פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 360
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ה' בחשוון התשפ"ו (27 באוקטובר 2025), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> 1. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >>
<< נושא >> 2. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" – מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
מוזמנים:
נטע אלגבסי
–
ראש תחום בכיר חברה, משרד ראש הממשלה
ממויה גוודנאו
–
ר"צ חקירות הונאה, המשרד לביטחון לאומי
אודיה בן זקן רובין
–
משנה למנכ"ל, מנהלת תחום פרויקטים ומדיניות, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק אושרי ברטל
–
ר' מחלק פשיעה מקוונת מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי
שביט שטיירמן
–
יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
דוריס קריאף
–
מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה
רחלי שרון גרטי
–
מנהלת המחלקה הארצית לעבודה סוציאלית ובריאות הנפש, משרד הבריאות
אודיל מאירס
–
עו"ס המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות
רות אלהב
–
היחידה למאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים
אביטל ריבנר-אורון
–
המחלקה הבין-לאומית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים
אילן אביטן
–
מנהל תחום פ"א ילדים נפגעי כת לב טהור, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ד"ר יואל ליאון
–
שגריר, שליח מיוחד לנושא כת לב טהור, משרד החוץ
מרב מרקס
–
מנהלת המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ
מיה קלט
–
מתמחה באגף היועץ המשפטי, משרד החוץ
דפנה קורן
–
מנהלת תחום ביטוח בכירה, המוסד לביטוח לאומי
לודמילה אליסיאן
–
מנהלת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי
רינת נויברג
–
סגנית מנהלת תחום הביטוח, המוסד לביטוח לאומי
טירה גלינויר
–
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך
הורסיו ברנבאום
–
רכז זכאות ועלייה לדוברי ספרדית, הסוכנות היהודית
גסטון אריאל סיידמן
–
חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית
אורית כהן עמיר
–
דודתו של יוצא הכת
אליהו קשאני
–
דודו של יוצא הכת
ייעוץ משפטי:
טליה אידלס
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
הדר אביב
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> 1. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >>
<< נושא >> 2. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" – מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, צוהריים טובים לכולם, תודה לכל המצטרפים. אנחנו בדיון מעקב מספר 27 בנושא מעורבות הממשלה ופעולות הממשלה בכל הנוגע לחילוץ ילדי כת לב טהור מגואטמלה ומעטפת התמיכה שניתנת על ידי הרשויות השונות ליוצאי הכת שנמצאים בישראל.
את הדיון האחרון קיימנו ב-10 באוגוסט ועברו ימים רבים מאז הדיון האחרון שלנו. היינו בקשר טלפוני עם הגורמים השונים, אבל הדיון שאנחנו מקיימים היום הוא במידה רבה יישור קו אחרי תקופה ארוכה של למעלה מחודשיים שבהם לא קיימנו דיונים. המטרה שלנו תהיה לעבור יחד עם הגורמים השונים על התחומים השונים, להזכיר לעצמנו מי נמצאים כאן ומי נמצאים שם עדיין.
כהרגלנו, נתחיל בדיון גלוי ולאחר מכן נעבור לדיון חסוי. אני מבקש את תשומת לב כל הנוכחים כאן להבחנה בין מה שראוי להיאמר בגלוי למה שאמור להיאמר בחסוי, גם בכל מה שנוגע למידע רגיש שקשור בקטינים שעדיין נמצאים שם, בהתפתחויות שקשורות בכת, וגם בעניינים של צנעת הפרט ושל צנעתם של קטינים שכבר נמצאים.
אני לא אציג את כל מי שנמצאים איתנו, אנחנו כבר מכירים אחד את השני לעומק. רק כשאתם מדברים, תאמרו את שמכם לטובת הפרוטוקול. כמצוות התקנון אני מקריא: כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת, והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 בתקנון ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון, בין היתר, אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או לאדם אחר. אני מבקש להודיע כי ככל שיעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול.
אני מזכיר מתוך סיכום הדיון שהיה לנו ואני מדבר כרגע על הקטינים ועל המשפחות שנמצאות כאן – ביקשנו להבין מהמדינה, מהממשלה, כמה מהקטינים ומהבגירים שהגיעו לכאן לא זכאים למסלולי הסיוע של משרד העלייה והקליטה, כי ראינו את הקבוצה הזאת כקבוצה שבמידה מסוימת נופלת בין הכיסאות. אין סיוע של משרד העלייה והקליטה, אבל אין מסלולי סיוע מותאמים של הביטוח הלאומי, אין תמיכה ביוצאי כת מעצם היותם יוצאי כת. אז ביקשנו להבין על כמה אנחנו מדברים. ביקשנו לקבל גם סקירה על כמה ילדים וכמה בגירים שכבר נמצאים כאן מוגדרים כיוצאי הכת, וכמובן, להבין מה קורה עם הקטינים שנשארו במוסדות הרווחה בגואטמלה.
לצערנו, לאחרונה ממש, לפני כעשרה ימים, התפרסם פרסום שמעיד על מניפולציות נוספות של אנשי הכת, שמביאות לכך שהכת שבה ומבססת את עצמה במקום אחר בדרום אמריקה. אנחנו מבינים שבעקבות זה גם קטינים שהוחזרו לידי הוריהם שכביכול עזבו את הכת, בעצם בעל כורחם, ככל הנראה, חוזרים לשליטת הכת. אנחנו נבקש להבין, בגלוי או בחסוי, אם בתוך הקבוצה הזו נמצאים גם קטינים שיש להם זיקה ברורה לישראל. נבקש להבין מה הצעדים שננקטים גם ביחס לקטינים שנשארו בגואטמלה וגם לגבי הקטינים האלה. אלה הנושאים שעומדים לנגד עינינו.
נתחיל בדיון גלוי. נטע, כמי שמתכללת את הנושא, אני מבקש שתתני לנו איזושהי סקירה. נעשה סבב מהיר של משרדי הממשלה לחלק הגלוי, נשמע את נציגי המשפחות ואז נעבור לחסוי. אז נטע, בבקשה.
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
שלום, צוהריים טובים. אני נטע, מאגף ממשלה וחברה במשרד ראש הממשלה. אני אעדכן את הוועדה שלאורך כל הזמן שחלף, כמו שעדכנו גם בפעם הקודמת, אנחנו ממשיכים לרכז את עבודת המטה שנעשית. נעשים דיונים עתיים ומעקב אחר ההתפתחויות השונות, גם בציר של גואטמלה.
למעשה, עם התפתחות האירועים אנחנו מחלקים את המאמצים לשני צירים מרכזיים: הציר של מה שקורה בגואטמאלה וכיצד מסייעים לעוד קטינים שנמצאים ונמצאו במתקני הרווחה. אני אתן עוד מעט לשאר השותפים להרחיב לגבי הסטטוס הזה. והציר השני, של מעטפת המענים שניתנת בישראל לקטינים שהגיעו לארץ בדרכים השונות. אנחנו יודעים שחלקם הגיעו בצורה שבה אפוטרופוס קיבל לידיו את המשמורת והגיע איתם לישראל ויש גם דרכים אחרות. נוכל לפרט בהמשך.
כאמור, אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות, אנחנו מכירים את הדברים שציין היו"ר באשר לכל מיני שינויים באירועים ומנסים לייצר לזה מעקב מרבי. השותפים יוכלו להרחיב. נראה לי שזה הכול לעניין הגלוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה מתכונת דיוני הסטטוס כרגע אצלכם? האם יש איזשהו דיון עתי?
<< דובר_המשך >> נטע אלגבסי: << דובר_המשך >>
אתמול היה דיון בנושא מעטפת המענים בישראל וביום חמישי יש דיון בנושא הציר של גואטמלה. אנחנו נשמע בהמשך, אולי גם בחסוי – יש התפתחויות משמעותיות וזה גוזר חשיבה נוספת על כיווני פעולה, ולכן אנחנו מנסים לייצר את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. בואו נעשה חלוקה. נטפל עכשיו במה שאפשר לומר בגלוי לגבי מה שקורה בגואטמלה ובזירות הבין-לאומיות הנוספות, ואחרי זה אנחנו נעבור לצד של הטיפול בארץ.
השגריר ד"ר ליאון, בבקשה.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
קודם כול, לפי המידע שלנו נשאר עוד ילד אחד עם זיקה לאזרחות ישראלית במתקנים בגואטמלה, ואין לו אפוטרופוס. האחות שלו, שהייתה איתו, הופכת לבת 18 בעוד יומיים-שלושה והיא תצא מהמתקן, ולשניהם אין אפוטרופוס ישראלי. עם ההורים זה מסובך. הסיפור הזה הוא סיפור מסובך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש איזשהו קשר עם האחות הזו? מישהו מדבר איתה?
