חומר רקע

ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה היבטים בטיפול הממשלה ביבוא ▪ תשרי ▪ ▪ התשפ" ו אוקטובר 2025 דוח מבקר המדינה 2 ▪ אוקטובר תשרי התשפ" ו 2025 היבטים בטיפול הממשלה ביבוא מבוא סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משקי הבית ועל רמת החיים של האזרחים. על כן הטיפולבההואבעלחשיבותרבה.אחתהדרכיםלהתמודדעםיוקרהמחיההיאפתיחהשלהשוק המקומילתחרות,ביןהיתרעלידיהגדלתהיבוא.חלקנרחבמהמוצריםהנצרכיםלשימושבמדינת ישראל אינם מיוצרים במדינהונדרש לייבאם ממדינות אחרות, אלא שהסחר עם שכנותיה מוגבל, ולכן כלכלת ישראל מאופיינת ככלכלת אי. המדינה מייבאת מוצרים רבים ממגוון תחומים: אנרגייה, חומרי גלם, יהלומים, מוצרי השקעה1 ומוצרי צריכה2 שלהם השפעה ישירה על הצרכן, שכןמדוברבמוצריםמוגמריםהמיועדיםלמכירהולשימושמיידי.סחרעםמדינותאחרותמשפיע על הפריון ועל רמת המחירים, שכן ככל שמידת החשיפה ליבוא גבוהה יותר, כך היא מגבירה את התחרות בשוקהמקומיותורמת להתייעלות מקומית.עם זאת, חשיפה גבוהה ליבוא עלולה לפגוע באינטרסים הלאומיים, ובכלל זה אינטרסים ביטחוניים, הגנה על ייצור מקומי בהיותו מקור פרנסה,ביטחוןתזונתישלאזרחיהמדינהושמירהעלבטיחותובריאותשלהציבור,ועלכןבישראל נהוגה מדיניות של חסמי אסדרה (רגולציה) וחסמי מכס המגבילים את החשיפה של המשק הישראליליבוא. בשנת 2011 החלה מחאה חברתית בדרישה להפחתת יוקר המחיה בישראל שבעקבותיה מינתה ממשל ת ישראל דאז את הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג (להלן - ועדת טרכטנברג) כדי לבחון את הנושא ולהציע פתרונות להפחתת יוקר המחיה, וכן ועד ה לבחינת התחרותיות בענף המזון בראשות שרון קדמי (להלן- ועדת קדמי)3. בשנת 2014 הוקמה ועדה שמטרתה לבדוק את חסמי היבוא בישראל ולהציע דרכים להגברת התחרותיותולצמצוםפעריהמחיריםשלמוצריצריכהבין ישראללמדינותה- OECD (להלן- ועדת לנג)4 . הוועדה ציינ ה כמה חסמים המשפיעים על יוקר המחיה, ועל רמת התחרות בשוק המקומי מיבוא ובכללם פיקוח הדוק לפני שחרור מהמכס וחסמים בירוקרטיים וזמני המתנה ארוכים לשחרור סחורות מהנמל . בהתאם לחסמים המליצה הוועדה על גיבוש ויישום של מדיניות יבוא חדשה, שעיקריה הם התאמת המדיניות לתקנים בין- לאומיים - מעבר מפיקוח טרום השחרור מהמכס לפיקוח בשווקים, הרחבת אחריות היבואן והתבססות על הצהרה, הגברת האכיפה והחמרת הענישה; התאמת דרישות חוקיות היבוא5 בישראל לנהוג במדינות מפותחות; מנגנון יישום למדיניות יבוא חדשה; מניעת פרקטיקות אנטי תחרותיות - מניעת הסדרים מגבילים בין יצרנים זרים ליבואן ישיר6 שגורמים לפגיעה בתחרות; שקיפות והנגשת מידע לציבור הרחב, ליבואנים ולמאסדרים (רגולטורים.) 1 מוצרי השקעה הם מכונות,ציוד רפואי, גנרטורים, כליתחבורה לצרכיםעסקיים וכיו"ב. 2 מוצריצריכההםמוצריםושירותיםשהצרכןהסופירוכשלשימושאישיאוביתי.מוצריםאלהנועדולענות על צרכים יום- יומיים, והם מתחלקים לקטגוריות הבאות: 1 . מוצרים בני קיימא - מוצרים שאורך חייהם ארוך והםנרכשים לשימושמתמשך,כגוןרהיטים,מכשירי חשמלוכלירכב;2 .מוצריםמתכלים(FMCG ) - מוצרים שנצרכיםבמהירות, כגוןמזון,משקאות ומוצריהיגיינה אישית. 3 בשנת2011 מינושרהאוצרדאזושרהכלכלהדאזועדה לבחינתרמתהתחרותיותוהמחיריםבתחוםמוצרי המזון והצריכה. בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד הכלכלה דאז מר שרון קדמי. דוח הוועדה הסופי הוגש לממשלה ביולי 2012. בעקבות פרסום המלצות ועדת קדמי, באוקטובר 2012 ובמאי 2013 התקבלו כמה החלטות ממשלה שייש מו את המלצות הוועדה: החלטת הממשלה 5176 , "יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דוח קדמי") (21.10.12 ) (להלן - החלטת הממשלה 5176 ) ; החלטת הממשלה 158, "יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצריהמזון והצריכה" (13.5.13 .) 4 הוועדהלהגברתהתחרותוהסרתחסמיםבתחוםהייבוא,נובמבר2014 בראשותמנכ"למשרדהכלכלהדאז, מר עמית לנג. המלצות הוועדה אומצו בהחלטת הממשלה 2318 , "הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא" ( 11.12.14 .) 5 חוקיות היבוא כוללתמגוון שלכלליםותקנות להסדרתתהליך הכנסתסחורותלישראל. 6 על פי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח- 1988 יבואן ישיר הוא אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדי תנ חוץ; (2) הוא מייצרטובין בישראל,מכח הסדרעם אדם במדי תנ חוץ. דוח מבקר המדינה 3 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 בחינת נתוני יבוא עדכניים מעלה כי בשנת 2023 יובאו לישראל סחורות בהיקף כספי של 90.4 מיליארדדולר.להלןבתרשים1 נתוניםעל שיעורהיבואלישראללפיקבוצ ותסחורותלשנת2023 . תרשים1 : שיעור היבוא לישראל במונחים כספיים, לפי קבוצת סחורות7, 2023 עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה, סחרחוץסחורות 2023 בעיבודמשרדמבקר המדינה., מהתרשים אפשר ללמוד על החלוקה בין קבוצות הסחורות המיובאות לישראל בשנת 2023 . עיקר היבוא במונחים כספיים - 43% - הוא של חומרי גלם המשמשים בעיקר לייצור מקומי. שיעור היבואהכספי של מוצרי צריכה בשנת 2023 היה 25% מכלל יבואהסחורות,בהיקף כספי של22.7 מיליארד דולר. מוצרי צריכה הם מוצרים ושירותים שרוכש הצרכן הסופי לשימוש אישי או ביתי. מוצרים אלה נועדו לענות על צרכים יום-יומיים, והם מתחלקים לקטגוריות הבאות: 1 . מוצרים בני קיימא - מוצרים שאורך החיים שלהם ארוך והם נרכשים לשימוש מתמשך, כגון רהיטים, מכשירי חשמל ו כלי רכב; 2 . מוצרים מתכלים (FMCG 8( - מוצרים שנצרכים במהירות, כגון מזון, משקאות ומוצרי היגיינה אישית. דוח זה מתמקד בחסמי אסדרה שחלים על קבוצת הסחורות של מוצרי הצריכה לנוכחהשפעתםעל הצרכןועל רמת התחרות בישראל. דוח ועדת לנג ובהמשך גם דוחות מבקר המדינה שעסקו בנושא, וביניהם הדוח שפורסם בשנת 2024 9 ועסק בהתמודדות המדינה עם ריכוזיות בענף המזון ומוצרי הצריכה, ציינו כי בישראל יש ריכוזיות גבוהה בתחומי המזון ומוצרי הצריכה. על כן יש חשיבות להגברת ה תחרות באמצעות יבוא של מוצרי צריכה, שתוכל לצמצם את הריכוזיות על ידי גידול במגוון, הגברת התחרות בין היבואנים והיצרניםהמקומייםוירידה במחיר לצרכן. 7 פירוט הסחורות המיובאות לפי קבוצות לפי סיווג הלמ"ס: מוצרי השקעה - כלי תחבורה גדולים, מכונות וציוד. חומרי גלם - עץ ומוצריו, כימיקלים, גומי ופלסטיקה וכדומה. חומרי אנרגייה - נפט, גפ"מ וכדומה. מוצרי צריכה - כלי בית, תרופות, מזוןומשקאות, הלבשה והנעלה, ריהוטוכליתחבורה. 8 oods G Consumer ooving M ast F . 9 מבק ר המדינה, דוח מבקר המדינה - נובמבר 2024 " , התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזוןומוצרי הצריכה", (להלן - דוח המבקר על הריכוזיותמ- 2024 .) דוח מבקר המדינה 4 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 להלן בתרשים2 נתוני יבוא שלמוצרי צריכה לפי קבוצותסחורותלשנת2023 . תרשים2 :שיעורהיבוא של מוצרי צריכהבמונחים כספיים,לפי קבוצתסחורות, 2023 עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה,סחרחוץסחורות 2023 בעיבודמשרדמבקר המדינה., התרשיםמלמדעלשיעורהיבואשלמוצריצריכהבמונחיםכספייםבכלקבוצתסחורותמתוךסך היבואשלמוצריהצריכה,שהיה22.7 מיליארדדולרבשנת2023 . לדוגמה,ההיקףהכספישליבוא ריהוט ומוצריחשמל (20% ) בשנת2023 היה4.5 מיליארד דולר. היקףהיבואמושפעהן ממחיריהמוצריםוהביקוש בשוקהמקומי והן מכלליהאסדרההחלים על קבוצות שונות של מוצרי הצריכה המיובאים. בקבוצות מוצרי צריכה שדרישות האסדרה בהן ושיעורי המכס החלים עליהם נמוכים בדרך כלל יהיה היקף היבוא גבוה, ואילו בקבוצות מוצרי הצריכה שדרישות האסדרהבהןגדולות יותרושיעוריהמכסגבוהים בדרך כלל יהיה היקףהיבוא נמוך. בענףההלבשהוההנעלה,לדוגמה,שבוחלושינוייםבמדיניותהממשלהוהמכסהופחתבובהדרגה משנת1993 עדלביטולובשנת2018 ,לצדשינוייםטכנולוגייםשאפשרונגישותשלהצרכןהישראלי לרכישהמקו ונת(אונליין),הגדלתהפטורממיסיםביבואאישי10 וכניסהשלמתחריםחדשיםלשוק המקומי,חלגידולבהיקףהיבואורמתהמחיריםירדהבמידהניכרת.להלןבתרשים3 מוצגהשינוי במדדהמחירים לצרכן בקטגוריה הלבשה והנעלה בחודש נובמבר בכל שנה בשנים1993 - 2024 . 10 עלפיצותעריףהמכסוהפטוריםומסקנייהעלטובין,התשע"ב- 2012 ,משלוחהמכילסחורותשערכןהכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממ יסי יבוא . א ם שווי החבילה 75 - 500 דולר ישולמו בגינה מע" ם ומס קנ ייה (ללאמכס). א ם שווי י ה גבוה מ- 500 דולר ישולמובגינה מע" ם ,מס קנ י יהומכס בהתא ם לדין. דוח מבקר המדינה 5 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים3 :מדדהמחיריםלצרכן בקטגוריההלבשה והנעלה,כל נובמבר בשנים 1993 - 2024 * עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה,בעיבוד משרד מבקר המדינה. *התרשים מציג את מדד המחירים לצרכןבענף ההלבשה וההנעלה בחודש נובמבר בכלשנה כדי להפחית את השפעת העונתיות הקיימתבענף. מהתרשים עולה כי בין נובמבר 1993 לנובמבר 2024 ירד מדד המחירים לצרכן בקטגוריה הלבשה והנעלה מ- 105.3 נקודות ל- 58.6 - ירידה בשיעור של כ- 45% . דוח של ה- OECD משנת 2025 11 שסקר את הכלכלה הישראלית התייחס, בין היתר, לחסמי הסחר הנהוגיםבישראלוצייןכיחסמיהסחר,הבירוקרטיהוהיעדרתחרותמספקתמביאלרמתמחירים גבוהה. עוד צוין בדוח כי ככל שיצומצמו חסמי הסחר על ידי יישום הרפורמות החדשות, אפשר שהתחרות תגדל ורמת המחירים תרד. עוד נכתב כי מדיניות של פתיחת השוק המקומי עשויה להביא גםלגידול בפריון ולהביאלירידה באופןמתמשך ברמת המחירים. השוואה בין-לאומית מדיניות סחר חוץ משתנה בין מדינות בהתאם לשיקולים של אותן מדינות. למשל, ככל שמדינה תרצהלהגןעלהייצורהמקומימתחרותמולמדינותאחרות,היאתקטיןחשיפהליבואבאמצעות חסמי אסדרה או חסמי מכס. מנתוני מדינות ה- OECD עולה כי נכון לשנת 2023 היקף החשיפה ליבוא בישראל כאחוז מהתמ"גהוא26.9% , מהנמוכים בארגון (34 מתוך38 ), כמוצג בתרשים4. 11 Economic surveys: Israel 2025 OECD . דוח מבקר המדינה 6 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים4 :שיעוריבוא של סחורות ושירותיםכאחוזמהתמ "גבמדינותה- OECD , 2023 עלפי נתוני Group Bank World בעיבודמשרדמבקר המדינה., מהתרשים עולהכישיעורהיבוא מהתמ"גבישראל(26.9% )נמוךבמידהניכרתמממוצעמדינות ה- OECD - 51.9% ( 49% ללא לוקסמבורג). הנתון משקף בין היתר את המדיניות שנוקטת ממשלתישראל להפחתת החשיפהליבוא באמצעותחסמי אסדרה וחסמי מכס. היקףהיבואהמצומצםבאלידיביטויגםבמגווןהמוצריםהמיובאיםלישראלבהשוואהלמדינות OECD ה- , כפי שמוצגלהלן בתרשים5. OECD תרשים5 : מספר קטגוריותשל מוצריםמיובאים לישרא ל ולמדינות ה- , 2023 בטקסט מופיע התרשים תוכן עלפי נתוני development & TradeUN בעיבוד משרד מבקרהמדינה., דוח מבקר המדינה 7 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מהתרשים אפשר ללמוד שלישראל מגיע מגוון מוצרים מצומצם בקטגוריות שונות ( 222 ) בהשוואה לממוצע מדינות ה- OECD ( 245 ). רק איסלנד מייבאת פחות קטגוריות של מוצרים ( 147 ) 12 . בהתאםלדוחועדתלנג,לנוכחהריכוזיותהגבוהההקיימתבישראל13 והשליטהשלמספרמצומצם שלחברותהמחזיקותנתח שוק גדול בשווקים של מוצרי הצריכה והחסמים שישנם ליבוא קיימת חשיבותרבהלפתוחאתהשוקלתחרותבאמצעותהגדלתהיבוא,צעדשיוביללגידולבהיצעובמגוון המוצרים ולהפחתת המחירים לצרכן. פעולות הביקורת בחודשים אוגוסט 2024 עד אפריל 2025 (להלן - מועד סיום הביקורת) בדק משרד מבקר המדינה את פעולות משרדי הממשלה להסרת החסמים ביבוא וביבוא מקביל, ובכלל זה נבדקו הנושאים האלה: יישום הרפורמות ביבוא; קיום הוראות סעיפי החוקים הרלוונטיים לרפורמות; השוואה בין-לאומית; בחינה של זרוע האכיפה בתקינה; פעולות הממשלה להסרת חסמים ביבוא מקביל; החסמים והתחרותיות בענף הרכב. הביקורת נעשתה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה) , ברשות התחרות, במשרד הבריאות, לרבות שירות המזון הארצי ומחלקת תמרוקים, במשרד האנרגייה והתשתיות (להלן - משרד האנרגייה), במשרד התקשורת, ברשות המיסים בישראל (להלן- רשותהמיסים) ובמכוןהתקניםהישראלי(להלן- מכוןהתקנים) .פגישותהשלמה נערכועםרשותהאסדרהבמשרדראשהממשלה14 ועםסוכנימכס, יבואנים בענפימוצריהצריכה, קמעונאים ואיגודלשכת המסחר (להלן - בעלי עניין). 12 יי תכנו פערים בגודל הקטגוריות, כך שכל קטגוריהיכו לה להיות בעלת ערך כספי גבוהמאוד או להפך. 13 ראו״ דוחהוועדהלהגברתהתחרותוהסרתחסמיםבתחוםהיבוא ״ (11.11.14) ,;דוחהמבקרעלהריכוזיות מ- 2024 . 14 רשות האסדרה היא גוף המטה האחראי על שיפורהרגולציה בישראל. דוח מבקר המדינה 8 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 שער 1- רפורמות ביבואמוצרי צריכה בעקבותהמלצות ועדתקדמיוועדת לנג קיבלה ממשלת ישראל שורה שלהחלטות ממשלה בנושא יוקר המחיה15 וקודמו רפורמות בתחומים שונים שמטרתן להוביל לפתיחת היבוא, להגברת התחרות ולהפחתת המחירים: "רפורמת הקורנפלקס" להפחתת מחירי מזון יבש בשנת 2016 16 , תוכנית "נטו הוזלות" לביטול מיסי קנייה ומכסים בשנת 2017 17 , רפורמה בענף התקינה להוזלת עלויות היבוא בשנת 2018 18 ורפורמה ביבוא אישי בשנת 2019 19 . הרפורמות המוזכרות סוקרו זה מכבר בדוחות קודמים של מבקר המדינה20 . כללהרפורמותשהוזכרועסקובנושאיםנקודתיים.יוקרהמחיהוהמשךעליותהמחיריםהעלואת הצורך בהחלת רפורמות רוחביות שמטרתן פתיחת השוק המקומי לתחרות מיבוא. כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה ולהפחתת נטל האסדרה התקבלה באוגוסט 2021 החלטת הממשלה 243 21 (להלן - החלטת הממשלה 243) שעסקה בפתיחת המשק ליבוא ו בהפחתת יוקרהמחיה. בין היתר הוחלט כי שרת הכלכלה והתעשייה דאז תורהלממונה על התקינה למפות את כלל התקינה המקורית הרשמית הישראלית. כמו כן עליה לבחון אם יש חלופות בתקינה או ב אסדרה זרה, שאפשר לאמץ חלף התקינה המקורית. בהמשך להחלטת הממשלה 243 עברה הרפורמהבתקינהלמסלולהמבוססעלהצהרהשלהיבואןשנקראתגם"קסיסדהדיז'ון"22 (להלן - מסלול קסיס או מסלול הצהרה). ביוני 2023 הוקמה ועדת שרים ייעודית למאבק ביוקר המחיה שקיבלה החלטה להחלת רפורמות שיעסקו בשינוי שיטת היבוא: רפורמת "לא עוצרים בנמל," שנכנסה לתוקף ביולי 2024; ורפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025 . 15 החלטת הממשלה 5176 ; החלטת הממשלה 2118 ( 22.10.14 שעניינה הפחתת נטל האסדרה; החלטת הממשלה 2318 , ״הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדה בתחום היבוא״ (11.12.14 ); החלטת הממשלה 2754 , ״הפחתת יוקר המחייה והגברת התחרות ביבוא מוצרים באמצעות יבוא אישי״ (18.6.2017 ) (להלן - החלטת הממשלה2754 .) 16 בפועל"רפורמתהקורנפלקס" היאכניסתושלחוקההגנהעלבריאותהציבור(מזון),התשע"ו- 2015 לתוקף., מטרתו של החוק היא הפחתת מחירי המזוןבאמצעות הגמשת יבוא מזוןיבש. 17 ביטולמיסיקנייהומכסים על מוצרי חשמל, תאורה, תמרוקים, צעצועים,ביגוד ועוד. 18 יישום של החלטת הממשלה 1857 , ״שינוי מבני בענף התקינה״ (11.8.16 ). הרפורמה כללה פתיחת תחרות במכוני הבדיקותליבוא, איזון בעליענייןבוועדות התקינהופעולות לאימוץ תקניםאירופיים. 19 החלטת הממשלה2754 . 20 מבקר המדינה, דוח שנתי 72א ( 2021 ״הרפורמהבתחוםהתקינה״;מבקר המדינה,), דוח שנתי 71ג ( 2021 ,) ״הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענףהמזון״;דוח המבקר על הריכוזיותמ- 2024 . 21 החלטת ה ממשלה 243 ,"תו כנית רוחבית לפתיחת המשק ליבואוהפחתת יוקר המחיה" ( 1.8.21 .) 22 שם הרפורמה "קסיס דה דיז'ון" נלקח מהמודל השווייצרי למדיניות יבוא הנשען על פסק דין קסיס דה דיז'ון שניתןבביתהדין האירופי לצדק, ולפיומדינות החברות בנציבות מחויבותבעיקרון שלהכרה הדדית בסחורות שמשמעומעבר חופשי שלסחורותבין המדינות. דוח מבקר המדינה 9 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים6 :התפתחות הרפורמותביבוא בישראל, 2022 - 2025 הוכן בידימשרד מבקרהמדינה. להלן סקירהופירוט של רפורמות היבוא שנכנסולתוקף החל בשנת 2022 . הרפורמה בתקינה- קסיס דה דיז'ון""2022 חסם עיקרי ליבוא טובין טמון במדיניות התקינה בישראל. כדי לפשט ולהוזיל עלויות בתהליך היבוא הוחלט על ידי הממשלה על קידום רפורמת התקינה שנכנסה לתוקף ביוני 2022 (להלן - רפורמת התקינה), שעיקרה הסרת חסמי תקינה ואסדרה בהליך יבוא של טובין שחל עליהם תקן רשמי23. במסגרת חוק התוכנית הכלכלית24 לשנים 2021 - 2022 (להלן - חוק התוכנית הכלכלית) וכחלק ממדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה ולהפחתת נטל האסדרה בתחום מוצרי הצריכה, הוחלט להסירחסמי תקינהואסדרה ייחודיי ם לישראל ולאמץאסדרות ומשטר בדיקות הנהוגים באיחודהאירופי. חוק ה תקנים, התשי"ג- 1953 (להלן - חוק התקנים), קובע את ההסדרה לאישור של תקן רשמי. בישראל ישנם כ- 500 תקנים רשמיים שמטרתם היא לקבוע את אמות המידה הטכניות- הנדסיות שבהן צריכים טובין לעמוד כדי שאפשר יהיה לייבאם, לייצרם ולשווקם בישראל. בשני העשורים שקדמולרפורמתהתקינה עברתחוםהתקינהרפורמותמקיפות,ובהןהרפורמהבמסגרתהתוכנית הכלכלית לשנים 2017 - 2018 , אשר כללה שינוי מבני במכון התקנים בדגש על איזון הרכב בעלי העניין הפועלים בוועדות הפועלות במכון התקנים, וכן פעולות לקידום אימוץ תקנים אירופיים ולפתיחתשוקבדיקותהטוביןלאישורמעבדה(להלן- אישורדגם)25 ובדיקותהמשלוחים(הטובין) בנמל (להלן - אישור משלוח)26 לתחרות בין כמה מעבדות מוכרות27 . עם זאת, הרפורמה לא עסקה בהליך בדיקת הטובין בשווקים כנהוג במדינות המפותחות באירופה, כך שנטל האסדרה על היבואנים נותר בעינו. 23 על פי חוק התקנים, התשי"ג- 1953 , סעיף 8 - תקן רשמי", השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציג היצרנים," היבואניםוהצרכנים,להכריזבהכרזהשפורסמהברשומותעלתקןמסוים,כולואוחלקו,כעלתקןישראלי רשמי אםנוכח כי הדבר דרוש להשגת המטרות המפורטות בסעיף8 . 24 חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022 ,) התשפ"ב- 2021 . 25 אישור דגם מוגדר בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט- 1979 (להלן - פקודת היבוא והיצוא:) "אישור של מעבדת בדיקה המסתמך על בדיקה בהתאם להוראות לפי סעיף 2 ז(ד,) שלפיו דגם של טובין שנבדק עומדבדרישותהתקינה כאמור בסעיף9 א()(1)לחוק התקנים, החלות עליו". 26 אישור משלוח מוגדר בפקודת היבוא והיצוא: " אישור של מעבדת בדיקה המסתמך על בדיקה בהתאם להוראות לפי סעיף 2 ז(ד) של מדגם מטובין מסוים במשלוח מסוים, שלפיו הטובין שנבדקו זהים לדגם הטובין שניתן לגביו אישורדגם". 27 מעבדה מוכרת מוגדרת בפקודת ה יבוא וה יצוא: "מעבדה שהממונה על התקינה נתן לה הכרה לפי סעיף 2 י' המסמיך את הממונה על התקינה להעניק אישורמעבדה מוכרת לביצוע בדיקות. דוח מבקר המדינה 10 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לצד חוק התקנים, פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט- 1979 (להלן - פקודת היבוא והיצוא), מגדירה, בין השאר, את הפעולות שעל היבואן לבצע כדי להוכיח כי הטובין עומדים בדרישותהאסדרה והתקינה. מינהל התקינה שבמשרד הכלכלה אמון על נושא התקינה ופועל מכוח חוק התקנים. באחריות מינהלהתקינה:הכרזה,בקרהואכיפהשלהתקניםהרשמייםבישראלכדילהבטיחאתהבטיחות והבריאות של ציבורהמשתמשים במוצרים שחלעליהם תקן רשמי,להסיר חסמי סחר בין- לאומי ולהגבירתחרות בתעשייההישראליתובשווקיםהבין- לאומיים והמקומיים. ביבואטוביןשחייביםלעמודבדרישותתקןרשמי,התקניםנחלקיםלארבעקבוצותיבואעלפי צו קבוצות יבוא שבו מפורטים התקנים המשויכים לכל קבוצה. הקבוצות נקבעו לפי רמת הסיכון שטמונה לציבור בטובין, וכל קבוצה נדרשת לעמוד בתנאים שונים כדי לייבא. קבוצה 1 היא המחמירה ביותר, ונכללים בה טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא הגבוהה ביותר, למשל צעצועיםלילדיםבני0-3 .המוצריםהנכלליםבקבוצה1 נדרשיםלאישורדגםטרםהיבואבפועל, וכן לאישור משלוח בהגעתו לנמל. בקבוצות 2 ו-3 נכללים טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם פחותה, ולכן ההוראות החל ות עליהן מקלות לעומת קבוצה 1 . בקבוצה 2 נמצאים לדוגמה תקעי חשמללשימוש ביתי,ובקבוצה3- מנורות קבועות. קבוצה4 משמשתלתעשייה בלבד. לוח1 : אישורים נדרשים ביבוא, לפי קבוצות יבוא קבוצה 1 קבוצה 2 קבוצה 3 חובתבדיקתדגם V V הצהרתיבואןבלבד: אישורדגם)( לאנדרשותבדיקת דגם ובדיקתמשלוחבנמל חובתבדיקתמשלוח V הצהרתיבואן: לא בנמל (אישורמשלוח) נדרשתבדיקת משלוח בנמל עלפי נתוני משרדהכלכלה,בעיבודמשרדמבקר המדינה. עד כניסת רפורמת התקינה לתוקף השתייכו מרבית המוצרים שיובאו לישראל (כ- 80% ) לקבוצה 1, המחמירה ביותר, מה שהשפיע באופן מובהק על התחרות ועל יוקר המחיה בישראל, שכן בקבוצה זו הליך היבוא הוא הארוך והבירוקרטי ביותר ויש לו עלויות גבוהות המתגלגלות לצרכן הסופי. מצב זה הטיל נטל אסדרה ניכר, בעיקר על יבואנים קטנים ובינוניים, והיה חסם בפני יבואנים חדשים שהיו יכולים להגביר את התחרות בשווקים ולהפחית את יוקר המחיה. נוסף על כך,משטרהבדיקותשלהמשלוחיםבשעריהנמללאתאםאתהמקובלבאיחודהאירופי,שבועיקר הבדיקות מתבצעות בשווקים. ביוני2022 נכנסהלתוקףרפורמתהתקינהשכללהתיקוןלחוקהתקניםשהביאלשינוייםהבאים: 1. העברת מאות תקנים מקבוצת יבוא 1 לקבוצות יבוא 2 ו-3 בעלות משטר אסדרה מקל, שמשמעוהסרתהדרישהלבדיקת מעבדהלכ- 80% ממוצרי הצריכה המיובאים28 . 2. הוספת מסלול קסיס - מסלול שבאמצעותו אפשר לייבא טובין לישראל על בסיס הצהרת התאמה לתקינה בין-לאומית,וכןקביעתכללשלפיותקןרשמיחדשיסווגאוטומטיתבמסלול קסיס. 28 לפי הערכתמשרד הכלכלה. דוח מבקר המדינה 11 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לוח2 : מספרהתקניםהרשמיים לפני כניסת רפורמת התקינה ולאחריהנכוןלמאי2024 , לפי קבוצ תיבוא* בחלוףכשנתיים לאחרכניסת לפני מכניסתרפורמת רפורמת התקינה, הרפורמה התקינה, יוני2022 מאי2024 קבוצה1 244 110 102 קבוצה2 170 172 178 קבוצה3 139 278 278 מסלולקסיס -מסלול הצהרה 305 318 המקור: משרדהכלכלה. *מספר התקניםאינו שווהבין השניםמשום שמדי פעם תקנים מתבטלים או מתווספים עלפי הצורך. מהלוח עולה כי בחלוף שנתיים מכניסת רפורמת התקינה חל שינוי בקבוצות היבוא: 142 מהתקנים הרשמיים עברו מקבוצה 1 לקבוצה 2 ו- 3 . כמו כן, מסלול קסיס פתח אפשרות ליבוא בהצהרה ב- 318 תקנים רשמיים מתוך 456 תקנים מקבוצות יבוא2 ו- 3. כדילעמודבהיקפיהיבוא,שהיוצפוייםלגדול,נקבעהבחוקהתקניםאפשרותלהסתייעבמעבדות בדיקה29 לשם ביצוע פעולות בקרה על משלוחים ובדיקת התאמתם לתקנים שעליהם הצהיר היבואן. כמו כן, הוגברו במידה ניכרת יכולות הממונה על התקינה לבצע פעולות אכיפה בשווקים עלידיהגדלת מספר תקני כוחהאדםלביצוע אכיפהולהחמיר כלי ענישה למפירים. כדי לבחון את יישום הרפורמה והצלחתה נקבעו בחוק התוכנית הכלכלית מדדים שיבחן משרד הכלכלה אחת לשנה במשך ארבע שנים מיום כניסתה של הרפורמה לתוקף. המדדים שנבחרו הם מספרהיבואניםהרשומיםבמרשםהיבואנים,שיעורהיבואמהתוצר,עלויותתהליךהיבוא,אימוץ תקנים בין- לאומיים ופעולות הפיקוח והאכיפה שנעשו. במאי 2024 העביר משרד הכלכלה לכנסת דיווח בדברהמדדים שנקבעו,ואלה עיקר ממצאיו: 1. מספרהיבואניםעלה מ- 6,912 בשנת2022 ל- 9,134 בשנת 2023 - גידול של כ- 32% . 2. שיעור היבואמהתוצרירד מ- 28.8% בשנת2022 ל- 27.2% בשנת 2023 - ירידה של1.6% . 3. עלויות היבוא פחתו ברוב המוצרים כבר בשנה הראשונה לרפורמה, וחלק פחתו רק לאחר תקופה נוספת. להלן בלוח 3 החיסכון בפועל של עלות היבוא ליבואנים בתחומים מרכזיים לאחר רפורמתהתקינה, ביוני2023 ובמאי2024 . 29 מעבדותבדיקההמוכרות על פי פקודת היבוא והיצוא,נוסף עלמכון התקנים. דוח מבקר המדינה 12 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לוח3 : החיסכון בפועל בעלות ה יבוא ליבואנים בתחומים מרכזיים* הנמצאים במסלול הצהרה לאחר רפורמת התקינה המקור: נתוני יבואנים שאסףועיבדמשרד הכלכלה. *במגוון מוצרי צריכה שעליהם חלההרפורמה ביבוא. **משויך ליותרמקבוצת יבוא אחתבאותה קטגוריה בגלל בידול במוצריםבתוך הקטגוריה,כך שיש מוצר בקטגוריה שנכנס ב קבוצת יבוא2 ומוצר אחר ב קבוצתיבוא3 . מהלוח אפשר ללמוד על חיסכון בעלויות היבוא של מוצרים שונים בתקופה שלאחר רפורמת התקינה.עבורעגלותילדים,למשל,חסךהיבואןבשנההראשונהלכניסתהרפורמה2.3% מעלויות היבוא, ובשנה השניי ה גדל החיסכון ל- 4% . עוד אפשר ללמוד על השינוי שחל בשיוך המוצרים לקבוצותהיבוא.עגלותילדים,למשל,השתייכולפניהרפורמהלקבוצתיבוא1 ולאחריה- לקבוצת יבוא 2 , מה שיכול להסביר את החיסכון בעלויות היבוא. מהלוח עולה עוד כי במוצרים מסוימים פוטנציאלהחיסכוןנוצלבמלואוכברבשנההראשונה,ואילובמוצריםאחריםנדרשליבואניםזמן למידה ארוך יותר. דוח מבקר המדינה 13 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 בדיווח השנתי של משרד הכלכלה על יישום רפורמת התקינה שהועבר לכנסת במאי 2024 עלו הממצאים הבאים: שימוש רחב ברפורמת התקינהבמוצריחשמל קטנים (כמו טוסטר,קומקום וכדומה,) לעומת העדפה לבדיקות מלאות במוצרי חשמל לבנים" (מקרר," מכונת כביסה וכדומה;) קושי ליישם את מסלול ההצהרה במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל, ובהן התאמות נדרשות לשוק המקומי לפי תקנות וחוקים שונים, או שהיצרן אינו עומד בדרישות המעבדה המורשת בחו"ל ועל כן אין ברשותו האסמכתא הנדרשת לשימוש במסלול הצהרה; מבנה הרפורמה לא תומך ביבואנים מקבילים ואינו מעודד יבוא מסוג זה, שכן החסמים שעמדו בפני יבואנים מקבילים טרם הרפורמה נותרו על כנם, לרבות חסם של הצגת אסמכתאות מהיצרן בחו"ל לצורך הצהרה על התאמה לתקן בין- לאומי. לצד השלמת רפורמת התקינה, קידם הממונה על התקינה מסלולי הקלות נוספים ליבוא טובין, ובכללם מסלול רשתות זרות30 שנכנס לתוקפו באפריל 2023 , שאמור היה לסייע לכניסה של רשתות קמעונאות זרות לישראל באמצעות הקלה ביבוא מוצריהם. מלבד מסלול רשתות זרות, קודמו מסלולי הקלות נוספים - מסלול ירוק, זהב, יהלום ואלפא ( 2023 ) - שמטרתם להקנות הקלות ליבואנים במשטר הבדיקות בכפוף לתנאים שהציב הממונה על התקינה בהנחיותיו, לרבות משטר בדיקה עצמי לטובין המיובאיםבמחסן היבואן במקוםבדיקות בשערי הנמל. בדיקתמשרדהכלכלהליישוםרפורמתהתקינה"קסיסדהדיז'ון"משנת2022 העלתהכיריבוי המסלוליםשהתלוולרפורמה(מסלולירוק,זהב,יהלום,אלפאורשתותזרות) גרמולבלבולבקרב סוכני המכס ו היבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, לא נצפה חיסכון בעלות היבוא במוצר "נוזל כלים", זאת נוכח דרישות ייחודיות לישראל המקשות על יישום הרפורמה במוצר. בנוסף, הרפורמה לא קידמה את התחרות מצד היבוא המקביל לגביו נותרו החסמים כפי שהיו, ובהם הקושיבהצגתאסמכתאותמהיצרןבחו"ל בהתאםלחובת הצהרה על התאמהלתקן. בתשובתמשרדהכלכלהמיולי2025 (להלן- תשובתמשרדהכלכלה)נמסרכייישוםהרפורמהלווה בתקופת מעבר ארוכה, אשר נדרשה כדי לאפשר לשוק ולזרועות הממשלה להסתגל להוראות הרפורמה. בתקופה זו חלה עלייה הדרגתית בהיקף שימוש ברפורמה. במשך הזמן זוהו סוגיות המעכבות את מימושה המלא של הרפורמה. סוגיות אלה נותחו, והדבר הביא לגיבוש מענים ופתרונותרוחבייםברפורמת"מהשטובלאירופהטובלישראל"לצדרפורמת"לאעוצריםבנמל." במקביל, משרד הכלכלה, באמצעות מינהל התקינה, שם דגש על הנגשת מידע שמתעדכן באופן שוטףלקהליהיעד,יבואנים,משווקים,יצרניםוצרכנים,לרבותהדרכותמקצועיותבשיתוףאיגוד לשכתהמסחר. כאמור בתשובת משרד הכלכלה, לצורך מימוש מלוא פוטנציאל החיסכון בהליך היבוא קידם משרד הכלכלה רפורמות נוספות, וביולי 2024 נכנסה לתוקף הרפורמה "לא עוצרים בנמל", שהיא בעצםהחלקהראשוןשלהרפורמה"מהשטובלאירופהטובלישראל", המבוססתעלהחלטתועדת השריםלמאבק ביוקרהמחיה מספטמבר 2023 31 . רפורמת "לא עוצרים בנמל" בינואר 2024 התקבל תיקון לפקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד- 2024 . התיקון כולל כמה סעיפים שעיקרם: 1. היבואן לא יידרש להגיש הצהרה לממונה על התקינה על עמידה בתקינה של טובין מיובאים בקבוצה 2 ו-3 לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס. במקום זאת, לשם פיקוח, על היבוא ן 30 מסלול רשתות זרות נועד להקל אתמשטר הבדיקות לרשתות קמעונאיות זרות לצורךכניסתן לישראל. 31 ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה שהביאה להחלטה בעניין קמה מכוח החלטת הממשלה 591 , "ועדת שרים למאבק ביוקר מחיה" (4.6.23 .) דוח מבקר המדינה 14 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 להחזיק בתיק מוצר32 ובו הצהרה של היבואן כי המוצר המיובא עומד בדרישות תקן אירופי או תקן ישראלי רשמי, וכן שבוצעולדגםהמוצר בדיקות מעבדהנדרשות בארץ או בחו"ל. 2. שיתוף פעולה ביןהמכס ובין הממונהעלהתקינה בקביעת רמת סיכון של טובין מיובאים. 3. ביטולמרשםהיבואניםשהיהחובהלכליבואןלצורךיבואטוביןשנדרשבגינםאישורהממונה עלהתקינהוהיה נטלאסדרתי. 4. מעבדות בדיקה יפרסמו באתר המעבדה דגמי טובין שקיבלו אישור כדי לאפשר בדיקות השוואה למוצר זהה שייובא באמצעות יבואן אחר, ועלות בדיקת השוואה תהיה זולה במידה ניכרת מבדיקתדגם רגילה ותפחית עלויות ליבואן. 5. נקבעה הוראת שעה הפוטרת יבואן מחובת החזקה של תעודה המעידה על בדיקת דגם בתיק מוצר שיש ליצרן בחו"ל וליבואן אין קשר אתו- עבור מוצרים בקבוצתיבוא3 . התיקון לפקודת היבוא והיצוא הוא החלק הראשון של הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ונועד להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי כדי להפחית עלויות ליבואן. משרד הכלכלה מעריך עלויות אלה בכ- 9% מערך היבוא, ואלה עשויות להתגלגל להוזלת המחיר לצרכן. משמעות התיקון בפועל היא ניתוק הקשר בין היבואן למעבדות הבדיקה ושחרור הטובין בקבוצותיבוא2ו-3 ללאהמתנה בשערי הנמל באמצעותהגשת הצהרתיבוא שהמוצרעומד בתקן הנדרש - ישראלי או אירופי. הכוונה היא לאפשר יבוא חופשי ללא עיכובים בנמלים ובמעבדות לצורך בדיקות ואישורים של אלפי מוצרים כדוגמת בקבוקים לתינוקות, צעצועים לילדים מגיל שלוש, ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים ועוד. להלן בתרשים 7 תיאור שיטת היבוא לפני רפורמת "לא עוצרים בנמל" ואחריה. תרשים7 :שיטתהיבוא לפני רפורמת "לא עוצרים בנמל" ואחריה עלפי נתוני משרדהכלכלה,בעיבודמשרדמבקר המדינה. התרשים מתאר את השינוי בשיטת היבוא. לפני הרפורמה יבואן נדרש לעבור כל אחד מהשלבים: העברת אישור ממעבדה בחו"ל לבדיקת התאמה של מכון בדיקה מקומי; בחינת הממונה על התקינה את הבקשה שהגיש היבואן, באמצעות מעבדות הבדיקה; הנפקת אישור הממונה על התקינה; הגשת הצהרת יבוא למכס; ולבסוף שחרור המשלוח. לאחר הרפורמה היבואן נדרש להגישהצהרתיבואלמכסולשחרראתהמשלוח.היבואןלאנדרשלבדיקתהתאמהבמכוןבדיקה ולאלאישורהממונהעלהתקינהכדילשחרראתהטוביןמהמכס,ולמעשההואנדרשלהחזיקאת אישורהמעבדההמוכרתמחו"לבתיקהמוצר.