חומר רקע
הכנסת
הכנסת העשרים-וחמש
מושבשלישי
פרוטוקול מס'131
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים
זרים
יוםשלישי, י"ח באדר התשפ"ה(18
במרץ 2025
),שעה 04
:
14
סדרהיום:
סוגיות בשכר העובדים הזרים בסיעוד הב
י
יתי
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתיעטייה –היו"ר
חבריהכנסת:
טטיאנהמזרסקי
מוזמנים:
חני שר
–
מנהלת אזרחים ותיקים, משרד
הרווחה והביטחוןהחברתי
צורי זנזורי
– עו"ד,הממונהעל שדולת עובדים זרים, משרד העבודה
יאירה מרדכי
–
מנהלת אגף סיעוד,
מנהל עובדיםזרים , רשותהאוכלוסיןוההגירה
חנן פוטרמן
– עו"ד,לשכה משפטית,המוסדלביטוחלאומי
נטלי גבאי
–
מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח
לאומי
גדעון זעירא
– מרכזהמחקר והמידע של הכנסת
מאיה בנדס
– יועצת משפטית, מטהמאבקהסיעודיים בישראל
דפנה פודור
– עו"ד, יועצת משפטית, מטה מאבקהסיעודייםבישראל
דורון רז
– יו"ר, איגוד נותני שירותי סיעודבישראל
שרית צפריר
–
פעילהחברתית,עמותות וארגונים
המייצגים אזרחים ותיקים
ליאת כהן
– בעלים ומייסדת הולדינג קייר,עמותותוארגוניםהמייצגים אזרחים ותיקים
אברהםיוסף סלומה
– יו"ר אנשים ארגון נכי שיתוק מוחין,עמותותוארגונים למען אנשיםעם מוגבלות
שלום קוטשר
– מנכ''ל אנשי"
ם - ארגון נכי שיתוק מוחין, עמותות וארגונים למען אנשים עם
מוגבלות
סוזי אלבז
– פעילהחברתית,עמותות וארגונים למען אנשיםעם מוגבלות
שמחה בניטה
– יו"ר מזורנכיםלטובתנכים,עמותותוארגוניםלמען אנשיםעם מוגבלות
יוחאי לוי
– נכה תלוי בזולת, עמותו
ת וארגוניםלמען אנשיםעם מוגבלות
אושרת דרוקר
– מנהלת תחום שיקום, מנפאואר קר בע"מ, חברות סיעוד
הדסמגדל
– סמנכ"לית תפעול, מנפאואר קר,חברות סיעוד
עודד ברמה
– מנהל מרחבירושלים, עמותתמטב
יריב שוריאן
– יושב ראש,לשכותפרטיות לענףהסיעוד
משהיועדהכהן
– יו"ר, העמותהלקידום זכויותהסיעודיים
דדו דהאן
– בןלחולה סיעודי,עמותת בני משפחות חולים סיעודיים
קארין קורצקי
– רכזתתחום סיעוד, עמותת קולעובד
אלכספרידמן
– מייסד ויו"רנכהלא חצי בן אדם
חיים אלדגם
– אזרח
ארז סוצקוורין
– מנהל תחום גבייה, שערי צדק
רוני בונד
– שדלן
, איגודחברות סיעוד
אירדה קרימר
– שדלנית
, אימפקט
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
2
18/03/2025
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום
פרלמנטרי:
רינת בן מוחה,חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -
דיוקים והשמטות
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
3
18/03/2025
סוגיותבשכר העובדיםהזרים בסיעוד הבייתי
היו"רחוה אתיעטייה:
שלום לכולם,
צהרים וטבים. יום שלישי בשבוע, י"ח באדר התשפ"ה, 18
במרץ 2025
. אני מתכבדת
לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סוגיות בשכר העובדים הזרים בסיעוד הביתי. הגיעו לוועדה מספר גדול
של פניות ציבור על שכר העובדים בסיעוד הביתי, והוא הגדול ביותר מכלל הפניות שמקבלת הוועדה בכלל
הענפים. מעסיקיהם של העובדים הז
רים בסיעוד הביתי כפופים לחוקים שמסדירים את זכויותיהם של
העובדים. שכר העובדים הזרים בממוצע היום גבוה יותר משכר המינימום בחוק. שכר הבסיס הממוצע הוא
6,500
שקלים ועליו מחושבות יתר זכויותיו של העובד. עבודה ביום מנוחה שבועי,
עבודה ביום חג, דמי
הבראה, חיסכוןלגמל
ופיצויים, תשלום דמי
ביטוח לאומיועוד.
בפניות שקיבלה הוועדה הסתבר שישנן תוספות שונות שהשתרשו בשנים
האחרונות, שאינן
מעוגנות בחוק או בנהלים, כמו תוספת דמי כיס, דמי אש"ל וכדומה. הטענות של המטופלים הסיעודיים
שישקושי למצוא עובד זר שמסכיםעל השכרעל המשא ומתן שמתנהל בכל ראיון והמיקוח על התוספות.
בהרבה מהמקרים עלות העסקת עובד זר מגיעה למעלה מעל 10,000
שקלים, בנוסף ישנן סוגיות
שונות כמו במות קרוב משפחה מדרגה ראשונה
של העובד הזר הוא זכאי לחופשת אבל בתשלום ללא קשר
לחופה השנתית, כמספר הימים המקובל בדתו, ארצו, עד לגג של שבעה ימים. הוראות מיוחדות בעבודת
המטפל הזר בעת שהמטופל מאושפז, שבמקרה כזה העובד זכאי לשעות נוספות על כל שעה מעבר לשבע
שעות. אגרות שחלות על המטופל הסיעודי 360
שקלים על בקשה להיתר העסקה, 330
שקלים בקשה
להארכת תלות. שכר המינימום הצפוי לעלות באפריל לסכום של 6,248
שקלים על כל מטופל לחסוך בכל
חודשאת הסכום הנדרשלפנסיה לעובדהזר שניתנת לו בסיום ההעסקה.
כידוע, מדובר באוכלוסייה חלשה מאוד לרוב, אנשים קשישים, נכים, בעלי הכנסה מצומצמת
שרובה אם לא כולה משמשת לצרכי מחייתם ותשלום לצורך הטיפול השוטף בהם. כל תוספת ועלייה
בהוצאות היא קריטית עבורם. מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכומים המותרים על פי חוק
עבור מגורים, הוצאות נלוות למגורים, מחצית מעלות ביטוח הבריאות ועלות כלכלה. הוועדה קיבלה פניות
רבות ממעסיקים בסיעוד הביתי על כך שמעסיקים רבים לא גובים את הניכויים המותרים האלה כיוון
שהםחוששים שהעובד הזר יעזוב אותם בשל כך ולאירצהלעבוד אצלהמטופל מלכתחילה.
ארצה לשמוע היום איך אפשר להפוך את הניכויים המותרים כחובה ולא כ
זכות,
והאם נכון לעשות
זאת? בנוסף, ארצה לשמוע על הטענות שעולות שוב ושוב במחסור בעובדים זרים בענף שנמצאים בארץ
באופן חוקי.
לפני שניתן את רשות הדיבור לרשות האוכלוסין ולכל המשתתפים, אני מכבדת אותנו כאן, חברת
הכנסת, תודה רבה שהגעת, ומעבירה לך את רשותהדיבור.
טטיאנהמזרסקי (ישעתיד:)
תודה גברתי יושבת-
הראש, תודה על הדיון, ותודה למנהלת הוועדה שכבר ממזמן תכננתם לקיים
את הדיון. אני כאן בעקבות פניות רבות שקיבלתי מאנשים קשישים, אזרחים ותיקים, שמעסיקים עובדים
זרים. הם מעסיקים עובדים זרים לא בגלל שהם רוצים משרתים בבית, אלא בגלל שהם זקוקים ותלויים
בעזרה של המטפל או המטפלת בפעולות
החיוניות, לאכול, להתלבש, להתרחץ, לקום מהמיטה. הם לא
מסוגליםבגללהמצבהרפואי שלהם,
הם בעצם קיבלוהכרה שהם זכאים לקבל גמלת סיעוד.
המדינה דואגת, נותנת סכום מסוים, אבל בכל זאת יש קבוצת אוכלוסייה אצלנו
שהם מקבלים את
המינימום של המינימום ומה שהם מקבלים מהמדינה לא מספיק להם לכסות את ההוצאות להחזקת
עובדים זרים. כפי שציינת, גב
ר
תי יושב-הראש, שיש מיסים, יש ביטוח
רפואי, הפרשות לפנסיה. ועכשיו,
כשב-1
באפריל עולה שכר המינימום, כל ההוצאות של אותו בן אדם עם מוגבלות שמעסיק עובד זר,
הוצאותיו יעלו והקצבה שלו נשארת אותו דבר. אז מאיפה? מי ישלים את הפער? אם מדובר באדם שאין לו
עורף משפחתי והוא לא הספיק לצבור פנסיה ואין לו שום הכנסה אחרת, מה עליו לעשות? מה הוא יכול
לעשות? פשוט אם המדינה לא תיכנס ותפתור את הבעיה, אין לנו זכות להיות כאן כנבחרי ציבור אם אנחנו
לאנפעל.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
4
18/03/2025
אני הזמנתי דוח ממ"מ, פניתי לקבל נתונים. אני רוצה להודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת
על
ההיענות מהירה שבתוך כמה ימים אפילו פחות משבוע, הצלחתם לתת לנו נתונים. יש לנו במדינה
50,500
מק
בלי קבלת סיעוד שמעסיקים עובד זר – אלו נתונים טריים שנכונים ל-1
בינואר 2025
–
מתוכם,
חלק שהם גם אזרחים ותיקים מקבלים קצבת זקנה. אתם יודעים מה הגובה של קצבת זקנה נכון להיום?
זה 1,795
שקלים לחודש. אז מי שזכאילהשלמה עבורנכות שהקצבה שהייתה לו אם איבדכושרעבודה עוד
לפני שהגיע לגיל הפרישה, אז הוא מקבל קצבה נוספת בסך 2,231
שקלים שזה יוצא בסך הכול לחודש
4,026
שקלים,
זה מה שמקבל אזרח ותיק שהואנכה מוגדר בביטוחלאומי.
כשהוא מקבל הגדרה והכרה בביטוח לאומי שמוגדר כזכאי לגמלת סיעוד, יש לו אופציה או לקבל
טיפול דרך חברת סיעוד או שהוא מעסיק ישירות עובד או עובדת זרה, ואז הוא כמעסיק ישיר, עליו לשלם
את כל הוצאות השכר ומס מעסיק. הוא פותח תיק בביטוח לאומי כמעסיק ומשלם עוד 2%
ממה שהוא
משלם בפועל.
קריאה:
3.6
זה עלה.,
טטיאנהמזרסקי
ישעתיד:)(
זה עלה עכשיו. זה היה 2%
עכשיו זה עלה. עכשיו בואו נעשה חשבון מה נשאר לבן אדם? אפילו אם
הוא ישלם שכר מינימום שמשתנה ל-
6,248
שקלים, נעשה מזה 3.3%
מה נשאר לאותו בן אדם? ואם אנחנו
מדברים על אלו שמקבלי
ם את
המינימום של המינימום ואין להם שום הכנסות אחרות, אז מדובר בעצם
במספר מינורי של אזרחים שהמדינהיכולה ללכתלקראתם.
מה שאני באתי לכאן ורוצה להציע למשרדי הממשלה, למשרד העבודה, לביטוח לאומי, לרווחה,
לתת לאנשים האלה פטור ממס מעסיק. זה מספר מינורי, זה יעלה פחות ממיליון שקלים בשנה למדינה
אבל זה ייתן לאנשים האלה לסגור את החודש ולהתקיים. הם לא יתעשרו מזה אבל לפחות יוכלו לעמוד
בהוצאות. תודה רבהעל הדיון.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה.נתחילעם עורכת דין מאיה בנדס, בבקשה.
מאיה בנדס:
ברשותך, גברתי, חברתי עורכתהדין דפנהפודור תתחיל ואני אמשיך את דבריה.
דפנה פודור:
אני מודה לחברת הכנסת וליושבת-
הראש על הוועדה ועל הנתונים. אני אגיד שההצעה שהוצעה פה
כוללת מרכיב תקציבי ואנחנו מבינים את הקושי ואת הבעייתיות בלהעביר עכשיו תקציבים נוספים. אני
רוצה להגיד שהבעיההזאת הרבה יותר קלה לפתרון, כרגע יש הפרשיהיצעוביקוש של עובדים זרים.
יש לנו
נתונים מחודש פברואר 81,786
בעלי היתרים, אני מניחה שזה עלה מאוד כי עברה שנה, זה עולה בהתמדה,
יכול להיות שלרשותיש נתוניםעדכניים.
היו"רחוה
אתיעטייה:
הרשות תיתן לנו אם יש לה יותרעדכניים, אנחנונשמע בהמשך.
דפנה פודור:
ונכון ללפני חצי שנה, זה הנתון האחרון שפורסם באישורי הרשות,
יש 61,505
עובדים זרים וזה
פער של מעל 20,000
. אנחנו מבינים שלא כל בעלי ההיתרים רוצים ל העסיק, הכול בסדר. בשטח יש פערי
היצע וביקוש שהכוח ממזמן עבר לידיים של העובדים הזרים,
הם מראיינים את המטופלים ,הם אומרים
להם כמה דמי כיס הם רוצים, הם אומרים להם כמה כסף לקנות מזון הם רוצים, אני שמעתי כבר על
1,000
שקלים בחודש, אם אומרים להם כמה תוספת נסיעות הם
רוצים, הם אומרים להם כמה שבתות הם
רוצים. והיום מי שלא מוכן להעסיק גם בשבתות ובחגים ולשלם על זה 150%
, לא יהיה לו עובד זר, פשוט
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
5
18/03/2025
לא יהיה לו. אני חוויתי את זה לאחרונה במשפחתי. הודיעה לנו הלשכה הפרטית שהמטפלת דורשת את כל
השבתותודורשתאת כלהשכרהחודשיומסרבתלניכויים.
קריאה:
הלשכה משתפתפעולה עם העובדת.
דפנה פודור:
לאחרונה הייתהישיבה בנושאניכויים מותרים, יש תקנות,וזו
פשוט אות מתה.
היו"רחוה אתיעטייה:
נשמע את השולחןהזה,את גורמי המקצוע, אתהמשרדיםהממשלתיים.
דפנה פודור:
אי אפשר לנכות ניכויים משכרו של העובד הזר, כי אתה תנכה לו והוא לא יהיה אצלך,
ויש עוד
1,000
כמוך שמחכים בתור ומוכנים לשלם לו מה שהוא ירצהלתת.
לדעתי יש פה פגיעה לא רק בשירות הכי בסיסי שמדינה אחראית כלפי הנכים והמבוגרים, לתת
להם שירות סיעודי,
אני חושבת שיש פה גם פגיעה בשוויון כי מי שמסוגל לשלם –
יהיה לו עובד זר, ומי
שלא מסוגל לשלם – לא יהיה לו עובד זר. יש פה בעיות שכל מקורן הוא בפער הזה. זה פער שהוא היסטורי,
אבל החל מהקורונה ובטח ובטח במלחמה,
אנחנו רואים ממש האטה בכניסה של העובדים הזרים בארץ,
ואנחנו רואים שהפער הזה גדל.
לכן, אני חושבת שאם תהיה איזושהי תוספת לשוק העובדים הזרים בישראל, המחירים, מן הסתם
כמו כל כוחות השוק בכל מצרך כלשהו, יתאזנו, ויהיה הרבה יותר פשוט להתאים עובד זר לצרכים של
המטופל ולשכר שהוא מסוגל לשלם ואז גם לכל התקנות שכבודכם יושבים ומתקנים ומחוקקים תהיה
משמעות כלשהיבאמת, כי כרגע אין.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה.
מאיה בנדס:
אני רק
אוסיף בקצרה לדברים המאוד נכונים ומדויקים שחברתי, עורכת הדין דפנה פודור, אמרה.
עורכת הדין מאיה בנדס מטה מאבק הסיעודיים. בנייר העמדה לא התייחסנו אבל חשוב לי להעלות את זה
כאן, סוגיה נוספת שיש כאן מעבר לזכויות
שמגיעות לעובד הקבוע שרשום על היתר המטופל היא סוגיית
העובדים המחליפים. גם פה הפער הוא מאוד מצומצם, וכשאנחנו מגיעים לסיטואציה שהעובד הזר הקבוע
שלנו יוצא לחופשה מחוץ לישראל לתקופה שעולה על 21
ימים, אנחנו זכאים להביא עובד זר מחליף –
בין
אם חוקי או לא חוקי יש על זה ויכוחים כי פשוט אין עובדים מחליפים חוקיים וצריך גם לזה את נוהל
מחליפות – ואנחנו רואים דרישות שכר הזויות בגובה של כ-
450
שקלים ליום עבודה, כך שהמטופל הסיעודי
לא רק צריך לשלם לעובד את ימי החופשה שהוא צבר בזמן שהוא יוצא לחופש, אלא הוא צריך לשלם שכר
אםלא כפול משולשומרובע לעובד מחליף שבאלסעוד אותו.