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
היא תישאר בגואטמלה, היא הולכת לאחים והאחיות האחרים שלה. אני לא רוצה להגיד שמות, אבל זה הגרעין הקשה של הכת. אתה לא תצליח לדבר איתם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז כרגע במוסדות הרווחה יש רק ילד אחד שמוכר על-ידינו כבעל זיקה - -
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
לאזרחות ישראלית, ואין לו אפוטרופוס מכל מיני סיבות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לגבי אותו קטין, אני מבין שאין לו אפוטרופוס, אבל לאור כל מה שקורה עכשיו, מהי עמדת המדינה שהמדינה תבקש שהוא יגיע לישראל, למוסדות הרווחה בישראל?
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
- - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בחסוי? בסדר גמור.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
היו פרסומים בתקשורת שבשמחת תורה אנשים עזבו את ניו יורק למדינה במרכז אמריקה. אנחנו הפעלנו את הנציגויות באזור ואני אדווח על כל זה בחסוי, כי באמת יש פה דברים מעניינים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. משרד המשפטים, התייחסות? לא בשלב הזה, בסדר.
האם לעניין הזה של מה שקורה בגואטמלה, מישהו מנציגי המשפחות רוצה להתייחס? אורית, בבקשה. אחרי זה נעבור למעטפת הטיפול בארץ. רק תזכרו מה אפשר לומר כאן ומה לא.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני זוכרת.
קודם כול, אני רוצה להתייחס לנושא של הילדים הישראלים. יש בגואטמלה כ-25 ילדים ישראלים שנמצאים עדיין ברשות ההורים שלהם, כאשר ההורים, כפי שידוע לנו בוודאות, רצו לעשות את אותו מעשה שנעשה לא מזמן, את אותו מעבר להונדורס ולברוח עם הילדים.
הייתה לנו הרגשה כזו שהכת פורקה, והיא לא פורקה. זאת אומרת, הם ממשיכים. זו כת שמתנהגים בה כמו ארגון פשע לכל דבר ועניין, והם ממשיכים להתעלל בילדים שלהם. מבחינת האימהות, הן עדיין רוצות להמשיך להכות ילדים, להתעלל בילדים, לאנוס ילדים, הכול נשאר אותו דבר, פשוט ברשות ההורים.
אני רוצה לבקש מהמדינה, לאור מה שקרה, לאור ההתפתחות שמוכיחה לגואטמלה שמדובר בהורים לא אחראים ומסוכנים – ואני אומרת לכם, הסוף לא יהיה דרום אמריקה, הסוף יהיה איראן, הסוף יהיה איזושהי מדינה שלישראל לא תהיה שום גישה אליה, כי הם עשו את זה בעבר ומדינת ישראל עצרה אותם ממש על הפתח של כניסה לאיראן, במדינה מוסלמית אחרת. זאת אומרת, זה לא דברים שלא קרו. זה מה שיקרה, זה סופם של הילדים האלה.
אני מבקשת על המשפחה שלי שאני יודעת שזה הרצון שלהם, אני יודעת, לצערי, ששתי האחייניות שלי ואחיין שלי מעוניינים להעביר את הילדים למדינה כזו שלאף אחד לא יהיה שליטה. אני יודעת גם שאחת האחייניות שלי ובעלה הם בין האנשים הכי אלימים בכת והם מחזיקים שלושה ילדים. יש לנו אפוטרופסות על הילדים האלה, ואני מבקשת בדחיפות להוציא מכתב לגואטמלה שדורש את הילדים. אם יש צורך ואם יקבעו איזשהו דיון, אני אסע לשם, אבל זה צריך להיות בגיבוי של המדינה; הילדים הישראלים האלה חייבים לחזור לארץ.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה להבין, אורית, ואני שואל גם את נציגי המדינה – לצד אותו ילד בעל זיקת אזרחות ישראלית שנמצא בידי הרשויות, למיטב ידיעת הממשלה, כמה ילדים שמונה להם אפוטרופוס בצו בית משפט בישראל נמצאים היום לא במוסדות הרווחה בגואטמאלה?
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
אבל כן בגואטמלה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אגב, הם חזרו לתוך הכת, שתדעו. הם יושבים בתוך הכת, נשלטים אותו דבר עם מנהיגים פסיכים, סליחה, אלימים, וכאילו הם אצל ההורים שלהם. הם לא אצל ההורים שלהם, הם לא אצל ההורים. אני מדברת על חמישה אחיינים שלי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כמה ילדים כאלו את מכירה?
<< דובר_המשך >> אורית כהן עמיר: << דובר_המשך >>
אני מכירה חמישה כאלו.
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
מהמעקב שעשינו לפני החגים, בחלוקה של הקטינים שנשארו בגואטמלה לעומת כאלה שבעיקרם עזבו לארה"ב ולישראל, היו כ-42 קטינים בגואטמלה. יכול להיות שמה שאורית אומרת כרגע זה חלק מהמעברים האלה. אנחנו מנסים לחשוב מה עושים לאור ההתפתחויות, ומאחר שהם כבר לא במתקני הרווחה והדיונים עבור הקטינים האלה למעשה הסתיימו בקבלת ההורים את הקטינים, צריך לעשות חשיבה לגבי מה עוד ניתן לעשות מול גואטמלה אם הם יישארו שם.
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
אני אוסיף עוד משהו, ואני הולך פה על חבל דק. מהכספים למשפחות אנחנו משתמשים גם לפנים משורת הדין במקרים מסוימים שבהם אנחנו חושבים שזה יכול לעזור להביא משפחה לארץ. עד כאן, אני לא יכול לפרט.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכיוון שעברו חודשיים מהדיון האחרון שלנו, אנחנו עושים יישור קו. מתוך הילדים שאנחנו מדברים עליהם, כמה ילדים הם ילדים שהוצאו למוסדות רווחה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
כולם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת, כל הילדים שאנחנו עוסקים בהם הם ילדים שהוחזרו על ידי בתי המשפט בגואטמלה לידי ההורים וההורים חזרו לכת.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אם אפשר, אני רוצה להגיד איך יצאה ילדה אחת מכל בתי המשפט. כשפנו לבית משפט אחר בגואטמלה על טענה של סחר בבני אדם וניצול – יש בית משפט כזה – וכשהייתה פנייה של הסבתא לבית משפט הזה, הילדה הובאה תוך יומיים למדינה, זאת אומרת, הם היו על מטוס. אז יכול להיות שצריכה להיות איזושהי חשיבה לפנות למקום אחר, ולא להישאר עם אותו בית משפט לענייני משפחה שמחזיר ילדים להורים מתעללים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
למיטב ידיעתנו, הילדים שהוחזרו להורים הוחזרו עם צו הגבלת יציאה מגואטמלה או עם איזה שהן הוראות מגבילות?
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
יש פה בעיה פרדוקסלית. הרבה מהמשפחות שוהות בגואטמלה שלא ברשות, ולכן הגואטמלים רוצים לשלוח אותם החוצה. מצד שני, לא רוצים כל כך שיישלחו ככה לאוויר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה מונע כרגע מהמשפחות האלה לקום ולצאת למדינה שלישית?
<< אורח >> יואל ליאון: << אורח >>
שום דבר לא מונע מהם את זה, ובחסוי אתה יכול לשאול אותי את השאלה שוב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אורית, את רוצה להגיד עוד משהו?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן.
לגבי הגבולות היה לי רעיון אולי קצת מטורף, לסגור להם גבולות, אפילו פנייה דרך האו"ם, דרך זכויות אזרח, לא יודעת איך, צריך לסגור לכת המטורפת הזאת גבולות. אני בטוחה שאף מדינה לא רוצה שפדופילים ייכנסו אליה, גם אם זה מדינת ערב. הייתי שמחה מאוד אם יהיה טיפול בזה, אם המדינה יכולה לפנות, ואני בטוחה שיש דרך לעשות את זה ולהודיע לכמה שיותר מדינות שלא יכניסו את אותם אנשים לקרבם.
עוד בקשה, יש היום בערך 20 ילדים או יותר בארץ, ואני בטוחה שאפשר לעבות את תיק החקירה. היום מסתובבים עבריינים ישראלים בכל מיני מדינות, מרגישים חופשי – בארגנטינה, זה מצחיק. אחד העבריינים הכי גדולים, שהיה מכה ילדים וצוחק וגורם להם כמעט למות, מטייל לו בארגנטינה, ויש אחד שמטייל לו בארצות הברית. פניתי כמה פעמים, ולא זימנו את אותם ילדים שנתנו עדויות מפורטות בגואטמלה, מפורטות של שעות וימים.
