חומר רקע
הצגה
לועדת
המדע בכנסת
• יו"ר
המולמופ:פרופסור
נגה
קרונפלד-שור
• יועצי
המולמו"פ: ד"ר
גורי
זילכה, ד"ר
ניל
נמיר, דבי
קאופמן, ד"ר דב
רוסו, רן
בנימין
*כתיבת
הדוח
רוכזה
על
ידי
דבי
קאופמן, בשיתוף
פעולה
עם
ראשי
ועדות
המולמו"פ,יועציה
והשותפים
השונים
למחקרים
ולסקרים.
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ)
• הוקמה
על
פי
חוק
המועצה
הלאומית
למחקר
ולפיתוח
אזרחי, התשס”ג –
2002
, כגוף
מייעץ
לממשלת
ישראל
בכל
הנוגע
למחקר
ופיתוח
אזרחי.
• מממשת
את
יעדיה
הלאומיים
באמצעות
עריכת
מחקרים
וסקרים, הפעלת
ועדות
מקצועיות
והעסקת
יועצים
מקצועיים.
• במועצה
מכהנים 15 חברים (מתוכם
משקיף
אחד
מתעשיות
הבטחון).
• חברי
מליאת
המולמו”פ
עובדים
בהתנדבות
מלאה
ומגיעים
מרקע
מגוון
הכולל
אקדמיה, מחקר, תעשייה
ומדיניות, על
פי
חוק.
• לצד
המליאה
פועלות
ועדות
לאומיות
המתמקדות
בנושאי
מו”פ
ספציפיים.
• המועצה
נעזרת
ביועצים
חיצוניים
בתחומים
שונים, אשר
חלקם
מרכזים
את
עבודת
הוועדות
וחלקם
תומכים
בפעילות
השוטפת
מול
גופים
ממשלתיים
ובינלאומיים
רלוונטיים
אשר
כוללים
גופי
מחקר,
הלשכה
המרכזית
לסטטיסטיקה
ועוד.
ועדות
המולמו"פ
בשנת 2024 פעלו
במולמו"פ:
בשנת 2025 הוקמו
ועדות
חדשות:
• ועדת
• ועדת
חינוך
מדעי - ד"ר
אריאל
היימן
טכנולוגיות
מפציעות
לעשור
הקרוב (בשיתוף
קו
האופק
במשרד
החדשנות
המדע
והטכנולוגיה)
– ד"ר
• ועדת
אקדמיה-משק - פרופ’ ארנון
אהרון
האופטמן, ד"ר
ויקטור
ישראל
בנטור
• ועדה
לבחינת
המימון
הציבורי
למו"פ – אריק
קליינשטין
• ועדת
תשתיות
לאומיות
ומתקני
תשתית
במערכת
הביטחון – פרופ'
• במסגרת
ועדת
אקדמיה-משק
הוקמה
קבוצת
עבודה
אשר
אישי
טלמון
בוחנת
את
השפעות
מודל
התקצוב
של
ות"ת
על
קשרי
אקדמיה – משק
• ועדת
סביבה – פרופ' תמר
דיין
• ועדת
תשתיות
שינתה
את
מיקודה
ותבחן
את
השלכות
מודל
התקצוב
של
ות"ת
על
התנהלות
המוסדות
האקדמאיים,
בשיתוף
מוסד
שמואל
נאמן
ישראל ממשיכה להוביל בעקביות
את דירוג ההוצאה הלאומיתלמו”
פ אזרחי כאחוז
מהתמ”ג
ההוצאה הלאומית למו”
פ
אזרחי בישראל בשנת 2023
הסתכמה ב 92.7
מיליארד ₪
במחירי 2015
המהווים כ
6.3% מהתמ”ג.
ההוצאה הלאומית למו"
פ אזרחי בישראל
בשנים 2023-1996
(מליארד שח במחירי 2015
)
אבל,
ב 2023
נרשמה
ירידה בהוצאה הלאומית,
אחרי הרבה מאד שנים של
עלייה.
קו –
שינוי ביחס לשנה
שלפני
מבנה מימון המו"פ בישראל: אתגרים מרכזיים
חו"ל
1
. תלותגבוהה במימון זר
כמחצית ממימון המו"
פ בישראל מגיע
ממשקיעים זרים.
מהווהסיכון אסטרטגי
במצב בטחוני לא יציב.
עסקי
מבנה
המו"פ בישראל: אתגרים מרכזיים
מימון
2
. מימון והוצאה ממשלתיתנמוכים
המימון הממשלתי נמוך ב 23%
ממוצע ה
.
