פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 736
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ו (22 באוקטובר 2025), שעה 09:30
סדר היום:
דיון בנושא אגרת הבקשה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדות
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
מוזמנים:
אנס מזעל
–
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
רום בר-אב
–
רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר
שרה דיאמנט
–
מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
שרון אמיר
–
מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה
אילן זגדון
–
מנהל פורום המסעדות
אלישע יפרח
–
איגוד לשכות המסחר
הגר יהב
–
מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי
ייעוץ משפטי:
אמיתי כהן
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
ירון קוונשטוק
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיון בנושא אגרת הבקשה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדות << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בוקר טוב. יום רביעי, ל' תשרי התשפ"ו, 22 באוקטובר 2025, ישיבת ועדת הכספים: דיון בנושא אגרת הבקשה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדות. יש בלגן תנועתי בחוץ, אז כתבו לי שמתעכבים. בגדול, הפנייה הגיעה בעקבות סכומי אגרות של עובדים בענף המסעדנות, 8,500 שקל, אם אני זוכר נכון.
אני אקריא את הפנייה: במהלך השנתיים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בוועדות השונות, לרבות ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהוראת ראש הממשלה, אשר בסיומן הוחלט שיוקצו לענף המסעדנות 2,000 עובדים זרים, חלק עובדים פלסטינים, וכי האגרות עבור עובדים אלו יופחתו ואף יבוטלו. למרות ההחלטות האלה, שר האוצר קבע אגרת בסיס בסך 8,500 ש"ח לעובד, סכום גבוה ביותר שאינו לוקח בחשבון את העלויות הנלוות, כגון דיור, ביטוחים והוצאות מחייה. ועדת המנכ"לים האחרונה בה נכחו מנכ"לי כל משרדי הממשלה, מנכ"לית משרד ראש הממשלה דרורית, ואמיר ברקן ממשרד ראש הממשלה, המליצו כולם פה אחד להוריד את האגרות, בנימוק כי גובה האגרה דוחף לגל עליות מחירים נוסף במסעדות, ופוגע אנושות במסעדנים בפריפריה. לצערנו, טרם יושמה הורדה כלשהי, ובעוד לענפי החקלאות נקבעה אגרה מופחתת של 850 ש"ח בלבד. רשות האוכלוסין דחתה מספר פעמים את מועד תשלום דמי הרישום מתוך רצון לאפשר לנו להילחם על הורדת האגרות, ובהבנה שהאגרות הנוכחיות חייבות לרדת, והמועד האחרון נקבע ל-30 באוגוסט. הענף מונה 600 מסעדות הזכאיות למשיכת עובדים זרים, אולם נכון להיום מומשו רק כ-700 עובדים מתוך מכסה של 2,000 בשל התקווה שהאגרות יופחתו. אם לא תינתן דחיה נוספת המסעדנים יוותרו על הזכות למימוש עובדים זרים, העובדים יחזרו למאגר, ושוב יישאבו על ידי הרשויות הגדולות בלבד, בעוד העסקים הקטנים יאבדו את ההזדמנות לקבלם.
בסדר. זהו, זה פחות או יותר האירוע. כן, מי נמצא פה?
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
נמצאים פה גם אגף תקציבים וגם רשות האוכלוסין ומשרד הכלכלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפני זה, משרד הכלכלה, מי נמצא פה?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני, שרה דיאמנט.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ותפקידך?
<< דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >>
אני מנהלת את האגף של עובדים זרים במשרד הכלכלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בואי תספרי לנו קצת מה ואיך אתם עושים בנושא.
<< דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >>
ראשית, נתחיל מזה שאנחנו תומכים בלבטל את האגרות בכלל, או לכל הפחות להפחית משמעותית את העלויות שלהן. העסקים הקטנים שהיום מקבלים את ההקצאות של עובדים זרים, שזה לא היה בעבר, הם עסקים שגם ככה מתמודדים עם עלויות מאוד גבוהות. העסקה של עובד זר היא לא משהו זול, היא משהו יקר. וגם ככה הם סופגים עלויות, אם זה כל התשלומים של המגורים שלהם והביטוחים שהם מחויבים להם. ואנחנו חושבים שעל מנת לעזור להם באמת אז גם צריך להפחית את האגרות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ומה עשיתם בנושא?
<< דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >>
מה עשינו בנושא? עשינו לא מעט דיונים, גם היה את זה בוועדת מנכ"לים. אנחנו מאוד תומכים בזה, אנחנו מאוד רוצים את זה, אבל זה לא הרבה בידיים שלנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה?
<< דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >>
כי זה בסופו של דבר נמצא במשרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, אבל את יודעת, בסופו של דבר הכול זה נושא של עלויות. משרד האוצר – הם בטח תכף ידברו, הם יספרו על כל מיני דברים, על השפעה משקית, על כך שיש עובדים זרים במקומות אחרים, הכול בסדר. אבל אם משרד הכלכלה מזהה איזשהו מקום שיש בו עניין. הסיבה שאני שואל, כי זה קצת מזכיר לי את הדיון שהיה לנו עם נציגי משרד הכלכלה על נמל אילת בתחילת השבוע, שברור לחלוטין שצריך לעשות משהו, משרד הכלכלה תומך חלקית שם בצעדים שצריך לעשות, אבל בכל זאת כלום לא נעשה. האם ישבתם, קיימתם איזשהם דיונים עם האוצר, איך מקדמים, איך עושים, הצעתם מקורות, אולי דרכים איך לממן חלק מהעלות של הדבר הזה? למרות שאם אנחנו מדברים על ענף המסעדנות עצמה, אנו מדברים פה על 2,000 עובדים, זה לא אירוע מז'ורי למשק. זאת אומרת, השתתפתם בדיונים, אמרתם שאתם תומכים. מעבר לזה קרה משהו?
<< דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >>
מעבר לדיונים הכלליים שעשינו איתם, לא היה איזה משהו שהוא פרטני, מעבר לאמירה של התמיכה שלנו בכל מקום שאנחנו חושבים שבאמת צריך להפחית את זה. מבחינתנו, הסיוע שלנו שאנחנו נותנים זה באמת לסייע להם בכל דרך אפשרית, לכל עסק בכלל שמגיע למשרד הכלכלה, ולנסות לסייע בכל תוכניות הסיוע העוטפות שנמצאות בתוך משרד הכלכלה עד כמה שאפשר. אבל בהיבט הזה של העובדים הזרים, אין לנו הרבה מה לעשות, מעבר לזה שבאמת אנחנו - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בואי ניקח את הנושא של ענף המסעדנות. פה מדובר על 2,000 עובדים שהקצו. 2,000 עובדים כפול 8,5000, זה 16 מיליון שקל לשנה בערך? תקציבים, אני צודק? אני לא הייתי טוב בחשבון אף פעם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
17.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל הייתי קרוב. 17 מיליון. מה התקציב של משרד הכלכלה? את זוכרת, את יודעת?
