חומר רקע
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ)
דוח שנתי: תמונת מצב המו"פ של ישראל לשנת 2024
תקציר
המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), שהוקמה על פי חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח
אזרחי, התשס"ג –
2002
,
משמשת כגוף מייעץ מרכזי לממשלת ישראל בכל הנוגעלמחקרופיתוח אזרחי.
כזרועהחשיבההאסטרטגיתשלמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה,תפקידההעיקרי הואלבחון,לנתח
ולמפות את מערכות המחקר והפיתוח בישראל, תוך זיהוי צרכים, חוזקות וחולשות. מערכות אלו מהוות
נדבך יסודי בכלכלת המדינה ובאיתנותה, ומנוע צמיחה מרכזי לתעשיית ההייטק.
חוק המולמו"פ מסמיך את המועצה הלאומית
למחקר ופיתוח ל
גבש מדיניות מו"פ לאומית
ולהמליץ
לממשלה, באמצעות
שר.ת המדע והטכנולוגיה
(בשנת 2024
כיהנו שני שרים, מר אופיר אקוניס והגב'
גילה גמליאל)
על מדיניות לאומ
ית כוללת בפיתוח וקידום
המחקר המדעי
במדינת ישראל. המולמו"פ
מממשתאתיעדיההלאומייםבאמצעות עריכתמחקריםוסקרים,הפעלתועדותמקצועיותוהעסקת
יועצים
מקצועיים, וכל זאת על מנת לגבש ולהמליץ על מדיניות לאומית
במחקרופיתוח לממשלה, באמצעות
ועדת
השרים
למדע וטכנולוגיה.
פעילותה של המועצה ל
גיבוש מדיניות מו"פ לאומית, מחייבת הערכות לטווח
ארוךבאיסוף בו
ניתוח
נתונים
ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכוני
מחקר אובייקטיביים ומקצועיים המסוגלים
להפיק
דוחות
וניתוחים מקיפים על בסיס
מתמשך, לשם מעקב ובחינת השינויים במערך
המו"פ.
לפיכך,
חשיבות
תוכנית
העבודה הינה הבסיס הרב-שנתי שלה. רבות מפעולותיה מתבצעות על ינפ זמן
ארוך
וקבועהמחויב
מעצם
אסוף הנתונים, ניתוחם, עיבודם, הסקת מסקנות וגיבוש המלצות לקובעי המדיניות.
יושבת ראש המועצה היא פרופ' נגה קרונפלד-
שור, אשרהחליפה במהלך שנת2024
את פרופ' פרץ לביא
שסיים את כהונתו. במועצה מכהנים 15
חברים (מתוכם משקיף אחד מתעשיות הבטחון), להלן מליאת
המולמו"פ1.חברימליאתהמולמו"פעובדיםבהתנדבותמלאהו
מגיעיםמרקעמגווןהכוללאקדמיה,מחקר,
תעשייה ומדיניות, על פי חוק לצד המליאה פועלות ועדות לאומיות המתמקדות בנושאי מו"פ ספציפיים..
המועצהנעזרתביועציםחיצונייםבתחומיםשונים,אשרחלקםמרכזיםאת עבודתהוועדותוחלקםתומכים
בפעילותהשוטפתמולגופיםממשלתייםובינלאומיים רלוונטייםאשרכולליםגופימחקר,הלשכההמרכזית
לסטטיסטיקה ועוד.
1
ראו נספח 1
הדוח השנתי של המולמו"פ לשנת 2024
מציג את פעילותה של המולמו"פ בגיבוש מדיניות לאומית
בתחום המחקר והפיתוח תוך איסוף נתונים עדכניים ביותר שיש לשנה זו והוא כולל שישה פרקים:,
•
פרק 1
-
מבנה המועצה ואופן פעילותה.
•
פרק 2
-
ניתוח מצב המו"פ האזרחי בישראל על רבדיו השונים תוך חלוקה להשקעות ממשלה אל
מול הסקטור הפרטי, וניתוח הון סיכון תוך מיקוד בשלבים מוקדמים של השקעה בחברות ותחומי
השקעה.
•
פרק 3
-
מתמקד בחינוך והשכלה גבוהה מתוך מטרה לנתח את
מאגר ההון האנושי בישראל, הן
בהווה והן כבסיס לצמיחת המחקר והפיתוח (מו"פ)
בעתיד.
