פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 125 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ו (22 באוקטובר 2025), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> זנות קטינים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר דבי ביטון – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: נעמה לזימי לימור סון הר מלך עדי עזוז יסמין פרידמן מוזמנים: רוני סגל – מנהלת תחום פ"א – שורדי זנות וסחר וחסרי מעמד, משרד הרווחה והביטחון החברתי אודיה רובין בן זקן – מנהלת תחום פרויקטים, המשרד לביטחון לאומי חגי ברוש – פיתוח, טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי נאור אושר – יועץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי אהרון דגן – ק' חקירות נוער ארצי, המשרד לביטחון לאומי איריס בן יעקב – ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה - שפ"י, משרד החינוך קרן רוט – עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים שחר ישראל – עו"ד בחטיבה החברתית, משרד המשפטים מיכל ויירון – מנהלת תחום אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות אושרה פטל-רוזנברג – פרקליטה, פרקליטות המדינה מוריה רודל סילפן – מנהלת, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ליאור רוזנבאום – מנהלת קשרי ממשל, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות טלאור ושדי – מנהלת מדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית רוני בלונדהיים ברין – יועצת משפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית נטע גורי – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית דור אילון – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית מאיה ברון – מנהלת תחום טראומה, עלם – עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה מרים לומברוזו גל – מנהלת מקצועית, תחום טראומה, עלם – עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה מאיה ברוך – מנהלת פרויקט עלמה, עלם – עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה עדי ערמון – רכזת איתור בטלגרם, עלם – עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה איציק סלמה – מנהל קשרי ממשל קואליציית ארגוני הקהילה, האגודה למען הלהט"ב בישראל אודל אביטן – חברת צוות מוגנות, הנהגת הורים ארצית ילנה דיוואיין – דוברת, קול שורדות הזנות בישראל משתתפים באמצעים מקוונים: ענבל הראל קסלר – מנכ"לית, מכון תודעה – חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> זנות קטינים << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון בנושא זנות קטינים, היום ה-22 באוקטובר 2025, ל' בתשרי התשפ"ו. אני לא נוהגת לעשות זאת בוועדות שאני מנהלת, אבל השבוע קיימנו דיונים מאוד מאוד חשובים לילדים ולבני הנוער. פתחנו ביום שני בנושא מאוד חשוב שנקרא מוגנות ילדים ונוער במשחקי מחשב במרחב הווירטואלי, אתמול דנו יחד עם ועדת חינוך בנושא אלימות בבתי ספר – חרמות, בריונות – והיום אנחנו דנים בנושא החשוב של זנות בקרב קטינים. אלו תופעות מאוד מדאיגות ולא כל-כך מובאות לסדר הציבורי של מדינת ישראל. אנחנו נעזרנו בכוכב הרשת עידן דה כהן, שהוציא פוסט וזה ויראלי בצורה לא רגילה. הילדים צמאים באמת למידע, צמאים לדעת מה מותר ומה אסור. אני עוברת למשהו מאוד מדאיג. אתמול בערוץ 13 בחרו להציג רק את הטעות, וזאת לא הייתה טעות. בדרך לכאן הצוות שלי ואני ניסינו לחשוב מה פירוש המילה רובלוקס. דיברנו ואמרנו: רגע, בתחילת המשחק באפליקציה רשום Rob, שזה גניבה ושוד ואולי בעצם זו המטרה של המשחק, Rob. יש במהדורות המוקדמות של ערוץ 13 פינה שנקראת פינת הטרלול ושם הציגו את קטי המטורללת, שאמרה שרובלוקס זה שוד וזאת לא המילה. אני לא יודעת אם הם באמת מאמינים, מבינים או יודעים מה באמת כתוב שם, אבל זה מה שעניין אותם, מה קטי שטרית אמרה. זה ערוץ 13, שכמובן בוחר להפנות גב לעשייה אמיתית עבור ביטחון ילדי מדינת ישראל שצריכים את ההתייחסות הזו בתוך הוועדות שלנו כדי לפתור את הבעיות הקשות מאוד. אגב, אני לא ראיתי את זה, אבל חברה שמאוד נפגעה כי היא הייתה באחד הדיונים שלנו פה, אמרה לי: אני בהלם, אני בשוק. זה מה שבחרו להציג? אנחנו כן צריכים להביא את הנושאים שלנו לסדר-היום. נכון שאלה לא הנושאים הכי חשובים לערוץ 13 ויותר חשוב להציג חברת כנסת שאולי מדברת שטויות – אני מוחלת על כבודי. באמת שאני מוחלת על כבודי, אבל לא על כבודה של הוועדה הזו ועל עובדי הוועדה הנאמנים, הטובים והחרוצים שעושים עבודה נהדרת. אני התביישתי בשמם שזה מה שהציגו מתוך הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. אני נשבעת שאני לא נפגעתי, כי אני לא רואה ערוץ 13. גם החברים הטובים ביותר שלי לא רואים את הערוץ הזה, אבל האובססיה בלהתעסק בי או בחברותיי חברות הכנסת, הפך אותם לכאלה שמורידים מסדר-היום את הנושאים הדחופים והענייניים האלה. תודה לאל שפה בוועדה אנחנו דנים בנושאים החשובים. אנחנו נמשיך לעשות, אנחנו נתעסק בעשייה ושערוץ 13 ימשיך להתעסק ברכילות. כנראה שזו תת הרמה של הערוץ הזה. אני ממשיכה ואני נורא מצטערת שהבאתי את זה, פשוט לא רציתי לפגוע בדיונים החשובים שנעשים פה. לא רציתי לפגוע בכל מי שטרח והגיע לכאן, כי הנושאים שאנחנו מביאים לסדר-היום הם נושאים חשובים מאוד. בשם הוועדה אני מבקשת מאותם ילדים שצפו וראו: סליחה. לא צריך לראות את הדברים האלה, צריך לראות דברים ענייניים. אנחנו נחזור לנושא. בהמשך תחליף אותי חברת הכנסת דבי ביטון למספר דקות. אני רוצה לפתוח את הדיון הזה בתחושה מאוד קשה של בושה לאומית וכאב עמוק לאור הנתונים המזעזעים של התופעה של ילדים וילדות, נערים ונערות, שנאלצים למכור את גופם כדי לשרוד. משפט כזה צריך להיאמר: כן, כנבחרת ציבור אני מתביישת שיש תופעה כזו; היא מאוד כואבת ואסור שהיא תהיה במדינה מתוקנת, בוודאי לא במדינה יהודית דמוקרטית שקמה כדי להבטיח את העתיד של הילדים שלנו. מדובר בילדים שנפלו בין הכיסאות של כל אחת מהמערכות, אם זה במערכת הרווחה, אם זה במערכת החינוך, אם זה במערכת הבריאות ולעיתים גם במשפחה עצמה. כל אחד מהם הוא ילד שלא ראה מבוגר אחד שיגן עליו בזמן הנכון. אסור לנו להתרגל לתופעה הזו, אסור לנו לדבר עליה בשקט או לטייח – היא קיימת. חברות הכנסת ואני ביקרנו במקום מאוד חם, אוהב ומטפל, אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק, יש עוד הרבה ילדים שנופלים בין הכיסאות ואנחנו צריכים לדאוג להם. מאחורי כל מקרה יש ילד שמנצלים אותו והוא חי בפחד ובבושה. האחריות הזו מוטלת בעיקר עלינו כחברה וכמדינה. בשנים האחרונות נעשו צעדים חשובים כמו חקיקה והקמת מסגרות שיקום, אבל בשטח המציאות קשה בהרבה: המסגרות מלאות, התקציבים לא מספקים ויש היעדר של כוח אדם, בזמן שמקרים חדשים מתגלים, כל שבוע יש מקרה אחד נוסף. היה לי חשוב ללכת ולראות את המצוקה הזו בעיניים. הייתי עם החברות היקרות שלי, חברות הכנסת, בבאר שבע לראות את המצוקה, במעון של משרד הרווחה לנערות שהידרדרו לזנות, מרחב הלב תחת ויצ"ו. המצב הזה דורש טיפול ותגבור מיידי. אנחנו ניגע בוועדה שלנו בנושא הזה היום. אני לא מאמינה שאנחנו נסתפק בדיון אחד, אני חושבת שאנחנו צריכים עוד מספר דיונים, אבל זו חובה שלנו כמדינת ישראל להבטיח ששום ילד או ילדה לא ייאלצו למכור את גופם כדי לשרוד – לא בגלל עוני, לא בגלל התעללות ולא בגלל אדישות. אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה. אני מבקשת שהדיון הזה לא יסתיים בעוד סיכום יפה; הגיע הזמן לתקציבים, למסגרות טיפול ייעודיות, לשיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים. כל מי שנמצא היום ברחוב, חס וחלילה, מחר כבר לא יהיה לנו איך להציל אותו, כי זה כבר יהיה מאוחר מדי. לכן אנחנו צריכים גם לדבר על מניעה וכו'. אנחנו רוצים לפתוח את הדיון הזה עם מטה המאבק. אנחנו מתחילים עם מוריה, מנהלת המטה, בבקשה. אני רוצה שנשמע את כולם, כי אתמול בדיון שהיה בנושא אלימות בבתי הספר, שזה נושא מאוד חשוב, לא כולם הספיקו לדבר והרגשתי סוג של פספוס. אני מאוד רוצה שכל מי שטרח והגיע, ותאמינו לי, יש פקקים וזה לא כל-כך קל להגיע לכאן – אני רוצה שכולם ידברו בלי יוצא מן הכלל. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> אני אהיה מאוד תכליתית ואנחנו ניתן גם את הזמן המתאים למצגת שהכנו וליאור תציג אותה עם הנתונים, היה לנו חשוב לבוא כמה שיותר מוכנות. גם בעקבות מה שאמרת, חברת הכנסת שטרית, אני אגיד שבשבוע הראשון שפתחתם את מושב החורף של הכנסת עשית שני דיונים כל-כך חשובים בנושא אלימות מינית, גם ביום שני וגם ביום רביעי, ואני חושבת שיש כאן אמירה מאוד מאוד חזקה עם יושבת-ראש חדשה בוועדה לזכויות הילד שאי-אפשר להתעלם ממנה. לקבל בשבוע הראשון של הכנסת דיון של שעתיים, אני מקווה, על זנות קטינים, בעיה כל-כך כואבת, כל-כך לא מדוברת – לא יודעת מה אמרו בערוץ 12 ובערוץ 13, לא ראיתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא ב-12, לערוץ 13 יש סוג של אובססיה כלפיי. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> נשים רגע את התקשורת בצד, יש כאן אמירה סופר חשובה ואנחנו מתכוונות לתפוס אותה בשתי ידיים. זו פעם ראשונה שאנחנו מקבלות דיון על הנושא הזה ספציפית, אז אני רוצה לומר לך תודה, בסוף השינוי חייב להתחיל מהכנסת. הנושא של זנות קטינים הוא נושא מאוד מאוד כואב, נושא לא מדובר כשהאכיפה נמצאת במצב של תת-אכיפה ותיכף אנחנו נחשוף כאן, אולי בפעם הראשונה, במצגת שטלאור וליאור יציגו, כמה קל לסגור מפגש של זנות בין קטינה לבגיר; כל-כך קל שזה בשניות יכול לקרות בלי שום התערבות של המשטרה. המשטרה לא נמצאת בזנות אונליין, היא לא נמצאת בזנות המקוונת, היא לא יודעת איך להתמודד עם התופעה הזו. הזנות עברה להיות במרחבים דיגיטליים, היא לא נמצאת ברחוב כמו פעם, אנחנו תיכף נציג את זה. אני אגיד משפט אחד כללי וליאור תיכנס בעובי הקורה. אנחנו סיימנו את חוק איסור צריכת זנות עם הוראת שעה נוספת, לא סיימנו עם חקיקת קבע כמו שרצינו. זה אומר שנצטרך לחזור כל שלוש שנים לעשות את הלובי שאנחנו צריכות לעשות, אולי לנצח, עד שיבוא יושב-ראש ועדת חוקה שיבין שזאת צריכה להיות עבירה פלילית בחוק העונשין אחת ולתמיד. צריכת הזנות אסורה על פי חוק, לא כהוראת שעה שכל חמש שנים צריך לחדש אותה. בנוסף, עבירת המטרד עוד לא בוטלה ויש עוד המון המון הצעות חוק וחקיקה שיש לעשות כדי לוודא שישראל תהיה מדינה שמובילה במודל הנורדי, שרואה את האישה בזנות כקורבן ונלחמת בתופעה הזו, וכרגע זנות קטינים בעיקר הולכת וגדלה. אגב, מאז המלחמה כשהאלימות רק גברה, יש הרבה נשים שחזרו לזנות והרבה נערות מפונות בעיקר מהצפון והדרום שמצאו את עצמן בזנות. מבחינתנו אפשר להתחיל בהצגת הנתונים וללכת לתוך המצגת. אם יש מישהי שקריטי לה לדבר לפני כן, נשמח, אבל אני חושבת שהמצגת מדברת בעד עצמה. אני אומר לך שוב תודה גדולה שאת מקדישה לזה זמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמובן שכשאנחנו מדברים על זנות קטינות, זו יכולה להיות גם זנות קטינים. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> בהחלט. בהחלט. לנו יש איזושהי אג'נדה שאנחנו תמיד נגיד קטינות לפני קטינים, נשים בזנות לפני גברים בזנות, אבל יש בהחלט גברים ונערים צעירים בזנות ולא מעט. ליאור, בבקשה. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לחברת הכנסת שטרית. תופעת הזנות מתחילה כמעט תמיד, ב-99% מהמקרים, בפגיעה מינית בילדות. זה יכול להיות מקרוב משפחה, זה יכול להיות ממעגל קרוב, שכנות וכו', שמובילה לאיזושהי תפיסה שהמיניות היא הכלי החזק ביותר. זה מוביל לירידה בערך העצמי של הנער או הנערה ושימוש במיניות כדי לשרוד. זה מוביל לכך שגיל הכניסה לזנות המוכר לנו, ארגוני השטח והסיוע, הוא 14. בישראל יש 3,000 קטינות וקטינים בזנות. חשוב לי להגיד שהנתון הזה לא מגיע מתוך מחקרים רשמיים של המדינה, כי זה מידע שמאוד מאוד מורכב לאסוף אותו. הוא מבוצע מתוך סקירת שטח שאנחנו עשינו בסיוע של ארגונים נוספים. אם אני אפרוס את זה לסטטיסטיקה, מכיתה י' עד י"ב בכל כיתה נורמטיבית של 35-30 תלמידים, יהיה מישהו אחד בזנות, נער או נערה. זה סדר גודל בלתי נתפס כמעט. עכשיו, איך הזנות הזאת נראית? חשוב להדגיש שזה לא בדיוק מה שכולם מדמיינים כשהם חושבים בראש על המילה זנות. זו לא בהכרח נערה עומדת בצומת או תמונה כלשהי שיש לנו בראש. זו תפיסה שאנחנו נוהגים לקרוא לה "מין תמורת אתנן", כלומר זו יכולה להיות איזושהי אינטראקציה מינית או איזשהו סחר בעבור אקט מיני, בתמורה למקום לישון בו, בתמורה לטרמפים, בתמורה לכלי עישון, סיגריות, סמים, פלאפונים, בגדים וכו', ובעיקר תשומת לב. יש גם את הקצה החמור יותר על הרצף – זנות ממוסדת בבתי מלון, אתרים כמו שוגר דדי ודירות דיסקרטיות, שאליהן מאוד מאוד קשה להגיע. אם ניגע ממש בקצרה בזנות בחברות סגורות, ואני חושבת שצריך להתעכב על זה, כי יש לה מאפיינים שונים לחלוטין מזנות נורמטיבית מהחברה הכללית, אפשר לראות מאפיינים מאוד דומים בין החברה הערבית השמרנית לחברה החרדית השמרנית. בשניהם יש איזשהו בידול חברתי ויש טאבו מאוד גדול כלפי מיניות, שמובילים להכחשות חמורות. בחברה החרדית גיל הכניסה הוא אפילו מוקדם יותר, אם בחברה כללית אמרנו 14 אז בחברה החרדית הכניסה היא באזור גיל 12. גם שם לרוב זה מתחיל מפגיעות מיניות מושתקות ומפחד מאוד מאוד עמוק מהלשנות על הפגיעה, כי ברגע שנערה עברה פגיעה, בין אם זה מקרוב משפחה או שכן, היא לא תרוץ לספר על זה, היא לא תבקש עזרה וגם אם וכאשר היא דיווחה על כך למשפחה, אוטומטית היא מקבלת על עצמה את הטייטל של הנערה הפתיינית, שהיא פיתתה את הגבר, שהיא החוטאת, היא הטמאה והיא למעשה החטיאה את הגבר לאקט הזה. זה מלווה בהשתקה מאוד חריפה של החברה כולה, כולל של מוסדות החינוך, מה שמוביל למעשה לחיות איזשהם חיים כפולים – מצד אחד יש לה את החיים האורתודוקסיים שהיא חיה בתוך המסגרות ומצד שני יש את הפגיעה שהיא מתמודדת איתה, שמובילה אותה לאיזושהי התנהגות קיצונית, התנהגות לא מיטיבה, שכוללת הרבה שוטטות ברחובות והישענות על המיניות כדי לשרוד. במקביל, גם בחברה הערבית יש מאפיינים מאוד דומים שנובעים משמרנות, אבל ההבדל הוא אחר. זה לא חשש לפגוע בשם המשפחה כי זה פוגע בשידוכים וכו', אלא ממש חשש מסכנת חיים. הצניעות של האישה היא המדד שלה, המטבע שלה בעולם, וככל שהיא פחות צנועה ככה הערך שלה שווה יותר, במיוחד כשמדובר בחברה כל-כך פטריארכלית שמעמד הנשים בה הוא נמוך יותר והיא כל כולה תלויה בגבר שעומד לצידה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, מה שמעצים את הפגיעות. ברגע שהיא נכנסת לעולמות הזנות היא נרדפת על ידי המשפחה שלה והגבר התורן שנמצא, בין אם זה בעלה, בן הזוג שלה, אח או אבא, נמצאת בסכנת חיים נמשכת ולמעשה חיה חיים של בריחה. איפה זה קורה? לצערנו, התשובה היא: בכל מקום. גם בבתי ספר אנחנו קיבלנו המון עדויות מארגוני השטח והסיוע שממש מחוץ לבתי הספר מחכים הזנאים, כלומר צרכני המין, עם רכבים, מאתרים את הצעירות שנמצאות במצב פגיע ואוספים אותן לרכבים. גם בתוך מערכות יחסים נצלניות שבהן לרוב יש פערי גילאים מאוד מאוד ברורים בין בגיר לקטינה, כשהוא דוחק אותה לאיזושהי פינה של: בואי תעשי טובה לחברים שלי, בואי תעזרי לי בתמורה לעצם קיום מערכת היחסים או איזשהו סטטוס חברתי. גם במועדונים, במסיבות שמיועדות לנוער, ברשתות החברתיות כמו טיק טוק, אינסטגרם וסנאפצ'אט – גם שם הזנאים מחכים ועורבים בכל מקום. באפליקציות כמו וואטסאפ וטלגרם יש כל מיני קבוצות צ'אט של טרמפים תמורת דברים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיון שקיימנו ביום שני דיברנו על Omegle, עוד אפליקציה שהילדים משחקים בה. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> את זה גיליתי השבוע, אני לא ידעתי שזה קיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, דיברו על זה בדיון. מה שמעניין זה שלא אנחנו המבוגרים דיברנו על זה, אלא ילדים שהגיעו לדיון ציינו את זה. זה פשוט לא יאומן. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> כל שבוע יש פלטפורמה חדשה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אחד מהילדים שהיה כאן סיפר שהוא מכיר ילדה שפשוט ביקשו ממנה להתפשט. ביקשו ממנה להתפשט. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> ראינו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה נורא, נורא ואיום. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> זה גם מאוד ויראלי. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> כן, זה באמת הדבר הבא שבאתי לדבר עליו, כל האפליקציות של וידאו צ'אטים כמו Omegle וכל מיני דברים כאלה שיש בהם שיחות וידאו מתחלפות ושם מתרחשת האינטראקציה המינית. אני כן אגיד שבמרבית המקרים, במיוחד בראשית הדרך, לא בהכרח מדובר באקט מיני מובהק, זה יכול להיות גם בעבור מכירת תמונות, סרטוני וידאו או דברים כאלה – לא שזה חלילה מפחית מהחשיבות, אבל רק כדי שנקבל את התמונה. הדבר הבא שנדבר עליו וטלאור תציג אותו גם, הוא ניסוי שעשינו. את רוצה להציג אותו? << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> לא, אני רק אגיד שטלאור לקחה על עצמה תפקיד לא קל ועשתה משהו שאני חושבת שהוא קצת עלה לה בנחת ובבריאות הנפש, אבל היא הסכימה בשביל שנוכל להציג כאן משהו ויזואלי ברור, כדי להראות עד כמה זה קל היום במדינת ישראל של שנת 2025 לייצר אינטראקציה מינית בתשלום – מפגש זנות שמתחיל מקוון ומהר מאוד יכול להפוך להיות פיזי. אני אתן לך להמשיך מפה, תספרי קצת על מאחורי הקלעים ואיך עשית את זה. << אורח >> טלאור ושדי: << אורח >> אני מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. מה שעשיתי זה שבמהלך סוף השבוע נכנסתי לפלטפורמה שנקראת דיסקורד. דיסקורד זו אפליקציה שהיא רשת חברתית של משחקי מחשב, מחליפים בה דברים במשחקי מחשב, יש דמויות; דיברנו על זה גם בדיון בתחילת השבוע. גם זו אפליקציה שהיא מוצפנת, כמו טלגרם ו-וואטסאפ, לא כמו שאר הרשתות החברתיות. הצ'אטים מוצפנים ואפשר לשמור על אנונימיות מאוד מאוד בקלות. יש שם כל מיני שרתים, שהם כל מיני קבוצות. יש גם קבוצות שהן ייעודיות וספציפיות לתכנים מיניים תמורת דברים, נסחרים שם סרטונים אינטימיים ותמונות אינטימיות תמורת דברים. אגב, מאפיין שראיתי בקבוצות כשהסתכלתי ונכנסתי אליהן, הוא העניין של בני נוער שאין להם כרטיס אשראי ואין להם איך לשלם, הם מחזירים גם אחד לשני. זאת אומרת: אני אתן לך תמונה של ציצי של ילדה מהכיתה ואתה תביא לי חרב, או: אתה תביא לי משהו של עצמך. סוחרים בחפצים תמורת חפצים. בניסוי שעשיתי נכנסתי לאחד מהשרתים והצגתי את עצמי כקטינה. אפשר לראות איך ההודעה נראית: "מוכרת תוכן בפרטי, בת 17 אימותים באהבה". פתחתי, לא סיימתי ללחוץ על ה-send, רציתי ללכת לשירותים ואפילו לא הספקתי – בום, קיבלתי הודעה ראשונה מכל מיני גברים, אני אקריא את השיחות. הראשון שכתב לי כתב: "מה קורה? יכולה לשלוח לי תמונה שאת אמיתית? יש לי גם הצעה." שאלתי אותו מה ההצעה והוא כתב לי: "אבל אני צריך את הגוף שלך כדי לראות אם שווה לי, אם את מבינה אותי, אבל אני צריך שתהיי איתי פה. תעזרי לי זריז, תשלחי זריז." הוא אמר לי: "תלכי רגע לשירותים, אני צריך אותך לבד." זו השיחה הראשונה. ההודעה הבאה הייתה אחרי 20 דקות: "מחירון, תמונה שלך והוכחות בבקשה חיים שלי". גבר אחר כתב לי: "תני תמונה שלך, אבל שתגרום לי לרצות לקנות, לא סתם פרצוף". עוד גבר כתב: "היי, שמעתי שאת מוכרת תוכן". הכול קורה ממש בדקות. מישהו שאל אותי אם יש לי אינסטגרם, כתבתי לו: טלגרם, אבל רק לרציניים, תוכן פרטי" והוא כתב לי: אין לך אינסטגרם? אני מחפש להחליף תמונות". אמרתי לכם שמחליפים תמונות תמורת תמונות, אז ככה זה נראה. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> סיפרת לי שניסית אחרי זה לקבל עוד הודעות ואז כבר היית old news. << אורח >> טלאור ושדי: << אורח >> נכון, אחת הבעיות הייתה שרציתי לכתוב בשרת אחר ובקבוצה אחרת לראות איך זה מתקדם, אבל יש שם כל-כך הרבה נערות ותכנים וזה קורה כל-כך מהר, שתוך יום אני כבר old news, כי כבר 20 נערות בערך פרסמו את עצמן אחריי, אז אני כבר לא חדשה, אין עליי את ההייפ שהיה עליי לפני שעתיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מזעזע. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף שמאחר ואין את ההייפ ויש היצע כל-כך רחב, זה מוביל את הנערות להחמיר את עצמן, כי יש תחרות. למעשה זה כמו בכלכלה, כמו שוק – כדי להישאר במשחק את חייבת או להוריד את המחיר או לספק תוכן שווה ומשתלם יותר. << אורח >> טלאור ושדי: << אורח >> אני אוסיף שבקבוצות יש כל מיני מבצעים מיוחדים. יש סקר שוק, מי שלוקחת 20, מי שלוקחת 50, אז אני אעשה מבצע. בחורות כותבות: בשעה הקרובה אני עושה הנחה מיוחדת למי ששולח לי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ממש מקצועיים. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> התמונות האלו מזוהות בפנים? << אורח >> טלאור ושדי: << אורח >> הגברים לא מזדהים, הם אנונימיים. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> לא, הבנות. << אורח >> טלאור ושדי: << אורח >> חלקן כן וחלקן לא, אבל אף אחד לא ישלח לך הודעה בלי לקבל תמונה, זה קורה ממש בהודעה הראשונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת, מאחורי כל הודעה כזו יש מישהו שהוא לא בוט. << אורח >> טלאור ושדי: << אורח >> זה לא בוט, הוא עונה לעניין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כלומר שזו לא בעיה לתפוס את האדם שביקש את זה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> הנערה גם מסתכנת בלהיכנס למאגר של סחטנות, כי היא מזוהה שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קשה לתפוס אותם, זו פלטפורמה שקשה לדעת בה מי עומד מאחורי המשתמש. זו בעיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דווקא אנחנו כן יודעים שאפשר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בפלטפורמה הזאת? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דיברנו על זה. אפשר להגיע לאדם הזה, אפשר להגיע. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> זה קשה יותר בפלטפורמות מוצפנות, אבל יש יחידה טכנולוגית במשטרה והיא יכולה לדבר על זה. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> כל דבר הוא עניין של משאבים, השקעה וכוח אדם. הכול אפשרי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, ברור. ליאור, את ממשיכה? << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) כן. בשקף הבא אנחנו נדבר על מי למעשה עומד בצד השני. במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות תמיד חשוב לנו להדגיש בכל דיון ובכל שיח שזה אומנם נשמע כאילו הנשים מציעות את עצמן ואף אחד לא מכוון להן אקדח לראש ומכריח אותן, אבל זו לא המציאות. תמיד יש צד שני וכל עוד יש ביקוש, יש היצע. כל עוד יש מישהו שישלם את הכסף, ירצה, ידרוש ויגיד לך: יאללה זריז, שלחי לי, קדימה, איפה את – תהיה מי שתמכור. מי בצד השני? יש את צרכני הזנות המנוסים, שהם גברים בגירים שעד כה חוו זנות עם נשים בגירות. הם רוצים להעלות את סף הגירוי, הם הולכים ומורידים עוד ועוד את הגילאים והולכים לחפש טרף יותר קל. אלה אותם אנשים שגם מחכים מחוץ לבתי ספר. בנוסף, יש גם את בני גילן – לפעמים הצרכנים הם גם נערים בני 17 – לא שאני מקלה ראש, אבל לא תמיד הם מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם והם לא מבינים שהם צרכני זנות. הם חושבים שהם באינטראקציה מינית עם בחורה והם לא מבינים שיש שם יחסי ניצול. זה המקום להגיד שבמידה ומשרד החינוך, ואני אגע בזה בהמשך, היה עושה עבודה עצימה יותר בתוך בתי ספר, גם צרכנות מצד בני נוער הייתה נמנעת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. יש לנו נציגות ממשרד החינוך, אנחנו נשמע אותם אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש נציגים מהרווחה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בוודאי שיש. כן, ליאור. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) אני אדבר ממש בקצרה על הנזקים, כי הזנות לא מתחילה בגיל 16 או 14 ונגמרת בגיל 18 מהרגע שהיא מתגייסת לצבא. הזנות היא לא אקט חד-פעמי, היא חוויית חיים כוללת ויש לה השלכות מאוד חמורות על הגוף והנפש של האדם. אני לא אקריא את מה שכתוב פה במצגת, אבל באמת יש גם חשיפה לאלימות, לרצח, לאונס, פוסט טראומה בממדים עצומים. על פי המחקר של ברוקדייל שנעשה ממש לפני שנה, 79% מהנשים בזנות אומרות שהן לוקות בפוסט טראומה, 44% דיווחו על ניסיונות אובדניים ו-46% דיווחו על הפרעות אכילה. שלא נדבר על נשירה ממסגרות החינוך, היעדר מגיוס לצבא, היריונות לא רצויים, לידה מוקדמת וכמובן מחלות מין ופגיעה בגוף. מה אנחנו מציעות? לא באנו לפה רק להעכיר את האווירה ולהגיד נתונים מאוד קשים וכואבים שאני בטוחה שיגרמו לכולנו לישון קצת פחות טוב בלילה. יש לנו הצעה, אנחנו מאמינות שהדרך הנכונה ביותר למנוע את זה היא באמצעות שלושה ערוצים מקבילים: אכיפה, איתור וחינוך. המחוקק דווקא מאוד בא לקראת המשטרה. למשטרה יש את כל הכלים הדרושים כדי לאכוף את הבעיה הזו, יש את האיסור על צריכת זנות מקטין, היא אסורה ויש עליה עונש של חמש שנים. בפועל העונש הזה הוחמר ב-2019, הוא היה שלוש שנים והוחמר לחמש שנים. הוגשו עשרות בודדות בלבד של כתבי אישום ואפס הרשעות. אפס. אפס הרשעות נגד צריכת זנות מקטין. בפועל אנחנו יודעות שמדי יום יש עשרות מקרים. במקביל יש גם המון עבירות נלוות שבמידה והמשטרה אומרת שיש קושי ראייתי לאסוף את הראיות הדרושות כדי לייצר תיק נגד צריכת זנות מקטין, אז יש גם אינוס קטין, בעילה אסורה בהסכמה, הבאת קטין לידי זנות ובאמת הרשימה מאוד ארוכה. גם נגד סרסרות יש חוק איסור צריכת זנות, שכרגע זה בהוראת שעה ואנחנו ממליצות להחמיר אותה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ליאור, היועצת המשפטית טוענת שהוראת השעה עד 2030. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> נכון, זה חמש שנים. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> זו הוראת שעה, אנחנו רוצות שזו תהיה חקיקת קבע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מאוד מקווה שאנחנו נצא עם חוק. מאוד מקווה. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> ברגע שתהיה לנו ממשלה חדשה אנחנו נבוא ונבקש חוק קבוע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, אני ישבתי לפגישה עם רוטמן והוא ציין כמה דברים. הוא דווקא לקראת זה, הוא אומר שהוא מוכן, רק שמה שמביאים לא מספיק טוב. בואו נראה, אנחנו נתקדם איתו, אני לא מרימה ידיים. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אנחנו מכירות את הנתונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תקשיבו, אני מגיעה מתחום החינוך. אוי ואבוי לאיש חינוך שמרים ידיים, לא משנה הגודל. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> תראי, למזלנו הזנות כנראה תהיה פה גם עוד חמש שנים בשביל להמשיך להיאבק עליה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור, ברור. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אני אגיד עוד משפט על האכיפה. אם טלאור הצליחה בחצי שעה להגיע ל-20 צרכני זנות, אין סיבה שמשטרת ישראל לא תצליח. יש להם את מחלקת הסייבר, את 105 ובעיניי את כל הכלים הדרושים. מבחינת חינוך, אנחנו מציעות גם להכניס את חקיקת חוק חינוך למיניות בריאה בבית הספר. כיום יש תקנה שלא נאכפת ולמעשה כל בית ספר בארץ מחליט לרוחו האם להזמין את הסדנאות האלה דרך גפ"ן, דרך הכשרה מתוך בית הספר או עם יועצות ומחנכות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פעם זה היה במסגרת הלימודים, הייתה נכנסת יועצת לשיעור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, קראו לזה חינוך מיני. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> חינוך מיני הוא שיעור שיש אותו פעם בשנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני הנחתי את הצעת החוק הזאת. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> זה שיעור שיש אותו מעט מידי, בערך פעם-פעמיים בשנה וזה לא עושה את האפקט הדרוש, בטח שלא כלפי הנערות ולא כלפי הנערים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית. נשמע אחר כך את משרד החינוך. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אנחנו ממליצות גם להרחיב את ההדרכות לגורמי חינוך ורווחה בתוך הרשויות המוניציפליות. יש לזה תקציב ייעודי, יש החלטת ממשלה שעברה, החלטה 4462 עם מיליון וחצי להדרכות בנושא לגורמי רווחה. בפועל הפריסה לדאבוננו לא ארצית, אלא מתנקזת בעיקר למרכז ואין סיבה לכך. פשוט צריך שהגורמים הרלוונטיים יכתתו רגליהם גם לקריית שמונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כשאנחנו נגיע למשרדים הממשלתיים כל משרד ייתן את דברו. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> גם הדרכת הורים. אנחנו מאמינות שההורים צריכים לדעת איך להתמודד עם נוער במצוקה בתוך הבית. אין להם כיום את הכלים וגם הם מונעים מתוך עצמם בהכחשה. ברגע שבאים להורה ואומרים לו: הילדה שלך עברה פגיעה מינית ויש לה התנהגות מינית לא בריאה, התגובה האוטומטית היא לרוב קודם כול הכחשה ודחייה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא מעט פעמים הפגיעה היא מתוך הבית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, גם. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> חד-משמעית. הדבר הזה באמת מחמיר את הבעיה. עוד הצעה שיש לנו היא הרחבת מרחבי הלב. קטי, את היית איתנו במרחב לב בבאר שבע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הייתי שם, זה מקום נפלא. את יודעת ממה התרשמתי שם? מהעובדים שהיו שם ודיברו איתנו. נכון, יסמין? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית, זה מציל חיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את רואה באמת הצלת חיים. הם כל-כך מעוניינים בשינויים והמוטיבציה הזאת שקיימת אצלם – לא ראיתי את זה ולא פגשתי את זה בהמון מקומות שאנחנו הולכים אליהם, ואנחנו מבקרים בהמון מקומות. שם ראיתי מוטיבציה עילאית, משהו שלא רואים ביום-יום, ובאמת לא הספקתי להגיד את זה לצוות שם. הייתי בטוחה שאני אספיק גם את לוינסקי ובסוף לא הספקתי את לוינסקי, אבל אני חייבת לציין שמאוד התרשמתי מהצוות שהיה שם. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אני מסכימה איתך, עם כל מילה. אני בטוחה שמאיה מעל"ם תרחיב בהמשך, מרחבי הלב הם כיום הגוף היחיד שעושה איתור כדי לאתר בני ובנות נוער שנמצאים על רצף הזנות. הם עושים את זה גם ברשת וגם ברחוב ולמעשה אין להם תקציב ייעודי לזה, הם עושים את זה מיוזמתם הפרטית, לפעמים בהתנדבות ובחינם. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> זה ממש לא נכון, מרחבי הלב הם של משרד הרווחה. משרד הרווחה מפעיל אותם במימון מלא של המשרד. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אני אומרת שאין תקן של עו"סית שעושה איתור, לרוב זו מישהי מתוך הצוות שעושה על דעת עצמה את האיתור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם מבקשים תקן לאיתור. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> הכוונה היא לא מרחבי לב באופן כללי, שבוודאי שממומנים על ידי הרווחה. הכוונה היא לנושא האיתור, שהוא הליבה בעבודה שלהם. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> נקודה נוספת היא שאנחנו ממליצות לעשות הפרדה בתוך מרחבי הלב בין קטינות לבין בגירות. אנחנו חושבות שהאינטראקציה המשותפת של שתי האוכלוסיות לא מיטיבה ומובילה לדרדור של הקטינות לשכלול הפרקטיקות שלהם ולמידה של כל מיני טכניקות הישרדות חמורות יותר. מבחינת פריסה ארצית, הבאתי פה מפה שמציגה איך נראים מרחבי הלב בארץ. כמו שאתם רואים, כמעט כולם מתרכזים במרכז, בדרום יש שניים, אחד באילת ובצפון אין צפונית יותר מחיפה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לגבי מרחבי הלב, איך קובעים איפה לפתוח את זה? למשל, למה בדימונה ולא בירוחם? << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> זה תלוי ברשות, תלוי במפעילים. אני רוצה להוסיף משהו על ההפרדה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> הבנתי שלא רוצים להודות שזה קיים אצלם. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> כן, יש הרבה עניינים עם הרשויות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אף ראש עיר לא רוצה להודות שזה קורה בעיר שלו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. אולי בפעם הבאה נביא נתונים מכל עיר. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> מי שהסכימו להודות, ברשויות שלהם נעשית עבודה מצוינת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> מה שאת ראית בבאר שבע זה מרחב הלב היחיד במדינת ישראל שמייצר הפרדה מהותית בין קטינות לצעירות. תחשבו שמגיעה קטינה בת 14 שהרגע התחילה את צעדיה הראשונים ברצף הסיכון, התחילה את הזנות, והיא יושבת ופוגשת שם אישה צעירה בת 20 שכבר בזנות אי אלו שנים. זה מדרדר אותה פנימה עוד יותר לרצף הסיכון. בבאר שבע ראית מודל מדהים של הפרדה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> יש הפרדה כזאת במרחבי לב נוספים, אבל היא צריכה להיות הרבה יותר מובהקת. מרחב נפרד לקטינות זה כמובן עניין של משאבים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את צודקת, כי אפשר גם לחקות התנהגות, שזה אחד הדברים הקשים ביותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חשוב לציין שהן עושות שם שמיניות באוויר בשביל לייצר את ההפרדה הזאת. זה לא פשוט, זה אותו מבנה, שעות אחרות. הם ממש עושים שם שמיניות באוויר כדי לייצר את ההפרדה ואנחנו כן רוצים לעזור להם עם מבנה נוסף. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> הדוגמה מגיעה מבאר שבע, כי דווקא בדרום הארץ יש עבודה מדהימה שלא נעשית במקומות אחרים באופן דומה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה כן מתחבר גם למקום של התקציבים ואני רוצה רגע לעצור על זה. קודם כול, המון תודה על הדיונים השבוע, הם מאוד חשובים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל את יודעת, היה ערוץ שלא חשבת שזה נכון. את לא מבינה, יסמין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי איתך בכל הדיונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חייבת לעדכן את הוועדה, זה פשוט לא יאומן. הרייטינג היה צונח אם הם היו מביאים את הנושאים הללו, שהם נושאים חשובים - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא התכוונתי להדליק אותך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, למה נתתי לדוגמה את עידן דה כהן? כי הוא פתרון. גם אני חושבת שאמצעי התקשורת במדינת ישראל – שיפסיקו להתעסק עם דברים שוליים, אלא באמת בתופעות המדאיגות, כי אנחנו מדברים על ילדי ישראל. אם אנחנו לא נגן על הקטינים ועל הקטינות, מי יגן עליהם? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיונים הקודמים השבוע דיברתי בכובע הקודם שלי, אמרתי שלפני שנכנסתי לכנסת הייתי עורכת דין, אבל הכובע שבאמת נכנסתי איתו לכנסת הוא של מנכ"לית עמותת החצר הנשית עד לפני חודשיים. זו עמותה למען נערות וצעירות במצבי סיכון. אני מכירה את כל מה שמוריה אמרה. במשך ארבע שנים, יום-יום קמתי בבוקר למרחבים של נערות וצעירות בסיכון על רצף הזנות. אני רוצה רגע להתחבר גם למצגת ולהגיד: רצף הזנות הוא באמת חתיכת רצף. הרבה פעמים זה מתחיל מג'ינס, היא באה לחצר עם ג'ינס חבל על הזמן, לי אין כסף לקנות אותו. שבוע אחר כך היא באה עם אייפון חדש, ושוב, האייפון שלי יותר ישן מהאייפון שלה. היא הייתה צריכה להקפיץ את החתול לווטרינר, אז: לא, זה שטויות, רק שלחתי תמונה, זה לא באמת. ככה מתחיל הרצף, לאט לאט לאט. יש לי ארבע שנים של ניסיון עם זה, עם ידיים בתוך הבוץ עם משרד הרווחה. אני דווקא לא רוצה להתעסק בחקיקה, בנושא המשפטי, אלא דווקא בנושא הרווחתי. בסוף, מה שהן צריכות אחרי יום-יום של ארבע שנים, זה שמישהי תראה אותן. שתהיה מבוגרת מיטיבה שרואה אותה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שהיא תאמין בזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא קודם כול מאמינה לה וגם עוזרת ללמד אותה שיש לה מסוגלויות אחרות וכישורים אחרים שהם לא שימוש במיניות שלה. אני אומרת את זה כמשפט שלאחר יד, אבל בחצר הנשית היינו עושות KPI’s עד שהן יוצאות מזה עם יעדים לכל אחת, עם תוכנית טיפול. מזה שנים לא הוציאו אותה מהמעגל הזה. אם היא באה אלינו בגיל 13, לפעמים בגיל 16, אם הצלחנו – אשרינו. אני חושבת שהמפתח הוא באמת ברווחה ובתקציבים, כי אני אומרת לך, גם מהחצר בתור עמותה שנאבקה על התקציבים האלה, אין תקציב לאיתור, ובסוף האיתור, הליווי והמניעה הם-הם מי שיוציאו את הנוער שלנו מהזנות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא רק זה, אנחנו גם מקבלים אותם אחר כך בצורה הרבה יותר יקרה מבחינת תקציבים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבל. אם אפשר למנוע, אתה לא תקבל אותם אחר כך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מניעה, בדיוק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ליאור סיימה? אנחנו רוצים שילנה, שיצאה מהמעגל האיום הזה, תדבר. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) שקף אחרון וסיימתי. צעדים נוספים שאנחנו מציעים הם גם בתחום המחקר. זו סוגיה שהיא כל-כך במחשכים וקשה לאיתור, שאנחנו מציעות מאוד לקדם מחקר מקיף בנושא. גם מבחינת מחלות מין, אני לא אכנס לזה, אבל בהמשך אני אשמח להרחיב מול הגורמים הרלוונטיים. יש איזושהי בעיה של תקנה לטיפולים בקטינים במרפאות לוינסקי. גם מבחינת יצירת מענים חוץ ביתיים, כיום יש רשימות המתנה מאוד ארוכות של חצי שנה ומעלה לפנימיות שיקומיות כמו צופיה ומסילה ואנחנו מפצירות לפתוח פנימיות שיקומיות נוספות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יכולה לתת לך דוגמה מבריאות הנפש. היו מספר חברות כנסת בקדנציה הקודמת ובקדנציה שלפני שדיברו על בתים מאזנים. דיברנו כל הזמן על בתים מאזנים, בתים מאזנים, ומשרד הבריאות שינה גישה והוסיף בתים מאזנים. זאת אומרת שאם אנחנו, חברות הכנסת, נלחץ, אנחנו נוכל לדאוג לכך שיקומו מסגרות נוספות שיטפלו בנערות האלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל יש היום פתרונות חדשניים, גם בעקבות המלחמה. היום כמעט כל ישראל בפוסט טראומה מורכבת, אבל אצל מי שהתחילו עם פוסט טראומה מורכבת זה רק העמיק את מצבם. אני יכולה להגיד לפי מה שאני מכירה, בחצר הנשית פתחנו עם קרנות של ביטוח לאומי מערך טיפולי ייעודי של מטפלות בתוך החצר. צריך להבין את המאפיינים של האוכלוסייה, אם את תגידי לה ללכת לטיפול, היא לא תלך. חלק מהמאפיינים הם לא להתמיד, אז היא תגיע פעם, היא תגיע פעמיים, והיא תנשור, כי יש לה non show. המעטפת צריכה להיות הרבה יותר אינטנסיבית. אם בתוך מרחב הלב אנחנו נשכיל לחבור לסוג של בית מאזן באיזשהו מודל תקציבי – צריך להיות יצירתיות, לייצר אותו בתוך המרחב – הנערה תלך. קטי, את נגעת בנקודה הכי חשובה כשדיברת על הצוות, כי לנערות האלה הצוות הוא הדבר הכי חשוב. אם המדריכה תגיד לה: לכי לעובדת הסוציאלית הזו, היא תטפל בך – היא תלך אליה כי היא סומכת על המדריכה שלה. שם יהיה השינוי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השאלה היא אם לא לעשות את המודל של בית מאזן בתוך המרחבים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאני מציעה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל בעקבות מה שאמרה עדי, וזה חשוב, האם יש לכם גם נתוני נשירה ממרחב הלב? << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> מאיה, את יודעת לענות על זה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הן קוראות לזה מעגל אינטנסיבי ומעגל מורחב. << אורח >> מאיה ברוך: << אורח >> בוודאי שיש, אבל המודלים של הלב הם מודלים מצומצמים של 25 מושמות, 50 הכי הרבה. אני אדבר על זה אחר כך, אבל אני בהלם מזה שאנחנו בסוף נוגעות בקצה הקרחון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה נכון, אבל זה לא הדיון האחרון. << אורח >> מאיה ברוך: << אורח >> לא, אנחנו נוגעות בקצה הקרחון מבחינה מספרית לגבי נערות בזנות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה להגיד לך משהו. יום אחד הגעתי למערת המכפלה וראיתי שיש שם 100 מדרגות ואין מעלית. זה דבר אלמנטרי, מעלית כדי לעלות. זאת אומרת שקשישים ונכים לא יכולים לעלות. לקח לי שלוש שנים – שלוש שנים, אבל הוקמה שם מעלית. מול כל המערכות עד לבג"ץ, אבל הוקמה שם מעלית. מה לא הפחידו? אמרו שתהיה אינתיפאדה, הכול מכל, אבל הוקמה שם מעלית. אתם צריכים להבין מי אני וגם מי חברות הכנסת שכאן. אנחנו לא נרפה, אנחנו נעשה עבודה משותפת, קואליציה ואופוזיציה. אין פה עניין של ימין או של שמאל, הנקודה הזו היא נקודה כואבת, את יודעת למה היא כואבת? כי כולם לא מדברים על זה, הכול בשקט. כאילו אם אנחנו נדבר בשקט, התופעה הזו תיעלם. היא לא נעלמת, היא רק מתעצמת ויכולה להפוך למגפה, כי קשה לנו להשתלט במרחב הווירטואלי על כל מה שקורה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קטי, אני מצטערת לומר: זו מגפה. היום אנחנו יכולים להגיד שזו מגפה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון, זו כבר מגפה, לאור הנתונים. תביני, לימור, גם החברות פה – אנחנו נזדעזע כל פעם מחדש מהנתונים שייחשפו, והנתונים מזעזעים. << אורח >> מאיה ברוך: << אורח >> אם תצטרפו אלינו פעם אחת למשמרת איתור ברשת, מהחוויה שתוארה פה קודם, תרגישי מזוהמת. תרצי אחר כך להתקלח מרוב זוהמה. זו באמת מגפה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מוכנה להגיע. הינה אני אומרת לך: תזמינו אותי. << אורח >> מאיה ברוך: << אורח >> אני אזמין אותך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כבר הזמינו אותי לסיירת שתופסת פדופילים, גם שם אני נמצאת. אני מוכנה להגיע לכל מקום, אני לא חוששת מכלום. הדבר היחידי שאני תמיד חוששת ממנו בנסיעות או בהגעה לאיזשהו מקום, זה על הצוות שלי. אני מרגישה שאני אימא שלהם, רובם צעירים, אז אני תמיד חוששת. אני תמיד שואלת: אתם בסדר? הכול בסדר? כי אני צריכה להחזיר אותם הביתה בשלום. אני לא חוששת, אני מוכנה להגיע לכל סיירת שתגידו לי. כל דבר שיסייע, שיועיל, שיביא את זה לסדר-היום – אני שם. אני שם. לא תמצאו אותי בקוקטיילים, לא בנסיעות לחוץ לארץ. לא, אני כאן כדי לסייע לכל אותם שקופים, כי אם אתם לא הייתם מסתכלים עליהם, אחרים לא היו מסתכלים עליהם. לכן אני מצדיעה לכם על כל העשייה שאתם עושים. גם לעדי לפני שהיא הגיעה להיות חברת כנסת, עם החצר הנשית ועם כל מה שהיא עשתה בנושא נשים. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> חברת הכנסת שטרית, אנחנו סיימנו וניתן לכולם לדבר. אני רק רוצה להגיד משהו שתקחי איתך ואני אשאל אותך גם בסוף – הכוח של הכנסת הוא בסוף כוח מוגבל ויש כאן כל מיני צעדים של שינוי, חלקם בידייך וחלקם לא בידייך. אנחנו רק רוצות לקרוא לך ולהגיד לך שיכולה לצאת תקנה מהכנסת בנושא הבריאות, שהמחקר מאוד מאוד חסר – אנחנו עובדות בלי נתונים, אין לנו את המשאבים לייצר את הנתונים בעצמנו , ויש צורך בהגדלת המשאבים לצורכי איתור ועוד עו"סיות. אנחנו נשמח שאת תובילי את זה ונצא מכאן עם דברים קונקרטיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מריה, אנחנו עסקנו בזה? << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> עסקנו בזה בשנים קודמות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא בשנים האחרונות? אז נוכל לשלוח בקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני כבר הוצאתי, לא בנושא הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז נוציא, או עדי או אני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קטי, למשרד הרווחה יש תקציבים למחקרים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכון ברוקדייל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יכולה לבקש מהם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע עכשיו שורדת זנות. ילנה, אני גאה בך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קטי, אני מוכרחה לצאת לחוץ וביטחון, אבל הסוגיה שמטרידה אותי, וזה קשור למה שעדי אמרה על המניעה, היא הרשתות. זה מתחיל שם. מדינת ישראל לא רואה את האירוע הזה, היא לא רואה. זה נורא, זה נורא, זה נורא. הרשתות היום הן אלה שמובילות אותם פנימה לתוך המעגלים האלה, לתוך מעגלי זנות ואלימות. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> המשטרה לא שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא רק שהמשטרה לא שם, אף אחד לא שם. קטי, אם נצליח את זה, וזה מהלך גדול, צריך פה שכל משרדי הממשלה, בריאות, רווחה, ביטחון לאומי – כולם מתאגדים סביב נושא המניעה ברשתות, ההגנה ברשתות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחרי הרווחה אנחנו נשמע את המשטרה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו פלטפורמה שמנצלים אותה כל אותם גורמי פשע. זה שם. להציל את הילדים שלנו זה שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא תאמיני לי. אני ישבתי באיזשהו אירוע והיה שם שופט. דיברנו על זה ואז הוא אמר לי: תקשיבי, לא משטרה, לא רווחה, לא כלום – שב"כ, כי זה סוג של טרור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה טרור, זה טרור לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה טרור גופני כלפי אותם ילדים שלא יודעים להבחין מה טוב ומה רע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אותם גורמי טרור, אותם גורמים פושעים עברייניים פשוט מנצלים את הפלטפורמה הזו, מנצלים את הנגישות היום, מנצלים את הכול. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זנאים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתמול פגשתי את אברי גלעד והוא אמר לי: את מבינה שהילדים שלנו ברשתות זה 7 באוקטובר הבא? את מבינה את האירוע הזה? אמרתי לו שאני מבינה לחלוטין, רק שזה משהו שכל פעם מעלים אותו ומציפים אותו. חייבים לקחת את זה כפרויקט שהוא שולחן עגול כלל-משרדי, לבנות איזושהי פלטפורמה שבאמת מביאה את כל הכלים ואת כל היכולות לתוך המקום הזה ומוצאים לזה פתרון. זה לא יכול להימשך ככה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם את מדברת על זה המון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו כולנו מחויבים לסייע ולעזור לילדי ישראל. זהו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פה תופעה איומה, איומה, איומה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. תודה רבה. אני עוברת לילנה דיוואיין, שורדת זנות. תספרי לנו את הסיפור האישי שלך. << אורח >> ילנה דיוואיין: << אורח >> שלום, אני הדוברת ובין המייסדות של ארגון מדהים שנקרא קול שורדות הזנות בישראל, ארגון של שורדות זנות אקטיביסטיות. נעים מאוד, תודה רבה על הוועדה החשובה הזאת, ותודה בכלל על התמיכה מכל-כך הרבה חברות כנסת, זה מרגש מאוד כל פעם מחדש. מעכשיו אני כבר לא נחמדה, סליחה. אני לא רוצה לדבר איתכם על למה ילדות מסכימות לעסוק בזנות, כי אני לא רוצה שתיכנסו למקום של "לי זה לא יקרה", כי אתם תטעו. אני לא רוצה לדבר איתכם על ההשלכות של היציאה מהזנות מאותה הסיבה. אני אפילו לא רוצה לספר לכם על איך עוד לפני שהגעתי לגיל עשר, ואני גדלתי בירושלים, הייתי מקבלת הצעות מגברים מבוגרים אקראיים שהיו ניגשים אליי בשיא האומץ ומציעים לי הצעות מאוד יפות שאי-אפשר לסרב להן – אימא שלך עובדת כל-כך קשה, את לא רוצה לעזור לה? ככה העולם עובד, את עוד קטנה, את לא יודעת, אבל אני אומר לך, כולן עושות את זה. איך אחרי גיל עשר התחלתי להסכים להצעות של גברים בני 60-50-40, אבות של ילדים וילדות שלמדו איתי בשכבה. אני כן רוצה לדבר איתכם על המציאות והמציאות הזאת נוגעת גם לחיים של הילדים שלכם. ראשית, צריך להבין שהזנות כרגע לגיטימית במדינת ישראל. כן, גם במציאות שבה חוק איסור צריכת זנות קיים כהוראת שעה כבר שנה שישית ברציפות, לזנות עדיין יש לגיטימציה. חשוב שתדעו את זה. רואים את זה בכל-כך הרבה מקומות – OnlyFans, Sugar Daddy, צ'אטים מפוקפקים, רשתות חברתיות ואפילו באתרי היכרויות. יש תמיד מי שיציע תמיכה. אתם מבינים, במציאות הקיימת, כל מה שצריך כדי להפחית מהבושה והאשמה של צריכת הזנות ו/או העיסוק בה, זה פשוט לשנות לה את השם למשהו נקי ונחמד כמו תמיכה. אני רוצה שתדעו שמלבד הניידות של עמותת עלם, אין אנשים טובים שמסתובבים בחוץ ומחפשים למי לעזור, אבל כן יש אנשים רעים שמחפשים למי להזיק ואת מי לנצל, ואת זה יש בערמות. יש לי את הזכות לפגוש נוער בהרבה מקומות. אני עובדת כרכזת תעסוקתית של בני נוער בנוער העובד והלומד, אני מתנדבת בעמותת עלם ויש לי את הזכות להעביר הרצאות לנוער בנושא המאבק בזנות. באופן קבוע אני שואלת את הנוער שאני פוגשת: האם יוצא לכם שניגש אליכם בן-אדם שבמובהק יותר מבוגר מכם ומציע לכם הצעות? באופן קבוע וגורף מקהלה של בני נוער עונים לי: כן. אני מוזמנת להרצאות רק בבתי ספר אליטיסטים. כלומר, זה נכון שילדות שמגיעות מבתים קשים יותר נתונות יותר לסיכון ליפול לזנות ולהסכים להצעות התמיכה של האנשים הנחמדים, אבל גם הילדים והילדות שלכם מקבלות ומקבלים את ההצעות האלה. אתם זוכרים את הפעם ההיא שסירבתם לתת לילדה או לילד שלכם כסף? אז תדעו שיש להם איך להשיג את הכסף הזה. ההצעות זורמות אליהם כל הזמן, הם רק צריכים להסכים ומספיק מצב נפשי מעורער כדי להסכים לנסות. הסיבה היחידה שזה קורה היא כי יש לזנות לגיטימציה בישראל והזנות לעולם לא מתחילה בבחירה, אלא בשידול של ילדות וילדים הרבה מתחת לגיל ההסכמה. עם זה אני רוצה שתשנו בלילה. שיהיה לכם לילה טוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. כעת תחליף אותי למספר דקות דבי ביטון, חברת הוועדה. רק רציתי לומר משהו הזוי ששמחה רוטמן אמר לי, שהחוק לאיסור צריכת זנות קובע הרי שתי עבירות פליליות: איסור על צריכת מעשה זנות ואיסור להימצא במקום המשמש באופן מלא או חלקי למעשה זנות במטרה לצרוך זנות. סכום הקנס המינהלי על העבירה עומד על 2,000 שקלים, זה הסכום. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> זו עבירה מינהלית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. זה פשוט לא יאומן, 2,000 שקלים. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> בשנתיים האחרונות הייתה ירידה של 94% בהיקפי האכיפה. << מנהל >> (היו"ר דבי ביטון, 09:59) << מנהל >> << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> שלום. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> עכשיו גם את שגרירה של המאבק בזנות, אם את מובילה את הדיון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני שגרירה בלי קשר, פשוט הייתי בדיון על הדרבי, על האסון והאלימות שראינו ולצערי גם בני נוער נקלעו וגם חטפו שם. ברשותכם, אני אמשיך מהנקודה שבה היושבת-ראש הייתה. חברת הכנסת יסמין תאמר את דבריה ונעבור למשרד הרווחה. תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נורא קשה לי לדבר אחרייך. << אורח >> ילנה דיוואיין: << אורח >> אבל את תומכת בנו הרבה זמן. תודה לך על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לפני כמה שבועות עשינו סיור בעיר שלי, בבאר שבע, גם במרחב הלב וגם בלוינסקי. בסוף המפגש נתנה לנו עדות בחורה מדהימה, מהממת, מרשימה, שסיפרה לנו את סיפור חייה. אני חושבת שמה שהכי שבר לי את הלב זה שלא היה בחיים שלה מבוגר אחד שהיא פנתה אליו, כשהיא כבר העזה לפנות, לא היה מבוגר אחד שלא ניצל אותה, וזה שבר לי את הלב. עכשיו, אין לי ספק שבחורות צעירות ונערות שאין להן את הגב המשפחתי ואת העורף הזה, יותר קל לנצל אותן. את יודעת, אני חברת כנסת, אז אני צריכה לחשוב על חקיקות ואני צריכה לחשוב תקציבים, וסליחה, אבל כרגע כל מה שעולה לי בראש זה: מי אתם, הגברים המבוגרים האלה, האפסים האלה שחיים עם עצמכם בשלום, שמסתכלים על עצמכם במראה ויודעים שזה מה שאתם עושים? אתם הורסים, רוצחים נפשות. הלוואי ויכולתי לעשות יותר. לצערי אני פה ארבע וחצי שנים וזה לא מספיק. זה לא מספיק וזה מתסכל אותי. את אמרת: עם זה תלכו לישון בלילה – ואני הולכת, תאמיני לי שאני הולכת. במקומות האלה, כמו מרחב הלב ולוינסקי, יש צוותים כל-כך מדהימים. אני לרגע לא באה בטענות למשרד הרווחה, אתם צריכים להתנהל בתקציבים שהם בלתי אפשריים וכל הזמן מושכים את השמיכה מפה לשם. כמובן שצריך להתעסק עם המניעה ועם הכול, אבל כבר הגענו למצב שיש שם בחורות צעירות, אז לפחות לתת להן את המעטפת הראויה ולהרחיב. בחזון שלי צריך להיות שם מקום לינה. צריך להיות שם מקום שהן יכולות גם להתקלח ולהניח את הראש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מרחב הלב זה 24/7 עם לינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. בבאר שבע לא. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> יש 14 מרכזי מרחב הלב, שניים עם לינה, רק בתל אביב וחיפה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> תל אביב יותר מתקדמת בזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לצערי הגעתי למקומות של השאלה מה השלב הבא, כשהן בוגרות יותר. שם זה הרבה יותר אבוד לדעתי והרבה יותר קשה. בא לי שיהיה פה איזשהו קונצנזוס, אני חושבת שהוא קיים, אבל אנחנו לא מצליחות לעשות מספיק וזה מתסכל, זה שורף את הנשמה. אני באמת מקווה שחוץ מהוועדות, שזה מאוד חשוב עם הנתונים, אבל תכלס, עוד מעט יהיו דיוני תקציב וצריך לשבת בוועדת כספים, לשבת על המשרדים ולדרוש את התקציבים הראויים לכך, כדי שאפשר יהיה לעשות גם אכיפה ומניעה, לתת את כל המעטפת כדי שנוכל באמת לעצור את זה באיזשהו שלב. << אורח >> ילנה דיוואיין: << אורח >> אני אוסיף משפט ואני אצטרף למה שאת אומרת. מה שכתבתי והקראתי זה באמת על קצה המזלג, יש עוד כל-כך הרבה להרחיב, אבל אין מה לעשות, היריעה קצרה ואני באמת מזמינה את התקשורת לפנות אליי ואני אשמח להרחיב גם בתקשורת. את צודקת במה שאת אומרת, אפשר לעצור את זה כשהם עוד קטנים. זה באמת ככה, זאת הדרך היחידה לעצור את זה. אחר כך כשאנחנו כבר גדולות – אני הייתי במעגל הזנות 20 שנה, מגיל 10 עד גיל 30. אני יודעת כמה זה קשה אחר כך, השריטה בנפש כבר כל-כך עמוקה שלוקח הרבה שנים בכלל להתגבר עליה. זה נכון חד-משמעית וצריך להתחיל מבתי הספר, צריך להתחיל באיתור, כמו שליאור הציגה במצגת. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אצטרך עוד מעט לצאת, אבל יש עוד נקודה מקצועית ששווה להתייחס אליה בדיון. אני יודעת שיש מחסור מאוד מאוד חמור במטפלים לנוער פוגע מינית. אני יכולה לומר לך בוודאות על הדרום שיש שם מחסור. הרי גם את הפוגעים מינית אולי אפשר לעצור בגיל צעיר. זה מעגל שצריך להתייחס לכולו. << אורח >> מאיה ברוך: << אורח >> עלם מפעילה 28 קבוצות ביחד עם שירות מבחן לנוער לקטינים פוגעים מינית ברחבי הארץ. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חברים, בואו נעשה סדר, כי אנחנו רוצים להספיק לשמוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק תרשמי לך את הנקודה הזאת, שגם היא תעלה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> גילוי נאות, במשך 14 שנים ייצגתי בני נוער, הייתי אפוטרופסה. לצערי נתקלתי גם בילדים וילדות שחלק מהמעשים שלהם היינו צריכים לבלום, ולא תמיד היו שם הורים. כפי שנאמר כאן, לא תמיד היה מי שיעצור את התופעה הזו. בעיניהם זה היה כסף קל ואפשרות להרגיש שייך בחברה. אני חושבת שהאחריות היא אחריות כבדה מאוד, לא רק על אותם ארגונים, אלא על כל אזרח ועל כל תושב שרואה, נתקל, ראה בזווית העין והרגיש שזה המקום לערב את גורמי הרווחה, את הגורמים המשטרתיים. בסוף התופעה הזו היא תופעה שבאמת הולכת ומתעצמת, לצערנו. הדור שלנו נחשף היום בין הרשתות החברתיות וכו' לדברים שאני לא חושבת שמישהו מאיתנו גדל עליהם ולכן הגירוי, הפיתוי וחוסר האונים מביאים אותם לפעמים לתהומות האלה. מבחינתי הייתי מאוד שמחה שההסברה תהיה בבתי ספר כבר מכיתה א', שכבר נתחיל לספר את המשמעויות ונכניס אותן לתודעה, כדי שהילדים יבינו שכמו שאסור לצרוך סם ואסור אלכוהול, אסור גם זנות. זאת אומרת שהילד מראש מתחיל להבין שמדובר במשהו פסול, כי אחד הדברים שאנחנו לא עושים או לא עשינו, זה שהרבה הורים לא אוהבים לדבר על נושאים רגישים – זה משהו שהוא לא פופולרי, הוא לא משווק. אני חושבת שבמערכת החינוך, בנוסף לגורמי רווחה, מועדוניות, צופים וכו', אלה נושאים שצריכים להדהד אותם, כי אנחנו יכולים להציל עוד אחד, ועוד אחד. הכי חשובה הערנות של ציבור אזרחי מדינת ישראל באשר הם, די להם אם הם פוגשים, אם הם ראו, אם הם הריחו, אם הם הרגישו. גם אם הם טעו, עדיין צריך לתת לזה יד. אנחנו יכולים לטפל בתופעה הזו. משרד הרווחה, אשמח לשמוע אתכם. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> שלום, אני מנהלת תחום שורדות זנות במשרד הרווחה בקהילה. אני רוצה להגיד שקודם כול, כשמדובר בזנות קטינים, אנחנו לא משתמשים במילה זנות. אנחנו משתמשים במילה ניצול מיני, אנחנו משתמשים במילה מין תמורת אתנן כלשהו, לפעמים זה לא תמורת אתנן, לפעמים זה תמורת תשומת לב. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חיבוק. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אנחנו חושבים שאחת הסיבות שבאר שבע הצליחו להרים מרחב לב שיש בו הרבה קטינות, יותר מאשר במרחבים אחרים, היא בגלל שהם לא השתמשו אף פעם במילה זנות כשמדובר בקטינות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> דעתי האישית היא שגם לגבי בגירים לא צריך להשתמש במילה הזאת, כי אז לא מבינים את המשמעות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הן גם לא מגדירות את עצמן "בזנות", הן אומרות: לא, הוא רק הביא לי ג'ינס. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> בדיוק. דבר נוסף, אני לקחתי קצת נתונים על החברה החרדית. אנחנו משתדלים להגיע לנוער לפני שהן מגיעות למצב של ניצול מיני. יש לנו הרבה מאוד מסגרות של נוער בסיכון. בתוך המסגרות של הנוער בסיכון, יש לנו את עמותת תודעה שמעבירה סדנאות לבני הנוער, בנים לחוד ובנות לחוד. << אורח >> ענבל הראל קסלר: << אורח >> אנחנו פה, רוני. אנחנו בזום ואנחנו נשמח להציג את עצמנו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אחרי שהיא תסיים נשמע אתכם. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אנחנו מממנים את העמותה הזו על מנת שהיא תגיע גם להכשרות של עובדי חינוך איך לדבר על הדברים. גם במגזרים ספציפיים – חרדי, ערבי – הם עושים את הסדנאות ואת ההכשרות באופן מאוד מותאם על ידי אנשי מקצוע שבאים מהמגזרים האלה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> רוני, תוכלי להתייחס ספציפית לדוח שמסרתם בוועדת חוקה? מסרתם דוח לוועדת חוקה כחלק מהיישום של חוק איסור צריכת זנות ודיברתם על פיתוח והרחבה של מענים. זה הדוח שהתייחס ל-2024 לגבי שמונה יחידות לטיפול בזנות ברשויות מקומיות וכתבתם שהמגמה של פתיחת יחידות בפריסה ארצית לצורך איתור וטיפול, שזה דגש שעלה כאן, תימשך ב-2025. תוכלי להתייחס לזה? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> קודם כול, יש לנו כבר כ-14 יחידות ברחבי הארץ. זה מאוד התחלתי, שאלו קודם למה אין יותר, באיזו עיר מחליטים שיהיה בה מרחב לב או לא יהיה בה מרחב לב – זה תלוי הרבה מאוד ברשות המקומית ועד כמה היא מוכנה לשתף פעולה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> מרכז השלטון המקומי הוזמנו לדיון הזה ולא הגיעו. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> בנוסף, אנחנו אכן מוגבלים בתקציב. למשל, בבאר שבע אנחנו גם מסכימים שעדיף היה שיהיו שני מרחבים של מרחב לב, אחד לבוגרות ואחד לנערות, כי אנחנו חושבים שההפרדה הרבה יותר נכונה. אנחנו גם דואגים להפרדה בכל המרחבים, שיהיה ברור. אנחנו דואגים להפרדה בשעות הפעילות, אבל אנחנו כן היינו שמחים לפתוח עוד מרחבי לב. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אם כך, עולה מדברייך שיש מחסור לא פשוט באפשרות לתת מענה כדי לתת פתרונות. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אנחנו עושים כל הזמן מאמץ לנסות להגיע לעוד מקומות ולפתוח, אבל בהחלט אם היה לנו תקציב יותר גדול, זה היה מאוד מסייע. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> מה קורה בפריפריות עצמן? אופקים, נתיבות – אני לא יודעת אם יש, אני שואלת מה קורה שם. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> באופקים אנחנו מאוד גאים ויש לנו אפילו יחידות גם במגזר הבדואי. היחידות הרבה פעמים מוטמעות בתוך מרכזים לגמילה מסמים בדיוק מאותה סיבה, כדי לא לעשות את הסטיגמה של זנות. בכלל, התפיסה שלנו על נשים בקצה הרצף היא שאישה בהתמכרות קשה הרבה פעמים נאלצת גם למכור את הגוף כדי לקבל את הסמים וזה מין מעגל. לכן אנחנו אומרים שנשים בקצה הרצף הרבה פעמים מתמודדות עם אותן בעיות ויותר קל להן לפנות בשביל גמילה או לפנות בשביל עזרה כזו או אחרת. המטרה שלנו היא באמת להרחיב גם את האיתור. אני רוצה להגיד משהו על זה שדיברו פה על עוד מרכזים עם לינה. רוב הנערות וגם הצעירות לא מעוניינות בלינה. מרחב הלב הוא מקום ביתי מאוד, הוא מאוד חווייתי, מאוד נעים, אבל הן לא רוצות לישון, הן לא רוצות לישון. יש לנו מרחבים ללינה בשתי הלנות החירום של חיפה ותל אביב, והיו בסך הכול עשר קטינות בשנת 2025. זה אומר שהקטינות פחות מגיעות לשם, אנחנו גם משתדלים שכשיש קטינה מאוד במצוקה להפנות אותה למקומות אחרים, למסגרות הלנה אחרות שהן לא עם הסטיגמה של הזנות ולתת להן את המענה שצריך. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> את יכולה להתמקד קצת בחברה החרדית? שם ברור לנו שהשתקה היא סוג של תרבות, איך אתם מצליחים לגעת ולדעת מה עושים בנדון? << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> האם שת"פ עם שלטון מקומי מהווה חסם? קרה שפנית לראש עיר שאמר לך: תודה, אל תקימי אצלי, אצלי אין? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני פניתי בצפת ואמרו לי: אל תקימי, תודה. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> לא רק צפת, עוד הרבה ערים. גם ערים כמו אשדוד, ערים הרבה יותר גדולות שבוודאי מתמודדות עם התופעה. מאחר והתופעה מאוד סמויה מן העין ואף אחת לא תבוא ותגיד: אני בזנות ואני צריכה עזרה בזה, צריך הרבה מאוד עבודת איתור, אני מאוד מסכימה על החלק הזה. גם הרווחה או מי שאנחנו פונים אליו, אומר: אני לא מכיר – בוודאי שאתה לא מכיר, כי לא שאלת ולא איתרת. ברגע שיש עו"ס ייעודית לתחום הזה והיא מלמדת את כל הצוותים איך לעבוד, איך לאתר, איך ללמוד ואיך לדבר על הדברים, לאט לאט פתאום מסתבר שיש הרבה יותר ממה שחשבתם. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אז מה אתם עושים בעניין הזה? הרי העו"ס רווחה כפופות אליכם, למשרד הרווחה, מעבר לעובדה שהן מועסקות של העירייה והן אמורות לקבל תדרוך מכם. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> בהחלט. אנחנו מכתתים רגליים ומנסים בכל הכוח. ממש אתמול התבשרתי על עוד מרחב לב שייפתח בחברה הערבית בצפון. אנחנו מכתתים רגליים ומנסים בכל צורה שהיא להכניס דריסת רגל, כי ברגע שיש דריסת רגל והעירייה מוכנה לזה, זה מתחיל לגלגל את עצמו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, כי כמו שאמרנו קודם, זה מתחיל מהג'ינס, מהאייפון, ולפני שמגיעים למרחב הלב, יש מודלים אחרים. יש לחברה החרדית את מודל אור, יש לחברה הערבית את מודל נור, יש בית חם ויש המון דברים שאפשר לקדם כדי לעשות את האיתור החשוב כל-כך ואת המניעה. האיתור הוא לא רק בחינוך, האיתור הוא גם ברווחה, כשהעובדת הסוציאלית משתפת פעולה עם החינוך, מגיעה ליועצת בבית הספר ומדברת איתה, הולכת לאולם ספורט ומדברת עם כולם – יש מרחב כזה, הוא נותן ככה וככה, את יכולה לבוא. אני חייבת להגיד, דבי, שנבין את המרחב ושכולנו נהיה על אותה קרקע. הנערות האלה, בשביל להגיע לאיתור – האיתור מאוד קשה, היום כולם מתעסקים בשאלה איך מאתרים. סליחה שאני משתמשת בחצר, כי זה מה שאני מכירה, אבל איך היינו מאתרות? פתחנו מספרה חינם. הן באות לעשות פן, צבע, גוונים חינם, מניקור ג'ל חינם, באות, עושות ג'ל בחינם – אז נשארות, יש ארוחת צוהריים, הן מריחות ריח טוב, אז הן נשארות. אפשר גם סטודיו פתוח לאומנות, למוזיקה. צריך לדבר את השפה ושזה יהיה לפני שמגיעות ללב, לפני. המטרה היא לא להגיע ללב, כשהן מגיעות ללב אנחנו לא במקום טוב. השאלה שלי לרווחה היא איפה המאמצים דווקא באיתור ובמניעה. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אני לקחתי את הנתונים של נוח"מ, של נוער חרדי. בכל המסגרות שלנו כרגע בנוח"מ יש 745 בנות בטיפול בכל מיני מסגרות, כמו בתים חמים, כמו מיתרים. זה 40% מכלל הנוח"מ, 60% הם בנים. דרך אגב, גם בבנים ובמיוחד בחברה החרדית ובחברה הערבית, כשההומוסקסואליות הרבה פעמים נחווית כמשהו מאוד קשה ומאוד מנודה בחברה, הרבה מהם נאלצים להגיע לזנות והרבה פעמים הם בורחים לערים הגדולות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כשאת מדברת על הניצול המיני, אנחנו יודעים שלא אחת, או לפחות מזיכרוני כשהצגתי לא פעם, הפגיעות המיניות התחילו בבית. זאת אומרת, הדרך יותר קלה, יותר זמין להן לצאת לשכן הזר או שמישהו אחר יפגע בהן, אנחנו קוראים לזה ניצול או זנות. השאלה שלי היא עד כמה אתם מעורבים, כשאתם כבר מאתרים את הסיפור, איך אתם יודעים מאיפה התחיל המקור והאם נעשית איזושהי פעולה להציל ילדים נוספים שבדרך כלל נמצאים באותו בית? כי אנחנו גם יודעים שבחברה החרדית זה לא ילד-שניים, זה בלי עין הרע 12-11-10 ילדים. השאלה אם יש פעולות שהן פעולות שרשרת גם למניעת הסכנה שאת אותם ילדים אנחנו יכולים למצוא אותם אחר כך בדרך של אותו אח או ילד. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> קודם כול, כל מרחבי הלב והיחידות לטיפול בזנות בתוך מחלקות הרווחה, זאת אומרת שאם מאתרים משהו ישר פונים לעו"ס משפחה, ישר מערבים את כל גורמי הרווחה כדי למנוע את ההמשך. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה רק הרווחה או שגם המשטרה מעורבת? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה הרווחה. אני בכוונה מתעקשת לשאול על המניעה והאיתור, כי כשאנחנו מגיעות למודל הלב – כשלנו. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> נכון, אני מסכימה איתך שזה קצה-קצה הרצף. בדרום, בחברה הבדואית, יש לנו 25 מסגרות לנערות בחברה הבדואית בתשע רשויות שונות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה יפה, זה לא מעט יחסית. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> נכון. בתוך המסגרות האלה, כמו שאמרתי, יש גם את עניין ההסברה, אם זה סדנאות של תודעה וגם לצוותים, אנחנו מלמדים כן לדבר על הדברים ולשים אותם על השולחן, לדבר על מיניות מיטיבה, לדבר על הסיכונים ולדבר על הניצול כדי באמת לנסות לסייע כמה שיותר, שהם לא יידרדרו למקום של זנות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתן עובדות בשיתוף פעולה, למשל, עם אגף של"מ, עם יתד? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> אנחנו מתוך אגף של"מ. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת מי החליפה את טלי אלון ומי שם עכשיו, אבל אתן עובדות בהתאם על הרצף של כל המודלים האלה? אתן מחוברות בתוך הרצף? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> בוודאי. בוודאי. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> השאלות והדברים שנאמרים מאוד חשובים. אני רוצה להזכיר שלצערי בשעה 11:00 הדיון הזה צריך להסתיים, אז את יכולה לסכם וניתן למשרד הבריאות ועוד משרדים. תודה. << אורח >> רוני סגל: << אורח >> הבנתי. אני רק אגיד שלכל טיפול בנוער אנחנו חייבים הסכמת הורים ולכן עוד יותר חשוב לנו שלא יהיה את השימוש במילה זנות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> סיימת? << אורח >> רוני סגל: << אורח >> תמיד יש עוד הרבה מה להגיד, אבל חשוב להגיד שיחד עם החוק לצריכת זנות משנת 2019-2018 התקבל תקציב. המשרד מממן יותר מפי 2 מהתקציב שהוקצה לנו והיינו מאוד מאוד שמחים לקבל עוד תקציבים על מנת להרחיב את המענים שאנחנו נותנים. תודה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו את מאיה מעלם. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> שלום, אני מנהלת את תחום טראומה בעלם. אנחנו למעשה מפעילות חמישה מרחבי לב בארץ, שניים מהם עם הלנה בחיפה ובתל אביב ועוד שלושה ללא, בפתח תקווה, דימונה ואילת. יש לנו מרחב נוסף בירושלים, שזו הלנת חירום, אבל הרבה מהמאפיינים שלה הם גם צעירות בזנות ולכן היא גם במשרד הרווחה תחת פיקוח של הזנות. יש לנו המון המון נקודות להגיד, אני לא אלאה, אבל עלה פה שוב ושוב ושוב נושא האיתור ואני רוצה להגיד על זה משהו. אין לנו היום נתוני אמת כמה קטינות וקטינים נכנסים מדי יום למעגל הזנות במדינת ישראל. אין לנו שום דרך לדעת מספרית כמה נכנסות. אנחנו מכירות את אלה שמגיעות למרחבי הלב, בתים חמים, חצר נשית, לא משנה, אמרתם פה הרבה מאוד דברים, אבל כמו שהתחלתי להגיד קודם, זה קצה הקרחון. היום מרבית הזנות נמצאת ברשת. הרבה מהמאפיינים של הנערות האלה הם לאו דווקא כאלה שיצרכו את המרחבים שלמדינה יש להציע. יש פרופיל אחר לגמרי של נערות ונערים שנמצאים ברשת, לפעמים את הזנות הם יעשו ברשת ואך ורק ברשת ולפעמים זה יגיע גם למחוזות ממשיים ופיזיים ולמדינת ישראל היום אין שום יכולת לאתר מספרית את קהל היעד הזה. יש פה גם עניינים של רגולציה, עד כמה שאפשר, יש סוגיות של פרטיות. יש היום מדינות אחרות בעולם שבכל מה שקשור לרשת ולסייבר מגיעים ליכולות הרבה יותר מתקדמות באיתור ובסחר של קטינים ברשת. בישראל לא עושים את זה ויש פה גם עניין של רגולציה. יש פה גם עניין כמו שנאמר קודם, של רצון, של תקציבים וכו', אבל סוגיית הרשת היא סוגיה מאוד מאוד מאוד בוערת בכל נושא האיתור, ואני שוב אומרת: זה קצה הקרחון. הדבר השני בנושא האיתור הוא באמת נושא החינוך. היום אין משהו שבתי ספר מחויבים לו. זה nice to have, אפשר להכשיר צוותים על זנות, אפשר להכשיר צוותים על פגיעות מיניות, על פוגעים מינית, על נפגעים, על ניצול, על רצף הזנות – זה לא משהו שהם מחויבים לו, לא בהכשרה של צוותים עוד בתארים בחינוך ולא אחר כך לאורך הזמן. אין משהו שהוא חובה. אני חושבת שאלה שני הדברים הכי מהותיים שהיה לי חשוב להגיד. שתי הערות שוליים: היום בחברה החרדית, בכל מה שקשור בטיפול בקטינים, משרד הרווחה מפעיל כמה וכמה מרכזי טיפול לטיפול בקטינים נפגעים מינית וזו בהחלט התחלה שיכולה אחר כך למנוע גם הידרדרות למצבי זנות. למשל, עלם מפעילה בבני ברק, מודיעין עלית ואלעד עם 250 משפחות, יש גם בירושלים ויש מרכזים נוספים. לגבי מה שנאמר קודם לגבי פוגעים מינית, אנחנו מפעילים 28 קבוצות ביחד עם שירות מבחן. לא נתקלתי במצב שלא היה מטפל לקטינים פוגעים מינית, הבעיה מתחילה בנושא של היעדר כתב אישום ואז אלה קטינים שאולי פגעו מינית ואולי לא, והם נמצאים בין הכיסאות. << מנהל >> (היו"ר קטי קטרין שטרית, 10:25) << מנהל >> קטי ישבה אלינו, אז אני רק אגיד מה שאמרתי קודם לגבי נושא איתור הזנות. בישראל יש אוכלוסייה רבה שצורכת את המרחבים, אבל יש אוכלוסייה שנמצאת ברשת ואנחנו לא מכירות אותה. בהיעדר רגולציה לנושא הזה, הם ימשיכו להיות ברשת ואף אחד לא ידע למצוא אותם. דבר אחרון שרציתי לומר הוא לגבי נושא הקטינים והגשת תלונה במשטרה, אני כבר 15 שנה בעולמות האלה והשיח עם המשטרה לא השתנה בכלל. לא פעם אנחנו מדווחות על זירות זנות שמנוצלים ומנוצלות בהם קטינים וקטינות והאמירה המשטרתית היא: תביאו אותם אלינו שיגישו תלונה. קטינים לא יגישו תלונה במשטרה על זנות, גם כאלה שנמצאים בתוך דירות דיסקרטיות כשהזנות היא מסחרית לגמרי, וזה כבר ממש זנות פר אקסלנס, אפילו לא תחילת הרצף. קטינים לא יגישו תלונה על הסרסור שלהם. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> או שההורים שלהם לא יאפשרו להם. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> או ההורים שלהם, או שהם מפחדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. בכלל, במגזר הערבי והחרדי זה לא יקרה. << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> גם מעבר לזה, צריך להבין את הדינמיקה. קטינים שנמצאים בזנות, למי שמסרסר בהם הרבה פעמים יש להם קשר – יש שם קשר של תלות, אולי של אהבה וגם אולי מה שנקרא אהבה ויחסים. הם לא יגישו תלונה. הם מפחדים מאוד מאוד מאוד. לכן כל פעם בשיח עם המשטרה אני אומרת: חברים, יש לכם כלים. יש לכם כלים, תעשו את העבודה שלכם. אל תצפו שהקטין ידפוק בדלת ויגיש תלונה. זה שיח שמתמשך עשרות שנים. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נשמע את המשטרה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אני רק אעדכן שממשרד הרווחה הסבירו שגם ראשי ערים הם לפעמים חסם, שמשרד הרווחה מגיע ואומר: בעיר הזאת יש בעיה, בואו נקים מרכז, לפעמים ראשי הערים - - - << אורח >> מאיה ברון: << אורח >> כן, הם יגידו: אין אצלנו זנות. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> זאת נקודה מאוד חשובה, שהם מתעלמים ממה שקורה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית. זה אפילו מדאיג. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני רוצה לומר הערה, אני מהמשרד לביטחון לאומי. לגבי ראשי הערים, כאשר אנחנו רוצים להיכנס היום לעיר, אנחנו מגיעים כצוות רב-ממשלתי, יושבים אצל ראש העיר קודם כול ומסבירים את הדברים לעומק. כשהוא רואה שנציגת הפרקליטות מגיעה, משטרת ישראל, הביטחון הלאומי והרווחה יושבים מולו נציגים ממשלתיים יחסית בכירים שבאים עד אליו להעלות את הנושא הזה, ההתייחסות היא קצת אחרת, אנחנו נרחיב על זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין, אולי באמת זה הזמן. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אולי זה עדיף מאשר רווחה לרווחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית. אני חושבת שאתה צודק במה שאמרת. כשבאים כל הגורמים ביחד מול ראש העיר, זה נראה אחרת. זה נראה מקצועי יותר ואפילו במידה מסוימת הוא לא יכול להתעלם. אולי הוא יכול להתעלם מגוף אחד או שניים, אבל הוא לא יכול להתעלם ממסה כזאת של גופים. אולי כדאי שבהובלה שלכם אתם תנסו לתאם את הפגישה עם ראש העיר יחד עם כל אותם גורמי מרצוע. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> בתקווה שיקבעו לכם מספיק מהר את הפגישה, אתם תלויים בהם בקביעת הפגישה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מודיעים על הנושא שאתם רוצים לדבר עליו עם ראש העיר? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני עבדתי ברשויות תקופה לא קטנה ולפעמים מפקד התחנה אומר שנושא הפגישה עם ראש הרשות הוא דיווח שוטף על הנעשה בעיר, אז תוך כדי הדברים שלו אפשר להכניס את הנושא הזה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני ראש תחום בכיר טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, שהיא חלק מהמשרד לביטחון לאומי. אנחנו פועלים על פי הנחיית הנהלת המשרד בנושא הזה. חשוב לי לומר שיש לנו 250 מנהלים ברשויות המקומיות, אז הקשר עם ראשי הערים הוא די מתמשך וקבוע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה הגדרת התפקיד של המנהל ברשות? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> מנהל יישובי של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש כזה בכל יישוב? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> כמעט. אנחנו פועלים היום ב-250 יישובים. הוא דואג לתאם את הישיבה מול ראש העיר בהתאם ללוחות הזמנים שלו ואז אנחנו מגיעים. כאשר באמת מגיעה קבוצה של שישה-שבעה נציגים ממשרדי הממשלה ומסבירה את החשיבות של הנושא הזה – לא ניתן לעבוד ללא הסכמה של ראש עיר, כי בסוף באותו שולחן מקומי שאנחנו מקימים נמצאות גם מחלקות העירייה וגופים שעובדים עם העירייה. אנחנו נציגי משרדי הממשלה, אנחנו לא יכולים להיכנס כמו עמותות או גופים אחרים מתחת לרדאר העירוני ונדרשת הסכמה כזאת, כי קשה מאוד לעבוד במקומות בהם הגיבוי הציבורי לא ניתן ובאמת מתחילים לעשות עבודת חריש עמוקה. אני אסביר בהמשך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טוב, תודה רבה. נציג המשטרה? << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> רגע, אולי אני אפתח, אני ממטה המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי. אנחנו במשרד פועלים בהרבה מאוד צירים בנושא של זנות קטינים. גם משטרת ישראל, גם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, גם אצלנו יש עבודות מטה שונות שקורות ואפילו גם בשב"ס. יש כל מיני מהלכים והבאנו כמה נציגים שיוכלו לפרט לכם על הפלטפורמות השונות. אני חושבת שבנושא הזה ספציפית אנחנו מאוד משתדלים לעבוד בעבודה בין-משרדית, דווקא בגלל ההבנה שההתייחסות לקהל היעד הזה היא כקורבן ולא כמחולל פשיעה בעצמו, ולכן המדיניות נגזרת מזה. אנחנו משתדלים לעבוד תמיד יד ביד עם משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד החינוך איפה שצריך ובמה שאפשר. יש לנו כמה פלטפורמות בין-משרדיות, אחת מהן היא באמת השולחנות ברשויות המקומיות שחגי מוביל ברשות הלאומית לביטחון קהילתי. יש לנו את 105, שזו פלטפורמה בתוך להב 433 שהוא בין-משרדי ויש גם דסק בין-משרדי עם נציגים מהמשרדים השונים. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> יש פה נציגים? << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> אני מייצגת פה את 105, זה מערך של המשנה למנכ"ל. זה כמובן ביחד עם המחלקים השונים בתוך משטרת ישראל, כל פעם איפה שהתיק הוא יותר רלוונטי, יש באמת מאפיינים מאוד רכים ועדינים בתוך העולם של זנות קטינים ולכן, כמו שנאמר פה, יש כל מיני תופעות בהן הקטינים שנמצאים במעגל הזנות לא תופסים את עצמם כנמצאים במעגל הזנות ויש מקרים של סחר חליפין בתמונות. יש כאן כל מיני אלמנטים מאוד עדינים ולכן אנחנו משתדלים להתייחס אליהם כקורבנות. במקרים מאוד קיצוניים של ממש סרסרות פרופר או מקרים קצת יותר חמורים, זה עולה לרמות אחרות. מה שכדאי לציין זה שיש כל מיני פלטפורמות מאוד מיוחדות, אני אפרט שתיים מתוך 105 ואז אפשר לעבור לשאר הנציגים מהמשרד. ל-105 יש פרויקט מדהים שקוראים לו פרויקט אבירי הרשת. אלה אנשים שנמצאים בתוך הרשתות החברתיות ומנסים לאתר ולמנוע כבר שם ולהפנות לגורמי מקצוע קטינים שנמצאים בתוך הרשתות החברתיות בכל מיני פלטפורמות; יש שם כל מיני הצלחות. אחד הקשיים המורכבים ברשת הוא שאנשים שנמצאים שם הם אנונימיים ודיאנונימיזציה היום דורשת המון תשומות והיא גם מאוד מורכבת, במיוחד בפלטפורמות מוצפנות כאלה ואחרות. גם שם, בעולמות של הדיאנונימיזציה, גם 105 וגם מחלקת הסייבר עושים המון מאמצים. יש שם כל מיני תיקים וכל מיני קשיים טכנולוגיים ואחרים, עד שאנחנו לומדים פלטפורמה אחת ובונים לה איזושהי תשתית טכנולוגית, יש כבר פלטפורמות נוספות ואנחנו כל הזמן מנסים להתעדכן ולהיות רלוונטיים בתחום. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> היו לכם הצלחות בעבר, כשחוקרים נכנסו והתחזו לילדים. היו הצלחות בעבר וגם ראינו כאן את טלאור שעשתה את זה, מהחברה האזרחית. זה אפשרי לחקור את זה. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> נכון, אנחנו עושים את זה. זה אפשרי לחקור את זה , זה מאוד מורכב ומאוד קשה, כי לבן-אדם אחד יכולים להיות כמה פרופילים והוא יכול להיות בכל מיני פלטפורמות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא משנה, אבל מעצם העובדה שהוא יודע שאתם רודפים אחריו. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> גם אם תתפסו שניים זה יכול להרתיע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיוק, זה מייד מתפשט. אתם הצלחתם להסיר אתרי אינטרנט או שזה עניין של פרקליטות? << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> יש הסרה של אתרי אינטרנט, אבל אנחנו חייבים לשאול לפעמים שאלות של אפקטיביות, כי לפעמים למשטרת ישראל לוקח המון זמן והמון תשומות להוריד אתר מסוים והוא בקליק פשוט פותח דומיין חדש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למה זה לוקח לכם הרבה זמן להוריד אתר? במה זה תלוי? << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> פשוט כל התהליך מאוד מאוד ארוך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הבירוקרטיה והאישורים שלהם. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> הבירוקרטיה של המשטרה והחוקים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאתם נדרשים לפרקליטות? << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> האמת שאני פחות מומחית בתהליך הספציפי של להוריד אתר. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> מציינים פה אתרים כאילו כולם יודעים שיש שוגר דדי – מה זאת אומרת? יש חוק שמאפשר להוריד אתר כזה, זה אתר שמשמש לביצוע העבירה חד-משמעית. זה נשמע שיש אתרים ייעודיים כשיש חוק שאמור לענות על זה. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> שוגר דדי הוא אתר ספציפי, אני חייבת לומר שאנחנו מזהים תנועה עוד יותר חמורה של שימוש באתרים לגיטימיים בפרופילים של אתרי היכרויות לפעמים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, הנציג של הפרקליטות יכול לענות לנו על זה? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אני נציגת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה לענות לנו על זה? תני לדוגמה את שוגר דדי. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אנחנו עושים הסרות אתרים. נציגת הסייבר לא נמצאת פה ואפשר לקיים על זה דיון נרחב, אבל אני יכולה לומר על קצה המזלג שנעשות פעולות להסרת אתרים. דווקא ההליך המשפטי עצמו מבחינת הבקשה, הוא נקרא בצ"א וזה הליך לא מאוד מורכב – צריכה להיות קודם כול עבודת משטרה, צריכות להגיע אלינו בקשות דרך המשטרה וזה נעשה. אם אתם תצטרכו נתונים נוכל להעביר אותם לוועדה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל את שמעת את אנשי המטה, מדברים על אתרים ספציפיים שקיימים, קיימים אפילו הרבה זמן, למה זה לוקח זמן? בואו נתחיל עם זה, זו הרי המניעה, זה הדבר הכי חשוב. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אנחנו במטה עוקבות אחרי שוגר דדי כבר קרוב לעשור וניסינו כמה וכמה פעמים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא יאומן. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> שוגר דדי נסגר כמה פעמים. כמו שאודיה ציינה קודם, הבעיה בעשרות האתרים היא שמוסר אתר ונפתח עוד פעם על אותו דומיין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז מה? גם אם יש עוד אתר ועוד אתר – זו מגפה. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> שוגר דדי נסגר כמה וכמה פעמים ואנחנו פועלים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יקומו עוד עשרות, אבל מעצם העובדה שהם יודעים שהם צפויים להיסגר, אולי הם לא יתחילו בכלל את התהליך. אגב, גם אם הם ידעו שצפויה להם איזושהי העמדה לדין. ראינו את הנתון מהמטה שיש אפס הרשעות. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> לא, יש לנו נתונים על כתבי אישום. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> על חוק לאיסור צריכת זנות מקטין. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אם יגיע תורי אני אוכל להביא את הנתונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תגידי, זה חשוב. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> קודם כול, לגבי הסרת אתרים אני אסיים ואומר שהפרקליטות עושה את זה בעצמה, כרגע אין יחידה ספציפית שאפשר לעבוד איתה כדי לקבל מידע. כשתקום היחידה שתעשה את זה ספציפית במשטרה, יהיו יותר. אנחנו סגרנו אתרים עוד פעם ועוד פעם בדומיינים חדשים. קבוצות טלגרם זה יותר מורכב לסגור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, תתמקדי בהרשעות, כמה הרשעות היו? חשוב מאוד לדעת, כי ציין פה הנציג של הביטחון הלאומי שזה אפקטיבי כשבאים כמה גורמים לראש עיר ומבקשים ממנו להיכנס. אני לא יודעת, אני חשה לא רק מהדיון הזה, גם מהדיון הקודם שערכנו, שנורא קשה לחבר בין הפרקליטות לבין המשטרה. מה הבעיה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם אני מתרשמת ככה, זה נכון. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> דווקא אנחנו עובדים ממש צמוד בכמה צירים. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> ממש בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם יודעים ב-105 על קיומם של אותם אתרים, אז מה הבעיה מייד לצאת ולהגיש לפרקליטות בקשה להרשעה? מה הבעיה? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> שיתוף הפעולה בין הפרקליטות לבין המשטרה בתחום הזה וגם בתחום הרחב יותר של סחר בבני אדם, גם שם הדברים לפעמים קשורים זה בזה, הוא ממש יום-יומי. יש ראש חוליית סחר והיא עובדת איתנו, יש שולחנות עגולים, יש פורום משותף. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז מה מעכב אותה מלהוריד את האתרים האלה? היא אומרת שצריך אישורים. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> רגע, אם יורשה לי להשלים. שיתוף הפעולה אדוק. העבודה שלנו היא לא רק באתרים, היא גם בעבירות פליליות פר אקסלנס, כגון איסור צריכת זנות מקטין, יש את העבירה של ניצול קטינים לזנות, יש תיקים שחוסים תחת תופעת קטינים בזנות, אבל בסופו של דבר מסתיימים בעבירות מין חמורות יותר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל לגבי אתר ספציפי, יש פה דברים שאולי אפשר כן לפתור בוועדה. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> להערכתי זה גם לא תהליך ארוך. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אז לגבי האתר הספציפי נוכל לבדוק ולהשיב לוועדה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> זה לא אמור לבוא אחד על חשבון השני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נירה צודקת, זה לא אמור לבוא אחד על חשבון השני. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> לגבי הגשת כתבי אישום, חקירות מובאות אלינו מהמשטרה והתיק מטופל על ידי פרקליטים שחשוב לומר שהם מתמחים בתחום של עבירות מין, כולל רגישויות בתחום של ניצול קטינים לזנות. בשנים 2023-2022 בסעיפי העבירה הספציפיים, סעיף 203ב ו-203ג וגם בסעיף 205 על איסור פרסום שירותי זנות מקטין, הוגשו 26 כתבי אישום. אני לא יודעת מאיפה הגיע המספר אפס. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו מדברים על קטינים? החשש שלי הוא שאת מדברת גם על צעירות. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> לא, לא, לא, על קטינים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אלה רק עבירות על קטינים. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> כן, כי אלה עבירות ייחודיות לקטין. אנחנו מדברים על סעיפים 203ב ו-203ג, שהם איסור צריכת זנות מקטין ועבירה של ניצול קטינים לזנות. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> אבל כמה מתוך ה-26 האלה הבשילו למשהו? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> שנייה, יש יו"ר לוועדה והיא שואלת את השאלות, אז אני רוצה להשיב ליו"ר הוועדה. 26 כתבי אישום, אני הבאתי פה שלוש דוגמאות גם כדי להראות לוועדה שהמדינה גם מגישה ערעורים על עונשים שאנחנו סבורים שהם עונשים לא מספיק הולמים. אני אפנה לשלוש דוגמאות משנת 2023, לדוגמה תיק שהסתיים בשמונה חודשי מאסר, אנחנו הגשנו ערעור בבית משפט, יש כלל כשערכאת הערעור איננה ממצה את מלוא חומרת הדין וזה החמיר ל-24 חודשים משמונה חודשים. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> באיזו עבירה? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> עבירות של צריכת מעשה זנות מקטין, ניסיון לקבלת מעשה זנות מקטין ועבירת מידע כוזב ומעשה סדום בקטין. הוא נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל, הגשנו ערעור מדינה והוא התקבל. תיק נוסף לדוגמה שהסתיים גם כן בהסכמה של הסניגוריה תוך דיון בבית משפט להחמרה מ-24 חודשים ל-32 חודשים, גם כן בעבירות שקשורות בסעיף 203 של צריכת זנות מקטין. פרשייה נוספת, שהייתה פרשייה ברשת – אני לא אומר את השמות, אני אוכל להעביר אחר כך לוועדה את הדוגמאות עצמן – פרשיית סוכן שהתחיל כמבצע זנות קטינים והסתברה בסוף כתיק עבירות מין. גם פה הוא הועמד לדין ונידון לעונש מאסר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אושרת את מביאה נתונים עד 2023. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> לא, אלה דוגמאות קונקרטיות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק 26 תיקים? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אחד מפסקי הדין הוא מאוקטובר 2024, יש פה תיק שנפתח ב-2023 ועוד תיק מ-2023 ויש 26 כתבי אישום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מעט, לא? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> השאלה כמה תיקי חקירות יש, הכול יחסי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם המשטרה תחקור יותר יהיו לכם יותר הרשעות? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> בסוף חקירת משטרה מובא תיק חקירה עם סיכום החקירה לפרקליטות. נבחן אם יש מספיק ראיות ואז מוגש כתב אישום, הכול תלוי תיק. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> יש פער כזה בין תיקי פ"א - - - << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> לא, אין כזה פער בהגשות, השאלה באיזה סעיפים. יכול להיות שתיק יסתיים כעבירת מין, אבל הטיפול בתופעה כתופעה נעשה, אנחנו מפעילים את הכלים. כדי לסבר את האוזן, חשוב לי שיו"ר הוועדה תדע שהפרקליטות בכלל הולכת למודל של מחלקות עבירות מין. זה אומר שיש הבנה שצריכה להיות התמקצעות בנושא, גם הבנה של נפגעי עבירה, הפרקליטות עשתה בכל התחום של נפגעי עבירה עבודת עומק מאוד מאוד גדולה. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם 105, יחידת הסייבר בפרקליטות, כך שאם גברתי תרצה לעשות דיון ממוקד סייבר נוכל להביא את הגורמים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אנחנו מתכוונים לעשות דיון כזה. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> חשוב לי לומר שיש פה עשייה מאוד משמעותית, כי אנחנו מבינים את המורכבויות. עלו פה שתי מורכבויות משמעותיות וגברתי מודעת להן: זיהוי גיל הקטינים, בעיקר ברשת, והרבה פעמים יש מורכבות ראייתית להוכיח את הגיל. נתון נוסף שעלה פה כחוט השני בפיהם של כל הדוברים הוא הסיפור של הקטינים עצמם עם תת-דיווח והרצון לבוא להתלונן. אלה שני חסמים משמעותיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז בואו נשמע את המשטרה ואיך הם מצליחים לגשר את הפער הזה. מה קורה עם קטינים שלא מגישים תלונה ומה אנחנו עושים עם זה? ישבת בסבלנות רבה. << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> הכול נאמר פה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה תבקר הרבה בוועדה הזו, אני ראיתי אותך גם אתמול. אתה מתחיל לתאר לעצמך עם מי יש לך עסק. אנחנו יכולים לעשות דברים טובים. << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> אני אשמח לעשות דברים בעיקר בתחום הזה. נאמר פה כבר כמעט הכול. יש קושי לאמוד את כל האירועים האלה. כקצין חקירות נוער ארצי, אנחנו מטפלים בקטינים שהם חשודים. אין לנו את הכמות, אני לא יכול להגיד לך כמה קטינים חשודים יש, כי הקושי שלנו הוא בסופו של דבר הקורבנות. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> חשודים במה? << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> חשודים בביצוע של עבירה פלילית, זה לא משנה. אני מטפל בקטינים חשודים. כל הנושא של בגירים שמנצלים קטינים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הסרסורים והסרסורות זה לא בתחום של האחריות שלך? << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> זה בתחום חוליית הסחר. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אגף חקירות צריך לחקור חקירות יזומות נגד התופעה. << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> אני לא יכול לתת לך את הנתונים, כי זה בתחום חוליית הסחר בבני אדם. יש חוליה שלמה שמטפלת בכל הנושא של סחר בבני אדם והם מטפלים בבגירים שחשודים כי הם עושים את מה שעושים כלפי קטינים. בסופו של דבר, משם הם יכולים לתת את העשייה שלהם ולתת את האומדנים של הכמויות. מבחינת יחידה 105, יש להם את הצד של המניעה שכבר דיברו עליו ויש להם גם יחידת חקירה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל עלה הנושא שקטין לא יבוא למשטרה, מה אתם עושים? << אורח >> אהרון דגן: << אורח >> מניסיון, בעבר אנחנו יצרנו קשר עם כל מיני מקומות שקולטים את אותם נערים ונערות שמנוצלים מינית ובסופו של דבר בשביל להגיע לתלונה אתה צריך לשבת עם אותה קטינה או אותו קטין. הם לא ישתפו פעולה עם המשטרה, כי בסופו של דבר, יש להם פה סוג של מקור הכנסה לרכוש וכל מיני דברים כאלה ולצערנו הם לא כל-כך מהר יוותרו על הצ'ופרים האלה, על הדברים האלה שמקבלים בהינף יד. לא זכור לי שאי פעם הצלחנו לשבת מול קטינה שתבוא ותספר שגברים מנצלים אותה מינית ושהיא מקבלת על זה הטבות. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> לכן חקירות הסייבר הן קריטיות, כמו שהיה בעבר כשהתחילה תופעת הפדופילים ברשת, וחוקרות התחזו לנערות, זה קיים כבר 20 שנה – זה הסיפור, החקירות היזומות. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> יש. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אז מה קורה עם זה? כי אנחנו שומעים כאן על תופעות של אתרי אינטרנט שפועלים בעבירה על החוק ולא מורידים אותם. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> היה בקיץ מבצע מאוד גדול של 105, מבצע הסוכנים. אולי אודיה תרחיב על זה. לפני היציאה לחופש הגדול, מתוך ידיעה מה קורה בחופש הגדול ברשתות, היה מבצע מאוד גדול. אני לא מ-105, אבל הפרקליטות וגורמים נוספים שותפו מראש כדי לשלב זרועות לעצור את הדברים האלה ביחד. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אבל זה לא הניב דבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זהו, את מדברת על מבצע אחד. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> זה היה מבצע ענק לפי ערים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מישהו יכול להגיד לנו מה היה במבצע הזה? מה הוא הוליד? יש נתונים? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> 105 יוכלו להגיד. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> אני מהמשנה למנכ"ל. 105 ספציפית לא נמצאים היום בדיון ואולי אפשר באמת לעשות דיון ייעודי על הסייבר, כמו שנאמר פה. באמת היו מבצעים מאוד גדולים וגם 105 עסוקים המון בהסברה ומניעה, הם נכנסים להמון בתי ספר, הם מדברים לא רק עם הנערים עצמם, אלא גם עם ההורים שלהם, כדי שאם הורה מגלה על הילד שלו או מבין בין הדברים שהילד שלו נמצא באיזושהי פריפריה של המעגל הזה, איך אפשר לעזור לו. יש לנו פה גם פלטפורמה שחגי מוביל ברשויות המקומיות ואני חושבת שהיא מאוד מאוד משמעותית. שם אפשר להגיע ממש עד לקטין עצמו, זו פלטפורמה נהדרת בעיניי, כי היא משלבת את כל הזרועות הבין-משרדיות של הדבר הזה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בסופו של יום, יושבת-ראש הוועדה, הפורום שנפגש עם ראש העיר הוא לא התכלית. התכלית היא באמת לייצר סוג של פעילות עומק בתוך היישוב על בסיס הגברת האיתור. מה שבעיניי חשוב לא פחות הוא המודעות הציבורית, הורים מנותקים מהעניין הזה לגמרי, הם בכלל לא שם, ובנוסף, יצירה של מנגנונים שעובדים גם עם חברים שלנו במשרד החינוך, בעיקר עם היועצות, להפעיל תוכניות מניעה, לעשות יותר דברים ממה שנעשים עד עכשיו ובאמת לקדם פעילות מערכתית. בעניין הזה, הנושא שביקשנו ולצערי עדיין לא נענינו, בעיר ניו יורק יש מודל של אכיפה ברשת. זאת אומרת שמשטרת ניו יורק נמצאת בתוך הרשת, מוציאה הודעות, איום, או: תקשיב טוב, אדוני, נכנסת לאתר זה וזה, בפעם הבאה אנחנו מגיעים אליך הביתה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה נשמע מצוין, לא הבנתי למה זה לא מגיע לפה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אלה רעיונות שעולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מעלים את זה בדיון אצלכם? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אנחנו מעלים את זה בדיונים אצלנו. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> רגע, איך הם מאתרים? לפי מלל מסוים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם נכנסים כמו שהם נכנסו. << אורח >> ילנה דיוואיין: << אורח >> לא, היא עשתה חיפוש ידני, זה לא חיפוש של מכונה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> יש פה סוגיות של הגנת הפרטיות. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> לפני יומיים התבשרנו שאזרח ישראלי נעצר על ידי ה-FBI. זה עובד מדינה, דרך אגב, אבל אני לא נכנס פה לשמות. בדיוק באותה דרך – יצרה איתו קשר "נערה", נציגה של ה-FBI שאמרה שהיא בת 15, כל הקשר ביניהם הוקלט ומדווח. הוא נעצר ויש סיפור גדול סביב העניין הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מהמם, הלוואי עלינו. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> תראו, באחד השולחנות שקיימנו ישבה לידי נציגת עלם ואמרה לי: מה שאתם עשיתם זה פחות או יותר מה שמוריה והצוות שלה עשו, פתחה לידי הודעה בשוגר דדי: "אני נערה בת 16 מחפשת כסף קל". כמה זמן לפי דעתכם לקח להודעה הזאת? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא אמרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשר שניות. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> חמישים פניות בחמש דקות. אולי היום זה השתכלל אז זה עשר שניות. הביקוש מטורף, אבל מצד שני, תשאלי פה את כל משרדי הממשלה ותראו שאנחנו בתת-דיווח מטורף בנושא הזה. אף אחד לא בא ופונה, אף אחד לא בא ומגיש תלונה; צריכים לעשות פה פעילות אינטנסיבית. מה שחשוב לי לומר זה שלאלה שנתפסים במבצע כזה יש המון המון מה להפסיד. אני ראיתי את הפרופיל של האנשים שענו להודעה הזאת – תקשיבו, זה מכל קצות הקשת. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> אדרבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. ברור. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז מה בעצם אתה עושה עם זה? מה היכולת שלך היום לעשות עם זה? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני, חגי ברוש – שום דבר. הפלטפורמה חייבת להיות דרך משטרת ישראל ולעשות פעילויות. ברגע שאיש עסקים כזה נתפס ומואשם בעבירה כזאת – סלחו לי על הביטוי – הלך עליו בכל ההיבטים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל המשטרה תחת המשרד לביטחון פנים, אז איפה החיבור שם? אתה ממש נתת כרגע פתרון, פתרון טוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא הציג מודל והוא אומר שזה לא קיים אצלנו. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> גם פרסום על דבר חקירה כזאת וגילוי מהלך חקירה עושה את שלו, גם אם לא תהיה בסוף הרשעה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בהיבטים האלה האכיפה יכולה להיות מאוד מאוד אפקטיבית. אני נפגשתי עם ראש מדור נוער ומחלקי משפחה, ניצב משנה אבי אוחיון, וביקשתי ממנו להיכנס לסדרה של פעילויות, בטח במחוזות שיש בהם מחלקי מוסר. היום יש כבר שלושה מחוזות כאלה, אם אני לא טועה, תל אביב, חוף ומרכז. אנחנו נתאם כנראה ישיבה בנושא הזה בהובלת המשנה למנכ"ל כדי לקדם כמה חודשים של מבצעים מתוקשרים בצורה טובה, ככה שאותם אלה שהיום נכנסים לרשת והם בערפול מוחלט – חושך, אף אחד לא יודע כלום, אז הם מרשים לעצמם לעשות את מה שהם עושים. אולי נוכל להוביל פה איזשהו שינוי, כי כמו שאמרתי, ההפסד שלהם הוא מטורף ברגע שהם נחשפים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לפני שאני נותנת לחברת הכנסת נעמה לזימי, משרד החינוך. << אורח >> ענבל הראל קסלר: << אורח >> גם אנחנו נשמח לדבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טוב. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> שלום, אני מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך. אני יושבת פה ושומעת את כל הדברים. אנחנו תמיד מבינים ושוברים את הראש כי זה כל-כך מורכב, הסיפור הזה באמת כל-כך מורכב, כי הוא מתרחש מחוץ לכותלי בית ספר, במקום שבו הרבה פעמים הילדים נמצאים בתוך הבית וההורים בטוחים שהילדים שלהם מוגנים, אבל למעשה הם ממש לא מוגנים. הם גם לא מבינים את המשמעות של מה שקורה ברשת, הם ממש לא מבינים, כי הרבה פעמים אני שומעת שכשאנחנו כבר מאתרים ילדים ודופקים להורים בדלת, הילדים בכלל לא מבינים מה רוצים מהם, שלא נדבר על ההורים. אנחנו מדברים פה על זנות ואני מתחברת למשרד הרווחה, כי ההגדרה מאוד בעייתית. מבחינתנו הם קטינים בסיכון, אבל זה רק חלק מהסיכון שהם נמצאים בו. כל הסיפור הזה של sextortion מאוד מאוד נפוץ, רשתות שהן ממש כנופיות והן בכלל לא מהארץ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל זה שלהם. מה איתכם במשרד החינוך? עלתה גם טענה שאין בתוכניות הלימודים חינוך מיני בצורה מסודרת. יש אגף כזה במשרד החינוך, אבל זה לא יורד למטה. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> יש תקנה, אין חקיקה. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אני אפרט מה אנחנו עושים ואני רוצה להגיד גם מה אנחנו יודעים. קודם כול, אנחנו יודעים שאחוז מאוד גבוה מהילדים הם ילדים שעברו בעצמם איזשהו סוג של פגיעה או ניצול ויש איזה שחזור. הם לא תמיד מבינים שהם מנוצלים וככל שהם מקבלים מענה וטיפול מוקדם יותר, ככה אנחנו יכולים להפחית או לצמצם את ההתנהגות על הרצף, את הסיכון המאוד מאוד גבוה. בראש ובראשונה אנחנו פועלים בכל מה שקשור לאיתור וזיהוי. היועצות החינוכיות עוברות אצלנו הכשרות איך לאתר ולזהות ילדים שנמצאים בסיכון, כי הסיכון הוא לא רק מיני, זאת אומרת, הרבה פעמים אנחנו רואים גם ילדים שמשתמשים בחומרים או מביעים התנהגויות אובדניות. מבחינתנו, הצוות החינוכי צריך לדעת מהם הסימנים המזהים כשלתוך הסימנים המזהים אנחנו עדכנו את הערכה והוספנו גם סימנים שיכולים להעיד ספציפית על התנהגות של ניצול מיני – אני לא רוצה לקרוא לזה זנות, אבל התנהגות של ניצול מיני. יש סימנים ספציפיים שלמדנו אותם יחד עם עמותת עלם, אנחנו עשינו את זה מזמן וזה נמצא בתוך הערכה שלנו כשהיועצת החינוכית מכשירה את כל הצוות. למה אנחנו עושים את זה ולמה חשוב לנו שזה יהיה בתוך בית ספר? << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> הצוות זה גם המחנכות והמחנכים? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> המחנכות והמחנכים. היועצת החינוכית אמורה לרענן את חוזרי המנכ"ל שלנו, יש לנו מדיניות מאוד מאוד ברורה כשילד כזה מאותר. היא אמורה לרענן כל שנה את כל הסיפור הזה של איתור וזיהוי. במוסדות חינוך שאין בהם יועצות חינוכיות, יש לנו גם מרכז שאנחנו פיתחנו בעקבות השותפות שלנו בוועדה הבין-משרדית, שהיא למעשה ללא תיווך, זו לומדה שמחנכים ומחנכות יכולים להיחשף אליה וללמוד איך נראים הסימנים האלה. בנוסף, ברגע שילד מאותר אנחנו לגמרי לא עובדים לבד. אנחנו עובדים באופן צמוד עם משרד הרווחה, אנחנו מעדיפים תמיד לפנות קודם כול לעו"ס לחוק נוער, הרבה פעמים אנחנו מפנים לחקירות במרכזי ההגנה. זאת אומרת, יש איזושהי מעטפת ואם באמת ילד בסיכון מאותר כילד שנפגע מינית, הרווחה מציעים טיפולים לנפגעים וגם לפוגעים; אולי לא מספיק, אבל גם לפוגעים. בנוסף לזה, מאוד חשוב לנו לקיים פעולות הסברה. שיעורי חינוך למיניות בריאה עודכנו בשנים האחרונות באופן מדהים, אני מזמינה אתכם, אם תתנו לי להציג. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> צריך הדרכה גם להורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שיעורי ההדרכה הם חובה? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> שיעורי החינוך למיניות? הם נקראים הכוחות שבדרך והשיעורים האלה הם שיעורי חובה. יש בתי ספר שיש בהם קושי, דיברו פה על הגפ"ן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז זה תלוי רצון של מנהל אם הוא מוכן להכניס את זה או לא. זו לא חובה, זה סוג של רשות. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> השיעורים עצמם הם שיעורי חובה. יש נושאים מסוימים שהם נושאים מורכבים לבתי ספר ואז הם יכולים להיעזר בספקים שנמצאים בגפ"ן, אבל זה שבית ספר לא הזמין ספק לא אומר שלא נעשתה עבודה. << אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >> זה גם יכול להיות מורה מבית הספר, יש בתי ספר שהמנהל מעביר בהם. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> בדיוק. אני חייבת להגיד שיש מורים מקצועיים שיודעים ובאמת מדברים עם הילדים בצורה מדהימה. אנחנו ממש מנסים להכשיר וגם בנינו מערכים, סרטונים וכלים שיהיה קל להעביר את הנושא הזה בבתי הספר. בנוסף, בגלל שזה יושב הרבה פעמים על פגיעות מיניות, אנחנו מקיימים גם שיעורים בנושא פגיעות מיניות, כלומר מניעת פגיעה בילדים ובני נוער, שמותאמים לגיל הילדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני נאלצת להפסיק אותך, כי אני חייבת לתת לחברת הכנסת נעמה לזימי. כמו שאמרתי, זה דיון ראשוני, אבל לא אחרון וזה ברור לכם. יש לנו גם עוד אנשים בזום שלא הספיקו. לצערי הרב, הנושא כל-כך חשוב ולא הקצו לו הרבה שעות, לדעתי זה נושא נחוץ שצריך להקצות לזה הרבה זמן. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> לפני חברת הכנסת, אנחנו רק רוצות להזמין אותך לסיור בשטח בנושא של סייבר ורגולציה, אם את רוצה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, תחברו את זה עם לוינסקי שהייתי אמורה להיות שם. נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. תודה, קטי, על הדיון המאוד חשוב הזה ואני מצטערת על האיחור, הייתי בדיון שיזמתי על בריאות הנפש ולכן לא הייתי פה מהתחלה. אני רוצה לשאול כמה שאלות כדי להיות קונקרטית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אפשר לשאול אותן ואנחנו נעשה דיון המשך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח ואני איתך בזה. אני רוצה לשאול גם לגבי פגיעות מיניות טקסיות, בגלל שמשני הדיונים שפנינה ואני הובלנו בנושא הזה, אנחנו באמת מבינים שהסיפור הזה הוא סיפור שמתגלגל גם היום לקטינים וקטינות, ובסופו של דבר גם פה מדובר בתופעת סחר לכל דבר ועניין. אפשר לייצר לזה אולי אלמנט טקסי, אבל בסוף האינטרס הוא אינטרס של הדארקנט ובסוף כסף מעורב בכל הדבר הזה. רצינו לעשות את זה עם הוועדה לזכויות הילד וזה לא קרה ודווקא כשאת פה אפשר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נעשה את זה, חד-משמעית. הינה, גם מנהלת הוועדה יודעת שאנחנו צריכים לעשות את המשך הדיון. אנחנו נקדיש חלק גדול בשיח גם לנושא הסייבר, אני ממש לא קיבלתי תשובות בנושא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שמתי את זה פה רק כי אני חושבת שאי-אפשר להתעלם מגל העדויות שאנחנו נחשפנו אליו. אני רוצה לדבר על הפרופיל שדיברנו עליו, כי אני חושבת שמה שאת אומרת על משרד החינוך מאוד חשוב, אבל בסופו של דבר אנחנו יודעות שיש גם פרופיל של קטינים וקטינות, נערים ונערות בסיכון, שהוא הפרופיל שיותר קל לטרגט אל תוך הדבר הזה וכמה שאת צודקת שצריך להכשיר הורים, מורים ומנהלי בתי ספר איך לשמור. בסוף יש גם פרופיל שהוא פרופיל קל לטרף. בוועדת הצעירים הגעתי לסייר במרחבי הלב לא מעט. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> באיזה מרחב לב היית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתי בחיפה ואני אשמח להגיע לעוד. יוצאי החברה החרדית, קהילה גאה, אנשים שנפלטים מהבית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם מהחברה הערבית, גם על זה דיברנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אכן, גם החברה הערבית. אחד הצעירים שפגשתי במרחב הלב חיפה היה יוצא החברה החרדית וקהילה גאה, נפלט מטעם משפחתו ומהר מאוד הגיע לזנות כשאין עוגן ואין משפחה. אני רוצה לומר שבהקשר הזה אנחנו צריכים אולי בהיבט החינוכי גם לטרגט יותר מקומות כמו היל"ה. כשבן זוגי היה מורה בהיל"ה, באמת חלק מהנערות שהיו שם היו נפגעות זנות וכמובן שנפגעות פגיעה מינית לפני כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נעמה, אנחנו חייבים לסיים, צריך עוד להקריא את הסיכום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מייד. אני גם הזמנתי בזמנו מחקר, שצריך אולי לעדכן אותו, על מוגנות ברשת ואת כמובן עוסקת בנושא הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שצריך לעדכן את זה גם בהקשר של זנות קטינים-קטינות, נערים-נערות, ואני רוצה לציין את החוק שלנו, קטי, של טיפול בחושפי תמונות וסרטונים ברשתות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני רוצה לבקש מיושב-ראש ועדת הכנסת לדון בו בוועדה הזו, כדי שנוכל לקדם אותו מהר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שאנחנו צריכים לקדם את החוק הזה ולהביא אותו, כי לא רק הדרקנט והמקומות האלה, היום גם הטלגרם היא זירת זנות לכל דבר ועניין. משפט אחרון, אני אומרת את זה למשטרה וזה לא עליכם אלא להיפך: הקיצוץ באגף הקהילתי בעייתי בהקשר של מניעה, זה קיצוץ שהוא נוכח הקיצוץ הרוחבי שהיה. אני חושבת שצריך לשים את זה פה. אי-אפשר לדבר רק על שיטור, למשטרה יש גם תפקיד מניעתי וחברתי וצריך לתקצב את זה במלואו מחדש, כולל תקנים. בחודשי הקיץ והחופש הגדול אפשר למנוע מנוער להידרדר, בטח לפשיעה, אבל גם לזנות. זה תפקידנו. בסוף, אפשר למנוע את הקיצוץ החמור הזה שהיה פה בתקציב האחרון, שהוא באמת מאוד מקשה בעיניי גם על טיפול בהקשר הזה של התופעה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון מאוד, תודה רבה. אני מתנצלת שאני מזרזת, אבל זה בגלל לוחות הזמנים. להלן החלטות הוועדה: אחת, הוועדה מודאגת מהנתונים שהוצגו בוועדה; שתיים, הוועדה קובעת כחובה על המדינה לטפל בתופעה הזו וכי על כל הגורמים לשלב ידיים למניעה, לטיפול ושיקום קטינים בזנות, תוך השקעת תקציבים נדרשים. למשרד האוצר ולמשרד הרווחה – הוועדה קוראת לתקצב את משרד הרווחה בתקציב, כפי שגם חברת הכנסת עדי ציינה. הוועדה קוראת לתקצב את משרד הרווחה בתקציב נוסף כדי לפעול לאיתור וטיפול בקטינים בזנות. הוועדה קוראת להגדיל את מספר מרחבי הלב ואת פריסתם בארץ. הוועדה מבקשת להוסיף תקן של עו"ס לאיתור עוסקים בזנות. הוועדה קוראת ליצירת מענים חוץ-ביתיים נוספים לצורך שיקום. הוועדה מבקשת עדכון לגבי הקמת מרכז הלב בצפון. למשרד החינוך – הוועדה קוראת לקבוע חינוך למיניות בריאה כנושא חובה, להתחיל את העיסוק בנושא הזה בכיתות צעירות ולאו דווקא רק בחטיבת ביניים או בתיכון. הוועדה קוראת לקבוע הכשרות חובה בתחום לצוותים חינוכיים. למשרד המשפטים – הוועדה קוראת לחוקק את עבירת צריכת הזנות כהוראה קבועה ולא כהוראת שעה. למשרד המשפטים, למשרד לביטחון לאומי ולמשרד התקשורת – הוועדה קוראת לקדם חקיקה שעניינה איתור ואכיפה לעבירות מין ברשת האינטרנט. הוועדה קוראת לפעול להסרת אתרים שמקדמים צריכת זנות. למשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה – הוועדה קוראת להחמיר את האכיפה והענישה מול צריכת זנות. למשרד לביטחון לאומי – מה שציינת, חגי, מאוד מרשים. הוועדה מברכת על פעילות הרשות לביטחון אל מול ראשי הרשויות להסרת ההתנגדות לפתיחת מרכזי טיפול ברשויות וקוראת להרחיב את הפעילות הזו. אני אדבר עם חיים ביבס, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, להצטרף לקריאה שלנו. למשרד הבריאות – הוועדה קוראת להתקין תקנה המאפשרת טיפול בקטין במרפאות לוינסקי בצורה אנונימית. למרכז השלטון המקומי – הוועדה מוחה על כך שלא נשלח נציג לדיון וכמובן שאני גם אקיים דיון בנושא הזה עם יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> אפשר להוסיף סעיף על מחקר? מי יכול לתת מחקר בנושא של סייבר וזנות אונליין? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא שמעתם את נעמה לזימי, היא אמרה שהיא הגישה בקשה לממ"מ. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> שמענו קשב רב. << אורח >> מיכל ויירון: << אורח >> סליחה רגע, אני רוצה להעיר משהו על הפרוטוקולים ועל המסקנות. אני ממשרד הבריאות ואחראית על לוינסקי מחטיבת בריאות הציבור. מה שנאמר במסקנות שאני מאוד מצטרפת אליו היה לגבי חקיקה על רשות הטיפול שלנו במשרד הבריאות לקטינים. זה לא עניין של תקן, זה עניין של חקיקה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תקנה, לא כתבתי תקן. << אורח >> מיכל ויירון: << אורח >> אם כך, סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי המחקר, מי הגורם שלדעתך צריך לעשות את המחקר? << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> המשרד לביטחון פנים והכנסת. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. לגבי חוק איסור צריכת זנות, לא התעסקנו בנושא הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נקיים דיון ובדיון הבא יכול להיות שנעשה דיון משותף עם ועדת חוקה. את הדברים האלה סיכמתי. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> מדובר בחוק שהארכת הוראת השעה שלו עברה ממש לאחרונה בוועדת חוקה. ההצעה המקורית של הממשלה הייתה לקבוע את זה כהוראת קבע, את העבירה הראשונה של איסור צריכת זנות, ובסופו של דבר, במסגרת הדיונים בוועדת חוקה, הועברה ההצעה כהארכת הוראת השעה וזו חקיקה ממש מהשנה האחרונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני קיימתי איתו דיון, זה לא הדיון הסופי. המטה, תקשיבו – ביקשתי משמחה רוטמן לקיים דיון משותף יחד איתכם והוא קיבל את זה, אז אנחנו נזמן. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> סליחה, אבל עוד לא נולד הבן-אדם שהצליח להתמודד עם התופעה הזו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אצליח. אמרתי לכם, תיקחו תמיד את המודל של מערת המכפלה. אם הצלחנו להזיז את המינהל האזרחי וגם את ראש עיריית חברון, אז אפשר. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> האסטרטגיה שלי היא לחכות שהוא יתחלף. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אפשר עוד מילה אחת בהקשר הזה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אי-אפשר, אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> אני רק אציין שזה חוק שהוא על בגירים. << אורח >> מוריה רודל סילפן: << אורח >> רק המחקר על הסייבר, מנהלת הוועדה, תמי. << אורח >> קרן רוט: << אורח >> מדובר בחוק שהוא ביחס לבגירים בלבד ולא ביחס לקטינים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה לצוות שהכין את הדיון היום ותודה רבה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>