חומר רקע

חשוןתשפ"ו נובמבר 2025 שריפות פסולתבישראל וברשותהפלסטינית – רקע, כשליםופתרונות מוגש לוועדתהפניםוהגנת הסביבה של הכנסת רקע בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעת שריפות הפסולת הבלתי חוקיות בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית . היקף השריפות עצום, והן מתרחשות בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. באזוריםרבים התופעהחריפהבמיוחד, והיאפוגעתבאיכותחייהםובבריאותםשלמאותאלפיבני אדם. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כ- 300,000 טונות של פסולת עירונית וכ- 315,000 טונות של פסולת חקלאית צמחית נשרפות בכל שנה במדינת ישראל בניגוד לחוק. על כך נוספות כ- 170,000 טונות של פסולת צמחית הנשרפת ברישיון1 וכן פסולת מסוגים אחרים – כגון פסולת חקלאית לא צמחית, פסולת בניין ופסולת תעשייתית – שנשרפת באופן לא חוקי, ושעד כה מעולם לא אמדו את שיעוריה. להערכת המשרד להגנת הסביבה כ- 44% מפסולת הפלסטיק החקלאית אינה מטופלת בצורהנאותה וחלק גדול מ מנהנשר ף. 2 להלן המקורותהעיקרייםלשריפות הפסולת במדינת ישראל: • גורמים עברייניים המנהלים אתרי פסולת פיראטיים תמורת " היטלי הטמנה" מופחתים. במקריםרביםנשרפים מוצריפלסטיק,צמיגים ,גרוטאותרכבופסולתאלקטרונית כדילמצות אתהמתכות שבהם, שערכן הכספי רב. • תושבים ביישובים שאינם נהנים מפינוי מוסדר של פסולת, ושנאלצים לשרוף את הפסולת הביתית שלהם כדי לצמצם אתנפח ערימותהפסולת בקרבת בתיהם. • חקלאים השורפים גזם ללא אישור, ובכלל זה פסולת חקלאית כגון ניילונים, ציוד השקיה ושאריות חומריהדברה. • קבלנים המשליכיםפסולת בשטחיםפתוחים ומציתים אותה. • בעליעסקים המבעיריםפסולת כדילחסוך בעלויות ה פינוי. • תחנות מעבר ברישיון או שלא ברישיון, השורפות פסולת כדי לצמצם נפחים. • שריפות ספונטניותבאתריהטמנה. בישראל – טיוטא לדיון (המשרד להגנת הסביבה – אגף 1 התכנית הלאומית למניעה וצמצום זיהום האוויר איכות אוויר ושינוי אקלים, נובמבר 2020 ); מרשם פליטות לסביבה דו"ח שנתי, שנת דיווח 2024 (המשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2025 ) הסדרת הטיפול בפסולת חקלאית – גזם ופלסטיק (המשרד להגנת 2 דוח הערכת השפעות הרגולציה: הסביבה, ינואר 2019 .) אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ במרץ2024 פרסםמבקרהמדינהדוחבנושאשריפותהפסולתבשטחייהודהושומרון.עלפי הערכת הדוח, בשנת 2022 כ- 422,000 טונות פסולת מעורבת, שהן כ- 45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה בשנה זו, נשרפה באתרים פיראטיים ברחבי יהודה ושומרון. כ- 180,000 טונות מתוכה נשרפה ב- 77 אתרים לא מוסדרים שייצרו זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי.3 מאומדן שלהאו"םמשנת2020 היקףהפסולתהאלקטרוניתהמוברחתמישראלל שטחייהודהושומרון הוא בין 57,000 ל- 64,000 טונות בשנה, שהן 30-40% מסך הפסולת האלקטרונית המיוצרת במדינת ישראל.4 רובהשלפסולתזומועברלשריפהפיראטית,בעיקרבכפריםאידנא,ביתעוואודירסאמת שבאזורדרוםהרחברון.מחקרנוסףשעסקבתופעה הציגאומדןשעלפיונשרפותבאתריםאלובין 52,000 ל- 59,000 טונות פסולת אלקטרונית בשנה.5 בנוסף, ידוע על כמויות גדולות של גזם הנשרף ברחבי יהודה ושומרון, לרבות בתקופת מסיק הזיתים, וכן על פסולת פלסטיק חקלאי. ככל הידוע, מעולםלאהתבצעוהערכות של כמויותהפסולת הפלסטינית מסוגים אלו שנשרפות. נזקים סביבתיים שריפות הפסולת גורמות נזקים סביבתיים קשים: • זיהוםהאוויר– עלפינתוניהמשרדלהגנתהסביבה,שריפותהפסולתאחראיותלפליטהלאוויר של 75% מהחומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים בישראל כו- 27% מכלל ה חלקיקים ה נשימים ה עדינים ( PM2.5 ). 6 בתנאים מטאורולוגיים של אינוורסיה נלכד האוויר המזוהם בגובה נמוך, נישא למרחק של קילומטרים ממוקד השריפה ומזהם את האוויר על פני אזורים נרחבים. נתונים אלו אינם כוללים את הפליטות הנגרמות משריפות פסולת בשטחי הרשות הפלסטיניתהמייצרותזיהוםאווירחוצהגבולות.מחקרשלמשרדמבקרהמדינההמובאבדוח המבקר ממרץ 2024 קובע כי בהתחשב בשריפות אלו, זיהום האוויר במדינת ישראל הנגרם משריפות פסולת גבוה בכ- 60% מהערכותהמשרד להגנת הסביבה. • זיהוםקרקעות, עקב חלחול תשטיפי פסולתותוצרי שריפתה אלהקרקע. • פגיעהבנחליםובים– במקריםרביםהפסולתמושלכתונשרפתבתוךערוצינחלאוסמוךלהם, ובמקרים אחרים מתנקזות שאריותהפסולתותוצרי שריפתה אלהנחליםעם בוא הגשמים. • זיהום מיהתהום– במיוחד באזוריםבעלירגישותהידרולוגיתגבוהה, שבהםמחלחלים אלמי התהום תשטיפי הפסולת ותוצרי שריפתה , ובהם שאריות שלמתכות כבדות. • פליטת גזי חממה התורמים להתחממות כדור הארץ, בעיקר פחמן דו חמצני (2 CO ) ובבעירות פנימיות – מתאן (4 CH ). מבקרהמדינה,דוחביקורתמיוחד,( 3 זיהוםאווירחוצהגבולות שמקורובשריפתפסולתבאזוריהודהושומרון מרץ 2024 .) 