הילדים האלה נמצאים פה, הם כאן מתחת לאף, ילדים שדיברו, ואף אחד לא זימן אותם, אף אחד לא נסע לקרוא להם. כשיש את העדויות האלה ואם אותו אדם נמצא בארגנטינה, אז לא חייבים להסגיר אותו, אבל אפשר להודיע לרשויות ארגנטינה כדי שהם יבינו איזה מטורף נכנס אליהם, או אפשר לשלוח לארה"ב מידע איזה פדופיל הם הכניסו. גם זה לא ברור לי למה לא נעשה. זה חייב להיות מטופל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
יש לך עוד בקשה?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן, יש לי עוד בקשה חשובה בקשר לאחיינית שלי שיצאה משם. בעלה הוא אזרח ארה"ב, ומבחינתי זה בסדר, עם שניהם יש לי קשר יומיומי, אפילו כמה פעמים ביום. אני רוצה לספר משהו קטן על השיחה האחרונה שלי איתם שממש ריגשה אותי. קודם כול, בעלה אמר לי תודה, אני הפכתי להיות אדם מאושר, והיא אמרה לי, אורית, אני פתאום מבינה שכל החיים האלה לא למדתי, לא עשיתי כלום, לא התפתחתי, אני מבינה למה עשית את זה. לראות את האנשים האלה שיוצאים ויש ביניהם שמתפכחים ומבינים, ושניצלו להם החיים – אותי זה מאוד ריגש.
היא ביקשה ממני משהו קטן ממשרד הבריאות – פנקס חיסונים, ואני עוברת עם זה תלאות. היא הייתה צריכה להוציא איזושהי תעודת יושר, ואני עוברת עם זה תלאות. ובגלל זה היא תקועה בגואטמלה, נשארה בגואטמלה. אני מבקשת שהבקשות שאני מעבירה יטופלו בשיתוף פעולה ומהר יותר, כי אנחנו מתמודדים עם כל כך הרבה. היא רוצה לצאת משם והיא צודקת. היא גם עומדת ללדת, ואם היא יולדת שם, היא מסתבכת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, תכף נבקש תשובות. אתם זקוקים לתעודת יושר ולפנקס החיסונים, ואנחנו רוצים לשמוע ממשרד הבריאות ומהמשטרה איך דואגים לכך שבימים הקרובים הם מקבלים את זה. זה מה שחשוב ומיד נעבור לזה.
כדי לשמור על סדר הדיון, אני רוצה לשמוע התייחסויות נוספות לגבי הילדים שנמצאים כרגע בגואטמלה ברמה של הגלוי. עוד מישהו רוצה עוד להתייחס?
אני עובר לנושא מעטפת התמיכה וההתייחסות לאנשים שנמצאים בארץ, אבל לפני זה אני מבקש התייחסות של משרד הבריאות לנושא קבלת פנקס חיסונים.
<< אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >>
אני רחלי ממשרד הבריאות, ואני יכולה להתייחס לזה. מי שעובדים בוועדה הזאת כרגע לא נמצאים, ואני מייצגת את עמדת המשרד.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
היא נמצאת איתנו בזום.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תאמרי ואז נעלה אותה.
<< אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >>
התקבלה פנייה לקבלת פנקס חיסונים של האישה שמבקשת את פנקסי החיסונים של הילדות, וזה לצורך תהליך קבלת אזרחות. היא לא מתגוררת בישראל, אינה תושבת פעילה במערכת הבריאות, והשקענו הרבה מאמצים לסייע. בוצעה פנייה לקופת חולים כללית, אבל מכיוון שהיא אינה תושבת ישראל אין בידי הקופה נתונים רפואיים לגביה. הנתונים שכן קיימים הועברו למשפחה. נעשתה פנייה לשירותי בריאות הציבור וטיפות חלב כדי לאתר מידע היסטורי, ונמסר לנו שהנתונים אינם קיימים עוד. פנינו שוב לקופת חולים כללית, לגורמים האחראים, ביצעו חיפוש נוסף בארכיונים, וגם החיפוש הזה לא הניב תוצאות.
אנחנו יכולים למסור לוועדה אישור שהופק אתמול על ידי נציגת משרד הבריאות, שבו מצוין כי הנ"ל אינה חברה בקופת חולים כללית. זה מה שבאפשרותנו לעשות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבין שאותה גברת שמבקשת מידע לגבי החיסונים הייתה קטינה כאן בישראל והיא חוסנה. איך יכול להיות שלמערכת הבריאות אין? - - -
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
וארה"ב לא נותנת לה גרין קארד כי היא לא - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה להבין, בהיותה קטינה היא חוסנה כאן במדינת ישראל. איך יכול להיות שאין את הפרטים?
<< אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >>
נערך חיפוש והמידע לא נמצא. אנחנו יכולים לנסות לשאול שוב ושוב, אבל בוצעו חיפושים בארכיונים ולא מצאו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אורית, לך יש איזשהו מידע לגבי באיזה עיר זה היה?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן, היא הייתה בבני ברק ובית שמש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נעלה את הגברת ממשרד הבריאות. זה נשמע קצת מוזר שתינוק מקבל חיסונים ואי אפשר למצוא מידע איפה הוא חוסן.
<< אורח >> אודיל מאירס: << אורח >>
צוהריים טובים לכולם. אני אודיל מאירס, אני מרכזת העבודה הסוציאלית במחלקה להתפתחות הילד במשרד, ומשתדלת לסייע ככל יכולתי גם בנושא הזה.
בדקתי באופן אישי, ולפי המסמכים הגברת אמורה להיות היום בת 27 או 28. בזמנו, כל התיעוד של החיסונים היה ידני ולא ממוחשב. יש חוק שדורש לשמור את כל הטיפולים שבוצעו לקטין, לדעתי, חמש שנים אחרי שהוא מגיע לגיל 18. לאור זאת, בוצעו חיפושים פיזיים בארכיון על מנת למצוא את המסמכים, אבל הם כבר לא קיימים כי כבר אין צורך מבחינה חוקית לשמור את המסמכים האלה.
מבחינת קופת חולים, הייתי אתמול אחה"צ בקופת חולים כללית בבית שמש, במקום שבו היא טופלה בעבר. כבר הרבה שנים לא קיים תיק פתוח עבורה ולאף אחד לא הייתה גישה לתיק שלה, וגם אם היינו מצליחים לפתוח את התיק שלה בשעתו, לפני 25 עד 30 שנה, לא היה סנכרון בין החיסונים שבוצעו בטיפת חלב לבין התיק הרפואי של הילד. כך שאין לנו איך לדלות את המידע הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
האם יש באפשרות משרד הבריאות להוציא מכתב מסודר, שכותב בצורה ברורה מאוד את כל הפרטים האלה ואומר מה מדיניות החיסונים שנהגה במדינת ישראל, אלו החיסונים שהיו ניתנים לתינוקות באותן שנים שהגברת הייתה אמורה לקבל. אפשר לקבל את זה?
<< דובר_המשך >> אודיל מאירס: << דובר_המשך >>
חד משמעית כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תוך כמה ימים?
<< דובר_המשך >> אודיל מאירס: << דובר_המשך >>
זאת אומרת, מכתב המפרט את המדיניות הנהוגה. אני לא יכולה להתייחס לגברת, מה היא קיבלה או לא קיבלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אין לי אלא לקבל את עמדתכם שנעשה כמה פעמים חיפוש בטיפות חלב, ואני מבין שחיסונים זה הדבר הרלוונטי. אז חוץ מלבקש מכם לפנות לגורמים הרלוונטיים במערך טיפת חלב דאז ולעשות עוד חיפוש - - -
<< אורח >> אודיל מאירס: << אורח >>
אין לי איך לעזור עוד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, אז אני מבקש שבימים הקרובים, עד אמצע השבוע הבא, יצא ממשרד הבריאות מכתב שאומר שלא ניתן להמציא את המסמכים האלה והאלה כי הם כבר לא בידינו, אבל הנה הדברים שניתן להניח שהגברת קיבלה אם היא הייתה תינוקת מטופלת בטיפת חלב. בסדר?
<< דובר_המשך >> אודיל מאירס: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה רבה.
משטרת ישראל, תכף נשאל לגבי נושא חקירות הקטינים שנמצאים פה. אני עובר במסגרת הדיון הגלוי לעיסוק במעטפת התמיכה שניתנת כאן, ואז נדבר על התהליכים המשטרתיים של איסוף עדויות. אילן, חברנו, בבקשה. חשוב לי שתזכיר לנו את המספרים. נכון לעכשיו, כמה קטינים וכמה בגירים מטופלים על ידיכם במסגרת הפרויקט של ליווי ניצולי כת לב טהור?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
צוהריים טובים. על פי הרישומים שיש בידינו והמידע על מטופלים שנמצאים פה אצלנו, יש 58 אנשים, מתוכם 37 קטינים, שמפוזרים בשבע רשויות בארץ, הם מטופלים על ידי גורמי הרווחה, וגם גורמים קהילתיים נוספים כמו: חינוך, בריאות, קליטה, ביטוח לאומי ועוד.
