פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 737 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ו (22 באוקטובר 2025), שעה 10:20 סדר היום: דיון בנושא נזקי הבצורת בצפון הארץ נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי אלון שוסטר מוזמנים: רם שדמון – שימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות וביטחון המזון פארוק דבור – מנהל מחוז צפון, משרד החקלאות וביטחון המזון מלכה ברוך בלאו – מנהלת לשכת מנהל מחוז צפון, משרד החקלאות וביטחון המזון אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל דיויד לוי – מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה איתן שדה – מנכ"ל מי גולן, תאגידי מים וביוב נועם אופנהיים – יחידה לחקלאות גולן, תאגידי מים וביוב ניצן דהן – מנכ"ל אגודת מים בגליל עפר ברנע – החברה לחקלאות גליל עליון ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא נזקי הבצורת בצפון הארץ << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב. ישיבת ועדת הכספים, דיון בנושא נזקי הבצורת בצפון הארץ. מי מציג את הנושא? ניצן דהן, מנכ"ל מים בגליל, בבקשה, תציג את הנושא. חבר'ה, אני אומר מראש, אנחנו ב-11:00 צריכים לסיים, אז אני מציע שנהיה יעילים. << אורח >> ניצן דהן: << אורח >> בוקר טוב, אני מנכ"ל מים בגליל, אגודה מרחבית לאספקת מים בגליל העליון, שחולשת על שטח אזורי של כל הגליל העליון, שלוש מועצות מקומיות – מטולה, יסוד המעלה וראש פינה – שלוש מועצות אזוריות – גליל עליון, מרום הגליל ומבואות החרמון, שכולל מושבים, קיבוצים, מושבות בכל הגליל העליון, שטח של כ-150,000 דונם חקלאי. קודם כול תודה ליושב-ראש הוועדה שהזמין אותנו, אני חושב שזה דיון חשוב מאוד לשיקום ופיתוח החקלאות בגליל העליון. לעצם העניין, הבצורת של שנת 2025-2024 הייתה הבצורת הקשה ביותר שנמדדה בכל תקופת המדידות ב-70 שנה במדינת ישראל. בתיאום עם רשות המים ועם משרד החקלאות, אנחנו כבר התחלנו להתארגן לספק את המים למרות הבצורת הזאת כבר מתחילת השנה. מילאנו מאגרים, מילאנו בריכות דגים, ניסינו להתארגן לאספקת המים בצורה המיטבית, אבל לקראת סוף החורף הבנו שהמצב יהיה הרבה יותר קשה ממה שחשבנו, ובסופו של דבר כמות המשקעים הייתה פחות מ-50% ממה שיש כל שנה באזור הגליל העליון והגולן. וגם השפיעה בנחלים הייתה מאוד מאוד נמוכה, פחות מחצי מבכל שנה. ולכן גם הקצאות המים שקיבלנו היו הרבה יותר נמוכות, בכ-20 מיליון קוב פחות מהקצאות המים שאנחנו מקבלים בכל שנה. ולא הייתה ברירה והתחלנו לעשות תוכנית קיצוץ מאוד מאוד נרחבת בכמויות המים. הכול בשיתוף עם רשות המים ועם משרד החקלאות בעבודה משותפת. וניגשנו למהלך של קיצוץ מרצון מול החקלאים של כמויות המים, כאשר הכול נעשה, שוב אני אומר, בתיאום מלא עם משרדי הממשלה. המתווה שאנחנו עשינו זה פנייה לחקלאים לוותר על שטחי גידול שלמים, בשביל לאפשר לחקלאים אחרים להמשיך ולגדל, כדי שלא יקרה מצב שכל מערכות המים יקרסו ואי-אפשר יהיה לגדל בכלל חקלאות בגליל העליון, אלא לאפשר לוותר על שטחים מסוימים, שטחי גידולי שדה חד-שנתיים, ולהעביר את המים לגידולים אחרים שהם רב-שנתיים, שבהם הנזק יכול להיות הרבה הרבה יותר גדול וגם ארוך טווח להרבה שנים. לכן ניגשנו למתווה של קיצוץ מרצון, פנינו למגדלי גידולי השדה ואמרנו להם: תייבשו לגמרי את השטח ובכך תחסכו במים. בסופו של דבר הגענו למצב של ייבוש מלא של כ-30,000 דונם גידולי שדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה למשל בגידולי שדה? << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> כל גידולי הקיץ –עגבניות לתעשייה, תירס, אספסת. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> גזר, תפוחי אדמה. כל הגידולים החד-שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש למשל חקלאי שזה מה שהיה לו, והוא הפסיק לגמרי לגדל? << אורח >> ניצן דהאן: << אורח >> בהחלט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה ההיגיון שעומד מאחורי זה? למה שהוא יסכים? הרי לא הבטיחו לכם כלום ואתם לא מבטיחים כלום, כי אתם אומרים: תשמע, ציונות, רוצים לעשות, אבל בסופו של דבר הוא צריך לקבל פרנסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 2,290 – מה זה, דונם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמעט 30,000 דונם. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> 30,000 דונם, 29,000. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 29,000 דונם לייבוש, ו-2,290 עקירת מטעים. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> כן, קרוב ל-3,000 דונם מטעים שנעקרו כדי לחסוך במים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> צריך להגיד שזה מטעים מבוגרים שכבר היו על סף - - - << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> כן, אבל הם היו עדיין מטעים מניבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תענה לי על השאלה. בא חקלאי, אתה אומר לו: תשמע, תייבש. בייבוש הזה הוא בעצם מודיע שהוא מייבש גם את הפרנסה שלו. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> נכון. אז שוב אני אומר: בתיאום עם משרד החקלאות, ומכיוון שלא קיבלנו תשובות ממשרד האוצר וממשרדי הממשלה, אנחנו באנו לחקלאים ואמרנו להם: אנחנו ניגשים למתווה הזה. אנחנו בשלב זה נגייס כסף מהחקלאים עצמם, ניתן לכם מקדמות, בינתיים אתם תקבלו איזשהן מקדמות כדי לא לגדל את הגידולים האלה. אנחנו מאמינים שמדינת ישראל תירתם ותפצה אותנו על הקיצוץ הזה של 30,000 דונם, כ-18 מיליון קוב מים, כשכל קוב מים תומחר בעבר על ידי המדינה ב-3.5 שקלים לקוב, סך הכול כ-63 מיליון שקל. זה מה שאנחנו כאגודת המים האזורית פנינו לחקלאים והתחלנו במתווה, כדי לאפשר המשך הזרמת מים לכינרת ומים בנחלים, כדי לאפשר את שאר הגידולים. כדי שכן יוכלו לגדל את האבוקדו ואת התפוחים ואת הנקטרינות, את הנשירים, את ההדרים ואת הגידולים האחרים, לקחנו על עצמנו איזושהי התחייבות מול החקלאים, כאשר היינו בטוחים שאנחנו מקבלים גיבוי מלא ממשרדי הממשלה, שיפצו אותנו בקיצוץ המים הנרחב הזה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אתה אומר שלא קיבלתם תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר: לא קיבלנו תשובות. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לא, אני הייתי בדיון. כל הדיונים שהיו עם משרד האוצר - - - << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> לא קיבלנו תשובות מלאות, אבל הכול נעשה בתיאום מלא - - - << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> האם פעם שר בממשלת ישראל אמר שהוא הולך לפצות אתכם? קיבלתם את זה בכתב, בעל פה. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> לא קיבלנו שום תשובות חד-משמעיות, אני אומר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא קיבלתם התחייבות של משרדי הממשלה. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> נכון. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> צריך להגיד את הדברים כמו שהם. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> אני אומר את הדברים כמו שהם. לא קיבלנו תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר: לא קיבלנו תשובות. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לא, כשאומרים בתיאום ובתיאום ובתיאום זה נשמע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתיאום מול משרד החקלאות. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> שר החקלאות אמר שהוא הולך לפצות אתכם ממקורותיו? אולי תחדש לנו משהו. << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> חד-משמעית לא קיבלנו תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני גם הבנתי ככה. הבנתי שהם לא קיבלו תשובות - - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> יש פה נציג משרד החקלאות. אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. משרד החקלאות קיבל את כל הנתונים שהוא ביקש, והכין המלצה מקצועית שעברה אליכם, עברה לשר האוצר, על ידי שר החקלאות. << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> טוב, אז אם כבר מדברים על משרד החקלאות, אנחנו נציגי משרד החקלאות. אני מנהל מחוז צפון במשרד החקלאות. איתי גם רם שדמון, מהנדס מים במחוז, ומלי, מנהלת הלשכה. אז התיאום נעשה לפני שידענו מה תהיה שנת הגשמים. כמובן, יש היערכות מוקדמת. משרד החקלאות הוא לא רק משרד כלכלי, הוא גם משרד מקצועי. מי שיושבים לצידי זה מהנדסי מים, יש אגרונומים, יש כלכלנים, יש עוד הרבה מקצועות אחרים. אנחנו לא עוסקים רק בתמיכות וכלכלה, אלא משרד החקלאות וביטחון המזון. ועמד לנגד עינינו הנזק, גם הקצר-טווח וגם הארוך-טווח, כשהארוך-טווח היה יותר מסוכן. ולכן הייתה צריכה להיות היערכות, ותוכנית כלשהי שאנחנו מגבשים טרום העניין הכספי, גם שיטת העבודה. אני נותן משל. אם אתה ספינה או מטוס שיש לך סחורה עודפת, או שהכול ישקע או שצריך להיפרד מדברים. זה חלק מהתוכנית האופרטיבית שהובילה האגודה. אין התחייבות, מה שאומר נציג האוצר, אנחנו לא יכולים להתחייב כספית כמשרד ממשלתי, אבל מקצועית אנחנו תמכנו בתוכנית, ואף הוצאנו מסמך השלכות, אם לא יתבצע כלום לנוכח כמויות הגשמים שמסופקים ובוא נגיד מניעים את החקלאות. צריך לזכור עוד משהו, אנחנו היינו גם בתקופת מלחמה. זה לא אירוע שהיה בשנים שהכול בהן כשגרה וכו'. זה בא אחרי מכה מאוד רצינית לחקלאות שחטפו. צריך להתחיל להתאושש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדינת ישראל. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> מדינת ישראל, בסדר. אני מדבר על החקלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אעזור לו. הוא מתכוון שבצפון מי שחטף ופונה, לעסקים הרי היה איזשהו מתווה וקיבלו. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה היה ביתר שאת, מסלולים ורודים, ירוקים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רואים שאתה לא מונח, כי תשאל אותם מה קורה עם המסלולים הוורודים, הם יגידו לך שהם עדיין לא טופלו, ויש כאלה במסלול האדום, שמו להם את האדום – אל תזוזו, אנחנו באים אליכם. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> תשלומים של מס רכוש, אדוני יודע שזו בעיה שהיא לא רק נוגעת לחקלאות. אנשי מס רכוש הם אנשים טובים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אגב, אני אומר לך שבשאר המסלולים זה עובד. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הם קבורים תחת ערימה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשאר המסלולים זה עובד. יש לך פיקים פה ושם, אבל בגדול מי שנפגע ועדיין לא פוצה כמו שצריך – מסלולי החקלאות. יודעים את זה גם ברשת המיסים. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, אי-אפשר לאחוז את החבל משתי קצותיו. ברור כשהולכים למסלולים ורודים, רמת הדיוק - - - << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> אבל זה לא הדיון עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, חשוב לי להבהיר דבר אחד: פה מדברים ברשות דיבור. ואני מבקש לשמור על דיון כמו שצריך. אתה סיימת לדבר? << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> אני רק אסיים. אני אתחבר למה שאמר דבור, הגליל העליון בדיוק סיים תקופת מלחמה קשה מאוד, והמכה הזאת הנוספת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתה מבקש? << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> אני מבקש כ-63 מיליון שקל פיצוי בגין הקיצוץ של 18 מיליון קוב מים, עבור החקלאים שהפסידו את הגידול המלא שלהם בתקופת הקיץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פיצוי בגין מה, בגין נזק שהתרחש כבר? << דובר >> ניצן דהן: << דובר >> כן, פיצוי בגין אובדן הכנסה מלא מהאי-גידול בתקופת הקיץ של 2025. הם לא גידלו, השטחים היו יבשים, יש לנו על זה אסמכתאות וביקורת של משרד החקלאות. 30,000 דונם יובשו, והחקלאים האלה לא קיבלו שום פיצוי בגין ייבוש השטחים האלה, לטובת שמירה על שאר החקלאות ועל זרימה בטבע ועל הזרמת מים לכינרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אני מבין נכון, ואני מסכם את הדברים שלך, נוצר צורך לאומי, אפשר לקרוא לזה ככה, לייבש חלק מהחלקות הללו, או את כל מה שיובש, כדי למנוע נזק ארוך טווח לכל האזור. אני צודק? << דובר_המשך >> ניצן דהן: << דובר_המשך >> מדויק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. וכתוצאה מהדבר הזה היו אנשים שהסכימו לייבוש, ואובדן ההכנסה שלהם, על פי התחשיב שאתם ערכתם, הוא 63 מיליון שקל, כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדויק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. עוד משהו? כן, בבקשה. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> שנייה, בוא נדייק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה אחר כך תדייק. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אבל זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר הוא אמר שהחישוב שלהם נעשה על בסיס תקדימים קודמים של הסכמים קודמים בשנת הבצורת. הוא לקח, הצמיד למדד והכפיל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא נכנס כרגע לשיטת החישוב. יש כרגע חישוב. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש צדק בעיקרון, אוראל. את העיקרון הוא הגדיר נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא נכנס כרגע לשיטת החישוב, אני רוצה להבין את האירוע קודם. עוד משהו? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אני רוצה להוסיף. העיקרון היה על בסיס הסדרים קודמים שהיו בעשור הקודם, כי האזור הזה חווה וחווה מדי עשור לפחות שלוש שנות בצורת. והמדינה הכירה את המנגנון הזה, ולכן אומר ניצן, זה היה משהו ידוע כבר, כבר עשו אותו ואפילו על בסיסו ניתן פיצוי. דבר נוסף שאני רוצה להדגיש, בנוסף למה שאמר ניצן, האזור הזה וגם רמת הגולן אלה אזורים מנותקים. מה זאת אומרת מנותקים? הם מנותקים מהמערכת הארצית. אין אלטרנטיבה. זאת אומרת, אין שם מי קולחין, וברגע שאמרת לחקלאי: אתה לא מקבל את המים שמגיעים לך, אין לו מאיפה לקחת. זאת אומרת, הסיטואציה היא שונה מאשר באזורים אחרים במדינת ישראל, שיש שם אנשים שעושים משהו ואפשר להשתמש במשהו שהם עושים. באזור הזה זה לא קיים. הוא גם לא מחובר למערכת הארצית. וחלק מהשיקולים שבגללם לחקלאים לא היה מספיק מים אלה שיקולים מדינתיים – שיקולים של מצב הכנרת, שיקולים של איכות הסביבה. כל מיני שיקולים, שהם לאו דווקא השיקול של החקלאי שהוא צריך להתפרנס. כאן לקחו החקלאים, האגודות, האזור, על עצמם תפקיד של מדינה באופן וולונטרי, מתוך הערכה, על בסיס מה שהיה בעבר, שיהיה פיצוי, בלי להיכנס כרגע לסכום עצמו. והיום נגמרה העונה, והחקלאים עומדים בפני שוקת שבורה בקטע הזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעיקר יבשה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> ויבשה. כאשר אתה, אדוני היושב-ראש, בטוח יודע שאם אתה לא עושה סדר בעניין הזה, אז נוצרת אנדרלמוסיה, בטח כאשר יש מגוון חקלאים גדול, מגוון גדול של גידולים, וכאשר בסופו של דבר רוצים למזער את הנזק, אבל לא שהכול יבוא על חשבון החקלאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. עוד משהו? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> זהו. תודה. כן, מי כבודו? << דובר >> עפר ברנע: << דובר >> אני מנכ"ל החברה לחקלאות גליל עליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק להוסיף על הדברים שלהם, לא לחזור, אם יש מה. << דובר >> עפר ברנע: << דובר >> אני אוסיף ואני אחדד את גודל השעה. נקלע בדרכנו של כל היושבים פה, וגם אלה שלא, אירוע של פעם ב - - - שעוד לא היה, וצריך להבין איך לוקחים את זה באחריות ומנהלים אותו, ואנחנו עשינו את זה כחקלאים. אני אמשיך את מה שאורי אמר, עשינו את תפקיד המדינה. אוראל לא בא לשבת איתנו, כשאנחנו אמרנו: אנחנו נעשה את זה לא רק בשביל החקלאות – בשביל הכנרת שקונה את השלום עם ירדן, בשביל הטבע, בשביל הסביבה, בשביל התיירות, בשביל כולם. אנחנו בסוף אוקטובר. אוראל ממשיך עם הציניות שלו, במקום להבין את גודל השעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תהיה איתי רגע. לא, תראה, אנשי אגף תקציבים באוצר עושים את עבודתם. אנחנו יכולים להסכים איתם, אנחנו יכולים לחלוק עליהם. אני לא אאפשר פה ירידה לפסים אישיים. אתה יכול לחלוק על עמדתו, אתה יכול להגיד שעמדתו מוטעית ואתה לא מסכים איתה. בוא לא נתחיל לחלק ציונים אישיים לאנשים. << דובר >> עפר ברנע: << דובר >> עמדתו מוטעית תקציבים אישיים ואני חולק עליה, אני לוקח את דבריך ומשתמש בהם, כדי שתבין את גודל השעה, אוראל. תבין, ואתה מבין, אני לא אתווכח איתך על נתונים, כי יש לך את הכול. אתה יכול עם הנתונים שלך להגיד: אני מבין את גודל השעה ונכנס מתחת האלונקה, שאנחנו סוחבים אותה לבד. נכון, לא התחייבתם לכלום, כי לא הייתם שותפים בכלום. ואתה כל הזמן מחפש איך לא להתחייב. אני מסיים. אנחנו רק מבקשים אמפתיה לצפון הארץ ולחקלאות. תהיה איתנו שם. תהיה איתנו שם בשמירה וניהול הקופה הציבורית, ואני מבין את זה, וכולנו מבינים את זה. תהיה איתנו שם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אזולאי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני אשיב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תכף. אחר כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי שישיב ואז אני אוכל להגיב לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים אחרי? אין בעיה. רגע, אני רוצה רק להבין ממשרד החקלאות, אתם בעצם מסכימים עם המגה-אירוע שיש לנו פה מהבחינה של המים, כן? << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יכולים בשניים שלושה-משפטים להסביר על מה מדובר לאנשים שהם לא חקלאים? << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> מהנדס המים - - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> בבקשה, פארוק, תזכיר גם את הכפרים הדרוזים. << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> אם היית מחכה שנייה הייתי מזכיר אותם בצורה אחרת. אני רק מסביר שיש שלושה אזורים, האזור המנותק הנעדר חלופה של אספקת מים אחרים, שזה הגליל העליון שהציגו את עצמם; יש את מועצה אזורית גולן, שיציגו על ידי מי גולן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא מעוניין עכשיו שכל אחד יתחיל להסביר איפה כואב לו. אני רוצה להבין אתכם כמשרד חקלאות, מה האירוע שאנחנו עומדים בפניו? הבנתי שזה נעשה בתיאום אתכם, והגשתם גם חוות דעת לאוצר. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תיתנו לי בבקשה בשלושה משפטים את עיקרי חוות הדעת. << דובר >> רם שדמון: << דובר >> אני גם כן ממחוז צפון. בעזרת מים בגליל ומי גולן איפשהו במרץ ירד לנו הסימון שהמצב הולך להיות קטסטרופה, ושאם רוצים איכשהו לגמור את העונה בלי נזק ארוך טווח למטעים, כמו שהציגו לפניי, חייבים לראות איך מעבירים מים מגידולי שדה שהם חד-שנתיים למטעים. אז הכנו את העבודה לאוצר, שהמהות שלה היה להעביר מים, כמו שהציגו, כ-30,000 דונם גד"ש בגליל ו-10,000 דונם גד"ש בגולן, לטובת המטעים. בדרך היו עוד כמה דברים. היו דברים כמו הדרוזים, אצלם אין גידולי שדה להעביר, והם אזור מנותק מכולם, אז אצלם בכלל פשוט אין מים להשקות, אז זו בעיה אחרת, ומקורות לא בדיוק עמדו בהבטחה שלהם מסיבות טכניות, לא מסיבות של רוע לב. אז אנחנו כבר במרץ הכנו את הנייר, במאי, נדמה לי, העברנו אותו בצורה מסודרת לאוצר, אחרי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם לא היו מסכימים לזה, מה היה קורה? << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> לפי התחשיב שעשינו, היה לנו כמה תרחישים. המילה הגסה שהייתה היא קניבליזם, שכל אחד ישקה מהר מאוד, הגידולים המקדימים ירוויחו והאחרונים יסבלו. הנזק שבעבודה שלנו הוא לא במאות מיליונים אלא אף הרבה יותר. לכן הייתה צריכה להיות התנהלות באחריות. והתנהלות באחריות – בסדר, אין התחייבות כספית זה דבר אחד, אבל צריך לנהל את האזור, שלפי הלמ"ס, פעם אחרונה שבדקתי, 60% מהתמ"ג בצפון זה חקלאות באזור הזה. זה המנוע של כל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומי מנהל את זה, חברות המים? << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> אגודות המים מנהלות חלק גדול. ויש שוני בין אזור לאזור בהתנהלות, בגלל מה שהסבירו קודם, אני לא רוצה לחזור על הדברים. אבל בשנה חמה כזאת, שמשקים גם בחודש ינואר ופברואר, ה-100% שרגילים אליו, בשנה כזאת צריך להיות הרבה