חומר רקע
לכבוד
יום ראשון
י"ח
חשוןתשפ"ו
ח"כ
יצחק קרויזר
9
נובמבר2025
יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
הכנסת
מכובדי
נייר עמדה הפורום להתחדשות עירונית.
בעניין:
דיון בוועדת הפנים, היערכות מדינת ישראל להתמודדות עםרעידות אדמה, אשר יתקייםב11.11.25
.
בנושא:
ישראל מול רעידת האדמה הבאה-
מבחן חרבותברזל והכשלהלאומיהמתמשך.
מלחמת חרבות ברזל חשפה את אחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה -
קריסת מערך הניהול והשליטה
הלאומי ברגע האמת. המלחמה שימשה "ניסוי כלים" טראגי, שהוכיח כיצד מדינת ישראל אינה ערוכה למצב
חירום רחב היקף-
לא צבאי, לא אזרחי,ובוודאישלא לרעידתאדמה.
דו"חות מבקר המדינה הזהירו במשך שני עשורים מפני תרחיש כזה. מערכות ממשלתיות שלא מתואמות זו עם
זו, אחריות מפוזרת בין משרדים, קבלת החלטות איטית ומנותקת מהשטח, ורשויות מקומיות שנשארות לבדן
להתמודד מולאסוןבקנה מידהלאומי.
במלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד מדינה שלמה נותרה ימים ארוכים ללא שליטה מרכזית, ללא פיקוד אזרחי
מאורגןוללארשותאחתשמסוגלתלנהלאירוערב-
מוקדי.אותודפוסבדיוקצפוילהתרחשברעידתהאדמההבאה
- רק שהפעםלא מדובר באויב מבחוץ,אלא בקריסת מבנים,תשתיות ושכונות שלמותעל אזרחיהן.
מדינתישראללאלמדהדבר,איןגורםמתאםלאומי,איןתכניתסדורהלחיזוקמבנים,איןתקציביציבלמוכנות,
ואין אחריות ברורה מי מנהל את המשבר. במקום להיערך -
הממשלה דוחה, מטשטשת, ומעבירה את האחריות
מאחדלשני.זהוכשל מוסרי ומנהיגותי,לא רק מחדל תכנוני.
אם לא יקוםגורם מרכזי שייקח אחריותכוללת-
האדמה תרעד,והמדינה תקרוסיחד איתה.
1.
כשלים מערכתייםבהיערכות הלאומית.
א.
פיזורסמכויות וחוסר תיאום.
א.
מאז החלטת הממשלה מ-
1999
להקים ועדת שרים ו"ועדת היגוי לרעידות אדמה", לא הוקם גוף
מתכלל
בעל סמכות ביצועית. כיום האחריות מפוזרת בין משרדי הביטחון, הפנים, השיכון, החינוך
והרשות להתחדשות עירונית-
ללא מנגנוןתיאום אמיתי.
ב.
בפועל,אין בישראל גורם אחד שמחזיק בתמונהכוללתשל מצבהמבניםומידתעמידותם.
ב.
מיפויחסר ונתוניםלאעדכניים.
א.
כ-
810,000
דירות בישראל אינן עומדות בתקן 413
לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה, ומוגדרות
כמבנים הטעונים חיזוק או בסכנת קריסה.
לפי דו"ח מבקר המדינה (2023
).
97%
מהרשויות
המקומיות לא השלימו מיפוי מבנים מסוכן, ולרובן אין חוקי עזר או תכנית עבודה.
אף על פי
שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קבלה לענייןתקציב
ייעוד
י ומה נשעה?,כלום.,
ב.
מדובר בכשל ניהולימתמשך שמונעקבלת החלטות מושכלת והקצאת תקציביםנכונה.
2.
סכנות מבני תחנותכיבויומד"אומשטרה לא עמידים:
מבניתחנותכיבויאשומשטרהרביםבישראלמצוייםבמבניםישניםשאינםעומדיםבתקןהעמידותלרעידות
אדמה. מצב זה מסכן את התפקוד הקריטי של מערך החירום בשעת אסון, שכן קריסה או נזק משמעותי
למבנים הללו יפגעוביכולתהפיקוד,התגובה המהירהוהסיועלתושבים.בנוסף,ליקויים
במערכות כיבויאש
במבנים אינם רק סיכון ישיר למתנדבים ולעובדים, אלא גם עלולים להביא להחמרת הנזקים, לאובדן חיי
אדם ולפגיעה בתשתיות חיוניות. יש להעדיף הקצאת תקציבים מיידית לחיזוק מבנים אלו והטמעת נהלי
תחזוקה ובדיקות תקופתיות מחמירות, כדי להבטיח שמערכות החירום
יפעלו במיטבן בדיוק ברגע שכולם
זקוקים להן ביותר.