•
פרק 4
-
ניתוח ענפי תוך מיקוד בשלושה תחומים: בריאות, פודטק, ואנרגיה וסביבה (קלינטק.)
•
פרק
5
-
פעילות המולמו"פ אל מול החרם האקדמי בעולם.
•
פרק 6
- מרכז את פעילות ועדות המולמו"פ שפעלו בשנת 2024
והמלצותיהן (לא כל הוועדות
הגישו המלצות). הוועדות שפעלו בשנה זו הן: ועדת חינוך מדעי, ועדת תשתיות, ועדת אקדמיה
משק ו-
ועדת מו"פ סביבתי.
תמונת מצבההייטקהישראלי–
גםבשנת2024
ממשיךענףההייטקלהיותמנועמרכזי בכלכלתישראל
-
תורם כחמישית מהתוצר
הלאומי (19.7%
,
338.8
מיליארד שקלים) ומהווה 53%
מסךהייצוא.
הצמיחה
העיקרית בייצוא ההייטק נובעת משירותי תוכנה.
התשתית האיתנה של המחקר והפיתוח (מו"פ) בישראל והבסיס לשגשוג ההייטק
היא מערכת חינוך
מתקדמת ומוסדות השכלה גבוהה איכותיים. עם זאת, ניכרת נסיגה בכוח ה
אדם האיכותי: נרשמה ירידה
במספרהמועסקיםבהייטקוכן קיימת עזיבת עובדיםלתקופהשלשנהומעלהמישראל.מאזפרוץמלחמת
חרבות ברזל - חברות הייטק פרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו"פ שלהן מחוץ לישראל זאת ועוד,.
מהנתונים האחרונים שמתפרסמים בדוח זה נרשמת ירידה
בלימודים למדעים בבתי הספר התיכוניים.
•
ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי
בשנת 2023
הסתכמה ב-
92.7
מיליארד ₪ (במחירי 2015
,)
המהווים כ-
6.3%
מהתמ"ג – ירידה של כ-
1.4%
לעומת 2022
. למרות זאת, ישראל עדיין מובילה
ב-
OECD
בהוצאה למו"פ כאחוז מהתמ"ג ובמונחי הוצאה לנפש.
•
ניתוח מגזרי של
המימון והביצוע
של המו"פ מראה כי המימון מחו"ל למגזר העסקי מהווה כמחצית
מסך המו"פ המבוצע בישראל (
48.1
מיליארד ₪ מתוך 100.7
מיליארד ₪), דבר המעיד על נוכחות
משמעותית של מרכזי מו"פ של חברות זרות. המגזר העסקי מממן היקף דומה (50.6
מיליארד )₪.
סה"כ שיעור המימון למו"פ בכלל בישראל
המגיע ממגזר חו"ל (49.4%) נחשב ל
גבוה ביותר ב-
OECD,בעודש
שיעורהמימוןשלהמגזרהממשלתינמוךבמיוחד
ועומד על6%
כולללמו"פבהשכלה
גבוהה. במגזר ההשכלה הגבוהה, הממשלה היא המממנת העיקרית (76%), ו-
14%
מהמו"פ ממומן
על ידי מקורות מחו"ל. הק
שר בין האקדמיה לתעשייה נותר חלש יחסית.
•
חלקו של המגזר העסקי בביצוע מו"פ זינק מ-
58.7%
ב-
1996
ל-
90.9%
ב-
2023
, בעוד שחלקם
שלמגזרההשכלההגבוההוהמגזרהממשלתיירדמשמעותית.
ישראלבולטתבשיעורגבוהבמיוחד
של הוצאות המו"פ המבוצעות על ידי המגזר העסקי (92%) בהשוו
אה לממוצע ה-
OECD
(74%)
.
לעומתזאת,שיעורהביצועבמגזרההשכלההגבוהה(6%
)ובמגזרהממשלתי(1%
)נמוךמשמעותית
בהשוואה למדינות אחרות.
•
ה
מימוןהממשלתילמו"פאזרחי
בשנת 2023
הסתכםב-
10
מיליארד₪(פחותמ-
1%
מסךההוצאה
הלאומית למו"פ)
וחלקה במימון ההוצאה למו"פ היה כ-
6%
באותה שנה לעומת כ-
8%
בשנת 2022
.