4 , עמוד 15 State of Environment and Outlook Report for the occupied Palestinian territory 2020 ( , אוגוסט 2020 ) UNEP 5 Extended responsibility or continued dis/articulation? Critical perspectives M., & Garb, Y. - Davis, J. ( on electronic waste policies from the Israeli-Palestinian case. Environment and Planning E: Nature , אפריל 2019 ) and Space, 2(2) 6 מרשם פליטות לסביבה דו"ח שנתי, שנת דיווח 2024 (המשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2025 .) אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ • פגיעהבצומחובנוף– במקריםרביםשריפותהפסולתיוצאותמשליטה,שורפותחורשוצמחיה וגורמות נזקים כבדים וארוכי טווח לטבע. על פי אומדנים ישנ ים כחמישית משטחי היערות והחורש הטבעי שבטיפול קק"ל שעולים באש נשרפים עקב שריפות פסולת (חקלאית ושאינה 7 חקלאית). • פגיעה בבעלי החיים – בטבע נחשפים בעלי החיים לתוצרי השריפות, דרך מערכת הנשימה או דרך מערכתהעיכול. • הפצת ריחות – אופי הריח מגוון והוא משתנה בהתאם לחומרים שמועלים באש: מריחות של עץ שרוף ועדלריחות כימיים חריפים. • השחרת מבנים וציוד • אובך נזקים בריאותיים כפי שפורט לעיל, שריפות פסולת הן גורם פליטה עיקרי בישראל של חלקיקים נשימים עדינים ( PM2.5 ) . חלקיקים אלו חודרים לעומק דרכי הנשימה והריאות, מעלים את שיעורי התחלואה הנשימתיתוהלבביתופוגעיםבתפקודיהריאות.ממחקרשנערךע"יהמשרדלהגנתהסביבהומשרד הבריאותעלהכיבשנת2023 גרםמזהםזהלמוותמוקדםשל4,699 בניאדםבישראל.8 עלפיארגון הבריאות העולמי, אין כל סף בטוח לחשיפה למזהמים אלו, ואוכלוסיות אחדות אף רגישות להם במיוחד: ילדים עד גיל 10 , מבוגרים מעל גיל 64 , נשים בהיריון ואוכלוסייה בעלת תחלואת רקע נשימתית ולבבית.9 הפסולתהמועליתבאשמגוונת,ומכילהביןהיתרדלקים,צמיגים,אסבסט,פלסטיק,חומריהדברה וניילונים.עם מגוון הרעלים העצוםהנפלט לאוויר בשל השריפות נמנים, בין השאר, גםאלה: • דיוקסינים – תרכובות כימיות עמידות לפירוק ורעילות מאוד. בחשיפה קצרה תרכובות אלו עלולותלפגוע בעור ובתפקודיהכבד,ובחשיפה ממושכת הןעלולותלהוביל לפגיעה בהתפתחות עוּבריםובפוריות,להפרעותהורמונליות,לבעיותבמערכתהחיסונית,לנזקיםבמערכתהעצבים ולסרטן. הדיוקסינים חודרים לגוף דרך מערכות הנשימה והעיכול ונשארים בו לאורך שנים. הם גם שוקעים בקרקע, וחודרים לצמחייה שבני אדם ובעלי חיים ניזונים ממנה. דרך בעלי החיים הם מגיעים גם אל מוצרי החלב והבשר שאנו צורכים.10 • פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים ( PAH ) – תרכובות כימיות שחלקן ידועות כמסרטנות באופןודאיואחרותחשודותכמסרטנות(סרטןריאות,קיבהועור).בקרבבעליהחייםהחשיפה אליהן מעלה את הסיכון למומים מולדים ולפגיעה במערכת החיסונית.11 אורי טל- ספירו נתונים על שרפות פסולת הכנסת, מרכז המחקר והמידע,( 15/11/2010 ). 7 8 ד"ראילןלוי בסיוע ד"ראיזבלהקרקיס השפעות בריאותיות של זיהום אווירבישראל– תמותהמוקדמתואובדן שנות חיים (המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, דצמבר 2024 .) לשכתהמדעניתהראשיתחלקיקים המשרד להגנתהסביבהושירותיבריאותהציבורבמשרדהבריאות,(2014 .) 9 10 לשכת המדענית הראשית דיאוקסינים פורנים (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, 2014 .) לשכת המדענית הראשית פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות 11 הציבור במשרד הבריאות, 2014 .) אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ • תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC ) – חומרים העלולים לגרום גירויים בעיניים, חוסר קואורדינציה, כאבי ראש, בחילות, תגובות עור אלרגיות, קוצר נשימה ואף פגיעות במערכתהעצביםהמרכזית, בכבדובכליות. כמה מןהחומרים (למשל בנזן)חשודים או אף ידועים כגורמי סרטן.12 • פחמן חד חמצני (CO ) – בריכוזים נמוכים יכול לגרום כאבי ראש, סחרחורות, עייפות ובחילות.13 • אדיחומריהדברה – עלולים לפגוע במערכת העצבים ולגרום סרטן.14 נזקים כלכליים שריפות הפסולת במדינת ישראל גורמות נזקים כלכליים המוערכים בלפחות מיליארד שקלים בשנה: היטלי הטמנה שאינם נגבים, הוצאות כיבוי ובזבוז מים, עלויות ניקוי ושיקום הקרקע ומי התהו ם, עלויות כתוצאה מתחלואת תושבים ומתמותה, נזקים לציוד, ירידה בערך קרקעות שטרם שווקו ועוד. ככל הידוע לנו מעולם לא נערך תחשיב כלכלי מקיף של כלל נזקי שריפות הפסולת מכל הסוגים, אולם לפיאומדןמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,בהתבססעלהערכתהמשרדלהגנתהסביבה כי 250,000 טונות של פסולת עירונית נשרפו במדינת ישראל בשנת 2018 , הוערכה העלות החיצונית הנובעתמתחלואהומתמותה בשנהזוכתוצאה מ שריפתפסולתעירונית בלבדב- 572 מיליוןשקלים בשנה. לכך יש להוסיף עוד כ- 31 מיליון שקלים כתוצאה מאובדן היטלי הטמנה ועוד כמה מיליוני שקלים בגין אי תשלום מע"מ.15 בנוסף , המשרד העריך שהעלות החיצונית כתוצאה מפגיעה בבריאות הנובעת מפליטות מזהמים משריפת פסולת צמחית היא 415 מיליון ש"ח בשנה וזאת על 16 בסיס מצאי הפליטות לאוויר משריפות מסוג זה. מכאן, שהעלות הכספית הכוללת הנגרמת משריפות פסולת במדינת ישראל עולה על מיליארד שקלים בשנה, ואף ייתכן שהיא גבוהה מסכום זה בהרבה. דוח מבקר המדינה משנת 2024 העריך כי העלות החיצונית המצטברת של נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות מזיהום אוויר חוצה גבולות, שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית מעורבת ופסולת אלקטרונית בשטחי יהודה ושומרון, נאמד ת ב- 2023 בעד כ- 1.3 מיליארד ש"ח. הדוחקובעכיבתרחיש"עסקיםכרגיל"תגיעהעלותהמצטברתבשנים2023-2030 לכ- 9.1 מיליארד ש"ח. לשכת המדענית הראשית חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות 12 הציבור במשרד הבריאות, 2014 .) לשכת המדענית הראשית פחמן חד חמצני (המשרד להגנת הסביבה ושירותי בריאות הציבור במשרד 13 הבריאות, 2014 .) שירי בס ספקטור שימוש בחומרי הדברה בחקלאות הכנסת, מרכז המחקר והמידע,( 2010 .) 