היו לנו לא מעט דיונים בוועדה הזאת בסוגיית, אולי, הקמת תאגיד מחליפים שהתאגידים יהיו
אחראיים על
ההעסקות של העובדים המחליפ
ים, יהיו תחת מרותם, הם יהיו המעסיק הקבוע שלהם כי
אנחנו מדברים על העסקות קצרות טווח. הרעיון הזה – לא המשיכו לדון בו והוא קצת נפל ונדחק הצידה
וחבל שכך. היה לנו דיון סגור בנושא שדובר על כך, בא נציג משרד הרווחה ואמר שיש דבר כזה שנקרא
שעותסמך וגילינו שלא בהכרח כולם זכאיםלהם ואם זכאים אזגם אין עובדים ישראלים שיבואו לתת.
זאת אומרת, יש פה פתרונות כלכליים מהותיים שאנחנו צריכים לדון בהם ולחשוב איך אנחנו
פותרים לאנשים שבסוף מביא אותם לפת לחם, הם לא יכולים לשלם לעצמם אוכל, הם לא יכולים לקנות
תרופות, הם מאשפזים את עצמם בכוונה כדי שתהיה להם מיטה חמה ואוכל ומזון כי הם כבר הגיעו למצב
שהם לא יכולים לממן את זה בעצמם. הדיון פה היום הוא מאוד מהותי וחשוב, אני לא יודעת לכמה
פתרונותנצליח להגיע בסופו של דבר.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
6
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
אבלנציף אתהנושא, הוא מורכב.
מאיה בנדס:
להציף אותו הוא מאוד משמעותי ותודהלגברתי שמקיימת דיון בנושא.
היו"רחוה אתיעטייה:
אלכס, בבקשה.
אלכספרידמן:
שלום רב כבוד יושבת-
הראש, תודה רבה על הדיון החשוב. אני רוצה להגיד שבוועדה הזאת אנחנו
דנים בהרבה בעיות בתחום העובדים שזה המחסור, המדינות שנסגרו והאכיפה ועוד. אבל כמו שאמרו
קודמיי, בסופ
ו של דבר הכ
ול מתכנס לנושא השכר, וכאשר אין אכיפה ואין עובדים, העובדים מרשים
לעצמם לדרוש את מה שהם רוצים. יחד עם זאת, בשיחה המקדימה שלנו את ביקשת ממני נתונים ואני
בכוונהאמרתילך שאני שולחלך את המינימום שלהמינימום.
הכנתי לך טבלה שהעברתי והיא מינימלית במי
נימלית.
נניח ומצאנו צדיק בסדום, מה שנקרא,
שמוכן לעבוד בשכר מינימום והוא יבוא אלינו החל מ-1
באפריל, השכר שלו יהיה 6,200
, מן הסתם אנחנו
חייבים אותו בכל השבתות, זה עוד 1,800
שקלים. מן הסתם אנחנו צריכים להפריש פנסיה, פיצויים,
הבראה, חופשה וכו' עוד 1,800
שקלים בחודש. ביטוח בריאות270
שקלים, ביטוח לאומי.
קריאה:
280
.
אלכספרידמן:
עוד פעם, אני מעגל פה פינות למטה בכוונה,
הכול מעוגל למטה בכוונה. ביטוח לאומי 3.6%
החדש
260
שקלים. זהלא
לעובד, אבלעדיין,לשכהפרטית70
שקלים. מזון,מגורים, דברים בסיסיים.
קריאה:
וגםהשמה, אלכס.
אלכספרידמן:
אני בכוונה מנסה למזער את זה, ללכת למינימום של המינימום, יש לזה פואנטה, תכף נגיע אליה.
מזון אנחנו לא יודעים לאמוד וזה גם משתנה מאדם לאדם, אבל בוא נלך לנתוני הלמ"ס על המינימום 750
שקלים. כל זה מביא אותנו ל-
11,187
זההמינימום של המינימום בצורה מופחתת מטה..
נניח והצדיק בסדום הזה גם מאפשר לנו להוריד לו את האיחורים המותרים, אז אנחנו נהיה באזור
10,000
שקלים. בשביל לסבר את האוזן, בעיקר לפרוטוקול ולמי שלא יודע, נכים בגיל העבודה –
קצבת
שירותים מיוחדים מקסימלית היום עומדת על 8,828
שקלים. כלומר, גם אם מצאנו מישהו צדיק אנחנו
בפער של1,200
שקלים.
הנושא של הסיעודיים הוא עוד יותר חמור כי הדרגה הגבוהה ביותר למי שמקבל סיעוד בכסף
ועובד זר, עומדת על 5,945
שקלים ככה שכל הסיטואציה הזו, כמו שאתם מבינים, כבר היום יש פה פערים
עצומים ולא דיברנו על זה שזה המינימום של המינימום.
ולמעשה אמרתי את זה בדיונים קודמים, המצב
הזה שם את הציבור שלנו, הציבורהסיעודי, בסכנת חיים של ממש, הוא שם אותו לפני דילמה של או לנסות
לשרוד או להגיע למוסד סיעודי. דיברנו על זה בדיון קודם שכשאדם מגיע למוסד סיעודי זה עולה למדינה
פי שלוש אז איןפה הגיון. גםלאנותנים לנו זכויות וגם המדינה משלמת פי שלוש.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
7
18/03/2025
לפיכך, אני מציע חמישה צעדים שאני מבקש מכבוד יוש
בת-
הראש לקדם ביחד איתנו, אחד,
קריאה דחופה למשרד האוצר לכנס ועדה ביחד עם ביטוח לאומי וארגוני הנכים ולדון ב
עדכון
הקצבאות של
השירותיםהמיוחדים בדרגותהגבוהות, וכן קצבת הסיעוד בדרגות4-6
.
שתיים, כמו שאמרו קודמיי, לקבוע כי הניכויים המותרים יהפכו לניכויי חובה.
שלוש, כמו
שדיברנו בדיון הקודם, לקבוע ביטול דמי תשלום ביטוח לאומי עבור עובדים זרים בסיעוד, לא צריך
להסביר פעם נוספת שזה תשלום מיותר ולא חיוני.
ארבע, לבחון באופן מעמיק את כל הנושא של הפנסיות לעובדים זרים. כמו שאנחנו יודעים,
הביטול שלהם עלול ליצור לנו בעיות ברמה הבינלאומית אבל המצב ברמה הנוכחית לא יכול להימשך. חמש
זה כבר תוכנית יותר רחבה להרחבת היצע העובדים, הסכמים בילטרלייםנוספים ועוד.
טטיאנהמזרסקי (ישעתיד:)
נכון מאוד, כלהכבוד אלכס.
היו"רחוה אתיעטייה:
משה, בבקשה.
משהיועדהכהן:
שמי משה
יועד הכהן, אני יושב-
ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. קודם כול אני מבקש
להודותליושבת-הראשעל כינוס הדיון הזה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה.
משהיועדהכהן:
זה נושא שהוא בנפשנו ואני לא אחזור על
דברי קודמיי. תודה על דבריו של אלכס שהציג את זה
בצורה כל-
כך ברורה וחדה.
אלכספרידמן:
תודה.
משהיועדהכהן:
אנימבקשלחזורלדוח הוועדה
הבין-משרדי
ת
משנת2022
שביקש לפתור את הנושא בצורהיסודית
מהשורש ולא לתת כל מיני פתרונות שאני מסופק אם באמת ניתן לקדם אותם כי בוא נגיד שבין סכומים
שאנחנו יושבים בבית הזה ויושבים בתוך עמנו, אנחנו לא קבוצת הלחץ העיקרית במדינת ישראל ואין לנו
לובי של חברי כנסת שיתמכו בהעלאת הקצבאות ובואו נהיה באמת ישרים עם הסיטואציה ולא סתם נאמר
דבריםלפרוטוקול שנחזור עליהם בעוד שנה או שנתיים.
צריך שיהיה תאגיד שיעסיק את העובדים הזרים, שיחסוך. תאגיד שהמדינה תממן אותו, הוא גם
יביא להורדת השכר, כי ברגע שיהיה סולם שכר קבוע – גם במסגרת שכר המינימום – לכל עובד, לא יהיה
מצב של משא ומתן בין הסיעודי הקשיש או הלא קשיש, בני המשפחה שלו, האפוטרופוס שלו. הרעיון הזה
שאני כן מתאים אני לא מתאים – זה השכר. אתה לא רוצה?
אל תבוא למדינת ישראל. השכר הזה צריך
להיותידוע לפני שהוא מגיע לכאן,לא רק כשהואמגיע לכאן ואין משא ומתן..
קריאה:
זהידוע
להם.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
8
18/03/2025
משהיועדהכהן:
לאידועלהם, ממשלא.ידועלהם שאפשרלבקש כמה שהם רוצים.
היו"רחוה אתיעטייה:
הוועדההמליצה בדוח להקים תאגיד?
משהיועדהכהן:
עכשיו אני מסביר. ב-
2022
הייתה בוועדה.
היו"רחוה אתיעטייה:
מההיו ההמלצות שלהוועדה?
משהיועדהכהן:
הרי יש שתי בעיות,
יש בעיה כלכלית ויש את הבעיה הניהולית ששם מפורטים כל
הדברים ואני גם
העב
רתי את הדוח הזה, הוא נדון כאן בוועדה.
יש כאן קודם כול את הנושא הכלכלי שאלכס הציג אותו של
עלויות ההעסקה הבלתי מתקבלות על הדעת והדבר הזה הוא
האלמנט
הניהולי, זאת אומרת שהסיעודי או
משפחתו צריכים להתמודד, הם חייבים למעסיק כמו אוסם, עובד של אינטל ועובד סיעודי שלנו זה אותו
עובד. אותם זכויות כולל דמי הבראה, כולל ימי חג, כל הדברים האלה, מעבר לזה שאם אתה צריך לנהל
בדקדקנות כדי לדעת שלא פספסת איזו זכות שמגיעה לעובד, אם אתה טועה ושוגה אז אתה תיתבע על ידי
העובד. המדינה עצמה בצורה כל-כך מעוותת, יש לה ממונה על זכויות עובדים זרים שהוא גם מוסמך
להגיש תביעהנגד המעסיק הסיעודי, אבל המעסיקהסיעודי אין שוםעזרה, שום תמיכה, שום דבר.
אז הם הציעו ככה, א' שתהיה מעטפת ניהולית שתינתן על ידי הלשכות הפרטיות, שזה דבר שלא
קרה. הלשכות הפרטיות לא עושות את זה, בעצם אסור להן לעשות את זה. הם הציעו שתהיה אפליקציה,
הםהשקיעו כמה
מיליוני
ם
שתהיה אפליקציה שמעסיק סיעודי בן 90
.
היו"רחוה אתיעטייה:
מיהשקיע?
הביטוח הלאומי או רשות האוכלוסין?
משהיועדהכהן:
לא,הוועדה
הציעה בשיתוף רשותהאוכלוסין, היה כאן דיון לפני שלוש שנים, לא זוכר.
היו"רחוה אתיעטייה:
לאהיה יישום של הדוח?
משהיועדהכהן:
לא, האפליקציה הזאת עדיין מחכים לה ואני רואה את הק
שיש בן ה-
90
שנכנס לאפליקציה, יש לו
ידע טכנולוגי.
קריאה:
בניהמשפחה שלו, ברור.
משהיועדהכהן:
בני המשפחה, ואם אין לו בני משפחה? ואם הם לא רוצים. מה זה בני משפחה, איפה זה כתוב שבני
משפחה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
9
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
אנילאיודעת מהעלו בדיון אבל בטוח שהעלו את האוריינות הדיגיטלית.
משהיועדהכהן:
אז זה עלה וירד, הם אמרו שזה הפתרון שהם מצאו. זה באמת לעג לרש. וכמובן שהחברה שפיתחה
את זה קיבלה ככהוככה מיליונים כדי לפתח את זה. זה פןאחד.
הפן השני הוא הפן של התאגיד, הטענה המרכזית שהייתה נגד התאגיד זה
הנושא
שדיברנו עליו,
זאת אומרת שאמרו שאם הסיעודי יקבל את השירות מחברת הסיעוד לצורך הטיפול וניהול העובד הזר
והתשלום לעובד הזר, הוא יצטרך לשלם מע"מ למדינה. שזה בעיניי, אמירה שאי אפשר וזה מפלה בין
אחרים וכאלה, אין בזה שום אפליה. כל הרעיון של קשיש סיעודי או סיעודי בכלל שהוא צריך להיות מנהל
של עובד שהוא אדם שלא ניהל אף אחד בחייו בדרך כלל זה רעיון הזוי, זה פשוט לצחוק לאנשים האלה
בפנים, המדינה,ולהתעמר בהם.
היו"ר חוה אתיעטייה:
אז צריךלתקןאת החקיקה, שהקשישלא יהיההמעסיק.
משהיועדהכהן:
הואלאיהיה המעסיק.
מאיה בנדס:
ישלנו קשיים משפטייםעם הסוגייה הזאת.
משהיועדהכהן:
בשביל זה אנחנו יושבים בכנסת כדי לפתור קשיים משפטיים.
היו"רחוה אתיעטייה:
רקחברי הכנסת יכוליםלתקן.
משהיועדהכהן:
תמיד אומרים לי קשיים משפטיים, מה זה קושי משפטי?בחוק אפשרלשנותאת החוקים.
מאיה בנדס:
אנילאנגד.
היו"רחוה אתיעטייה:
יש הצעת חוק בנושא, מאיה?
מאיה בנדס:
איןהצעתחוק.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אפשרלהגיש הצעתחוק
ולהפוך אותהלממשלתית בהמשך.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
10
18/03/2025
מאיה בנדס:
אבל צריך להסתכל גם בסוף, אנחנו רואים איך מחוקקים חוקים ובסוף בתי המשפט באים
ופוסקים אחרת.
היו"רחוה אתיעטייה:
אני חושבת שבמקרההזה זהלא - --
מאיה בנדס:
אני מסכימה עם כבוד יושבת-
הראש וגם חברתי, שצריך לעשות פה איזשהו שינוי חקיקה ואז אם
יהיה לנו מקור נורמטיבי יהיה קושי גם לבתי הדין בעבודה להתייחס למבחני המעסיק הקבועים בפסיקה,
ועם זאת, יש היבטים נוספים שצריך להסתכל ולדון בהם כמו למשל אם התאגיד הוא המעסיק של העובד
והוא משים אותו בבית המטופל, ופתאום מדובר בעובד מאוד טוב שהוא רוצה אותו לקרוב משפחה שלו,
אזבגלל שהוא המעסיק הואיכול לשלוף אותוהחוצה. אזיש כל מיני דברים בניואנסיםהקטנים שצריך גם
להתייחס אליהם מלבד הסרת כובע המעסיק מראשו של הסיעודי –
שאנחנו דרך אגב מאוד בעד –
אבל זה
דיון מאוד עמוק של איך אנחנו מיישמים אתזה בצורה הנכונה מבלילפגוע במעסיק.
משהיועדהכהן:
אין נושא שהואלא מחייב דיוןעמוק במדינת ישראל.
היו"רחוה אתיעטייה:
אפשרלהתחיל כברלהתניע אתהדיון.
משהיועדהכהן:
להתחיל את המלחמה בעזה או לא זה נושא מורכב אבל עושים אותו. תמיד האמירה הזאת שהכול
מורכבומסובךואיאפשר לשנות.
מאיה בנדס:
אני איתך.
משהיועדהכהן:
צריךפעם אחתלחתוך את הקשרהגורדיהזה ולא להסתמך מאחוריהקשייםהמשפטיים.
מאיה בנדס:
אני איתך, אבל
אם רוצים לעשות משהו טוב ונכון, אז צריךלעשות אותו מדויק ומהותי.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז
אנחנ
ו
נשבלפני ואחר כך נבוא לשר הנוגע בדבר.
משהיועדהכהן:
אז צריך לעשות אותו, אבל צריך להתחיל, בשביל זה יש כאן בית מחוקקים, אנחנו לא יושבים
סתם.
היו"רחוה אתיעטייה:
רשמנו לפנינו.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
11
18/03/2025
משה יועדהכהן:
אז ברגע שיש את ההצעה הזאת צריך לקדם אותה, ואני אומר שהקושי של המע"
מ שמדברים עליו
הוא קושי שאפשר לפתור אותו. אני חוזר לדברים שאמר אלכס, זה עולה למדינה פי שלוש לשים את
הקשיש במוסד סיעודי ולממן אותו או בבית חולים, או במחלקה, או במוסדות שעולים הרבה יותר
שהמדינה משלמת אותם. אז הרווח שלה
מהמע"מ
על השירות הזה שניתן, יש גם שירותים אחרים
שפוטרים אותם ממע"
מ.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז צריךלדברעם מנהל רשותהמיסים.
משהיועדהכהן:
וגם שרהאוצר,
מי שחותם. זהלא בלתיאפשרי, אם רוציםאפשרהכול.
היו"רחוה אתיעטייה:
צריךלהביאאתזה לפתחו של רשותהמיסים.
אלכספרידמן:
אני רוצה הערה קטנה ברשותך, כבוד יושבת-
הראש, בהמשך לדברים פה.