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם יודעים? ככה פה גרוסו מודו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא יודע, אבל אני מניח שכמה מאות מיליונים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שם כמה מאות מיליונים. אז אפשר, אם אתם באים ואתם מזהים איזשהו כשל, להגיד: תקשיב, הינה, פה יש לנו תקציב כזה, בוא נעשה העברה כזו, בוא נלך מפה, משם. אני מוכרח להגיד שאני מתרשם, לפחות כרגע מההתנהלות עם האנשים במשרד הכלכלה, שיש פער גדול מאוד בין התמיכות שלכם והצהרות התמיכה לבין המעשים, שלצערי הרב אני לא מתרשם שיש יותר מדי מהם.
גם קראנו פה שמדובר פה על יוקר מחייה. אני לא חושב שיש פה אירוע של יוקר מחייה. אבל יש יוקר מחייה בתור אזרח שהולך לסופר. יש יוקר מחייה. אני בטוח שגם את מרגישה אותו, כולנו מרגישים אותו. אז כאילו, את יודעת, את רואה שיש הרבה הצהרות והרבה דברים, ובפועל, למרות שפה זה למשל אירוע, שלדעתי עם קצת יצירתיות, את האירוע הזה של המסעדות היה אפשר לפתור. אני משוכנע שגם אפשר, אם תחליטו שרוצים לעשות את זה. שוב, 16 מיליון שקל, בין התקציבים של כל המשרדים האלה. 17, סליחה. אבל בסדר. כן, רבותיי מהאוצר.
<< דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >>
אני רק רוצה לציין עוד משהו, נקודה נוספת. משרד הכלכלה נלחם לא מעט להוציא את המכסה הזו לעובדים זרים בענף המסעדות, והיא מתבססת ברובה על מקומות שבעבר העסיקו פלסטינים. זו הייתה הסיבה למה יש את הצורך במכסה הזו אחרי 7 באוקטובר עם החלטת הממשלה. אני רוצה לציין שכל העסקים האלה, צריך לזכור, כשהעסיקו את הפלסטינים הם לא שילמו אגרות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >>
מעבר למה שאתה אמרת, ואני מכבדת את זה לחלוטין, בהיבט של העסקים עצמם: הם עסקים קטנים, הם עסקים ששורדים את היום-יום, והעלויות האלה מאוד קשות להם, וזה בהחלט מובן. זה לא עסקים שמעסיקים עשרות עובדים, כמו עסקים אחרים שאנחנו רואים בתעשייה. ואנחנו באמת תומכים במקום הזה, ומבקשים את הסיוע של הוועדה, לכל הפחות להפחית את האגרות, אם לא לבטל אותן בכלל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, הוועדה הזו לא מוסמכת, לצערי, להורות על הפחתה או ביטול של אגרות. אנחנו יכולים לאשר הצעות, אנחנו יכולים לא לאשר הצעות, אנחנו יכולים ליזום חקיקה, אבל אין לנו סמכות ביצועית.
<< דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >>
לא ביקשתי להחליט אלא לסייע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל בניגוד לוועדה, עכשיו הראה לי מנהל הוועדה, שתקציב משרד הכלכלה הוא לא כמה מאות מיליונים, הוא 4.6 מיליארד. לכן חבל לי שאין יותר יצירתיות בנושא הזה, ופעולה קצת יותר אקטיבית. אני מכיר את הנושא של ענף המסעדנות, אני עצמי התעסקתי בזה. פתחתי את רשת ארומה בניו יורק, אני יודע מה זה קפה. זה שעבוד מוחלט. היו לי אז, אני חושב, קרוב ל-50 עובדים. זה סיפור לא פשוט, וזה סיפור מאוד יקר. וחבל, חבל שזה ככה נופל בין הכיסאות. כן.
<< דובר >>רום בר-אב:<< דובר >>
אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. כפי שאמרה גם נציגת משרד הכלכלה, בעצם מדובר במכסות שהן מכסות חליפיות לעובדים הפלסטינים שנכנסו לישראל טרם המלחמה. כשאנחנו מסתכלים על האופן שבו הפלסטינים התחלקו בענפים השונים ועל החלק של הפלסטינים האלה בכל אחד מהענפים, אז אנחנו רואים שיש ענפים שבהם פלסטינים היוו באמת חלק מאוד משמעותי מהעובדים בענף, לדוגמה בענף הבניין זה היה מעל שליש מהעובדים, בענף התשתיות זה היה כמעט רבע מהעובדים. ואלה ענפים שבאמת אותה מכסה חליפית יכולה לייצר השפעת מקרו, גם לעניין עלויות, גם לעניין השפעות אחרות.
ובהקשר הזה אנחנו מתייחסים לענפים האלה בצורה נקרא לזה אולי קצת נפרדת. לדוגמה, ענף הבניין, רק אני אסבר את האוזן, זה שליש מהעובדים בענף, זה מחצית מהעובדים בעבודות הרטובות, אותם עובדים פלסטינים. וענף הבניין הוא אחראי למעל 6% אחוז מהתוצר במדינת ישראל. זאת אומרת שזה בוודאי אירוע שדורש התייחסות פרטנית ומעמיקה, ואנחנו עוסקים בזה גם בוועדת המנכ"לים, וגם יש עכשיו את החלטת הממשלה לעניין ענף הנדל"ן, שאני מקווה שתעלה בקרוב להצבעת הממשלה. כלומר, זה אירוע שאנחנו מתעסקים בו בצורה מאוד מעמיקה.
מעבר לזה, יש ענפים נוספים, שבוודאי ברמת המעסיק הבודד שהעסיק עובד פלסטיני והיום נדרש ממנו להעסיק עובד זר, אז הוא חווה השפעה על העסק הפרטי שלו. אבל כשאנחנו מסתכלים על זה מנקודת מבט יותר גבוהה, מנקודה מקרו, אפילו לא מקרו משקית אלא מקרו ענפית, אנחנו מדברים על זה שבענף המסעדות העובדים האלה הם אחוז מסך העובדים בענף, סדר גודל של 2,000 עובדים. ולכן ודאי שמדובר בתוספת עלויות ביחס לעובד פלסטיני, אבל כפי שאמר היושב-ראש, אנחנו לא סבורים שמדובר פה באירוע של יוקר מחייה, ולא מזהים פה השפעה ענפית ובוודאי שלא משקית.
