פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 171 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ה' בחשון התשפ"ו (27 באוקטובר 2025), שעה 10:11 סדר היום: << נושא >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון דורון עזרא – מנהל תחום בכיר חקירות ואכיפה, משרד העבודה נביל עליאן – ראש תחום בטיחות בכיר, מינהל בטיחות, משרד העבודה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רחל אוברמן – עו"ד, אגף משפטי, מחלקת אמנות, משרד החוץ חן בכר – עו"ד, אגף משפטי, מחלקת אמנות בינלאומיות, משרד החוץ דוריה גנות – רפרנטית שיכון ודת, אגף תקציבים, משרד האוצר אורי יצחקי – מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה תאיר פרי – משרד האוצר קרן גלבוע – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ישי לוי – מנהל ענף בניין, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויויאן בן עמי – עמותת "דף חדש" אלדד ניצן – יו"ר התאחדות כוח אדם זר לבניין דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דני פיין – רו"ח, סמנכ"ל כספים, צ'יינה סיוויל נטלי שמעון ויינשטיין – מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים ד"ר ינון שנקר – יזם חברתי, פרויקט "מטפלת" משתתפים באמצעים מקוונים: אייל מוסט – מנכ"ל עמותת "דף חדש" מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, שלום. יום שני בשבוע, ה' במרחשוון, 27 באוקטובר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא העובדים הזרים בענף הבנייה. מאז טבח ה-7 באוקטובר הופסקה כמעט לחלוטין כניסת עובדים פלסטינים לישראל והענף מתמודד עם מחסור של עשרות אלפי עובדים. השלכות המלחמה, פינוי היישובים בצפון ובדרום והצורך בשיקום אלפי יחידות דיור שנפגעו במלחמה ובמבצע עם כלביא יצרו עומס בשוק העבודה. בישיבה היום נבקש להתעדכן מהנוכחים על מצב העובדים הזרים בענף הבניין ולשמוע על האתגרים. הממשלה אישרה את הצעת שר הבינוי והשיכון לתיקון החלטת הממשלה בנושא העסקת עובדים זרים בענף הבנייה. במסגרת ההחלטה החדשה יבוטלו שלבי המיון המקצועי במתווה הבאה פרטית של עובדים זרים, צעד שיקצר את תהליך הגעת העובדים לישראל ויאפשר לתאגידים ולחברות הבנייה גמישות בהתאמת העובדים לצורכיהם. נרצה לשמוע על כך היום. נוסף לכך, הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם עמותת "דף חדש" שעוסקת בשורת כשלים במערך הבאתם והעסקתם של העובדים הזרים בענף הבנייה, שלטענת העותרת פוגעים גם בזכויות התאגידים והעובדים וגם ביכולתה של המדינה להתמודד עם משבר הדיור. אבקש לשמוע גם על העתירה ופרטיה והיכן היא עומדת. נרצה לשמוע על התופעה של עזיבת העובדים הזרים את התאגידים, שפוגעת ביציבות שוק העבודה בענף הבניין ופוגעת ביכולת של התאגידים והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם לפרויקטים. ועל המיומנות והניסיון של העובדים הזרים שמגיעים בחודשים האחרונים בהמשך לישיבות שקיימנו על כך שהגיעו עובדים לא מקצועיים ולא מיומנים. נרצה לשמוע ממשרד העבודה מה קורה עם גובה הסכום שאותו ניתן לקזז משכר העובדים עבור מגורים. הממשלה אתמול, בהובלת שר הבינוי והשיכון חיים כץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אישרה אתמול את תוכנית הצעת הנדל"ן שתכלול מהלך מורחב להגדלת היקף העובדים הזרים בענף הבנייה. מכסת העובדים הזרים תגדל ב-30,000, קיצור הליכי קליטה בהסכמים חדשים עם מדינות יעד להאצת הבנייה. מטרת התוכנית היא לקצר ולייעל את הליכי הגיוס והקליטה של העובדים הזרים ולהציג נציגים דיפלומטיים ונוטריוניים בנקודות המיון במדינות המוצא. את רשות האוכלוסין ב-30 מיליון שקלים לשיפור תהליכי הקליטה והעיבוד לחתום על הסכמים בילטרליים חדשים עם מדינות נוספות. אנחנו נתחיל עם עמותת "דף חדש" ולאחר מכן נעבור להתאחדות הקבלנים. אייל בזום. אייל, בוקר טוב, נשמח לשמוע אותך ולהתעדכן גם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כל, לפי הפתיח שנתת, בגלל זה העתירה. המדינה קיבלה עד ה-26 באוקטובר בעצם להגיב על העתירה שהגשנו לבג"ץ. אתמול באורח פלא המדינה ביקשה הארכה של עוד 45 יום. בעצם עד סוף השנה לתת את המענה שלה לעתירה. העתירה שלנו בעצם מדברת גם על נושא האגרות, גם על נושא הברחנים. בעצם פתיחת הנוהל המיושן מ-2008 של העסקת עובדים זרים ובעצם לתקן את הדברים הרלוונטיים. נחכה. נחכה ונשמע מה תהיה תגובת המדינה והפרקליטות ואז נוכל באמת לעדכן בהתפתחויות נוספות. כרגע לצערנו, למרות שאנחנו התנגדנו לדרישות הדחייה הם קיבלו כן דחייה של 45 ימים נוספים. אז אנחנו נמשיך לעקוב ולעדכן. כמו שאמרת, אתמול באמת צעד חשוב נוסף של חיים כץ, שבאמת בפרק זמן קצר במשרד השיכון עושה פלאים. תוספת מבורכת של עוד עובדים לענף הבנייה. כן נשמח לשמוע מה מתכננים לעשות עם כל הכספים שיגיעו ואיך באמת זה ייעל את התהליך. כי יש המון רצון ויש המון הידברות ואנחנו באמת עושים כל הצדדים, כולל עובדי הרשות, המון בשביל לשפר את הדברים ואת התהליכים. כרגע זה קצת פחות מורגש בשטח, בטח בגלל העומס ובטח בגלל ההשבתה של השוק הציבורי, המגזר הציבורי בחגים. אני מקווה שעכשיו, כשיש לנו קצת שקט עד חנוכה באמת הדברים יחזרו למסלולם ונראה באמת קיצור משמעותי של זמן הגעת העובדים. כמו שכולנו פה סביב השולחן יודעים, רוב העובדים שמגיעים היום, אם לא רובם, הם במסלול ה-b2b. G2g קצת ירד מהפרק, בטח בנושא ענף הבניין. שני מקומות שעדיין מביאים g2g זה תשתיות ושיפוצים, ענפים שנוספו אלינו. שם כרגע אנחנו מחכים באמת לפתיחת הדלתות של b2b כי אנחנו רואים את אותן תקלות ואותם עובדים לא מיומנים ממשיכים להגיע. לצערנו המבחנים לא השתפרו ואנחנו רואים גם בריחה המונית של סרילנקים. כרגע העובדים של ה-g2g שמגיעים לענפים האלה הם אך ורק סרילנקים שבורחים לנושא של ויזת פליט שדיברנו עליה בוועדה קודמת, אתי. נשמח לדעת מה קורה עם משרד החוץ, כי הם הבטיחו לנו שבתחילת נובמבר גם הודו וגם סרילנקה וגם תאילנד ייכנסו בעצם לנוהל המזורז של דחיית בקשות לא רלוונטיות לבקשות מקלט. זה משהו שאנחנו חייבים לשים עליו דגש, כי התופעה רק הולכת ומתעצמת ואנחנו מוצאים את עצמנו מול שוקת שבורה בנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. תודה אייל. יש לך עוד משהו להוסיף? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אנחנו נמשיך ונשמע את שאר האנשים בשולחן ונראה, נגיב לפי הצורך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק גורביץ, בבקשה. ראשית, אנחנו משתתפים בצערך, שלא תדע עוד צער. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> תודה רבה. לגבי ענף הבנייה, מה שאנחנו עוקבים ואנחנו בקשר גם עם משרד הבינוי, גם עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולנסות להבין את הפער שקיים בין הדיווחים של עובדים שנכנסו מאז ה-7 באוקטובר ועד היום, ביחס לפרסומים שמגיעים אולי דרך רשות האוכלוסין וההגירה או דיווחים אדמיניסטרטיביים של הביטוח הלאומי. אנחנו חושבים ששמא יש פער מאוד גדול והוא נאמד בין 12,000 ל-14,000 עובדים. מן הסתם יש לזה איזה שהוא הסבר. אולי חלק מההסבר הוא הפערים בדיווחים בלוחות הזמנים. עדיין זה פער שמחייב בדיקה. כי אם בסופו של דבר אין ניצול יעיל של המכסה אז צריך לבחון ממה זה נובע. אנחנו אמרנו שאחד מהחסמים, ויכול להיות שזה צריך להיבחן, למרות שהייתה הסכמה של רשות האוכלוסין להוריד את הגובה של דמי היתר לתקופה מסוימת, אנחנו סבורים שאחד מהחסמים המרכזיים של התאגידים זה אותן אגרות והיטלים. כי קודם כל הם נגבים במועד שהעובד עוד לא מגיע, זה כבר יוצר איזה שהוא חוסר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העלינו בפני שר האוצר את הסוגייה, הוא לא ידע אותה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה כבר יוצר איזה שהיא אי ודאות. זאת אומרת, עכשיו אני צריך לרכוש משהו שאני עוד לא יודע את טיבו של מה שיגיע. וכמו שפה מציינים, חלק מהעובדים שמגיעים גם עוזבים ובורחים. הדבר הזה גם מקבל ביטוי אוטומטי בעלויות הבנייה. אנחנו הצגנו למשרד ראש הממשלה, ואני חוזר לנתון, שפגיעה ממוצעת זה כרגע 2,360,000. זה מוסיף 2% על דירה ממוצעת, רק הדבר הזה. זאת אומרת יש פה נזק שאם המדינה הייתה מתגמשת היה משחרר חלק גדול מהחסמים. בעיקר המיקוד הוא כרגע על נושא של אותם פערים שיכול להיות שלרשות האוכלוסין יש מידע כרגע כמה עובדים יש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע אותם. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רק לסבר את האוזן, אתמול דיברנו על הלמ"ס שמקבל נתונים מינהליים, אמור לקבל נתונים מינהליים לגבי חברות הביצוע, 11 חברות ביצוע. לפי הלמ"ס יש 7,800 עובדים זרים בחברות הביצוע. אבל כשאנחנו ניגשים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כתוב פה 8,248 נכון לספטמבר, המידע שקיבלנו מרשות האוכלוסין. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כשאני פונה למשל למשרד הבינוי אני מקבל נתון של 11,572. זאת אומרת, יש פה פערים שכדי להבין את הפער, אנחנו נבין את החסם, נבין איפה נמצאים. סוגייה נוספת שאני מסב את תשומת ליבם של האנשים, הסוגייה של העובדים הלא חוקיים. זה הגיע ל-12% ממצבת העובדים. אם על פי הפרסום של רשות האוכלוסין היו 55,000 או 50,000 ומשהו עובדים בסוף יוני 2025, היו בנוסף עוד 7,000 ומשהו לא חוקיים. זאת קפיצה מאוד גדולה. זה יכול אולי להסביר עובדים שעזבו והלכו למקצועות אחרים. זה אולי יכול להסביר את העובדה שהגיעו עובדים לא חוקיים ועובדים במסעדות. אבל המגמה הזאת, של קפיצה כל כך גדולה. נדמה לי שבסוף 2024 היו רק 2,000 ועכשיו זה פי שלוש. זה צריך לתת לנו אינדיקציה לגבי חלק לא נכון בתהליך ולדעתי אולי זה סוג העובדים. רק לסגור את הנקודה הזאת, אני מבין שעובד לא חוקי הוא עובד שעזב את המעסיק ובמשך שלושה חודשים הוא לא נקלט עדיין אצל תאגיד אחר. יכול להיות שיש פה גם עיכוב בהעברת המידע. אבל הפערים הללו שאני מציין הם פערים שמצביעים אולי על בעיות, חסמים שצריך לטפל בהם. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. אלדד, בבקשה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם לענף הבנייה. אני אתן כמה נקודות של איפה נמצאים היום הדברים, הבעיות ומה צריך לעשות לדעתנו הלאה. כמובן שגם בועז יוסף ייכנס לתפקיד ילמד את הנושא ואז גם הבנתי שהוועדה רוצה לזמן אותו לפה ולתת לו אור על כל מה שקורה ושאנשים יעלו את הדברים. אנחנו גם עושים את זה בצורה פרטנית. אני רוצה דווקא להתחיל ממה שחברי איציק דיבר, אני חושב שהוא אמר נקודה מאוד חשובה בסוף הדברים דווקא לנושא של הברחנים. כמות העובדים הזרים היום שנמצאת פה היא הייתה 20,000 או 18,000 ערב המלחמה. אנחנו נמצאים היום בסביבות 50,000, ישי יתקן אותי או ידייק את הדברים. אבל בסביבות 50,000-60,000. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> תכף אני אתייחס לנתונים, אלדד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 69,000. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יפה. ישי והאגף שלו הביאו את את כל העובדים האלה על הגב שלו. זאת אומרת, לא היו פה בכלל אנשים ולא היה פה תהליך של הבנה איך לקלוט את האנשים האלה. אם לא אגף בניין וההובלה שלו העובדים האלה היו בקטסטרופה. זאת אומרת, ענף הבניין היום הגיע דרך יחידה שלא קיבלה משאבים, שלא קיבלה כוח אדם, שלא קיבלה דיגיטציה, שלא קיבלה כלום. הוא על הגב שלו הביא את העובדים. אנחנו מבינים שהעובדים הפלסטינאים לא יגיעו בטווח הקרוב, אם בכלל. ואם יגיעו, בכמויות הרבה יותר מצומצמות. אנחנו נצטרך לדבר לגבי הפלסטינאים גם לגבי המשך העסקה, אם וכאשר יקרה לגבי הנושא הזה. אבל קודם כל צריך להתחיל עם שני נושאים: נושא אחד שאיציק דיבר עליו, הנושא של הברחנים. זה מאוד מדאיג. אנחנו רוב הברחנים שבורחים, אפשר לבדוק את זה, אלה עובדים שמגיעים דרך בילטרלי. שהם רוב הברחנים. באחוזים זה 70%-80% ברחנים שבאים דרך בילטרלי. סינים שמביאים ומתאמצים להביא אותם דרך בילטרלי, כולם נעלמים ובורחים עוד בשדה תעופה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה יותר הסינים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> סינים כרגע לא מביאים, יש איזה בעיה עם חברה ממשלתית. מנסים לפתור אותה. כרגע יש עצירה. אבל אם ייפתח יש כרגע, לא לתת, כי אנחנו נלחמים שזה יהיה גם ברגיל, אבל הם רוצים להביא בילטרלי. כל העובדים האלה שמגיעים בבילטרלי נעלמים. זה שוק. זה עובדים, זה ענף פשע שמתנהל פה. גונבים את זה כל מיני נהגי טנדרים וענף פשע בשדה תעופה עוד לוקחים את העובדים. מעסיקים אותם בשחור וזה קטסטרופה כל ההגעה של הסינים בבילטרלי. גם העובדים שמגיעים מהודו או מסרילנקה, לא משנה, בבילטרלי, נעלמים לענפים אחרים, למסעדות. אלה רוב הברחנים. ואיציק צודק, אם לא תתחיל פה אכיפה חזקה מאוד שלא נעשית היום, אכיפה על כל המקומות האלה המועדים לפורענות. מכונות שטיפה של מכוניות ומסעדות וכל מיני מקומות כאלה שהעובדים מגיעים לשם, זה ילך ויחמיר ואנחנו נגיע עוד פעם לתקופת גנות שפתחו משטרת הגירה מטורפת. אלה בסוף הצעדים שיצטרכו לעשות לגבי עובדים זרים. שני דברים הכי חשובים: אחד זה אכיפה, שתיים זה כוח אדם ומשאבים. לא רק כוח אדם. משאבים מלאים, כולל דיגיטציה ותנאים מודרניים של שנות ה-2000 המתקדמות לתת לאגף בנייה ברשות האוכלוסין. אנחנו צריכים להבין שהענף הזה, בגידול שאת אמרת עכשיו, 120,000 עובדים, 130,000 עובדים. זה לא אירוע של 18,000 עובדים שהיה ערב המלחמה. האגף הזה צריך להיות מגובה, צריך להיות מסודר. זה הענף היחיד שהוא גם מעסיק עובדים, הוא לא רק נותן שירותים, הוא גם מעסיק. אז צריך לתת את הדעת בצורה מסודרת ולקבל תשובות איך ישי והצוות שלו מקבלים סוף-סוף מודרניזציה. כי כמה שהוא משתדל וכמה שהם משתדלים, עדיין התהליך של להביא, לקבל אישור לעובד מרגע ששולחים אותו. הוא מגיע לחודש, שלושה שבועות, לחודש וחצי. הוא עושה את המקסימום, אי אפשר לעשות יותר ממה שהוא עושה. אי אפשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. העובד שנוטש אתכם - - - << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא מדבר על נוטש. אני מדבר על עובד שעכשיו אני משיג מחו"ל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, כן. אבל אני רוצה שתתייחס גם לעובד שברח. מה קורה עם הזיכוי, שמזכים אתכם? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא. אנחנו משלמים אגרה במשך שנה שלמה והוא יושב על המכסה שלנו גם בשנים הבאות, אני לא יכול להביא עובד במקומו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואתה מקבל זיכוי? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, מקבל זיכוי כלכלי אחרי שנה. אבל הוא יושב על המכסה שלי. זו הבעיה של הברחנים, מה שדיברנו בהתחלה. אבל הבעיה היא בעיה גם של פשע, של שוק שחור, של אובדן מיסים למדינה. העובדים האלה עובדים בשחור, אין מיסים למדינה. זה גם האוצר צריך להתעורר בעניין הזה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גם ביטוח תאונות עבודות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש פה נציג מהאוצר? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> ביטוח תאונות עבודה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא מעניין אותם, זה לא מעניין אותם. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני אומר, זה נזק גם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> זה נזק עצום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע את נציג האוצר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> חשוב מאוד שהאוצר יידע את זה כי הוא מפסיד המון כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יודע. אבל הוא לא, הוא עדיין לא מטמיע. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הוא מפסיד ים כסף על השחור, אז צריך לתת את הדעת. זה דבר אחד. מצב נתון מבחינת ההגעות. אנחנו צריכים היום, כדי לעמוד במכסה לפני שמגדילים אותה, להביא בעצם עוד 40,000 עובדים. אם הסינים יסתדר, צריך לפתוח את זה לפרטי כי הסינים יוכלו להביא. בכל זאת, תהליך מסודר של הבאת עובדים. אפשר להביא עובדים טובים לתוך הענף. דבר נוסף שרציתי שכבוד יושבת-הראש תתערב זה הנושא של וייטנאם דרך משרד החוץ. וייטנאם אין בעיה בארץ לקבל את הווייטנאמים. אין בעיה, הכול סגור. הבעיה שבווייטנאם עצמה, עקב המלחמה, לא נתנו להביא עובדים לישראל. היום, כשהמלחמה נגמרה, צריכה להיות פה עבודה של משרד החוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא נשמע את נציג משרד החוץ. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> שיגידו מה הם עושים בעניין הזה כדי לאפשר לעובדים וייטנאמיים להגיע לארץ. יש להם מוניטין מצוין. הם עובדים טובים, הם עובדים ממושמעים, הם עובדים שקטים. והם בהחלט יכולים לתת פה דחיפה עצומה לתוך הדבר הזה. כבוד יושבת-הראש, אם תצליחי ללכת ולהביא את משרד החוץ, להביא את העובדים מווייטנאם, הבעיה היא לא בארץ, הבעיה היא שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יטופל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז זה ייתן דחיפה מאוד רצינית לנושא של הענף. דבר אחר שאני רוצה לדווח, שהוא משמח - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזה מדינות מגיעים לפה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הודו, סרילנקה, אוזבקיסטאן. מולדובה היא אסורה בפרטי, רק בבילטרלי. כעיקרון מתחילים גם להביא מדרום אמריקה, אבל לא מביאים ממקסיקו וזה כרגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר רק על הבאה פרטית? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הבאה פרטית אני מדבר. שזה בעצם צריך לחשוב, להפסיק עם המוטיבציה המטורפת הזאת ללכת לבילטרלי כאשר המסלול הפרטי הוכיח את עצמו. רואים את המספרים, למרות הקשיים, למרות כל הדברים, רואים את המספרים, רואים את הטיב, רואים את האיכות. יש פה 200 תאגידים, זה לא 48 תאגידים. אי אפשר לזרוק עליהם כל מיני עובדים לא מקצועיים ולהכריח אותם לקחת אותם. העידן הזה של להכריח ובכוח הוא עבר מן העולם כבר, אין לו מקום יותר. לגבי דבר אחד שאני רוצה גם עזרה של יושבת-הראש, עזרה לי מאוד בעניין הזה והתהליך מתקדם. הנושא של הערבויות. אנחנו פעלנו חזק מאוד כאשר ניתנו גם לחברות חוץ בנקאיות, לא רק לבנקים ולחברות ביטוח, לתת ערבויות בנקאיות לתאגידים. היום הבנקים לוקחים 50% במקרה הטוב אשראי משכיבים כדי לקבל את הערבות. חברה חוץ בנקאית, שבתוך החשכ"ל יש 30 כאלה, לוקחת 15% במקרה הכי גרוע. אם התאגיד הוא יציב כלכלית היא גם לא לוקחת בכלל. וזה ייתן שיפור עצום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה התשובה שקיבלתם בנושא? איפה זה עומד? קידמתם את זה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כרגע שר העבודה, דיברתי עם שר העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כרגע אין שר. אז יש מישהו מטעמו? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא. הולך לצאת מכתב של משרד העבודה ורשות האוכלוסין ורשות ההון, שייתן אישור, רשות ההון לא תתנגד ברגע שגם משרד העבודה וזה. אני מאוד אופטימי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה ייצא לפועל? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> חודש וחצי-חודשיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתה אופטימי שזה ייצא, רק צריך לזרז את זה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> - - - אדירה. זה יפנה הרבה הון עצמי לקליטת עובדים נוספים לתאגידים שהם יקטינו את התלות שלהם בבנקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא העלית את זה עד כה? כבר הרבה זמן אתה מתחיל - - - << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> היה טיפול של בחור ברשות, אבל זה נתקע, לא זז, לא כלום. ועכשיו נכנסנו אל זה עם כל הכוח עם משרד העבודה שנכנס לתוך הסיפור, עם היועצת המשפטית ברשות האוכלוסין וזה מתקדם בצורה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנושא של החלטת ממשלה בנושא ביטול המיונים. איך אתה רואה את זה? זה שיפר? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מבחינת הגעה פרטית? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. בהבאה פרטית, אתה רואה שיש? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אין בכלל מה לדבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מהלך טוב, ביטול המיונים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מקבלים עובדים, אין מחסור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים טובים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> עובדים הרבה יותר טובים מאשר המסלול הבילטרלי. צריך לפתוח עוד מדינות שנוכל להביא ולהעמיק. מדינה כמו וייטנאם, זו מדינה מצוינת שיכולה להביא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעלה את זה. נשמע גם את הנציג של משרד החוץ. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן. יכולה לתת לנו דחיפה מאוד גדולה להבאת כוח אדם איכותי. וגם הם ישתלבו מצוין עם העבודות, הפרויקטים של החברות הגדולות. הפרויקטים הקבלנים. במקום להשתלב עם הסינים והעבודה ביחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אגב, הווייטנאמים בחברות ביצוע זרות? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא. פתחו את זה את האפשרות להביא. אני לא יודע אם יש היתר, אם וייטנאם אישרה לחברה זרה. הייתה חברה וייטנאמית אחת שאושרה אבל עדיין לא קיבלה, לא נתנו מווייטנאם להביא את העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אפרופו גם החברות הזרות, כל הרדיפה הזאת, במקום לבוא ולהביא לפה 100,000-150,000 עובדים שהתאגידים מעסיקים. תראי, הוכח שהחברות הזרות לא לוקחות פרנסה מהתאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל זה לחפש את האור בפנס. כי החברות הזרות בסך הכול לא הביאו לפה איזה מסה קריטית של עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה אומר, גורביץ', לגבי החברות הביצוע הזרות? מה העמדה שלך? שהן לא לוקחות פרנסה? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> הסוגייה היא כזאת: בואי נאמר, החברות הללו לא הוכיחו שהביאו את אותם טכנולוגיות מתקדמות או דברים ייחודיים. כי באמת מי שבונה בארץ בונה על פי התקנים של הארץ ולא בונה על פי התקנים - - -. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תקנים של חו"ל. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> החשש של כל אותן חברות זה הפגיעה בפוטנציאל של התפתחות ענף הבנייה בארץ. החברות הללו מתמודדות במיזמים שהם לא בהכרח רק למגורים. את אותו, בערבית אומרים "ח'ייר", שרצו להביא, זה לא מה שהם מביאים. לא מביאים את הנושא הזה. מה שאנחנו סבורים זה שבעת הזאת, שהענף כל כך נפגע, להביא עוד חברות ביצוע, אז מה שזה יגרום לקבלנים שכרגע מתקשים, לא להתאושש. פתרון יותר מצוי בהבאת עובדים זרים לקבלנים שלנו, שאגב, חלקם גם משרתים במילואים, קבלני עבודה משרתים במילואים וכו'. בשונה אולי מעובדים של החברות הזרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> סליחה גברתי יושבת-הראש, אני רוצה להתייחס לזה. אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון. לטעמנו חברות הביצוע הזרות עושות עבודה מעולה. שמונה שנים שהם היו פה הם לקחו המון פרויקטים, לאו דווקא של תשתיות. מן הסתם הם פה בשביל לבנות למגורים. זה עוד דרך להביא עובדים זרים מיומנים. הם יודעים את שיטות העבודה של החברה עצמה ולכן הם עובדים בצורה מאוד יעילה. אני לא חושב שהם לא הוכיחו איזה שהוא יתרון, בהחלט יש להם ערך מוסף. לגבי הטכנולוגיות עוד יש על זה דיון כן או לא. אבל זה בהחלט פתרון גם להביא עובדים זרים בצורה מהירה וטובה והם מיומנים. אלה עובדים של החברה עצמה. הם צריכים לעבור מבחנים, לא צריכים לעבור את כל מה שאנחנו אומרים בבילטרלי. סך הכול הם עושים עבודה טובה ובגלל זה אנחנו יצאנו בעוד קול קורא ואנחנו נצא בעוד קול קורא. אנחנו נגייס עוד ועוד חברות. יש מספיק בנייה, תודה לאל, לארץ. יש מספיק ביקוש, צריך לבנות מספיק. יש מקום גם לחברות הביצוע הזרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רק הערה. כל עוד המכסה היא תחומה לאותם 25,000, היא תחומה ל-25,000. גם ככה היא לא נוצלה במלואה וגם לא המכסה של יתר חברות הבנייה בישראל. לכן אין עדיין איזה מתח או התנגשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. אייל, בבקשה. רוצה להגיב? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> תודה רבה. אני שמח לראות את הנוכחים באולם. אני רוצה לחזק את איציק גורביץ', שאומר דברים נכונים לגבי חברות הבנייה הזרות. אריאל, אנחנו לא נסכים על זה. זה עוד חלק שמראה שהמדינה לא שמה לב. היא מצד שמאל פותחת 240 תאגידים חדשים ומצד שני רוצה בעצם לבוא ולפגוע באותו ענף באופן ישיר כשהחוקים הם לא שווים. זה משהו שצריכים להבין פה. חברות ביצוע זרות ותאגידים לא חיים באותם חוקים. לא מבחינת האגרות. יושב פה אצלכם בוועדה, ראיתי את הבחור מחברות הביצוע, שסיפר פה שכל שנה 10% מסך העובדים שלו בורחים. אז יש פה איזה שהוא, כל חמש שנים נוצרת חברת ביצוע לא חוקית. אומר חברי, אנחנו מכבדים אחד את השני, קולגה שלי, אלדד, נורא דוחף את הסינים. אבל כמו שאתה כל כך נפעם ונדהם מהברחנים והשוק השחור, לכולנו ידוע שהעולם של הסינים הוא מיליארדים של כספים שלא מגיעים למדינה. וזה חלק מהעולם הישן. אנחנו דווקא חושבים שלא צריכים לפתוח את סין ולא צריכים לפתוח אותה לא בילטרלי ולא פרטי. צריך להביא ממקומות אחרים ולא לתת לראיסים הסינים לשלוט במדינת ישראל כמו חברות הביצוע. צריך לעשות דברים חדשים, דף חדש. ואנחנו, אתה יודע, אני שמח שאתם קוראים את הידיעות של אתמול. אבל בעזרת אתי הגשנו הצעת חוק שעכשיו בעצם מצמצמת את הזמן של העובד לחפש מקום עבודה מ-90 יום ל-30 יום, שזה צעד מבורך וראשון. יש פה 12 מדינות בטוחות שבשיתוף משרד החוץ נכנסו ובעצם שוללים תוך 24 שעות את בקשות המקלט, שזה המהות וזו הבעיה בתוך עולם הברחנים. 60%-70% מכלל הברחנים מגישים את הבקשה לוויזת פליט. היינו פה ביחד בדיונים שאף אחד לא טרח להגיע ושמענו את המספרים. 8,000 בקשות מקלט רק ב-2025 רק מענף הבניין. שרק 4,000 כרגע נבדקו ועוד בשלבי סיום. אתם מבינים את המספרים? מה שגורביץ' אומר על הנתונים זה הדבר הכי נכון שיש. אף אחד לא באמת יודע את המספר. אנחנו נשמח שישי, באמת, עושה עבודת קודש ואין ספק שכולנו חושבים שצריך לתת להם הרבה יותר משאבים. זה המשרד הכי חשוב בתוך העולם שלנו, של תאגידי הבניין. אבל צריכים פה שנייה לשים את הדברים על השולחן. אנחנו לא מעודדים את המבול של הסינים החדשים. כי גם הסינים החדשים שנחתו פה ב-g2g לתאגידים החדשים עוד לא יצאו משדה התעופה וכבר אותם תאגידים ותיקים שתו אותם. אז אנחנו צריכים שנייה לעשות פה סדר בדברים. וזה דבר שהוא מאוד חשוב להבין, הסינים הם חלק מהכסף השחור. ולא צריך לעודד את זה. צריך למצוא דברים אחרים. יש מספיק מקומות, יש מספיק מדינות. וצריך לעשות עוד הסכמים עם עוד מדינות. אבל בסוף כולנו מסכימים שה-b2b הוא הכי נכון. שכחתם פה כולם, כולל אלדד, שאתם שמתם על התאגידים החדשים את הצעת החוק שאמרה 200 עובדים ואז תוכל לגשת ל-b2b בשביל לתת יתרון לתאגידים הוותיקים. אנחנו בעבודה סיזיפית הגענו למצב שהיום כבר מדברים על 50% וכולם מבינים שזה צריך להיות 100%. צריך בסופו של דבר לייצר שיתוף פעולה מול אגף הבניין ולתת לתאגידים לבחור את העובדים של עצמם. רק בצורה הזאת נוכל להביא לפה כמות עובדים מהירה שתיתן מענה להתאחדות הקבלנים ולקבלנים של איציק ועובדים ראויים ומקצועיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. יש איזה פיקסציה פה על הסינים. אנחנו אומרים הרבה 'סינים, סינים'. קודם כל, הסינים כרגע בבילטרלי עדיין לא מגיעים וכל חברות הביצוע החדשות לפחות שהגיעו כרגע מנוע מסין להגיש לקול הקורא ולכן לא יהיו פה חברות ביצוע סיניות נוספות כרגע. רק אלה שפועלות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל הארכת את התוקף של החברות הקיימות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא הפרעתי לך כשדיברת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע אייל, שנייה. הוא יסיים ותגיב לו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> יכולתי גם להפריע באמצע, אבל אני לא הפרעתי. החברות הסיניות שנמצאות פה, עובדות, עושות עבודה טובה. כל מי שקשור לראיסים, לא ראיסים, זה עניין של כבר פיקוח ושל תפקידים של משרד העבודה, רשות האוכלוסין שכמובן צריך לדבר בזה. אנחנו לא לוקחים את זה בקלות ראש. אבל אנחנו מתקדמים הלאה וכן מחדשים ומנסים להביא מעוד מדינות. אנחנו דוגלים במגוון מדינות. בתמהיל רחב ככל האפשר, גם בחברות הביצוע, גם בבילטרלי שבטח עוד מעט גם נדון בזה. אז יש דברים שקורים ומשתנים, אנחנו לא באיזה פיקסציה רק על הסינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם וייטנאם? או שמשרד החוץ יגיד? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> וייטנאם אנחנו ביקשנו בילטרלי, הסכם בילטרלי כבר לפני הרבה זמן, אבל משרד החוץ יעדכן איפה זה עומד. גם תאילנד, גם עוד מדינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אייל, לפני שאני עוברת לדובר הבא, אתה רוצה לומר עוד משהו? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש עוד דבר אחד, אריאל. נכון אמנם שבחברות הסיניות המכרז החדש של חברות הביצוע פסלתם אותן. אבל הארכתם את התוקף של חברות הביצוע הקיימות בעוד מספר שנים. אז בעצם, אתה יודע, זה סוג של, אתה יודע. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> קודם כל רק נשים דברים על דיוקם. אנחנו לא מנענו מחברות סיניות להגיש למכרז, זה פשוט סעיף שמדבר על חברות ממדינות שנמצאות בטיר פרי של דוח זכויות אדם של משרד החוץ האמריקאי ולפי זה אנחנו עובדים. זה לאו דווקא רק סיניות, זה עוד חברות. פשוט במקרה זה הסיניות עולות. לגבי הארכה של התוקף, כן, בזמן המלחמה כאשר עובדים זרים ברחו ולא יכולנו להכניס עובדים חדשים, הארכנו תוקף לחברות הביצוע הזרות שכבר עובדות כאן ויש להם כבר עובדים. ואגב, במהלך כל המלחמה חברות הביצוע הזרות הן היחידות שהצליחו להכניס עובדים והביאו עדיין עובדים בקצב משביע רצון. אם הסינים חסמו בבילטרלי ומדינות אחרות הפסיקו להגיע ועובדים ברחו חזרה לארץ שלהם, וזה בסדר כמובן בזמן מלחמה, אז חברות הביצוע המשיכו להביא עובדים ועבדו כמו שצריך. אז זו נקודת זכות פה מה שצריך גם לתת לחברות הביצוע האלה. לכן גם הארכנו להם את התוקף כדי שיוכלו לקחת עוד פרויקטים, לסיים קודם כל את הפרויקטים שיש להם עכשיו לקחת עוד פרויקטים. כי באותה נקודת זמן לא היה מי שיבנה. לכן הארכנו את התוקף ואני לא חושב שיש בעיה עם זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נטלי, בבקשה. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> שלום, נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. זה לא סוד, אני נמצאת פה כבר ישיבה אחרי ישיבה, אנחנו נמצאים כבר למעלה משנתיים בתוך המשבר, אבל עדיין אנחנו כאן עם רק כמה מאות בודדים של עובדים. כרגע אנחנו מביאים עובדים רק מסרילנקה, זה מה שהתאפשר עד היום. כרגע בוחנים את האופציה להביא גם מהודו, אבל זה עדיין מוקדם מידי לומר. מקווים בהחלט שייפתחו מדינות נוספות בקרוב, כי אנחנו מרגישים שאנחנו כבר לקראת מיצוי האפשרויות שלנו מבחינת סרילנקה לפחות. כי ככל שעובר הזמן אז מפעם לפעם אנחנו מגיעים וכמות יותר נמוכה של עובדים עוברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עד כה הגיעו לענף השיפוצים? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> סדר גודל של 800 עובדים, מתוך מחסור של 15,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הגיעו מעט מאוד? למה מגיעים מעט מאוד? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> קודם כל כי המבחנים שלנו די מחמירים, אפשר לומר. כל המבחנים המעשיים והמיונים שמבצעים לעובדים בסרילנקה, עשינו מערך שלם חדש של מבחנים בשיתוף משרד השיכון. והמבחנים הם באמת מסננת מאוד טובה ואכן אלה שהם כבר פה אז הם מועסקים וקבלנים מרוצים והתאגידים מרוצים. אבל לצערנו אלה כמויות מאוד קטנות. לא מצליחים למלא כמו שאתם רואים, אפילו לא את ה-1,000 הראשונים לצערנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אישרו לכם לא בהבאה פרטית? למה אתם רק בבילטרלי? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> יש לנו גם אפשרות להביא בהבאה פרטית. אבל גם שם מתקשים לארגן כמות גדולה של עובדים, לבצע עליהם מיונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, זה הבעיה רק של המיונים? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> אנחנו צריכים לנסוע ולבצע עליהם מיונים לפי המקצועות של עבודות הגמר של עבודות השיפוצים. מדובר פה על מכסה מאוד קטנה לענף. כרגע מה שאושר לנו זה מכסה של 5,000 ואנחנו רוצים שכל אחד ואחד שיגיע לפה לארץ יעבור תחת הפיקוח והמבחנים של ההתאחדות, כדי שיגיעו לכאן העובדים המקצועיים ביותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עוברים? כמה אחוזי מעבר? << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> סדר גודל של 17% במבחנים הבילטרליים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני יכול להוסיף. פשוט כרגע באמת אנחנו יכולים רק לעשות בסרילנקה. זה מה שאושר. הסרילנקים מתקשים למצוא את העובדים הנכונים. ענף שיפוצים זה ענף שדורש מיומנויות קצת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה אתם לא מאפשרים מעוד מדינה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני לא מאשר מדינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, למה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו מה שאנחנו רצינו ואנחנו מבקשים לעשות מנסים. יש לנו הסכם פעיל עם הודו ואנחנו מנסים לרתום גם אותם לענף השיפוצים. כבר היו שיחות בנושא ונקווה שבחודש הבא כבר נצא להודו ולעשות איזה שהיא בדיקה מקדמית. עוד ענף שלפחות ממה שנטלי מהתאחדות קבלני השיפוצים אומרים שיש שם פוטנציאל טוב זה תאילנד ולכן אנחנו גם דוחפים להסכם בילטרלי עם תאילנד. גם לענף הבניין. בלי קשר אבל, זה משהו שיכול לסייע גם לענף השיפוצים. לכן החשיבות באמת לקדם עוד שני הסכמים האלה של תאילנד ווייטנאם כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה הולך איטי אבל. << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> זו השאלה חשובה מאוד. זה בדיוק זה. את התהליך אנחנו עשינו ועשינו אותו טוב. יש לנו עבודה משותפת מדהימה גם עם משרדי השיכון וגם עם רשות האוכלוסין וההגירה ובאמת נרתמים לטובת המהלך. אבל חייבים לפתוח עוד מדינות, עוד אופציות ולזרז כמה שיותר את התהליך של ביצוע מיונים. כי המיונים מתבצעים טוב. אבל כרגע מה שחסר לנו זה את מי למיין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, לפרוטוקול שם ותפקיד. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> ויויאן בן עמי מעמותת "דף חדש". אני כן שוחחתי עם נטלי וגם עם איציק על הצורך לפתוח גם את ענף השיפוצים וגם את ענף התשתיות ל-b2b. להבאה הפרטית. יש לנו את היכולת ואנחנו יודעים לקחת אחריות על העובדים שאנחנו מביאים. אני יכולה רגע לשים דגש על ענף התשתיות שיש שם כשל מתמשך. אני יודעת שאולי נמשכו משם 80 עובדים, למרות שכבר מוינו יותר. אני באה מעולם התשתיות. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא מוינו. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> לא מוינו, סליחה, נרשמו. אני באה מעולם התשתיות. הקושי שם הוא עצום בגלל באמת מגבלת השעות, בגלל שמסיימים וסוגרים אתרים בשעה 17:00. מגבלת ה-236 שעות לא יכולה לשבת על הענף הזה. וכן צריך לאפשר לנו להביא לשם עובדים, כנציגה שלהם גם, אני אומרת, אני יודעת לבחור עובדים טובים. תנו לי את האפשרות ללכת ולבחור. ב-186 שעות יש לי המון קבלנים שייקחו עובדים טובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תכף נשמע את ישי. ישי, בבקשה. אני אתחיל עם השאלה הראשונה ואחר כך תתייחס למה שנאמר פה, אנחנו נשמח. מהי מכסת העובדים הזרים בענף המעודכנת וכמה עובדים זרים בענף נמצאים היום בישראל? אתה יכול לעדכן? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ישי לוי, מנהל אגף בניין. ראשית, אני אפתח לפני שאלתה של גברתי, אז שמענו פה כמה סופרלטיבים. אני חושב שאני אומר את זה בענווה גדולה, התודות באמת מגיעות לעובדי האגף שהחל מה-7 באוקטובר, אני חושב שכל עובד אחר, כל שירות ציבורי במקום אחר היו מניחים את המפתחות והולכים. נרתמו, הבינו את גודל השעה ואת גודל המצוקה. ראו תאגידים חדשים שנפתחו. נכנסו אלינו למשרד בבכיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה סך הכול תאגידים יש? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כיום יש 226 תאגידים. הקפיצה הייתה, אני מדבר על מאות אחוזים. יותר מ-400% בקפיצה. כלומר מ-49 תאגידים ו-11 חברות ביצוע ב-6 באוקטובר אנחנו מ-2024 כבר גדלנו במאות אחוזים והיום אנחנו עומדים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל תאגיד כמה הוא יכול להביא? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> המכסה של התאגידים הינה 1,000 מקסימלית. אנחנו לא מגיעים, לא עצרנו אף תאגיד שביקש להגיש מעל 1,000 ועצרנו אותו. אז כלל הסופרלטיבים שהורעפו, באמת, כמו שאומרים שפקודות נחתמות בדם, אז פה זה בדם, יזע ודמעות. דם מטפורי. העובדים, האגף נרתם להבאת העובדים על פי החלטות הממשלה השונות שהתקבלו. אני תכף אציג את המספרים ואתם תבינו את סדרי הגודל. כמו שציינתי, יש היום 226 תאגידים פעילים. 61,489 עובדים בתאגידי הבניין. חברות הביצוע 11,786 עובדים, תכף אני אתייחס למה שאיציק ציין מקודם, הדלתא שנוצרת. שיפוצים 789 ותשתיות 242 עובדים. הדלתא שצוינה על פי נתוני הלמ"ס היא בגלל כמות האי חוקיים. כלומר, כשאני מציג מספרים בכנסת אני נותן את המספרים של עובדים חוקיים ולא חוקיים. וכאשר מוצג, שאיציק הציג או דקלה, 8,000 או 7,000, כלומר אנחנו לוקחים את הדלתא. יש לנו כמות אי חוקיים או כמות עובדים שעדיין לא הוסדר הרישיון שלהם, מעל 90 יום, בקשות חריגות וכו'. אבל סך המכסה כרגע עומדת על 61,489, 61,000 ו-11,000. זו המכסה הכללית. 74,306 זו המכסה המסוכמת של כלל הענפים תחת ענף הבניין. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> שאלה, אפשר לשאול בבקשה? ישי, אתה אומר שמבחינת התאגידים, חברות הביצוע, הגיעו 11,782? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא הגיעו, בארץ. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כן, כן, בארץ. אבל בפועל רשומים בתוך התאגידים כרגע 7,800. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא, לא, אני אומר, על חברות הביצוע גם רשומים אותם עובדים. גם רשומים אותם עובדים. כלומר, בלי אשרה בתוקף או בלי רישיון, שיצאו לאינטר ויזה או שהם לא בארץ. כלומר, כשאני נותן את הסד"כ של 11,782 זה כולל בתוכו גם את אלה שהם מעל 90 יום. הבקשות שלהם במעמד - - - << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא חוקיים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא חוקיים, בוודאי. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> מה שאני מנסה אם ככה להגיד ש-11,782, פחות 8,000 או 7,800 שהם החוקיים, זה אומר ש-3,000 בחברות הביצוע הם לא חוקיים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> סדר גודל כזה, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 3,312 נכון לספטמבר. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה מטורף. זה אומר שחצי מהלא חוקיים הם נמצאים בחברות הביצוע. אני טועה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אלה המספרים. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> מהלא חוקיים בחברות הביצוע. זאת אומרת, מביאים עובדים, חברות הביצוע. אולי הם לא מביאים אותם, סליחה שאני אומר, אבל אריאל, זה חייב להדליק אצלכם אור אדום חריף. יכול להיות שהחברות האלה לא מביאים עובדים לענף הבנייה והם הולכים למשהו אחר. כי אם אלו הנתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עשיתם בדיקה בנתון הזה? אתם יושבים, בודקים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אלה הנתונים. הנתונים תמיד בבדיקה. אנחנו מזהים תמיד מגמות, רוצים לפלח את הנתונים ולראות איך אנחנו תוקפים את זה? אבל עוד פעם, כמו שאנחנו צריכים באמת לראות את הגידול בעובדים הזרים, סביר להניח שככל שאנחנו מגדילים את סד"כ העובדים הזרים בישראל כמות האי חוקיים תהיה בהתאמה. כלומר, אם היה לנו 24,000, 18,000 עובדים או 20,000 עובדים ב-2023 ואנחנו עומדים היום כרגע על 60,000 פלוס, אני זורק מספרים כלליים, כמות האי חוקיים תהיה בהתאמה. כרגע מה שאנחנו צופים מבחינת גידול בכמות האי חוקיים היא פחות דרמטית מאשר מה שאנחנו צפינו. יכול להיות, יש כמה סיבות. אני לא אפרט את הכול עכשיו, אבל אני אומר, בוודאי שצריכה להיות עוד אכיפה. בוודאי שצריכים. אלה דברים שידועים וכו'. אנחנו, אני מאמין שנתייחס לזה בוועדות הבאות בדגש אכיפתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ה-74,000 זה כולל הלא חוקיים גם? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כולל הכול. 74,306 זה כולל אי חוקיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זאת אומרת, יכול להיות שמתוך ה-74,000 יש עובדים זרים שלא בענף הבנייה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בוודאי, כן. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, הנתון הזה עלה בדיון הקודם, אבל הוא הרבה יותר חריף עכשיו. כי אני שוב אומר, מתוך 11,000 עובדים 30% הלכו למקום אחר. 30%. אם זה היה בהשוואה לתאגידים, ושוב, פה אין אשמה על אף אחד חוץ מאותן חברות שמביאות כנראה עובדים לא לענף הבנייה. כי בואו נעשה את המקבילה, 60,000 לתאגידים, 30% זה 18,000 והם לא 18,000. הלא חוקיים זה כולה 3,000 נוספים. יכול להיות שאותן חברות מביאות עובדים בכוונה לא לענף הבנייה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, דני פיין מחברת ביצוע. אני רוצה רגע להגיב לדברים שנאמרים כאן. נראה לי שאני היחיד פה שיכול לייצג חברת ביצוע. אני סמנכ"ל כספים של צ'יינה סיוויל אינג'נירינג. אחת מ-11 חברות הביצוע. יש לנו 1,100 עובדים, חברה גדולה. אני רוצה רק להגיד שאנחנו סובלים מהברחנים בדיוק כמו כל האנשים שיושבים כאן. אנחנו משקיעים הרבה מאמצים להביא אותם. הרבה באמת בורחים לנו בשדה התעופה או כמה חודשים אחרי זה. אבל אין לנו שום מוטיבציה להביא אותם לארץ כדי שיברחו. אנחנו משלמים את האגרות כל השנה, הם על המכסה שלנו. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אבל כנראה שלחברה במקור יש לה מוטיבציה לשלוח מישהו לפה ואתה נשאר עם הבעיה. כנראה של החברה ששולחת לך עובדים. זו המציאות, כי 30% זה וואחד אירוע. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אנחנו מאוד רוצים, אנחנו מאוד בעד שתהיה יותר אכיפה ושהדבר הזה ייפתר על ידי רשות האוכלוסין. אין לנו שום מוטיבציה להביא לכאן ברחנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ישי, בבקשה, יש עוד שאלה. אם אתה יכול לפרט על סכום שהוקצה לרשות בתוכנית שאושרה אתמול בממשלה לצורך קיצור הליכי הגעת העובדים וקליטתם. כיצד בכוונתכם ליישם את התוכנית? איך, מה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אז ככה, אני אפרט ובמה שאני יכול לגעת. אני פשוט לא רוצה לצאת באיזה שהיא הצהרה שהיא דרמטית ואחר כך נגיע לאיזה שהוא חוסר עמידה בסד הזמנים שאני אתן. אבל, וזה אבל חשוב, תהליכי הדיגיטציה, לא חיכינו. לא חיכינו שיקרה איזה משהו דרמטי. וזה משהו דרמטי שקרה אתמול, באמת כמו שציינת גברתי. תהליכי הדיגיטציה ברמה שלא הייתה כמוה מבחינת הכנסת בינה מלאכותית, פישוט תהליכים, קורם עור וגידים, גם בשעות שאני כאן כרגע איתך. אתכם בוועדה. לדעתי בימים/שבועות קרובים זה כבר ייצא בעלייה לאוויר. זאת בשורה. זאת בשורה חד משמעית לענף הבניין. התהליכים הללו, ברגע שהתאגידים יכירו אותם ויבינו על מה אנחנו מדברים, זה פשוט, אני אקרא לזה במינוח דרמטי שובר שוויון. באמת מה שהיה עד עכשיו, וכמובן שהיה עד עכשיו. להכניס כמויות כאלה של עובדים זה לא מה בכך. אבל אנחנו מדברים על בדיקות שתעשנה בצורה שהיא דיגיטלית מתקדמת ביותר. בפיתוחים עתירי טכנולוגיה שזה דבר אחד. הדבר השני, לשאלתך גברתי, האיוש והתקנון של כוח אדם לטובת האגף זה חלק מהתהליכים שאנחנו צועקים עליהם ומדברים עליהם הרבה זמן. כרגע, בעזרת השם, נגיע לישורת האחרונה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עד נובמבר תהיה תשובה, בנושא הטיוטה עד סוף נובמבר. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> את מדברת על הסכמי שכר, גברתי. וזו אכן תהיה בשורה. אני עם שני הנושאים הללו אני פורש אותם כשני וקטורים: הדיגיטציה וכוח האדם. תמיד אמרתי את זה, אם את זוכרת, ואני ממשיך ואומר את זה. אנחנו לא נשברנו, לשמחתנו הרבה. ואנחנו ניתן את המענה האופרטיבי הדיגיטלי והמתקדם ביותר לטובת התאגידים וחברות הביצוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. משרד החוץ, בבקשה. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> אני רוצה רק לדייק משהו שנאמר פה. גם בתשתיות. קרן גלבוע, רשות האוכלוסין. גם בתשתיות תחבורה זה 182. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רק נתייחס לנתון הזה. זה מעיד על הכישלון של הרצון להביא עובדים בתחום התשתיות שבהתחלה רצו להביא אותם בלי מיונים, בלי שום דבר. והמציאות שקבלני תשתיות לא מסוגלים לקבל את העובדים, לקבל את העובדים האלה כי אינם. והנושא הזה צריך להיות אולי מובל על ידי משרד אחר, שיש לו כבר ניסיון וראייה אחרת של הבאת עובדים בענף הבנייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור למשרד החוץ, בבקשה. אני שואלת אם את יכולה להתייחס על יישום הסכמים בילטרליים קיימים בענף הבניין ובנוגע למשאים ומתנים עם מדינות נוספות. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> כן, דבר ראשון, עו"ד רחל אוברמן, מחלקת אמנות, משרד החוץ. אני רוצה קודם להגיד איזה שהיא אמירה כללית ואז הקולגה שלי, עו"ד חן בכר מהמחלקה שלי תתייחס להסכמים, לשאלה שלך. יש כאן איזה שהוא ניסיון לקבע נרטיב שהבאה פרטית היא מצוינת והבאה בילטרלית היא ההיפך הגמור. לצערי זה לא המצב. הבאה פרטית צריכה להיעשות במשורה. זה פתרון זמני. אנחנו יודעים שעובדים בהבאה פרטית יותר נתונים לניצול. והבאה בילטרלית מאפשרת הבאה חוקית, שקופה והוגנת של עובדים זרים. זו המדיניות של הממשלה ב-15 שנה האחרונות. ויש סיבה שזו המדיניות של הממשלה ב-15 שנה האחרונות. בגלל מה שהיה לפני כן של הבאה פרטית לווה בתופעות מאוד קשות של ניצול עובדים וגביית דמי תיווך ביתר. זו תופעה שאנחנו רוצים לגדוע. ההסכמים הבילטרליים הוכחו כמנגנון האפקטיבי ביותר למניעה של אותה תופעה באמת מאוד מכוערת, שאני חושבת שכולנו חושבים שהיא תופעה מאוד בעייתית ולא חוקית. שנייה. זה רק כהערה כללית, שאני פשוט הייתי חייבת להגיד. עכשיו חן תוכל להתייחס לשאלה שלך. תודה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אני ארצה רגע להגיב על האמירה הזאת. שאם תרצי שאני אשלח לך גם סרטונים של עובדים שלי, שסיפרו לי כמה הם שילמו. ושלחתי בזמנו לחה"כ רביבו, אני יכולה לשלוח גם לך. עובד לא מוכשר מוכן לשלם. עובד מוכשר לא משלם, זה נורא פשוט. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> זה נכון. ודרך אגב, אנחנו נשארים והדמויות מתחלפות. משרד החוץ, משרד המשפטים. עם כל הכבוד לגברת, לא מגיע איזה מישהו שמלהיבים אותו בכל מיני סיסמאות. החבר'ה, ישי, אני, והחבר'ה שעובדים בענף ואיציק, מכירים את הענף כבר מ-2008, מתקופת האוצר, הגברת אז שהייתה עוזרת של כץ שאחר כך הייתה, שכחתי את השם שלה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> קרן טרנר ומיכל צור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הייתה נגד עובדים זרים והייתה בוועדה, רק התחננה לעובדים זרים בתפקיד שלה בתחבורה והבינה שצריך להביא עובדים בפרטי. אני אפתיע בקרוב גם אותך וגם את החברים בחשיפה של מידע תקשורתי על עובדים שבאים בבילטרלי ומשלמים מאות אלפי שקלים כדי להגיע לארץ. תהיה פה חשיפה בפרצוף של כל האנשים יפי הנפש שחושבים שהתהליך הבילטרלי זה תהליך נקי, זה תהליך טהור. הגיעו לפה הודים בבילטרלי אין להם מושג - - - << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אני אשמח אם יתנו לנו להשלים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> - - - אם לא היה תהליך פרטי, מדינת ישראל מסתכלים על העובד המסכן. העובד המסכן מקבל משכורת פה פי 100 מאשר כל עובד בשוק הפרטי. קרנות פנסיה, תנאים, אכיפה. אנשים חיים בסרט. העובדים הזרים פה הם העובדים הכי מתוגמלים. והעובדים שמגיעים בבילטרלי ומביאים את הלא מקצועיים, הם משלמים הכי הרבה כסף. ועל זה יהיה חשיפה ואז יבינו מה קורה בדיוק עם הבילטרלי. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אלדד, אלדד, טוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לשלב את שניהם, למצוא את האיזון, גם וגם. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משהו. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> סיפרו לנו העובדים שמשלמים 25,000 דולר שם על מנת להגיע לישראל. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני רוצה רגע רק להתייחס לעניין של המקצועיות של העובדים. זה גם תשובה למה שנאמר בתחילת הדיון פה, שהעובדים בבילטרלי לא מקצועיים, לא מקצועיים. אנחנו שומעים את זה פה כל כך הרבה. ואנחנו כולנו מתמקדים פה בסביבות 250-300 עובדים הודים שהגיעו בסבבים הראשונים, שכולנו יודעים שהיו שם בעיות ואנחנו מודים בזה. זה היה תחילת המלחמה, המדינה חדשה. הכול טוב ויפה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אף אחד לא - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רגע, תן לי לסיים. אלדד, שנייה, תן לי לסיים אחרי זה תדבר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> - - - תאגידים האלה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> תן לי לסיים, אחרי זה תגיד מה שאתה רוצה. מהנתונים שלי, ממה שאני מכיר, מתוך סביבות 15,000 הודים שיש בישראל, חצי מהם הגיעו בבילטרלי, חצי מהם הגיעו בפרטי. בסביבות 250-300 גג עובדים יש איתם בעיות. זה בסך הכול 2%. מכאן אנחנו מכלילים. זה הנתונים שיש לי. אם למישהו יש נתונים אחרים אני אשמח לקבל. זה מה שיש לי. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אתה פשוט סופר את אלה שהלכו לתעשייה ואתה לא סופר - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני לא סופר את אלו שהלכו לתעשייה. אני סופר את אלו שאמרו לי שיש להם בעיות איתם. אנחנו במהלך של לנסות להחזיר את המסלול לבילטרלי מהודו. עם הכשרות, עם תוספת למיונים שאנחנו כבר עושים. זה פוטנציאל אדיר ויש המון תאגידים, ותשאל, אלדד, שמרוצים מההודים שיש להם. לא כל ההודים גרועים ולא כל ההודים לא יודעים להחזיק מסטרינה וכו' וכו'. זה לא נכון. אי אפשר להכליל. מה לעשות? אנחנו מדינת ישראל ואנחנו צריכים לעשות גם במסלול הבילטרלי וגם במסלול הפרטי. אתה לא צריך להסביר לי על הפרטי. רגע אלדד, שנייה, שנייה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה מדבר על משהו ספציפי. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אבל תן לי לדבר, אחרי זה תדבר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו יודעים שצריך פרטי. אנחנו עובדים אתכם על הפרטי. עכשיו הבאנו החלטה שאנחנו אפילו לא צריכים לבדוק, שמסתמכים על תצהיר שלכם. עושים מה שצריך. אי אפשר לבטל את הבילטרלי. זה הולך יד ביד. גם בילטרלי וגם פרטי. כי בסופו של דבר, ורחל אמרה נכון, זה פתרון זמני כרגע. זה לא יימשך לעד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבאה פרטית? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הבאה פרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה לא תוכל, יש לך היום 200 תאגידים. אתה לא יכול להכריח אותם לקחת בילטרלי. זה לא דמוקרטי. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שוב, מה זה לא? רגע, עד עכשיו לקחת רק בילטרלי והסתדרתם. נכון? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל היו 48. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רגע, רגע, לפני המלחמה הסתדרתם? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא הסתדרנו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> מה לא הסתדרתם? לפני המלחמה לא בנו? לא בנינו, לא היו עובדים זרים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה מרים לי להנחתה, אני אגיד לך למה. אתה יודע איזה אסון היה בענף כאשר פרצה המלחמה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני מדבר לפני המלחמה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, רגע, רגע. למה? כי רשות האוכלוסין בראשות הגב' משאש הלכה והתרכזה רק בסין. הביאה עובדים רק מסין, הביאה עובדים לא מקצועיים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> מסין? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא מסין. במקומות אחרים בכלל לא ניסתה. אני באתי ודחפתי תביאי מעוד מדינות. לא. סין, סין, כי היא לא יכלה להביא בילטרלי. תמיד לאורך כל הזמן כשהייתה מכסה של 20,000 היו רק 15,000. ו-48 תאגידים כמעט רצחו אחד את השני, כי הייתה הרבה עבודה ולא היו עובדים. כאשר פרצה המלחמה, בגלל שהמסלול הבילטרלי לא יכול היה להביא קשת נרחבת של עובדים מקצועיים מכמה מדינות, והלכה רק על סין, כי היה הכי קל לענבל משאש להביא עובדים מסין, כי שם יש מסה. אבל הציפו את הכול בסינים. ואז כאשר פרצה המלחמה הסינים לא רצו יותר להביא עובדים והיינו עם שוקת שבורה. למה? כי היא לא יכלה, היא ניסתה, ישבה שרת הפנים איילת שקד ובאה אליה על ידי ואמרה לה גב' משאש, אם את לא תביאי עד תאריך זה וזה מספיק עובדים לענף, והעלו את המכסה, אתה זוכר את זה, ל-30,000. בממשלת בנט היה 20,000, העלו ל-30,000. והיא לא התקרבה אפילו ל-17,000-18,000 עובדים. ואז היא התחילה להציף את שוק בסינים כי היא לא הצליחה להביא מקומות אחרים. המסלול הבילטרלי לא יכול לספק, תבין את זה, לא יכול לספק ל-200 תאגידים שיש להם ים קבלנים, מלא עבודה. לבוא ולהכריח אותם קח את העובד הזה הלא מקצועי מסין ותעסיק אותו. אתה מכתיב פה מצב שהמשק לא יכול להתקיים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז אני חלק מהדברים שלך שאתה אומר אני מסכים, חלק לא. אני מניח שמה שאתה מתכוון כשאתה אומר סין זה הודו. כי אני לא שמעתי - - - << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> על מה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כשאתה אומר סין אתה מתכוון להודו. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, לא, לפני המלחמה הביאו רק מסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלדד, למה הם לא הצליחו להביא עובדים? לפני המלחמה, למה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כי אין מה לעשות, כוח שוק שהוא כוח שוק לא עסקי, לא פרטי. אנחנו המדינה היחידה בעולם שיש אירוע מצחיק כזה שקוראים לו בילטרלי. גרמניה, הולנד, אנגליה. אני נמצא שם, אף אחד לא עובד ומביא עובדים במסלול בילטרלי. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> יש הרבה מדינות. יש כמה מדינות שיש בהן הסכמים בילטרליים. דרום קוריאה למשל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא מונים פרטי. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אני לא יודעת מה - - -. יש מדינות בעולם שיש להם הסכמים מאוד דומים להסכמים שלנו. אנחנו לא מקרה ייחודי. ויש סיבה שהגענו לבילטרלי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תראי כמה משלם עובד לבוא בבילטרלי ואז תראי מה תגידי. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> כל נתון שיש לך אתה יכול להעביר לנו. אבל שנייה, רגע. אין בעיה, תעביר לנו מה שיש לך. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא להעביר לכם, זה ייצא החוצה. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> שנייה. אני גם רוצה להתייחס לזה שאנשים כאן מתחלפים כל הזמן, כי אני בתפקיד שלי 15 שנה. 15 שנה אני מתעסקת מאז ההסכם הראשון בנושא הזה. ויש סיבה שאנחנו עושים הסכמים. לדעתך לא צלח. אתה יכול לראות, אתה יכול לראות דוחות אחרים שהם מאוד הצליחו במניעה של דמי תיווך. עכשיו אני רוצה בבקשה לתת לקולגה שלי להתייחס למה שיושבת-הראש שאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל רצית אתה ואחר כך ניתן למשרד החוץ. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כן, חשוב. אני רק רוצה להגיד. אתה צודק ואתה לא צודק. אתה צודק שהוצפנו בסינים וזה אנחנו כבר התרענו על זה מראש. אנחנו לא צריכים להסתמך על מדינה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר לפני המלחמה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לפני המלחמה וגם עכשיו אנחנו לא צריכים להסתמך רק על הסינים או על כל מדינה אחת ולכן אנחנו דוחפים לעוד ועוד מדינות. ותכף אני אסביר לך גם משהו אחר. מה שקרה בזמן המלחמה שאוקראינה לא היה, כי הייתה מלחמה באוקראינה. היה לנו הסכם עם אוקראינה. מולדובה עדיין עבד. סין הפסיקו על דעת עצמם מה שנקרא, באופן חד צדדי. ואכן נוצר משבר והיינו צריכים למצוא עוד מדינות ולכן הלכנו לעוד והלכנו לסרילנקה. דיברנו, אני לא יודע אם לחזור על זה שוב. ההסכמים הבילטרליים עובדים, כי לפני המלחמה עבדתם והיה טוב ולא הייתם צריכים להביא בהבאה פרטית. נכון? עבדתם לפני המלחמה. ממתי התחילו ההסכמים? מ-2010 ועד 2023 במלחמה לא הסתמכתם רק על עובדים - - - << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, אבל לא היו עובדים מספיק. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> בסדר, היה פלסטינים והיו עובדים זרים והעובדים היה מספיק. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא - - - תאגידים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> היית מרוצה מהעובדים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> פלסטינאים אני לא מעסיק אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לפני המלחמה העסקת אותם? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, התשובה היא לא. היה לנו סינים פעם אחת - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא רק דינים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, רגע. לא היה, הביאו מולדבים. נוסעים למולדובה, מבזבזים משאבים, אתה מביא 100 עובדים למולדובה, 200 עובדים ממולדובה. זה אתה רוצה - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רגע, לא, לא. בזמנו היו גם אוקראינים והיו אחרי זה גם רומנים בזמנו. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> איזה רומנים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני מדבר, לא היה לך שנים. ההסכמים הבילטרליים עובדים ומגיעים עובדים טובים. עכשיו שנייה. אתה אומר שההסכמים הבילטרליים לא יכולים למלא את החסר. כן ולא. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא באיכות ולא בכמות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> באיכות ובכמות אפשר. ברגע שאנחנו נחתור, רגע, וזה מה שמוביל אותי ותכף חן תתייחס. ברגע שיהיה לנו מגוון רחב, כמה שיותר של מדינות, תאילנדים, וייטנאמים, ביקשנו אוזבקיסטאן, ביקשנו אזרבייג'אן, העלינו הרבה מאוד מדינות. ארגנטינה. אוקיי? מדינות. ברגע שהמערך הזה יעבוד כמו שצריך יהיה לך גם כמות וגם איכות. אוקיי? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אף פעם לא תצליח על 200 תאגידים לכפות עליהם להביא עובדים שהם לא ראו ולא מיינו ולתת אותם לקבלנים שלהם. אי אפשר. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> בשביל זה אנחנו ממיינים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה באירוע אחר. זה לא האירוע שהיו 48 תאגידים. אתה באירוע של 150 - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> יפה. ככל שיהיו לנו יותר הסכמים יהיה לנו יותר הצע לתת לכם. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אני חושבת שהשאלה הפשוטה היא כמה אנשים יש להם בקנה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא תצליח, לא בכמות ולא באיכות. לא תצליח. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> כמה אנשים יש להם מהודו בקנה, שאף תאגיד לא מושך? בוא תיתן את הנתון הזה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> מה שיש בקנה בהודו זה 2,000. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> 2,000 אנשים ששום תאגיד לא מושך? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא רוצים למשוך אותם בגלל השם שיצא. בגלל אותם 250. אנחנו עובדים על זה, הם יעברו הכשרות ובסופו של דבר ייקחו גם את העובדים האלה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> בסופו של דבר זה כבר יותר משנה. נכון? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זה קורה ממש בחודש הקרוב. וגם אנחנו מתכוונים להביא עובדים של ענף השיפוצים דרך הודו, בתקווה שזה יעבוד כמו שצריך. ואתם תראו - - - << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> למה ללכת על מודל שכשל, זו השאלה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, לא, לא. המודל של השיפוצים ממש לא כשל. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> לא, לא המודל של השיפוצים. המודל של הבילטרלי. כי כשאני מביאה קבלן - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> המודל הבילטרלי לא כשל, אני לא מסכים. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> כשאני מביאה, כשאני הולכת לבחון ואני עומדת מאחורי הבחירה שלי או שהקבלן שלי שמצטרף אליי הוא זה שבוחר, איזה ביטחון אתה צריך יותר מזה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הסרילנקים שמגיעים והסינים, יש לך בעיה איתם? המולדובים שמגיעים יש לך בעיה איתם? << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> הסרילנקים שהגיעו בתקופה האחרונה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא משנה, אני מדבר בכלליות. אנחנו מדברים על הסכם בילטרלי בכללי. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> לי יש, התאגיד שלי נשען הרבה על סרילנקים. בהתחלה הגיעו טובים. זה ממש הידרדר מנחיתה לנחיתה. אחוז הברחנים שם קפץ בחודשים האחרונים למספרים לא נורמליים. ואני עוד פעם אומרת בסוגריים שאנחנו ממשיכים לשלם את האגרות שלהם, כי הם לא נקלטים אצל תאגידים אחרים. קורה כאן משהו רחב שמתפספס. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זה אני מסכים, אכיפה צריכה להיות מוגברת בעניין. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אנחנו יכולים להתייחס? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דקה, רק שניהם ואז את. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> פרטוש, תגיד לי שאלה אחת. למה המדינה, אחרי המשבר הלכה ורצה למסלול הפרטי? כי המסלול הפרטי הביא כמות אדירה שהבילטרלי לא יכול היה לספק. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רגע. אני לא נגד הפרטי, אני איתך בפרטי. אני רק אומר שזה לא יכול לעבוד לבד, רק זה. זה לא יכול להיות רק זה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תעשה שידוך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זה הכי טוב, המודל המשולב. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני בעד, מקבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורביץ ואתם. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> קודם כל, אנחנו במשך הרבה שנים עשינו את המיונים לבילטרלי בדברים שהתנהלו ועובדים הגיעו באופן מקצועי. האירועים שקרו כתוצאה מהלחץ של ה-7 באוקטובר הביאו לזה שהמיונים באזורים מסוימים לא מנוהלים באופן מקצועי. לא רק - - -. הוא לא יכול לעשות מיונים בהודו אם לא אומרים לו בממשלת הודו באיזה מקום הוא צריך לעשות את המיונים. אבל זה לא המקומות הרלוונטיים. לא ככה מנהלים את ההליך. לא ככה מנהלים שפסאודו עמותה, כי זה לא עמותה, שופך עובדים שהם לא מקצועיים שיש אינטרס לשלוח עובדים לא מקצועיים. גם באנשים שמנהלים את האירוע בהודו. ועל זה מן הסתם מי שקורא תקשורת יודע מה שמתרחש, החקירות שמתנהלות בהודו. מדינת ישראל לא יכולה להיות תלויה בזה. מדינת ישראל מתקשה לצאת מאותו שטנץ. ברור שבהודו יש עובדים מקצועיים. מה זה, זו מדינה ענקית כדי לספק את הצרכים של ישראל. אבל למה מדינת ישראל מתעקשת להגיע למקומות שמובילים אותה, על ידי אנשים שמובילים אותה, בלי לבדוק, בלי לחשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס? נקודה חשובה הוא העלה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אעדכן. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רגע. איפה הביטוי, או בוא נאמר אחרת. אני מסכים שעובד לא צריך לשלם גרוש כדי לזכות בעבודה בישראל. גרוש. אבל תסתכלו מה קורה פה עם חברות הביצוע. 30%, מה אתם חושבים, שהעובדים האלה לא שילמו משהו בסין כדי להגיע לפה ולברוח? סתם הגיעו? מי שילם להם את הכרטיס? הרי אין היגיון. אז לא יכול להיות שמתנהלים לא נכון מול הודו בפוטנציאל עצום. נותנים פתרונות, ואתם כן נותנים פתרונות בבילטרלי. הדבר הזה גם בא לידי ביטוי עם מה שקורה בתשתיות בסוגיית סרילנקה. הכול הוא בא במסגרת מסלול מסוים שנקשר. לא רק זה, בסרילנקה ופה בארץ החליטו ש-3,000 מתוך המכסה לא צריך למיין אותם. מה פתאום? איך מדינת ישראל מסכימה לדבר כזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, איך? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> איך מסכימים יחד עם סרילנקה? חבר'ה, יש פה ענף שמפרנס מאות אלפי ישראלים. בואו תתאמו איתנו את הדברים, אולי נצליח לעשות דברים יותר טוב. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רק מילה על הודו. איציק, תקשיב, כדי שתהיה מעודכן. היו חילופי גברא במה שאתה אומר בהודו ויש שם שינויים. יהיה, יש רפורמה, מה שנקרא. לכן אנחנו רוצים להניע מחדש. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רגע, אני חייב לספר לכם קוריוז. אני קיבלתי בשבת פנייה של בחור הודי, אני לא מכיר אותו, שיש לו חברה, הוא מאוטר פרדש. והוא מהמשרד של פרופשונל הפנו אותו אליי לגבי עובדים. כאילו, איך הם כבר יודעים שאוטר פרדש הולכים להיות מיונים ופונים אליי? איך הם יודעים? יש לי את הפנייה, אני אראה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חן, בבקשה. << אורח >> חן בכר: << אורח >> עו"ד חן בכר, משרד החוץ. אני רק אגיד שאנחנו עובדים כרגע על לטייב את ההסכמים הקיימים. בין היתר בנושא הודו, כמו שצוין כאן. חודש הבא מתוכננת לצאת משלחת להודו שאנחנו מקווים שתצליח לפתור את עניין העובדים הלא מיומנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא מושכים עובדים מהודו, אז איך אתם בכל זאת? << אורח >> חן בכר: << אורח >> הכוונה היא - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> את יכולה להגיד לא מיומנים. הם מיומנים? << אורח >> חן בכר: << אורח >> שנוצר להם שם, נוצרה להם תדמית של עובדים לא מיומנים. אנחנו בטוחים שזה לא באמת ככה. בגלל זה מתכוונת לצאת משלחת חודש הבא שתבחן איך אפשר טיפה יותר לייעל את הליך המיון. להביא, לקשר בין התאגידים לעובדים. נבחנות כל מיני אפשרויות כדי שכן אפשר יהיה להביא אותם. במקביל מתקיים משא ומתן עם מספר מדינות. אני לא אפרט. אם אתן רוצות אפשר אחר כך לפרט באילו מדינות מדובר. אבל יש לנו כמה משאים ומתנים שנמצאים בשלב יחסית מתקדם. אנחנו מקווים שאפשר יהיה לחתום על הסכמים בזמן הקרוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה מדינות? את יכולה לומר? << אורח >> חן בכר: << אורח >> אני חושבת שלוש או ארבע מדינות. שחלק מהן הוזכרו כאן לפני כן. ואנחנו אופטימיות שיהיה אפשר לחתום על ההסכמים האלה בקרוב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם לשיפוצים? בנייה ושיפוצים? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אז אני רק רוצה אולי לומר שאנחנו בעצם משתמשים בתשתית של הסכמי הבניין כדי להביא מעבר למקצועות הרטובים גם עובדים שיפוצים. בגלל זה אנחנו יכולים להביא עובדים מהודו וסרילנקה, כי ההסכמים שחתמנו מאפשרים גם להביא עובדים במיומנויות נוספות מעבר לעבודות הרטובות. ובאמת, בעזרת השם, כשנחתום על הסכמים נוספים אז באמת נכניס את אותה הפניה, שאפשר באמת להסכים על מיומנויות נוספות וגם להביא לשיפוצים וגם לענף תשתיות תחבורה וענפים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי את רואה את התהליך הזה כבר? מתי זה הבשורה? << אורח >> חן בכר: << אורח >> לא, אנחנו לא נכניס מקצוע ספציפי. אנחנו פשוט נכניס, למשל אם בשיפוצים, אנחנו לא צריכים לחתום על הסכם נפרד בשיפוצים. אפשר להביא מקצוע שנושק לענף הבניין גם בהסכם בענף הבניין. אין משהו ספציפי שאנחנו נכתוב. וזה באמת מאפשר לנו הרבה גמישות. במקרה כזה כמו שקרה בתחילת המלחמה שהתבקשנו להביא הרבה שיפוצים. זה מאוד הקל עלינו שההסכמים האלה אפשרו את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לדעתם אפשר לזמן דיון כדי שתביאי, תגיעי עם הבשורה ותפרטי לנו? עד חודש, כמה? את יכולה לתחום בזמן? << אורח >> חן בכר: << אורח >> אני לא חושבת שחודש זה ריאלי. אבל אנחנו נוכל לעמוד אתכם בקשר ולעדכן בדיוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לקיים דיון ושתחדשי לנו. << אורח >> חן בכר: << אורח >> נעמוד אתכם בקשר. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה ואני מאוד מקווה שנוכל. לפעמים, אתם יודעים, זה משא ומתן, יש גם פערים במשא ומתן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. אבל יש הרבה מדינות. אז חלק מהמדינות תעדכני אותנו מה קורה. << אורח >> חן בכר: << אורח >> ברור, אנחנו נעדכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה לגבי וייטנאם? לא התייחסתם לגבי וייטנאם. אלדד שאל למה אין מווייטנאם. << אורח >> חן בכר: << אורח >> אני יכולה להתייחס, אני לא יכולה להתייחס כרגע לנושא של אזהרת מסע, זה לא בתחום שלי. ספציפית עם וייטנאם אנחנו מאוד מעוניינים לקדם משא ומתן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התחלתם כבר במשאים ומתנים איתם? << אורח >> חן בכר: << אורח >> - - - עם המדינה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נציין רק לגבי וייטנאם שחברת ביצוע מווייטנאם כבר עברה את התנאים של הקול קורא. קיבלה אישור. והם בשלבים ממש אחרונים להתחיל לעבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלדד, שמעת? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לקבל פרויקטים פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, אבל גם התייחסו לגבי וייטנאם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> ביצוע הוא מדבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל הם התייחסו לווייטנאם גם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, וייטנאם צריך ללכת, כמו שאמר פרטוש, שמסלול פרטי ובילטרלי. צריך לבוא אליהם שנגמרה המלחמה ובמסגרת המסלול הפרטי שעכשיו מותר במסגרת בילטרלי. רוצים לסגור הסכם עם וייטנאם שיסגרו. במקביל הבאה פרטית. אין בעיה עם זה. כי פה היום אם אני מגיש היום לישי, ישי, תקן אותי אם אני טועה, אם היום הייתי מגיש לך וייטנאמים, מבחינת הרשות היו מאשרים אותם, נכון? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מדינת וייטנאם מבחינת b2b מאושרת להבאה פרטית. הבעיה זה בווייטנאם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> וייטנאם. אז אני אומר, אם הווייטנאמים מסכימים כבר להביא חברה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם כבר מסכימים להביא? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בחברה כן. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, אבל אם מעדכנים שמוכנים להביא כבר וייטנאמים לארץ. הרי ההתנגדות הייתה בגלל המצב הביטחוני. אז אם עכשיו הם, עכשיו משרד החוץ יכול גם לקדם הסכם בילטרלי. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> מקדמים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם עובדים טובים, מיומנים, מוכשרים? << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> הסיפור של אזהרת מסע. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, אבל אם הווייטנאמים כבר הפשירו את ההתנגדות שלהם, אז אתם יכולים לעזור. << אורח >> חן בכר: << אורח >> בוא נחכה למשא ומתן, שלא נהרוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אייל רוצה שוב להתייחס ואחר כך משרד האוצר. ואם ועדת המנכ"לים, אם יש לכם לחדש לנו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> קודם כל, אני יושב, אני תופס את הראש. כאילו חזרנו עוד פעם ל-6 באוקטובר מהבחינה של הנושא שלנו. שוב פעם יש פה יהירות מטורפת וזריקת נתונים לא נכונה של הצד השני של השולחן. קודם כל, חברת הביצוע שאושרה מווייטנאם, גם הם, אגב אריאל, לא מקבלים אישור ממשלת וייטנאם להביא את העובדים. כאשר אומרים משהו צריך לדייק בו. כשאתה אומר שההודים סך הכול 250 עובדים, זה פשוט, אני לא יודע איך לספר את זה במילים אחרות, זה פשוט לא להגיד את האמת. יושב פה גורביץ', יושב אלדד, אתם לא יודעים להגיד את הדברים? למה אתם שותקים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> שמעת אותי מצוין מדבר את הדברים. לא יודע למה אתה סתם מדבר שטויות. שמעת את הדברים בצורה מצוינת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה פשוט לא נכון. אני לא מצליח להבין שממשלת ישראל עדיין, אנחנו יושבים פה תחת ידה של הפקידות ולא מתקדמים לשום מקום. תשתיות לצורך העניין, בואו ניקח את זה כדוגמה. שנה שלמה היו פה דיונים איך מביאים עובדים וחסרים עובדים בענף. בסוף התקבלה החלטה והיא גם הודתה בפרוטוקול שהיינו בסיור ביחד בנתב"ג, אתי. גב' שירלי נתנה אישור לא לבחון את העובדים, אלא לעשות להם רק מבחן בראור, שיהיה להם דופק טוב היא אמרה. ושיהיו חזקים. זה מה שאמר לה השכן שלה, סמנכ"ל הביצוע של דניה סיבוס. אחרי דבר כזה, כישלון קולוסלי, הצליחו להביא 200 עובדים שלא קשורים לתחום, לא שווים שום דבר. ולא קורה כלום. אף אחד לא שם את המפתחות והולך הביתה. אף אחד לא לוקח אחריות. אדון אריאל, תן לי לספר לך, אני במאי קיבלתי 180 עובדים הודים. הפסדתי עליהם 900,000 שקלים בשלושה שבועות בגלל שהגיעו לפה נהגי מוניות וספרים ודוגמנים ואנשי אינסטגרם ומקורבי ממשל. אז אל תבלבלו את הראש ותספרו פה דברים לא נכונים ותגידו שסך הכול הגיע 250 הודים ויצא להם שם לא טוב. הם הרוויחו את השם שלהם בכבוד. היה פה סיורים של הוועדה, ראינו אנשים שעובדים בלי נעליים. לא יודעים מה הם עושים באתרי בנייה. פעם ראשונה שהם היו באתר בנייה זה במדינת ישראל. לא יכול להיות מצב שאף אחד לא ישלם על הטעויות שלו. במגזר הפרטי אף אחד מכם לא היה יושב בכיסא שלו היום. לא יכול להיות מצב שכולכם סביב השולחן בצד של המעסיקים לא מוציאים מילה כי אתם מפחדים להרוס את הקשר מול משרדי הממשלה. לא יכול להיות מצב כזה. זה פשוט לקחת ולזרות חול בעיניים של אנשים. לשמוע שוב פעם שהבילטרלי זו הדרך וה-b2b. הנה, שבוע הבא יש פה ועדה, מוצג דוח של קו לעובד, שאני לא יכול להגיד שאני אוהב את העמותה הזאת. בואו תשמעו כמה כסף אנשים שילמו בבילטרלי. יושב גורביץ' שהיה במיונים בהודו, הוא יכול לספר לכם מה הלך שם. איך אנשים זרקו אותם לתוך המיונים בשביל לעשות מדפסה של כסף. מנכ"ל ה-NCDC, הגוף המגייס בהודו, פוטר על ידי ממשלת הודו בגלל השחיתות שהייתה במיונים למדינת ישראל. למה אתם לא מדברים על זה? למה לזרות חול בעיניים של אנשים? עד שיש מסלול אחד שעובד ומביא לפה כמות עובדים מהירה, מקצועית, רוצים לעצור אותו. פשוט, באמת, סליחה, טמטום. לא ראיתי דבר כזה. יש לכם תצהיר, מי שעובר על החוקים תענישו אותו. תגבו את הכסף שיש לכם שוכב בערבויות. אי אפשר להעניש אנשים ששומרים על החוק בגלל תפוחים רקובים. זה לא עובד ככה. לא יכול להיות מצב ששוב פעם מדברים, עד שיש משהו אחד שעובד אתם רוצים לעצור אותו. עד שמסלול אחד מביא לפה עובדים בכמויות גדולות, מקצועיים, אתם רוצים להרוס את זה. לא יכול להיות. יש פה הרבה יותר מ-2,000 מהודו שבמשך שנה אף אחד לא משך אותם. אף תאגיד לא משך אותם. זה כישלון קולוסלי שעלה למדינת ישראל המון כסף. ועכשיו מה רוצים לעשות? להוציא עוד כסף מהמדינה בזמן שאנחנו מלקקים את הפצעים מהתקציבים שהלכו פה למלחמה בשנתיים האחרונות בשביל לעשות הכשרה לאנשים שלא רלוונטיים. תביאו אנשים טובים, נוכל להחזיר, למשוך חזרה בבילטרלי. כרגע הכישלון הוא בצד הפקידותי ולא יכול להיות מצב שאף אחד לא משלם את המחיר על ההחלטות הגרועות שנלקחו גם בעת לחץ. תודה וסליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר, בבקשה. אם אתה יכול לפרט על התוכנית להאצת הנדל"ן שאושרה אתמול בממשלה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> דוריה גנות, משרד האוצר. אתמול באמת אושרה בממשלה תוכנית משותפת של משרד האוצר ומשרד השיכון שמערבת די הרבה שותפים בממשלה וכללה גם פר תמיכה של עובדים זרים. התוכנית כוללת הרבה דברים שקשורים לבנייה: האצת הבנייה, התחדשות עירונית, תמרוץ רשויות וכו' שאני לא אגע בהם. בתחום העובדים הזרים אני אגיד שהיו עוד טיפה שינויי נוסח בממשלה, אז אני מניחה שכולם יוכלו לראות את הנוסח הסופי מחר-מוחרתיים באתר מזכירות הממשלה. אבל בגדול ניסינו להתמקד גם בחיזוק רשות האוכלוסין. אני חושבת שזה ברור, כולנו שמענו את המחמאות על רשות האוכלוסין. אנחנו עובדים בצמוד שני הגופים כבר המון זמן. וגם אנחנו ראינו לנכון באמת לחזק את הרשות ובפרט את מינהל עובדים זרים. לכן אנחנו כרגע בתהליך משותף עובדים על זה. משרד השיכון בהקשרי המיונים, הכשרות וכו' ומה שצוין. יש גם התייחסות למודלי העסקה, יש התייחסות לנסות ולזרז את החתימה על הסכמים בילטרליים. אני לא רוצה, יש חשיבות למילים בהקשר המשפטי ולכן אני לא רוצה להיכנס פה לדקויות. אבל הממשלה מכירה, מנסה כל הזמן להמשיך ולשפר את התהליך. אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה. אני חושבת שזה גם ברור שיש מאמץ ממשלתי נרחב כדי להגדיל את כמות העובדים הזרים שנמצאים פה. לכולנו חשוב ענף הבנייה ואנחנו עובדים בזה. חשוב לי להגיד נקודה שאני מרגישה שמתפזרת פה בדיון, קודם כל, אנחנו דוחפים במשך באמת שנתיים להמשיך ולחזק את המסלול הפרטי, כי אנחנו מבינים את הצורך. אני לא חושבת שזה סוד. ואתם רואים, הגדלנו מכסות. אין לנו יכולת לעשות רק מסלול פרטי. אני חושבת שזה ברור לכם. זה קשור בהמון גורמים שלא יושבים פה על שולחן הממשלה. יש המון אירועים משפטיים וכו', הקשרים בין לאומיים, שפשוט לא כל הנציגים הרלוונטיים פה. לכן נראה לי שקצת עקר לפתוח את הדיון ככה. אם רוצים לנהל על זה דיון משמעותי אז שווה להזמין את הגורמים הרלוונטיים, כי אנחנו רק חלק מהשולחן. אבל אנחנו מבינים, אני יכולה גם להגיד מהצד של משרד האוצר, אחרי באמת המון שיח עם הממשלה בנושא בשנתיים האחרונות, שאנחנו לא יכולים ללכת רק על המסלול הפרטי ואנחנו צריכים להשקיע גם במסלול הבילטרלי. לכן אנחנו עובדים באופן צמוד עם משרדי הממשלה כדי לנסות ולשפר אותו כל הזמן. בתקווה ששני המסלולים האלה בסוף יעזרו לנו להחזיר את מצבת העובדים בענף למה שהיא הייתה. אני חושבת שכולנו מתואמים, כולנו בעלי רצונות זהים פה ואנחנו רוצים להמשיך ולהשתפר ואנחנו עובדים בזה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תרשי לי להחמיא לך. אני אומר את זה בתור אדם שיושב הרבה בוועדות ובאים לפה נציגים מהאוצר. השמעת דברי טעם, דברי היגיון ולא פרגמטיות. הרבה פעמים נציגים שבאו מהאוצר ודיברו בצורה מאוד חד גונית. והתשובה עם הרבה שכל. אני אומר את זה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם אני מצטרפת לדבריו. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היית ממוקדת. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אז אני אסיים פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תאיר ממשרד המשפטים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בגלל זה יותר לא ישלחו אותך. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לקחתי. אני אעצור פה, חבל להרוס. אני חושבת שזהו. אני רק אגיד שלעניין ענף התשתיות שצוין פה, פשוט גם זה לא עובר את משרד השיכון, אז אם רוצים לדבר על זה צריך שאנשי התשתיות יהיו בחדר. נכון אריאל? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> תשתיות זה לא תחת המשרד. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אז אנחנו מסכימים. אני לא אומרת שאתם טועים בכלל. אני אומרת שאלה לא הנציגים שפה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> איציק, אתה יודע איזה משרד אחר תשתיות, אתה עובד איתו טוב. בבקשה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> פשוט הנציגים לא פה ולכן אני חושבת שצריך להפריד את הדיונים. זהו. כולנו פה בשביל לעבוד ביחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה שותפה לנושא האגרות? הורדת האגרות והיתר הבנייה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אגיד שלשנת 2025 כידוע עשינו הפחתה בדמי היתר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל עוד מעט מסתיים, סוף השנה קרב. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> סוף השנה קרב. אבל כידוע, אין כרגע תקציב, לא אושר החל מעוד חודשיים. אנחנו לא יודעים עדיין - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואם יהיה תקציב מאושר תורידו את האגרות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אנחנו נדון בזה במסגרת דיוני התקציב. אנחנו יכולים לדון גם בזה. אני מתנצלת, אני חושבת שזה ידוע, פשוט תקציב 2026 ממש שום דבר עדיין לא סגור ולכן אני לא יכולה להתחייב כאן על שום דבר. בוודאי במסגרת העיסוק המאוד נרחב שלנו בענף - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח אם תשתתפי שבוע הבא בדיון שלנו בנושא האגרות. ב-4 בנובמבר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני חושבת שאת מכירה את צוות - - - אצלנו. הם יידעו לתת לזה מענה, זה בסדר, אנחנו עובדים ביחד צמוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. תאיר, בבקשה. << אורח >> תאיר פרי: << אורח >> שלום, אני תאיר, אני נציגה של משרד המשפטים. אני עובדת עם עו"ד סמדר פרידמן שביקשה ממני להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן בדיון. אנחנו מבקשים להצטרף לדברים של רחל ממשרד החוץ. להגיד שבעצם המדינה כבר התחייבה לבג"ץ וגם בית המשפט העליון כבר התייחס לכך בעבר, שדרך המלך היא הבאה של עובדים זרים דרך ההסכמים הבילטרליים. כלומר, המדינה לא יכולה שלא לפקח על ההגעה של העובדים הזרים ארצה. קודם כל מהחשש של ניצול העובדים מבחינת פליינג ויזה וכדומה. וגם בענף הבניין באופן ספציפי יש עניין משמעותי של בטיחות בעבודה. כבר עלה בעבר כמה פעמים העניין של הקשיים שעולים מבחינת הבטיחות והשמירה על החיים של העובדים שמגיעים. גם אנחנו כן מבקשים להדגיש שבמסגרת ההסכמים העובדים עוברים כן מיונים מאוד מקצועיים, כמו שהוזכר כאן בוועדה. אולי עוד נקודה אחת להגיד, שהבאה פרטית אושרה באופן זמני בלבד. זאת אומרת, זה היה בעצם בשביל לפתור את האתגרים של המלחמה ובאמת לתת את האפשרות ככה לפתוח את המשבר. אבל גם ניתן לזה המנדט של ועדת המנכ"לים שהייתה. זה לא מנגנון שהוא מנגנון קבוע בעתיד שניתן בעצם להמשיך לעבוד איתו באופן קבוע ולא זמני. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אפשר להגיב בבקשה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רק הערה אחת. לגבי הסוגייה של בטיחות. אני מציע שתלמדו טוב-טוב את הנושא של הבאת עובדים מהודו. כי אם אומרים לכם מפה שבמסגרת ההבאה הבילטרלי דרך הגוף של NSDC, מגיעים לפה עובדים שלא עבדו אף פעם בענף הבנייה. ואתם תומכים באירוע כזה? להכניס עובד שלא עבד אף פעם בענף הבנייה מבחינת בטיחות, הוא לא יידע איך להתנהל בתוך אתר. אין היגיון, זה לא, אין רציונל לגבי מה שאת אומרת. צריך לבחון את הדברים באופן פרטני. אם בהודו שלחו לפה עובדים, ושלחו לפה עובדים שלא היה להם קשר לענף הבנייה. אז איך הבילטרלי מסייע לבטיחות? ההיפך. אנשים, אני מכיר באתרים עובדים שלא יודעים לשים את הקסדה. לא יודעים מה זה רתמה. אני לא מדבר על קו חיים. לא מבינים בזה כלום. << אורח >> תאיר פרי: << אורח >> אבל הודו היא מדינה שלא מייצגת את הכלל, צריך להדגיש את זה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא, זה רק המדינה היחידה - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל הרוב באים מהודו היום. רוב העובדים באים מהודו. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זו המדינה היחידה שכרגע ניתן למצוא כמות. אז זה לא מסתדר. מביאים עובדים בבילטרלי, כמו שמביאים מהודו. אין קשר בין זה לבטיחות. ההיפך, ההיפך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אביבית, אם את יכולה להתייחס לשאלה שלנו. גובה הסכום שאותו ניתן לקזז משכר העובדים עבור מגורים? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כמו שאתם יודעים, המשרד שלנו עשה עבודה מאוד רחבה בנושא של ניכויים, הסכום אותו ניתן יהיה לנכות מהעובדים בגין מגורים והוצאות נלוות למגורים. הדוח הוכן, התיקון הוצג להערות ציבור. התקבלו הערות ציבור וסיימנו. היה עיכוב בגלל רשות ההסדרה במשרד ראש הממשלה. עיכבה אותנו לגבי התכתבות עם הדוח. הצלחנו להתגבר גם על המכשול הזה, הגענו להסכמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יובא לוועדת עבודה ורווחה? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> ברגע שיהיה שר אנחנו נגיש את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אה, יפה, בשעה טובה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> זה כבר עומד מוכן ממתין לשר. רק פשוט הדברים קרו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב לוין היה עד לפני שבוע. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בגלל שידענו שתהיה חלופה הוא לא רצה. זה לא היה נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וגם תקנות הפקדון מוכנות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> תקנות הפקדון מוכנות, זו סוגייה אחרת. גם היא ממתינה להכרעת שר ברגע שיהיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו שמחים שרק צריך. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> ובאמת לגבי הניכויים גם אנחנו כבר רוצים. עשינו עבודה מאוד מורכבת בנושא וחשוב לנו לראות את התוצאות, גם לנו. אין לנו עניין להעמיד אותה באוויר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו לרשות האוכלוסין, מה קורה עם עמדות קבלת הפנים בנתב"ג? האם יש חדש מאז הביקור שלנו בנתב"ג? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני הבנתי, להבנתי זה הסתדר. האירוע שם הסתדר, מבדיקה שלי מאתמול. אני רוצה לדעת אם יש מאז הביקור של גברתי, האם קיבלתם עוד פידבקים שליליים לגבי הסיפור הזה << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא קיבלנו. אנחנו רוצים לשמוע ממכם. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני הבנתי שזה הסתדר מאתמול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא קיבלנו תשובה בכתב רשמית לגבי העמדה שלהם. ינון שנקר, בבקשה. << אורח >> ינון שנקר: << אורח >> ד"ר ינון שנקר. המומחיות שלי היא בריאות הציבור. אני גם מנהל של מיזם מטפלת ואני בדרך כלל מוזמן לדיונים כאן כמומחה. ואני מוכרח לומר שאני נפעם ונדהם מהפיל שבחדר, שזה העובדים עצמם. אני לא מתכוון להיות פה לעובדים, אבל זה די מפתיע שאין בדיונים לא עובדי בניין מאיגוד עובדי הבניין ההודים או הסרילנקים או הסינים, כי הם פשוט לא קיימים. אני כן רוצה להציף את הנקודה של בריאות הציבור, מפני שאין כיום, גברתי יושבת-הראש, תשומת לב כמעט בכלל לנושא של הבריאות של עובדים זרים בישראל. הייתי רוצה להציע לך לכנס דיון מיוחד עם ועדת הבריאות כאן בכנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כרגע אין יושב-ראש. לא, בסדר, בהמשך. << אורח >> ינון שנקר: << אורח >> אני מדבר על נושא שהוא בוער כבר, תכף תבינו גם למה. ומצד שני, לא צריך לחכות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, ועדת הבריאות לא קיימה דיון בסוגייה? << אורח >> ינון שנקר: << אורח >> לא התקיים במדינת ישראל דיון מסודר לגבי הנושא של הבריאות של עובדים זרים. הוזכרה כאן המילה בטיחות שאליה אפשר להתייחס בנפרד. יש שלוש סיבות עיקריות מדוע דיון כזה בעיניי נדרש. אם אנחנו מדברים היום על ענף הבניין, אני חושב שהפציעות והמוות של עובדים זרים בבניין זה משהו שוודאי לאנשי מקצוע, אבל לכל אחד מאתנו לדעתי אסור להתעלם ממנו. יש מחלות וסיכוני בריאות ייחודיים לעובדים זרים בישראל שלא מקבלים התייחסות או מענה. זה מתחיל גם במיון שלהם, אבל זה נמשך גם כאן בארץ. הם לא מקבלים חיסונים למשל בצורה מסודרת. הנושא השלישי, ברחנים. מושג ששמעתי, למדתי אותו פעם ראשונה היום. הם חסרי ביטוח. לא רק ביטוח לאומי, גם לא משולם להם ביטוח בריאות. וכאשר נמצאים אנשים בלי ביטוח בריאות, כי הם ברחו מהמעסיק שלהם שבדרך כלל אמור גם לדאוג לפן הזה, אז מסתובבים פה אנשים שצריך לקחת בחשבון את העומס האפשרי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם רשומים על אותו מעסיק בינתיים. אז איך הוא לא מבטח אותם? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> הוא חייב לשלם. << אורח >> ינון שנקר: << אורח >> הנושא של האדם שהוא במעמד לא חוקי הכניסה שלו לחדר מיון תהיה רק במצב מאוד חירומי. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שמדובר על אנשים שהם מנותקים כרגע מהמערכת ולכן יש סבירות גבוהה שגם הסיוע הבריאותי, אלא אם כן יש לזה פתרונות אחרים הוא חסר קיימות כרגע. אני רוצה להזכיר לכם, דובר אמנם במספרים שהם פחות מאשר כמה עשרות אלפים. אבל מדינת ישראל חוקקה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי כדי להתמודד עם 250,000 חסרי ביטוח במדינת ישראל. אני מקווה שלא נגיע למצב הזה עם הברחנים. אבל בקרוב יהיו פה נהגי אוטובוס שהם זרים, אולי עובדי ניקיון ברשויות המקומיות שהם זרים. יש כבר עובדי סופרמרקט שהם זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך להסדיר את הנושא. << אורח >> ינון שנקר: << אורח >> אז אם אנחנו מדברים על סדר גודל של אולי 400,000 עובדים זרים בקרוב אז זו אוכלוסייה שהבריאות שלה צריכה להיות גם על שולחן הוועדה הזאת, גם על האחריות של כולנו. לא רק בגלל של הרצינות שאנחנו מתייחסים לדברים, אלא גם ברמה המוסרית שאנחנו בדרך כלל מתייחסים אליהם. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אני רוצה רק לחזק את הדברים של האדון. הנושא הזה של הביטוח של העובדים הוא מאוד חשוב. הברחנים הם לא מבוטחים. לא בביטוח בריאות פרטי ולא בביטוח לאומי. והם עובדים בתחום הבניין, הם יכולים להיפצע בצורה קשה מאוד והם לא זכאים לטיפול. זו בעיה מאוד גדולה עבורם, אבל גם עבור כולנו. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גם עבורם וגם עבור המעסיק וגם עבור המדינה. זו בעיה משולשת. גברתי, הברחנים באמת בעיה רצינית וצריך להגביר את האכיפה בעניין הזה. יש לנו, עכשיו, היום, אני מטפל בעובד זר שהוא ברחן, שיש בעיה שקופת חולים לא רוצה לטפל בו. והביטוח הלאומי לא מכיר בטיעון עקב תאונת עבודה וממשיך לעבוד במקום אחר ונפל. ויש שם בעיה. לכן הבעיה של הברחנים צריך לטפל בה ולהגביר את האכיפה ולמנוע אותה. << אורח >> ינון שנקר: << אורח >> ואם מותר לתזכר את יושבת-הראש נדמה לי שהייתה פנייה רשמית למרכז המחקר והמידע של הכנסת, לגבי הנושא של איזה שהוא סקר או חקר שלהם, נושא הבריאות של עובדים זרים. אני חושב שזה דבר שאם אפשר היה לבקש לחץ קטן עליהם כדי שלקראת הדיון שאני מציע שתקיימו עם ועדת הבריאות יהיה את המסמך הנטרלי הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה בבקשה להודות לכל המשתתפים. אני מסכמת את הישיבה. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לקדם את ההסכם בבניין ובשיפוצים מול תאילנד והודו ושאר המדינות שאיתן מתנהל משא ומתן ולעדכן את הוועדה. הוועדה תקיים ישיבה בנושא האגרות ב-4 בנובמבר ומצפה לתשובות והתקדמות ממשרד האוצר. הוועדה מודאגת מהנתונים שהוצגו בדיון על נטישת העובדים הזרים בענף הבניין ושיפוצים ובחברות הביצוע הזרות ותקיים ישיבה עם מינהל אכיפה כדי לקדם את האכיפה כלפי הלא חוקיים בענף. הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא בריאות העובדים הזרים והשלכות למעסיקים בנושא. נושא ביטוחים של עובדים זרים לא חוקיים. כרגע נקיים דיון. אבל אם יהיה צורך אז נקיים דיון המשך עם ועדת הבריאות של הכנסת. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:43. << סיום >>