קודם כול אני מסכים
באופן מוחלט עם חברי,
השופט בדימוס, יחד עם זאת אני רוצה גם לחלוק עליך באופן חריג בנושא שאמרת
בנושא
הקצבאות.
כמו שאתה אומר, אנחנו פה בשביל לשנות, אין שום סיבה שלא יהיה שינוי גם בתחום הקצבאות.
אני לצערי או לשמחתי כבר יושב בבית הזה עשר שנ
ים, מכיר את כבוד יושבת-
הראש עוד מתפקידיה
הקודמים שאז אמרו לי: אי אפשר להעלות את קצבאות הנכות, אין לנו לובי.
אנחנו בעבודה מאומצת
הראינו אחרת, הצלחנו, ועדיין המצב בשטח דורש מאיתנו עדכון נוסף. אני בטוח שכבוד יושבת-
הראש,
ביחד עם חברת הכנסת שנמצאת פה והרבה חברי
כנסת, מבינים את המצוקה. אני בכוונה ציינתי את
הדרגות הגבוהות שזה אומר הסיעוד
י
ים הקשים ביותר, והקצבאות הללו, למרות העדכונים בחוק הנכים,
עדיין לא עומדות בקצב של השוק ולכן נדרש תיקון נוסף ואני מקווה שביחד מול משרד האוצר נוכל לבצע
אתהתיקון הזה.
משהיועדהכהן:
אלכס, אני רק רוצהלהוסיף שאנילא חולקעליך בכללעל הצורךלהעלות אתהקצבאות.
היו"רחוה אתיעטייה:
זה דיון אחר.
משהיועדהכהן:
בוודאי, זה דיון בפני עצמו. אני אומר שצריך להיות מצב שהקשישהסיעודילא יהיה מעסיק.
אלכספרידמן:
גם אני לא חולק עליך.
היו"רחוה אתיעטייה:
אלו שני סוגיות שונות.
אלכספרידמן:
שנינומסכימים כמו תמיד.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
12
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
אפשרלהעבירלשמחהאת רשותהדיבורבבקשה?
שמחה בניטה:
אני אוותר הפעם כיוון שאלכסוהשופטאמרו ממש.
היו"רחוה אתיעטייה:
ישלנו את מע"מואחר כך שלום.
יוחאי לוי:
אני אספר לכם קצת, אני גר בעוטף, שמי יוחאי לוי, אני 37
שנים מחזיק עובדים זרים אצלי בבית,
יש בעיות איתם.הםלא רוציםלהגיעלעוטף, זהלא מענין אותם.עובד שמגיע לארץ, אחרי חודשיים שאתה
מחכה לו הוא מגיע ואומר: לא מתאים לי, עבודה קשה, אתה גר בעוטף, עוזב את הבית. אלו דברים שאי
אפשרלעבורעל סדרהיום.
קריאה:
איפה בעוטף אתהגר?
יוחאי לוי:
אני גר באופקים, קצת פנימה יותר. ואז רציתי לדעת מה קורה? פתחתי משרת כוח אדם בשביל
לדעת איפה זה מתחיל ואיפה
זה מסתיים. העובדים הזרים שמגיעים לארץ, הם מגיעים לארץ ויאללה מי
שמרבה עולה למטוס ומגיע לארץ, יש תן לי ואשמור לך, הוא משלם 10,000-20,000
דולר על כל הגעה שלו
לארץ, על זה אף אחד לא שמע, כבר יותר מ-
30-40
שנים. הוא מגיע לארץ, הוא
חייב לשלם את הכסף הזה
בחזרה, הוא משעבד את הבית שלו, עושה הכול בשביל לממן את המשפחה שלו. מי אוכל אותה? אותו
מעסיק שמחכה לו והוא רואה שכל המרבה זה מצליח, הוא מגיע לארץ, הוא מחפש עובד אחר או נכה צה|ל
שיכוללשלם טוב ואז הנכה שקוף.
חברת כוח האדם לא אחראית, לא אכפת לה, היא רק עושה את התיווך, זה הכול. אין
פייריות,
אתה לא רואה את הנכה, הנכה הוא שקוף בכל מצב והנכה זה לא אוטו שאתה יכול להניע להדליק ולכבות,
אם עובד זר עוזב אותי מי יטפל בי? אני משותק מהצוואר ומטה, אין מי שיטפל. עד היום לא ישבתם
ודיברתם על זה מה קורה לנכה שמחכה ומצפה לו וכל המשפחה
נהרסת, האחים, הורים,
כל מי שמסביבי,
כולם מתפגרים.זה הדברהכיקשה.
מה אני היום עושה?
אני בהתחלה כשפתחתי משרד כוח אדם לבדוק איך זה, עובד זר שמגיע לארץ,
בהתחלה אתה משלם לו 500
דולרים ואז ככל שזה מתקדם קדימה, השנים מתקדמות, הוא
צריך לשלם
יותר, ואז פעם שעברה הוא שילם 3,500
דולר בשביל להגיע לארץ, היום הוא משלם 20,000
דולרים בשביל
להגיעלארץ,
אתם מבינים איזהפער? זה מטורף.
משהיועדהכהן:
שזה אסור עלידי כל האמנותהבינלאומיות.
יוחאי לוי:
לא, אבלזה מותר, זה שקוף, כולם יודעים. כולם יודעים אבל כולם סוגרים עיניים.
קריאה:
אבליש גם הסכמים בילטרליים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
13
18/03/2025
משהיועדהכהן:
אף אחדלא אוכף אותם.
יוחאי לוי:
אתם יכולים לבדוק אותי, כל עובד זר שמגיע לארץ, תשאלו אותו, הוא יגיד לכם בדיוק כמה הוא
שילם. זה שקוף.
מאיה בנדס:
נכון, היה דיון בוועדהעל דמיהתיווך.
קריאה:
מתיזה היה?
מאיה בנדס:
בשנה שעברה לדעתי.
יוחאי לוי:
מההיה?
מאיה בנדס:
היה דיון בוועדה הזו לפני כשנה על דמי התיווך הלא חוקיים שגובים מעובדים זרים ואיך זה
משפיע על שכר העובדים והשימוש של העובדיםבהגעה לפה במעסיק הראשון כקרש קפיצה,עזיבתם.
יוחאי לוי:
אני טוען שכשעובד זר מגיע לארץ הוא צריך לדעת למי הוא מגיע, לספר לו את הכול. כמו שאתה
עושה היום עם ישראלי שאתה שואל אותו את כל השאלות שצריך, אם טוב לו הוא יגיע לארץ –
אין בעיה.
הוא רוצה להתעכב וללכת לעובד אחר –
שיילך
למעסיק אחר. אבל אי אפשר היום שאני תולה עצמי
במישהו והאדם הזה אחרי חודשיים לא רוצה לעבוד? זה הדבר הכי קשה. ואז המשכורת שלו לא תעלה
למעלה, היא תמיד תישאר באותה רמה כי הוא צריךלשלם,הוא צריך
לשעבד.
היו"רחוה אתיעטייה:
נ
כון, תודה רבה. בואיתתקרבי.תגידי אתהשם שלךלפרוטוקול.
שרית צפריר:
תודה רבה, שמי שרית צפריר, אני מעסיקה עובדת זרה לאמי, פעילה חברתית, מכירה פה חלק
מהנוכחים. לא צריך להיות תושב העוטף, אני מראה לך סמס מאתמול של חברה, שכנה, שמחפשת –
זה
יוצא בהתאמה, אזור שלוש
פריפריה –
העובדת הגיעה לפני חמישה חודשים לארץ, אחרי חמישה ימים
המעסיקה שהזמינה אותה נפטרה –
קורה.
מאז שתי משפחות, היא התפטרה אחרי שלושה חודשים,
התפטרה שוב העובדת אחרי חודש וחצי.
העובדת מתפטרת כי קשה לה. מה עושים? היא חמישה חודשים
פה –
עברה לא נגיד לא שלוש משפחות כי הראשונה נפטרה זה לא נחשב –
התפטרה משניים. איפה התאגיד
שמדווח על זה? לא קיים,למרות שהוא צריך. איפה האכיפה?
היו"רחוה אתיעטייה:
אנחנונשמעפה את רשות האוכלוסין.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
14
18/03/2025
שרית צפריר:
אין. את יודעת כמה תלונות אנחנו שולחים, כותבים לוועדה, מדבררים את זה בתוך קבוצות של
מעסיקים, נאדה, אפס אכיפה. נתנו לרשות מסמך שהגיע מתאגיד, לא נעים לי לקרוא לך מה כתוב פה, מה
התשובה של הרשות? אני רוצה לדעת איך זה הגיע כי הלשכה מתנערת ואומרת שהיא לא שלחה, אבל זה
הגיע לידינו ממעסיק אחר שקיבל את זה מלשכה והתקשר להתייעץ. אז עכשיו, הרשות, אם לא יהיה לה
קישור או צילום איך זה הגיע היא לא תאמין לנו, אנחנו מפברקים.
ובמקום ללכת ולשמוע את התאגידהזה
לשימועאו whatever
אבלגם השימועלא מספיק.,
אני, יש לי שני איומים אחת מעובדת תאגיד ידועה לשמצה, שניה מעובדת חברת סיעוד שאני
אומרת שזה לא תאגיד שעובדים איתו כי א' ב' ג' ד' , והכול מוקלט אצלי,
את אותה עובדת תאגיד צועקת
עליי. וחברת סיעוד שאני כותבת בפייסבוק:
לא מתפקידכם לתווך עובדים זרים. אז הן מאיימות עליי
בהודע
ה שהן יתבעו אותי דיבה. איפה הרשות באכיפה? יש עובדי תאגיד שלא אמורים לשבת בכ
יסא שלהם
ולא מהיום. אני שלוש שנים מעסיקה, נתקלתי באותן תלונות על אותם דברים על אותה עובדת. כן, אני
יכולה לצעוק סיוון חיים מתאגיד תשבץ כי ה
א
יום על הוצאת דיבה כבר קיים אבל אני אמת דיברתי וכל
ההקלטות שלי ברשות. נאדה, אפס.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה.
שרית צפריר:
אסורלהעניק שירות כזה לאנשיםחסריישע, זהלא נתפס.
היו"רחוה אתיעטייה:
נכון.
דדו
דהאן?
דדו
דהאן:
שלום לכולם, שמי דדו דהאן, אני פה רואה את החברים, אני פה של ציון דהאן, אני בשמו פה, הוא
חולה סיעודי.
היו"רחוה אתיעטייה:
איפה הואגר?
דדו
דהאן:
בירושלים. ואני ואמא
שלי הפכנו להיות כמו המטפלים שלי,
כשאני הייתי אחראי יותר על הנושא
הטכני ואיך להביא את העובד ולא הנושא התפעולי, אבל אני פשוט עשיתי עבודת מאסטר על כל הנושא
הזה כי יש איזשהו פער בין החבר'ה שיושבים שם ולבין הפרקטיקה בשטח של האנשים שיושבים פה
ומכירים אתההניואנ
סים הכי קטנים.
לצערי הרב אני פה כבר יותר משנה בדיונים והמדינה פשוט מתנערת והנציגים או המשרדים עצמם
לא מבינים שבסופו של דבר, אחרי שנפרוט את השם מדינת ישראל,
מדובר פה באני ואתה והוא ובני
המשפחות שלו. והיום זה פה, היום זה אבא שלי, מחר זה יכול להיות אצל כל אחד מאיתנו. אנחנו גם
מתבגרים, אנחנו גם מזדקנים. החוקים פה הם לוקים, הם רעילים כלפי האזרחים של המדינה. אכפת לנו
מהחוקים הבינלאומיים לפני שאכפת לנו מהחוקים שלנו. וכמו שאמרו פה האנשים שמדובר פה בחסרי
אונים. אם לא יהיהלו מטפל,לאיהיה אף אחד.
המדינה בידיים שלה יוצרת פה אונס של כל המשפחות ושל כל המטופלים בעל כורחם. אין
סנקציות. בראש ובראשונה מדובר פה בסנקציות, אני מכיר את הנושא הזה מלפני ומלפנים. צר לי שלא כל
האנשים של משרדי הממשלה נמצאים פה. אני בכובעים האחרים שלי גם בעלים של תאגיד ליבוא עובדים
זרים לבני
יה וגם בעלים של חברת ניקיון, אני מכיר את כל הנושא של כוח אדם מלפני ומלפנים, את כל
החולאים, במיוחד שלהעובדיםהזרים. אין פה סנקציות.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
15
18/03/2025
אין סנקציות. עובד יכול לבוא, אני אראיין אותו בזום, הוא יחייך אליי "מה שלום אבא?" הם
לומדים כבר את המשפטים, ואחרי שלימדתי או
תו ומ
יקצעתי אותו הוא פשוט חותך ובורח למשפחה
שמשלמת יותר. אין סנקציות. הוא בא לפה כשהוא יודע כמה הוא מרוויח, הוא יודע אם זה משתלם לו או
לא. אני לא מבין, המדינה שלנו הפכה להיות שומרי זכויות העובדים הזרים לפני שומרי הזכויות של
האזרחים?
טטיאנה מזרסקי (ישעתיד:)
נכון, בדיוק.
דדו דהאן:
פה יש איזשהו כשל חמור שהנהלים שקיימים משנת ימי אנו באנו לא מתעדכנים,
כמו שמשה,
ידידי אמר, לא יושבים ועושים רגע בוא נרד לעומקו של עניין ונתחיל ליצור
סנקציות. בתחומים האלה של
העובדים הזרים אני באמת לא מבין למה עובד שבמדינה שלו אין פנסיה או הבראה או כל מיני צריך ליפול
פהעל אנשים לשלםלעובד שאין לואת התנאיםהאלה במדינה שלו. במה אני מפר בדיוק את הנושא?
כל הנושא של השכר הוא לא הגיוני. אנשים שהם חסרי אונים צריכים להשאיר את הכסף למחייה
שלהם, לרווחה שלהם, מצידי שהמדינה תיקח את זה. מאיפה החוק המטומטם הזה שחולה צריך להיות
המטפל? מה פתאום הם צריכים להיות מעסיקים? הם לא מסתדרים עם היום-
יום שלהם שהם צריכים
לתכנן איך לקנות את האוכל ואז אתה מקבל מכתבים מהמדינה. אמא שלי בטירוף, היא מעסיקה, היא
מעסיקה, למה הם צריכים להיות מעסיקים גם כן? קחו תאגידים כמו שעשיתם בבנייה כמו שעשיתם
בדברים אחרים ותשחררו אותה מהעול הזה ותפחיתו שם את הסכומים מהותית גם אם המדינה צריכה
לקחתאת זהעל הגב שלה, כיהמדינה היא זו שיצרה את הכשל.
עובד שבא לפה ומרוויח לצורך העניין 32.31
פלוס כל הרכיבים הסוציאליים זה משתלם לו, אבל
בגלל שאין שום סנקציה אז הוא קופץ ל-
40
ו-
45
ו-
50
, ויש משפחות שיש להן כסף והם צריכים כרגע את
המטפל הזה והםישלמו יותר.ומה אנחנו? מדינת עולם שלישי שמי שמשלם יותר מקבל?
אני א
ומר לך,גברתי, אני קודם כול מברך אותך בתפקידךהחדשושיהיהלך המון בהצלחה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה רבה.
דדו
דהאן:
וכמו שזכינו כאן לאוזן קשבת מצד חבר הכנסת אליהו רביבו המקסים, שמענו עליך גם כן הרבה
ואני באמת מקווה ואני באמת פונה לכל אחד ואחת ממשרדי הממשלה, חבר'ה, תעצרו שניה, בואו תשבו
עםהאנשים שבפרקטיקה שבשטחיגידו לכם איפההחולאים.
רגע, אל תוציאו אותי מהריכוז, אני מאוד ממוקד, אני גם כאיש מקצוע וגם אני חווה את זה
בטיפול עם אבא שלי. זה סיוט
כי המדינה לא נותנת את הרווחה גם בהתנהלות, לא נותנים את האופן
להתנהל. ופה, גברתי, פה החולי, פה יש את הכשלים. צריך לעבור דבר-
דבר ליצור סנקציות שהעובד מבין
שכשהוא מגיע למשפחת רחמנוב צריך לקרות משהו מאוד מהותי בשביל שהוא יצא ממשפחת רחמנוב כי
אם לא, אין מצב, הם ראיינו אותך, הם השקיעו בך, הם שילמו אגרות, הם בזבזו מזמנם, הם לימדו אותך
אתההתמקצעות ואחרייומיים אתה בורח לי?לא קיים דבר כזה.
אני אגיד גם עוד דבר, עם כל השמירה על הזכויות הבינלאומיות, חבר'ה, אתם,
כל אחד מעובדי
המדינה –
זה יכול להיות אח שלי, זה יכול
להיות בן דוד שלי, כולנו באותה קלחת, תעצרו שניה, בואו
נסתכל על טובת האזרח בישראל. כשבא עובד מחוץ מבחינתי זה כמו פרילנס, זה הרי outsourcing
, מצידי
שיוציא חשבונית ו
ייקח. למה אני צריך לשלם את הפנסיה וכל מיני חוקים שהם מעמיסים על המטופל
ברמה שלא נשאר לו כסף לרו
וחה?
