פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 480 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שני, ה' בחשון התשפ"ו (27 באוקטובר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: "הרחבת סמכויות כיתת הכוננות ומינוי מפקדים ללא בדיקת עבר" ( הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת נאור שירי, מירב בן ארי, אלון שוסטר, גלעד קריב, עאידה תומא - סלימאן, חמד עמאר) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי חמד עמאר גלעד קריב אלון שוסטר נאור שירי חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: נירית להב קניזו – רפרנטית סמכויות המחלקה הפלילית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נאור אושר – עו"ד, ייעוץ משפטי למשפט בל"מ, המשרד לביטחון לאומי צחי לוגסי – ר' מנהלת משמר לאומי והגנת התיישבות, המשרד לביטחון לאומי הילה כפיר – מתמחה, לשכה משפטית בל"מ, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ ניר כרמלי – רמ"ח כיתות כוננות, משטרת ישראל נצ"מ רן בטאט – מזכירות ביטחונית, משטרת ישראל סנ"צ גלית בן ברוך – ק' אק"מ מחוז ת"א, משטרת ישראל פקד נפתלי ברזני – מפקד כיתת כוננות מחוזית ת"א, משטרת ישראל סמדר מור – מ"פ כיתות כוננות חדרה, משטרת ישראל חיליק אחיטוב – חבר כוננות לפיד, משטרת ישראל משה בועז – חבר כוננות שכונת גילה ירושלים, משטרת ישראל אבי ללון – חבר כיתת כוננות נתניה, משטרת ישראל מירית לביא – עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה שי גליק – מנכ"ל, ארגון בצלמו אלעזר שבילי – דובר, ארגון בצלמו הנד חטיב – בוגרת פוליטיקאיות צעירות, יועצת פיננסית, ארגוני נשים עקיבא הכהן – מנכ"ל, ערי ישראל רוני הרשקוביץ – מרכז המחקר והמידע, הכנסת תמר תשובה – פורום דין וצדק, משפחות שכולות גליה חושן – פורום דין וצדק, משפחות שכולות תמר גסין – פורום דין וצדק, משפחות שכולות אילת סלע יונגרמן – מלווה את משפחות החטופים ייעוץ משפטי: עדן בן ארוש מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: "הרחבת סמכויות כיתת הכוננות ומינוי מפקדים ללא בדיקת עבר" ( הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת נאור שירי, מירב בן ארי, אלון שוסטר, גלעד קריב, עאידה תומא - סלימאן, חמד עמאר) << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני חייב להגיד שזאת פעם ראשונה שאני רואה את המדים היפים האלה של כיתות הכוננות, וזה בהחלט משהו שגורם להרגשה טובה, הייחודיות היפה הזאת. היום יום שני, ה' בחשוון, 27 באוקטובר 2025. התכנסנו כאן כדי לדון בנושא שביקשו מספר חברי כנסת, הם קראו לזה הרחבת סמכויות כיתות כוננות ומינוי מפקדים ללא בדיקות עבר, אבל מכיוון שהנושא הזה עלה יותר מפעם אחת על שולחני וחלק מהחברים שלי שיושבים כאן העלו את זה יותר מפעם אחת, חשבתי שיהיה נכון להביא לפה את הקבוצה הנהדרת הזאת שמתעסקת בכיתות הכוננות, נשמע קצת יותר על מה קרה פה בשנתיים האחרונות בתחום הזה, איך התפתחנו, מה עוד צריך לעשות ואיך מטפלים בדברים האלה כי זה משהו שבדמנו. אני מזכיר לכולנו. בשבעה באוקטובר, אם היה המצב שקיים היום, אני רוצה להאמין שהתוצאות היו אחרות. אנחנו בשבעה באוקטובר היינו עם כיתות כוננות לא בכשירות, ללא נשקים, בחלק מן המקומות כיתות שפורקו. הדבר הזה שנועד להקנות הגנה ראשונית ליישובים במסגרת ההגנה האזרחית של פעם, לא היה קיים. ההגנה הראשונית הזאת הייתה אמורה לקבל חבירה של כוחות צבא וביחד לבלום כל אירוע ביטחוני, כל אירוע של טרור, הדבר הזה לא היה קיים. מה שקרה פה בשנתיים האחרונות זה פשוט מדהים, ואני חושב שמותר לעם ישראל, אולי אפילו חובה על עם ישראל, לראות את השינויים שחלו וגם נלמד ביחד מה עוד צריך לעשות ומה צריך לתקן כדי שזה יהיה עוד יותר טוב. רגע לפני שאני נותן לחבריי שביקשו את הדיון לומר את מילות הפתיחה שלהם אני חייב לומר משהו שהבוקר ככה קפץ לי. אנחנו מקיימים השבוע כמה דיונים שביקשתי משירות הביטחון הכללי, השב"כ, להגיע אל הדיונים האלה. התשובה שקיבלתי הייתה, זה לא חסוי ולכן אנחנו לא נגיע. והבוקר מתברר לי שזה בכלל לא עניין של חיסיון, כי כשהשב"כ רוצה לסכל פעילות או מינוי של ראש שב"כ, יודעים להפעיל רוגלות. אני לא יודע אם שמעתם, אבל פורסם הבוקר שהשב"כ הפעיל רוגלות כדי לעקוב אחרי אחד מעובדי השב"כ, שלכאורה נפגש עם דוד זיני כדי להעביר לו מידע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הסיבה שהפעילו את הרוגלות, אבל בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מטורף. אני אומר מה אני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. הסיבה להפעלת הרוגלה הייתה סיבה אחרת לחלוטין, על הדרך התגלה לפי הפרסום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, על הדרך, בדיוק. למה אני מציין את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל המקור להפעלה היה משמעותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נאור, אני מציין את זה לא כדי להתווכח עם השב"כ, אלא שכשאני ביקשתי להפעיל רוגלות כדי להתמודד עם ארגוני הפשיעה, זה לא, אבל להפעיל רוגלות כדי לעקוב אחרי מישהו שמדליף מידע לחברי כנסת או לאחרים ודרך אגב גם לנסות למנוע מינוי של ראש שב"כ מיועד, אני חייב להגיד לכם שזה מטריד אותי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא בשביל זה הפעילו רוגלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא בשביל למנוע, צביקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אתן לך להתייחס תיכף, תוכל להגיד את מה שאתה רוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסיס הטענה שלך נכון, למה אתה לוקח את זה למקומות האלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לוקח את זה למקומות מכיוון שאני רוצה את השב"כ פה. אני חושב שהשב"כ, יש לו נתח חשוב בפעילות שאנחנו עושים – אנחנו, חברי הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא מגיע לדיונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם לא מגיעים לדיונים. רק לדיונים סגורים, וגם אז ברמזים ובכל מיני דברים אחרים. אפשר לחשוב שאנחנו איזה חבורה של אויבים שלוקחת את המידע הזה ומדליפה אותו. חבל. הוועדה הזאת הייתה יכולה להוציא עוד כמה הישגים משיתוף פעולה יותר פורה עם השב"כ, אבל זה לא הנושא שלנו, אני עוד אדבר על זה גם בדיונים הבאים במהלך השבוע כי לי זה מאוד מפריע. אני חושב שהשב"כ חייב להיות שותף לפעילות הוועדה פה. נחזור לענייננו כי התכנסנו פה לנושא חשוב מאוד, שהוא בדמנו. הדיון הזה יימשך לכל היותר עד השעה 11:30 כדי שנוכל להתכונן גם לדיון הבא, הלא פחות חשוב, הסקירה של השר לביטחון לאומי שתחל בשעה 12:00. המבקשים, הבמה שלכם, בבקשה. נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה על הדיון. רק נסדר את הטיים ליין. האירוע שבגינו ביקשנו את הדיון התרחש בסוף יוני לדעתי, ובגינו ביקשנו את הדיון על כל נושא סמכויות כיתות הכוננות, לדעתי גם בהקמת כיתות הכוננות עוד בתחילת אוקטובר 2023 – לפחות אני, ואני גם זוכר שאתה היית שותף לדאגה שלי בנוגע להצבה של כוחות אזרחיים חמושים במרחב הציבורי כחלק מהסדרה מחודשת של כל הפעלת הכוח או תפיסת הביטחון במרחב הציבורי במדינת ישראל, ובטח ובטח במתארים אזרחיים. אני ביקשתי את הדיון יחד עם חבריי בהמשך לתמונות שראינו, שחבר כיתת כוננות – במקרה לגמרי פעיל פוליטי מובהק – מנע וסינן בעצם, אני חושב שזה היה עיתונאים שבאו לצלם אתר נפילה כזה או אחר, זה היה בטוח בתל אביב, אני לא זוכר אם זה היה בדיוק אתר נפילה. קודם כול, דיסקליימר, שיהיה ברור חד וחלק – אין ולו טענה אחת כלפי אותם מתנדבים. הפוך לגמרי. הקמה של כוחות אזרחיים והתנדבותיים, בטח ובטח במתארים ביטחוניים, זה דבר מבורך, זה דבר שבעיניי היה צריך להיות מוסדר. הנוהל המשטרתי – יתקנו אותי המשטרה אם אני טועה – פורסם כמעט שנתיים לאחר הקמת כיתות הכוננות, בטח בנפח משמעותי ומספר עצום. << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> אפריל 2024. המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר מתי הייתה המלחמה, תודה רבה על התזכורת. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> שבעה חודשים אחרי, אני רק אומר מתי. לא שנתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז על הנוהל שאני קראתי, התאריך הוא 14 ביולי 2025. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> זה תיקון. אנחנו מתקפים כל הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות. לכן הייתה שאלה, הכול בסדר. גם שבעה חודשים אחרי בעיניי זה יחסית הרבה, אבל זה בסדר גמור, זה לא העיקר. הבעיה העיקרית שלי הייתה, אחד, הפגיעה בחופש העיתונות; שתיים, הפגיעה בחופש התנועה; שלוש, הנראות של אותה כיתת כוננות, מסכות על הפנים, כאילו הם מ-730 או מסתערבים שעכשיו עושים מעצר במואסי או "ווטאבר". מסכות על הפנים, לא זיהיתי תג שם, בעיניי כל האירוע הזה היה בעייתי, אני חושב שגם המשטרה הסתייגה ואפילו חידדה את הנהלים, אז הייתי רוצה לראות את הנהלים שחודדו בתיקון. אגב, הנוהל, נניח שהתפרסם ביוני, יולי 2025, אין שום התייחסות לזה. יש לי עוד בעיה אחת בנוהל, שהרבה דברים מושחרים שם, אז הייתי שמח לראות כחבר ועדה את הנוהל המלא. אם יש עניין של חיסיון, אני בטוח שאפשר לאפשר את זה. << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> מקבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. והייתי שמח גם לראות חידודים בנוגע לזה והאם נלקחו או הייתה איזושהי הבהרה בנוגע לפעילות או הפעלה של כיתת הכוננות והסמכויות שלהם, בטח ובטח גם כשלא הייתה שם משטרה, לא היה שוטר, אני לא זוכר, הגיע קצת אחרי. << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> היה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, הוא הגיע קצת אחרי, גם דובר המחוז, אז דובר המחוז אחרי זה הוציא הבהרה. הדבר היותר בעייתי בעיניי פה זה הפעילות הפוליטית, אני אסביר למה. במהלך השנתיים האלו היו כמה חברי כיתות כוננות, שנפסלו מלכהן בכיתת כוננות בגלל התבטאויות פוליטיות, נגיד היו כאלה שלא הגיעו לטקס כזה או אחר עם השר ונפסלה היכולת שלהם – גם אם היה להם סא"ל, שעכשיו ראיתי סא"לים שהשתתפו ונפסלה היכולת שלהם לכהן בכיתת כוננות – אחד, בעיניי זה פסול, אבל שתיים, יש פה איזו דואליות שלא מתקיימת. אם אנחנו אוסרים על פעילות פוליטית, מה שבנוהל לא מצוין – תקן אותי אם אני טועה, לפחות בנוהל שיש לי – אז לא יכול להיות שמצד אחד אנחנו נמנה מפקד כיתת כוננות X בתל אביב שזה בסדר לגמרי שיש לו התבטאויות פוליטיות, ומהצד השני אנחנו לא נאפשר התבטאויות פוליטיות ונפסול אנשים מכיתות כוננות כאלה ואחרות בנוגע להתבטאויות פוליטיות, אז הייתי שמח גם לקבל על זה תשובה. רק נושא אחד ככה לסדרי הדיון של הוועדה. אני חושב שהיינו צריכים לקיים את הדיון כשהוא קצת יותר רלוונטי. ארבעה חודשים אחרי האירוע זה נראה כאילו קצת ריק מתוכן ומנותק מהקשר, תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, נאור, על הדברים החשובים האלה. כן, יכול להיות שבאמת היינו צריכים לקיים אותו יותר מוקדם, אבל זה לא מרוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי רוע. סדר עדיפויות לקוי אבל לא רוע, בעיניי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות. ניר, אני אבקש גם שתתייחסו לדברים שהעלה פה נאור, אבל יחד עם זה, אני מזכיר לכולנו, אני ביקשתי מניצב משנה ניר כרמלי להציג את כל המערכת, איך היא השתנתה בשנתיים האחרונות, כי מעבר לנקודה הספציפית שמועלית פה לדיון, אני חושב שחשוב שכולם יכירו את מה שכן נעשה. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת שהעלו את הנושא הזה, נושא חשוב. בשתי הדקות שאני אדבר אני רוצה להגיד תודה – תודה ענקית לאלפי מתנדבים בכיתות הכוננות, על באמת משימה שהם לקחו על עצמם, שאחרים לא לקחו אותה. אני גר בנתניה. מהמרפסת שלי בבית – אבי יודע, נמצא פה, אחראי על כיתת הכוננות בנתניה – אני אזמין אותך פעם, אדוני היושב-ראש, אתה מסתכל ואתה רואה את טול כרם, כשהייתי ילד היינו נוסעים לאכול שם פלאפל, היום אני נורא מפחד שיגיעו מטול כרם אליי הביתה. יש 150 חברי כוננות בעיר נתניה, מתנדבים כולם, נשק קצר, נשק ארוך, עושים אימונים, חבר'ה מגובשים, באמת לתפארת מדינת ישראל. אני רוצה להגיד לכל אחד ואחד תודה על הזמן שהם משקיעים ועל הביטחון המינימלי שהם מקנים לתושבי העיר שאני גר בה, נתניה. מצד שני, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני בשבוע שעבר, דיברתי על זה כמה פעמים וגם איתך בארבע עיניים, הייתי בכפר יעבץ, שנמצא בין טייבה, טירה וקלנסואה, ואנשים שם לא ישנים בלילות, קליעים מגיעים אליהם הביתה, והמשטרה לא מטפלת בנושא הזה. הם מתקשרים ואין מענה, חיים בפחד ולא ישנים בלילות ושומעים ירי כל לילה, ירי של מקלע אוטומטי, ואלה החיים של אזרחים במדינת ישראל בכפר יעבץ. זה פסיכי וזה לא נורמלי וזה דבר שאני אדבר עליו כל יום, כל יום, ואני בטוח שיושב-ראש הוועדה שהיה שם מבין את המשמעות של חיים באזור כזה. אני אסיים ואומר שלמרות כל המחמאות שנתתי, עדיין, התפקיד שלנו כחברי כנסת זה לפקח על עבודת הממשלה, ואם יש דברים שהם לקויים, לא צריכים לקחת את זה אישי, צריך לטפל בהם, כדי שלא יהיו מקרים שיחשבו חס וחלילה שהנושא הזה של כיתת הכוננות, כיתות הכוננות, יהיה אירוע פוליטי. זה ממש לא אירוע פוליטי, זה שמירה על אזרחי מדינת ישראל. אז יישר כוח על מה שאתם עושים, תמשיכו, אני קורא לעוד להצטרף, ועל הוועדה לבקר, לבחון ושיהיו תוצאות חיוביות בסופו של דבר. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. מאוד לא מפתיע, אני מסכים עם כל מילה. תודה, דברים חשובים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מסכימים על הרבה דברים, אני לא יודע איך אתה במפלגה הזאת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק מה שאני שואל את עצמי לגביך. חבר הכנסת חמד עמאר בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני באמת רוצה לברך על קיום הדיון החשוב הזה. אני הגעתי לדיון וגם חתמתי על קיום הדיון, במטרה אחת, לבדוק מה קורה אצלי במגזר הדרוזי עם כיתות כוננות. למה? את המדים האלה פעם ראשונה אני רואה. אלה מדים של כיתות הכוננות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כיתות כוננות, כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ראיתי את זה ביישובים הדרוזים, את המדים האלה, ולכן אני הגעתי לכאן כי אני יודע את חשיבותם של המתנדבים, את החשיבות שכוחות ביטחון עם נשק ונשק ארוך מסתובבים ביישוב וכמה הם יכולים לעזור, והמצב הביטחוני הפנימי, שאני מגדיר אותו טרור פלילי שמשתולל ביישובים, בכל היישובים. רציתי לשמוע מהאחראי כמה כיתות כוננות יש במגזר הדרוזי ובאיזה יישובים, מה התנאים להתקבל, איך בוחרים את המפקד של כיתת כוננות, מה הסמכויות שלהם, למי הם כפופים בכלל, האם לתחנת משטרה או כפופים לצה"ל, את זה אני לא יודע, כי אצלנו כיתות כוננות מסתובבים עם מדים של צה"ל, עם נשק ארוך של צה"ל כי הם קיבלו את הנשק מצה"ל, אני חושב – אני לא יודע אם קיבלו את הנשק מהמשטרה או קיבלו את הנשק מצה"ל. ראיתי וישבתי ודיברתי עם החבר'ה, הם קיבלו את המדים ואת הנשק והכול מצה"ל, והמפקד בדרך כלל הוא קצין בצה"ל, גם מסתובב עם דרגות של צה"ל. אני רואה כאן שמסתובבים עם דרגות של המשטרה, אז אני רוצה לדעת מה ההבדל בין כיתת כוננות בנתניה שמסתובבת וכפופה למשטרה לכיתת כוננות שמסתובבת בחורפיש, שכפופה לצה"ל ומקבלת את ההוראות מצה"ל. באמת תודה על קיום הדיון הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך, חמד, בהחלט הערה חשובה כי זה מגזר שאני חושב שחשוב שגם הוא יהיה עם היכולת הזאת של הגנה אזרחית. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה על הדיון. גם כסגן שר ביטחון, גם בתפקידי כראש מועצה, וכמובן בשנים האחרונות, מה שמעניין אותי, ואולי זה הדיון החשוב – אני בקשר מסוים עם ניר כרמלי שעוסק בזה – זה התיאום, הסנכרון, ניסיון הסטנדרטיזציה של נושא האבטחה האזרחית החמושה בתוך היישובים, כאשר יש לנו לפחות שתי ישויות ביטחוניות, צה"ל ומשטרה, שני משרדי ממשלה, עם חלוקה טריטוריאלית אבל גם פונקציונלית. אתם מכירים את האמרה לגבי רשויות מקומיות, אזרחים לא יודעים את הגבולות, אז גם קשה או לא בהיר במה דומה, במה שונה אימון הכוח, ההצטיידות, הפעלה בזמן אמת בין כיתות הכוננות שמפוקחות על ידי צה"ל, מפוקחות על ידי המשטרה. ואני שואל, אני פשוט לא יודע, אולי יש עוד איזה סוג של כיתות כוננות או משהו שנקרא כיתות כוננות שהן לא ת"פ שתי הרשויות הללו. יש רשויות, בעיקר מועצות אזוריות, שהן מחולקות בין שני המשרדים וזה גם מבלבל, זה מתסכל, וגם ככה יש חלוקות שונות של כמויות ואיכויות וכולי. אני כמובן קרוב אצל עצמי, יש היום כיתות כוננות בעוטף עזה. אגב, גם שם לפעמים, מכיוון שמדובר פה על ממשק אזרחי מאוד – עומדים בשער הקיבוץ, נפגשים – אז יש עימותים והטריגר לדיון הוא ברור וההנחיות לפעילות ראויה היא תמיד נכונה, אבל מה שמעניין אותי באמת, ההשוואה בין הרגולטורים השונים, המאמנים השונים, המפעילים השונים וכמובן התיאום בזמן חירום, בזמן אירוע. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהחלט נקודה חשובה, ההימצאות של יותר מגורם אחד במקצוע הזה שנקרא כיתות כוננות הוא הערה נכונה מאוד, אני אתייחס לזה גם בסוף. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה לפני, בנוגע לצמצום כיתות הכוננות, שעכשיו הבנתי שגם בעוטף מצמצמים. << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> זה צה"ל, זה לא אצלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל זה עדיין כיתות כוננות. << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> אנחנו בבט"פ המשטרתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע את ההבדל. << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> אנחנו לא מצמצמים, אנחנו רוצים להגדיל. ככל שיבואו יותר, יהיה יותר טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מצה"ל אין נציגים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעוטף אין כיתות כוננות של המשטרה? << אורח >> נצ"מ ניר כרמלי: << אורח >> אני אסביר לכם הכול, אתם תראו את זה עוד מעט בצורה מפורטת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני, בוקר טוב, בוקר טוב לכולם. אדוני, מכיוון שאתה פתחת בדברי הפתיחה שלך בהערה שלא בעניין הדיון אז אני לא אשאר אדיש לכך. אני מבקש לומר שלושה משפטים, נרחיב עליהם בהזדמנויות אחרות ואז עניין כיתת הכוננות. ראשית, אני ממליץ לציבור כולו לצפות בריאיון שישודר מחר עם שורד השבי בר קופרשטיין. הוא משמיע דברים מטלטלים וקשים, אבל מה שכן התפרסם זה כתב אישום חריף מאוד נגד השר בן גביר. ולצערי, הוועדה הזו, רק לפני כמה שבועות – לטעמי, אתה יודע את דעתי – גם היא חטאה בחוסר הזהירות המתבקש, ודומני שדבריו של בר קופרשטיין הם כתב אישום ציבורי, ואולי אפילו מעבר לציבורי, חריף מאוד נגד ההתנהלות חסרת האחריות, המסוכנת של השר בן גביר בכל ענייני אחינו ואחיותינו החטופים. הדברים נאמרו, הותרעו על ידי הגורמים הרשמיים, אבל זה לא הזיז לו. הדבר השני, הבוקר נרצח עוד אזרח ערבי, 214 נרצחים במגזר הערבי. הדבר הזה, לא רק שלא במגמת שיפור, הוא במגמת החרפה. יש כאן איזו נטייה לבוא ולומר שכובלים את ידי המשטרה. לא כובלים את ידי המשטרה. יש כאן כישלון שלטוני וכישלון מקצועי, והניסיון לגלגל את האחריות לפתחם של גורמים אחרים במערכת אכיפת החוק זה חלק מהבריחה המתמדת מן האחריות שמאפיינת את הממשלה הנוכחית. הדבר השלישי, אדוני, אי אפשר להישאר אדישים למראות שמתפרסמים מדי מוצאי שבת מגבעות יהודה ושומרון, וגם זה קשור למשטרה באופן כללי ולדיון שאנחנו מקיימים אותו היום, מראות שהם חרפה למדינתו של העם היהודי, וגם בזה אנחנו נדרוש דיון כאן בוועדה. לעניין סיפור כיתות הכוננות, אדוני יודע את דעתי, דיברנו על זה לא מעט. העובדה שאנחנו מקיימים כאן דיון, במקביל מתקיימים דיונים בכיתות הכוננות הצה"ליות בוועדת חוץ וביטחון, צה"ל לא נמצא בייצוג ראוי בדיון הזה, בדיונים שם הרבה פעמים לא ניתנת הבמה הראויה לזרוע של כיתות הכוננות המשטרתיות, לא ברורה מוטת השליטה במקומות שיש בהם גם כיתות כוננות משטרתיות, גם כיתות כוננות צבאיות, כל הנושא הזה לא יכול להיוותר כפי שהוא במלאות שנתיים למלחמה, ובעיניי הבית הזה טועה בכך שהוא לא מתכלל את האירוע או את הפיקוח הפרלמנטרי על האירוע בצורה משותפת. אני הצעתי בעבר הקמת ועדה משותפת של חוץ וביטחון ושל הוועדה בראשותך כדי לעסוק בכל הסיפור הזה של הגנת היישובים, גם בקווי הגבול אבל גם בעומק המדינה. הסיפור הולך ורק מסתבך עם הקמת אוגדת המילואים, שגם לא בדיוק ברור מה התפקיד שלה בתחום כיתות הכוננות, בתחום הקפצה לזירות חירום. אנחנו בדרך לאירוע שאומנם יש בו עשרות אלפי אזרחים שתורמים מזמנם וממרצם, אבל בהקשר הפיקודי הוא לא מנוהל כמו שצריך, והבית הזה חייב לתת על זה את הדעת ואני קורא לך וליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון לפעול בנושא הזה. הערה אחרונה. אני רוצה להדגיש את מה שמטריד אותי, מטריד רבים. הנחיצות והחשיבות של כיתות הכוננות ברורה לכולם, אנחנו למדנו את זה במחיר דמים נורא. גם ההערכה למה שהמשטרה הצליחה לעשות תוך כמה חודשים זו הערכה מאוד במקומה, היה פה מהלך מאוד מאוד משמעותי וראינו את ההתקדמות, אבל מגיע הרגע שבו, גם על סמך אירועים שקרו בשטח, חייבים לחדד בצורה טובה יותר את ההבחנה בין כיתות הכוננות ככיתות שאמורות להגיב בזמן חירום לבין כיתות הכוננות כאמצעי לתגבור המשטרה, והנקודה הזו מבחינתי לא מחודדת בצורה טובה. ראינו גם אירועים בשטח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כיתת כוננות בתל אביב שמחליטה שהיא מנהלת אירוע בזמן המבצע באיראן – כן נכנסים עיתונאים, לא נכנסים עיתונאים – אבל גם כשאני מסתכל בנוהל, אתם מגדירים מצב שבו מתנדב יכול להיות מפקד של שבע כיתות כוננות. זה בלתי נתפס בעיניי, שדרג פיקודי על כיתות כוננות יהיה דרג מתנדב, אז אני יכול להבין שבמקום שהוא יישוב קטן יש כיתת כוננות, אין תחנת משטרה מקומית, בסדר, אז אני יכול להבין שלקחו מתנדב ושמו אותו מפקד כיתת הכוננות, אבל להגיע למצב שבו אדם מתנדב הוא מפקד על שבע כיתות כוננות, על כוח בסופו של דבר של למעלה ממאה מתנדבים חמושים? אז בעיניי זה לא רק עניין של אינסידנטים. יש פה בעיניי איזושהי בעיה בתפיסת ההפעלה של כיתות כוננות, שעומדת על ההבחנה בין תגבור של מתנדבים בזמן חירום לבין איזושהי הפעלה שוטפת של אנשים חמושים, ראויים כולם, אכפת להם, מתנדבים, אבל בכל זאת יש הבחנה בין שוטר מקצועי לבין מתנדב בכיתת כוננות. אני לא רואה את ההבחנה הזאת באה לידי ביטוי בנוהל שניצב לפנינו ואני מבקש להעמיק בנקודה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, חבר הכנסת גלעד קריב. כרגיל, דברים חשובים. אני ברשותך אתייחס לשני דברים, מתוך כוונה לא להיגרר כרגע לאיזשהו ויכוח כי בחלק מן המקרים יינתנו פה התשובות, אבל על החלוקה שבין צבא למשטרה אני יותר מאשר מסכים איתך, אתה מכיר את עמדתי, רק אחד משני הגורמים צריך להיות אחראי על הכול. הדיון הזה כבר כמעט התקיים כשיולי עוד היה יושב-ראש הוועדה, כבר קבענו מועד, אבל הוא הוחלף וביסמוט כרגע עסוק בדברים אחרים, אני מקווה שעוד נצליח לקבל את זה כי ההצעה עומדת על הפרק, שרק גורם אחד יהיה אחראי לכל כיתות הכוננות, זה הדבר הנכון, לפחות לדעתי מתוך הרקע הצבאי שלי. הדבר השני שאני חייב הערה, אני בטח לא אתעמת עם בר קופרשטיין, אני מעולם לא התמודדתי, לא עם משפחות שכולות, לא עם משפחות של חטופים, אבל אני רוצה להזכיר לעם ישראל בהמשך לדברים שלך, שבשבעה באוקטובר שרפו וטבחו ואנסו וכרתו, בלי קשר לאיתמר בן גביר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז רגע לפני שאנחנו נעבור למשטרה, יש פה נציגי משפחות, ביקשתם להגיד כמה משפטים, הבמה שלכם, בבקשה. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> תודה. אני רוצה דווקא לפנות לחברינו פה, חברי האופוזיציה, שהם יודעים מה אני רוצה מהם. שלום. אנחנו פורום דין וצדק, משפחות שכולות, לא שונות משום פורום אחר. איתנו פורום גבורה, פורום תקווה, נגד ועדת חקירה ממלכתית, זאת שאתם קוראים לה על פי חוק. אני רוצה להבין למה ההתנגדות שלכם. משפחות שכולות נגד ורוצות להגיע לאמת, לחקר האמת. מה ההתנגדות שלכם לשבת ולהגיע להסכמה עם משפחות שלא תומכות בוועדה הזאת ואין להן אמון במערכת המשפט? שלנו לא נרצחו? אנחנו לא רוצים תשובות? לחבריי פה שתומכים רק במועצת אוקטובר, שקוראים לעצמם משפחות שכולות, שאתמול, רק אתמול יצאה משם אימא שכולה בהצהרה שהיא לא מעוניינת להיות יותר במועצת אוקטובר כי הפורום הזה, הוא הולך רק פוליטי. באנשים האלה אתם תומכים? למה? כי האנשים האלה רוצים להפיל את הממשלה, זה מה שחשוב לכם? מה עם התשובות שלנו? מה עם חקר האמת לתשובות של המשפחות שלנו? גליה חושן, אם שכולה; תמר גסין, אחות שכולה; ועוד רבים מאיתנו פה מפוזרים כי אנחנו צריכים להילחם על צדק ואמת, משהו שאתם לא רוצים? תקשיבו טוב, מהשבעה באוקטובר אין חוקים. החוק שקיים לא קיים מבחינתנו. אנחנו רוצים ועדה מורחבת ומוסכמת על שני הצדדים, ותתחילו לקדם את זה כי אנחנו נהיה פה ואנחנו לא ניתן שוועדה ממלכתית תקום. השופטים האלה לא ינהלו את הוועדה כי אנחנו לא נקבל את התוצאות שלה, זו ועדת טיוח. אני מבקשת, ואתה מכיר אותי, קריב, אני שנה וחצי פה, ולא פעם ראשונה אני פונה אליך, אבל שוב אתה יוצא כל פעם בהצהרות, רק ועדת חקירה ממלכתית. זה אומר שאתה מצפצף על משפחות שכולות שחושבות אחרת ורוצות לסגור מעגל. תכבד אותנו גם, אנחנו לא מעט, אנחנו הרוב, רוב העם זה אנחנו. שוב, פורום גבורה – בונצל, פורום תקווה – צביקה מור, משפחות פורום דין וצדק, כולנו נגד. אוקיי? מה אתה רוצה להגיד? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, אין שיח. אני נותן לכם את הבמה והיא חשובה. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> אוקיי. תודה, וזה חשוב מאוד. זה חשוב מאוד כי אנחנו רוצים לדעת תשובות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. עוד מישהו? << אורח >> אילת סלע יונגרמן: << אורח >> שלום, יושב-ראש הוועדה. שמי אילת סלע יונגרמן, אני מלווה את משפחות החטופים. רק רוצה להגיד שאנחנו פה עד החטוף האחרון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כולל הדר גולדין, שהוא כבר למעלה מ-4,000 יום שם, ואני מכבד את זה ואני מוקיר את זה אפילו. תודה רבה. אני מקווה מאוד, כולנו מקווים, כולנו חיים בתקווה. דקה הפסקה ונחזור לדיון עצמו. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לפני ההפסקה, צביקה. << אורח >> תמר תשובה: << אורח >> זה תזכורת למי ששכח. החטופים, כולנו מכירים את השמות שלהם. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> יש לי פה את הרשימה, אמרתי את זה בשבוע שעבר. את משפחות החטופים כולם מכירים, את השמות שלהם, את האבא שלהם, מה העיסוק שלהם, הדודים, המלווים, כולם מכירים הכול הכול הכול עליהם, ואת המשפחות של הנרצחים כמעט אף אחד לא מכיר. אז מכירים קצת את אח של תמר, את אח של תמי ואת הבת שלי בגלל שאנחנו מגיעים לפה, אבל יש הרבה שלא מכירים אותם. אז אני מקריאה עשרים שמות בבקשה: אלה חמוי, אלי רפאל, שרון רפאל, בניהו ביטון, איתי יוסטון, שחק יוסף שאשו מדר, נאג'י עבדוש, גל עבדוש, אילן משה יעקב, סאן יעקובוב, ג'ני כרמלי ניסימבוים, מעיין ניסים לוי, ברק דוידי, שגב שושן, יניב סרודי, עומרי לביא, מרסדס אוריה עמר, אלון שמלי, סיוון שהרבני. אני אימא של הדר חושן, השם יקום דם כולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, תודה על התזכורת. דקה הפסקה ונחזור חזרה. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:01 ונתחדשה בשעה 10:02.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, עלו פה מספר נושאים חשובים, בואו ניתן צ'אנס לאנשים שעוסקים במלאכה להציג את הדברים ולהתייחס לדברים שנאמרו פה. ניר, אתה תחליט מי מהאנשים עונה בנוסף אליך. אני אשמח לשמוע את גלית, שהיא הייתה גם חלק מהעניין שעלה פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש כבר נייר עבודה של הממ"מ בנושא כיתת הכוננות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למיטב ידיעתי לא, אבל אני יכול להגיד לך שהם עובדים על זה. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> יש את הנייר הקודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם עובדים על זה ומקבלים את מלוא שיתוף הפעולה ממשטרת ישראל, כולל הנתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניצב משנה ניר כרמלי, בבקשה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> שלום לכולם, אנחנו באנו לפה ממקום – ואני אגיד את זה כל פעם – שמכבד את הבית הזה. אני חושב שהמקום הזה מחדד אותנו כל הזמן וגורם לנו להבין שאנחנו שייכים לריבון, אנחנו חלק מהריבון ואנחנו חלק מהפעלת הכוח של הריבון שיושב בבית הזה, ולכן ההגעה שלנו לפה היא עם נפש חפצה ולב פתוח. אנחנו שומעים כל מה שאתם אומרים, ולגבי חלק מהדברים בעקבות דיונים קודמים שהיו פה עשינו תהליכי שיפור, אני אדגים אותם ואדבר עליהם. נמצאים איתי פה מפקדי כיתות כוננות שעוד מעט יציגו את עצמם ונמצאת איתי קצינת אק"מ מחוז תל אביב שעושה עבודה ימים כלילות כדי להפעיל את המערך הזה במחוז תל אביב, וככה יש לנו בכל מקום ומקום במדינת ישראל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מזכיר את הכלל שאין ראשי תיבות בוועדה הזאת. מה זה אק"מ? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אגף קהילה משטרה, בראשותו של ניצב רן לוי. אני אשמח אם נעלה את המצגת. בבקשה, רק סבלנות כי אני ארחיב לכם דברים ואני אתן לכם פה הרבה מידע שהוא חשוב מאוד בתוך הדין וחשבון שאנחנו אמורים לתת. קודם כול, תודה שהגענו. (שקף: מציאות ולא דמיון.) יש לנו במדינת ישראל 1,052 כיתות כוננות, 13,400 לוחמים, כאשר אם אתם רואים את העיגולים הצהובים הגדולים זה עשר כיתות באותו אזור, בעיגולים קטנים עשר ומעלה, בעיגולים בינוניים תשע עד שתיים ובעיגול קטן זה אחת. אנחנו רואים פה את החלק הצפוני של מדינת ישראל וקצת מהמרכז, אנחנו נראה עוד מעט שקפים אחרים. בצד של בט"פ צה"ל אנחנו רואים את הכיתות הירוקות של צה"ל, אני לא אנקוב במספר של צה"ל כי צה"ל סוברני שהוא ידבר, אנחנו יודעים מה הוא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, סד"כ כיתה הוא בין עשרה - - - << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בין עשרה ל-20, יכול להיות גם 24. אני גם מאשר כיתה של שמונה כי לא יכול להיות שיש מקום שיש שמונה שמוכנים, נגיד להם לא, נחכה לשניים. כשרואים את הדבר הזה, זה מציאות ולא דמיון, יש פה שינוי בתפיסת ביטחון של מדינת ישראל. יש פה אירוע מטורף, האחריות שלנו על זה חייבת להיות מאוד גדולה ועם הרבה הרבה כבוד לסיפור הזה וחרדה כי מדובר במצב שאנחנו מנהלים פה את האנשים שמגיבים ראשונים להגן על הבית, שמה שקרה בשבעה באוקטובר לא יחזור עוד פעם. האנשים האלה שבאו בהמוניהם להצטרף לכיתות כוננות, חלקם לא קיבלנו, אנשים טובים מאוד, מלח הארץ, לא עמדו בתו תקן שאנחנו דורשים – שזה מצב בריאותי, שזה טוהר מידות, תיקים פליליים, כושר גוף, שירות צבאי – והם יכולים להתנדב בהרבה מקומות. אנחנו מקבלים אותם גם להתנדב באגף שלנו במכלול המשטרה שיש לנו 37,000 מתנדבים שעושים ימים כלילות, 37,000 מתנדבים יש במשטרת ישראל מכל הגוונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מעבר? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בתוך, ביחד, זה וזה 13,400, כאשר בתוך מתנדבי כיתות הכוננות יש לנו אנשים שאנחנו אומרים להם – אתה עם האיכויות שלך והסיווג שלך והכול, בוא תעבור הכשרה ותהיה גם מתנדב יח"מ רגיל. הכוונה שאתה בכיתת כוננות תהיה בכיתת כוננות, אבל אנחנו רוצים אותך שגם תעלה לניידת, אבל תעבור הכשרה עם סמכויות יותר רחבות. וגם, חלק מהמתנדבים הקלסיים הרגילים עם כישורים שהם יכולים להיות בכיתות כוננות, אמרנו, בואו תתנדבו בכיתות כוננות. ואז מה שקורה, יש פה סינרגיה ויש פה סנכרון של מידע וידע וניסיון מטורף שמשלים אחד את השני, ולכן ה-37,000 מתנדבים במשטרת ישראל, למדינת ישראל זה נכס אסטרטגי והוא לא מספיק מדובר במדינת ישראל וצריך להבין אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך להבין שזה מספר יותר גדול ממספר השוטרים שיש במדינת ישראל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, זה מעציב אותנו, זה לא משמח. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> המצב הזה, המתנדבים, גם של כיתות כוננות וגם המתנדבים הקלסיים, באופן קבוע, תחלופה של 4,000 שוטרים שחסרים לנו. אם הם לא יהיו בשישי או בשבת או בהתראות, לא יהיה כמעט מי שיגיב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים. אני רוצה להבין את הקומות השונות של המתנדבים במשטרה. אמרת, יש לנו נקרא לזה מתנדבי הכוננות, יש לנו מתנדבים שבעצם מצטרפים לשוטרים בניידות ובסיורים, יש גם קומה של משמר אזרחי, נכון? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לא. זה המשמר האזרחי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין לנו סיטואציה שמעבר לכיתות כוננות ומעבר להצטרפות לשוטרים בשירות, יש גם מה שבזמנו כשאני הייתי צעיר בתיכון, הסתובבנו עם קרבין בפארק הירקון? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> זה המתנדב הקלסי, אבל כל העולם הזה זה משמר אזרחי, שהפך את השם לאגף קהילות ומתנדבים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שהיה פעם המשמר האזרחי. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> נכון, אגף קהילות ומתנדבים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> והמשמר האזרחי גם פועל לבדו או שזה תמיד מתנדב צמוד לשוטר בתפקיד? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אני אענה על זה בכמה רבדים. זה תלוי ברמת ההכשרה שהוא קיבל ותלוי במשימה. אם המשימה היא ביטחון בלבד, לאבטח באיזה מקום, אז הוא מקבל את המשימה, עוד זוג, הם נמצאים, זה בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואז הם מסתובבים לבדם, שזה מה שעשינו בתיכון. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> נכון. עכשיו במשטרה, בגלל המחסור, ראש אגף שלנו רוצה לקחת מתנדבים שהם כבר שלב ב' עם ניסיון, שעברו את ההסמכה, עברו את ההכשרות, עברו את המבחנים, הוכיחו את עצמם, להסמיך אותם להתנדבות בהכשרה הרבה יותר גבוהה ועושים את זה כרגע בחטיבת הקהילות, מחלקת מתנדבים, מכשירים אותם להיות מתנדב שיוכל להפעיל ניידת לבד במגוון אירועים שיוכל לפעול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואז יש לו את כל סמכויות השיטור. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> כמעט כל הסמכויות, את רובן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק אומר, צביקה, אם אתה אומר לי שממילא יש היום עבודה, מצוין; אם לא, אז אני אבקש. אני חושב שחייב להיות בעבורנו איזשהו מסמך יסוד שמציג את כל מערך ההתנדבות במשטרה, שנבין גם את הסד"כ, אבל גם את הסמכויות ואת אופי המשימות. אני חושב שזה חשוב גם לציבור לקבל את זה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> עכשיו אני מבקש משהו, ברשותכם, ואני לא רוצה להיות חצוף. באתי מובנה אליכם, תנו לי לדבר ברצף, זה בתהליך יענה לכם על הרבה דברים. אז בבקשה, תכבדו את זה כי אני בלילה הזה ישנתי בהתרגשות גבוהה שאני מגיע לפה מוכן אליכם. (שקף: תתארו לכם, פריסה). אנחנו רואים את הפריסה הזו, מה קורה בכל רחבי הארץ, ואז שאלתם שאלה, מה קורה עם שיתוף הפעולה בין צה"ל למשטרה. אמרתם את זה בוועדות הקודמות, ואנחנו עשינו עבודה משותפת צה"ל ואנחנו על הסיפור הזה, וגם דיברתם על מערכת שו"ב ועל פו"ש. בצה"ל יש את תא"ל שגיא ברוך ויש את סא"ל אורטל, אנחנו ביחד עם אגף התקשוב של צה"ל עשינו עבודה לחוד וביחד, ואני אספר את הסיפור בקצרה. עשינו בדיקה איזה מערכת שו"ב תהיה לכיתות הכוננות לנהל את הדבר הזה כי בלי שו"ב, כל מפקד כיתת כוננות יעשה מה שהוא רוצה. אנחנו צריכים את השליטה של הדבר הזה, שלא יקרו לנו אירועים כמו שקרו בנחל עוז שאף אחד לא ידע שאין שם כוח, ולכן לשני הארגונים זה היה בהפקת הלקחים. בשלב מסוים כל אחד עשה עבודת מטה כנראה אותו דבר, נפגשנו. אנחנו היינו כמעט בחתימה מול חברה מאוד רצינית במדינת ישראל לעשות את מערכת השו"ב, אבל מאלוהים, יומיים לפני נפגשנו עם אנשי צה"ל. כשאמרנו מה אנחנו הולכים לעשות, הם אמרו, אם אתם תחליטו – עליי הם אמרו את זה – אם אתה תחליט שאתה הולך לחברה הזו אנחנו באים איתך בגלל האירוע הלאומי. הורידו את האגו, גם אנחנו. אבל תראה גם את שלנו, את של צה"ל, שפיתחנו בעקבות שבעה באוקטובר. אני כבר הייתי לפני חתימה, קיבלתי לזה את כל הגיבוי במשטרה, הבאתי את המומחים הכי גדולים במשטרה של טכנולוגיות וביטחון מידע והכול, וראינו את המערכת שצה"ל פיתח, הלסת נשמטה לנו, אמרנו אנחנו על המערכת הזו, צה"ל אמר אתה איתנו על זה, אנחנו איתך. עשינו שיתוף פעולה מטורף שישפר את הביטחון הלאומי. המשמעות היא שכיתת כוננות משטרתית תוכל לראות את הצה"לית, והצה"לית את המשטרתית ומה שאתם אמרתם פה, ראינו את זה שני הצדדים כי היינו בדיונים פה, נר לרגלינו. זה מה שאמרתי שאתם מחדדים אותנו. הכוונה שאנחנו יוצאים מפה עם מסמך לפיקוד שלנו, אנחנו אומרים מה נאמר פה, אנחנו חוזרים עושים היזון חוזר, ויש לנו שיתוף פעולה מלא עם כל הפקידות המקצועית במשרד לבל"מ כדי שהדברים האלה יתקיימו, וזה עתיר משאבים. אנחנו וצה"ל שותפים לסיפור, משלמים תקציבים על זה, זה נכנס בבסיס התקציב שלנו כדי שהדבר הזה יהיה לאורך השנים. ולא רק זאת, אני אומר לכם שהיום אנחנו מתרגלים את זה וכבר חלק הצלחנו להטמיע. (שקף: מימוש האחריות). בגלל האחריות שלנו, והאחריות שלנו מתחילה באות א' ונגמרת באות ת', אנחנו עושים תרגילים לזה ואנחנו רואים את העמידה של זה, ואני אומר לכם שגם במצבי אמת, כיתות הכוננות האלה קופצות הרבה יותר מהר ממה שהמשטרה אפילו יודעת רק בגלל המערכת הזאת. בקרוב אנחנו הולכים לעשות תרגיל ענק עם צה"ל על אלף כיתות כוננות משותפות, שקבע את זה אלוף התקשוב של צה"ל. הכוונה שאנחנו נשפר את תפיסת ההפעלה שלנו ושלהם, זה חלק מהדברים – מה הם רואים, מה אנחנו רואים – אבל טכנית המערכת יודעת לעשות את זה, וזה הסיפור. לכן, אנחנו מממשים את האחריות, האחריות שלנו על האזרחים, ואנחנו נעשה אותה. (שקף: שותפים לדרך ואתגרים ניהוליים). דיברו פה על כל מיני דברים של הפעלה כזאת ואחרת. משטרת ישראל עמוק עמוק עמוק בתוך האירוע הזה של כיתות הכוננות. תראו כמה שותפים יש לנו לטובת הלקוחות האלה כי הלקוחות שלנו – המחוזות, המרחבים, התחנות, קציני המתנדבים, המשקב"טים, המב"סים, הרב"שים לשעבר, מפקדי הבסיסים, הלוחמים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רב"ש זה רכז ביטחון שוטף. משקב"ט זה מש"ק ביטחון. שו"ב זה שליטה ובקרה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> כל זה לטובת מדינת ישראל, כאשר אתם רואים, אנחנו לא לבד, נמצאים איתנו פה המשרד לבל"מ, נמצאים איתנו פה האג"מ שלנו, מג"ב, מינהלת הגנה אזרחית עם מרכיבי הביטחון, אג"ת עם התקציבים, ולמרות הקיצוצים שעושים במשטרה ובאמת לוקחים תקציבים למשטרה כאילו היא לא בסדר העדיפויות, אבל זה בסדר גמור, כיתות הכוננות מבינים שחייבים להמשיך עם זה ונותנים לנו, מגרדים מהעצמות כבר את שארית הכסף כדי לתת ולהעצים את הדבר הזה, אט"ל, האגף הלוגיסטי, ויש לנו שותפים מהאגפים המקצועיים. ההכשרה זה כמו כל שוטר. כשמדברים על הכשרה של לוחם כיתת כוננות אז יש גורם תורתי, יש את אגף ההדרכה עם אנשי מקצוע, עם קצין קליעה, עם רמ"ט כשירויות שקובע את התו תקן ואומר מה יהיה וכמה כדורים צריך, ואנחנו צריכים לעשות פיקוח שזה מתקיים. כנ"ל בכל דבר ודבר. (שקף: מדברים מספרים 2025). דיברנו על מספרים, רק לסבר לכם את האוזן. במג"ב, בכפרי, 650 כיתות כוננות עם 8,260 לוחמים; בעירוני, אירוע מטורף עם 5,470 אנשים במגדלים שמבינים שהם צריכים להיות בכיתות כוננות. נשאלה שאלה על המגדרים, אז גם בחברה הדרוזית, במע'אר, בדלית אל כרמל ובעוספיה, כל מה שבבט"פ משטרת ישראל, איפה שהיה אפשר שאנשים ברמת הסיווג שלהם, ביכולת שלהם ובכישורים שלהם יכולים, מקימים כיתות. יש מקומות, כפרים, שלא הצלחנו להקים, אבל זה במודל והם יודעים שהם צריכים להקים שם, זה אולי כפר אחד או שניים, אני לא רוצה להגיד פה שמות של מקומות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תעביר לי אחרי כן את השמות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אחר כך נדבר על זה, בסדר גמור. וכן, יש אזור בט"פ צה"ל, ולכן כשאתה רואה בבט"פ הצה"לי כיתות כוננות צה"ליות זה בסדר גמור, הם מקבלים שם על כל הקפצה, על כל אירוע, על כל התייצבות, הם מקבלים ימי מילואים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כיתות הכוננות של צה"ל זה 0.4 מבחינת טווח מקו הגבול? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> 0.7 אני חושב, אל תתפוס אותי במילה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה תלוי איפה. למשל בגבול ירדן עכשיו זה לא 0.7, אתה מכיר את האירוע. זה משתנה, זה איפה עובר הכביש. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אפרופו גבול ירדן, אני אתן דוגמה. בבית שאן לא היינו אמורים להקים כיתת כוננות, הבנו את המצוקה, היינו בשיח גם עם הצבא, הקמנו כיתות כי הבנו שבבית שאן, אם לא יהיו כיתות כוננות, מרחב וזמן, שמנו שם הכול. אני מתעדף את בית שאן מהמקום של הבנה מה יהיה אם יקרה שם משהו ולכן אנחנו כל הזמן רגישים לדברים האלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בצדק. במרחב הכפרי שבו נמצאות רוב הכיתות, מה הקשר בין כיתות הכוננות לבין קב"ט המועצה, לבין מערך הביטחון המועצתי? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אני אדבר באופן כללי כי בסוף, בפרטים שם כל אחד לוקח את זה בדינמיקה שלו. בגדול, משטרת ישראל אחראית על הפעלת הכוח. אף אחד לא יכול להנחות – לא ראש מועצה, לא קב"ט, לא חבר כזה או אחר – אף אחד לא יכול להנחות על הפעלת הכוח מעבר לאיש משטרה, שזה איש מג"ב שהוא תחת הטריטוריה של מפקד תחנה. חזקה עליי שמפקד התחנה אומר תפעיל לי כוחות, רשאי המפקד המקומי של מג"ב להפעיל – רוצה את כיתות הכוננות, רוצה את אלה, וגם יחליט איך להפעיל על פי תפיסה, על פי עקרונות, על פי מקרים ותגובות, על פי מחסנית שיש להם של ביצוע. קב"ט הוא דמות חשובה במועצה, הוא יכול להיות בתיאום, לדעת מה קורה, לקבל אינפורמציה, הוא יכול להציע הצעות, אבל הוא לעולם לא יפעיל את הכוח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בזמן אירוע, יושבים בחמ"ל עמק חפר – חמ"ל שצביקה מכיר, חמ"ל שאני מכיר – יש איזושהי קריאת מצוקה שמעלה חשש לפח"ע וכולי, מה יקרה? מחמ"ל המועצה ירימו טלפון למי? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> קודם כול, יכולות להיות אין ספור אפשרויות לקמבן את האינפורמציה. בגדול, אם דיברתי על האפליקציה הזו של הנץ, יכול להיות שמפקד כיתת כוננות יכול להקפיץ את כולם ואז מהכיתה אנחנו נדע במשטרה בכלל מה קורה, זה פעם אחת. פעם שנייה זה יורד מלמעלה למטה, יש שרשרת פיקוד, זה יכול להתקבל מ-100, זה יכול להיות גם קב"ט שיכול להתקשר למשקב"ט או למפקד הרז"ר או למפקד התחנה, הכול בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל מוטת הפיקוד היא משטרתית לחלוטין. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> משטרתית. יותר מזה. אנחנו מקפידים ממקום אחד. במדינת ישראל, במדינה דמוקרטית, ריבון הלקוח זה משטרת ישראל וצה"ל. לא ניתן לגורם אחר שיפעיל את הכוח, זה מתוך מקום של אזרחות במדינה. ההפעלה של הכוח תהיה אך ורק אצל הגורמים שיש להם את זה בסמכות בחוק. לא תהיה מועצה או לא יהיה מישהו שיוכל להפעיל כוח, אחרת זה מיליציות. אנחנו לא ניתן לזה, ואנשי כיתות כוננות ומפקדי כיתות כוננות, בסוציאליזציה שאנחנו עושים להם לתוך משטרת ישראל אנחנו מבהירים להם את זה, אתם מקשיבים רק למפקדים הטריטוריאליים, רק למפקדים במג"ב. זה חלק מהדמוקרטיה, אנחנו לא נפרק את הדמוקרטיה. הדבר הזה חשוב, יש פה מכפיל כוח של משטרת ישראל וזה מתנדבים במשטרת ישראל שמשרתים את הציבור. (שקף: מחקר ליווי והערכה – מערך כיתות הכוננות). לא רק זה שהמשרד לבל"מ איתנו ביחד אתגרו ורצו. בתחילת המלחמה אמרתי, תעצרו, אנחנו יודעים שיש הרבה פערים, תנו לנו אוויר. נעשה מחקר מלווה בליווי לשכת המדען הראשי, רצינו לדעת מה הציבור חושב על כיתות הכוננות, זה נגמר לפני חצי שנה, מאי 2025. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של המשרד? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> כן, אבל החברה הייתה חיצונית. (שקף: מערך מחקר כולל). בגדול, הסקר מנה 2,728 מתנדבים, מחקר איכותני – גם קב"טים, גם גורמי משטרה, גם תושבים – הם דגמו 3,800 מרואיינים מעשרה יישובים. (שקף: עיקרי התובנות וההמלצות שעלו מהמחקר). עיקרי התובנות שעלו, ניכר שהפעלת הכיתות משפרת את תחושת הביטחון. מערך כיתות הכוננות נתפס במידה רבה כהכרחי, 94% מקרב המתנדבים ציינו כי הפעילות משפרת את תחושת הביטחון אצל התושבים, 88% מקרב התושבים ציינו כי הפעלת הכיתות תורמת במידה רבה לשמירה על ביטחון היישוב, 83% מקרב המשיבים סבורים שהפעלת הכוננות הכרחית למניעת אירועי טרור. (שקף: שלושה נושאים שיש לשפר). רק להראות לכם שעשינו, אני אתן דוגמה בשקף הזה. אתם יכולים לראות את הדברים שכיתות הכוננות מבקשים שנשפר, ואנחנו על זה – את האימונים והמטווחים, את ההדרכות ואת התגמול, הם לא מקבלים תגמול. אנחנו מחייבים אותם לבוא, הם מפסידים יום עבודה. דרך אגב, באו אליי מספר אנשי כיתות כוננות, אומרים אני בא, אבל לא יכול להיות שהבוס שלי אומר, אם אתה הולך לאימון שאתם קבעתם, כי אי אפשר שהכיתה תתאמן לא כצוות, אני מפטר אותך מהעבודה. אין הגנה כמו איש מילואים. מצד אחד, הם עוזבים את הבית, כשנפלו הטילים הם עזבו את הבית, נתנו נשיקה בממ"ד לילדים ולאישה, אמיתי, ואמרו אני מצטער, והאישה והילדים יודעים רק מהטלוויזיה מה קרה בכיתות האחרות בשבעה באוקטובר, ובכל זאת הם עוזבים, ואנחנו לא מתגמלים אותם אפילו על האימונים שלהם, ולא רק זה, יש מקומות שאומרים: תראה, אתה בעייתי לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ישבתם עם צה"ל על הימ"מ לטובת המשטרה? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> זה לא עובד. חבר'ה, המשרד לבל"מ, כולם מנסים לסייע בדבר הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שבצה"ל זה נחשב ליום מילואים. למה כאן לא נחשב ליום מילואים? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> חבר'ה, זה סדר עדיפויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי צה"ל לא מקצה לך את ימי המילואים האלה, בואו נשים את הדברים על השולחן. זאת הבעיה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה שצה"ל יממן את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מדינת ישראל. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אנחנו לא מצפים שצה"ל יממן את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הייתי מפקד יחידת חילוץ גולן 13 שנה. כל אימון היה בימ"מ, כל פעילות הייתה בימ"מ. כשצה"ל רוצה הוא יודע לשלם את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא המספרים. אתה משווה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלף איש ביחידות החילוץ. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, גם אם הם עשו את זה, המשטרה צריכה לתת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צביקה, למג"ב יש אנשי מילואים. למה אותם מתנדבים כאן, לא נחשיב אותם כמו אנשי מילואים של מג"ב? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חמד, תרשמו את ההערה הזאת כי אם נעשה מאבק משותף על העניין הזה, אולי כן נצליח לשנות משהו, לפחות במילואים, או כשמקפיצים אותם. אנשים עוזבים הכול, עוזבים את העבודה, רצים להגן עלינו, אנחנו חייבים לתת להם תגמול. אז בואו נראה איך אנחנו עושים את זה אחרי זה ביחד. ניר, תמשיך. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> יש אין ספור סיבות למה זה לא מצליח. כן האוצר – ונשים את זה על השולחן – תקצב תקציב לדבר הזה, פשוט בבירוקרטיה זה לא עובד. המשרד לבל"מ והמשטרה, האגפים, הופכים את הכול ויש כל מיני תירוצים למה זה לא מצליח. זה גדול עליי. אנחנו צריכים פה, המשטרה, את הבית הזה, תודה. לגבי האימונים אני אתן לכם עוד דוגמה, שתבינו עם מה משטרת ישראל מתמודדת. במשטרת ישראל לקחנו את כיתות הכוננות וקבענו את התו תקן שצריך לעשות, אבל במשטרת ישראל כמות המטווחים הקיימת – תחשבו, מכון טסט, אומרים לכל רכב לעשות טסט בשנה – אין לנו מספיק מטווחים במדינת ישראל כדי לתת את המענה לכל המתנדבים ולשוטרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לכם שיתוף פעולה עם צה"ל בנושא הזה? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אנחנו צריכים לשלם על זה. תבינו, הכיס של משטרת ישראל הוא קטן. עוד פעם עבודה של משרד הבל"מ, המשטרה, איך לקחת תקציבים, לגרד תקציבים, לנסות לבנות מטווחים נוספים. זה זמן – זמן של אישורים, מינהל, כל הדברים האלה, אין קיצורי דרך. בינתיים, מה קורה? בגלל שהשמיכה קצרה ואין מספיק וגם בכל מקום צריכים לשלם, ואין לך מספיק מטווחים, אם מתפנה מטווח כי פתאום מישהו מהמשטרה לא הגיע, אז אומרים, מהר תגיעו, אז זה גם משבש להם את החיים. אנחנו יודעים את זה, אנחנו על זה אסטרטגית, אנחנו מבינים שזה בסדר עדיפויות לעשות את זה, אבל עוד פעם, זה גדול על המשטרה, זה עתיר תקציבים. לקחנו משימה מאוד גדולה להרחיב את הביטחון, אבל לצד זה המשטרה חייבת שיהיו דברים בבסיס התקציב כדי שהדבר הזה לא יהיה חד פעמי. רוצים לשנות את הביטחון הלאומי במדינת ישראל, רוצים לשפר את התפיסה, הבית הזה צריך לעזור למשטרה לעמוד חזק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניר, הנושא הרביעי שמופיע פה – אתה עברת רק על השלושה – זה הביגוד. מה קורה עם ביגוד? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בהתחלת הדרך לא היה ביגוד, לא היה ביגוד כי יצאנו לדרך. כיתות הכוננות – מהגדלת ראש שלהן, ולא יכולנו להגיד לא – כל אחד אמר, אנחנו צריכים להיראות מצוין, אז באישור מפקדים אישרו את המדים שהם רוצים. בשלב מסוים בחודש ינואר 2024 אחרי ההקמה אמרו, צריכים לתת להם מדים אחידים. הוחלט במשטרה שזה לא יהיה מדים כמו המשטרה, זה יהיה צבע אחר, נבדיל ביניהם ונצא לרכש. היה אפיון, הוחלט על הצבע הזה שאתם רואים פה, על איכות המדים, מדים טקטיים, ויצאנו למכרז, כמו שאתם מכירים, ואז יוצאים לייצור. המפעלים היו בסין, סין לא הסכימה כנראה, זה מה שהבנתי, העבירו את זה לווייטנאם, לקח זמן, עם האוניות והכול לקח שנה ומשהו עד שזה הגיע, והתחלנו לחלק. התחלנו לחלק, החלוקה לוקחת זמן, והיום אנחנו במצב שכמעט לכל כיתות הכוננות יש את המדים. בארגון ממושמע שאנחנו נמצאים בו הוצאנו הנחיה, בעקבות מה שקרה גם שפתאום זיהינו בחלק מהמקומות שלא לבשו את זה, אמרנו, חבר'ה, אנחנו מבקשים ללבוש את מה שנתנו כי זו ההנחיה, זה הנוהל, אין פה חוש הומור בסיפור הזה, לובשים את זה. ואז התברר בהיזון החוזר אליי, טעות שלי, שחלק מהמידות אצל האנשים לא היו טובות, ואז באותה כיתה אי אפשר אחד ככה, אחד ככה. אספנו את פערי המידות, אספנו 3,800 רכש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בשביל לא לעשות בתעשייה הישראלית, שלא לעשות את זה כאן בישראל. יש לנו את האפשרות לעשות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אם היה מפעל כזה שזוכה במכרז היה בסדר. יותר מזה. על החולצות הוחלט כי אם במכה אחת אתה מוקפץ מהעבודה – יש פה מפקד כיתת כוננות נתניה, נגיד עכשיו הוא הולך לעבודה שלו לייצג מישהו, אבל אם תקרה פתאום הקפצה, הוא מהאוטו לוקח את החולצה, הוא לא צריך את כל המדים. תוך כדי המשטרה הבינה שכדי לשמור על האיכות שלהם, זה לא רק לחכות לאירוע חירום, זה גם להפעיל אותם בבט"ש של ביטחון כדי שתהיה האחידות, שיעבדו ביחד, שהמשטרה תעבוד איתם בשיתוף, שיהיה סנכרון. גם המניעה היא חשובה, הבנו שצריך לתת להם יותר. אנחנו כרגע רכשנו גם מכנסיים טקטיים ברמה הכי גבוהה כי אנחנו מכבדים אותם, והתחילו להגיע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בווייטנאם קנית? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אותו אחד שזכה במכרז הוא ישראלי, המפעל שלו שם. המכנסיים האלה מתחילים להיות מחולקים ב-16 בנובמבר ל-2,800 הראשונים של כיתות כוננות בכפרי ובעירוני של מחוז דרום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוא נתקדם, ניר. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> (שקף: הפעלת כיתות כוננות עם כלביא). הפעלת כיתות כוננות, אני רוצה להראות לכם את המספרים. תראו מה קרה בתקופה של עם כלביא, כמה הם הופעלו. תסתכלו על הצד השמאלי, ואנחנו כל שבוע מדווחים לשר ולמפכ"ל בהערכת מצב כמה מתנדבים באופן כללי וכמה מתנדבי כיתות כוננות מופעלים לטובת הביטחון הלאומי. חד וחלק, תחושת הביטחון. אני שם פה נתונים שאני לא אמור להביא אותם לוועדה, אבל אני חושב שכן צריך להביא אותם לפה, ואני רוצה להגיד לכם מה קרה בעם כלביא שחימם את הלב, ומה עשינו בעקבות זה. בעם כלביא, אנשי כיתות הכוננות הגיעו ראשונים לזירות, הצילו חיים של אנשים, חילצו אנשים. אנשי כיתות כוננות שהגיעו למקומות עבדו, הם לא הלכו הביתה, זה אנשים פסיכים – סליחה על הביטוי, משוגעים – כשהמשימה הזאת, אמרנו להם ביטחון, אבל זה ביטחון, זה הצלת חיים. בשריפות שהיו בירושלים, משטרת ישראל והכב"ה, היה שם ענן שחור. רצינו להפעיל את כיתות הכוננות. פניתי ליועץ המשפטי של משטרת ישראל, לא בלחיצת כפתור, אמרתי לו, אני יכול להפעיל? מה גבולות הגזרה בהתאם לפקודת המשטרה, סעיף 49, על פי החוק? הוא אמר לי, ניר, כל עוד מדובר בהצלת חיים וכל עוד מדובר ביכולת לעזור למשטרה להציל חיים, אפשר להפעיל אותם. שלא יעשו הכוונת תנועה ולא דברים כאלה, אלא אם כן זה חסימה שלא נותנת להיכנס למקום. הבנו את האירוע, הוצאנו באותו רגע הודעה לאותה טריטוריה באזור ירושלים, תוך חצי שעה 700 אנשי כיתות כוננות הגיעו לזירות. אני אומר את זה, בא לי לבכות. אני מקבל משכורת, אני 30 שנה במשטרה, הייתי ארבע שנים בצה"ל, שלוש שנים מדריך נוער, אבל לראות את האנשים האלה שעוזבים את כל החיים שלהם, מסכנים את עצמם, נכנסים למקומות האלה, אני לא יכול שלא לעבוד יותר מ-24 שעות ביום בשביל האנשים האלה כי הם נותנים את הנשמה והבאתי אותם לפה ואתם תשמעו מי זה האנשים האלה. (שקף: אירועים לציון). אלה דוגמאות לאירועים: חילוץ מזירות הרס, תפיסת שב"חים ביחד עם המשטרה – לא יפעל לעולם לא איש משטרה במשימה כזאת – סגירות באתרי הזירות. מה שקרה תוך כדי העבודה, אנחנו לא מוכנים לכול, פתאום הם קופצים והמפקדים מפעילים אותם, אומר אחד המפקדים: כיתות הכוננות יותר מקצועיות לי מהשוטרים. השוטרים בחוץ, לוחמי כיתות כוננות בפנים עם הניסיון שהם באים, תשמעו את הרזומה שלהם ותבינו. ואז אנחנו מבינים תוך כדי, משרד הבל"מ אומר לי, בואו ניתן להם כלים, לא הרחבת סמכויות, כלים שידעו שהם נכנסים לזירת הרס. אז תוך כדי המלחמה, במקומות שהיו הנפילות, בערב הם היו בהריסות, בבוקר 1,800 אנשים, היה שיתוף פעולה פה של כב"ה עם משטרת ישראל והמשרד לבל"מ שסנכרן את זה, בתוך עשרה ימים 1,800 לוחמים קיבלו הכשרה ראשונית איך להתמודד בחילוץ ראשוני, כי גם ככה הם שם, שיהיו להם הכלים. זה לא הרחבת סמכויות, זה בתוך אותן סמכויות נתנו להם את הכלים האלה. (שקף: אימון רביעי רשות). אנחנו רואים פה אימונים. אם היה יותר תקציב לאימונים – אני קורא לזה אימון רשות כי אין לנו מספיק תקציבים, אין. האימון הרביעי הזה שאנחנו נותנים אותו, אם היו תקציבים ואם היו מטווחים, אז אנחנו נותנים אותו בזרזיף, אנחנו נותנים אותו למאה כיתות בשנה. אם היה תקציב לסיפור והמדינה הייתה מבינה את החשיבות, זה המקצועיות שלהם, אימונים מטורפים, אנחנו נותנים להם מעבר לכל דמיון. כשהם מקבלים את זה הם אומרים, אנחנו מבינים את האירוע, אנחנו מרגישים הרבה יותר מוכנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה ימי הכשרה יש להם בשנה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 29 יחידות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הם עושים שני מטווחים בשנה, כל מטווח 80 כדור הם צריכים לעשות, והם עושים אימון רחוב במג"ב, כשבית הספר ליישובים במג"ב הולך יישוב יישוב ומעביר להם את זה, לפעמים הוא יכול להביא אוגדן של יישובים לאיזה יישוב של כיתות ולעשות שם. במשטרה יש לנו יחידת יהלום באגף ההדרכה, יש תקנים, יש 12 או 14 תקנים של אנשים שנוסעים בכל התחנות במשטרה, מרכזים לשם את כיתות הכוננות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ניידת הדרכה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> ניידת הדרכה. בונים לש"ביה כזאת, מבצעים שם אימון בלוחמה בשטח בנוי וצוות התערבות ונותנים להם שם מקרים ותגובות. כמו שאמרתי אנחנו לא לבד, ראיתם את כל המעגל הזה עם כל השותפים, אלה שוטרים שנוסעים תחנה-תחנה, מגיעים בשש בבוקר, מקימים את המתקן, בשמונה מתחילים את האימון, עוזבים בחמש בערב, יום יום עוברים, כל יום מוציאים דוח הפקת לקחים שאני מקבל אותו אחרי כל אימון כזה, מעבר לכל המפקדים. מפקדי תחנות מגיעים לאימונים האלה, רואים אותם וזה פשוט משפר. האם צריך יותר? בוודאי שצריך יותר, אבל משטרת ישראל זה לא אימון קו אימון, גם השוטרים במשטרת ישראל רזים מאוד באימונים ובהכשרות. אנחנו ברחוב כל היום, המשטרה כל היום במלחמה. הפעלת הכוח, כשיש לך 2.8 מיליון אירועים בשנה אתה לא יכול להשקיע את עצמך יותר מדי בהדרכה כי לא יהיה לך מי שיהיה ברחוב, וזה המתח שאנחנו נמצאים בו בכלל במשטרת ישראל. לעולם הזה הצטרפו אלינו אנשים מכיתות כוננות שחלקם מג"דים בצבא, מח"טים, אלופי משנה, כל מיני דברים שאומרים איפה האימונים. אומרים, חבר'ה, הגעתם למשטרה, אנחנו עניים, זה מה יש, אבל אנחנו ניתן לכם את הכי טוב שאנחנו יכולים. אל תביאו תרומות ממקומות אחרים כי במשטרת ישראל לא מקבלים תרומות בגלל טוהר מידות, שאתה לא תהיה חייב לאף אחד אחר, אסור לך. אבל אני מתנדב – לא, לא, אתה מתנדב, אתה עם תעודת שוטר. ולכן, טוהר המידות חשוב לנו, גם אם יהיו לך פחות אימונים, אם אני כמשטרה לא הבאתי לך, אתה לא תביא תרומות ממקומות אחרים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הנקודה האחרונה שלך, התרומות. אבל כיתות הכוננות כן יכולות לקבל תרומות. לא? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בתחילת הדרך זה היה, ועצרנו. את יודעת, בשדה התעופה, במרלוג שלהם יש - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ציוד, אנחנו יודעים. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אני אומר, אני לא רוצה להתקרב לזה, זה לא מעניין אותי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, היינו מעורבים. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אין תרומות, אין תרומות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפילו תרומות מחו"ל אתה לא מוכן לקבל? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אני לא יודע מי הגורם שמקשר את אותה תרומה. בסוף יהיה פה ניגוד עניינים. אנחנו מאוד קשים בזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בכוונה נעצרתי על הנקודה הזאת, אבל הסברת. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לפי החוק, מועצות מקומיות, שר הפנים צריך לתקן את התקנה – יש 37,000 מתנדבים, ביניהם כיתות כוננות – לתקצב את המתנדבים, זה לא יכול ליפול רק על משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם מתקצבים. הרשויות המקומיות, חלקן. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> חלקן עושות, חלקן לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש רשויות חלשות מאוד שאין להן. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> במועצות שאי אפשר זה תפקידו של משרד הפנים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הזכות לחיים היום, הזכות לביטחון, היא עניין של כסף. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> תקנה 49(ז) מדברת על זה, מופיע שם הסעיף. לא חידשו את התקנות האלה כמה שנים וזה כאילו משטרת ישראל סוחבת על עצמה את העולם הזה שמשרת את כל הציבור, אז גם אין תקציב לזה, בזרזיף. אתם יודעים, כיתות כוננות מתחננות, אנחנו נפגשים, תן לנו כסף לקפה, לסוכר. ראש אק"מ באמת הוריד מתקציבים אחרים, הורדנו מפה, רמ"ח מתנדבים, הצלחנו לגייס, תקשיבו טוב, ל-37,000 מתנדבים מיליון שקל, לחלק להם לקפה, סוכר וכוסות חד-פעמיות. זה האירוע. (שקף: שימור ומקצועיות כוח אדם – מדברים מספרים). לצד כל מה שאני אומר, אתם רואים פה דוגמה מה איש כיתת כוננות מקבל. לטובת הוועדה פה, נתתי לכם תמחור איזה דברים הוא מקבל, כמה הוא מקבל, ויכולים להיות לנו פערים שמישהו אחד לא קיבל, אחד כן קיבל, אבל זה האירוע. החליפה של איש כיתת כוננות היא 20,000 שקל, תכפילו את זה ב-14,000 אנשים, כמה כסף זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נשק ארוך או נשק קצר? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> נשק ארוך, מקבל כוונות, מקבל קסדה. המפכ"ל הקודם ביטל קסדות שקנו, הוא אמר שהן לא מספיק בטיחותיות, החזרנו. שכפ"צים שהיו לא מספיק טובים במבחן של חדירה שעשינו, עשה את זה אצלנו האגף המקצועי אט"ל, מדור חימוש, במעבדה, החזרנו 5,000 אפודים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם קונים להם כספת לבית? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> סיפור הכספת, זה עלה פה בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספת נשק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נשק ארוך. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בסטנדרט הכי גבוה. הרמת לי פה להנחתה. << אורח >> משה בועז: << אורח >> שוקל 70 קילו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר את זה בצורה חיובית. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לפני שבועיים רץ אצלי סרטון – כי אנחנו בקשר עם כיתות הכוננות ועם מב"סים – רץ סרטון, תראו איך פורצים כספת של כיתות כוננות בחצי דקה. אני ישר מגיב לחבר'ה שלי ואומר להם, חבר'ה, זה לא כספת שלנו, אין סיכוי. תו התקן שחטיבת האבטחה קבעה אצלנו על הכספת – אין כספת בעולם שאי אפשר לפרוץ ואין בית שאי אפשר לפרוץ – אבל אין סיכוי שזה חצי דקה. ביקשנו מהיצרנים שלנו שיעשו לנו את ההשוואה. א', זה אותו יצרן שנתן אותם מקומות, אנחנו ביקשנו תו תקן אחר וזה עלה לנו הרבה יותר יקר כי אנחנו על איכות לא מתפשרים. הכספת שלנו עולה בין 1,800 ל-2,000 שקל, אי אפשר לפרוץ אותה. לקח לנו זמן עד שקיבלנו אותה כי הוא היה צריך ללכת ולייצר אותה, אז אנחנו מקבלים בזרזיפים. עד עכשיו חילקנו 10,400 כספות, אצל היצרן כרגע יש עוד אלף כספות. לפני שבועיים היה דיון אצל רמ"ט השר עם רח"ט משאבים והוקצה שם שבכל שנה נקבל עוד אלף כספות. תכפילו את זה ב-2,000 שקל, תבינו מה המשמעויות כדי שתמיד יהיה לכל כיתות הכוננות. אנחנו לא מחייבים איש כיתת כוננות, אנחנו מאוד דורשים שאיש כיתת כוננות ייקח את הכספת, אני לא יכול לחייב אותו לעשות חורים בבית. מי שלא, צריך לעבוד לפי הנוהל המשטרתי של אחסון נשק. דרך אגב, שוטרים לא מקבלים כספות, אבל למה אנחנו נתנו לכיתות כוננות את הכספות? כי אמרנו להם, אתה עם הנשק כל הזמן בבית, אתה צריך להגן ראשון. דבר שני, בגלל שהוא לא כל יום במשטרה, הנשק יכול לשבת בבית. יום אחד קיבלנו טלפון, איך אתם מבזבזים כל כך הרבה כסף על כספות, וקיבלתי את זה מגורם מאוד מקצועי ואני מכבד אותו, מאחד ממשרדי ממשלה, אני לא רוצה פה להגיד, ומה שאמרתי, זה עלה לי ארבעה מיליון שקלים כל הכספות, אין לי בעיה. מספיק שילד אחד בבית של אותו חבר כיתת כוננות ישחק בנשק וזה יושב בכספת, חסכתי את הארבעה מיליון שקלים האלה, ולכן זה האירוע, הוא גם בטיחותי וגם לאומי. (שקף: המשך ניהול בניין כוח). פה זה מעקב קבוע שלנו איזה ציוד, מה אנחנו נותנים, כמה אנחנו נותנים, יש דברים שאנחנו עוד בפערים לגביהם. אנחנו נותנים, נותנים, נותנים ויש מעקב קבוע על כל דבר שאנחנו עושים. (שקף: הפעלת כיתות הכוננות – נוהל 220.70.62). יש לנו פה כל מיני דברים שקשורים לשאלות ששאלתם. כיתת הכוננות, היא תהיה בנויה לנהל עצמה באופן עצמאי באמצעות מפקד וסגן שייבחרו על בסיס ניסיון פיקודי וביטחוני, כישורים ומידת מחויבות. מומלץ לתת עדיפות – מומלץ, אבל לא חייב, אני אסביר למה – לקצין צה"ל או קצין משטרה בדימוס וראשי חוליות. גם אישרנו לתת לאנשים שלא היו מפקדים בצה"ל, אבל הם היו מתנדבים במשטרה או שיש להם כישורים נוספים והרבה דברים, ולכן יש לנו מגוון. יש כאלה שבתחילת המלחמה התנדבו להיות המפקדים ואישרנו בוועדות את האנשים האלה, או אושרו במחוזות, מפקדים אישרו אותם, יש להם את היכולת. יותר מזה. יכול להיות במשטרת ישראל בן אדם שהתפתח וגדל, הוא לא רובאי שבע ולא רובאי שתים עשרה, ונהיה ממ"ז ונהיה ראש אגף, הוא יכול להפעיל כוחות, אבל כשאנחנו קבענו את התקן הזה אמרנו, זה יחסוך לנו הכשרה של האנשים, הדבר הזה. אני אעצור פה את המצגת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלות עכשיו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך שאתם רוצים. אתם רוצים לשאול את ניר? כי יש עוד דוברים ואנחנו רוצים גם לעבור על הנקודות שנאור העלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי, רוצים לחזור לשאלה? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> שאלתם לגבי סמכויות כיתות הכוננות והרחבת הסמכויות. הסמכויות של אנשי כיתות הכוננות נשארו, מהתחלה ועד עכשיו הן אותו דבר. כשמדברים על הרחבה, עשינו הרחבה בכמה דברים. אחד, שהם יוכלו לעשות פריקת נשקים למשל כי אנחנו מאוד שמרנים בארגון אז הרחבנו את זה ואמרנו איך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה לגבי הרחבת הסמכויות. למה זה לא מגיע לפה? נניח לפקחים עירוניים, הרחבת הסמכויות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> רגע, תקשיב איזה הרחבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא שואל שאלה עקרונית כי למשל לשיטור העירוני או לסיירות עירוניות אנחנו קבענו מה הסמכויות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> עוד לא הרחבנו, הסמכויות נשארו. אני מסביר מה נתנו בבניין הכוח. נתתי הרחבה שהם יוכלו לאמן ביבש את כיתות הכוננות שלהם, שזה לא אל מול הציבור, ובפריקת נשקים, שבן אדם שהיה מ"מ בצבא, מ"פ בצבא, לא צריך לחכות לאיש קבע משטרתי שיבוא לפרוק לו את הנשקים. זו הדוגמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הרחבת סמכות, לפרוק נשק? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> זה העניין. לא הרחבנו. כל מי שאומר הרחבת סמכויות, לא הרחבנו. אני עונה לך, חבר הכנסת שירי. אנחנו כרגע בשלב, אחרי המלחמה, אחרי השריפות, אנחנו עשינו מהלך של חקר וניתוח מה אנחנו צריכים בעקבות הדברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היתרון היחסי של הכוח המקומי אל מול, ברור לכולם. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בדיוק, אנחנו הולכים לעשות פיצוח. אם נראה שצריך הרחבת סמכויות, בוודאי שנבוא לפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ניר, לא אליך, מה שנקרא הייעוץ המשפטי, או בכלל. סמכויות – לא קשור עכשיו לפריקה – הסמכויות בגינן הם פועלים במרחב הציבורי כיום, זה לא צריך להיות מעוגן בחקיקה או שזה תחת מתנדבי המשטרה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מעוגן בחקיקה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> תחת המתנדבים, הוא מתנדב אבטחה. זה קיים בחקיקה, סעיף 49. אנחנו מקפידים גם על פי התקנות לעבוד, לא רק על פי החקיקה, תתי התקנות, וגם למשל כשרצו להרחיב אותם שיהיו מתנדבי כב"ה, ידענו איפה – לא, לא, הם לא מתנדבי כב"ה, הם רק לעזרה ראשונה בהצלת חיים – ואנחנו מאוד מקפידים על זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ביקש נאור שתי התייחסויות נוספות, האחת היא את מי אנחנו קובעים כמפקדים, ודבר שני, הנושא של המסכות שהיו באירועים בתל אביב, אני רוצה שתדברו על זה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ושאלת החפיפה, קו התפר עם צה"ל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תיתן קודם תשובות לנאור ואחרי כן לשוסטר. בבקשה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לגבי המסכות, זה לא קרה רק במקום הזה, זה קרה בעוד כמה מקומות, הוצאנו הנחיה לא לעשות את זה. חלק מהאנשים, בגלל התקשורת והכול, לא רוצים להיות מצולמים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה לעשות. שלא יתנדבו. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אמרנו אין דבר כזה. אתה רוצה להתנדב, רוצה להיות כיתת כוננות, תשים מסכות. נגמר, לא קרה יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש פקודה כללית של המשטרה, אסור להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כנ"ל גם הזיהוי השמי? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> זיהוי שמי – אני עד הדיון הזה לא חשבתי, ואנחנו צריכים לבדוק את זה, שאנשי כיתות כוננות צריכים להיות עם זיהוי שמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בנוהל אתה כן התייחסת אל זה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אני לא התייחסתי לזה. זה נעלם לי, ואם כן, נצטרך לרכוש את זה, זה ייקח עבודה של לאסוף את השמות, להוציא את זה למכרז. זה אירוע גדול, אני לא שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מווייטנאם עכשיו גם יצטרכו לכתוב בעברית. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אתה צודק. אז הנה, פה נקודה בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב כי בסוף עשית אותו מתנדב. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> נותן שירות יהיה עם שם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי הסמכויות שלהם, למה הם צריכים זיהוי שמי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי הם מתנדבי משטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי שחייבים. ברגע שיש לך סמכויות שיטור, אתה חייב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבריי, הנושא הזה עלה, אני חושב שזאת הערה חשובה, נבחן אותה, נעשה על זה דיון, נדבר על זה ביחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות. אמרת שאתם מנסים, על מנת לתרום לאורגניות של אותו צוות, כשברור לכולנו היתרונות, אז מה הפעולות שהם עושים בבט"ש כי בט"ש זה משתנה ממקום למקום. נגיד במרחב העירוני גבעתיים, מה הם עושים בבט"ש? ואם הם עושים פעילות שוטפת של המשטרה, אז לא נכון לצייד אותם במצלמות גוף? וההתבטאויות הפוליטיות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לגבי הבט"ש שהם עסוקים, כשיש לנו התראות פח"ע – ואין התראות שהן רק לכפרי או לביטחוני – התראת פח"ע יכולה להתגלגל ולהגיע עד למרכז הארץ, ואנחנו רואים אותם, אנחנו גם לא רוצים כל הזמן להקפיץ אותם, אנחנו צריכים לשמור את זה קפיץ מתוח. מפקדים יודעים בשום שכל מתי להפעיל אותם, יודעים מתי ההפעלה הנכונה צריכה להיות וכשיש התראות אז הם מקפיצים את כיתות הכוננות, מקבלים תדריך. יש איש קבע – או מב"ס או משקב"ט או קמב"ץ או קצין אג"מ – שיתדרך את האנשים האלה ויגיד להם מה הם צריכים לעשות, איפה צריכים להיות ומה הפריסה שלהם, והתפקיד שלהם הוא ביטחוני בלבד, לאתר חשודים ביטחוני בלבד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עובד בקבוצת ווטסאפ, ההקפצה? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בעבר זה היה על זה, ואז איפה ביטחון מידע, איפה כל הדברים האלה? אנחנו עכשיו התחלנו להטמיע את מערכת נץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מערכת השו"ב החדשה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> עד עכשיו הטמענו ב-307 יישובים, 6,800 לוחמים. בכל שבוע אנחנו מטמיעים בין 300 ל-400 לוחמים וכיתות כוננות, אני מעריך שעד 1 בינואר אנחנו נגמור את כל ההטמעה בכיתות כוננות. נצטרך להטמיע את זה בתפיסת העבודה של משטרת ישראל, במרד"מים והכל, ואנחנו עושים את זה עם הפיקוד שם, שיראו את זה גם שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המשמעות היא שכל קצין הגמ"ר וכל מפקד תחנה יוכל לדעת כל מה שקורה במרחב. דרך אגב, אם רוצים, הוא יוכל לדעת מה קורה בכל הארץ. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אנחנו מוכנים להציג לכם את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וברשות המקומית? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הרשות המקומית, כשיש איש צח"י, הוא יוכל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד הקב"ט העירוני. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הוא יוכל להיות צופה, לא לתת הנחיות. הוא יוכל לשבת לראות את זה כצופה, לא כהנחיות. אף אחד לא יתערב לנו בפו"ש, זה כל הזמן אצלנו מאוד ברור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, כי הוא חלק מהפו"ש. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הוא לא חלק מהפו"ש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקב"ט העירוני? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הוא לא חלק מהפו"ש. הוא גורם מונחה מהמשטרה יכול להיות, אבל הוא לא חלק מהפו"ש. יש לנו משקב"ט שזה איש משטרה, יש לנו מב"ס שזה איש משטרה, יש מתנדבים ויש שוטרים. כל מי שמחוץ לדבר הזה, הוא יהיה צופה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף באירוע ביטחוני יש לך כוחות חמושים נוספים בעיר. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> גם לזה יש פתרון, אני לא רוצה להרחיב עליו פה, הוא בפיתוח, הוא מתרחש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה של נאור היא הערה נכונה, אנחנו גם דנים על זה אצלי, על החיבור שבין כל גורמי הביטחון שיש היום ברשות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> המפכ"ל הנוכחי ראה את המערכת הזאת. דיון שהיה צריך להיות עשר דקות, זה דיון שלקח שעה וחצי. הוא ראה את המערכת, הוא אמר אני רוצה שמערכת השליטה הזאת תהיה לכל השוטרים, מעבר למערכת ניצן שיש לנו והכול. זה עניין תקציבי, זה עניין של הרבה דברים נוספים אבל בסוף זה יהיה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניר, אל תיכנס לזה כי יש שיטור עירוני, יש סיירות עירוניות, יש פקחים, יש עכשיו כיתות כוננות, מישהו צריך לדעת לסנכרן את כל זה. זה יהיה פה בוועדה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> דיון אחר, אין בעיה. נציג לכם את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק. בוא נתקדם. הייתה עוד שאלה של נאור בנושא של ההתבטאויות הפוליטיות. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> קודם כול, יש התבטאויות פוליטיות ויש התנהלות מה שקורה בשטח. שוטר לא יכול להתבטא פוליטית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר שוטר, זה גם מפקד כיתת הכוננות? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לא. איש כיתת כוננות, כשהוא בהתנדבות הוא לא יכול להתבטא פוליטית, הוא לא יכול כשהוא בהתנדבות. כשהוא לא בהתנדבות, אני לא יכול לאסור עליו להגיד את מה שהוא רוצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם כשנתת לו דרגות ייצוג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שנחדד את זה כי זה משהו חשוב. בסופו של דבר כשאתה שם על מישהו מדים, וגם דיברנו על זה בהקשרים אחרים, אז האזרח הפשוט לא עכשיו עושה את הדיפרנציאליות בין שוטר, בטח ובטח אם הוא עם דרגות קצונה. האזרח הפשוט, בסוף ביום יום הוא לא עכשיו צופה בשידור ויודע להגיד בדיוק. אם אנחנו הופכים את מתנדבי כיתת הכוננות הלכה למעשה למיני שוטרים, אז אי אפשר להתעלם מזה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נאור, זה בדיוק כמו חייל מילואים. בזמן מילואים הוא לא רשאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. התקדים שאתם יצרתם - - - << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> יש לנו אחים לנשק בכיתות כוננות, יש לנו מכל הגוונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הנה, יש כאלה שהודחו. כשאתה בא ואתה ממנה מפקד כיתת כוננות שמתבטא כנגד מפגין אחד – פח אשפה, נפרק לו, השמאל הישראלי הוא כמו איידס, תודה פומבית ללהבה, כהנא חי, השמאל הם האויבים האמיתיים – אי אפשר שלא לנתק את זה מקונוטציה, והלכה למעשה גם בתפקוד שלו ראינו את זה קורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלית, בבקשה. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> שמי גלית בן ברוך, אני קצינת אק"מ, קצינת מתנדבים מחוזית של תל אביב. אני לא באה עם שום כובע פוליטי. אני קצינה במשטרת ישראל, אני משרתת גוף אחד שזה את הציבור, אני לא באה בכובע של אף אחד. אני רוצה לומר שני דברים עיקריים. אחד, המשטרה היא לא עסק פרטי, לא שלי ולא של אף אחד. אנחנו אולי הגוף הכי מבוקר במדינה, מבוקר פנימית וחיצונית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אני אומרת לך את זה כי אני לא צמחתי בשטח, אני צמחתי במח"ש, תובעת ביד"מ, יחידת ביקורת, משם באתי, אז אני לא אקח סיכון בשביל אף אחד. אני מנסה לבוא ולהראות לכם דברים שאתם לא רואים בתקשורת. אנחנו מאוד מאוד משתדלים לפעול על פי הנהלים וההנחיות. אני לא עובדת לבד. כל המערך הזה של המתנדבים, וכמו כל המערכים במשטרת ישראל, מבוקרים ומפוקחים על ידי ציר מקצועי, ציר פיקודי, גורמי יועמ"ש, גורמי יחב"ם, בהיבט של המתנדבים גם גורמי רפואה, גם בתהליך הגיוס וגם במהלך ההתנדבות. כלומר, יש מקרים שגם במהלך ההתנדבות מחליטים גורמים מעליי, גורמים מתחתיי, אני, לגרוע מתנדב. זה באופן כללי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל נשאלה פה שאלה פשוטה לגבי נהלים. קיבלנו תשובה מניר לגבי מתנדב, יש 13,000 מתנדבים, הם רק מתנדבים, אי אפשר לומר להם - - - << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אני רוצה לענות לך, חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נשאלה שאלה מה קורה כשאדם, יש לו דרגות של רב פקד, והוא דמות פוליטית. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אנחנו צריכים לזכור שמתנדב הוא קודם כול אזרח, מתנדב הוא לא שוטר. לשוטר ולמתנדב יש זכויות וחובות שונים. אתן לך דוגמה. לי אסור לטוס לדובאי, למתנדב מותר – לצערי הרב. למתנדב מותר למחות ולהפגין. יש שוטרים שעובדים במשמרת עם מתנדבים, בתחנת גלילות למשל, או בכפר שמריהו, ובמוצאי שבת הם פוגשים אותם בהפגנות מפגינים, מותר להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. זו התשובה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בקטע טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה לא בקטע טוב. תן לה לסיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הדיחו אנשים מכיתות כוננות כי לא הגיעו לטקס. אם יש גזירה שווה, אני איתך, אני מסכים, בסדר גמור. למה הדחתם מכיתות כוננות אנשים שלא הגיעו לטקס? << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אני צריכה לקבל שם ספציפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אני אבדוק את זה, אבל אני רוצה לבוא ולומר לך שכל מקרה לא נפתר על ידי בן אדם אחד. אנחנו מקבלים מקרה כזה, קל וחומר כשאנחנו יודעים שמדובר במקרה כל כך רגיש וכל כך טעון, אמרת קודם שהמתנדב שאתם העליתם בשאילתה הוא מתנדב שיש לו כישורים כאלה ואחרים ולא כישורים פיקודיים, אנחנו לא בודקים מקרים על פי קטעי תקשורת, כמו שאמרת שניזונת מתקשורת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול, לא כתבנו את זה בדיון. יש לו כישורים אחרים, זה בסדר גמור. יכול להיות אחלה זמר, הכול טוב. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> בסוף בסוף אני בודקת ובוחנת מתנדב, ולא רק אני באופן אישי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך את השם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא עכשיו. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אל תפגע כרגע בצנעת הפרט של אף אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תן לה את השם, תקבל תשובה, אני מבטיח לך. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> תקבל תשובה, אני מבטיחה לתת לך, אני לא מחביאה שום דבר. אני מנסה להסביר. אני לא עובדת לבד וניר לא עובד לבד. אנחנו, יש לנו צינור שאנחנו עובדים, מרמת תחנה למרחב, למחוז, לרמה הארצית עם כלל הגורמים שבודקים, וכל מקרה נבדק לגופו, כמו שהעלית למשל את המקרה של העיתונאים. המקרה של העיתונאים היה בזירת הרס, המקרה הזה נבחן ונבדק ונמצא שלוחמים פעלו כדין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעלו כדין? << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> כן, פעלו כדין. לגבי הדרגות, כשהוקמו כיתות הכוננות, קצת אחרי שבעה באוקטובר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתי על הדרגות. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> דיברת על הדרגות. אתה עשית ככה, מבחינתי ככה זה דרגה, אני לא יודעת מה זה ככה. אני רוצה לומר, שבוע אחרי שבעה באוקטובר, כשהתקבלה החלטה להקים את כיתות הכוננות, מחוז תל אביב בלבד הגישו מועמדות לכיתות כוננות 3,954 מועמדים. כבר בבחינה הראשונה מופו ונשארו 510. כלומר, לבוא ולומר בשאילתה שאין הליך תעסוקתי או בדיקת עבר פלילי למתנדב זה משהו שהוא לא מתואם למציאות. כקצינת אק"מ מחוזית, אני חייבת לומר, כשאני מקבלת במשך שנתיים שאילתות ומענה לאייטמים דרך הדובר, שנוגעות רק לבן אדם אחד, במקום לקבל מכתבי הוקרה ותודה ל-13,500 מתנדבים ולוחמים של כיתות כוננות, אני אומר לך את האמת, זה חורה לי, זה חורה לי. מדובר במתנדבים – לא יודעת אם אתם יודעים, אבל על פי הנוהל, לוחם כיתת כוננות לא חייב בהפעלה בשגרה, הוא לא חייב. אותו אחד שמלינים עליו כאן תורם לציבור בין 50 ל-60 שעות הפעלה בחודש, בחודש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אנחנו לא מקבלים תשובה לשאלה. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> אותו אחד, 12 יום רצוף הגיע לכל זירת הרס, סחב על הגב שלו ילדים וקשישים. ישב פה נפתלי, שהוא מפקד יחידת כוננות תל אביב, שהיה שם, שהיה בכל הזירות האלה. הם התמודדו בחרבות ברזל עם זירות פיגוע כשהשמיים בערו מטילים שהגיעו מאיראן. לבוא וכל הזמן להתמודד עם שאילתות באמת שאנחנו כן מתמודדים איתן, וכן עונים להן - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה שאילתות? על מה את מדברת? << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> על הדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין. מה זה הדבר הזה? את יודעת מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם לא רוצים לתת לה לענות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל היא לא עונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו, זה לא הצגה שלכם. אתם ביקשתם להעלות דיון, תנו להם להשיב. << אורח >> גלית בן ברוך: << אורח >> העלו את הנושא של היעדר בדיקה של הליך תעסוקתי למתנדב. דיברו על זה שמתנדב שלנו חקר אנשים שלא כדין. אני לא ניזונה מתמונות – אתה אמרת קודם, אני ראיתי תמונות – אני לא יכולה להיות ניזונה מתמונות, ומחובתי לבדוק את זה. אתם צודקים, יש שאילתה, מחובתי לבדוק את זה ויש לנו גורמים במשטרה שבודקים את הדברים האלה, ואתם צריכים לסמוך על משטרת ישראל שהיא לא פועלת בשום כובע פוליטי. אין לי שום אינטרס, בטח ובטח לא לסכן את הדרגות שלי ולא את התואר המשפטי שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, גלית, הדברים האלה מאוד חשובים, חשובים גם להישמע, לא רק לדעת אותם. גלעד רצה לשאול. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אתן לך תכף לחזור עליה. חבר הכנסת גלעד, רצית לשאול, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראשית, אני צריך תשובה יותר קונקרטית בעניין ההשתתפות במחאות, למרות שיש לי שאלות יותר נקרא להן אסטרטגיות. יש פה שתי שאלות. האחת, בקיץ 2023 ננקטו צעדים על ידי המשטרה לסיום התנדבות של אנשים שהשתתפו במחאות נגד החקיקה המשטרית. והיו תהליכים, דיברנו על זה כאן, אז אני מבקש לדעת מה קרה עם אותם מתנדבים כי היו אנשים שקיבלו הודעה על סיום ההתנדבות שלהם במשטרה כי הם השתתפו בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, ואני עכשיו מקבל אמירה שהמדיניות שלכם שונה לגבי מתנדבים. אז אני מבקש, ואם אין תשובה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נבדוק את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אין תשובה כי זה טרום כיתות כוננות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל נאמר לגבי מתנדבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. קיץ 2023. הבנתי את השאלה. ההתייחסות לא תהיה פה היום כי אין להם, אני יודע את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, אנחנו נוציא גם שאלה מסודרת על זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהחלט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר השני – ואני חושב שעוד אין לכם תשובה, אבל זו בקשה שלנו – שתבחנו את העמדה. אנחנו, אני חושב שאני משקף פה גם את דעתו של נאור, הוא יתקן אותי אם אני טועה, אנחנו רואים הבחנה בין מתנדב במשטרה, שאני מסכים לחלוטין, מתנדב במשטרה, כל עוד הפעילות הפוליטית שלו לא מגיעה כדי הסתה, או חשד להסתה, לאלימות ולגזענות, זה בסדר, הוא מתנדב, אז הוא יכול להביע את דעתו, אבל אני על פניו רואה הבחנה בין מתנדב מן השורה לבין מתנדב שנושא בעמדה פיקודית. יכול להיות שהיום זה לא מעוגן בכללים שלכם, אבל בעיניי ככל שמתנדב נושא בתפקיד פיקודי – דרך אגב, לא כלפי הציבור כולו, גם כלפי פקודיו – צריכה להיות איזושהי חשיבה מערכתית שלכם האם העלייה בסולם הפיקודי גם כמתנדב מקרבת אותו להגבלות שמוטלות על שוטרים. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, ניר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק מבקש שתחשבו על זה. אני בוודאי לא רוצה להטיל מגבלות על פעילות פוליטית, אני רק אומר, ויכול להיות שעצם העובדה שאדם הוא מפקד כיתת כוננות לא צריך להטיל עליו הגבלות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מפקדי הכיתות שנמצאים כאן, הייתי רוצה לשמוע אחרי כן גם את ההתייחסות שלכם לדברים האלה. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר, מתוך ההצגה – ותודה על ההצגה ואני מצטרף כמובן לכל דברי השבח, התודה וההוקרה לאנשים שמתנדבים מזמנם במשטרה ובכל מכלול אחר, ובאמת שלא יובן, הדיונים שלנו כאן לא נועדו להטיל, לא דופי במהלך להקמת כיתות כוננות, אנחנו מברכים עליו, ובטח לא באנשים שמתנדבים. מה שהיה חסר לי – נאור נגע בזה במשורה – אני לא מצליח להבין עד הסוף את דפוס הפעלת הכוח בשגרה. אני מבין שכשיש תרחיש קיצון, או פלישה ליישוב - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוא ניתן להם לענות, גלעד. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אתה תשמע את זה מלמטה למעלה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניר, עוד אל תענו. השאלה היא שאלה עקרונית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מאוד רוצה לשמוע את הדברים של האנשים מהשטח, אבל אני דווקא מסתכל על זה ברמה של המכלול כי זה לא מופיע בנוהל, מה קורה בשגרה. זו שאלה אחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור, גלעד. שאלה חשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלה שנייה, אני לא מאתר בנוהל נושא של תקנון, של תקן. אני מבין שכל כיתה יש לה איזשהו סד"כ. אני מניח שביישוב כפרי, במושב, יש כיתת כוננות משטרתית אחת, אבל אני רוצה לדעת האם גם יש איזשהו תקנון לערים. בסופו של דבר אנחנו שמים פה נשק ארוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שאלה טובה. יש תשובה, אני מניח שיש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יש הגבלה והאם זה מעוגן בנהלים? אני רוצה להבין האם יש היום כן איזשהו מהלך – אני הבנתי את נושא הפו"ש שהוא רק דרך המשטרה – בסופו של דבר לא ברורה לי התמונה גם ברמת ניהול האירוע. אנחנו יושבים כאן באין ספור דיונים על שיטור עירוני, גם במרחב הכפרי, סיירות ביטחון שפועלות כבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בחלק מהרשויות, כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, בחלק מהרשויות. יש קב"טים, בחלק מהמועצות האלה קב"טים יישוביים, יש כוחות אבטחה יישוביים במוסדות מועצתיים, במוסדות חינוך. יש מועצות אזוריות שהקימו חמ"לים, כולל חמ"לים קדמיים. ואני מעלה בפניך בעיקר, כי אני לא חושב שהוועדה היא המקום לעשות את הסדר, הוועדה היא המקום לפקח על הדברים, אני שואל האם לא הגיוני שאנחנו כוועדה נבקש מהמשטרה להקים צוות, עם זמן תחום, שיביאו לכאן תו"ל הפעלה שמסנכרן את כל הכוחות האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התפרצת לדלת פתוחה. בהחלט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא התפקיד שלנו כוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התפקיד שלנו זה לפקח ולראות שקמה ועדה כזאת. נכון מאוד, בסדר גמור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. שיביאו להם קודם כול תו"ל הפעלה כללי לגבי התכלול, גם באירוע וגם בשגרה של כל הכוחות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, גלעד. אלון שוסטר, רצית לשאול. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רציתי לקבל תשובה על השאלה הראשונית. התשובה הראשונית הייתה, קו התפר בשטח. יש שונות. יש מצב שבו במועצה אזורית אחת, ביישובים סמוכים, מקבלים את חסות המשטרה - - - צה"ל. מה ההבדלים בתקן? מה ההבדלים בגיבוש תורת ההפעלה, וכו'? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניר, תענו רק על מה שאתם יודעים. מה שאתם לא יודעים, אין שום בעיה לענות גם בהזדמנות אחרת. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לגבי המודל וכמות כיתות כוננות בערים. מתחילת המלחמה נעשתה עבודת חקר של תכנון אג"ת משטרת ישראל, חטיבת המבצעים, אג"מ, מחלקת מתנדבים בראשותו של הסמפכ"ל ובשיתוף אנשי התכנון והמשרד לבל"מ, הוגדר מבחינת כמויות ונעשה יחס בין כמות אוכלוסייה לבין כמות אנשי כיתות כוננות שלשם צריך לשאוף וזה המודל, מה היעדים שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא סתם מודל, זה תקן. קבעתם תקן. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> המודל עצמו הוא תקן, הוא קובע תקן. למה הוא קובע תקן, וזה לא סתם? אם אנחנו רוצים לעשות משהו שונה מהמודל הזה, אנחנו צריכים לכנס ועדה משותפת חריגה כדי לעשות שינוי ולהצדיק את השינוי הזה, אם זה קורה וזה חריג מאוד שאנחנו עושים את זה. המספרים, אחרי שנה שהקמנו את הכיתות, עשינו תהליך של הפקת לקחים אל מול המודל וזיהינו. רצינו לעשות החרגות, אמרו לנו מהמשרד לבל"מ – לא, לא. תעשו הפקת לקחים, תראו מה צריך, תכניסו את זה למודל מחדש, תראו אם אפשר ואם זה מתאים לתפיסה ולכללים שקבענו. נעשה הדבר הזה, נעשו חמישה-שישה דיונים, חקר של הדבר הזה ועשינו תהליך שמגדיר. אני אתן דוגמה. בתחילת המלחמה, כשקבעו את זה קבעו שיהיה מתנדב אחד בכיתות כוננות בערים, בין 70,000 תושבים – אל תתפוס אותי במילה – לבין מיליון. הבנו פתאום כשראינו את זה, זה לא הגיוני, יש מדרגות באמצע. דוגמה אחת. הייתה עוד דוגמה. אמרו בכיתות כוננות מועצתיות, כיתה מועצתית תמנה 18 אנשים, אבל יש לך מועצתית, נילי, עם 2,500 תושבים – אולי אני טועה בשם – יש לך מטה יהודה עם 54,000 תושבים, אז אי אפשר להישאר על המודל ואז כל שנייה ללכת להחרגות, אז ידענו גם לעשות הפקת לקחים, אבל הדבר הוא ברור, הוא מדויק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אלונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש מטריצה היום של כמות כיתות כוננות פר יישוב. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אני לא יכול להגיד את זה פה, אני לא יכול לפרסם את זה כי זה כבר ביטחון מידע. אני יכול להראות לך את זה, אני יכול לתת לך את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, אני אשמח. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> אבל לא בפורום כזה, זה בסוף ביטחון מידע שאנחנו לא יכולים להגיד איפה יש, איפה אין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברור. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הייתה שאלה מבחינת התקן של מפקדים. בכל כיתת כוננות אנחנו רוצים שיהיה שם מפקד, ויש מפקד, ושיהיה סגן. מה שקרה, התחלנו להבין תוך כדי תנועה לגבי מוטת השליטה של הדבר הזה. יושבת פה מ"פית כיתות כוננות חדרה, יושב פה מ"פ כיתות כוננות נתניה, הם ידגימו ויספרו לך מה הם עושים. הם לא מחליפים את המפקדים, אבל זה איש שעובד מול מפקדי כיתות הכוננות האחרים בעת אירוע מז'ורי, הוא עוד חלוקת קשב אל מול המפקדים המשטרתיים, כשיש פה סנכרון הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה הבסיס לבחירה של מפקד? איך אתם בוחרים מפקד? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> קודם כול, הוא צריך להיות אחד כזה בעל ניסיון פיקודי רחב, שניהל כוחות בצבא או במשטרה, רק האנשים האלה, ועם מחויבות מאוד גדולה. אני אתן בבקשה לסמדר שתספר על עולם התוכן שלה כמפקדת כיתות כוננות ותגיד מי ומה היא ואיך היא הצטרפה לאירוע, בבקשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צר לי לנדנד אבל מה לגבי השאלה שלי? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> סליחה. לגבי קו התפר, האירוע הזה, זה גם מטריד את המשטרה וגם מטריד את הצבא. אחד מהדברים שאני חושב שיעשה את השינוי, מעבר להחלטה שהייתה צריכה להיות במל"ל ובדיונים משותפים, אנחנו באנו מהאמצע – גם שגיא ברוך, גם אני, גם אורטל וגם הפיקוד שלי שאמר שחייבים לעשות את זה, ראש האגף דחף לסיפור הזה – אמרנו, בואו לפחות נלך על הדבר הזה, נייצר מציאות. אני חושב שהפו"ש הזה והשו"ב הזה יעשה את השינוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה ההבדלים היום בציוד ובכשירות של כיתות הכוננות? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> מבחינת הכשירות, מה שמשטרת ישראל יכולה לתת הוא הרבה פחות ממה שיכול לתת צה"ל, והסברתי למה. הוא יכול להביא אותו לימי מילואים ולאמן אותו בלי סוף, אני לא יכול לעשות את זה. לגבי ציוד, יש לנו את הציוד מהטוב שביותר, למדנו מה צה"ל נותן ונתנו גם, בחלק מהדברים הצלחנו לתת יותר טוב גם, אבל צה"ל, יש לו סדר עדיפויות, יש לו אינספור לוחמים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת, ההבדל העיקרי הוא ביכולת האימון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. פינוי הכוח. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> ויכולת ההירתמות שלהם למשימה כי הם מקבלים ימי מילואים בצו, אז הוא גם מקבל צו התייצבות, והצבא יכול להגיד לו, עכשיו אתה נשאר ביישוב, אתה לא זז. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעת אירוע בכיתת כוננות שהיא ת"פ צה"ל, מה מקום המשטרה? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> משטרה תמשיך לתת את המענה המשטרתי הקלסי שהיא צריכה לתת. אם זה אירוע ביטחוני היא תהיה ת"פ צה"ל, בבט"פ הצה"לי, זה עובד ככה במחוז ש"י שנים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכיתות כוננות משטרתיות יכולים להפעיל אותם לאירועים פליליים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלון, אתה נוגע בנקודה המשמעותית ביותר. דיברנו על זה גם אתה וגם אני, שאסור שבאותה מועצה יהיו שתי כיתות כוננות משני סוגים שונים, כי המשטרה לא מפעילה את כיתת הכוננות הצבאית והצבא לא מפעיל את כיתת הכוננות המשטרתית. הפער הזה ברור, הפער הזה ידוע, אנחנו ביקשנו שבמועצה אזורית יהיה גוף אחד, או צבא או משטרה. הבקשה שלנו עדיין לא התקבלה, לדעתי אפילו לא נדונה, אתה מצביע על פער שכרגע אין לו מענה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלת המשך, האם כיתת כוננות משטרתית פעילה באירועי אלימות או פלילים? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> לא. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק פח"ע? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> רק פח"ע. מתנדב יכול להיות בפלילי אם הוא מתנדב - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במתמיד או כאלה. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הגיע לאירוע שחשב שהוא פח"עי, והגיע למצב שמתגלה שזה פלילי, הקפאת מצב, יגיע השוטר לטפל. אין מצב שכיתות כוננות יטפלו, הם לא מוסמכים לטפל בפלילים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נגיד אצלנו יש מתמיד. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> מתמיד זה לא כיתת כוננות. אז יכול, והוא יטפל בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חלק מאנשי כיתות הכוננות הם אנשי מתמיד ואז אתה יכול לנצל אותם גם לדבר השני. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בשבתו ככיתת כוננות הוא לא יכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ככיתת כוננות הוא לא יכול. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עם המדים, לא עם ההפעלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חדרה, בבקשה. << אורח >> סמדר מור: << אורח >> הי, אני סמדר ואני מ"פ כיתות כוננות בחדרה, ויש תחתיי כ-150 מתנדבים, 12 כיתות כוננות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וואו. זה מג"ד. << אורח >> סמדר מור: << אורח >> כן, לגמרי. אני רוצה לספר לכם על איך מתנהלות כיתות הכוננות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אכפת לספר מה את עושה בחיים? << אורח >> סמדר מור: << אורח >> אני מנהלת פרויקטים, אימא לארבעה וסבתא לנסיך, מושלם. אני מתנדבת במשטרה, מתנדבת כבר שלב ב', סק"מית, סגל קבע מתקדם. עוברים קורס כדי להתקדם ככה, בתחילת המלחמה פשוט שלפו אותי מאיפה שהייתי ואמרו לי, עכשיו תקימי את כיתות הכוננות וזה תפקידך, וכך זה היה. החשיבה שלנו והתפיסה שלנו כמתנדבים זה לראות באמת את האחריות שלנו כאזרחים כלפי התושבים ביישובים שלנו. אין לנו כאן שום עניין אחר בנושא הזה, ולפי זה ולפי הערכים האלה ואותם נהלים שקיבלנו מתחילת המלחמה מי יכול להתנדב, וכשאמרה פה גלית שהגיעו 3,000 והיה ניפוי מטורף, הגיעו המונים, המונים, והניפוי היה מטורף והוא עדיין מתקיים, כל הזמן. המפקדים אכן נבחרו גם מתוך ראיית החשיבות של מה שאנחנו עושים, כי להיות מתנדב בכיתת כוננות זה לא פשוט. זה אומר שאני יכולה להקפיץ אותם בכל רגע נתון, הם מסתובבים עם הנשקים שלהם כמעט כל היום. אם יש אירועי בט"ש, במיוחד בחגים, אני אומרת להם: חבר'ה, נכון, יום כיפור, נכון, ראש השנה, אבל צריך להסתובב בעיר כדי שיראו שיש כוח שמסתובב ונמצא. אין לנו שום קשר לעניינים פליליים, בדרך כלל החברים פונים אליי ושואלים, עכשיו קרה משהו, ואני אומרת, חבר'ה זה פלילי, לא קשור אלינו, אף אחד לא מתערב בזה והם יודעים למה הם מוזמנים. תפקידם לעסוק אך ורק בפח"ע, הם יודעים בדיוק את תפקידם. הם לא יכולים לעשות שום דבר על דעת עצמם, שום דבר, לא חבר כיתת כוננות, גם לא מפקד כיתת הכוננות, ללא אישור ממני, שמגיע כמובן מהשוטר שמודיע לי, המפקד שלי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למעט במצב של איום ישיר. << אורח >> סמדר מור: << אורח >> בכל מצב. אין דבר כזה, אין הפעלה – אנחנו מתכוננים נגיד לחגים ויש איזשהו בט"ש שאנחנו צריכים לעשות, יש הנחיה ברורה שקצין אג"מ מעביר אליי ואומר לי, אני צריך אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ואני אז מפזרת הלאה את המשימות לחברי כיתות הכוננות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת שהם מסתובבים עם נשק על אזרחי. << אורח >> סמדר מור: << אורח >> לא. הם מסתובבים עם נשק, עם מדים, עם סימון, עם סרטים, עם כובעים. אי אפשר לטעות מי הם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, אין שאלת זיהוי, כמו שקורה לפעמים עם שוטר עם נשק. << אורח >> סמדר מור: << אורח >> אין שאלת זיהוי. הם לא יכולים לצאת בלי הציוד הזה. כשהם מסתובבים עם הנשק באופן פרטי, כשהם לא במשימה, זכותם להסתובב עם הנשק. זאת אומרת, הם עם הנשק, ואז הם מציגים תעודת מתנדב מדוע הם עם נשק אם הם נשאלים באיזשהו מקום, אבל ברגע שהם במשימה, הם חייבים להיות לבושים, מסודרים, עם כובע, יש להם סרט, יש להם מדים, יש להם אפוד זוהר, אי אפשר לטעות. אני רוצה להגיד לכם שהתגובות של האזרחים – אנחנו בעיר חדרה – הן מדהימות, הם מרגישים מאוד מאוד בנוח שחברי כיתות הכוננות מסתובבים, הם כבר מכירים אותם, הם יודעים כי אנחנו מסתובבים במקומות הומי אדם, רואים אותם בזמן שיש כל התראה שהיא, וכולם באמת מחויבים לאותה משימה, לשמור את אותו ביטחון של הבית. אנחנו עושים להם אימונים אחת לשלושה שבועות, לכל כיתה, כצוות, אימונים טקטיים, יש לנו מאמן טקטי שהוא שוטר בתחנה אצלנו ובאמת זכינו ואנחנו עוברים אימונים. החבר'ה, מאוד טוב להם עם זה. אני מסכימה עם מה שניר אמר שמאוד קשה עם זה שאין תקצוב לתת להם ימים כי יש אימונים שחייבים להגיע בשעות הבוקר, ואין לנו ברירה, מטווחים, זה חייב להיות בשעות הבוקר והם חייבים להפסיד יום עבודה וזה לא פשוט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, סמדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סמדר, אני מנסה לפצל את העניין הזה של השגרה. את, יש לך כוח של 150 מתנדבים, מחולק ל-12 כיתות כוננות. בשבוע הקרוב, שבוע של שגרה, מה קורה איתם? הם מופעלים בשגרה? בכל ערב יש כיתה אחרת שמסתובבת באזור? << אורח >> סמדר מור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סמדר, רגע. את אותה תשובה גם יכול לתת אבי, נכון? אבי, נתניה. << אורח >> אבי ללון: << אורח >> אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, נציגי משטרת ישראל, אני חייב לומר, כמי שהופיע פה בוועדה לא פעם, הרבה פעמים בעשור האחרון, אני די מתרגש להיות פה היום, א', כנציג של המשטרה, אפילו שאני לא עם המדים, אני עדיין צריך להתפרנס גם, כי רואים אותנו בשידור הזה מאות, לכל הפחות, של חברי כיתות כוננות. אני רוצה לומר לכם, ואני לא מתרגש בקלות, אבל אני במילה אחת התבקשתי גם לומר על עצמי למי שלא מכיר. אני דוקטורנט למשפטים בשלב הגנה, זאת אומרת חודשיים שלושה לפני הדוקטור, מרצה ובעל חברה שעוסקת בין היתר באימון של לוחמים, בין היתר גם בשפת גוף בתחום הביטחון ועוד כמה דברים משיקים, ואני לקחתי על עצמי לפקד על כיתת כוננות בנתניה בתחילת הדרך, אחרי שבעה באוקטובר. עזבתי את יתר עיסוקיי, הפסדתי הרבה מאוד בחיים האישיים, ולאחר מכן הקמנו, היום יש לי עשר כיתות כוננות, כ-140, קרוב ל-150 חברי כיתות כוננות, אני מ"פ הכוננות. אני רוצה לומר שנמצאים פה אנשים מדהימים, באמת, מלח הארץ, אנחנו מדברים על אנשים שהיו ביחידות מיוחדות, שבאים, ובמילה אחת אפשר לסכם הכול. לראות חבר כיתת כוננות שעוזב את המשפחה שלו בשעה שמקפיצים אותו לאירוע, ואומר למשפחה, אני עוזב, אני הולך עכשיו להגן על התושבים, אני חושב שזה מסכם הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וכשלא מקפיצים אותו, מה קורה בשגרה, ביום-יום? << אורח >> אבי ללון: << אורח >> מה שקורה בשגרה, שוב, זה מאוד תלוי בתקופה שאנחנו נמצאים בה. קודם כול, יש לנו באמת כמו שנאמר קצין אג"מ, מפקד תחנה, יש פה שרשרת פיקוד מאוד מאוד ברורה, שנותנים לנו הנחיות אירועים ספציפיים שהם רואים, כולל מבצעים שרוצים לצאת אליהם. לדוגמה בנתניה, שבוע שעבר עשינו הקפצה כוללת של כלל כיתות הכוננות, עשינו שתי הקפצות במהלך החודש האחרון ותרחשנו אירועים ספציפיים של נחיתת טילים ועוד כל מיני אירועים אחרים כדי לתרגל את אותן כיתות כוננות. אני מזמין את חברי הוועדה לראות את כיתות הכוננות שלנו מתאמנות מדי שבוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מצוין. אני בכוונה שואל. << אורח >> אבי ללון: << אורח >> בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין פה שום, להפך, אני פשוט מנסה להבין את שגרת העבודה שלכם. אתה אומר בצדק, אנחנו מקפיצים אותם לתרגילים, לתרחישים, זאת אומרת אירועים שהם אירועי אימונים שמוכוונים לרגע המכריע של אירוע מז'ורי. האם כיתות הכוננות בנתניה, כיתות הכוננות בחדרה, גם משולבות ביום-יום? << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> בוודאי, בביטחוני. זה התנדבותי. יכול להיות מפקד אחד שיגיד אני צריך, אחד יגיד אני לא צריך כרגע, ואם הוא צריך, אז לפי התראות, לפי הערכת מצב שלו, הוא יבוא ויגיד אני צריך עכשיו בסביבת בתי הכנסת כרגע שיהיו חמישה לוחמי כיתות כוננות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנושא ברור, בואו נתקדם. אבי, מילות סיכום. << אורח >> אבי ללון: << אורח >> יום העצמאות ואירועים נוספים. אני כן רוצה דווקא, אדוני, מהוועדה פה לבוא לאותם לוחמים שיושבים בבית שידעו – וראינו פה את חברי הכנסת, את התמיכה שמקבלים פה מהוועדה – וצריכים באמת לעזור למשטרה, לתת לנו יותר תקציב לאימונים. אנחנו צריכים להילחם כל פעם כדי להביא את האימונים, להביא מדריכים, להביא עוד תקציבים, זו משימה, אנחנו לא רוצים לחזור לשישה באוקטובר, לא לשבעה באוקטובר. ישב פה חבר הכנסת דוידסון ועוד חברי כנסת שיצא לי לא מעט לעבוד איתם. אני חייב לומר שגם נתניה, או ערים אחרות שנראות רחוקות מהגדר, עמק חפר לדוגמה יותר קרובה, אבל אנחנו 12 דקות משם, להקפיץ ב-12 דקות אנשים שיגיעו, רבותיי, הם יהיו בתוך הערים. ולכן, התפקיד שלנו – הסקר שראינו, שמדבר על 88% מהתושבים, ועם זה אני אסיים אדוני היושב ראש, הוא באמת מלמד כמה הציבור זקוק לראות, אפילו לתחושת הביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבי, תודה רבה. עוד מישהו ממפקדי כיתות הכוננות? בבקשה. << אורח >> משה בועז: << אורח >> משה בועז, מפקד כיתת הכוננות בשכונת גילה, ביחד עם חברי אורן לוי שלא נמצא איתנו היום. קודם כול, אני חושב שיש פה אירוע מכונן מאז תחילת המלחמה, שמשטרת ישראל הצליחה להקים מערך התנדבות של 13,500 מתנדבים, ואני אגיד לכם, כמעט בלי כלום, אני חייב לומר את זה. יש פה מערך של מתנדבים שמשקיע שעות. אני יכול להגיד לכם שבתחילת המלחמה אני השקעתי בסביבות 20 שעות בשבוע, כי להקים יחידה זה לא אותו דבר כמו להפעיל אותה בשגרה. ברגע שהיא כבר הוקמה והלוחמים מוכשרים ויש להם את כל הציוד, זה דבר אחד, איך אומרים, זה הבט"ש, אבל כשאתה בא להקים יחידה זה להתחיל מאפס, וזה גיוס ציוד. זה לקח המון זמן, לא באשמת המשטרה אבל אין מה לעשות, הייתה פה מלחמה וצורכי עמך ישראל מרובים, גם של הצבא וגם של גופי ביטחון אחרים, ויש פה באמת שינוי מהותי ומשמעותי ואסטרטגי של מדינת ישראל. אני רוצה להתייחס קצת לסוגיות שעלו בוועדה, וזה קודם כול בנושא הפוליטי ודעות. הנושאים האלה עלו ואני רוצה להגיד שבתוך כיתת הכוננות שלנו בגילה יש חילונים ויש דתיים ויש חרדים ויש חסידים, יש כמעט מכל עדה בחברה הישראלית, ואנחנו מקפידים הקפדה יתרה בתוך כיתת הכוננות דווקא לא להתעסק בפוליטיקה כאשר זה בתוך מה שנקרא פעילות של הכיתה או בקבוצת ווטסאפ של הכיתה, כיוון שאלו דברים שמה לעשות, הם יכולים להפריד בינינו. אנחנו צריכים להתעסק בדברים שמאחדים בינינו, כי בסוף עם הלוחמים שלי אני אצטרך לצאת ללחימה ואני אצטרך לעמוד מול אויב, והוא לא יבחין מאיזו עדה אני והוא לא יבחין מאיזו שכבה באוכלוסייה, הוא לא יבחין איזה מקצוע יש לי ולא מה הבחינה הדתית שלי. הוא לא מבחין בדברים האלה ואנחנו נצטרך להיות ביחד, אז אנחנו מתעסקים בעיקר בדברים שמאחדים בינינו. אני אתייחס גם לסוגיות שעלו בנוגע לאיזה פעילויות אנחנו עושים. כמובן, אנחנו כל הזמן מכינים את עצמנו לאירוע המז'ורי, האירוע הגדול, כמו שאמר חבר הכנסת קריב, ואנחנו עושים המון אימונים. אני משכונת גילה, מי שמכיר, אנחנו מסובבים בבית ג'אלה, כפר ולאג'ה, בית לחם – בואו, חברים, מאות אלפים מסביבנו – ואנחנו נדרשים גם להתייחס למתאר השטח, כשמדובר בשטח בנוי, שטח רווי באוכלוסייה, שטח פתוח, יש פה הרבה מאוד מרכיבים שכל הזמן אנחנו צריכים להתכונן אליהם. לכן, יש את הצד האימוני ויש גם את הצד של הביטחון השוטף, וכמו שאמרו פה אחרים, אנחנו מתעסקים אך ורק באבטחה. אני לא מתעסק באכיפה פלילית בשום צורה, אך ורק באבטחת השכונה שלנו, וזה מקבל ביטוי. סתם לצורך הדוגמה, חודש תשרי האחרון שעבר עלינו, חברים, היו פה המון חגים, המון התראות, ספציפית אצלנו בשכונה הגיעו התראות גם כן בזמנים מסוימים, קונקרטיות, שבהן כיתת הכוננות נכנסה למוכנות לאירוע אמת. אומנם זה היה הרגע שלפני הפעלת הכיתה ובסוף היא לא הופעלה, אבל כן מצד הלוחמים כבר הייתה מוכנות. חברים, אתם רואים את הפאות ואת הזקן, הטלפון בכיס בכל שבת וחג, והוא לא על שקט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> משה בועז: << אורח >> בזה אני אסיים. יש גם במהלך חודש תשרי שמחת בית השואבה, אירועים שונים של הקהילה, ומגיעים חברי כיתת הכוננות באחוזים גבוהים מאוד ומאבטחים את אותם אירועים. זה לא רק נותן תחושת ביטחון לתושבים, אלא ממש ביטחון לתושבים, בפועל ממש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << אורח >> משה בועז: << אורח >> על כן, תודה לכל חברי כיתות הכוננות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו מכיתות הכוננות? בבקשה. << אורח >> חיליק אחיטוב: << אורח >> אני אהיה מאוד מאוד קצר, שמי חיליק אחיטוב, מפקד כיתת כוננות לפיד. בשירות הצבאי שלי בחיל השריון דרגת סגן אלוף. פגשתי את חבר הכנסת שוסטר אצלנו בלפיד כשהוא עשה סיור בכיתות הכוננות. כיתת כוננות לפיד קיימת מ-2018, לא דומה למה שהיא נמצאת היום. כיתת כוננות לפיד, אם תסתכלו, לי יש הבדל, אני עם פאצ'ים ירוקים כי אנחנו כפופים למג"ב, שכפוף למשטרה אבל אנחנו חלק מכוחות מג"ב. כיתת הכוננות לפיד היא כיתה ביטחונית על פי הגדרות מג"ב כי אנחנו צמודי קו תפר, 800 מטר קו אווירי מכפר סאפא שממזרח לגדר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מג"ב כי זה מועצה אזורית או כי זה קו תפר? << אורח >> חיליק אחיטוב: << אורח >> כי זה קו תפר. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> הגזרה הכפרית. המשטרה מחולקת עירוני, כפרי. << אורח >> חיליק אחיטוב: << אורח >> אנחנו כפופים למג"ב, אנחנו מוגדרים כיתה ביטחונית, זה גוזר את הציוד שהיה לנו. כיתת הכוננות מונה 20 איש, כולל צוות רחפנים שהקמנו ואנחנו משתמשים בו, עוד תומכים. שאל חבר הכנסת קריב מה אנחנו עושים ביום-יום. כיתת הכוננות לפיד, או הביטחונית, מגיבה אך ורק לאירועים ביטחוניים. בכלל זה, בתחילת המלחמה, חודשים חלקנו ניהל שגרת חירום מהבית ושמרנו בעמדות. אני מוקפץ אחת למספר ימים, שבוע, שבועיים, גם ממקום העבודה שלי, טלפון, יש כרגע חשד להתראה לפיגוע מיידי, כיתת הכוננות עולה, אנחנו מנהלים שגרה של לוח תורנות נקרא לזה, של התייצבות ביישוב ואנחנו עסוקים בזה כל אחד מאיתנו מספר שעות ביום, אני לא מדבר על האימונים, בהתעסקות הבירוקרטית הזאת של לשמור על כוח בלפיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מעלה פה נקודה לגבי הנוכחות – אולי זה לא לדיון פתוח, אבל יש איזשהו צורך לתקן נוכחות ביישוב? << אורח >> חיליק אחיטוב: << אורח >> התשובה היא לא, אבל בתקופות מתוחות, כמו חגים, כמו התראות שקיימות, אנחנו מוודאים שיש מספיק כוח תגובה. אני מזכיר, אנחנו 800 מטר מגדר, זמן החדירה אלינו הוא דקות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים. << אורח >> ניר כרמלי: << אורח >> המספרים מדברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, ניר. רק הערת ביניים, אתה לא סגן אלוף, אתה אלוף מבחינתי, באמת, כל הכבוד. ואת זה אומר לך תת אלוף. בבקשה. << אורח >> נפתלי ברזני: << אורח >> נפתלי ברזני, מפקד יחידת כוננות מחוזית תל אביב, אני השותף השקט של יואב אליאסי, אני יכול להגיד לכם ממקור ראשון, אני נמצא איתו, אני כל יום איתו, אני עובד איתו צמוד. הבן אדם נותן מעצמו – אני לא מדבר עכשיו כספית אלא נותן בשעות – אנחנו, אני והוא בצמוד עושים בקבוע 60 שעות בחודש על מדים ועוד ב-Back Office אנחנו מתעסקים בזה. אני יכול להגיד על עצמי שאני לא קודמתי בעבודה שלי בגלל שאני מתעסק בכיתות הכוננות ואני לקחתי את זה בהבנה ובאהבה, אין לי שום בעיה עם זה – אם זה המחיר שאני משלם בשביל הגנה אזרחית אני אשלם את זה באהבה. יואב משלם מחירים כבדים על ההתנדבות שלו והוא עושה את זה באהבה. נושא של מסכות הפנים שדובר עליהן, זאת הייתה הנחיה שלי בתור מפקד יחידה כי הנפילה הראשונה שהגענו אליה – אנחנו יחידה מחוזית, אנחנו פועלים בכל מחוז תל אביב – הנפילה הראשונה שהגענו אליה זה היה ברמת גן, ואני אישית, כשאני אומר דברים אישיים, זה אני אישית הרגשתי, נשמתי זכוכיות. כשבן אדם נושם זכוכיות בזירת נפילה והוא מתנדב, גם אם הוא שוטר, הוא רוצה להגן על עצמו, ואני, באחריות שלי 50 לוחמים. אני נתתי הנחיה לכל הלוחמים שלי, כל זירת נפילה לשים מסכות קורונה, לשמור על הבריאות שלהם – זה לא להסתיר את הפנים שלהם, לא להסתיר את הזהות שלהם, ואם היו אומרים לנו לשים תג שם היינו שמים תג שם, אנחנו לא מתביישים במה שאנחנו עושים. כולם יודעים שיואב אליאסי מתנדב, הוא לא מסתיר את עצמו, אני נתתי הנחיה לשים מסכות קורונה בשביל להגן על הבריאות שלהם בתוך זירת נפילה, זה לא היה בשביל להסתיר זהות, אנחנו לא משתמשים במסכות פנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבהרה מדהימה וחשובה. תודה. עקיבא, משפט אחד. עקיבא הוא חבר בארגון ערי ישראל. << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >> שתי נקודות, ממש בקצרה. האחת זה עניין בט"פ צה"ל. אני ישבתי עם קצין בכיר באוגדת איו"ש. אני מלווה את כיתות הכוננות עוד טרם הולדתן. יש שם עבודה, אני אומר לך, ניר, אני גם אדבר איתך אחרי כן בפרטי. אוגדת איו"ש מוכנה ורוצה לעבוד עם המשטרה ואין שם מספיק תקשורת, ראינו את זה גם בעניין כמו שאנחנו רואים במטווחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רשמתי. << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >> דבר שני, לגבי שימור המתנדבים. בין יתר עיסוקיי, אני נהג אמבולנס ואיחוד הצלה. שימור המתנדבים עולה המון המון כסף, אין למשטרת ישראל את המשאבים האלה. אם לא יהיה שימור מתנדבים כמו שצריך, 13.5 אלף המתנדבים האלה ילכו וידולדלו ל-3,000 להערכתי תוך זמן קצר. נדרש פה תקציב לשימור מתנדבים. ודבר אחרון, כמו בכל מערכת אחרת, יש אפשרות להוסיף תומכי לחימה בתקציב הרבה יותר נמוך, שזה מפעילי רחפנים, שזה חובשים, שזה מפעילי חמ"ל, כל מיני אנשים שיכולים לתמוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תוכניות, אני מכיר את זה, כן. תודה, עקיבא, דברים חשובים. אני חסכתי ממך הפעם כי את הבמה נתתי לגורמים האלה. נירית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> עלתה השאלה של הסמכויות במהלך הדיון. היה חשוב לי להבהיר שלא כל דבר שמכונה פה בדיון סמכויות זה אכן סמכויות לפי החוק. סמכויות אנחנו מכנים לכוח כופה שמופעל על ידי איש סמכות ביחס לאזרחים, כמו למשל לדרוש הזדהות, עיכוב, שלא לומר על מעצרים וחיפושים. הסמכויות מהסוג הכופה, סמכויות במובן המשפטי, מוסדרות גם בפקודת המשטרה, בסעיף 49ד וגם בתקנות המשטרה (המשמר האזרחי). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. חבריי – ניר, רן, גלית, סמדר, אבי, יש פה מלא – תקשיבו. עם ישראל לא יודע כמה הוא חב לכם, אבל חלק נכבד מהביטחון שקיים היום, בעיקר בתחום האזרחי, הוקם בזכותכם. אני יכול לבוא ולהגיד, המשרד לביטחון לאומי וכל אלה שתרמו את המאמץ התקציבי ותשומת הלב, אבל בסוף צריך אנשים שייקחו את זה על עצמם, אלה שמנהלים את זה ואלה שמתנדבים. כאחד שחי קצת את התקופה של התנדבות, אתם משלימים את כל מה שהממלכה לא יודעת לתת, זה פשוט מדהים מה שאתם עושים, ומגיעה לכם כל מילה טובה וכל תודה אפשרית. באופן אישי, דווקא בהמשך לדברים שנאמרו ממחוז תל אביב, יואב אליאסי, המוכר בשם המקצועי שלו "הצל", הרבה מדי אנשים לא יודעים מה תרומתו באמת ומה הייתה תרומתו באירוע עם כלביא, מה שסיפרת, שנים-עשר היום המטורפים האלה, עם ילדים וקשישים על הכתפיים והצלת חיים שהוא עשה. הניסיון לפעמים לקחת את זה לקצה, מה שנקרא באת לקלל ונמצאת מברך, זה פחות או יותר מה שיצא פה היום. חבריי היקרים, תודה. היו פה לא מעט הערות גם שראוי לקחת אותן לתשומת ליבנו, ניר, עשית עבודה נהדרת, אבל מפה רק למעלה, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>