חומר רקע

הכנסת הכנסת העשרים-וחמש מושבשלישי פרוטוקול מס'147 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, א' בסיוןהתשפ"ה(28 במאי 2025 ),שעה14 : 9 סדרהיום: הסכמי שכר וקושי בגיוס ואיוש תקני כוח אדם במינהל אכיפה וזרים ובמינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסיןוההגירה נכחו: חברי הוועדה: חוה אתיעטייה –היו"ר מוזמנים: חנן לזימי – סגןלממונהעל השכר והסכמיעבודה, משרדהאוצר מורדי וורטל – רפרנט השכלה גבוהה, אגף שכר, משרדהאוצר איל אסף – מנהל אגף אכיפה פלילית, מנהלהסדרהואכיפה, משרד העבודה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהלהסדרהואכיפה, משרדהעבודה סמדר פרידמן – מתמחה, ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מנהלי), משרד המשפטים משהנקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשותהאוכלוסין וההגירה איציקעמרני – מנהל מינהל אכיפה וזרים, רשותהאוכלוסין וההגירה שני שבתוב – יו"ר מועצת העובדים, רשות האוכלוסיןוההגירה לירון אקם – ראש צוות ייעוץ משפטי, רשותהאוכלוסין וההגירה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניית, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אלכס מילר – חבר הכנסת לשעבר, יו"ר אגף העובד העולה ושת"פ עם מוסדות לאומיים, ההסתדרות -הבית של העובדים בישראל ג'ני סמולקין – מנהלת חטיבה ארצית, הסתדרותעובדיהמדינה דןורשבסקי – רכז מקצועותהבנייה,הסתדרותהעובדים הלאומית צבי קן תור – יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים,לשכת עורכיהדין אלדדניצן – יו"ר, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה דין ליבוביץ' – חברועד, התאחדות תאגידי כוחאדם זר בענףהבנייה מאיר שמש – יו"ר, התאחדות קבלני הפיגומים אייל שלמה שמש – חבר,התאחדות קבלני הפיגומים רוני פנחס – חבר,התאחדות קבלני הפיגומים ליאור טל – ועד מייסד,עמותת דף חדש סיגלחזי – חברה,לשכת הקבלניםבישראל יונתן יעקובוביץ' – מנהל פעילות, המרכזלמדיניותהגירה שלמה אלפסה גורן – קרוב משפחתה של מיה גורן שנרצחה בשבי מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן,חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי- דיוקים והשמטות. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 2 28/05/2025 הסכמישכר וקושיבגיוס ואיוש תקני כוח אדם במינהל אכיפה וזרים ובמינהל עובדיםזרים ברשות האוכלוסין וההגירה היו"רחוה אתיעטייה: בוקר טוב לכולם, חודש טוב ושמח. היום יום רביעי, א' בסיוון תשפ"ה, 28 במאי 2025 , אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הסכמי שכר וקושי בגיוס ואיוש תקני כוח אדם במנהל אכיפה ובמנהל זריםברשותהאוכלוסין וההגירה. אני מקדמת בברכה את המתמחים במשפטים ממחלקת בג"צים שהגיעו לצפות היום בדיון, ברוכיםהבאים.נתחיל עם שלמה אלפסה גורן. שלמה אלפסה גורן: תודה רבה לגברת אתיעטייה שנותנת אתהזמןלדברלמשפחותהחטופים אפילו ביום כזה קצר של ועדות. שמי שלמה אלפסה, אני יליד חולון, בצבא הכרתי את סמדר גורן, ילידת קיבוץ ניר עוז, ואתם כבר יודעים את הסטטיסטיקה של המצב הזה. אבנר גורן, אח של סמדר, נר צח או נהרג, לא יודעים בדיוק מה קרה לו, בסופו של דבר מצאו אותו בשדות של קיבוץ ניר עוז. מיה גורן, אשתו, נורתה בגן הילדים, נחטפה, אפשרלהגיד בהחלט שנרצחה שם. ביוליהאחרוןהחזירו את גופתההארצה. כשהתפוצצה העסקה בנובמבר האחרון אני הייתי אופטימי ואמרתי לסמדר, אולי נקבל את כולם בפסח, אבל הנה עברו להם 600 ימים, 600 ימים שעדיין החטופים בעזה. עד אז, בנובמבר, בפסח, לא הבנתי כמה הממשלה שלנו מקצוענית. רוצים לחסל את תשתית הצבא של החמאס, כמעט הצליחו, אבל 600 ימים, כמו שנאמר, מחר מ ו חרתיים. הסרת השלטון של החמאס בעזה, גם שם כמעט אנחנו מחלקים מזון לעזתים, אבל עדיין לא מצליחים לשלוט בחלוקה. ויצירת התנאים להחזרת החטופים, שזה אחד התנאים שלהמלחמה, גם כמו שנאמר,פחות. Key Performance שמים מטרות, ופה צריכים לדעת ש כש שמים מטרות יש מה שנקרא KPI – Indicators , כלומר, מה הקריטריון להצל חה, מה המדדים, האם נחזיר את החטופים שלנו חיים או מתים? ROI Return of Investment וגם מה שנקרא – . אנחנו משקיעים, משקיעים, משקיעים במלחמה האינסופית,ומקבלים בסופו של דברעם מפולג גיוס ללא גיוס,וגם הסתה., מה קיבלנו בעד ההשקעה הזאת אחרי 600 ימים? ש א ומרים עלינו בטלוויזיה, טרגדיה פרטית של 22 משפחות. והנה אני כאן להזכיר את הטרגדיההאישית שלי. אני עם אשתי ושלושת ילדיי קיבלתי בחסות החמאס ובהפקרה של מדינת ישראל ארבעה יתומים בגירים. אנחנו מקיימים קשר רציף איתם, מטפלים בהם, עוטפים אותם, לוקחים אותם לתיקונים של רכב, מסתכלים כשהם שוכרים דירה, אבל עדיין אין שום חקיקה בנושא. אני אראה לכם את התמונות. אלו ילדים בגירים שחלקם ילדים שלי וחלקם ילדים של אבנר ומיה, הםנמצאים בצד השמאלי של התמונה. הם נרצחו, וכרגע אנחנו עומדים מול שוקת שבורה של קידום חקיקה, רוצים איתנו לקדם חקיקה בנושא, וכן, זה מקודם. אבל, ואני לא מאחל לכם גם דברים כאלה, האוצר לא מוכן לדבר בכלל על עוד תמיכה של כמה מיליונים למשפחות כאלה. משרד הרווחה מסרב לעשות בדיקה מה קורה עם המשפחות האלה בכלל, האם צריכים או לא צריכים עזרה בנושא. המצב שלנו במצב הלאומי ו השלטוני הוא קטטוני, ולכן אני מבקשעזרה ממשלתית, שתתאפס על עצמהותתחיל לעזור לנו. תודה רבה. היו"רחוה אתיעטייה: תודה. נמשיך בדיון. מפרוץ המלחמה ישנה עלייה דרמטית בעומס העבודה של מנהל עובדים זרים ושל מנהל האכיפה בשל אי כניסת הפלסטינאים והצורך להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל בכלל הענפים והתוספת המשמעותית במכסות עובדים זרים לענפים השונים וכן מכסות שאושרו לענפים חדשים שמעולם לא העסיקו בעבר עובדים זרים כמו ענף השיפוצים, המסעדות, המסחר והשירותים, התשתיות ועוד. רשות האוכלוסין מתמודדת זה זמן רב עם עיכובים משמעותיים ביישום הסכמי שכר ובעקבות כך גם עם קשיים חמורים בגיוסובאיוש תקני כוח אדם ואי יכולתלשמר את העובדיםהקיימים בשל שכרנמוך. בהחלטת הממשלה 1752 ניתנו תקנים נוספים, אך רשות האוכלוסין לא מצליחה לגייס עובדים חדשים בשל השכר הנמוך המשולם וישנו קושי בשימור העובדים הקיימים בשל חוסר הוודאות וחוסר האמון בארגון. נבקש לשמועהיוםמראש מנהל עובדים זריםומראש מנהל אכיפהוזריםעלהבעיות שנוצרו הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 3 28/05/2025 בנושא ולאחר מכן נשמע את משרד האוצר. בבקשה, נקש או עמרני. ואחר כך נשאל שאלות. אתה רוצה לפי השאלות? מה ש תחליט.לתתלנו סקירה ואחר כךנשאל שאלות? משהנקש: בוקר טוב לכולם, משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים. אני רוצה להגיד לגברתי היושבת ראש תודה רבה על הדיון החשוב הזה, מי כמוך בתקופה האחרונה שאת מנהלת את הוועדה לעובדים זרים, את שומעת, רואה, מרגישה את העבודה שנעשית ברשות האוכלוסין וההגירה על מנת לתת את המענים לכל צורכי המשק. וכשאני אומר כל צורכי המשק, זה מלהביא עובדים זרים למטופלים סיעודיים ולנכים, ולעסקים, ולתאגידי בניין, ולמשקים חקלאיים, ובכלל, איפה שלא נשים את האצבע, יש תחום שיש בו עובדים זרים,והתפקיד שלנו הוא להביא את אותם עובדים. וכשאני אומר להביא את אותם עובדים זה נשמע כמו אולי משהו קל או פשוט, אבל לצורך הבאת עובדים זרים למדינת ישראל נדרשות הרבה, הרבה מאוד פעולות והכנות מקדימות. בין אם זה לעשות תהליכים של הסכמים בילטרליים ביחד עם משרדי ממשלה נוספים, עם משרד החוץ, לחתום על הסכמים בילטרליים או הסדרי יישום עם מדינות, אחר כך בענפים מסוימים לשלוח משלחות למדינות כדי לבחון את העובדים, לראות שהם מתאימים לפי הקריטריונים המקצועיים של הענף לשמו הם באים, אחר כך לטפל בתהליך של הזמנת העובדים ליש ראל, לפעמים אפילו לעשות פעילות שעושים במשרדים אחרים. אנחנו לקחנואתזה על עצמנו לאור אתגרי המלחמה,נקרא להם,והקשיים. אנחנו עושים את כלהדברים האלה. בצד השני אנחנו כמובן מטפלים בלתת את ההיתרים למעסיקים, שיוכלו להעסיק את אותם עובדים זרים, ואחר כך לנהל את כ ל ההעסקה השוטפת הזאת. לדאוג, כשעוברים עובדים, לעדכן את הדברים, לגבות אגרות, ערבויות, להקים תאגידים חדשים, לשכות פרטיות. קצרה היריעה וקצר זמננו מלפרט את כל מה שאנחנו עושים, אבל רק מה שאני רוצה להגיד בפתיח זה שמעבר לבקשה הפשוטה של, תביא עובדים זרים למדינת יש ראל, עומדת הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד פעילויות שמי שעושה אותן ומי שנושא בנטל הזה, והנטל הזה גבר שבעתיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אלה עובדי מנהל עובדים זרים. איציק תכף ידבר על עובדי מנהל אכיפה שיש להם גם השפעות, אבל עובדי מנהל עובדים זרים, הם עובדים באמת בתפוקות ובכמויות שלא היו בשנים קודמות. רק בשביללסבר אתהאוזן, בסוף שנת 2023 היו בישראל 136,000 עובדים זרים, את סוף שנת 2024 סיימנו עם 186,000 עובדים זרים. זו עלייה מטורפת, זו עלייה של עשרות אחוזים, כשבדרך כלל כל שנה הייתה עלייה של אחוזים בודדים. פה מדובר באמת בב שורה ובעבודה קשה של עובדים שהבינו את צורך השעה והבינו מה הם צריכים לעשות ואיפה הם צריכים לתת את המענים כדי לתת את המענים האלה למשק. אגב, אנחנו אוטוטו עם 200,000 עובדים זרים במדינת ישראל, אלה כמויות שלא היו מעולם, ושוב, הכול בזכות ולאור העבודה הקשה של עובדי מנהלעובדיםזרים. עברה לאחר המלחמה, במאי שנה שעברה, החלטת ממשלה 1752 , שבמסגרתה ניתנו תקנים למנהל עובדים זרים,למנהל אכיפה, והקושי, או אחת הסיבות שאנחנונמצאיםפה --- היו"רחוה אתיעטייה: תפרט בבקשה כמה תקנים יש כיום וכמהאושרוושלא מאוישים. משהנקש: תכף איציק יפרט את המספרים, אני רק אגיד שבמסגרת אותה החלטת ממשלה, למנהל שלי, למנהל עובדים זרים, הוחלט לתקצב אותו ב- 61 תקנים, כש- 40 ניתנו לנו בשנה שעברה והשאר אנחנו בתהליכיםומבקשיםלהביא אותם עכשיו. אבל הקושי, אחדהקשייםהגדולים --- היו"רחוה אתיעטייה: לגייס. משהנקש: לגייס את העובדים האלה. ומצד שני, גם לשמר את העובדים שנמצאים אצלנו. כי שירות המדינה לא מתברך, לתפיסתי לפחות, בתגמול מאוד, מאוד טוב עבור עבודה שלפעמים נעשית והיא הרבה יותר קשה, בטח עם כל תוספת המשימות שניתנו במהלך השנה האחרונה. קשה לנו, קשה לנו לגייס עובדים, הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 4 28/05/2025 וקשה לנו לתת את המענה שאנחנו רוצים שניתן למעסיקים. נמצאים פה מעסיקים, אני רואה מכל מיני ענפים של המשק, שאנחנו רוצים לתת להם ש ירות, אנחנו נותנים להם שירות טוב, אנחנו נותנים להם שירות מצוין, אנחנו רוצים לתת אותו עוד יותר טוב ובזמנים עוד יותר קצרים, ובשביל זה אנחנו צריכים להצליחלגייס עובדים, אנחנו צריכים להצליחלשמר את העובדים שלנו, שיישארו אצלנו. באמת, אני שומע את זה לא אחת, וזו באמת אנקדוטה קטנה, אבל אני שומע מעובדים שלי, של המנהל, שהם נשארים בזכות זה שהמנהל שלו או המנהלת שלו עושים בשבילו והוא מרגיש את הצורך ואת המחויבות לאותו מנהל, הוא מרגיש את הצורך ואת המחויבות למערכת להישאר. הם לא נשארים בגלל התנאים, הםנשארים באמתבגללהתחושה של השליחות של מה שהם עושים. שוב, מבחינתי, אם אני מסכם את הדברים של הפתיח, אנחנו מבינים את הצרכים, אנחנו רוצים לעשות כל מה שאפשר לעשות על מנת לתת שירות הכי טוב שאפשר ואנחנו צריכים את הכלים בשביל הדבר הזה. היו"רחוה אתיעטייה: כששבתם,היה סכסוךעבודה,זה תרם? יצא מזה משהו? משהנקש: תכף אני מניח שחנן וצוות האוצר יתייחסו למה היה, וגם ההסתדרות ונציגי הוועד שלנו שנמצאים פה. אני רק אומר שאני מבין מאיפה הכאב של העובדים ומאיפה הרצון ומאיפה הצורך הזה, כי הם באמת נותנים ועושים לטובת המשימותהחשובות שאנחנו מופקדיםעליהן. אני מעביר לאיציק. איציקעמרני: בוקר טוב. איציק עמרני, ראש מנהל אכיפה וזריםוממלא מקום סמנכ"ללמנהל והון אנושי ברשות האוכלוסין. אני כמובן מצטרף למה שחברי משה פירט כאן. מנהל אכיפה וזרים, את בטח יודעת, גברתי, אני חושב שגם מי שיושב כאן מסביב לשולחן, גם הוא נמצא כרגע בתת- תקינה, עוד לפני החלטה 1752 . היינו ממש ארגון קצת יותר גדול, הפכנו לארגון קטנצ'יק, אני אקרא לזה. היום אנחנו עומדים על כ- 290 עובדים. במסגרת החלטת הממשלה אנחנ ו תוקצבנו ב- 250 תקנים, כשלצעריהרב, אנחנו מרגעהחלטתהממשלה, מ- 15 במאי 2024 ועד היום הצלחנו בקושי לגייס כ- 40 איש. אמרתי 290 עובדים שיש לי במנהל, אבל מתוכם יש לי לא מעט כאלה שמטפלים בנושאים אחרים, ולא רק במסגרת החלטת הממשלה, ולכן באמת זה מאוד, מאוד מקשה עלינו. אני מניח שיש כאן מעסיקים, בעלי תאגידים וכל מיני ענפים שונים שהיו רוצים את השירות שלי קצת יותר ובצורה הרבה יותר אינטנסיבית. לצערי הרב, אני לא מצליח לעשות את זה, כי כמו שאמרתי, אני מוגבל בשטח וגם לי יש כמות צוותים מצומצמת שאמורהלטפל במכלול של משימותולא רק ב- 1752 . יש כל מיני פעולות שכן נעשו, אני חייב להגיד, ביחד עם השותפים, גם עם נציגי האוצר, וביחד עם נציגי ההסתדרות והוועד שלנו. יש פעולות כאלה ואחרות שכןנעשו, אני מניח שזה יפורט כאןבהמשך. היו"רחוה אתיעטייה: שיפרטו לנופעולות שנעשו. איציקעמרני: כמובן, אני חושב שזה יפורט בהמשך. אבל עדיין אני חייב לומר שאנחנו מתקשים לגייס. אני מאוד מקווה שעד סוף שנה באמת נוכל להיטיב עם העובדים בצורה קצת יותר טובה וכן נוכל לגייס יותר ונוכל לשמר, כילשמר זהלא פחות חשוב, בסדר? היו"רחוה אתיעטייה: יותרחשוב. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 5 28/05/2025 איציקעמרני: בעובדים הקיימים יש המון, המון ידע, זה מאוד חשוב, אני חושב שהעובדים הללו עושים עבודת קודשו זה מאוד חשוב לנו. ואני שובפעם מודהלך שאת מעלהאת זה באמת בוועדה כאן. היו"רחוה אתיעטייה: נקווה שהדיון ישא פרי, איך שאומרים. תודה. נקש, אתה יכול להגיד לגבי התקנים שלכם, כמה תקנים? משהנקש: היום יש במנהל עובדים זרים כ- 200 עובדים, טיפה פחות, יש גם כמה סטודנטים, אבל עובדים קבועים יש לנו כמעט 200 עובדים. התקנים בהחלטת ה ממשלה 1752 כמו שאמרתי קודם,, 61 תקנים שאמרו שיינתנו לנו. בשלב ראשון ניתנו לנו40 , עכשיו אנחנו עובדים על לקבל אולבקשלקבל את הית ר. היו"רחוה אתיעטייה: רגע, אבל מהעם ה- 61 עדייןלא?? משהנקש: לא,לא אוישו. גם ה- 40 הראשוניםעדייןלא אוישו. היו"רחוה אתיעטייה: השכר שעובד מתחיללעבוד ברשות,הבסיסי? איציקעמרני: שכרהיסוד הוא 6,600 . היו"רחוה אתיעטייה: עלוב ממש. נתחילעם יונתן יעקובוביץ'. יונתן, ואחר כך נעבור לאגף האוצר. יונתן יעקובוביץ:' תודה, גברתי. רציתי באמת להודות על הדיון, זה דיון מאוד מאוד חשוב. יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדינ י ות הגירה הישראלית. באמת לומר שזה דיון חשוב, גם לומר שבאמת כמו שציינו בחוות הדעת של ההסתדרות, מדובר באנשים שעושים עבודה שהיא בליבת האינטרסים של מדינת ישראל. לא תמיד הציבור מבין את החשיבות, ולפעמים זה גם פוגע ביכולת שלהם, אבל אנחנו חד משמעית מבינים, אנחנו מלאי הערכה לאנשים האלה שעושים עבודה באמת מאוד, מאוד קשה, מאוד חשובה, ובתת- תנאים, וחייביםלמצוא את הדרךלפתוראתזה. כן חשוב לי לציין רק כמה נקודות. קודם כול, מדובר בבעיה שמלווה בכלל את מנהל אכיפה ואת רשות האוכלוסין מיום הקמתה, ולכן זה דורש איזשהו פתרון. אנחנו כמובן תומכים בבונוסים, זה יכול לתת איזושהי תקופתהרגעה. היו"רחוה אתיעטייה: נכון, תמריצים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 6 28/05/2025 יונתן יעקובוביץ:' אבל המרכז קיים מ- 2012 ואחד המחקרים הראשונים שעשינו והידיעות שעשינו,, הייתה כפולה בישראל היום על זה שהפקחים פשוט נאלצים לעבוד בתנאים מאוד, מאוד קשים למרות שהם נאלצים לעשות עבודה מאוד חשובה. אני אוסיף שזה גם לא רק השכר, הם עושים עבודה מבצעית, אבל הם כאילו מוגדרים כסוג של פקידים. ו הדברים האלה חשובים, לא סתם החליטו לקרוא למכבי אש לוחמי אש, לדברים האלה יש השפעה על התמריץ של אנשים. הם נאלצים לעשות עבודה של שוטרים אפילו, אבל אין להם אפילו את המקום שמכבד יחידה מבצעית. וגם לזה יש השפעה, כי לא תמיד בחיים הכול הוא כסף , גם כסף. היו"רחוה אתיעטייה: אבל מ- 2012 עדהיוםלא זזו דברים? יונתן יעקובוביץ:' אפשר לומר ש מהקמת הרשות ב- 2009 , המהלך של הקמת הרשות היה מהלך נכון, ריכזו את כל הסמכויות, את כל הבירוקרטיה, אבל העניין של האכיפה, שבסוף זה הכלי הכי חשוב, אגב, האכיפה זה הצד השני. כולנו פה רוצים לאפשר עובדים זרים, רוצים לאפשר טיפול טוב להורים שלנו, אבל אנחנו גם לא רוצים שזה יבוא על חשבון האינטרסים הכי בסיסיים של המדינה. ואם אנחנו רוצים לאפשר כניסה של יותר עובדים זרים, וכמו שמשה ציין נכון, באמת מוסיפים הרבה מאוד בצורה תקדימית, אנחנו חייבים לתתעוד יותר תקציבים כדי שבאמתיהיהאפשר לאכוף שאחר כךהם יוצאים. כי אם לא, אנחנו בשביל איזשהו קושי נקודתי מייצרים פה בעיה, שאגב, תעלה גם הרבה, הרבה יותר. פה גם חשוב שהאוצר יבין את זה. זאת אומרת, כל המהגרים האלה שהולכים ומשתקעים, המחקרים מראים שעל פני ש ני דורות קדימה העלות של הקליטה היא אדירה. הרבה פעמים, ואני מבין את המעסיקים, הם לוחצים, הם צריכים, הם רוצים להביא, בסוף מה שקורה זה שמדינת ישראל לא רק מסבסדת את העבודה, העבודה הזאת היא גם לא זולה באמת, אבל היא בטוח לא בחינם, וככל שהאנשים באים,עוזבים בסוף, זה ווין-ווין . אנשים באים,חמש שנים,עובדים, נותנים. אבל ככל שהם נשארים, פה המדינה נאלצת לסבסד בטווח ארוך אוכלוסייה שעל פי כל המחקרים בכל העולם כמעט העלות היא עלות עתק. ולכן כל שקל שמשקיעים במנהל האכיפה שיכול להביא לכך שכמה שפחות אנשים משתקעים. אגב, עוד נקודה שחשוב לציין, שאחוזהמשתקעים הולך ועולה. זהלא רק בגלל מנהל אכיפה, זה גם בגלל עוד הרבה בעיות, משפטיזציה והכול, אבל חלק גדול מזה זה ש למנהל אכיפה באמת אין את הכלים לעבוד. ולכן אני אומר, כן, מ- 2012 הפקחים סובלים מכך, שמעת את שכר הבסיס. היו"רחוה אתיעטייה: נכון. יונתן יעקובוביץ:' שמעת את זה שלא נותנים להם, באמת צריך גם לתת להם, ואני חושב שזה דורש, אני קורא מפה ואני אשמח גם אם את תקראי כמובן, למשרדי הממשלה, באמת להבין שחייבים להתכנס, אם הם רוצים לאשר עוד עובדים זרים זה הופך לקריטי, וחייבים להתכנס ולחשוב איך נותנים לזה פתרון מערכתי, גם במשכורות, גם בתנאים, גם בסמכויות, כדילתתלאנשיםהאלה שעושים עבודת קודשבאמת את כלהכלים שהםיוכלו לעשותאת זה, כיזה --- היו"רחוה אתיעטייה: ועדת מנכ"לים, היא צריכה גם. היא המנדט של הממשלה והיא צריכה גם לעשות הכול כדי לסייע להם. יונתן יעקובוביץ:' בדיוק. היא עוסקת בהבאת יותרעובדים זרים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 7 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: אפשר אולילתקן את החלטתהממשלה. יונתן יעקובוביץ:' הצד השני הוא שהם חייבים גם לתת את הדעת על כך, איך דואגים שהם עובדים זרים ולא מהגרים שברובם, על פי כל המחקרים, גם יפלו כנטל על כספי משלם המיסים, וגם להבין שכל אגורה שמשקיעים באכיפה זו ההשקעה הכי משתלמת שאפשר לעשות מבחינה תקציבית. ולכן אני קורא לכל הגורמים באמת להתכנס ולתת לזה גם את הפתרון המיידי דמות בונוסים, אבל באמת התופעה הזאת כבר נמשכת15 שנה, ולא רק לתתפלסטר. הדבר האחרון, ברשותך, יש לנו איזושהי הצעה, דווקא אחרי שאמרתי את זה, הצעה שאולי אפשר לבחון לכן פלסטר, כי בסוף אני יודע איפה אנחנו חיים וצריך כן לתת מענה. יש מודל היום, אחת הבעיות למה הקימו בכלל, פעם עשו את זה בכלל שוטרי משטרת ההגירה. הבעיה הייתה ששוטרי ההגירה, ואגב, למשטרת ההגירה היו יותר תקנים ממה שרשות האוכלוסין אי פעם קיבלה דה פקטו, הצליחה לאייש. כי למשטרהיש לאו דווקא משכורות יותר גבוהות, אבל גם, אבליש את הכבוד וזה משמעותי מאוד בחיים. הבעיה הייתה שבאמת כל פעם שיש אירוע מתיחות, לקחו את שוטרי ההגירה והפנו אותם לדברים הלוחצים. אמרו, לא, אנחנו נשים את זה ברשות האוכלוסין ואז זה לא יקרה . קודם כול, זה גם קורה, כשהיה לחץעם הדרכונים, בסוףלקחואת כלהאכיפה, זהלאממש פתראתזה. אבלפה אני רוצה להציע דווקאמשהוהפוך. כבר היום יש מודל, א ם מע" צ רוצים לעשות תיקון של כביש בלילה, הם שוכרים ליווי מ שטרתי, וגם אם אתה רוצה לעשות אירוע פרטי, מסיבת טבע, אתה שוכר שוטרים, אבל אתה משלם למשטרה. אני מציע, מכיוון שהפקחים, ואגב, חלק מהפקחים שכבר יש, הבעיה היא שהם כבר מתבגרים, לא מצליחיםלגייסחדשים,וכברלא בטוח שהם מתאימים מבצעית. אני מציע כרעיון שאפשר לחקור כמשהו שנותן מענה אולי לפיקים, נגיד אם יש צוות, היום של שני פקחים לפחות בדרך כלל שיוצאים לאכיפה, אפשר לעשות מודל כמו מנהלת צל"ע, שזה שוטר ופקח, אני מבדיל ואני אומר. צריך את הגורם המקצועי שזה יכול להיות פקח, שיש לו את המערכת, שהוא יודע לזהות, שיודע איך לעבוד עם המערכת, אבל יכול ללוות אותו שוטר. בחוק , לשוטרים יש את כל הסמכויות של פקחים, ככה שזה לא דורש שום שינוי , ומבחינה מנהלתית, לפעמים יותר קל להעביר מתקציב המדינה 100 מיליון שקל לרשות האוכלוסיןמאשר להעלות את השכר. זאת אומרת, כרגע הבעיה שלנו היא שהמדינה אומרת, קחו תקנים, אבל להעלות, ברגע שאתה נכנס לשכר, אתה נכנס למשבצת הזאת של נציבות שירות המדינה, של האוצר, של ההסתדרות, אתה לא יוצא מזה, ז ו בירוקרטיה. דווקא הגמישות הזאת, אם יש אפשרות, זה יכול לתת איזושהי הקלה שיהיו צוותים מעורבים, שרשות האוכלוסין תזכור שוטרים אד הוק או לפי הצורך בפיקים כאלה, זה יכול להיות משהו שאפשר לחקור. אני יודע שגם למשטרה יש מחסור, ועדיין, לפעמים זה כן יכול לעבוד. זה רק רעיון, אבל בסוף, בסוף, ולסיים, כל זה אלה פלסטרים, באמת חייבים להבין שיש פה בעיה קריטית וזה בליבת האינטרסים וחייביםלתת לזה מענה מ ע רכתיוארוך טווח. מאיר שמש: הוא רותם את הסוסים לפני העגלה. אנחנו מחכים להביא את הפועלים, הוא מדבר איתנו איך להוציא את הפועלים, איך לאכוף להוציא אותם. קודם כול שיבואו הפועלים, אנחנו פה מחכים כבר שנה וחצי. הם מחכים שיבואו הפועלים, אתה אומר איך להעיף אתהפועלים? היו"רחוה אתיעטייה: רגע . ע מרני, אתה יכול להתייחס למודל שלו? אולי אתם בוחנים, יש לכם בקנה? ההצעה שלו בשיתוף. איציקעמרני: אני חושב ש להכניס עכשיו את משטרת ישראל לאירוע הזה זה זה הרבה יותר מורכב. להכניס את משטרתישראל זה לחזור כמה שנים אחורה. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 8 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: הוא נתן פלסטר, זה זמני, משהו זמני. איציקעמרני: אנילאחושב שמשטרתישראל היאהפתרון. אלכס מילר: חברת הכנסת עטייה, אני ארגיע אותך, אנחנו נתנגד לדבר הזה, לא תהיה שום הפרטה של שום שירות בשום תקציב. היו"רחוה אתיעטייה: לא, רק שאלתי אילו מודליםהם בוחנים. אלכס מילר: לא, הסתדרות תתנגד, חבל . להתייחס לכל רעיון הזוי ששכר של בן אדם הופך להיות משהו בירוקרטי, עדיף לא לשלם לו ולהעביר כסף למקום אחר, אני שמח אם מישהו שאחראי על השכר שלך, יקירי, היה משחק ככה קצת עם השכר שלך, אומר עדיף שאני לא אעלה לך, אני אביא מישהו אחר על החשבון. הרעיון הזוי, אנחנו נתנגד. היו"רחוה אתיעטייה: הואאמר פלסטר זמני לפתור אתהמצוקה., יונתן יעקובוביץ:' אני אומר ש תקציבית רשות האוכלוסין תוכל לקבל שירותים מהמשטרה, איפה אתה רואה פה הפרטה? אמרתי להעביר את זה. היו"רחוה אתיעטייה: זהעובד מדינה, אלהעובדי מדינה ואלהעובדי מדינה. יונתן יעקובוביץ:' זהלא נוגע בשכר, הדרישה המרכזית היא קודם כול לטפל בשכר, דיברתי עלזה. קריאה: ההסתדרות תתנגד לזה. קריאה: למשטרתישראל איןסמכויות כנגדהזר וגם לאיהיו. יונתן יעקובוביץ:' קודם כול חייביםלדאוג לשכר, להעלות אותו משמעותיתולהעלות אתהתנאים והכול. היו"רחוה אתיעטייה: אין ספק, לגמרי, זההדיון תקניםושכר., הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 9 28/05/2025 יונתן יעקובוביץ:' אני אומר, יש היום כבר, כמו מע"צ , שהיא מנהלתית משכירה. היום גם בצבא, אנשים לא יודעים, אם אתה מארח בפלוגה, אם אתה בבסיס מסוים ואתה מארח גדוד שלא שייך לך, יש סוג של מערכת תשלומים שהיחידה שמתארחת אצלך משלמת לך. זה לא מיקור חוץ, זה בתוך הצבא, אבל בירוקרטית זה עובד ככה. ולכן אין פה שום קשר למיקור חוץ או הפרטה, אני לא מבין מה הקשר. אני רק אומר שמנהלתית לפעמים אתה יכול ככהלייצר, כמו שבצבא אתהמארחגדוד אחר והגדוד הזהמשלם לךלמרות ש זה אותו צבא, גם פה אולי אפשר לפתח מנהלתית איזשהו מענה, שאגב, כמו שאמרתי, כבר קיים, לדוגמה, כאשר מע" צ צריכיםליווי משטרתי. שני שבתוב: אני חושבת שאף אחד פה לא ממש מבין את העיסוק של הפקחים בשטח. הם לא רק אוכפים או מרחיקים את הזר, התפקיד שלהם גם להיכנס ולשמור על התנאים הסוציאליים של הזר ולהתמודד מול מחוללי התופעה. סמכויות ה עבודה של הזר הן רק במסגרת של רשות האוכלוסין וההגירה. למשטרת ישראל, הייתי שוטרת 12 שנים, אין סמכויות כנגדהזר, אלה היו חלקמהבעיות שלנו. היו"רחוה אתיעטייה: תציגי את עצמךבבקשה לפרוטוקול. שני שבתוב: אני יושבת ראש מועצת העובדיםשל רשות האוכלוסין וההגירה, שני שבתו ב. יונתן יעקובוביץ:' אני רק אומר שנכון, בגלל זה אני חושב שזה צריך להיות צוות מעורב, אתה לא יכול לשלוח רק שוטרים. אבל אם יש צוות ואתה צריך תגבור, יכול להיות שאחד יהיה פקח, אחד שוטר. השוטר נותן את הגיבויהמבצעי, והפקח, יש לואת כלהניסיון המקצועי. שני שבתוב: ל שוטר אין חוק שעות עבודה ומנוחה שחלים עליו ול פקחים יש, יש פה שתי סוגיות העסקה שונות לחלוטין. צבי קן תור: ניסיתי לברר אם מדברים בהתפרצות אולפי סדר. היו"רחוה אתיעטייה: לא,לפי סדר, אני הולכת ככה.