אבא שלי היום בסיעוד, מצידי שיבזבז את הכסף שלו על קפה בבית קפה
בבוקר, על קצת לנשום אוויר. האנשים האלה לא נושמים אוויר, הם עסוקים בהישרדות יומיומית. ואיך
אמרחברי מהדרום? איך אניאסתדר?
אנימתאחרי24
שעות אם מישהו לא יגיש לי אתהאוכל.
צריך לעצור את המערכת. תודה שאת באמת עשית דבר כזה, אני מדבר מדם ליבי, מכאב ליבי, זה
לאיכוללהימשך ככה. זה חוזרעל עצמו, השיחהזה פה, כבר שנה שלמה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
16
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
לא רק שנה זההרבה שנים.,
דדו
דהאן:
משרדיהממשלה בכסת"ח הידוע שכל אחד מגלגללשני, וכןגברתיואדוני.לא רוצים גברתיואדוני,
רוצים שתעצרו שניה וכל אחד מהנציגים שהוא מבחינתי השליח לעזור לכל החולים הסיעודיים במדינת
ישראל, לכל הנכים, לכל האנשים שזקוקים לנו, בואו נעמוד כי מחר אנחנו נהיה שם, לא עלינ
ו,
מחר אנחנו
יכוליםלהיות שם וזה קורה ברגע,תאמינו לי,לא ציפיתי לזה שאבא שלייהיה סיעודי.
אז תעצרו שניה, אנחנו ואתם אנחנו אחד, אל תקשו, בואו תנסו לשמוע רק את ההיגיון מאחורי
הטענות, אף אחד פה לא רוצה להתעשר,
רק רוצים לחיות. תנו את האפשרות הזאת לאנשים האלה, הם
אלו שהקימו את המדינה. אני יכול להגיד לכם שאבא שלי, עד לא מזמן, היה אחד המהותיים פה בירושלים
בעיקר ברשויות הציבוריות, אנשים מכירים ויודעים, הוא היום כלום, הוא כלום ושום דבר, רק נאבק
לחיות, אז לפחות מבחינת
הרגולציה אבא שלי יכול להיות מעסיק? נו באמת, איזה מעסיק? הוא צריך
עכשיו לחשוב עלהתנאים הסוציאליים של העובד?
אז יש פה דבר אחד של להקים תאגידים, יש פה ליצור סנקציות נגד עובדים זרים.
אין היום אכיפה
ברשות האכיפה והאוכלוסין, אני לא מאשים אותם, המדינה משלמת שכר שהוא פשוט בדיחה בשביל
לשכור שירותים של מפקח. ואיך אומרים מפקחים ושוטרים? אני בשביל 10,000
שקלים יתחיל להתקוטט
עם מישהו באמצע הרחוב ואולי הוא ידקור אותי? זה הרבה יותר עמוק, צריך להבין את השורש ואיך לנהל
אתהסיטואציה.
היו"רחוה אתיעטייה:
יאירה, אני אשמח שבהמשך תתייחסילכל מה שהוא העלה.
שלום קוטשר:
גברתי,הזכרת מקודםאת שמיבקשר לרשותהדיבור.
היו"רחוה אתיעטייה:
בבקשה, אני מתנצלת.
שלום קוטשר:
אחרי אביהיההתור שלי.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אנחנו ניתןלךעכשיו.
דדו
דהאן:
אם אפשר רק אדוני אני רק אסיים. נושא השכר של העובדים הזרים, לפי דעתי הנושא של השכר
צריך להיות תחום כתבנית אחת, זה השכר לעובד בתחום הסיעוד, אם זו דרגה קשה של נכה ומטופל,
שהשכר שלו יהיה יותר גבוה, אפשר לעשות את זה בדרגות. אבל זה השכר שלך, אדוני, זה לא נתון למיקוח,
לא מתאים לך, תעלה על מטוס, שיהיה צוות שיעלה אותו על מטוס
וברגע שעובדים זרים ידעו, אני אומר
לכם באופן רוחבי,זה יתחיל להיות תיקון בכלהענפים, זהיתחיל בסיעוד.
עובדים זרים כמו שאמרו, סוחטים היום את כל משפחות המטופלים, סוחטים אותם. לדעתי,
אסור לתת לכוחות השוק לנהל את כל הנושא הזה, צריך לתחום את זה. כוחות השוק יכולים גם להעלות
את המחיר ל-
20,000
שקלים בחוסרים שיש. אבל אם יש משהו שהוא תחום וזהו הוא build-in
ואומרים
שעובד מקבל 6,000
שכר במדינת ישראל וזהו, והוא מגיע והוא יודע שהוא עם אותה משפחה וזהו, אני לא
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
17
18/03/2025
מפר שום חוק, אני לא מפר שום זכות שלו, להיפך, אני רוצה לשמור על הזכות שלו אבל שישמור על הזכות
שליושיכבדאת החוזה שהואחתםעליו, אם לא –שיעלהעל מטוס ויטוס מפה.
היו"רחוה אתיעטייה:
כמה זמן אבא שלך חולה סיעודי?
דדו דהאן:
חמש שנים. אני אוכל מרורים.
היו"רחוה אתיעטייה:
סיעודי מורכב?
דדו דהאן:
סיעודי100%
לאיכול להריםאת הכף, צריכים להאכיל אותו.,
היו"רחוה אתיעטייה:
והוא הולך?הוא מתנייד?
דדו דהאן:
הוא לא כלום, יושבעל כ
י
סא גלגלים, לא יכוללעשות שום דבר. אסורלתתלכוחות
השוק לנהל את
האירוע הזה, המדינה צריכה לנהל את האירוע הזה, השכר צריך להיות תחום כאילו העובד הוציא לי
חשבונית. מה הסכום שאני צריך לשלם בחודש? X
?
6,000? לא פנסיות... על מה אנחנו מדברים?
תעצרו
שניה. אני באמת לא מאחל לאף אחד לעמוד בסיטואציה שאני עומד בה כי כשאני מביט מזה מהצד זה
פשוט מגוחך.
קריאה:
במדינה שלהם אין להם.
דדו דהאן:
דבר אחרון, זה שאין לנו לובי לחבר'ה האלה שליבי אליהם, ואני אחד מכם, ואמרתי גם כן לשופט
משה הכהן שמתי שאני אוכל אני אהיה פה לצידם
ככוח שזז כי אני עדיין עצמאי ואני יכול לעשות. אבל
לחבר'ה האלה ולאבא שלי אין לובי, ואני יכול לומר דבר אחד, מהבחינה המשפטית אפשר לתת את
הפרשנות המתאימה. כל דבר אתם עוצרים מהבחינה המשפטית, אין פה בחינה משפטית, יש קודם כול מה
טובת האזרח ואז תתאימו את הפרשנות המשפטית לטובת האזרח כי זה רק העניין של הפרשנויות, והמגזר
שבעצם מופלהלרעה זה המגזר שלהנכיםוהאנשים הסיעודיים, אל תשכחואת זה, מופלהלרעה.
חבר'ה, קחו את העניינים לידיים.
גברתי, באמת, אני מוכן להירתם ולהגיד לך באמת את כל הידע
והמקצועיות
שיש לי בכוח אדם ומשאבי אנוש, מכורח, לצערי, התפקיד הזה שאני הבן של אבא שלי, אבל
גםלשמחתי אני בעליםויושב-
ראש שלחברות שמתעסקות בזה, אני מכיראת כלהחולאים, אני אשמח.
מאיה בנדס:
אני רק רוצה להגיד דבר אחד, גברתי, בהקשר של מה שדדו
אמר, כשמתקשרים אלינו אנשים
להתייעץ אלינו על כל מיני סוגיות איך להעסיק נכון, אחת השאלות הראשונות שאנחנו שואלות אותם:
אתה שכיר בתפקיד שלך? אתה עצמאי? אתה מעסיק?
העסקת עובדים? הפילוח הוא מאוד רחב אבל הקטע
הכי מדהים בכל הסיפור הזה שגם אדם שמעסיק בעצמו עובדים וממנכ"ל חברות ועכשיו הוא צריך
להעסיק עובד זר לאבא שלו, את כל מה שהוא יודע הוא שוכח. זה רגשי, זה נורא קשה להיות מעסיק
כשאתהתחום בעולםהרגשיהזהואתהלא יודע איך לעשותאתזה נכון, אתה מאבד את עצמך.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
18
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה.בבקשה.
שלום קוטשר:
שמי שלום, ואני מייצג את עמותת אנשי"
ם שזה עמותה של נכי שיתוק מוחין. אני בעצמי נכה
סיעודי שמעסיק כבר למעלה מ-
20
שנים עובד זר ולצערי אני טובע גם בביצה הזאת הרבה זמן וגם כן אני
אכלתיהרבה מרוריםואני יכוללכתובספר.
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות, זה מתחיל באגרת הוצאת רישיון שזה 360
שקלים. יש נכים
סיעודיים שקשה להם לשלם את האגרה הזאת, זה אמנם לכמה שנים אבל לאחד שחי מ-
2,300
שקלים לא
יכול לשלם, קשה לו.המדינהלא תפשוט את הרגל אם תוותר לאותם אנשיםעלהאגרה.
עכשיו, אני מביא
עובד ללשכה לרשום, הוא רוצה ממני דמי השמה של עד 2,000
שקלים אבל אני
הבאתילךאת העובד,למה אני עוד צריך לשלם?
משהיועדהכהן:
כי אתה לא אמורלהביא עובדים, אומרים לך שאסורלך לעשותאת זה, אתה מתווך.
שלום קוטשר:
אבל מהארץ.
משהיועדהכהן:
אני יודע.
שלום קוטשר:
אם אני אסמוך עלהלשכה אני
אישא
ר
בליעובד.
טטיאנהמזרסקי (ישעתיד:)
בלילהתאמץ לחפש הם פשוט גובים כסף.
שלום קוטשר:
אז אני עוד צריך לשלם. אנחנו החוליה הכי חלשה בשרשרת הזו ואנחנו צריכים לספוג את כל
העלויות עם הקצבה הדלה שלנו. למשל,
מגיעים אלינו תלונות שאנשים מתקשרים ושואלים: כמה אני
צריך לשלם לעובד זר? אני אומר לו שלאחר הניכויים בסביבות 5,000
שקלים. הוא אומר: לא, הלשכה
אומרת לי שאם לא אשלם 6,500
הם לא יביאו לי עובד. אני לא אומר שזה כל הלשכות, אני לא מכליל, אבל
יש הרבה לשכות שעושות את זה. במקום שהם יגנו עלינו הם מגינים על העובד, צריך לעשות סדר בעניינים
האלה, זהלאיכול להמשיך ככה.
דבר נוסף
שאני נתקלתי בצורה אישית, פה חוקקו באמצעות הוועדה הזו חוק של עובד מחליף אבל
מה?רק אם העובד הקבוע יוצאלחופש.
היו"רחוה אתיעטייה:
אנחנונקיים דיון בלי נדר בנושאהעובדים.
שלום קוטשר:
אבל אם העובד שלי חולה, אם אין לי עובד אני מת, זה לא שקשה לי – זה שאני מת,
אז צריך פה
לשנות. ואז אני נאלץ להיות עבריין, אני נאלץ להיכנע מבחינה כספית לסחטנות של העובד וגם להיות
עבריין.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
19
18/03/2025
תראו, אנחנו בתחתית של הביוב ואת זה חייבים לשנות. למשל, ביטוח בריאות, למה אני,
שחי
מקצבת נכות צריך לעשות את ביטוח הבריאות דרך חברת ביטוח שיש לה עוד רווח ממני? למה אי אפשר
לעשותאת זה דרך ביטוחלאומי?
שרית צפריר:
למה שהוא לא ישלם על הביטוח שלו מלא? למה שהעובד לא ישלם על ביטוח הבריאות שלו בצורה
מלאה? מישהו משלםלי על ביטוח הבריאות שלי?
שלום קוטשר:
תנסי להוריד לואגורה אחת.
היו"רחוה אתיעטייה:
שתי דקות.
שלום קוטשר:
אתהחוק אפשרלשנות.
חיים אלדגם:
רציתי להגיד רק דבר אחד, קוראים לי חיים אלדגם, אני מעסיק שתי עובדות והגיע הזמן שיעשו
שכרמקסימום לעבודה ולא שכר מינימום לעבודה.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבי,בבקשה.
אברהםיוסף סלומה:
אני אבי סלומה, ארגון אנשי"ם, ארגון נכי שיתוק מוחין. אני מתעסק עם הנושא הזה כבר למעלה
מ-
30
שנים. משנה לשנה המצב מדרדר, המדינה הפקירה אותנו, את הנכים ואת ה
קשישים
לטובת
התאגידים, חברות ההשמה, וגם העובדים הזרים. אנחנו קורבנות של שליטה. להעסיק היום עובד, עם כל
העלויות, מגיע ל-
15,000
שקלי
ם וכמה קשיש יכול לקבל? קשיש סיעודי לא יכול ל
עשות את זה. הברירה
שלנו היא אוללכתלבית אבות שהמדינה תשלם25,000
או שאנחנו נתפגר. תודה רבה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה. סוזי.
סוזי אלבז:
קודם כול ברוכה הבאה לתפקיד, שיהיהלך בהצלחה.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה רבה.
סוזי אלבז:
אני סוזי אלבז, אניגרה בבאר שבע, אני בת46
.
היו"רחוה אתיעטייה:
תביאו להמים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
20
18/03/2025
סוזי אלבז:
אני בסדר, אני פשוט מדברת מדםליבי.
כל הנושא של עובדים זרים הוא דבר שמוכר לי, אנחנו שלושה אחים מתוך ארבעה שיש להם ניוון
שרירים מגיל 15. אחותי הגדולה הייתה ואחר כך אחי ואחר כך אני,
אני בת זקונים. אני מכירה את זה
מקרוב, את כל מה שהם דיברו פה אני מכירה
וחיה את זה, אין להם מה לחדש לי. אם את רוצה פתרונות –
אני הכתובת. במהלך השנים מעבר לזה שהידיים לא מתפקדות, אז הנשימה הפסיקה לתפקד ובשנה
שעברההונשמתי.
מעבר לזה שאנחנו גרים בדרום ושם יש את המצוקה הכי קשה, אני חושבת, כי רוצים קרוב, רוצים
מרכז, העלויות יותר, יש מבחר אנשים שיכולים להציע סכומים אסטרונומיים ואנחנו נופלים בין הכיסאות.
כמוני יש עוד סיפורים כאלה, אני לא הסיפור היחיד גם שזה כואב ומצער. אבל את יודעת, אני רואה איך
אנחנו נלחמים בשביל לשרוד והמדינה נותנת לנו לגסוס, אף אחד לא רוצה לעזור לנו וזה לא משנה השכר,
כמה שנציע זה יהיה כאין וכאפס בשבילם. גם
אם נרצה, נשתוקק לחיים
ונרצה לפרוח ולצאת ומה שאת לא
רוצה, כמו כל בן אדם בן גילנו, אבל הם מורידים אותנו.
זה מצער להגיד, הייתה לי עובדת 12
שנים, היא הייתה מדהימה, היא הייתה מבוגרת אבל היא
הייתה מדהימה, היאחזרה למולדת שלה וואלה,פתאוםנתקעתיעם החיים פתאום אין עובדים. קודם כול,
מעבר לזה –
הם לא יודעים לעבוד. את מבינה? אנחנו, בתור נכה, לי אין ילדים ואין לי מישהו שיראה להם
אתהעבודה, זה רקהפה שלי
יכול להראותלהם, הם לא קולטיםאת זה. צריך שמישהו, מקום, החברות או
לא יודעת מה, שידריכו אותם דברים בסיסיים, לשים חולצה, לא יודעת מה, דברים ממש בסיסיים. הם לא
יודעים.
היו"רחוה אתיעטייה:
דורון רז, אני רוצה שתתייחסלהכשרות שלהעובדים.
סוזי אלבז:
אין להם הכשרות. אני מגיל 15
, אני יותר נכה מאשר הייתי בריאה, אני 30
שנים עם עובדים. לא
יודעים,לא חולצה, את צריכהלחזורעל זה כשאיןליגרון, אני מונשמתוקשהלי.
היו"רחוה אתיעטייה:
באיזו מדינההעובדת שלך הייתה?
סוזי אלבז:
מהפיליפינים. אבל הם לא באיםעם הכשרות.
היו"רחוה אתיעטייה:
בואנשמע. יש כאלה שטוענים אחרת.
סוזי אלבז:
אתי, גםזאת שהייתה אצלי 12
שנים אבל היאהבינה גם אםלא דיברתי. אבל אנחנו לבד במערכה.
היו"רחוה אתיעטייה:
הגשת בקשה לוועדה ההומניטריתואז נתנולך אותה ומעברל-
12
שנים החליטו שהיאעוזבת?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
21
18/03/2025
סוזי אלבז:
לא, אני מצאתי אותה בכוחות עצמי, אני מוצאת אותם בכוחות עצמי. באופן טבעי
כשאני פונה
לחברות כוח אדם הם אומרים שאין להם. הנה, יש לי שתי עובדות ואחת צריכה לעזוב, חברת כוח האדם
אומרת לי תמצאי לבד.
היו"רחוה אתיעטייה:
למה היא עובדת? כמה שנים היא עובדת?