שיטתהיבואהחדשהאמורהלהקלמאודאתחובות 32 תיק מוצר, המוגדר בתוספת הראשונה לפקודת היבוא והיצוא, הוא רשימה של פרטים ומסמכים כמפורט בתוספת שעל יבואן טובין חלה חובה לשמור. דוח מבקר המדינה 15 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 היבואןולחסוךלואתעלויותהבדיקהבמעבדהואתעלויותהאחסוןבנמל-שהוערכו,כאמור,בכ- 9% מערך היבוא- ואת העיכובים בשיווק המוצרים. כניסתהרפורמההביאהעימהציפייהשליבואניםלירידהבמספרבדיקותהדגם(מלאותוחלקיות) אף שאינה מדד להצלחת הרפורמה בקבוצות היבוא 1 ו-2 . להלן בתרשים 8 מספר בדיקות הדגם (מלאות וחלקיות) שנעשו במכוןהתקנים והיקףיבוא מוצרי צריכה לישראל ב שנת 2024 . תרשים8 : מספר בדיקות דגם(מלאות וחלקיות)שנעשו במכוןהתקנים והיקףיבוא מוצרי צריכה(במיליוני דולרים), 2024 עלפי נתוני מכון התקנים והלשכההמרכזית לסטטיסטיקה בעיבוד משרד מבקרהמדינה., *נתוני בדיקותדגם מלאות וחלקיות לחודש דצמבר 2024 מבוססות עלממוצע חודשים יולי -נובמבר 2024 . מהתרשים עולה כי מספר בדיקות הדגם (המלאות והחלקיות) שנערכו במכון התקנים לאורך 2024 משתנה עם השינוי בהיקף יבוא הסחורות. בדרך כלל כשהיקף יבוא הסחורות גדל, כך גדל גם היקף הבדיקות, ולהפך. מכניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" לא נצפתה כל ירידה במספר בדיקות הדגם הנעשות במכון התקנים. לפי הנתונים, במחצית הראשונה של 2024 בוצעו 6,070 בדיקות דגם מלאות ו- 985 בדיקות דגם חלקיות בהיקף יבוא מוצרי צריכה של 11,494 מיליוני דולר, לעומת 6,502 בדיקות דגם מלאות ו- 999 בדיקות דגם חלקיות בהיקף יבוא של 13,641 מיליוני דולר במחצית השנייהשלשנת 2024 לאחר כניסת הרפורמהלתוקף.)( לדברי גורמים בענף33 ,הפערים במידע בין משרדהכלכלה לציבור סוכניהמכסוהיבואנים מקשים את החלת הרפורמה ויוצרים אי- ודאות בקרב היבואנים, עיכוב במשלוחים הגורר עלויות ליבואן, כשליםשלהיבואןבתהליךהיבואועקבכךחשיפהלאכיפה.בתהליךהיבואנדרשהיבואן,לדוגמה, להציגלמכסהצהרהעלעמידהבתקןלפיפריטמכסמיובאכפישמפורטבספרהמכסלפי צויבוא חופשי,אלאשהמפורטבספרהמכסאינומדויק,ובמוצרשביקשהיבואןלייבאהואנדרשלהצהיר על עמידה בתקן נוסף. בבדיקת משרד מבקר המדינה מול אנשי מינהל התקינה נמסר כי במקרים מסוימים על היבואן לפנות למעבדת בדיקה לבחינת המוצר והתקנים שבהם הוא נדרש לעמוד ולגביהם עליו לספק הצהרה בתהליך היבוא. הדוגמה מצביעה על פערי המידע, ומלמדת שהיבואן נדרש להסתמך על מעבדות בדיקה, שאם לא כן, הוא חשוף לאכיפה בשווקים, כך שהתלות במעבדותהבדיקה במוצרים מסוימיםנותרה בעינה. עודציינוגורמיםבענףכיאיןגורםממשלתיזמיןשנותןמענהבסוגיותהמעלותתהיותעקבהשינוי בשיטת היבוא, ובהיעדר זה ציבור היבואנים פונה למעבדות הבדיקה ועושה בדיקה מלאה או חלקית כדי להימנע מסנקציות בעקבות האכיפה בשווקים, וכך הרפורמה שנועדה להקל על היבואנים אינה משיגה את מטרתה. מלבד האמור, בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי באתר 33 מכון התקנים, יבואנים, סוכני מכס. דוח מבקר המדינה 16 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 המרשתתשלמינהלהתקינהלאפורסםמסמךהמפרטאתמדיניותהאכיפהגםבחלוףיותרמחצי שנה (פברואר2025 מכניסת הרפורמה"לא עוצרים בנמל"לתוקף.) חסם נגישות המידע מוזכר גם בדוח ועדת לנג34 שבו צוין כי חסר מוקד שירכז את כלל המידע על חוקיות היבוא ועל התשלומיםהנלווים עבור ציבור היבואנים. לפניעובדי משרדמבקר המדינה הועלו כמה דוגמאות לפעריםהאמורים: 1. הוראות אחסנה לפני דיגום - סוכני מכס ציינו כי חל שינוי במדיניות משטר הבדיקות, כך שמשלוח שמשתחרר למחסני הנמל ונדרש לדיגום של מעבדת בדיקה יש להשאירו במכולה שבה הגיע. קודם לכניסת הרפורמה אפשר היה לפרוק את הפריטים הרלוונטיים מהמכולה באריזות סגורות במחסן היבואן עד להגעת הבודק, אלא שהשינוי לא מוכר לחלק מסוכני המכס ועל כן הם אינם מנחים אתהיבואניםלפעול בהתאם., 2. הקלות לקבוצת יבוא 3 - בפגישה שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם סוכני מכס עלה כי הקלה שנקבעה בהוראת שעה הפוטרת מחובת החזקה של בדיקת דגם בתיק מוצר שיש ליצרן בחו"ל וליבואן המקביל אין קשר אתו, עבור מוצרים בקבוצת יבוא 3 , אינה מובאת לידיעתם ואיןהנחיותברורותלמימושההקלהמלבדהתייחסותקצרהולאברורהב"שאלותותשובות" שמפרסם מינהל התקינה באתר שלו. 3. פערי שפה- האישורים והנספחיםהנדרשים בתהליך היבואהחדש כתובים בעברית בלבד, מה שמקשהעל התנהלותם של יבואנים במגזר הערבי. בתשובתמשרדהכלכלהנמסרכיהצהרותבקבוצותיבוא2ו-3 התייתרועםהשקתהרפורמה"לא עוצרים בנמל". על פי נתוני מינהל התקינה, היקפי המלצות מכון התקנים למשלוחים בקבוצה 2 ירדו מכ- 96,000 לכ- 6,000 בלבד, ירידה של 94% . ההמלצות לקבוצה 3 ירדו מכ- 78,000 לכ- 1,500 בלבד, ירידה של98% ולדעת משרדהכלכלהיש להסתמךעלמדד זהלקביעת הצלחת הרפורמה. עוד ציין משרד הכלכלה כי לא חל שינוי בעניין אחסנת המכולה לפני הדיגום, וכי בעניין ההקלות לקבוצת יבוא 3 יש התייחסות להוראת שעה במדריך ליבואן. משרד הכלכלה ציין כי סוגיית פערי השפהליבואנים במגזר הערבינמצאת בבחינת צוות ברשות ראש מערךהאסדרהונבדקת בהתאם לרמת השירותהמקובלת בשירות המדינה. נמצא כי על פי נתוני משרד הכלכלה כ- 90% מהיבואנים עשו שימוש במסלול המקל שנקבע במסגרתהרפורמה"לאעוצריםבנמל"הנאמדבכ- 80% מההיקףהכספי מכללהיבואהרלוונטי, וכן הרפורמה הביאה לירידה במספר ההמלצות של מכון התקנים למשלוחים בקבוצה 2 בשיעור של 94%, וכן לירידה של כ- 98% בקבוצה 3 . עם זאת, עלה כי היבואנים וסוכני המכס נתקלים בקושי מסוים בקיום רפורמת "לא עוצרים בנמל" שנכנסה ביולי 2024 , וזאת עקב מידע חסר בדברהוראותהממונהעלהתקינהבענייןתהליכייבואליישוםהרפורמה,כפישמסרוהיבואנים וסוכני המכס למשרד מבקר המדינה. למשל, יש חוסר בהירות לגבי הוראות אחסנה של טובין מיובאים לפני דיגום שלטענת משרד הכלכלה לא חל בהן שינוי, אי- שיקוף המידע בדבר הקלות ביבוא והנגשת אישורים ונספחים. כמו כן, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה לא היה מוקדזמיןומקצועישלהממונהעלהתקינהשיכולהיהלתתמענהלשאלותולפניותשלהציבור. עוד נמצא שנכון למועד סיום הביקורת באפריל 2025 , אין מסמך המפרט את מדיניות האכיפה של מינהל התקינה באתר המרשתתשלו גם בחלוף זמן מהמכניסת הרפורמה לתוקף. הנחיות חסרות בעקבות החלטות שטרם התקבלו ופערי המידע בקרב יבואנים וסוכני מכס לגבי הדרישות העדכניות ביבוא טובין וגרר ים קשיים ביבוא , אי- ודאות בקרב היבואנים, עיכובים במשלוחים ועלייה בעלויות היבוא. הקשיים שצוינו עלוליםלצמצםאתהיקפיהיבוא ואת מספר היבואנים שמעוניינים לייבא מוצרים אלה ומצריכים את היבואנים שמעוניינים להמשיך לייבא 34 ״דוח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום היבוא ״ ( 11.11.14 ),עמ' 7. דוח מבקר המדינה 17 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 את המוצרים כאמור, לבצע בדיקות דגם ובדיקות משלוח בעת הגעת הטובין לנמל במעבדות בדיקה, שעלויותיה ן מושתות בסופו של דבר על הצרכנים. לפי נתוני מכון התקנים למספר בדיקות מעבדה שנערכו בשנת 2024 , לא חלה ירידה משמעותית במספר הבדיקות המלאות והחלקיות כפי שציפו יבואנים בעקבות הרפורמה. במחצית הראשונה של 2024 לפני כניסת הרפורמהלתוקףבוצעו6,070 בדיקותדגםמלאותו- 985 בדיקותדגםחלקיותבהיקףיבואמוצרי צריכה של 11,494 מיליוני דולר, לעומת 6,294 בדיקות דגם מלאות ו- 992 בדיקות דגם חלקיות בהיקף יבוא של 13,641 מיליוני דולר במחצית השנייה של שנת 2024 (לאחר כניסת הרפורמה לתוקף.) בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי הוא דוחה את הטענות שהועלו לגבי אי-הנגשה והיעדר מידע מספק. לטענת המשרד הוא פעל בצורה רחבה ואינטנסיבית בעניין הנגשת המידע ומתן מענים לציבור, וכי באתר שלו יש מדריכים מפורטים ליבואן על השימוש ברפורמה, פירוט שאלות ותשובות נפוצות. נוסף על כך, קיימת אפשרות תמידית לפנייה ישירה למינהל התקינה או למרכז הידע בשאלות מקצועיות ולקבלת הבהרות. בעניין המוקד מסר משרד הכלכלה כי המוקד מופעל במועדים הסמוכים לכל פעימה של הרפורמה, בשל ייעול משאבי המשרד, ובמידת הצורך המשרד ידע להעמיד את המוקד לטובת ציבור היבואנים. אשר למסמך מדיניות האכיפה ציין המשרד כי המסמךנמצא בהכנה, במסגרת בחינה מעמיקה של כלל התהליכים. נוסף על כך ציין משרד הכלכלה כי האתגרים שעלו בתחילת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" קיבלו מענה בתקופת המעבר, וחלקם קיבלו מענה במסגרת החקיקה לגבי רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", כגון יבוא הדוגמאות. גם יישום הרפורמה "לא עוצרים בנמל" הביא לשיפור ניכר בשימוש במסלול קסיס ובמסלולים נוספים. הדבר עלה בשיחות שוטפות שמשרד הכלכלה מקיים עם היבואנים, שחלקם הציגו חיסכון בשיעורים של עשרות אחוזים מעלות היבוא עקב יישום הרפורמות. מומלץ למשרד הכלכלה להמשיך לעקוב אחר שימוש במסלולי הרפורמה "לא עוצרים בנמל" בקרבהיבואניםולוודא,באמצעותביצועהדרכות,כיהמידעבדברהרפורמותהחדשותנגישלכלל היבואנים, לרבות הצגת המידע בדבר ההקלות בדרישות מהיבואנים ומסוכני המכס, וכן להקים מוקדזמיןומקצועילפניותיבואניםבנושאשיפעלדרךקבע.נוסףעלכך,מומלץשמשרדהכלכלה יפרסםאתהמדיניותוהנהליםבענייןהאכיפה.עודמומלץלממונהעלהתקינהיחדעםהגורמים הרלוונטיים להפיק לקחים לצמצום פערי המידע שמכבידים על היבואנים. וכן, מומלץ למשרד הכלכלה בשיתוף רשות התחרות לעקוב אחר המדדים שקבע ומימושם ביחס לעלויות היבואן והמחיריםלצרכן. רפורמת "מה שטובלאירופהטוב לישראל" 2025 הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שנכנסה לתוקף בינואר 2025 היא השלב השני ברפורמה הכוללת שהחלה ביולי 2024 , ומטרתה לאפשר יבוא של מוצרים שנמכרים באירופה או שעומדים באסדרה האירופית לישראל בלי חובת בדיקה במכון בדיקה. רף ההוכחה הנדרש מהיבואן ליבוא טובין פוחת מאוד, והדרישה בקבוצות יבוא 2 ו-3 מתבססת בעיקר על הצהרה על תקינות המוצר. מטרת הרפורמה היא להפחית חסמים ובירוקרטיה, לשפר את היעילות העסקית ולהוזיל את המחירים לצרכן. להערכת משרד הכלכלה, הרפורמה כוללת כ- 90% ממוצרי הצריכה הנמכריםבשוקהישראלי, והיאתביאלחיסכוןשל8% - 16% בעלותהיבוא,ואףתוזילאתמחירי המוצרים בכ- 6,000 ש"ח בשנהלמשפחה. מבחינת נתוני יבוא35 סחורות עולה כי בשנת 2024 היקף יבוא סחורות (ללא יהלומים) ממדינות האיחוד האירופי עמד על כ- 113 מיליארד ש"ח, שהם כ- 35% מסך יבוא הסחורות, 15% מסין ( 49 מיליארד ש"ח) ו- 12% מארה"ב(32 מיליארד ש"ח.) 35 עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה,סחרחוץ לפי ארצות בשנת 2024 . דוח מבקר המדינה 18 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 הרפורמה"מה שטובלאירופה טובלישראל" חלהעלהיבוא בתחומיהתקינה,המזון, התמרוקים והאנרגייה, והמשרדים המובילים את הרפורמה הם משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד האנרגייה. הרפורמה מיושמת בשמונה פעימות, כך שבחודשים ינואר עד יולי 2025 נכנסו לתוקף חמש פעימות למוצרים כגון מוצרי חשמל, מוצרי תינוקות, מוצרים שבאים במגע עם מזון, מוצרי רפואה ובריאות. שלוש פעימות נוספות ייכנסו לתוקף החל מיולי 2026 ועד ינואר 2028 . להלן סקירה של תחומי הרפורמה: תחום התקינה הרפורמה בתקינה נכנסה לתוקף בהדרגה בינואר 2025 באמצעות תיקון מס' 19 לחוק התקנים שפורסם ברשומות באוגוסט 2024 ובו תיקונים מהותיים לחוק התקנים ולפקודת היבוא והיצוא,, ובהם יצירת מסלול חדש ואופציונלי ליבוא, לייצור ולשיווק של טובין המתאימים לדרישות אסדרה או לדירקטיבות36 אירופיות כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית37 . בתוספת החמישית לחוק התקנים הוספו 22 דירקטיבות אירופיות שמשמשות בסיס למסלול היבוא החדש. סעיף 9א2 לחוק התקנים מסמיך את שר הכלכלה להרחיב בצו את רשימת האסדרות, וכך נעשה. בתיקון צו התקנים (התוספת החמישית) (תיקון מס' 1), התשפ"ה- 2024 (להלן - צו התקנים) - נוספו 21 דירקטיבות, כך שסך הכול יש בחוק התקנים 43 אסדרות מחייבות38 . כחלק מתהליך האסדרה של תהליך היבוא, תיקון מס' 19 לחוק התקנים כלל גם תיקון לפקודת היבוא והיצוא המסדירה את תהליך היבוא, ובה מפורטות הדרישות מהיבואן ביבוא טובין. סעיף 2 ולתיקון קובע כי יבואן יידרשלהחזיק בתיקהמוצרהצהרה שאותה ימסורלממונה עלהתקינה לפי דרישתו. לפי ההצהרה, לא ידוע לו על ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות או באיכות של הטובין, לא ידוע לו על אי-התאמות לאסדרה האירופית המאומצת והוא מתחייב לעקוב באופן שוטף אחר מידע המתפרסם בדבר הטובין, כמפורט, וכן לפעול בהתאם להוראות או להתראות ולדווח על כךלממונהעל התקינה. התיקוןלחוקוהמסלול החדשליבואחליםעל טובין בקבוצות2ו-3 ועל תקנים מסוימים בקבוצה 1. מוצרים שעליהם חלה הרפורמה בתחום התקינה הם לדוגמה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, לרבות מכונות כביסה, שואבי אבק ומקררים; מוצרי ניקוי למשק בית; מוצרי טואלטיקה; כלים קרמיים; מוצרי פלסטיק וצעצועים לילדים עד גיל שלוש ומעל גיל שלוש. בחוק נקבעו החרגות למוצריםשונים,כגוןמוצ רימזון,רכבמנועיוכלמצרךשחלעליותקןרשמישעניינובטיחותאש39 . כמו כן, נקבעו דרישות נוספות מעבר לאלה שבאסדרה האירופית למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים על ידי גפ"ם ( גז פחמימני מעובה) ונוזלי ניקוי למדיח כלים שיש בהם כדי לפגוע במי הקולחין שמשמשים בישראל גםלחקלאות, בשונה מאירופה. עוד נקבע בתיקון מס' 19 לחוק התקנים בהוראת שעה ששר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסתמדי חצישנה,למשך שלוששניםממועדהתיקון,עליישוםהוראותהתיקוןלחוקהתקנים מס' 19 ותיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6 ), לרבות סקירה כלכלית על השפעות החוקים האמורים על עלויות היבוא וסקירה מדגמית על המחירים והתחרות בתחום מוצרי צריכה; על 36 דירקטיבההיא הוראותאוהנחיהכלליתשלרשותשלטונית.במקרהזהבדירקטיבות מפורטות הגבלותעל מוצרים. דירקטיבה שעוסקת בצעצועים לילדים, למשל, מפרטת הגבלות על מוצרי צעצוע, כגון כמות חומריםכימיים, גדלים שלמוצריםוכדומה. 37 על פי סעיף 9 א()(1 )(ד) לחוק התקנים, ״המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצתבענייניםהנוגעיםלמצרךאולתהליך העבודה,ובכללזהדרישותסימוןהמוצרהקבועותבאותה אסדרה,נוסף עלהסימון הנדרש לפיהדין הישראל י אם נדרש."..., 38 דירקטיבות לדוגמה: דירקטיבה לבטיחות צעצועים 2009/48 ; אסדרה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים 1907/2006 ; אסדרה לבטיחות מוצרי צריכה 2023/988 . 39 למעטציודכיבוימיטלטלשאינומחוברחיבורשלקבעלמקרקעיןאולבניין,חומריכיבויוגלאיעשןעצמאי. דוח מבקר המדינה 19 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 החלטתועדתחריגיםלענייןהחוקיםהאמוריםלענייןסתירתדינים;ועלפעולותהפיקוחוהאכיפה שנעשו. כפי שעלה מבדיקת משרד מבקר המדינה בעניין רפורמת "לא עוצרים בנמל", גם לגבי הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" עולים קשיים של יבואנים וסוכני מכס ופערי מידע. כך למשל, מסמך המפרט את מדיניות האכיפה, שאמור להיות מפורסם באתר של מינהל התקינה לשימושם של יבואנים וסוכני מכס, לא מפורסם שם נכון למועד סיום הביקורת, יותר מחצי שנה מכניסת רפורמת "לא עוצרים בנמל" וחודש מכניסת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". לדברי נציגי מינהל תקינה,המסמך נמצא בשלב אישור הלשכה המשפטית. נמצאכיבדומהליישוםהרפורמה"לאעוצריםבנמל",גםביישוםהרפורמה"מהשטובלאירופה טוב לישראל" ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא ויש פערי מידע, והממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה של הממונה על התקינה נכון למועד סיום הביקורת באפריל 2025, ואין מוקד מקצועי זמין לפניות יבואנים. אי- ודאות כאמור עלולהלפגועבמטרתהרפורמה,להפחיתאתמספרהיבואניםואתהיקףהיבואולגרוםלעיכובים במשלוחים.בנוסף,הגםשבמסגרתהדיווחלוועדתהכלכלה,משרדהכלכלהאמורלהעבירדיווח של השפעת החוקים על עלויות היבוא, בכל הנוגע להשפעה על המחירים והתחרות ובדיקה מדגמית בלבד על רמת המחירים והתחרות. בתשובתמשרדהכלכלהנמסרכיבטווחזמןקצרבאופןיחסיממועדהכניסהלתוקףשלהרפורמה "מהשטובלישראלטובלאירופה"קשהלבחוןאתהשפעתה.כמוכן,מסמךמדיניותאכיפהנמצא בהכנה בימים אלו ונעשית בחינה מעמיקה של כלל מדיניות האכיפה, כלי האכיפה ותהליכי האכיפה שמפעיל הממונה עלהתקינה,על רקע פניות שהגיעו מיבואנים ומגורמים נוספים ישירות למנכ"ל ושעלתה מהן האפשרות לקשיים ואתגרים רוחביים במדיניות האכיפה. כמו כן, מינהל התקינהויחידותאחרותבמשרדהכלכלהמקיימיםקשרשוטףומתמשךעםאיגודלשכותהמסחר ויבואנים, לרבות יבואנים מקבילים, סוכני המכס ושחקנים רלוונטיים אחרים, לשם קבלת אינדיקציותלקשייםוקידוםפעולותהסברה.כמוכןנערכוכנסהתנעהומעל30 וובינריםוהדרכות ייעודיות מאז 2022 , מפגשי הסברה ממוקדיםלמגזרהעסקיוכן מאות שיחותעם יבואנים ממגוון ענפים.לענייןמוקדלפניות יבואנים צייןהמשרדכיהמוקדמופעלבמועדיםהסמוכיםלכלפעימה שלהרפורמהבשלייעולמשאביהמשרד,הוכנומדריכיםלעוסקים,תורגמוהאסדרותוניתןמענה במסגרת פורום שאלות ותשובות. במידת הצורך המשרד ידע להעמיד מוקד לטובת ציבור היבואנים. נוסף על כך, הממונה על חוקיות היבוא מקדם בדיקה מקיפה של השפעת הרפורמות, שתוצאותיהישולבו בדיווח לוועדתהכלכלה. מומלץ למשרד הכלכלה, במסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה, להרחיב את הבדיקה ולמדוד את השפעתהרפורמהעלהתחרותועלרמתהמחיריםבשווקיםנבחריםבשיתוףרשותהתחרות.כמו כן, מומלץ לממונה על התקינה במשרד הכלכלה להנגיש את המידע בדבר הרפורמה לציבור היבואנים, והגברת התיאום עם יבואנים וסוכני מכס לגישור על הפערים הקיימים ולוודא כי כל החומר הנדרש בתהליך היבוא, שהיה מצופה כי יונגש עם כניסת הרפורמה אך טרם פורסם במועד סיום הביקורת באפריל 2025 כארבעה חודשים מכניסת הרפורמה, יפורסם באתר מינהל התקינה. משרד הכלכלה ציין בתשובתו מאוגוסט 2025 כי על פי הנתונים שבידו, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הביאה לשימוש במסלול האירופי בשיעור של כ- 9% מסך הפוטנציאל ערך היבוא. עוד הוא ציין כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב הכולל הסרת חסמים, שינוי כללים והתאמתהמערכותהרגולטוריות. לדבריו,כברכיוםניכרגידולבהיקףהיבואובמספרהיבואנים של מוצרים מסוימים וגם נרשמה ירידת מחירים בתחומים מסוימים. נוסף על כך, חל גידול במספר היבואנים בקטגוריות השונות וכן הצטרפות של יבואנים חדשים לרשימת עשרת היבואנים המובילים במספר קטגוריות. דוח מבקר המדינה 20 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 עוד מומלץ למשרד הכלכלה ביחד עם משרד האוצר ובשיתוף משרד הבריאות והאנרגייה לבחון הרחבת הרפורמה "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" תוך ניהול סיכונים גם לשווקים נוספים עםחשיפה משמעותית ליבוא כדוגמתארה"ב(כ- 32 מיליארד ש"ח נכוןלשנת2024 .) משרדהכלכלהצייןעודבתשובתוכי"הרפורמהשבוצעההיאהרפורמהוהמהפכההחשובהביותר שנערכה בשנים האחרונות", וכי הוא נמצא בתהליך, בשיתוף משרד ראש הממשלה, להרחבת הרפורמה"מה שטובלאירופה טוב לישראל" גםלשווקיםנוספים. פעולות אכיפה של מינהל התקינה מעבָר ליבוא טובין על בסיס הצהרה מגדיל את הסיכוי לכניסת מוצרים לשוק המקומי שאינם עומדיםבדרישותהמאסדרלבטיחותהמוצר,שכןגבולותהמדינהנפתחיםומוצריםרביםשקודם לרפורמותהיועובריםבדיקתמשלוח,לאחרכניסתהרפורמותנכנסיםעלסמךהצהרהשלהיבואן. על כן נדבך מרכזי וחשוב בקיום הרפורמה הוא מערך אכיפה יעיל. לכל אחד מהמאסדרים המושפעיםמהרפורמה"מהשטובלאירופהטובלישראל"ישנומערךאכיפההמקייםאתהוראות החוק הרלוונטילאותו מאסדרובו מפורטותהסמכויות והסנקציות. חלק מרכזי ברפורמה עוסק בתקינה. חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא מסמיכים את הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לבצע פעולות פיקוח ואכיפה, פלילית ומינהלית, של תקנים רשמיים. במקרה של הפרת הוראות הקבועות בחוק ובפקודה הממונה רשאי להטיל עיצומים כספיים או לשלוח התראה מינ הלית חלף עיצום כספי בסעיפים מסוימים40 . כמו כן, בפקודת היבוא והיצוא ניתנה לממונה על התקינה סמכות לקבוע כי מי שייבא טובין הוא מפר אמון אם התקיים לגביו אחד מהסעיפים האמורים בפקודה41 . בפועל, האכיפה נעשית הן בנמלים והן בשווקים באמצעות פעולות יזומות או תלונות של צרכנים. המפקחים נוטלים מוצר ממדפים של חנות מסוימת או ממשלוח מסוים, מעבירים אותו לבדיקת מכון בדיקה לצורך בחינת תאימות להצהרת היבואן. בהינתן אי-תאימות בין המוצר שנמכר בשווקים להצהרת היבואן, האחריות מוטלת על כלל שרשרתהערך- היבואן,המשווק,המפיץ והקמעונאי. זרוע האכיפה במינהל התקינה זרוע פיקוח ואכיפה במינהל התקינה עוסקת באכיפתם של תקנים בישראל. האכיפה נעשית הן במישור הפלילי והן במינהלי באמצעות62 מפקחים, בקריםומנהלי תחום. במסגרת רפורמת התקינה "קסיס דה דיז'ון" (מסלול הצהרה), ומתוך הכרה בחשיבות של מערך אכיפה יעיללצדההקלות שניתנוליבואנים,תוגברמערך זרועהאכיפהבמינהל התקינהכדי לבצע פעולותאכיפהבשווקים.כדילשפראתהאכיפהוכהכנהלרפורמות"לאעוצריםבנמל"ו"מהשטוב לאירופה טוב לישראל", הוחלט על בקרה נוספת של הממונה על התקינה בשערי הנמל למניעת כניסה של מוצרים שאינם עומדים בדרישות המאסדר42 . 40 פירוטעלהתראהמינהליתחלףעיצוםכספיאפשרלמצואבנוהלהתראהמינהליתשלהממונהעלהתקינה, 41 סעיף2(ו)לפקודתהיבואוהיצואמגדירמיהואיבואןמפראמוןמישלגביומתקייםאחדאויותרמהבאים: ( " 1 ) הוא ייבא טובין או ביקש לייבא טובין על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; (2 ) הוא הפר לדעת הממונה על התקינה תנאי מן התנאים שנקבעו ליבוא הטובין לפי סעיף קטן ב או חדל מלקיים תנאי כאמור, והממונה סבר שמפאת מהותה, חומרתה אונסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; (3 ) הוא הפר הוראה מהוראות פקודה זו או צו פיקוח או חיקוק אחר החל בעניין יבוא של טובין או הפר הוראה על פי כל אחד מהם, והממונה על התקינה סבר שמפאת מהותה, חומרתהאונסיבותיהשלההוראהשהופרהישיסודסבירלקבועכיהואמפראמון;(4 )היבואןסירבלשתף פעולהבהפעלת סמכויות הממונה עלהתקינה לפי פקודה זו". 42 הבקרה מתבצעת בשיתוף פעולה עם המכס בשלב הגשת הצהרת יבוא למכס ונעשית באמצעות מערכת הערכתסיכוניםשלהמכס,שלהחשופיםגםנציגיהממונה עלהתקינה,כדילבחוןאתהמסמכיםלפניהגעת המשלוחלישראל. דוח מבקר המדינה 21 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 אכיפה בשווקים היא למעשה יציאה של מפקחים מטעם הממונה על התקינה לחנויות לממכר מוצרי צריכה, דיגום המוצר והעברתו לבדיקת מעבדה לצורך בדיקת התאמה להצהרת היבואן ופעולות המשך ככל שנדרש לרבות ביצוע החזרה של מוצרים מהשווקים. מלבד אכיפה בשווקים, נעשיתגםבקרתמשלוחיםבשעריהנמלבונעשיתהןבחינהשלהמסמכיםשהוגשובתהליךהיבוא והן דיגום של מוצרים כבר בשערי הנמל. אכיפה בשווקים בשילוב בקרת משלוחים בשערי הנמל בשלבהמצאתהמסמכיםמצדהיבואןאמורהלתתמענהלבעיותשעלולותלצוץעקבפתיחתהיבוא כאמור ברפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובכלל זה מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן אוהצהרה כוזבת של יבואן. מנתוני זרוע האכיפה של מינהל התקינה מ- 1.6.23 עד 1.6.24 טרם כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" עלה כי נעשו 3,462 ביקורות בבתי עסק (אכיפה בשווקים) ונדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ- 57% ) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי. כמו כן, נערכו 4,177 בקרות משלוחים בשערי הנמל, לרבות בדיקת תיק מוצר והתאמה של המוצר לתקן. מהנתונים עלה כי 39% מתיקי המוצרשנבדקואינםעומדיםבדרישותהממונהעלהתקינה,בו- 36% מבדיקותהמשלוחיםבשערי הנמל והתאמתם לתקןנמצאוליקויים. בדיקת משרד מבקר המדינה מעלה כי נכון לערב הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בזרועהאכיפה במינהל תקינהישפער באיוש כוח אדם כמפורט להלן בלוח4 . לוח4 :מצבתכוחהאדם מול התקןבזרוע האכיפה במינהל ה תקינה, 2024 מספר מצבת כוח תחום משרותבתקן אדםבפועל הפער זרועאכיפהמ ינהלית–מפקחים 32 25 7 זרועאכיפהמ ינהלית -מנהל יתחום 3 2 1 זרועאכיפה פלילית–מפקחים 4 3 1 זרועבקרהביבוא–בקרים 16 7 9 זרועאכיפהביבוא -מנהל יתחום 3 1 2 תחומיםמקצועיים 11 7 4 זרועמעמד התקנים 5 4 1 עלפי נתוני מינהל התקינה,בעיבודמשרדמבקר המדינה. מהלוח עולה כי 7 מתִקני מפקח בזרוע אכיפה מינהלית (22% ) ותקן אחד של מנהל תחום בזרוע אכיפה מינהלית בשווקים (33% ) אינם מאוישים. בזרוע אכיפה פלילית מפקח אחד (25% ) אינו מאויש. בזרוע בקרה ביבוא לא מאוישים 9 תקני בקר מתוך 16 ( 56% ) ושני מנהלי תחום מתוך שלושה (66% .) כמו כן, 4 תקנים המיועדים לאנשי מקצוע לסיוע באכיפה בתחומי הכימיה, המכניקהוהבנייןאינםמאוישיםכךשבסךכלהתחומיםשנבדקו,33% מהמשרותאינןמאוישות. במכתב43 מטעם אנשי אקדמיה צוין כי בהתבסס על יישום הרפורמה ופעולות האכיפה שנעשו עד כה, מוצרי ילדים עד גיל שלוש שיותרו ביבוא ברפורמה החדשה, לרבות מוצצים, בקבוקים לתינוקות ועוד, עלולים להיות מסוכנים לציבור. במכתבם ציינו כי הפיקוח בשווקים לוקה בחסר וכי במקרים שבהם בוצעו דגימות נמצא כי בשווקים נמכרים מוצרים מסוכנים. בשנים 2020 - 2024 נדגמו, למשל, רק שבעה לולים לתינוקות על פי תקן 12227 ושישה מתוכם נמצאו לא מתאימים לתקן. כן נדגמו במהלך התקופה רק שתי שידות החתלה לפי תקן 5115 , ושתיהן לא תואמות לתקן. על כן נטען כי רמת הפיקוח אינה מספקת ומסכנת את בריאות התינוקות ואת בטיחותם. בדוחמבקרהמדינה 72 א, ״הרפורמהבתחוםהתקינה״,נמצאכיבשנת2020 היובמינהלהתקינה 54 משרות, ומהן אוישו רק 36, ו- 14 מהן בזרועות האכיפה של המינהל. לפי הבדיקה, חסרו 4 43 בהערות על טיוטת צו התקנים (התוספת החמישית) (תיקון מס' 1), התשפ"ה- 2024 , שפורסמה בנובמבר 2024 . דוח מבקר המדינה 22 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 משרות בזרוע אכיפה מינהלית וביקורות בשטח (44% ), משרה אחת בזרוע אכיפה פלילית (33% ,) 3 משרות בזרוע ביקורות בנמלים (50% ) ומשרה אחת בתחומים מקצועיים (12.5% ). בדוח הומלץ למינהלהתקינהבמשרדהכלכלהלפעוללאיושהמשרותשאינןמאוישות,ובפרטבתחומיהביקורת והאכיפה. נמצאכיזרועהאכיפהבמינהלהתקינההייתהחסרהבכוחאדםעודטרםכניסתהרפורמה"מה שטוב לאירופה טוב לישראל". כ- 22% (7 מתוך 32 ) מתקני כוח האדם שאמורים לעסוק בפיקוח בשווקיםאינם מאוישים, ויותר מ- 50% (9 מתוך 16 ) מתקני הבקרים אינםמאוישים, נוסף על3 מנהלי תחום בזרוע האכיפה ו- 4 משרות מקצועיות שאינם מאוישים. הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ- 1.6.23 עד 1.6.24 . במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ו מרביתם (כ- 57% ) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי וכן במסגרת פעולות בקרהבנמליםנמצאכי39% מתיקיהמוצרשנבדקואינםעומדיםבדרישותהממונהעלהתקינה, וב- 36% מבדיקותהמשלוחים בשעריהנמל והתאמתם לתקןנמצאוליקויים. משרדהכלכלהמסרבתשובתוכיישנוקושירוחביבגיוסכוחאדם,וכיבתקציבלשנת2024 קוצצו 50 תקנים שהצריכו התאמות גם במינהל תקינה. עוד צוין כי מינהל תקינה גייס עובדים חדשים וישנן משרות בהליכי מכרז. כניסת הרפורמה לתוקף ללא מערך אכיפה יעיל לנוכח תקנים רבים בזרוע האכיפה והבקרה שקוצצו או שאינם מאוישים עלולה לחשוף את הציבור לסיכונים אפשריים ממוצרים שיימכרו בשווקים. כמו כן,מחסורבאנשי בקרה ביבוא פוגע במתן השירותלציבורהיבואנים. על משרד הכלכלה לפעול לגיוס כוח אדם למשרות שאינן מאוישות בזרוע האכיפה במינהל התקינה כדי לאפשר אתקיום הרפורמה במלואה מתוך שמירהעל בטיחותהציבור. כשירות מעבדות הבדיקה אכיפהבשווקיםנעשיתבאמצעותנטילתמוצרממדףבחנותקמעונאיתוהעברתולבדיקהבמעבדה מוכרת.נכוןלמועדסיוםהביקורת,יש61 מעבדותמאושרותשקיבלוהכרהמהממונהעלהתקינה בהתאם לסעיף 12 לחוק התקנים, מתוכן שלוש מעבדות שהן "מעבדות מוכרות". לכל אחת מהמעבדותישהתמחותספציפיתלתקניםמסוימים,כךשלאכלמעבדהיכולהלבחוןהתאמהשל מוצר לתקן. סעיף 10 ה' לחוק התקנים קובע כי בדיקת התאמה לדרישות האסדרה האירופית תיעשה בדרך שלעמידה בדרישותהתקן האירופי התואם. ביולי 2024 , עם כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל", החל מינהל התקינה להעביר מוצרים שנדגמולבדיקהבארבע מעבדותשקיבלוהיתרמהממונהעלהתקינההמספקותשירותלממונה על האכיפה בביצוע אכיפה בשווקים ובקרה בנמלים44 . מספר המוצרים המועברים למעבדות מתחלק באופן שווה לפי תחומי הבדיקה של כל מעבדה. בעלויות בדיקת הדגם נושא מינהל התקינה. בדיקתמשרדמבקרהמדינההעלתה כיההסכםהראשוניביןמשרדהכלכלהלמעבדותהבדיקה היה לשלושה חודשים בלבד, מיולי 2024 ועד סוף ספטמבר 2024 , ואז הופסקה העברת מוצרים לבדיקתהמכוניםעדלחידושההסכם בסוףנובמבר2024 .בכלהמחצית השנייהשל2024 הועברו לבדיקת מכוןהתקנים עשר דגימות בלבדכבקרהעל המשלוחים בשערי הנמל. בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי אכן היו קשיים טכניים ובירוקרטיים שמנעו את הארכת ההתקשרותעםמעבדותהבדיקה.ואולםהמשרדפעללבצעאכיפהובדיקהשלמוצרים,נעשואלפי בקרותעלמסמכיםבמערכתהמכסובקרותבשווקיםונעשתהפעילותהסברה,וכיבחציוןהראשון של שנת 2025 הועברו100 דגימות של מוצרים לבדיקת התאמהלתקנים. 44 מכון התקנים, חרמון מעבדות בע"מ,מעבדותסיסטם מתקדמות בע"מ,איי.טי.אלבדיקת מוצרים בע"מ. דוח מבקר המדינה 23 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 כניסת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בינואר 2025 מביאה לגידול ניכר בכניסה של מוצרים שמשווקים באירופה על בסיס הצהרה שהם מתאימים לתקנים ולדירקטיבות אירופיים. בהתאם לאמור, מוצרים שהוצהר לגביהם כי הם עומדים באסדרה האירופית יידרשו בבדיקת מעבדהתואמתלאסדרההאירופית.מאחרשהמעבדותהמקומיותבחנובדרךכללעלבסיסתקינה ישראלית טרם הרפורמה ולא ברור אם ביכולתן לבצע בדיקות על פי אסדרה אירופית, מינהל התקינה בוחן את יכולתן של המעבדות בישראל לבצע בדיקות על בסיס אסדרה אירופית. נכון למועד סיוםהביקורתולאחר כניסתהרפורמה"מה שטובלאירופה טובלישראל"לאנעשה מיפוי מלא שליכולותהבדיקה בהתאםלאסדרה האירופית והשלמתן אם היא נדרשת. מינהל התקינה ומעבדות הבדיקה ציינו בפני משרד מבקר המדינה כי יש סבירות שקיים פער בין יכולותהבדיקה של המעבדות בישראל לאסדרה האירופית. נמצא כי מינהל התקינה במשרד הכלכלה לא ב יצע מיפוי מלא של יכולות הבדיקה במעבדות בישראל בהתאם לאסדרה האירופית, כך שייתכנו פערים בין יכולות הבדיקה של המעבדות בישראל, שפועלות בהתאם להוראות חוק התקנים, לדרישות התקן האירופי. עוד נמצא כי שלושה חודשים לאחר כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות. וכן במשך כחצי שנה בשנת 2024 הועברו 10 מוצרים בלבד לבדיקת מכון התקנים לבקרהשל המשלוחים בשערי הנמל. היעדרתשתיתראויהלביצועבדיקהלפידירקטיבהאירופיתכאמורבסעיף10 ה' לחוקהתקנים עלול לפגוע ביעילות האכיפה ולחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים שאינם עומדים בדרישות המאסדרלבטיחותם. בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי מיפוי יכולת הבדיקה של מעבדות בתחומים המבוססים על אסדרותאירופיותנמצאכעתבתהליךמתקדם.ישלהדגישכילמאסדראיןסמכותלחייבמעבדות פרטיות להיכנס לתחומי בדיקה ואישור חדשים. בהתאם לכך, בהסכמים עם מעבדות המספקות שירותי בדיקה ופיקוח בשוק וביבוא ובמכרזים בעניין זה נקבע כי למעבדות יש אפשרות להיעזר בקבלנימשנה,לרבותמעבדותוגופיבדיקהבחו"ל.זאת,כדילאפשרלמשרדהכלכלהלבצעפיקוח ואכיפה כנדרש. כמו כן, מאחר שמעבדות נותנות שירותים גם ליצואנים כדי לעמוד בדרישות האירופיות,לחלקן ישיכולות לבצע בדיקותהמבוססות על אסדרות אירופיות. על משרד הכלכלה להשלים את מיפוי יכולת הבדיקה של המעבדות בתחומים המבוססים על אסדרותאירופיותשנכנסו לתוקפןועלאסדרותשעתידותלהיכנס,כדילקדםאתיכולתהאכיפה של מינהל התקינה ולשמור על רציפות תפקודית מול מעבדות הבדיקה לגבי העברת מוצרים שנדגמו מהשווקים ובקרה בשעריהנמל, לצורך ביצוע אכיפהיעילה. אמצעי אכיפה של הממונה על התקינה 1. עיצום כספי - חוק התקנים מפרט את אמצעי האכיפה המינהליים שעל הממונה על התקינה להשתמש בהם בביצוע אכיפה. כלי חשוב לאכיפה יעילה המובא בחוק התקנים הוא עיצום כספי למפירים45 . בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2024 זרוע האכיפה של הממונהעלהתקינהפתחה618 תיקיאכיפהשההליכיםבהםנמצאים בשלביטיפולשונים.