רמת הטיפול היא כמובן אינטנסיבית אבל היא מאוד איטית. יש עניין של חיזור - - - להגיע אליהם, לזמן אותם. המענים שניתנים ניתנים גם במסגרת חוקים קיימים של משרד הקליטה – עולה חדש, מענקים, ביטוח לאומי שבודק את הזכויות ונותן את הזכויות שמגיעות לקטינים. שיתופי הפעולה סבירים בסך הכול, אבל לא בכל המקרים אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא. יש מצבים שבהם יש קצת קושי ואנחנו מבינים את זה כי זה חלק מהמאפיינים, וגם שם נעשית עבודה חיזורית מאוד מאוד עדינה, מאוד איטית, אבל שיש בה גם תוצאות. זה בגדול המעטפת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בהקשר הזה, בינך לבין דוריס שיושבת לצדך, שמובילה את הטיפול מבחינת משרד העלייה והקליטה, אתם יודעים לומר לנו כמה מתוך 58 האנשים נמצאים בתוך המסלולים של עלייה וקליטה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כולם, חוץ מ- - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא. ראינו, למשל, שיש פה איזושהי משפחה שהגיעה כבר לפני כמה שנים.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
יש עוד שתי משפחות של תושבים חוזרים שהגיעו לפני כמה שנים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שהם לא בתוך ה-58?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
הם בתוך ה-58. הם לא נחשבים לעולים חדשים, יש להם מתכונת אחרת והם לא מקבלים את המענה של משרד הקליטה. משרד הקליטה נותן מענה לשתי משפחות גדולות שכולן עברו את התהליך. מדובר על כ-25 נפשות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מנסה להבין כמה מתוך ה-58 לא מטופלים, כי בהם אנחנו צריכים להתמקד. האחרים נכנסו בסל של העלייה וקליטה, שגם אם הוא לא תפור לסיפור הזה של ניצולי כת הוא מעניק איזושהי רשת תמיכה שהיא קלה מבחינה ביורוקרטית. אני מנסה להבין מה ההיקף המספרי של אנשים שבעצם לא מטופלים. יש לכם את זה?
<< דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >>
כן. יש כ-32 אנשים שהוכרו על ידי משרד הקליטה. אלה שלא, הם בתהליך. חלקם הגיעו ממש בזמן האחרון לארץ ונמצאים בתהליכים איתנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה להבין. 32 אנשים כבר הוכרו?
<< דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מתוך ה-26 שנשארו אתה אומר שחלק יוכרו.
<< דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >>
אני מניח שכן, כי הם נמצאים בתהליכים של קליטה בארץ והם עדיין לא נקלטו. יש עוד עניינים של הסדרת מעמד, תעודת זיהוי וכל הדברים האלה. ברגע שזה יסתיים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור לי. אני מנסה להבין כמה מתוך ה-58 לא יקבלו.
<< דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >>
יש שלוש משפחות שהגיעו לכאן בשנים קודמות, מ-2024 ואחורה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז יש לנו שלוש משפחות - - -
<< דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >>
שלא יקבלו, הן לא הוכרו כעולים חדשים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב. תכף נדבר עם ביטוח לאומי, אבל מבחינתך, אילן, יש דברים שאנחנו צריכים לדעת בדיון הגלוי לגבי מעטפת הרווחה?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
המעטפת הרווחתית היא מעטפת מקיפה – היא מעטפת של ביטוח לאומי, מעטפת של משרד הקליטה וגופים נוספים שנכנסים. לכל משפחה שנמצאת אצלנו בתהליך אנחנו נותנים הכרה מהירה, מיצוי זכויות ומימוש זכויות מהיר. זאת אומרת, ביטוח לאומי וקופת חולים נותנים מעמד, מצמידים את זה מיד. אחר כך זה עובר למשרד הפנים, והם נותנים תעודת זיהוי וכל מה שצריך מבחינת משרד הפנים, וברגע שזה אושר זה עובר לדוריס שעושה את התהליכים במשרד הקליטה. במקביל זה יורד גם לרמת השטח של אגף רווחה עירוני, ושם נעשית עבודה ברמה עירונית, גם רווחה, גם חינוך וגם בריאות, והם מסתכלים על כל משפחה כזו בצורה ישירה מאוד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כל הנושא של מסגרות חינוכיות טיפוליות נפתר? היה בזמנו סיפור עם נושא של הסעות לקטין במשפחה של אורית.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
הוא לא קטין, אבל הסוגיה הזו מוכרת. היא נפתרה באופן נקודתי כרגע. אנחנו נותנים איזשהו מענה לחצי שנה קדימה ובעוד חצי שנה נצטרך לבחון שוב את ההשמה ואת הסידור, ואם הוא מתאים וההשמה תהיה שלמה נצטרך למצוא לזה מימון תקציבי נוסף.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז אני מבקש שנהיה ערוכים לעניין הזה עכשיו. אי אפשר להגיע למצב שבעוד חצי שנה יאמרו שהמסגרת שנבחרה בעבורו מתאימה, עכשיו בואו נתחיל לחפש מימון להסעות, ועד אז במשך חודשים המשפחה תישא בהסעות. יש שם מקרה פרטני מורכב מאוד.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז הוא צריך טיפול עכשיו.
<< דובר_המשך >> אילן אביטן: << דובר_המשך >>
היה מפגש בין המשפחה לבין מי שאחראית על הנושא הזה, ובעקבות המפגש דיברתי עם האחראית על הנושא ושנינו יצאנו בהחלטה שאנחנו נמצא לזה פתרון. כרגע יש פתרון לחצי שנה כי ככה זה עובד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, אנחנו נעקוב אחרי זה בדיוני מעקב. זה אומנם מקרה פרטני אחד, אבל זה מהמקרים הקיצוניים שהמדינה צריכה לתת להם מענה וצריך לגלות פה איזושהי גמישות יצירתית. ברור לי שהכול צריך להיות בהתאם לנהלים, אבל גם בנהלים צריכה להיות איזושהי מידה של שיקול דעת ושל גמישות.
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
רק לציין בהקשר למה שאילן אמר, אנחנו רואים ספציפית בנושא של מעטפת המענים ריכוז של משרד הרווחה ברמה פרטנית והצפת פערים שנפתרים ברמת ימים סביב דיוני המטה. זה משהו שחשוב להדגיש אותו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אין לי ספק בעצם העובדה שיש פה פרויקטור שיכול לתת את המענים. דוריס, אני מיד אחזור למשרד העלייה והקליטה, אבל אני רוצה לסגור את ההיבט הרווחתי ולעבור לביטוח הלאומי.
אני רוצה להזכיר לעצמי ולנו, דיברנו בזמנו שכשמדובר בקטינים אתם יודעים לבצע מעין קליטה במסלול ירוק לאיזשהו פרק זמן מסוים, לתת הכרה, ורק אחרי פרק זמן לבקש התייצבות בוועדה רפואית. עלתה השאלה מה אנחנו עושים עם בגירים, והבנתי שכאן אין דרך לתת מסלול ירוק וחייבת להיות התייצבות בוועדה. אז אני אשמח להבין את סטטוס ההכרה במוסד לביטוח לאומי בנכויות בעקבות - - -
<< אורח >> דפנה קורן: << אורח >>
לפני הנכויות, וכפי שאמר אילן, אנחנו קובעים את מעמדם של מי שמגיעים כתושבי ישראל ופותחים שירותי בריאות באופן מיידי. כל נושא הגמלאות בנכויות מטופל באגף של לודמילה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת, כל הסיפור של תקופות ההמתנה והתשלום הרטרואקטיבי, כל זה מבוצע מיידית.
לודמילה, איפה אנחנו עומדים היום בנושא ההכרה בנכויות?
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
אל"ף, לגבי הבוגרים, יש לנו כרגע שלושה בוגרים שנתנו להם מענה. מי שהגיש תביעה, כולם טופלו. אחד נמצא ממש בסיום, כלומר, הרופא הגיע אליו הביתה, הוא בוגר, וזה טופל. הילדים טופלו על סמך החלטה של הביטוח הלאומי לתת מענה זמני בשנה הראשונה ללא מסמכים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כל הקטינים?
<< דובר_המשך >> לודמילה אליסיאן: << דובר_המשך >>
כל הקטינים שהגיעו לאחרונה. יש לנו ארבעה קטינים שנמצאים פה משנת 2021 - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה הסיפור שאמרנו שאין דרך לתת להם - - -
<< דובר_המשך >> לודמילה אליסיאן: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
על כמה אנחנו מדברים?