סוזי אלבז:
היא בארץ 12, היא צעירה, היא ורצה להביא ילדים אז היא ורצה לעזוב. אז אני אומרת שהמדינה
שלנו, שאנחנו מתגאים בטכנולוגיה ובידע שלנו והכול אנחנו לא יכולים לעשות מרכז? בית ספר שיכשיר
אותם?
היו"רחוה אתיעטייה:
אנחנונשמע בהמשך כשהם יתייחסו.
סוזי אלבז:
אתי, הם יכולים להגיד לך מה שהם רוצים, אני יודעת את האמת, אני חיה עם זה. עכשיו יש הרבה
עריריים בארץ.
היו"רחוה אתיעטייה:
היית בעבר בנושאי סיעוד שהתקיימו פה?
סוזי אלבז:
כן, הייתי, אני מכירה את אליהו רביבו, ודברים לא השתנו. כאילו אנחנו הולכים והפער מתעצם,
הם מחליטים עכשיו, יש עכשיו איזה טרנד שהם הולכים, עוזבים את העבודה, אין משטרת אכיפה, הם
הולכים עובדים ומקבלים 80-100
שקלים, הולכים לבתים של שגרירויות, הם מתחבאים בשועפאט כי הם
יודעים שהמשטרה לא תגיע לשם. אני אומרת לך, הייתה לי מטפלת 12
שנים, היא עדיין בארץ והיא עובדת
לא חוקית, תקנסו אותם כשהם רוצים לצאת מהארץ, תקנסו אותם על זה שהם עובדים בשחור, למה רק
אותנולסחוט?
היו"רחוה אתיעטייה:
סוזי, תודה, אנ
י אתןלך להמשיך,ניתןגם לליאת ונשמע גםאתהמשרדים הממשלתיים גם.
סוזי אלבז:
אני רוצה אחר כךלדבר איתך.
היו"רחוה אתיעטייה:
בסדר. בבקשה,ליאת.
ליאת כהן:
קודם
כול תודה רבה
יושבת-ראש אתי ותודה רבה לדקלה שהזמנתם אותי. אני עובדת סוציאלית
בהכשרתי, אני 25
שנים עובדת סוציאלית ובעבר הייתי מנכ"לית בלשכה פרטית לעובדים זרים והיום יש לי
חברה שלי שאני מלווה, אני management case
, אני מלווה בני משפחה בכל התחום הסיעודי, לא רק
עובדים זרים –
בכלל בכל הנושא של מיצוי זכויות ואני שומעת את המצוקה של בני המשפחה ואני מכירה
גםאתהכובע שעבדתי כמנכ"לית בלשכהפרטית לעובדים זרים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
22
18/03/2025
קודם כול אחד הדברים
שבאמת אני זוכרת את עצמי פה בוועדה, שתמר זנדברג ישבה משמאלי –
שבזמנו לא ידעתי שזאת היא –
שיש פה משהו שחייב להשתנות, כמו שהאדוןפה דיבר, שצריךלשנות משהו
mind
ב-
שהאזרחים שלנו קודם צריכים להיות בתיעדוף. העובדים הזרים מגיעים מארצות מוחלשות, הם
רוצים להגיע לארץ, הם רוצים לעבוד פה,
אף אחד לא שם להם אקדח על הרקה כדי להגיע, הם מבקשים
להגיע לפה וברגע שהם מגיעים לפה זה הקלף שלהם, להגיע,
ותשאלי אותם אם הם רוצים לעבוד בקטאר
או בארץ?
הםיגידו שהם רוציםלעבוד בארץ כיפה יש להם תנאים מעולים.
יש משהו פה שצריך להשתנות מבחינת זכויות אזרח. כל הזמן היו מפמפמים לי שהעובדים הזרים
חסריישע, זכויות האזרח. הלו?יש א
תהאזרחים, בניהמשפחה.
שרית צפריר:
אנחנוחסרי הישע, בניהמשפחה.
ליאת כהן:
הסיעודיים הם חסרי הישע ובשנים האחרונות הפכו אותם גם להיות המעסיקים של העובדים
הזרים כשאין להם שום ידע בדיני עבודה, אין להם שום הבנה. כמו שעורכת הדין פה אמרה אנשים שהם
בעלי חברות אומרים לי: ליאת, תורידי את זה מעלינו, אנחנו לא מבינים כלום בתנאים סוציאליים. הנושא
של פנסיה שזה משהו שערורייתי שהם בעצם לא אמורים להישאר פה במדינה, הם לא אמורים לקבל את
חוק הפנסיה, אנילא מצליחהלהבין.
משהיועדהכהן:
יש הצעת חוק שעברה קריאה טרומית וחבריהכנסת כאן בולמים אתהקידום שלה.
ליאת כהן:
גם הנושא של הפנסיה. שמעתי פה את כולם והבנתי
שהרצון הוא שבני המשפחה והמטופלים לא
יהיו מעסיקים, אבל כל עוד כן זה קורה, בני המשפחה חייבים
לקבל כלים פרקטיים איך להיות מעסיק של
עובד זר. הם לא יודעים, הם פשוט לא יודעים, הם מקבלים
המון מידע מכל מיני קבוצות ומכל מיני
רשתות.
היו"רחוה אתיעטייה:
אזמהאת מציעה?
ליאת כהן:
היא הרגע הראתה פה תאגיד שנתן דף מידע שהוא לא נכון, הוא לא על פי חוק. יש תאגידים מאוד
הגונים שנותנים מידע מאוד מדויק ומאוד נכון ויש תאגידים שלא, שהדפים שהם מוסרים למשפחות הם
לאעל פי חוק,זה לאנכון. קודם כול צריך שהרשות.
היו"רחוה אתיעטייה:
אנחנונשמעאתהרשותבהמשך. בואי נתקדם, תמשיכי, כייש לנו עוד.
ליאת כהן:
אז קודם כול אני חושבת שצריך להמציא מנגנון לאיזון השכר באמצעות של תקרת זכוכית בשכר
שלעובד זר. בעבר, אני זוכרת שענבל משש נתנה איזשהו רעיון.
היו"רחוה אתיעטייה:
שלאהתקבל.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
23
18/03/2025
ליאת כהן:
חבל מאוד.
היו"רחוה אתיעטייה:
פרצההמלחמה זה מה שהיא אמרה לי.
ליאת כהן:
נכון, אבל צריך שתהיה תקרת שכר, אי אפשר שיהיה שכר עד אין קץ, אי אפשר, זה לא ריאלי.
נושא של עובדים מחליפים, א' אין עובדים מחליפים בחופשו מולדת וגם כשיש עובד מחליף, בגלל שהוא
יודע שכל-
כך צריכים אותו, הוא גובה ליום עבודה 450
שקלים. משפחות מגיעות והם צריכים גם
לשלם את
ימי החופשה של העובד הזר שנוסע לחופשת מולדתוגם לשלםעל עובד מחליף שזה הון של כסף.
קריאה:
גם אםהוא חולה אין, אני מת..
ליאת כהן:
נכון. אני רוצה כן לדבר על המקום הרך, כשמשפחה מחליטה להעסיק מטפל זר ולהכניס
מטפל זר
הביתה, יש שני כובעים.
יש את הכובע של יחסי עובד-
מעביד ואת הכובע של אדם שנהיה חלק מהמשפחה.
והמשפחות כל הזמן צריכות כמו לרקוד בין שני הכובעים האלה. כי אם חס וחלילה אני אגיד משהו אז
"יואו ליאת, אבל היא תיעלב אז עכשיו היא תאיים עליי". מה זה תאיים עליך? היא לא יכולה לאיים עליך
על דבר
כזה. אז המשפחות מתמודדות עם סוגיות מורכבות מבחינה אנושית, זה גם להכניס מטפל זר
הביתה, הוא גם צריך לטפל בסיעודי, הוא גם צריך לשמור על המטפל הזה שחס וחלילה לא יעזוב אותו כי
הוא שומר אותו, אני לא רוצה להשתמש במילה...
לכן, כל הנושא של בני המשפחה שמחליטים להעסיק
מטפל זר, הם מתמודדים עם המון אתגרים וחשוב מאוד לתת להם הדרכה, ליווי, מענה, שממש יעטוף
אותםוהם ירגישו אלו שמקבלים אתהכלים ולא העובדיםהזרים.
אגב, יש קו לעובד, אין מקום שנותן מענה למעסיקים. אין דבר כזה במדינה, אין דבר כזה וחבל כי
איןלמשפחות שמעסיקות מטפלים זריםפה כוח.
דדו דהאן:
צריךלהקים אחד כזה.
שרית צפריר:
אנחנו עושיםאת זה אחד עם השני בקבוצות וואטסאפ, בקבוצות פייסבוק.
ליאת כהן:
נכון, תומכים אחד בשני.
שרית צפריר:
אנחנוגם מוכנים לעזור באכיפה. כמולהאכיל בכפית.
היו"רחוה אתיעטייה:
נשמעאת משרד הרווחה בנושא.יריב, בבקשה, תגיד לפרוטוקול.
יריב שוריאן:
קוראים לי יריב,
אני פה בכמה כובעים. אחד, אני אח לבחור סיעודי משותק מהחזה ומטה, חבר
שלי אז אני חי את זה גם בפן האישי. בעשר השנים האחרונות יש לי אח שהיה 30
שנים בצבא קבע, סיים,
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
24
18/03/2025
נהנה שנה מהחיים והפך להיות סיעודי משותק מהחזה ומטה עקב אלכוהוליסט שנסע על הכביש ונכנס בו
מאחורה והפךלכולנואת החיים, זההכובעהאחד שלי פה.
הכובע השני שלי הוא שאני לשכהפרטית, אמרו לילפני הדיון היום: שים שכפ"
ץ, שים קסדה, שים
בירכיו
ת לא שמתי כלום, אנילא פוחד..
אלכספרידמן:
חבל.
יריב שוריאן:
על הכיפאק, אלכס, אני אוהב אותך גם אני. אני חייב להגיד, קרעתם את ליבי ואני לא אומר את
זה בציניות, אני חיאת זה ביום-
יום.
כשאת דיברת אני לא הפרעתי, תני לי בבקשה ואני אפרוס את הכול. בכובע השני שלי אני בעלים
שללשכה פרטית שאחד מהסניפים שלההוא בדרום, באשקלון, עם כל המשמעויות 7
באוקטובר,קסאמים,
קורונה, כל מה שאתם יכולים לדמיין שייך לעולם היפה שלנו כלשכה. הסניף השני שלי הוא בפתח תקווה
שם אני יושב, וישלי עוד סניף בתל אביב. חיים של בעל לשכה,תאמינו לי –
לא כדאי לכם.
סוזי אלבז:
אז תסג
ור.
יריב שוריאן:
אני בוחר מהלעשותבחיי, יקירתי.
סוזי אלבז:
אז אל תתלונן.
היו"רחוה אתיעטייה:
סוזי, תני לו בבקשה, הוא לאהפריעלך.
יריב שוריאן:
סוזי,אם את רוצה, בואי תעקצי כמה שאת רוצה.לשכה פרטית מתעסקת מבוקרעד ערבבחולאים
של החברה הישראלית. זה מתחיל מ בוקר טוב יש לי בעל, יש לי אמא, חולה אונקולוגי אחרי אירוע מוחי,:
וזה מסתיים בשעות הלילה: העובד אכל לי, שתה לי. או: המעסיק לא נתן לי אוכל מה אני עושה? אנחנו
מתעסקים עם כל מה שאתם יכולים לדמיין, יש מעסיקים שהם מדהימים ויש להם עובדים מדהימים ויש
מעסיקים שהם לא הכי מדהימים. מה לעשות, אנחנו מתעסקים עם כל מגוון האוכלוסייה הישראלית,
עניים, עשירים, משכי
ל
ים יותר משכילים פחות, שופטים, שופטי בית משפט עליון, שופטים בדימוס, כל מה
שאתםיכוליםלדמייןמגיע לפתחנוועם הכול אנחנו אמורים.
קריאה:
כלהמטפלים מדהימים?
יריב שוריאן:
האצבעות שלי כולן לא שוות כמו
שאתה יודע,ידידי היקר.
היו"רחוה אתיעטייה:
לאלהפריע לו.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
25
18/03/2025
יריב שוריאן:
אנחנו חייבים להיות החול
ייה המגשרת, מפשרת, בין המטופלים לבין העובדים. אנחנו חיים את
המעשי, לא את התיאוריה. בתיאוריה מותר לקזז, מותר מה שאתם רוצים לפי החוק. צריך רק לזכור דבר
אחד,התחוםהזה מתנהל לפי שעות העבודה והמנוחה, לא אני קבעתי את זה,לא אף לשכה.
קריאה:
חוק שעותהעבודה והמנוחה לאחל על עובדים זרים.
יריב שוריאן:
בסדר,חוק השכר הישראלי לא משנה., נכון, זו משרת אמון , פסק דין יולנדה
גלוטן. אבל בלי קשר,
המעסיק בתחום הסיעוד מחויב לכל מה שקשור לחוק הישראלי, פנסיה, פיצויים, הבראה, חופשה שנתית,
אין מה לעשות, לא אני קבעתי כלשכה את זה. פעם הייתי עושה את התנאים הסוציאליים של תום תקופה
אצליבלשכה כחלק מהשירות, במקוםלקבל ברכות יצאתי מקולל.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל אתה עושה את זה כיום גם,נכון?
יריב שוריאן:
לא,ממשלא. אסור לילעשותאתזה.
קריאה:
זהלאהתפקיד שלהתאגיד.
היו"רחוה אתיעטייה:
אתהלשכה פרטית?
יריב שוריאן:
לשכהפרטיתהיאלא חשבת שכרוהיאלא יועץ משפטי.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אתהלא מחויב?
יריב שוריאן:
לא מחויב כי אנחנו לא מתעסקים בנושא השכר החודשי.
ומעבר לזה, אם אני אתן חישוב שגוי
עלולים לתבוע אותי. עשינו את זה כמה פעמים וכשלקוח –
אני מדבר איתך בשנים שעברו –
מבין שהוא
צריך לשלם סדר גודל של 60,000
,
70,000
80,000
שקלים שזה יוצא סדר גודל של 10,000
שקלים לכל שנת
עבודה, יוצא כאילו הלשכה גוזרת על זה קופון, בסך הכול אנחנו רוצים להביא את המעסיק לקו הסיום
בצורהנקייה.
אני אספר אנקדוטה,היה לי בחור שעובד בפרקליטות ולאבא שלו היה 15
שנים עובד זר,העובד בא
להיפרד מהלשכה, נתן לנו בונבוניירה, תודה רבה, 15
שנים עשיתי יופי של כסף, חוזר לארצו. שאלתי אותו:
קיבלת תנאים סוציאליים? אומר לי: כן, 50,000
שקלים. עשיתי חשבון מהיר ואמרתי לו שהמעסיק שלו
טעה, אבל לא אמרתי לו מה ומי. התקשרתי לבן והבן יצא עליי בקי
תונות של רותחין ואמר לי: מי אתה מה
אתה? אמרתי לו: אני מנסה להגן עליך, אתה איש חוק, אתה בפרקליטות, תקשיב למה שעבדך הנאמן
אומר, תעשה בסוף מה שאתה אומר, אני מזה לא גוזר שקל. למחרת אחרי שהוא בירר על העניינים, דפק לי
על הדלת כשהוא נכנס אליי ללשכה ואומר לי: תודה רבה, הצלת אותי. כי מה שניסיתי להגיד לו זה שאם
אותו עובד יגיע לעורך דין מן המניין –
ולא חסרים עורכי דין שמחפשים לתבוע מעסיקים או מטופלים
סיעודיים –
חבל שתגיעלבית משפט.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
26
18/03/2025
קריאה:
ואין מי שיגן.
יריב שוריאן:
ואין מי שיגן. לצערי, ארגוני זכויות אדם של עובדים זרים קרי קו לעובד,
עובדים שעות נוספות
ועושים יופי של עבודה לטובת העובדים הזרים וזה בסדר. לצערי, אין מספיק לובי למעסיקים הסיעודיים
ביום-
יום כדי לנסות להביא אתהנושאהאחדוהיחיד שיביא מזור לכל החולאים שעליהם דיברנו.
חוק עובדים זרים, חייבים לתחם את שכר העובדים הזרים, ליצור ח
וק לצורך העניין ש
יעמוד
במבחן בגץ ובכל מבחן, כי בסופו של יום, לצערי אני אומר, כולנו מגיעים ליום הזה שצריך עובד זר. אין
הבדל, הסיעוד לא מבחין בין עשיר לעני בין יהודי לערבי בין גבר לאישה בין מזרח למערב, בין צפון לדרום,
אין הבדל בין האנשים. ברגע שאתה הופך להיות סיעודי, הפרשות הגוף שלך ולא משנה מי אתה, יש להם
את אותו ריח, ולא משנה כמהישלך ביתרת העו"ש.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבלהעשיריכוללממן את ההוצאות האלה. חסרי הישע...
טטיאנהמזרסקי (ישעתיד:)
אני אוסיף עוד פרט אחד, כל מעסיק לפי חוק במדינת ישראל חייב לתת תלוש שכר לעובד. כמה
מהמעסיקים הפרטיים
של העובדים הזרים נותנים תלוש?