3.
חוסר שיתוף פעולהבין מתנדביםלרשויותהחירום:
"חוסר התיאום והשיתוף בין מנגנוני ההתנדבות השונים לבין רשויות החירום מהווה חוליה חלשה
משמעותיתבמערךההתמודדותהלאומי.למרותתרומתםהקריטיתשלהמתנדביםבשעתאסון,הםמופעלים
עמוד
1
מתוך 3
לעיתים בנפרד ולא באופן מתואם עם הרשויות, מה שמוביל לכפילויות, פערי מידע וחוסר יעילות בשטח. אי
חיבורזהמפחיתאתיכולתהתגובההמהירהומשבשתאתתפעולמערכותהחירום,ולכןחובהלקדםמנגנוני
אינטגרציה פורמליים שיגשרו עלהפערים, יאגדואת המאמציםויאפשרו ניהולמשולב ומקצועישל משבר".
4.
איטיות בהתחדשותעירונית:
א.
רק כ-
10%
מהדירות הטעונות חיזוק קיבלו אישור לתוכניות של התחדשות עירונית. המבקר מציין כי
קצב זה איטי מדי ומשמעותו ש-
90%
מהמבנים המסוכניםנשאריםללא פתרון,תוך סיכון חייאדם.
5.
תקצוב סמלִי וחוסר יישום.
א.
החלטותממשלהלתקצובחיזוקמבניציבורנותרועלהנייר.מבין3.5
מיליארדהשקליםשאושרולחיזוק
בתי ספר ובתי חולים בוצעו רקפעולות תכנון,ולא חיזוקבפועל.
הפער הזה,ביןההצהרות לבין העשייה, מעיד על זלזולמתמשךבחיי אדם.
6.
חיזוק מבנים - כשלבתפיסהובביצוע,
כשל תמ"א 38
:
א.
תמ"א 38
נולדה כתכנית לחיזוק מבנים, אך הפכה לכלי נדל"ני ממוקד רווח
ליזמים ולרשויות
המקומיות,
ואשר
אינו נותן מענה בטיחותי אמיתי. השמאי הממשלתי הראשי התריע כי חיזוק מבנים
ישנים מאריך אתחייהם של מבניםמסוכנים במקוםלהחליפם.
ב.
הפתרון היחיד הוא מעבר ממדיניות"טלאיעל טלאי" למדיניות הריסה ובנייה מחדש באזורים מועדים,
תוך יצירתתמריציםכלכליים ותכנוניים אמיתיים ליזמים ולרשויות.
7.
חוסר תעדוף אזורי.
א.
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מתמקדת רק באזורים רווחיים במרכז הארץ (חדרה–
גדרה,)
ומתעלמת מהערים והיישובים הממוקמים לאורך השבר הסורי-
אפריקאי -
טבריה, צפת, בית שאן,
קריית שמונה, אילת, וכן כישובים מהמגזר הערבימושבים וקיבוצים.
ב.
זו טעות אסטרטגית שמחייבת תיקון מידי. יש למפות את כלל האזורים בסיכון ולתעדף השקעה בהם
לפיקריטריונים של סיכוןלחייאדם -
ולא לפיכדאיות כלכלית.
8.
ניהולמשבר-
לקחים ממלחמתחרבות ברזל ועםכלביא.
קריסת מערך השליטהוהשליטה במצבי חירום.
א.
במלחמה נחשף שוב היעדר מנגנון ניהול משברים אחוד. כפי שלא נמצא גורם אחד שיכול היה לנהל את
האירועים בדרום- כך לא יהיה מי שינהל את התגובה לרעידתאדמהרב-
מוקדית.
ב.
מדובר בכשל מערכתי עמוק -
לארק של תשתיות,אלא של שליטה, אחריות והיערכות אנושית.
9.
הצורך ברשות מתכללת לאומית.
נדרש להקים רשות לאומית לחיזוק מבנים והיערכות לרעידות אדמה, שתפעל תחת משרד ראש הממשלה
ותאגדאת כלל הגופים:
א.
מיפוי ומדידתעמידות מבנים.
ב.
תקצוב ובקרה עלפרויקטים.
ג.
הדרכתרשויות מקומיות ותיאוםבין-
משרדי.
ד.
הפעלת מערך התרעה, חילוץ וסיועאזרחי.
10
.
הכשרת הציבורוהתארגנות אזרחית.
א.