<< דובר_המשך >> לודמילה אליסיאן: << דובר_המשך >>
כרגע יש לנו 13 אנשים שטופלו. ארבעה נמצאים בטיפול ומחכים למסמכים. ארבעה מתוך כל האנשים, נכון לעכשיו, הודיעו שהם לא מעוניינים או שאלו תינוקות בני פחות משנה, אז זה לא רלוונטי. לגבי כל השאר אנחנו בקשר עם הרווחה, אנחנו מחכים לתביעות.
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
יש משפחה עם 12 ילדים שנמצאים ממש בתהליכים. זה משנה את התמונה אחר כך - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל שם אנחנו צריכים תביעות או שלגבי קטינים יש - - -
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
תביעות במישור שיצרנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זו תביעה, אבל אין דרישה להצגת מסמכים.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברגע שניתנת הכרה, אני מדבר כרגע על הקטינים כי הכרה לגבי הבגירים היא באמת פונקציה של מצבם הבריאותי והמצאת מסמכים וחוות דעת רפואית, ואני לא איכנס לשמות כמובן כי זה צנעת הפרט. אבל לגבי הקטינים בשנה הראשונה, שזה בעצם הכרה ללא הוכחת מצב בריאותי לשנה, מה הם מקבלים כתוצאה מההכרה הזאת? ההכרה הזאת היא במה?
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
הם מקבלים גמלת ילד נכה בשיעור 50% שעומדת על סכום של 1,880 שקלים. אם במשפחה יש יותר מילד אחד כזה, אז הקצבה היא מוגדלת ב-50%, ואז הקצבה היא 2,820 שקלים לכל ילד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וזה מרגע ההכרה?
<< דובר_המשך >> לודמילה אליסיאן: << דובר_המשך >>
מרגע הכניסה לישראל עד שנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה רגע לדייק בעבורי. אז יש לנו את המסלול של משרד העלייה והקליטה. המסלול הזה בנוי על תפיסה של מענק ראשוני ואז סיוע בשכר דירה, נכון?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
סל קליטה ושכר דירה לאחר חצי שנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש חצי שנה סל קליטה, ומחצי שנה והלאה הסיוע מתמקד בנושא שכר דירה כמו לעולים?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אני אעדכן בדיון החסוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. ובמקביל, במשפחות של קטינים, למעט המשפחה של הקטינים שהגיעו לפני ארבע שנים, ששם כן צריכים להגיש תביעה ואני מבין שזה בטיפול שלכם – אבל המשפחות שהגיעו לאחרונה, ללא מסמכים רפואיים, מקבלות למשך שנה קצבת ילד נכה בשיעור 50%, ואחרי שנה צריכה להיות הגשה של מסמכים וועדה, נכון?
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
כן. חשוב להדגיש שגם החדשים שהגיעו עכשיו צריכים להגיש תביעה, רק שאנחנו לא מבקשים מסמכים, וזה בעצם תהליך שעושה איתם עו"סית רווחה, כי לא כולם מעוניינים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה ברור לי. תודה. דוריס, תני את הסקירה שלך, וגם משפחת קשאני תדבר בגלוי. בבקשה, דוריס.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אנחנו רוצים לעדכן יותר פרטני, אז זה יהיה בחסוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור, משרד החינוך? בחסוי. משרד הבריאות, יש משהו להוסיף בהקשר של שירותי הבריאות? אנחנו עדיין באותה מתכונת שישנם מרכזים רפואיים ייעודיים שמלווים את המהלך?
<< אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >>
נבדוק עם אודיל אם היא רוצה להתייחס, כי היא מתמצאת יותר והיא בזום.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תכף נעלה את אודיל. עוד מישהו ממשרדי הממשלה? משטרת ישראל, אתם יכולים בבקשה להתייחס במה שאתם יכולים בגלוי לנושא גביית עדויות מהקטינים שהגיעו?
<< אורח >> אודיה בן זקן רובין: << אורח >>
בגלוי נאמר שיש קשר בין-משרדי בינינו לבין משרד הרווחה כדי לוודא שכאשר יוחלט על ידי משטרת ישראל שהעדויות זה רלוונטי אז זה לא יפגע במהלכים של משרד הרווחה, של שיקום והטמעה בארץ.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור שהכול צריך להיות מסונכרן על ידי גורמי הרווחה, אבל אני רוצה לשאול. הגיעו לפה לא מעט קטינים בזכות מאמצים משותפים של המשפחות, של הממשלה וכל יתר הגורמים המעורבים, האם יש איזושהי תוכנית עבודה? מה זאת אומרת, שאלת הצורך? אתם לא תדעו אם יש צורך עד שלא תחקרו את הילדים. גם בניית תיק העדויות כנגד ההורים המתעללים וחברי הכת המתעללים זה פרויקט שכל הזמן צריך להגדיל אותו.
<< אורח >> אודיה בן זקן רובין: << אורח >>
נכון, והחקירה במשטרת ישראל ממשיכה ללא קשר בערוצים מקבילים. היה לנו את ההסגרה של רומפלר והדברים שם מתקדמים.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אבל ההסגרה של רומפלר הייתה מזמן, והילדים האלה כבר נחקרו וכבר דיברו. איזו פגיעה תהיה להם אם הם עוד פעם ידברו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון.
<< דובר_המשך >> אורית כהן עמיר: << דובר_המשך >>
אז הם צריכים לדבר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אורית יקרה, שנייה. הכול בסדר, אנחנו גם יודעים מה התרומה הגדולה מאוד גדולה של חקירת המשטרה להבהרת החומרה של המעשים בגואטמלה וההערכה ידועה.
כרגע יש לנו מצב של הגעת קטינים ובגירים שלא היו פה עד לפני שנה. חשוב לי קודם כול לדעת אם המשטרה, הצוות החוקר, מחזיק בידו או אם קיבלתם ממשרד ראש הממשלה או ממשרד הרווחה – יש לכם תמונה של מי הגיע לארץ, מי נמצא בארץ? הרי אתם לא תחקרו קטין בן שנתיים, אבל אולי תחקרו קטין בן שש. יש לכם? קיבלתם את השמות של כל מי שהגיע ומה קשרי המשפחה שלהם? יש לכם תוכנית עבודה מתי כן להגיע אליהם? או שהאמירה שלכם היא שאתם לא רואים בזה חשיבות?
<< אורח >> אושרי ברטל: << אורח >>
אני רפ"ק אושרי ברטל. אף אחד לא אומר שלא רואים בזה חשיבות. יש חשיבות. יש קטינים שנחקרו על ידי משרד הרווחה, וחלק מהם על ידי חוקרי ילדים. אין לנו את הרשימה המלאה של כל מי שאכן הגיע. זה משהו שאנחנו נעבוד - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שוב, אני זהיר בעניין הזה מכיוון שמדובר בקטינים ובגירים. אנחנו מדברים על בגירים, ובגיר יכול להיות ילד בן 18 וחצי שהגיע לארץ אחרי עשור של התעללות. אז אני אומר שוב, כולם מקרי רווחה וכרגע האינטרס הראשון שלנו זה תהליכי השיקום ובריאות הגוף והנפש. אבל בסופו של דבר יש לכולנו פה אינטרס לגבות מהם עדויות, בטח כשהכת בונה את עצמה מחדש.
אני רוצה לבקש לדיון הבא, והוא לא יתקיים בעוד חודשיים – הייתה פה פגרה, היו חגים, וחזרנו לשגרת עבודה כאן בכנסת. אתם עבדתם כל הזמן, אבל הכנסת הייתה בהילוך נמוך יותר. אנחנו נקיים בקרוב עוד דיון מעקב. נטע, אני מבקש שהפינה הזו תיסגר בשולחן המתכלל שלכם, בסדר? אני חושב שלמשטרה צריכה להיות תמונה מלאה של מי הגיע לכאן ולאיזה ענף משפחתי בתוך הכת אתם משתייכים.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
זה אילן.
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
אולי אני אתייחס לזה בחסוי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש שתהיה גם איזושהי מחשבה שלכם איך אתם בונים פה תוכנית עבודה לגביית עדויות ממי שהגיע. אני אומר שוב, בגלל התארגנות הכת הדברים האלה הם חשובים. אם יש שם עדויות לגבי שחקנים נוכחיים בכת, זה יכול לעזור בשיחה עם גואטמלה ועם מדינות אחרות. בסדר?
<< אורח >> אודיה בן זקן רובין: << אורח >>
כמובן, ובאמת השיחה עם משרד הרווחה התקיימה הרבה לפני החגים. פשוט מתוך ההבנה שהתהליכים האלה, כמו שאילן אמר, הם עדינים וחיזורים שלעיתים מבשילים לא לפי תוכנית עבודה, אז ברגע שמשהו מבשיל והוא רלוונטי - - -
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אני רוצה להגיד, הילדים האלה נתנו עדויות של ימים ולא קרה להם מזה כלום. אז על מה מדברים? הם נתנו עדות בגואטמלה. זה לא שהם לא – לכן זה נראה לי סתם, ובזמן הזה ילדים אחרים נפגעים כי לא מטפלים בזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אורית, לא בהכרח שקבלת עדות הנוספת מקטין פה מיד משפיעה על המצב של הקטינים שם.