ליאת כהן:
בעובדים זרים אין חובה להוציא תלוש שכר, וזו גם טעות.
קריאה:
חברת סיעוד צריכה, אנחנו לא.
היו"רחוה אתיעטייה:
יריב אני רוצהלהפנות בבקשה שתי שאלות.,
יריב שוריאן:
בבקשה. דרך אגב, תלוש שכר לא חל על עובדים זרים למעסיקי עובדים זרים בבית אלא אם זה
דרךחברת סיעוד. אני מחדד את מה שה
בנות אמרו.
היו"רחוה אתיעטייה:
כמה עובדים זרים זמינים בכל יום ברשימות שהלשכות מקבלות מרשות האוכלוסין? האם
לדעתכםיש מחסור בעובדים בענף שגורםלשכרהגבוה כפי שטוענים המטופלים?
יריב שוריאן:
מבחינת היצע של עובדים זרים, נכון להיום אנחנו נמצאים תחת הוראת שעה. זאת אומרת, גם
pool
עובדים שלא היו אמורים להיכנס ל-
של ההעסקה, נכנסו וזה עד ה-
30
באפריל. זאת אומרת, עובדים
היום בוחרים לעשות שופינג בין המעסיקים. לצערי, סוזי, לקוחות שכמותך, או אנשים שכמותך, הם לא
מוצרסקסי
לעובדיםהזרים ואני אומר את זה בבושה.
סוזי אלבז:
אני יודעת אתזה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
27
18/03/2025
יריב שוריאן:
אני ואת באותו צד, את יכולה להיות רגועה. העובדים בוחרים ובוררים לעצמם את העבודה. אמר
ידידי מקודם: בוא ניצור איזשהו מדרג כדי
לתמרץ עובדים לטפל באוכלוסייה היותר סיעודית. אדם שהוא
מרותקלכ
י
סא, אדם שהוא מרותקלמיטה, אדם שזקוק למעברים עלידי מנוף, אדם שזקוק לצנתורים.
היו"רחוה אתיעטייה:
זהנקרא דיפרנציאלי.
יריב שוריאן:
suction
או אדם
מונשם שזקוק ל-
הוא לא אבן שואבת לעובדים זרים, לצערי. אחי הגדול נאלץ
עכשיו להחליף עובד זר אחרי 10
שנים, תאמינו לי הוא בחר
להגיד לי: יריב, תקנה לי כרטיס טיסה לשוויץ
אני רוצה לסיים את חיי. תאמינו לי שאני חי את זה ביום-יום, חי אותך, סוזי, בכל רגע ובכל דקה, גם את
האבא שלהבחור שדיבר מקודם,וגם אותך, משה, וגם אותך, אלכס, וגם אותך, פיני, את כולכם אני חי.
נכון שלא כל הלשכות הפרטיות עומדות ועובדות לפי אותן אמות מוסר, אני מסוג האנשים
שכלשכה פרטית ב-7 באוקטובר יצאתי ל-
250
ימי מילואים העסק שלי הופקר לצערי, אבל
תודה לאל שיש
לי עתודה ניהולית וצוות שנשכב על הגדר כדי להמשיך ולתת מענה לכלל העובדים והמעסיקים. לא כל
הלשכות הן כאלה, אני חד משמעית אומראת זה,הרבה מהם כן אבלבגלל אוזלת יד שלפיקוח שופכים את
התינוקעם המים.
סוזי אלבז:
זהלא אל
יך.
היו"רחוה אתיעטייה:
כמהעובדים זרים זמינים?
לאענית.
יריב שוריאן:
מבחינת עובדים זרים זמינים, נכון לכל יום מפרסמת הרשות רשימת אקסל של בין 1,500-1,700
עובדים. אני יכול להגיד לכם שהרשימה הזו – ואני עוקב אחריה באדיקות יום-
יום –
לא השתנתה בחמש
השנים האחרונות. היתכן שיש-
1,500-1,700
עובדים זמינים בכל רגע נתון? עכשיו, מה הקטע? תיכנס לעומק
–
ואני יכול להגיד לכם שכעמותה לקחנו פעם גוף, משרד חקירות שעשה חיתוך על הרשימה הזו –
מתוך
הרשימה הזו, אז היה 600
אם אני זוכר נכון, משרד החקירות הצליח להביא לשולחן סדר גודל של 40
עובדים שנאותולקחתעבודה.
יש עוד רשימה שמפרסמת רשות האגירה והאוכלוסין של עובדים אשר זמינים להחלפה של כאלה
שיצאו ל
אינטר-ויזה, וראה זה פלא, הרשימה הזאת מכילה סדר גודל של משהו בסביבות
150
עובדים בכל
הארץ. אני יכול להגיד לכם, מכל המינים, מכל הלאומים, בכל האזורים, מרכז תל אביב ופריפריה. תעשה
חיתוך על הרשימה כי זו רשימת אקסל ואפילו אידיוט כמוני במחשבים יודע לעשות חיתוך ברשימה הזו
ו
אתה יכול למצוא שלדוגמה באזור פריפריה יש שבעה עובדים גברים שזמינים לעבודה. זאת
אומרת, אם
יוצאים יותר משבעה עובדים באזורהפריפריה לחופשת מולדתלכלחודש נתון –
חפש.
אבל מה קורה? החבר'הלא יכולים להישאר דקה בלי עובדים, מה קורה להם? הם לוקחים עובד זר
לאחוקי, נאלצים. סלח לי, אדוני השופט, אתה תיאלץ להפוך להיותעבריין בגילך הצעירורובם כאלה. אבל
מה? באים ללשכה ואומרים: למה אתה לא דואג לי להחלפה? אז אני אסביר לך למה, כי אם אני אדאג
להחלפה של עובד לאחוקי ומחריקרה משהו, הרשות תשלול לי את הרישיון.
היו"רחוה אתיעטייה:
אסורלך, ברור.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
28
18/03/2025
יריב שוריאן:
אז תבינו בפני איזו שוקת שבורה עומדת הלשכה הפרטית. ושוב, אני לא בא לגונן על כל הלשכות
הפרטיות, יש המון שעושות עבודתן נאמנה ויש כאלה שלא, לצערי. אבל אי אפשר בגלל העשבים השוטים
לבוא ולשפוך את התינוק עם המים. קחו דוגמה מכמה לשכות, שהרשות תבחר ותעשה
סקר מי נכון לו ומי
לאנכון לו,ועלסמך המודל הזה תבנו מהי תבנית של לשכה איכותית וטובה.
קריאה:
גםזההיה בעבר.
יריב שוריאן:
דבר נוסף, הלשכות הפרטיות – ומצטער שאני מדבר על התקציב כי אתה העלית את זה אבל
אני
מזכיר את זה, משה –
מקבלות 70
שקלים כולל מע"מ, אני חייב לציין, שזה 59
הון כסף. וזה תמורת מה?.
עבור כל היופי הזה.
בשנה הראשונה משלמים לנו את דמי ההשמה, וחד משמעית אני אומר שזה לא משנה אם אני
מצאתי את העובד או אתה מצאת את העובד, ולמה? כי יש לקוחות שאני
לפעמים שולח 7-8
עובדים אליהם
הביתהוזהלא מצליח ובסוףהוא הולךללשכה אחרת. אזאם אתה באת אלייעם העובדעל מוכן ואני צריך
לשלוח –
בוא תקשיב רק את העלויות, משה –
בשנה הראשונה ארבעה ביקורי בית, עלות מעסיק של ביקור
בית של עובד סוציאלי ללשכה הוא בין 220-250
שקלים, זאת אומרת שאני צריך להוציא מכיסי 1,000
שקלים כדי לרשום לך את העובד ואתה רוצה לשלם לי רק 840
. בוא, קח 150
שקלים מכיסי ושחרר אותי,
לא רוצה לעבוד בתחום.
קריאה:
שאלו אותך כמה עובדים זריםפנוייםיש?
יריב שוריאן:
ברשימה של רשות ההגירה והאוכלוסין שמתפרסמת יום-
יום יש סדר גודל של 1600-1700
עובדים
נכון לאתמול.
קריאה:
אבלאתםלוקחים גם דמי השמה.
יריב שוריאן:
רק בשנההראשונה. אתה יכוללהיותלקוח אצלי
10
שניםושילמת פעם אחת200
שקלים.
היו"רחוה אתיעטייה:
יריב, אני עוברת בבקשת לרשותהאוכלוסין.
יריב שוריאן:
הרשימה עצמה, דרך אגב, כוללת בתוכה כאלה שהם חולים. זאת אומרת הם נמצאים במסגרת ה-
90
יום,נכון,י
אירה? אני לא טועה? זאת אומרת גם כאלה שהם חצי שנהלא עובדים?
יאירה מרדכי:
לא, אםהם מעל90
ימים הםלא.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
29
18/03/2025
יריב שוריאן:
זאת אומרת עד ה-
90
ימים. בתוכם יש כאלה שהם בהיריון, חולים, שברו את הגב, שברו את הרגל
או גם בין עבודות. זאת
אומרת שיש הרבה
ביניהם
שהם בין עבודות והם עדיין מופיעים. זאת אומרת שהם
התחילו איזועבודה לניסיון אבלהםעדיין מופיעים במסגרת90
הימים ברשימה הזאת.
זאת אומרת, אם ניקח את הרשימה הזאת – וכמו שאמרתי שעשתה את זה פעם עמותת אחיעוז –
ונפלח אותה, ואני חושב שהכנסת יכולה להרשות לעצמה לקחת מישהו שיעבור על הרשימה, זו טבלת
אקסל
מאוד פשוטה, יעשו מדגם מייצג של 500
מטופלים על טווח של יומיים-
שלושה ויגיעו לאחוזים
האמיתיים כמהעובדיםפנויים זמיניםלעבודה יש ברשימההזאת.
לעניות דעתי, אם מתוך הרשימה הזו נצליח להוציא סדר גודל של 300
עובדים, דיינו עד לפה.
בפועל, המציאות היא כזו, משום שאנו עובדים בשוק עסקי, היצע וביקוש,
כוחות השוק.
כאשר יש היצע,
כאשר העובדים מבינים שאם אני אציע לו עבודה אצל מעסיק שמוכן לשלם לפי חוק וזה בסדר, אבל בדלת
ממול או בקבוצותהפייסבוק –כנס
ו לפייסבוק, מה שקורה שםחבל עלהזמן.
קריאה:
טלגרם.
יריב שוריאן:
לא רק טלגרם, פייסבוק
וואטסאפ
ומה שאתם רוצים, תחום היועצים לתחום הסיעוד עולה ופורח,
למה? אין רגולציה. אתם יודעים שאני, כדי לעסוק בתחום, נותן ערבות בנקאית של כמעט 700,000
שקלים?
בלשכה פרטית אין לי שום התחשבנות עם המעסיק, אין לי יחסי עובד-
מעביד. חברת סיעוד, לצורך העניין,
שמתוגמלת מהמדינה, נותנת ערבות בנקאית של 50,000
שקלים. לשכה פרטית נותנת סדר גודל, בגודל שלי,
650,000
שקלים
, תשאלו אותיעל מה? אין לי מושג, קבעואת זה מימים ימינה כתכתיב, זהמה יש.
שרית צפריר:
אבל אםאתם מחפשים עובדת זרהחוקית ועםהמלצות, ישלי מישהי ב-
600
שקלים ליום.
יריב שוריאן:
יפה,600
שקלים כפול 30
ימיעבודה,18,000
שקלים בחודש.
שרית צפריר:
במקרההטוב.
היו"רחוה אתיעטייה:
יאירה, בבקשה. אני אפנה לך שאלות, ואם לא הפניתי אליך שאלה, אני אשמח
מאוד שגם
תתייחסי לטיעונים כאן, למה שתוכלי.
אם את יכולה קודם כול להגיד לנו כמה עובדים זרים חוקיים וכמה
חוקייםיש היום בישראל? זה חשוב לי.
יאירה מרדכי:
אז בסךהכוליש78,725
.
היו"רחוה אתיעטייה:
נכון למתי?
יאירה מרדכי:
נכון להיום, עובדים זרים. 78,725
עובדים זרים שנכנסו לישראל באשרת כניסה ב'1
בענף הסיעוד.
מתוכם,62,263
עובדים חוקיים ו-
16,487
עובדים לאחוקיים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
30
18/03/2025
אני אשמח להתייחס לדברים שנאמרו פה. אז ראשית, ביחס לכניסה של עובדים זרים לישראל עלו
פה דברים מה-7
באוקטובר נכנסו
כ-
11,000
עובדים זרים חדשים לענף סיעוד. יש למעלה מ-
2,000
עובדים
חוקיים שפנויים לעבודה ובאשר לעובדים מחליפים יש כ-
307
עובדים שפנויים לעבודה כמחליפים (גם
עובדים זרים שנמצאים עד 51
חודשים בישראל רשאים לעבוד כדין כמחליפים ולא צריכים רק עובדים
שהם בין 51-63
חודשים.)
אני אשמחלהתייחסלדברים אבל כדאי
שלאנקטעושיהיה רצף כלשהו.
דפנה פודור:
כמה בעליהיתריםיש?
יאירה מרדכי:
כ-
83,000
. לעניין הזה, אני חייבת להגיד כמה דברים גם לעניין של כניסה של עובדים זרים שיריב
הזכיר את זה פה. בשל מלחמת חרבות ברזל נדרשנו לבצע מספר פעולות על מנת לתת מענה ראשוני, הייתה
תקופה שהשמים היו סגורים ולכן הרשות הודיעה על אי אכיפה נגד עובדים זרים שעומדים בתנאים
מסוימים. אז זה נכון,
גם במסגרת הבקשות האלה מטופלים סיעודיים –
למרות שיכלו להזמין עובדים
זרים מחו"ל –
ואני אגיד שאין מכסה להזמנה של עובדים זרים, כל מטופל סיעודי שמבקש להזמין עובד זר
מחו"ל יכול להזמין, השמים פתוחים (אנחנו ייעלנו את התהליך הזה במידה שאין שיעור. היום בקשות
להזמנה של עובדים זרים מטופלים עד שלושה ימי עבודה, שזה באמת בכל קני מ
ידה שיפור משמעותי,
אנחנו מדברים על בקשות שעמדו על אפילו כחודשייםימים.
יריב שוריאן:
החסם הוא בקונסוליות אבל אצלכם שיפרתםחד משמעית.
יאירה מרדכי:
שיפרנו, הבאנו את התהליך הזה קדימה, גייסנו כוח אדם. אמנם מדובר באותה שמיכה, אבל עדיין
גייסנו גם כוח אדם, גם תהליכים דיגיטליים כדי לייעל את התהליך הזה. אז גם פה באנו וראינו את הקושי
וייעלנואת התהליך שלהזמנה שלעובדים זרים מחו"ל.
היו"רחוה אתיעטייה:
סוזי, תני להלסייםבבקשה.
יאירה מרדכי:
אז כאמור הודענו על אי אכיפהוגם בהליךהזה יש כ-
4,000
בקשות.
היו"רחוה אתיעטייה:
כמה בעליהיתרים לעובדים זריםיש היום?
יאירה מרדכי:
נושק ל-
84,000
.
היו"רחוה אתיעטייה:
שמחזיקים בהיתריםולא מעסיקים עובד זר?
יאירה מרדכי:
לא, סך הכול. מעסיקים יש 62,263
מטופלים סיעודיים שמעסיקים עובדים זרים.
הפער הזה הוא
פער שמוכר לי, מוכרלכל יושביהוועדה פה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
31
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
למהאתםלאלוקחים מהפערהזהומלבינים אותם?הרי יש מצוקה, ישמחסור.
יאירה מרדכי:
אנחנו מדברים על הפער שבין מי שמחזיק היתר
ובוחר שלא להשתמש בו כי בן משפחה מטפל, כי
הוא בחר מסגרת כזו, כי הוא בחרעובדישראלי.
אלכספרידמן:
כי איןלו כסף.
יאירה מרדכי:
זוגם אופציה.
היו"רחוה אתיעטייה:
לא, אבל אמרתם גם שיש חוקיים, יש לו חוקיים ויש מצוקה של עובדים זרים, שיש חוסר משווע
והרבה שרוצים,ואם יהיה היצעוביקוש אז למה את הלאחוקיים,
הטובים, שמרוציםמהם?
יאירה מרדכי:
אנחנו עושיםאת זה, זו האי אכיפה שאנחנו מדבריםעליה.
היו"רחוה אתיעטייה:
עד אפרילהוראת השעה,נכון.
יאירה מרדכי:
נכון, זה זמני.
היו"רחוה אתיעטייה:
למהאתםלא מתחילים לקבל 5,000
או 4,000
מהם?
יאירה מרדכי:
בימים אלה,
הרעיון שגברתי יושבת-
הראש מדברת עליו – יישמנו את זה. אנחנו כרגע
מאפשרים גם
לעובדים זרים שבימים כתיקונםלא עומדים בתנאי החוק אנחנו מאפשרים כרגע.,
דפנה פודור:
אבלאם איןמחסור, אזלמה אי אכיפה?
היו"רחוה אתיעטייה:
רגע, שניה, תנולה לענות.
