ערים והמדינה נערכת – ציינתם את אסון המעלית. כמות המשקעים שירדה שם שקראו לה פעם אחת ל-100 שנים, עכשיו אנחנו מצפים שתקרה כל שנתיים-שלוש. לכן כל התכנון צריך להיות לא ביחס לסטטיסטיקה של העבר אלא למה שאנחנו חוזים לעתיד. לא כולם הפנימו את זה. כן צריך לומר שהמינהלת של שינוי אקלים שהגנת הסביבה מתכללים קיבלה פעם ראשונה השנה את העמדה הזאת. עד היום זה לא התקבל אבל – אפשר גם לשאול את עמיאל וסל – כן נכתב בפרוטוקול שהעמדה שלנו שיש שינוי באקלים, עוד לפני שאנחנו מדברים על התחתית, זה דבר מהותי. מאחר ויש לנו את המצגת נראה בכמה שקפים למה אנחנו נערכים בחורף הזה וזה מעבר לתכנון לטווח ארוך. בהמשך למה שאמר היושב-ראש אני אומר שגם אנחנו מתרשמים שיש עלייה מאוד גדולה במודעות ברשויות המקומיות ונמצאות כאן אשדוד ותל אביב ויש ערים נוספות כמו ראשון לציון ורמת גן. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם נס ציונה. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> כמובן. גם נס ציונה מובילה בתחום הזה והיא עובדת איתנו והיא דוגמה ומופת למוכנות ולמערכות שמראות איך להתכונן לזה. מה אנחנו חושבים לגבי החורף הזה. היושב-ראש היה אופטימי וקיווה שיהיה חורף בריא אבל כרגע זה לא נראה כך. בשנה שעברה היה החורף השחון ביותר מאז החלו המדידות. זה לא עוד דבר. עד היום לא עברנו עוד חורף כזה אבל הצפי הוא כנראה שלא יהיה אולי כמו שנה שעברה אבל חשוב לי להבהיר שאין קשר בין כמות משקעים שנתית לבין אירועי קיצון. אנחנו כאן מדברים על חירום ועל קיצון. גם בשנה שעברה היה חורף הכי שחון אי פעם אבל קיבלנו את האירועים הכי חמורים שהיו בכלל, שההסתברות שלהם היא אחת ל-600 שנים. אם אתם זוכרים בחוף כרמל, מעגן מיכאל כמעט טבע ב-19 בנובמבר ובעין גדי היה לנו ב-4 במאי. כדאי שהוועדה תדע שאין קשר בין כמות משקעים שנתית לבין אירועי קיצון והצפות. << יור > היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הדגשתי את זה בהקבלה לחקלאות כאשר אירוע הקיצון פחות טובים לנו. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> ככל שהעולם חם יותר, אנחנו גם מקבלים יותר אירועי קיצון וזה קורה בכל העולם ולא רק אצלנו. אפשר להראות במצגת כמה אירועי קיצון ולא צריך ללכת רחוק, לא לקפריסין ולא ליוון. השנה, לא מזמן, ב-25 בספטמבר, כבר שכחנו את זה כי זה היה בפריפריה, 25 מילימטר בנהריה ובכל האזור של גליל מערבי. למזלנו זה לא נפל על אזור אורבני. גם נהריה עצמה קיבלה את הגשם רק באזורים החופיים כי אחרת היינו בסרט אחר לגמרי. אני חוזר ואומר שוב שהסיפור הזה הוא ביטחון אזרחי והוא לא כל כך שונה מדברים אחרים. אלה הדוגמאות שראינו רק בשנה-שנתיים האחרונות וזה יתפוס אותנו גם השנה, גם אם תהיה שנת בצורת. תראו בשנה שעברה איזה אירועים שהסטטיסטיקה שלהם היא אחת ל-600 שנים. אני מציע וממליץ לשים בצד את הסטטיסטיקה. כמו שאמר חבר הכנסת, גם בקיץ ראינו את זה וגם בחורף ראינו את זה. זה דרמטי. איפה האזורים הרגישים. שאלת איזה רשויות הן רגישות יותר. רואים כאן בסגול. הדרום מבחינת שיטפונות אבל כל אזור החוף רגיש, כמו שאמר שלמה מעיריית אשדוד, בגלל הים החם. זה כבר כלי לתכנון. בשנה האחרונה עשינו מהפכה בכל המידע שאנחנו מנגישים גם לציבור אבל גם לרשויות. זה נמצא באתר אינטרנט שלנו. כל רשות שנמצאת באזור הסגול, זה אומר