אני מוטרד כרגע מדבר אחד, תחושתי היא שאין בהירות לגבי העניין. תחושתי היא שאתם יושבים ומחכים שמישהו ברווחה יאמר לכם: הקטין בשל לחקירה, זה לא עובד ככה. לא שמעתי מגורמי הרווחה שכך הם מבינים את תפקידם בלתת לכם גם מי בשל לחקירה ומי לא בשל לחקירה. וגם עם כל הכבוד, אתם יודעים איזה חקירות יש לכם, ויכול להיות שעדות שתיגבה מקטין מסוים לא תועיל בשום דבר, מכיוון שהאנשים שהוא יכול לתת עליהם עדות הם כבר - - -
עזבו, אני לא נכנס לזה בזה. אני מבקש שלפעם הבאה, נטע, יהיה תרשים זרימה יותר ברור בעניין הזה. אם התפקיד של הרווחה הוא לבוא למשטרה ולומר, הינה רשימת הבגירים והקטינים שלדעתנו כשירים למתן עדות, אז שהרווחה תדע שזה מה שמצפים ממנה ובישיבה הבאה נשמע אם היא העבירה לכם את הרשימה.
אם אתם רוצים לעשות קודם עבודת שיעורי בית שלכם, לקבל את כל השמות שאין לכם כרגע, ואתם אמרתם שאין לכם את כל השמות – יכול להיות שצריך שאתם תקבלו את כל השמות, תעשו קודם כול בדיקה מה יש לכם, מי חשוב לכם ואז אתם תבואו לרווחה. אני רק מבקש שהפינה הזאת תיסגר.
אני חושב שברגע מסוים קצת נשמנו לרווחה כי התחושה הייתה שהכת ספגה מכה קשה מאוד. ועכשיו השאלה היא רק כמה מהר אנחנו מביאים את הקטינים לפה או שהם יעברו לארה"ב, ובסדר, אז הם לא יגדלו פה במוסדות שלנו, הם יגדלו במוסדות של סאטמר, ולפחות לא ירביצו להם ולא יעקרו את השיניים לאותם קטינים. אנחנו לא באותו מצב. לצערי, הכת הזאת היא כמו עוף החול, היא באמת ארגון פשע מאוד מתוחכם.
אז כרגע אנחנו חוזרים לקבועי זמנים קצת יותר קצרים. נתון אחד צריך לעמוד לנגד העיניים שלנו, גם בגלוי, גם בחסוי, והוא גם יגזור את העבודה שלנו. אם אני מבין נכון, הוא נתון של 25 קטינים ישראלים שיש לגביהם צו אפוטרופסות. בית משפט ישראלי קבע שצריך להוציא אותם מידי ההורים שלהם ולהביא אותם לכאן לארץ, והם כרגע בידי הורים מתעללים. זה הנתון שצריך לעמוד לנגד עינינו, וכל פעולה משטרתית שיכולה לעזור, לפנות לרשויות בגואטמלה, לומר: הינה, יש לנו עוד עדות שרלוונטית להורה הזה, קיבלתם החלטה, אבל הינה עכשיו יש עדות חדשה והם בדרך להונדורס, לא יודע, אולי נציל עוד קטין ישראלי שיש לו פה אפוטרופוס.
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
אני אוכל אולי להרחיב קצת יותר בחסוי, אבל אני רק אציין שבעצם החשיבה לגבי העניין של גביית העדויות הייתה מאוד קריטית ודחופה בעיקר כשהתנהלו הדיונים, ובעצם רצינו, אם אתה זוכר - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> נטע אלגבסי: << דובר_המשך >>
ברגע שהשתנו פני הדברים, אנחנו מבינים שצריך לחשוב על כיוונים אחרים, לרבות, להבין את הערך ואיך אפשר להנגיש את העדויות החדשות. לטובת כך נקבע דיון בשבוע הבא, עם המשטרה והרווחה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אין בעיה, בסדר גמור. אני מסכים איתך שהיה לנו שינוי, אבל עכשיו יש לנו עוד שינוי. ברגע שהכת התחילה לייסד את עצמה מחדש במדינה אחרת, אז מגדל הקלפים הזה שהורים ניתקו את עצמם מהכת, והינה, הם קיבלו את הילדים, הוא קורס לנו מול העיניים שוב. אז אני לא נכנס לשאלה המשפטית איך אחרי שבית משפט קיבל החלטה להחזיר את הילדים להורים אפשר כאילו לפתוח מחדש את התיק. אבל יכול להיות שהעדות הזאת תסייע לאותו צו בין-לאומי שיקשה על התנועות שלהם.
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בואו נשים לב לעניין הזה.
משרד הבריאות, יש לכם משהו להוסיף לגבי המרכזים הרפואיים שמטפלים בילדים? האם זה הכול עבר לידי קופות החולים?
<< אורח >> אודיל מאירס: << אורח >>
אין כרגע מרכזים ייעודיים לטיפול בילדים. אנחנו נענים לכל ילד וילד, כל משפחה שמועברת אלינו, ומגיבים בצורה מותאמת אישית לכל מקרה ומקרה, ואני מזמנת להגדיל את המשך שיתוף הפעולה הזה. אנחנו פה במה שצריך אותנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. אז אנא, מכם אנחנו מבקשים לקבל את המכתב לגבי מדיניות החיסונים.
משפחת קשאני, בבקשה.
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
ברשות היושב-ראש גלעד, דבר ראשון אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לפה, ותדעו לכם, מה שאתם עושים זה פשוט הצלת נפשות, כפשוטו. מי שנמצא מקרוב ורואה במה מדובר, מבין איזו הצלת נפשות. יש חטופים בגוף ויש חטופים שהם חטופים בנפש פשוט.
על קצה המזלג, אני רק רוצה שיבינו במה מדובר. כל הסיפור הזה שמתכנסים פה התחיל במדינת ישראל לפני 35 שנה. פה הוקמה הכת הנוראית הזאת, הרשויות פה עצמו עיניים ומפה זה התפתח. אחי היה אז בחור בן 17, קטין, בחור ישיבה נורמטיבי, נורמלי לכל דבר. ויום אחד איזה חבר אמר לו, תשמע, יש פה בן אדם מאוד מעניין, כריזמתי, בוא תשמע אותו, תראה מה הוא אומר. הבחור הלך ונחשף לזה, ואחרי כמה חודשים פתאום מגיע שבוע אחד שההורים שלי מתקשרים, הוא לא נמצא לא בישיבה ולא מגיע לבית. בודקים, שום דבר, הבחור נעלם, בלעה אותו אדמה, לא יודעים איפה הוא נמצא. מתקשרים למשטרה, אפילו שב"כ כבר נכנס לתמונה, חשבו שהוא נחטף לאיזה כפר ערבי כי הוא היה אוהב ללכת לטייל בקברות צדיקים.
להורים שלי זה היה סיוט, שבועיים לא ישנים, לא לילה ולא יום, לא יודעים איפה הילד, נעלם, פשוט נעלם. אחרי שבועיים מקבלים טלפון מהילד, מאחי: אבא, אני נמצא בארה"ב. איך אתה בארה"ב? אתה ילד קטן, איך יצאת? פשוט זייפו לו דרכון, תעודת זהות, כל מה שצריך, והטיסו אותו. משם התחיל הסיפור הזה לפני 35 שנה. חיתנו אותו שם, הוא הביא עשרה ילדים בתוך הכת.
לפני שמונה שנים טסתי לגואטמאלה. אחד הבנים הגדולים שלו התפכח, הבין שהוא נמצא במקום לא טוב ופשוט ברח מהכת. אני הלכתי בכוחות עצמי בלי שום סיוע. ניסיתי לקבל סיוע מהרשויות פה בארץ ולא היה לי שום מענה ושום סיוע. עשיתי הכול לבד והבאתי אותו לארץ. הבחור הזה הגיע לפה, לארץ, השתקם, ברוך השם, והיום הוא כבר עובד, בחור נורמטיבי.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
עשה צבא.
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
כן, זה האח הגדול. הוא אחרי צבא והוא עובד. יש עוד אח שגם אותו, ברוך השם, הצלחנו להוציא, והוא נמצא היום בבלגיה בגלל שהוא עם אישה שהיא לא ישראלית, היא מקומית מגואטמלה. הם לקחו שם איזה קבוצה וגיירו אותם וסיפחו אותם לכת.