יאירה מרדכי:
או שאניעונה או שקוטעים אותי, זהלא יעבוד אחרת, אני מצטערת.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
32
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
תרשמו את השאלות ואם נצטרך, נקיים עוד דיון. תאמינו לי, זה דיון סופר חשוב. אנחנו גם רוצים
שתביאו לנו המלצות מה לעשות?
הם העלו טיעונים, מה אפשר לעשות בטיעון הזה. אם אין המלצות, אין
פתרונות, אז אין צורך גם לקיים את הדיונים האלה. כל אחד שיתפרץ ויגיד מה שמעיק על ליבו, אז הוא
יאמר,ומהאתם אומרים? תבואועם פתרונות יצירתיים.
יריב שוריאן:
כמו שעשו בזמנו חלוקהלאזורים גיאוגרפיים יכולים לעשותלפי רמות נכות.
יאירה מרדכי:
ניסו, ענבלנתנהאת זה אזוזהלאעבר.
היו"רחוה אתיעטייה:
זה לא יצא לפועל בגלל שפרצה מלחמה. אוקיי,
אנחנו בשלב אחר, אז אולי אפשר לקדם דברים
כאן? גם שכר גבוה.
יאירה מרדכי:
לגבי עלות שכר והשתתפות וחלוקהלדרגות, אנילא רואהפה נציג של משרדהאוצר.
היו"רחוה אתיעטייה:
תמשיכי,אחר כך ניכנס לשכר.
יאירה מרדכי:
הרי אין
כוונה של אף אחד להעלותעלויותעל מטופלים סיעודיים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל משיתים עליהם הוצאות מאוד גדולות כי יש להם חשש לאבד את העובד הנוכחי, מה הם
יעשו?
יאירה מרדכי:
נכון, אז צריך בשביל זה את משרדהאוצ
ר.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אני אומרת, זה רק דיון ראשוני, אנחנו לאנרפהעד שאנחנולא נביא תוצאה בעזרת השם.
יאירה מרדכי:
דבר נוסף שהיה חשוב לי לבוא ולהגיד וגם לתקן במסגרת נתונים שנמסרו ביום שלישי האחרון,
ח
שוב לי לדייק את הנתונים שנמס
רו על בקרה מנהלית, אני שמעתי פה טיעונים חשובים מאוד על אי
בקרה, על הפרות של עובדים זרים. אז אני שמחה להגיד שבמהלך שנת 2024
נערכו 1,277
שימועים
לעובדים זרים, זה לעומת 665
שימועים שנערכו בשנת 2023. השימועים האלו נערכו בעקבות מגוון
הפרות,
לצערי, של עובדים זרים. אם זה אי רישום, אי הסדרה למעלה מ-
90
ימים, אי מתן הודעה מוקדמת, טיפול
רשלני, ריבוי מעברים, נטישה של מטופלים וכ
ו.'
היו"רחוה אתיעטייה:
אילו סנקציות היו, את יכולהלהתייחס?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
33
18/03/2025
יאירה מרדכי:
ולגבי החלטות, התקבלו 1,243
החלטות לעומת 557
בשנת 2023
, מתוכם 1,021
החלטות על ביטול
רישיוןלשיבה של העובד הזר.לשםההשוואה ב-
2023
ביטלנו 86
רישיונות, כרגע אנחנו מדבריםעל 121
.
קריאה:
אבלהםנשארו בארץ?
יאירה מרדכי:
בואו נסביר. זה לא מדויק מכמה דברים. ראשית, אנחנו מנהל עובדים זרים ואגף סיעוד הוא תחת
עובדים זרים, אנחנו מדברים פה על בקרה מנהלית, זה לא מנהל אכיפה, בהחלט יש מקום לשאול את
השאלות האלה ולהפנות אותןלגורםהמקצועי והרלוונטי.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אולי שיגיע הנציג שלהאכיפה בפעםהבאה? אנחנונזמין אותה.
יאירה מרדכי:
חשוב לבוא ולהגיד שיש פה עשייה בכלל בחודש האחרון. אנחנו,
מה שנקרא,
אני לא רוצה להגיד –
עלינו להתקפהואנחנו מבינים שעוב
ד זרנמצא ויש לו אתהאפשרות לראיין מטופלים סיעודיים.
קריאה:
זה מורגש,השינוי.
יאירה מרדכי:
תודה רבה. כבר בחודש האחרון עלינו עם 300
שימועים שעשינו לעובדים זרים, עובדים זרים ששהו
מעל 90
ימים ללא מעסיק חוקי. לפי המערכות שלנו, לא חיכינו שהם יבואו אלינו ויגידו: אני עכשיו
החלטתי שמתאים לי לעבוד אצל הדסה מכפר סבא, אלא אנחנו רואים על פי המערכות שלמעלה מ-
90
ימים הם לא מועסקים כדין, אנחנו פונים אליהםעם מכתב שימועבכתב, מזמנים אותם אלינו.
אני יכולה להגיד שכבר
בחודש האחרון נשלחו 300
שימועים כאלה. אנחנו פועלים בשטח, מנסים
להעביר את המסר, להדהד אותו גם לעובדים הזרים. אנחנו מבינים את הקושי, אנחנו חיים את השטח,
אנחנו מבקרים בבתים, אנחנו שומעים את האזרחים, אנחנו חלק מהאזרחים, אנחנו האוכלוסייה. יש לנו
רצון אמיתי וכנה
לבוא ולהסדיר את הדבר הזה. אבל שוב, כשמדובר על זכויות קוגנטיות, גם בידיים שלנו
אין לנו כל-
כך מהלעשותעם זה.
דדו דהאן:
תגדירי זכויות קוגנטיות.
יאירה מרדכי:
שכר מינימום, הפרשות, ניכויים,הם זכויות קוגנטיות.
דדו דהאן:
אין בעיה, לכן אני חושב שהרשות עצמה באמת רוצה ומנסה ומחפשת את דרכה כי אני פה לא מעט
מפגשים בכל מיני
ענפים
בנושא העובדים הזרים וצריך לרדת אולי לעומק יותר ולמצוא, לצאת קצת, לשנות
mindset
פאזה את ה-
שהיה נהוג עד היום ולבוא ולחשוב. רגע, כשאת מדברת על זכויות קוגנטיות, עם כל
הכבוד, זה עובד זר, הוא לא אזרח ישראל .לא יכול להיות שכשאצלו הוא לא מקבל פנסיה, אז פה אנחנו
נשית פנסיהעל המעסיקים. וצריךלבוא ולשנות פאזה.
אני יודע שזהלא בידיים שלכם, אבלבגלל זה, גברתי, אניחושב שההתכנסויות של הוועדה כאן...
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
34
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
תכףנשמע את נציג משרד העבודה.
דדו דהאן:
mindset
צריךלשנותאת כל ה-
ולראות איך יוצאים מהקופסא.
היו"רחוה אתיעטייה:
אולי יש להם תוכנית, למשרד העבודה? בואו נשמע אותם. קודם כול יש לנו עוד שאלה, האם ניתן
לחייבעובד זר שמגיעלישראללהישאר תקופה אצל המטופל שהביא אותו אלא אם קרהמשהו חריג?
יאירה מרדכי:
יש בג"ץ איסור כבילה שמונע, לא מאפשר, על מנת למנוע תופעות פסולות של עבדות של עובדים
זרים, ולכן לא ניתן. אבל אני כן חייבת להגיד, גם במסגרת השימועים
שאנחנו עושים לעובדים זרים,
כשאנחנו מתרשמים שעובד זר קם ולא עשה ניסיון כן ואמיתי לעבודה אצל המטופל הסיעודי אליו הוא
הגיע. ואני חייבת להגיד פה גם את העבודה של הלשכות הפרטיות –
יש מורכבות של עובד זר שעזב את
המשפחה שלו והגיע לפה לישראל ונבהל, הדברים נראים לו פחות ורודים ויפים, והעובדים הסוציאליים גם
של הלשכות הפרטיות נכנסים לאירוע, מנסים לתחזק את ההעסקה הזאת, להרגיע, לתת את הכתף
התומכת. דברים כאלה קורים.
כשאנחנו רואים שיש פה עובד זר שהייתה לו כוונה אחרת, והשתמשו פה במילים כמו "קרש
קפיצה" למשל, אז אנחנו ממצים את הדין עם העובד הזר הזה וגם על הדבר הזה בוטלו ר
ישיונות של
עובדים זרים שהגיעו לפה, וזהלא משנה כמה זמן הם היופה ועשו את הדברים האלה.
סוזי אלבז:
יש לי שאלה, יאירה. בגלל המצב של המלחמה ובגלל שאנחנו באזור הדרומי, אי אפשר לעשות אני
יודעת שיש ---
עד 13
שנים, אבל העובדים האלה דווקא כן רוצים לעבוד איתנו ולא
ניתן להביא להם
אישור. כמו שעשו בקורונה, אם אפשר לפתוח חד פעמי לתקופה מסוימת, שנוכל להעסיק, את מבינה?
אנחנו מצד אחד העובדים לא רוצים להגיע לארץ כי הם פוחדים מכל מה שקורה בארץ, ומצד שני יש פה
בארץ עובדים שאנחנו יכולים לראיין אותם ולבדוק אותם ואנחנו נופלים בין הכיסאות כי אין מי שיטפל
בנו.
יאירה מרדכי:
אז אנחנו נמצאים עכשיו, אנחנו הודענו בתחילת ינואר על אי אכיפה להעסקה של עובדים זרים
שנמצאיםבישראלעד13
שנים.
יריב שוריאן:
אבלהיאמדברת על אלו שמעל, כי ישפלח שהתמידו אצל מעסיקים מעל13
שנים.
יאירה מרדכי:
לפתוחאת הנושא הזה זה דברלאנכון.
יריב שוריאן:
לא,לסוג אוכלוסייה מסוים,לזה היאמתכוונת.
היו"רחוה אתיעטייה:
ישלכם הצעת חוק?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
35
18/03/2025
יאירה מרדכי:
דיברנו על זהואמרנו שהדבריםהאלהעלווגם נבחנו ונבחנים בימים אלה.
שמחה בניטה:
כבודיושבת-
הראש, אני רוצהלהגיד שבכל דבר הם אומרים"חקיקה" "החוק".
היו"רחוה אתיעטייה:
הוראת שעה, אבל הםהכינו אותה.
שמחה בניטה:
לא רק זה, ז
ו
לא תורה מסיני, אלו חוקים שהם חוקקו ואני חושבת שהחקיקה הזאת לא יכולה
לעמוד לנגד המצב שלנו, אנחנו צריכים להיות באיזושהי עדיפות מעבר לחקיקה. החוק הזה הוא לא חוק
שנפלה תורה מסיני, ובני אדם עשו את החוקים האלה והכנסת צריכה לשנות, המדיניות צריכה להשתנות
והכנסת צריכה לשנותאת החוקים ולהיות יותרגמישים לגבי הנכים.
היו"רחוה אתיעטייה:
לקחנולתשומתליבנו.
שמחה בניטה:
כי דווקאהאנשים הוותיקיםהאלה רוציםלטפל בנו, דווקא
במקריםהקשים שלנו.
היו"רחוה אתיעטייה:
שתי שאלות. מה הרשות עושה כדילהתגבר על מצוקת העובדים הזרים בפריפריה, צפוןודרום?מה
אתםעושים בסוגייה?
יאירה מרדכי:
ראשית, כמו שידוע, יש את התקנות שהותקנו בשנת 2014
, תקנות למעברים גיאוגרפיים. גם
הלשכות
יודעות את זה, אנחנו עובדים על התקנות האלה ביתר שאת, בטח עכשיו בימים שהפריפריה צפון
ודרום יותרמתקשותומאותגרות.
היו"רחוה אתיעטייה:
מה אתםמתכוונים, בתקנה? בחקיקה?
יאירה מרדכי:
זה אומר שעובד זר שהגיע לישראל, בהתאם למעסיק שאליו הוא הוזמן, נקבע לו האזור הגיאוגרפי
שלו. אם הוא באזור פריפריההוא לא רשאיללכת לעבוד אצל מטופל באזוריםאחרים.
קריאה:
עדפטירהומעברלבית אבות.
יאירה
מרדכי:
כן.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
36
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
את יכולה להתייחס למה שאמרו פה שמגיעים עובדים זרים ללא הכשרה, ללא ניסיון?
ככה הם
טוענים.
יאירה מרדכי:
ראשית, יש שני מסלולים להגע
ה של עובדים זרים בישראל, יש את
ההגעה בהבאה פרטית, זאת
אומרת מי שמייבא את העובדים הזרים הללו הן הלשכות הפרטיות שהן מגייסות מסוכנויות שמציגות
הכשרהמתאימה, הולמת.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז הםחייבים לתת הכשרה.הלשכה הפרטיתחייבתלספק?
יאירה מרדכי:
לאהלשכה.
קריאה:
מי בודק אתזה?
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אם זהלא קורה, איך אתם מפקחים?
קריאה:
איזו הכשרה? איןהכשרה.
היו"רחוה אתיעטייה:
הגיעו תלונות,אז אולי
תיקח
י
אתזה לתשומת ליבך?
יאירה מרדכי:
אני רק אגיד משהו אולי זה לאהיה ברור.
מאיה בנדס:
כבודיושבת-
הראש,הוועדה דנה בזה.
היו"רחוה אתיעטייה:
אנילא חושבת, אני לא הייתיפשוט.
יאירה מרדכי:
אם
מישהו חושב שאנחנו
באופטימוםואני אגיד שהכ
ול ורודומנצנץ בסיעוד, אנחנו רחוק משם.
היו"רחוה אתיעטייה:
אתם תוך כדי תנועה, אתם שומעים את התלונות,את הבעיות, ואז אתם משפרים.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
37
18/03/2025
יאירה מרדכי:
נכון, אנחנו שומעים ולומדים. וחלק מהעשייה שלנו
כשאנחנו לומדים
בדברים האלה, אז אנחנו גם
מקדמיםהסכמים בילטרלייםגם כדילמנוע.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבל הבילטרלי, כאן הוא צריךעובד דחוף, ההורה במצוקה.
יאירה מרדכי:
אני שמחה מאוד לשתף גם את גברתי שבחודש דצמבר 2024
, אנחנו עלינו עם הסכם בילטרלי נוסף
ממדינת הודו שזו מדינה שאין חולק שמשם עשרות אלפי עובדים זרים בענף הסיעוד ואנחנו יצאנו
גם עם
הסכם בילטרלי.
יותר מזה, על מנת לקדם את הדבר הזה, במכתב שהוצאנו בפברואר, הצענו ללשכות הפרטיות
להזמין עובדים זרים שלא על חשבון המכסה שלהם. שוב, להזמין עובד זר במסגרת ההסכם הבילטרלי
בהודו,
ש
לא המכסה הבילטרלית ולא המכסה להבאה פרטית. זאת אומרת, יש את האופציה הזו. ולגבי
עובדים זרים שמגיעים במסגרת ההסכמים הבילטרליים, אחת המטרות של ההסכמים הללו זה בעצם
להביא לפה עובדים זריםעם הכשרה שהיא יותר מפוקחת, שהיא הוסכמה בין המדינות.
דפנה פודור:
כבודיושבת-הראש אני חייבתלהגיד שחוק הכניס
ה לישראלהיום כולל תנאים מאוד נוקשים.
היו"רחוה אתיעטייה:
צריךלשנות אותו אבל עד שיכתבו אותומחדש.
דפנה פודור:
ולמעשה זה חוק ששלל משר הפנים את הסמכות שיש לו לאשר בקשות הומניטריות. החוק הזה לא
נאכף מה-1 במרץ 2020
. חמש שנים שהחוק לא נאכף ואף אחד לא חושב שאולי הוא לא רלוונטי. אי אפשר
לאכוף אותו, אולי צריך לשנות אותו, כי הייתה קורונה ועכשיו יש מלחמה ואנחנו במדינה כזאת שכל הזמן
יש בה משהו.
היו"רחוה אתיעטייה:
נכון.
דפנה פודור:
אולי צריך לפתוח פתח, כפי שאתם רואים לנכון לפתוח אותו. אבל יכול להיות שחוק שלא נאכף
חמש שנים הוא לא מתאים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אני רוצהלמשרד הרווחה.
סוזי אלבז:
זה מאוד חשוב.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז במילה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
38
18/03/2025
סוזי אלבז:
ישבחורה שאיןלה מטפלת, בדימונה. היאפנתה אליי.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אחרי הדיוןיאירה תשב איתך,היא ת
יתןלך אתהפרטים.
סוזי אלבז:
אתחייבת,הבחורה הזאת אין לה.העובדתעבדה אצל אח שלה.
היו"רחוה אתיעטייה:
אז אחרי הדיון תתני ליאירה אתהפרטיםוהיא תעזור.
אני רוצה בבקשה למשרד העבודה, אני אפנה לך שאלה כי אנחנו צריכים לנעול ב-
16:00
. האם ניתן
להפוך את הניכויים המותרים בחוק היום על מגורים, הוצאות נלוות למגורים, חצי מעלות ביטוח הבריאות
לעובד הזר והוצאות כלכלה, לחובה במקום לרשות, לעגן את זה בחקיקה? כדי להגן על המטופלים
הסיעודיים שחוששים לנכותאתהסכומיםהאלה בשל החשש, כמו שציינו, מנטישת העובד הזר.