למרות כל האירוע הזה וכל מה שאמרתי עכשיו, כל הנושא של הפחתת אגרות נבחן באופן מאוד מעמיק בשנתיים האחרונות. אנחנו עוסקים בזה גם בוועדות הכנסת השונות וביתר שאת בוועדת המנכ"לים. אני לא יודע אם יש פה נציג של הוועדה, אבל ועדת המנכ"לים הגישה המלצה להפחתת אגרות, והשרים קיבלו את ההמלצה ואמרו שהם יחליטו מה לעשות, ושר האוצר קיים כמה ישיבות בראשותו בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה רק לא קורה.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אז שר האוצר קיים כמה ישיבות בראשותו בפורום של ועדת המנכ"לים בנושא הזה. מה שהוא אמר באותה הוועדה זה שהאירוע הזה ייבחן במסגרת תקציב המדינה, א', כי הם מבינים שיש צורך לתת מענה לכמה ענפים באופן אחוד, אין יכולת באמת לתת מענה לענף בודד בהקשר הזה. וב', אנחנו מדברים פה על סכומים מאוד מאוד גבוהים, לא על 17 מיליון שקלים אלא על מאות, ואפילו הצעה של ועדת המנכ"לים מתקרבת למיליארד שקלים. זה לא אירוע שיודעים יש מאין לייצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה כל מיני מגזרים במשק.
<< דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >>
אפשר לדבר על זה, אם זה כולם או ענפים חלקיים או משהו כזה, אבל זה אירוע מאוד משמעותי. ולכן זה חייב להיות במסגרת גיבוש תקציב המדינה, ששם אפשר להביא צעדים מאזנים שיממנו גם את אותה הפחתה. בתקציב הקרוב, השבוע היו כל מיני הצהרות ודיווחים על זה שאנחנו מתקדמים לעברו, אז שם הנושא הזה ייבחן, איך אפשר לתת לו מענה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שופט אחד שהוא כבר בדימוס, לכן אני אומר את זה, הרן פיינשטיין. הוא היה שופט בבית משפט השלום ברחובות. כשעשיתי ליטיגציה הופעתי אצלו באיזשהו תיק מאוד מאוד ארוך, ואז הוא סיכם את הטענות של הצד השני והוא אמר: אשרי המאמין, אני לא מאמין. וזה פחות או יותר לגבי האמירה בעניין התקציב של 2026. – אשרי המאמין, אני לא מאמין. אתם בטוח מתכוונים, אבל אני לא רואה את תקציב - - -
<< דובר >>רום בר-אב: << דובר >>
אנחנו עובדים בשיא הכוח לאישור התקציב ולעשות מה שצריך, ומתקדמים לעבר התהליך הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בכלל, התלונות שלי פה הן לא לדרג המקצועי. כן, אדון זגדון, בוקר טוב לך.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
בוקר אור, מתנצל על האיחור, אבל בגלל איזה סגן נשיא - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את זה תגיד לוועדת חקירה. ממלכתית או לא, אני לא יודע, אבל לוועדת חקירה אתה תסביר את זה. רק תציג את עצמך.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
אני מפורום המסעדות, מסעדן מבאר שבע. אני פועל ללא לאות בשנתיים האחרונות כדי להביא את העובדים הזרים למסעדות, וראשית אני רוצה להודות לך על ההיעתרות לקיום הדיון הזה. זה מאוד מוערך. המסעדנים מעריכים את זה מאוד. ואני תכף אספר לך את הסיפור האמיתי. אני לא הקשבתי למה שרום אמר כי רק הגעתי, אבל אני כבר מכיר את הדקלום הזה בעל פה, אני תכף אגיב לו בלי שהקשבתי לו. אני אגיב לכל דבר ודבר שהוא אומר בקול בוועדה, הוא מקליט את זה בעל פה.
קודם כול כשהגעתי לכאן חסמו את כל הכבישים. הודעתי לך שאני מאחר, אבל הגעתי, וכאילו אמרו לי: אין, אתה לא יכול להגיע לכנסת. אמרתי לו: תקשיב טוב, אני בדרך לוועדת הכספים בנושא הכי חשוב שאני נלחם עליו שנתיים, ואם אתה לא נותן לי להיכנס יהיה בלגן. הוא אומר לי: תקשיב טוב, תעבור. הוא פשוט נתן לי לעבור עכשיו. צילמתי את זה. באמצע, עם השיירה, עברתי באמצע. כל השוטרים מסתכלים, הם בהלם, והגעתי ישר לכנסת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמי שקצת מכיר אותך אני לא מתפלא.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
צילמתי את זה כדי שזה יהיה אמיתי עכשיו. אני עכשיו אספר לך את הסיפור האמיתי, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, ושוב, תודה רבה. לנו היו בענף המסעדות כ-2,000 עובדים פלסטינים בערך חוקיים, שעבדו במסעדות. זה עובדים שעבדו בשכר מינימום, קצת יותר, והם החזיקו ככה את המסעדות הפשוטות. והיו עוד איזה 7,000, 8,000 פלסטינים שב"חים לא חוקיים, שעבדו בכל מיני דרכים אחרות. אלה החזיקו בעצם את הענף. פרצה המלחמה, החבר'ה האלה גורשו מפה, הם לא עובדים פה יותר.
נלחמנו כדי להביא עובדים זרים. היינו בוועדה לעובדים זרים. בסוף הצלחנו לקבל אישור ל-2,000 עובדים, שהם חלף העובדים הפלסטינים. זאת אומרת, במקום 2,000 העובדים האלה קיבלנו 2,000 עובדים מסרי לנקה בהסכמים בילטרליים, בלי שום תיווך. שמחנו מאוד. ואז, רגעים לפני שאנחנו מקבלים את העובדים האלה, החליט שר האוצר סמוטריץ', פוליטיקאי מעולה אבל לטעמי שר האוצר הגרוע ביותר שהיה פה מקום המדינה, שקם בבוקר כדי לחשוב איך הוא גורם למחירים במדינת ישראל לעלות, הוא ושותפיו, רום, שישבתי איתו באופן אישי, גם אני, גם רותי ברודו, עוד הרבה מסעדנים, והסברנו לו שהמשמעות של כמעט 10,000 שקל אגרה לעובד, המשמעות היא עליית מחירים. ורום אומר לי: לא, אילן, מה פתאום, מה הקשר בין אגרה לעליית מחיר? אין קשר, זה זניח. לא משנה מה עשינו.
עכשיו אני מדבר איתך על התוצאה. התוצאה היא כזו: אגרה של כמעט 9,000 שקל לכל עובד למסעדה, מתוך ה-2,000 נמשכו כ-1,300. אני יודע איזה מסעדנים משכו. שלום, אדוני, תודה רבה שבאת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה זה תודה רבה? זו חובה.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
תודה רבה שהסכמת להגיע ולעזור. שום דבר לא ברור מאליו.