אלדד,בבקשה. משהנקש: סליחה, גברתי היושבת ראש, רק לדייק משהו שיונתן אמר. דיברתם על ועדת מנכ"לים, החלטת הממשלה מדברת, הכותרת שלה היא " ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה," זאת אומרת, כן ניתן דגש לעניין הזה של פיקוח, לא סתם מנהל אכיפה קיבל תקצוב משמעותי של תקנים, זה כן חלק מהמטרות של ועדת המנכ"לים. אני נמצא גם שם בדיונים ואני מכיר ואני יודע, אני לא מדבר בשמם, אבלזהחלקמהאירועהזה, חשובשנשיםאת זהגם פהעלהפרק. היו"רחוה אתיעטייה: אוקיי. אלדד. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 10 28/05/2025 אלדדניצן: אני שמעתי את הדברים, אני רוצה לדבר יותר על המקרו, לא על המיקרו, לא להתייחס לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין. תראו, מדינת ישראל עברה טלטלה, וטלטלה לא הותאמה למה שצריך היום. העובדים ה זרים במדינת ישראל זה העתיד, תתכוננו, בכל הענפים. יהיו פה נהגים, יהיו פה מנקים, כל מקצוע שלא יכלתם לחשוב עליו, ייכנסו עובדים זרים לעבוד. אני מעריך שמדינת ישראל תראה חצי מיליון עובדים זרים בטווח שלא רחוק מהיום. אנשים בכלל לא מפנימים את האירוע, לא מבינים בכלל מה קורה פה. בכלל הולכים להיכנס הרבה עובדים לתעשייה, מסחר ושירותים, הולכים להיכנס לתעשייה, יהיו פה כמויות אדירות של עובדים זרים. אין אלטרנטיבה,לא הייתה אלטרנטיבהגם לפניהמלחמה, בטחובטחעכשיועם המצבעםהפלסטינאים. השר ארבל הלך בכיוון עכשיו של חירום והתיר כרגע את הרגולציה על הכניסה של העובדים, הוא התיר כרגע, ואני מדבר על ענף הבנייה, שזה ענף שאני מייצג, לעשות בדיקות מהירות כדי להכניס לפה 20,000 עובדים שהיו תקועים. הזכיר החבר שמה, אני רוצה באגף הבניין להתייחס לדבר הטוב. באגף בניין יש בחור בשם ישי, כולכם מכירים אותו, הוא עושה עבודת קודש. אם לא האיש הזה והצוות שלו, לא היו בכלל עובדים פה בארץ. הוא נרתם לעניין הזה עם הצוות שלו מהכניסה של מצב ה מלחמה. ואתמול בלילה , בשעה 00:00 ו- 23:00, עובדים היו תקועים במולדובה, לא הצליחו להגיע. הרמנו אליו טלפון, באמצע הלילה הוא פתר את הבעיה. זו דוגמה של נחישות של עובד מדינה והצוות שלו, ואם היו כאלה עוד הרבה, המצב שלנו היה נראה הרבה יותר טוב. אבל אני מתייחס עכשיו לעניין. לא הייתה התאמה. נפתחו פה 200 תאגידים עוד לפני המלחמה בצורה שלומיאלית, פרטי זנית, בלי הרבה בדיקה, נכנסו מיליון גורמים לפה. אבל לעצם העניין, 200 תאגידים בענף הבנייה, היו ערב המלחמה 18,000 עובדים זרים, היום אנחנו כמעט ב- 55,000 עובדים זרים, שזה הולך להגיע ל- 100,000 עובדים זרים. יש 20,000 עובדים תקועים בקנה, גם ברשות וגם במשרד השיכון, עוד 20,000 עובדים זרים ייכנסו, להערכתי, עם התרת הרגולציה של השר ארבל, בחודש וחצי הקרובים-חודשייםהקרובים אנחנו נהיה כברעם70,000 עובדים. זו תהיה קטסטרופה. אני מדבר רק על אגף בניין, תחשבו על כל האגפים האחרים. לא מפנימים בכלל את האירוע. אני לא מדבר על החברים שיושבים פה, לא נקש ולא ע מרני, שעושים את עבודתם, אבל אנחנו מדברים על החלטות מלמעלה. צריך פה לשנות את כל הקו, להציף את רשות האוכלוסין, יכול להיות לתתאת הנושא הרגולטורי למיקור חוץ, שיעשה אתהוויזותואת ההיתרים בצורה מהירה. אי אפשר. מצד אחד נותנים משכורות של 6,000 שקל, אין תקנים, לא יבואו אנשים במשכורות האלה, לא יבוא כוח אדם איכותי, זה לבוא לפתחו של האוצר. העובדים הזרים מכניסים למדינת ישראל מיליונים, מיליונים. מדינת ישראל הולכת להתפרנס בגין אגרות של עובדים זרים בצורה מטורפת, ואנחנו נותנים כסף, אבללא מקבלים תמורהושירות. אני לא מאשים את נקש, זה לא בשדה שלו בכלל. צריך להבין למעלה, באוצר ובממשלה, צריך להבין שהכדור השתנה. צריך פה להציף את רשות האוכלוסין, לחשוב על נקודה, איך עושים שכל העבודה תהיה מהירה, זריזה, מיקור חוץ, מיקור פנים. את צריכה, גברתי ה יושבת ראש, להביא את זה לראש הממשלה. היו"רחוה אתיעטייה: ראשהממשלה מודע, לפני שבועייםהוא קיבלאת כל מה שאתה אומר. אלדדניצן: אני יודע שאת שוחחת איתו, וזהחשוב שידעו כמה אתי עובדתומנסה. היו"רחוה אתיעטייה: ולגבי האגרות. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 11 28/05/2025 אלדדניצן: וגםלגביהאגרות. היו"רחוה אתיעטייה: נקבע דיון עם שרהאוצרועם ראשהממשלה. אלדדניצן: אני יודע שנעשה פה תהליך לגבי האגרות. אבל אני מדבר כרגע על החירום, החירום הוא עובדים בתוך רשות האוכלוסין בשכר מכבד, במבנה נכון, או מיקור חוץ, כי בעוד שנה אנחנו נהיה קטסטרופה. תבינו, חברים, אנחנו היום ב- 70,000-60,000 עובדים זרים בענף הבניין, 18,000 היה לפני, כוח האדם יותר קטן. אני לא מד בר רק על ויזות, חברים, מדבקות לעובדים הזרים, היתרים לעבודה ב- 2025 , עד הרגע הזה אין עוד.הקבלנים צועקים,לאיכולים להיכנסלאתרים, אין כוח אדם שיושב. היו"רחוה אתיעטייה: נקשיתייחס לגביהמדבקות, בסדר? אלדדניצן: זו רק דוגמה. היו"רחוה אתיעטייה: ותתייחס גם לגבי מיקורחוץ, כי בדיוקהייתה לנו שיחה. אלדדניצן: עכשיו אני אגיד עוד דבר לגבי האכיפה. לגבי האכיפה, בזמנו, אני מספר, בשנות ה- 90 , אריק שרון הביא לפה 100,000 עובדים זרים בענף הבנייה כאשר הייתה עלייה רוסית. זוכרים את גנות שנכנס לתפקיד של אכיפה, או שהוא היה בתפקיד שזה, והוא עשה פה מהלכים מטורפים לעשות סדר בנושא, אבל היה לו כוח אדם , הקצו לו משאבים כדי לעשות את זה. אם עמרני יקבל כוח אדם ומשאבים, אני בטוח שהוא יכול לעשות את אותו דבר. צריך פה אכיפה. תראו, תהיה פה אנדרלמוסיה. תחשבו על זה שנכנסים לפה 200,000 עובדים זרים ויותר, ברחנים, הולכים לעבוד בשחור, עובדים במסעדות, שוטפי כלים, מסתננים, זה יהפוך לבלגן, לא נשתלט על זה. אנחנו ניסינו להילחם במסתננים, אבל יבואו פה עובדים זרים שבאים לעבוד בשכר מכובד, פי עשרה ממה שהודי מרוויחים בהודו, 200 דולר, פה הוא מרוויח 1,200-1,300 דולר. הביאו אותו למסחר ושירותים, הביאו אותו לעבודות מכבדות, יש פה תנאים סוציאליים לעובדים שאין באף מדינה. צריך לעשות פה, להקציב תקציבים אדירים, כיהממשלה מקבלת את זה, המדינהמקבלת את זה דרךהאגרות. היו"רחוה אתיעטייה: נכון. אלדדניצן: מיליונים, מיליארדים. רק בבניין אנחנו משלמים 2,000 שקל לעובד בחודש אגרות, תכפילו את זה ב- 12 זה מטורף., מהתקציבים האלה, כדי שזה יהיה מסודר, מאורגן, צריך לארגן. ואני אומר עוד פעם, חברים, צריך להתאים כרגע, ואם עכשיו השר ארבל הלך על מצב, זה מה שהיה צריך להיות לפני שלושה- ארבעה חודשים - -- היו"רחוה אתיעטייה: נכון. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 12 28/05/2025 אלדדניצן: - - - כשידעו שתקועים 20,000 עובדים שלא נכנסים, היה צריך לשחרר את הרגולציה כרגע בבת אחת, לנייד עובדים בין האגפים, קודם כול להכניס את העובדים לארץ במהירות. וזה מה ש השר ארבל עשה עכשיו וזה צעד בכיוון הנכון, אבל זה מה שנקרא כיבוי שריפה כרגע, צריך לחשוב על המקרו. אתה יכול להוסיף, בבקשה, דין, רציתלהוסיף לגבי האכיפה, הואחבר ועד של ההתאחדות. דין ליבוביץ:' כן, אני חבר ועד ואני גם בעל תאגיד. אני יכול להגיד שאלדד ציין שאנחנו צפויים להגיע למצב שבו תהיה פה אנדרלמוסיה וכאוס בענף של העובדים הזרים, אני חושב שאנחנו אפילו אולי שמה כבר, כי יש לא מעט עובדים שלצערי נוטשים את התאגידים ו הולכים לעבוד בשחור בשוק, והתאגידים שמחזיקים את אותם עובדים שמים אותם בענפים שלא על פי הרישוי שלהם. והאכיפה צריכה לקבל פה תגבור בכוח אדם ובתקציב. אנחנ ו, התאגידים, משלמים מיליונים של שקלים כל חודש באגרות, ואני חושב שצריך להקצות חלק נכבד מאותן אגרות להגדלה של כוח אדם ברשות , הן אצל נקש מבחינת הבירוקרטיה, והן אצל עמרני מבחינת האכיפה. חייבים, חייבים לתת גב, כי אין התקדמות. הרבה עובדים נתקעים בחו"ל כי אין כוח אדם שמטפל בבקשות שלנו, ואין מי שאוכף אתהבקשות שלנו לענייןהברחנים. משהנקש: קודם כול, להגיד שעובדים לא יכולים להיכנס לאתרי בנייה זה לא נכון, כי כל העובדים, עד שאנחנו נסיים את התהליכים שצריכים לקרות אצלנו, בואו, עד עכשיו, כמו שנאמר פה נכון, טיפלנו בענף הבניין, אם אנחנו מדברים רגע עליו, בסביבות 20,000 עובדים בשנה היו פה, עכשיו אנחנו כבר פי שלושה מזה, יש פה מעל 60,000 עובדים בענף הזה. כוח האדם שלי לא גדל פי שלושה שמה, אפילו לא פי ש ניים, אפילו לא פי פחות מזה. בכל מקרה, אנחנו מטפלים בזה, כן, הדברים קצת התעכבו, אבל לא, המשק לא נתקע בגלל הדבר הזה, כל העובדים, הרישיונות שלהם הוארכו באופן אוטומטי במערכת כך שלא ייווצר מצב שהםלאיכולים להיכנסלאיזשהואתר או שזה פוגע באפשרות להעסיק אותם. לעניין של מיקור חוץ, זה גם אחד הדברים שאנחנו בוחנים ביחד עם החברים ממשרד האוצר. יש איזו החלטת ממשלה שהם רוצים לקדם בענף הבניין, גם שם אנחנו בוחנים גם את הדבר הזה. כל דבר שיעזור לנו לשפר ול ייעל את השירות, אנחנונבחן אותו בחיוב, מה שנקרא. היו"רחוה אתיעטייה: החלטת ממשלה , היא לאעברה? החלטת ממשלה בנושא הבניין, מה שהם רוצים. משהנקש: לא,יש עודעל הפרק. היו"רחוה אתיעטייה: יש עוד על הפרק? החלטות, החלטות, ומה עם היישומים? עמרני, אתה רוצה להגיד משהו לפני זה? למה שאלדד וזה, או שנמשיך? איציקעמרני: אנירק אצטרףלמה שהם אומרים, כל מה שקשור לנושא האכיפה. אני גם ארשה לעצמי לחזור עוד טיפה רוורס ולהצטרף למה שאמר עוה"ד יעקובוביץ' לעניין האכיפה. כי ברגע שבאמת נלחץ על האכיפה ונעשה באמת אכיפה אפקטיבית, זה גם יפחית את כמות הברחנים, כי תהיה הרתעה מראש ואנשים לא ירצו לברוח מתאגידים כאלה ואחרים, או בכלל ממעסיקים בענפים אחרים, מצד אחד, ואותו כנ"ל גם הנושא של בקשות למקלט שאנחנו גם בזה נוגעים. והנושא של תקינהובאמת לשמראת מה שקיים, זה מאודחשובוזה מאוד קריטי ואני מתחבר לזה. היו"רחוה אתיעטייה: תודה. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 13 28/05/2025 משהנקש: אכיפה באמת עוזרת להסדרה. בזכות אכיפה טובה ויעילה ואפקטיבית הענפים יוסדרו הועובדים יעבדו בענף שלשמו הם הגיעוולאיזלגולענפים אחרים, כולנו מביניםאת זה. היו"ר חוה אתיעטייה: תודה. אתהגם רוצהלהגיד, טל? ליאור טל: ליאור טל, עמותת דף חדש. כמה נקודות שאני רוצה לחזק: קודם כול, מן הסתם שחייב להגדיל את הכמות של העובדים, אין ספק שצריך להוסיף בכלל ענפים ברשות האוכלוסין כמה שיותר כוח אדם. נקודה חשובה שלא התייחסו אליה, שכוח ה אדם לא צריך להיות רק כוח אדם רגיל, צריך להביא לפה אנשים שהם קצת מבינים בתחומים של מערכות דאטה, לנהל פה איזשהו תקציב חיצוני של איך לבנות איזושהי מערכת שיודעת לנהל את כל האירוע הזה, זה אירוע של חצי מיליון איש. אני חושב שהאוצר צריך לקחת את זה קצת יותר ברצינות, יש פה הכנסה מאוד, מאוד גדולה מהעובדים האלו. כל עובד כזה שתכניסו, בסוף נרוויח ממנו, זהלא שאנחנו מפסידים ממנו. זה מצחיק, זה כמו נהג משאית שאומר אני רוצה לעבוד בנהיגה אבל אין לי כסף לשלם דלק. כלומר, העובדים האלו הם הדלק של הכלכלה, זה הדלק של העולם של הנדל"ן. זה מאוד, מאוד חשוב לבחון את זה בש נ י עולמות: העולם הראשון הוא הנושא של העובדים בעצמם, כמה שיותר תקנים בתקציב שהוא ראוי ולא תקציב שהוא לא ראוי. היום יש עובדים שעובדים סביב השעון, כמו שאלדד אמר, אנשים עונים ב- 22:00 , 00:00 , לא רק ישי, כל המטה שלו עובד סביב השעון. קודם כול צריך להעריך את זה ולהבין את המשמעות של זה, אלה א נשים שבאמת עובדים בשכר שלדעתי הוא מ חפיר, אין מילה אחרת להגיד את זה. זה שלבא'. ושלב ב', צריך כמה שיותר מהר לבחון מערכות דיגיטליות ולהביא עובדים שיודעים לעבוד על המערכות האלה ולעשות לזה תקציב נפרד לרשות, שיוכלו לנהל מערך דיגיטלי, כי זה מערך מאוד, מאוד, מאו ד גדול, ואין גופים היום במשק שעושים את זה בסדר גודל כזה. אם אתם רוצים לראות הצלחות, אתם תראו את זה בעולם של פייסבוק, גוגל, מקומות כאלו. איך הם עושים את זה? בעזרת מערכות דיגיטליות ואנשים שמבינים בזה. אלה לא רק תקציבים של עוד פקיד או עוד עובדת פשוטה, אלא עובדים שיודעים לעבוד ברמה של לתכנת, ברמה של להטמיע מערכות דיגיטליות, DevOps הם צריכים אנשים בכירים, לא אנשים פשוטים,, צריכים אנשים שיודעים לחשוב, כי זה אירוע שאם אנחנו לא נפתור אותו, אנחנו נגיע למצב שיהיו לנו פה המון, המון, כמו שיש לנו בדרום תל