14 מאיר אזנקוט אומדן העלות הכלכלית בגין שריפת פסולת (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 3/6/2019 .) 15 דוח הערכת השפעות הרגולציה: הסדרת הטיפול בפסולת חקלאית – גזם ופלסטיק (המשרד להגנת 16 הסביבה, ינואר 2019 .) אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ כשלים תופעת שריפות הפסולת היא מחדל לאומי בן עשרות שנים, המאופיין בכשלים של כל משרדי הממשלהוהגופיםהנוגעיםבדבר.אףשהתופעהידועהזהשניםועלאףדיוניםודוחותרביםשעסקו בנושא,17 המדינהלאעשתה כמעט דבר כדי למגר את התופעה. עם הכשלים אפשר למנותאת אלה: 1. התעלמות רבתשנים מהיקף התופעה ומחומרתה • על אףההשלכות החמורות שלהתופעה,הטיפולבה נמצא בסדרעדיפות נמוך שלהמדינה. • המשרד להגנת הסביבה לא מינה גורם המרכז את הטיפול בתופעה ואין תוכניות עבודה מסודרות המתכללותאת כללהפעולות שיש לבצע כדילמגראתהתופעה. • המדינה לא גיבשה תוכנית לטיפול במפגעים סביבתיים ביהודה ושומרון. צוות בין משרדי שהקימה הממשלה בשנת2023 עדיין לאהגישאת המלצותיו. • שיתוףהפעולה שמובילהמשרדלהגנתהסביבה עם שאר משרדיהממשלההרלוונטיים כדי למגר אתהתופעה כמעטואינו קיים. • המשרד להגנת הסביבה אינו מקדם חקיקה, חתימה על צווים ושינויים רגולטוריים הנדרשיםלמאבק בתופעה. • המדינההתעלמה מהמלצות ועדות הכנסת שדנו בעבר בנושא (2009 , 2010 , 2018 .) • המלצות דוחמבקר המדינה משנת2007 מעולםלא יושמו. • הנחיית היועמ"ש מס' 4.1108 מפברואר 2007 , באשר למדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיותושל נושאי תפקידיםבהן בתחום איכותהסביבה, אינה מיושמת. 2. טיפוללקוי בפסולת ובמפגעי פסולת • המדינהלאדאגהלהסדרתשרשרתהטיפולבפסולתולאהקימהמספיק אתריקצה שיוכלו לקלוט פסולת מסוגים שונים. • המנהלהאזרחילאקידםבמשךשניםרבותפרויקטיםתשתיתייםכדילאפשרטיפולמוסדר בפסולת פלסטינית. • המשרד להגנת הסביבה לא השקיע מספיק בתוכניות ארוכות טווח וחלק גדול מהתמיכות שהעניק לרשויות המקומיות שימשו לתוכניות זמניות , שבחלקן לא היו מותאמות לצרכי הרשויות, ולמעשה ירדולטימיון. • חלקמאתריהפסולת המורשיםעובריםעל החוקושורפיםפסולת כדילהיפטר ממנה. מבקר המדינה, דוח שנתי 58א לשנת 2007 ; פרוטוקול ישיבה מס' 19 של ועדת העבודה, הרווחה 17 והבריאות , הכנסת ה- 18 ( 9/6/2009); אורי טל- ספירו נתונים על שרפות פסולת ( הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2010 ;) פרוטוקול ישיבה מס' 31 של הו ועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות, הכנסת ה- 18 ( 8/12/2010 ;) פרוטוקול ישיבה מס' 416 של ועדת הפנים והגנת הסביבה , הכנסת ה- 20 ( 5/6/2017 ;) פרוטוקול ישיבה מס' 553 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , הכנסת ה- 20 ( 27/6/2017 ) ; הטיפול המערכתי בשרפת פסולת עירונית ובהטמנת פסולת באופן בלתי חוקי בישראל – דין וחשבון מסכם של ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים בראשות חה"כ יעל גרמן הכנסת,( דצמבר 2019 ) אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ • רשויות מקומיות חלשות אינן מפנותפסולת באופן מסודר. • רשויות מקומיות רבות אינן מטפלות במזבלות מאולתרות שבשטחן ואינן פועלות נגד עסקיםפיראטיים. • משרד הפנים אינו מגיב לתפקודן הלקוי של רשויות מקומיות שאינן מפנות פסולת מהרחובות או שאינןפועלות נגד מפגעי פסולת. • המשרד להגנת הסביבה אינו מוציא מספיק צווי ניקיון לרשויות מקומיות שמעלימות עין מהתופעה ואינו מטילעליהן סנקציות בשל כך. 3. היעדראכיפהלמרות ריבוי גורמיאכיפה המשרדלהגנת הסביבההוא הנושא באחריות הכוללתלפיקוח ולאכיפה בנושא עבירות שריפת פסולת במדינת ישראל. המשטרה הירוקה – זרוע האכיפה של המשרד – דלה באמצעים ובכוח אדם ומונה 29 פקחים בלבד העוסקים ב פעילות שטח, ואלו כמעט שאינם עובדים בשעות החשכה, בסופי השבוע ובחגים. זאת ועוד, פקחי המשטרה הירוקה עוסקים במקביל באכיפה שלעבירותסביבתיותנוספות(זיהוםממפעלים,חומריםמסוכנים,שפכים,הדברה,יישוםחוק הפיקדון, רעש, ועוד), ואינם יכולים להקדיש לנושא את המאמץ הראוי. כדי לתגבר את המשטרה הירוקה באכיפה נגד עבירות שריפת פסולת הוקמה בשנת 2019 יחידת ינשו"ף – היחידה למניעת שריפות והשלכת פסולת במסגרת רשות הטבע והגנים. היחידה סובלת ממצוקת כוח אדם קיצונית –מוקצים לה 14 תקנים בלבד ל פקחים – וחסרות לה סמכויות חיוניות כגון סמכות חקירה או הוצאת צווי ניקיון. החלטה על הגדלת היחידה התקבלה בשנת 2022 והוקצהלכך תקציבייעודי, אולםההחלטה בוטלה טרםיישומה. על המשטרה הירוקה ויחידת ינשו"ף נוספים גופי אכיפה אחרים, וגם הם אינם יעילים מספיק בגלל מחסור בכוח אדם או בגלל מקומו הנמוך שלהנושא בסדר יה עדיפויות שלהם: • משטרת ישראל – מדור