פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 163 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, ה' בחשון התשפ"ו (27 באוקטובר 2025), שעה 9:17 סדר היום: << נושא >> סטאטוס שיקום חבל תקומה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אלון שוסטר יסמין פרידמן מוזמנים: יעל ברלין – מנהלת פרוייקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שירה גרשון אשל – רפרנטית פנים באג"ת, משרד האוצר איתי אמיר – מנהל אגף בכיר תכנון, תשתיות ומדידה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פיליפ פארן – מנהל אגף ניהול תנועה ואחזקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ליאור אבינועם – יועץ בכיר למנכ"ל, משרד הבריאות תמר בר און – ראש אגף בכיר שיקום סביבתי דרום, המשרד להגנת הסביבה חיים (איקי) כהן – משנה למנכ"ל, משרד התרבות והספורט עו"ד יעל ענטר – מנהלת אגף תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה אריק אוזן – מנכ"ל אגף תקציבים, משרד העלייה והקליטה ד”ר שרי פייר – סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה אסנת קמחי – סמנכ"לית לענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון אביטל שלום – ממונה מחוזית - חבל התקומה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שגיא גולי – מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות וביטחון המזון איתיאל בירן הרדן – מינהל שילטון מקומי, משרד הפנים דקלה קצוני אזרד – מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול אביעד פרידמן – ראש מנהלת תקומה, מנהלת תקומה ניר מסיקה – ראש מערך בינוי דיור ותשתיות, מנהלת תקומה מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטאטוס שיקום חבל תקומה << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-27 באוקטובר 2025, ה' בחשוון תשפ"ו. אני מתנצל על העיכוב שהיה לנו בפתיחת הישיבה, אבל אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו ביקשנו אחרי תקופה כבר די ארוכה שלא עסקנו בנושא הזה, לבדוק את סטטוס שיקום חבל תקומה. הסטטוס גם של החזרה ליישובים וגם של השיקום של היישובים. הנה, אביעד הגיע. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> נשתדל לעשות את הדברים מהר, גם לאפשר את המקום לשאלות וגם כי נאמר לנו שאחרינו יש את הצפון. אמרתם להיות קצרים, אז הכנו את זה מאוד קצר. נתחיל בעל-פה עד שהטכנולוגיה תעבוד. (הצגת מצגת) אוקיי, תמונת מצב. 7 באוקטובר 2023, אתם מכירים: 5 רשויות, 47 ישובים, 62,000 תושבים, אסון שלא פקד כמוהו את מדינת ישראל. כולם מפונים, 525 מבנים הרוסים לגמרי, 23 יישובים שנחדרו, 529 נרצחים, 112 נחטפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רק מתוך תושבי החבל. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> ודאי, כל המספרים האלה הם רק מתוך תושבי החבל, והמספר הנורא של 288 יתומים. אני פותח בדבר המשמח: אין חטופים מה שנקרא, ברוך השם, כל החיים חזרו. יש שבעה חללים תושבי החבל, שנמצאים עדיין, מניר יצחק, מניר עוז, מבארי, שאנחנו כולנו ממתינים לשובם. מצב שנתיים אחרי: שמונת היישובים שחזרו הקיץ חזרו וחזרו בגדול, לשמחתנו, באחוזים מאוד גבוהים, כמו שאתם רואים. שבעה מהם כבר השלימו את תהליך החזרה שלהם ואנחנו במספרים מאוד יפים בהם. האחרון שבהם, ניר עוז, שחוזר בימים אלו. המבוגרים חוזרים ב-1 בנובמבר. אנחנו ביחד איתם נעבור את ה-50%. לצערנו, זה היישוב שחזר במספרים הנמוכים ביותר מבין השמונה. כמעט כולם נמצאים בסטטוס משתהות. יש להם שנה שלמה שהם יכולים עוד, באישור שלנו, הם יכולים להישאר. חלקם במשמר העמק, חלקם בנתיבות. זה לא שנמצאים, הם עדיין כולם בשנת המשתהות שלהם. אנחנו תקווה שאנחנו נראה אותם בחזרה כמה שיותר מהר. בחבל אינטנסיבית עם המועצה, אירוע לא פשוט, הרבה מהלקחים באירוע הזה? אנחנו לומדים לאירוע כיסופים. כדי שכיסופים לא תהיה נחל עוז אנחנו עוברים תהליך שלם עם ארבעת הישובים שאמורים לחזור בקיץ, שזה כיסופים, חולית, בארי וכפר עזה. אנחנו בתוך תהליכי חזרה איתם כבר עכשיו. ניר עוז בקיץ הבא. הבשורות הטובות, מעבר לבשורה המרכזית הטובה של למעלה מ-90% מהחוזרים, זה שיש למעלה מ-2,500 אנשים חדשים שהצטרפו לחבל, והמספרים האלה גדלים כל הזמן. אני אתן דוגמה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה רגע, 2,500 הם נכללים כבר? זה נטו מאלו שהיו? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא, זה אקסטרה מעבר לאלה שהיו, נתון מרגש ל-2,000 תלמידים. בהשוואה 1 בספטמבר 2023 ל-1 בספטמבר 2025 – יש 2,000 תלמידים יותר בחבל ודבר משמח שהחבל הוא חבל צעיר. יש כפול במספר התלמידים בפער, בין כיתה א לכיתה י"ב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחדשים שרוצים לבוא לגור בחבל יש איזשהם תוכניות מיוחדות? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> קודם כל יש להם הטבת מס, שזו התוכנית הכי מיוחדת שאפשר לעשות. אני אומר לכל זוג צעיר שמתלבט: אתה יכול לגור באשדוד ולשלם עוד מיליון שקל על דירה ועוד 4,000 שקל בחודש מס ואתה באותה משכורת ובאותה דירה גר בחבל וחי בתנאים יותר טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש, אבל נניח את ההטבות למילואימניקים, לחיילים משוחררים שרוצים - - - << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> חיילים משוחררים ומילואימניקים נכנסים בתוך ההטבות של המגרשים, שאנחנו מקווים שייכנסו. קודם כל הם כבר נכנסו בקול קורא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יצאו מגרשים? כמה? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לקול קורא צמיחה דמוגרפית אנחנו סך הכל הקצינו יחד עם משרד השיכון עם אסנת שנמצאת כאן. בימים אלה אנחנו בודקים אחד לאחד את כל היישובים. הוצאנו כ-600 מיליון שקל עוד לפני גדרות, עוד לפני - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, השאלה היא כמה מגרשים? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> יש להם ארבע ברירות, שהישובים צריכים לבחור ביניהם. יכולים לבחור במסלול של פיתוח מגרשים ואז זה 50 מגרשים, שהם יכולים לפתח ברישום. הם יכולים ללכת למסלול של סוכנות או בתי אגודה, שאתה מכיר את זה מכובעיך הקודמים. והם יכולים ללכת במסלול של מחסניות קליטה. מילה טובה לקק"ל שנכנסו איתנו ב-13 היישובים שחטפו הכי הרבה. בעוד סכום נוסף למחסניות קליטה, ככה שהיישובים עכשיו בימים האלו מגיעים, מגישים. לשמחתנו גם המושבים, שפחדנו שלא יגישו גם הם מגישים. יהיו יישובים שלא יגישו ב-2025, יגישו ב-2026. שומרים להם את הכסף. נתון מרכזי אחד מאוד משמעותי שחשוב לשים על השולחן לפני האתגרים שאני רוצה לשים על השולחן: אנחנו הולכים בשנת 2025 להוציא ארבעה מיליארד שקל, תקשיבו טוב – ארבעה מיליארד שקל - בחבל התקומה. מתוך הארבעה מיליארד שקל האלה כשני מיליארד שקל זה קולות קוראים. אני לא מדבר בתיאוריה ולא מדבר בפרסומת. אני מדבר ב-1.7 מיליארד שקל קולות קוראים שנמצאים כבר עכשיו - - - << מנהל >> (היו"ר טטיאנה מזרסקי, 09:26) << מנהל >> << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל תקציב תקומה או בשיתוף עם ה - - - << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> רגע, אני עוד שניה אדבר על השיתופים. התקציבים הם תקציבי תקומה, אבל השיתופים הם שיתופים של המשרדים. יושבים פה משרד התרבות והספורט, יחד איתם הוצאנו בשבוע שעבר קול קורא, בעיניי מאוד משמעותי. הוא יגיד, אני חושב ייחודי במדינת ישראל - 140 מיליון שקל למתקני ספורט לחבל. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אביעד, זה קולות קוראים לרשויות מקומיות או ארגונים אזרחיים? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה קולות קוראים לרשויות מקומיות. אנחנו כתקומה עובדים בנושא של שיקום ופיתוח עם היישובים עצמם בנושא של תרבות, ספורט, חינוך, דתות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המקום של המשרדים, נגיד במקרה הזה הוא לא שם כסף הוא עושה את הרגולציה - - - << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הוא לא רק עושה רגולציה. הוא שותף. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה מובן שותף? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> מה זה שותף? הוא מטרטר אותי ואני מטרטר, סתם דוגמה אחת. אבל אסנת היא דוגמה אחרת. גם כשהוא לא שם כסף אסנת היא שותפה מהדקה הראשונה עד הדקה האחרונה, היא משרד מקצועי שמלווה את הדברים, יושבת בוועדות, עוקבת, אחראית. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> אלון גם מכיר את זה. אנחנו בסוף שמים את הפיתוח על-פי החלטות הממשלה ואביעד מביא את האקסטרות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העמקה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כן, העמקה. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> את המקור. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אצל איקי בתרבות, אבל זה קיים - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השתתפות ב - - - << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> את הבסיס. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> זה לא השתתפות. אנחנו ממילא נותנים את הבסיס. הוא נותן את האקסטרה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא היה קורא אילמלא היה מגיע הכסף הזה. הכסף שאתם נותנים הוא רק בתנאי שיש מגרשים שהם - - - << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> אבל, אלון, אתה יודע ש- - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אסנת, אנחנו ניתן לך זכות דיבור. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> יושבים פה איקי, יושב פה איתיאל ממשרד הפנים. חיזוק הרשויות, קול קורא שנמצא באוויר נסגר בשבוע הבא. 132 מיליון שקל לחיזוק רשויות - לא סכום קטן, מאוד משמעותי, כדי שכל רשות נמצאת מתחלקת בכסף. דוגמה כשעובדים על הקול אז איקי או איתיאל או אסנת שותפים איתנו משלב המחשבה דרך - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ניצול הכספים התקציב שניתן ל-2025 הוא לפי התוכנית? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> התקציב שניתן ל-2025 היה 3.9 מיליארד שקל והתוכנית לנצל עד השקל האחרון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היושבת-ראש, אני חייב ללכת, אם אפשר במשפט אחד. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> יש גם אתגרים שאני רוצה לדבר עליהם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אלון. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לפרגן למינהלת, למשרדים ששותפים. אולי זה יהיה קצת בניגוד למה שקורה בצפון, אבל זאת הוכחה שכשרוצים – אפשר. והמשימה העיקרית שלנו היא ביטחונית, היא להרגיע את האנשים. אני רוצה לברך אתכם על היכולת לטפל דיפרנציאלית בקהילות השונות. זה חיוני מאין כמוהו. נשאר לנו כמובן, אותם אנשים שלא חוזרים, זה לא אצלכם בהכרח, אבל החבל יקום. הוא כבר קם, צומח ואנחנו נראה את הימים הטובים יותר בהמשך. << מנהל >> (היו"ר עודד פורר, 09:30) << מנהל >> << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אמן. אני רוצה רק לסיים להגיד על עוד שותפים שנמצאים. נגב גליל לא פה, אבל הם שותפים. << דובר >> יעל ברלין: << דובר >> אני פה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> סליחה, את רואה, אני אפילו מפרגן בלי לראות שאת נמצאת כאן. הם שותפים מאוד מרכזיים. הבוקר יוצא הקול קורא, לדעתי הקול קורא השני בגודלו אחרי הצמיחה הדמוגרפית של 600 מיליון. יוצא קול קורא של 326 מיליון שקל, שמתחלקים בין המועצות. לדוגמה, יושבת פה נציגת מועצת אשכול, הם הולכים לקבל 93 מיליון שקל להקמת מרכז קמה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה דורש גם matching של רשות מקומית? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא, זה לא דורש שקל של matching. זה כסף שנועד לרשות המקומית. אני חושב שרשות כמו אשכול יכולה להגיד, אני לא חושב שאי פעם היא קיבלה לאיזשהו מבנה סכום שמתקרב לאירוע הזה. אבל בואו נדבר על האתגרים, כי באמת בעזרת השם אנחנו מצליחים בשיניים, באמת בשיניים, להוציא את הקולות הקוראים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש משהו ייעודי בתחומים של עליה וקליטה? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כן, יש גם את הנושא של עלייה וקליטה. שוב, אנחנו עוד לא יודעים. זה קול קורא שאנחנו לא יודעים אם ימומש, כי בניגוד למקומות אחרים שאתה נותן כסף לבנייה של מקום – אתה יודע שהמקום ייבנה. כשאתה נותן כסף לארגונים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אומר הקול קורא של עלייה וקליטה? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה לא בצורה של קול קורא זה בצורה של תיקצוב, יחד עם משרד הקליטה, לפעילות של הבאת עולים. הם עובדים עם ארגונים ספציפיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזו פעילות? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אם יהיה צורך אני אמנה את כל שיתופי הפעולה. אבל עקרונית, רק לגבי הדבר הזה, אנחנו מדברים מבחינת המשרד באופן ישיר כ-250,000 שקל לעלייה קהילתית לשדרות. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה יותר מזה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> יחד עם שלום ואך. יש גם אולפן קיבוץ, בית ראשון במולדת. יש הרבה מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש בית ראשון במולדת עם מחסנית מגורים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כן, עוד לא הוחלט באיזה קיבוץ זה יהיה. זה עכשיו בדיונים. יש גם אולפן קיבוץ בניר יצחק. יש ספיר בעלייה. אם יהיה צורך אני אפרוט את כל העשייה המגוונת והמבורכת של המשרד בהובלתו של השר אופיר סופר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מרשים גם לעולים דוברי רוסית או שזה לא יהיה? זאת המדיניות. הבנתי, של השר. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> שדרות מלאה בעולים דוברי רוסית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אבל לא רוצים שיבואו חדשים. לא רוצים שיבואו חדשים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה לא ענייני. אנחנו רוצים שעולים יגיעו מכל העולם. מכל המקומות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה אולי. שר העלייה והקליטה לא. הוא אמר את זה, אני לא אומר משהו שהוא לא אמר שהוא לא רוצה עוד. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כספים של מינהלת תקומה יגיעו עולים מכל המקומות בלי הפרדה בין שום סוג של עולים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כולל רופאים, אגב. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> נכון, יש תוכנית ספציפית לרופאים עולים להגיע לחבל, וזה לא משנה אם הרופא מגיע מרוסיה, אוקראינה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה מקבל רופא? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בינתיים יש אחד במרפאה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא, יש עוד שניים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> חדשים? אוקיי. אז רופא מקבל עד 300,000 שקל, לפי אבני דרך של הישארות שלו במקום. זה דרך מינהלת הרופאים של המשרד. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> חבר'ה, אנחנו ממש נשמח לדעת למה זה עוד לא קורה, כי אנחנו ממש בציפייה, כולל איתור רופאים וזה לא מתקדם. לא יודעת אם זה אצלכם או במשרד הבריאות, אבל יש איזו תקיעה בנושא, ואם כבר העליתם את זה אז אני אשמח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם ישבתם עם מינהלת הרופאים? << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> כן, בגלל זה אני שואלת. אנחנו לקראת ביקור של ראש חטיבת רגולציה וכלכלה אצלנו בשבוע הבא גם על הנושא הזה, אבל בגלל שכבר העליתם את זה, אז אני אשמח אם נמצא פה משרד הקליטה והעלייה להבין מה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני שואל אם ישבתם עם מינהלת הרופאים של משרד העלייה והקליטה? << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> לא, בגלל זה אני אומרת. אנחנו ישבנו עם משרד הבריאות והבנו שיש איזו תקיעה, לכן אני ממש מציעה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני ממש מציעה, אחרי זה נוכל - - -. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> מעולה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אני גם אשמח, כי הכסף כבר עבר מה שנקרא, הכסף כבר עבר. עכשיו זה הביצוע. אלה הקולות הקוראים שדיברתי עליהם. התקציב כמו שאתם רואים 3.978 מיליארד שקל, והמטרה שהוא באמת ינוצל עד סופו. אני רוצה לעבור על שלושה אתגרים שאני רוצה לשים פה על השולחן, ולבקש את עזרתה של הוועדה. אתם קריטיים. הם קשים לי שלושת האתגרים האלה. האתגר הראשון - עבודה מול מס רכוש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין פה נציג של מס רכוש, לדעתי. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> יש שני דברים שיושבים לנו על הצוואר. אין לי מילים לתאר את הכאב שיש כשאתה יושב מול חקלאי. אני מדבר על יותר מ-50% מהחקלאים, לצערי, שעוד לא סגרו את האירוע של מס רכוש. וזה לא הגיוני. אנחנו שנתיים אחרי האירוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד החקלאות פה? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> כן. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> האירוע פשוט לא יכול להימשך. ואנחנו כל פעם שומעים סיפור אחר: היה איראן – בסדר, היה זה, זה, זה. אבל בסוף אנשים, והאנשים פה שיושבים מהמועצות החקלאיות יכולים להעיד: זה אנשים, חלילה שלא יקחו כסף בשוק האפור, שלא יפשטו רגל, שלא זה. אני לא רוצה לבייש אנשים ולהביא אותם לוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לצערי, יש אנשים שכבר לקחו. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כן, ויש כאלה שכבר לקחו כמו שאנחנו יודעים. אין סיבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד החקלאות רוצה להתייחס לעניין הזה? << אורח >> שגיא גולי: << אורח >> כן, שלום. מנהל מחוז הנגב במשרד. שבוע שעבר, קודם כל, בוועדת הכלכלה היה דיון בנושא פיצויי מס רכוש. גם אסף יצחקי, מנהל מערך החקלאות במינהלת תקומה היה איתנו. אכן, יש מורכבות לא קטנה, נגיד את זה בלשון המעטה. נתון שאנחנו קיבלנו אותו רק בשבוע שעבר. ביקשנו אותו כבר הרבה מאוד זמן. נכון להיום, יש לנו את המתווה הוורוד, של המתווה המהיר. לכאורה אני אומר, כי בפועל לקח המון זמן. המתווה הוורוד זה מתווה שהיה אמור להיות יחסית מהיר ופשוט לחקלאים. בפועל, ממה שאנחנו קיבלנו בשבוע שעבר נתונים: יש 337 בקשות, מתוכן 227 נסגרו, זאת אומרת שולמו הפיצויים והתביעה כבר נסגרה. ויש עוד 110 בקשות, תביעות במקרה הזה, שעדיין לא טופלו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יודע להגיד על איזה סכום סך הכל? << אורח >> שגיא גולי: << אורח >> כן. אז סך הכל, וזה שוב פעם נתון שאנחנו קיבלנו רק בשבוע שעבר, עוד לא ידעתי אותו לפני. לא קיבלנו אותו אחרי בקשות חוזרות ונשנות. אמרנו את זה גם שבוע שעבר, היה לנו את זה גם בוועדה. ומדובר כרגע 800 מיליון שקלים בפיצויים ל- 227 בקשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסכום, מה שנסגר – נסגר. אני שואל על 110 הבקשות הפתוחות. << אורח >> שגיא גולי: << אורח >> לא, אני לא יודע את הנתון. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> הם גם לא ייתנו את הנתון, כי הפער בין מה שהוגש במסלול הוורוד לבין מה שהם מכבדים במעמד ארבע הקירות הוא כל כך גדול, שגם את הנתונים ששגיא מציג עכשיו - הם חדשים לנו. הם בעקבות ועדה שהייתה בשבוע שעבר, בהם הם נכפו כבר לחשוף את הנתונים. אתה, כבוד היושב-ראש, ליווית את זה מיד ראשונה בשנה האחרונה. נפגשת עם חקלאים אצלנו, וזה גם הזמן לומר תודה גם לשותפות עם שגיא אבל גם לשותפות שלך בנושא. אבל כן אומר: גם תיקים שנסגרו הם נסגרו כי אנשים הגיעו לפת לחם. הם לא נסגרו כי הצד השני הבין שאכן זה מה שמגיע לו. מדינת ישראל לא מכבדת את המסלול שהיא כתבה בעצמה. יש הרבה ניסיונות להגיע לכל מיני ערכאות, אבל זה עוד לא בשל. אבל כן נאמר שגם המספרים האלה, אני שמחה שסוף-סוף קיבלנו אותם, אבל להגיד שהמספר לא יינתן, כי הפער הוא כל-כך-כל-כך גדול, שאני אהיה מאוד מופתעת אם אנחנו נקבל את המספר של הבקשה, לא של כמה נסגר. כי גם ב-800 מיליון ביקשנו לדעת את הפער בין מה התבקש במסלול הוורוד, למה הם קיבלו ולא קיבלנו את הפער הזה. תקן אותי אם אני טועה, שגיא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שאתה כותב פיצוי על נזקי הדף זה? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה אני אסביר. הנושא השני שכל הזמן דחו אותנו ממס רכוש. יש הרבה בתים ששיפצנו, ואחרי השיפוץ המשיכה המלחמה והגיעו נזקי הדף. יש סדקים בקירות בכל מיני בתים מבתים שונים. כשהגענו לשבת מול מס רכוש, אומרים לנו: תקשיבו, אתם צודקים אבל נחכה שתיגמר המלחמה, כי אין טעם כל פעם מחדש לעשות את זה ואז נתחיל עם הפיצוי לנזקי הדף. אני לא יודע מתי, מה התאריך שבו יחכו שהמלחמה תיגמר ומי האיש המוסמך להכריז שנגמרה המלחמה. אבל נזקי הדף – מגיע החורף ויש בתים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נקבע דיון ספציפי על הפיצויים. בשבועות הקרובים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה אירוע שאני אומר, עודד, בכנות, האתגרים שאני מביא לך לפה לוועדה, אני אומר בכנות לא מצליח לפתור. אני מבקש את עזרתכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקי. צמיחה דמוגרפית? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הנושא השני בצמיחה דמוגרפית יש החלטה. אירוע של 86, הוא לא אירוע מקומי של חבל תקומה. הוא אירוע כלל, אתה מכיר אותו. כל המושבים בדברים האלה. חבל תקומה אמור להיות מוחרג. ובחבל תקומה אמרו: זה לא אמור להיות 70-30 כמו בשאר מדינת ישראל. זה אמור להיות לפחות 85-15, שאני רוצה להסביר את הרקע למה הוא מוחרג ולמה יש בזה הגיון. ניקח, לדוגמה, את נתיב העשרה. נתיב העשרה, יישוב שחטף קשה. ממש חטף קשה, עם כל המשמעויות: 19 הרוגים, השפעות קשות על מבנה הקהילה בתור לאור האירועים הפנימיים שקרו, שאני לא רוצה להרחיב עליהם. ויש אנשים שגרים בנתיב העשרה חמש ושבע ושמונה ותשע ועשר שנים. הם רוצים לגשת למגרשים שמתפנים. הם עברו את ה-7 באוקטובר, הם חלק מתוך הקהילה. לא יכול להיות שאנשים כאלה לא יזכו גם במגרשים, כשאנשים שבאים מאשקלון או באים מהמקומות האלה - יכנסו. יש לנו תקופה מוגדרת של חוק תקומה ושל מינהלת תקומה. סך הכל אנחנו מדברים על עוד שלוש שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה סמכות ממינהל מקרקעי ישראל? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> גם סמכות מינהל מקרקעי ישראל, סמכות שר השיכון, שאני מבין, אסנת תגיד, שהוא איתנו בתוך התפיסה הזאת של החרגה של חבל תקומה. אבל זה נושא שבלי הדבר הזה יהיה קשה מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל למה לא עשיתם החלטת ממשלה בעניין הזה? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כי זו לא החלטת ממשלה, זו החלטת מועצה. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> זו החלטת מועצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל הממשלה יכולה להחליט. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הממשלה לא יכולה להחליט. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> הממשלה לא יכולה להחליט. זו מועצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע שהממשלה לא יכולה להחליט במקום המועצה. הממשלה יכולה להחליט שזה מה שהיא דורשת מהמועצה. יש דבר כזה? יש החלטה כזו? יש פניה כזו של הממשלה למועצה? << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> לא. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הדרך שבה מתנהלים בדבר הזה, זה שקודם כל המועצה צריכה לקבל החלטה. אחרי שהמועצה קיבלה החלטה, יכולה הממשלה לזה וגם אז מועצת מינהל מקרקעי ישראל היא גוף סוברני, שיכול לשמוע את ההחלטות של הממשלה, והממשלה לא יכולה לחייב אותו. כי יושבים שם גם קק"ל וגם גופים אחרים. הקרקעות לא שייכות ל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אני לא טועה, במועצת רמ"י יש להם רוב לממשלה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> נכון, יש רוב לממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה? << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> משרד המשפטים, למשל, מתנגד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. אבל גם משרד המשפטים כפוף להחלטות הממשלה. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> אני אומרת שבמועצה משרד המשפטים מתנגד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא עברה החלטת ממשלה, אז הוא לא כפוף להחלטת ממשלה. אם הייתה עוברת החלטת ממשלה, שמורה למשרדי הממשלה לקדם במועצת מקרקעי ישראל את זה – אז משרדי הממשלה היו עושים את זה. הממשלה לא יכולה כל פעם. אני מכיר את הגלגולים האלה, בין הממשלה למועצת המינהל. בואו, זה לא הנושא הראשון שמגלגלים בו את זה. הממשלה נוח לה לזרוק את הכדור. זה שמועצת המינהל לא בסדר – בסדר, הם לא נבחרים. אבל הממשלה היא נבחרת. נבחרו, נכון? הממשלה נבחרה – אז למה היא לא מממשת את יכולותיה כממשלה נבחרת? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה אתגר שני שאני רוצה לשים כאן על השולחן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מציע אבל פה בעניין הזה אני אומר לך עוד הפעם. השר שלך יכול להביא החלטה לממשלה. שידרוש לקדם החלטה כזו. שידרוש לקדם החלטה שמורה לנציגי המשרדים - - - << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> סליחה על ההפרעה, כתוספת קטנה: אני מאוד שמחה על מה שאביעד העלה, אבל חבר'ה גם ביישובים הקהילתיים המצב שם הוא של 50-50 כרגע בהחלטה של רמ"י. אז אם כבר לוקחים את הצעתו של היו"ר והולכים לזה, אז. כי את ההחרגה של הנחלות כבר יש לה חמש שנים אנחנו רק במשבצות וביישובים הקהילתיים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> טוב, זה נושא שני שהוא חשוב ודחוף. יש נושא רביעי שעוד לא כתבתי פה. נושא שלישי, שהוא ממש כואב, אתם מכירים אותו, אבל, עוד פעם, הוא לא נפתר: התושבים שלא חוזרים לחבל. אתה מכיר את זה? כולכם מכירים את זה. יש מספר תושבים שלא יחזרו לחבל. חלקם אפילו עוד לא נמצאים בשלב של הדיון. כתושב ניר עוז, לצורך העניין, עד 2027 הוא מקבל מאיתנו כסף. הוא לא אמור בכלל להיכנס לתהליך הזה. הוא ייכנס בסוף 2027 לתהליך של משפחות משתהות, ויקבל מאיתנו כסף עד שנת 2028. בשנת 2028 אנחנו לא נהיה. הוא אין לו פתרון. וכמותו, תושבים אחרים שאינם חוזרים לחבל, אבל שיודעים - הם נופלים בין הכיסאות. אני כמינהלת תקומה, חוק תקומה לא נותן לי כלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה תושבים כאלה יש? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> עוד קשה לדעת, כי עוד אין לך את כל הנתונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סדר גודל? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> סדר גודל מאות בודדות, שמרוכזים בעיקר ביישובים הקשים ביותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומה אתה חושב שצריך לתת להם? בהנחה שאנשים לא רוצים לחזור. זאת זכותם. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אני בילט-אין בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר עודד פורר: כי אתה צריך להחזיר, אבל בסדר. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אני לא שאני צריך להחזיר. אני כל שקל שיש לי - אני רוצה שיילך למועצות היישובים, כדי שהם יגדלו. כל שקל שהולך למישהו שלא חוזר – אז זה, לכן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל זאת התמודדות שהמדינה תצטרך להתמודד איתה ב- 2028, לפי מה שאתה אומר. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא, אני חושב שהמדינה צריכה להתמודד איתה עם ההתמודדות הזו עכשיו. היא צריכה להקים ועדת חריגים, היא צריכה להתחיל את התהליך, שאנשים יוכלו לדעת שיש שופט, יש ועדה, יש גוף, יש גוף שאפשר לפנות. כי כשהם פונים אליי התשובה: אין לי שום כלי לעזור לך. זה נושא שלישי שצריך להכיר שצריך שנמצא. אפרופו האתגרים, אני לא רוצה רק לספר על מה טוב ומה יפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה האתגר הרביעי, שאמרת? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> האתגר הרביעי, עוד פעם: יש כסף שנמצא לא בחיזוק הרשויות, בתיקון עיוותים בהחלטה 463 במשרד הפנים שעדיין ממתין, נמצא בין המקומות השונים. אנחנו מנסים לעזור לחלץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הוחלט, הועברה החלטה 463. כסף ניתן בסדר גודל של 300 מיליון שקל, מחולק לתיקון עיוותים, מחולק לשיפוי ארנונה. נמצא במשרד הפנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במשרד הפנים. הוא לא נוצל? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא שלא נוצל. לא עבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה, איפה זה נתקע? בוועדת הכספים, או לפני? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא, אני שומע הסברים מהסברים שונים על הדברים. דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים. הוא מאוד רוצה לפתור ולעזור לנושא הזה. ראשי המועצות נמצאים בקשר בדברים האלה. אתם שואלים אותי אתגרים מידיים – ארבעת האתגרים האלה לא הצלחתי לפתור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. התייחסויות פה, מישהו רוצה? << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> אני אגיד רק בשם משרד הפנים, שבאמת הכספים הגיעו באוגוסט ויש איזושהי מורכבות משפטית. הכספים נמצאים כרגע במשרד הפנים, כרגע יש מורכבות משפטית, אנחנו מאמינים שתיפתר עד סוף השבוע. << אורח >> חיים כהן: << אורח >> אפשר לפרגן, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << אורח >> חיים כהן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד בשני משפטים. המשרד שלנו בהתחלה לא היה בכלל בהחלטת הממשלה של מינהלת תקומה. אנחנו נכנסנו בשלב מאוחר יותר ובמשך השנה וחצי האחרונות אני יכול להגיד בשמי ובשם המשרד, בשם השר, ששיתוף הפעולה המדהים שהיה בין המשרד לבין מינהלת תקומה, גרם להרבה מאוד דברים מאוד-מאוד טובים. גם לנו, אבל בעיקר לתושבי העוטף. ואביעד, ראש המינהלת, ציין את המבחן שהוצאנו ל-140 מיליון שקל למתקני ספורט תחרותיים, הישגיים. אני רק אגיד שכל תקציב משרד התרבות והספורט בנושא מתקנים כלל-ארציים, הוא קצת יותר גבוה מ-140 מיליון שקל. אז רק לשם ההשוואה, ואנחנו מדברים פה על חבל מסוים ולא על כל מדינת ישראל. זה לא היה עובד בלי שיתוף פעולה מלא, ועם כל הקשיים שהיו, שיתוף פעולה מלא בינינו לבין מינהלת תקומה, כולל הגורמים המשפטיים. אז רציתי לפרגן, ותודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> תמר בר און: << אורח >> אם אפשר, אני רוצה להצטרף. אני מצטרפת ומחזקת את מה שאתה אומר. אנחנו חווים שיתוף פעולה מדהים עם מינהלת תקומה, עם אביעד ועם מרגלית רוטשטיין. זה היה חשוב להיאמר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. זה לא שאני לא רוצה לשמוע את הברכות, ואני מעריך. אבל זממנו כל-כך קצר. חשוב לי לשמוע בעיות כדי שנוכל לטפל בהן. אביעד יתמקד בעניין הזה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> עוד משפט אחד, שנמצאים פה. אני לא יודע, שירה, אם זה טוב לכם או לא טוב לכם, אבל עם האוצר אנחנו עם סיכום תקציבי חתום ובשיתוף פעולה. והכסף יורד לתקנות, ואין לי אפילו על מה להתלונן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה רע מאוד. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כנראה יש בעיה, אז אני נזהר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דברים נוספים, חברים. << אורח >> שגיא גולי: << אורח >> קודם כל נכון לעכשיו, אנחנו בשנת 2024 היה תקציב, חויב השנה על תקציב של 2024, 205 מיליון שקלים להשקעות הון בחבל תקומה. כ-450 בקשות גם לחקלאים ותיקים וגם לחקלאים חדשים. מתוכם היה ניצול התחייבויות בגובה הזה של 205 מיליון שקלים, מתוכם כבר מומש, נכון להיום, 70 מיליון שקלים שולמו בפועל לכ-350 בקשות מתוך ה- 450. חלקם באופן חלקי. 90 מתוכן כבר שולמו באופן מלא, זאת אומרת סיימו את כל ההשקעות שלהם וקיבלו את הכסף לחשבון הבנק. השנה תוקצב בתקציב הרבה יותר מצומצם של 30 מיליון שקלים, רק להשלמות, לכאלה שלא הספיקו ולא עמדו בזמנו בתנאי הסף. ואנחנו ממשיכים לממש את זה, וזה ממש מסייע כי זה כבר דברים שניתנים בפועל, כבר עושים איתם, בנוסף לעובדים הזרים שלשמחתנו, הנושא הזה טופל במהלך השנה האחרונה. יחד עם הכלים, יחד עם ההשקעות הון - המצב בחקלאות בחבל תקומה השתפר משמעותית מה-7 באוקטובר, ואפילו בחלק מהמקומות היא גם יותר ממה שהיה לפני כן. לגבי מס רכוש, רק צריך להגיד גם את הצדדים הטובים. עם כל זה שיש לנו מחלוקות ואי עמידה ואולי בהסכמים במתווים, נעשות פעולות לאחרונה להגיע לימים מרוכזים. היו אצלנו במחוז הנגב, בגלעד כבר לאחרונה יומיים מרוכזים מבוקר עד ערב. והגיעו חקלאים, בתיאום איתנו ועם מס רכוש. וההתקדמות האחרונה, שדיווחתי עליה מקודם, היא נובעת גם מאותם ימים. אנחנו גם קבענו בוועדה האחרונה שנקיים עוד ימים כאלה, עד שנמצה את ה-110 בקשות הנוספות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה חקלאים לא קיבלו עדיין את הפיצוי שלהם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתוך 337 בקשות שהוגשו - 110 עדיין פתוחות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אחרי שנתיים. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> סליחה, זה לא מדויק, כי המספרים האלה הם רק מסלול ורוד. הם לא מסלול אדום, יש המון תיקים פתוחים עדיין במסלול אדום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו כמות הפניות הכי גדולה שאני מקבלת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, התייחסות חברי הכנסת. יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית אני מתנצלת, לא יכולתי להיות פה כל הדיון, אבל אני מברכת כמובן על הדברים הטובים שקורים, וחושבת שאחרי שנתיים צריך באמת לצמצם פערים ולסגור את כל מה שמתבקש. אני לא רוצה סתם להגיד כי אני באמת לא נכחתי ברוב הדיון. אביעד פרידמן: << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שוב תודה על הפעילות שלכם, ותודה. יש הרבה דברים טובים. באמת פינוי כל כך ממושך וטראומות שעברו אנשים. צריכים לבדוק ולדאוג לשיקום כל התשתיות. תשתיות לא רק פיזיות. תשתיות קהילתיות, כי הרבה קהילות פשוט התפרקו. להשקיע בתחום הבריאות, חינוך ובריאות. לדאוג לרצף טיפולים במרכזי חוסן. אני יודעת שהתקציב עוד לא עבר, אפילו עוד לא הוחלט מה התקציב שיועבר למרכזי חוסן. זה נכון? קיימנו דיון. << אורח >> ליאור אבינועם: << אורח >> יש תקציב למרכזי החוסן במסגרת תוכנית בריאות בתקומה, סגור עד 2029. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> סגור? << אורח >> ליאור אבינועם: << אורח >> לכל אחת מהשנים, - - - פערים. יש סוגיה של תקציב הבסיס, שמשרד הבריאות מעביר כל שנה בהחלטת ממשלה באיגום משאבים, שהיא תבוא, אנחנו מגבשים אותה עכשיו, ב-2026. כל התוספות של תקומה, צבועות וקיימות בתקציב בתוכנית הרב שנתית עד 2029. << דובר >> יעל ברלין: << דובר >> ואם אפשר להוסיף, יש קול קורא כבר קיים, בתקציב של 99 מיליון שקלים למבני חוסן. זה בשיתוף עם משרד הבריאות ומינהלת תקומה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יופי, אז תודה רבה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> עוד שאלה ששאלתם פעם קודמת ולא התייחסתי אליה. שאלתם על נושא המילואימניקים. התוכנית יצאה לדרך כבר. מילואמיניק יכול היום בעוטף, באזור שם, באזורים המאתגרים ביותר ב-50 אלף שקל לקבל מגרש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז זה שאלתי, אמרת שזה עוד לא סגור. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> סגור. יש החלטת ממשלה על חבל תקומה, שמחלקת את כל יישובי העוטף לשלוש רמות. ברמה הגבוהה ביותר – מילואימניק שייקח קרקע, אין ערך קרקע. לא משלמים ערך קרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל מילואימניק? << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> יש הגדרות מה זה מילואימניק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה ההגדרות? << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> אני לא זוכרת במדוייק, אבל זו הגדרה שהותאמה לחרבות ברזל. עשה מעל כך וכך ימי מילואים – צריכים להציג לנו אישור מהצבא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכל גיל גם? יש חבר'ה בני 50 שעשו. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> כן, מילואים זה מילואים. אין הגבלה על גילאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אני לא אומר את זה, אני מנסה להבין את התנאים. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> ביישובים הקשים הוא ישלם 50,000 שקל, אחר כך בקבוצה הבא 70,000 שקל, ובקבוצה השלישית 90,000 שקל, אם הוא מילואימניק. הסבסוד העמוק הזה הוא גם למי שהוא לא מילואימניק, כי אנחנו רוצים למשוך לשם אוכלוסייה, וזה התברר בשנים קודמות ככלי יעיל למשיכת אוכלוסייה צעירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הוא מגיש את הבקשה? << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> הוא צריך להיקלט ביישוב עוד פעם. ה-86 האומלל הזה, שייגמר קודם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העניין הזה תקוע בגלל הסיפור של הדמוגרפיה? << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> בוודאי. כל ההתיישבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת זה עוד לא יצא לדרך. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> כל ההתיישבות תקועה בגלל זה, ובוודאי בחבל תקומה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> יש מושבים ויש קיבוצים. בקיבוצים 86 לא רלוונטי. אז לכן שם זה פחות משפיע. בשלומית, שהוא ישוב קהילתי, אז 86 לא משפיע. איפה זה משפיע בעיקר? זה משפיע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מושבים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> ועד ש-86 לא ייגמר ולא ייפתר אנחנו – גם הצפון וגם הדרום תקועים שם. << אורח >> אסנת קמחי: << אורח >> אבל אנחנו מתקדמים עם תוכניות ועם פיתוח. אנחנו לא מחכים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון, להודות ראשית כמובן לכל מי שהגיע וגם לכם, המינהלת. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> כבוד היושב ראש, אם אפשר אתגר נוסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אולי זה יקפיץ חלק מיושבי השולחן, אז התנצלותי מראש. אנחנו עדים בחודש האחרון לבליץ של קורות קוראים מבורך, אבל אנחנו למדים שבקולות הקוראים התחרותיים של המשרד, לא של חבל התקומה, מתחילות הערות של: 'באם אין החלטת ממשלה רלוונטית למועצה, ואם אין החלטת ... ' – מינהלת תקומה בבסיס שלה הוקמה להיות תוספתית בגלל אירועי ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. הערה נכונה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> והתחילו להיכנס להמון קולות קוראים עכשיו במשרדים רבים משפטים כאלה: באם אין החלטת ממשלה, באם לא תוקצב מתוכנית אחרת. זה גורע מאיתנו את הבסיס, שזה גם בעייתי ברמת התקציבית, אבל עוד יותר בעייתי שכשמינהלת תקומה תיסגר אנחנו לא נוכל לחזור אחורה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> זה גם לא חוקי. בחוק תקומה זה כתוב שאסור לכתוב כזה דבר, אז בואי תציפי לנו דבר כזה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אני יודעת, אבל זה מופיע, אבל זה מופיע לנו דבר כזה. אתמול בערב היו שלושה כאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז בואי נסתכל על זה, תעבירי לנו את כל הדברים האלה, אנחנו נוציא פנייה מסודרת, גם מאיתנו, למשרדים. אני, ראשית, רוצה להודות גם על ההגעה והצגת הנתונים. הם חשובים. האירוע הזה הוא אירוע שמדינת ישראל, עדיין נמצאת בעיצומו. כל זמן שעדיין יש חטופים חללים ברצועת עזה, האירוע לא יכול להסתיים. מדינת ישראל עכשיו מתחילה קצת לעכל את האירוע של ה-7 באוקטובר, להבין מה קרה שם אחרי שחזרו כל החטופים שנותרו בחיים. צריך לזכור: חלק מהחטופים נרצחו בשבי ולכן, כדי שאפשר יהיה באמת להגיד שיש תקומה - צריך לסיים את האירוע. לסיים את האירוע מתחיל מזה שכולם חוזרים. אז בתוך כך צריך גם לבנות הרבה דברים מחדש שם. ובאמת, בדברים האלה לפחות נעשו לא מעט דברים טובים גם. אני אבקש לקבוע דיון נקודתי מס רכוש בנושא תביעות החקלאים. שאלות מוקדמות למס רכוש: א' כמה תביעות הוגשו סך הכל לפיצוי חקלאים בכל המסלולים, עם חלוקה למסלולים כמובן. ב' כמה מהן נסגרו, מה היה סכום הבקשות שנסגרו? הסכום הכולל של הבקשות עצמן והסכום הכולל שבו הם נסגרו ומה סכום הבקשות הפתוחות. זה דיון אחד. דיון אחר שאנחנו צריכים לקבוע הוא עם משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל, כמובן מינהלת תקומה בנושא צמיחה דמוגרפית ומדיניות הקצאת הקרקעות ביישובים בעוטף עזה. משרד הפנים - אני לא קובע בינתיים דיון על החלטה 463, אבל במידה וזה לא ייפתר עד שבוע הבא, אמרת בסוף השבוע לדעתך פתור, אבל זו אחריות שלך להודיע לנו, אביעד. האם העניין הזה של 463 נפתר. אם לא - נקיים על זה דיון ספציפי. לגבי האמירה על קולות קוראים - אז אני חושב שיש פה גם אמירה ברורה של ראש מינהלת תקומה וגם של הוועדה. התקציב של תקומה הוא תקציב תוספתי, הוא לא תקציב במקום, ולכן אנא העבירי אלינו את הקולות הקוראים, הרלוונטיים וככל שיהיו עוד כאלה - להעביר לנו את השאר. תודה רבה, הישיבה נעולה. ב-10:05 נתחיל את הישיבה הבאה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>