מעבר ל-100%, וקיצוץ של 20%, בפועל מה שצריך המטע מבחינה מקצועית הוא הרבה יותר גדול. ולכן הייתה צריכה להיות היערכות מוקדמת. גילינו אחריות כי הבנו, אם אנחנו לא נכנסים בזמן, לבנות מנגנון שבנו בסוף אגודות מים, אם לא היינו מתארגנים מבעוד מועד ובודקים את הנתונים, גם של המים, גם של ההשלכות וגם בדיקה מקצועית, אז היינו באירוע אחר, היינו ממש באירוע אחר. יש אמנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה המלצתם למשרד האוצר בחוות הדעת? << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> אנחנו המלצנו, ונשלחו לאחרונה במאי, יוני – ומתי עוד? – שלושה מכתבים משר החקלאות לשר האוצר בעניין. המלצנו לו תמריץ להתנהלות, בשביל לשמור את החקלאות, על סכומים מסוימים. לא רוצה לפרט עכשיו כל הסכומים, כי העבודה של משרד החקלאות – לקחו מה שנעשה בצפון, אבל יש גם בצורת שמוכרזת בצורה אחרת בשאר הארץ. אבל כן, המלצנו על מנגנון של תמרוץ, בשביל לנהל את משק המים והחקלאות בצפון בצורה הכי נכונה בעת הזאת. << אורח >> רם שדמון: << אורח >> בת קיימא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת תמרוץ? כסף? << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה זה עומד ביחס לדרישה שלהם, של ה-63 מיליון? << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> בוא נגיד שזה די בתיאום, המספרים. אני לא רוצה להיכנס לניואנסים מה הוויכוח, כי למשרד החקלאות יש כלכלני כלכלת הייצור. אני בעצמי גם כלכלן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיצר, זה באותו אזור, פחות או יותר? << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> יותר. הם ביקשו בדיוק מה שהחקלאים ביקשו. בתוספת הם ביקשו עוד השקעה מסוימת בתשתיות, והם ביקשו שאנחנו נעבה את העתודות של חברת הביטוח קנט. כל האירוע מקצה לקצה סביב הרבע מיליארד שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך תמיד יודעים להקפיץ את זה לכאלה סכומים? << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לא, זה מכתבי - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> להגיד 250 מיליון ולא רבע מיליארד אתה מתכוון? << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> סליחה, בוא נדייק את הדברים, זה לא רק לצפון, זה לכל הארץ. אל תכניסו את כל הארץ לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל מבחינת הצפון זה פחות או יותר אותם סכומים? << דובר >> פארוק דבור: << דובר >> כן. הסכומים די מתואמים. התחשיבים מבוססים על התחשיבים המאושרים של משרד החקלאות לגבי גידולים – מה התחשיבים של גידולים; מה הנזקים מצד שני של כל הגידולים. והתחשיב שלנו היה מאוד מאוד שמרני. מי שיכול להסתכל בחוברת התחשיבים שלנו, ומכיר את המציאות, הוא יודע שאנחנו מאוד שמרנים. אז כך שהנתונים הם מאוד מציאותיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. תודה. כן, אוראל. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. אני רוצה להגיד כמה דברים, ואני אשמח לשמור על איזשהו רצף, כי זה חשוב שתבינו, חברי הכנסת, את מכלול הדברים. קודם כול אני שם רגע בצד את כל מה שענף החקלאות עובר בשנים האחרונות. יש פה באמת איזושהי סערה מושלמת – גם מלחמה, גם בצורת, גם מדיניות המיסים של נשיא ארצות הברית שמשפיעה על ענף החקלאות המקומי. בלשון המעטה המצב לא משהו לענף החקלאות, ולהיות חקלאי בשנים האלו זה לא אירוע נעים. אם צריך כן לתמוך בענף החקלאות בשביל לעזור לו לעבור את התקופה הזאת או לא, אני שם כרגע את זה בצד, כי זו לא הסוגיה שאנחנו נדרשים כרגע במשרד האוצר להכריע לגביה בנושא הבצורת. עכשיו לגופה של בקשה או גופה של טענה. צריך לזכור, הוצגה פה הסוגיה, אבל לפי דעתי באופן שהוא חלקי. אותם חקלאים שכרגע אנחנו מדברים עליהם בצפון הם חקלאים מנותקים, שבאמת נשענים על מקורות ומשאבי המים המקומיים. אין לנו יכולת כמדינה לספק להם מעבר למה שחבל הארץ יודע לייצר. אבל מול זה צריך לומר: אותם חקלאים משלמים בשוטף מחיר מופחת עבור המים שלהם, כשהמחיר הזה למעשה משקף את העובדה שהמדינה אומרת שהיא לא יודעת לספק להם מים כמו לשאר החקלאים. ולצורך העניין, חקלאי הגליל משלמים את המחיר אולי הזול ביותר מכל חקלאי הארץ, מתוך הנחה שהם צריכים לדעת לנהל את הסיכונים בתוך ידיעה שהמדינה בשעת צרה לא תדע לספק להם את המים. והם מקבלים את אותה הנחה בשגרה, בשוטף. ולמעשה זה בא על חשבון שאר הצרכנים, הצרכן הביתי והצרכן התעשייתי, כי משק המים הוא משק סגור. עכשיו, אמר פה גם ידידי יו"ר התאחדות חקלאי ישראל - - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> מזכ"ל. אנחנו בסוציאליזם. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מזכ"ל, סליחה. מזכ"ל יש רק בתנועות הקיבוציות ובארגונים אחרים. עכשיו, אותו נוהל שעליו הם נשענו, ולכאורה הם ציפו לקבל פיצוי בגינו, זה באמת נוהל שאנחנו נתנו בשנת 2018, בשנת הבצורת האחרונה, שבה המדינה פיצתה עבור הפחתה וקיצוץ של מכסות מים. עכשיו, צריך להבין, פה אותם מים שהם לא קיבלו, אני מופתע שאין פה את אנשי רשות המים, אבל עקרונית יש הקצאה מנדטורית לאותן אגודות, שבה המדינה אומרת: אלה מכסות המים שעליהן אני מתחייבת, ויש עוד איזשהו חלק תוספתי, שהמדינה אומרת: במידה ויהיו משקעים באותה שנה, אני אוכל לספק לכם את המים האלו. השנה, לפחות בגליל – בגולן כן הייתה באמת איזה קיצוץ של מכסות מההקצאה המנדטורית – בגליל זה לא קרה. לא נתנו להם פשוט את התוספת שנתנו להם כל שנה, שהמדינה לא התחייבה עליה. זו סוגיית הנוהל שניתן בעבר, שהוא נגע להפחתה מאותה הקצאה מנדטורית. עכשיו, יש סוגיה שעלתה מצד החקלאים, שהיא סוגיה שהיא נכונה, שזה נוגע לספיקת הנחלים ולגשר הפקק. למעשה נמנע מאותם חקלאים לנצל את אותן מכסות שהמדינה נתנה להם בצורה מנדטורית. זאת אומרת, בגלל שרצינו שהזרימה בנחל תעמוד באיזשהו קצב מסוים, וכמו שהם אמרו, תמשיך זרימה למי הכנרת, נמנע מאותם חקלאים לגשת ולנצל את אותן מכסות מים בתקופות הצורך הקריטיות. עכשיו, לגבי שני הדברים שאמרנו, הפחתת המכסות בגולן, ואי-כושר ניצול המכסות המנדטוריות, עליהם אנחנו רואים מקום לנהל שיח, ובאמת להיצמד לאותם מקדמים שניתנו בנוהל הבצורת האחרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה הנזק שם? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בגולן, לפי דעתי, אנחנו מדברים במיליוני מלמ"קים בודדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש לך גם את הדרוזים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> את הדרוזים אני שם כרגע בנפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, עזוב את הדרוזים. מתוך ה-63 מיליון כמה זה הגולן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה רק הגליל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אה, זה רק אתם, הם משהו אחר. כמה כסף? << דובר >> איתן שדה: << דובר >> סכום דומה. קצת יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> איך יכול להיות? << דובר >> איתן שדה: << דובר >> אני ממים בגולן, מועצה אזורית גולן. בגולן יש שני חלקים, אחד זה דרום הגולן ואחד זה צפון הגולן. דרום הגולן דומה לגליל, ושם ביצענו תהליך של הפחתת גידולים, של הפחתת שטחים, הצלחנו לעבור את העונה. בצפון הגולן זה הכול מטעים. כדי להבהיר את התמונה, את הפינק ליידי עוד לא התחילו לקטוף. והיה ברור שהנזק הכי גדול, אם לא מתערבים, זה שבאוגוסט, אני אגיד לכולם, נגמרו המים והתפוחים ייפלו, וגם בשנים הבאות לא יהיו מטעים. היו חייבים להתערב כבר באפריל, לא יכולים לחכות לאוצר. הנזק היה הרבה יותר גדול. וזה מה שעשינו. זאת אומרת, מי שטוען שאולי לא עמדנו בפרוצדורה, והאוצר לא הבטיח כלום – זה נכון, אבל הנזק היה במיליארדים. לא במיליונים, במיליארדים. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> השאלה היא כמה הפחיתו לך מההקצאה המנדטורית. אבל אתה מדבר על אירוע של רווח מנוע - - - << דובר >> איתן שדה: << דובר >> אז אני אגיד את המספרים. קודם כול ההקצאה לגולן הייתה צריכה להיות לפי המודל של הנחלות, 74 מיליון קוב, וגם בשנה רגילה לא מצליחים לעמוד בזה, אז לא מגיעים לזה. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> - - - על ההכרעות של רשות המים. << דובר >> איתן שדה: << דובר >> בסדר. הייתה שם הקצאה של רשות המים 56 מיליון, אנחנו בפועל נשתמש השנה בסדר גודל של 40 מיליון במקרה הטוב. זה סדר הגודל. ואני אומר שוב: אצלנו זה מתחלק לשניים, צפון הגולן היו מטעים, כולל החלטות מאוד קשות של עקירת מטעים, לא מה שאתה אומר של מטעים ישנים, וכולל דילול של הפרי שפגע ביבולים, וכולל מניעת נטיעה. יש פה נזק גדול. אני לא מדבר כבר על ההוצאות השוטפות של האגודה, שמתבססת על - - - << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אלה מטעים שלא היינו יכולים להציל בין כה וכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, יש לנו עשר דקות, אני רוצה לנסות להיות פרקטי. << דובר >> איתן שדה: << דובר >> במצב המים הנוכחי נכון. אבל מישהו צריך לעשות את הסדר. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אבל בשביל זה יש אגודות מים. << דובר >> איתן שדה: << דובר >> בסדר, אבל איפה האמצעים הכספיים? איפה אמורים לשלם את העניין הזה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוראל, מה עמדתכם? את השיח הזה אתם יכולים לעשות גם לא פה. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אנחנו הצגנו את הדברים לשר האוצר כמו שהם, עם מכלול הדברים. עוד לא התחלנו לדבר פה איך זה פוגש את הצרכן בקצה. אנחנו מדברים פה על משרד החקלאות, לפי ההצהרות שלו, שהתוצרת החקלאית בצפון צפויה, אם נפצה או לא נפצה, להצטמצם בערך כשליש, שזה בעיקר מתמקד בגידולים נשירים. במדיניות הסחר שמנהל משרד החקלאות זה אומר שאין שום יבוא של גידולים נשירים כמעט למדינת ישראל היום. אתה יכול להבין לבד מה זה הולך לעשות למחירים בסופר בעונה הבאה. אז אנחנו בכלל לא מדברים על המכלול הזה, שגם מצפים מהצרכן לשלם בצורה של תמיכות, ומצד שני לא נותנים לו גישה לתוצרת חקלאית טרייה, כי פשוט לא יהיה, לפי הערכות של משרד החקלאות. אני שם את זה בכלל כרגע בצד. אנחנו הצגנו לשר האוצר את מכלול הדברים, כמו שהחקלאים הציגו, כמו שרשות המים כרגע הציגה את הדברים. הוא צריך לקבל הכרעה בנושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי ההכרעה הזאת תהיה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בשבוע הבא יש דיון במעמד שר האוצר שמתמקד בדיוק בדברים האלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אפשר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אגב, קרויזר גם היה צריך להיות פה, הוא פשוט ביקש ממני גם בשמו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הוא הפסיק לסמוך על האוטובוסים הצהובים, הוא התחיל לנסוע במיניוואנים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא דואג לחוות בדרום עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא בכלכלה בחוק שלו. אני לא מבין רק דבר אחד: אם הם לא היו עושים את הצעד הזה, היו אומרים: איפה האחריות? ואז המדינה הייתה משלמת יותר כסף, והייתה קטסטרופה. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אין מצב שהם לא היו עושים את הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אין מצב? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש חקלאי שקיבל מים, יש חקלאי שנתן מים. בסופו של דבר למשאב הזה יש ערך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו פותחים את הברזים, וכמו שאמר פארוק - - - << דובר >> עפר ברנע: << דובר >> אוראל, אתה אמרת שתקופה מסוימת לא יכולנו להשתמש במים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> נכון. אבל על זה אף אחד לא יכול לעשות - - - << אורח >> עפר ברנע: << אורח >> - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני יכול לתת לך רק כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוראל, אני שואל אותך: כל אחד היה דואג רק לעצמו – אני צריך לדאוג למטעים שלי, והיה פותח את הברזים ומשקה את הגידולים, כל מה שצריך. היינו מגיעים למשבר. ואז המשבר היה עולה למדינת ישראל יותר. הרי זה מה שקורה תמיד. מתי יטפלו ברעידת אדמה? כשחלילה תהיה פה רעידת אדמה יטפלו ברעידת אדמה. זה מה שקורה במדינה. אין מה לעשות, זה מה שקורה. אבל לקחו על עצמם אחריות, אמרו: טוב, כבר לקחנו את האחריות הזאת. עכשיו, שלחו לכם מכתבים ממאי. משרד החקלאות, שר החקלאות – עזוב אותם, אל תספור אותם, חקלאים, מה אתה צריך לספור אותם? אבל שר החקלאות והביטחון התזונתי, הוא שלח לכם שלושה מכתבים ממאי. הוא לא מקבל תשובה של משרד האוצר – כן, לא? תגידו להם: לא; תגידו להם: כן. ידעו להתארגן. הם נמצאים עכשיו לקראת עוד שנה שאנחנו לא יודעים, בעזרת השם שלא תהיה בצורת, שתהיה שנה גשומה, אבל אנחנו יודעים מה יקרה? מה נגיד להם? בואו תיקחו עוד פעם אחריות? << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, קודם כול לא הייתה שום התעלמות. אנחנו עוסקים בנושא הזה ואנחנו כותבים ניירות על הדבר הזה כבר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם שותפים לזה ממאי? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני אישית נפגשתי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל למה ממאי הם לא יודעים לקראת מה הם הולכים? ייבשתם אותם. עזוב ייבשו אותם – אתם ייבשתם אותם. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> צריך להבין משהו. למדינת ישראל אין יכולת לתת להם מים. אנחנו לא באירוע של מים, אנחנו באירוע של כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אז זה דבר אחד. אז גם אם אנחנו מחליטים לפצות אותם, אנחנו מפצים אותם בתחילת התהליך או בסוף התהליך, מבחינת החקלאי כמה מים יש לו – ואת זה ראינו. הם יגידו שהם לקחו אחריות, אולי הציניים בינינו יגידו שהדבר הזה היה קורה בין כה וכה, כי בסופו של דבר יש חקלאי שהמים שווים לו יותר וחקלאי שהמים שווים לו פחות. עכשיו השאלה היא מה רמת המעורבות הממשלתית שאנחנו צריכים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל אתה לא צודק בעניין הזה, כי בן אדם יודע שהוא עובד, הוא מקבל משכורת. אם הוא יודע שהוא לא מקבל משכורת, יש לו שני דרכים להתנהג – הוא אומר: תשמע, אני יכול עכשיו לבזבז את כל הכסף, אחרי המבול; או שהוא אומר: לא, אני עכשיו פורס את עצמי לשנה הקרובה. אם אתה אומר שזה אירוע של כסף, לא של מים, אתה אומר לו: תשמע, יש לך פיצוי, הוא יודע לנתב את עצמו. הוא יודע לייבש את זה, את זה. אתה אומר לו: זה אירוע של מים, הוא אומר: תשמע, אני לא דואג לשני, אני עכשיו פותח את הברזים, לא מעניין אותי. גם זה יכול להיות. אבל הוא צריך לדעת. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבעיה היא שהיעדר התשובה גורם להם לתכנן באופן שיהיה שגוי לאומית, כללית. יהיו פחות תפוחים, יהיו עלויות, ואיש בצוואר אחיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנון זו המילה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן יש חשיבות אדירה בלהבהיר מה המדיניות. אגב, גם להגיד: קחו בחשבון שלא תקבלו, גם זאת תשובה שאפשר להתארגן. נורא, אבל זאת תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. חז"ל לימדו אותנו שאין שמחה כהתרת הספקות. בן אדם יודע שאין לו, אז אין לו. הוא לא חי באיזשהו - - - << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> כבוד היושב-ראש, מי שיכול לתת תשובה חד-משמעית בנושא הזה זה שר האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, ביקשת זכות דיבור? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. לפני שאני מדבר אני רוצה להגיד כמה מילים. אחד, אמרת: אתה שם בצד את עניין השוק, והצרכנים לכאורה הם אלו שמשלמים. הצרכנים הם אותם אזרחים שרוצים לראות את המתיישבים ואת החקלאים נמצאים שם, חוזרים חזרה, מתבססים, אחרי שנים נוראיות של קורונה ושל מלחמה. זה אותם צרכנים. וכל דבר עולה כסף – גם רווחה, גם איכות סביבה וגם כלכלה מקומית. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לא בטוח שיש קשר בין חקלאות להתיישבות. זה לא נמדד אמפירית. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> אני אגיד את זה ככה - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> החקלאות לא מחזירה את התיירים לצפון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דבר שני, אתה חילקת בין מכסות לבין תוספות. התוספות הן תוספות קבועות, מתבססים עליהן. הן גם ירדו תוך כדי הגידול, תוך כדי העונה. זאת אומרת, שהייתי אומר: אותם אנשים שאנחנו רוצים אותם שם, חוזרים בשמחה אחרי המכות הקשות שהם חטפו, ואנחנו צריכים לשאת אותם על כפיים במקרה הזה, גם תקציבית, הם הוכו תוך כדי המשימה. אתה מכיר את זה היטב. השיטה הזו של לחכות לראות מה יהיה היא לפעמים טובה, במקרה הזה היא רעה מבחינה תכנונית אסטרטגית. ואני מפציר בכם, לבקש משר האוצר לקבל החלטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי תהיה החלטה? << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> רק שר האוצר יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדיון שבוע הבא? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הדיון שבוע הבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ותתקבל החלטה שבוע הבא? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם לא נתנגד לרפורמה בחלב אז תהיה החלטה טובה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שר האוצר מחליט כשהוא מחליט. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> לא תהיה רפורמה בחלב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא יכול לדבר בשמו של שר האוצר. לשר האוצר יש שיקולים נוספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תראה, מה שאני מבקש זה כזה דבר. אני מבקש שאחרי הדיון, אם תוכלו לעדכן אותנו שהוא קרה, גם צפי למתן החלטה במידה ולא תתקבל במקום, ועל בסיס זה אנחנו נקבע דיון המשך. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אין בעיה. אני רוצה רק לומר מילה אחת לחבר הכנסת שוסטר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שר החקלאות לשעבר. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> שר החקלאות לשעבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי גם לעתיד, אתה אומר. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> אולי גם לעתיד. שוב, להחזיר את החקלאות לצפון ולשקם את החקלאות בצפון, אתה יודע שאני אישית עוסק בזה, ואת זה אנחנו צריכים לסגור בתוך האירוע של תקציבי הצפון לחקלאות. אם אני חושב שממשלת ישראל יכולה לעשות את הדברים טוב יותר בנושא הזה, התשובה היא כן. אבל זה צריך להיסגר שם. ואם ממשלת ישראל רוצה חקלאים בצפון ורוצה חקלאות בצפון, היא צריכה לומר את זה בצורה ברורה, ולא דרך פיצוי במים או לא במים בתוך הסכם כזה או אחר. היא צריכה לומר: אני רוצה חקלאות בצפון, זה מה שאני מוכנה לשים, ולהכניס את זה לתקציב המדינה. אני עושה כרגע באירוע של הבצורת לגופה של טענה. ובגופה של טענה, מדינת ישראל אומרת לכם: תדעו שאתם שותלים במקום שאנחנו לא בטוח נדע לספק לכם מים בשנות בצורת. לא נדע, אין לנו את היכולת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי היא אמרה להם את זה? << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> מי אמר את זה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> היא אומרת לך את זה - - - << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> כשהתיישבו בקיבוץ דן או בקיבוץ ברעם או במטולה או בכל מקום אחר, לא אמרו להם: אם יהיה מים - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אמרו להם, אבל כל הכבוד, ונהיה מאחוריכם, נעזור לכם. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, משפט אחד. בעמק החולה, שזה מקום אסטרטגי של מדינת ישראל, כי יש לו השפעה על איכות המים בכנרת, כל מילימטר של מים שמגיע לכינרת עבר שם, יש שם אזור שקוראים לו כבול, ואת הכבול זה 30,000 דונם. החקלאים התחייבו ומחויבים להשקות את האדמה הזאת, גם אם לא מגדלים. שמעת על דבר כזה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אבל אנחנו משלמים על זה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> לא, אתה לא משלם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו 11:00, אנחנו צריכים לעלות למליאה. כמו שאמרתי, אחרי שאנחנו נקבל מהאוצר הודעה תיקבע ישיבת המשך. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>