ב- 2024 הוטלו עיצומים כספיים ונשלחו התראות מינהליות ב- 47 תיקי אכיפה (שחלקם נפתחו עוד לפני 2024 ), והיקף העיצומים הכספיים באותם תיקים היה 4.2 מיליון ש"ח, לפני זכות לטיעון שיש למפר שיכולה להביא להפחתה או ביטול העיצום הכספי46. משרד מבקר המדינה בחן את נתוני הגבייה באותם תיקים ומצא כי נכון למועד סיום הביקורת משרד הכלכלה גבה 45 סעיף 6 1 א' בפרקט' לחוק התקנים. 46 הסכוםאינוחלוט.לאחרמסירתהודעהעלכוונתחיובלמפריש45 ימיםשבהםהוארשאילהגיב.אם הוא לא הגיבולא שילם את העיצום הכספי, הסכום הופך לדרישת תשלום, כלומרלסכוםחלוט. דוח מבקר המדינה 24 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 92,383 ש"ח מסך התיקים שנבחנו, כלומר כ- 2% גבייה מהסכום הכולל, לפני הפחתות או ביטולים ככל שהיו. נמצאכיב- 2024 הוטלועיצומיםכספייםבסך4.2 מיליוןש"ח לפניהפחתותשניתנולמפ ירים ב- 47 תיקי אכיפה, שחלקם נפתחו עוד לפני 2024 . שיעור הגבייה מהעיצומים הכספיים שהוטלו היה כ- 2% (כ- 93,000 ש"ח)47 . שיעור גבייה נמוך פוגע בכושר ההרתעה של זרוע האכיפה במינהלהתקינה. חשיבות ההרתעהבאמצעותהטלתעיצומיםכספייםוגבייתם מתחדדתנוכחהיקפיהליקויים שנמ צאו במסגרת פעולות אכיפה בשווקים מ- 1.6.23 עד 1.6.24 כאשר 57% מהמוצרים שנדגמו מהשווקים נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי וכן ב- 36% מבדיקות המשלוחיםבשערי הנמל והתאמתםלתקןנמצאוליקויים. משרדהכלכלהמסרבתשובתוכיסכוםהעיצוםהכספינקבעבהתאםלהוראותבסעיף16 לחוק התקנים ומבוסס על ראיות להפרה, סוג ההפרה, הנסיבות, רמת שיתוף פעולה, פעילות עסקית של המפר ונסיבות אישיות. למפר נשלחת הודעת “כוונת חיוב” בלבד, אשר ניתנת לערעור ולכן גם להקטנה והוא לא סכום חלוט. רק לאחר מיצוי ההליכים ובחלוף המועדים שנקבעו בחוק הואהופךלחלוט,ואם הואלא משולםמועברלגבייהלמרכזלגבייתקנסות.בשנת2024 הועברו למרכזלגבייתקנסותעיצומיםכספייםחלוטיםבסכוםשלכ- 83 אלףש"ח,הסכוםשנגבההיה כ- 69 אלף ש"ח. בשנת 2025 הועברו עיצומים כספיים חלוטים בסכום של 494 אלף ש"ח ונגבו עדלאוגוסט 2025 , 756 ש"ח. עודצייןמשרדהכלכלהכיבשלמגבלותכוחאדםבזרועעיצומיםוהיקפיעבודה,טיפולבבחינת הטיעונים וקבלתההחלטה לוקחת זמן ממושך. בנוסף, לאורהמצבהמלחמתי השורר בישראל מאוקטובר 2023 מפרים רבים דיווחו על קושי ממשילהגיב במסגרת זכותהשימוע. על מינהלהתקינהבמשרדהכלכלהלבחוןאתהליכי ה פיקוחו האכיפהכדילייעלאותםולקצר לוחות זמנים בבחינת הטיעונים ובקבלת ההחלטות, וכן עליו לעקוב אחר היישום בפועל של גביית העיצומים הכספיים שהוטלו על ידו בתיקי האכיפה, כדי לשמור על ההרתעה אצל המפירים ולצורךאכיפהיעילה. משרד הכלכלה ציין בתשובתו כי הם בוחנים מחדש את הליכי הפיקוח והאכיפה כדי לייעל אותםולקצר לוחות זמנים. 2. יבואן"מפראמון"- כלינוסףהעומדלרשותהממונהעלהתקינההואהסמכותלקבועכייבואן הוא מפר אמון. בפקודת היבוא והיצוא נקבע כי הממונה על התקינה רשאי לקבוע כי יבואן הוא מפר אמון אם לדעתו התקיימו התנאים הקבועים בפקודה. בהנחיות ובהוראות של הממונה על התקינה לעניין יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי מפורטים בהרחבה העילות להכנסת יבואן לסטטוס מפר אמון, וכן הליך הקביעה והשימוע וההגבלות החלות על יבואן בסטטוס מפר אמון. העילות העיקריות לקבוע כי יבואן הוא מפר אמון הן יבוא טובין על בסיס מסמכים ומידע כוזבים או שגויים, אי- זימון מעבדה לביצוע בדיקה במקרה שיבואן קיבל אישור שחרור בהתחייבות לבצע בדיקה למוצר ואף מכירה של מוצר זה, אי- שיתוף פעולה בבקרת משלוחים, ועילותנוספות.יבואןשנקבעכיהואמפראמוןלאיוכללשחררטוביןמחזקתהמכסללאביצוע אישור דגם ובדיקת משלוח על חשבונו לפרק זמן קצוב של עד שנה, כפי שיחליט הממונה על התקינה. כלומר יבואן יידרש לבצע בדיקה מלאה עבור כל טובין שייבא כפי שנדרש מטובין בקבוצת יבוא 1 , ולא יוכל להשתמש במסלול הצהרה. יתרה מכך, היבואן לא יוכל לשחרר את הטובין למחסניו לצורך אחסון. המשמעות של הסנקציה האמורה ליבואן היא עלייה דרמטית בעלויות היבואהן עלהבדיקותהנדרשות והן עלהאחסון בנמל. 47 לפני נקיטת צעדיםמשפטיים נוספים עלידי רשות האכיפה והגבייה. דוח מבקר המדינה 25 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 הסנקציה האמורה בעלת חשיבות גדולה לממונה על התקינה לצורך קיום אכיפה יעילה. עם זאת,ליבואןזוסנקציהחמורה,שבדרךכללהופכתאתהיבואללאכדאיומונעתממנואפשרות להתחרות לנוכח העלויות הכרוכות ביבוא. נתוני הממונה על התקינה מלמדים כי בשנת 2022 הוכנסו 50 יבואנים לרשימה של יבואנים מפרי אמון, בשנת 2023 - 66 יבואנים, ובשנת 2024 - 94 . מפגישותשקיימועובדימשרדמבקרהמדינהעםיבואניםעלהחששמפניהסנקציהיבואןמפר אמון נוכח חומרתה שהיא בין היתר, מונעת בפועל מהיבואן להמשיך לייבא היות שהסנקציה הופכת את היבוא ללא כדאי נוכח העלויות שהיא גוררת. עוד ציינו כי ההליך שמבצע הממונה עלהתקינה להכרזה לא מאפשרלהםלהציג בצורה מספקת את טענותיהם, הליך השימוע הוא בכתבבלבדולאחרהחלטתהממונה עלהתקינה,ככלשנקבעכייבואןמפראמוןלאחרהשימוע הראשוני, יש קושי בקבלת מענה מנציגי הממונה על התקינה לצורך ערעור, בקשה לעיון חוזר או השגה. נמצא כי הסנקציה שנקבעה ליבואן מפר אמון היא חמורה, ובהליך ההכרזה על יבואן מפר אמוןליבואןאין אפשרותלהציגאת טענותיו בעל פה לפני הממונה על התקינה. חשיבות קיום של הוראות החוק ושימוש בכלים שעומדים לרשות הממונה על התקינה הוא מהותי לתהליך אכיפה אפקטיבי, עם זאת בשלבים הראשונים של כניסת רפורמה חדשה לתוקף וקיומם של פערי מידע שעלולים להביא לכשלים בתהליך מצד היבואן, ייתכן כי הפעלת הסנקציות כמו הכרזה על יבואן מפר אמון ללא אפשרות שימוע בעל פה ומתן מענה חלקילהגשת ערעור נוסףאינה מידתית דיה ועלולה לפגוע בהשגת יעדי הרפורמה. בתשובת משרדהכלכלה נמסר כי נקבע, בתיאוםעם גורמים משפטיים, שהשימוע יהיה בכתב, אך אין מניעה לבצע את השלמת השימוע בעל פה אם יש צורך בכך. משרד הכלכלה ציין כי שימוע בעל פה לכלל המפירים אינו ישים מבחינת משאבי כוח אדם. משרד הכלכלה הוסיף כי בהפעלתהסמכותלהגדרתיבואןכמפראמוןנבחנותכללהסיבות,וכי מינהלהתקינהוהלשכה המשפטית נמצאים בשלב מתקדם של קביעתנוהל פנימילקביעת מדרג הפרות. מומלץלממונהעלהתקינהבמשרדהכלכלהלהשליםבהקדםנוהלפנימיבנושא הגדרתיבואן מפר אמון ולהגדיר דרכי פעולה לשימוע בעל פה ולקביעת הליך של ערר על החלטתו בדבר ההכרזה על יבואן מפר אמון, וזאת נוכח חומרת הסנקציה כלפי היבואן והאפשרות הקיימת כי נפלה טעות בהליך. מערכת ממוחשבת לניהול תיקי אכיפה לביצוע אכיפה מועילה ויעילהנדרשת מעטפת מלאה הניתנתלעובדי זרוע האכיפה של הממונה על התקינה.עובדימשרדמבקרהמדינהבחנואתהליךהאכיפהבחודשאוקטובר2024 ,לאחרכניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" ובסמוך לכניסת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל." מבדיקתמשרדמבקרהמדינהעלהכיעובדיזרועהאכיפהמנהליםתיקיאכיפהבאמצעותמערכת ממוחשבת בסיסית שאינה כוללת מודולים רבים שיכולים לסייע למנהלים ולמפקחים לנהל את תהליכי העבודה בתיק בצורה מיטבית ולאפשר מעקב ובקרה אחר כלל התיקים. על כן נדרשים עובדי זרוע האכיפה להסתייע בתוכנה פנימית נוספת המשלימה במידה חלקית בלבד את החסר במערכת הראשית. עוד נמצא כי פעילות האכיפה בשטח נעשית באמצעות עזרים קשיחים, ללא אמצעים דיגיטליים. יצוין כי אכיפה מינהלית וניהול תיקי אכיפה בתהליך דומה, הכולל פתיחת תיק, ניהול התיק והממצאים עד להטלת עיצום כספי או שליחת התראה מינהלית או סגירה של התיק, וכן מעקב ובקרהאחר כלל התיקים המתנהלים, מתבצעים זה מכבר במערכות ממוחשבות במשרדי ממשלה אחרים כגון במינהלהסדרה ואכיפתחוקיעבודה במשרד העבודה. דוח מבקר המדינה 26 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת באפריל 2025 משרד הכלכלה לא השלים פיתוח מערכת ממוחשבתהנותנתמענהמלאלצורכיהאכיפהוניהולתיקיהאכיפהולכןנעשהשימושבאמצעים אחרים לגשר על הפער בעוד תהליכי אכיפה מנהלית ומערכת אכיפה ליישום האכיפה קיימים זהמכבר במשרדי ממשלה אחרים, כגון-במינהל הסדרה ואכיפתחוקי עבודה במשרד העבודה. מומלץלמשרדהכלכלהלהשליםאתהמודוליםהחסריםבמערכתהממוחשבתלצורךניהולתיקי אכיפה ביעילות למען אכיפה מועילה וללמוד ממערכות ניהול תיקי אכיפה אצל גופי אכיפה ממשלתיים, לנוכח החשיבות של אכיפה יעילה שתאפשר לקיים את הרפורמות בדרך הטובה ביותר. בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי המשרד מאיץ את פיתוח המערכת הממוחשבת והאפיונים הנדרשיםלה,וכןנבחנותמערכותלניהולתיקיאכיפההקיימותבגופיםממשלתייםאחרים,לצורך איתור יתרונות להטמעה. ✰ משרדהכלכלהפעללהחלתהרפורמות"לאעוצריםבנמל"ו- מהשטובלאירופהטובלישראל,"" לרבות שינוי שיטת היבוא ועיקרון של אימוץ רגולציה אירופית ומעבר ליבוא של מוצרים המשווקים באירופה או עומדים בסטנדרט אירופי על בסיס הוכחת שיווק במטרה להביא לפתיחתהשוקהמקומילתחרותולהפחתהביוקרהמחיה. משמעותהרפורמות,ביןהיתר,פחות בדיקותבמעבדותמוכרותואי- עיכובטוביןבשעריהנמלמתוךהסתמכותעלהצהרותשליבואנים - נועדו להקטין את עלויות היבוא, להגביר את היבוא לישראל, לקדם התחרות, ובסופו של דבר להפחיתיוקרהמחיה.עםזאת,יישוםהרפורמותאמורלהתבצעמתוךשמירהעלבטיחותציבור הצרכנים, ולכן הוא דורש מערך אכיפה יעיל של מינהל התקינה במשרד הכלכלה שיפחית את ההיתכנותלסיכון הצרכנים. נמצא כי קיימים פערי מידע בקרב יבואנים בתהליך היבוא החדש ולא כל המידע מונגש עבורם, זרוע האכיפה בממונה על התקינה חסר בכוח אדם לביצוע פעולות אכיפה, טרם הסתיים מיפוי יכולות המעבדותהמקומיותלביצוע בדיקות למוצרים על בסיסאסדרה אירופית,שיעוריהגביה נמוכיםועלוליםלפגועבכושרההרתעהוטרםהושלמההקמתמערכתאכיפהממוחשבתשנותנת מענה מלא לצרכי פיקוח ואכיפה. לצורךמיצוי הפוטנציאל הגלום ברפורמה "מהשטובלישראל טובלאירופה"לרבות מתן הקלות ביבוא ומאידך קיום מערך אכיפה אפקטיבי מומלץ למשרד הכלכלה להשלים את הפערים שעלו בבדיקתמשרדמבקר המדינה. תחום המזון כל אדםהמבקשלייבא מזון לישראל חייב באישור שירותהמזון הארצי במשרדהבריאות (להלן- שירות המזון). שירות המזון הוא הסמכות העליונה לקביעת הנחיות לכל יבואני המזון ו ליצרני המזון, הן מבחינת האסדרה והתקנים שבהם חייב לעמוד המזון המיוצר והמשווק בישראל והן מבחינת תהליכי היבוא. שירות המזון מפעיל שלוחות בנקודות הכניסה של המזון לארץ - בנמלי הים,במעבריהגבולהיבשתייםובמעבריםהאוויריים(תחנותהסגראותחנותמעבר)48- ובהןהוא מבצעבדיקותבהתאםלאסדרהשהטילעליבואמזון.עודהואמבצעביקורותשטחבאתרייצרנים ויבואנים. אפשר לחלק את המזון לשתי קטגוריות עיקריות: "מזון רגיש ו"" מ זון רגיל" . בהתאם לחוק הגנה על בריאותהציבור מזון)( ,התשע"ו- 2015 (להלן- חוקבריאותהציבור),המזונותשהםבגדר"מזון 48 עיקר יבוא המזוןנעשה בנמליחיפהו אשדוד בונתב"ג; תוצרת חקלאית מיובאת גםדרך מעבר ניצנה, אילת ונהר הירדן. דוח מבקר המדינה 27 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 רגיש" מפורטים בתקנות הגנהעל בריאותהציבור (מזון) (הכרזה בדבר מזון רגיש,) ה תש"ף- 2019 , וכולליםמוצריחלב,בשרומוצריוועוד49 .חומרשהוא" מזוןר גיל" מוגדרבחוקכמזוןשאינו" מזון רגיש". רפורמה בתקני מזון רגיש ביטול רשמיות של תקנים ואימוץ אסדרה אירופית בהמשך להחלטת הממשלה 243 50 מאוגוסט 2021 שהוזכרה לעיל ועסקה ב פתיחת המשק ל יבוא וב הפחתת יוקר המחיה51 ,תוקןחוקבריאותהציבור,ונקבעבוכישרהכלכלהוהתעשייהיכריזעל ביטול הרשמיות של התקנים הרשמיים בתחום המזון בכפוף לחריגים52 . עוד נקבע בהחלטת הממשלה 243 ש תוקם ועדת חריגים53 לענ יין דרישות חוקיות יבוא. על הוועדה להמליץ לראש הממשלה,לשריהכלכלה,הבריאות,החקלאותוהאנרגיהבנוגעלהחלתהתקינההאירופית,ונדרש א ישורה לאי- ביטול רשמיות של תקן מקורי ישיר בתחום המזון. בדוחמבקרהמדינה ״ התמודדותהמדינהעםהריכוזיותוהמונופוליןבענףהמזוןומוצריהצריכה ״ (להלן - הדוח הקודם) נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הקודמת (מרץ 2024 ) לא עמד משרד הבריאות בלוחות הזמנים שעליהם המליצה ועדת החריגים לבחינת הכללתם של תקנים בתוספת הרביעיתלחוקהתקנים(הכללהכאמורמאפשרתיבואמצרךאותהליךעבודההמתאיםלדרישות אסדרה זרה) 54 . משרדמבקרהמדינההמליץלמשרדהבריאותבדוחהקודםלהשליםבהקדם אתביטולרשמיותם של תקנים ישראליים ייחודים שעלוליםלהגביל אתהיבואלישראל שלא לצורך. שירות המזון מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 בתגובתו לדוח הקודם שבמסגרת הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל"" יאומצו כ- 30 תקנות דין אירופיות לחקיקת המזון הישראלית שיחליפו תקנות ותקניםישראליים. ביום 24.7.24 אושרה בכנסת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובמסגרתה נעשו גם תיקונים לחוק בריאות הציבור: על פי תיקון מספר 10 , במסגרת הרפורמה אומצו 44 אסדרות אירופיות, לרבות לעניין מזונות רגישים מסוימים, כמו שמן זית, דבש, שוקולד ועוד; סעיף 3 א לחוק בריאות הציבור תוקן כך שהליכי ההטמעה והעדכון של השינויים בחקיקה המאומצת המקורית שנעשיםבאירופהיבוצעובאופןמהירופשוטבחקיקההישראלית, כדי שהחקיקהתהיה עדכנית ומסונכרנ ת עם העדכונים ב אסדרה האירופית במידת האפשר. מטרת אימוץ האסדרה האירופית היא הקלה על יבואנים ביבוא מוצרי מזון לישראל ללא צורך בהתאמה לאסדרה המקומית. 49 Analoguse המזונות שלהלןהם מזונות רגישים: (1) חלב ומוצרי חלב ומקביליהם ( ,) המכיליםרכיבי חלב; (2)בשר ומוצריו; (3) דגיםומוצרי דגים,כולל רכיכות, סרטניםובעליחיים מקבוצת האכינודרמים (קיפודי ים, מלפפוני ים); (4) ביצים ומוצריהן; (5) דבש ומוצריו; (6) מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן או את PH שניהם; (7) שימורי מזון בעלי חמיצות נמוכה ( 4.5 < ;) (8) מוצרי מזון שיש לאחסנם, להחזיקם או להובילםבטמפרטורה מבוקרת אובטמפרטורה מוגדרת,כהגדרתן בחוק, ובלבד שהטמפרטורהנמוכה מ-8 מעלות צלזיוס; (9) מזון לצרכים תזונתיים מיוחדים, למעט מזון המסומן "ללא גלוטן," כגון מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, פורמולות או תוספי תזונה, פטריות או תערובותיהן, מי שתייה מבוקבקיםועוד. 50 החלטת ה ממשלה 243 ,"תו כנית רוחבית לפתיחת המשק ליבואוהפחתת יוקר המחיה" ( 1.8.21 .) 51 ההחלטה התקבלהבהמשך להחלטת הממשלה 5176 . 52 תיקון מס'3 בסעיף 106 לחוק התו כניתהכלכלית,אשרנכנסלתוקף ב- 1.1.23 . 53 ועדת החריגים תורכב מהנציגים הבאים: יו"ר הוועדה - עובד משרד ראש הממשלה. לאחר חקיקת חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב- 2021 , שאושרבכנסתב- 4.11.21 , הפךיו"ר רשותהאסדרה לאחרמינויו ליו"ר הוועדה; נציג משרד המשפטים; הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה; נציג אגף ה תקציבים במשרד האוצר; נציג רשות התחרות; נציג המאסדר האחראי ל תקנים ש בהם דנה הוועדה (משרד י הבריאות ו האנרגי יה.) 54 בין המוצרים שעליהם חלות מגבלות אלו כלולים לדוגמה שמן זית, שוקולד, דבש ומוצרי דבש. נוסף על כך יש תקנים ייחודיים בישראל ל כושר השתמרות לשימורי פירות וירקות, לשימורי ירקות כבושים או מוחמצים בחומץ או בחומצות מאכל, ל שימורי דגים בשמן, ל מוצרי עגבניותמשומרות ועוד. דוח מבקר המדינה 28 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 בינואר 2025 מסר שירות המזון לנציגי משרד מבקר המדינה שבמסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הוחלט להותיר לטובת היצרנים הישראלים תקנים ישראליים מקוריים לתקופת מעבר של שלוש שנים, החל בינואר 2025 , כך שיתאפשר ליבואנים וליצרנים הישראלים להיערך,ובינתייםלהמשיךלפעולגםלפיהתקינהשפעלהערבהרפורמה.אתתקופתהמעבראפשר להאריך פעמיים, בשנה אחת כל פעם. עוד נקבעו הוראות מעבָר נוספות לתקופת שונות בהתאם לקבוצות השונות של ההוראות המאומצות55 . עוד מסר שירות המזון כי הוא טרם הספיק לתרגם ולהנגיש את כל ה אסדרות שאומצו בשל הדחיפות הרבה לסיים את יישום רפורמה " מה שטוב לאירופה טובלישראל" בלוח זמנים קצר. משרדהבריאותפעללאימוץ 44 אסדרות אירופיות שעשויותלהקל על יבואנים ביבוא מוצרי מזון רגיש, ולצורך היערכות היבואנים והיצרנים הישראלים החליט על מתן ארכה (תקופת מעבר) של שלוש שנים עם אפשרות להארכה של עד חמש שנים. בתום תקופת המעבר צפויים התקנים הישראלייםהמקוריים להתבטל. נמצא כי במועד כניסת הרפורמה לתוקף בינואר 2025 שירות המזון במשרד הבריאות לא תרגם ופרסם לציבור 40 אסדרות אירופיות מתוך 44 אסדרות שאומצו במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופהטובלישראל",כנדרשעלפיסעיף3 א'לחוקבריאותהציבורבמסגרתבתיקוןמספר10 לחוק,לצורךהקלהעליבואניםביבואמזוןלישראל,דברשעלוללהקשותעלהיבואניםלהביןאת הדרישות,אתהתכונותואתהאפיוניםשבהםעלהמזוןהרגישלעמוד.עודנמצאכישירותהמזון טרם ערך מדריכים לתעשייה בתחומי הרפורמה56 . בתשובת משרד הבריאות למשרדמבקרהמדינה מיוני 2025 (להלן- תשובת משרד הבריאות) צוין כי שירות המזון קיים כמה הדרכות מקוונות (וובינרים) ושולחנות עגולים ל בעלי עניין, במטרה להנגישאתהרפורמהוי ישומיההפרקטייםלציבור,והשליםלאחרמועדתוםהביקורתאתתרגומן של כלל 44 האסדרות האירופיות שאומצו. משרד הבריאות הוסיף כי שירות המזון פועל לפרסום מדריכיםלתעשייה בתחומי הרפורמה. מומלץ ששירות המזון במשרד הבריאות יקבע בהקדם לוח זמנים ויפעל לעמוד בו לגבי פרסום ה מדריכים לתעשייה בתחומי הרפורמה. מדריכים אלה יקלו את ביאור ההוראות המאומצות לתועלתהציבור והתעשייה הישראלית. התקינה לסימון מזון ארוז בדוח הקודם צוין שחוק בריאות הציבור קובע כחריג כי לא תבוטל הכרזת הרשמיות של תקן 1145 57שהואתקןל סימוןמזוןארוז הכוללהוראותסימוןייחודיותשלמוצריםאלה.נוסףעלכך, ישנן חובות סימון מזון ייחודיות בכמה חוקים ותקנות58 . כדי לעמוד בדרישות התקן היבואנים חייביםלהדביקמדבקהעלכלהמוצרים59,מהשלטענתםמייקראתהמוצריםבעדכ- 10% .בנוסף ההנחיותבדיןהישראליכוללותחובת סימ וןבסמליםאדומים60וכןאזהרהלגבינוכחותפולבמזון. 55 לדוגמה, תחילתה של ההוראה המאומצת שבפרט 23 ב תוספת השנייה א' בחוק בריאות הציבור תקנה 2017/2158 -הקובעתאמצעיהפחתה ואמות מידהלהפחתתנוכחותאקרילאמידבמזוןביום- 1.1.30 לכלל העוסקיםבמזון. 56 מלבד שלושה מדריכים בתחום סימון המזון ומדריך אחד עבור כל אחד מהנושאים האלה: שאריות חומרי הדברה,מזהמים כימיים ומזהמיםמיקרוביולוגייםבמזון, שנערכו בעקבות הרפורמהמאוגוסט 2021 . 57 ת"י 1145 חלק1 -סימוןמזון ארוז מראש:דרישות סימון, לְמַעֵט סימוןטיעונים תזונתיים,יוני 2020 . 58 חוק בריאות הציבור, סעיף 15 ; חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 ; תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון)( (סימון תזונתי,)התשע"ח- 2017 . 59 כל משטח ש עליו ארוזים מוצרים וכל קרטון נפתחים, המוצרים ּומ צאים החוצה, מדבקה מודבקת על המוצר, ואזהוא נארזמחדש לצורך הפצה. 60 ראו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח- 2017 . התקנות מחייבות סימון אדום כאמורבתקנותלמוצריםמסוימיםהמכיליםכמויותנקובותהקבועותבתקנותשלנתרן,סוכריםוחומצות שומן רוויות. דוח מבקר המדינה 29 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 בדוחהקודםהומלץלמשרדהבריאותולרשותלהגנת הצרכןלהשליםבהקדםאתהבחינההנוגעת להתאמת סימון המזון לסימון המקובל באירופה, ולבחון ביצוע שינויים באסדרה ובתקן 1145 , המחייב סימון מזון ארוז מראש, שיקלו את הבירוקרטיה הכרוכה ביישומו ויקטינו את העלויות הנלוות תוך כדי שמירה על בריאות הציבור. שירות המזון מסר בתגובתו לדוח הקודם ביוני 2024 שבמסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אומצה התקנה האירופית שמספרה 1169/2011 העוסקת בסימון מזון ארוז61 . מטרת התקנה היא לבטל את החובה לסמן את מדינת הייצור ולהתיר לסמן שהמזון יוצר באיחוד האירופי,ולרשוםאתשםהיבואןוכתובתו. עודתאומץ צורתהצגתרשימתהמרכיביםהאירופית. התקנה האירופית תחול על מי שמייבא מזון במסלול היבואן הנאות62 במסלול האירופי (להלן - מסלול יבוא אירופי.) עלה כי במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אומצה התק ינה האירופית 1169/2011 העוסקת בסימון מזון ארוז. יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יכול לייבא מוצרי מזון ולתרגם את סימון המצוי על גבי האריזה למעט ההנחיות בדין הישראלי הנוגעות לעניין סימון בסמלים אדומים וכןאזהרהלגבי נוכחות פול במזון. שירות המזון פעל לאימוץ אסדרה אירופית בתחום סימון המזון, דבר שעשוי להקטין את עלויות האסדרהבתחום המזון. התקינה בנוגע למזהמים ביולוגיים - חיידקי ליסטריה בנובמבר 2021, במועד תיקון חוק בריאות הציבור63 , הייתהעמדת משרדהבריאות כי ישהבדלים בין ישראל לאירופה בכל הנוגע לתהליכי הפיקוח על ייצור המזון, שינועו, אחסונו ומכירתו לצרכנים. כמו כן,ישהבדלים באקליםובמאפייני צריכתהמזון ביןישראללאירופה. לדעת משרד הבריאות, הבדלים אלו דורשים בחינה נוספת של ההשפעות האפשריות של אימוץ האסדרה האירופית והשפעתה על בריאות הציבור. בישראל ישנה החרגה בנושא ליסטריה במזון, והימצאות ה אסורה כליל (לעומת האסדרה האירופית, המאפשרת כמות מזערית). לטענת היבואנים, ייתכן שהיה אפשר לייב א מוצרים מסוימים ולמכור אותם לצרכן במחירים נמוכים מאלו הנהוגים בארץ אלמלא האיסור המוחלט להימצאות ליסטריה. עוד ציינו יבואני ה מזון כי יצרנים רבים אינם מוכנים או אינם מסוגלים להקים ק ו ייצור המותאם לתקינה הישראלית, וכך מצטמצם מגווןהמוצרים שאפשרלייבא לישראל.מוצרים ש יוצרו בקו ייחודי כאמור יקרים יותר בשל העלויותהנוספות החלותעל היצרן בתהליך הייצור ובהתאמת שרשרת האספקה שלו. בדוח הקודם עלה כי נמנע יבוא של מוצרי מזון רבים העומדים בתקינה האירופית ומשווקים באירופה, אך אינם יכולים להיות משווקים בישראל64 . שירות המזון טרם עשה עבודת מטה 61 EU תקנה ( ) מס' 1169/2011 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום .10.11 25 בעניין מסירת מידע על מזון לצרכנים. עם כניסת התקנה לתוקף יתאפשר גם: (1) צמצום החובה לסימון ערכים תזונתיים מסוימים - וחלף זאת חובה להציג את הערכים בהתאם לתקנה האירופית, לרבות לעניין תכולה וסדר הערכים התזונתייםבטבלתהסימוןהתזונתי;(2)ה חלתחובתסימוןאלרגניםוחומריםהגורמיםלאי-סבילותבמזון ארוז מראש, בהתאם לחקיקה האירופית, עם שינויים מסוימים ברשימת האלרגנים והחומרים הגורמים לאי-סבילות (בשל פערים ברגישויות האוכלוסייה בישראל לעומת האוכלוסייה באירופה.) הסימון יהיה על בסיס נתונים ידועים ליבואןוללא צורךבבדיקות נוספות; (3)התאמת דרישות הסימון לעניין תוספי המזון לחקיקה האירופית. 62 מינהלשירותהמזוןרושםיבואןכיבואןנאותמו חדשרישוםשליבואןרשום(שנרשםבעברכדילייבאמוצר מזון) כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה: א)( תוכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים.לכלסוגמזוןמסויםשהיבואןמבקשלייבאתוגשתוכניתהכוללתנהליםוסקרסיכוניםשבו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון,בטיחותו וסימונו, לתנאי הובלתו,אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבו ת ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם - הכול לפי תהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים; ב)( התחייבות ל יישם את התוכנית כאמור בפסקה (1) עבורכלמשלוח שלמזון שהוא מייבא. 63 ה חוק כולל תנאיםוהחרגותהקבועיםבתוספת השנייה א' לחוקבריאות הציבור. 64 טוגני צ'יפס קפואים שדורשים אפייה או טיגון, לדוגמה, אינם עומדים בתקן הישראלי אף שהם עומדים בתקינה האירופית,וכך גםירקות קפואיםנוספים. דוח מבקר המדינה 30 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מקצועית לבחינת האפשרות לאמץ את התקינה האירופית להימצאות ליסטריה במזון באופן שיבטיח את בריאות הציבור בישראל, ולא קבע לוחות זמנים להשלמת עבודה זו. הומלץ לשירות המזון להשלים את פעולותיו לבחינת אימוץ התקינה האירופית להימצאות ליסטריה במזון בשינוייםהנדרשיםלהבטחתבריאותהציבורבישראללשםהגדלתהיבואוהתחרותוהקטנתיוקר המחיה,ולפעולליישומה. בדוח הקודם הוצג תרשים שהשווה את המחיר הממוצע של מוצרי ירקות קפואים בין ישראל למדינות נבחרות באירופה נכון למאי 2023 (מחיר מנורמל ליחידת משקל אחידה, בש"ח), וממנו עלה כייש פער ניכר במחיריםלרעתישראל.להלן התרשים: תרשים9 :השוואתמחיר ממוצע במוצריירקות קפואים,מאי 2023 (מחיר מנורמל ליחידת משקלאחידה,בש ח)" על פי נתוני משרדהכלכלה,בעיבודמשרדמבקר המדינה. *השוואת המחירים על ידי משרד הכלכלה נעש תה על בסיס איתור מוצר דומה הנמכר בכל אחת ממדינותהמדגם באירופה ונרמולהמחיר ליחידת משקל אחידה, לפי שע רחליפין של 3.98 ש"ח לאירו ו- 4.56 12.5.23 . ש"ח לליש"ט,נכון ל- מהתרשיםעלהכיבשנת2023 הגיעפער המחירים שלמוצריםמסוימיםבתחוםהירקותהקפואים בין ישראל ל מדינות מסוימות באירופה עד כדי 380% (ברוקולי מוקפא בגרמניה), ובממוצע היה פערהמחירים 93.3% - 161% . משרד הבריאות מסר בתגובתו לדוח הקודם כי לאחר תקופת הביקורת החל ב עבודה מקיפה לבחינת האפשרות לאמץ את התקינה האירופית לגבי רמות ליסטריה במזון. תהליך זה כולל השוואה מקצועית ומדוקדקת בין התקנות האירופיות לתקנות המקומיות, ובחינת ההתאמות לצרכיםולתנאים של ברי א ות הציבור בישראל. בדיקת משרד מבקר המדינה את התפתחות מדד מחירי הירקות הקפואים והמשומרים בשנים 2023 - 2024 הצביעה על המשך עליית מחירם בשיעור העולה על שיעור עליית מדד מחירי המזון. להלןבתרשים10 התפתחות מדדימחיריםלצרכן,מחירימזון(כוללירקותופירות)ומחיריירקות קפואים, כבושים ומשומרים,לפי רבעונים, בשנים 2023 - 2024 . דוח מבקר המדינה 31 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים10 : מדדי מחירים לצרכן, מחירימזון(כולל ירקות ופירות) ומחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים,לפי רבעונים,2023 - 2024 עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בין ינואר 2023 לדצמבר 2024 עלה מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים בשיעו ר גבוה יותר (של 12.4%, מ- 104 ל- 116.9) מהעליי ה במדד מחירי המזון (כולל ירקות ופירות), שעלה ב- 9.1% (מ- 102.4 ל- 111.7 .) בינואר 2025 מסר שירות המזוןלמשרד מבקרהמדינה כיהוא החל בהערכת ההשפעות של אימוץ האסדרה האירופית לגבי רמות ליסטריה. על פי התכנון, במסגרת הבדיקה יאסוף נתונים על השכיחות והריכוז של ליסטריה מונוציטוגנס במוצרי מזון ועל הרכב התזונה המקומית הנוגע למוצריםתומכיגידולליסטריהמונוציטוגנס; י אסוףנתוניםאפידמיולוגייםעלמקריליסטריוזיס במזון; וי בצע הערכת סיכוניםייעודי ת למיקרוביולוגיה. עודהואמסרכיבכוונתולסייםאתהערכהעד1.8.26 .במועדזהתיכנסלתוקףחובתיישוםמערכת בטיחות מזון עצמית65 ל כלל העוסקים במזון. במסגרת זו הורחבה החובה ליישם מערכת בטיחות מזון גם על משווקי המזון כתנאי למכירה של מזון בתפזורת. זאת נוסף על החובות שנקבעו במסגרתחוקהתוכניתהכלכלית:הן אלוהחל ותעל"יבוא ן נאות"המייבאמזוןבמסגרתהמסלול האירופי,והן אלוהחל ותעלכלליצרניהמזוןבישראל.לדעתשירותהמזוןסכנתהתפתחותחיידקי הליסטריה תפחתעם השיפור בבקרהעל המזון. נמצא כי משרד הבריאות אומנם ציין בינואר 2025 במענה לפניית מבקר המדינה כי החל בהליך בחינה לאימוץ הנורמה האירופית הנוגעת להימצאות ליסטריה במזון, אך טרם השלים את בחינתהועלכןגםבמועדסיוםהביקורתישחסםביבואירקותקפואיםשמקורובמדיניותמשרד 65 Point) Control Critical Analysis (Hazard HACCP - ניתוח סיכונים בנקודות בקרה קריטיות הוא גישה שיטתית המבוססת על שבעה עקרונות מרכזיים לבקרת בטיחות מזון. גישה זו באה לנתח, לזהות ולאפיין את כל הסיכונים אשר עלולים להתרחש בכל אחד משלבי ייצור המזון. השיטה מגדירה "נקודות סיכון"הנבדקותלצורךמניעתאפשרותשלזיהומים כימיים,ביולוגים ופיזיים,החלב שלבהגידו ל החקלאי, דרך עיבודו בקו הייצור וכלה במוצר המוגמר המגיע לצרכנים. עד יישום השיטה נבדקים באופן מדגמי רק HACCP המוצרים הסופיים,אך אי אפשר לדגוםאת כולם. שיטת מציעה ניתוח שלכלהסיכונים בתהליך הייצור עד קבלת המוצר המוגמר, מתוך הנחה שאם מתקיימים כל התנאים אזי התוצר הסופי יהיה בטוח. יבואן נאות יאמץתוכנית בקרהויבצעה בכל נקודות הסיכוןהרלוונטיות לגביו. דוח מבקר המדינה 32 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 הבריאות בנוגע להימצאות חיידקי ליסטריה, שאינה תואמת את המקובל באירופה. הנורמה בישראל מ צמצ מת את האפשרויות העומדות בפני יבואנים מ מקורות ה ייצור באירופה משום שנדרשים פסיייצור מיוחדיםליבואן הישראלי.דבר זה גורראפוא עלויות נוספותהמושתותעל היבואן ובסופו של דבר מתגלגלות ל צרכן כפי שעולה גם מעליית מדד מחירי ירקות קפואים, כבושיםומשומריםבשיעו ר של12.4% (מ- 104 ל- 116.9 ),ביןינואר2023 לדצמבר2024 וכןמפערי המחירים שהוצגו עוד בדוח הקודם שהגיעו עד כדי 380% (ברוקולי מוקפא בגרמ ניה בהשוואה לישראל ), ובממוצעהיה פער המחירים93.3% - 161% . מומלץ למשרד הבריאות להשלים את הבדיקות הנחוצות לאימוץ אסדרה אירופית להימצאות ליסטריהבמוצרימזוןכדילהבטיחאתהשלמתהבדיקהעדאוגוסט2026 .לאחרשתיכנסלתוקף חובת יישום מערכת בטיחות מזון עצמית על כל שרשרת שיווק המזון, מוצע לקבוע רמת הגנה מתאימה ככל האפשר לרמה המותרת של חיידקי ליסטריה כדי להרחיב את היבוא, לאפשר כניסת מותגיםחדשים ולהגביראת התחרות במטרהלהוזילאת המחיריםלצרכן. בתשובתמשרדהבריאותצויןכישירותהמזוןמצוי בעיצומהשלעבודהמקיפהלבחינתהאפשרות לאמץאתעקרונותהתקינההאירופיתלגבירמות ה ליסטריהבמזון וההשפעהשתהיהלכךעלדרכי השיווק בישראל של מוצרי מזון ארוזים66 . בסיום העבודה המשרד יבחן את כלל התוצאות, באמצעותהתייעצותעם ועדת מומחים, לענייןזה ויפרסם את ממצאיו. הרפורמה בהליכי יבוא מזון רגיש שינויים והקלות ביבוא מזון במסלול האירופי - מסלול ירוק בהתאם למסלול ההצהרה הנכלל ברפורמת התקינה, בתיקון מס׳ 3 לחוק בריאות הציבור, שנכנס לתוקפו ב- 2023, נוצר מסלול אירופי המאפשר יבוא מוצרים רגישים על בסיס עמידה בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי67. היבואן נדרש להציג מסמכים מהיצרן על עמידת המזון המיוצר באסדרה האירופית או מסמכים המעידים שהמוצרים משווקים באירופה בצירוף אסמכתאות נוספותהמפורטות בחוק. הפיקוח על המוצרים הנכנסים נעשה בהתאם לכללים שנקבעו ב תקנות הגנה על בריאות הציבור מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר,)( ה תש"ף- 2020 תקנות דיגום,, המאפשרות בנסיבות מסוימות לבצע דיגום במחסן היבואן. בדוח הקודם הועלו טענות היבואנים כי התנאים ברפורמה לגבי יבוא מזון לפי המסלול האירופי, שנועדו לאפשר יבוא בלי לדגום את המזון ולעכבו בנמל הכניסה, אינם מספקים מענה שלם וכי יבואן מתקשה לעיתים להשיג מהיצרן את כל המסמכים המאפיינים את המוצר ומעידים על עמידתו באסדרה האירופית ( מסמכים אלו נדרשים בישראל לצורך יבוא המוצר, ואינם נדרשים לצורך הפצת המוצר באירופה( , וכן שיבואן מקביל יכול לייבא מוצר מזון שיוצר רק במפעל הספציפי שממנו מייבא היבואן הישיר, והמוצרים צריכים להיות זהים בכל תכונותיהם, לרבות סוגהאריזה. בדוח הקודם המליץ משרד מבקר המדינה למשרד הבריאות לבחון אם רפורמת "מה שטוב לאירופה טובלישראל" תיתן מענה לקשיים שהעלו היבואניםואולינותרו בהליכי היבוא. 