הגנת הסביבה מסייע למשטרה הירוקה במקרים בהם נדרשת מעורבותו אולם הוא קטן מדי ואינו מסוגל לתת מענה מספק. יתר יחידות המשטרה אינן מעורבות מספיק וכמעט ואינן יוזמות פעילות כנגד פשיעה סביבתית. תלונות שמוגשות למשטרה אינן מטופלות והן מועברות אל המשטרה הירוקה. נראה כי המצב הקיים "נוח" למשטרה, שכן האצבע מופנית אל גורמי אכי פ ה אחרים. • היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (לשעבר פיצו"ח) במשרד החקלאות וביטחון המזון – היחידה אחראיתעל אכיפת שריפותגזם בניגודלחוק אולםהיא פותחת בחקירה רק לאחר שמדווחיםלה על שריפות, ואינה יוזמת פעולות לאיתור השריפות ולאכיפה בזמן אמת. • הרשויות המקומיות – חלקן מאפשרות למפגעים להתקיים בשטחן, ובמקרים אחדים אף שותפות לדברעבירה. • איגודי הערים לאיכות הסביבה – בחלק מאיגודי הערים חברות רשויות מקומיות חלשות בלבד, לעיתים ללא רצף גיאוגרפי. הן דלות באמצעים ובתקציבים, ואיגוד הערים אינו מסוגל לאכוףאתהחוקבשוליהיישוביםשאינםבשטחהאיגוד.זאתועוד,אחדיםמאיגודי הערים אינם מתנהלים בשקיפות, ולא ברור אם – וכיצד – פעילותם מבוקרת. אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ • אשכולות משרד הפנים – על פי החוק לאשכולות משרד הפנים נתונות סמכויות אכיפה, אולםבדרך כלל סמכויות אלו אינן מנוצלות. בשטחי יהודה ושומרון, באזורים שמחוץ ליישובים הישראליים, מוטלת האחריות לאכיפה סביבתיתבידימספרגורמיםהשואביםאתסמכותםמהמנהלהאזרחי,אולםהםאינםפועלים כנדרש כנגד התופעה: • יחידתהפיקוחשלהמנהלהאזרחי–דלהבוכ חאדם ובמקריםרביםאינהפועלתנגדאתרים בוערים אלא לאחר חודשים ואף שנים. ככלל, נראה כי אכיפת עבירות סביבה נמצאת בתחתית סדר העדיפויות של היחידה. • יחידת קמ"ט איכות הסביבה במנהלהאזרחי – גםהיא סובלת ממצוקת כוח אדם קיצונית והיא אינה מפעילה את מלוא סמכויותיה, למשל הסמכות להורות על סילוק מפגעי אשפה, הטלתהוצאות או כפלהוצאותבמקרה של סילוקהמפגע עלידהוהטלת קנסות מנהליים. • יחידת דוד שהיא חלק מיחידת קמ"ט איכות הסביבה)(, האמונה על מניעת הברחת פסולת לשטחים, אינה מסוגלתלאיישאת כלהמעברים בו זמנית בשל מחסור בתקני כוח אדם. 4. ענישהשאינה מספקת והתמשכות ההליכים המשפטייםנגד עברייני פסולת • הקנסות הניתנים על ידי הפקחים בגין עבירות פסולת נמוכים והם הופכים את העבירה במקרים רבים למשתלמת. • למשרד להגנת הסביבה לא מוקצים מספיק תקני כוח אדם לצוות האכיפה בלשכה המשפטית. מספר עורכי הדין בצוות אינו מספיק לצורך ביצוע כל המשימות שלו והזמינות הנמוכה של התובעים פוגעת בקצב הטיפול בתיקים. עקב כך מתמשכים ההליכים המשפטייםנגדעברייניסביבהבכללונגדעברייניפסולתבפרט.ממוצעהטיפולבתיקפסולת הוא בין שישה חודשים לשנתיים.18 • נגד רוב מפגעי הסביבה בישראל לא מתבצעת אכיפה מנהלית או אכיפה פלילית והם מטופלים, אם בכלל, באמצעות הסדרה וללא כללים אחידים לגבי אופן יישומה.19 • בהיעדר בית משפט לענייני סביבה, עדיפותם של התיקים המשפטיים בגין עבירות פסולת נמוכה, וההליכיםהמשפטיים בבתיהמשפט עשוייםלהימשךחודשים ארוכים ואף שנים. • במקרים רבים העונשים המוטלים על העבריינים על ידי בית המשפט קלים, ולעבריינים משתלםלהמשיך לבצעאת העבירה. 5. שיתוף פעולהלקוי ביןהרשויות והגופים • בהיעדר גורם מתאם בין הרשויות והגופים הרלוונטיים, שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה לוקהבחסרעדכדיגלגולאחריותמהאחדלאחר.הדברנכוןבמיוחדלשטחייהודהושומרון 18 ריכוז נתונים לישיבת ועדת המשנה לטיפול בזיהום אויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים, בנושא: "היערכות משרדי הממשלה בטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפות פסולת בשטחים פתוחים איגום משאבים של פיקוח ואכיפה" (המשרד להגנת הסביבה – אשכול משאבי טבע, 13/11/2018 .) 19 מבקר המדינה, דוח שנתי 69ב לשנת 2019 אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ ולאזוריהתפר ש ביןרשויות מקומיות,שכןבאזוריםאלה מגלגלת""כלרשותאתסמכויות האכיפה ל שכנהת. • המשרד להגנת הסביבה אינו מעורב מספיק בפעולות האכיפה של המנהל האזרחי באתרים שמעברלקו הירוק. • שיתוףהפעולה בין מדינת ישראלוהרשותהפלסטינית כמעט שאינו קיים. 6. חוסריעילות ב ניטורה אוויר בואיסוף ה נתונים • המשרדלהגנתהסביבהאינו מבצערישוםמסודרשלאירועישריפתפסולת ואינועוקבאחר היקף התופעה לאורך זמן. ה מנהל האזרחי אינו עורך רישום ומעקב אחר השריפות בשטחי יהודהושומרון. • מערך תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה ממוקד במדידת זיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה . הוא אינו מותאם למדידת זיהום אוויר משריפות, ואינו פרוס באזורים וביישובים מוכי שריפות פסולת. רק לאחר שמתקבלות מספיק תלונות מיישוב מסוים, ובדרך כלל רק לאחר פניה של ראש הרשות המקומית, מוצבת ביישוב תחנת ניטור, אולם בשלחוסרההתאמהלניטורהמזהמיםהרלוונטייםהיא אינהמצביעהעלחריגות במדדים. • חלק מהמזהמים שנפלטים במהלך שריפות הפסולת אינם ניתנים לניטור באמצעות תחנות הניטור. לצורך מדידת ערךהמזהמיםיש לבצע דיגומי אוויר,ואלו כמעט שאינם מבוצעים. • המשרד להגנת הסביבה אינו כולל את המזהמים הנפלטים משריפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון בדיווחיו לציבור אודות זיהום אוויר. 