אביב, מהגרים וכל מיני אנשים שפשוט נכנסו והתחילו להטמיע את עצמם באוכלוסייה, והנזק הוא אינסופי. בסוף אנחנו מתקמצנים לשלם את הדלק, אבל המדינה תקרוס. כלומר, זה הדלק של המדינה, העובדים ברשות והמערכות שלהם. אני מבקש, אני אשמח גם לשמוע את הדעה של האוצר בנושא הזה, כי הםלאהגיבו והם יושבים על השיבר. היו"רחוה אתיעטייה: עדייןלא, כשהם יקבלואת רשותהדיבור. עו"ד קן תור, בבקשה. צבי קן תור: תודה. צבי קנטור, לשכת עורכי הדין. אני לא אחזור על מה שכאן נאמר על ידי כל הדוברים לפניי, אני רק רוצה להביע את ההסכמה ביחס לחשיבות של בניית מערכת אכיפה נכונה, ובעיקר לשים דגש על עניין ההרתעה. ברגע שיש מערכת אכיפה שכוללת לא רק את הפקחים, אלא גם מעצרים וגירושים, אנחנו נגיע להרתעה וזה ישפיע על הקטנת הצורך באכיפה. כי כמו שנקש כבר אמר בצדק בישיבה קודמת, יש עובדים זרים שמגיעים לישראל עם תוכנית בריחה מוכנה מראש, מעבר מחקלאים לעבודה במסעדות. שמענו על זה יותר מעדות אחת ואנחנו נשמע יותר. וכשיהיו בארץ פי שתיים יותר עובדים זרים, אנחנו נראה את התופעה הזאת פי חמישה או פי עשר ה אלא אם כןתהיה מערכת אכיפה., הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 14 28/05/2025 את התרומה שלנו, של לשכת עורכי ה דין לדיון היום, מעבר לתמיכה בכל מה שנאמר כאן, בהכרח לאפשר למנהל האכיפה ברשות ההגירה לגייס את כל התקנים שהוקצו להם ולהביא לשם כוח אדם ראוי עם זיכרוןארגוני. מעברלתמיכה ב ע מרני ובמה שנקש אמר, אני רוצה לה איר אתזה מזווית מעט שונה. ICE יש ארגוני אכיפה במדינות אחרות. יש את ה- בארצות הברית, וכמעט בכל מדינה מערבית יש ארגון אכיפה. וכשאנחנו רואים את מספר התקנים שיש באגף האכיפה אצל עמרני לעומת מספר הזרים שנמצאים בארץ, שאלה מהגרי עבודה, מהגרים בלתי חוקיים, שוהים בלתי חוקיים, ואני מחקתי את הפלסטינים, שנכון להיום זה נושא שצורך הרבה פיקוח, אבל כאילו אומרים יש אפס שב" חים, מה שלחלוטין לא מדויק. זה נושא שדורש משאבים, ויש שב" חים בארץ, אבל אפילו אם מנטרלים אותו, התקנים בארץ הם נמוכים מאודלעומתהמערב ,ואפילו התקנים האלהלא מלאים. לכן קודם כול צריך לאפשר להם בהעלאת משכורת ובכל דרך אחרת למלא את התקנים ולהשאיר את האנשים. עובד בשנה השלישית מביא תועלת פי ש ניים מעובד בשנה הראשונה. יש לו ניסיון, הוא עובד בצוות וכולי. ולכן אם יש דלת מסתובבת, שמגייסים עובדים והם נפלטים אחרי 18 חודש או פחות בגלל שכר ותנאים ק שים, אנחנו פוגעים בתפוקה בצורה נואשת. מעבר לזה, צריך למצוא גם דרכים נוספ ות כמו מחשוב ולאפשר לאגף האכיפה תקנים כדי לקיים מתקן מעצר ולא מתקן מאסר. הוועדה הייתה בדרום בסיור בחולות ובכלא סמוך, הנושאיםהאלה נדונו בפורומיםאחרים, אבל זההכול משתלבלדבר אחד, כמו שנאמר פה עלידי נקש בצדק, ברגע שתהיה מערכת אכיפה מקצהלקצה, יעילה, זה ייצרהרתעה, יהיו פחות ברחנים, אחרת יהיה פה כאוס. היו"רחוה אתיעטייה: אוקיי, תודה. אלכס, אתה רוצה עכשיו? אלכס מילר: כן, ג'ני. ג'ני סמולקין: עוה"ד ג'ני סמולקין, מנהלת חטיבה בהסתדרות עובדי המדינה. לפני שאני אתחיל, אני רוצה רגע להעיר לגבי הדברים שנאמרו פה, ובייחוד לגבי מיקור חוץ, ההצעה שעלתה. אנחנו לא מכירים דבר כזה, אנחנו גם לא חושבים בהסתדרות שזה הפתרון. אנחנו לא אוהבים את הרעיון הזה בלשון המעטה של להעביר כספים שיכולים להגיע לשכר פנסיוני של עובדים שעובדים עשרות שנים במערכת והם עובדי מדינה נאמנים, להעביר את זה פתאום למיקור חוץ, שגם מבחינה מקצועית, גם ייקח לו זמן ללמוד את זה. ובכל אופן, אנחנו לא מכירים את הדבר הזה, ובכל מקרה, אם זה על השולחן בין ההנהלה לבין האוצר, אנחנו נצטרךלהיות באירועהזה, כי מבחינתנו זה אירוע. היו"רחוה אתיעטייה: לאנאמר שזהעל השולחן. ג'ני סמולקין: לא יודעת, זה נאמר פה בנקודות, זה נאמר. גם חשוב להבין שההסתדרות במקרה הזה, וההנהלה של רשות האוכלוסין, באמת, אנחנו עובדים בשיתוף ואנחנו תמימי דעים לגבי התנאים של העובדים, שהם צריכים להשתפר אתמול. אנחנו נמצאים פה במצב של משאים ומתנים להסכמי שכר שמתעכבים המון שנים. אנחנו מנהלים משא ומתן עם הממונה על ה שכר במשרד האוצר במנהל אכיפה וזרים, אני לא רוצה להגיד כמה שנים כי אין לי הסבר בכלל ללמה זה עדיין לא נחתם. אנחנו כן הגענו להבנות לאחרונה, אני גם רואה שבצד ההוא של השולחן קצת מצחקקים. היו"רחוה אתיעטייה: אנחנונשמע. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 15 28/05/2025 ג'ני סמולקין: אנחנו כן הגענו להבנות לאחרונה לגבי מענקים, גם במנהל עובדים זרים, גם במנהל אכיפה וזרים, אבל חשוב להבין , אלה מענקים שהולכים -- - היו"רחוה אתיעטייה: מה סכום המענק? אתיכולהלפרט? ג'ני סמולקין: אנחנו בתחושה שזה נמוך, וגם הנמוך הזה, אנחנו חדשות לבקרים קמים ליום חדש שזה רוצה להיותפתאום משולם בכמה פעימותוכל מיני דברים שלא סוכמו. היו"רחוה אתיעטייה: רגע, מה התקציב בגין המענקים? ג'ני סמולקין: מאוד, מאוד נמוך. אנחנו מדברים על 7,000 שקל לעובדים במנהל אכיפה וזרים, שזה, כדי לסבר אתהאוזן,העובדים שמחכיםלפחות --- שני שבתוב: מעלעשור. ג'ני סמולקין: מעל עשור ל הסכם שכר, אבל המשא ומתן האקטיבי מתנהל לפחות שלוש שנים, אני מנמיכה את הכול. ואנחנו מדברים על סך הכול מענק של 7,000 שקל, שגם הוא, כפי שנאמר לנו לאחרונה, מבקשים מהממונה עלהשכר שהוא ישתלם בפעימות, וזה מוביל אותנולאותה נקודה. לפני שאנחנו מדברים על מיקור חוץ, ולפני שא נחנו מדברים על קרייסס, והכול נכון, אנחנו בהסתדרות, לגמרי, אנחנו עובדים ביחד, ואנחנו לא מתנגדים להחלטות ממשלה, ויש פה צורך אמיתי, אבל יש פה גם צורך אמיתי של עובדים שזועקים, עובדים ותיקים, עובדים נאמנים. אני גם שמה בצד את העניין של התקנים, יש תקנים, הכול טוב ויפה, הכול נרשם, אבל אי אפשר לגייס, לא ניתן לגייס. גם כשמגייסים עובד,יש מישהו שצריךללמד אותו אתהעבודה. היו"רחוה אתיעטייה: ברור. ג'ני סמולקין: והעובדים האלה לא נשארים, הם פשוט הולכים, הם לא מאמינים במערכת, הכול תקוע. אנחנו מאוד, מאוד מבקשים מהוועדה לתת המלצה לייעל את התאריכים , להיכנס לאיזשהו סעד של לוחות זמנים שאנחנו נוכל להתקדםלהסכמיםומענקים שהם אמיתיים, גםלשימור וגם לגיוס. היו"רחוה אתיעטייה: תודה. את רוצה להגיד משהו? שני שבתוב: כן. קודם כול, תודה רבה. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 16 28/05/2025 אני שני שבתו ב , יושבת ראש מועצת העובדים של רשות האוכלוסין וההגירה, אני מכהנת בתפקיד עשור. הייתי 12 שנה במשטרת ישראל, מכירה קצת את הרקע ואת ההבדלים בין צורות ההעסקה, את הכלים ל עבודה שהיו לנו במסגרת הביצוע כמשטרת ישראל, התקציבים, ההעשרות, ההכרה בזה שזה מקצוע. רשות האוכלוסין וההגירה וכלל הגורמים האמונים לא יודעים להתייחס אלינו כרשות כגורם מקצועי מבצעי שהוא גם ביטחוני. כלומר , כל המכלול של העיסוקים שלנו, הוא נוגע בהכול, כל החלטת ממשלה, כל אירוע בי ן-לאו מי, מש ט, מטס, הכול משליך עלינו, על צורת ההעסקה של העובדים. גם משבר הדרכונים,זההכול אנחנו. העובדים שלנו, וואו, אין דברים כאלה, זה לא מעניין אותם אם הם נפגעים בשכר, הם יגיעו לבצע את המשימה גם באמצע הלילה בנתב"ג ויפסידו ימי חופש בשביל לדאוג שהכניסה של העובדים תיקלט והכול יהיה חלק. הם שינו את כל צורת הפאזה שלהם, אם הזכירו פה את ישי, כולם באים, עובדים 24 שעות, נותנים לנו מענה בשביל שנוכל לתת מענה לחברות הזרות בחו"ל להעלות את הנוסעים לטיסה, כל העובדיםהזרים. להגיד מיקור חוץ זה להגיד שאני מכניסה אוכלוסייה עם שכר יותר גבוה לעובד מדינה שהשכר שלו נמוך ולא נותןפה פתרוןלבעיה, אלא גורםלבעיהנוספת. היו"רחוה אתיעטייה: אבל מיקור חוץזה לא לנצח, זהלסייםאת הפרויקט, כמוחברות ביצוע זרות, זההמודל. שני שבתוב: בשירותהמדינה מה שנכנס זמנינשאר קבוע. היו"רחוה אתיעטייה: האוצרהם לאנדיבים כל כך, הם באים לצורךהפרויקט. לא יודעת מה החשיבה של האוצר , למה הם לא עובדים בשיטה, לא פועלים במיידי כבר הרבה שנים, זההכול תקוע. שני שבתוב: השוו פה מקודם את גורמי ה אכיפה בכל העולם. כל העולם, אנחנו לא נדרשים לה יקלט לתוך הבירוקרטיות בשביל כלי עבודה. פה על כל דבר קטן בשביל להוכיח את הצורך המקצועי, המבצעי, אנחנו עוד בבירוקרטיות, עוד התאמותעם כל גורם אחר, כי אף אחדלא מבין אתהמהות שלהעבודה. הגענו כבר לעקרונות על הסכמים במנהל אכיפה וזרים, העקרונות מוסכמים, אפשר כבר להתחיל לקלוט את העובדים החדשים וכבר להעלות את השכר בהתאם לעקרונות. עד שיתחילו ניסוחים משפטיים, בגלל שאלה חוזים אישיים ולהעביר והכול , ה עקרונות מוסכמים, אפשר כבר להתחיל לקלוט עובדים חדשים בהתאם לשכרהיותרנורמלי. היו"רחוה אתיעטייה: מהזה בשבילך יותר נורמלי, בכמהלהעלותאתהשכר? אני רוצה רק ללמוד. שני שבתוב: כרגע מדברים, לעובד חדש שנקלט, שכר יסוד של 7,800 שקל, שכר יסוד לעובד חדש שנקלט. זה מה שהאוצר - -- היו"רחוה אתיעטייה: לא, לשפר את השכר, למה את רוצה להעלות? מאתגר את העובדים להגיע כמה שיותר,, איזה שכר במשאומתן? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 17 28/05/2025 שני שבתוב: יש גם מענקי התמדה, יש מענקים של דריכות וכוננות, מה שהם מתוגמלים על מה שהיום הם עושים. לא ביקשנו דברים מעבר או חריגים, אבל אפשר כבר לה חיל את ההסכם. זה גם ייתן לעובדים אורך רוח ולהתחיל לעבוד. אבל גם קליטות אין,הכול נעצר. היו"רחוה אתיעטייה: האוצרלא מבין אתזה, שהכול תקוע? שני שבתוב: לשיטתם, עד שאין הסכם הם לא מתקדמים. ואין לנו סד זמנים בשביל כל פעם, האוצר עובד בטור, איןעבודה במקביל , וכל רשותהאוכלוסיןוההגירה כרגע בעצירה. היו"רחוה אתיעטייה: מהקרה כשהייתה שביתה במשק, כששבתם? שני שבתוב: התקדמנו. היו"רחוה אתיעטייה: אולי תתחילו עוד פעםאת הכליהזהותעצרואת הכול? שני שבתוב: שוקלים. היו"רחוה אתיעטייה: זה נכון, מה? בואי, תסגרי את הכול ולא יהיו עובדים זרים, יהיה לחץ של הענפים, אולי זה יועיל, אנילאיודעת. ג'ני סמולקין: תודה רבה, אנחנו נצטרך להרגיע אותה. שני שבתוב: אנחנו ממשמבקשים התחייבות. היו"רחוה אתיעטייה: זה מה שהזעקה של המנהליםפה. שני שבתוב: כן, אי אפשר. היו"רחוה אתיעטייה: זההכול תקוע, המעסיקים גם. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 18 28/05/2025 שני שבתוב: הכול תקוע ולא מבחינת העובדים, כי העובדים עושים, אף אחד לא יכול להגיד שאנחנו עוצרים או מונעים, אנחנו עושים. היו"רחוה אתיעטייה: אבלאם איןהתקדמות, אבל אין התקדמות את טוענת. שני שבתוב: כן, אבללא מאיתנו. היו"רחוה אתיעטייה: בסדר. אתה רוצה? דןורשבסקי: דן ו ר שבסקי, רכז מקצועות בנייה, הסתדרות לאומית. רוצה לחזק פה את כולם. אני עדיין לא מבין, עכשיו מדברים על מעל 60,000 עובדים ש נכנסו. זאת אומרת, עבר ממת"ש הכסף שהיה לפלסטינים, עבר מפה, שהמעסיקים משלמים על העובדים, למה לא הולכים בשיטה של טוטו, לוטו וכל הזה, שהכסף שנכנס ממקום אחד, בסופו של דבר, יש כמות, או חלק ממנו, אחוזים גדולים, שחוזרת לענף בשביל לתת שירותים, כולל שכר לעובדים וכולל הכול. כי בסופו של דבר, אח ת, זה גם חוזר בסופו של דבר לאותם עובדים, כי זה שומר על הזכויות שלהם. שתיים, זה חוזר למעסיקים, כי האכיפה תוציא מהשוק את מפרי החוק שמפריעים לעבוד. ושלוש, בסופו של דבר, כשמגיעים זרים מכל מיני מדינות בכמויות כל כך גדולות, בסופו של דבר אנחנו פה רואיםעלייה בפשיעה. מה זו פשיעה? נהיו קומבינות, התחומים האפורים. פתאום אני שומע שעובדים מהודו מתחילים להכניס לפה משפחות שנכנסות. בסופו של דבר אנחנו נאבד את הזהות שלנו עם כמות כזאת וזה משהו מטורף. ואם עכשיו אנחנו מדברים על שכר לעובדים פשוטים, אני מדבר בכלל, בכללי, מה שקורה בשטח, אנחנו המדינה היחידה שמאפשרת לאנשים זרים פה לפתוח עסקים בכמויות כאלו שאני לא יכול לאפשר לעצמי עסק כזה. הם פותחים בשחור, עושים קומבינות שמה, הם למדו איך להכניס אנשים מהודו, מאוזבקיסטן, מכל מיני מדינות בדרכים אפלות לכל מיני. אנחנו פה הולכים ליפול, דרך אגב, ופה הסכנה. ואםלא תהיה אכיפה,לא עלינו. היו"רחוה אתיעטייה: נכון. דןורשבסקי: לאעלינו. בסופו של דבר גם ראינו , כ שלא הייתה אכיפה על השב" חים, היו פיגועים. היו"רחוה אתיעטייה: נכון. דןורשבסקי: פה לא תהיה אכיפה, אנחנו נראה בדרכים אחר ות . ודרך אגב, גם נכנסים מוסלמים, אם אנחנו שכחנו, מ מדינות מסוימות, זה גם יכול לפגוע בנו. הרי אנחנו יודעים שהטרור מגיע בדרך כלל - - - וגם פגעו בדובאי, דרך אגב, מי שפגע בנציג חב"ד שמה הוא מאותה מדינה שנכנסו לפה ואותם אנשים מאוזבקיסטן, העיפו אותם מרוסיה. הרבה מהעובדים האלו, גירשו אותם בגלל טרור. גם את זה צריך לראות, ואיך אוכפים את העניין הזה, שהם לא רק באים ל פה ויעבדו בבניין ויגורשו אחרי חמש שנים, שלא ישתקעו לנו פה ויבנו לנו מדינה בתוך מדינה. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 19 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: שמש, אתה רוצה בבקשה? מאיר שמש: תודה רבה לכבוד היושבת ראש שנתנה לי את רשות הדיבור. ולפני שמדברים על עובדים לאכיפה, שזה דבר מאוד, מאוד חשוב, כדאי להתחיל לגייס עובדים ולהקל על קליטת העובדים הזרים. ולאחר שהמכסות של העובדים הזרים יתמלאו, לא של העובדים ברשות, של העובדים הזרים, יתמלאו. יש עכשיו 30,000 עובדים זרים שצריכים להגיע, ולבינתיים זה נתקע חודשים. ברגע שהעובדים האלה יגיעו, יוכלו לנהל את העובדים ברשות האוכלוסין לאכיפה, אז באותו משרד להעביר אותם מתפקיד לתפקיד. זה היה בדרך אגב. עכשיו אני רוצה להגיד על הבעיה שלנו, של ענף הפיגומים. לאחר שנה וחצי של מאבק, והרבה בזכות הוועדה והיושבת ראש והיושב ראש הקודם, מר אלי רביבו, ענף הפיגומים קיבל מכסות לעובדים זרים תחת הגג של משרד הכלכלה, העבירו אותנו לענף שירותים, לא יודע מה הקשר, אבל אנחנו מודים על זה. בחודש מרץ נסענו להודו, קיימנו מבחנים לעובדים B2B , ה עסקה ישירה, כדי לבדוק שהם מתאימים לענף הפיגומים. לצערנו, עד היום התהליך לא הסתיים ולא הגיע עד היום אף עובד לארץ. כל הזמנה --- היו"רחוה אתיעטייה: מתי? מאיזהתאריך? מאיר שמש: במרץ נסענו, קיבלנו בפברואר את האישורים, ישר בתחילת מרץ נסענו להודו, עד היום שום תהליך לא הסתיים, אף עובד לא הגיע. כל הזמנה נתקעת בשלב אחרי שלב, בין שלב לשלב עוברת תקופה של שבועיים ואפילוחודש, בין העמדתהערבויותוקבלתהבקשה לתשלום האגרה אני מחכה כבר מעל חודש. הפתרון הוא להגדיל את מכסת העובדים במנהל האוכלוסין, ואם יש קושי כל כך גדול, יש לי פתרון, נביא להם עובדים מהודו. הם יסכימו לעבוד בשכר שהמדינה נותנת, המדינה לא רוצה להגדיל את השכר, בואו נביא עובדים זרים גם למשרדי הממשלה, מה? אני לא מבין, מה חושבים פה? שאנחנו יכולים לעבוד בלי שיתנו לנו אתהכלים? היו"רחוה אתיעטייה: כמהעובדיםהזמנת? אמרת שהזמנת, ממרץ כמה קיבלתעדכה? מאיר שמש: כלום,עודלא הגיע אף אחד. היו"רחוה אתיעטייה: וכמה ביקשת?הגשת לכמה עובדים? מאיר שמש: הגשתי ל- 13 עובדים, קיבלתי ל עשרה עובדים, עד היום עובד אחד לא הגיע, וכל הענף קיבל משהו אפסי. למה המצב גורם? המצב גורם שאנשים, ואמרתי את זה כבר ואני א חזור, מעסיקים שב" חים. לצערי, חבר טוב שלי, שהוא אצלנו בעמותה, תפסו אותו עם שב"חים. ואני לא מצדיק אותו, אני מבין אותו, והוא כבר מעל 60 יום במעצר בית. ואי זו אפשרות אחרת הייתה לו להחזיק את העסק? אני שואל אותך, איז ו אפשרותיש לא להיותפושע פה במדינה? אין אפשרות. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 20 28/05/2025 שב"ח זה פלסטינ יא. הנה, בוא נדבר עם הנציג של משרד האוצר, שלום לך, נפריע לך קצת, לא נורא,נכון? היו"רחוה אתיעטייה: אחר כך הוא י תייחס. מאיר שמש: אבל כדאי שישמע. חנן לזימי: אתה צריך לעשות הבחנה, משרד האוצר זה גוף גדול, יש שאלה של תקינה, שזה אגף אחד, שכר זה אגףאחר. ברמההמקצועית זה בטוח לא אנחנו. מאיר שמש: בסדר. חנן לזימי: לא, צריך להבין ש שאלה מקצועית של גוף היא חד משמעית לא משרד האוצר. אני לא יודע להגיד לך אכיפהכזאת, תפעול כזה. מאיר שמש: יש שאלה מתמטית. אני לא זה, לא זה, שאלה מתמטית, אני עיראקי, ראש ש חושב במספרים, לא זה.יש היום מעל70,000 עובדים זרים,נכון? 8,500 שקל זו האגרה, אנחנו מדברים על כמיליארד שקל. ואאיל עבאדי: אבלהם הציגו אתהנתונים בשנה שעברה. מאיר שמש: בסדר. ואאיל עבאדי: יותר ממיליארד שקל. מאיר שמש: בוא, אני קטן, אני מדבר על מיליארד שקל. אדון נקש מדבר שהוא עוד לא גדל פי שתיים בזה, מה עשועםהכסף? איפה הכסף הזההלך? היו"רחוה אתיעטייה: נכון. מאיר שמש: איפה הכסף הזה הלך? אני שואל לאן הכסף הלך, אדוני משרד האוצר, איפה שמתם את הכסף? יש לנקש 100 מכסות שהוא עוד לא אייש אותן, הגדלתם לו בעוד 60, את ה- 45 הקודמים, הוא עוד לא אייש אותן. זה כמו במשרד העבודה, שהמפקחים, המדינה נותנת שכר מינימום והם מתפלאים למה לא באים, למה אין אכיפה ולמה יש תאונות. או שבאמת יתחילו לעבוד עם תוכנות מחשב של AI ואז לא יצטרכו הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 21 28/05/2025 לאייש תפקידים, או שבאמת את הכסף הזה שהם גוזלים מאיתנו, אני אומר עוד פעם, משרד האוצר גוזל מאיתנו את הכסף הזה, שישקיע אותו ובחזרה. מסים לוקחים כדי לתת. לוקחים מהאזרח מסים כדי לספק לו שירות. פה הם לקחו מאיתנו מסים ולא מספקים כלום, חרטה ברטה. היום אני לא יודע אם הפועלים שהלכתי וראיינתי אותם לפני שלושה חודשים, או לי הם כבר מצאועבודה בדובאי, לאיודע איפה. היו"רחוה אתיעטייה: הםלא יחכולך. מאיר שמש: ו אני באמת חושב שאם במידה ש אחרי שכל ההברקות וכל זהיעבור,השלבהסופייעבור והפועל לא יבוא לארץ, אני צריך לתבוע את המדינה, כי הפועל, הוא לא יכול לחכות חצי שנה, ארבעה חודשים, בשביל שיאשרו פה. ואני לא מאשים, חס וחלילה, אני לא מאשים את נקש והעובדים שלו, הם עובדים מסורים והם מעל ה שעות, אבל הם לא מספיקים. היו"רחוה אתיעטייה: אוקיי, תודה. רוני פנחס: אני רוני פנחס, אני קבלן פיגומים. אני כל בוקר קם, גונב עובדים, לא משנה לי מה, איפה שיש עובד שמסכיםלעלות לילאוטו, אני עובד, חוץ משב" חים פלסטינים, אני לא מעסיק. היו"רחוה אתיעטייה: אשריך. רוני פנחס: ישרף העולם, לא מעסיק. אבל מכל התאגידים, מכל מי שיש,היולי16 פלסטינים, שאלוהיםישרוף אותם באש ה גיהנום היום, קיבלתי עכשיו אישור לעובד אחד. אני גם כן שלושה חודשים מחכה שהעובד הזה יגיע. אני כל בוקר קם, גונב מזה, גונב מזה, משלם שוחד לזה, משלם שוחד לזה, תביא לי את העובד, תזמין לי עובד דרכך. אני משלם 100 שקל לשעה, העובד שאני צריך לקבל, זה לפי 2,000 דולר לחודש, ההסכם שלי איתו. אני הולך לאנשים שיש להם אישור לקחת מתאגיד, אין לי זכות אפילו לקחת מתאגיד. אני אומר לו,תוציא מהתאגיד, תשלם70 שקל, אני אשלםלך100 שקל. לקחתי הלוואות ב- 30% ריבית כבר, בשוק האפור, בשביל לשלם את זה , אין מה לעשות. אתם רוצים לעצור אותי? את מי תעצרו? את מי שרוצה לעבוד? תביאו עובדים, תביאו 100,000 עובדים, לא יהיו ברחנים. ברגע שאין לך היצע של עובדים, אני לוקח בכל מחיר. אני צריך להכניס אוכל הביתה, צריך לשלם לבנקים. הבנקים לא מתייחסים כבר לענף הבנייה. צ'קים של חברות בנייה, את הולכת עם זה לבנק, הוא אומרלך, אני לא סומךעל חברות הבנייה כבר. לפני שאתם מחפשים לעצור את הברחנים, תביאו לי עובדים, תביאו לי עוד 20,000 עסקים כמוני שרוצים להתפרנס, תביאו עובדים, ואז לא יהיו ברחנים. ברגע שאין עובדים, אין מה לעשות, ימות העולם, אני אגנוב כל יום. כל בוקר אני קם, אני גונב עובדים מפה, גונב עובדים מפה, משלם לזה, משלם לזה, אין מה לעשות. אני עובד בשחור, אני משלם בשחור, אני גונב את המדינה, אני גונב את מע"מ, אני גונב את מס הכנסה. למה? היו"רחוה אתיעטייה: הוא אומראת המצב. רוני פנחס: למה? כי היו לי 16 עובדים, קיבלתי אישור לאחד, נסעתי איתו להודו, שילמתי 2,000 דולר נסיעה, חזרתי, הלכתי, באתי, שמתי בן אדם שיתקשר, העובדים של נקש, חבל על הזמן, הם עוזרים, שלחתי להם הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 22 28/05/2025 מכתבים, הלכתי, באתי, אבל עדיין, יש לי עובד אחד שאולי יגיע. אני כל בוקר, מי שרוצה לעצור אותי, ע מרני, אם אתה רוצה לעצור אותי, אני גנב וכל בוקר אני גונב עובדים מכולם, לא משנה לי ממי. אני צריך להתפרנס,לשלםלבנקים אתהכסף שלהם. זהו. שני שבתוב: גברתי, יוצא מצב ש העובד הזר מרוויח יותר מעובד מדינה. היו"רחוה אתיעטייה: ברור,לחלוטין. רוני פנחס: ברור, מי יבוא לעבוד אצלם ב- 7,000 שקל? מי יבוא למשרד ממשלה ב- 7,000 שקל? אנשים עובדים ביילו, מרוויחים 9,000 , בלי אחריות, בלי שום דבר, תעשה קפה, תעשה זה. 9,000 , 10,000 . 7,000 שקל, מי צריךלבוא לעבודפה? על מהיעבדו אצלם? היו"רחוה אתיעטייה: בבקשה,לפני שאנחנו נותנים את רשותהדיבור לאוצר. איל אסף: שמי אייל אסף, אני מנהל את אגף האכיפה במנהל ה הסדרה ו האכיפה במשרד העבודה. לפני הכול, אנחנו כמובן מזדהים ותומכים בכל מה שעלה פה מצד רשות ההגירה והאוכלוסין שאנחנו איתם עובדים באופן צמוד ויום-יומי. ורק הזווית שאני רוצה לדבר עליה היא מפקחי העבודה של משרד העבודה, שלנו, של אגףהאכיפה. גם אנחנו קיבלנו במסגרת החלטת הממשלה תוספת של תקינה, אבל תקינה לחוד ומציאות לחוד. המצב שאנחנו נמצאים בו היום, לפני שאנחנו מתחילים את התהליך של קליטת העובדים, זה תת-איוש באופן משמעותי ביותר. רק לסבר את האוזן, מחוז מרכז שלנו, ששם מירב הפניות המגיעות, עתיר בפניות ובתלונות, עד לא מזמן מפקחת עבודה אחת, עכשיו עשינו איזשהו איחוד של מחלקות והם ארבעה או חמישה מפקחיעבודה. אנחנו נכנסנו לתהליך של קליטת התקנים החדשים, קליטת עובדים, וזה קשה, קשה מאוד, מאוד, מאוד. אנשים שומעים את השכר הבסיסי, הם לא מגיעים, מגיעים, מקבלים סימולציית שכר ועוזבים. גם אנחנו מדברים על שכר של כ- 7,500 שכר בסיס. אני חייב להגיד פה על השולחן שהיה מהלך מול מנהל הסדרהואכיפה כי אנחנו היוםעומדים בחוזה משופר יותר, אבלהמשופרהזהזה שכר בסיס7,500 שקל. מאיר שמש: לפחות ה פסקתםלנסוע באוטובוס, הייתם נוסעים באוטובוס, תספרלה, היהלכם רב קו. איל אסף: ואני רוצה להגיד פה משהו על האתגרים שאנחנו עומדים, הם דומים למה שקורה ברשות האוכלוסין. בסוף צריך להגיד את זה ביושר, האנשים האלה הם בשוחות. יוצא מפקח עבודה שנקלט עכשיו ורוצה ללמוד מה הוא צריך לעשות ולקבל תיקים ולהתחיל לאכוף, הוא יכול להגיע למזרח ירושלים, להגיע לשטחי איו"ש, לה י תקל בהתנגדויות של מעסיקים, לה י תקל בחוסר שיתוף פעולה, והוא לא יכול לעשות את העבודה שלו. היו"רחוה אתיעטייה: כמה תקניםחסרים לכם? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 23 28/05/2025 איל אסף: אנחנו קיבלנו בפעימה הראשונה כ- 50 תקנים, אנחנו עכשיו בתהליכים של האיוש. בואי נאמר, אם במחוז מרכז שלנו היה לי צפי ל- 12 תקנים, בקושי חמישה-שישה איכשהו עברו ועדה, עכשיו הם יקבלו את הסימולציות, בטח ירדו עוד נוספים. אנחנו באיוש חסר. ומה שאני מבקש פה רק להעלות זו בקשה לכל תוספת אפשרית, אם זו תוספת סיכון, תוספת דריכות, תוספת פעילות מיוחדת, תוספת חקירות קבועה, כל מה שרק אפשר להוסיף ולתת לעובדים שהם מסורים, באים כל בוקר לעבודה ורוצים לעשות את העבודה שלהם, שיצליחו ולא נגיע למצבים שמתוארים פה בצורה הכי ברורה שיש, תשלומים בשחור ואי שמירת זכויות. זה בלתיאפשרי. תודה רבה. רוני פנחס: תביא ליעובדים, א נילא אשלם בשחור, אנילאאגנוב. איל אסף: אנילאנגדך. רוני פנחס: אני יודע, הבנתי, הבנתי שאתה בכלל לאנגדי אבל אין לי ברירה., היו"רחוה אתיעטייה: חנן, בבקשה, אם אתה יכול להתייחס. חנן לזימי: טוב, אני אנסה להתייחס לכמה נקודות. קודם כול, רק להגיד, אנחנו מאגף שכר, בסדר? צריך לעשותהבחנה ביןאגף שכר. היו"רחוה אתיעטייה: יש תקציבושכר. חנן לזימי: לא, יש אגף תקציבים, יש אגף שכר,יש חשב כללי יש נציבות., היו"רחוה אתיעטייה: אבלהדיון היום, מיאחראי עליו?