66 משרד הבריאות ציין בתשובתו כי לאחרונה הנציבות האירופית (EC ) פרסמה שינויים מוצעים לתקנה 2073/2005 של האיחוד האירופי בעניין קריטריון לבטיחות מזון עבור מזונות מוכנים לאכילה שיכולים להתפתח בהםחיידקי ליסטריה. השינויקובע שאין לגלות ליסטריה ב- 25 גרם עד סוף חייהמדף של המוצר המוכן לאכילה (RTE ,) זאת בניגוד לדרישה הנוכחית שבה הקריטריון חל לפני שהמזון יצא מהשליטה המיידיתשלעסקיהמזון.שינויזה, אשרייכנסלתוקףבאירופהביולי2026 ,מציג"הקשחתעמדות" בעניין פתוגן זה, והוא בהלימה לדרישה בישראל הקובעתאפס נוכחות ליסטריה לכלאורך חי י המדף של המוצר. Cassis - De - Dijon 67 מסלולזההואאימוץשלרפור מהשנעשתהבשווייץבשנת 2010 - ,ש נועדהלהסירחסמי סחר ולהאיץאתתהליך ההרמוניזציה של האסדרה השווייצרית עם אסדרה שלמדינות מפותחות. דוח מבקר המדינה 33 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 משרד הבריאות מסר בתגובתו לדוח הקודם כי רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל," שנעשתה בשיתוף משרדי הכלכלה והאוצר, צפויה לכלול הקלות נוספות שיענו לפחות על חלק מהסוגיות שצוינולעיל. במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שאושרה בכנסת ביולי 2024 ונכנסה לתוקף בינואר 2025, הורחב המסלול האירופי שכונה מעתה "מסלול ירוק"68 . מסלול ירוק מאפשר יבוא של מוצרי מזון על בסיס הצהרה של יצרן או ספק מזון שהמוצר משּווק באיחוד האירופי בצירוף אסמכתאות כפי שנקבע בחוק הגנה על בריאות הציבור. האפשרות לייבא במסלול ירוק פתוחה בפנייבואןשהצהיר שהמוצרמשווקבמדינותהאיחוד האירופיאומיוצרבאחתממדינותהאיחוד האירופי. יבואן המייבא מזון שאינו מיוצר באחת ממדינות האיחוד האירופי ואינו משּווק בהן יידרשלספק אסמכתאות נוספות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי המסלול הירוק עשוי להקל מאוד על יבואן מקביל לעומת המסלול הקודם (המסלול האירופי) מבחינת האסמכתאות שהוא נדרש לספק ביבוא מוצרי מזון. בזכותהשינוייםהאמורים,למשל,יבואןמקביליכוללייבאמוצרמזוןשיוצרבכלמפעלשלהיצרן ולארקבמפעלהספציפישממנומייבאהיבואןהישיר כפישהיהקודם.כמוכן,המוצרים שמייבא יבואן מקביל אינם צריכים להיות זהים בכל תכונותיהם, לרבות סוג האריזה, למוצר שמייבא היבואן הישיר. שירות המזון פעל להחלת הקלות על יבואני מזון בהליך היבוא, במסגרת רפורמת "מה שטוב לישראלטובלאירופה",לרבותביטולהצורךשל יבואן המזוןלהיותבקשרעםיצרן המזוןולקבל ממנו מסמכים. הדבר עשוי לפתוח מקורות אספקה חדשים ליבוא מקביל של מזון המשווק באירופה בהסתמך בין היתר על הצהרות היבואן וספק המזון באירופה, לרבות הצגת חשבוניות הרכישה. עם זאת, בדוח הקודם הוצגו חסמים נוספים המקשים את תהליך היבוא: חוסר היכולת לייבא במכולה אחת מוצרים הנכללים ברפורמה ומוצרים שאינם נכללים בה, וכן מכולות שנעצרות בנמלים ומּוצאות מהמסלול האירופי של רפורמת התקינה כי נמצא בהן מוצר אחד, מבין כמה אחרים,החייב רקהוא בבדיקה אחת לשלושה חודשים. שירות המזון מסר בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2025 כי הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אינה נותנת מענה לחוסר היכולת לייבא במכולה אחת מוצרים הנכללים ברפורמה ומוצרים שאינם נכללים בה, ולא למכולות שנעצרות בנמלים ומּוצאות מהמסלול האירופי כי נמצא בהן מוצר אחד, מבין כמה אחרים, החייב רק הוא בבדיקה. מענה לחסמים אלו ומעבר לדיגום בנסיבות מסוימות במחסן היבואן אינם נמצאים במועד הביקורת ביכולת שירות המזון. נמצא שהתנאים במסלול הירוק במסגרת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנועדו לאפשר ליבואנים לייבא מזון בלי לדגום אותו ולעכבו בנמל, לא נותנים מענה שלם. מאחר שאי אפשר, למשל, לייבא במכולה אחת מוצרים הנכללים ברפורמה ומוצרים שאינם נכללים בה, מתעכבת כל תכולת המכולהאףאםנמצא בה רק מוצר אחד החייב רק הוא בבדיקה. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי שיר ות המזון עוקב אחר יישום הרפורמה ובוחן את השפעותיה ונראהכיישנתוניםחיוביים בשטח.בנוגעליבואמכולותמעורבותצייןמשרדהבריאותכיהנושא נדון גם בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, ולשם יבוא מכולות מעורבות נפתח מסלול של יבואן נאות במסגרת סעיף 96 לחוק. יבואן נאו ת במסלול זה רש א י שלא להציג אנליזה המקושרת לכל אצווה שבמשלוח, בהתאם לתיקון שבסעיף 96. המשמעות היא שזמן הבדיקה וכמות המסמכים הנדרשיםלבדיקה של מזון רגיש שבמשלוח,ליבואנים שי ירשמולמסלול יבואןנאות קטנים. 68 באמצעותתיקון מס' 10 לחוק בריאות הציבור שעבר ביולי 2024 . דוח מבקר המדינה 34 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 משרד מבקר המדינה ממליץ לשירות המזון לעקוב מקרוב אחר יישום הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ובאיזו מידה היא מקילה את יבוא המזון לישראל. כמו כן, עליו לגבש דרכים נוספות להקל על יבוא של מכולות מעורבות כדי לעודד יבואנים קטנים לייבא מוצרים לישראל. אכיפה בשווקים בענף המזון אכיפהבשווקיםבענףמזוןהיאחלקבלתינפרדמןהרפורמה,שכןיבואבמסלולהירוקכפישתואר לעילמגדילאתהחשיפהלסיכוניםהטמוניםבמוצרימזון,רגילאורגיש,שאינםעומדיםבדרישות האסדרה ויכולים לחשוף את ציבור הצרכניםלמוצרים אלה. פרקים ט', י' וי״א לחוק בריאות הציבור עוסקים באכיפת הוראות החוק. הפרקים הותאמו לאכיפה בשווקים, והורחבו בתיקון מס' 10 לחוק. בין היתר, הפרקים עוסקים בדרך הסמכת מפקחים, בסמכויותיהם ובתהליכי האכיפה במישור הפלילי והמינהלי, לרבות סמכות להטלת עיצומים כספיים, שליחת התראות מינהליות, התניית רישיונות יבוא, הכרזה על יבואן "מפר אמון" ועוד. שירות המזון מצוי במועד הביקורת בתהליך למידה של דרכי הפעולה לאכיפה בשווקים. נקבעו נהלים, כפי שמפורט באתר המרשתת של שירות המזון, אך לא הסתיימה במלואה הקמת מערך אכיפה, לרבות מערכת ממוחשבתייעודיות,ולאהחלה אכיפה בפועל. נמצא כי שירות המזון פרסם מדיניות ונוהלי אכיפה, עם זאת, במועד כניסת הרפורמה לתוקף בינואר 2025 משרד הבריאות לא סיים את הקמת מערך אכיפה ליישום הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערכת ממוחשבת ייעודיות, ולא החלה אכ יפה בפועל. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה ללא מערך אכיפה שיבחן את הטובין בשווקים באופן יעיל עלולים לפגוע בבריאות הציבור ובהרחבתהשל הרפורמה בתחום. בתשובת משרד הבריאות צוין כי נכון ליוני 2025 קיים מערך אכיפה שמפעיל כלים מינהליים העומדים לרשותו. לאחר השלמת החקיקה והמערכים התומכים גם והחל בהפעלת מערך העיצומים, ובמסגרתו נשלחו מכתבי התראה לעוסקים במזון שהפרו את החוק על כוונה להטיל עליהם עיצום כספי, ו סך העיצום הכספי לכלל העוסקים במזון שהפרו את החוק הוא 664,000 ש"ח. נוסף על כך, במטרה ליצור אסדרה אחודה בתחום בריאות הצרכנים, לייעל את תהליכי הפיקוח והאכיפה ולספק מענה מקצועי ומקיף לתחום הבריאות בתעשייה החליט משרד הבריאות להקים יחידה חדשה שתטפל בנושאים אלה. זאת, בהתבסס על גישות אסדרה בין-לאומיות מתקדמות, ובראשן גישת האסדרה ב איחוד האירופי. שילוב מאגרי מידע, תיאום פעילות המעבדות וביסוס תהליכי עבודה אחידים יתרמו לזיהוי מוקדם של סיכונים, ל שיפור יכולת האכיפה ו להגברת ההרתעה כלפי יצרניםומשווקים שאינם עומדים בדרישותהחוק. על משרד הבריאות לפעול בהקדם להשלמת הקמת מערך אכיפה אחוד לשמירה על בריאות הציבור, שהוא נדבך חשוב להרתעת יבואנים שאינם מקיימים את הוראות המחוקק ומשווקים מוצרימזוןשאינם עומדים בדרישות ועלוליםלפגוע בבריאותהציבור. תחום התמרוקים שוק התמרוקים69 בישראל מגלגל לפחות כ-8 מיליארד ש"ח בשנה. בישראל פועלים כ- 180 יצרני תמרוקים, רובם קטנים או בינוניים. התאחדות התעשיינים מעריכה את מכירות היצרנים 69 לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש,] ה תשמ"א- 1981 (להלן - פקודת הרוקחים,) תמרוק הוא "כל חומר או תערובת חומרים המיועדים לבוא במגע עם חלקים חיצוניים של גוף האדם, במטרה עיקרית או בלעדית לנקותו, לבשמו, לשנות את מראהו, להגן או לשמור עליו או לשפר את ריחות הגוף, למעט תכשיר, ציוד דוח מבקר המדינה 35 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 המקומיים לשוק המקומי בכ- 3.2 מיליארד ש"ח בשנה. נתח השוק של היצרנים המקומיים ברשתות הקמעונאות מוערך בכ- 40% , והיתר (כ- 60% ) מקורו ביבוא. על פי הערכה, בישראל ר שומים כ- 100,000 פריטי מוצרי תמרוקים שונים, ומהם כ- 43,000 מי וצרים בישראל וכ- 57,000 מיובאים מרחביהעולם. בכל שנה נרשמיםבישראל כ- 12,000 פריטי תמרוקים חדשים לשיווק70 . מחלקת תמרוקים במשרד הבריאות היא ה מאסדר הממונה על כללי י יצור ויבוא של תמרוקים לישראל. במסגרת האסדרה בענף התמרוקים שני סוגי תמרוקים כפופים לדרישות מוגברות לשם הוכחת בטיחותם והתאמתם למטרה ש נועדו לה: תמרוק ייעודי71 כמו טיפול בקמטים)( ותמרוק רגיש72 כמו טיפול בילדים ובנשיםבהיריון)(. בדוח הקודם עלה כי מוצרי האיפור בישראל שנדגמו יקרים ב עד כ- 403% בהשוואה למדינות Revlon נבחרות באירופה. מחירו הממוצע של בסיס איפור ( מייק-אפ) בנפח 30 מ"ל במדינות שנדגמו,לדוגמה,הואכ- 25.4 ש״ח, לעומתמחירובישראל-כ- 102.4 ש"ח. כמוכן,בבדיקתמשרד מבקר המדינה אצל משווק י תמרוקים שמקורם ביבוא מקביל בינואר 2025 , עלה כי ישנו פער מחירים ניכר בין תמרוקים שמייבא יבואן ישיר לאותם תמרוקים שמייבא יבואן מקביל. נמצאו, למשל, פערי ם של עשרות עד מאות אחוזים במחירי משחות שיניים, מי פה וג'ל גילוח (רא ו פירוט בפרק ״יבואמקביל ״.) בנובמבר 2021 , במסגרת חוק התוכנית הכלכלית, אישרה הכנסת את רפורמ ת התקינה בתחום היבוא, שכללה תנאים שונים ל יבוא תמרוקים73 . בדברי ההסבר לרפורמה צוין כי למוצרים מסוג תמרוקים יש חסמי אסדרה המחייבים רישיון ליבוא של כל תמרוק ומונעים יבוא מקביל שעשוי להגדיל תחרות; וזאת באופן שמשמראתהריכוזיות הגבוהה בענף ואתהמחירים הגבוהים לצרכן הנובעיםמכך. רפורמת זויצרהשנימסלולי יבוא:מסלולהודעהבדברשיווק(נוטיפיקציה)בסיסי (להלן - ה מסלול הבסיסי) ומסלול יבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק הייחוס(להלן-מסלוליבואלפיתמרוקי יחוס.) ברפורמהנקבעביןהיתרשמסלוליה יבואשקדמו לה - "מסלולי יבוא ותיקים" 74 - י וסיפו לפעול ארבע שנים לאחר כניסתה של הרפורמה לתוקף ( 1.1.23 ) 75 . רפואי, סבון מוצק או בושם; לעניין זה, 'חלק חיצוני של גוף האדם' - שכבת העור החיצונית, שיער, ציפורניים, שפתיים, שיניים, ריריות חלל הפה ואיברי המין החיצוניים". בקטגוריה זו נכללים בין השאר מוצריםכגון צבעי שיער,תכשירי הגנהמפני קרינת השמש ומשחות שיניים. 70 ראו המינהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות, אגף הרוקחות המחלקה לתמרוקים, "דו"ח טיוב רגולציה תמרוקים" (מאי 2016 ). 71 לפי נוהל מתן רישיון תמרוקים פלוני, מאי 1999 , תמרוק בעל ייעוד מסוים. לדוגמה, אנטיפרספירנט (מונע זיעה) , תמרוק המיועד להבהרת העור, לטיפול בקמטים, להאטת הזדקנות העור או לטיפול בקשקשים; תמרוקשבאבמגעעםאיברים ש בהםהספיגהמוגברת,כגוןא י בריהמין,ריריותהגוףאוחללהפה; תמרוק שיש לו CLAIM טענה קלינית)(, כגון תמרוק היפואלרגני המיועד לעור רגיש, תמרוק נון- קומדוגני שאינו גורםלאטימתנקבוביותבעורויצירתחטטים("שחורים,)" תמרוקאל- דמע, תמרוקש נבדקאופטלמולוגי ת, UVA,ו- UVB(SPF) תמרוקה מגןמפניקרינת , תמרוקשבתהליךהייצורשלומוכנסיםמרכיביםהמופקים מן החי, מיקרואורגניזמים או שהתמרוק מיוצרבתהליך ביוטכנולוגי. 72 לפי פקודת הרוקחים, לפי תווית השימוש שלו תמרוק רגיש מיועד לאחד מאלה: תינוקות או ילדים עד גיל 12 ;נשיםבהיריון אונשים ימניקות; הוא מיועד להגןעלהעורמפני קרינת השמש. 73 לפי רפורמת התקינה (קסיס דה דיז'ון), כדי שיבואן תמרוקים יוכל לייבאם ב שני המסלולים הכלולים ברפורמה חלה עליו חובה למנות נציג מטעמו שיהיה אחראי לתמרוק המיובא - "הנציג האחראי." הנציג האחראי צריך לדאוג לגישה לתיק המוצר המכיל מסמכים ונתונים, ובהם הערכת בטיחות השימוש בתמרוק, תיאור שלבי תהליך הייצור של התמרוק שהיבואן מבקש לייבא וביסוס ראייתי מקצועי לטענות השיווקיות המיוחסות לתמרוק בתווית התמרוק. תיק תמרוק יכול להיות אלקטרוני או פיזי, ובכל מקרה יישמר עשר שנים לאחר ששווקה האצווה האחרונה מהתמרוק. 74 עד מועד כניסת רפורמת התמרוקים לתוקף יבוא ושיווק של תמרוקים בישראל נעשו בשני מסלולי יבוא: רישיון פלוני לפני שיווק ורישיון פלוני לפני שיווק ליבוא מקביל. תהליך הרישוי היה דו- שלבי והצריך להצטייד בשני רישיונות - רישיון יבואן או יצרן - "רישיון תמרוקים כללי"; רישיון לכל מוצר - "רישיון תמרוק פלוני." 75 להרחבה בנוגע למסלולי יבוא אלה ראו דוח מבקר המדינה, התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה, אוגוסט 2024 . דוח מבקר המדינה 36 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נוסף מסלול יבוא חדש, וכן נקבעו כמה תיקונים למסלולי היבוא הקודמים (המסלול הבסיסי ומסלול יבוא על בסיס תמרוק הייחוס) . עיקרי המסלולים יובאולהלן. הקלות ושינויים במסלולי היב וא של תמרוקים מסלול יבוא אירופי לתמרוקים ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נוסף מסלול יבוא חדש שהחל לפעול מיום 1.1.25 (להלן- מסלול יבואאירופי). אחדהנדבכיםהחשוביםברפורמה"מהשטובלאירופהטובלישראל" הואהקביעה כיהוראותהאיחוד האירופייחולובישראלבתנאים, בהחרגות,בשינוייםובהרחבות, ככל שיידרש בהתאם לצרכים מקומיים באישור ועדת חריגים. בדברי ההסבר לרפורמה נכתב ש החלת הוראות האיחוד האירופי בישראל תביא לאחידות אסדרתית עם מדינות האיחוד האירופי, תקל על היבואנים והיצואנים הישראלים ותשפר את הגישה לשווקים בין- לאומיים. פקודתהרוקחים [נוסחחדש],תשמ"א1981 76מפרט תבסעיף55א12 יבאתהתנאיםליבואתמרוק ליבואןנאות במסלול האירופיובהם: 1. התמרוק משווק כדין במדינתהסתמכות ראו להלן)(. 2. רכישה של התמרוק מיצרן התמרוק או מספק77 שיש לו פעילות עסקית בתחום התמרוק ים במדינה מוכרת78 . 3. יש בידי היבואן תעודת שיווק חופשי (Sale Free ) 79 או חשבונית מכירה לקמעונאי או תעודת משלוח במדינת הסתמכות בצירוףהצהרה כי התמרוק האמור הוא אותו התמרוק המיובא. 4. התמרוק אינותמרוקייעודי. 5. ההתקשרות עם היצרן או הספק צריכה לכלול התחייבות שלו לעמוד ב כמה תנאים המצוינים בסעיף 55א12יב, ובהם דיווח ליבואן על הורדת המוצר מהמדפים, התר אה שניתנה לגבי התמרוק ועוד. יבואתמרוק במסלול יבוא אירופי מאפשר, בניגודלמה שהיה נהוגעד 1.1.25,לייבאו ולמוכרו בלי שיש ליבואן תיק תמרוק, המכיל בין היתר את הרכב התמרוק והבדיקות המוכיחות שהוא בטוח לשימוש.המסלול מיועדליבואןנאות,המייבאתמרוקשאינותמרוקייעודי,שמשווקכדיןבמדינת ההסתמכות שהיא אחת מאלה: מדינות החברות באיחוד האירופי, שווייץ ובריטניה. המסלול מבוסס על ההנחה שאם המוצר משווק כדין במדינות ההסתמכות, עמידתו באסדרות האירופיות ובטיחותו נבחנות באירופה. כמו כן, המסלול אינו דורש המצאתמסמכים מהיצרן בחו"ל. שינויים והקלות במסלול הבסיסי יבואן נאות רשאי לייבא לישראל תמרוק אם הוא יכול להציג תעודה תקפה המעידה על שיווק חופשי של התמרוק במדינה מוכרת (תעודת Sale Free ), שנתנה הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה, ומשרדהבריאות הכיר ב תעודה זו80 . 76 ס"ח תשפ"ד מס' 3275 מיום 31.7.2024 עמ' 1196 (ה"ח הממשלה תשפ"ד מס' 1760 עמ' 1036 ) - תיקון מס' 37 . 77 מי שהיבואן מתקשרעמו לשיווק תמרוק למטרת יבוא והוא אינו היצרן. 78 מדינה מוכרת"" - כל אחת מאלה: (1) ארצות הברית; (2) קנדה; (3) מדינה החברה באיחוד האירופי; (4) שווי יץ; (5) נורבגיה; ( 6) איסלנד; (7) אוסטרליה; (8) ניו זילנד; (9) יפן; (10 ) ישראל; (11 ) בריטניה. הספק מנהל פעילות שוטפת באופן מתמשך במקום עסקים במדינה מוכרת ואין מדובר בספק יישצא או הפיץ תמרוק באופן חד-פעמי במדינה כאמור. 79 תעודה תקפההמעידה על שיווק חופשי של התמרוק שנתנה רשות מוסמכת לכךבמדינת הסתמכות. 80 ראו סעיף 55ג1ל פקודת הרוקחים. דוח מבקר המדינה 37 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לאחר כניסתה של הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" לתוקף אפשר לייבא תמרוק גם אם אין בידי היבואן תעודת שיווק חופשי במדינה מוכרת, ובלבד שהתמרוק משווק במדינה אחת לפחות ממדינות האיחוד האירופי באופן חוקי81 . שינויים והקלות במסלול יבוא לפי תמרוק ייחוס מסלול יבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק הייחוס נועד להקל על יבוא מקביל של תמרוקים. ב דוח סיכום הערכת השפעות ה ר גולציה ( RIA ) לרפורמת אירופה82 (להלן - דוחRIA )מיוני2024 נכתבש"כלליהיבואשלתמרוקיםהקיימיםכיוםמהוויםחסםלכניסתםשל שחקנים נוספים לשוק היבוא של תמרוקים ויוצרים שוק שאינו משוכלל ורמת התחרותיות בו נמוכה" . זאתועוד, נתוני משרדהכלכלה משנת2021 הראו כי חלקו שלהיבואהמקביל היה 2.4% מכלליבואהתמרוקים. כלומראת מרבית התמרוקים המיובאים מייבאים יבואנים גדולים. להלן בתרשים 11 נתונים על סךהיבוא והייצור המקומי בישראל במיליארדי ש"ח, ובלוח - חלקם שלהיבואנים והיצרנים הגדולים מהמכירות בשוקהתמרוקיםנכון לשנת 2021 . תרשים11 : סךהיבוא והייצור המקומי (במיליארדי ש ח)" וחלקם של התאגידים הגדולים יצרנים ויבואנים)( במכירות בשוקהתמרוקים, 2021 על פי נתוני משרדהכלכלה לשנת 2021 , בעיבוד משרדמבקר המדינה. 81 סעיף 55ג1(ו1) ל פקודת הרוקחים: יבואן רשאי לייבא תמרוק לישראל אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי של התמרוק,ובלבד שישלואתכל אלה:(1)חשבוניתמכירהלקמעונאיבמדינהממדינותהאיחודהאירופי אומקמעונאי במדינהכאמור או תעודתמשלוח לקמעונאי במדינה כאמור או מסמך אחר שיקבע השר; (2) הצהרהשליבואןהתמרוקכיהתמרוקשהואמייבאזההלתמרוקשאליומתייחסהמסמךשצורףלהצהרתו לפי פסקה (1 .) 82 משרד הבריאות, ״רגולציה מאפשרת: מתווה להרחבת מסלולי יבוא תמרוקים במסגרת המסלול האירופי, RIA תזכיר חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37 ) - דוח סיכום הערכת השפעות הרגולציה ( )״ (יוני 2024 .) דוח מבקר המדינה 38 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לוח5 : נתח שוק של חברות בענףהתמרוקים, 2021 נתח שוק שםהחברה הערות (ב- )% שסטוביץ' 14% יבואןישיר קוסמופארם 11% יצרןויבואן בבעלותסנו יוניליוור 11% יבואן יוניליוורישראל מוצריP&G 9% מופץבישראל עלידיקבוצתדיפלומט מותגפרטי 8% בעיקרשלרמילויושופרסל קימברלי-קלארק 5% קימברלי- קלארקישראל ("חוגלה)" רקיט בנקיזר 4% נציגות"רקיטבנקיזר" הבריטית הנקלסוד 3% מפעל החברהבבעלות Group Schaeffler הגרמנית דנשר 2% יבואןישיר שלמגווןרחב שלמוצרים המקור: דוח RIA . מהלוחעולהשחלקןשלחמשתהחברותהגדולותבשוקהתמרוקיםהואכ- 53% ,וחלקןשלתשע החברות הגדולות-כ- 67% משוקהתמרוקים,משמע שוקהתמרוקים בישראל ריכוזי. עדליום1.1.25 ,מועדכניסתהלתוקףשלהרפורמה"מהשטובלאירופהטובלישראל",היהיבואן רשאי לייבא תמרוק ב מסלול יבוא לפי תמרוק י י חוס על בסיס אישור התאמה לתמרוק הייחוס שכבר מייבא לארץ יבואן אחר. ה מסלול נועד ליבואן ש רכש את התמרוק מספק באחת ממדינות האיחודהאירופיאובבריטניה בלבד, ואיפשריבואמקבילרקשלתמרוקיםמרשימה מותרתללא הצגת מסמכים שמקורם ביצרן התמרוק83 . עםזאת,בשלחוסרבמסמכיםמקורייםמיצרןהתמרוקדרשהמחלקתתמרוקיםעבורכלתמרוק מהרשימה המותרת ליבוא במסלול זה להציג את עמידתו בבדיקת בטיחות המותאמת לו. אם מצאה המעבדה המוכרת84 כי יש זהות בין תמרוק הייחוס ובין התמרוק המיובא על סמך דוגמה של תמרוק הייחוס ודוגמה של התמרוק המיובא, לרבות תוויותיהם, והתמרוק המיובא עומד בשארהדרישות שבחוק, אפשר יהיהלשווקו.נוסףעלכך,המסלולחִייבשהמוצרשמייבאהיבואן הישיר והמוצר שמייבא היבואן המקביל יְיּוצרו באותו מפעל ויהיו זהים בסוג אריזת התמרוק, מרקמו או צבעו. בדוח הקודם ציינו יבואנים מקבילים בפני צוות הביקורת שורה של חסמים שמונעים מהם יבוא תמרוקים במחירים מופחתיםב מסלול יבוא לפיתמרוק י י חוס. בדוח הקודם הומלץ שמחלקת תמרוקים במשרד הבריאות, בשיתוף משרדי הכלכלה והאוצר, לאחר ביצוע הליכי ניהול סיכונים, ינקטו צעדים וייזמו מהלכים נוספים שיאפשרו להגדיל את מספרהתמרוקים שאפשרלייבא במסלוליבוא מקביל ולהרחיב אתהמגוון שלהם. משרד הכלכלה ומחלקת תמרוקים במשרד הבריאות מסרו בתגובתם לדוח הקודם כי במסגרת רפורמ ת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יהיה אפשר לייבא ביבוא מקביל כל מוצר העומד בתקינה האירופית שהרפורמה תחול עליו ללא קשר עם היצרן ובהפחתת הבירוקרטיה החלה על היבוא. עד ליום 1.1.25 נועד היבוא במסלול המקביל ליבואן ש רכש את התמרוק מספק ב אחת ממדינות האיחוד האירופי או בבריטניה בלבד לאחר מועדזה הורחבה רשימתהמדינות בשמונה מדינות,. 83 רשימתהתמרוקיםהמותרתב יבואבמסלולזהמנוי הבתוספתהרביעית ב'1לפקודת הרוקחים: אפטרשייב, דאודורנט רול-און ללא אלומיניום, דאודורנט סטיק ללא אלומיניום, פודרה דחוסה, סומק דחוס, שימר דחוס, קרם רגליים ללא חומצה סליצילט, לק לציפורניים (שאינו ג'ל,) שעווה לרגליים, שמפו, מרכך שיער, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים, קרם לשיער,ולמעט תמרוק רגיש. 84 "מעבדה מוכרת" - מכון התקנים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, או מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז- 1997 , הסמיכה לעניין זה. דוח מבקר המדינה 39 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 כך שתכלול את כלל המדינות המוכרות, כלומר גם את ארצות הברית, קנדה, שוו ייץ, נורבגיה, איסלנד,אוסטרליה, ניוזילנד ויפן. כמוכן,צ ומצםתנאי הזהותביןתמרוקהייחוסוביןהתמרוק המיובא ב יבוא המקביל בסוג ה אריז ה, במרקם התמרוק וצבעו. כך אפשר לייבא תמרוק ביבוא מקביל,אף אם אינו תואם לתמרוקהייחוס בסוג ה אריז ה, במרקמו או ב צבעו. משרדמבקרהמדינהמצייןשרפורמת"מהשטובלאירופהטובלישראל"מרחיבהבמידהניכרת את מספר המדינות שמהן אפשרלייבא במסלול יבוא מקביל לפי מוצר ייחוס, וכן היאמאפשרת ל הרחיב את מגוון התמרוקים המיובאים ביבוא מקביל לתמרוקים שהשונות בינם ובין תמרוקי הייחוס המיובאים ביבוא ישיר קטנה. כל אלה אמורים להפחית את הפער בין מחירי המוצרים בישראל למחירם באירופה ולהקלאת יוקר המחיהבישראל. מומלץ למשרד הכלכלה, ולמשרד הבריאות להבטיח את יעילות ומועילות הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" על התחרות בשוק התמרוקים ועל המחירים לצרכן, ובהתייעצות עם רשות התחרות לפעוללהסרת חסמיםאם יימצאו. בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי הממונה על חוקיות היבוא מבצע בדיקות מקיפות, לרבות סקרים, בעניין יעילות הרפורמה מבחינת המגזר העסקי, במטרה לכמת את השפעת הרפורמה ולזהותאת החסמים ואת הצעדיםהמשלימיםשיש לנקוט. אכיפה בשווקים בענף התמרוקים אכיפה בשווקים בענף התמרוקים היא חלק בלתי נפרד מן הרפורמה, שכן יבוא של מוצרים המבוסס על הצהרה והוכחת שיווק בלבד יכול לחשוף את ציבור הצרכנים למוצרים שבטיחותם מוטלת בספק. לדברי נציגי משרד הבריאות, היו מקרים שבהם שווקו תמרוקים באירופה שלא בהתאםלתקניםהאירופיים. ברפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל," במסגרת תיקון מס' 37 לפקודת הרוקחים מיולי 2024 ,נקבעכישרבריאותידווחלוועדתהבריאותשלהכנסתאחתלשנהמכניסתהרפורמהלתוקף במשך חמש שנים על הפיקוח והאכיפה של ההוראות שבו. מפגישה שהתקיימה בינואר 2025 עם נציגי מחלקת תמרוקים במשרד הבריאות עלה שמשרד הבריאות טרם החל בבניית מערך אכיפה, לרבות מערך עו בדים ייעודיי ם, נהלים להטלת עיצומים כספיים ולשליחת התראות מינהליות והקמת מערכת ממוחשבת ייעודית לשימוש גורמי אכיפה, וכי בימים אלה הוא עוסק בהסברה ובהנגשת מידע ליבואנים. נמצא כי במועד כניסת הרפורמה לתוקף בינואר 2025 משרד הבריאות טרם החל בהקמת מערך אכיפה ליישום הליך הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לרבות מערך עובדים ייעודיים, נהלים להטלת עיצומים כספיים ולשליחת התראות מינהליות והקמת מערכת ממוחשבת ייעודית לשימוש גורמי אכיפה. כניסת הרפורמה לתוקף והשינוי הטמון בה, ובעיקר האפשרותלייבא מוצרים על בסיס הצהרה בלבד,ללא מערךאכיפהשיבחןאת הטובין בשווקים באופןנאות, עלוליםלפגוע בבריאותהציבור. בתשובת משרד הבריאות צוין כי מחלקת התמרוקים נכון ליוני 2025 היא חלק ממערך המזון והתמרוקים במשרד הבריאות. משרד הבריאות ציין כי במסגרת זאת מערך האכיפה במחלקת תמרוקים יתחיל לפעול כחלק ממערך האכיפה של תחום המזון, תוך הכשרת המפקחים הרל וונטיים לנושא האכיפה. על משרד הבריאות להשלים את ה ניסוח והפרסום של נוהלי האכיפה ולפעול בהקדם להקמת מערךהאכיפהבתחוםהתמרוקים,לשם שמירהעלבריאותהציבור.אגףאכיפההואנדבךחשוב להרתעת יבואנים שאינם מקיימים את הוראות המחוקק ומשווקים תמרוקים שאינם עומדים בדרישות ועלוליםלפגוע בבריאותהציבור. דוח מבקר המדינה 40 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 במדינות האיחוד האירופי פועלת מערכת עדכון והתראות85 המציגה אסדרות הנמצאות בהליכי עדכון ומודיעה באופן פעיל לכל המאסדרים המחוברים אליה על מקרים הדורשים ידיעה, מעקב או טיפול של המאסדרים בתחום התמרוקים, כגון מקרים שבהם הודיע יצרן על קריאה להשבת מוצר (Recall ) של תמרוק, מקרים של פגיעה מתמרוק, מקרים שבהם נמצא בביקורת כי תמרוק אינו עומד בתקינהובאסדרהועוד. נמצא שמדי תקופה עובדי מחלקת תמרוקים במשרד הבריאות בודקים במערכת הפרסומים האירופיתאםהתפרסמומקריםשעלעובדיהמחלקהלהכיר,כגוןנושאיבטיחותתמרוקים,אבל הםאינםיכוליםלצפותכללבתהליכיעדכוןאסדרות,אלאנחשפיםלהםכאסדרהמוגמרתחדשה בלבד. מחלקת תמרוקים מסרה לנציגי משרד מבקר מדינה בפגישה בינואר 2025 כי בשנת 2017 ביקשה ממשרד הכלכלה להסתייע בנציגו לאיחוד האירופי86 להתקבל כמאסדר רשום במערכת העדכון וההתראות. נמצא שמחלקת תמרוקים בישראל אינה מקבלת הודעות מהמערכת באופן פעיל. בתשובת משרד הכלכלה מיולי 2025 נמסר כי בשנת 2017 פנה משרד הבריאות למשרד הכלכלה וביקש את סיוע הנספח הכלכלי בבריסל כדי להתקבל כמאסדר רשום במערכת עדכון התראות. לצורךכךתואםביקורמשלחתלימודיתוהתקיימהסדרהשלמפגשיםעםנציגיהאיחודהאירופי. ואולם תשובת הנציבות האירופית הייתה שהגישה למידע מוגבלת לרשויות של המדינות החברות באיחודהאירופיבלבד.במרץ2025 חודשההפנייהבנושא,אךהתשובהשהתקבלהמנציגיהאיחוד נותרה כשהייתה. בתשובת משרדהבריאותצויןכיעקב אימוץ האסדרההאירופיתו בהתאםלאישוראגףהתקציבים ב משרד ה אוצר , נקבע כי יוקם גוף מאוחד שיהיה גורם מקשר מול האיחוד האירופי . גוף זה יהיה אמון ב י ן היתר על ביצוע תיאומים ושיח שוטף עם האיחוד האירופי לצורך מכלול התהליכים הקשורים לאסדרה האירופית, כולל עדכונים, החלפת מידע ושיתופי פעולה, לרבות חיבור המערך למערכת ה התראות ב נוגע למזון ותמרוקים באיחוד האירופי. הגוף המקשר הו א חלק ממערך האסדרה האחוד למזון, משקאות משכרים ותמרוקים, ובימים אלו פועל משרד הבריאות מול משרדהחוץ ונציבות שירות המדינה להקמתו. מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את הקמת הגוף המקשר וימשיך לפעול לחיבור מחלקת תמרוקים במשרד הבריאות למערכת העדכון וההתראות, כך שיתקבלו הודעות מהמערכת באופן פעיל. מאחר שבישראל אומצה האסדרה האירופית מן הראוי שהמאסדר בישראל יוכל לצפות בתהליך גיבושם של הליכי שינוי בתקינה המופיעים במערכת ויוכל להיערך לשינויים מבעוד מועד. תחום האנרגייה הרפורמה בתחום האנרגייה מתייחסת למוצרים צורכי אנרגייה - מוצרי חשמל. החוק המחייב בעניין הוא חוק מקורות אנרגיה, התש"ן- 1989 (להלן - חוק מקורות אנרגייה), שעליו אמון משרד האנרגייה. כל מוצר צורך אנרגייהנדרש גם באישור משרדהאנרגייה, נוסף על עמידה בתקנים של מוצרים אלה שבאחריות משרד הכלכלה. בתיקון מס׳ 3 לחוק מקורות אנרגייה, שנכנס לתוקף ב- 1.9.22 וקדם לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אומצה האסדרה האירופית, מה שאיפשר לפתוח את שוק יבוא מוצרי חשמל לתחרות ללא צורך בבדיקת מעבדה פיזית להתאמה לתקן הישראלי טרם היבוא. היבואן נדרש לספק הצהרת התאמה לתקנים אירופיים של מעבדה מוסמכת בחו"ל אוהצהרה עלהתאמהלתקנים אירופיים (DOC 87 מטעםהיצרן או נציגותו.) 85 Information and Communication System on Market Surveillance (ICSMS) . 86 למשרד הכלכלה נציג המשמש כנספח כלכלי- מסחרי לאיחוד האירופי שמקום מושבו נקבע בבריסל, בלגיה. 87 Declaration of Conformity . דוח מבקר המדינה 41 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לצורך החלת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ולהקלה נוספת על יבואנים, הועבר ביולי 2024 תיקון מס' 5 לחוק מקורות אנרגייה על פי התיקון לחוק, מכשיר צורך אנרגייה המצוי בתוספת החמישית לחוק מקורות אנרגייה פטור מקבלת אישור יבוא. התיקון אף מסמיך את שר האנרגייה להוסיף או לגרוע סוגי מכשירים מהתוספת החמישית בצו. ועוד, התיקון לחוק מאפשר מסלול הצהרה ליבואנים בהתאמה לדרישות חוקיות היבוא האירופיות כתנאי לאישור מוצרים שאינם פטורים88 בהתבסס על מרשם אירופי פומבי - EPREL 89 שבו מצויים כלל המוצרים צורכי האנרגייה המשווקים באירופה. המרשם פתוח לציבור ומאפשר ליבואנים, ישירים ומקבילים, להשיגבקלותאסמכתהנדרשתלצורךאישורעלבסיסהצהרה.עודנקבעבתיקוןלחוקכיהאישור הניתן לדגם של מוצר צורך אנרגייה יהיה תמידי, בשונה ממה שהיה עד אז, שהיבואן נדרש לחדש את האישור מדי שנה בשנה. אישור לדגם יבוטל רק אם השתנו דרישות נצילות אנרגטית שעל בסיסן ניתןהאישור. מבדיקת משרד מבקר המדינה עם בעלי עניין, נמסר כי פעילות משרד האנרגייה להקלת היבוא הסירה חסמים, והיא מסייעת לתהליך היבוא, משפרת אותו ומאפשרת לממש את מטרות הרפורמה"מה שטובלאירופה טוב לישראל." בתשובתו של משרד האנרגייה מיוני 2025 צוין כי רפורמות היבוא שהעביר המשרד חוללו שינוי ניכר והקלות ביבוא מוצרים צורכי אנרגייה בישראל, דבר שהביא להפחתת עלויות היבוא, כניסה של יבואנים נוספים וגידול בהיצע מכשירי החשמל המיובאים לישראל וכן להקלה ניכרת ביבוא מקביל. כמו כן, משרד האנרגייה עוקב אחרי ביצוע הרפורמה ואף משקף את המידע לציבור וקבע יעדיםלרפורמה. משרד האנרגייה פעל לאימוץ האסדרה האירופית עוד קודם לכניסתה של רפורמת "מה שטוב לאירופהטובלישראל"לתוקף,ולהסרתהחסמיםשעמדובפנייבואנים,לרבותהקלותבהמצאת המסמכים הנדרשים מהיבואן, החלת פטור מאישור למוצרים מסוימים וביטול מגבלת הזמן על אישוריבוא. מומלץ למשרד האנרגייה להמשיך לבחון את יישום האסדרה האירופית ואת שימוש היבואנים בהקלות שניתנו, ולהמשיך לעקוב אחרי היעדים שהוא קבע להצלחת הרפורמה במועדים תקופתיים, ואםיידרש על משרדהאנרגייהלבצע התאמותלהסרתחסמים נוספים אםיעלו. מצבי סתירה בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מלבד המוצרים שחייבים בתקן רשמי, ישנם מוצרים שיש בעניינם תקן מחייב. תקן מחייב הוא תקן שלא הוכרז כתקן רשמי אך ניתנה הנחיה של גורם מוסמך לכך בדין שיש לקיים את האמור בו.