OECD
ההוצאההממשלתית למו"
פ עומדת על 2%
בלבד
מהוצאות המו"פבישראל.
נמוך משמעותית
בהשוואה למדינות הOECD
*
מצב זה חריג ביחס לעולם ובימים אלו מהווה
סיכון ממשי להמשך הצמיחה של ישראל.
יש
צורך בהשקעהממשלתית מוגברת,
בעיקר
בהשכלההגבוהה
מבנה מימון המו"
פ
בישראל: אתגרים מרכזיים
3
.חוסר איזון מערכתי
עסקי
ממשלה
השכלה גבוהה
מלכ"רים
92% מהוצאות המו"פ מבוצעותעל ידי המגזרהעסקי,
לעומת 6% בלבד בהשכלההגבוהה,
ו 1%
במגזר
הממשלתי.
הממשלה היאהמממנת העיקריתשל המו"
פ בהשכלה
הגבוהה (
76%
.)
שיעור ההוצאההלאומית למו”
פ אזרחי במגזר
הממשלתי ובמגזר ההשכלה גבוהה נמוך מאוד
בהשוואהלמדינות אחרות.
מבנה מימון המו"פ בישראל: אתגרים מרכזיים
4
. תמיכה ממשלתיתבמו"פאזרחי
בעיקר בקרנות מחקר וקידום טכנולוגיה תעשייתית.
יש צורך להשקיע יותר בתחומים חברתיים,
סביבתיים
וחקלאיים,
שמימונם זניח ובחלק מהמקרים נמצא
במגמתירידה.
מבנה מימון המו"פ בישראל: אתגרים מרכזיים
4
. תמיכה ממשלתיתבמו"פאזרחי
בתחומי הבריאות והגנת הסביבה,
שירותים חברתיים
ופיתוח תשתיות ההשקעה נמוכה מאוד,
ונמצאת
בירידה בהשוואהלמדינות המובילות (
6%
לעומת
ממוצעשל 21%
ב OECD
)
חשיבות גבוההלהשתתפות ישראל בתוכנית
Horizon 2020
מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה
• מספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות וכן מספר בעלי תואר שלישי יציבים.
• מספר התלמידים לתואר שני נמצא במגמת ירידה.
• מדדי החינוך נמצאים במגמת ירידה.
• הדוח מדגיש את הצורך בהשקעה בחינוך מדעי מהגיל הרך,
תוך עידוד שוויון וגיוון
במהלך כל תקופת הלימודים ובבחירת מקצועות להגברה בבגרות.
מדדים אלו מעלים חשש אמיתי לעתיד כוח האדם המדעי
(לאחרונה פרסמה ועדת החינוך המדעי בראשות דר אריאל היימן דוח מקיף עם המלצות שעשויות לסייע בהתמודדותמול מצב זה)
המאבק בחרם האקדמי
בעקבות דיוןחרום שקיימה,
הגישה
המולמו”פבמהלך שנת2024
את המלצותיהלמשרד החדשנות המדעוהטכנולוגיהוכן לוועדתהמדע בכנסת
לצורךחיזוק המו”פבישראל וקשרי המחקר הבינלאומיים:
• לא לקצץבתקציבי המחקר שעומדיםלרשות משרד החדשנות המדע והטכנולוגיהו-ות”ת
• לחזק את הקרנות הדו-לאומיותהתומכותבמחקרים משותפיםעם חוקרים ממדינותהעולם
• לצאתבקריאה לישראליםלהם משרות אקדמיותבאוניברסיטאות בחו”ל לשובארצה, ולחזק התמיכהבקליטתם
• לקלוטחוקרים יהודיםמובילים באוניברסיטאות עיליתבישראל
• להקצותכספים לעידודקיום כנסיםמדעייםבינ”ל בישראל באמצעות ות”ת או הקרן הלאומיתלמדע,
למימון אירוחם שלמדעניםזרים לתקופות
קצרות בישראל
• להקצותמשאבים לביקורים של חוקרים ישראלים במעבדותבחו”ל
המלצותאלו קיבלו תוקף בהצעת מחליטים ביוני2024
. נוכח המצב והעלייהבאנטישמיות ישצורך לבחון מחדש את ההמלצותולהמשיךבסיוע.
המלצות:
• גיבוש
אסטרטגיה
לאומית
מושכלת
ומבוססת
נתונים
לטווח
ארוך
למו"פ
האזרחי
בישראל, כולל
תקציבים.
• חינוך
מדעי: השקעה
בחינוך
מדעי
מהגיל
הרך, עידוד
שוויון
וגיוון, הכשרת
כוח
אדם
מדעי
עתידי.
