פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 703
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י' באב התשפ"ה (4 באוגוסט 2025), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם), התשפ"ה-2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מילביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
נאור שירי
מוזמנים:
נידאל קזל
–
מנהל תחום בכיר גביה (מס הכנסה ושוק ההון), משרד האוצר
רוני גנוד
–
משרד האוצר
ישי פרלמן
–
עוזר ראשי משפטית, רשות המסים
כארים כנעאן
–
יועץ לראש רשות המסים
מינה גולן
–
מנהלת תחום סגנית מנהל מחלקת שומה, רשות המסים
ורד בכר
–
מנהלת תחום בכירה שומה, רשות המסים
ישראל מדן
–
עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים
נתנאל היימן
–
ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל
אבי נוימן
–
רו"ח, יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל
עדי הדרי
–
משפחות החטופים
צביקה מור
–
משפחות החטופים
חנה כהן
–
משפחות החטופים
ישראל שור
–
משפחות שכולות
יוסי כהן
–
משפחות שכולות
אברהם רווח
–
משפחות שכולות
ולנטינה גוסק
–
משפחות שכולות
יעקב בלד
–
משפחות שכולות
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם), התשפ"ה-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו פותחים את הישיבה.
<< אורח >> עדי הדרי: << אורח >>
אני המשפחה המאמצת של ביפין ג'ושי. ביפין ג'ושי הוא אזרח נפאלי שנחטף שלושה שבועות אחרי שהגיע למדינת ישראל. מדובר על סטודנט מצטיין שהבאנו לפה כדי שיתחנך ויביא את הידע הזה חזרה לנפאל. אני לא יודעת אם יש פה פרצופים בכלל שמכירים אותו, שראו אותו בעבר, אבל הבן אדם הזה הוא אזרח נפאלי בחסותנו, בחסות מדינת ישראל. לפני חודש צוטטת, אדון חבר הכנסת, כשאמרת שאנחנו משלמים מחיר גדול מידי. אני חושבת שהסרטונים של היומיים האחרונים הוכיחו לכולם שאין מחיר גדול מידי. אנחנו לא יכולים לתת לאנשים האלה להינמק בשבי החמאס, זה הצו המוסרי של כולנו להחזיר אותם הביתה. אתם מדברים בוועדת הכספים על מחירים, על כספים. אין מחיר. המשפחה של ביפין יושבת בנפאל, בגבול הודו, במקום מרוחק, היא לא יכולה לבוא לפה ולהילחם בשבילו. אנחנו פה בשבילו, אנחנו פה להזכיר לכם שאתם מחויבים לכל 50 החטופים. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. צביקה מור, בקשה.
<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>
אני קודם כל רוצה לאחל לך בהצלחה בתפקיד החדש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>
אתה מונית כדין על ידי כנסת ישראל. אל תירא ואל תחת. מה שראינו פה מקודם זה בדיוק מה שאנחנו חוטפים כל הזמן - אם אתה לא בצד הנכון, לא אכפת לך מהחטופים, אתה אוכל מוות, אין לך מקום כאן. חבל שזה ככה. אסור להיכנע לפסיכוזה הזאת שאנחנו חווים כאן כבר שלוש שנים.
אנחנו היום 20 שנה בדיוק מההתנתקות. היום, יום אחר תשעה באב, התחיל הגירוש. אני יותר אוהב את המילה "התנתקות" בהקשר הזה, כיוון שאין דבר שיותר מסמל את ההתנתקות מהשורשים, את ההתנתקות מהציונות. המעשה הזה היה מעשה של בגידה בציונות. זה כמו שמנחם בגין, זכרונו לברכה – הוא הצטער על זה אחר כך - לא הגיע למסיבת הסיום שלי בסוף כיתה י"ב כיוון שגזר על עצמו להישאר בבית.
בגוש קטיף גידלו שני דברים: ירק ללא תולעים וציונות ללא תולעים. מדובר על האזרחים הכי מסורים, הכי משרתים. אפס אחוזי פשיעה היו בגוש קטיף. מדובר על אנשים שישבו שם כדי להגן על כולנו, שהזהירו שאם נצא משם יהיו טילים על אשקלון, על אופקים. פרופסור אמיר, הרופא של גוש קטיף, הזהיר מרצח בנתיבות כשגררו אותו מהבית בעודו לובש מדים. לא למדנו את הלקח כשמתוכנו אנשים היום קוראים לכניעה. פשוט לא יאומן כי יסופר שבזמן מלחמה, שבזמן שחיילינו נלחמים ומסתכנים אנחנו מודיעים לכל אומות העולם, לכל האויבים שלנו שאנחנו רוצים להיכנע. פשוט לא יאומן הדבר הזה, ועוד אתמול הצטרפו כ-1,000 אמנים.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
1,000 זבלים, לא אמנים.