עוצמות גשם וצפי להצפות. זה לא אומר מתי זה יקרה אבל זה אומר שהמקום רגיש, ושוב, בגלל הים התיכון בתחילת העונה. זה כלי חדש שנותן אפשרות ואפשר לעשות זום אין עד כמה של בלומפילד ועזרא יכול לראות את זה וגם רומה באשדוד. אם כן, דיברנו על הנושא הזה של העלייה בעוצמות הגשם ואמרנו שאפשר לשים בצד את הסטטיסטיקה וצריך לעשות שידוד מערכות ולתכנן לעומת שינוי אקלים. מה לגבי כלים. איזה כלים אנחנו מנגישים גם לרשויות ומה נוהל העבודה. השינוי הגדול שנעשה בשנה שעברה, וצריך לדעת את זה, זאת החלטת ממשלה. בסוף אנחנו מחפשים מעשים ולא רק מדע. החלטה 2632. יושב כאן גם נציג משרד ראש הממשלה שדחף ובעצם סייע להעביר אותה. ההחלטה מגדירה מי גוף החיזוי של מדינת ישראל שנותן את המידע. זה לא היה עד עכשיו. הייתה כאן לקונה מאוד גדולה מה גם שזה גם נושא של אחריות. היום שרת התחבורה הביאה הצעת מחליטים שהתקבלה פה אחד. אם כן, אנחנו עובדים באופן צמוד עם המשטרה, עם כבאות והצלה, עם פיקוד העורף. בשקף שגם הממשלה מכירה שזה חלק מהיערכות לשינויי אקלים. כחלק ממוכנות הממשלה לשינויי אקלים, השירות המטאורולוגי צריך להפיק אזהרות. בפירוש זה לא רק מידע. מידע, גם יועצים וגם חברות פרטיות עושות, אבל נושא של אזהרות לגופי ממשלה הוא באחריות השירות המטאורולוגי לכלל התופעות. מזג אוויר זה משריפות בקיץ עליהן דיברנו ועד הצפון עירוניות ועד שיטפונות בנחלים כך שזה כולל הכול, ועד הפעלת מוקד חירום של 24/7. אני רוצה להראות את הכלים. לציבור הרחב לא היה עד היום אבל היום, כמו כל מדינה מפותחת ולא מפותחת, יש התרעות על משקעים כבדים, על הצפות, על שיטפונות. זה גם לגבי שריפות בקיץ וגם לגבי החורף. זאת בפירוש בשורה. הזכיר שלמה מאשדוד את המידע המפורט. זה מגיע לטלפונים, התרעה על מזג אוויר קשה, על שיטפון בעין גדי כך שבכל זאת יש כאן איזושהי בשורה לציבור הרחב. תכף נראה גם מה אנחנו נותנים לרשויות שבסוף אלה הן שפועלות. יש אפליקציה שלא הייתה עד עכשיו. בסוף כולנו צורכים את המידע באופן נייד. שוב, מי שמתיימר לדעת באיזה רחוב זה יקרה, זה לא דבר שאפשר לעשות אבל ברמה עירונית – כן. שאלתם איזה כלים יש לרשויות. 256 רשויות – חבר הכנסת להב, אני מכיר 256 ולא 257 – יכולות להיכנס ולראות ברמה שעתית היכן צפויה אצלן הצפה. אנחנו משתדלים לעשות את זה מול כל רשות למרות שזה קצת קשה לעשות את זה מול 256 רשויות. הפלטפורמה איתה אנחנו עובדים היא גופי החילוץ וההצלה שהם עושים שולחן עגול ומביאים לשולחן את הרשויות המקומיות. כך נראה טופס. תכף נדבר על אשדוד אבל אותו דבר היה לנו גם בחדרה. השנה היו לא מעט הצפות במישור החוף. כך זה מגיע לרשויות החירום. כתוב להם ממש ברמה ממוקדת. זה נשלח יום לפני, הצפות בחדרה, ובפועל אתם רואים מה הם עושים. כבאות והצלה מביאים את הסירות והמשטרה סוגרת את הכבישים. אם כן, כדאי שהוועדה תדע שבעקבות החלטת ממשלה בכל זאת יש כאן צעד מאוד מאוד גדול ושוב, צריך לתת קרדיט למשרד ראש הממשלה שאולי ארבע שנים לוקח לעשות עבודה אבל את זה הם כן דחפו מהר וזה עבר בהחלטת ממשלה. אתם רואים את ההתרעה ומצד שמאל את ה-אקשיין. אם כן, זה לגבי מישור החוף ועכשיו מה לגבי המרחב המדברי. רומה, אני איעזר בך. דיברתי על שני אירועי קיצון שהיו השנה. בתחילת העונה היה בחוף כרמל אבל היה לנו שיטפון שהרס בעשרות מיליוני שקלים את נחל דוד ונחל