שים לב לתוצאה, ותקשיב טוב, רום. מתוך 2,000 – ענף המסעדות נמצא במצוקה. אתם יודעים שאין עובדים. אגב, זה עובדים שהם שוטפי כלים. לא תגיד שפים, שוטפי כלים לניקיון, כדי שהעובדים שלנו יוכלו לעבוד במסעדה. המסעדנים לא לקחו את העובדים, לקחו רק בסביבות 1,300. ואני יודע מי לקח את העובדים האלה, אלה שיש להם כסף. אני זכאי ל-12, כי היו לי 12 פלסטינים, ואני שנלחמתי שנתיים על העניין הזה מוותר, כי אין לי 120,000 שקל לשים עליהם. נשארו 700 עובדים. הינה, הם חוזרים עכשיו לפול. מי לוקח אותם אתה חושב? מקדונלד'ס, כל הרשתות שיש להן כסף. הם גם ככה משלמים. הם אומרים: מה זה 8,000 שקל אגרה, מה זה 9,000? זה כלום בשבילנו, תביאו לי את העובדים האלה. אז בסוף אני עבדתי בשביל הרשתות הגדולות? ואותם מסעדנים שבאמת זקוקים לעובדים האלה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני ראיתי גרף שאומר שבעצם העלות של להעסיק אותם היא זולה יותר מעובדים ישראלים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אגב, אני לא חושב שהיום עובד זר עולה יותר בזול מעובד ישראלי.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
העובדים הישראלים שלי מקנאים בעובדים האלה. הם מקבלים פנסיה מהחודש הראשון, מקבלים דירה, ביטוח רפואי, מקבלים את כל התנאים הסוציאליים. ובטח שהם לא עובדים על מינימום, הם כולם דורשים יותר. הם יכולים לעבור ממקום למקום. העובדים שלי אומרים לי: תשמע, אני עושה מתיחת פנים, אני רוצה להיות סרי לנקי, אני מרוויח יותר. אמיתי. הם מרוויחים הרבה יותר כסף.
הם קמים בבוקר, החבר'ה מהאוצר, כדי לחשוב איך אפשר להפוך את החיים שלנו ליותר קשים. אתם רואים כמה עולם מנה במסעדה? אתם שמים לב למחירים? מה נראה לכם, שזה סתם? זה נובע רק בגלל עלויות כוח האדם. וזה ממשיך וממשיך כמו סרטן, זה מתפשט במשק לכל מישור ומישור. והאחראים והאשמים היחידים זה הם, הבחור הזה שיושב פה מולך, עובר ועדה ועדה, ומשקר במצח נחושה, מספר סיפורים. זו האמת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא באופן אישי. עזוב.
<< דובר >>אילן זגדון: << דובר >>
מבחינתי הוא זה סמוטריץ'. למה סמוטריץ' לא מגיע לפה? למה הוא לא נפגש איתנו? למה הוא מערבב אותנו?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רוצה לבדוק את המחירים בארצות הברית?
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
מנכ"ל משרד ראש הממשלה והמנכ"לית ואמיר ברקן וכולם – הזמנו אותם לוועדת מנכ"לים. ישבנו, כל המנכ"לים, רשות האוכלוסין, וכולם הסכימו: צריך להוריד את האגרות למסעדות. למה לחקלאות זה 850 שקלים? כי יש להם לובי? אצלם אין אגרה, אבל אצלנו כן. סיכמנו בוועדת המנכ"לים – מורידים. התחייבו: זה יורד, זה יורד. לא, הם חיכו לרגע האחרון. יש לנו עכשיו לשלם את האגרות, זה שלושה-ארבעה ימים, אתה לא משלם, לוקחים לך את העובדים. הם מחכים שזה יעבור, ואז הם יקיימו את הדיון. אני לא מצליח להבין את ההזיה. אז אני עבדתי בשביל מקדונלד'ס, כאילו בשביל הרשתות?
חבר הכנסת חנוך, הסיטואציה הזו לא הגיונית. אני מבקש שבוועדה הזאת ייעשה כל מה שאפשר כדי לבטל את האגרות ההזויות האלה למסעדות. מדובר בסך הכול ב-2,000 עובדים, חלף פלסטינים, זה במקום הפלסטינים שלא יהיו עליהם אגרות. אז הוא יגיד לך עכשיו: לא, זו תקנה, או שמורידים לכולם או שלא. אתה משווה אותי לחברות נדל"ן? אנחנו מסעדות, בקושי שורדים גם ככה. זה הזוי מה שקורה פה. אני מבקש לעשות איזושהי פעולה שהדבר הזה יבוטל מיד. הם שיחקו איתנו בכל דרך אפשרית. ואם ישולמו האגרות האלה, המחירים במסעדות יעופו עוד יותר לשמיים. היום אנשים לפני שהולכים למסעדה צריכים לאגור כסף. זה אמור להיות משהו זול, פשוט, זמין.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אמור. כן, מי כבודו?
<< דובר >> אלישע יפרח: << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מאיגוד לשכות המסחר. כמה נקודות שמתחברות גם למה שאמר אילן, וגם לדיון פה לפני זה עם משרדי הכלכלה והאוצר. קודם כול אני אגיד: אנחנו מייצגים את ענפי המסחר והשירותים, זה מכסה נפרדת ממסעדות, אבל כמו שהוא אמר: יש אותה לכולם, 8,300, חוץ מענף החקלאות כולם סובלים מאותה מצוקה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ענף הבנייה הוא יותר יקר.
<< דובר >> אלישע יפרח: << דובר >>
לענף הבנייה יש גם היתר שעולה 11,000 שקל לכל עובד בשנה, בנוסף לאגרה שנתית. אפשר לדבר על מה זה גורם לענף הבניין. אני אגיד קודם כול שבערך 84% מהעסקים אצלנו הם עסקים קטנים, שמתמודדים עם אותן מצוקות. עובדים זרים זה נושא מקרו אצלנו, מאחר שיש משלחי יד ספציפיים במשק שישראלים לא מוכנים לעבוד בהם. כל הממשלה מבינה את זה, ולכן נפתחו המכסות. זה נכון בשוטפי כלים, זה נכון בעובדי מחסן במסחר ושירותים, זה נכון גם במלקטים בחקלאות.
אני רוצה לדבר על האגרה עצמה ועל הנחיצות שלה. אגרה לפי החוק צריכה להיות משויכת לפעולה. זה לא תקציב שנותנים ואפשר לממש אותו בהתאם להסכמות. כשקובעים אגרה בחוק צריך לקבוע מראש לאן הכסף הזה הספציפי הולך. האגרה הזאת משויכת לפי החוק לפעילות האכיפה של רשות האוכלוסין במשרד העבודה, לממן את הפקחים שהולכים ובודקים בעסק, האם הם מעסיקים עובד זר בהתאם לחוק?