הסיפור המזעזע האחרון זה סיפור מלפני ארבעה חודשים. כשהרווחה שם עצרו את כל הילדים הקטינים והכניסו אותם לכליאה של הרווחה, אז הם לקחו גם את הבן של אחי, את האחיין שלי, שהוא בחור בן 18. למה לקחו אותו? כי הוא נראה ילד בגיל 10 או 11. מבנה הגוף שלו הוא של ילד בגיל 10, אז היו בטוחים שהוא קטין. לקחו אותו, הכניסו אותו למתקני כליאה, ואחרי כמה חודשים הם מבינים שמדובר בבגיר, בבחור בן 18. אז אמרו, רגע, אנחנו לא יכולים לקלוט אותו פה, להשאיר אותו אנחנו גם לא יכולים, אז אמרו, טוב, בוא נזרוק אותו. האזרחות שלו היא קנדית כי הוא נולד בקנדה, והטיסו אותו לקנדה.
הבחור הזה הסתובב בקנדה במשך חודש וחצי ופשוט לא מצא את עצמו. ואז אני קיבלתי ידיעה על כל הסיפור הזה ונכנסתי לתמונה, ופשוט הבאתי אותו לארץ. אני מדבר איתכם על בחור שעשה עכשיו יום-הולדת של גיל 19, וכשהוא הגיע לארץ הוא שקל 33 קילו, בחור בן 19 שוקל 33 קילו. זה מזכיר את הסיפורים של האנשים ששרדו את השואה, ממש שלד של עצמות.
זה בחור שלא אכל מעולם, לא בשר, לא דגים, לא עופות, לא ביצים, לא מוצרי חלב, רק פירות וירקות, וגם את זה לא היה להם הרבה, רק פירות וירקות בסיסיים. לקחתי אותו לעשות בדיקות אצל רופאת משפחה, והיא אמרה לי, אני 18 שנה רופאת משפחה, ואף פעם לא ראיתי מדדים כאלה נמוכים.
הוא גדל אצלי בבית כבר ארבעה חודשים, ואנחנו מדברים על מקרה לא פשוט בכלל. זה ילד שיש לו בעיה עם הסוגרים, ילד שנמצא במצב נפשי מאוד-מאוד קשה. יש לו פחדים, יש לו סיוטים. דיברו הרגע על אנשים שנמצאים עדיין חופשיים, ואחד מהם היה לא מראשי הכת אבל מהאחראים בכת. עד לפני חודשיים הוא היה בגואטמאלה והיום הוא מסתובב חופשי בארה"ב, וזה בן אדם שהתעלל באחיין שלי ברמות נוראיות, דברים הזויים. אני מדבר על מכות רצח ועל אונס. אני שומע את זה לא רק מהאחיין שלי, נחשפתי לאחרונה לקבוצה של בחורים שהגיעו מכת לב טהור. כל מוצאי שבת אני עושה סוג של סעודה רביעית לכל מי שרוצה והם מגיעים, ופשוט ישבתי ודובבתי אותם. הם מספרים דברים נוראים על אנשים שעשו את הפשעים האלה ומסתובבים היום חופשי בעולם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
משטרת ישראל, אני לא שואל אתכם פרטנית, אם כן דיברתם או לא. מה שמעניין אותי זה סגירת המעגל. את ההכרעות אם אותו אחיין בשל לאיזושהי פעולה חקירתית יקבלו גורמי הרווחה והבריאות, ואתם כמובן, אם חוקרים אנשים עם צרכים מיוחדים במצב הנפשי שלו. השאלה שלי היא סגירת המעגל.
האם אתם יודעים על המקרה הזה? האם עובר פה המידע? האם אחת לחודש יש ישיבת סטטוס עם נציג משטרה מול החמ"ל ברווחה, ועוברים מקרה-מקרה, ואומרים לכם שאותו אפשר כבר לחקור? צריך כל הזמן לחשוב ולזכור שיש לנו פה כרגע הורים שקיבלו מחדש ילדים שיש עליהם צווי אפוטרופסות ישראליים שהרשויות בגואטמלה לא כיבדו, וכרגע ההורים האלה עושים את דרכם בחזרה לכת. זה הסיפור.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
אגב, אני רוצה להגיד ספציפית עליו. מי שעשה את זה מחזיק איתו ילדים. הילדים שלו, יש לנו עליהם אפוטרופסות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו מדברים על האח?
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
לא, על הפוגע שמסתובב חופשי בארה"ב היום.
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
על הפוגע שאנס והיכה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הוא מסתובב כרגע בארה"ב ויש ילדים שהוחזרו אליו?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
הילדים שלו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ולגבי הילדים האלה יש צווי אפוטרופסות ישראליים?
<< אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >>
כן, כן.
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
יותר מזה, ראשי הכת שנמצאים היום במאסר בארה"ב, הם בעצם מנהלים את הכת עם שלט רחוק, מטלפונים, הם עושים את הכול.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אתייחס לזה בעיקר בחסוי. אבל בגלוי אני רוצה לצרוב את התודעה הזאת, כי אני חושב שהיא תלווה אותנו בדיונים הקרובים. אנחנו כרגע בסיטואציה שאני לא אעמיק בה כי התחושה שלי היא שזה צריך להיות יותר בחסוי. אבל כמעבר לחסוי, תכף נבקש מאליהו רגע לדבר על מעטפת התמיכה שהוא מקבל, איפה דברים עובדים ואיפה לא. אבל אני רוצה לחדד את הנקודה.
יש כרגע בארה"ב – שהיא מדינה שיש לנו איתה את כל המהלכים המשפטיים, המשטרתיים והדיפלומטיים האפשריים – אדם שהרשויות בגואטמאלה החזירו לו ילדים, והוא עבר לארה"ב. הילדים האלה הם ילדים שלגביהם יש צו אפוטרופוס מבית משפט ישראלי, ויש כרגע בגיר שיצא מהכת לאחרונה ואומר שזה אדם מהמתעללים הגדולים של הכת. בעוד כמה שבועות ההורה הזה עם הילדים הישראלים יעבור להונדורס. אם לא יטפלו בסיפור הזה עכשיו לגבי אותו אדם שנמצא בארה"ב, כשהוא יעבור להונדורס – טוב, עכשיו אנחנו נפתח עוד חזית מול מדינה שאיתה הדברים הם יותר מסובכים.
אבל מול ארה"ב זה ממש הצלת נפשות לראות מה עושים כרגע, לתפוס את הבן-אדם הזה בארה"ב על בסיס העדויות שאולי אפשר לחלץ, להוציא ממנו את הילדים, בוודאי למנוע ממנו לצאת מארה"ב למדינת עולם שלישי של לך תחפש את הילדים. על זה נדבר בחסוי. נטע, אני רק רוצה שנבין שאת המעגל הזה מול המשטרה ומול משרד המשפטים צריך להדק שוב מחדש.
אליהו, מכיוון שיש לנו עוד כמה דקות, לגבי מעטפת התמיכה שאתם מקבלים כמשפחה – אתה כרגע אפוטרופוס?
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
אני לא אפוטרופוס. הוא בעצם גדל אצלי בבית. יש לי שבעה ילדים בבית, בלי עין הרע, והוא נהיה הילד השמיני אצלי בבית. זה בחור בן 19 ואני אומר 'ילד', כי מי שיראה אותו לא נותן עליו יותר מ-12.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתה לקחת עליו אחריות. מה אתה מקבל? מה מעטפת הסיוע שאתה מקבל?
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
קודם כול, יש גם דברים טובים בכל הסיפור שמחממים את הלב, ואני חייב להודות. לדוגמה, יש את אילן אביטן שממש כמו מלאך הגיע. ממש. איך שהוא הגיע לארץ, הוא ישר פתח לי את הדלתות במשרד הפנים, במשרד העלייה והקליטה, מה שצריך. ממש אין מילים להודות. אבל מצד שני, יש גם הרבה דברים שהביורוקרטיה פה מקשה מאוד. אני אתן דוגמה.