<< אורח >> צביקה מור: << אורח >>
מי שקרא את העצומה של האמנים, ראה שאין שם שום דאגה לחטופים שלנו, שום אזכור לכך שחמאס מענה את החטופים שלנו. יש שם הרבה אזכור להרעבה, לילדים שנהרגים בעזה, לרצח עם, לדברים מהסוג הזה. זה מזכיר לי את הפוליטאה של אפלטון, את זה שהוא אמר שלמדינה שלו הוא לא יכניס אמנים כי הם אנשים מושחתים. קיבלנו רשימה של 1,000 אנשים מושחתים שמוציאים את דיבתנו רעה. מי יודע כמה מכות הבן שלי חטף בגלל האמנים הארורים האלה, מי יודע אם מנעו ממנו את כוס המים היומית שלו בגלל האמנים הארורים האלה - בראשם גידי גוב, אמדורסקי וחוה אלברשטיין. הלוואי שיעזבו אותנו, שירדו מהארץ עם האזרחויות הזרות שלהם. איזה מנוולים. אי אפשר להאמין, הם מוציאים את דיבת הארץ רעה, לא אכפת להם משום דבר. בזמן שבגוש קטיף גידלו ירקות ללא תולעים וציונות ללא תולעים, הם גידלו לנו את התרבות האחרת, את התרבות של הפילאטיס בתל אביב. פילאטיס זה טוב, לא בתור אלוהים. היה צריך לאסור את האמנים האלה על הנזק שהם עושים למדינת ישראל בזמן מלחמה, לאסור את ראשי האוניברסיטאות שמדברים על רעב בעזה. איזה איש אקדמיה לא בודק את הדברים לפני שהוא מפרסם משהו? אל"ף-בי"ת של אקדמיה זה לבדוק עובדות. אנחנו מרעיבים בעזה?
שלושה מודלים של פרופסור שטרנברג מצאו שאין בעזה יותר מ-850,000 בני אדם. כמות האוכל שנכנסת לעזה מספיקה ללמעלה משני מיליון בני אדם. אנחנו מרעיבים? יש יהודי שמסוגל להרעיב בן אדם? יש דבר כזה? יש חייל יהודי שמסוגל לבצע רצח עם? חבורת אמנים שקרנים, אמנים בוגדים בציונות, בוגדים בבני עמם. מתי הם עושים את זה? בזמן הזה, בערב תשעה באב, בתשעה באב, כשאנחנו נלחמים על החטופים שלנו. מה יהיה אתכם? מה יהיה עם ערוץ 12 שמהדהד עדיין את ההרעבה, עם ערוץ 13, עם רוב ערוץ 11, עם גלי צה"ל, הרדיו של החיילים? מה זה? מה קורה פה? מה נהיה איתנו? נהיינו יותר מידי ליבראליים ואפשר לחבל במאמצי המלחמה בזמן מלחמה.
מי שרוצה כניעה, שייגש לכל משפחות הנופלים ויבקש מהם רשות, שייגש לכל המשפחות של הפצועים שאיבדו יד, רגל, עין או אוזן בעזה ויבקש מהם רשות, שיבקש רשות מכל שאר האנשים שנפגעו מהמלחמה ומהדורות הבאים. את הדמיונות האלה של כניעה לאויב ויהיה בסדר אנחנו אוכלים כבר מעסקת ג'בריל, מהסכם אוסלו, מהבריחה מלבנון, מהבריחה מגוש קטיף, מעסקת שליט. גמרנו, החיים שלנו קדושים, אנחנו לא מוכנים יותר להלך כצאן לטבח. תבינו, חמאס לעולם לא ישחרר את כולם. הוא לא מודה שהוא מחזיק בבן שלי. מה זה אומר? שהוא לא מחויב לשמות ולמספרים של מדינת ישראל. הוא ייתן לנו רק חלק, הוא לא פראייר. הוא יגיד שנשארו לו 15, שהיתר נעלמו, ובעוד כמה שנים הוא ייזכר. אני לא מוכן שהבן שלי יישאר שם 10 שנים, אני רוצה את הבן שלי עכשיו בבית. זה לא יקרה בלי שנתחיל להפעיל לחץ אמיתי על חמאס. תודה.