7. נתוני התחלואה אינם נאספים • משרד הבריאות אינו אוסף נתונים על תחלואה הנגרמת ממזהמים הנפלטים משריפות פסולת, אינו מבצע מעקב לאורך זמן ואינו שותף למאמצים למניעת תחלואה כתוצאה משריפות פסולת. 8. היעדר תחשיב עלות-תועלת • ככל הידוע לנו, משרד האוצר מעולם לא אמד את הנזק הכספי הנגרם למשק המדינה ולא את התועלתהכספית ש תופק מפתרו ןהבעיה. 9. טיפול לקוי באירועים בזמן אמת • מוקדהחירום שלהמשרדלהגנתהסביבהאינו מקבלפניותבאמצעיםדיגיטלייםואינוערוך לטפלבפניותאואףלהזינןבמערכתאםמתרחשיםבמקבילאירועיחירוםאחרים. • ברובהמקריםהפקחיםנדרשיםלזמןרבכדילהגיע לזירתהאירוע, אושאינםמגיעיםאליה כלל,ולכן אינםיכולים לנקוט אמצעיםנגדהעבריינים. • חוסר תיאום ביןהגופים השונים, במיוחד בשריפותהמתרחשות מעבר לקו הירוק. • שירותיהכבאותאינםניגשיםלכבותבעירותפנימיותבאתריפסולתבוערים,והםחסריידע מקצועי, ציוד וכוח אדם לטיפול בבעירות שכאלו. עקב כך חלק מהשריפות בוערות שעות ארוכות – ולעיתים אף ימים ושבועות ולפעמים הן מתחדשותלאחר זמן קצר., אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ • דרכי הגישה אל אתרי פסולת ביהודה ושומרון אינן נחסמות, לא מתבצעת אכיפה נגד העבריינים ואם נתפסים כלים המשמשים לשפיכת פסולת באתרים הם מוחרמים לתקופת זמן קצרהבלבד. • ליחידות האכיפה אין די כו ח אדם , ולחלק מהן חסרים הציוד הנדרש לאותיר מפגעים ושריפות באופן יזוםהו אמצעיםלאיסוף ה ראיותולתיעודן. 10 . היעדר הסברה • לאנעשותפעולותהסברה בנושא נזקי השריפות. • אין כל הסברה בנוגעלסנקציותהקיימותבחוקבגיןעבירותפסולת. • הציבור כמעט אינו מעודכן באירועים שבהם הוטלו קנסות או ננקטו הליכים כנגד מציתי פסולת. הצעת מתווה תוכנית עבודה למיגור שריפות הפסולת ארגוןאזרחיםלמעןאווירנקיפועל כמעטעשורשניםלמיגורשריפותהפסולת הבלתיחוקיותוהוא הגוףהאזרחיהמובילכיוםאתהמאמציםבנושא בישראלובשטחייהודהושומרון. אנומציעיםכאן מתווה תוכנית עבודהלמיגור שריפותהפסולת– אוסףפתרונות המתבסס עלהידע שצברנו במהלך תקופת פעילותנו,ובין היתר על: • מפגשיםעם הגורמיםהמקצועיים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה • מפגשים עם גורמים ב רשויותהמקומיות ובאיגודי ערים לאיכות הסביבהועם ראשי רשויות • מפגשיםעם גורמי האכיפה ועם דרגיהשטח • מפגשיםעם גורמי הצבא והמנהל האזרחי • השתתפות בדיוני ועדות הכנסת השונות, ובהן ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת המשנה של הכנסתה- 20 לטיפול בשריפותהפסולת הוועדהלביקורת המדינהוועדת החוץוהביטחון., • עיון בדוחות, מחקרים ומסמכים בנושא,לרבות כאלה שנכתבועל ידיהמשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מבקר המדינה, איגודי ערים לאיכות הסביבה והייעוץ המשפטי לממשלה • הבנתהמצב החוקי,לרבות סקירתהחוקיםהרלוונטיים • סיורים באתרי פסולת פיראטיים ברחביהארץ • תיעוד מהקרקע ומהאוויר של אתריפסולת ומוקדי שריפות • מעקב אחר נתוניהניטור של המשרדלהגנתהסביבה • מידע שהתקבלמארגוניחברה אזרחית נוספים • מאות שיחותעם תושבים בכלהארץ ו עשרות אלפי דיווחים שלתושביםלעמותה רוב הצעדים הנדרשים למיגור התופעה מצויים תחת אחריות ישירה של המשרד להגנת הסביבה. עם זאת חלק מהצעדים הם תחת אחריות ם של משרדי ממשלה אחרים ונדרש תיאום בין הגופים השונים לצורך קידום הפתרונות. אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ המתווה 1. הצבת מיגורשריפות הפסולת בסדר עדיפות גבוהשל משרדי הממשלה הרלוונטיים א. מינוי גורם בכיר האחראי על ה טיפול בנושא מטעם המשרד להגנת הסביבה. תפקידו יהיה תכלול פעילות המשרד, הכנת תוכניות עבודה מפורטות בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, השלטון המקומי וגורמים בחברה האזרחית, קביעת לוחות זמנים לביצוע, ומעקב אחר העמידה ב יעדי הביצוע וב לוחות הזמנים. בעת הכנת תוכניות העבודה יילקחו בחשבון המלצותדוחותהעברובהםדוחותמבקרהמדינהודוחועדתהמשנהלטיפולבזיהוםאוויר משריפות פסולת בראשות חכ"ליעלגרמן. ב. הקמתצוותביןמשרדיבראשותמנכ"למשרדראשהממשלה ובהשתתפות מנכ"לימשרדי הגנתהסביבה, הפנים,הביטחון,ביטחוןהפנים,החקלאות,המשפטים,האוצרוהבריאות, שיתכנס באופן קבוע, לפחות אחת לרבעון, עד למיגור מוחלט של התופעה. תפקידו יהיה לשפר את שיתוף הפעולה בין המשרדים, לפתור מחלוקות, לבחון באופן תקופתי את התקדמות יישום תוכני ות העבודה ו לדאוגלהסרתחסמיםהמונעיםאת ביצוע התוכני ות. ג. הכנתתוכניתלטיפולבמפגעי שריפותבשטחי הרשותהפלסטיניתוהקצאתתקציביםוכוח אדם ליישומה. התוכנית תכלול בין היתר הקמת תשתיות לטיפול בפסולת, הקמת יחידת אכיפה ייעודית לטיפול במפגעי פסולת ביהודה ושומרון, תיקונים רגולטוריים שיאפשרו אכיפה יעילה יותר וטיפול יעיל באירועים בזמן אמת. ד. דיווח חצי שנתי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על אודות הפעילות שנעשית על ידי המשרד להגנת הסביבה למיגור התופעה , על יישום תוכניות העבודה, על ניצול התקציבים ועל החסמיםהעומדים בפני המשרד כדי להתקדם ביישום תוכניות העבודה. 