פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 34 מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון למשאבי אנוש בצה"ל יום שני, ה' בחשוון התשפ"ו (27 באוקטובר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> קיצור מילואים תוך פגיעה בפרט << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר מרב מיכאלי שרון ניר מוזמנים: דוד הרוש – ממלא מקום ר' אתכ"א מילואים, משרד הביטחון זאב ריינמן – רע"ן תקציבי אכ"א ושכר, משרד הביטחון לאה מטייב – נ׳ דוברות אכ״א, משרד הביטחון יעל זרח – מובילת חזית הלוחמים, אימהות בחזית אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית איילת השחר סיידוף – ראש אימהות בחזית ייעוץ משפטי: גלעד נווה צוות הוועדה: אמיר ברגר – ראש תחום בקרה, תקציב וכ"א רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> קיצור מילואים תוך פגיעה בפרט << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוקר טוב. ראשית, אני שמח שמצליחים להגיע. אני הבנתי שיש פקקים. הנושאים שביקשנו התייחסות הם: היקף קיצור המילואים שבוצע לאחרונה, השפעתו על הפרט, טווחי ההטבות לפי טווחי שירות, כמו שכתוב במצע. אנשי המילואים שנופלים בטווחי הזכאויות של ימים בודדים, הטיפול של צה"ל למניעת פגיעה בפרט. אני ארחיב טיפה, ברשותכם. הטריגר לדיון הזה, באמת הייתה איזושהי הבנה שלפחות חלק מאנשי המילואים טרם שנגעו ברף שמעביר אותם מתחום לתחום, אז שחררו אותם. אני מודה שאני חושב שטוב עושה המערכת, טוב תעשה המערכת, אם תצמצם ככל האפשר את הטרמפיסטים על ההטבות למילואים. בסדר? זאת אומרת, ידוע לי שמצד אחד ישנם לוחמים, מפקדים שנדרשים לימי מילואים, לעומסים שלא היו בעבר. ומהצד השני, אולי בגלל גודל המערכת, אבל לא רק בגלל גודל המערכת, ישנם טרמפיסטים שרוכבים על הטבות המילואימניקים. והצבא, לא משנה אם בלחץ משרד האוצר, בלחץ המפקדים עצמם, עושה פעולות כדי לצמצם את זה. אני מקווה אפילו שעושה פעולות כדי לצמצם את זה. ואתם מבינים שבעיניי זה נכון. אבל החשש שלי, ובעצם על זה התכנסנו, הוא שאלה שלכבודם נעשו כל ההטבות האלה, שהם מפסידים גם כן כתוצאה מאותה מוטיבציה של לצמצם את ימי המילואים למי שלא התכוונו שהוא יעשה כל כך הרבה ימי מילואים, ואני לא רוצה להגיד, הוא נוגע במילואים והולך לעיסוקים שלו, וחוזר ונוגע במילואים והולך לעיסוקים שלו. ובסוף אלה משאבים, לא משנה מה משרד הביטחון, משרד האוצר, צה"ל יבחרו לעשות בהם, אבל אולי יכול להיות אפילו שאותם מילואימניקים, שבאמת אנחנו רוצים לשאת אותם על כפיים, היו יכולים לקבל יותר, הם או המשפחות שלהם. ולכן אנחנו ביקשנו את ההתייחסויות לנושאים האלה. אני מודה שזה לא הנושא של הדיון, אבל אני גם הייתי שמח לקבל, בטח לקראת יום חמישי, את התוכניות שלכם בכלל על מילואימניקים בשנה הקרובה, לאור אי אלו שינויים שמתרחשים פה באזור, מה מידת העומס שצפויות משפחות המילואימניקים להתכונן לה. כמובן שזה גם משפיע, וחברתי שרון, אני מניח, מבינה את זה כמוני, גם על הדיון ביום חמישי, תחילת הדיונים, על הגיוס או השתמטות של החרדים, ומה זה עושה לעומס על המילואים. אז בבקשה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש. שמי זאב ריינמן, אגף התקציבים משרד הביטחון. בפתח הדברים, אני רוצה להבהיר לוועדה באופן חד משמעי, שאין שום תהליך בצה"ל, בעוד שנייה אני אסביר לכם למה גם לא יכול להיות כזה, שעושה קשירה בין אורכי השירות של פרט מסוים כזה או אחר, ההטבות להן הוא זכאי עבור כל מדרגה וההחלטות לגבי משך השירות שלו. אין שום תהליך כזה. ההחלטה לגבי משך שירות של פרט בדרך כלל נקבעת במסגרת שירות של מסגרת. היא נובעת מהמשימה הצבאית אליה המסגרת נדרשת וממדיניות מבצעית ואכ"אית לגביו. לא רק זה. אני שנייה רוצה להסביר איך אנחנו מתמחרים את הפעילות של המילואים בתוך צה"ל ומה המפקדים בצה"ל רואים בבואם לזמן מילואים. למעשה, אנחנו עושים ניתוק מלא לחלוטין בין הזכאות הכספית של פרט מסוים כזה או אחר לבין עלות יום מילואים הפנימית. אני אסביר איך זה עובד. הפרטים בצה"ל הם מרובים. חלקם זכאים לתגמול מזערי, שהיום עומד על כ-9,500 שקלים, אבל גם חלקם זכאים אפילו לתגמול מרבי, שעומד על 50,000 שקלים. חלקם זכאים למעטפת הטבות, כי יש להם ילדים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה, מי זכאי ל-50,000 שקלים? << דובר_המשך >> זאב ריינמן: << דובר_המשך >> מי שמרוויח בחוץ. בגלל ששיטת המילואים היא דרך תגמול משהו שהוא מרוויח בשלושה חודשים שקדמו לשירות המילואים בחוץ, אנחנו צריכים לשלם את השכר שהוא מרוויח בחוץ. אבל יש תקרה בחוק, יש מינימום – 9,500 – ו-50,000 הוא התקרה. אז יש לנו את כל המנעד. יש כאלה שזכאים לתגמולים בגלל שיש להם ילדים. ויש כאלה שזכאים לתגמולים כי הם גרושים. באמת סוגי המעטפת מאוד תלויים בפרט. את זה אנחנו עושים כלפי חוץ. בתוך הבית, אנחנו, אגף התקציבים, לוקחים את כל המעטפת ועושים הערכות, שגם משותפות עם משרד האוצר, לגבי העלויות, ויוצרים עלות יום ממוצע. לפי התרחיש שאכ"א, אמ"ץ ואג"ת של צה"ל מעבירים, יוצרים עלות יום ממוצע. ולמעשה למערכת, גם לאמ"ץ, גם לאג"ת וגם לאכ"א וגם למפקדים – הם רואים עלות אחת בודדת ליום, לא משנה את מי הם מזמנים, מה אורך השירות שלו וכן הלאה. בסך הכול גם העלות בסדר. זאת אומרת, אנחנו רואים שבסך הכול ההערכות לגבי העלות הממוצעת באמת מביאות לעלות התקציבית הנדרשת. ולכן בכלל אין סיטואציה שבה יש איזשהו מפקד מסגרת או גורם מטכ"לי כלשהו שיודע בכלל לקבל החלטה כזאת, לא לזמן מישהו משיקולי עלות או משיקולי תקציב או משיקולים של מה הפרט יהיה זכאי. בוודאי גם במקרה האמור, ופה עוד שנייה דוד מאכ"א יציין איך זה עובד אצלם, בוודאי שזו לא הסיבה. עכשיו, אנחנו