צורי זנזורי:
עורך דין צורי זנזורי, אני הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה. גברתי אני קודם כול
רוצה להתייחס למשהו שלא רציתי להתייחס אליו בהתחלה, העניין של ההסכמים הבילטרליים. אני חושב
שאם כבר נפתח פה הדיון הזה, אז ההכשרות הן הרבה יותר מפוקחות, המהירות של ההבאה של העובדים
הן לא יותר נמוכות מהבאה פרטית וזה גם יביאאתך הפתרון לסוגיית דמיהתיווך הבלתי חוקיים שגורמים
עקיפים לייקור עלויות ההעסקה. כי עובד שמגיע לארץ, שנושא עליו חובות של עשרות אלפי דולרים, הוא
גם ירצהלסיים את
החובות שישלו בארץהמוצא שלו. זהלגבי זה.
היו"רחוה אתיעטייה:
שזהיהיה מעוגןבחוק.
צורי זנזורי:
שההבאה תהיה בילטרלית, בהבאה בילטרית אנחנו מוודאים ככל שניתן שלא יהיו דמי תיווך בלתי
חוקיים. אני רק רוצה לציין שהשיח שהיה כאן הוא שיח כואבלכולנו.
היו"רחוה אתיעטייה:
וצריךגם לפתור את מה שהעלו פה. אי אפשרלבוא כל הזמןורק לדברואין פתרונות.
צורי זנזורי:
נכון, אנחנו מוכנים לשמוע כל דבר שניתן להקל מעל המטופלים. אנחנו נתמוך בכל הצעה כגון אם
זה מה שחברתי, חברת הכנסת ציינה, פטור של ביטוח לאומי או פטור של אגרות או כל מה שניתן מבחינת
תקציבים להורידאת הנטל מעלהמעסיקיםהפרטיים.
קריאה:
להפוך ניכויים מותריםלחובה?
צורי זנזורי:
לא, אנחנו לא נתמוך בזה מהסיבה הפשוטה. אני יכול להיות פופולרי ולהסכים לכל דבר ועניין
אבל
אני לא רוצה לקחת את כולם למקום של אטרקציות ולסיפור שלא ייגמר. בסופו של יום אנחנו כמדינה
כפופים לחוק. יש חוקים מקומיים שזה חוק שוויון
הזדמנויות בעבודה, שאוסר אפליה בין עובד זר לעובד
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
39
18/03/2025
ישראלי, ויש אמנות
בינלאומיות שגם לגביהם אנחנו כפופים שמדינת ישראל יאשררה אותם. ובסופו של
יום אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא במצב כזה מזהיר בזירה הבינלאומית. הרי שמענו פה כמה שהעובדים
הזרים חשובים ובאותה נשימה לבוא והמעסיק רוצה להוריד את הגרזן
על העץ, לכרות את הענף עליו הוא
יושב.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבלהכול במידה, שיהיו איזונים.
צורי זנזורי:
גברתי,הפיליפינים לאמגיעיםלארץבגלל כמה שקלים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אזישחלופות מעוד מדינות. מכלהמדינותהן לא יגיעו לארץ?
צורי זנזורי:
הפיליפינים הם ציבור העובדים המועדף על המעסיקים. כשהיינו גם בתאילנד, אני יכול
להגיד
משהו מחדר הדיונים בתאילנד. היה הסכם עבודה שעשינו להביא עובדים זרים מתאילנד, במשך למעלה
משעה הייתה הפסקה כי היה דיון, ממשלת תאילנד לא הסכימה להעלאת המדד על 150
שקלים בשנה. זאת
אומרת, זה לא כזה פשוט שאם נבוא ונוריד את העלויות באמת זה יטיב עם המעסיקים, כי פשוט לא יהיו
מטופלים.
עכשיו, בוא ניקח מצב שלא יכול לקרות, להוריד את הניכויים ולהפוך אותם לניכויי חובה. אמרו
פה על עניין של עבודה בשבת. העסקה בשבת של עובד זר היא אסורה על פי החוק ארבע שבתות, אסור
להעסיק עובד זר ארבע שבתות, אבל זה קורה בפועל,השוק מכתיב את עצמו. מה שיקרה במצב של עובד זר
שתבוא ותגיד לו: תוריד לי את 500
השקלים על הניכוי הזה שיהפוך להיות חובה –
למרות שזה לא הגיוני
כי הניכוי של מגורים זה ניכוי מקסימום ומי יפקח על המעסיק בכלל, אם נהפוך את זה לחובה צריך מישהו
שיפקח על המעסיק. אנחנו מוסיפים עוד נטל רגולטורי על אותו קשיש מטופל מה עשית עם הכסף שנוצר
אצלך?ישפה גםהיבטי מיסוי והיבטי אכיפה.
דפנה פודור:
זהלאנכון.
צורי זנזורי:
שניה גברתי. ניקח דוגמה כספית, עכשיו עובד מרוויח 6,500
שקלים, אנחנו נגיד לו שאנחנו
מורידים
לו 500
שקלים כי זהחובהבחוק
להוריד לךמגורים.הוא לאיסכים.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבלהואמקבל מגורים.
צורי זנזורי:
אז הוא יבקש העלאת שכר. המעסיק יגיד לו: השכר שלך יהיה 7,000
ואני אוריד לך 500
כי זה מה
שהחוק מחייב ואתה תקבל 6,500, הש
כר שלו י
ישאר אותו דבר. מי יפגע מכך? המעסיק. למה הוא יפגע? כי
השכר המבוטח עלה כבר ל-
7,000
והזכויות הסוציאליות שלו יהיו על בסיס 7,000
והפיצויים שלו אחרי
כמה שנים יהיו 7,000
, ואז השעות הנוספות והנגזרת של שעות השבת ודמי המחלה וכל מתכונת ההעסקה
יהיהעל בסיס7,000
המעסיקלאהרוויח מכך..
שרית צפריר:
אבלהיום זה קורה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
40
18/03/2025
צורי זנזורי:
למה דמיאבטלהלא מגיעיםלעובדים זרים?
שרית צפריר:
נתחום אתהשכרוזהלא יקרה.
היו"רחוה אתיעטייה:
חשבתםעל מה שהיא מציינתפה?לתחום את השכר.
צורי זנזורי:
אני אנסה לצטט לגברתי כמה
אמרות שנאמרו בבג"
ץ בנושאים האלה. עד כמה שאני זוכר, כי
כמעט בכל פסיקה שלהם
זה מופיע כל הסדר משפטי שמחריג עובד זר לעובד ישראלי,. דינו להתבטל, אינו
תקף ונוגד את תקנת הציבור, אם אני מצטט נכון את בג"ץ. לבוא להריץ פה את כולם למסע שבסופו של יום
גם ירע עם המעסיקים
וגם לא יתפוס ברמה המשפטית. אנחנו, משרדי הממשלה גוף מבצע, אנחנו לא גוף
שמחוקק ולא גוף שמתווה מדיניות.
היו"רחוה אתי
עטייה:
למה?אתם מחוקקים הצעות ממשלתיות. הצעת מחליטים.מהאתם לא מחוקקים?
צורי זנזורי:
כממשלה אנחנו מיישמים אתהחוק.
היו"רחוה אתיעטייה:
גםוגם, אבל גם הצעת חוק ממשלתית.
צורי זנזורי:
גם לגבי מה שדובר פה לגבי זכויות מעסיקים, שליש מהפניות שמגיעות אלינו –
ומגיעות אלינו
אלפי פניות בשנה –
הן פניות של מעסיקים.
שרית צפריר:
ואין תשובותחד משמעיות? אני אחת מהן.
צורי זנזורי:
לכל מי שפונה אלינו אנחנו משתדלים לתת מענה. גם אנחנו נמצאים במצוקת כוח אדם אבל
משתדלים לתת את כל המענה שניתן. לא נתנגד להקים מערך כזה של גוף שיגן על זכויות מעסיקים אם יש
צורך בכך –
צריךלבחון את הנושא –אנחנו לאנתנגדלכך.
היו"רחוה אתיעטייה:
יש שאלה, יצאלכםלהתייחסגםלעניין שהמטופל לא יהיההמעסיק?
צורי זנזורי:
זהמשהו שאני שומע כאן.
היו"רחוה אתיעטייה:
פעם ראשונה שאתה שומע אתזה?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
41
18/03/2025
צורי זנזורי:
אני פעם ראשונה שומעאת זה, אני
בתפקידי
חצי שנה כמעט.
היו"רחוה אתיעטייה:
יאירה, אצלכם מנסים לקדם את זה שהמטופל לא יהיה המעסיק? יצא לכם איזה דיון? נכון דנתם
גם בדוח של הוועדה
הבין-משרדי
ת
,יש שם כל מיני.
צורי זנזורי:
יש קו
שי משפטי להגדיר אדם כי על פי הפסיקה לא ניתן להגדיר שחוזה מסוים או תכתיב מסוים
או נוהל מסוים יקבע מי המעסיק. מה שקובע מי המעסיק זו ההתנהלות והתנהגות הצדדים בעת ההעסקה.
אז קשה מאוד לאבחן וקשה לבוא ולהגיד על בסיס רעיון האם הוא יתפוס ברמה המשפטית או לא ככל
ויציעו הצעהעל כל ההיבטים,על כלהקשיים, אנחנונשבונדון בזה. אבל חוץ מרעיונות...
היו"רחוה אתיעטייה:
עלו כאן טיעונים, אנחנו נקיים דיון נוסף בהמשך, אבל אנחנו נשמח גם אם תבואו עם הצעות
יצירתיות. משרד העבודה, רשות האוכלוסין, לבוא ולהגיד איך לשפר את רווחת הקשישים הסיעודיים, את
המצב הקשה שלהם, הנכים, הקשישים הסיעודיים, המורכבים. היו הרבה תוכניות מגירה, היו הרבה
דוחות, היו הרבה המלצות, אבל מה נעשה איתם? כלום. מקדנציה לקדנציה באים, מעלים אותם ושמים
אותם במגירה.
דדו דהאן:
אם מותר לי רק לומר, שאם צריךלשנותאת החוק –
אז לאנורא.
היו"רחוה אתיעטייה:
דורון, בבקשה.
קריאה:
זהיהמר לזכותך, אם תצליחילשנותאת החוק –
נצדיע לך.
היו"רחוה אתיעטייה:
אני אצליח בעזרת השם, גם עם השולחןהזה,עם כלהמשרדיםהממשלתיים.
דורון רז:
דורון רז יושב-
ראש איגוד נותני שירותי סיעוד. אני רק רוצה להתייחס לנושא של אי האכיפה. פעם
אחת בתקופה שאריה דרעי היה שר הפנים ופעם אחת בתקופה שגדעון סער היה שר הפנים אני יזמתי
איתם, פעם אחת הלבנו 7,500
עובדים ופעם אחת 1,500
עובדים. עכשיו, למה הלבנו כל-
כך הרבה? ואמרו
שלא יבואו. למה? כי אף עובד זר לא חוקי בארץ לא מוכן לעלות רק עד התקופה של אי אכיפה. אם תגידי
לו שתיתני לו ארבע שנים לחזור בחזרה להיות חוקי ואחר כך תצא מהארץ –
יבואו לעבוד. כי באו אז 7,500
ופתרו אתהבעיה. הבעיההיא שאףעובד לא חוקי לא רוצה שיהיהלועד אפריל.
היו"רחוה אתיעטייה:
לא, הםמאריכים תמיד את הוראתהשעה. זו השיטה.
דורון
רז:
לא, זו לא הארכה, זה צריך להיות מבצע חד פעמי של הלבנה של כל העובדים הלא חוקיים, כי
במילאלאמוציאים אותם מהארץ.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
42
18/03/2025
דפנה פודור:
רק דרךחברות סיעוד?
דורון רז:
רגע, לא אמרתי רק דרך חברות סיעוד. ברשותך, אני בקצרה כי כבר הגענו לסיום רוצה להתייחס
לנושאים שעלו פה וחלק מזה זה הפתרון הזה. כולם מבינים שעלויות השכר זה עניין של היצע וביקוש
וברור שאם בשוקיש היצף שלעובדים זרים, מחירהדרישה של העובדיםירד, זה ברור.
לגבי הנושא של העסקת העובדים, הוא נושא מורכב ובעייתי, אנחנו חברות הסיעוד נכונים להעסיק
את העובדים באיזושהי צורה או לסייע לקשישים באיזושהי צורה לנהל את השכר שלהם, מה שאפשר
לעשות לפי החוק. מבחן ההשתלבות אומר שבעצם גם אם אני אקח על עצמי את החובה כמעסיק, עדיין
השטח קובע האם המעסיק הוא העובד או לא, כי במירב שעות היום הוא נותן לו את ההוראות ומנחה
אותו, אז כאן יש בעיה של מבחן ההשתלבות לעשות את זה, אבל אפשר להקל על הקשישים בצורה
משמעותית. אני מדבר על הקשישים זכאי חוק הסיעוד, אנחנו הצענו גם לוועדה, גם לכבודה וגם בגלגולים
שלהוועדה הבין-משרדי
ת שהייתה,
לקחתעל עצמנו להעסיקאת העובדים.
ליאת כהן:
בטח, כי משלמים לכם המון כסף.
היו"רחוה אתיעטייה:
הוא לא הפריע לך. כל אחד יכול להתבטא פה. נתתי לך גם להתבטא, וגם בדיונים הקודמים.
דורון,
אני
אנעל אתהישיבה, אני לא רוצה שזה י
יגרר לוויכוח.
דורון רז:
לא ויכוח, רק אשלים. על החלק של ההעסקה של ההשלמה של הקשיש לשכר העובד, אמרתי
מראש שלאנרוויח אגורה אחת.
יריב שוריאן:
אתם מרוויחים מספיק.
דורון רז:
גם אתה מרוויח כסף.
יריב שוריאן:
ברור, כולנו מרוויחים, אל תהיה צדיק.
היו"רחוה אתיעטייה:
אני נועלת את הישיבה;
אני לא אקיים דיונים פה אם יהיו ויכוחים.
אני אשב בפגישות אישיות,
יריב, אםזה ייגררלוויכוחים.
דורון רז:
אני רוצה לסיים ולומר שאנחנו שמעסיקים למעלה מ-
160,000
עובדים ישראלי, יש לנו את כל
היכולת הטכנולוגית, הכישורים בהעסקה, ויש לנו נכונות לקחת על עצמנו את השילוב במציאת פתרון
בהעסקה שלהעובדיםהזריםעלהחלק של המשפחה שלא מכוסה עלידי חוקהסיעוד. תודה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
43
18/03/2025
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה. אני אמורה לקבלנזיפה. אני מסכמת את הדיון.
א,'
הוועדה תקיים ישיבה בקרובעל סוגיית העובדיםהזריםהמחליפים.
ב', הוו
עדה תקיים בקרוב ישיבה על ההסכמים הבילטרליים בכלל הענפים, בפרט בסיעוד הביתי.
הוועדה בדעה כי יש להרחיב את המדינות שמהן מגיעים העובדים הזרים לענף ועוקבת אחר הטיפול
במשברהגעת העובדיםהזריםמהפיליפינים.
ג', הוועדה פונה שוב למוסד לביטוח הלאומי ומבקשתלבחון את תשלום דמי הביטוח הלאומיעבור
עובד זר בסיעוד. לבטל את חובתהתשלום אוללפחתלהחזירו ל-
2%
במקום 3.6%
היום.
ד', ישנן מספר הצעות חוק שהוגשו, אנחנו נעקוב ונראה איך הן מתקדמות ונדע להתנהל בנושא
ביטול הפנסיותלעובדיםהזרים.
ה', הוועדה תקיים ישיבה בנושא העובדים הזרים הברחנים שמגיעים לישראל בהזמנת המטופל
שממתין לעובד זמן רב ומשלםעבור העסקתו, ואז נותר ללא מטפל שעוזב אותו.
ו',הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לטפל בנושא אי אכיפה וליצורודאות למטופליםהסיעודיים
ולעובדיםהזרים.
דבר נוסף, לרשות האוכלוסין וההגירה. תבדקי עם הממונה שלך אם אנחנו יכולים לקיים דיון
בעניין ההלבנה של העובדים הלא חוקיים.לקיים דיון בפניעצמו.
יאירה מרדכי:
אני אגיד לגבי העניין של הוראת שעה. אתמול היינו בישיבה אצל שר הפנים והוא קיבל את
ההמלצה שלנו להעביר הוראת שעה.
היו"רחוה אתיעטייה:
מתיזה יהיה?לפני סיום המושב? או במושבהקיץ?
יאירה מרדכי:
אנחנו משתדלים לעשות את זה באופן הכי מקוצר. שוב, יש פה סד זמנים קשוח מאוד. אבל כל
המעורבים, כל מי שצריך אנחנו כבר איתו.
היו"רחוה אתיעטייה:
נתנו אתהסכמתם?
יאירה מרדכי:
כן,לגמרי. שרהפנים אישר אתההמלצהואנחנועל זה בכלהכוח.
היו"רחוה אתיעטייה:
תודה, הישיבה נעולה.
הישיבהננעלה בשעה 16:10
.