2. שיפור התיאום בין המשרד להגנת הסביבה למשרדי הממשלההאחרים ולשלטון המקומי א. יצירת מנגנון שיתוף פעולה בין גורמי החירום והאכיפה השונים משני עברי הקו הירוק וקביעת חלוקת האחריות ביניהם, הן בטיפול נקודתי באירועים והן בטיפול המתמשך למיגור התופעה המשטרה הירוקה,: יחידת ינשו"ף משטרת ישראל,, היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות ב משרד החקלאות, יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, יחידת דוד, מנהלת התיאום והקישור, צה"ל, הרשויות המקומיות, איגודי הערים והיחידות הסביבתיות לאיכות ה סביבה, אשכולות הרשויות המקומיות, שירותי הכיבוי וההצלה ומוקדיהחירום השונים. ב. עריכת אומדן של היקף התופעה ו של עלותה לציבור על כלל השלכותיה – הסביבתיות, הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות. את הכנת האומדן יובילו משרד י האוצר והגנת הסביבה וישתתפו בהכנתו גםיתר משרדי הממשלה הרלוונטיים. ג. מיסודמנגנוןמשותףלמשרדלהגנתהסביבהולמשרדהפנים למעקבאחרתפקודהרשויות המקומיות בכל הנוגע לטיפול בפסולת שהן מייצרות, אחר הצעדים שהן נוקטות למניעת מפגעי פסולת בשטחן, אחר חוקי העזר שהן מחוקקות כדי לתמוך בטיפול מוסדר של פסולת, אחר הצעדים האכיפתיים שהן נוקטות ואחר חובתן של רשויות מקומיות גדולות למנות פקחים לאכיפת חיקוקי הסביבה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים). אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ ד. הקמת בסיס נתונים משותף לכלל הגורמים הרלוונטיים ובו ה נתונים על אתרי פסולת פיראטים, דיווחים שמתקבלים מ הציבור על מפגעים, רשימת הפניות למוקדי החירום השונים וכל מידע רלוונטי נוסף. בסיס הנתונים ייעל את פעילות כלל גורמי האכיפה ויסיר חסמים בירוקרטיים בעת טיפול במפגע ים. 3. איסוף נתונים לבחינת המצב הקיים ולניתוח המגמות לאורך זמן, ושיקוף הנתונים והמגמות לציבור א. מספר הדיווחים על מפגעי שריפות פסולת שהתקבלו במשרדי הממשלה ובמוקדי החירום השונים עלפי סוגהמפגע, מקוםוזמן. ב. כמויותהפסולת מסוגים שוניםשנשרפת ומוטמנת שלא כחוק. ג. מספר שריפות הפסולת מסוגים שונים שכובו על ידי כב"ה, מיקומן, מועדן והערכת סוגי הפסולת,הכמויות שעלו באש ומשך זמן הבעירה. ד. מספרהשריפותבשטחי הרשותהפלסטינית שפעולותהכיבוישלהןהועברולטיפולשירותי הכיבויהפלסטיניים. ה. רשימת שריפותהגזם באישור משרדהחקלאות והסיבות לאישור ן. ו. מספר אתרי הפסולת הפיראטיים בישראל ובשטחי יהודה ושומרון, על פי סוגי הפסולת המושלכת בהם,ומספרהאתרים שבהפעלתם מעורבים ארגוני פשיעה. ז. מספרהפקחיםהעוסקיםבאכיפהסביבתיתבכלאחדמגופיהאכיפהבמדינתישראל,כולל ב כלאחת מהרשויותהמקומיות. ח. מספר הקנסות וגובה הקנסות שהטיל כל אחד מגופי האכיפה בגין השלכת פסולת והבערתה, כולל כל אחת מהרשויות המקומיות. ט. מספרהמקריםשבהםבוצעופעולותחקירה,עיכוב,תפיסתמסמכים,החרמתכליםוכיו"ב בחשד לשריפת פסולת. י. רשימת כתבי האישום שהוגשו, ההרשעות בבתי המשפט והעונשים שניתנו בגינן. יא. רשימת צוויהניקיון שהוציא המשרדלהגנתהסביבה ורשימת הצווים שקוימו בפועל. יב. נתוני תחלואה על פי יישובים, לרבות תחלואה המיוחסת לחשיפה למזהמים הנפלטים במהלך שריפותפסולת. יג. תלונות התושבים על תסמינים פיזיולוגיים עקב שריפותפסולת. יד. נתוני איכות אוויר. טו. אומדניפליטת מזהמיםוגזי חממה. טז. נתוניםעל אופן טיפול הרשויותהמקומיות בפסולת שלהן. 4. חקיקה ורגולציה תיקוניחקיקה ואסדרה בצוויםובתקנות: א. תיקון צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירתהניקיון): - הגדלהמשמעותיתשלגובההקנסות עלהשלכתפסולת ושריפתפסולת מסדרגודלשל מאות או אלפים בודדים של שקליםלעד עשרות אלפי שקלים. אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ ב. תיקון חוק שמירת הניקיון: - הטלתהאחריות לשריפתפסולתעל בעלקרקע אועל המחזיק בקרקע שעליה מובערת פסולת אם לאנקטפעולה סבירהלמניעת השריפה. - הטלת אחריות פלילית עלהמוביל פסולתלשםהבערתה. ג. תיקון חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויותפקחים): - הענקת סמכותלפקחיהרשויותהמקומיות,איגודי העריםלאיכותהסביבהואשכולות משרד הפנים לאכוף את עביר ות הבערת הפסולת ופינוי פסולת לאתר לא מורשה, המוגדרותבחוק שמירת הניקיון. - מתן סמכות לפקחי הרשויות המקומיות, איגודי הערים לאיכות הסביבה ואשכולות משרדהפנים לאכוף אתהחוקלמניעת שריפות בשדות. - בחינתהאפשרותלקבועבחוקמפתחשלפיוייקבעמספרהפקחיםהמינימלי שכלרשות מקומית גדולה20 תחויב להסמיך. המפתח יכול להביא בחשבון פרמטרים כדוגמת מספרהתושבים ברשות, השטחהמוניציפלי שלה, מספר המפגעיםהסביבתיים בשטח הרשותוכו'. - קביעת סנקציותעל רשויות מקומיותגדולות שאינן ממנותפקחיםלאכיפהסביבתית. - בחינת האפשרות לאפשר לשר הפנים לחייב רשות מקומית קטנה21 , לאחר שהשתכנע כי בתחום הרשות מפגעים סביבתיים שאינם מטופלים, להסמיך פקחים לאכיפה סביבתית כפי שמתחייבבחוקמהרשויותהמקומיות הגדולות. - הטלת חובה על כל רשות מקומית לדווח אחת לשנה לציבור ולמשרדי הפנים והגנת הסביבה על מספר הפקחים שלה העוסקים באכיפה סביבתית, על מספר הקנסות שניתנו בהתאם לחוק, על גובה הקנסות ועל מספר העבירות שבגינן בוצעו פעולות חקירה, עיכוב, תפיסת מסמכים ,העמדה לדין וכיו"ב. ד. תיקון התוספת הראשונה לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי) כדי לאפשר הטלת קנסות עלידי מתנדביהמשטרה. ה. הסדרת חקיקה הקובעת כי על כב"ה לכבות כל שריפת פסולת, גם במקר ים שבהם לא נשקפת סכנתחיים מיידית. ו. השתת הוצאות כיבוי האש על המחזיק בקרקע במקרה של שריפת פסולת, כפי שנעשה בעבר. ז. הענקת סמכות חקירה והוצאת צווי ניקיוןליחידת ינשו"ף ברשותהטבע והגנים. ח. הענקת סמכויות לפקחי המשטרה הירוקה ולפקחי יחידת ינשו"ף לאכיפת החוק למניעת שריפות בשדות.