חומר רקע

לכבוד – ח''כ מיקי לוי, יו''ר הוועדה לביקורת המדינה הנדון – עושק קופת הביטוח הלאומי ופגיעה במטופלים הסיעודיים על ידי חברות הסיעוד מכובדי יו''ר הוועדה, בין יתר הפעילות הפרלמנטרית שלי, אני מכהן כיו''ר הוועדה לעובדים זרים אשר עוסקת בנושא העסקת עובדים זרים לכלל הענפים. ענף הסיעוד הביתי הוא הענף בו מועסקים מירב העובדים הזרים בישראל, 1 לפניהמלחמההיו כ000 , 75 עובדיםזרים(חוקייםולאחוקיים)מתוךכ- 000 , 136 עובדיםזריםבסךהכול. בענף הסיעוד הביתי ישנן שתי אפשרויות העסקה של העובד הזר – העסקה ישירה והעסקה במקביל. העסקה ישירה – באפשרות זו המטופלים הסיעודיים מעסיקים באופן מלא את העובד הזר. המטופלים הסיעודייםאשר זכאי םל גמלתסיעודמביטוחלאומימקבליםאתגמלתהסיעודבכסף.גמלתהסיעודבכסף מועברת אליהם באופן ישיר מביטוח לאומי. על פי נתוני הביטוח הלאומי ישנם כ- 8500 מטופלים סיעודיים אשר בחרו באפשרות זו ומקבלים את גמלת הסיעוד בכסף. אפשרות העסקה זו היא היחידה האפשרית לאלו שאינם זכאים לגמלת סיעוד (למשל – לא עומדים במבחן ההכנסה של ביטוח לאומי). העסקה במקביל – אפשרות זו קיימת רק עבור מטופלים סיעודיים שהם זכאי גמלת סיעוד מביטוח לאומי. באפשרות זו, מקבל המטופל הסיעוד י זכאי גמלת הסיעודאת גמלת הסיעוד באמצעות שירותים של חברת סיעוד . בהפרש בין עלותו בפועל של העובד הזר לבין גובה גמלת הסיעוד (התלויה במספר גורמים) נושא המטופל על כתפיו כ מעסיק. על פי נתוני ביטוח לאומי ישנם כ- 35,000 עובדים זרים המועסקים בחברות סיעוד ו על פי נתוני איגוד נותני שרותי סיעוד בישראל, חברות הסיעוד מעסיקות כ40,000 מטפלים זרים2. כיום בישראל ישנן 97 חברות סיעוד, מתוכן 93 חברות מעסיקות עובדים זרים3. בשנת 2008 התקשר המוסדלביטוח הלאומי במכרז למתן שירותי סיעוד (להלן – המכרז) בו מופיעים כלל החובות והזכויות של חברות הסיע וד בהיותן זכייניות של המדינה. ה מכרז הינו סבוך ומורכב וכולל בתוכו הסדרים רבים בנושאים שונים. לעניי ן מכתב זה אתמקד בתחשיב עבור שעת טיפול (להלן – התחשיב), שקבע המוסד לביטוח לאומי במכרז ומצורף כנספח א'למכתב זה. על פי התחשיב, התעריף לשעת טיפול לכל מטפל, ישראלי או זר נכון לאפריל 2023 הוא 62.22 ש''ח. במילים אחרות, כאשר ישנן כ- 112 שעות טיפול בממוצע בחודש (שהן שעות ההעסקה של העובד הזר עלידי חברת הסיעוד) ,וכאשר ישנם 40,000 נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין מאי 2023 . 1 2 הוועדה לעובדים זרים, כפל סמכויות בין חברות סיעוד ללשכות הפרטיות והפגיעה האפשרית במטופל סיעודי בהעסקה מקבילה 28.6.2023 . 