כמחצית מהוצאות משרדי הממשלה הופנו לקרנות אוניברסיטאיות (ות"ת) וכשליש לקידום טכנולוגיות
תעשייתיות.
התמיכה הממשלתית במו"פ ממוקדת בעיקר באקדמיה ובתעשייה, אך נמוכה יחסית
בתחומי הבריאות, הגנת הסביבה ושירותים חברתיים.
•
כמחציתמהוצאותהמו"פבהייטקהןבענףהתוכנהוהייעוץ. יצואשירותי מחקרופיתוחומחשובהגיע
ב-
2023
ל-
83.3
מיליארד דולר (86%
מסך יצוא השירותים).
•
אחוזההוצאהלמו"פ בענפ
יהשירותים בישראלגבוהבמיוחד(כ-
74%
)
בהשוואה למדינות אחרות.
תחום התוכנה מוביל בהוצאה למו"פ במגזר העסקי
(60%)
.
•
שיעור המועסקים במו"פ בישראל גבוה
משמעותית בהשוואה למדינות אחרות (29.53
לאלף
מועסקים בשנת2022
). למרותהגידול במספרהשכיריםבהייטק,שיעורםמסךהשכירים במשקנותר
יציב יחסית (10%
בשנת 2023
)
, אך נרשמת מגמת ירידה בשיעור זה בשנת 2024
(בעת כתיבת
הדוח עדיין אין נתונים מעודכנים ולכן בחרנו להמתין עם פרסום הנתונים).
•
שנת2024
הייתה מוצלחתיותר משנת2023
בגיוסיהוןסיכוןלהייטקהישראלי-
12.53
מיליארד
דולר ב-
453
עסקאות. יחד עם זאת, למרות שחלה התעוררות בהשקעות בחברות חדשות בשלבי
סיד, נרשמה ירידה בפתיחת חברות חדשות (להלן פרק 2
.)
מגזר החינוך ו
ההשכלה הגבוהה:
מגמתירידהב
הוצאותמו"פ:
בשנת2022
הסתכמוהוצאותהמו"פבמגזרההשכלההגבוההב-
1.49
•
מיליארד דולר (כ-
0.4%
מהת
מ"ג), שיעור יציב אך במגמת ירידה בעשור האחרון.
נמצאה
ירידה מדאיגה בהישגי תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים במבחן
TIMSS 2023
-
•
ישראל דורגה ברבע התחתון של הדירוג הבינלאומי.
מספרהסטודנטים:
בשנתתשפ"ד(2023/24
)למדומעל340
אלףסטודנטיםב-
57
מוסדותלהשכלה
•
גבוהה. כשליש מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת 2022/23
בחרו במקצועות המדעים
וההנדסה.
סגלאקדמי:
מספרהמשרותבאוניברסיטאותובמכללותעלהמעטבשניםהאחרונות,בעיקרבמכללות
•
המתוקצבות. שיעור הסגל הבכיר נותר יציב
, וזאת למרות העלייה בגודל האוכלוסייה.
בעליתארים
מתקדמים(תוארשניושלישי:)
מספרבעליתוארשלישילאהשתנהמשמעותיתבעשור
•
האחרון ומספר הסטודנטים לתואר שני נמצא במגמת ירידה.,
פטנטים: נ
רשמה מגמה מעורבת במספר הפטנטים המאושרים, עם ירידה ב-
2022
.
•
ירידה בשיעור הפרסומים הישראלים מול ה-
OECD
: למרות ששיעור הפרסומים הישראלים מכלל
•
פרסומי ה-
OECD
נותריציב יחסית בין 2000
ל-
2023
,
דירוגה של ישראל במדד נמצא במגמת ירידה
בהשוואה בינלאומית ושיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי המזרח התיכון נמצא גם הוא
במגמת ירידה משמעותית (למעלה מ-
80%
מהפרסומים המדעיים של ישראל מקורם ב
אקדמיה).
חשיבות יתרה בהשתתפות ישראל בתוכנית
Horizon2020: ישראל השתתפה באופן פעיל
•
בתו
כניתהמסגרת למו"פשל האיחודהאירופי וזכתהבמענקיםמשמעותיים.