<< אורח >> תמר: << אורח >>
שום הפסקת מלחמה לא תהיה. ב-13:00 המסית המסריח הזה, הבוגד הזה הולך לעשות הפגנות כדי שהמלחמה תיגמר. אנחנו נגיע לשם. לנו, המשפחות השכולות, גם מותר לדבר. המלחמה הזאת לא תיפסק עד שעזה הזאת לא תיחרב. אם לא, השביעי באוקטובר יגיע אלינו עוד פעם כי כל ילד שנולד שם גדל להיות רוצח. החיילים האלה לא נפלו לחינם. אנחנו, המשפחות השכולות, נילחם על זה. המלחמה הזאת לא תיפסק עד שהחמאס לא יהיה מורתע.
<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>
ענבר היא האחיינית היחידה שלי. ענבר הייתה במסיבת הנובה, היא התנדבה כהלפרית. עם חדירת המחבלים היא רצה במשך שלוש שעות כשלא היה מי שיבוא לעזרתה. היא נורתה בצורה מזעזעת ונחטפה לעזה. למחרת יצא סרטון של המחבלים עם הידיים שלהם מטפטפות בדם שלה מרימים אותה לתוך עזה.
עברו שנתיים מאז. ענבר הייתה צריכה להשתחרר בעסקת הנשים. כל הנשים השתחררו, גם אלו שאינן בחיים. ענבר שלנו לא השתחררה. יש אנשים שתוהים, שזה מפליא אותם, אבל אז הם אומרים שאולי לא יודעים איפה היא. אני מרגיעה את כולכם - חמאס יודע איפה כל אחד נמצא. ואני שואלת אותך, חבר הכנסת מילביצקי, איך ייתכן ששחרתם 33 חטופים בעסקה הקודמת והפקרתם חלק אחר? לפי מה עשיתם את העסקה הזאת? למה ענבר לא השתחררה בעסקה של ה-33 כששחררתם את הנשים? כיום ענבר היא האישה היחידה שנמצאת מתחת לאדמה ברצועת עזה, אבל זה לא מזיז לכם, זה לא אכפת לכם. באמת לא מזיז לכם שענבר עדיין שם שנתיים. מה אנחנו עושים בשביל להביא אותה? לא יישאר לנו מה לקבור. מה נקבור? גם המשפחות של אלה שנרצחו בנובה לא הצליחו להיפרד מהילדים שלהן, בטח ובטח שאין סיכוי שאחרי שנתיים מישהו יצליח. גם רצחו לנו, גם לא נתנו לנו להיפרד מהם, כשבמקרה שלי גם חטפו. מה יהיה הסוף?
<< אורח >> תמר: << אורח >>
הסוף יהיה כשכל הבוגדים ישבו בכלא. נתלה אותם בקפלן, את הבוגדים האלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא להשתמש בביטויים כאלה פה.
<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>
לנו יש בבית לוח שנה. זה סתם לוח שנה, כי אין לנו אירועים, אין לנו ימי הולדת שאנחנו חוגגים, אן לנו שום דבר, כלום, כלום, כלום. אתמול, יום תשעה באב, ציינתי את חורבן הבית שלי, כי מדינת ישראל הרסה את הבית שלנו, של נרצחי הנובה ושל החטופים. הרסו לנו את הבית. אני אציין את תשעה באב כל שנה כחורבן הבית השלישי שלנו. זה יהיה יום שיציין את המחדל הגדול, את הרצח של הילדה ושל הילדים. זה יהיה היום היחיד שאני אציין בלוח השנה.
<< אורח >> תמר: << אורח >>
אין אפילו אחד ששילם את המחיר כבר שנתיים. כשלו פה. למה הם לא בכלא?
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אני משפחה שכולה ותיקה. אני בטוח שאתה, חבר הכנסת חנוך מילביצקי, וכל חברי הקואליציה ראיתם כמו כל עם ישראל את הסרטונים של רום ברסלבסקי ואביתר דוד. אני בטוח שזה השפיע עליכם קשה מאוד. אני מקווה שזה השפיע עליכם קשה מאוד כמו שזה השפיע על כל עם ישראל. איזה סוג של שיח ומלל עבר ברשתות שלכם, בקבוצות הווטסאפ, בוועדות, בהתכנסויות? האם זה השפיע עליכם באיזו שהיא צורה? האם זה גרם לכם לומר "לא עוד" ולעשות את המהלך של החזרת החטופים?