החלהשלהדיןהאירופי באמצעותאימוץדירקטיבותאירופיותבחוקהתקניםמטרתהלהקל, לשפר ולייעל את תהליך היבוא. בחקיקה הישראלית ישנן הוראות והפניה מחייבת של מוצרים מסוימים שאינן עולות בקנה אחד עם הדין האירופי. כצעד משלים לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נדרש לבצע התאמה לחקיקה הישראלית. אימוץ אסדרה אירופית לבדה אינה רלוונטית למוצרים מסוימים, שכן היבואן יידרש לעמוד באמור בחקיקה הישראלית. מכאן שהחלתהרפורמהעלאותםמוצריםשלגביהםישסתירהביןהחוקהמחייבבישראללביןדרישות האסדרההאירופית המאומצת מתעכבתומביאה לפגיעה ביעילות הרפורמה. בתיקון מס' 19 לחוק התקנים בסעיף 9א6 א)( - "התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת" - נקבע כי משרדי הממשלה יעבירו רשימה של חיקוקים בתחום הפעילות שבאחריותם שנקבעו בהם הוראות לעניין ייצור, מכירה ויבוא ויש בהן הפניה מחייבת שהמצרך יעמוד בדרישות תקן. המענה של אותם המשרדים הושלם בתוך ארבעה חודשים מיום 88 מוצרים שאינם פטורים הםלדוגמהמקררים, תנורי אובן. 89 European Product Registry for Energy Labelling . דוח מבקר המדינה 42 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 פרסומו של תיקון זה (משמע עד דצמבר 2024 ). בינואר 2025 פרסם שר הכלכלה את רשימת החיקוקים שיש בהם הפניה מחייבת לדרישות תקן לעיון הציבור ואף פנה לשרים הרלוונטיים לבחינתסתירהביןהחיקוקלביןדרישותהאסדרההאירופיתהמאומצתכפישנקבע בסעיף9א6 ב)( לתיקון. לפי סעיף 9א6 (ד) לתיקון, אם נמצאה סתירה יפעל השר הממונה לתיקון חקיקה הנוגעת לתחום משרדו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה של השר. סעיף 9א6 (ה) קובע כי שר ממונה שהתנגד לשינוי חיקוק יידרש לפנות לוועדת חריגים בתוך 45 יום מבקשת שר הכלכלה לתיקון כאמור בסעיף קטן (ב). החוק אף מסמיך את שר הכלכלה לחקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו שלמשרד אחר אם השרהממונה הרלוונטי לחוק אינופועל כפי שדורש ממנו החוק. בתיקון מס' 1 לצו התקנים התווספו 21 דירקטיבות לתוספת החמישית לחוק התקנים, נוסף על הדירקטיבות שאומצו זה מכבר בתיקון מס' 19 לחוק התקנים, אלא שחלק מהדירקטיבות החדשות ייכנסו לתוקפן רק שנה וחצי עד שלוש שנים מיום כניסתו של תיקון מס' 19 לתוקף (אוגוסט 2024 ): דירקטיבה לסוללות שתיכנס לתוקפה שנה וחצי מכניסתו של התיקון האמור לתוקף; דירקטיבה למכלי לחץ וחומרי בניין פשוטים שתיכנס לתוקפה שנתיים מכניסתו לתוקף; ודירקטיבה למי שתייה ומוצרי קוסמטיקה - שלוש שנים. בדברי ההסבר לתיקון מס' 1 לצו התקניםנכתבכיהעיכובנובעמכךשהדירקטיבותנוגעותבעיקרןלמאסדריםמשיקים,ולכןנדרש שיח משותף במהלך תקופה זו לשם הסדרת התחום שלו נוגעת הדירקטיבה ולצורך היערכות להחלתן. העיכוב באימוץ האסדרות השונות מונע יבוא של מוצרים שאמורים לעמוד בהוראות אותןאסדרות במסלול מקל ומעכב את יישוםהרפורמה והשפעתה על יוקר המחיה. תיקון מס' 19 לחוק התקנים מתייחס בין היתר למצבי סתירה בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית, היות שחוקים מסוימים בישראל סותרים את עקרון אימוץ האסדרה האירופית במוצרים מסוימים ומונעים את האפשרות לייבא את אותם המוצרים על בסיס עקרונות הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". על כן, נקבעו בחוק זמנים ליישוב הסתירות באמצעות תיקוןחקיקההנוגעתלתחום הרלוונטי או פניהלוועדתחריגיםואכן בינואר 2025 פרסם שר הכלכלה את רשימת החיקוקים שיש בהם הפניה מחייבת לדרישות תקן. לפי הוראות החוק, אם יתוקנו החוקים והתקנות הישראליים שבהם ייתכן וקיימת סתירה ויותאמו לתקנות האירופיות, יהיה זה רק לקראת סוף שנת 2025 בהינתן עמידה מלאה בלוחות הזמנים הקבועיםבחוק.נוסףעלכך,חלקמהאסדרותהמאומצותייכנסולתוקףרקבעודפרקזמןממושך של עד שלוש שנים ממועד תיקון מס׳19 לחוקהתקנים (אוגוסט2024 .) הסתירות האפשריות שקיימות בין החוקים והתקנות בישראל לתקנות האירופיות ועיכוב באימוץ האסדרות מעכבים את יישום הרפורמה וההשפעה שלה על הצרכן וגורמים אי- ודאות בקרב ציבורהיבואנים. עלמשרדהכלכלהלעקובולוודאעםמשרדיהממשלההרלוונטייםכיהםפועליםלתיקוןהחוקים אם הם דורשים התאמה לתקנות האירופיות, לכל היותר במסגרת הזמן שהוקצב בחוק. בהיעדר שיתוף פעולה ממשרדי ממשלה שלהם תקנות סותרות, מומלץ למשרד הכלכלה ולשר העומד בראשו להשתמש בסמכותו בחוק התקנים ולפעול לחקיקת משנה לתיקון הסתירה בין החוק בישראל לתקנות האירופיות. בתשובת משרד הכלכלה מיולי 2025 נמסר כי המשרד פועל באופן שוטף להנגיש למשרדים את המידע הנדרש לקבלת החלטה מושכלת אם וכיצד לבצע תיקוני חקיקה שיאפשרו את השימוש במסלול האירופי. משרד הכלכלה ציין כי הוא מעמיד לרשות המשרדים מתקציבו וכן את שירותי מרכז הידע ומסייע למיפוי הסתירות. משרד הכלכלה הוסיף כי אם לא יבוצעו התיקונים בהתאם להוראות סעיף 9א6 , ולאחר שיובאו בחשבון סמכויות הפיקוח והאכיפה, יפעיל שר הכלכלה את הסמכות שניתנה לו ויקדם את התוספת השביעית לחוק התקנים, שבה יאוזכרו כלל חקיקות המשנה שעל אף האמור בהן יהיה ניתן לפעול בהן גם בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת. דוח מבקר המדינה 43 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 יבוא מקבילשל מוצריצריכה יבוא מקביל הוא יבוא של מוצר בעל מוניטין או ייחודיות מסוימת (להלן - מוצר ממותג) שלא באמצעות "יבואן ישיר", שלו הסכם עם היצרן בחו"ל לייבא את מוצריו ולשווקם בישראל, בדרך כלל בבלעדיות. יבוא מקביל כדאי כלכלית לנוכח תנאי ההסכם בין היבואן הישיר בישראל ובין היצרן בחו"ל לעומת תנאי ההסכם של אותו יצרן עם ספקים אחרים בחו"ל שבו ה יצרן מציע את מוצריו לספקים בחו"ל או עקב תנאי השוק המקומי המאפשרים ליבואן לנקוב במחירים גבוהים. כך, ליבואן מקביל מתאפשר לעיתים לייבא את אותם מוצרים ממותגים שמוצעים למכירה על המדפים ולהציע אותם במחירים זולים ממחירם בשוק המקומי. ועדתלנגמצאהכיתחומיםמרכזייםבמקטעהיבואבישראלמאופייניםבריכוזיותגבוההובמספר מצומצםשליבואניםבלעדייםהמייבאיםאתהמוצריםשלהיצרניםהבין- לאומיים.הוועדהציינה אתהתרומההחשובה שעשויהלהיות ליבואמקביל בקידום תחרות תוך- מותגית. קידום התחרות התוך- מותגית באמצעות יבוא מקביל מתאפשר גם בזכות הקִדמה הטכנולוגית ותרבות הקנייה, שכן אפשר להשוות מחירים ותנאי שירות בפשטות במרשתת, ואף ישנם אתרים ייעודיים לכך. מכאן שהתלות באתר מכירה פיזי או במערך שיווק והפצה רחב שעלול להיות חסם היאחלקיתבלבד.להלןבלוח6 השוואתמחיריםשלכמהמוצריםהנמכריםהןעלידייבואןישיר והן ביבוא מקביל שביצע משרדמבקרהמדינה בנובמבר 2024 . דוח מבקר המדינה 44 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לוח6 : השוואתמחירי מוצרים בין יבוא מקביל ליבוא ישיר,נכוןלנובמבר 2024 באמצעותבדיקתעובדי משרד מבקר המדינהבחנויותובאתרZAP להשוואתמחירים, נכוןלנובמבר 2024 .מוצרי פארםנבחנו בחנויות ייעודיות.לא הובאובחשבון מחירי מבצע. נתונימוצרי החשמל נדגמו מאתרי המרשתת עם המחיריםהזוליםביותרהמוצגים באתרZAP , הן של יבוא מקביל והן של יבואישיר.ייתכןכיישנם הבדלים מסוימיםבין השירותים הנלווים המוצעיםבין יבואן ישיר ליבוא מקביל. מהלוח אפשר ללמוד על פערי המחירים של המוצרים הממותגים שנמצאו בבדיקה שנערכה בנובמבר 2024 , הנעים בין 4.8% ל- 226% , ובפועל החיסכון יכול להגיע למאות שקלים בזכות תח רות תוך-מותגית כך למשל,. במשחת שיניים נמצא פער מחיר של 226% ובמכשיר חשמלי להכנת מזון נמצא פער של 25.4% בין מחיר של יבואן ישיר ליבואן מקביל. ללא היבוא המקביל סביר להניח כי מחירי המוצרים הממותגים של היבוא הישיר היו אף גבוהים יותר, כך שייתכן דוח מבקר המדינה 45 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 שהחיסכון בפועל גבוה מהמוצג. עם זאת, ייתכנו הבדלים מסוימים בתנאי השירות לרכישת מוצר, כדוגמת משך זמן האחריות ומי שעומד מאחוריה. יצוין כי בתחומים כדוגמת פארם ומזון אפשר למצוא פערי מחירים בדומה לתחומים המוצגים בלוח ואף גבוהים יותר, אבל הנגישות למידע ויכולת ההשוואה פחותות. פעולות רשות התחרות לעידוד יבוא מקביל של מוצרי צריכה רשות התחרות אמונה על מניעת פגיעה בתחרות בישראל, לרבות מניעת חסימה של תחרות שמקורה ביבוא מקביל. ביולי 2018 תוקן חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- 1988 (להלן - חוק התחרותהכלכלית),והקנהלממונהעל התחרותסמכותלתתליבואןישירבהוראתשעה90 הוראות בדבר צעדים מסוימים שעליו לנקוט כאשר יש חשש לפגיעה ניכרת ביבוא מקביל או ביבוא אישי, ובשל כךעלולהלהיפגע במידה ניכרת התחרות בענף שבו פועל היבואן הישיר. במרץ2019 פרסמה רשותהתחרותהחלטהבדברמתןהוראותלחברתש.שסטוביץבע"מ(להלן- חברתשסטוביץ)לפי סעיף31 ולחוקהתחרותהכלכלית,נוכחמידעשהגיעלידיהשממנועולהכיחברתשסטוביץנוהגת לדווח ליצרן הבין-לאומי של קולגייט91 על מוצריה שיובאו לארץ שלא ביבוא של חברת שסטוביץ, דהיינו יבוא מקביל. דפוס פעולה זה הביא את רשות התחרות למסקנה כי הוא עלול לפגוע ביבוא המקביל של משחות שיניים מאותו מותג, ובעקבות זאת להעלות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בענף משחות השיניים. לפיכך, מצאה הממונה על התחרות להטיל על שסטוביץ ' הוראה לפיה שסטובי ץ' לא תדווח במישרין או בעקיפין ליצרן הבין- לאומי של קולגייט על המצאות של משחת שיניים מיבוא מקבילבישראלולאתספקתיעודלכך.בסופושלדברבמהלך הליךמשפטיהגיעוהצדדיםלהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי ההסכם שסטוביץ' תוכל לדווח לקולגייט העולמית על המצאות משחות שיניים מיבוא מקביל בישראל, רק "במסגרת בקשותיה של שסטוביץ לשיפור תנאים מסחריים מצד קולגייט, לאור הצעת מוצרי קולגייט אצל משווקים ישראליים במחירים נמוכיםולתכליתזו"ובהתאםלתנאיםשנקבעובאותוהסכם(דיווחבכתבהכוללשםהמוצר,מחיר המוצר, הערכה כללית של היקף הסחורה המוצעת, שם הקמעוני או מאפייניו (בהתאם לרשימה מוסכמת של קמעונאים) ותנאיםנוספים. ביוני 2023 התקבל תיקון מס' 23 לחוק התחרות הכלכלית שתכליתו העיקרית היא מניעת סיכול אוצמצוםשלהתחרותמצדיבואמקבילאויבואאישיעלידייבואןישיר.התיקוןלחוקקובעאת האיסורים האלה: 31 ו. (א)לאיעשהיבואן ישירמעשהמהמעשיםהמפורטים בתוספת,אם מתקיים בו אחד מאלה: 1. בעקבותיו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולהלהיפגעהתחרות בענף; 2. עיקרו מניעה אוהפחתה של התחרות מצדיבואמקביל אויבואאישי; 3. הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו שליבואהטובין על ידו כיבואן ישיר. החוק אף קובע שהממונה רשאי להטיל עיצומים כספיים על יבואן ישיר שמפר סעיף זה. ב- 9.9.23 פרסמה רשות התחרות את גילוי דעת 2/23 בעניין מעשה של יבואן ישיר, ובו היא מבהירה את משמעותהתיקוןלחוקומכווי נהאתהציבור,ובכללזהיבואניםישיריםויבואניםמקבילים,בנוגע ל שאלה אם מעשה של יבואן ישיר הוא בגדר הפרה שלהחוק. 90 סעיף 31ה לחוק התחרות הכלכלית הוגדר יבוא מקביל "יבוא לישראל של טובין שאינו יבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר". סעיף 31 ו קבע: "א. ראה הממונה כי כתוצאה ממעמדו או מהתנהגותו של יבואן ישיר קיים חשש כי ייפגע באופן משמעותי יבוא מקביל או יבוא אישי ובשל כך עלולה להיפגע באופן משמעותי התחרותבענףשבופועלהיבואןהישיר,רשאיהואלתתהוראותליבואןהישירבדברהצעדיםשעליולנקוט כדי למנועאת הפגיעה בתחרות כאמור". 91 Palmolive Company - Colgate . דוח מבקר המדינה 46 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מלבד פעולות החקיקה, רשות התחרות נוקטת פעולות יזומות לאיתור חסמים בפני יבוא מקביל, באמצעותדרישהמיבואניםישיריםלמסורלה אתחוזיההתקשרויותביניהםוביןספקיהםבחו"ל. נוסף על כך, יזמה רשות התחרות את תיקון כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג- 2023 ( להלן - פטור הפצה בלעדית) שתפוג בספטמבר 2026 . יבואניםמקביליםטענובפניצוותהביקורתכייבואניםישיריםמסוימיםעדייןנוקטיםפרקטיקות אנטיתחרותיותנגדהיבואןהמקבילבמגווןדרכיםשהעיקריתשבהןהיאחסימתמקורהאספקה שלהיבואן המקביל. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי בשנים 2022 - 2024 התקבלו ברשות התחרות 13 תלונות שעסקו בחסימה של יבוא מקביל. לגבי שבע תלונות נפתחה בדיקה, ולגבי שלוש תלונות לא עלה חששלהפרתהחוק.מתוךשבעהתלונותשבהןנפתחהבדיקה,בתלונהאחתהחלהליךאכיפה, ואף נשלחה ליבואן הישיר הודעה על כוונת חיוב נוכח כוונת הממונה על התחרות להטיל עליו עיצום כספי בסך כ- 13 מיליון ש"ח, מ אחר שהעביר ליצרן בחו"ל פרטים מזהים של מוצרי יבוא מקביל מאולם התצוגה של היבואן המקביל באופן שעלול לפגוע ביבוא המקביל. ההליך נמצא בשלב השימוע. לג בי שלוש תלונות נוספות, נמצאו אינדיקציות להפרה , והטיפול בהן מתקדם לקראת הודעה על כוונת חיוב לפני הטלת עיצום כספי. המקור של עיקר ההפרות היה דיווח של היבואנים ליצרן בחו"ל על יבוא המוצרים והעברת פרטים מזהים של המוצרים המיובאים. ש תי תלונות נוספ ות עדיין בבדיקה. מלבד בדיקה וטיפול לגבי תלונות שהתקבלו, נקטה רשות התחרות פעילות יזומה לאיתור הפרות של הוראת החוק (כפי שתוקן), ובפברואר 2024 פנתה לשלושה יבואנים בענפי המזון והתמרוקים, לחמישה יבואני רכב ולחמישה יבואנים בענף החשמל והאלקטרוניקה בדרישה רחבה לנתונים ומידע, לשם איתור הפרות חוק. עד כה בדיקות אלו לא העלו חשש לפגיעה ביבוא מקביל על ידי היבואנים הישירים. בתשובת רשות התחרות מיוני 2025 נמסר כי הרשות רואה חשיבות רבה בקיומו של יבוא מקביל, ולכןהשקיעהמשאביםרביםכדילוודאשהיבואהמקבילבישראללאנתקלבקשייםמצדיבואנים ישירים. רשותהתחרות ציינהכיהציעהוניסחהתיקוניחקיקהבענייןאיסורפגיעה בתחרותמצד יבוא מקביל על ידי יבוא ישיר, ובהם שלושה שינויים מהותיים: (א) סמכות להטלת עיצומים כספיים; (ב) הרחבת קשת המקרים שייחשבו הפרה של החוק; (ג) הכנסת התיקון באופן קבוע לספר החוקים. רשות התחרות הוסיפה כי לצד תיקון החקיקה היא פרסמה גילוי דעת שמסביר לציבור את המונחים הקיימים בחקיקה. לדברי רשות התחרות, גם לאחר השלמת החקיקה היא ממשיכה בפעולות אקטיביות. בדיקתמשרדמבקרהמדינההעלתהכיישפערימחיריםמשמעותייםבהשוואהביןיבואמקביל ליבואישירשנעובין4.8% ל- 226% ,ובפועלהפערמציגחיסכוןשיכוללהגיעלמאותש"חבזכות תחרות בין מוצרים שמייבא יבואן ישיר לבין מוצרים ביבוא מקביל. עוד עלה בבדיקה כי מאז נכנס לתוקף תיקון 23 לחוק התחרות הכלכלית ביוני 2023 רשות התחרות נקטה פעולות יזומות למניעת חסימה של יבוא מקביל ופנתה ל- 13 יבואנים הפועלים בענף המזון, התמרוקים וחשמל ואלקטרוניקה בדרישה רחבה לנתונים ומידע לאיתור הפרות לאחר תיקון 23 לחוק התחרות הכלכלית. לצד זאת, מטענות שהעלו יבואנים מקבילים לפני צוות הביקורת עולה כי מספר הפניות של יבואנים מקבילים לרשות התחרות בשנים 2022 - 2024 כפי שעלה בבדיקה ( 13 בלבד,) הוא נמוך ביחס להיקף תופעת החסימות שתיארו גורמים בענף. נתון זה עשוי להעיד על מודעות חלקית בקרב יבואנים מקבילים לשינויים שחלו בחוק ולזכותם לפנות לרשות התחרות בנושא. ממצאי ההפרות שעלו עד כה בבדיקת רשות התחרות, שמשמעותן חסימה ופגיעה של יבואנים ישירים ביבוא מקביל בניגוד לחוק לרבות פניה ליצרן בחו"ל עם פרטים על המוצרים הנמכריםבשוקהמקומיבמטרהלחסוםאתמקורהאספקהשלהיבואהמקבילשהובילבמקרה אחד עד כה להטלה של עיצום כספי, גם לאחר יותר משנה מאז כניסת תיקוני החקיקה לתוקף, עלוליםלהצביע עלהרתעה חלקית מול היבואנים הישירים. דוח מבקר המדינה 47 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 הסרת חסמים העומדים בפני יבוא מקביל תגביר את התחרות ותוכל להביא להורדת המחירים לצרכן בשיעור ש יכול להגיע לעשרות אחוזים. לפעולות האלה יש חשיבות בייחוד בשווקים של מוצרי צריכה המאופיינים בביקושקשיח למותג ובריכוזיות. מומלץ לרשות התחרות לעקוב אחר יישום הוראות החוק לאחר תיקונו, להמשיך ולהרחיב את היקף הפעולות היזומות לאכיפה ולקיום הוראות החוק והתיקונים בו, וכן להנגיש את המידע לציבור היבואנים המקבילים, שחלקם אינם מעורים בשינויים שיזמה הרשות, ולעודד אותם לפנותלרשות התחרות בכל הפרהשל סעיפיהחוק. השפעת נוהל ה מכס בנושא הגנה על קניין רוחני על יבוא מקביל של מוצרי צריכה מינהל המכס אמון על אכיפת תנאי חוקיות היבוא, והוא עוסק במניעת פעולות בלתי חוקיות בנושא. אנשי המכס מפקחים על כלל היבוא לישראל ופוגשים את הטובין בשערי הנמל. אחד הנושאים הבלתי חוקיים שנגדם פועל המכס הוא מניעת יבוא של מוצרים שאינם מקוריים הפוגעים בבעל זכות92 .פרק 15 לנוהליהמכס- נוהל קניין רוחני- דן באכיפת דיני קניין רוחנילפני שחרור הטובין מפיקוח המכס ביבוא או ביצוא ומתייחס ליבוא מסחרי בלבד. על פי הנוהל, הוא "אינו חל על יבוא מקביל של טובין שאינם מפירים זכויות קניין רוחני, אלא יבואם פוגע לכאורה בחוזה בלעדיות של יבואן בישראל.המכס אינונוקט בעמדהואינו מתערב במקרים כאמור.״ הנוהל מפרט את זכויות בעל הזכות לעיכוב שחרור טובין שלטענתו מפירים את זכויותיו בכפוף להוראותשהואצריךלמלאעלפיהנוהל.הנוהלמפרטגםמקרהשבועובדהמכסיעכבמשלוחאם ימצא כי יש לכאורה הפרה של קניין רוחני בטובין ללא הודעה מוקדמת מבעל הזכות. נציג המכס יפתח תיק חקר, לרבות שליחת תמונות לבעל הזכות, וזה נדרש להפקיד ערבות בנקאית בגובה של עד פי שניים מערך הטובין החשודים, אך לא יותר מ- 15,000 ש"ח, כדי לכסות כל נזק שעלול להיגרם למכס או ליבואן מעיכוב הטובין. בעת הפקדת הערבות ימסור עובד המכס דוגמאות מהטוביןאם ידרושבעלהזכות לפרקזמןשלעשרה ימים עםאפשרותלהארכהבעשרהימיעבודה נוספים. אם ראה ממונהיחידתהתפיסות בביתהמכס כי מדובר ביבוא מקביל,יודיע לבעלהזכות בכתבעל סירובולעיכוב הטובין. על אףהחשיבות של הנוהל, מבדיקת משרדמבקרהמדינהעולה כי הואעלול לעיתיםלהיותחסם שליבואטוביןביבואמקבילאףשהיבואןהמקבילאינומפרהוראותבענייןקנייןרוחני.לפניעובדי משרד מבקר המדינה הוצגו שני מקרים שהגיעו לפתחה של רשות התחרות שעסקו בחסימה של יבוא מקביל אגב פעילות רשות המיסים על פי נוהל קניין רוחני. במקרה אחד נחסם משלוח של רכיב למכשיר סלולרי בהסתמך על תמונות שהועברו לבעל זכות, אף שלטענת היבואן המקביל המוצרים במשלוח היו מקוריים והוא אף צירף לרשות התחרות אסמכתאות לכך. במקרה אחר נחשדמשלוחשלמזוודותכמפרהוראותקנייןרוחניוהועברלידיעתבעלזכות.המידעהגיעלידיעת היבואן הישיר המקומי, ובעקבות כך הוא פעל מול היצרן בחו"ל לחסימת מקור האספקה ליבואן המקביל. מבדיקתנתונימינהלהמכסעלהכיבשנת 2024 נפתחו 404 תיקיחקרקנייןרוחניבכללבתיהמכס, ב- 359 תיקיםהופקדהערבות, 19 משלוחים(כ- 5% )עוכבו יותרמשלושהימים,הוגשהתביעהמצד בעל זכות ב-7 תיקים בלבד, ובאףמקרהלא חולטהערבות. הנתונים והמקרים המתוארים עשויים לשמש דוגמאות לתופעה רחבה יותר של חסימת יבוא מקביל בשל אסדרה קיימת. הבעיה אף צפויה לגדול לנוכח כניסת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טובלישראל" שצפויה להגדילאת היקף היבוא המקביל. 92 בעלזכות - בעל סימן מסחר או זכות יוצרים. דוח מבקר המדינה 48 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 נציגימינהלהמכסמסרולצוותהביקורתבפברואר2025 כיבאופןכלליהנוהלנותןמענהלדרישות החוק. עם זאת, בימים אלה הם פועלים לפשט את הנוהל ולשנות את שיטת חישוב גובה הערבות הנדרשת מבעלהזכות. בשנת 2024 נפתחו על ידי המכס, 404 תיקי חקר בחשש להפרת קניין רוחני, רובם ( 385 ) נסגרו תוךשלושהימיםבשלאי- קידומו מצדבעלהזכות,ב- 19 מקריםעוכבומשלוחיםיותרמשלושה ימים וב- 7מקרים בלבד הוגשהתביעה מצד בעלזכות. נמצא כי נוהל קניין רוחני וההוראות לפיהן פועל המכס הם, בין היתר: המכס מעדכן את בעל הזכות על הגעת משלוחשל יבוא מקביל לצורך וידוא מקוריות המוצר וככלשנדרש מעבירתיעוד של המוצרים, בעל הזכות מצדו ייתכן ו מתחיל בבירור מקוריות המוצר מול היצרן המקורי. בין אם מדובר במוצר שמקורו בזיוף או מוצר שמקורו ביבוא מקביל, בעל הזכות עשוי לעדכן את היבואןהישיר .הפעולותשלבעלהזכותבמקריםמסוימים,אגבהוראותנוהלקנייןרוחני,עלולות להיותחסםבפנייבואמקבילהיותשהיבואןהישיריוכללהשתמשבמידעכדילחסוםאתהיבוא המקביל. עוד נמצא כי סכום הערבות שעל בעל הזכות להפקיד כדי להתחיל את פעולות בירור מקוריותם של הטובין המיובאים ביבוא מקביל הוא נ מוך ומגיע עד ל- 15,000 ש"ח בלבד ועלול לשמש את היבואן הישיר ככלי לעיכוב שלא לצורך בשחרור ממכס של טובין שמייבא יבואן מקבילאולחסימהשליבואמקביל. זאת,גםבהתחשבבסכוםהערבותהנמוךהנדרשמבעלזכות לעיכוב המשלוח וכן העובדה שבפועל המכס אינו נדרש לחלט את הערבו יות כפי שעלה בנתונים שנבדקו. מומלץ למינהל המכס ברשות המיסים לבדל משלוחים שמקורם ביבוא מקביל למניעת חסימת יבואמקבילשלאלצורךולשנותאתשיטתחישובהערבותשנכוןלמועדסיוםהביקורתהואנמוך ואינו מהווה הרתעה בקרב יבואנים ישירים לעיכוב משלוחים של יבואנים מקבילים מתחרים, כךשגובההערבותירתיעבעלזכותמפני חסימהשליבואמקבילשאינומפרזכויותקנייןרוחני. השפעת הרפורמות על יבוא מקביל של מוצרי צריכה יבוא מקביל מאופיין בדרך כלל ביבוא נקודתי עם מלאי מוגבל שלרוב אינו מתחדש. לנוכח היקף היבוא וערכו, לתהליכים הבירוקרטיים ולעלויות היבוא הכרוכות בהם יש השפעה מכרעת על כדאיות היבוא. ככל שמספר הפריטים מאותו מוצר קטן וערכו נמוך יותר, כך תפחת הכדאיות ליבוא המוצר, בהינתן עלויות יבוא גדולות. יבואן ישיר, לעומת זאת, נמצא בקשר ישיר עם היצרן בחו"ל ואינו מוגבל בכמות הפריטים שהוא יכול לייבא. ככל שלמוצר יהיה ביקוש גדול יותר, כך עלות היבוא תפחת. אחד החסמים הגדולים העומדים בפני יבוא מקביל הוא התקינה הדורשת מכל יבואן לבדוק את המוצריםהמיובאיםלארץבהתאםלאמורבחוקהתקניםובפקודתהיבואוהיצוא,מטעמיבטיחות המוצר. במסגרת התהליך נדרש היבואן לספק מסמכים על המוצרים המיובאים ולבצע ״בדיקת דגם״ למוצרים אלה, שעלותה נעה בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים לכל דגם של מוצר. כדי להפחיתעלויות,יבואןמקביל משתמש בשירות של"בדיקת השוואה"המשווה את המוצרהקיים זה מכבר בשוק המקומי, אם מדובר במוצר זהה. עלות בדיקת ההשוואה נמוכה במידה ניכרת מבדיקת דגם מלאה או חלקית93 . החלת רפורמת התקינה ביבוא בשנת 2022 ומסלול הצהרה הקלו את תהליך היבוא והפחיתו את עלויותהתהליךבעקבותהקלותבקבוצותהיבואומעבָרלהצהרה.עםזאת,בחלוףשנתייםמכניסת הרפורמה ציין משרד הכלכלה במסגרת בדיקת השפעת הרפורמה כי מבנה הרפורמה לא תומך ביבואנים מקבילים ולא מעודדיבוא מסוג זה. 93 בדיקת דגם למוצר מסוים יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, ובדיקת השוואה לאותו מוצר תעלה אלפי שקלים. דוח מבקר המדינה 49 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 ביולי 2024 נכנסה לתוקף הרפורמה "לא עוצרים בנמל". בתיקון מס' 6 לפקודת היבוא והיצוא נקבעההוראתשעהשתוקפהשנהאחת,עדיולי2025 ,שקבעהשבמסלולהתאמהלתקןרשמיאין חובה לשמור בתיק מוצר תעודת בדיקת התאמה לתקן רשמי לטובין בקבוצ ת היבוא 3 , ובמסלול קסיס בוטלה החובה לשמור בתיק המוצר תעודת בדיקה או אישור המעיד על התאמה לאסדרה הזרה על טובין בקבוצת היבוא 3 בלבד, כך שישנה הקלה ליבואנים, ובפרט ליבואנים מקבילים, שלהם יש קושי לקבל אסמכתאות נדרשות. כמו כן, נקבעה חובה ולפיה מעבדות בדיקה יפרסמו את דגמי הטובין שנבדקו ואושרו על ידן, וכן נקבעה אפשרות ליבואן לעבור ממעבדת בדיקה אחת לאחרת, והמעבדה תהיה מחויבת להעביר את ממצאי הבדיקה שעשתה ואת מלוא המידע הדרוש לשם זיהוי הטובין. באופן זה יבואן יכול לבצע בדיקת משלוח והרחבת משפחת הדגמים לטובין המיובאים במעבדות שונות. השינויים שחלו במדיניות היבוא בעקבות הרפורמה "לא עוצרים בנמל", ובראשם מעבר להצהרה על בסיס אסמכתאות מהיצרן, הקשו את תהליך היבוא המקביל במוצרים בקבוצות היבוא 1 ו-2 (שאינםבקבוצה3 94 שכןליבואןמקבילאיןאפשרותלספקאתהאסמכתאותהדרושותמהיצרן.), כך שכל משלוח של מוצר בקבוצת יבוא 1 ו-2 דורש מהיבואן המקביל לבצע בדיקה במעבדה מוסמכתכמומכוןהתקנים,וזהמעמיסעלויותנוספותשלבדיקתהמוצר,אחסונו ועלויותמימון. כל אלה לעיתים הופכים את היבוא המקבילללא כדאי. מלבדהאמור, מפגישות שקיים משרדמבקרהמדינהעם בעלי עניין עלה כי ציבורהיבואנים בכלל ויבואנים מקבילים בפרט אינם מכירים מספיק את ההליךהחדש,ובהיעדר מידע וכתובת לפניות, הם פונים למכון התקנים שפרשנותו להליך יכולה להיות שונה מכוונת המחוקק, שכן הוא אינו הגורםהאמוןעל יישום הרפורמה, כפי שיפורט להלן: 1. פערי מידע - ביבוא מקביל של מוצר מסוים שהגיע באריזות בגדלים שונים קודם לרפורמה "לא עוצרים בנמל" נעשתה בדיקת דגם למוצר בגודל מסוים, ואם לא היה הבדל במוצר אלא באריזתו בלבד, אפשר היה לייבאו על בסיס הצהרה. לאחר כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל", ובהיעדר מידע מספק מהמאסדר, פנה היבואן למעבדת בדיקה כדי לעמוד בחובותיו ולהימנעמכשליםבתהליךהיבוא.בהתאםלהמלצתהמעבדהנאלץהיבואןלבצעבדיקהעלכל משלוח של אותו מוצר שבו יש בידול בגודל האריזה בלבד ולא במוצר עצמו. כלומר מצבו של היבואן הורע בעקבותהרפורמה,ייתכן שלא לצורך. 2. יכולת ביצוע בדיקת השוואה - עלה כי נכון למועד סיום הביקורת, בדיקת השוואה משמשת אתהיבואןהמקבילכדילבדוקמוצרשקייםבשוקהמקומי,ובלבדשמדוברבמוצרזהה.עלות בדיקתהשוואהנמוכהבמידהניכרתמבדיקתדגםמלאהאוחלקית.בזכותהרפורמהיבואנים ישירים אינם נדרשים לעבור במכוני הבדיקה וחוסכים עלויות, מה שפוגע ביבואן המקביל, שיש לו קשיים בהמצאת מסמכים מהיצרן בחו"ל, שכן עכשיו אין לו אפשרות לבצע בדיקת השוואה על בסיס בדיקת הדגם של היבואן הישיר, והוא נדרש לבצע בדיקת דגם מלאה שעלויותיהגבוהותלעיתים.בתשובתמשרדהכלכלהנמסרכיכדילהקלעליבואניםמקבילים בהשגתאישורידגם, בתיקוןלפקודתהיבואוהיצואמיולי2024 95 נקבעהחובהולפיהמעבדות בדיקה מחויבות לפרסםדגמי טובין שנבדקו ואושרועל ידן. כדילבחוןאתהשפעתהרפורמה"לאעוצריםבנמל"עלהיבואהמקביל,בחןמשרדמבקרהמדינה את מספר בדיקות ההשוואה לדגם שמבצע יבואן (מקביל) במכון התקנים לצורך חיסכון בעלויות הבדיקה ביבוא, במקום בדיקות דגם, בשנת 2024 , לפני כניסת הרפורמה לתוקף וחצי שנה אחרי כניסתה. 94 ההקלה לגבימוצריםבקבוצת יבוא3 היא שאיןחובה להחזיק תעודתבדיקהבתיק המוצר. 95 תיקון (מס'6 ) לפקודתהיבוא והיצוא שנכנסלתוקף ביולי2024 . דוח מבקר המדינה 50 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים12 :בדיקות השוואה לדגם במכוןהתקנים, 2024 עלפי נתוני מכון התקנים,בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולהכיבמחציתהראשונהשל2024 (עדיוני2024 )בוצעו4,874 בדיקות,לעומת3,877 בדיקות במחצית השנייה של השנה, לאחר כניסת רפורמת "לא עוצרים בנמל" לתוקף, כלומר שחלה ירידה של 997 (כ- 20% ) בבדיקות ההשוואה מאז כניסת הרפורמה ביולי 2024 . הירידה במספרהבדיקותיכולהלהיותמוסברתביןהיתרבשינוישיטתהיבואומעברלהצהרהשמאפשר יבואללא צורך בבדיקת דגם. אפשר לראות זאת גם בניתוח נתונים מפורט יותר, לפי סוג מוצר, שבו נבחן היקף יבוא של מקררים/מקפיאים ומכונות כביסה בהשוואה למספר בדיקות ההשוואה שנעשו במכון התקנים. מטרת הבדיקה הפרטנית היא לבחון את השפעת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" יותר לעומק, שכן נבדקגם היקף היבוא שלהמוצרהנבחן. תרשים13 :בדיקות ההשוואהלמקררים/ מקפיאים במכוןהתקנים והיקףהיבוא שלהם, 2024 רשותהמיסים עלפי נתוני מכון התקנים ונתוני ליבוא מוצרי צריכה, בעיבודמשרדמבקרהמדינה. דוח מבקר המדינה 51 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים14 :בדיקות ההשוואה למכונות כביסה במכון התקנים והיקףהיבוא שלהן, 2024 עלפי נתוני מכון התקנים ונתוני רשות המיסיםליבוא מוצרי צריכה,בעיבודמשרד מבקרהמדינה. מהתרשימים לעיל עולה כי חלה ירידה בהיקף בדיקות ההשוואה שנערכו במכון התקנים למקררים - מ- 27 בדיקות השוואה בינואר 2024 אל מול היקף של כ- 26 אלף מקררים שיובאו באותו חודש לכדי 17 בדיקות השוואה בלבד בדצמבר 2024 אל מול היקף של כ- 38 אלף מקררים שיובאו באותו חודש. וכן, ירידה במספר בדיקות השוואה ל מכונות כביסה - מ- 22 בדיקות השוואה בינואר2024 אל מולהיקף יבואשל כ- 41 אלף מכונותכביסהשיובאובאותוחודשל- 17 בדיקות השוואה אל מול כ- 35 אלף מכונות כביסה שיובאו באותו חודש. הנתונים מצביעים על ירידהבהיקףבדיקותההשוואה המשמשותאתציבורהיבואניםהמקביליםליבואמוצרים,שכן מספר בדיקות ההשוואה נמצא בירידה. מכאן שאפשר להעריך כי כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" פגעה במידה מסוימת ביבוא המקבילכינפגעהיכולתההסתמכותשלהיבואניםהמקביליםעלבדיקותהשוואהלדגםעלבסיס בדיקות דגם שביצעו יבואנים ישירים. כך שבעוד שמצבם של היבואנים הישירים הוטב בעקבות הרפורמה בזכות מעבר להצהרה וביטול הצורך בבדיקת דגם, מצבם של היבואנים המקבילים הורע. בבדיקת משרדמבקרהמדינהעלה כי משרדהכלכלהלא בחן אתהשלכותהרפורמה "לא עוצרים בנמל" על היבוא המקביל וכי המידע על תהליכי הרפורמה והדרישות מהיבואנים המקבילים לא שוקפו במלואם, מה שגרר קשיים בקרביבואניםמקבילים. בדיקת משרד מבקר המדינה בעקבות פניותשל יבואנים מקביליםוסוכנימכס העלתה, למשל, כיאיןמידעמפורט עלהוראתשעה עבור מוצרים בקבוצת יבוא 3, הפוטרת אותם מחובת החזקה של בדיקת דגם שהם מת קשים להש יגה בתיקה מוצר. נמצא כי הרפורמה "לא עוצרים בנמל" לא הגדילה את היבוא המקביל, ובפועל היא אף יצרה חסמים בפני היבואן המקביל ובהם פערי מידע בנוגע לחובות היבואן המקביל שגרמו לו לעיתים לבצעבדיקותבמכוניםבניגודלכוונתהרפורמהו בה בעתהרפורמהפגעהביכולתםשלהיבואנים המקבילים לבצע בדיקות השוואה כפי שעולה מהנתונים לפיהם מספר בדיקות ההשוואה ירד בכ- 20% במחציתהראשונהשל2024 לעומתהמחציתהשנייהשלהשנהלאחרכניסתהרפורמה לתוקף ביולי 2024 . מכאן עולה כי משרד הכלכלה לא בחן את כלל ההשלכות של הרפורמה על היבוא המקביל. כמו כן, המידע שהוא מספקליבואנים עלחובותיהם הואחלקי. דוח מבקר המדינה 52 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 היעדרמידעמספקמצדמשרדהכלכלהלצדחסמיםחדשיםשנוצרועקבהרפורמה"לאעוצרים בנמל" אולי אף הורידו את היקף היבוא של היבואנים המקבילים ואת מגוון המוצרים שמקורם ביבוא מקביל. כפועל יוצא, סביר להניח כי צומצמה התחרות התוך- מותגית בחלק מהשווקים. ביצוע בדיקות של יבואנים מקבילים לכל משלוח של מוצרים זהים באריזות שונות, לדוגמה, הורידאתהכדאיות הכלכליתלנוכח העלויותשהתווספו, וייתכן שצמצםאת היקף המשלוחים. בינואר 2025 נכנסה הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" לתוקף והביאה עימה הקלות נוספותבתהליךהיבוא,ובהןיבואשלמוצריםהמשּווקיםבאירופהעלבסיסהוכחתשיווק.ייתכן כיהקלות אלהיסירו חלק מהחסמים העומדים בפני יבואןמקביל. בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי הוא מקיים קשר רציף עם איגוד לשכות המסחר ועם יבואנים, כולליבואניםמקבילים,במטרהלקבלאינדיקציותעלאתגריםוקשייםולפעולבהתאםבאמצעות הסברה, הדרכה, הנגשת מידע ותיקוני נהלים והנחיות. נוסף על כך, מתקיימת בדיקה מקיפה ומעמיקה של השפעת הרפורמותעל השוק בתחומיהתקינה,המזון והתמרוקים. מוצע למשרד הכלכלה לבחון את השפעת הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" על היבוא המקביל, לקיים שיח עם בעלי העניין, לרבות היבואנים המקבילים וסוכני המכס, לאתר חסמים על היבוא המקביל ולפעול להסרתם, ואם יידרש ליזום פעולות בשיתוף משרד האנרגייה, משרד הבריאות, רשות התחרות ומשרד האוצר, להקלת היבוא המקביל וכדי לעודד אותו לשם קידום התחרות והורדת יוקר המחיה. עוד מוצע למשרד הכלכלה לקייםהדרכותייעודיותליבואניםמקביליםעלתהליכיהיבוא,הנוגעיםאליהולהקלות הנכללות ברפורמותהשונות, ולהקים מוקד מקצועיזמיןלמתן מענהלפניותהיבואנים. הרפורמות"לאעוצריםבנמל"ו"מהשטובלאירופהטובלישראל"וההקלותהטמונותבהןעשויות להביא לגידול ניכר בהיקף היבוא המקביל, אלא שרמת הריכוזיות בשוק המקומי בשווקים מסוימים גבוהה מאוד ופועלים בו גורמים המחזיקים לעיתים יותר מחוליה אחת בשרשרת הערך ואף בשרשרת ערך מלאה, כך שהם משמשים יבואנים, משווקים וגם קמעונאים, מה שמקטין את התחרותבשוקהרלוונטי ,ובפרטמצדיבואניםמקבילים.