3 אתר הביטוח הלאומי. מטפלים זרים המועסקים בחברות הסיעוד ניתן לחשב כי המדינה דרך המוסד ביטוח לאומי מעביר ה לחברות הסיעוד כ3.3 מיליארד ש''ח בשנה רק בעבור המטפלים הזרים. במכרז אין הבדל בין העסקת עובד ישראלי לבין העסקת עובד זר, למרות שאופי ההעסקה שונ ה לחלוטין. סוגיה זו גורמת לפערים משמעותיים כמפורט להלן: א. נסיעות בהגדרת העסקתו של העובד ה זר בסיעוד הביתי, הוא לן בבית המטופל . ב תחשיב ניתן לראות כי חברות הסיעוד מקבלות 2.84 ש''ח כהחזר נסיעות על כל שעת טיפול לכל מטפל המתורגמים להכנסה של כ- 152 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. הוצאות אלה על נסיעות מעולם לא הוצאו מחברתהסיעודולאהועברולעובדיםהזרים(ראונספחב'דוגמהלתלוששכרשלעובדזרבחברת סיעוד) ולכן מדובר בפועל ברווח עודף של כ- 152 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. להלן החישוב: 2.84 𝑁𝑖𝑠 ℎ𝑜𝑢𝑟∗112 ℎ𝑜𝑢𝑟 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ∗12𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑦𝑒𝑎𝑟∗40000𝑓𝑜𝑟𝑒𝑖𝑔𝑛𝑤𝑜𝑟𝑘𝑒𝑟𝑠= 152,678,400 𝑁𝐼𝑆 𝑦𝑒𝑎𝑟 ב. דמי מחלה באופןתיאורטי,העובדהזרצוברימימחלהבדיוקכמועובדישראליאךבפועל ידוע שבענףהסיעוד הביתי, מעטים העובדים הזרים אשר מנצלים ימי מחלה (כי המטופל הסיעודי נותר ללא מענה וכי הם גרים באותו הבית ) וכן מרביתם עוזב ים את הארץ מבלי שניצל ו את ימי המחלה במלואם. בתחשיב ניתן לראות כי חברות הסיעוד מקבלות את כל ימי המחלה מראש, כאילו נוצלו במלו אם. מדובר ב0.61 ש''ח לכל שעת טיפול לכל מטפל שמתורגמים להכנסה עודפת של כ- 32 מיליון ש''ח לשנה לחברות הסיעוד . גם אם נניח שחצי מימי המחלה של העובדים הזרים נוצלו (וזו הערכה מופרזת) , אז ישנו רווח של כ- 16 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. להלן החישוב: 0.61 𝑁𝑖𝑠 ℎ𝑜𝑢𝑟∗112 ℎ𝑜𝑢𝑟 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ∗12𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑦𝑒𝑎𝑟∗40000𝑓.𝑤𝑠∗0.5 = 16,396,800 𝑁𝐼𝑆 𝑦𝑒𝑎𝑟 ג. דמי ביטוח לאומי עובד זר מחויב בתשלום של 0.59% ממשכורתו כדמי ביטוח לאומי כאשר הוא מועסק בחברת סיעוד . בתחשיב ניתן לראות כי חברות הסיעוד מקבלות 3.5% ממשכורתו של העובד כדמי ביטוח לאומי שיש לשלם. הפרש זה מתורגם לרווח של כ- 62 מיליון ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. להלן החישוב: 1.39 𝑁𝑖𝑠 ℎ𝑜𝑢𝑟∗(1−0.59% 𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ∗12𝑚𝑜𝑛𝑡ℎ 𝑦𝑒𝑎𝑟∗40000𝑓.𝑤𝑠= 62,129,663 𝑁𝐼𝑆 3.5% )∗112 ℎ𝑜𝑢𝑟 𝑦𝑒𝑎𝑟 מסיכום שלושת הפערים הללו אנו מגיעים ל רווחים של 231,204,863 ש''ח בשנה לחברות הסיעוד. אלו הן הכנסות בגין הוצאות ש חברות הסיעוד מעולם לא הוציאו ולא נדרשו להוציא. למען הסר ספק, רווחיםמוסתריםאלההםבנוסףל4% רווחלגיטימיכפישנקבעבמכרז.