סמכויות אלו מוענקות היום לפקחי משרדהחקלאותבלבד. 20 רשות מקומית גדולה"" – עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 20,000 [חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים]) "רשות מקומית קטנה" – עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין אינו עולה 21 על 20,000 [ חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים]) אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ ט. אסדרת שוק הובלת הפסולת על בסיס מסקנות ועדת המשנה של הכנסת ה- 20 לטיפול בזיהום אוויר משריפות פסולת ובהתאם ליוזמת החקיקה המשותפת לעמות ות אזרחים למען אוויר נקי ואזרחים למען הסביבה22 : - הקמת מרשם קבלני איסוף פסולת ואיסור על גופים ציבוריים ויצרני פסולת גדולים להתקשרעםמישלארשוםבמאגר. גריעהמהמרשםשלקבלניםשנתפסועלהפרהשל חוקי הסביבה. - איכון כלי ר כב המובילים פסולת באמצעות טכנולוגיה מבוססת GPS כדי לבחון את מסלול י כלי הרכב ואת נקודות ריקוןהפסולת במקרה של היווצרות מפגע פסולתוכדי לאפשר לאתר את הנהגהחשודבהיווצרותהמפגע. - תשלוםלקבלןפינויהפסולתרקאחרישהציגלרשותאסמכתהמהימנה מאתרהפינוי, שתישמר גם במסד נתונים ארצי, לכך שכל הפסולת שהועמסה על רכב הפינוי הגיעה לאתרהמורשה. יש לציין כי חלק מצעדים אלו נכללים בחוק פסולת בניין המקודם על ידי המשרד להגנת הסביבה. אנו קוראים להשלמת חקיקת החוק בהקדם, ולאחר מכן להחלתו על כלל זרמי הפסולת. י. חקיקה המחייבת כל רשות מקומית לפנות את כלל הפסולת, מכל הזרמים, הנוצרת בשטחה,והטלת סנקציות על רשויות שלאעושות כן. יא. כתיבה של נוהל חדש, על ידי משרד החקלאות ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, למתן היתרי שריפתגזם כדילהביאלמינימום את מספר אישורי שריפת הגזםהניתניםכחוק. יב. שיפורהרגולציהבשטחייהודהושומרוןכדילאפשראכיפהיעילהיותרשלעבירותפסולת, לרבות באמצעותהחרמת כלי רכבהמעורבים בעבירותפסולתלתקופה ארוכה. 5. חיזוק יכולות ה אכיפה והכליםהמשפטיים א. הצבתהטיפול בשריפותפסולת כיעד אכיפתיעיקרי של המשרד. ב. הוספתתקניכ וחאדםליחיד תינשו"ףברשותהטבעוהגנים,תוךמתןמענההולםלמחסור בכוח האדם לאכיפה בלילות ובסופי השבוע, והמשך תקצובה של היחידה למספר שנים קדימה. ג. הקמת יחידת אכיפה ייעודית נגד מפגעים סביבתיים ביהודה ושומרון, בדגש על מפגעי פסולת, בדומה ליחידתינשו"ףהפועלת בתחומי מדינתישראל. ד. תגבורמשאביכוחהאדםוהציודשליחידתדודהפועלתלמניעתהברחתפסולתבמעברים. ה. הסתייעות בצה"ל לצורךחסימתהגישהלאתריפסולת פיראטיים בשטחי C . ו. העצמתהאכיפה במסגרת משטרתישראל: - חיזוקמדורהגנתהסביבהבמשטרתישראלוהקצאתמשאביםלאכיפתעבירותשריפת פסולת, ובפרט במקרים שבהם גופי האכיפה האחרים אינם מסוגלים לפעול, כגון במעורבותם שלארגוני פשיעה. 22 היוזמה מקודמת תחת חסות פורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג. אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ - הקמתיחידותמתנדביםבפריסהארציתתחת מדורהגנתהסביבהשלמשטרתישראל לאכיפת עבירות סביב ה , בדגש על השלכת ושריפת פסולת. פיילוט ובו שתי יחידות ראשונות כברפועל במרחבחוף שלהמשטרהובאזור באר שבע ונדרש להרחיבו. - קידום הפיכתו של מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל לאגף, המרכז את הפעילות האכיפתית נגד כלל עבירות הסביבה במדינת ישראל, והטמעת המשטרה הירוקה על יכולותיה המקצועיות הייחודיותבתו ך האגף. ז. אכיפת בזמן אמת של שריפות גזם שלא בהיתר באמצעות היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות ב משרד החקלאות, כולל מעבר לשעות העבודה המקובלות וכולל אכיפה יזומה, וכןשלשריפותגזםבהיתרכדילוודאשלאמתווספתאלהגזםפסולתנוספת.היחידהאינה מטפלתכיוםבאירועישריפהבעתהתרחשותםאלאחוקרתרקלאחרמעשה,דברהמקשה על תפיסת מבצעיהעבירה. ח. הגדלת מצבת כ וחהאדםהמשפטי במשרדלהגנת הסביבה. ט. הגברת האכיפה על ידי פקחי הרשויות המקומיות, איגודי הערים לאיכות הסביבה ואשכולות משרדהפנים: - המשרד להגנת הסביבה יקדם מול משרד הפנים הכשרת פקחים נוספים של השלטון המקומי לאכיפת חוקי הסביבה. סמכות זו מוקנית למשרד הפנים מתוקף חוק הרשויותהמקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים.) - המשרד להגנת הסביבה י יצא בהסברה לרשויות המקומיות על היתרונות שבהסמכת פקחים מקומייםלאכיפתחיקוקי הסביבה ויעודד אותן לעשותכן. י. הרחבת השימוש בכליםויכולות טכנולוגייםעל ידי כלל גורמיהאכיפה. יא. העמדה לדין של רשויות מקומיות, של ראשי הרשויות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה , עקב שותפותלדברעבירה או העלמתעין במקרים של עבירותפסולת. יב. ניסוח קריטריונים ברורים להוצאת צווי ניקיון לרשויות מקומיות ולמשך הזמן הניתן לרשויותלביצוע הצווים, והוצאת צווים בהתאםלקריטריונים אלו. יג. קידוםהקמתו של בית משפטלענייני סביבה. 