מלבדזאת,ישנםענפיםמסוימים שבהם שחקןאחדמחזיקבמגווןרחבשלמ וצרים,מהשמקנהלויתרוןבסחרמולקמעונאים,וגםבמקרה הזה ההשפעה על היבוא המקביל היא שלילית. דוגמה לכך היא יבוא מקביל של מוצרי מזון או תמרוקיםש בדרך כלל לאיימצא וברשתותהקמעונאיותהגדולות ,שכןאלו יעדיפולאלפגועבקשרי העבודה ו בהסכמי הסחר עם הספק הגדול שלו קשר ישיר עם היצרן בחו"ל, מגוון מוצרים רחב שחלקם חיוניים והבטחה של אספקה רציפה. כל אלה הם חסמים לפתיחת התחרות בשוק המקומי, כך שהרפורמות ופתיחת השוק המקומי לתחרות מיבוא עלול ות שלא לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן להגדלת ההיקף של יבוא מקביל. רמת הריכוזיות, יכולות שיווק והפצה והמבנה של שווקים מסוימים הכולל אינטגרציות מלאות או חלקיות כדוגמה בענף החשמל והאלקטרוניקה בו יבואן מחזיק גם ברשת חנויות קמעונאיות, עלולים להביא לפגיעה בפוטנציאל הקיים ביישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו- "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" על היבוא המקביל. מומלץ לרשות התחרות לבחון את השפעת הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טובלישראל" עלהיבואהמקביל, לרבותעל היקףהיבואהמקבילוהתפוצהשלמוצריםשמקורם ביבוא מקביל ברשתות המזון הגדולות ובשווקים, ואם יידרש לנקוט, עם משרד הכלכלה יחד, פעולותא קטיביות, כלאחד בתחומו,לעידוד הפצה ושיווקשל מוצריםשמקורם ביבואמקביל. דוח מבקר המדינה 53 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 יבוא אישי מקוון96 יבואאישיהואיבואשלטוביןשלאבאמצעותעוסק,הטובין אינםמיועדיםלצורכי אספקה,ייצור אומתןשירותים,והםמיובאיםבכמותסבירהלשימושוהאישי אוהמשפחתישל היחיד המי יבא97 . בעקבות החלטת ממשלה98 מ- 2011 , במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, הוכן ברשות המיסיםצוהפוטרמתשלוםמכס ב יבואאישישלטוביןבתנאים מסוימים. עלפיצותעריףהמכס והפטורים ומס קני יה על טובין, התשע"ב- 2012 99 , משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל100 עד 75 דולר101 פטור לחלוטין ממ י סי יבוא מע"ם, מס קנייה ומכס)(102 . אם שווי החבילה 75 - 500 דולר ישולמובגינהמע"ם ומסקנ ייה ללאמכס)( .אםשווי י ה גבוהמ- 500 דולרישולמובגינהמע"ם, מס קני יה ומכס בהתא ם לדין. בעקבות החלטת הממשלה 2754 הוקמה באוגוסט 2017 ועדת היגוי להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות ביבוא מוצרים באמצעות יבוא אישי (להלן - ועדת גרינברג.) בדצמבר 2017 הגישה הוועדה דוח סופי לשרים, ובו המליצה על שורת צעדים להקלה ביבוא אישי בלי להתייח ס לגובה הפטור ממס. ב דוח על יבוא אישי ככלי לעידוד התחרות, שפרסמה רשות התחרות באוגוסט 2018 103 , צוין כי רכישת מוצר ביבוא אישי שאפשר לרכוש ג ם בשוק המקומי תהיה כדאית ל צרכ ן כל עוד עלות הרכישה הכוללת, בשקלול מיסי יבוא (מכס, מע" ם ומס קנ ייה,) נמוכה מעלות רכישתו בשוק המקומי. לפיכ ך יש חשיבות רבה לגובה המס המוטל על יבוא אישי. רשות התחרות ציינה בדוח שלה לעיל כי אומנם הפטור ממיסים והוצאות התפעול מעמיד ים את המגזר הקמעונאי בתנאי תחרות לא שוויוניים מול היבוא האישי , אולם היבוא המסחרי נשכר מ יתרונות לגודל המקטינים אתעלויות הרכישהוהמשלוח. ב-8 201 הגיעה הסוגיה לבג"ץ104 לאחר ששורת יבואנים וקמעונאים הגישו עתירה נגד שר האוצר דאז,ראשהממשלהדאזומנהלרשותהמ י סים, בטענהכייבואניםישראליםמופליםלרעהעל ידי המדינה, שכן בקני יה בחנויות בארץ הצרכן משלם מחיר מלא, ללא פטור. בבסופו של דבר משכו העותריםאת העתירה. ב- 2021 המליצה הוו עדהלקידוםכלכלישלענפיהמסחרוהשירותים105,לנוכחהמגמההגוברתשל עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, לפעול לאיזון תנאי התחרות בין היבוא האישי ל מסחרהקמעונאיבאמצעותביטולהפטורמתשלום מע" םביבואאישי ,ו לקדםה י ערכותתפעולית לביצוע המהלך. הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה שימש חבר ועדה והתנגד לב יטול הפטור ממע" ם. שרת הכלכלהדאז לא קיבלה אתהמלצותהדוח. ההצעהלביטולהפטורעליבואמוצרים ש שווםיי עד75 דולר עלתה לדיוןבמסגרתהדיוניםלגיבוש תקציב 2021 - 2022 וחוק ההסדרים . שר הא וצר ומשרד האוצר בחנו את ביטול הפטור וכן את 96 רוב היבוא האישי נעשה באופןמקוון. 97 ל תושבי ישראל השבים מחו"ל יש פטור ממס על חפצים אישיים ש רכשו בחו"ל (או בדיוטי-פרי בישראל). במועד חזרתם לישראל הם זכאים לא להצהיר עליהם לרשויות המכס אם עלותם אינה עולה על 200 דולר ארצות הברית,ולא לשלם בעבורםמיסים. 98 החלט ת ה ממשלה 3905 ,"הפחתת חסמייבוא - פטור ממכסעל יבוא לשימוש עצמי" ( 4.12.11 .) 99 ביום 30.11.08 תיקן שר האוצר אתתקנה9אלתקנות מס ערך מוסף,התשל"ו- 1976 ,בדרך של הוספת פרט 614 לתוספתלפקודתתעריףהמכסוהפטורים.המשמעותהיאשהוראותהפטורהקבועותבתקנהזונגררות אחריהוראותהפטורממכס,ובכל פעםשמורחבהפטורממכסבאחדהפריטיםמתרחבבאופןאוטומטי גם הפטור ממע"ם. ב- 2011 הרחיב שר האוצר את הפטור ממכס וממס קנייה הקבוע בפרט 614 לתוספת הראשונה לצוהתעריף, וקבעכי הואיחול עלכליבואאישיבמשלוחי דוארואוויר עדתקרה של75 דולר. 100 שיעור המס החלמחושב לפיערך החבילה בתוספת דמיהמשלוחוהביטוח,אם ישנם. 101 עדאז סכום הפטורהיה50 דולר. 102 הפטור אינו חל על מוצרים שהם מוצריטבק, כוהל או מוצרים משכרים. 103 רשות התחרות, " יבואאישיככלי לעידוד התחרות" (אוגוסט2018 .) 104 בג"ץ 3223/18 לשכת המסחרתל אביבוהמרכז ואח' נ' שר האוצר ואח'. 105 את הדוח כתב ו שני יו שבי הראש ה משותפים של הוועדה: פרופ' צבי אקשטיין, דקןא בית הספר טיומקין לכלכלה ו יו"ר מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, וגב' מיכל פינק, סמנכ"ל ית אסטרטגיה ותכנון מדיניות ב משרד הכלכלה. דוח מבקר המדינה 54 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 ותהכניתלגבייתמע" ם עלרכישתשירותיםדיגיטליים באופןמקוון.עםזאת,ההצעהלאהתקבלה, והפטורעל יבואמוצרים ש שווםיי עד75 דולר נותרעל כנו. בדוחמבקרהמדינה" התמודדותהממשלהעםהגידול במסחרהמקוון ״106 (להלן בפרק זה- הדוח הקודם)נכתבכילנוכחגלעליותהמחיריםבמשקוהעלייהביוקרהמחיהבישראל,מומלץכימשרד הכלכלה ומשרד האוצר, בהתייעצות עם רשות התחרות, יבחנו באופן עיתי את השימוש בפטור ממיסיםעלהיבואהאישיככלינוסףבמאבקזה,תוךאיזוןהצורךלהגןעלחלקיםמסוימיםבמגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. וכן מומלץ לבחון את הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים שבהם קיימים כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופול או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי. בתגובתו של משרד האוצר מיוני 2022 לדוח הקודם הוא ציין כי הוא רואה חשיבות בעידוד התחרות בישראל ו בהפחתת יוקר המחיה, בין היתר באמצעות עידוד היבוא ובפרט יבוא מקוון מחו״ל. עם זאת, לדעת משרד האוצר לא נכון להגדיל את הפטור על יבוא אישי, ואף יש נימוקים התומכים בצמצומו. עוד הומלץ כי ייבחן באופן יעתי השימוש בפטור ממיסים על היבוא האישי ככלי נוסף במאבק ביוקר המחיה, מתוך איזון הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל, ולבחון את הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים שבהם יש כשל שוק או ניצול לרעה. רשותהמיסיםמ סרהבתשובתהלדוחהקודם ביוני2022 כי בקביעתרףהפטורממסעל יבואאישי היא ממליצהלאזן בין הצורךלעודד יבוא אישי, כערוץ תחרותי ליבואהמסחרי לשם צמצום יוקר המחיה, ובין שיקולים נוספים, ובהם הסטת פעילות כלכלית מישראל לחו״ל ופגיעה בקמעונאות המקומיתובתעסוקה, כך שההשפעההכוללת של המדיניות תהיה מאוזנת. רשות התחרות השיבה בתשובתה לדוח הקודם במאי 2022 כי לדעתה הדרך העדיפה מבחינה תחרותיתהיאלהעלות את הפטורממס על יבוא אישי באופן גורף. רשות התחרות יזמה את תיקון מספר 23 לחוק התחרות הכלכלית107 שתכליתו למנוע מיבואנים ישיריםלפגועבתחרותמצדיבואמקבילויבואאישיבמשלוחשלחבילותלישראל.בספטמבר2023 פרסמה רשותהתחרות גילוי דעת בעניין התיקון לחוקהמכווין את הציבור בשאלה אםמעשה של יבואן ישיר הוא בגדר הפרה של החוק. גילוי הדעת מפרט סוגי מעשים אסורים של יבואן ישיר שבעקבותיהם נפגע יבוא מקביל ויבוא אישי. לאחר כניסת התיקון לתוקף והחלת פטור הפצה בלעדית קיבלה רשות התחרות שתי פניות של צרכנים, ובמקרה אחד שבו צרכנים התלוננו על חסימה של גישהלאתר מחו"ללגולשים מישראל נפתחה בדיקה,וזו טרם הסתיימה. השפעה של יבוא אישי ניכרת גם בבחינת נתוני מינהל המכס ברשות המיסים. להלן בלוח 7 מספר החבילות (הצהרות מכס) ביבוא אישי לשנים 2020 - 2024 בחלוקה לפי ערך היבוא: עד 75 דולר - פטור ממיסים; 75 עד 500 דולר - פטור ממכס וחייב בתשלום מע"ם; ו- 500 דולר ומעלה שחייב בתשלוםמכס ומע"ם. 106 מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה - נובמבר 2022 " , התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון - ביקורת מעקב." 107 תיקון מס'23 לחוקהתחרותהכלכלית מיום 21.6.23 . דוח מבקר המדינה 55 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לוח7 : חבילות ביבוא אישי, לפיערךהיבוא ותשלומי המיסים, 2020 - 2024 מספרהחבילות שיובאוביבוא 75 - 500 דולר עד75 דולר(לא מעל500 דולר(נדרש שנה אישיוערכם (נדרשבתשלום נדרשבתשלום) בתשלוםמע"םומכס) הכספי(בדולר מע"ם) אמריקאי) כמות 20,646,760 ( 100% ) 16,718,208 ( 81% ) 3,829,082 ( 18.5% ) 99,470 ( 0.5% ) 2020 סכום 1,146,659,370 330,242,434 דולר 460,488,991 דולר 335,927,945 דולר דולר כמות 42,272,774 ( 100% ) 36,200,477 ( 85.6% ) 5,911,294 ( 14% ) 161,003 ( 0.4% ) 2021 סכום 1,922,649,603$ 730,925,521 דולר 777,451,812 דולר 414,272,271 דולר דולר כמות 42,559,707 ( 100% ) 35,858,168 ( 84.3% ) 6,523,665 ( 15.3% ) 177,874 ( 0.4% ) 2022 סכום 2,090,817,750 882,566,529 דולר 864,208,752 דולר 334,042,469 דולר דולר כמות 47,319,628 ( 100% ) 41,446,105 ( 87.6% ) 5,705,209 ( 12.1% ) 168,314 ( 0.4% ) 2023 סכום 1,983,924,389 910,739,972 דולר 765,679,153 דולר 307,505,265 דולר דולר כמות 60,145,481 ( 100% ) 52,810,434 ( 87.8% ) 7,177,543 ( 11.9% ) 156,314 ( 0.3% ) 2024 סכום 2,440,732,758 1,155,756,552 דולר 966,706,884 דולר 318,269,362 דולר דולר עלפי נתונירשות המיסים, בעיבודמשרד מבקר המדינה. מהלוח עולה כי חל גידול ניכר בהיקף היבוא האישי, בכמות החבילות ובסכום הכספי שלהן, בין 2020 ל- 2024 , . לפי הנתונים, בשנת 2024 ייבא כל תושב במדינה כשש חבילות בממוצע. לגבי חבילות של עד 75 דולר, חל גידול בכמות החבילות שיובאו מכ- 17 מיליון חבילות ב- 2020 לכ- 53 מיליון ב- 2024 (פי 3.15 ), ובדומה עלה גם ההיקף הכספי הכולל שלהן ; בחבילות מ- 75 עד 500 דולר, החייבות בתשלום מע"ם, רואים גידול מכ- 3.8 מיליון חבילות לכ- 7.1 מיליון חבילות (פי 1.8 ); ובחבילות מעל500 דולר,החייבות בתשלום מכס ומע"ם, העלייה מתונה הרבהיותר:מכ- 100,000 חבילות לכ- 156,000 (פי 1.56 .) מכאן שתשלום המיסים הוא חסם, שכן בחבילות המחויבות במכס ומע ם," נוסף על דמי המשלוח, המחיר הסופי של המוצר ביבוא אישי עולה והכדאיות הכלכלית פוחתת. על בסיס נתונים אלה, סביר להניח שככל שתקרת הפטור ממע"ם תגדל, כך יגדלוהיקפי היבוא האישי. משרדמבקרהמדינהבדקבפברואר 2025 אתהפערביןמחירימוצריםהנמכריםבישראללמחירי אותםמוצרים שאפשרלרכוש ביבוא אישי.הבדיקה נעשתהבאתרים מקומייםובאתר אמזון. דוח מבקר המדינה 56 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 לוח8 : מחירי מוצרים ביבואאישי ומחירי אותם מוצריםבשוק המקומי בישראל כוללמע ם," פברואר 2025 הוכן בידימשרד מבקרהמדינה. (1) מחיר בשוק המקומי. (2) המחירבאתר amazon.com הוא 20.7$ למארז של שלוש משחות. משלוח חינםבקנייהמעל 49 דולר. ההמרה בוצעה לפי שער דולר- שקל נכוןליום 24.2.25 . (3) מחיר בשוק המקומי. (4) המחירהמוצע באתר amazon.com הוא 74.99 דולר, כוללמשלוח. ההמרה בוצעה לפי שערדולר- שקלנכון ליום 24.2.25 . (5) מחיר בשוק המקומי. (6) המחירהמוצע באתר amazon.co.uk הוא 249.9 ליש"ט+ 78.3 ליש"טמשלוח ומע"ם.ההמרהבוצעה לפי שער ליש"ט- שקלנכון ליום 24.2.25 . (7) מחיר בשוק המקומי. (8) המחירהמוצע באתר amazon.com הוא 61.9 דולר, כולל משלוח. ההמרה בוצעה לפי שערדולר- שקל נכון ליום 24.2.25 . (9) מחיר בשוק המקומי. ( 10 ) המחירהמוצע באתר amazon.com הוא 149.99 דולר + 34.5 דולר מיסים ומשלוח. ההמרה בוצעה לפי שער דולר- שקלנכון ליום 24.2.25 . ( 11 ) מחיר בשוק המקומי. ( 12 ) המחירהמוצע באתר amazon.com הוא 49.1 דולר+ 25.3 דולר מיסים ומשלוח. ההמרה בוצעה לפי שערדולר- שקלנכון ליום 24.2.25 . מהלוחעולהכיהמחיריםבישראלגבוהיםבעשרותאחוזיםממחיריאותםהמוצריםביבואאישי במגוון סוגי מוצרים. מעיל גשם לגברים של המותג "קולומביה", למשל, עולה בשוק המקומי בישראל (510 ש"ח) יותר מפי שניים מרכישה באתר אמזון (221 ש"ח), ומכונת קפה שנמכרת בישראל ב- 2,890 ש"ח אפשרלרכוש ב- 1,484 ש"ח בלבד ביבואאישי, כלומר פער של94.7% . דוח מבקר המדינה 57 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מאזהחלטתהממשלהב- 2011 הועלוטענותבעדונגדפטורביבואאישי.היבואניםורשתותהשיווק מדווחים על עליות מחירים, רמת הריכוזיות נותרה גבוהה בשווקים מסוימים, ורמת התחרותיות באותםשווקיםבדרךכללנמוכה.בשורהשלרפורמותביבוא שנסקרולעילהוחלוכמההקלותעל יבואנים ביבוא מוצרי צריכה שמטרתם לצמצם את עלויות היבוא בהיקף של עד 16% לפי ההערכות, כדי לאזן אותן עם הפגיעה בתנאים של השוק המקומי בשל העלייה בהיקפי היבוא האישי. לשם השוואה, באירופה משלוחים בין מדינות בתוך האיחוד האירופי פטו רים לחלוטין ממ יסוי, ומשלוחים מחוץ לאיחוד חייבים במע" ם, אך עד 150 אירו (כ- 560 ש״ח) הם פטורים מכל מס נוסף אם ישנו; באוסטרליה יבוא אישי של עד 1,000 דולר אוסטרלי (כ- 2,250 ש״ח) פטור לחלוטין ממיסוי; ו באר צות הברית יבוא אישי של עד 800 דולר (כ- 2,900 ש״ח פטור ממע") ם מומכס. בישראל משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר (כ- 275 ש״ח) פטור לחלוטין ממיסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג, עבור שווי חבילה 75 - 500 דולר ישולמו בגינהמע" םומסקנ י יה(ללאמכס).א םשווי הגבוהמ- 500 דולרישולמובגינהמע" ם ,מסקנ ייה ומכס בהתא םלדי ן. הגידול ביבוא האישי מתאפשר בעקבות שינויים טכנולוגים ושיפור בידע ובנגישות של אזרחים לרכישהמקוונת.הדעתנותנתכייבואאישימשפיעעלהשוקהמקומיועלרמתהמחיריםבוומרסן אותם, ולכן הוא מעודד תחרות שבה כל תושב הוא "יבואן קטן" התורם להורדת יוקר המחיה. מנגד, נדרש לאזן את הרצון להורדת יוקר המחיה עם הצורך למנוע פגיעה מעבר לנדרש בייצור המקומי,ובקמעונאים והיבואנים הישראליים. בתשובתאגףהתקציביםבמשרדהאוצרמיולי2025 נמסרכיהרחבתהפטורממע"םעליבואאישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי. שכן, מדובר על סבסוד ("מכס שלילי") שעלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, צמצום משרות ופגיעה בפריון ובשכר. עוד צוין כי מדינות רבות ב- OECD כבר ביטלו את הפטור. בהתאםלכך,עמדתםהיא שאין להרחיבאת הפטור ממע"םעליבוא אישי. מהביקורתעלהכימשרדהאוצרומשרדהכלכלה פעלולשימושמאוזןב פטורממסביבואהאישי במשלוח חבילות ככלי לקידום ה תחרות ו להקטנת יוקר המחיה ולקידום בהקלות וב רפורמות ביבוא המסחרי למגזר הקמעונאי כמו רפורמת "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שאמורות להקל על יבוא מוצרי הצריכה ולהפחית עלויות ביבוא המסחרי. אולם, במגזרים רבים ומשמעותיים של מוצרי הצריכה לא חלו ירידות משמעותיות במחירים לצרכן, ובפרט בתחומים בהםקיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוקניכר. לנוכח גל עליות המחירים במשק והעלייה ביוקר המחיה בישראל, ומתוך הבנה כי הפעולות שננקטועדכהלהורדתמחיריםלאצלחובסקטוריםמסוימים,מומלץכימשרדהכלכלהומשרד האוצר בשיתוף רשות התחרות, יבחנו את הגדלת הפטור ממס למוצרים ולתחומים שבהם יש כשלשוקא וניצוללרעהוגבייתמחיר יםמופרז ים שלמונופולאויבואניםבלעדייםבעליכוחשוק ניכר, וזאת מתוך איזון עם הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. בתשובתמשרדהכלכלהמיולי2025 נמסרכינכוןשתבוצעבחינהמעמיקהשלנושאהרחבתהפטור ממע"ם,לרבותשלהמלצתמשרדמבקרהמדינהבענייןהעלאותפרטניותלמוצריםספציפיים,אף שמדובר בהצעה שמעוררת קושי יישומי. ✰ ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת "לא עוצרים בנמל" שמטרתה היא שינוי שיטת היבוא כך שטובין מיובאים בקבוצ תו יבוא 2 ו- 3 יי כנסו על בסיס הצהרה. בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב ל אירופה טוב ל ישראל" שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של דוח מבקר המדינה 58 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מוצרים המש וּ וקים באירופה או עומדים ב תקן אירופי. שינוי שיטות היבוא ומעבר למסלול הצהרהחשוביםלהגברתהיבואלישראלולקידוםהתחרות,דברשעשוילצמצם אתיוקרהמחיה לציבור. עם זאת, נמצא כי במשרד הבריאות לא הושלמה הקמת זרוע אכיפה לביצוע אכיפה בשווקים,ישנןסתירותביןהחוקהישראלילדרישותהאסדרההאירופיתוקיימיםפעריםבמידע הקיים והנגיש בדבר תהליך היבוא בקרב יבואנים ויבואניםמקבילים. החלת הרפורמות בצורה מיטבית ומקסום התועלות מהן מצריכים להנגיש ולשקף את המידע הרלוונטי לציבור היבואנים ולנציגי המדינה בשרשרת היבוא. עוד מומלץ למשרד הכלכלה לומשרדהבריאותלפעולליישוםרפורמת"מהשטובלישראלטובלאירופה"במלואה,לבחוןאת השפעת הרפורמה באופן שוטף, לבחון את הרחבתה למוצרים שהוחרגו מסיבות שונות וככל שיידרש לפעול בהתאם. עוד עלה מהנתונים שנבחנו כי רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מכסה חלק ניכר מהיבוא לישראל, עם זאת מומלץ למשרד הכלכלה ביחד עם משרד האוצר בשיתוף משרד הבריאות והאנרגייה לבחון הרחבת הרפורמה "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" תוך ניהול סיכוניםגםלשווקיםנוספיםעםחשיפהמשמעותית ליבואכדוגמתארה"ב(כ- 32 מיליארד ש"ח נכוןלשנת2024 ). דוח מבקר המדינה 59 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 שער 2- היבואשל כלי רכבפרטיים חסמים ביבוא כלי רכב ההוצאה על כלי רכב היא מ הוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל, ועולה עליה רק הוצא ת ה צריכ ה על דיור. לפי השנתון הסטטיסטי לישראל, שיעור ההוצאה על כלי רכב מכלל ההוצאות של משקיהבית היה11.6% בשנת 2022 108 . סך ערך היבוא של כלל כלי הרכב109 הסתכם בשנת2022 ב- 27.4 מיליארד ש"ח, ובשנת2023 -בכ- 30 מיליארדש"ח(עלייהריאליתשל5.2% ) 110 . הכנסות המדינה ממס קני יה111 על כל סוגי כלי הרכב הגיעו בשנת 2022 ל- 12.97 מיליארד ש"ח 112 ובשנת2023 -ל- 13.95 מיליארדש"ח,עלי יהריאליתשל3.3% ;ערךהיבואהממוצעשלכלירכב נוסעים בשנת 2023 היה כ- 82,000 ש"ח113 (כ- 00 22,3 דולר,) ומס הקנייה הממוצע שנגבה בגין כל רכב נוסעים שיובא היה 46,072 ש"ח114 . רמת המינוע (מספר כלי הרכב ל- 1,000 תושבים) של כלי הרכבהפרטייםעלתה ב ארבע תה עשוריםהאחרוניםמכ- 104 כלירכבל- 1,000 תושביםבשנת1980 לכ- 417 כלי רכבל- 1,000 תושבים בשנת2023 . להלן בלוח 9 מספר כלי הרכב הנעים בכבישי ישראל, לרבות כלי רכב חדשים וכלי רכב שנגרעו, והגילהממוצע של כלי רכב פרטיים בשנים2017 - 2023 . לוח9 : מספר כלי הרכב הנעים בכבישיישראל,לרבות כלי רכבחדשים וכלי רכב שנגרעו, והגיל הממוצעשל הם בשנים,)( 2017 - 2023 נוספו גילממוצע מספרכלי מתוכםכלי כלירכב נגרעו למצבתכלי כלירכב השנה הרכב רכבפרטיים חדשים מהכביש הרכב* פרטיים 2017 כ- 3.37 מיליון כ- 2.86 מיליון כ- 375,000 כ- 241,000 כ- 134,000 6.6 2018 כ- 3.5 מיליון כ- 2.98 מיליון כ- 361,000 כ- 239,000 כ- 122,000 6.7 2019 כ- 3.6 מיליון כ- 3.09 מיליון כ- 356,000 כ- 251,000 כ- 105,000 6.7 2020 כ- 3.69 מיליון כ- 3.17 מיליון כ- 316,000 כ- 227,000 כ- 89,000 7.0 2021 כ- 3.84 מיליון כ- 3.31 מיליון כ- 337,000 כ- 217,000 כ- 120,000 7.1 2022 כ- 3.97 מיליון כ- 3.42 מיליון כ- 380,000 כ- 247,000 כ- 133,000 7.2 2023 כ- 4.1 מיליון כ- 3.55 מיליון כ- 384,000 כ- 256,000 כ- 128,000 7.5 עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה,בעיבוד משרד מבקר המדינה. * מספר כליהרכב שנוספו לכבישי ישראל הוא מספר כליהרכב החדשים פחותמספר כליהרכב שנגרעו. 108 הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה, השנתוןהסטטיסטי לישראל 75 ( 2024 .) 109 כלהכליםהמורשיםלנועבכבישיישראל:רכב נוסעים, מסחרי,דו- גלגלי,משאיות ואוטובוסים,טרקטורים וכד'. 110 רשות המיסים, החטיבה לתכנון וכלכלה, ״ מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב בישראל 2 202 3 - 202 ״, דצמבר2023 . 111 מסקנייההואמסעקיף(מסצריכה)המוטלעלקבוצותמוצריםלצרכן,והואמחושבכאחוזמסויםמהמחיר הסיטונאי של המוצר. בישראל החלו להטיל מיסי קנייה בשנת 1952 , עם החלת חוק מס קניה (טובין ושירותים,) ה תשי"ב- 1952 . 112 רשות המיסים, החטיבה לתכנון וכלכלה, ״ מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב בישראל 2 202 3 - 202 ," דצמבר2023 . 113 לפי שער חליפין דולר- שקל, ממוצע לשנת2023 נתוני בנקישראל., 114 מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ״תיאור וניתוח התחרותיות והריכוזיות בשוק כלי הרכב החדשים״ (אוגוסט2024 .) דוח מבקר המדינה 60 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 המלוח עולה כי בשנת 2023 נעו בכבישי ישראל כ- 4.1 מיליון כלי רכב, מתוכם כ- 3.55 מיליון כלי רכב פרטיים (M1 ) 115 . בכל אחת מהשנים 2017 - 2023 נוספו כ- 358,000 כלי רכב חדשים בממוצע. לאחר גריעת כלי רכב מהכביש גדלה מצבת כלי הרכב בכ- 119,000 כלי רכב בממוצע בכל שנה. בשנ ים 2022 ו- 2023 גדלמספרכליהרכבהפרטייםב שיעורשל 3.8% לעומתהשנההקודמ ת (בשנת 2021 היה גידול של 4.4% 116 ). הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים היה בשנת 2017 6.6 שנים, ובשנת 2023 - 7.5 שנים.כלומרבשניםהאחרונותעלההגילהממוצעשלרכבפרטיבישראלכמעט בשנה. בין השנים 2021 ל- 2024 חלו שינויים במגוון כלי הרכב שנמכרו. בשנים אלה חל שינוי בהעדפות הצרכנים, ואלו רכשו מכוניות חשמליות רבות יותר ששיעורן הגיע לכ- 22% מרכישות הרכב ב- 2024.כמוכן,המחירהממוצעשלרכבבנזיןאוהיברידיעלהבשניםאלובכ- 20% (מ- 146,000 ש"ח לכ- 175,000 ש"ח),ושל רכב חשמלי בכ- 12% (מ- 161,000 ש"חל- 181,000 ש"ח.) האסדרה בענף הרכב מוטלת על משרד התחבורה, והוא המאסדר שאחראי ליישום, לבקרה ולפיקוח של חוקים ותקנות הקשורים לענף זה. חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, ה תשע"ו- 2016 (להלן - חוק שירותי רכב או החוק) , גובש על ידי משרד התחבורה ונכנס לתוקף באוקטובר 2016 .החוק מ סדיראת השירותיםבענףהרכבעלרבדיו,לרבות אתההוראותהנוגעות למכירת הרכב על ידי משווק רכב וסוחר ברכב; ייצור, יבוא וסחר של חלפים; וכן רישוי מוסכים. מטרתהחוקהיאלהבטיח,ביןהשאר,אתקידומהשלהתחרותבענף,באמצעותהסרתחסמייבוא והסדרת הוראות שיאפשרו לאזרחים (יבוא אישי) וליבואנים נוספים (ביבוא עקיף וזעיר), לייבא כלירכבומוצריתעבורהבאופןעצמאיללאתלותביבואניםהראשיים(להלן-יבואניםראשייםאו ישירים), בהתאם לתנאים המפורטים בחוק, ובכך, בין היתר, להגביר את התחרות בענף ולהוריד את רמתהמחירים בארץ. אגףהרכבושירותיתחזוקה(להלן- אגףהרכב)שבמשרדהתחבורההואהמאסדרהמרכזיבתחום יבוא הרכב ותחזוקת הרכב בישראל, ותפקידו לפקח על תקינות כלי הרכב ועל רמת הבטיחות שלהם.האגףממונהעלביצועמדיניותושלמשרדהתחבורהבנושאיםהקשוריםלרכבמנועי, ובין היתר פיקוח על יבוא רכב וחלפים117 . נוסף על משרד התחבורה, רשות התחרות פועלת מתוקף חוק התחרות הכלכלית. הרשות ממונה על שמירה על עקרונות התחרות במשק ועל אכיפת חוק התחרות הכלכלית. במסגרת פעילותה רשותהתחרות מפקחת בין היתר עלהסדרים כובלים, על מונופול ועל תחוםהמיזוגים. במרץ 2022 פרסם משרד מבקר המדינה את הדוח "תחרותיות בענף הרכב״118 (להלן בפרק זה - הדוחהקודםבענף הרכב).בדוחהוצגונתוניםוניתוחים שלשוקהרכב עדשנת2020 .פרקזההוא גם מעקב אחר תיקון חלק מהליקויים שעליהם הצביע הדוח הקודם בענף הרכב והצגת נתונים משוקהרכב בשניםהאחרונות. הריכוזיות בשוק כלי ה רכב יבוא אישי ויבוא מקביל של כלי רכב לישראל ממלאים תפקיד בהגברת התחרותיות בשוק הרכב המקומי, ואמורים לרסן את עליית המחירים בשוק הרכב, שבמשך שנים נשלט על ידי יבואנים 115 1 M תקנות התעבורה,ה תשכ"א- 1961,מגדירותרכבפרטיהמסומלב- כ רכבלהסעתנוסעיםשבועד שמונה מושבים נוסףעל מושב הנהג, ומשקלוהכולל המותרעד 3,500 ק"ג,כגון רכב נוסעים פרטי, מונית. 116 כנראהבגללמגפת הקורונה שגרמה לכך שבשנת2020 נמכרו פחות מכוניות. 117 ונוסףעלכך, פיקוחעלייצורכלי רכב;קביעתהדרישותהטכניותמכליהרכבוממערכתתחזוקתכליהרכב בארץ; שמירה על רמת תחזוקה גבוהה של כלי הרכב בישראל; רישוי מוסכים ופיקוח עליהם; הסמכה של כוח אדם בענף, שהוא תנאי מפתח לפעילותו היעילה של השוק: שמאי רכב, בוחני רכב, מתווכי רכב ב יבוא אישיוכו';הנחיה של מכוני הרישוי המשמשים אמצעילווידוא בטיחותם ותקינותם של כליהרכב בישראל ופיקוח על המכונים; הנגשת המידע הזמין בענף לציבור ולגופים הפועלים בתחום למען שכלול פעולתו של השוקולשם הרחבת המידע לציבור. 118 מבקרהמדינה,דוחמבקרהמדינה-מרץ 2022,״ התחרותיותבענףהרכב-הסדרתענףהרכבוהתחרותיות בענף יבוא כליהרכב״. דוח מבקר המדינה 61 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 ישיריםספורים .עלפינתוני רשותהמ יסיםומשרדהתחבורה,יבואאישיויבואמקבילמאפשרים לצרכנים גישה לדגמים שאינם מיובאים באופן ישיר, ובדגמים מיובאים - מחירים נמוכים יותר לעיתים. כמו כן, מדיניות זו מסייעת בהפחתת עלויות הרכב באמצעות יצירת לחץ על היבואנים הישירים להציע מחירים תחרותיים יותר. עם זאת, יש חסמי אסדרה ובירוקרטי ה שמקשים על תהליך היבוא, כמו דרישות תקינה והתאמות טכניות, אשר מגביל ות את היקף השוק. בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה במספר כלי הרכב המיובאים ביבוא מקביל, בעיקר בשל שיפורים בהליכיהרישוי והקלות אסדרה מסוימות. בחינת חלקו של כל אחד מיבואני הרכב בשוק הרכב היא אחד המחוונים (האינדיקטורים) למידת הריכוזיות בשוק. להלן בלוח 10 נתוני רשות התחרות לגבי היקף פעילות יבואני כלי רכב פרטיים ( M1 ,) מספרהמסירות לצרכןומספר הקונצרנים שמייבא היבואן כיבואן ישיר בשנת2023 . לוח 10 :היקף הפעילותשל יבואני כלי הרכבהפרטיים, מספר מסירות ומספרקונצרנים שמייבא היבואןכיבואןישיר, 2023 יבואן היקףפעילות(אחוזים מספרמסירות מספרקונצרנים משוקכליהרכב שמייבאהיבואןכיבואן הפרטייםM1 ) ישיר א' 21.8% כ- 56,000 5 ב' 14.5% כ- 37,000 2 ג' 13.1% כ- 34,000 3 ד' 10.9% כ- 28,000 1 ה' 7.8% כ- 20,000 3 ו' 6.9% כ- 18,000 2 ז' 6.8% כ- 17,500 4 ח' 5.9% כ- 15,000 1 יתר14 היבואנים* 12.3% כ- 31,600 סךהכול 100% כ- 257,000 עלפי נתונירשות התחרות, בעיבודמשרד מבקר המדינה. *יבואןאחדמ- 14 היבואנים הישירים הפעילים מייבאיותר מ- 3% , 4 יבואנים -מתחת ל- 3%,ו-9 יבואנים - 0.2% ומטה מסך יבוא כליהרכב הפרטייםבשנה. מהלוח עולה כי נכון לשנת 2023 חלקם של ארבעת היבואנים הגדולים בענף (מדד CR4 מאפשר לבדוק את הריכוזיות בנתח השוק - Concentration Ratio ) מגיע לכ- 60% , בדומה לחלקם בשוק בשנת 2016 ,שבהנכנסלתוקףחוקשירותירכב (ראו גםהדוחהקודםבענףהרכב.)היבואןהגדול -יבואןא' -מייצגחמישה קונצרניםשל יצרני רכב ומייבא פי 1.5 כלי רכב פרטיים יותר מיבואן ב', השני בגודלו. בתשובת איגוד יבואני הרכב הישירים למשרד מבקר המדינה מיוני 2025 (להלן - תשובת איגוד יבואניהרכב)נמסרכיחלים שינוייםרביםבעולםהרכב עקבכניסתמותגיםסינייםחדשים,יחסי המכירות בין היבואנים יכולים להשתנות בכל שנה, ויעבור עוד זמןעד להתייצבות מצב השוק. לטענתאיגודהיבואנים,בשנת2024 חלקושליבואןא'בשוקהרכבירדל- 17.3% (ירידהשל4.5% ,) ואילו חלקו של יבואן ב' עלה ל- 16.2% (עלייה של 2.7% ) והפער בניהם הצטמצם. כמו כן, לפי חישובי איגוד היבואנים הצטמצמו הפערים בין כל חמשת היבואנים הגדולים.119 תחרות בין יבואני הרכב כאמור, חוק שירותי רכב נועד, בין השאר, לקדם את התחרות בענף הרכב. לצורך כך נקבעו בחוק הוראות ותנאים שיצרו שינוי במבנה הענף בתחום היבוא. החוק מגדיר את סוגי ה יבואנים ואת היקף הפעילות שלהם. נוסף על כך, ניתנו ליבואנים העקיפים, הזעירים והאישיים (ראו להלן) הקלותופטוריםלמיניהם,כגוןב תנאיםלמתןרישיוןיבוארכב,דרישותהון,חובותבמתןשירותי 119 חישוב הפער בנתח שוק בין יבואן א' ליבואן ב' בשנת 2023 מתבסס על נתוני רשות התחרות לשנת 2023 ולשנת2024 עלנתוני איגוד יבואניהרכב. דוח מבקר המדינה 62 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תיקון ואספקת חלפים (ראו סימן ג' לחוק שירותי רכב, חבות יבואן מסחרי ) ואף מתן אפשרות לייבא רכב משומשעדחלוף שנתיים מיום ייצורו ביבוא אישי. 1. היבוא ן הישיר: מייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב. על פי סעיף 49 א)( לחוק, כלהפעולותהנכללות במסגרתהאחריות, כגון פגמים ברכב שמחייבים טיפול, מתן שירות וכן קריאות תיקון יזומות של היבואן(Recall),י תבצעומולהיבואןהישיר, גםאםאתהרכבייבאו יבואניםאחרים. רוב יבוא כליהרכב נעשה על ידי יבואנים אלה. 2. יבואן עקיף120 : מי שעוסק ביבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה בחו"ל והוא בעל רישיון יבואןעקיףלפי סעיף42 לחוק. 3. יבואן זעיר: מי שעוסק ביבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם בחו"ל והוא בעל רישיון יבואן זעיר לפי סעיף 44 לחוק. היקף היבוא של יבואן זעיר מוגבל ל- 20 כלי רכב בשנה על פי החוק121 . 4. יבואן אישי122 : אדם המייבא כלי רכב אחד בשנה לצורך שימוש אישי/עצמי או של המשפחה, בע יקר כלי רכב משומשים ומכוניות יוקרה (להלן - יבוא אישי). יבוא רכב ביבוא אישייכוללהתבצעבתנאישלאחלפושנתייםמיוםהייצורעדמועדרישומובישראל(כולל זמן רכישה והובלה) , ועל ידי רוכש הרכב או על ידי מתווכים ביבוא אישי, המורשים לכך בהתאם לסעיף 68 לחוק, המסייעים בקניית כלי רכב ליבוא אישי. המתווך יכול לפעול באופן אישי או במסגרת תאגיד. במהלך הביקורת בדק משרד מבקר המדינה את יעילות רפורמת היבוא המקביל שקידם משרד התחבורה במסגרת חוק שירותי רכב. להלן בלוח 11 נתונים של משרד התחבורה על מספר כלי הרכב הפרטיים שנרשמו לתנועה בשנים 2019 - 2023 בחלוקה לסוגי היבואנים (ישיר, עקיף, זעיר ויבוא אישי). הנתונים מאפשריםלבדוק את יעילות הרפורמההאמורה. לוח11 : מספרכליהרכב הפרטיים*שנרשמולתנועה, לפי סוג יבואן, 2019 - 2023 השנה 2019 2020 2021 2022 2023 2019 - 2023 סוג היבואן מספרכלירכב סךהכול2019 - 2023 ישיר 247,523 209,124 338,375 314,732 311,461 1,421,215 עקיף 3,787 3,873 6,768 6131 6,210 26,769 זעיר 923 1,768 3,802 3,866 2,399 12,758 אישי 1,796 1,129 1,601 1,378 676 6,580 סךהכול 254,029 215,894 350,546 326,107 320,746 1,467,322 120 יבואןעקיףרוכשמוצריםמסיטונאיאומקמעונאיולפעמיםגםישירותמהיצרןהבין-לאומילמטרתשיווקו בארץ. בדרך כלל הוא מייבא כלי רכב שהיבואן הראשי אינו מייבא לישראל (להלן - רכבי נישה.) מנגנון ה יבוא העקיף מאפשר לנצל הזדמנויות של קנייה במדינות שבהן המוצר זול יותר, למשל עקב הפליית מחירים גיאוגרפית של היצרן הבין-לאומיאובגלל סיטונאיבעל כוח קנייה רב. 121 מגבלת הכמות נקבעה בסעיף44 ב) לחוק.