• השקעה
ממשלתית: הגדלת
המימון
הממשלתי
למו"פ
האזרחי, מיקוד
בתחומי
כשל
שוק.
• חיזוק
הקשר
בין
האקדמיה
לממשלה
ולמשק.
• ראייה
מערכתית: גישה
ארוכת
טווח
המשלבת
מצוינות
מדעית
ורלוונטיות.
• צמצום
פערים
מגדריים
וגיאוגרפיים.
ועדות
המולמו"פ:
ועדת טכנולוגיות מפציעות
• מטרת
הוועדה: להמליץ
על
קידום
טכנולוגיות
מפציעות
בעשור.
• יו"ר
הוועדה – ד"ר
אהרון
האופטמן, מרכזת
הוועדה
דבי
קאופמן
• מאפייני
טכנולוגיות
מפציעות: חדשנות
קיצונית, עם
אימפקט
מהותי
על
החברה/משק
בתוך 7-10 שנים.
• הוועדה
בשיתוף
אגף
קו
האופק
שבמשרד
החדשנות
המדע
והטכנולוגיה
בהובלת
ד"ר
ויקטור
ישראל.
• עד
כה
התקיימות 4 מפגשים
שעסקו
בזיהוי
טכנולוגיות, בסריקת
קו
האופק
כולל
התנסות
והצגת
מודלים
למימוש.
• הוועדה
הוציאה
מכרז
לעבודה
שתבחן
את
האופן
בו
בוחנות
מדינות
ייחוס
לישראל
בעולם, טכנולוגיות
מפציעות
על
מנת
לאתר
מתודולוגיה
מתאימה
לישראל.
ועדות
המולמו"פ:
ועדת טכנולוגיות מפציעות
• בוועדה
משתתפים
נציגים
מרשות
החדשנות, ותת, המועצה
הלאומית
לכלכלה,
האקדמיה, התעשייה
והמשק.
• במסגרת
הוועדה
עד
כה
נבחנו
קריטריונים
מובילים
לבחירת
טכנולוגיות
מפציעות
הכוללים: מתן
יתרון
משמעותי
לישראל
בעולם, מענה
לאתגרים
חברתיים, סביבתיים
והתייחסות
ליכולת
מימוש
בישראל
הכוללת
תשתיות
מחקר, סינרגיה
עם
יכולות
טכנולוגיות
וכדומה.
•
דוגמאות לאתגרים חברתיים וסביבתיים (מתוך שאלון לחברי הוועדה:)
הגברת
לכידות חברתית וצמצום הקיטוב; התמודדות עם סילופי מידע ו"
דיפ
פייק"
,
שימוש לא
אחראי בטכנולוגיות, זיהומים למיניהם, שינויי אקלים, תשתיות, צפיפות אוכלוסייה,
התגוננות מפנדמיות עתידיות ועוד.
ועדות
המולמו"פ:
ועדת טכנולוגיות מפציעות
• דוגמאות לטכנולוגיותמפציעות עם פוטנציאל אימפקט גבוה:
• מטא-
חומרים "בני תכנות" (תכנות תכונות ע"
י AI
)
,
• שדרוג יכולות אנוש
•
ננוטכנולוגיה ברפואה
• ביולוגיה סינתטית,
עריכת גנים
• מיחשוב עתידי (
קוואנטי / ביולוגי)
• ממשקי מוח-
מחשב
•
"תאומים דיגיטליים" (לתכנוןאורבני ועוד)...
ועדת הסביבה - בחינת המו”
פהסביבתי
בעידן של שינויים גלובליים
תפקיד
הוועדה
ומטרותיה
בחינת
ההשלכות
וההשפעות
הסביבתיות
של
פיתוחים
ושינויים
המקודמים
על
ידי
הממשלה
והמשק. הוועדה
פועלת
לגיבוש
המלצות
לקידום
המו"פ
הסביבתי
בישראל,בהתבסס
על
מחקר
וידע
אמפירי
מהארץ
ומהעולם.
יו"ר
הוועדה: פרופ' תמר
דיין
חברי הוועדה: ד”ר איתיגבריאלי,פרופ’
אלי
פיינרמן, פרופ’ דורוןלביא, פרופ’
נגה
קרונפלד-שור,פרופ’ נדב
דוידוביץ’, נעה זמר, פרופ’
ערן
פייטלסון,רוניתאשל
יועץ
הוועדה: רן
בנימין
הוועדה
ממקדת
את
פעילותה
בארבעה
אפיקים
עיקריים
1. בריאות
וסביבה: איתור
וניתוח
פערי
ידע
והשפעות
גומלין
2. אסטרטגיית
מו"פ
לאומית: אבחון
חסמים
מערכתיים
והמלצות
להסרתם
3. מיפוי
מחקר
וכ"א
מדעי: בחינת
מצב
המחקר
ופערי
המומחיות
בתחומי
הסביבה
בישראל.