6. טיפול בפסולת א. הכנת תוכנית עבודה מפורטת להקמת פרויקטים תשתיתיים לאומיים לטיפול בפסולת בהתאם לאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה, וקידום מהיר של פרויקטים אלו עלידימשרדיהממשלהוגופיהתכנון. ישלשתףבהכנתהתוכניתאתהשלטוןהמקומי ואתארגוני החברההאזרחית. ב. קידוםהקמתןשלתשתיותלטיפולבפסולתעלידיהמנהלהאזרחיבשטחייהודהושומרון. עד להקמתן של התשתיות יש לדאוג לשינוע של כלל הפסולת הפלסטינית המיוצרת לאתרים מוסדרים. ג. עידוד הטיפול בפסולת מסוגים שונים במסגרת אשכולות משרד הפנים ותמיכה כספית באשכולות. ד. תמיכה כספית בפרויקטים לטיפול בפסולת ב רשויות מקומיות חלשות, באופן המותאם לצרכיםשלכלרשותורשות, לרבותסיועבכתיבתמכרזים, ליוויוהדרכהמקצועיים,הכנת אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ תוכניות עבודה, סיוע בגיוס כ וח אדם מקצועי מתאים וביצירת שיתופי פעולה. ישלהתנות אתהתמיכה במעקב אחר ביצועהתוכניות ואחר אופן השימוש בכספים. ה. סיוע כספי למועצות אזוריות וליישובים בעלי אופי חקלאי בטיפול בפסולת חקלאית צמחיתושאינהצמחית לרבותגזם,, יריעותפלסטיק ,ציודהשקיהואריזותחומריהדברה. הסיוע הנדרשהואברכישת מרסקותגזם,בהקמתתחנותמעב ר באיסוףהפסולתובפינויה., ו. חקיקת חוקי אחריות יצרן מורחבתעל זרמי פסולתנוספים, מעברלקיים כיום. ז. שימושמושכל בכספי קרן הניקיון וניצולםתוך שקיפות מלאה. 7. טיפול באירועים בזמןאמת א. חיזוק מוקד החירום שלהמשרדלהגנת הסביבה: - תגבור כוחהאדם במוקדנים נוספים. - שיפור יכולותיוהמקצועיות שלהמוקד. - שיפור ערוצי התקשורת של מוקד החירום עם יתר גופי החירום והאכיפה ועם גורמים בחברההאזרחית. - שיפור יכולותיוהטכנולוגיות שלהמוקד לצורך מתן מענה הולםלתושבים. - מיפוי תקופתי של מוקדים קבועים שבהם פסולת נשרפת על סמך הדיווחים המתקבליםבמוקד והעברתהטיפולבהםלגופיהאכיפהעלפיחלוקתאחריותמוגדרת מראש. - פרסום דוחות תקופתיים מפורטים ובהם כל הנתונים על האירועים שנקלטו במוקד ועל דרך הטיפול בהם, והנגשתהדוחות לציבור. ב. מינוי גורם המתכלל את הטיפול בזמן אמת באירועי שריפות פסולת ביהודה ושומרון. תפקידו יהיה לרתום את כלל הגורמים בשטח לטיפול באירוע: המנהל האזרחי, צה"ל, מנהלת התיאום והקישור, משטרת ישראל , כב"ה , איגודי הערים לאיכות הסביבה, הרשויותהמקומיותבאזור וגורמיםנוספים.אנוממליציםכיהגורםהמתכלליהיהיחידת האכיפה הייעודית כאמור בסעיף 5ג לעיל, וכי היא תפעל במודל הדומה לאופן פעולתה של יחידת ינשו"ף בתחומי מדינת ישראל , תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לפעולה בשטחי יהודהושומרון. ג. הטמעת נוהל חדש לדיווח על שריפות בקרב כוחות הביטחון (משטרת ישראל וצה"ל בשטחים הנתונים לשליטתו מעבר לקו הירוק): איש ביטחון המבחין בשריפה ידווח על מיקומה באופן מיידי כדי שתטופל. ד. קביעה כי כל מקרה של אתר פסולת בוערהוא אירועחירוםו הכנתנוהללטיפול באירועים מסוגזה , הן בשטחישראל והן בי הודה ושומרון. ה. ניתוח נתונים מטאורולוגיים כיוון ועוצמת הרוחות)( ושימוש ב רחפנים, לויינים, מצלמות, אמצעי ראייתלילה וטכנולוגיותמתקדמותלאיתור מוקדי שריפות. ו. שיפורהיכולותהמקצועיות שלכלל גורמיהאכיפהלאיסוףראיותולתיעודןלצורךחקירת השריפות ואיתור חשודים. ז. שיפור היכולות המקצועיות של כב"ה לכיבוי בעירות פנימיות והקצאת התקציבים ותקני כוחהאדם הנדרשים לצורך כך. אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■ ח. הפעלת סמכויותיה של כב"ה לכיבוי שריפות פסולת בשטחי יהודה ושומרון, והסתייעות שוטפת בצה"ל לצורך ליווי ואבטחת צוותיהכיבוי. 8. מדידתאיכות האוויר א. הקמת מערך תחנות ניטור רלוונטיות באזורים מועדים. יש לפרוס את התחנות סמוך למוקדים ידועים של שריפות פסולת ועליהן להיות מותאמות לניטור המזהמים הרלוונטיים. ב. דיגומים תקופתיים שלהאווירוהקרקע בקרבת מוקדי שריפות ידועים. ג. הקמ השל רשותלאומיתעצמאיתלמדידתאיכותהאוויר.תפקידהיהיהלבדוקאתאיכות האוויר בישראל, להציג את הנתונים בפני הציבור, להתריע על זיהום אוויר גבוה, לנתח מגמות של איכות האוויר לאורך זמן ולפקח אחר עמידת המשרד להגנת הסביבה ביעדי איכות האוויר שקבע. הקמת הרשות תיצור פיקוח ובקרה על עמידת המשרד להגנת הסביבהביעדיאיכות האווירשהציב,ותמנעאתניגודהענייניםהמובנהשבומצויהמשרד להגנת הסביבה כיום,בהיותו אותוהגוף שמציב את היעדיםו שבו חןהאם הםהושגו. 9. פרסום והסברה א. יציאה בקמפיין הסברה לאומי על נזקי השריפות, בדגש על החברה הערבי ת והמגזר החקלאי. ב. עידוד הציבור לדווחעל מפגעים ופרסום הדרכים לדיווח. ג. יצירת הרתעה כנגד עבריינים באמצעות פרסום תוכניות העבודה, הצעדים שהולכים להינקט,הסנקציות הקבועות ב חוק ופעולות אכ יפהוהעמדהלדין שבוצעו. ד. פעילות חינוך והסברה במערכת החינוך על טיפול נאות בפסולת במסגרת תהליך ארוך טווח. 10 . השבתהמצבלקדמותו הכנת תוכנית ארוכת טווחל פינוי מצבוריהפסולתוהאתריםהפיראטיים ולשיקום הקרקע. אזרחיםלמעןאווירנקי(ע"ר) org.il . air - clean @ info air.org.il - ww.clean w ■ ■