הניסיוןממלחמתחרבותברזלמוכיח
למקבליההחלטות,
כיהקהילההמקומיתהיאקוההגנההראשון.
ב.
ישלחזקאתמערךההתנדבותהאזרחית,להקיםמערךהדרכהקבועברשויותהמקומיות,וליצורחיבור
הדוק ביןהציבורלמוקדי החירום.
11
.
הצעת מדיניות מעשית.
חקיקה מיידית.
א.
עיגוןבחוק של רשות לאומית לחיזוקוהתמודדותעם רעידות אדמה.
ב.
חיובהרשויות המקומיות במיפוימבנים תוך 24
חודשים והצגתתוכנית פעולה.
12
. תיעדוףלאומי חדש.
א.
הפניית 70%
מהתקציב להתחדשות עירונית צפונהומזרחה - לאורך השבר הסורי-
אפריקאי.
עמוד
2
מתוך 3
ב.
הגדרת "אזורי חירום אזרחיים" בהםיאושרוהליכי תכנון מואציםופטור מהיטל השבחה.
13
. שינויפרדיגמה.
א.
מעבר מתפיסת “חיזוק נקודתי”לתפיסת “חוסןאזרחיעירוני.”
ב.
שילובהתחדשותעירונית כחלק מאסטרטגייתביטחוןלאומי.
14
. ח
ינוךוהסברה.
א.
תכנית לאומית להדרכת תושבים,תלמידים ועובדיציבורלהתנהלות בשעת רעידה ואירוע חירום.
15
. ראייה ארוכת טווח.
א.
אי-
היערכות היום פירושה קריסה מחר. רעידת אדמה בעוצמה 7.5
צפויה לגבות למעלה מ-
16,000
הרוגים, 6,000
פצועים קשה, מאות אלפיעקורים ונזק של כ-
50
מיליארד דולר.
ב.
מדובר באירוע שעלול לערער את חוסנה הלאומי של ישראל ולהביא לקריסת תפקוד של המדינה כולה -
ביטחונית,כלכליתוחברתית.
ישראל נמצאת ב"שעון חול לאומי". גרגירי הזמן אוזלים במהירות -
וכל יום שבו הממשלה, הרשות הממשלתית
להתחדשותעירוניתומשרדיהממשלה משטרתישראל,,הרשותהארציתלכבאותוהצלהצה"ל,הרלוונטייםאינם
ממפים,מחזקיםומתאמים, הדבר מקרב אותנולאירועבלתי הפיך.
רעידת האדמה הבאה איננה שאלה של אם -
אלא של מתי. ובמבחן האמת, לא הוועדות ולא ההצהרות יצילו חיי
אדם, אלא מעשים -
חיזוק בפועל,מיפויאמיתי, והיערכות מערכתית.
מלחמת חרבות ברזל כבר סיפקה את צפירת ההשכמה הקשה ביותר בתולדות המדינה. היא חשפה מה קורה
כשמערכת שלמה נרדמת בעמידה ומפקירה את אזרחיה. אם המדינה לא תשנה כיוון -
אותה קריסה מוסרית
ומבצעית תתרחש שוב, הפעםמתחת להריסותהבטון.
הפורום להתחדשות עירונית קורא לממשלה, לשרי השיכון, הפנים, המשפטים ולחברי ועדת הפנים ואיכות
הסביבה של הכנסת:
הקימו רשות לאומית לחיזוק מבנים ולהיערכות לרעידות אדמה -
עכשיו, לא בעוד עשור. דרשו שקיפות, אחריות
וביצוע,לא עודמסמכים והצהרות.מַּפּו את הסיכון,קבעו סדריעדיפויותלאומיים,והתחילולפעול.
הגיעהזמןלעבורממילים למעשים. חייאדם אינם נתוןלדיוןתקציבי.
כליום של דחייה-
הוא יום שבוהמדינה מהמרתעל חייאזרחיה.
הפורום להתחדשות עירונית ימשיך לעמוד כחומה בצורה מול האדישות הביורוקרטית, עד שהממשלה תבין,
האזרחים אינם עוד נתוןסטטיסטי-
הם האחריותשלה.
בכבודרב
דוד סונינו יו"ר
העתק:
ח"כ בנימין נתניהו,
ראש הממשלה.
ח"כ ישראל כץ, שר הביטחון.
ח"כ יריב לוין,שר המשפטים, וומ"מ
שרהפניםושר הרווחה.
ח"כ חיים כץ,שר התיירות, ומ"מ השיכוןוהבינוי.
ח"כ איתמרבן גביר,שרלביטחון לאומי.
חבריועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת.,
עמוד
3
מתוך 3