ישבה ועדת המנכ"לים ועשתה עבודה, שאגב, בהחלטת הממשלה עצמה שהקימה את ועדת המנכ"לים נאמר להם לעשות את העבודה הזאת – לבחון הפחתה רוחבית של כל האגרות במשק. ישבה ועדת המנכ"לים והחליטה להפחית בחצי מ-8,300 ל-4,150 את כלל האגרות בכלל הענפים במדינת ישראל. כמובן זה דורש חתימה של שר האוצר, וזה לא קרה. אבל באה ועדת המנכ"לים ואמרה: אין יותר נחיצות לאגרה בגובה כזה. למה? כי בהחלטת הממשלה 1752 שפתחה את המכסות האלה, כולל המכסה של ענף המסעדות, הוחלט שכל משרד ממשלתי שרוצה מכסה של עובדים זרים צריך לתת מתקציבו כסף, לפי מפתח שנקבע בהחלטת הממשלה. זה כתוב בנוסח 1752 ממאי 2024, כמה כסף הוא נותן לפי גובה של מכסה. כל 1,000 עובדים זרים שהוא רוצה במכסה שלו, צריך לתת כסף מסוים לפעילות של משרד החוץ - - -
<< דובר >>רום בר-אב: << דובר >>
הוא לא נותן, הוא מקבל כסף.
<< דובר >>אלישע יפרח: << דובר >>
לא, הוא נותן לפי מפתח, כדי לממן את פעילות האכיפה.
<< דובר >>רום בר-אב: << דובר >>
לא, לא, הוא מקבל. זה המפתח שמי - - -
<< דובר >>אלישע יפרח<< דובר >>
מי שמקבל זה חוץ, אוכלוסין, עבודה ואוצר.
<< דובר >>רום בר-אב: << דובר >>
לא, הטבלה שם אומרת: לפי יחס, כמו שאתה אומר, על כל 1,000 עובדים, מה יחס התקצוב וכוח האדם שהמשרדים מקבלים. לא נותנים, מקבלים.
<< דובר >>אלישע יפרח<< דובר >>
אוקיי, אז הייתי במשרד הכלכלה, הדיונים היו קצת אחרים.
<< דובר >>רום בר-אב:<< דובר >>
- - - ממשלתיות בשביל להשתלט על כל האירוע, ככל שתכולות העבודה עולות.
<< דובר >>אלישע יפרח<< דובר >>
נכון, אבל עיקר התשומות הממשלתיות שמושקעות בנושא הזה זה הפקחים של רשות האוכלוסין. ורק אתמול היה דיון על זה בוועדת עובדים זרים של חברת הכנסת עטייה, ושם דובר על זה שרשות האוכלוסין צריכה לגייס את הפקחים האלה. הם פשוט לא מצליחים, כי הם במשא ומתן על התנאים שלהם. אז יש את הכסף הזה. יש את הכסף לממן את פעילות האכיפה של הממשלה. אין צורך לקחת מהעסקים את האגרות האלה. נכון שיש עסקים שיכולים להרשות את זה לעצמם, אבל כך כל עסק שצריך להביא עובדים, תכפיל את זה לכל עובד, לכל שנה, תגיע לסכומים האלה. זה דבר שני.
דבר שלישי, אני רוצה לומר דבר אחרון, גם על נושא יוקר המחייה וגם על נושא המגזר העסקי. נעשו כל המאמצים האפשריים לגייס עובדים ישראליים למשרות האלה. זה לא נכון שעובד ישראלי יותר יקר, חבר הכנסת אזולאי. עובד זר יותר יקר גם אם השכר שלהם אותו שכר, כי חוץ מהאגרה השנתית- - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא אמרתי את זה. אמרתי את מה שאתה אומר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אמרתי את זה.
<< דובר >>אלישע יפרח<< דובר >>
אה, סליחה. עובד זר עולה בסך הכול בעלות מעסיק ברוטו הרבה יותר יקר מהעובד ישראלי, גם אם השכר שלהם אותו שכר, כי יש שם פיקדון שצריך להפקיד, יש ערבות שצריך לשים, יש עלויות גיוס בחו"ל שצריך לקחת או בעצמך או דרך חברת כוח אדם זרה. יש עלות מגורים – אם אתה מעסיק של עובד זר אתה צריך לדאוג לו לדירה, לשכור בעצמך את הדירה או להביא חברת קרקע שתביא לך נכס. יש פה מארג עלויות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה לא סתם נכס, יש להם תנאים לכל אחד.
<< דובר >>אלישע יפרח<< דובר >>
כמובן. אני לא אכנס איתכם – לא משנה, נדבר על זה בהמשך. יש פה מארג עלויות מאוד מאוד גדול. גם בנושא ארנונה, שתדע, יש עירייה בארץ שהחליטה על סיווג ארנונה חדש למגורים לעובדים זרים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הדיון הזה עד 10:15, כי ב-10:15 מגיע דיון אחר, ואנחנו ב-11:00 חייבים לסיים כי יש לנו מליאה.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
בוא נהיה ממוקדים במסעדות.
<< דובר >>אלישע יפרח<< דובר >>
חצי דקה סיימתי, אילן. בקיצור, זה גם עלויות מאוד מאוד גדולות. וגם יש הסכמה בוועדת המנכ"לים, עשו עבודת מטה מאוד ארוכה, העלו את זה להצבעה, זה עבר ברוב. יש הסכמה כלל ממשלתית, חוץ משר האוצר, שצריך להוריד את האגרות האלה.
עכשיו ספציפית לנושא יוקר המחיה, יש לזה השפעה ישירה, כי אם אותם עובדים זרים לא מגיעים לאותם משלחי יד בכל הענפים במשק, המחסור הזה מתבטא, יש נתונים של חטיבת המחקר - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
- - - כל הענפים במשק, אני מדבר על ענף המסעדות.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
בוא נדבר על המסעדות, אני מבקש.