( 122 ההיתר ליבוא רכב לשימוש אישי נקבע בסעיף 33 לחוק הוראות לעניין יבוא רכב לשימוש אישי - תנאים למתןרישיון יבוא רכב. דוח מבקר המדינה 63 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 השנה 2019 2020 2021 2022 2023 2019 - 2023 סוג היבואן התפלגותכלירכב לפיסוג יבואן 2019 2020 2021 2022 2023 ממוצע 2019 - 2023 ישיר 97.4% 96.9% 96.5% 96.5% 97.1% 96.9% עקיף 1.5% 1.8% 1. 9% 1.9% 1.9% 1.8% זעיר 0.4% 0.8% 1.1% 1.2% 0.8% 0.9% אישי 0.7% 0.5% 0.5% 0.4% 0.2% 0.4% סךהכול 100% 100% 100% 100% 100% 100.0% עלפי נתוני משרד התחבורה בעיבודמשרד מבקרהמדינה., *כולל מוניות. תרשים15 : נתח השוקשל יבואנים ישירים ויבואנים מקבילים(עקיפים,זעירים ויבואאישי) ביבוא רכב פרטי,* 2019 - 2023 עלפי נתוני משרד התחבורה,בעיבודמשרד מבקרהמדינה. *כולל מוניות. מהלוח, מהתרשים ומהדוח הקודם בענף הרכב עולה כי נתח השוק הממוצע של היבוא נים העקי פים , היבוא נים הזעיר ים והיבוא נים האישי ים (להלן - היבואנים המקבילים או יבואן מקביל ) עלה מכ- 0.7% בממוצע בשנים 2014 - 2016 (לפני כניסת חוק שירותי רכב לתוקף באוקטובר 2016, ראו הדוח הקודם בענף הרכב) לכ- 2.9% בשנת 2023 , ולמעשה נרשמה מגמת עלייה מתונה (מ- 1.3% ו- 1.2% בשנים 2017 ו- 2018 בהתאמה, ל2.6% ו- 3.1% בשנים 2019 ו- 2020 בהתאמה ול- 3.5% בכלאחת מהשנים 2021 ו- 2022 . דוח מבקר המדינה 64 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 נמצא כי כשמונה שנים מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף, למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, זעירים וליבוא אישי במסגרת החוק, לא התפתחה תחרות של ממש בין יבואנים אלה ליבואניםהישירים .בשנת2023 החזיקו היבואניםהישירים בנתחשוקשלכ- 97.1% מיבואכלי הרכב הפרטיים. עוד נמצא ששיעור כלי הרכב שיובאו ביבוא עקיף מכניסת חוק שירותי רכב לתוקף ועד 2023 הוא כ- 3% בלבד בממוצע מכלל היבוא, והדבר מציב סימן שאלה על הצלחת הרפורמהשביקשלקדם חוק זה. בתשובת איגוד יבואני הרכב נמסר שלעמדתו, קיומה של אופציית היבוא העקיף מרס ן את מחירי הרכבים ואת התנהלותם התחרותית של יבואני הרכב הישירים. בפגישת נציגים של איגוד יבואני הרכבעםנציגימשרדמבקרהמדינהביולי2025 צויןכיתרומתםשלהיבואניםהעקיפיםוהזעירי ם באה לידי ביטוי ביבוא רכבים מהדגמים שהיבואן הישיר אינו מייבא או בניצול הזדמנות עסקית לייבא רכבים מדגם מסוים. בתשובת משרד התחבורה למשרד מבקר המדינה מיולי 2025 (להלן - תשובת משרד התחבורה) נמסר כי נוכח חשיבות הגברת התחרות בענף הרכב הוא מתייעץ עם רשות התחרות בכל חידוש רישיוןשליבואןישיראוצירוף מותג לרישיוןיבואן ישיר.משרדהתחבורה צייןכי התנגדלחידוש רישיוןל מותג יבואןישיר ולצירוף מותגחדשליבואן ישירקיים,כדילעודדאתהתחרות,כמתחייב המחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד- 2013 . עוד מסר משרד התחבורה בתשובתו כי הוא מטפל בתלונות על יבואנים ישירים שנוהגים בניגוד לחוק בכך שהם ופגעים בלקוחות שרכשו כלי רכב מיבוא מקביל, בין היתר בסירוב לטפל ברכב במסגרת אחריות היצרן, עיכובבאספקתמוצרי תעבורהלתיקוןהתקלהאועיכוב במתןמענהבמוסכירשתהיבואןהישיר. נוסף על כךמסר משרדהתחבורה בתשובתו כי לשםהקלהעל יבוא מקביל של כלי רכב,הוא ויזם שינוי חקיקה כך שליבואנים זעירים תינתן בצו בהוראת שעה למשך ארבע שנים האפשרות ליבוא כלי רכב משומשים עד שנתיים מיום ייצורם. כמו כן, במסגרת תיקון מספר 10 לחוק שירותי רכב משרד התחבורה הטיל על יבואן ישיר חובת דיווח בעניין העדפה בשיעור המכס ( תעודת מקור""). תיקון זה תורם רבות להשוואת תנאיהם של היבואנים העקיפים והזעירים ליבואנים ישירים לפני רשויות המס בישראל,בו כך תורםלכדאיותהכלכלית של היבואהמקביל. נוכח הקשיים העומדים בפני יבואנים מקבילים להיכנס לשוק, מומלץ למשרד התחבורה, בשיתוף רשות התחרות, למפות את החסמים שמונעים את כניסתם של יבואנים מקבילים נוספים והרחבת פעילותם של הקיימים ולתת אף הקלות ככל האפשר, כגון באמצעות הרחבת האפשרות ליבוא רכב משומש או אמצעים אחרים שיסייעו להגדיל את שיעור כלי הרכב המיובאיםבאמצעותיבואניםמקבילים.יבואמקבילעשוילהגדילאתמגווןהספקים של מותגים מסוימים ו לאפשר תחרות תוך- מותגית מסוימת וריסון העלאות המחירים של היבואנים הישירים. בחינת רווחיות יבואני הרכב הישירים בדוחהמבקרהקודםבענףהרכבצויןכיבניתוחרווחיותבענףהרכבשנעשהעלידיהכלכלןהראשי בשנת 2017 נמצאה רווחיות חריגה שעלולה להעיד על בעיות ברמת התחרותיות בענף. במאי 2024 ערך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ניתוח רווחיות של יבואני הרכב הישירים הגדולים123 . המחקר הראה שבשנת 2022 נאמד היקף ההוצאה לצריכה פרטית של משקי הבית על כלי רכב וחלקי חילוף ב- 36.5 מיליארד ש"ח. זהו גידול חד בשיעור ריאלי של 25% בהשוואה לשנת 2021 , על אף הירידה בשיעור של כ- 7.3% שנרשמה באותה השנה במסירות כלי רכב על ידי היבואנים הישירים ו הירידהה ריאלית בשיעור של 3.1% ב מסהקני י ההממוצע. 123 אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר , ״יבואני רכבים או ׳ יצרני רווחים ׳ - ניתוח רווחיות יבואני הרכב הגדוליםבשנים2017 - 2022 ״ ( מאי 2024 .) דוח מבקר המדינה 65 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 עוד ציין אגף הכלכלן הראשי כי ירידה זו במספר כלי הרכב שנמסרו בשנת 2022 הושפעה במידה רבה מהפגיעה בהיצע העולמי של כלי רכב על רקע משבר השבבים124 ומלחמת רוסיה- אוקראינה. המסקנהשעלתהבמסמךהייתה:"ישבממצאיםאלוכדילרמזתחתסיבותאובייקטיביותלעליות מחירים, העלאת מחירים בפועל הייתה מעבר לזו המתחייבת מהגידול בעלויות." ע ל פי גורמים בענף, בהתבסס על מחירוני הרכב ש מפרסמים היבואנים, מגבלת ההיצע הביאה לעלייה במחירי המכוניות החדשות. נוסף על מגבלת ההיצע העולמי, יבואני הרכב העלו בפני אגף הכלכלן הראשי טענותנוספות כרקעל העלאתמחירי הם: גידולבעלויותהתובלהופיחותהשקלביחסלדולר. להלן בתרשים 16 נתונים על רווח לפני מס וש יעור רווחיות של 12 יבואני הרכב הישירים (הגדולים) בשנים 2015 - 2022 . תרשים16 : רווחלפני מס וש יעור רווחיותשל12 יבואני הרכב הישירים (הגדולים), 2015 - 2022 (מיליוני ש ח)" לפינתוניאגףהכלכלןהראשי במשרדהאוצר, בעיבודמשרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי הרווח של 12 היבואנים הגדולים לפני מס נסק לרמה הגבוהה ביותר שמדד אגף הכלכלן הראשי ב- 20 השנים האחרונות. בשנת 2022 הגיע הרווח המצרפי של 12 היבואנים הישירים הגדולים ל- 5 מיליארד ש"ח- גידול ריאלי בשיעורשל 35% בהשוואהלשנת2021 .בד בבד , שיעור הרווח לפני מס ביחס למחזור המכירות (מנוכה מס קני יה) עלה אף הוא בשיעור חד והגיעל- 16.3% - גידולשל 5.5 נקודותאחוז בהשוואה לשנת2021 . מניתוח הרווחיות של יבואני הרכב הישירים (הגדולים) שערך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר במאי 2024 עולה כי בשנת 2022 חלה ירידה במספר כלי הרכב שנמסרו (ירידה של כ- 24,000 כלירכבלעומתשנת2021 125 )וחלגידולבעלויותהיבואנים,מהשאמורהיהלכאורהבשוק תחרותי להביא לצמצום ב רווחיות יבואני הרכב הישירים. אולם בפועל הרווחיות של היבואנים הישירים עלתה, והדבר עשוי להצביע על תחרותיות מועטה בענף הרכב, שלכאורה אפשרה ליבואניםהישיריםלהעלות את מחיריהרכב מעבר לזו המתחייבת מהגידולבעלויות. בדוח הקודם בענף הרכב נמצא כי על אף ירידה בעלויות הגולמיות בין השנים 2014 - 2019 מדד מחירי מכוניותחדשותשל הלמ "ס הצביע על עליה בשיעור מתוןשל כ- 0.6% בתקופה זו. כלומר היבואנים נוהגים להעלות מחירים בכל מקרה: כשיש ירידה בעלויות הגולמיות (בעיקר עקב ייסוף בשער החליפין) היבואנים העלו מחירים (כפי שעלה מהדוח הקודם עד שנת 2019 .) 124 משבר זה החל עם פרוץ מגפת הקורונה, על רקע ביקוש גבוה למחשבים אישיים עם כללי הריחוק חברתי והמעבר לעבודה מהבית. עם הזמן נוספ ו עוד גורמים, ובכלל זה בצורת קשה בטאיוואן (מים טהורים משמשים ב ניקוי פרוסות הסיליקון.) 125 נתוני משרד התחבורה. דוח מבקר המדינה 66 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 כךנמצאבדוחהמבקרהקודםשבמצטברלאקיבלוהצרכניםשוםחלקבירידהבעלויותהגולמיות נטו בשנים 2014 - 2019, ואף היה גידול מתון של כ- 0.6% במדד מחירי מכוניות חדשות של הלמ"ס בתקופה זו. כשיש עליה בעלויות (עקב פיחות בשער החליפין, משבר השבבים בעקבות הקורונה,מלחמתרוסיהאוקראינה)היבואניםמעליםמחיריםמעברלעליההמתחייבתמהגידול בעלויות(כפישעלהממסמךאגףהכלכלןהראשיוהאירועיםשקרולאחרשנת2019 ).בשנת2022 שיעורהרווחלפנימסביחסלמחזורהמכירות(מנוכהמסקני יה) של 12 היבואניםהגדולים עלה אף הואבשיעור חד והגיעל- 16.3% - גידולשל 5.5 נקודותאחוז בהשוואה לשנת2021 . בתשובת איגוד יבואני הרכב צוין כי שוק ה רכב חווה תהליכים משמעותיים עקב אירועים שונים שהתרחשו בשוק הרכב העולמי, ולכן יש להתייחס לנתונים על שיעורי הרווח של היבואנים בזהירות. עוד צוין בתשובה כי המחירים שלהרכבים במונחים ריאליים ב ארבעה שנים האחרונות ( 2021 - 2024 ) ירדו בשיעור של כ- 10%, ומרווח הרווח שנותר בידי היבואנים הצטמצם126 (בשל ירידה במחיר הריאלי של הרכב לצרכן, עלייה במחיר הרכב ליבואן בשער הנמל ועלייה בשיעור המס על הרכב המיובא). איגוד יבואני הרכב הוסיף שבשנת 2022 נוצר מצב של מחסור בהיצע הרכביםלעומתהביקושלרכבים,והדברהביאלהעלאתהמחיריםעלידיהיבואניםולשיעורהגבוה של רווחיהם. עלמשרד התחבורה, משרד האוצר ורשות התחרות כל אחד על פי סמכותו לנקוט צעדים נוספים ממשיים לקידום התחרות בשוק הרכב הפרטי המתאפיין בריכוזיות רבה עם רווחים של מיליארדי ש"חלקבוצה קטנה(12 של יבואנים ישירים.) משרדהתחבורה מסר בתשובתו כי הוא פועללקבלת סמכותלדרושמיבואניהרכבלמסורלונתוני עלויות ומחירים, לשם בדיקה ואיתור כשלי שוק, באמצעות תיקון לסעיף 16 לחוק שירותי רכב. נוסף על כך, משרד התחבורה פועל לתיקון סעיף 3 לחוק שירותי רכב, כדי שיוכל לקבוע תנאים והגבלותברישיוןהיבואשליבואן הרכב,שמטרתםלקדם אתהתחרותבענףהרכב,ולתיקוןסעיף 9לחוק שירותי רכב,כדי שיוכל לתתפטורלשם קידום התחרות ו ה הגנה על הצרכן. צעדים לצמצום הריכוזיות אחת ממטרות חוק שירותי רכב היא קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן127 . בסעיף 31 לחוק שירותי רכב נקבע כי ְלאיַי בא אדם רכב אלא אם קיבל רישיון יבוא רכב מאת משרד התחבורה.דהיינועלמשרדהתחבורהלשקולשיקוליקידוםתחרותבכללשיקוליובעתמתןרישיון יבוא רכב128 . בדוחהקודםנמצאכילמרותהרפורמהשקידםמשרדהתחבורהביבואהרכבהמקביל,הריכוזיות בחלקמקטגוריותכליהרכבגדלהבשנת2019 (בעיקרבקטגוריותשלמכוניותמשפחתיות,מכוניות שבעה מושבים ומכוניות קטנות) למרות הגידול במספר היבואנים, וזאת עקב גידול השונות בין היבואנים הראשיים, דבר שפגע ברמת התחרותיות בקטגוריות אלה. בשנת 2019 החזיק היבואן הגדול ביותר בכל קטגוריה כ- 61% מהמכוניות המסחריות הק טנות, כ- 55% מנתח השוק של 126 כפי שנמסר בתשובת משרד ארגון יבואני הרכב, ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת, " תיאור וניתוח התחרותיותוהריכוזיותבשוק כלי הרכב החדשים" ( 6.8.24), שם צוין שבשנים 2019 - 2023 עלותרכב חדש בשער הנמל"" (כלומר עלות רכישת הרכבים על ידי היבואן) גדלה ב- 27%, ו בתקופה זו ע לו מחירי הרכב ים החדש ים בממוצע בכ- 11% . 127 סעיף 1 לחוק. 128 סעיף 45 לחוק שירותי רכב קובע שעל מתן רישיון יבוא רכב יחולו הוראות סימן ג' לפרק ב' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד- 2013 , בשינויים המחויבים. פרק ב' בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות עוסק בחובה החלה על מאסדרים לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות. סימן ג' לפרק עוסק בשיקולי תחרותיות ענפית. ב נוגע לשיקולים אלו הגדרת זכות""רחבהיותר,וכוללתגםרישיונותשמחמת טבעם,ערכםהכלכליאוהדיןהחל עליהם,מספר הפועלים בענף שבו ניתנים הרישיונות מוגבל. הוראות סימן ג' מחייבות מאסדר שמבקש להקצות זכות או לקבוע תנאים להקצאה לשקול, בין יתר השיקולים שהוא נדרש לשקול, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית. אם הזכות המוקצית כלולה ברשימת הזכויות שפרסמה הממונה על התחרות בהתאם לסעיף 13 לחוק, נדרשהמאסדר להיוועץ בממונהבנוגע לשיקולי קידוםהתחרותיות הענפית לפני הקצאת הזכות. דוח מבקר המדינה 67 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מכוניות הספורט, כ- 32% ממכוניות המנהלים וממכוניות שבעה מושבים, כ- 30% מהמכוניות המשפחתיות, כ- 29% מהמכוניות הקטנות, כ- 23% ממכוניות הפנאיוכ- 22% ממכוניותהיוקרה. עוד נמצא שברוב קטגוריות הרכב היו ברוב השנים 2014 - 2019 רמות מדד HHI 129 מתונות או גבוהותלפיהקוויםהמנחים שלועדתהסחרהפדרליתשלארה"ב.בכל קטגוריותהרכבהיו רמות מדד HHI מתונות או גבוהות בכל השנים 2014 - 2019 לפי הקווים המנחים של האיחוד האירופי, ובחלק מהקטגוריות היו רמות מדד ה- HHI גבוהות בחלק מהשנים לפי הקווים המנחים של רשות התחרות בישראל. בדוח הקודם המליץ משרד מבקר המדינה כי רשות התחרות תבצע מפעם לפעם בדיקה מעמיקה ועדכניתשלהתחרותבענף יבואכלירכבובעיקרשלהתחרותיותבשווקיםרלוונטייםשייקבעואו בקטגוריות כליהרכב המקובלות,וכי תיעזר בכלים כלכליים מתקדמים לשם כך. ביוני 2024 הקים משרד התחבורה צוות היגוי להגברת התחרות בענף הרכב (להלן - צוות הגברת התחרות) בראשות ראש מינהל תנועה במשרד התחבורה130 בצוות חברים גם נציג רשות התחרות, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הכלכלה. הצוות גיבש את המלצותיו והציג אותן לשרת התחבורהושרהכלכלה בסוףנובמבר 2024 . המלצות צוות הגברת התחרות כללו131 : 1. יצירת קריטריונים למתן רישיוןיבוא ישירלכלי רכב בשלושה מדרגים (במסגרת הוראת שעה לשלוש שנים שתוארך בהתאםלממצאים:) א. יבואן ישיר שחלקו בשוק 10% ומעלה - לא יחודשו רישיונות יבוא מלבד רישיון יבוא מקונצרן יחידעל פי בחירת היבואן. ב. יבואן ישיר שחלקו בשוק גדול מ- 5% ונמוך מ- 10% - לא יינתנו לו רישיונות יבוא ישיר מקונצרן חדש נוסףעל אלו שמהםהוא מייבא. ג. יבואן ישיר קטן שחלקו בשוק 5% ומטה לא יוגבל ברישיונות יבוא ומשרד התחבורה אף יתמרץ את פעולתו. איגוד יבואני הרכב מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 כי הגבלת מתן רישיונות או חידושם לפי חלקו של העוסק בשוק עלולה להוותתמריץלשינוי בהתנהגות של העוסקים, שאיננה ייחודית לענף הרכב, על מנת להתאים את חלקם בנתח השוק כך שלא יעברו את הספים שיקבעו על ידי הרגולטור. עוד מסר איגוד יבואני הרכב כי הוא תומך בהגברת התחרות על ידי התרת יבוא רכבים חשמליים לישראל לפי הסדר סדרות קטנות132 . עם זאת, לפי עמדתו, כדי להגביר את ההשפעה על התחרות יש להגדיל את מספר הרכבים המותרים ליבוא בישראל מ- 400 ל- 1,500 רכבים מכל דגם, כפי שמותרלייבא באירופה. 129 מדדהרפינדל- הירשמן(מדדHHI )מקובללשםניתוחריכוזיות:הואמאפשרלנתחאתהריכוזיותהפנימית בקרב כל היבואנים בשוק ומספק סַמָן לרמת התחרות בו. המדד הוא סכום ריבועי נתח השוק של כל n היבואנים. ערכי המדד נעים בין1 (המייצג מונופול)לבין1/ ,כאשרn הוא מספרהיבואנים. 130 המנהלאחראיעלרישויהרכבהטכנולוגיהוהבטיחותבמשרדהתחבורה.המנהלכוללאתאגףהרישוי,אגף הרכב,תחום טכנולוגיה וחדשנות ואת יחידת קציניהבטיחות. 131 הצוות המליץ על נושאים נוספים לבחינהעתידית: הרחבתהבחינה הכלכלית להגברתהתחרות לקטגוריות רכבנוספות;בחינת מיסויהרכב, שהוא גורם חשובבעולםהרכב,יידון בתת-ועדה שיוביל משרדהתחבורה בשיתוף משרד האוצר ורשות המיסים; בחינת אפשרות לאיסור עיסוק נוסף ליבואן ישיר גדול (מעל 10% ) כבעל חברת ליסינג או חברה להשכרת רכב או קבלת רישיון ליבוא עקיף; מעקב ובקרה אחר הטמעת האסדרה בנוגע לשמאות מוצריתעבורה (חלפים לרכב)בשיתוףרשות שוק ההון. 132 התקינה האירופית כוללת גם היתר מיוחד לייבא רכבים שנקראים "סדרות קטנות". רכבים אלה ניתנים ליבואלאירופהבמספריםמוגבליםשל1,500 רכבים, מאחרשאינםעוניםעלכלדרישותהתקינההאירופית. לדוגמה,לע יתיםקרובותמדוברברכבים שמצוידיםבמערכותבטיחותהכרחיות,כגוןבקרתיציבות,ואינם מצוידיםבמערכותבטיחותאקטיביות,ולכןרמתהבטיחותשלהםירודה,לעומתרכביםשכןעוניםעלכללי התקינה האירופיתהמלאה. רוב הרכבים אשר מיובאים לאירופהבמסגרת זו הם רכבים סיני ים. דוח מבקר המדינה 68 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 יצוין כי בדוח הקודם נמצא שמשנת 2014 נרשם גידול בנתח השוק של היבואן הגדול מכ- 20% בשנת 2014 לכ- 23% בשנת 2019 . וכן נמצאו יבואנים שחלקם בקטגוריות רכב מסוימות היה גבוה במיוחד.בכלהשניםמשנת2014 עדשנת2019 החזיקיבואןאחד133 בנתחשוקשל50% מכליהרכב המסחריים הקטנים, וכי בכל אחת מהשנים 2016 עד 2019 החזיק יבואן אחד בנתח שוק של יותר מ- 50% ממכוניות הספורט. כאמור, לפי חוק התחרות ניתן היה, לכאורה, להגדיר את היבואנים בקטגוריות אלה בשנים שצוינו כמונופול בכפוף להגדרת שוק רלוונטי. במכוניות שבעה מושבים בשנת 2016 ובמכוניות מנהלים בשנת 2017 ע מד נתח השוק של היבואן הגדול ביותר על כ- 46% מכלי הרכב בקטגוריה, נתח שוק הקרוב לשיעור שהיה מאפשר להכריז עליהם כמונופול בכפוף להגדרת שוק רלוונטי. לנוכחממצאיהבדיקהבדוחהקודם שביצעמשרדמבקרהמדינה, הומלץ לרשותהתחרותולמשרד התחבורהלנתחמפעםלפעםאתרמתהריכוזיותבענףהרכבלפימדדיריכוזיותמקובליםשיחושבו לשווקים הרלוונטיים שייקבעו או לכל הפחות לקטגוריית כלי רכב בנפרד. בהתאם לתוצאות הבדיקה הומלץ לרשות התחרות לגבש צעדי מדיניות לצמצום הריכוזיות ולהגברת התחרותיות בשווקים הרלוונטיים שייקבעו או בקטגוריות כלי רכב המאופיינים בריכוזיות גבוהה ובבעיות ברמתהתחרותיות. המלצות נוספות של צוות הגברתהתחרות: 2. יבוא רכב משומש עד שנתיים מיום ייצורו - מתן אפשרות ליבואן ישיר קטן (עד 5% ) וליבואן עקיף לייבא כלי רכב משומשים כאמור כדי ליצור חלופה ראויה לצרכן המאפשרת קנייה של רכב מתקדם בעלות נמוכה יחסית (בשל ירידת ערך של רכב חדש בשנים הראשונות) במקום רכישה של רכב חדש בעלות גבוהה. לפי הערכת צוות הגברת התחרות, התהליך יגדיל את התחרות ואת היכולת לייבא כלי רכבחדישים במחירים אטרקטיביים. 3. חיזוק יבואנים ישירים קטנים על ידי הורדת חסמים ויצירת תמריצים - בחינת אפשרות לשירותי הרכבה של רכיבים ברכב בישראל על ידי היבואן לפני אספקת הרכב ללקוח (שירותי PDI 134 ) בנמל, המשותפים לכמה יבואנים (התקנה של רכיבי בטיחות ואחרים שמכר היבואן לצרכן,וכןבדיקתתקינות הרכבעלידיבוחןרכבמטעםהיבואן).להערכתהצוות,הצעדיוזיל עלויות ליבואנים הקטניםואתהרכב לצרכן. 4. בחינת אפשרות ליבוא כלי רכב העומדים בתקינה של שווקים בין- לאומיים נוספים על אלו המותרים ביבוא כיום, לרבות בחינת התקינה הסינית, האמירתית וההודית, לעומת התקינה המאומצת בישראל. להערכת צוות הגברת התחרות, יבוא כלי רכב לפי תקינה כאמור עשוי להוזיל אתמחירי כליהרכב שייובאו לפי תקנים אלה בכ- 10,000 עד 15,000 ש״ח ממחירי כלי רכבלפי התקינה הנוכחית. 5. גיבוש מדדאחזקהכולל לרכב-יצירתמדדהמשקףלצרכןאתכללעלויותהאחזקהוהשימוש הכוללות של הרכבלאורך חייו, כך שיה י ה שיקול נוסףלפני רכישת רכב. בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי הוא רואה חשיבות רבה בהגדלת התחרות בשוק הרכב, וכי כשותף בצוות הבין- משרדי להגברת התחרות בענף הרכב הוא השתתף בגיבוש המלצות להגדלת המתח התחרותי והקטנת הריכוזיות בענף הרכב. משרד הכלכלה הוסיף כי יהיה שותף פעיל בקידום ויישום של ההמלצות. המלצות צוות הגברת התחרות בראשות ראש מינהל תנועה במשרד התחבורה שניתנו בנובמבר 2024 כללו : הגבל ת חידוש רישיונו ת יבוא וצעדי עידוד ליבואנים ישירים קטנים; מתן אפשרות ליבואן ישיר קטן (עד 5%) וליבואן עקיף לייבא כלי רכב משומשים; חיזוק יבואנים ישירים 133 לאו דווקא אותו יבואן בכל קטגוריה. 134 DeliveryInstallation - Pre . דוח מבקר המדינה 69 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 קטניםעלידיהורדתחסמיםויצירתתמריצים; בחינתאפשרותליבואכלירכבהעומדיםבתקינה של שווקים בין-לאומיים נוספים על אלו המותרים ביבוא כיום ; וגיבוש ופרסום לציבור של מדד אחזקה כולל לרכב. עם זאת, ראש ימ נהל תנועה במשרד התחבורה מסר למשרד מבקר המדינה ב אפריל 2025 כי רק בקרוב יחלו במשרדו בכתיבת דוח מפורט לסיכום עבודת הוועדה. דהיינו ההמלצות טרם אומצו וטרם קודמו על ידי הנהלת משרד התחבורה. משמע, נכון למועד סיום הביקורתיבואןיש ירשחלקובשוקמעלל- 10% החותםהסכםיבואישירעםמותגרכבחדש(גם במקרהשאין יבואן נוסףלמותג) ומבקשרישיו ן יבוא, יכוללקבלו. מומלץ למשרד התחבורה ליישם את המלצות צוות הגברת התחרות בהקדם או לנקוט צעדים אחריםלצמצםאתהריכוזיותולהגביראתהתחרותיותבענףהרכב.עוד מומלץלמשרדהתחבורה ורשותהתחרותלבחוןאתרמתהריכוזיותבענףהרכבלפיפילוחשוקייעודיאולכלהפחותברמת קטגוריה ספציפית. תוצאות בחינת הריכוזיות על פי פילוח מפורט זה יוכלו לשמש, בין היתר, כמרכיב חשוב בהחלטה על חידוש רישיון יבוא או מתן רישיון יבוא חדש במטרה לצמצם את הריכוזיות הגבוהה שבידי יבואניםקיימים. משרדהתחבורהמסרבתשובתוכיהמלצותהצוותהבין- משרדילהגברתהתחרותבענףהרכבכללו המלצה לתיקון חוק רישוי שירותי רכב, כך שיימנע חידוש רישיונות ליבואנים ישירים בעלי נתח שוק של יותר מ- 10% אלא לקונצרן בודד. נוסף על כך, משרד התחבורה בוחן (א), קידום מתן שירותים ל וגיסטיים משותפים ליבואנים עקיפים וזעירים בבדיקות רכב חדש, כדי להפחית את עלויות היבוא והאספקה של כלי רכב חדשים (ב); אישור יבוא כלי רכב בהתאם לתקינות זרות נוספות(סינית,הודיתואמירתית)כחלקהמהיערכותלרפורמת"מהשטובלאירופהטובלישראל" בגרסתההמורחבת. יבו א כלי רכב מיצרני רכב שטרם יוצגו בישראל בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. גם בישראלחלושינוייםמהותייםבשוקהרכבבשניםהאחרונותשבעיקרםמעברלכלירכבחשמליים המונעיםבאמצעותסוללותנטענותלהםיתרונותעלפניכלירכב המונעיםבאמצעותבעירהפנימית בנזין ודיזל). היתרונות כוללים היבטים סביבתיים וחיסכון בעלויות רכישה (מיסים מופחתים)( וחסכוןבעלויותאחזקהשוטפות.אףעלפיכן,הטכנולוגיהעדייןבהתהוותובהתאםישנםאתגרים לרבות תשתיות טעינה שלעיתים עלולות להיות חסרות, זמן טעינה ארוך ועלות הסוללות ולמרות זאתהיקףהרכביםהחשמלייםהמיובאלישראלבין2020 ל- 2024 נסקמכ- 1,500 רכביםחשמליים בשנת 2020 לכ- 95 אלף רכביםחשמליים בשנת2024 ואף המגמה צפויהלהמשיךגם בשנת2025 . בלוח שלהלןפילוח סוגי כלי רכב בשנים2020 - 2024 . לוח12 : פילוח סוגי כלי רכב,2020 - 2024 שנה 2020 2021 2022 2023 2024 בנזין 66% 60% 56% 51% 44.9% היברידי 19% 20% 19% 17% 21.8% דיזל 12% 11% 9% 8% 6.3% פלאגאין 2% 4% 5% 6% 2.2% חשמלי 1% 4% 10% 18% 24.8% המקור: אתרמירשתת"קארזון." מהלוח עולה כי נתח השוק של רכבים חשמליים עלה משמעותית משנת 2020 ( 1%) ל- 2024 ( % 24.8 ) שהם כ- 67,000 רכבים135 שמרביתם ממותגים סיניים חדשים ( 46,000 ) , והפך להיות השני בגודלו בענף הרכב בעיקר על חשבון רכבי הבנזין ששיעורם ירד באותה תקופה בכ- 21% ורכבידיזלמהשיכוללהעידעלתחליפיותגבוההבעיניהצרכןביןרכביבנזיןודיזללרכבחשמלי. 135 נתוני איגודהיבואנים. דוח מבקר המדינה 70 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 השינויים האמורים הביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או יבואנים שלא פועלים בענףבמועדהביקורת.שינוייםאלההיויכוליםלהביאלהגברתהתחרותבענף ואףלירידתמחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. זאת ועוד, יצרני רכב אלה יכולים להציע דגמים מתקדמים עם טכנולוגיותחדשות,ואף חלופותירוקותוחדשניות. כניסהשלמותגיםחדשיםשלכלירכבבאמצעותיבואניםחדשיםתאלץגםאתהיבואניםהקיימים הפועלים בשוק להתייעל על מנת להציע לצרכן הישראלי כלי רכב עם טכנולוגיות מתקדמות כדי להתחרות ביבואנים החדשים. כניסת ם של יבואנים חדשים יכולה גם לשפר את השירותים הנלווים,כגוןמוסכים,זמינותומגווןשל חלקיחילוףוהיקף אחריותיצרן.אלאשמנתוניםשמסרה רשות התחרות למשרד מבקר המדינה עולה כי שישה יבואני רכב ישירים מתוך שמונת היבואנים הישירים הגדולים136 קיבלו בשנים האחרונות שקדמו לביקורת ממשרד התחבורה רישיון יבוא כיבואניםישירים מיצרניהרכבהחדשיםלתקופותמשתנותשחלקןעתידותלהסתייםכברבשנים הקרובות137 ( ראו לוח 13 .) מבדיקת שוק הרכב שביצע משרד מבקר המדינה נכון למועד סיום הביקורת, עלה כי חלק מהיבואנים הפעילים בענף הרכב המייבאים מיצרני רכב בבלעדיות רכבים מסוגים שונים לדוגמת בנזין, דיזל, היברידי ופלאג אין החלו לייבא גם דגמים חשמליים של אותם היצרנים. בנוסף, הם התקשרו עם יצרני רכב חדשים וקיבלו רישיונות ליבוא רכבים חשמליים (גם רכבים מסוגים אחרים)של יצרניםחדשים שטרםפעלובישראל.להלן לוחהמפרטאתשמותהיבואניםהגדולים, ומותגיהרכב של כל יבואן והמותגיםהחדשים שהתווספו. לוח 13 : פירוט מותגי הרכב ברישיוןשל כל אחד משמונתהיבואנים הגדולים, והמותגים החדשיםשהתווספולהם,נכוןלאפריל 2025 יבואן מותגי רכב קיימים מותגים שהתווספו א' SMART ,HYUNDAY MITZUBISHI, MERCEDES, ORA, JAECOO ב' TOYOTA GEELY, ZEEKER SERES, DONGFENG ג' KGM KIA, ד' CUPRA SIAT, SKODA, AUDI, VOLKSWAGEN, EVEASY, CHERY, ALPINE, XPENG ה' INFINITYNISAN NISAN, RENAULT, DACIA, ו' MG OPEL, PEUGEOT, CITROEN, DS VOYAH, DONGFENG ז' MINI FORD, MAZDA, BMW, ח' BYD כפי שעולה מהלוח לעיל חברה יבואנית ה' מייבאת רכבים ממגוון יצרנים וביניהם RENAULT ו- NISSSAN קיבלה רישיונו ת ליבוא רכבים מהיצרנים EVEASY CHERY, XPENG, ו- ALPINE שלא פעלו בישראל קודם לכן. חברה בשליטת יבואן ב' המייבאת רכבים של היצרן TOYOYA קיבלה בנוסף רישיונות ליבוא רכבים מהיצרנים ZEEKR GELLY, , חברה יבואנית א' המייבאת רכבים מהיצרנים HYUNDAY MITSUBISHI, MERCEDES, קיבלה רישיונות ליבוא רכבים מהיצרנים ORA, JAECOO . מלבד אלה, בשוק המקומי פועלת גם חברת TESLA יצרן מכוניות חשמליות שמוכרת רכבים ישירות לצרכןהסופי ללא התקשרותעםיבואןישראלי בבלעדיות בדיון בוועדה לביקורת המדינה שהתקיים ב- 10.7.2023 בנושא הדוח הקודם, מנכ"ל איגוד יבואני הרכבצייןכימהרגעשיצא הדוחועדקיוםהדיון,נכנסו עשרותמותגיםחדשיםוהשוקהסיניהפך 136 יבואן ד'לא מייבאישירותרכב מקונצרןסיני. 137 דוגמה לרישיונות יבוא של מותגי רכב מיצרנים בין- לאומיים שקיבלו יבואנים מקומיים ומועד תוקפם: ORA 3/2027 JAECOO (12/2028) ALPINE (4/2026) XPENG (6/2026) יבואן א' - ( ,) , , יבואן ה', - EVEASY (8/2028) (6/2025) CHERY , . דוח מבקר המדינה 71 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 להיות 16% מהשוק. אחד מכל שבעה רכבים שנמכרים במועד הדיון במדינת ישראל זה רכב סיני. עוד ציין יו"ר איגוד המוסכים כי ה"רכבים הסינים שמגיעים עכשיו לישראל, מגיעים ברובם ליבואנים ישירים. זאת אומרת שאנחנונשארים באותה ריכוזיות של אותה קבוצה." מנתונים שהוצגו לצוות הגברת התחרות על ידי משרד התחבורה עולה שמתוך 21 יצרני רכב המיוצגים על ידי שמונת היבואנים הישירים הגדולים, בשנת 2025 ו- 2026 אמורים לפוג רישיונות יבואשלעשרהמותגירכב(שמייצריםכמהקונצרנים,ביןאםחדשיםוביןאםותיקים) שרישיונות היבוא ה ישיר שלהם נ מצאים בידי שמונת יבואני הרכב הגדולים138 . בהתאםלהוראתסעיף45 לחוקשירותירכבחלותהוראותפרקב'לחוקלקידוםהתחרותוצמצום הריכוזיות התשע"ד 2013 שעניינו שיקולי תחרות ענפית בהקצאת זכויות. בהתאם לכך, על משרד התחבורה(המאסדר)להביא בחשבוןשיקוליםשלקידוםהתחרותהענפית.עוד,בהתאםלחוקזה חידוש רישיון רכב ייעשהלאחרהתייעצותעםהממונה עלהתחרות. איגוד יבואני הרכב מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה שלעמדתו, אין להפקיע מידיהם של היבואנים הישירים יבוא קונצרנים שכבר מיובאים על ידיהם, מכיוון שלטענתו, יש קונצרנים ומותגים איכותיים נוספים שאינם מיובאים על ידי היבואנים הישיריםהקיימים, ויש צורךבגיוון מותגים לשם ההמשכיות העסקית139 שלהיבואנים הקיימים. בתשובת איגוד המוסכים למשרד מבקר המדינה מיוני 2025 צוין כי שוק הרכב בישראל ריכוזי מאוד, והופעת היצרנים הסיני ם יצר ה הזדמנ ות מצוינת לביזור השחקנים בשוק הרכב בישראל. איגוד המוסכים ציין כי על משרד התחבורה ורשות ה תחרות לאשר רישיון יבוא רק למי שאין לו זיכיון יבוא נוכחי . זאת כדי להוסיף שחקנים לשוק יבוא הרכב בישראל. אם לא יפעלו כאמור, ליבואני הרכב המסורתיים י תווספו מותגים סיניים רבים, ותימנע פתיחת תחרות בשוק הרכב החדשוהמשומשבישראל. עלה כי שישה יבואני רכב ישירים גדולם (א', ב', ג', ה', ו', ז') קיבלו ממשרד התחבורה רישיון יבוא כיבואנים ישירים ליצרני רכב חדשים. נתח השוק של רכבים חשמליים עלה משמעותית משנת 2020 ( 1%) ל- 2024 ( 24.8% ) שהם כ- 67,000 רכבים שמרביתם הנם ממותגים סיניים חדשים (46,000 ,) והפך להיות השני בגודלו בענף הרכב מה שיכול להעיד על תחליפיות גבוהה בעיניהצרכןביןרכביבנזיןודיזללרכביחשמלי. מהלךזהעלוללהגביראתהריכוזיותשליבואני הרכב הישירים הגדולים ולהקטין את התחרותיות בתחום וזאת, במקום לנצל את ההזדמנות שנוצרה עקב השינויים בשוק וכניסה של יצרנים חדשים המייצרים רכבים חשמליים להגברת התחרותיות בשוק הרכב. עודעלהכיבשנת2025 פגתוקפםשלרישיונותהיבואלעשרהמותגירכב(שמייצריםכמהיצרני רכב) שרישיונות היבוא הישיר שלהם נמצאים בידי שמונת יבואני הרכב הגדולים. פקיעת רישיונותכאמורהיאהזדמנותלשינויבשוקהרכב.מתןרישיונותאלהליבואניםקטניםוחדשים יגביר את התחרות בענף, מה שיכול להביא לירידת מחירים ושיפור תנאי הרכישה והשירות לרווחת הצרכן. ההזדמנויותשנוצרונוכחהשינוייםבענףהרכבוחידושהרישיונותליבואניםהגדוליםהןבמידה רבה שעת כושר בלתי חוזרת למשך זמן רב, אי ניצולה תנציח את המצב בשוק ותשאיר את רמת הריכוזיות בו גבוהה. 138 דוגמה לרישיונות יבוא של מותגי רכב מיצרנים בין- לאומיים שיפוג תוקפם במהלך שנת 2025 : מרצדס SERES (6/2025) DFSK (6/2025) KGM (6/2025) ( 4/2025 ), מיצובישי (10/2025 ), קיה (12/2025 ,) , , , CHERRY (6/2025) . 139 לפי עמדת איגוד יבואני הרכב, המותגים המסורתיים מאוימים, ו חלקם כבר בדעיכה, כי אינם מצליחים להתמודד עם המותגים החדשים )טכנולוגיה, מחיר( , ולא ניתן להבטיח שמותג קיים לא יצנח במכירות בעתיד הקרוב. היבואנים הקיימים חייבים להגדיל את ארסנל המותגים שלהם, גם כדי להצטייד בדגמים חשמליים שמחליפים רכבי בנזין או דיזל ולהמשיך להתחרות בשוק מתפתח. נוסף על כך, חלק מהדגמים החדשיםאינםמצליחים,ולכןהעובדהשיבואן מתחיללייבא כמה דגמיםאינהמבטיחהשהואימשיךלייבא אותם לאורך זמן. דוח מבקר המדינה 72 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 המלצות צוות להגברת התחרות בראשות ראש מינהל תנועה במשרד התחבורה מנובמבר 2024 כללו הגבלה חידוש רישיונות יב וא וצעדי עידוד ליבואנים ישירים קטנים; מתן אפשרות ליבואן ישיר קטן (עד 5%) וליבואן עקיף לייבא כלי רכב משומשים; חיזוק יבואנים ישירים קטנים על ידי הורדת חסמים ויצירת תמריצים; בחינת אפשרות ליבוא כלי רכב העומדים בתקינה של שווקים בין-לאומיים נוספים על אלו המותרים ביבוא באותו המועד וגיבוש ופרסום לציבור של מדד אחזקה כולל לרכב. לפי עמדת צוות הגברת התחרות, אימוץ הצעדים ש עליהם המליץ יגדיל את התפלגות מכירת כלי הרכב בין היבואנים, יגביר את התחרות בשוק הרכב הפרטי, יוריד את מחירי הרכב לצרכן ויצמצם את יוקר המחיה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה בשיתוף רשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם את הריכוזיות הקיימת כפי שנדרש בהוראות חוק שירותי רכב; ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב- 2025 ליבואנים חדשים או קטנים. זאת תוך מעקב ובחינה לגבי ההתנהגות של היבואנים עקב השינויים באסדרה וכדי להקטיןאתהריכוזיות ולהגביראת התחרות בענף הרכב. חסמים ביבוא עקיף של כלי רכב קשיים בעמידה בתנאי הסכמי סחר מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות מסוימות140 , המאפשרים לקבל הפחתת מכסבעתיבואמוצרלישראל,בכפוףלעמידהבכלליםשנקבעולצורךכך.