התחומים העיקרייםבהם
זכו חוקרים ישראלים היו מדעי הטבע, בריאות ומדעי החיים והנדסה
והיא מובילה בזכייה
במענקי
ERC
למחקר פורץ דרך. שיתוף הפעולה במסגרת הת
וכנית תרם רבות למחקר המדעי והטכנולוגי
בישראל,והיאמדורגת
במקוםה-
24
במספרהפרסומיםבמסגרתהתוכנית.האוניברסיטאותהמובילות
בהשתתפות בפרסומים ובפרויקטים הן אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן והטכניון. תחומי המחקר
הבולטים בפרסומים הישראלים במסגרת H2020 הם פיזיקה ואסטרונומיה ומדעי המחשב. למענקי
ERCהייתה השפעה משמעותית על פרסום מאמרים מצוטטים ביותר בקרב חוקרים ישראלים.
לתכניתחשיבותוהשפעהגדולהעל מו"פבישראל,לאיוםעלהשתתפותישראלבתכניתהשלכות
שליליות משמעותיות.
בעלי השכלה גבוהה בישראל בהשוואה ל-
OECD
:
•
שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל (39%
) גבוה מממוצע
ה-
OECD
(35%)
אך נמוך ממדינות
כמו אירלנד ומדינות ייחוס אחרות שמתחרות עם ישראלי על השקעות זרות.
•
ישראל מובילה בשיעור בעלי תואר ראשון, אך נמצאת בפער משמעותי נמוך
בשיעור בעלי תארים
מתקדמים, במיוחד תואר שני (הדבר
מדגיש את הצורך בעידוד לימודים לתארים מתקדמים.)
ישראלמתבלטתלטובהבשיעורהסטודנטיםבתוארשלישיבתחומי
STEM
,אךהירידהבלימודיתואר
•
שני ב STEM
עלולה לפגוע בעתיד ולהוביל ירידה בבעלי תואר שלישי.
מסקנות מרכזיות:
קיימת
ירידהבהשקעותבמו"פ
ומימוןהמו"פהעסקיממשיךלהיות
תלויבמידה רבהבהשקעותזרות.
•
•
מדדי ההשכלה הגבוהה והחינוך מראים סימני ירידה במיוחד בתוצאות
מבחני TIMSS
ובהשקעה
במו"פ אקדמי וחשש א
מיתי לעתיד הסטודנטים למדעים.
קיצוצים בהשכלה הגבוהה עלולים להשפיע על תעשיית ההייטק בטווח הבינוני והארוך.
•
בין 2013
ל-
2021
חלה ירידה של 75%
בהכנסות מקניין רוחני בחברות למסחור ידע שליד
•
האוניברסיטאות.
קשר חלש יחסית בין האקדמיה לתעשייה בישראל.
•
הפעילות ב
חברות הזנק: ירדה ב-
16%
בין 2019
ל-
2023
, זאת עקב ירידה במספר החברות
•
החדשות שנפתחו במקביל ל
גידול במספר סגירות חברות.
בנוסף קיימת ירידה מגמתית בעשור
האחרון בפתיחת חברות הזנק חדשות. (להלן פרק 3
)
ניתוח שלושה
ענפי מו"פ
נבחרים לדוח זה:
בשלושת התחומים שנבחנו (מדעי החיים ובריאות, אגריפוד-טק ואנרגיה ואקלים-
טק) נצפתה האטה
•
בהקמת חברות חדשות מאז 2021
.
הגדלת המימון הממשלתי עשויה להניע התאוששות, במיוחד בתחומי האגריפוד-טק ואנרגיה ואקלים-
•
טק.
אירועי ה-
7
באוקטובר הדגישו את הצורך בחוסן לאומי וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאו
מיים.
•
תחום הבריאות נותר אטרקטיבי להשקעות זרות.
•
•
לישראל יש פוטנציאל להיות מובילה עולמית בתחומי האגריפוד-
טק, האנרגיה והאקלים-
טק, אך כפי
שנמצא,בשנת 2023
המלחמהשיבשהאתיתרונותיהשלישראל.כדילחזורלהוביל, נדרשתהשקעה
בתשתיות ובמו"פ
ובחינת כל החסמים שמונעים מהתחומים להתפתח.