<< דובר >> אלישע יפרח<< דובר >>
אין בעיה. אני רוצה להגיד שהמצוקה הזאת היא רוחבית.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הדיון הוא דיון מאוד חשוב, ובאמת צריך להתמקד בנושא המסעדות. אני חשבתי אולי אילן סתם אומר שהייתה ועדת מנכ"לים והחליטה. אתה יודע, לפעמים אנשים בחוץ רוצים להציג את הצד שלהם. אז התקשרתי תוך כדי ובדקתי. הייתה החלטה של ועדת מנכ"לים באמת להפחית את האגרות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התקשרת וענו לך?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני לא יודע לאן אתה התקשרת, אני לא התקשרתי למשרד האוצר. זה ההבדל, לא התקשרתי למשרד האוצר. במקומות שאני עלול להיכשל בהם אני לא מתחיל לנסות בכלל. בדקתי, ובאמת יש החלטה של ועדת מנכ"לים להפחית. אז למה לא מפחיתים? אולי לא סופרים את ועדת המנכ"לים? יכול להיות. אז למה הקימו את ועדת המנכ"לים? שאולי תהיה חותמת גומי של מישהו? אז לא, ועדת מנכ"לים לא אמורה להיות חותמת גומי של מישהו. מסעדות מרוויחות סדר גודל של בין עשר ל-12 - - -
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
מה? בהיסטוריה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני אומר 10% בערך, פלוס מינוס.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
אנחנו בבאר שבע, המסעדות הפשוטות, לא עוברות את ה-5%.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
עזוב, מה זה משנה? גם עם 10% רווח אתה לא יכול לחיות עם זה במקום שאתה היום - - -
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
הלוואי. לא הייתי פה אם הייתי עושה 10%
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אילן, דקה. גם אם אתה מרוויח 10% – אתה לא גונב, אגב, אתה מרוויח ביזע. ואתה נמצא אחרי תקופה ארוכה, שאנחנו יודעים מה קרה בשנתיים האלה של המלחמה. הרי למה הם צריכים את העובדים הזרים? לקחו את הפלסטינים, אמרו: ניתן מענה, נביא עובדים זרים. מטילים עליהם כאלה אגרות. מה רוצים שהם יעשו? שלא יעלו את המחירים אחר כך? אז כשיעלו, יגידו: למה אתם מעלים את המחירים?
יש ועדת מנכ"לים, הייתה החלטה, בואו ניישם אותה. כאילו למה צריך בכלל להגיע וויכוח הזה? יש לך בעיה של כסף? תפתור את הבעיה. למה צריך ועדת מנכ"לים אם אתה יודע מראש? כשכינסתם ועדת מנכ"לים אמרתם: הסכום הוא אפס? אם אמרתם: הסכום הוא אפס, אז הסתלבטתם על כולם. אמרתם לכולם: תשמעו, חבר'ה, כל זה סתם פייק, אז בסדר, הבנתי. אבל זה לא, אני לא מאמין שוועדת המנכ"לים בשביל לקבל סכום אפס או שעשו מה שאתם רוצים. זה לא היה. ועדת מנכ"לים נועדה כדי שהיא תעשה משהו מקצועי, ותקבל את התשובה המקצועית. קיבלתם את התשובה המקצועית, תעבדו לפי הנחיית מנכ"לים. זה ששר האוצר לא רוצה פתאום לחתום, זה חמור מאוד, כי אף אחד לא חותמת גומי שלו.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
זה מה שהוא אמר. יש את התשובה שלו. הוא אמר: מבחינתי ועדת מנכ"לים זו רק המלצה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני רוצה לשמוע אותו.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
יש ציטוט שלו. הוא אומר: זה רק המלצה. הוא שם פס על הממשלה וגם על – אתה יודע. זו המציאות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא יכול לחלוק עליך על הנושא הזה.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תראו, אני אגיד לכם: אני מבין את האירוע, אני מבין את האילוצים המשפטיים שמונעים התעסקות חקיקתית, כי זה באמת נכון. זאת אומרת, אם, לצורך העניין, הייתה פה איזו הצעת חוק עכשיו, איזושהי הוראת שעה, לבוא ולבטל את האגרות של ענף המסעדות, אז היו פה בתור כל הענפים, ומה פתאום, ולמה להם, ולמה הם כן ואנחנו לא, וכן הלאה וכן הלאה, והיה פה אירוע. והיו נכנסים הרבה משחקי כוח לסיפור. וכנראה שהדבר הזה לא היה עובר, ואם היה עובר היה לוקח הרבה מאוד זמן.
אבל יש דרך אחרת. ואני רואה את זה דרך ההעברות התקציביות שאנחנו מקבלים פה של כל מיני החלטות ממשלה, שלצורך זה בדיוק נועדו החלטות ממשלה, שעוקפים את הדבר הזה. למשל, החליטו שרוצים עכשיו לתת כסף לאיזשהו פרויקט מסוים שקשור למורשת, ואני מאוד בעד מורשת. אז באו ועשו סוג של מגבית בין המשרדים. והמשרד הזה נתן מיליון שקל והמשרד הזה נתן 2 מיליון שקל, וזה היה בסביבות, אני חושב, 13-12 מיליון שקל, לא רחוק מהסכום השנתי שאתם מדברים עליו של העלויות של כל האגרות של העובדים הזרים. הביאו החלטת ממשלה ובום. ואז יש כסף, ואפשר לאשר את ההפחתה של האגרה בלי כל הפרוצדורה הזאת של החקיקה הארוכה ובלי כל העניין הזה, להחלטה נקודתית שאומרת: אנחנו פה מזהים עניין, פה אנחנו נוגעים, כל משרד משתתף קצת, אין פה אירוע תקציבי והכול טוב.
זה מתחבר, גברתי ממשרד הכלכלה, למה דיברתי איתך בתחילת הדברים. היה מצופה ממשרד הכלכלה להרים את הכפפה בדבר הזה מתקציבו בסך 4.6 מיליארד שקל, להראות דוגמה אישית ליתר המשרדים ולהציב איזשהו סכום של כמה מיליונים באותה קופה כללית שנועדה להפחית את אגרות המסעדות, ולרכז, להקים איזשהו צוות, שילך יעשה איזושהי עבודה. את יודעת מה? את לא רוצה לבטל אותה לגמרי? תורידי חצי, תורידי שלושת רבעי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
להצמיד לחקלאות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תעשי משהו שהם יראו שלפחות הולכים לקראתם במשהו. השנה הזאת, עד שנת 2026, אם וככל שיגיע התקציב. ובמידה ושר האוצר יעמוד בהתחייבותו לטפל בזה בתקציב, כי אני יכול להגיד לך, מאז שאני חבר כנסת, אין התחייבות אחת ששר האוצר הזה נתן ועמד בה, לי לפחות, בין כחבר ועדת הכספים, כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, וגם אחר כך, כאשר הוא הזמין אותי לפגישה כיושב-ראש ועדת הכספים, אין התחייבות אחת שהוא נתן לי ועמד בה. אז אני גם לא יודע מה ההתחייבות הזאת שלו לתקן את זה בתקציב 2026, אם וככל שיהיה, שווה. אבל בהנחה שזה ככה, עושים איזשהו משהו, ונותנים להם לפחות איזשהו מענה עכשיו. אם אני הייתי יכול לעשות את זה, הייתי עושה, אבל אני לא, אין לנו סמכות ביצועית כזאת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
איזו התחייבות יש לתקן את זה ב-2026? של מי, של שר האוצר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
ומה יעשו שעוד שלושה ימים זה הזמן האחרון שלהם להגיש?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה בדיוק העניין, לא אכפת לו.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
הוא אומר גם שלא אכפת לו. אני צריך לשלם 120,000 שקל עד ה-30 בחודש, כדי שאני אקבל את הזכות להעסיק עובד סרי לנקי שהמשכורת שלו היא 100 דולר בסרי לנקה. זה נראה לך הגיוני? אז אני לא אעלה את המחירים, ברור, אני אשאר על אותו מחיר. הינה, זה הבן-אדם ומי שמעליו, נלחמים כדי - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הוא אולי יכול לבוא ולהמליץ, אבל בסוף יש לו דרג ממונה.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
הוא לא המליץ.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תהיה איתי. יש לו דרג ממונה, שמחליט וקובע. וגם אם הוא נותן המלצות שהדרג הממונה שלו לא מקבל, כמו שהם עושים, דרך אגב, במקומות אחרים במשרד האוצר. אנחנו יושבים הרבה פעמים פה עם אנשי אגף תקציבים כשהם אומרים: אנחנו הבענו את עמדתנו כלפי הנהלת משרד האוצר, והנהלת משרד האוצר החליטה אחרת. הם עושים את זה כל הזמן בנושאים שהם רוצים. אם זה היה חשוב לשר האוצר, הנושא הזה, תאמין לי שזה היה נפטר בשנייה וחצי.