4. התערבות
מבוססת-מדע: גיבוש
עמדות
וניירות
עמדה
בסוגיות
אקטואליות (שינוע
נפט, פודטק).
ועדת הסביבה - בחינת המו”
פהסביבתי
בעידן של שינויים גלובליים
סוגיותשנדונו
.1 המלצה
על
הוספת
מגנזיום
למים
המותפלים:
• כ-
70-80% ממי
השתייה
בישראל
מותפלים
ונעדרים
מינרלים
חיוניים,בראשם
מגנזיום.
• בריאות:סיכון
מוגבר
לתחלואה
כרונית(סוכרת, מחלות
לב, שבץ).
• כלכלה: עלות
משקית
מוערכת
של
עד250 מיליון₪ בשנה
כתוצאה
מעלייה
בתחלואה.
• חקלאות
וסביבה: פגיעה
באיכות
התוצרת, עלייה
בעלויות
הדישון
ופגיעה
במערכות
אקולוגיות.
2. התפתחות
תעשיית
הפודטק
וההשפעות
הסביבתיות
הצפויות:
נסקרו
ההשפעות
הסביבתיות
הצפויות
כחלק
מפיתוח
התחום – פליטות
פחמן, העמסה
על
שרשרת
הייצור
והאם
ישנו
גורם
הבוחן
את
ההשלכות
ארוכות
הטווח.
3. מחקר
זיהוי
חסמים
משמעותיים
במעבר
ידע
סביבתי
מהאקדמיה
למשק
ולמגזר
הציבורי (ע"י
מוסד
שמואל
נאמן):
• הקמת"מוסד
לאומי
למחקרי
סביבה" לתיאום,תיעדוף
והנגשת
ידע.
• קידום
שיתופי
פעולה(אקדמיה-תעשייה-רשויות)ויצירת
מנגנוני
תמיכה (כגון "ארגז
חול" רגולטורי).
• התאמת
הרגולציה
בישראל
לסטנדרטים
גלובליים
לעידוד
יזמות
והשקעה.
ועדת הסביבה - בחינת המו”
פהסביבתי
בעידן של שינויים גלובליים
על שולחןהועדה
מיפוי
חוקרי
ומחקרי
הסביבה
בישראל: לאור
ירידה
במספר
החוקרים
בתחומי
הסביבה, בעשורים
האחרונים
הוועדה
לקראת
התחלת
מחקר
רוחב
למיפוי
עדכני
של
חוקרי
הסביבה
והאקולוגיה, תחומי
המחקר, המוסדות
האקדמיים
וגיל
פרישה
100
8
BGU
HUJ
TAU
UH
98
6
96
4
94
2
92
0
90
-2
88
Numberofactiveresearchers
retirementsHiresminus
-4
86
-6
84
-8
82
-10
Year
-12
1993-1997
1998-2002
2003-2007
2008-2012
2013-2017
2018-2022
Period
Biodiversity researchers by institution 1993-2022
Biodiversity researchers, Israeli university system 1990-2022
מטרות ועדת החינוך
במולמו"פ
• לבחון ולהמליץ על מדיניות לאומית אסטרטגית רחבה בתחום החינוך המדעי-
טכנולוגי הפורמאלי והבלתי פורמאלי
בכלל הגילאים.
• לזהות אמצעים ותחומים נדרשים לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי של ישראל.
• להעריך סדרי עדיפויות בחינוך המדעי-טכנולוגי.
• לסקור את היערכות מערכת החינוך לאתגרי המחר בהתאם למתרחש בעולם.
• לבחון ולהמליץ על התשתיות האנושיות והפיזיות של עולם החינוך המדעי-
טכנולוגי (הלומדים והמלמדים) בישראל,
הכישורים הנדרשים למתן מענה לצרכי המו”פ העתידיים של המדינה.
תחומי הפעילות – ועדת החינוך
קבוצות העבודה
• א. הוראת המדעים בבית הספר היסודי, בהובלת פרופ' טלי טל.
• ב. טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים, בהובלת ד"ר ליאת בן דוד.
(עבודת מחקר)
• ג.שילוב בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות,
בהובלת פרופ' עמי מויאל.
(עבודת מחקר)
• ד.
כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת
ישראל, בהובלת פרופ'
חיים
טייטלבאום.