מסקנה
מרכזית: בעודשישראלעדיין מצטיינתבתחומים מסוימים,קיימות מגמות מדאיגותהדורשות
תשומת לב ופעולה מצד מקבלי ההחלטות כדילשמר את מעמדה של ישראל כמעצמתחדשנות
(להלן
פרק 4
.)
המאבק בחרם האקדמי:
המולמו"פ,כמישאמונהעל קידוםקשריהמדעוהמחקרהבינלאומייםשלישראלומכירהבחשיבותולקידום
החוקרים והמחקרהישראלי, החלה מיד עם פרוץ המלחמה
באוקטובר 2023
,
לבחון את המתרחש בעולם
מתוך הבנת החשיבות של קשרים אלו, ומתוך ניסיון עבר בכל הנוגע לפעילויות אנטישמיות נגד ישראל.
במהלךשנת2024
הגישההמועצה
אתהמלצותיה2
למשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהוכןלוועדתהמדע
בכנסת לצורך חיזוק המו"פ בישראל וקשרי המחקר הבינלאומיים.
ההמלצות התקבלו ואושר תקציב, (להלן
פרק 5
.)
למרות זאת לאור התפתחויות המלחמה יש צורך בחשיבה נוספת ובחינת פעילות בינלאומית
נוספת משמעותית.
ועדות המולמו"פ:
בשנת 2024
פעלו במולמו"פ
4
ועדות: ועדת חינוך מדעי, ועדת אקדמיה משק, ועדת תשתיות לאומיות
ומתקני תשתית במערכת הביטחון ו-
ועדת סביבה.
בסוף שנת 2024
הקימה המולמו"פ 2
ועדות חדשות שהחלו לפעול בשנת 2025
וכן נקבעו מטלות חדשות
לוועדות קיימות: ועדת טכנולוגיות מפציעות לעשור הקרוב (בשיתוף קו האופק במשרד החדשנות המדע
והטכנולוגיה,) ועדה לבחינת המימון הציבורי למו"פ, וכן
במסגרת ועדת אקדמיה-
משק הוקמה קבוצת
עבודהאשרבוחנתאתהשפעותמודלהתקצובשלות"ת על קשריאקדמיה–
משק בנוסף,.ועדתתשתיות
שינתהאתמיקודה ותבחן אתהשלכותמודל
התקצוב
שלות"ת על התנהלות
המוסדות האקדמאיים
(להלן
פרק 6
.)
2
https://www.gov.il/he/pages/most_academic_boycott_minster_conference
נספח 1
:
צוות המולמו"פ
חברי
מליאת המולמופ
יו"ר המולמו"פ -
פרופ' נגה קרונפלד -
שור
חברי מליאת המולמו"פ
פרופ' אבי צדוק
פרופ' אבי שרודר
אהרון אהרון
ד"ר איתי גבריאלי
איתן אשל
פרופסור ארנון בנטור
אריק קלינשטיין
פרופ' דן פלד
פרופ' דני שטיינברג
פרופ'
יוסי קוסט
פרופ' ליאת איילון
ד"ר מיכל צור
פרופ' מינה טייכר
עדי סופר תאני
עימד יונס
פרופ'
קרן אברהם
ראשי
ועדות המולמו"פ
לשנת 2024
ד"ר, תא"ל (במיל.) אריאל היימן –
ראש ועדת חינוך
פרופסור ארנון בנטור –
ראש ועדת אקדמיה משק
פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון –
ראש ועדת תשתיות מו"פ
פרופ' תמר דיין –
ראשת ועדת סביבה
אריק קליינשטיין –
ראש הוועדה לבחינת מימון המו"פ הציבורי (ועדה חדשה שהחלה בפעילותה בסוף שנת 2024
)
ד"ראהרון האופטמן –
ראשועדתטכנולוגיות מפציעותלעשורהקרוב(ועדה חדשהשהחלהפעילותהבשנת 2025
)
יועצי המולמו"פ
ד"ר גורי זילכה
ד"ר
דב רוסו
דבי קאופמן
ד"ר ניל נמיר
רן בנימין
רחלי רחמים
–
רפרנטית המולמו"פ