ערוגות. אתם רואים כאן בצהוב. שוב, בלי להיכנס לפרטים. ברמה של רמזור תיקונים – צהוב, כתום, אדום. רשויות יודעות להתכונן ולעשות את החסימות. חלק מהחברים אמר נכון, גם חברי כנסת, בסוף זה מזג אוויר ויש הפתעות. דבר חדש שנתנו גם לרשויות החירום – התרעות ממוקדות. דיברתי על האירוע שהיה בחוף כרמל. פעם ראשונה בתולדות המדינה שהגיעה התרעה סלולרית. זה קורה בכל המדינות ועד היום לא קרה במדינת ישראל. כל מי שטייל בחוץ לארץ קיבל התרעות סלולריות והראיתי את הטלפונים לציבור. הבשורה לעונה החדשה. ישבנו השבוע בפיקוד העורף עם האלוף וסגרנו נוהל עם משטרת ישראל ועם פיקוד העורף. התרעות שמשתלטות על הטלפון כמו הטילים האיראניים שלא נדע. שוב, לכל מדינות העולם יש את זה, מתאילנד ודרך פולין. מדינת ישראל יודעת לנטר טילים מ-200 קילומטרים ולא יודעת להתריע על גשם ועל הצפה במעלית. זה יקרה מהשנה. בשורה התחתונה. יש לנו נהלים כתובים עם משטרת ישראל, עם כבאות והצלה, וכל הגופים האלה באמת עשו שידוד מערכות, וכך גם הרשויות המקומיות שבסוף הן מול האזרחים. יש הרבה חוסרים בתקציבים אבל אני יכול לומר כמי שמלווה את הסיפור הזה כבר לא מעט שנים שיש שינוי מאוד גדול גם בגופים, גם במחויבות שלהם לדבר הזה כאשר הם מבינים שהדבר הזה בסוף הוא סיביל דיפנס והוא פגע וגורם למוות. לכן אנחנו במקום הרבה יותר טוב – יש עוד הרבה מה לשפר - מזה שהיינו עד עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. גרמת לנו להעלות חיוך. לא אגנוב ליוראי את האפשרות לפרגן למשרד ראש הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת באמת תצוגה מאוד מרשימה והתקדמות פנטסטית. אני תוהה כי אתם מתריעים. השאלה אם האזרח בקצה או הרשות בקצה יודעת למפות, האם היא עשתה פעולות היערכות מתאימות כדי לדעת איך היא נערכת. ברגע שהאזרח יקבל את זה, מה הוא צריך לעשות? מה הרשות צריכה לעשות? << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> אם זה לא יגיע למי שעושה עם זה משהו, זאת בעיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מן הסתם זאת פעולה שצריכה להיות משלימה לפעולה שלכם. אני באמת מוכרח לברך אתכם. לא ציפיתי לשמוע דברים כל כך מרשימים. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> זה היה בקצרה. יש לנו עוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. כל הכבוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו בכל מקרה נמשיך לקיים דיונים כאלה ככל שנתקרב לעונת הגשמים. << אורח >> רומה אורן: << אורח >> כאן נושא ההסברה הוא מאוד קריטי ברשות המקומית. להעביר את המסר נכון לאזרח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מבחינת הרשות שצריכה למפות את האזורים היותר פגיעים ואת האוכלוסיות היותר מוחלשות, האמצעים שצריכים להיות כאשר מגיעה ההתרעה. זה משהו שאין לו היערכות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צריך לתכלל את הנושא הזה ולחבר בין כולם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה כמו אזרח שמקבל התרעה של פיקוד העורף אבל אין מקלטים פתוחים ואז מה הוא צריך לעשות? אדם ידע שמגיעה צרה אבל הוא לא יתמודד איתה וזאת בעיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמע את ד"ר יובל ארבל מצלול ואחר כך אני רוצה לשמוע את גופי הביטחון. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> תודה רבה. אני סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול. בעברי אני גם הידרולוג ואני עוסק בתחום הזה. נאמרו כאן דברים מאוד חשובים ונעשתה עבודה חשובה באשדוד ובתל אביב, ואנחנו גם מלווים אותם בפרויקטים מסוימים ואולי אחר כך אני אזכור משהו קטן. אני חושב שגולת הכותרת היא לצאת מכאן בהבנה שצריך להיערך עד רמת הבית הבודד. אני חושב שזה מה שחסר כאן במה שהציגו. זאת אומרת, עזרא הציג תוכנית יפה אבל הרבה דברים הם במורד כי הם במורד אבל גם מבחינת השכונות, הטיפול הוא בקצה של האגנים שלכם. צריך ללכת ממש לרמת המבנן. הבעיה היא במינהל התכנון. היום מאושרות תוכניות ובמקום לאשר את תוכניות השהיית נגר והחדרתו לתת הקרקע כמו שמחייבת תמ"א 34 וכמו שמחייבת תמ"א 1, היום הבקרים, רשות המים, אנשים שיושבים על התוכניות האלה, פוסלים אותן בכל מיני טענות של רטיבות בבניינים, דברים שכבר לא קיימים. עזרא הציג כאן איך אפשר לגרום לגג סופג. זאת אומרת, הגג מחזיק בתוכו מים ולא קורה כלום לבניין. לא בונים כמו שבנו את הבניין שאני גר בו שכל טיפת גשם הופכת לרטיבות. לכן הפתרון צריך להיות ברמת הבניינים ושם צריכים להתחיל לעבוד. יוראי, הדרישה צריכה להיות גם בחוק האקלים - ואולי דבריי ירחיב על כך עמיתי – איך צריכים להכניס את ההנחיות האלה בחוק התכנון והבנייה ובאמת להקפיד שהדברים האלה קורים. אם כן, קודם כל מניעת שיטפונות. יש אירוע גשם יותר ויותר קיצוניים ואפשר לצמצם באופן ניכר את הנגר גם לתוך הערים וגם במעלה הערים כדי שלא יסבלו בתל אביב. אם חלק מהפרויקטים שדוד ציין קודם בסך 1.3 מיליארד שקלים ימנעו את ההצפות באילון, יהיה אפשר להתמודד גם כאשר מקרים את התעלה – זה לא נחל אלא תעלה – אם תהיה מספיק השהיה של הנגר במעלה ולא להיגרר לפתרונות הרסניים כמו הפניית הנגר הזה עם כל הזיהום שבו למורדות יפו ואתה יודע על מה אני מדבר. אם יורשה לי אני רוצה לדבר על בעיה נוספת שלא מדברים עליה כאן. השיטפונות ואירועים קטנים – גם לא צריכים שיטפונות גדולים - היום כמעט כל אירוע גשם במדינת ישראל, אפילו דברים פחות מ-10 מילימטר, וזה מדהים אותי, גורם לגלישות ביוב. מערכת הביוב לא בנויה להוביל אירועי נגר. אלה לא הכתרים שעזרא הציג כאן קודם לכן. היא אמורה להוביל ביוב בלבד ולפעמים באירועי גשם תהיה תוספת של 50 אחוזים. כך היא מהונדסת. כך מתכננים אותה. מה שקורה היום זה שבכל אירוע גשם נכנסות כמויות גדולות מאוד של גשם במי נגר אל תוך מערכות הביוב והן גולשות. אנחנו מוצאים כמעט בכל אירוע גשם גלישות ביוב לרחובות, לנחלים ולים. כן, משרד ראש הממשלה, זה דבר שאתם צריכים להכניס לטיפול. חיבורים צולבים - כך נקראת הבעיה. חיבורים צולבים בין מערכת ניקוז ומערכת ביוב – אסורים על פי חוק ולא חוק אחד אלא על פי כמה חוקים במדינת ישראל. עדיין קיימים בכמות רבה מדיי. או שאלה היו חיבורים ישנים וחלק מהרשויות ותאגידי המים והביוב עובדים עליהם והיום נעשית עבודה בתל אביב, באשדוד ובעוד ערים, אבל יש ערים שהדבר שם בקושי מתקדם וגם היכן שנעשית עבודה, יש הרבה מאוד חיבורים צולבים פירטיים פרטיים. גם אם זה חלק קטן, הרבה כאלה ביחד יוצרים בעיה גדולה. כל זרימה, לא פעם ב-100 שנים ולא פעם בשלוש שנים, 10 פעמים בשנה. בנתניה השנה כבר היו כמה פעמים כאלה. בתל אביב גשם ראשון, שהוא