אני יושב בוועדות הכנסת כבר קרוב לשנה, מופיע בכל הוועדות, מדבר, מביט, מסתכל, בוחן, שומע. אמנם חטופינו שבויים בידי המרצחים, בידי חיות הטרף הנוראיות חסרות הלב שנקראות חמאס, אבל השובים האמיתים של החטופים שלנו זו ממשלת ישראל. ממשלת ישראל חזקה פי מיליון מהחמאס. ממשלת ישראל יכולה להחליט היום שהחטופים יוצאים. מספרים לנו כל הזמן שהחמאס לא רוצה. משפחות החטופים שיושבות מולכן קרועות עיניים רואות בכם את השובים, לא את החמאס - מי סופר אותם בכלל. אתם יכולים לעשות את המעשה, בייחוד לאור הסרטונים הנוראיים האלה, ולהחליט שמשחררים את החטופים לא משנה מה יהיה המחיר ואז יוצאים למה שרוצים.
<< אורח >> עדי הדרי: << אורח >>
שמונה חטופים חיים שוחררו עד כה על ידי צה"ל, למעלה מ-100 שוחררו בעסקה. תעשו אתם את החישובים שלכם, אתם אנשים של מספרים. נראה לי שזה די ברור מה צריך לעשות.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
אני אב שכול לעמית כהן. אני מזועזע מלראות את התמונה בלי לראות את הסרט, אבל אני יותר מזועזע מהמצב שלנו. כואב לי על החטופים. אני מתפלל שש פעמים ביום במשך שנתיים בשביל החטופים. מצידי, שיעשו מבצע כמו אנטבה. אם יצליחו, יצליחו, אבל אם לא יצליחו, מדינת ישראל צריכה להתקיים. אנחנו לא צריכים לקבור עוד 5,000 אזרחים בשנים הבאות ממחבלים ששוחררו, אנחנו לא צריכים עוד פיגועים, אנחנו לא צריכים עוד חטיפות של ילדים. ברגע שאנחנו נותנים להם אנחנו מזמינים את הרצח הבא.
<< אורח >> תמר: << אורח >>
המלחמה היא לא רק על החטופים, היא על מדינת ישראל, על הקיום שלנו פה, וצריכים להבין את זה.
<< אורח >> אברהם רווח: << אורח >>
אני אבא של רב סרן דביר ציון רווח, השם ייקום דמו. אני רוצה לחזק מאוד את צביקה ואת תמר לגבי המשך המלחמה. אני חושב שהשיטה של להיכנע לחמאס, כמו שכמה הורים אמרו פה, זו לא שיטה. השיטה היא לגמור את המלחמה עד הסוף, לקחת את רוחו של דדו ולהמשיך במלחמה עד שנשבור להם את העצמות - ככה הוביל הבן שלי את הפלוגה שלו עד שנפל. הוא הוביל את המלחמה ואת הפלוגה שלו במטרה אחת: לשחרר את החטופים בכוח צבאי. הוא פיתח כל מיני שיטות, טכניקות ואסטרטגיות כדי לשחרר את החטופים. הוא וכל מי שהיה שם הצליחו בפעימה הראשונה. רק בלחץ צבאי חזק אפשר לשחרר את החטופים.
<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>
אני אימא שכולה למרגריטה גוסק שנרצחה בדרכה הביתה מהנובה בכביש 232 יחד עם החתן שלה סימון ויגדרגאוז. הם היו בני 21. הם נרצחו ברבע לשבע בבוקר היום הארור הזה. כולם זוכרים את היום הזה, אבל יש כאלה שרוצים לשכוח, להשכיח, לטייח. לעבור לסדר היום אנחנו לא יכולים. אני, ניסים ויעקב שפה חברים בפורום שלא מכירים בו, כי לא נותנים לנו במה בתקשורת, אנחנו קיצוניים מידי. אנחנו לא רק פורום של נרצחי הנובה, אנחנו גם פורום של הקורבנות של שביעי באוקטובר שנפלו בין הכיסאות. יש אצלנו את רחל רזילוב, אימא של גיבור ישראל שנפל בקרב כי הוא יצא עם האקדח שלו להילחם על הבית. היא קיבלה רק את היד שלו לקבור, כשהיא לא בטוחה אם זו היד שלו או לא. היא לא שייכת לשום דבר, לכלום. אנחנו מגלים לאט לאט עוד דברים מזעזעים, כמו 19 הקורבנות מחוף זיקים. איפה הם? למה הם שייכים? האם יש הנצחה עבורם? אף אחד לא יודע. אני, שחוקרת 24/7 את כל הנסיבות האלו, לא ידעתי על זה, אני סתם ראיתי איזו שהיא כתבה והודעות ברשתות.