<< דובר >> אילן זגדון: << דובר >>
אגב, באזור שלו, באזור הבוחרים שלו, אין אגרות על עובדים זרים, אין על פלסטינים פנסיה, אין כלום. הם עובדים מתחילת המלחמה כרגיל. אגב, סתם כי דיברת, אני אמרתי לך שפה אתה תשמע רק את האמת: ההמלצה של רום לשר האוצר זה להשאיר את האגרות, הוא בעצמו אמר לי. אז אי אפשר לתת לו פה סנגוריה. אחת הסיבות שהאגרות נשארות זה בגללו. הייתה לי שיחה איתו על זה, הוא לא מסתיר את זה, תשאל אותו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תראה, ויכוח ענייני מקצועי הוא דבר טוב. ואנשים צריכים להביע את דעתם ללא מורא, בטח אנשי אגף תקציבים. זה תפקידם להביא את עמדתם המקצועית הטובה ביותר. ובסוף יש מישהו בראש הפירמידה – השר הממונה, הצוות שלו, המנכ"ל, כולם – שהם בסוף צריכים להגיד: כן, שמענו את עמדתך, אבל אנחנו מחליטים א', ב', ג', או לקבל את העמדה. במה שהם עושים, וזה אני אומר לך בתור מישהו שגם עבד במשרד האוצר תקופה מסוימת - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אמרתי לך שאת החלק הזה תמחק מקורות החיים. אתה כל פעם מחזיר את זה, אני מוחק לך את זה, ואתה עוד פעם עושה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ככה האירוע עובד. ובסוף כששר מאוד רוצה משהו, אז המערכת מתיישרת איתו, וכששר פחות חשוב לו, אז הוא זורם עם המערכת ואומר: מה אתם רוצים? זה הדרג המקצועי. עושים את זה, דרך אגב, אותו דבר עם יועצים משפטיים – לא, מה לעשות, הייעוץ המשפטי. אפשר להגיד: מה לעשות, הייעוץ המשפטי, ובדברים חשובים מגיעים להבנות עם הייעוץ המשפטי. ככה זה.
תראה, לצערי, באמת, ואמרתי לך גם לפני הדיון, אין לי סמכות ביצועית. אני לא יכול להורות פה, אנחנו לא יכולים להורות פה על שום דבר. אבל כן מה שאני יכול לעשות – ינון, תגיד לי, אולי אתה רואה משהו אחר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל האמת, אני עוד לא שמעתי אותו, אם לא מפריע לך, כי הוא דיבר לפני זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רום.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אמרתי רום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הוא הציג את האירוע. הוא אמר, שזה אירוע שהולך להיות מטופל בתקציב 2026. אין להם שום דרך לטפל בזה עכשיו, מבחינה משפטית או מבחינות אחרות. אין לזה לשיטתם השפעה על יוקר המחיה, זה 700 שקל בחודש, עלות של - - -
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
שקר מוחלט. זה לא 700, זה הרבה יותר.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
מדברים על האגרה.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
עובד עונה לי חוץ מהמשכורת בין 2,500 ל-3,000.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, אבל זה עובד זר באשר הוא. התוספת של האגרה היא תוספת של 700 שקלים בחודש.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
לא, למסעדות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עזוב, זה לא העניין.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם הוא משלם 10,000 שקל לשנה אז זה יותר?
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
זו רק האגרה איפה הדירה שאתה משכיר לו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, אבל זה גם ככה עלויות של עובד זר. אני אומר לך, אין לי בעיה עם עלויות של עובדים זרים במקום העובדים שהיו איפה שהם לא היו. אני חושב שאנחנו צריכים להבין ולפעול מתוך נקודות הנחה שהם לא יחזרו.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
בברכה ובשמחה. נכון. אין פלסטינים יותר, אתה צודק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ולכן זה האירוע. ואני חושב – ינון, אלא אם כן תגיד לי אחרת, אלא אם כן יש לנו משהו אחר לעשות, אני לא יודע, אתה יותר ותיק ממני.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
אני מבקש את עזרתכם בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז מה שאני חושב, שהדרך הכי מהירה שהדבר הזה יזוז, זה על ידי זה שמשרד הכלכלה, בהיותו הגוף הממונה על האירוע, ירים את הכפפה. יש לו עדיין זמן לעשות את זה בשנת הכספים הזו, גם ככה עוד מעט אנחנו הולכים לקבל פה כל מיני העברות ועודפים ועניינים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אולי זה הזמן גם לקרוא למשרד האוצר להעביר את הכול לא ברגע האחרון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו יכולים לקרוא, אבל אתה יודע יפה מאוד - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יכול להיות שגם לא נצטרך להעביר להם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קול קורא במדבר.
<< דובר >> הגר יהב: << דובר >>
היושב-ראש, שלום ותודה על הדיון. דווקא יש לי רעיון. אני מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. אני חושבת שדווקא לחברי הכנסת יש דרך להשפיע על הדבר הזה. ואני מלווה הרבה תהליכים שראיתי שמתקיימים בממשלה, ואין ספק שהעובדה שהעובדים הפלסטינים לא נכנסו יותר לעבודה בישראל האיצה את הממשלה לקבל החלטות חשובות ומשמעותיות בהגדלת מכסות וכניסות של עובדים זרים אחרים ממדינות יעד אחרות, וזה היה מאוד מבורך. ולכן נולדה החלטת הממשלה שמורה על הפחתת האגרות. היה פה תהליך סדור ממש מושלם. אני חושבת שהצעת חוק פרטית שלוקחת את מה שהופיע בהחלטת הממשלה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את יודעת מתי זה יהיה, הצעת חוק פרטית. נניח שהיא הייתה מוגשת מחר. 45 יום חובת הנחה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
עזוב, נקבל את כל הפטורים שבעולם, תוך שבוע אנחנו מביאים את זה לקריאה ראשונה.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
עם כל הכבוד, יש לנו עוד שלוש דקות, אני רוצה להתייחס.