לא דווקא ביוב, זו בעיה נוספת של גשם ראשון שאני אגע גם בה, גרמה לסגירת חופי הרחצה בתל אביב למשך כמעט שבוע. כל חופי הרחצה בזמן החגים, כאשר כל עם ישראל רוצה ללכת וליהנות בימי החופש האחרונים, ליהנות מהים בימי הקיץ האחרונות, היה גשם קטן וזיהם את כל החופים. אפשר למנוע את זה אם למשל בגשם הראשון שלא היה גשם גדול היה מאגר השהייה תת קרקעי, כמו שעזרא הציג כאן קודם, שתופס את הגשמים האלה ומפנה אותם למט"ש. הרי לא מדובר במשהו שהוא יותר חמור באיכויות שלו מביוב. הוא קצת שונה אבל עשינו עבודה - עמותת צלול בשבועות האחרונים סיימנו עבודה - שמראה שאפשר לתפוס כמויות ניכרות מהגשם הראשון, להשהות אותו במאגר ולהפנות אותו למערכת ביוב - אני אשמח להציג את העבודה הזאת לכל הרשויות המקומיות – וכך להימנע מזיהום הים והחופים בתחילת החורף או בסוף הקיץ. זה מתערבב. שימו לב, בנהריה, בספטמבר ירדו 113 מילימטר, אירוע כל כך קיצוני שלא היה כמוהו במדינת ישראל. זה אירוע קיצוני לדצמבר-ינואר ובטח שהוא קיצוני לספטמבר. שאלתם מתי מתחיל החורף. זה שינוי אקלים שאנחנו צריכים להתמודד איתו וזה הדבר הבא שצריך לעשות אבל עוד לפני שינוי אקלים בואו נתמודד עם הדברים הבסיסיים כמו חיבורים צולבים, רשויות מקומיות, שלטון מקומי, רשות המים. תתחילו לאכוף את החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו ב-זום נציג המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> לשאלה איך נערכים. בעקרון אנחנו מייצרים מספר מענים שיסייעו לרשויות המקומיות להתמודד עם התופעה הזאת של התגברות והתעצמות עוצמות הגשם. גם אני אפרגן מאוד לעבודה המאוד מרשימה שעושה השירות המטאורולוגי וממשיך לעבוד ולקדם. זה מייצר את כל תשתית הידע. לדבר על יהיה יותר זה נחמד אבל אנחנו צריכים מספרים. בסוף מתכננים ואנשי שמקצוע צריכים את המספרים ובזכות העבודה הזאת יש לנו את המספרים האלה. דבר שני שנכון לומר הוא שצריך שכל הרשויות ידעו כי חלק הוא גם פתרונות הנדסיים שצריכים לייצר בין כל התשתיות שבונים אבל חלק הוא גם ניהול. זאת אומרת, אם הרשויות עכשיו יודעות לקראת מה הן הולכות והרשויות ינקו את הקולטנים שלהן בשלב הזה של השנה, גם אירוע שהוא גבולי אולי אפשר להכיל אותו קצת יותר. כרגע בלא מעט רשויות הבעיה של ההתמודדות עם ההכרה בתופעה הזאת והפוטנציאל ההרסני שלה, לשם כך אנחנו מממנים תוכניות היערכות לשינויי אקלים. יש רשויות מקומיות שסיימו, עוד 32 יסיימו בשבועות הקרובים ואנחנו מגיעים לאחוזים ניכרים מרוב אוכלוסיית ישראל שיהיו להם תוכניות. זאת אומרת, רשויות שכבר לקחו לתשומת ליבן את הדברים האלה והן כבר יודעות לקראת מה הן הולכות ונערכות לזה. זה דבר ראשון שהוא חשוב. דבר שני שאני לא יודע אם הזכירו אותו, זאת עבודת המינהלת להיערכות לשינויי אקלים שפועלת לייצר תרחישי ייחוס. בסוף השירות המטאורולוגי עומד ונותן את הנתונים השונים ומתוכם צריך לזקק את התרחיש הספציפי מתוך כלל התחזיות שהארגון הבינלאומי מייצר. השירות המטאורולוגי מייצר לתחזיות השונות התאמה לישראל ואז צריך לייצר תרחישי ייחוס. בשנה האחרונה התעסקנו במינהלת בנושא הזה של עלייה בעוצמות גשם והגענו להסכמות עם כלל הגופים. אנחנו נפרסם בזמן הקרוב מאוד את הדוח השנתי שאנחנו מתמקדים בו לגבי עוצמות הגשם ואיתו אנחנו כבר מייצרים שינוי. כמו שעמיר אמר, אפילו רק בעשור האחרון, לא