אתם,לא? אגף השכר, לא? חנן לזימי: עוד פעם, אני מ דבר על דברים שקשורים לאגף שכר, שאנחנו מתעסקים ביחסי עבודה. זאת אומרת,למשל, אנחנו לא מתעסקים במיקור חוץ כאגף. היו"רחוה אתיעטייה: לא,לא דיברתי על מיקור חוץ, אבלהסכמי ה שכר שהיו זה אתה. חנן לזימי: אני אומר, אנחנו יודעים לדבר על הסכמי שכר, זה אומר מה אנחנו יודעים לעשות מול ההסתדרות או מולהמעסיקים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 24 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: ומה היה ההסכםהאחרון? למהאתםלא מתקדמים והוא תקוע? חנן לזימי: אני אתייחס , תשאלו, אני אענה לכל דבר. קודם כול, צריך להבין שזה לא בהכרח דבר רע, אבל שיעור האבטלה בישראל הוא מאוד נמוך, קשה לגייס עובדים בכל מקום. גם אנחנו באגף שכר במשרד האוצר מתקשים לגייס כלכלנים ואנחנו משלמים בערך אותו שכר כמו שמרוויח מפקח, שנבין את סדרי הגודל. זה השכר ששירות המדינה משלם, יש לזה המון סיבות, אבל קשה לגייס עובדים בכל סקטור. קשה להביא מהנדסים, קשה להביא סייעות, קשה להביא קלדניות לבתי משפט. הכול קשה להביא כי המשק בתעסוקה כמעט מלאה ולכן לכולם קשה לגייס עובדים. קודם כול צריך להבין את הסיטואציה, שאני לא חושב שישהרבה מעסיקים שאומרים, קל לי להביאעובדים. זו אמירה מלמעלה שצריךלהבין אותה. לגופו של עניין, רשות האוכלוסין מן הסתם היא גוף שהוא מאתגר ואני כן רוצה להתייחס לעניין השביתה, כי פשוט חבל לי. בפברואר 2025 הייתה ישיבה עם מנכ"ל משרד הפנים שהיה ממלא מקום מנהל רשות האוכלוסין, כל הנהלת רשות האוכלוסין והסתדרות עובדי המדינה. סיכמנו מה אנחנו נעשה במהלך השנה, כי יש המון סוגיות בוערות ברשות האוכלוסין, גם עובדים זרים, גם אכיפה וזרים, גם בקרי גבול, בכולםיש סוגיות בוערות שצריךלטפלבהן. סיכמנו על סדר פעולות מסוים בפברואר 2025 . מסיבה שלא ברורה לי, היא ברורה לי אבל אני לא אגיד אותה, החליטו לעשות את השביתה, בין המיותרות שנעשו השנה, במנהל עובדים זרים, כי הייתה לנו הסכמה עם ההסתדרות שנטפל בהן, החליטו לשבות יומיים. העובדים שבתו יומיים, לא יקבלו שכר על היומיים האלו, זה לא שינה דבר וחצי דבר בסיכום שהיה לנו לפני כן עם ההסתדרות, וכולם היו בדיון וכולם ידעו שהיה סיכום. ומה שסוכם דקה אחרי השביתה זה מה שסוכם חודש לפני השביתה. האם עוד שביתה -- - שני שבתוב: זהלאנכון. חנן לזימי: בסדר, כל דבר שאני אומר, אני יודע לעמוד מאחוריוולהסביר. שני שבתוב: -- - אחרי השביתה העובדים קיבלו כסף. אנחנו עםהסכמות כברעשור,עשור אנחנועםהסכמות. חנן לזימי: בסדר, עוד פעם, בגלל שבישיבה לא הייתי אני עם עצמי והיו עוד הרבה אנשים, אפשר לשאול אותם. חלקם יושבים פה, אפשר להביא, דרך אגב, הסתדרות עובדי המדינה, לא יודע איפה היושב ראש שלהם, הוא היה בישיבה, חבל שהוא לא פה בדיון , א ולי היה שווה לקרוא לו, אבל הוא גם היה בישיבה, והדברים סוכמו בצורה ברורה. השביתה שנעשתה במנהל עובדים זרים הייתה מיותרת לחלוטין, היא לא שינתה דבר בהסכמה שהייתה בפברואר, לא שינתה דבר, אבל בסדר, רצולשבות. היו"רחוה אתיעטייה: מה צריך לעשות כדי שישתנו דברים? חנן לזימי: אנחנו עובדים, בואורק ננסהלסבר את האוזן. היו"רחוה אתיעטייה: אבלהם קורסים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 25 28/05/2025 חנן לזימי: אני אנסה להסביר. בסוף, שירותהמדינה --- היו"רחוה אתיעטייה: כולם מתלוננים על רשות האוכלוסין ועל השר. חנן לזימי: בואו נעשה שנייה טיפה היסטוריה, שנבין אתהסיטואציה. מאיר שמש: המשכורת שלך היא גם 6,000 שקל כמו שאתה רוצהלחלק? חנן לזימי: המשכורת שלי מפורסמת בדוח הממונה על השכר, כל הדוחות מפורסמים, אתה יכול לבדוק. אתה רוצהלבדוק כמה מקבל כלכלן שלי? זה מה שהוא מקבל, יקירי, בסדר? היו"רחוה אתיעטייה: עודעשרים דקות הולכים מפה,חבל. אם לאנספיק, נקבעפגישה נוספת. חנן לזימי: אפשרלעשות כל דבר שרוצים. אלכס מילר: אבל חברת הכנסת עטייה, השאלה אם נותנים פה עכשיו ציונים לעבודה מאורגנת, או שאנחנו באמת מתקדמים למשהו שאנחנו נדע שיש פתרון מבחינת השכר של אותם עובדים, שנשמע כאן גם את החבר'ה מזה. היו"רחוה אתיעטייה: אנחנו רוציםלהתקדם, לא להעביר אתהזמן. בסדר, אבלהוא נותןלנו סקירה. אלכס מילר: לא, אבל אני שמעתי פה שנותנים ציון, כמה השביתה הייתה טובה, לא טובה, כמה הרוויחו, לא הרוויחו, זה לא העניין. ברגע שיו"ר ועד מקבל החלטה יחד עם ההסתדרות שיש צורך לבוא ולפעול בצורה כזו או אחרת, ה החלטה מתקבלת בצורה מאוד, מאוד, מאוד אחראית. ויו"ר הארגון שלנו, ארנון בר דוד, לא מקבל החלטות להשבית דבר כזה או אחר כי בא לו או כי משעמם לו, כולל גם יו"ר עובדי המדינה. אם התקבלה החלטה, כנראההי ית ה להגם משמעות ומהות. חנן לזימי: אני חולק עליך, פשוט אתם אמרתם שאתם רוציםלשבות. אלכס מילר: בסדר, חנן, אני אשמח שלא תיתן לנו ציונים על העבודה שלנו. אתם תעשו את העבודה שלכם ותגידו מתי השכר של העובדים יעלה, ואם יש צורך לעשות הסכם, כמו שנאמר גם על ידי הנציגים, בסופו של דבר אנחנו מתקדמים, יש משא ומתן, העובדים קיבלו שכר, נקווה מאוד שזה גם יקרה בהקדם, אוקיי? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 26 28/05/2025 אבל לדחוף פה, כמו ששמענו, לאיזשהו מיקור חוץ, בסוף, גברתי, לא יהיה הסכם, לא יהיה מיקור חוץ, ולצערי המעסיקים יראו את העובדים הזרים דרך הזום. היו"רחוה אתיעטייה: אנחנו רוצים שיתנולכם שכר הולם. חנן לזימי: אוקיי. הסיבה שהתייחסתי לשביתה, שהיא מיותרת, ואני עומד מאחורי מה שאמרתי, היא כי אמרתם שתשבתו שוב. זה חסר תועלתלחלוטין, למה? ואאיל עבאדי: זהלא רלוונטי, בואתתקדם. היו"רחוה אתיעטייה: אוקיי,הייתה שביתה, בוא נתקדם, מהעושים קדימה? חנן לזימי: אני רוצה כן לשקף שנייה את המציאות ברשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין היא גוף שמאז שאני באגף תמיד יש שם בעיות, בסדר? זה מורכב. הפוקוס תמיד הוא על מה שבוער כרגע, לצערי, זאת המציאות. אני רק מזכיר לכם, אוגוסט 2023, זה מרגיש כמו לפני נצח, כל המדינה עצרה כי לא הי ו דרכונים, מה עשו? לקחו עובדים מאכיפה וזרים בהסדר שעשינו עם ההסתדרות, שילמו להם די יפה כדי שיעבדו מ- 7:00 עד 22:00 להוציא דרכונים לכל אזרחי ישראל, זה מה שקרה כל קיץ 2023 , בזה היינו עסוקים. זאת אומרת שעזבנו את הכול, כל העיסוקים הוזנחו בצד כדי למצוא פתרון לאיך מייצרים סיטואציה שבה כל רשות האוכלוסין מרכזת את כל העובדים שלה מכל המנהלים שלה לבוא לתגבר את מנהל אוכלוסין כדי להנפיק דרכונים. היו"רחוה אתיעטייה: נושאים אחרים נפגעים,נתתפלסטר. חנן לזימי: RSD RSD אחר כך, הנושא הבוער שהיה לאחר מכן, ואני לא מקל בראש, זה ה- , שגם ה- , יש לה חשיבות מאוד גדולה ל מדינה וגם ל רשות האוכלוסין, וגם שם נעשה טיפול בהסכמה עם ההנהלה וגם אושרו RSD, שזו יחידה בתוך רשות האוכלוסין להם מענקים ותוספות כדי להיות מסוגלים להביא עובדים ל- שאחראית על מעמד ועל אישור פליטות של מבקשי מקלט, שגם שם הייתה הבעיה. גם זה פתאום נהפך RSD ל נושא הכי בוער וטיפלנו בנושאהכי בוער שהיה, , וניתנו פתרונות.גם היום יש לנו -- - היו"רחוה אתיעטייה: אתהפועל נקודתי ת. חנן לזימי: אני מסביר שיש שריפה, אומרים, תעזוב הכול, תניח בצד הכול, תמצא פתרונות עכשיו לדבר הזה. ועכשיו, אחרי שעברנואת כל השריפותהאלה -- - היו"רחוה אתיעטייה: זה גרוע ביותר, רקכשקורה משהו, מצב חירום, מטפלים בבעיה. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 27 28/05/2025 חנן לזימי: יש מסלול שבו אנחנו מטפלים בדברים בצורה מסודרת, ואז אומרים לך, תקשיב, תעצור את כל מה שאתה עושה עכשיו, תעצור הכול, טפל בזה. מבצע על הדרכון לא היה בתוכנית העבודה של אף אחד מאיתנו, אבל אמרו, תקשיב,תעצרו כל מה שאתם עושים. היו"רחוה אתיעטייה: בסדר, אלה אזרחי מדינת ישראל. חנן לזימי: אין לי בעיה, אבל כשאת שואלת למה הזמן חולף, זו הסיבה שהוא חולף. כמו שציינה ההסתדרות, יש לנו הסכמות על מתווה להסכם לעובדי אכיפה וזרים, יש לנו הסכמות. השבוע סיימנו את הניירות, מבחינתנו אנחנו מתקדמים כדי לשלם גם מ קדמה להסכם, גם לנסח את ההסכם, תהליך ש ייקח כמה חודשים.יש לנוגםהסכמות למענ ק. היו"רחוה אתיעטייה: חודשים? חנן לזימי: מניסיוני -- - מאיר שמש: אםהייתעובד אצלמישהו פרטי,הואהיה מפטר אותך. כמהחודשים. היו"רחוה אתיעטייה: בסדר, אבל הואגםלא אשם. מה,הוא אשם?יש גם מעליו. מאיר שמש: כמהחודשים? נו, באמת, תחשוב בהיגיון. ג'ני סמולקין: אנחנו נקווה שזה יהיה כמה חודשים. אבל בינתיים, גם המקדמות, שזה לא באמת מענק, אלה מקדמות שמשולמות עלחשבוןהסכם השכר שהולך להיחתם מתישהו, גםהמקדמותנדחות. היו"רחוה אתיעטייה: אבל תקשיב, גם לא התייחסת לאיוש תקנים, גיוס אנשים, שימור. אין כוח אדם, מההםיעשו? חנן לזימי: אני אומר, קודם כול, כמו שאמרתיבהתחלה --- היו"רחוה אתיעטייה: יסגרו את הרשותוזהוזה. חנן לזימי: קודם כול, קשה לקלוט עובדים בכל המשק, קשה לקלוט עובדים בשירות המדינה, ואני אומר עוד פעם --- הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 28 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: אבל תן איזה משהו. חנן לזימי: גם כלכלן שלי עם תואר בכלכלה לא מרוויח יותר מעובד חדש במנהל עו בדים זרים, זה השכר ששירותהמדינה משל ם. היו"רחוה אתיעטייה: אבלהואמגיע,הכלכלן בא, ישלו אתגר,יש לו אופק, הוא לא הולךלשוקהפרטי. חנן לזימי: אנחנוגם בתת- איוש של כלכלנים במשרד האוצר. קריאה: תעלהגם אתהשכר שלכם. ליאור טל: זו לא השיחה פה, אנחנו לא מדברים עליכם, אני חייב להגיד את זה, אנחנו מדברים על רשות האוכלוסין. זה לא נשמע כאילו שאתה מבין שאתה עושה נזק של מיליארדים למדינה. אתה עושה נזק של מיליארדים. היו"רחוה אתיעטייה: המדינהלא נפגעת מזה שהכול תקוע? ליאור טל: לא אכפת לכם שהמדינה נפגעת במיליארדים בענף הנדל"ן ובשאר הענפים, שיש אנשים שנתמכים בסיעוד שאין מי שיעזור להם לא מעניין אתכם?? היו"רחוה אתיעטייה: ואתה לא גורם ליוקר המחיה? על מחירי דירות, עובדים זרים התחלות בנייה, אין לזה השלכה?, ראשהממשלה אמר שהוא רוצהלעזורלענףהבנייה. אלכס מילר: גם חשוב לציין שיש פרספקטיבות שונות בתחומים שונים בעובדי המדינה, גברתי. מי ש - - - להיות במשרדהאוצר,מתקדם לשוקהפרטי. לצערי, מי שעובד במקומות אחרים לא בדיוק. חנן לזימי: אישרנו מענקי קליטה כדי להביא עובדים והם קולטים. היו"רחוה אתיעטייה: מה השווי של המענק? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 29 28/05/2025 חנן לזימי: משהו כמו 20,000 שקל בשנה, אבל הסכום הוא לא משנה, כי בסוף, בואו שנייה נבין סיטואציה. אין לי בעיה שתגידו שאתם מבקשים שניקח עכשיו כמה מיליארדי שקלים ונעלה את השכר בכל המגזר הציבורי. זהלא נראה לי - -- היו"רחוה אתיעטייה: אבל אנחנו מדברים על רשותהאוכלוסין הותקנים במשרדהעבודה. חנן לזימי: אבל יש בסוף סטנדרט של שכר במגזר הציבורי ובשירות המדינה. אפשר לבוא ולהגיד, אנחנו רוצים להעלות את הסטנדרט הזה, זה בסדר, בסוף צריך לממן את הדבר הזה. היה הסכם מסגרת ב- 2023 שעלה מיליארדי שקלים, שהוא מנהל את השכר בפעימות, גם ב- 2025, גם ב- 2026, גם ב- 2027 . זה מה שסוכם, בסוף אנחנו לא יכולים להעלות את השכר עד אינסוף כי יש פה בסוף מורכבות שפוגשת אותנו בכל המגזר הציבורי. מאיר שמש: אתה צודק. תן בונוסים. אתה מדבר דבריםנכונים. קיבלתם מיליארד שקל אגרות, תן בונוסים, אל תתקמצן. אלדדניצן: אני רוצהלשאול אותך רק שאלה אחת. היו"רחוה אתיעטייה: הואלא ק ו בע, מה אתה אומרלו אלתתקמצן? זההכסף שלו?הואהבר סמכ א? מאיר שמש: הוא וסמוטריץ', כן. אלדדניצן: שאלה אחת. כל מה שאתה אומר, אתה אומר דברים נכונים, אני מקבל כל מה שאתה אומר, אני יודע כמה קשה לי לגייס היום פקידה וכמה קשה לי לגייס מזכירה בשכר הרבה, הרבה יותר גבוה. יש בעיה, יש בעיה היום במשק, אין אבטלה היום, אבל אני שואל שאלה. הנושא של עובדים זרים, השר התנגד לביטולהאגרות, רצינולבטל אתהאגרות כדי להוזיל את מחירי הדיור. היו"רחוה אתיעטייה: נכון. אלדדניצן: השר התנגד לזה, אמר, אני לא מבטל את האגרות, אני צריך את הכסף. העובדים הזרים, אנחנו משלמים היום 2,000 שקל לחודש על עובד זר, תכפיל את זה ב- 60,000 , 70,000 זה סכום אסטרונומי., בסכום הזה אפשר להחליט שהיום אנחנו עושים סדרי עדיפויות, והנושא של עובדים זרים זה העתיד, ואין לך ברירה ואתה חייב לסדר את זה. השר שלך צריך להבין שהוא לא יכול. הוא אומר ככה, האג'נדה שלו הפוליטית, אני לא רוצה פלסטינאים, מצד אחד. אם אתה לא רוצה פלסטינאים, תביא עובדים זרים. אתה מביא עובדים זרים, אתה צריך משאבים כדי שהעובדים הזרים האלה יוכלו להיכנס למדינה, אתה לא יכול לתפוס את החבל בשני הקצוות. אני לא מאשים אותך באופן אישי, אתה מדבר דברים נכונים, אבל תעביר אתהמסר. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 30 28/05/2025 חנן לזימי: שנייה, בוא נבין. לנו אין מחלוקת, ואולי זה משתמע, אנחנו לא מתנגדים ואנחנו בתוך הסכמות עם ההסתדרות להעלות את השכר של עובדי אכיפה וזרים כדי ששכרם יהיה גבוה יותר, זו כבר הסכמה שיש לנו והיאגם מתוקצבת. היו"רחוה אתיעטייה: ישלכםהסכמה? חנן לזימי: ברור שיש לנו הסכמה עם ההסתדרות. קריאה: תיישם את ההסכם, תיישם אתזה. היו"רחוה אתיעטייה: מתי יהיה היישום? חנן לזימי: שוב, הסכמים קיבוציים תמיד מפתיעים אותי כמה שהם יותר ארוכים ממה שציפינו. אני לא יודע, אנחנונכתוב אותו,זה יהיה שיחעם ההסתדרות, זהלא שאם אני כותב אותו , ההסתדרות -- - היו"רחוה אתיעטייה: אבלההסתדרות היא בעד. חנן לזימי: ההסתדרות תהיה בעד ואז אני אשלח להם טיוטה והיא תחזור אחרי כמה שבועות והיא תהיה חצי מחוקה. היו"רחוה אתיעטייה: למה כמה שבועות? חנן לזימי: כי זה טבעו של עולם. היו"רחוה אתיעטייה: תגייסואת כלהיועצים המשפטיים בהסתדרותוזה ייקח כמה שבועות? חנן לזימי: המשאומתן ייקח חודשים. היו"רחוה אתיעטייה: מהחודשים?לא, לגבי הטיוטה,הםיתנו לכם טיוטה. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 31 28/05/2025 חנן לזימי: אני אומר עוד פעם, אני אתן לך דוגמה, אנחנו היום בדיונים עם משרד אחר על הסכם קיבוצי, כ שהטיוטההראשונה נשלחה -- - היו"רחוה אתיעטייה: אבלהם יותר בוערים הנושא שלהם יותר בוער., חנן לזימי: אבל עו ד פעם, זה לא עובד ככה, לצערי. אם ההסתדרות אומרת שברגע שנשלח טיוטה הם יחזירו אותה חתומה --- היו"רחוה אתיעטייה: בבקשה,התייחסו ת דחופה. חנן לזימי: לא,היא לאתחזור חתומה, זההליך שלוקח חודשים. אלכס מילר: ברור, אף אחד פה לא התחייב על משהו שנשלח בעיניים עצומות לבוא וחותמים, כל אחד מהצדדים בודק. כמובן, יש את החלטת הממשלה, צריך ליישם , צריך לשפוך כסף לשמה, זה דבר שהוא הכרחי, אנחנו במשבר. בסופו של עניין, אותן הטיוטות שאנחנו נחליף, כמו בן ש העניין של המהירות הוא חשובגם לנו, ונקווה מאוד גםלאוצר, אנחנונעשהאת המקסימום מהצד שלנו. והאוצר, שיעש ו את ה מקסימום מהצד שלהם. אבל בלי שהדבר הזה יקבל תקציבים כמו שנועד וכמושיש החלטת ממשלה, זהגם לא יתקדםהלאה. חנן לזימי: א ני רוצה להגיד שבסוף הכסף יש, יש לנו הסכמה גם עם ההסתדרות על איך זה אמור להיראות. לצערי, הדברים האלה לוקחים זמן, בגלל זה אנחנו משלמים את המקדמה, מתוך הבנה ש ייקח זמן, הסכמנו גםלשלם מקדמה. היו"רחוה אתיעטייה: מתי הם יקבלו אתהמקדמה? חנן לזימי: חודשהבא. היו"רחוה אתיעטייה: זוהפעימה הראשונה? חנן לזימי: כן , מבחינתנו שיקבלו מקדמה על ההסכם, בגלל שההסכם, אנחנו יודעים שזאת המציאות, שוב, עשינו הסכמים בעבר, בסדר? זה לא ההסכם הראשון שאנחנו עושים, הם לוקחים זמן מטבעם, לא נתקלתי בהסכם שלקח חודש לנסח. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 32 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: מה אתה מציע בעניין קליטתהעובדים,הגיוס,השימור? חנן לזימי: RSD גם מענ קי קליטה, אישרנו לרשות לתת מענקי קליטה לעובדים חדשים. זה קיים גם ב- , זה קייםגם באכיפהוזרים. היו"רחוה אתיעטייה: זהגם20,000 שקל? חנן לזימי: כן, אנחנו בעד מענקי קליטה לעובדים כדי לגרום להם לרצות . פה צריך להבין שזה מייצר איזושהי מתיחות עם עובדים קיימים, לכן גם פה יש איזושהי רגישות. זה מורכב, אנחנו בדיונים על הדברים האלו, אבל אנחנו מבינים את המצוקה. אני אומר, גם שר הפנים מבין את המצוקה, למשל, הוא ביקש מאיתנו שנדאג שב- 2025 העובדים של מנהל עובדים זרים יקבלו מענק כגובה עמידה ביעדים. זאת אומרת שגם בגין 2025 אנחנו יושבים יחד עם ההנהלה לבנות מודל, יחד עם ההסתדרות גם, של מודל מענקים, מה שדיברתם פהעל הבונוסים, שיינתן תמריץלעובדי מנהלעובדים זרים. היו"רחוה אתיעטייה: אבלזה צריך במיידי, אין זמן, אין שיהוי. חנן לזימי: אני אומר, אנחנוניתן להם עכשיו בגין2024, זה מה שהסכמנו שבוע שעבר. אבל גם כדי לייצר מוטיבציה בגין 2025 , שר הפנים רוצה להגדיר יעדים שהוא רוצה לראות אישורים, וכנגד העמידה ביעדים שיגדיר השר ניתן מענק גם בגין 2025 , זאת אומרת שאנחנו מבינים את המורכבות. היו"רחוה אתיעטייה: שמענו, טוב שהיה דיון. חנן לזימי: אבל אלה דברים שקרו. אלה דברים שקרו כי זה חשוב לשר, זה חשוב לשר האוצר, זה חשוב לשר הפנים, ולכןהדבריםהאלו קורים,וגם שמו על זה את הכסף. היו"רחוה אתיעטייה: כן,נקש? זה בסדר מה שהוא אומר? חנן לזימי: אנחנו לא ביקשנו את זה מההסתדרות, זה כסף שהמדינה שמה. אבל אני אומר, גם שר הפנים מבין את ז ה והוא מבקש שיהיו יעדים שאפתניים ל- 2025 לטובת הנפקת אשרות. זה לגבי מנהל עובדים זרים, ואכיפה וזרים יקבלו מענק שהוא מקדמה על ההסכם שייחתם מבחינתנו כמה שיותר מהר. אנחנו עושים הכול כדילתת טיפוללמערך הזה בשיםלב שיש עוד -- - היו"רחוה אתיעטייה: אתה מחלקאתזה לשתי פעימות? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 33 28/05/2025 חנן לזימי: אני אומר עודפעם, עניין הפעימות ---ההסתדרות. הייתה בקשה של ההנהלה, זה לאבאמת -- - היו"רחוה אתיעטייה: זוההנהלה, אלה אתם, או ההסתדרות? חנן לזימי: אנחנו עובדים תמיד ביחד, אלה שלושתנו, זו ההנהלה, אלה אנחנו וההסתדרות. אני אומר, יש שאלהלגביהמענקים. היו"רחוה אתיעטייה: וישלכם תקציבלכך? חנן לזימי: כן,יש תקציב. היו"רחוה אתיעטייה: ומה יהיה בתקציב 2026 שיידון באוגוסט2025 מה שם תעשו?? חנן לזימי: לא, תקציבלטובת הסכםלעובדים זרים קיים, ולכןבהקשרהזה אנחנומתקדמים כי יש תקציב. היו"רחוה אתיעטייה: כמההתקציב? חנן לזימי: לא משנה עכשיו אם זה 20 מיליון או 15 מיליון, זה לא משנה כי הפרופורציה היא מטעה, כי אלה לא הרבה עובדים, זה יכול להישמע הרבה או מעט. בסוף, התקציב לטובת ההסכם של אכיפה וזרים קיים, ולכן אין שום מניעה שההסכם הזה ייחתם, כי הוא גם מתוקצב והוא גם מוסכם עם ההסתדרות, אנחנו אפילו לא בפער כלכלי מולם, המספרים, הסכומים, הכול מוסכם, זה עכשיו עניין של להקדיש לזה את תשומת הלבו את הזמן ולגמורעם זה כמה שיותר מהר, ולכן אנחנו נותנים מקדמות. קריאה: זה ייקח כמה שנים. חנן לזימי: אני אומר, רבותיי, הסכמים קיבוצייםלוקח זמןלנסח, זהלא כביקורת. היו"רחוה אתיעטייה: אבל אתם,ההסתדרות, לא יכולים לעשות משהו? ג'ני סמולקין: אני מבקשת להעיר גם לגבי המקדמות. שוב, סליחה שאני מתעקשת על זה. שוב, אלה מקדמות על חשבון ההסכם, וגם אנחנו בתחושה שאנחנו מסכמים ואחרי זה אנחנו מקבלים איזושהי הפתעה. גם העניין הזה של החלוקהלשתיפעימות, שלמקדמה שעומדת בסךהכול על7,000 שקל כאשר אנחנו ביקשנו יותר. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 34 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: אבלהואאמר20,000 , מה זה ה- 20,000 ? ג'ני סמולקין: אנילאיודעת מה זה ה- 20,000 . חנן לזימי: מענקי קליטה. ג'ני סמולקין: אלה מענקי קליטה ואנחנו עודלא בזה. חנן לזימי: זהגם משולם. עובדים שנקלטים -- - מקבליםאתזה. אבלזה לא נעשה מול ההסתדרות,זה נעשה מול ההנהלה. ג'ני סמולקין: גברתי, שום דבר מזהלא מיושם. קריאה: כברמקבלים אתהמענק? חנן לזימי: מי שנקלט ועומד בתנאים כבר מתחיל לקבל. כי מי שנקלט, הוא צריך להשלים שנה כדי להיות זכאי וברגע שהוא משלים את השנה, הוא זכאי. היו"רחוה אתיעטייה: אחרי שנה הואמקבל? שני שבתוב: הםלאמחזיקים מעמד שנה הם אחרי חודש עוזבים., היו"רחוה אתיעטייה: הםיברחו,לא? הם לא יישארואם אתה אומר - -- חנן לזימי: לא, הוא יודע שהוא מקבל , אני מגדיל לו את התנאים ברגע שהוא נכנס, זה לא מענק חתימה. כי אםהוא עוזבאחרי חודש, מהעשינו בזה? זה בסוף בנוי בצורה שגםהעובד יודע מה הואמקבל וגם -- - שני שבתוב: הם רואים אתהשכר אחרי חודש עוזבים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 35 28/05/2025 חנן לזימי: הוא מקבל בפעימות, זה בפעימות. זה ישולם בפעימות, זה לא במכה אחת. זה משולם בפעימות לאורךהשנההראשונה שלו. שוב,המטרה היא גם שעובד יישאר. שני שבתוב: גם לגבי המקדמות האלה, כרגע זה לא סוכם מבחינתנו, כי סיכמנו משהו אחד, אופן התשלום עכשיו השתנה, אנחנו גם ביקשנו דברים אחרים. אנחנו לא אלה שמעכבים. וחנן, אני כרגע לא מתייחסת בכלל לכל הה אשמות האלה של כן שביתה, לא שביתה, כן הושג, לא הושג. אני רוצה להזכיר לך שאחרי היומיים האלה של השביתה, רקאז אנחנו התכנסנו. חנן לזימי: זהפשוט עובדתיתלא נכון, וחבל שאת אומרתאת זה. שני שבתוב: לא. חנן לזימי: כיהיה דיון, היו פההרבה אנשים.אתם טוענים - -- שני שבתוב: אתהלא רציתלשבת בדיון. ג'ני סמולקין: אנחנו רוציםלהתקדם. חנן לזימי: אין בעיה, אפשר להביא לפה את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, תביאו לפה את יו"ר הסתדרות עובדי המדינהושיגיד בבקשה האםלא סוכם בפברואר 2025 מנגנון הטיפול ברשות האוכלוסין. ג'ני סמולקין: אני גם הייתי בישיבה הזו. חנן לזימי: אני אומר, סוכם שיהיה טיפול באכיפהוזרים ועל שירות מעסיקים ואז בקריגבול. ג'ני סמולקין: זה סוכם,נכון. חנן לזימי: סוכם בדיון,ואנחנו ע מדנו בסיכום. ג'ני סמולקין: בלי לוחות זמנים ובלי שום ייש ום בשטח עד היום. אני הייתי גם בישיבה הזאת. אנחנו רוצים לסכם. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 36 28/05/2025 חנן לזימי: צרלי שאתם ממשיכיםלטעון שהשביתה השיגה הישגים, פגעתם בעובדים סתם. היו"רחוה אתיעטייה: ההסכם של שנת2025 מקובלעליכם. ג'ני סמולקין: איזה הסכם, גברתי? היו"רחוה אתיעטייה: שקבעתם בפברואר 2025 , ההסכם שנקבע בפברואר 2025 . ג'ני סמולקין: אני כרגע לא מתייחסת לזה, אנחנו דנים בכל הדברים האלה ואנחנו יוצאים מהחדר כשהדברים מסוכמים, אבל שום דבר בפועללא מיושם. דיקלה טקו: אבלהוא מקובלעליכם? הבעיה היא ביישום? ג'ני סמולקין: לא מיושם. אנחנו מטפלים בעובדים זרים. היו"רחוה אתיעטייה: אבלהוא מקובלעליכם?יש פערים?יש לכם עודמה לשפר אותו? ג'ני סמולקין: אנחנולא קיבלנו טיוטהלגבי אכיפהוזרים, אנחנו ממתיניםלטיוטה. היו"רחוה אתיעטייה: שלפברואר 2025 . חנן לזימי: לא, עוד פעם, אנחנו סיכמנו את המנגנון, אנחנו לפני שבועיים נפגשנו לסכם גם את הסכומים של המענקים. שוב, צריך לעשות הבחנה בין מנהל עובדים זרים למנהל אכיפה וזרים , אלה שני גופים שונים, שניהסדרים שונים. היו"רחוה אתיעטייה: אבל שניהם אותם מענקי קליטה. חנן לזימי: שניהם ב אירועים שונים, שניהם אירועים שונים לחלוטין. שניהם מסוכמים מבחינתנו כלכלית, עכשיו אנחנו בשלב הניסוחים של שניהם. אני אומר, לגבי 2025, אנחנו צריכים להעביר להסתדרות הצעה, מה מנגנון התמריצים על 2025 עם היעדים ש י קבע השר, מה היעדים שהוא רוצה לראות שעומדים בהם מבחינת השורות, זה לגבי שירות מנהל עובדים זרים. ומנהל אכיפה וזרים, זה אנחנו כבר בתוך ניסוחים של הסכם קיבוצי, שזה לוקח זמן, ולכן אנחנועכשיועם מקדמהעל ההסכםהקיבוצי. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 37 28/05/2025 אלה שני דברים שונים, אחד הוא הסכם קיבוצי ש יהיה מפה והלאה, השני הוא מודל תמריצים שהסכמנו גם על 2024 , גם על 2025 , ואמרנו שאנחנו מוכנים לדבר גם על 2026 . זאת אומרת, אנחנו כן בעד לייצר מנגנ ון תמריצים למנהל עובדים זרים כדי לתמוך בציפייה של הממשלה להגדלת האשרות, ואז אנחנו מייצרים מנגנון שאומר, ככל שהאשרות עומדות ביעדים שהוצבו, ככה אני יודע ל שלם יותר במענק, זה כדי לייצר מוטיבציה לעובדים. אלה שני דברים שאנחנו בתוכם, אין לנו פערים עם ההסתדרות לגביהם. עכשיו זה שלב הניסוחים, זהלוקח אתהזמן, לכן הסכמנו שיהיו מקדמות. היו"רחוה אתיעטייה: למהאתםלאעובדים במקביל, אלא באופן טורי? חנן לזימי: אנחנו היוםעובדים בהתאם למה שההסתדרותמגדירה לנו. הסכם אכיפה וזריםהוא ללא ספק בין חמשת הדברים הכי דחופים להסתדרות כרגע, אנחנו עובדים על כולם במקביל. תוך כדי הדיונים האלו יש לנו משאים ומתנים על הסכמים קיבוציים אחרים שקורים, אנחנו עובדים ממש בימים אלו. זאת אומרת, אם אלה עובדים זרים, אם אלה עובדים סוציאליים, אם אלה פסיכולוגים, אנחנו תוך כדי הדיון הזה מנהלים עוד הרבה דיונים אחרים, לכן אנחנו לא יכולים לעשות אך ורק דיונים של רשות האוכלוסין ולהגיד לכל שירות המדינה, אף אחד מכם לא מקבל שום טיפול. ולכן זה לא שאנחנו עובדים בטור מול שירות המדינה, אנחנו בסוף אומרים, יש לנו קפס יטי מסוים, יש דחיפות מסוימת להסכמים, יש לנו תאריכי חתימה מוסכמיםלהסכמים אחרים שאנחנוחייבים לעמוד בהם. אם סיכמו לנו תאריך חתימה למשל להסכם העובדים הסוציאליים שבוע הבא, ברור שזה כרגע מבחינתנו ומבחינת ההסתדרות הדחיפות העליונה ביותר, ולכן אנחנו מושקעים גם בזה. בזמן שנשאר אנחנו יודעים לטפל בעוד דברים, אבל אנחנו לא יכולים לטפל בהכול. אבל אם ההסתדרות מגדירה לי שכרגע היא רוצה לחתום על הסכם X בתאריך Y אנחנו עובדים לפי הדבר הזה., ולכן זה לא שאנחנו עובדים בטור, זה קצת מזלזל, אבל זה בסדר, אני רגיל לזה. יש פשוט מגוון של נושאים שמטופלים מול ההסתדרות וצריך למצוא את הזמן לכולם, ולכן אי אפשר לעשות את כל האירועים רק על רשות האוכלוסין, כי בסוף יש לי גם את רשות המסים, ויש לי בתי משפט, ויש לי פסיכולוגים, ויש לי עובדים סוציאליים. דיקלה טקו: מדוברעל תהליך של שנים. חנן לזימי: לא שנים אני לא מסכים., דיקלה טקו: אומרים שזה שנים קורה. חנן לזימי: בגלל שאני בעוונותי כבר כמעט 11 שנה באגף, אני יכול להסביר לך מה קרה בכל נקודה בזמן. פשוט מה שתמיד קרה, איבדו עניין, עובדתית איבדו עניין. היינו עושים דיונים, מתחילים להניע תהליך, ואזהמציאות קורית ודברים אחרים נהייםיותר דחופים וזה היהנשכח. היו"רחוה אתיעטייה: אבל כאן זה מצבחירום. חנן לזימי: עוד פעם, בהרבה דברים אנחנו מגיבים, אם ההסתדרות אומרת שכרגע הכי דחוף לה זה Y , אנחנו Y X עוזבים הכול והולכים ל- , אם אומרים