משרד העלייה והקליטה נותן סל קליטה למי שמגיע, ומדובר על סל קליטה של 3,000 שקל. אי אפשר לקבל כרגע קצבה מביטוח לאומי, כי אומרים שזה כפל קצבאות. אם אתה מקבל קצבה ממשרד העלייה והקליטה אז אי אפשר לקבל מביטוח לאומי. אני רק רוצה שיבינו, עד היום הוצאתי על הבחור הזה עשרות אלפי שקלים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רגע, אליהו. מה הקשר?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
רק אחרי חצי שנה הם יכולים להגיש תביעה למחלקת עולים חדשים.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
לא, לא. אני אתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בואו נתייחס עכשיו.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
זכאות לאדם שהוא עולה חדש היא בשני אופנים. הוא מתחיל לקבל שירותים מיוחדים לעולה אחרי 90 יום, וקצבת נכות לעולה אחרי חצי שנה. החשיבה מתוך הדבר הזה היא שבעצם יש פה כפל מעטפת קיום מינימלי. כלומר, יש סל קליטה עד תקופה של חצי שנה בארץ, ואחרי חצי שנה בעצם מתחילה קצבת נכות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה ברור לי, למעט דבר אחד. כל עולה שמגיע לכאן, בלי נכויות, מקבל את אותו סל קליטה. אין פה תוספת פר הנכויות. יש פה משהו לא הגיוני. אם עולה בלי נכויות ועולה עם נכויות מקבלים אותו דבר, אז עולה מקבל רק בגין העלייה שלו, הוא לא מקבל בגלל הנכות שלו. אז מה אנחנו אומרים לאותו אדם? בחצי השנה הזו לא תקבל קצבה לטפל בנכויות שלך, אבל יכול להיות שהטיפולים עכשיו הם הקריטיים ביותר.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
אז כמו שאמרתי, יש שירותים מיוחדים מ-90 יום שהוא נמצא בארץ, וזה כרגע נמצא – הרופא שלנו - - -
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
הרופא אישר את זה, ומה-7 באוקטובר הוא יקבל שר"ם עולים.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
הרופא שלנו היה אצלכם בבית, נכון? והוא אישר את זה. זה רק תהליך ואתם אמורים לקבל את השירותים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. ואז הוא כן מקבל מכם קצבה לשירותים מיוחדים?
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
כן, מ-90 יום שהוא נמצא בארץ.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וכעבור 180 יום הוא יקבל קצבת נכות.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וקצבת הנכות הזאת תבוא בצד סיוע בשכר דירה, ממשרד העלייה והקליטה?
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
במקביל לכל סל הסיוע שהוא מקבל, אנחנו נמצאים גם במשרד הרווחה בבניית תוכנית עבודה שכוללת גם אבחונים וגם למצוא לאיזה שירות הוא שייך, ובהתאם לזה יימצא גם דיור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אני רוצה להבין, עוד לפני המעטפת שנקרא לה הוולונטרית שאתם תופרים, אם הוא יוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי - - -
<< אורח >> אילן אביטן: << אורח >>
הוא הוכר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז מעבר לשירותים המיוחדים, ייקבע לו אחוז נכות כעבור חצי שנה מהגעתו. זה עומד בסתירה לקבלת סיוע בשכר דירה?
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
לא, ממש לא. ואני אעדכן לעניין הדיור הציבורי לכלל הכת בחסוי. אבל ממש לא, הוא יתחיל לקבל - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אליהו, אני מבקש כי אנחנו חייבים לעבור לחסוי - - -
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
רציתי לתת דוגמה קטנה. אחד מהדברים שמשרד העלייה והקליטה נותן לכל בן אדם שעולה לישראל הוא ידיעת שפה. האחיין שלי הגיע והוא יודע לדבר שפה אחת ויחידה, שפת היידיש, הוא לא יודע חוץ מזה שום שפה. אז אמרו לי אוקיי, תגיש בקשה שנקראת בקשה לדברים מיוחדים, ואז ישלחו אותו ללמוד שפה באופן פרטי. אז הגשתי בקשה ואישרו את זה, אמרו לי שיש חמישה מכונים, תתקשר אליהם. התקשרתי לכל חמשת המכונים שלומדים שפה, ואף אחד מהם לא יכול ללמד אותו שפה, אמרו לי, אין לנו מישהו שיכול ללמד את הילד הזה שפה כי אין לנו אף אחד שדובר יידיש, ובשביל ללמד אותו עברית צריך שיהיה מישהו דובר יידיש.
<< אורח >> דוריס קריאף: << אורח >>
אני אעדכן בנושא הזה, כי אני מעורבת. אני מנסה למצוא לו סטודנט במסגרת שעות שח"ק כדי שינסה לעזור לו.
<< אורח >> אליהו קשאני: << אורח >>
עוד דוגמה אחת קטנה, ברשותך, היושב-ראש. אחד הדברים שהכי הכי חשובים אצל הילד הזה הוא עניין הטיפול הפסיכולוגי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ודאי.
<< דובר_המשך >> אליהו קשאני: << דובר_המשך >>
אני עושה את זה היום מכיסי, וכל טיפול עולה לי 500 שקל פלוס מע"מ. ואין אפשרות לקבל את זה כי צריך מטפל דובר יידיש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לפעמים למדינה לוקח זמן למצוא פתרונות. ברוך השם, יש מספיק דוברי יידיש במדינת ישראל, חלקם אפילו מחזיקים תעודת הוראה ועסוקים. אני רוצה לעבור לחסוי, ואני רוצה לבקש ממך את הדבר הבא, אליהו.
אני מבקש ממך שבעזרת אורית, ואפשר גם בעזרת הצוות שלי, שנעלה על הכתב את הצרכים הייחודיים במקרה שלך, ונראה איך בעזרתה של שלומית, בעבודה טובה ובהובלה של אילן מנסים לסייע. ברור ואין ספק שתצטרך פה הרבה מאוד מחשבה יצירתית. למצוא מורה ביידיש זה לוקח זמן, להכניס למכון בן אדם ביידיש.
הסיפור של שיפוי ההוצאות על טיפולים פסיכולוגיים זה קצת קשה בעיניי. אני כל הזמן חוזר לסיפור של מינהלת החטופים, כי הייתי מאוד מעורב בעניין הזה. זאת אומרת, אם אדם מוגדר כנפגע פעולת איבה, ואחרי האסון שקרה לנו ב-7 באוקטובר, עשרות אלפי אנשים נכנסו להגדרה הזאת, אז המדינה מעמידה להם סל. אם אני זוכר, זה היה 24 טיפולים או 12 טיפולים.
לא יכול להיות שמצד אחד המוסד לביטוח לאומי עסוק היום בלאפשר לעשרות אלפי אזרחים ישראלים לקבל סל של טיפולים נפשיים, ולו בשיפוי רטרואקטיבי, ופה יש לנו מקרה של קבוצה של ניצולי כת שכל הממשלה מכירה את העניין ועסוקה בו, ואי אפשר למצוא את הדרך; זה לאו דווקא המוסד לביטוח לאומי, אולי זה משרד הרווחה, אני לא יודע. אבל מישהו צריך לבוא למשפחת קשאני ולומר לה, אנחנו מאשרים לכם סל של טיפולים פסיכולוגיים, פעם-פעמיים בשבוע לחצי שנה, תביאו קבלות וניתן לכם שיפוי. הסיפור הזה חייב להיפתר ביורוקרטית, ואני לא בא פה באיזושהי האשמה, אני רק אומר שזה צריך להיפתר. אליהו שמגדל שבעה ילדים משלו לא יכול לממן 2,000 שקל או למצוא תרומות – אולי נעשה גיוס המונים לטיפולים פסיכולוגיים לניצול כת שהוא ניצול כת כי המדינה לא הרגה את הכת הזאת כשהיא הייתה בחיתוליה כאן.
אני לא רוצה לדוש בעניין הזה, אני סומך עליכם. נטע, אני רק מבקש להבין מה חבילת הטיפולים בטיפול נפשי משקם ואיך אנחנו מסדירים את הנושא הזה. אם תאמרו שברגע שיש הכרה מביטוח לאומי בנכות זה בא עם חבילה כזאת – אבל זה לא, נכון?
<< אורח >> נטע אלגבסי: << אורח >>
זה לא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מניח שחלק מהקטינים צריכים טיפול באומנות או טיפול במוזיקה, או טיפול בבעלי חיים. זה מה שאנחנו עושים היום עם עשרות אלפי אנשים בעקבות ה-7 באוקטובר. אז בואו נמצא את הדרך הביורוקרטית לומר שיש פה קבוצה – אני לא יודע אם אתם הכתובת.
<< אורח >> לודמילה אליסיאן: << אורח >>
לא, בנושא הזה אנחנו לא הכתובת. זה משרד הבריאות.
<< אורח >> רחלי שרון גרטי: << אורח >>
כן, נכון. זה אנחנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכיוון שאני מוגבל היום בגלל ישיבות סיעה וצריך לסיים ב-14:00, אני עוצר כאן. אני מבקש שנושא הטיפולים המשקמים ייבחן על ידיכם, אם במסלול של מימון ישיר על ידי המדינה ואם בשיפוי, ונדבר על זה בפעם הבאה. עוד הערות לגבי הגלוי?
אנחנו חוזרים ב13:20 לדיון החסוי, הוא יהיה בדיוק 40 דקות כי אנחנו צריכים לסיים ב-14:00.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אני מבקשת שכולם ימסרו את הניידים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תמסרו את הניידים ותשאירו את התיקים בחוץ. תודה לכולם. אילן, יישר כוח גדול. דוריס, יישר כוח גדול, ובעצם כולם. אני מצטער שלא שמענו את סקירת משרד החינוך בגלוי – אה, אמרת שאת רוצה בחסוי. תודה, אנחנו לוקחים הפסקה קלה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:13. << סיום >>