מנסים להימנע ככל הניתן ממדרגות דווקניות בהחלטות ממשלה וליצור כמה שיותר החלקה. כי אנחנו יודעים שברגע שאתה יוצר מדרגה – 90 ימים, 120 ימים – היא דיכוטומית. ואנחנו יודעים שיהיה מי שיגיע ל-115, ל-119, ל-117 ימים – לא במעוכבי שחרור, לא באלה – מכל משרתי המילואים, והוא יגיד: אני כבר הייתי כל כך קרוב ולא הגעתי לשם, ובוודאי כל מדרגה שתקבע יהיו את אלה שקרובים אליה ואת אלה שהיו קרובים עוד יותר. ובאמת, זה אירוע באופן כללי של קביעת מדרגות זכאות. אבל מנגד אנחנו קבענו הרבה מאוד מדרגות, ויש הרבה מאוד זכאויות שכן זכאים להן. וגם המלחמה לא הסתיימה ואנחנו ממשיכים לספור את הימים. וככל שהמשרתים יגיעו לעוד ימים גם בהמשך, וכמו שאמרת, אנחנו עדיין, אולי דוד יפרט על 2026, אבל המלחמה ממשיכה, או המצב המוגבר של המילואים ממשיך לכל הפחות, ומשרתי המילואים ימשיכו לעשות ימים, והזכאות תמשיך להיספר להם ככל שהם יידרשו, והם יהיו זכאים לכל ההטבות שמגיעות להם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אבל אני מקשיבה לדברים המקצועיים לכאורה שאתה מדבר עליהם, ועל הראייה שבאמת אכ"א, לצורך העניין, רואה פרט ואמ"ץ רואה צרכים, ואף אחד באמת לא מטה אוזן קשבת להיקף הימים אל מול הזכויות. אני חושבת שכשמדובר על מסגרות לוחמות, לא רק שזה נדרש – זו חובתכם. בסוף, אצל לוחמים זו חובתכם לראות שיש להם מיצוי זכויות מקסימלי. זה בסדר שמזמנים עכשיו מישהו למילואים וזה לא מסגרת ומזמנים אותו עכשיו לעשות, לצורך העניין, לנתח חומרי מודיעין באגף המודיעין 15 יום או 48 יום או 65 יום. אבל כשאתם מדברים על מסגרות לוחמות, חובתכם לראות שאותו לוחם, שהוא לא לוחם רק שלוש שנים, הוא לוחם 30 שנה, ובדיוק נקרא לדגל כשאתם זימנתם אותו עכשיו ל-100 ול-300 ול-400 ימים, שאתם כגורם אכ"אי, שהוא גם גורם תקציבי, תוודאו שמתבוננים עליו בפריזמה של מיצוי זכויות, אפילו שזה לא גוף תעסוקה או העסקה ואתם לא מתייחסים למשרת כאל עובד. חובתכם לדאוג למיצוי זכויות עבור לוחמים. מבחינתי, זו חובתכם. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> חברת הכנסת - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאב, שנייה. אני רוצה רגע ללכת על מה שחברתי שרון דיברה עליו כאן בהקשרים האלה. תראו, כל המערכות האלה, כמו בהרבה מאוד דברים, נולדו על הלוחמים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני אתן דוגמה. גם נכי צה"ל של היום, זה נולד לטובת הלוחמים, לא רוצה להגיד על הגב שלהם. ואחרי זה יש הרבה מאוד נספחים מתוך האירוע הזה שנהנים מהעניין הזה. אם אני מבין נכון, מה שגם חברת הכנסת שרון אומרת, גם אני אומר, הוא שההסתכלות, שאני מבין שהם שקופים לעניין הזה, או אתם שקופים לעניין הזה, או אמ"ץ שקופים לעניין הזה, צריכה להיות – אתם לא צריכים להיות שקופים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאת אומרת, זה צריך להיות פרו. זאת אומרת, אם יש לוחם, ואני, תאמינו לי, אם יסגרו פה את המצלמות, אני אספר לכם גם על שמות מוכרים פה, איך התחננו לפניי, למשוך כמה חודשים כדי לקבל מענק יובל, בסדר? שזה בעצם אותו דבר, שהמערכת לא צריכה אותם, והם רוצים לקבל סוג של הטבה שמותנית במשך הזמן. למה אני אומר את זה? בגלל שתכף, דוד, אולי גם ממך, אני לא יודע, זאב, ואולי גם אתה, אני אשמח רגע להבין על אילו תקציבים זה בדיוק בא. זאת אומרת, מי משלם את זה? הרי אנחנו כמפקדי מילואים, אני הייתי גם מילואימניק כמפקד, אבל גם כסדירים שמפקדים על יחידות שיש בהן מילואים, אנחנו תמיד מכירים איך החזיקו אותנו קצר, אגף מבצעים, בעניין של הימ"מ: תשחררו, תשחקו. איך על חופשות מקו שחררו אנשים וגייסו עוד פעם. כל מיני תרגילים שעשו, שבעצם לשמם התכנסנו, איך לראות שלא עושים את זה באמת ללוחמים, בגלל שכל המציאות הזאת היא כבר מציאות אחרת; בגלל שלא דומים חמישה ימים בין 115 ל-120 יום לחמישה ימים, בין 30 ל-35 ימים, בסדר? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נכון. אז אפשר להוסיף עוד נתון על זה? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, איילת. זה כאילו בכלל אנחנו נמצאים במקום אחר, בוודאי מבחינת המערכת התגמולית שצריכה להיות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אותה טוטליות שאתם דורשים מאותה מסגרת לוחמים להתייצב, אני רק רוצה רגע לדייק את זה, זאת הטוטליות שלכם שצריכה להיות לגבי הזכויות של אותם לוחמים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אגע בזה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף שני נתונים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולכן אני אומרת בעניין הזה, אם קבוצת לוחמים אומרים 119, זה מקפיץ אותנו. זה צריך להקפיץ אתכם. אל תגידו לנו: אנחנו לא נותנים לזה – זה לצורך העניין לא בפריזמה שלנו. שיהיה בפריזמה שלכם. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני תכף אגע בזה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני רק רוצה, דוד, שנייה באמת, פשוט הגיעו אלינו מלא תלונות מנובמבר 2022, שאומרות שני דברים. אחד, חבר'ה שיש להם מראש צו ל-118, ל-119 יום, זה מה שכתוב על הצו - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זה נובמבר 2022? לא הבנתי. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> אלה חבר'ה שהתגייסו, גיוס נובמבר 2022. רוב התלונות הגיעו מהם. או חבר'ה שמראש הראו לי שעל הצו כתוב 118, 119 יום. או חבר'ה שיום קודם התקשרו ואמרו להם: לכו הביתה, נגמר לכם הצו. כתוב על הצו 120 יום, ויום, יומיים קודם אמרו להם: נגמר. יש לנו קרוב ל-60 תלונות כאלה. אם תרצה, אני אעביר לך אותן. זה נשמע מכוון. זה נשמע מגמתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם אם נניח תום לב לנושא הזה, בסדר? נניח תום לב, אתם צריכים לדאוג שבמקרה כזה הלוחמים מקבלים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא תום לב, זה לא תום לב. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק, נניח. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אגע בזה גם. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> לא, רגע. למען הסר ספק, אין שום שיקול, הנחיה, מדיניות מעולם התקציב שנוגעים לזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, אנחנו לא - - - << דובר_המשך >> זאב ריינמן: << דובר_המשך >> אני גם רוצה להגיד שני דברים. אחד, לעניין מיצוי הזכויות, המערכת כולה רתומה, משרד הביטחון וצה"ל, למיצוי זכויות מלא, Across the board. אנחנו ממש מודדים את כולם על הביצועים שלהם בנושא. כמו שאתם מכירים את תקציב הביטחון, אין לנו מה לעשות עם תקציב שלא מומש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה זה הביצועים האלה? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> מיצוי זכויות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם איילת אומרת - - - << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> רגע, רגע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מדבר על מענקים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז אני אדבר על מענקים. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> מצוי זכויות באשר הן, גם מענקים, חופשות, כל מה שקשור למעטפת התגמולים הרחבה מאוד שיש לעולם המילואים. לגבי הסוגיה שקשורה לניהול הימ"מ, אין בניהול הימ"מ בצבא בשגרה, שיש באמת הדברים שדיברת, שנוגעים לשיקולים של מפקד, כי זה בסוף בא אולי על חשבון משאבים אחרים שיש לו למסגרת, לבין ניהול במלחמה. במלחמה תקציב המילואים מנוהל בצורה מטכ"לית ריכוזית. המסגרות מקבלות הקצאת מילואים מאמ"ץ, תקנים שמאושרים בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מאיפה הכסף? << דובר_המשך >> זאב ריינמן: << דובר_המשך >> הכסף נמצא בתקציב מרכזי שמנוהל במשרד הביטחון ובצה"ל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איך היחסים של משרד הביטחון ומשרד האוצר ביחס להטבות למילואים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגמולים, הוא שואל. מי מממן את התגמולים אחרי זה? 120 ימים או 118 ימים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, שרון, אני באמצע. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם חסר כסף או אם יש עודף באותו – זו שורה תקציבית, שורות תקציביות? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם חסר או אם יש עודף, מה קורה לזה? זה נכנס לתוך תקציב הביטחון? זה חוזר לאוצר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שזה בתקציב הגוף או בתקציב נוסף, כי אני מוסיפה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> לא, לא. זה מנוהל מרכזית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על ידי הגוף? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> לא, מרכזית. אמרתי, זה תקציב מטכ"לי מתואם עם האוצר. אנחנו מעבירים אליהם כל שבועיים דיווח מלא על סטטוס המימוש. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאב, לא ענית לי. אם נשאר תקציב שם, מה קורה עם זה? << דובר_המשך >> זאב ריינמן: << דובר_המשך >> כרגע אין סוגיה כזאת, כי התקציב ממומש בהתאם - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ואם חסר תקציב? << דובר_המשך >> זאב ריינמן: << דובר_המשך >> עוד פעם, אנחנו מסכמים עם משרד האוצר מה קורה בתקציב הביטחון, את כל הסוגיות שפתוחות. המעבר ל-2026, הצגנו למשרד האוצר דרישה. היא נמצאת בדיונים לקראת דיוני תקציב 2026, שכוללת הרבה מאוד תקציב לשלם על ההטבות עבור מילואימניקים, עבור ימי מילואים שכבר בוצעו – לא עבור הדרישה ל-2026. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עבור 2025? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> עבור ימי מילואים שבוצעו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, זה עוד לא בבסיס התקציב? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> זה נמצא בתוך הדרישה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שהוא רוצה לקצץ, שר האוצר? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> זה בין היתר נמצא בדיונים עם משרד האוצר. אני לא רוצה להתייחס, כי גם אין פה נציג של האוצר, וזה לא הגון שאני אתייחס רק מהצד שלי. אבל בצד של הדרישה התקציבית, אנחנו משקפים לאוצר את כל התקציב שנדרש. 2025 היא בסדר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אנחנו מתואמים איתם. זה גם עבר פה בוועדה אישור, ובקריאה שנייה ושלישית בכנסת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> ואם נצטרך, נעשה התאמות דרככם עד סוף השנה. אבל לגבי 2026, אנחנו הצגנו לאוצר את הדרישה המלאה, שכוללת מענה לכל ההטבות והתגמולים שנצטרך עוד לשלם למילואימניקים עוד פעם עבור הימים שכבר בוצעו ב-2025. וזה בשיח איתם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב, אנחנו עכשיו הדלקנו את הפנס. שואל אותך יושב-ראש הוועדה, ואני גם מתעקשת, כאחת שקצת מבינה בזה. כשאתה מחשב ימ"מ לגוף, לצורך העניין, לחיל האוויר, אם זה 118 ימים או אם זה 121 ימים, אתה משלם או הגוף משלם? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני משלם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אבל לגוף יש לו אותה עלות ביום ה-118 או ביום ה-121. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, זה שקוף לגוף? אתה משלם את זה? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, אין פה אינסנטיב של הגוף לחסוך? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אין. אמרתי, אין פה. עכשיו, לגבי הסוגיות, אני אשאיר לאכ"א, אין מדיניות של משרד הביטחון או מטכ"לית של צה"ל, שנוגעת להיקף המילואים למול מדרגות ההטבות. אין כזאת. לא קיימת כזאת. גם לא מתוכננת כזאת. יש לנו הרבה צעדי התייעלות שאנחנו עושים. הם נוגעים לכמות הימים האבסולוטית במפקדות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זאב, אבל, נגיד, מה שאיילת אמרה כאן קודם, בסדר? ותכף אני ארצה לשמוע את דוד בעניין הזה. אוקיי, אז המפקדים לא יודעים. מקבלים צו. נותנים להם תאריך. בשבילם זה שווה. אבל הרי מדובר פה עכשיו על אלפים. אם הם מדברים על 60 תלונות, אני מניח שיש 6,000. זה ככה, יש לי חוק כזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ארבעה צוותים. בטח. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ואם יש מדיניות, ואם למעלה יש, בסדר? לא אצל מפקד היחידה, שאומרים לו יש לך אותם עד התאריך הזה והזה, וזה במקרה יצא 117 ימים, בסדר? מה שאני חושב הוא שאיפשהו, נגיד, באגף מבצעים, או באכ"א, לא משנה איפה, מסתכלים כן על המשמעויות. ושם כבר, כשעושים את הצווים, את צווי גיוס, לא משנה איך, כן ערים לדבר הזה. דרך אגב, כמו שאני הייתי ער לדבר הזה, גם אם אני יושב באגף מבצעים ואני מבין שאלה החוקים. אז מה אני עושה? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, שנייה. אני רוצה קודם לשמוע את דוד. כן. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> שמי דוד, ראש ענף פרט מילואים באכ"א. אני אגיד בפתח הדברים רגע גם על העבודה שלנו עם אמ"ץ. בתחילת החגים, שידענו שיהיו לנו כוחות שישתחררו ממילואים והם זכאים לקבל ימי התארגנות, הייתה עבודה שלנו איתם כדי לתת יותר ימי התארגנות ללוחמים בבית שיצאו בחגים, ולא בעצם ספירת הימים, אלא כדי לתת להם באמת רגע את המרווח ואת אורך הנשימה כשהם יוצאים הביתה. אז עבודה שלנו עם אמ"ץ היא כדי באמת לתת זכויות למשרתים, ולא חלילה לבקש לקצר את ימי השמ"פ. צריך להגיד רגע על משוחררים מסדיר. אוגוסט 2022 בוצע בעצם שירות של שלוש שנים, והם המשיכו להיות מעוכבי שחרור מסדיר במשך השנתיים האחרונות. ובאוגוסט החליט הרמטכ"ל שעוצרים את זה. זאת אומרת שהעצירה תהיה בנובמבר הקרוב. החל מנובמבר אנחנו לא ממשיכים את שירות הסדיר ממילואים, מה שהיה צו 8, שהיה בכפייה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כמה זמן הם ישרתו? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> מי שבמחזור הגדול של אוגוסט 2022 יסיים עד 23 בנובמבר. ב-23 בנובמבר אנחנו מסיימים בעצם את המעבר מסדיר למילואים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, שנייה, שנייה. אוגוסט 2022. << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> מחזור אוגוסט 2022, שהיה צריך להשתחרר באוגוסט 2025. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה. זה בהנחה שהוא עושה שלוש שנים, 36 חודשים, וביטלו את כל ההקלות קיצורי השירות, כל מה שדובר שם. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 32 חודשים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 32 חודשים ועוד ארבעה חודשי מילואים, בעצם 118 ימים האלו. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, רגע. שנייה. לא, אמרתי 36 חודשים. לא אמרתי 34. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, אבל היום הם עושים 32 חודשים. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> אלה מעוכבי שחרור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר, רגע, שנייה. אתה יכול לשים את הקו איפה שאתה רוצה, בסדר? מה זה משנה איך אתה קורא לזה, אם חובה או מילואים? זה לא משנה. אלה 36 חודשים ועוד שלושה חודשים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, 32 חודשים ועוד ארבעה חודשים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> ועוד ארבעה חודשים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> ועוד ארבעה, אלעזר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> 32 חודשים ועוד ארבעה. ומה שקרה שבארבעה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. שנייה, רגע, שנייה. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> למה אתם אומרים לי ככה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי זה 32 חודשים ועוד ארבעה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא. אבל זה הולך לנובמבר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נובמבר, 32 חודשים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה לא 36 חודשים. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> נכון. הם היו אמורים להשתחרר באוגוסט. הם יקבלו את עוד ארבעה חודשים. זה אלה שהאריכו להם את שירות הסדיר בתנאי מילואים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה מה שאני אומר. אני עם המתמטיקה שלי, אוגוסט זה 36, ונובמבר זה 40. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא. אוגוסט זה שנתיים ושמונה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אחדד את רגע. באוגוסט הנחינו על השינוי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, אני לא מבין, לא מבין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תעשה עוד פעם את החישוב. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז אני אסביר. באוגוסט עצמו בוצע השינוי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי התגייסו? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> עד נובמבר 2022. אוגוסט 2022 המשיכו גם אחרי אוגוסט 2025, שהם היו בעצם כבר בהפעלה בקוד 77, זה בעצם שחרור מסדיר למילואים. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> בדיוק. << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> וזה רלוונטי עד נובמבר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אז דיברת על מחזור גיוס נובמבר, לא על מחזור אוגוסט. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> כן, נובמבר 2022. זה הסיפור. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> באוגוסט זה נעצר, ואז הוחלט על ארבעה חודשים בעצם, שזה יסתיים ב-23 בנובמבר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> זה הגיוני שלמחזור נובמבר קיצצתם ביום, יומיים את המילואים? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> זה לא. רגע, אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, ומעכשיו יהיו 32 חודשים? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> כרגע, לפי מצב החוק, מתגייסי יולי 2024 ואילך הם ב-30 חודשי שירות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נכון. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> ויש הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה, מונחת פה על שולחן ועדת החוץ והביטחון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ל-36. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> לא יקרה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> להארכה בהוראת שעה ל-36, ובהמשך ל-32. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> לא יקרה, לא ניתן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אבל אנחנו חוזרים רגע לאותם משרתים שבעצם בסוף נובמבר הקרוב ישוחררו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אגב, בינינו, אני אף פעם לא הבנתי את ההיגיון של 30. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> כי הוראת השעה - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, לא. איילת, לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ההיגיון של ה-6 באוקטובר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> ההיגיון שלא צריך צבא. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> זה ה-6 באוקטובר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, לא. שנייה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היגיון שטעון בדיקה בוועדת חקירה ממלכתית, בדיוק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני יכול להבין 28 ימים ואני יכול להבין 32 ימים. 30 ימים לא הבנתי אף פעם, את ההיגיון. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> אה, הבנתי, את הרעיון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז אני אמשיך. אנחנו בסוף נובמבר בעצם עוצרים את המעבר מסדיר למילואים. ההמשך של השירות שלהם יכול להיות עדיין בצו 8. אנחנו עדיין פועלים בצו 8, ככה שמסגרת ההטבות שלהם ממשיכה להיספר. אם הם ממשיכים אחר כך בשירות, לא נעצרת להם הספירה. כאילו כל המענקים, אם תרצו, ניגע בהם ונעמיק בהם, ממשיכים לרוץ. אין פה עצירה. זאת אומרת, משרת שימשיך לרצף של 120, יקבל. יש פה משרתים שזה חל עליהם, פחות ספירת הימים, ולהם אנחנו יודעים לתת מענה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? למה? מה זה חל עליהם פחות? זו החלטה שלכם. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> למה לא לעשות לכולם - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> להכניס לאזור האישי שלהם מיצוי זכויות. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז רגע. קודם כול, זה צורך מבצעי. זה צורך מבצעי להפעלה. אנחנו לא מפעילים סתם כוחות. כוחות מופעלים בהתאם לצורך מבצעי. ההפעלה תסתיים בסוף נובמבר. אנחנו לא מפעילים משרתים בשביל הטבות פרט, כן? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דוד, דוד. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> בוא, בוא, כולם - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, סליחה. שנייה, שנייה רגע. דוד, אני רוצה להגיד לך משהו. אני מבין מה שאתה אומר, בסדר? ולא אכפת לי איפה, איך אכ"א ואמ"ץ מתאמים את הצווים. אני אמרתי קודם בהתחלה, ואני גם אומר עכשיו, שאני מברך אתכם על קיצוץ ימי המילואים לאלה שלא מגיעים להם ולא צריכים אותם, והם מושכים את הימים, ואני יודע שיש אלפים כאלה. בסדר? ואני יודע שמשרד האוצר הרים על זה דגל. אני מניח שגם משרד הביטחון הרים על זה דגל. ואני מברך על זה. זה בסדר. בסוף זה כסף של המדינה, שלא משנה לאן הוא הולך. אבל למה אני אומר לך את כל זה? ואני אומר את זה גם לזאב ובכלל. אני חושב שמה שהיה צריך להיות – קבעתם 120 יום. וגם פה, כמו בהרבה דברים, לעשות הבדל בין לוחמים לבין לא לוחמים. מה זה נקרא? אם קבענו 120 יום, יש שוליים שאם לוחם נכנס, נגיד, ל-100 יום או ל-110 יום, תגידו אתם, משהו שמתקרב לזה – לוחמים, לא אחרים – אז אנחנו מחילים עליהם את אותה הטבה. עכשיו, אני מודה שיכול להיות שזו בקשה קצת אחרת ממה שיש, וצריך להסתכל על ימ"מ אחרת. אבל אנחנו מסתכלים אחרת. ולצבא יש אינטרס – בעיניי, גם לבניין הזה, אני מקווה שיש אינטרס – לשאת את הלוחמים על כפיים יותר מאחרים, למרות שצריך את כולם. אני חושב שדיפרנציאציה כזאת, שקיימת בכל מיני דברים, גם בשכר הבסיסי של חייל חובה, אבל אני גם חושב שהיא קיימת על מי אתם תחילו את צווי 8 מבחינת הצורך. לכן אם היינו מתיישרים על העניין הזה, שתמיד יש מישהו משני צדי הקו שקבענו, אנחנו יודעים את זה, זה בכל החיים ככה, מאחוז מס שולי במס הכנסה ועד איפה שאתם רוצים, יש קו שצריך להחליט. אבל בגלל כל מה שאמרנו כאן, אני חושב שצריך ללכת למקום הזה. זאת אומרת, אצל לוחמים שאפילו לא תהיה תחושה ושגם לא יהיה אינטרס למנהלים בכירים להגיד: אוקיי, אני יכול לחסוך פה ואני משחרר אחרי 117 יום. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> יש כאלה שמאריכים להם את הסדיר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בסדר. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז אני אגע רגע. לכל אותם משוחררים מסדיר שעוברים למילואים, יש להם בעצם מעטפת שהם זכאים כמו משרתי המילואים. גם אם הם היו בקוד אחר לצו 8, הם מקבלים את אותן הטבות לגבי 120 יום ולגבי 90 יום. יש פה שני מענקים שחלים על אותן אוכלוסיות, בעיקר 90 יום, זה מענק מעוכבי שחרור מסדיר. זה מענק שהם צריכים לבצע 90 ימי שירות, והם מקבלים אותו מתוקף החלטת ממשלה קודמת. אלה שיפלו בין הכיסאות, אנחנו נבוא אליהם ונעשה עליהם רגע בדיקה איך אפשר כן לתת להם את המענק הזה. זה מענק של 1,000 שקלים. אבל אנחנו לא חלילה אומרים: אם נפגעתם בכמה ימים, אתם לא תקבלו את זה, בגלל שהיו צריכים לשחרר אתכם. לא יקרה דבר כזה. זה יהיה בבחינה של אכ"א איך אנחנו נעשה את זה, ואנחנו נעשה את זה בשיתוף עם הגורמים שלנו. לא יהיה מישהו שייפגע בתוך המענק הזה. אני אדבר רגע על הטיפול הנפשי, שזה 120 יום. קודם כול, לפני 120 יום, הם זכאים לעוד - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, שנייה. אתה אומר לי נעשה את זה ונסתכל. עד עכשיו מה קרה? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> יש לי את הנתון. אבל אני לא יודע עדיין להגיד בוודאות, כי אנחנו עדיין מופעלים בצו 8. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> דוד, אין את הנתון. גם מעוכבי השחרור, כשמסיימים את הפרק הרציף, השירות סדיר שלהם במסגרת הסדירה, הרבה מהם עוברים למסגרת מילואים, ממשיכים בצו 8 רגיל. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> נכון. וזה יכול להיות במשך שנה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> והזכאויות ממשיכות להיספר. מעוכבי השחרור זו אוכלוסייה באמת, כי יש פה אירוע שקשור ממש להסתמכות שלהם על מועד הסיום שלהם, וזה שהם נשארו במסגרת הסדירה, והרבה הסתמכויות שאפשר לנמק. אבל יש לנו הרבה מאוד משרתי מילואים גם במערכים הלוחמים, שבסוף תקופת החירום הזאת, שאני לא יודע מתי תהיה, אולי בקרוב, אנחנו נראה שהם נמצאים באיזשהו רף נורמטיבי שהוא מאוד קרוב לסף. אני חושב שזו הנקודה הנכונה לקיים דיון ביחד עם האוצר. דרך אגב, אנחנו נצטרך לעלות לממשלה, כי בסוף הממשלה נתנה את ההנחיות, ולעשות את ההתאמות הנדרשות או דרך ערוץ ממשלתי או דרך ערוץ אחר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> זאב ריינמן: << דובר_המשך >> למה? כי אנחנו נמצאים עכשיו בדיון תיאורטי שבו הפרט עוד לא סיים את המיצוי ימי מילואים שעוד הוא צפוי לעשות. אבל אני חושב שהאמירה של דוד היא אמירה חשובה. לאף אחד אין רצון במדרגות האלה להגיע למצב שאנשים היו מאוד סמוכים להטבה, ובאופן תוצאתי לא הגיעו אליה. במיוחד, אני אומר במיוחד – 1,000 שקל, הכרטיס הדיגיטלי, זה בסדר גמור – הנושא של מעטפת נפשית וטיפולים נפשיים, שזה אירוע כבד, זה goes without saying, שהאינטרס של כולנו הוא שזה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכול זה אינטרס שלכם, קודם כול. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אותם משוחררים של 120 יום יקבלו לפני השחרור שלהם. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה רגע להוסיף משהו בהמשך לדבריך. הכול זה אינטרס, קודם כול, של הצבא. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני כולם, זה אינטרס של הצבא. שביעות הרצון של הלוחמים זה אינטרס שלכם. אכ"א, אתם צריכים להיות שומר הסף של זה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> לגמרי, ואנחנו גם ניתן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשלוחם מרגיש שמישהו תרגל אותו ונתן לו במקום 120 יום 118 יום, והוא פיקשש כרטיס דיגיטלי, אתם יודעים מה? זה עניין של עלבון. זה לא הכרטיס הדיגיטלי. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז הם לא ייפגעו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולכן אתם צריכים להיות קודם כול שומר הסף על הזכויות של הלוחמים מתוך הבנה מלאה שזה קודם כול הביזנס שלכם, שהחבר'ה האלה יהיו שביעי רצון ויבואו עוד פעם ועוד פעם כל פעם שתגידו להם. << אורח >> יעל זרח: << אורח >> חד-משמעית, נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הסיפור. לא שהם לא יבואו. לדעתי, הם יבואו. אבל אסור לכם לבנות על זה שהם ממשיכים לבוא. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני לא בטוחה שהם יבואו, שרון. אנשים מרגישים ממש מאוכזבים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בטוחה שהם יבואו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה. הדיון הזה, מראש הערכתי שהוא לא יהיה ארוך, בסדר? וגם אין לנו עניין למשוך אותו. ומה שאני מבקש להתכנס הוא על מה שאמרתם, לראות איך באמת זה קורה. זה כאילו איך יש את הדיפרנציאציה הזאת, בעיניי, שבאמת עם לוחמים, לא משנה אם הם מעוכבי סדיר, זה גם הרי מילואימניקים רגילים. זה לא רק מי שמעוכב סדיר. אנחנו באמת יודעים לתת את השוליים האלה, שאם אתה לוחם, כמובן, מפקד לוחמים, לא משנה מה, תקבעו אתם את הקריטריונים. אני לא אכנס פה למה הצבא יגדיר, לצורך העניין, לוחם. ואם הוא יגיד שיש איזו מאזינה, או לא משנה מי, שגם מי בתוך העניין הזה. והרי הפרק הוא, אנחנו מסתכלים על שנה. אבל אנחנו יודעים שזה גם שנתיים. זאת אומרת, אם אתה עושה בשנה אחת 90 יום ובשנה השנייה 200 יום, אז יש איזושהי זיקה בין אותן השנתיים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ולכן מה שאני מבקש, ואני אומר את זה כאילו לסיכום, למרות שאנחנו נפתח להערות את הסיכום, בסדר? גם חברת הכנסת מיכאלי, שהגיעה, אם היא תרצה להגיד על זה משהו, וגם אם שרון תרצה להוסיף. אבל נראה לי שאם אנחנו נצא מהדיון הזה עם ההבנה הזאת של ההסתכלות השונה על הלוחמים, אז דיינו בהיבט הזה; או שאיתם אנחנו לא מתנהגים או לא תופסים אותם על היום. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז לקראת השחרור שלהם, של נובמבר, וברגע שבאמת ייפסק הקוד הזה של משוחררים מסדיר למילואים, כל המשרתים האלה יקבלו רגע איגרת מאיתנו, מאכ"א, על כל המעטפת שהם זכאים לה, גם אלה שלא עומדים בקנה המידה של הימים שקבענו ב-120 יום. בסדר? לא יהיה משרת, בטח לא לוחם, שיבקש טיפול, ללכת לטיפול, והוא לא יוכל לקבל אותו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אוקיי. את זה הבנו, על הטיפול. << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> גם על המענק מעוכבי שחרור, שדיבר עליו מקודם זאב, בסוף השנה, שנראה את סוף ההפעלות של צו 8, כי זה מענק שנתי, נוכל לדון בהם ולתת להם את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו לא רוצים שתדונו. << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> לא לדון בקטע של אם הם יקבלו או לא. אנחנו ניקח את הימים שחסרים להם ונדע איך לבחון אותם למול התקציב. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני לא יודע מה זה "נדע", בסדר? ואני לא יודע מה זה "נדע". אני לא יודע מה יהיו סוגיות התקציב אז, מה יהיה חסר לכם אז. אני אגיד לך משהו, שלא יצא מהחדר הזה. לפני פחות משבוע היה פה דיון על הארכת צווי 8. על גיוס של טנדר שברולט דיברו פה 20 דקות. על צו 8 ללוחם אחרי 200 ימים לא דיברו פה בכלל, רק הרימו אצבעות. אנחנו לא רוצים את היחסיות הזאת. אנחנו מבקשים, בסדר? אנחנו לא נותנים פקודות ואנחנו כנסת. אנחנו מבקשים שתגידו לנו, שתציגו לנו, עוד פעם, בשלוש דקות, ואנחנו נקבל לזה המשך, שהדברים שגם דוד, אתה אמרת עכשיו, שזאב הנהן עליהם עכשיו, אלה דברים שאנחנו נדע שלא נגיע ונסתכל על זה. בסדר? אנחנו מבקשים שתדונו אתם – אתם לא יכולים לתת לנו תשובות עכשיו. זה ברור לי מכל הסיבות שבעולם. אבל נקבע, נגיד, בעוד חודש דיון המשך לדיון הזה, שבו תגידו: כתוצאה – לא אכפת לי מהדיון הזה; כתוצאה מזה שאתם הבנתם, כתוצאה מזה החלטנו – איך נוודא שדברים כאלה לא יקרו או איך יהיה את הרוחב - - - הזה מאותן הטבות שמותנות בכמות מסוימת של ימים. ואני אמרתי לכם מראש, אני לא רוצה שזו תהיה הטבה למי שקבעו 30 יום ועושה 28 יום. אני מבין. בסדר? אבל המשמעות המנטלית הציבורית של אלה שעושים 90 יום, ו-100 יום, ו-200 יום, זה משהו אחר. ולכן צריך להסתכל עליהם כמשהו אחר. בבקשה, כן. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> היי. אני רק אספר לך ואגיד שכשהתחילו לזרום אלינו הפניות האלה, וזה היה בסוף שבוע, חמישי, שישי, ישר שלחתי הודעה לראש אכ"א. כי ישר הבנו שוב שכשמגיעים אלינו 30 ו-40, אז יש אלפים. וכשיש אלפים, יש תסכול אדיר. אם עכשיו זה ייפתר, אני מברכת אתכם. אבל תלמדו להבא, כי הנזק כבר נעשה. אותן אימהות שכתבו – מה זה הדפוק וזרוק הזה? באמת זאת התחושה. גייסו אותם, עשו, טחנו שירות סדיר קשה. גזרו חוגר בתוך עזה. קיבלו הארכת שירות של ארבעה חודשים, ופתאום יש איזו הקלה ביום ה-119? כאילו, זה mind blower באמת. אלה אנשים שגם ככה על הקצה של הקצה. אז אני אומרת, זה כבר קרה. גם אם תשלחו איגרת, הנזק נעשה. ההודעות שאנחנו קיבלנו בסוף שבוע הזה, אני אומרת לך, אנשים, ככה מאבדים סד"כ, עד כדי כך. כי אחרי שנתיים של לחימה עצימה, כשאתה מרגיש שדפקו אותך על יום, יומיים, שבוע, אחרי שנתת את הכול, הנזק, הפגיעה, אוקיי? עזוב את זה שבאמת מדובר במענקים סופר חשובים. אני מסתכלת עכשיו על הרשימה, מעבר לטיפולים הנפשיים שהם כמובן קריטיים, וכשיש ילד ושאין ילד, התחושה, שמילואימניק חוזר הביתה ואומר: תראי מה זה, קיצרו לי, במקום 120 יום עכשיו 119 יום. התחושה היא נוראית. תלמדו להבא. זה לא מספרים. אלה אנשים. אלה אנשים שנתנו את עצמם מעל ומעבר, הסדירניקים בהארכת השירות, המילואימניקים אנחנו יודעים. אז אני אומרת, הנזק נעשה. גם אם הם יקבלו איגרת ויספרו להם שהם יקבלו הכול בחזרה, וסליחה, סליחה, בואו תלמדו להבא. לפני שמוציאים משהו, תסתכלו מה המשמעויות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה. אנחנו הבנו גם. הנקודה הזאת היא נקודה חשובה. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם. הייתי פעם מפקד סנור. היה כזה בסיס פעם, בא"ח 35. וירדתי לשטח. היה אסור לטרטר עם אלונקות. ופגשתי שם מישהו בפלחה"ן 35, שאחרי זה הוא היה בכיר במוסד. ואני רואה אותו מטרטר עם אלונקה. אז אני אומר לו: דני, סיימת את התפקיד שלך, אתה עף מפה. אז הוא אומר לי: פעם אחת תפסת אותי, פעם אחת טרטרתי עם אלונקה, ועל זה מעיפים, בלי התראה, בלי כלום? אז אמרתי לו: אם אני ראיתי אותך פעם אחת, סימן שתשע פעמים עשית את זה ולא ראיתי אותך. זה כאילו הכמויות של המכתבים שמגיעים להם. אם להם מגיעים 40 או 60 פניות, אני מכיר הרבה מילואימניקים או חיילים כאלה מעוכבים שלא היו פונים. היו אומרים: מה עכשיו אני אכתוב? מה אני אתקשר? זה לא מתאים לי; זה נגד המערכת. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ובמקרה הטוב הם היו יודעים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> כן, גם לא יודעים. בטח. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לכן זו כמות מאוד לא מבוטלת. דרך אגב, עם המילים האחרונות אני קצת כופר. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד עוד משהו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שנייה, דוד. יכול להיות שעם אותם חיילים שפנו כבר נעשה נזק. אני, דרך אגב, חושב שכן אפשר לתקן. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> תמיד אפשר לתקן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל אני חושב שלא פחות חשוב המסר לאחרים. זאת אומרת, למאות ולאלפים, שעוד יהיו במקום הזה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני רוצה גם להגיד רגע על המענה של הטיפולים האלה שהמשרתים מקבלים. לא היה מקרה שהגיע עד היום לקרן הסיוע. התפקיד הקודם שלי היה ראש ענף של קרן הסיוע. התעסקתי שם בכל כך הרבה ועדות של מקרים של משרתים שניצלו את כל הזכאויות שנתנו להם בהחלטות הממשלה. ולא היה מקרה אחד של משרת שביקש ולא קיבל. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דוד, לא שמעת מה אמרתי או לא הפנמת את זה עד הסוף. בסדר? יש הרבה חיילים, לוחמים, לא משנה, שעד שהם יודעים שהם יכולים לפנות לקרן הסיוע כבר לא בא להם. הם אומרים: די, בשביל מה? אנחנו כבר עברנו. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו רוצים להיות לפה, וגם אתם, אני מניח, רוצים להיות לפה לאותם אלה שלא יודעים לפנות בגלל שהם לא קיבלו מענה במכה הראשונה ועכשיו כבר אומרים: תעזוב אותי. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> אפשר הערה קטנה רק לסוף? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> אם אפשר לצאת מפה עם איזשהו flow לאותם אלו שפנו אלינו, איזושהי אמירה שיוצאת מכם, שאומרת: אפשר לתקן את הפגם הזה, אם תתקשרו לזה, תפנו לזה, תכתבו לזה; או תוך שבוע תקבלו באופן אוטומטי; או שצה"ל יכיר כבר, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, ב-110 יום כאילו זה 120 יום. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אבל אמרתי את זה. אמרתי שתצא להם איגרת עוד לפני החלטת הוועדה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אז אני אדבר איתך אחר כך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איילת, סליחה. מה שיצא מפה זה מה שהצעתי לסיכום, שיהיה פה דיון בחודש והצבא אמר - - - << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו אומרים לאנשים? << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> אוקיי. סבבה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אפשר להגיד שהצבא גילה הבנה לעניין הזה. אמר, לא משנה איך יסדר את זה, באיגרת ולא באיגרת, ושיתקיים פה בעוד חודש. << דובר_המשך >> איילת השחר סיידוף: << דובר_המשך >> העניין בטיפול ויסודר, אוקיי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בתקווה לראות את הפתרונות האלה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שני דברים, ברשותך, אדוני. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני רוצה להגיד ככה. יש נטייה ממסדית חולה במדינת ישראל בקרב המשרדים, בחלק מהמשרדים, שמרגישים שאם חוסכים כסף מכסף שתוקצב להיות משולם, אז כאילו שיחקנו אותה. זו טעות חמורה. כסף מתוקצב כדי שיוציאו אותו כי יש לו מטרה. אממה, תקצבנו והחלטנו על כל הדברים האלה ברגעים שהיינו, במקרה הזה במיוחד, ממש באיזו נזקקות מאוד מאוד דרמטית לקבל את האנשים, להביא אותם לשירות, לדאוג שזה יקרה. ואז הייתה תחושת דחיפות לדאוג שבאמת יהיו מענים ובאמת יהיו כל מיני סוגים של תמיכות וכו'. עכשיו חלפה הדחיפות, כי השתנה המצב, אז פתאום נהיה יותר דחוף לחסוך כסף. זה מגונה וזה מטומטם. אז צריך לצאת מה-state of mind הזה. זה דבר ראשון. ודבר שני, להוסיף עוד על מה שאמרה חברתי, חברת הכנסת ניר, שוב, באותו שיבוש. הרי מה קורה אם ניקח רגע, נרחיק עדות לביטוח לאומי? יש אנשים, כל מיני אנשים שמגיעות להן ולהם כל מיני הטבות. אבל מה? מגיע מצב שביטוח לאומי צריך למנות אנשים שהם נציבי מיצוי זכויות שיגידו לאנשים מה מגיע להם מביטוח לאומי. זה דבר טיפשי. אתם צריכות וצריכים לפעול מלכתחילה בתפיסה של מיצוי זכויות. מראש לדאוג. לא לתת או לא לתת, ואז לחכות שיהיה מי שמטעמכם או מטעם הארגונים או מטעם אני לא יודעת מי, יבוא למצות את הזכויות. צריך לדחוף את מיצוי הזכויות. זה פשוט דבר שמייצר מערכת יותר יעילה, בניגוד למה שמקובל לחשוב אצלנו. ובימים אלה לגבי הלוחמים, הדבר הזה הוא חשוב ודחוף במיוחד. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אז בכל החטיבות יש לנו באמת צוותי מיצוי זכויות שעושים שיח עם המשרתים על מה הם זכאים ומה הם לא מימשו. זה משהו שקורה. בטח אותם משרתים בסדיר, אנחנו חלילה לא משאירים אותם מאחור. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> דוד, תודה. אז אני רוצה להגיד משהו במשפט אחד. אני אומר, דוד, אני אומר, זאב, אני חושב באמת שהמצב של הטיפול היום במילואימניקים הוא שיפור עצום ביחס למה שהיה לאורך השנים, וטוב שכך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ואני אומר, אנחנו כולנו גם יודעים, לא צריך להגיד פה, שגם העומס המוטל עליהם, גם הוא לאין שיעור גדול ממה שהיה בעבר. אני מקווה שהמערכת, שפועלת בעניין ועושה באמת הרבה דברים, תלך גם את – זה לא אקסטרה מייל – זה, אני חושב, מה שאנחנו צריכים לעשות כאן. אנחנו ניפגש כאן. נקבע תאריך. לא יהיה דיון שלם על זה. אבל באחד הדיונים כאן תתבקשו לבוא ולהציג רק את הדבר הזה. תודה לכולם, הישיבה נעולה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>