מדובר כאן על תצפיות אלא מדובר על תחזיות. אם כן, כבר להעלות את הרף מהבחינה הזאת וגם, עד שישלימו את המלצות מרכז החישובים, נוכל כבר לפחות בתשתיות הגדולות להעלות את הרמה גם בהתאם לתחזיות ולא רק לתצפיות. אני חושב שגם כאן עשינו צעד מאוד דרמטי שיש לו גם השלכות מאוד מאוד גדולות על התכנון ועל התחזוקה. אלה עלויות משמעותיות ועשינו את העבודה הזאת בשיתוף השירות המטאורולוגי בשנה האחרונה. אני מקווה שהדוח יתפרסם בשבועות הקרובים. אלה שני הדברים המרכזיים שאני יכול שמשרד להגנת הסביבה סייע ככל יכולתו גם לנושא הזה וגם להיערכות ברמה הלאומית לטובת הנושא הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכמה רשויות במדינה יש תוכנית היערכות למשבר האקלים? << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> ל-70 יש כיום 32 שלבי הכנה ממש אחרונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר, נכון להיום, אם אני סוכם את זה, העדכון האחרון - - - << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> נכון לעוד חודשיים, בוודאי זה יהיה 102. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר, העדכון האחרון שאנחנו מכירים לא השתנה וזה אומר של-61 אחוזים מהרשויות – שאלה 105 רשויות מקומיות – לא התחילו בכלל בהכנת תוכנית היערכות למשבר האקלים. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> אני אגיד שיש עוד כמה שעשו את זה בתהליכים של תקצוב עצמאי, כמו בת ים. יש כמה רשויות שהתחילו גם לפעול בצורה עצמאית. באופן כללי יש מסלול נפרד שאמור להיות למועצות אזוריות שכרגע הוא מתעכב והוא לא יהיה במימון ממשלתי. אני מקווה שגם עד סוף השנה הזאת אנחנו נצא לסבב נוסף של תמיכות בעוד רשויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התמיכות הן רק לגיבוש התוכנית ולא לתקצוב של המימוש שלה. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> כן. השלב הזה הוא של הגיבוש של התוכניות. כבר אחרי 70, בוודאי שאחרי שיהיו לנו 102, זה יותר מבוסס, נוכל לראות גם מהשטח איזה דברים הם המטרידים ביותר את הרשויות המקומיות ולהתאים את התמיכות שלנו לזה. אני כן אומר שלמרות שאנחנו רוצים לעשות דברים בצורה סדורה ומאורגנת, את הדברים הקלים שאנחנו יודעים שהולכים להתקדם, אנחנו עובדים עליהם, בין אם זאת כבאות והצלה כאשר מרות שאנחנו אפילו אמורים להיות המובילים של הנושא כבר פרסמנו תמיכות והענקנו לעוד מספר רשויות בשנה וחצי האחרונות כדי לתמוך בנושא הזה. אני מקווה שנוכל לבשר בקרוב על עוד לפחות שני מהלכם ואני צופה, אני מקווה, שזה יהיה בשבוע-שבועיים הקרובים לגבי דברים שאנחנו יודעים שהם משמעותיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הפעילות שלכם, כמו שהוצגה כאן, היא פעילות מצילת חיים כי התמודדות והיערכות לשיטפונות ואירועי קיצון היא מצילת חיים. חשוב להזכיר שאתם עובדים בהיעדרו של חוק אקלים שמבנה את זה בצורה ברורה, מטיל חובות ותקצוב וכל מה שמדינה מערבית מתקדמת אמורה לבצע כדי לוודא שנוכל להציל חיים בהינתן אירועי קיצון. יחד עם זאת אני מוכרח לומר לך שאני מוטרד דווקא מהרשויות המוחלשות. אם הנתונים שהצגת הם כאלה, רוב הרשויות המקומיות בישראל ולא התחילו לעבוד לא על תקצוב של תוכנית ההיערכות למשבר האקלים אלא להכין תוכנית כזאת. מה יקרה בחורף הקרוב אם אין