X, אנחנו הולכים ל- . למה זה לקח עשר שנים? בכנות, כי פשוט הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 38 28/05/2025 לא היה על זה שום פוקוס בכל השנים האלו. כל פעם התחלנו את התהליך, עשינו השקת משא ומתן, ואז אחרי חודש נשכח המשא ומתן, וככה זה קרה במשך שנים. זה לא שהיו דיונים אינטנסיביים על אכיפה וזרים במשך עשר שנים, זה פשוט לא קרה, כל פעם זה עלה וירד. עכשיו לשם שינוי, בניגוד לכל הפעמים עד היום, יש לנו הסכמות מפורטות, מה אנחנו רוצים לעשות, מה ש לא קרה עד היום, ולכן היום אנחנו במקום אחרלגמריוכןנ ת כנסלכיווןהסכם, מה שלא קרהעד היום. שני שבתוב: תוך כמה זמןאפשר לקבל טיוטה? חנן לזימי: ייקח לנוקצת זמן. ליאור טל: קודם כול, זה לא נכון, מה שאתה אומר, חבל שאתה לא נצמד לעובדות. המשא ומתן עם ההסתדרות כברחמש שנים מתנהל, פשוט אתם לא מתייחסים. חנן לזימי: אל ת יעלב, אני הייתי בחדר ואניפשוטלא מכיר אותך, אנילא יודע על מה אתה מדבר. ליאור טל: אוקיי, מי שכןהיה בחדר בדיוקעכשיו שלח ליהודעה ב נושאהזה, כך ש קודם כול זה לאנכון. חנן לזימי: שיבוא ויגיד מי הוא. ליאור טל: אבל אני חושב, כבוד היושבת ראש, אם אפשר באמת לשים לזה איזשהו חלון זמן, כי הנזק פה הוא תהומי. היו"רחוה אתיעטייה: לתחום בלוח זמנים. ליאור טל: כמה חודשים, זה יכול להיות 18 חודשים גם, זה משהו שהוא מאוד שרירותי. צריך לתת פה איזה מספר שהוא הגיוני, ואם אפשר להעביר את זה לוועדת מנכ"לים תשצמצם את הזמן הזה ותתקוף את זה. אנחנו משלמים מעל מיליארד שקל אגרות בשנה, אנחנו מקבלים אפס שירות, וזה לא בגלל העובדים ברשות האוכלוסין, זה בגלל שמשרד האוצר לא מקצה לזה שום תקציב. זה הגיוני? הרי המהות של אגרה היא שאני צריך לקבל שירות נגד האגר ה, אבל למשרד האוצר יותר חשוב לשחק בטלפון בזמן שמדברים אליו, לכן ככה זה נראה. חנן לזימי: אני מנסה לעשות דברים במקביל ולא בטור. ליאור טל: אין במקביל. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 39 28/05/2025 חנן לזימי: ואני אומר שוב, מבחינתנו, ישלנו תוכניתעבודה מסודרת. היו"רחוה אתיעטייה: אתהיכוללתחום בזמן,להביאלנו? חנן לזימי: אני אומר, יש לנו תוכניתעבודה. היו"רחוה אתיעטייה: נתכנס, לא יודעת, מתי שנחליט,ל דיון מעקבותביא לנו אתהתשובה, מתי יהיהההסכם? חנן לזימי: אפשרלקבוע מתי שאתם רוצים, אנחנו בסוףעובדים. היו"רחוה אתיעטייה: בסדר, אנחנו רוציםלדיון הבא שתבואעם תשובה, מתי תהיה טיוטה של ההסכם. חנן לזימי: גברתי ה יושבת ראש, בסוף מה שאנחנו עושים, סדר הפעולות שבו אנחנו עושים דברים הוא בהתאם לצורך של ההסתדרות. מה שהסתדרות מגדירה לנו שהכי דחוף מקבל קדימות כהכי דחוף, ולכן אנחנו עובדים איתם בתיאום בסדרהפעולות. קריאה: איןשום קשר. היו"רחוה אתיעטייה: למה? שההסתדרות תגיד בקדימות שזהדחוף? ג'ני סמולקין: אנחנואמרנו. חנן לזימי: ג'ני, אין בעיה, את רוצה שאנחנו - -- היו"רחוה אתיעטייה: ג'ני, תגידיאת זה, תדברי אחריהדיון. ג'ני סמולקין: בוודאי, אמרנו. חנן לזימי: ג'ני, הבעיה היא שיש לנו עוד כמה הסכמים שיותר דחופים כרגע שאת מודעת להם, שנפתח את זה פה? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 40 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: מהלמשל? איזה הסכם יותרדחוף? אחדלמשל. אלכס מילר: חברת הכנסת עטייה, אני יכול להגיד לך שמרגע ש ה הסתדרות תקבל טיוטה, כמה ימים, הם יקבלו את כלההערות, לא צריך יותרמכמה ימים, אפילו לא שבוע. ג'ני סמולקין: אנחנולא מעכבים טיוטות אצלנו. היו"רחוה אתיעטייה: חנן, תראהמה הם אומרים, הנציגים, זה בהתכתבות עם ההסתדרות עכשיו. חנן לזימי: לא, עוד פעם, שימי לב, שאלת את ג'ני שאלה, יש כרגע הסכמים שצריכים להיחתם, שהם כבר כתובים, אנחנו צריכים לעבודגםעליהם. זה זמןעבודה שבסוף --- היו"רחוה אתיעטייה: כמה? שנה אתםעובדים? חנן לזימי: לא, אני אומר עוד פעם, אנחנו בתוך 2025, יש לנו תוכנית עבודה מסודרת עם ההסתדרות, יש הרבה מאוד סוגיות בוערות. היו"רחוה אתיעטייה: אבלההסתדרות רוצהלתת לדברהזה עדיפות, מה זה מפריעלך? חנן לזימי: לילא מפריע,גברתי. חסר פהיושב ראש הסתדרותעובדיהמדינה, כי אנחנו מנהלים את זה מולו. אלכס מילר: חנן, אני אותו דבר יכול להגיד ש חסר פה שר האוצר. יש פה נ צ יגה שמחזיקה את התיק. מה זה הדבריםהאלה? אתהפה מטעםהאוצר, היא פה מטעם ההסתדרות. ג'ני סמולקין: אבל אנילא הגעתילפהמהביתסתם לייצג איזושהיאג'נדה שלא קשורהלארגון שבו אני עובדת. חנן לזימי: בסוף אנחנו באמת עובדים בהתאםלמה שההסתדרות מגדירה לנו. היו"רחוה אתיעטייה: אנילא אומרת שאתםלא עובדים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 41 28/05/2025 חנן לזימי: להסתדרות דחוף ההסכם הזה וגם לנו הוא דחוף, אנחנו עובדים עליו. ברגע שנגמור את שני ההסכמים --- היו"רחוה אתיעטייה: אבלההסתדרות רוצה לתת עדיפות,לתעדף אותם. ג'ני סמולקין: אנחנו רוצים, אנחנו מבטיחיםלאלעכב טיוטות. חנן לזימי: אנחנו יודעים לעבודעם ההסתדרות, אנחנויודעים לעבוד איתם, הכול בסדר. היו"רחוה אתיעטייה: הם מתעדפיםאותם, ההסתדרות. חנן לזימי: אין בעיה, אנחנו יודעים לעבוד עם ההסתדרות זה מה שאנחנו עושים,. אנחנו יודעים לעבוד עם ההסתדרות ולהסתדר איתם, אין פה שום בעיה. הדברים מוסכמים, אנחנו עובדים בהתאם לסדר הדברים שקבענו, סיכמנו שניתן מקדמה והעברנו ניירות למקדמה, סיכ מנו שנעשה מודל למנהל מעסיקים ואנחנו עכשיומקדמים אתהמודל למנהל מעסיקים. סיכמנו גם שנעשה הסכם לבקרי גבול כי גם שמה בוער. אנחנו עובדים לפי התוכנית שסיכמנו עם ההסתדרות, בסדר? אנחנו לא עובדים עצמאית. זה לא שאני עושה מה שאני רוצה, איך שאני רוצה, בסדר? אנחנו עובדים בתיאום עם ההסתדרות והכול בסדר, יש לנו יחסי עבודה טובים איתם והכול בסדר. היו"רחוה אתיעטייה: חשבתם על אפשרות של לקחת סכום מסוים מהאגרות, מגביית האגרות שאתם גובים, לסיוע לרשות? חנן לזימי: זוכבר שאלת תקציב. היו"רחוה אתיעטייה: לא, אתהלאיכול לתת? חנן לזימי: לא, זו שאלת תקציב שהיא לא לגמרי. יש עניין של הכנסה ויש עניין של הוצאה , אלה שני דברים שונים. אתם רוציםלדבר על תקציב? היו"רחוה אתיעטייה: לא, אבל פניתם בפנייה? חנן לזימי: לא, אני אומר, אם אתם רוצים לדבר על תקציב, יש גורמים מוסמכים לדבר על תקציב. האם אני עכשיו אפנה אחוז מהגבייה של רשותהמסיםלטובת רשותהמסים? כנראה שלא. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 42 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: אני אבדוק את הנושא. ליאור טל: אבלאגרה היא למען שירות. חנן לזימי: אני אומר עוד פעם, אפשר להגיד את זה על הכול. הרי בסוף גם רשות המסים גובה מסים, את יכולה להגיד, בוא ניקח אחוז מהגבייה של רשות המסים ונפנה אותה לשכר של עובדי רשות המסים, זה כנראה פחות מחזיק את הטיעון, בסדר? אני גם יכול להגיד בואו ניקח אחוז מהדוחות שנותן שוטר ונפנה אתזהלשכר שוטרים.זה לא באמתעובד ככה, אבל אנילא אחראיעל תקציב. היו"רחוה אתיעטייה: אני יודעת שזהלא עובד, אבלישגם להחריג,ישחריגים. חנן לזימי: אבל אנילא אחראי על תקציב, בסדר? היו"רחוה אתיעטייה: אנחנו נפנה אתהשאלהלאגףהתקציבי ם. שני שבתוב: יש לי שאלה. אם הוא כבר מסכים לכל העקרונות, הכול מוסכם, הכול מסודר, מה הבעיה ליישם בפועל את כל ה הסכם? עד ש י יחתם ההסכם, עד שניכנס ללוחות זמניים, עד שנטפל, מה הבעיה ליישם בפועל את השכר? אתה נותן מענקים, אתה נותן הכול, עשית את זה על מנ"א נתב"ג, למה אנחנו לא מיישמים את זה פה? חנן לזימי: את רוצה שאני אענה לך באמת? שני שבתוב: כן, אני רוצה שתענה לי באמת. רוני פנחס: לא, תענהלה בצחוק. חנן לזימי: את רוצהאת זה? אני עושה את זה בחוזה,לא בהסכם. בשבילהסכם אני צריךלחתוםעל הסכם. שני שבתוב: זולא תשובה. חנן לזימי: זו התשובה.את רוצההסכם? צריךלחתוםעל הסכם,נכון? איך תיישמיהסכם לאחתום? הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 43 28/05/2025 שני שבתוב: חנן, אתה לא מצליח לגייס עובדים. חנן לזימי: אני אומר עודפעם, מענקים לקליטהנתנו, הסכםננסח, את רוצה שנעלה שכר? היו"רחוה אתיעטייה: ו זהמושך, מענ קי קליטה? זהמסייע יש תשובה בפועל?? חנן לזימי: את יכולה לשאול את איציק, אבל קולטים עובדים, בסדר? להגיד לך ש קולטים ערימות? מצליחים לקלוט --- היו"רחוה אתיעטייה: לא, אבלעם מענק קליטה, זהעושהמשהו, זה מעודד? חנן לזימי: עובדתית, בסוף המענק משולם. זאת אומרת, אם המענק משולם לעובדים, כנראה שמי שנקלט בזה, שולם לו. היו"רחוה אתיעטייה: אתהיכול להגיד עד כמה? קריאה: לא מחזיקים מעמד. היו"רחוה אתיעטייה: ישעוד שאלה. אתם מודעים למצוקה של פקחי מנהלהסדרה במשרדהעבודה? חנן לזימי: לא. קריאה: לא? לא פנו אליכם? חנן לזימי: לא. היו"רחוה אתיעטייה: הנה, הוא פה,ישלך מה לומר? איל אסף: כן,הנה, אניפונה, הצגתי אתהדברים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 44 28/05/2025 חנן לזימי: יש סמנכ"ל משאבי אנוש בארגון שלך, יש דרך לפנות. היו"רחוה אתיעטייה: תגיד לולפנות. חנן לזימי: שיפנה, בבקשה, הדלתפתוחה. זהלא עובד ככה. היו"רחוה אתיעטייה: אנחנו נסכם את הישיבה: אחת, הוועדה פנתה ללשכת השר ארבל כדי לקדם ישיבה בהשתתפותו בהקדם, בין היתר כדי לעזורלקדםאת הנושא של גיוס העובדים ושימורם. שתיים, הוועדה פונה למשרד האוצר ומבקשת לשבת בדחיפות עם נציגי ההסתדרות ורשות האוכלוסין, לקבוע לוחות זמנים מסודרים כדי להתקדם להסכמים לגיוס עובדים חדשים ומענקים הולמים לעובדים הקיימים ולדאוג גם לגייס וגם לשימור העובדים. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשלוח עד ליום 3 ביוני 2025 לוועדה לוחות זמנים קצרים ומוגדרים ליישום וחתימה על הסכמי שכר ולעדכן בכל שלב את הוועדה. חנן לזימי: אנילאיכוללהתחייבלתאריךחתימה. אנייכוללהגיד מתי אני אשלח טיוטה. היו"רחוה אתיעטייה: כן, בסדר.בסדר, אנחנונתקן. חנן לזימי: לא, שנייה. זה שיח שאני צריך לעשות עם --- היו"רחוה אתיעטייה: נתקןלשלוח טיוטה. חנן לזימי: לא, אני יכול להגיד לך מה התאריך לשליחת טיוטה, אבל אני צריך לדבר על זה עם ההסתדרות, אני אדבר איתם ונעביר לכם תאריך. זה תאריךלטיוטה, חתימה זה -- - היו"רחוה אתיעטייה: בסדר, יופי. זה בסדר? מקובלעליכם? ליאור טל: סליחה, גברתי, רק לפני הסיכום, אם אפשר, רק בשביל הפרוטוקול, אנחנו הוצאנו פנייה ובקשה, רק אנחנו נבדוק איפה זה עומד,האםזהיצא כברוהגיע לאן שצריך. זולא פעם ראשונה שזה עולה. קריאה: זועובדה שהיאלא מדויקת. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 45 28/05/2025 היו"רחוה אתיעטייה: בסדר. חנן לזימי: אנילא קיבלתי את הפנייה. זה שהוא הוציא אותה --- ליאור טל: כן, אנחנו פשוט נבדוק איפה זהעומד כיהפנייה יצאה., חנן לזימי: תשים לב, כי פעם שנייה שאתה מטיל בי דופי סתם ו לא ברור לי למה. אנחנו לא מכירים וזו פעם שנייה שאתה טוען שאני אומר דבריםלא נכונים,ואתה אומראתזה ממש סתם. היו"רחוה אתיעטייה: אנחנו צריכיםלנעול אתהישיבה. ליאור טל: כי חשוב לי שתבין שאם יהיהפיגוע או משהו כזה ישלנו פהאחריות. חנן לזימי: אלה שני דברים שונים. ליאור טל: לא, אלה לא שני דברים שונים. חנן לזימי: לא, אתה פעמיים טוען שדברים שאני אומר לא נכוניםואני מנסה להביןלמה. אני אמרתי שאני לא קיבלתיפנייה, לאאמרתי שלאיצאה פנייה. היו"רחוה אתיעטייה: אוקיי, אחריהדיון תשבו, כיאמרו לנו לנעול את הישיבה. שלוש, הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשבת עם ההסתדרות והרשות ולתת מענקים הולמים לעובדים הקיימים והמסורים של הרשות ולדון על סכומים של מענקי קליטה לעובדים החדשים. ארבע, הוועדה -- - חנן לזימי: סליחה, גברתי, שוב, הדברים האלו כבר סוכמו. זאת אומרת, בנושאים האלו של מה אנחנו עושים, אנחנו מסו כמים עם ההסתדרות גם באכיפה וזרים וגם במנהל עובדים זרים, אנחנו כבר מסוכמים, ולכן הדברים כבר סוכמו ואנחנו רק צריכים ליישם אותם. היו"רחוה אתיעטייה: אוקיי,נורידאת זה. א רבע, הוועדה בדעה כי פקחי ההגירה של מנהל אכיפה צריכים להיות מוגדרים כגוף מבצעי בצירוף סמכויותוכלים מתאימים. הוועדההמיוחדתלעובדים זרים 46 28/05/2025 חמש, הוועדה תפנה לוועדת המנכ"לים ומבקשת שיתכנסו וידונו בכל נושא גיוס העובדים ושימור העובדים בהתחשב בכל מה שעלה היום. בשבוע הבא מתקיימת ועדת מנכ"לים, בשבוע הבא ביום שלישי, אולי תתנילהם כ בר שיעלו אתהנושאהזהבסדרהיום. שש,הוועדה תקיים עודחודש דיון מעקב ותרצהלשמוע עלהתקדמות משמעותית. שבע, מבקשת ממשרד העבודהלפנות שובלמשרדהאוצר על בעיית איושהתקנים. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. הישיבהננעלה בשעה 11:01 .