חלקמכליהרכבמיוצרים במדינותשאיןלהןהסכמיסחרעםישראלהמב טיחיםהפחתתמכס ויבוארכביםמהםחייבבמכס של7%. בהתאםלהוראות צו תעריף המכס והפטוריםומס קניה על טובין, התשע"ז- 2017 (להלן - צו תעריף המכס), הפחתת מכס על טובין שחל עליהם הסכם סחר תינתן בכפוף לזכאות להעדפה בשיעורימכסלגביהטובין, לפי הוראות הסכםהסחר הרלוו נטי. על פי הסכמי הסחר החופשיים וצו תעריף המכס, התנאים לקבלת העדפת מכס ביבוא רכב הם ייצורהרכבבהתאםלכלליםשנקבעובהסכמיהסחרשעליהםחתמהישראל,יבואהרכשבמישרין ממדינת היבוא והגשת תעודת מקור141 או תחליפים לתעודת מקור (מסמכי העדפה) המונפקים במדינת היצוא, בהתאם להסכם הסחר הרלוונטי. מסמכי העדפה מעידים כי הטובין יוצרו לפי כללי המקור שנקבעו בהסכם ועומדים בתנאים אלה. בהתאם לסעיף 14 לצו תעריף המכס וכדי ליהנות מהעדפת מכס (המקנה פטור מתשלום מכס של 7% מערך הרכב המיובא, לרבות עלויות הובלתו) יש לצרף את מסמך ההעדפה להצהרת היבוא לפני התרת הטובין שבה מצהיר היצרן או היצואן כי הטובין עומדים בכל כללי המקור שנקבעו בהסכם142 . בדוח הקודם בענף הרכב נמצא שיבואנים מקבילים, עקיפים וזעירים, שרוכשים את כלי הרכב החדשים מִסֹוכנים בחו"ל מתקשיםלהשיג תעודות מקור. משרד מבקר המדינה המליץ בדוח הקודם בענף הרכב כי משרד התחבורה, משרד הכלכלה ורשות המיסים יבחנו דרכים שיאפשרוגםליבואניםהמקביליםשאינםמחזיקיםתעודתמקורלקבלאת 140 מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, ו בכללן מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט"א(נור בגיה, איסלנד,שווייץ, ליכטנשטיין,)טורק ייה, קנדה,אר צותהברית,קמסיקו,מדינותמרקוסור ברזיל,( פרגוואי, אורוגוואי, ארגנטינה), קורֵאההדרומית וירדן. 141 תעודת מקור היא מסמך המאמת את מדינת המקור של המוצר. היא מציינת היכן המוצר הופק, יוצר או עבר עיבוד.היא בדרך כללנדרשת עלידי רשותהמכס של מדינה כחלק מתהליךהשחרור בעת היבוא. 142 בכל הסכם סחר מוגדר מהו החלק משווי הרכב שמקורו צריך להיות המדינה שעימה נחתם הסכם הסחר (שכןייתכןשחלקמרכיביושלהרכביוצרובמדינותשלישיותשאינןכלולותבהסכם)כדישהרכבכולוייחשב לרכב שמקורו במדינה שההסכם נחתם עימה ויזכה בהנחה. לדוגמה, לפי הסכם הסחר עם ארה"ב נדרש שהמקור של 35% לפחותמשווי המוצריהיה במדינות שעימן נחתם ההסכם. דוח מבקר המדינה 73 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 הפטור מתשלום המכס אם הרכב המיובא יוצר במדינות שיש לישראל הסכמי סחר עמן, ובכך להגביר אתהתחרות בענף יבוא כלי רכב.עוד מומלץלבחון דרכיםלקבלתהמידע באופן מקוון. ביוני2022 גיבשומשרדהתחבורה,רשותהמיסיםורשותהתחרותהליךשנועדלטפלבחסםהיבוא ליבואניםמקביליםשלחוסריכולתלהציגתעודתמקור,באמצעותהוספת הוראתשעה143 שתיקנה בתיקון עקיף את חוק שירותי רכב, והוסיפה לו את סעיף 56א (להלן - התיקון העקיף). בתיקון העקיף נקבע כי אחת לחצי שנה יעבירו יבואנים ישירים של כלי רכב לרשות המ י סים מידע על כלי הרכב שהם ייבאו וניתנה להם העדפת מכס ביבוא במסגרת צו תעריף המכס144 . למערכת המכס הוסףפרטמכסחדש( קודהעדפתמכס815 ) שהסיווגבאמצעותויאפשר פטורממכסלרכבשיובא ביבוא אישי או באמצעותיבואןעקיף בתנאי שנתוני הרכבהמיובא(הכוללים בין היתר את מדינת ייצור,דגם,קודדגםוכו')זהיםלנתונירכבאשריובאבאמצעותיבואןישירבמסגרתהסכםהסחר ואשר קיבלהעדפתמכס (להלן- הסדרעידוד יבוא עקיף). בפגישה שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם נציג פורום יבואני הרכב הזעירים145 באוקטובר 2024 נטעןכיהוראותהמחוקקלאמשיגות אתמטרתן, שכן מלבדשםהיצרן, מדינתייצורהרכב, סוגהתקינהשל הרכב ודגםהרכב,מאגרהדגם מכילגם שדות TYPE ו- VARIANT . שדהVARIANT יכול ל אפיין עבור היצרן תוספת מערכות לרכב, כגון מערכת ניווט, סוג פרופיל גלגלי הרכב, גודל הצמיג, סוג הגנט וצבעים למיניהם.' בפועל, לטענתו, פירוט אפיונים אלו משפיע לרעת היבואנים המקבילים על התנאיםלזכאותלפטורממכס שלא לצורך. עוד ציין הנציג כי לפי הסכ ם הסחר עם אר צות הברית, יבואן ישראלי יכול להציג חשבונית מספק שהוא יצואן אמריקאי ובו הצהרה ש כלי הרכב עומדים בתנאים לזכאות להפחתת מכס, אך רשות המיסים בישראל מכס)( אינה מוכנה לקבל את הצהרת היצואן האמריקאי ודורשת מסמכי מקור מאת יצרנירכב , דבר שאין ביכולתולהשיג. בפגישה שקיימועובדימשרדמבקרהמדינהעםנציגימינהלהמכסבפברואר2025 ובתשובתרשות המיסים מיוני 2025 למשרד מבקר המדינה (להלן - תשובת רשות המיסים) נמסר כי נקבעו שני מסלולי יבוא בהוראת נוהל קוד העדפת מכס בפרט 815 . מטרת קוד העדפת מכס 815 הנה ליצור תחרותביןכלירכבהמיובאיםעלידיהיבואניםהישיריםבמסגרתהסכמיהסחרלביןרכביםזהים המיובאים ביבוא אישי או ביבוא עקיף. זהות כלי הרכב נבחנת על פי תקינה אירופאית ותקינה אמריקאית. בתקינה האירופאית ההשוואה בין היבואן הישיר ובין היבואנים העקיפים והיבוא האישי מתבצעת על ידי השוואתהפרמטריםהבאים: יצרןהרכב, מדינת היצור,דגםהרכב,TYPE ו- VARIANT . רכבים שאינם זהים בפרמטרים אלו אינם זכאים להעדפת מכס במסגרת פרט 815 . לטענתם, ישנם מקרים שבהם שונות בשדה VARIANT משמעותה הבדל במרכיבים מהותיים ברכב146 שיוצרו והובאו להרכבה ברכב ומקורם במדינה שאינה זכאית להנחה במכס ושערכם הכולל מסך שווי הרכב גדול. אם שווים של חלקים אלו עולה על שיעור מסוים משווי הרכב כולו, הרי שהרכב כולו אינו זכאי להיכלל במסגרת ההנחה במכס. רשות המיסים קיימה דיונים עם האיחוד האירופי לקבלת מידע לעמידת רכבים בכללי המקור אך טרם נמצא פתרון. אין למינהל המכס מאגר מידע לגבי סוגי ה- TYPE השונים הנהוגים אצל יצרנים שונים. עודמסרו נציגי מינהל המכס כי ברשותם תעודת מקור רק של רכב שייבא היבואן הישיר ואילו הרכב שייבא היבואן המקביל הוא זהה בסימול ה- TYPE, אך יכול להיות שונה בסימול ה- VARIANT שלו, ולפיכך ראוי לדעתם שתהיהבידם תעודת מקור מתאימה גם לרכב שייבאהיבואןהמקביל. לגבי יבוא כלי רכב מארצות הברית, מסרו נציגי מינהל המכס כי בתקינה האמריקאית ההשוואה בין היבואן הישיר והיבואנים העקיפים והיבוא האישי מתבצעת על ידי השוואת הפרמטרים 143 במסגרתחוק התחרות הכלכלית (תיקון מס' 23 והוראת שעה,)התשפ"ג- 2023 . 144 מאגר " רשימתרכבים שיובאובתנאי העדפהעל ידי היבואנים הישירים." 145 נציגותהמייצגתאתהאינטרסיםשליבואניהרכב העקיפים מולמשרדהתחבורהובדיוניםבוועדותהכנסת. 146 למשלבסוג מכלול המנוע. יבואן ישירהביא,לדוגמה,רכבבעל מכלול מנועבנזין, ואילו יבואןעקףימעוניין להביא אתאותוהרכבאךבעל מכלול מנוע סולר. דוח מבקר המדינה 74 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 הבאים:שםיצרן,מדינתהיצור,סוגתקינה,שםדגםהרכב,מספרהשלדה.מספרהשלדהבארה"ב נקבע בחוקפדרלי, ולכן ניתן לקבוע אתזהותהרכבים על פי מספר השלדה שלהרכב. עוד צוין בתשובת רשות המיסים כי ההצהרה על מקור הטובין צריך שתונפק על ידי מי שיודע כי הרכבים עמדו בכללי המקור שנקבעו בהסכם הסחר, ואם היצואן האמריקאי הצהיר על עמידת הרכביםבכלליהמקורוקייםחשדשהצהרותאלונעשומחוסרידיעה,רשותהמיסיםפועלתלבצע הליך אימות מקור בהתאם להסכםהסחר. בתשובת פורום היבואנים הזעירים ביולי 2025 למשרד מבקר המדינה (להלן - תשובת פורום היבואניםהזעירים) צוין כי לעיתים מינהל המכסעדיין דורש אישור של היצרן כי הטובין עומדים בכללי המקור. עוד מסרו נציגי פורום היבואנים הזעירים בתשובה כי לא ברור לפי הוראות מינהל המכס מיהו הגורם המוסמך מטעם יצרן הטובין לספק אישור יצרן, וכי דרישה זו היא בבחינת הכבדה הפוגעת ביבוא הזעיר, שכן ליבואנים זעירים אין גישה לקונצרנים ענקיים המייצרים מכוניות. בתשובת איגוד יבואני הרכב נמסר כי בהתאם לדירקטיבה האירופית147 החל מ- 5.7.26 על מדינות האיחוד האירופי לאפשר לציבור לקבל תעודת 148 COC דיגיטלית במערכת אלקטרונית ייעודית ש תוקםלשםכך. עמדתאיגודיבואניהרכבהיאש הנגשתתעודת COC הןלידיהיבואניםהעקיפים והן לידי מינהל המכס תוכל לשמשפתרוןלקושי ביבוא עקיף. עלהכיליבואניםמקבילים(עקיפיםוזעירים)ישבמקריםמסוימיםקושילייבאכלירכבבמחיר אטרקטיבי ותחרותי כי הם צפויים לתשלומי מכס בשל הקושי להשיג מסמכי מקור לכלי הרכב בהיעדרקשרישירעםיצרןהרכב.מינהלהמכס טרםפיתחכליםבלתיתלוייםביבואןהמספקים לו רמת וודאות המקובלת עליו כדי לקבוע שרכב מיובא עומד ב"כללי המקור" ובכך להקל על היבואהמקביל.בהעדרמסמכימקוררשותהמיסיםמחייבתאתהיבואןהמקבילבמכסבשיעור של7% .עודנמצאכיאםיבואןמקבילמייבארכבבעלVariant אחרמזהשהצהירהיבואןהישיר, רשות המיסים מטילה עליו תשלום מכס אלא כן יוכיח היבואן המקביל אחרת. כמו כן, אין למינהל המכס מאגר מידע לגבי סוגי ה- Type וה- Variant השוניםהנהוגיםאצל יצרנים שונים. עוד עולה מתשובת רשות המיסים כי יש הקלה ביבוא העקיף והאישי רק לרכבים הזהים בכל הפרמטרים לרכבים המיובאים על ידי היבואנים הישירים, וכי טרם ניתנה הקלה ביבוא עקיף לרכביםשאינםזהיםגםאםמהנתוניםהמצוייםבידירשותהמיסיםעולהשיוצרובמדינתמקור החתומהעלהסכם סחרעםמדינתישראל.במקריםאלו רשותהמיסיםדורשתמהיבואןהעקיף שיציגאישור שלהיצרןכי הטובין עומדים בכלליהמקור. מומלץ שמשרד התחבורה, משרד הכלכלה ורשות המיסים יפעלו לבחינת דרכים נוספות שיאפשרו גם ליבואנים המקבילים שאין להם קשר ישיר עם יצרן הרכב, ולכן אינם מחזיקים ב תעודת מקור, לקבל את הפטור מתשלום המכס אם הרכב המיובא יוצר במדינות שיש לישראל הסכמי סחר עמן כמושמקבליםהיבואנים הישירים, ובכך לקדםאת התחרות בענף יבוא הרכב. הליך אימות זכאות הרכב לפטור ממכס מינהל המכסנוהגלבצע,עלפי נוהלהקבועבהסכמיהסחרהשונים,הליךשלאימותמקורבדיעבד כדיל וודא שהטוביןאכןהיוזכאיםלפטורממכס.מינהלהמכסמעביראתתעודתהמקורשהעביר היבואן ופרטים נוספים לגבי היבוא אל רשות המכס בחו"ל, וזו מאמתת את המקור מול היצואן שלהרכב בחו"ל. לעיתיםהליך כזה מתבצע כמה שנים לאחריבואהטובין. הליךהאימותטומןקשייםליבואןאשרהגישאתתעודתהמקור למינהלהמכס,ובגינהזכהלפטור ממכס. אם היצואן בחו"ל בוחר שלא לשתף פעולה עם הליך האימות - בין משום שקשרי המסחר 147 EU הדירקטיבה האירופית 2018/858 . 148 COC מסמך רשמי שהונפק על ידיהיצרן המאשר את תאימות המכוניתלתקנים טכניים ורגולטוריים. דוח מבקר המדינה 75 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 בינו ובין היבואן כבר פסקו ואין לו תמריץ לשתף פעולה, בין שעסקו כבר לא קיים ובין מכל סיבה אחרת - המדינה המייצאת יכולה לה שיב למדינה המייבאת כי מקור הטובין לא אומת. אין צורך בתשובהחד‑משמעיתשלרשותהמכסבמדינההמייצאת,השוללתאתמקורהטוביןשהוצהר,ודי בחשד של רשות המיסים הישראלית במקור הטובין כדי לפסול את המקור אף אם לא מגיעה תשובה כלל מרשות המכס המקבילה בחו"ל. במצב כזה דורשת רשות המיסים גירעון מיסים149 רטרואקטיבי מןהיבואן, לעיתיםגם בסכומים של מאות אלפי שקלים. השלכה נוספת של פסילת תעודת המקור עלולה להיות חיוב במס קנייה (מלבד מכס), משום שמס קנייה מוטל על ערך הטובין בתוספת המכס. לכן פסילת תעודת המקור ״מגדילה״ אוטומטי ת את ערךהטובין לצורך חישוב מסהקנייה. בתשובת רשות המיסים צוין כי מינהל המכס נוהג לבצע אימותי מקור במסגרת המועד שנקבע לאימותים בהסכמיהסחר השונים, שהוא בדרך כללעד שלוש שנים לאחור. אמנם הליך של אימות מקור על ידי מי נהל המכס נעשה לתכלית ראויה כדי לוודא שהטובין אכן היו זכאים לפטור ממכס, עם זאת, נמצא כי לפעמים מבקשת רשות המיסים לבחון את נכונות מסמכיהיבוא שהוגשולה גםאםחלפו כמהשנים מאז יובא כלי הרכב (לעיתים עד שבעשנים,) ואם היצואןבחו"ל הפסיקאת פעילותו אואינו משתף פעולה כנדרש בעיני רשויות המכסבחו" ל או אף אם פניית רשות המיסים לא נענתה, רשות המיסים מבטלת למפרע את ההנחה שקיבל יבואן הרכב במכס, והואיקבלחיובשיכול להגיע לסכום גבוהמאוד. מומלץ לרשות המיסים לבדוק את נאותות המסמכים שהגישו לה היבואנים העקיפים בסמוך למועדהיבוא,כדילאלהותיראתהיבואן העקיף חשוףלתביעהלהחזרמסלאחרשניםרבותמאז היבוא.הליךזהמשמשחסםלכניסתיבואניםנוספיםלענף.עודמוצעלמשרדהתחבורהולרשות המיסים לתת הקלות נוספות להגברת התחרות, למשל הכרה בתעודת הצהרה על מקור ייצור הרכבשמגישיבואןמקבילשתזכהאותו בהטבתהמכס,בתוספתמסמכיםשביכולתולהציג,כגון אישורים שהרכב עומד בתקינה, חשבוניות רכישה מהספק ומסמכים אחרים אם יש, שאם לא כן,הסדרעידודהיבואהעקיףוהסכמיהסחרריקיםמתוכן,וישבפעולותהמכסכדילפגועביבוא עקיף עדשלעיתים הואנעשהלא כדאי כלכלית. הגבלה על פרק הזמן למכירת כלי רכב חדשים יבואנים מקבילים אינם רוכשים את כלי הרכב ישירות מיצרן רכב, אלא רוכשים אותם בשוק המשני - מ סוחרי רכב וזכיינים. לעיתים מנגנון היבוא העקיף מאפשר לנצל הזדמנויות של קנייה במדינות שבהן המוצר זול יותר או מסוחרי רכב היוצאים במבצעי מכירות מסיבות שונות, לרבות רצוןלהפנותהוןעצמילרכישתכלירכבמשנתהדגםהבאה.מבצעיםכגוןאלונעשיםלקראתתום השנה הקלנדרית. תקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן - תקנות התעבורה), קובעות בפרק השני בסימן א' שאם חלפו12 חודשיםממועדייצורושלרכבבלישנעשהשינוירישוםבעלותעלשםהלקוח,הואיירשם על שם היבואן (להלן - רישום לראשונה). ממועד זה "נרשמת יד" כמחזיקה ברכב לראשונה. כלי רכב אלו לעיתים נמכרים לצרכן כרכבי "יד ראשונה 0 קילומטר". לוחות זמנים אלו חלים הן על יבואניםישירים והן על יבואנים עקיפים. בדוח הקודם נושא זה עלה גם ביחס לחברות הליסינג שמציעות למכירה מכוניות לצרכן "יד ראשונה 0 קילומטר". בדוח נכתב כי על אף המלצת הוועדה להגברת התחרותיות הקודמת משנת 2012 150 לביטול רישום היד הנוספת ברכבי אפס ק"מ לא יושמו ההמלצות ורכבי "יד ראשונה 0 קילומטר"נמכרים גם במועד סיוםהביקורת כיד שניה. 149 סכומי המס שהיה עליבואןהרכב לשלםבעתיבוא הרכבאם לאהיהמקבל את הפטור מהמכס. 150 הוועדה להגברת התחרותיותבענףהרכב - ועדת זליכה שהוקמהבשנת 2011 בראשות פרופ'ירון זליכה. דוח מבקר המדינה 76 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 נושאזהעלהלדיוןבמסגרתהוועדהלענייניביקורתהמדינהבנושאהדוחהקודםביום27.12.2023 בוהועלתההצעהעלידייו"רהוועדה,לרשוםברישיוןהרכבחודשושנתייצורעלמנתלשקףלצרכן אתהנתונים אודות הרכב. איגוד יבואניהרכבמסרבפגישהביולי2025 לנציגימשרדמבקרהמדינהשלפיעמדתוישלהאריך את פרק הזמן שבו יש לרשום את הרכב החדש על שם הלקוח מ- 12 חודשים מיום ייצורו לכ- 14 - 15 חודשים.אךכדילתתגילוינאותללקוחישלצייןשמועדעלייתולכביששלהרכבהיאבתום12 חודשים מיוםייצורו.לפיעמדתאיגודיבואניהרכבהקלהזוצריכהלהינתןגםליבואניםישירים. עולה שלעיתים נמנעת מהצרכן בישראל רכישת כלי רכב שיבואנים מקבילים קונים במבצעי מכירותשלסוכנויותרכבבחו"למפנישהיבואניםהמקבילים,ובעיקרהזעירים,מתקשיםלעמוד בלוחות הזמנים להובלת כלי רכב אלו ומכירתם לפני שחלפה שנה ממועד ייצורם. יבואנים עקיפים מביאיםכלירכבבמספריםקטנים,וארגוןהמסמכיםהנדרשיםבחו"ללשםיצואשלהם לישראלוהסדרתההובלהלארץאורכיםזמןרביותרמאשרליבואןישיר,המביאמספרגדולשל כלי רכב באופן עיתי ולעיתים מתחייב למספרים ולמועדים של רכישה מראש מהיצרן. עוד עולה כיעלאף המלצת הוועדהלהגברת התחרותיות הקודמתמשנת2012 לביטול רישוםהיד הנוספת ברכבי אפס ק"מ לא יושמו ההמלצות ורכבי "יד ראשונה 0 קילומטר" נמכרים גם במועד סיום הביקורת כידשניה. מומלץ למשרד התחבורה, למשרד האוצר בהתייעצות עם רשות התחרות לאפשר יבוא רכב במבצעי מכירות של סוכנויות רכב בחו"ל, אם באמצעות הארכת פרק הזמן שבו יכול יבואן עקיף לרשוםאתכליהרכבלראשונהמעטמעברל- 12 חודשיםמיוםהייצורעדמכירתולצרכן(להלן- תקופתאיזון)ואםבאמצעותאימוץצעדיםאחרים,והכולבגילוינאותלצרכן.תקופתאיזוןכאמור תוכל לסייע ליבואנים העקיפים שרוכשים את כלי הרכב מסוחרים, ולא ישירות ממפעל הרכב, ולאזן בין המחיר הראשוני שבו הם רוכשיםאת הרכב למחיר המשוערשהשיגהיבואןהישיר. הגבלת מספר כלי הרכב שיכול לייבא יבואן זעיר חסמיגודלשליבואנירכבבישראלהםאחדהגורמים העיקרייםהמשפיעיםעלהתחרותיותבשוק. במסגרת עידוד יבוא מקביל קבע משרד התחבורה בסעיף 44 לחוק שירותי רכב שעל רישיון יבואן זעירחלהמגבלתיבוא של עד20 כלי רכב בשנה (להלן- מגבלת היקף.) לטענתיבואניםזעירים,מספרזה מגבילמאודאתאפשרותההתרחבותשל הם. לטענתם,יבואשל 20 כלי רכב אינו מאפשר כלכלה בקנה מידה שיכול לכסות הוצאות תפעול ושיווק אפילו של עסק זעיר; הם מתקשים לספק אחריות ושירות לקוחות בהיקף שמתחרה ביבואנים עקיפים וישירים; יש להם יכולת מוגבלת להוזיל מחירים ולהתחרות ביבואני רכב גדולים שמקבלים הנחות על רכישת כלי רכב רבים. משרד מבקר המדינה בחן את התפלגות המותגים שמייבאים היבואנים הזעירים. להלן בתרשים 17 התפלגותיבואהמותגים עלידייבואנים זעירים בשנים2022 - 2023 . דוח מבקר המדינה 77 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 תרשים17 :התפלגותיבוא המותגיםעלידייבואניםזעירים באחוזים,)(2022 - 2023 עלפי נתוני משרד התחבורה,בעיבודמשרד מבקרהמדינה. מהתרשים עולה כי כשליש מהיבוא של היבואנים הזעירים מתמקד במותג יוקרה אחד א)'( כאשר בשנת 2022 יובאו 1,410 כלי רכב והכמות ירדה בשיעור של 43% בשנת 2023 ל- 803 כלי רכב. עוד עולה כי היקף יבוא רכבים כולל של היבואנים הזעירים היה 3,869 רכבים בשנת 2022 ו- 2,400 בשנת2023. כלו מר, היקףהיבואירד ב- 38% . נמצא כי מגבלת היקףהיבואשקבעמשרד התחבורה עלהיבואניםהזעירים, העומדת על 20 כלי רכב בשנה בלבד, היא בגדר מכשול לפיתוח עסקיהם, ומבחינה כלכלית מסיטה את היבואנים הזעיריםליבוא של רכבי יוקרה ולא מעודדתאת התחרות במותגי רכבאחרים. מומלץ למשרד התחבורה בשיתוף רשות התחרות לבחון להגדיל את מגבלת ההיקף החלה על היבואנים הזעירים או לקבעה בהתאם לסוגי הרכב כדי שתהיה להם כדאיות כלכלית בפיתוח עסקם כמחוללי תחרות, על מנת לעודד יבוא כלי רכב שאינם רכבי יוקרה ולהגביר את התחרות גם בקטגוריות רכב נוספות. משרד התחבורה מסר בתשובתו כי הוא יו זם שינוי חקיקה ראשית במסגרת תיקון מס' 13 לחוק שירותי רכב, ש הוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת ויועלה לדיון בהקדם . במסגרת התיקון המגבלה של יבוא עד 20 כלי רכב בשנה תועלה ל- 60 רכבים בשנה. מטרת המהלך היא לאפשר ליבואנים זעיריםלה גיעלרווחיותבסיסיתשתצדיק השקעהבשיווקכלירכבעממיים (ולארק רכבייוקרה). רשותהתחרות מסרה בתשובתה דברים דומים. חסמי יבוא טכניים כאמור, חוק שירותי רכב נועד, בין השאר, לקדם את התחרות בענף הרכב. לצורך כך נקבעו בחוק הקלות ליבואניםהעקיפים והזעירים בתנאים למתןרישיוןיבוא רכב ורישומו כחדש. סעיף 32 לחוק שירותי רכב קובע בין היתר כי יבואן עקיף זכאי לקבל רישיון יבוא רכב ולרושמו כרכב חדש אם הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב שהוא רכב נוסעים מסוג M1 , רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע - מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה דוח מבקר המדינה 78 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 על150.חוקשירותירכבמגדיררכבשנרשםבמדינתחוץכרכבשנרשםלראשונהלתנועהבדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועדהרישוםהאמור ועד מועד יבואהרכב לישראל. יבואנים מקבילים אינם רוכשים את כלי הרכב ישירות מיצרן ה רכב, אלא רו כשים אותם בשוק המשני - סוחרי רכב וזכיינים. סוחרי הרכב בחו"ל רושמים את הרכב (החדש לגמרי) במדינתם מבחינה טכנית בלבד כדי שיוכלו לייצא אותו ליבואן הישראלי. רישום מועד ייצור הרכב עלה לדיון ב- 27.12.23 במסגרת ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות דוח הביקורת הקודם ובו העלה יו"ר הוועדה, את ההצעה לרשום ברישיון הרכב את החודשושנתהייצורכדילהביאלידיעת הצרכןאתהנתוניםעלהרכב,ולמנועהטעיהאפשריתשל הקונהבגין הפער בין מועד זהלמועדהעלייהעלהכביש. משנת 2016 כאמור, מועד הרפורמה ביבוא רכב באמצעות חיקוק חוק שירותי רכב, ועד נובמבר 2024 , במשך כשמונה שנים, רישום מועד עלייתו של רכב שיובא ביבוא עקיף היה מועד רישומו כרכב חדש בישראל בעת מכירתו. אך מנובמבר 2024 החל משרד הרישוי לרשום את מועד עלייתו לכביש של הרכב המיובא ביבוא עקיף כמועד שבו נעשה רישומו הטכני בסוכנות הרכב בחו"ל. לדברינציגיבואניהרכב העקיפים, הדברפגע ביבואהרכב העקיף. איגוד יבואני הרכב מסר בתשובתו שלעמדתו יש לרשום ברישיון הרכב את החודש ושנת הייצור עלמנתלשקףלצרכןאתהנתונים אודותהרכב,ולמנועהטעיהאפשריתשלהקונהכתוצאהמפער ביןמועדזהלמועדהעלייהעלהכבישולהביאלידיעתהלקוחכיתקופתהאחריותעלהרכבהחלה במועד רישומו בחו"ל. נציגי משרד התחבורה מסרו למשרד מבקר המדינה כי תקנה 282 א)((4 )(ב) לתקנות התעבורה קובעת שרכב שנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ, מועד עליי תו לכביש יהא 12 חודשים ממועד ייצור ו או מ מועד רישו מו לראשונה בדרכים במדינת חוץ, המוקדם מבין השניים. רישום מועד העלייה על הכביש במועד רישומו הטכני בחו"ל החל רק בנובמבר 2024 בשל סיום עדכון התוכנהשלמשרדהרישוישאיפשראתהרישוםכאמור.עמדתמשרדהתחבורההיאשרישוםמועד עלייתהרכבלכבישנועדלהגןעל הצרכןולהביאלידיעתואתהמידעהמלאעלהרכב.גםאםהיבואן המקביל עדכן את הקונה שהרכב עלה על הכביש בחו"ל, הקונים הבאים, יד שנ י יה ו"ד שלישית, לאידעוזאת.כמוכן,למועדרישו מולראשונהבדרכיםבמדינתחוץישגםהשפע ה עלקביעתמועד מבחןהרישוי השנתי של ה רכבעלי די משרדהתחבורה ותחילת מועד אחריותיצרן. בנובמבר2024 עברמשרדהתחבורהלרשוםכלירכבשייבאויבואנים עקיפים לפימועדרישומם הטכניעלידיסוכנותהרכבבחו"ל.לדוגמ הרכביםזהיםש נרכש ועלידייבואןישירועקיף (ביולי 2024 ): מיבואן ישיר בעת מכירתו בישראל בפברואר 2025 יירשם מועד העלייה לכביש כמועד מכירתובישראל (פברואר2025 ) ומיבואןעקיףיירשםמועדעלייתהרכבלכבישכיולי2024 . בכך נוצר הבדל מהותי בשווי הרכב לצרכן, בין היתר בשל הרישום של מועד עלייתו לכביש, בין רכב חדש שמייבא יבואן ישיר לרכב שמייבא יבואן עקיף , דבר שפוגע ביבואנים העקיפים ובתחרות בענף הרכב. בתשובתאיגודיבואניהרכבהישיריםצויןשלדעתםישלשמורעלשקיפותמועדרישומושלהרכב בחו"ל ולהביא לידיעתהלקוח כי תקופת האחריותלרכב החלה במועד רישומו בחו"ל. בשלהצעדשנוקטמשרדהתחבורהנוצרופעריםברישוםכלירכבחדשיםביןכלירכבשמייבאים יבואנים ישירים לכלי רכב שמייבאים יבואנים עקיפים, כך שכדאיות היבוא של היבואנים העקיפים פחתה בין השאר עקב ירידת ערך לרכב הנרכש ביבוא עקיף לעומת אותו הרכב הנרכש מיבואן ישיר,שכן למועד עלייתולכביש יש השפעה ישירה על ערכו. מוצעלמשרדהתחבורהלשקולמחדשאתהוראותיו החדשות בעניי ן רישום מועד העלייהלכביש של רכב שנרכש מיבואן עקיף לעומת רכב שנרכש מיבואן ישיר ולפעול לכך שרכב חדש יירשם באותורישום ביןשנרכשמיבואןישיר וביןשנרכשמיבואן עקיף. מוצעכיברישיוןהרכביירשמו דוח מבקר המדינה 79 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 גם החודש והשנה שבהם יוצר הרכב כדי להביא לידיעת הצרכן את הנתונים על הרכב ולמנוע הטעיה אפשרית של הקונה בגין הפער בין מועד זה למועד העלייה על הכביש. כמו כן, מוצע כי ציון מועד הרישום הטכני על ידי סוכנות הרכב בחו"ל ייעשה בשקיפו ת מול הלקוחות, כי הוא מקצראת תקופתהאחריות מיצרןהרכב,כדישההשפעהשלהרישום על ערךהרכב תהיהרקעל מרכיב האחריות ולא על מרכיב מועד עליית ו לכביש. סיכום סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משק בית. על כן הטיפול בה הוא בעל חשיבות מרובה.אחתהדרכיםלהתמודדעםיוקרהמחיההיאפתיחתושלהשוקהמקומילתחרותמיבוא, שכןלסוגייתהיבואהשפעהשלממשעלרמתהמחיריםוישלהתרומהקריטיתלתחרותולרווחת הצרכן. היבוא המקביל תורם גם לתחרות תוך- מותגית ומאפשר לצרכן לרכוש בשוק המקומי מוצריםזהים במחיריםנמוכים במידהניכרת; מבדיקת משרדמבקרהמדינהשנערכה בנובמבר 2024 נמצאופערימחיריםביןמוצריםשמקורםביבואמקביללביןמוצריםזהיםשמקורםביבוא ישיר ויקרים יותר בכ- 4.8% - 226% . לצד יבוא מקביל, יבוא אישי גם הוא דרך להתמודד עם יוקר המחיה, ובאמצעותו הצרכן רוכש מוצרים ישירות מחו"ל במחירים תחרותיים וגם במקרה זה מבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא מסחרי ויקרים יותר בכ- 20.6% - 130.3% . ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת "לא עוצרים בנמל" ש מטרתה לשנות את שיטת היבוא כך שטובין המיובאים בקבוצת יבוא 2 ו- 3, המקלות יותר, לא יתעכבו בשערי הנמל ו יי כנסו לשוק הישראלי על בסיס הצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל"", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המש וּ וקים באירופה או עומדים ב תקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא החזקתתיק מוצר, מה שעשוילהגדיל גםאת היקףהיבוא ה מקביל לישראל. להצלחת הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיתכן השפעה על רמת המחירים בישראל. נכון למועד סיום הביקורת, הרפורמה ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ נמצאת בתחילתה ובשלבי למידה של גורמים בשוק את תהליכי היבוא החדשים. אלא שהצלחת ןשלהרפורמ ותתלויהגםבצעדיםשלה מאסדר יםהאמוניםעליישומ ן.מומלץלמשרד הכלכלה, למשרד האנרגייה ולמשרד הבריאות בשיתוף רשות התחרות לבחון באופן עיתי את השפעת הרפורמות ואת ההקלות שניתנו בתנאי היבוא גם על שינוי מאזן הכוחות בין היבואנים הגדוליםלקטנים, על כניסתםשל יבואנים חדשים וכפועל יוצא גם על רמתהתחרות בשווקים. עוד, מומלץ למשרד הכלכלה ביחד עם משרד האוצר בשיתוף משרד הבריאות ומשרד האנרגייה לבחון הרחבת הרפורמה "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" גם לשווקים נוספים עם חשיפה משמעותית ליבוא כדוגמת ארה"ב המדינה השלישית בגודלה מבחינת היקף יבוא סחורות לישראל בהיקף של32 מיליארד ש"ח בשנת2024 ( 12% ). על אף כניסתן לתוקף של הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל," נמצא כי חלק מהיבואנים אינם מצוי ים בתהליכי היבוא העדכניים, מה שעלול לפגוע בתועלות הצפויותממימושהרפורמות .כמוכן,האכיפה,שהיא נדבך מהותילקיוםהרפורמות,המבוססות על הצהרה, לוקה בחסר , דבר שעלול לסכן את בטיחות הציבור. בענף הרכב נמצא כי רמת הריכוזיותבענף משנת2016 ועד2024 נותרהגבוההכאשרחלקםשלארבעתהיבואניםהגדולים בקטגוריה M1 עומדעלכ- 60% וכןישבורווחיותשלמיליארדיש"חלקבוצהקטנהשליבואנים ישירים, וכי המלצות הוועדה להגברת התחרות בענף הרכב טרם אומצו. נוסף על כך, ישנם חסמיםשל ממשליבואני רכבמקבילים (עקיפים,זעירים ויבואאישי.) מומלץ למשרד הכלכלה ולמשרד הבריאות לפעול מול ציבור היבואנים וסוכני המכס לשיקוף מידע ומתןמענהאנושימקצועילפניותשלסוכנימכסויבואניםכדישיוכלוליישםאת הרפורמה דוח מבקר המדינה 80 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 בצורהמיטבית,ל פעולליישוםהרפורמהולבחוןאת הרחבתהלמוצריםשהוחרגומסיבותשונות. כמו כן, בשלחשיבות השל האכיפהל בטיחותהציבור ול הצלחת הרפורמה, עליהם לפעוללחיזוק מערךאכיפהיעיל,לרבותגיוסכוחאדםלביצועפעולותהאכיפההנדרשותוהשלמתהקמת השל מערכת ייעודית ממוחשבת לניהול תיקי אכיפה. עוד מומ לץ למשרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האנרגייה לבחון הקמת ועדה בין- משרדית משותפת לבחינת שיתופי פעולה, העברת מידע ולמידה של נושא האכיפה בשווקים. הגדלת היקף היבוא המקביל והיבוא האישי עשויה להוריד את יוקר המחיה. מומלץ למשרד הכלכלה בשיתוף רשות התחרות לקבוע מועדים ומדדים לבחינת ה השפעה של הרפורמ ות על היבוא ה מקביל, ואם יידרש לבחון מתן הקלות נוספות בדרישות היבוא. כמו כן, מומלץ לרשות התחרות לבחון את השפעת תיקוני החקיקה שהעבירה על יבוא מקביל ויבוא אישי כדי למנוע צמצום או מניעה של תחרות על ידי יבואן ישיר. לנוכח הגידול ברכישות הציבור במסלול יבוא אישי כדרך להתמודד עם יוקר המחיה בישראל, מומלץ למשרד האוצר ומשרד הכלכלה בשיתוף רשות התחרות לבחון צעדים והקלות ביבוא אישי של מוצרים ותחומים שבהם יש כשל שוק או ניצוללרעה וגביית מחיר מופרזשל מונופולאו יבואנים ישירים בעלי כוח שוק גדול. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ- 60% מסך הרכבים המיובאים (שמונה היבואנים הישירים הגדולים מייבאי ם יחד כ- 87.7% ) . בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה עלייה ברווחי היבו אנים על אף עליה בעלויותהיבואנים וקיטון במספרהרכביםשנמכרו. בשנים האחרונות מתרחשת בעולם הרכב מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. השינויים האמורים הביאו לכניסה של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנהשוקיבואהרכביםהפרטייםבישראלואףלהפחתהברמתהריכוזיותבשוקבאמצעותמתן רישיונות יבוא של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או יבואנים שלא פועלים בענף. שינויים אלה בתנאים מסוימים היו יכולים להביא להגברת התחרות בענף ואף לירידת מחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. חלקמהיבואניםהגדוליםהפעיליםבענףהרכבהמייבאיםמיצרנירכבבבלעדיותרכביםמסוגים שונים לדוגמת רכבי בנזין, דיזל, היברידי ופלאג אין החלו לייבא גם דגמים חשמליים של אותם היצרנים. בנוסף, הם התקשרו עם אותם יצרני רכב חדשים וקיבלו רישיונות ליבוא רכבים חשמליים (גם רכבים מסוגיםאחרים) של יצרניםחדשים שטרם פעלו בישראל. ההזדמנויותשנוצרונוכחהשינוייםבענףהרכבוחידושהרישיונותליבואניםהגדוליםהןבמידה רבה שעת כושר בלתי חוזרת למשך זמן רב, אי ניצולה תנציח את המצב בשוק ותשאיר את רמת הריכוזיות בו גבוהה. מומלץ למשרד התחבורה בשיתוף רשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח השינוייםהמשמעותייםבענףועקבמהפכתכליהרכבהחשמליים,ולפעוללכניסתםשליבואנים חדשים לשוק הרכב או להגדלת חלקם של יבואנים קטנים באופן שיצמצם את הריכוזיות הקיימת,תוךמעקבובחינה בעניין ההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינוייםבאסדרה;עודמומלץ למשרד התחבורה ליישם את המלצות הוועדה להגברת התחרות בענף הרכב ולבחון, בשיתוף יבואניםמקבילים,אתהחסמים הקיימים. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות "לא עו צרים בנמל" ו- "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלילדרישות האסדרה האירופית וככלשיידרש להשתמש בסמכות של השר בחוק התקנים להעביר חקיקת משנה ליישוב הסתירות. כמו כן, מומלץ לשר הכלכלה לוודא את השלמת היערכות הממונה על התקינה וזרוע האכיפה להחלת הרפורמה בצורה מיטבית ולבחון בשיתוף רשות התחרות את השפעת הרפורמות על השווקים והיבוא המקביל וככל שיידרש לבצע התאמות להסרת חסמים אם יוותרו. בנוסף, מומלץ לבחון את הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, כדוגמתארה"ב. דוח מבקר המדינה 81 ▪ אוקטובר היבטים בטיפול הממשלה ביבוא תשרי התשפ" ו 2025 מומלץלשרהבריאותלוודאכיכללהמערכיםהנדרשיםלקיוםהרפורמהיוקמוויושלמובמלואם, ובפרט מערך אכיפה. בנוסף, מומלץ לבחון את יישום הרפורמה וככל שיידרש לבצע התאמות על מנתלהסיר חסמיםשנותרו. מומלץ לשרת התחבורה לוודא כי המלצות הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב משנת 2024 יישומו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות בכדי להסיר חסמים שיוותרו תוך מתן דגשעלעידודיבואמקביל.כמוכן,מומלץלשרתהתחבורהלפעוללצמצוםהריכוזיותבענףהרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים חדשים באמצעות כניסהשל יבואניםחדשים או קטנים לענף.