להן תוכנית היערכות? מה יהיה על התושבים שלהם? << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> אני מציין שזה מאוד הטריד אותנו, האם אנחנו באמת מוטים לרשויות חזקות ואני שמח להראות, ואפשר לראות את זה בדוח שפרסמנו מוקדם יותר השנה על היערכות רשויות מקומיות. ההכנה על פי חלוקה לעשירונים היא די שוויונית. אם מדברים על שתי הקצוות, דווקא בעשירון אחד יש רק רשות אחת שעדיין לא הכינה תוכנית, שזאת מודיעין עילית ובעשירון 10 אין רשות אחת שהכינה. דווקא מהבחינה הזאת אני מרגיש שבמסלולים השונים - אנחנו ביצענו מספר מסלולים לתמיכות ברשויות מקומיות בכל מיני צורות - אני מרגיש מאוד טוב עם זה שהצלחנו לגרום גם לרשויות בסוציו אקונומי יותר נמוך להכין תוכניות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לי מילה רעה על העבודה של עמיאל. הם עושים בתת איוש ובתת תקצוב את מה שהם יכולים כדי לנסות להעביר את המסר שחשוב להיערך למשבר האקלים. אני אומר לך שהמצב הנוכחי לפיו ל-61 אחוזים מהרשויות המקומיות בישראל אין להן תוכנית היערכות לשיטפונות ולשינויי אקלים, אומר שכאשר ההתרעות של עמיר והשירות המטאורולוגי יגיעו לניידים של התושבים, הם לא ידעו מה לעשות. גם הרשויות לא ידעו מה לעשות וגם התושבים לא ידעו מה לעשות כי אין היערכות למשבר האקלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה לגבי כמה רשויות מתוכן משפיעים אירועי הקיצון על התשתיות. אם תיקח רשויות כמו רמת הגולן, בסוף זאת לא תהיה השפעה חלילה על בת ים. צריך לוודא מה הרשויות היותר רלוונטיות עושות אבל זה גורם לגורם המתכלל כאשר אין אפילו הבנה איזה רשויות הן אדומות, מי בסכנה ומי מתוכן לא ערוך לזה. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> ברשות הישוב-ראש, אני רק אגיד שגם בנושא הזה יש בשורה. זה אמור לקרות לקראת סוף השנה אבל אותם סיכונים אקלימיים שנבנה על בסיס המידע של השירות המטאורולוגי ובשיתוף, מייצר אינדקסים של שינוי אקלים, לראות היכן האזורים הרגישים ביותר. הוא נבנה ביוזמת המדענית הראשית הקודמת של המשרד עם האקדמיה הלאומית למדעים, גוף משמעותי מאוד מהאקדמיה. מייצרים את המדדים האלה שיעזרו לנו לתעדף ולראות לא רק מבחינת החשיפה אלא גם מבחינת הפגיעות ומבחינת ההיערכות של הרשויות השונות ולראות היכן אנחנו צריכים לתעדף וגם היכן הרשויות צריכות לתעדף בתוך עצמן ברמת אזור סטטיסטי. זה עוד משהו שאמור להתפרסם. בשלב ראשון, בדצמבר או בינואר, אז זה אמור לעלות בדגש על חום אבל אני מקווה שאחר כך נצליח לעשות את האינדקסים גם על שיטפונות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נאלצים לסיים את הדיון הזה. כמובן שנקיים דיון נוסף בהקדם. אני מתנצל בפני כלל הגורמים שלא הספיקו לדבר. היה חשוב לי לראות רשויות שמשקיעות ושמות את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות ומצילות חיים יחד עם עבודה שנעשית גם במשרד ראש הממשלה, בשירות המטאורולוגי, לטובת העניין הזה. יחד עם זאת אנחנו שוב חוזרים לשתי הנקודות לפיהן אין לנו גורם מתכלל ואין לנו הפניות תקציביות ייעודיות לטווח הרחוק. אנחנו נמתין לדוח שלכם שיצא בעוד חצי שנה אבל הרבה קודם לכן אנחנו נקיים דיון נוסף כדי להמשיך ולעקוב כדי למזער את הנזקים ולהציל חיים באירוע הזה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>