(עבודת מחקר)
הוועדה לקידום החינוך המדעי טכנולוגי -
המלצות
מרכזיות:
•הקמת מועצה לאומית לחינוך ל-
(
לעגן בחקיקה / תקנות)
STEM
•
תכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים (מעמד ויוקרה,
קריטריונים, הכשרה, תנאי עבודה.)
•
מומלץ לפתח תוכניות להגדלת מעגל לומדי המדעים החל בגיל הרך
והצעיר. יש לכך חשיבות ערכית, תרבותית וכלכלית.
השפעת הוועדה
• משרד המדע.
• השפעה גדולה על משרד החינוך שמתייעץ איתנו במהלכיו האסטרטגיים.
• השפעה ועזרה לשר החינוך שקיבל את המלצות הוועדה שהוצגו בפניו, קיבל אותו,
והוא ממשיך ומתייעץ איתנו לצורך קבלת החלטות.
•
אהדת המדעים –
התחלת הנעת תהליך עם
מינהל
חברה ונוער במשרד החינוך.
סוגיות להמשך
•
הקמת קבוצת עבודה ייעודית לנושא הבינה המלאכותית מתוך
הסתכלות אסטרטגית על מערכת החינוך.
ועדת קשרי אקדמיה משק
יו"ר
הוועדה – פרופ' דן
פלד
הפעילות
מתמקדת
בשני
תחומים:
"העברת ושיתוף ידע אקדמיה-משק" אשר עוסקת ב:
• תשתית למדיניות לאומית בתחום קשרי אקדמיה-
משק המבוססת על נתונים -
.
במסגרת זאת הוועדה תבחן איך מודל
evidence based policies
התקצוב של ות"
ת יכולה לתמרץ את האקדמיה לתמוך בתחומים שאינם למטרות
רווח מיידיים.
•
מדיניות קניין רוחני ומודלים בהתבסס על התועלת הלאומית הכוללת בהעברת ידע
מהאקדמיה למשק. הוועדה כעת בוחנת את יישום המלצותיה מהעבר.
"פיתוח של הון אנושי אקדמי לצרכי המשק" אשר עוסקת ב:
• גיבוש אסטרטגיה ברמה הלאומית לקידום מדיניות לימוד לאורך החיים.
• התנסות בתעשייה ובמשק בזמן הלימודים האקדמיים.
ועדה לבחינת המימון הציבורי למו"פ
יו"ר
הוועדה – אריק
קליינשטיין
• הוועדה
הוקמה
כדי
לבחון
את
ההתאמה
בין
מטרות
החוק
לעידוד
מחקר, פיתוח
וחדשנות
טכנולוגית
בתעשייה, התשמ"ד-
1984
(מוכר
בשם "חוק
המו"פ)"
לתועלות
במשק
בעקבות
השינויים
המהותיים
שהיו
בהייטק
מאז
השינויים
בחוק
מ2005
.
• הוועדה
תעריך
את
אפקטיביות
המימון
על
צמיחת
חברות
טכנולוגיות, עידוד
החדשנות
והיזמות, יצירת
מקומות
עבודה
ושימור
היתרון
התחרותי
והאטרקטיביות
של
הענף
בזירה
הבינלאומית, פרמטרים
כגון
קביעת
סדרי
עדיפות, האמצעים,
המנגנון, גובה
המימון, הסקטור, העיתוי, ותגובה
למשברים.
• כעת
מתבצעת
עבודה
מטה
כדי
לאסוף
את
הנתונים
הכלכלים
הרלוונטיים
מהעשור
האחרון
אשר
יהיו
הבסיס
לפעילות
הוועדה.
ועדת תשתיות לאומיות
יו"ר
הוועדה – פרופ' אישי
טלמון
• הוועדה
עסקה
בלימוד
יסודי
של
תשתיות
המחקר
הקיימות
בארץ
לסוגיהן
השונים
ואופן
פעולתן.
• במסגרת
פעילותה
הוועדה
שמה
לעצמה
מטרה
להמליץ
על
מנגנון
סדור
לתנאים
בהם
המדינה
תשקיע
במרכזי
המו"פ
חדשים. טרם
הושלמה
המשימה.
(יתרון
תחרותי, ידע
מקומי, שימוש
בטחוני, צריכה
מקומית)
• בדיקת
האפשרות
להקמת
מרכזי
מו"פ
תעשייתיים
וממשלתיים
בשיתוף
המערכת
האקדמית
ועיגונם
בתוך
המערכת
האקדמית.
• בהמשך
הוועדה
תבחן
את
השלכות
מודל
התקצוב
של
ות"ת
על
התנהלות
המוסדות
האקדמאיים, בשיתוף
מוסד
שמואל
נאמן.