נקודהחשובהנוספתהיאשבנוסף לנזכר לעיל חברות הסיעוד מקבלות תקצוב ספציפי להדרכות עובדים אך בדו''ח מבקר המדינה נכתב כי 86% מחברות הסיעוד בשנת 2018 דיווחו כי שיעור המטפלות בעלות הכשרה מקצועית המועסקות בחברה נמוך מ30% , כי ביטוח לאומי לא בוחן את נתוני ההכשרה שקיבל מהחברות ולא מוודא שהחברות עומדות בתנאי שנקבע במכרז"4 זאת ועוד,. משיחות שקיימתי עם עשרות עובדים זרים שהועסקו בחברות סיעוד לא התרשמתי שקורסים אלו מבוצעים, בטח לא בהיקף המצדיק את תקצובם. לסיכומו של חלק זה, המוסד לביטוח לאומי, המשמש כזרועה של מדינת ישראל, משלם החל מ2008 כ- 3.5 מיליארד ש''ח לחברות הסיעוד בגין הוצאות שמעולם לא הוצאו, מדובר ברווחים בפועל של חברות הסיעוד. כנזכר לעיל, החברות הסיעוד הן זכייניות של המוסד לביטוח לאומי . מדובר בחברות פרטיות או בעמותות אשר משמשות כ"קבלניות " של מדינת ישראל במתן שירותי סיעוד ולכן המוסד לביטוח לאומי בתור הרגולטור של הן מקיים בקרה שוטפת על הדו''חות הכספיים שלהן. עבור חלקם של העובדים הזרים בלבד בכ ל חברות הסיעוד, מתוך מחזור שנתי של כ- 3.3 מיליארד ש''ח היינו מצפים ל כ- 132 מיליון ש''ח רווח שהםכ- 4% כפישנקבעבמכרז.אךבהמשךלחישובלעיל, יכולנולצפותכיהמוסדלביטוחלאומיייתקל ברווחים חריגים של 363 מיליון, כמעט פי 3 . בפועל, מהצהרותיהם של חברות הסיעוד ושל המוסד לביטוחלאומיבוועדהלעובדיםזרים עולה כי לא נפלופעריםמשמעותייםבדו''חותהכספייםשלחברות הסיעוד. לסיכומושל עניין, חברו ת הסיעוד מכניסות לכיסן מיליארדי שקלים שלא בכוונת מכוון בגין הוצאותשמעולם לא הוציאו ומשום מה אין ביטוי לכספים אלו בדו''חות הכספיים שלהן. אציין כי באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להקים ועדת מכרזים בין משרדית על מנת לגבש מכרז חדש למתן שירותי סיעוד עד ספטמבר 2017 כ כל הנראה מתוך הבנ ת חומרת המצב על ידי המדינה. מכרז זה טרם יצא לפועל. דו''ח מבקר המדינה מאי 2022 , טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם – ביקורת מעקב 4 עוד אוסיף שועדת התעריפים הממשלתית אשר בסמכותה לשנות את התחשיב שמשלם המוסד לביטוח לאומי התכנסה בתאריך 9.8.23 והחליטה באופן שערורייתי להשאיר את התעריף במבנהו הנוכחי. אדוני היו''ר, ביטוח לאומי מודע היטב לנושאים אלו – הצגתי באופן אישי למ''מ המנכ''ל גב' ירונה שלום, ליועצים המשפטיים וראש האגף הרלוונטית, הדברים ידועים היטב אך מוסתרים לציבור ואינם מטופלים מסיבות משפטיות, ארגוניות ובירוקרטיות כאלה ואחרות, עלינו לשנות את זה! לסיום אציין שנפגשתי עם מבקר המדינה בנושא וגם עם צוות מקצועי שעסק בעניין. אני פונה אליך במכתב זה ו מבקש ממך לפעול בכ ל הכלים העומדים לרשותך על מנת: 1 . לעצור את העוול המתמשך לקופת המדינה , זהו שוד לאור יום , שלא עוצר. 2 . להשיב לקופת המדינה את מיליארדי השקלים של משלם המיסים שהושגו שלא כדין. אני מבקש לקבוע דיון בנושא החשוב הזה בוועדה בראשותך ולהשתמש בסמכותך להקמת ועדת חקירה שתעסוק בנושא. העתקים: היועצת המשפטית לכנסת עו''ד שגית אפיק היועצת המשפטית לוועדה לעובדים זרים עו''ד נעה בן שבת מנהלת הוועדה לעובדים זר ים גב' דיקלה טקו משרד מבקר המדינה נספח א' – תחשיב שעת טיפול של המוסד לביטוח לאומי נספח ב' – תלוש שכר של עובד זר המועסק בחברת סיעוד