<< דובר >> הגר יהב: << דובר >>
הוא אמר שיש הבטחה ב-2026 שכן יפחיתו את זה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר >> הגר יהב: << דובר >>
לכולם את ה-50%?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אמרתי ששר האוצר אמר בוועדת המנכ"לים שהוא יבחן את הנושא, ואיך ניתן לשלב אותו במסגרת תקציב 2026, ששם ניתן להביא צעדים מאזנים למימון העלות הזאת.
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
תשאל את רום אם הוא בעד להוריד את האגרות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה משנה?
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
הוא יגיד לך: לא, אני לא בעד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז הוא לא בעד, אז מה? מה זה משנה?
<< דובר_המשך >> אילן זגדון: << דובר_המשך >>
בסוף שכל מה שאתה אומר פה עובר סינון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם היועצת המשפטית לממשלה הייתה נגד החוק שלי לגירוש משפחות מחבלים. אז היא לא בעד, אז מה? העברנו אותו. מי שרוצה משהו עושה, מי שלא רוצה לעשות אז יש לו הרבה סיבות למה לא.
הקריאה שלנו, ברשותך, חבר הכנסת אזולאי, היא לצוות משרד הכלכלה, לשר הכלכלה, לקחת אחריות על הנושא הזה, ולארגן את התקציב שיאפשר הפחתה מיידית או שיפוי מיידי של המעסיקים על האגרות, בסכום, לדעתי, שלא יפחת מ-50%. זאת אומרת, תגייסו סכום שלא יפחת מ-8.5 מיליון שקל, שישמש להפחתה או לשיפוי מסעדנים שישלמו את האגרות האלה על העובדים הזרים.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
אני לא יודעת כמה זה ריאלי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה מאוד ריאלי אם רוצים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוגשה גם עתירה לבג"ץ על זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מאוד ריאלי אם רוצים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
את יודעת מה? גם אם זה לא ריאלי, יש לך משהו אחר? יש לך רעיון אחר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם שר הכלכלה ייתן לי את הסמכות לעשות את זה, אני מביא לפה את המנכ"לים של כל המשרדים, ואנחנו עושים את זה בישיבה אחת. תעבירי לו את זה. אם שר הכלכלה מוכן לתת לי את הסמכות, שייתן לי את הסמכות הזו, שיגיד כמה הוא תורם ממשרדו, מ-4.6 מיליארד התקציב שלו כמה הוא מעמיד לצורך העניין הזה, ואני עושה שבוע הבא ישיבה פה עם המנכ"לים של כל המשרדים, לראות איך אנחנו מעמידים את הסכום הזה.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
אפשר משפט אחרון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> אילן זגדון: << דובר_המשך >>
אני ישבתי עם מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה, גם בוועדת המנכ"לים, והוא אמר בעצמו, שמבחינתו זה בסדר אם יורידו רק למסעדות את האגרות. הוא מגבה את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מגבה זה לא מעניין. איפה הכסף שהוא שם על זה?
<< דובר_המשך >> אילן זגדון: << דובר_המשך >>
על זה אפשר להשתית את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איפה הכסף שהוא שם על זה? מגבה – אני גם מגבה. כולם פה מגבים. איפה הכסף? לגמיש יש תקציב של 4.6 מיליארד, איפה הוא שם?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
היושב-ראש, אני אגיד לך משהו: אני מסכים איתך. רק חורה לי דבר אחד, שאנחנו תמיד מחפשים איך להוציא את האוצר מהאירוע הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך אמרת? אל תתקשר למשרד האוצר כי לא יענו לך? אני ויתרתי.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא, אני לא מוותר. יש עליהם אחריות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שם שר אוצר היום שלא - - -
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לא יכול להיות - - -
<< דובר >>אילן זגדון:<< דובר >>
אני אגיד את זה: זה שר האוצר הכושל ביותר מקום המדינה, נקודה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אנחנו לא נמצאים באיזשהו דינר, שצריך לשים פה את המנכ"לים, כמה אתה תורם וכמה אתה תורם. הוא לא צריך לתרום, עם כל הכבוד. המסעדנים לא נזקקים.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
אנחנו בדרך לשם.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מצידי שיבוא שר האוצר או מישהו ממשרד האוצר. הם צריכים להבין שהאחריות עליהם. יש עליהם 50%. יש ועדה. שיקיימו את זה. אני איתך בהחלטה. אבל חוץ מזה אני אומר: אנחנו יכולים פה לחכות להם בעוד כמה נקודות, אתה יודע את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה רוצה שנדבר על ההסעות, מה שנוגע לביטחון והבטיחות של הילדים שלנו? גם בזה הם חייבים מאות מיליונים והם לא עושים כלום. כבר שנים. אז מה? אז אתה חושב שהאגרה מזיזה להם?
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
תעשה מה שאמרת, זה בסדר גמור. רק מלבד זה אני אומר: שידע משרד האוצר, אנחנו מחכים לכם פה. השולחן עגול, שימו לב. הכיסאות מסתובבים. יש להם גם גלגלים, נצליח לסובב את הכול. אנחנו לא מוכנים לוותר, וכל פעם שיצחקו עלינו. יש ועדת מנכ"לים. תמסרו לשר האוצר: יש המלצות של הוועדה, הם המליצו שצריך – עכשיו תגידו לי: זו רק המלצה. אבל יש פה משהו מעבר להמלצה. זה בהחלטת ממשלה, הכול היה סדור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא מבין גם איפה המנכ"לים פה, סליחה שאני אומר. ועדת מנכ"לים, קיבלתם החלטה, אתם רואים שהיא לא ממומשת. אתם לא רוצים לאכוף את ההחלטה שלכם?
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
אז אני דיברתי איתם, דיברתי עם כל המנכ"לים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, הם פחדנים. הם מפחדים. מפחידים אותם. לא שהם פחדנים אלא מפחידים אותם. הם לא נמצאים באירוע. כואב לי על המנכ"לים, מנכ"לים טובים.
<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>
הם טובים, אבל הם לא יכולים להתעסק עם סמוטריץ'.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ליבי עליהם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה לכולם. אנחנו נעבור לנושא הבא.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:19. << סיום >>