חומר רקע
4/11/2025
חה"כ
לכבוד
מירבכהן
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי
הנדון: ייצוג הולםשלנשים במשרות בכירות בשירות המדינה–
דיון בוועדה5
/
11
/
2025
ייצוג הולם של נשים בשירות המדינה לא היה מעולם בכי טוב. הגם שנשים מהוות כשני שלישים משירות
המדינה, הגם שחובת הייצוג ההולם קיימת במפורש בחוק שירות המדינה מינויים, בפועל ייצוגן של נשים
במשרות בכירות היה תמיד בחסר .למרבה הצער, מאז כינונה של הממשלה הנוכחית, דומה שיש נסיגה
חמורה,אוליהחמורהביותרבעשוריםהאחרונים.בממשלההנוכחית,ה־37
,המצבהגיעלשפלחסרתקדים:
רק שתי נשים מונו מתוך 48
מינויים, כ־%4
בלבד, וכיום לא מכהנות כלל נשים במינוי קבוע כמנכ"ליות
במשרדיממשלה.יתירהמכךאיןכמעטנשיםבתפקידי מוקבלימנכ"ל,כמעטלכלתפקידשמתפנהמאישה,
ממונה גבר. זוהי מציאות חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת במדינה דמוקרטית. הדרת נשים משולחן קבלת
ההחלטות היאלא רק ביטוי לאי שוויוןמתמשך, אלאפגיעה שלממש באינטרס הציבורי.
לפינתוניהמכוןהישראלילדמוקרטיה)2025
(,מתוך246
מנכ״ליםשמונובמשרדיהממשלהמאז2003
–
רק
38
היונשים,פחותמ־%15.אולםלשםהשוואה,בממשלההקודמת,ה־36,כיהנו11
מנכ״ליות–
כ־%39
מכלל
הדרג הבכיר. באותן שנים ניכרה מדיניות של קידום נשים, פתיחת דלתות, יצירת מודלים נשיים לחיקוי
והכרה בכך שייצוג שוויוני הואחלק בלתי נפרד מממשל תקין ומדמוקרטיה חפצת חיים.
למרבההצער,מדיניותזונקטעהבאחת.במקוםלהמשיךולטפחייצוגנשי,ננקטתמדיניותהפוכה–
מדיניות
של הדרה. משרות אמון, תפקידים בכירים ודיפלומטיים, הנהלות משרדים: כמעט כולם מאוישים בגברים
)כךלמשלרקלאחרונהמונו,שוב,שניגברים,כראשינציגויותדיפלומטיות–
מרצחיברוורמןכשגרירישראל
בלונדוןבמקומהשלגב׳ציפיחוטובלי,ומרצוריסיסו,מנכ״להליכוד,כקונסולישראלבמיאמי.עםמינויים,
יש אפס נשים בקרב 11
משרות האמון של ראשי הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בעולם ופחות מ %25
-
נשים בקרב כלל ראשי הנציגויות(. הדרת הנשים הפכה לשיטה.
)ר' לעניין זה את התעקשותו של שר האוצר
למנות גברלתפקיד ראש אגף תקציבים,למרות החלטת ועדתהמינויים, שפסלה את החלטתו3
פעמים(
כבר ב 2023
כשהחלה להתברר המגמה, הגישה נעמת יחד עם שדולת הנשים ופורום דבורה עתירה נגד אי
מינוי נשים )בג״ץ 1363
/
23
–
“בג״ץ המנכ״ליות.(”
בפברואר 2025
קיבל בית המשפט העליון את העתירה
ובפסק דין תקדימי קבע כי הדרת נשים ממשרות מנכ״לים ומעמדות בכירות היא הפרה בוטה של חובת
הייצוג ההולם ושל עקרון השוויון, והורה לממשלה לגבש בתוך שישה חודשים מנגנון מחייב לקידום נשים
בתפקידיניהול בכירים.
אלאשבמקוםליישםאתפסקהדין,הממשלהממשיכהלפעולכאילולאניתןכלל.מאזהפסיקהמונושמונה
מנכ״לים חדשים –
כולם גברים וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים. הנחיית הביניים שפרסם נציב שירות
המדינה ביולי 2025
, שלפיה על השרים לפרט את המאמצים שנעשו לאיתור מועמדת לתפקיד, נותרה בפועל
ולמצערבמבחןהתוצאה,בגדראותמ
תה.כ-8
חודשים חלפומאזפסקהדין)6
חודשיםשהותשניתנומראש
וחודשיים נוספים אורכה. ולאחרונה שוב ביקשה המדינה ארכהליישום פסק הדין, זאת מבלי להציג תכנית
פעולה, מנגנון בקרה או שינוי מדיניותכלשהו.
שיבטיח שינויגם במבחןהתוצאה.,
לטעמנו מדובר אלא בניסיון להרוויח זמן במקום לפעול לתיקון המצב. הדרת נשים אינה “תקלה”
ובוודאי
שלאגזירתגורל.זומדיניות. משמעותהשלמדיניותזוהיאהרחבתהפגיעהבנשים.כאשרנשיםאינןיושבות
סביב השולחן שבו מתקבלות ההחלטות על ביטחון, חינוך, כלכלה ובריאות –
ובלעדיהן, המציאות נקבעת
מנקודת מבט צרה וחלקית.
כאמור,לאמדובררקהפרתחובהחוקית,אופסיקהשל ביתהמשפטהעליון,אלאמדוברבכשלערכיעמוק
.חברה שבה הממשלה עצמה מתעלמת משוויון ומפסיקת בית המשפט משדרת מסר מסוכן של לגיטימציה
להדרה,להפליהולהחמצה שלפוטנציאל אנושיאדיר.הדרתנשיםממוקדי כוחפירושההדרתןמהשפעהעל
סדרהיום הציבורי,ומכאן קצרההדרךלהדרה מחיים שוויםבאמת.
כאמור ,היעדר נשים בצמרת השירות הציבורי אינו גזירת גורל –
הוא תוצאה של בחירה. בחירה שניתן
,וצריך, לשנות. כפי שאף עולה מבחינת נתוני הממשלה ה-
36
. ייצוג שוויוני של נשים הוא תנאי לדמוקרטיה
תקינה, לכלכלה איתנה ולחברה מוסרית וצודקת יותר. האחריות להבטיח זאת מוטלת כולה על ממשלת
ישראל – ויפה שעה אחת קודם.
נעמתקוראתלוועדהלקידוםמעמדהאישהולשוויוןמגדרילדרושמנציבותשירותהמדינהיישוםמיידישל
פסק הדין ולוודא כי מעתה לא יתבצע מינוי בכיר ללא בחינה מגדרית אמיתית. יש לקדם פרסום פומבי של
נתוני המינויים, לדרוש הקמת מנגנון פיקוח פרלמנטרי קבוע ולבחון תיקוני חקיקה שיבטיחו עמידה
אפקטיביתבחובת הייצוג ההולם.
גליעציון,עו"ד
מנהלתמחלקתיעוץ וחקיקה ,
נעמת –
תנועת הנשים של ישראל