אני רוצה לספר קצת עלי. געגועים אין סוף הדבר הזה גזר עלינו. כל בוקר, צוהריים וערב אנחנו בגעגועים. מה שאנחנו עוברים זה גיהינום. זה לא נקרא חיים, זה אולי נקרא הישרדות. אנחנו נושמים וזהו. על איזה שיקום אפשר לדבר? אתם לא נותנים לנו לסגור מעגל כי אין אפילו מילה על ועדת חקירה. יש את חוק ועדות חקירה ממלכתיות שנחקק בשנת 1969. צריך לחוקק חוק בשביל חקירה מיוחדת. איפה הדיונים בכנסת על זה? אתם תגידו לי שאני לא רלוונטית, שעכשיו מלחמה, שעכשיו חטופים? ברור שצריך להילחם ולשים קץ לזוועות של החמאס שמרעיב את החטופים שלנו, שמרעיב את האוכלוסייה שלהם. לא אנחנו אלה שמרעיבים אותם, אנחנו אלה שמכניסים להם ציוד. לא כולם מתעסקים במלחמה. יש קבינט מצומצם של ממשלה שמתעסק, יש צבא שמתעסק, יש חלק מהשב"כ שמתעסק. מה עושים שאר ה-120 שיושבים פה? מה אתם עושים? למה אין דיונים בכנסת על ועדת החקירה? זה יעשה לנו שיקום. איפה המינהלת בשביל מי שנפל בין הכיסאות, בשביל השקופים, בשבילנו?
היה לנו אוהל. אתם מכירים אותו? אף אחד מכם לא היה שם כנראה. זה אוהל מחאה של הורים שכולים של הנובה ושל מקרים כמו של רחל רזילוב שהבן שלה, גיבור ישראלי, נפל עבור המדינה. היו שם תמונות של המלאכים שלנו. לפני חודש התפטרתי מהעבודה שלי כרופאת ילדים. לא יכולתי להמשיך בתפקיד, כי אני לא יכולה להעניק למטופלים שלי את כל היחס שהייתי מעניקה להם. יש לי PTSD בחומרה קשה שהוכח - על זה אני אקבל כמה אלפים. אני ובעלי קנינו את האוהל הזה. הקמנו אותו מול בג"ץ בזמן שביתת הרעב שלנו. אנחנו שבתנו רעב כי רצינו שראש השב"כ הכושל בתולדות המדינה יתפטר. מה עכשיו? מי ראש השב"כ עכשיו? מריונטה של רונן בר הכושל. הבוקר החברים שלי אמרו לי שהאוהל שלנו, הפנתיאון של המלאכים שלנו נהרס עם כל התמונות הקדושות שאני באופן אישי תליתי.
בנובמבר ביקרנו בלהב 433. החוקרת שם הזמינה את המשפחה שלי ושל סימון ויגדרגאוז על מנת לגלות לנו נסיבות נוספות של הרצח של הילדים שלנו. הראו לנו שם סרטון שלא הראה את כל התמונה. כששאלנו אם יש מצלמות מהגוף של הנוח'בות, אמרו לנו שלא היו מצלמות ולא היו סרטונים. כששאלתי אותם אם קיימת חקירה נגד מארגני הנובה, הם אמרו לנו שאין להם מושג. אמרתי להם שאם הייתי אומרת למטופלים שלי שאין לי מושג מה האבחנה של הילד שלהם, המטופלים היו זורקים אותי מהחלון. אחרי שקצת כעסתי וצעקתי הם ביררו ואמרו שאין שום חקירה. למה? כי לא הגשנו תלונה למשטרה על מנת לחקור אותם. אספנו אני ובעלי את כל החומרים לגבי האישור שניתן באופן פלילי והגשנו תלונה למשטרה יחד עם עוד חמש משפחות שכולות מהפורום. כשביקרתי שוב פעם במשטרה כדי לברר את העניין של התלונה שלי, הם אמרו לי שהתלונה הועברה לאופקים והתיק נסגר. זעקתי, בכיתי, ואז שפכתי חצי כוס מים על אחד מהשוטרים. הם נתנו לי מכות בגב, שמו עלי אזיקים על הרגליים - הם ידעו שאני אימא שכולה - וזרקו אותי לצינוק לשעתיים. זה היה עינוי אנושי כלפיי, כלפי אימא שכולה. עברתי את השביעי באוקטובר, את הרצח של הבת והחתן, את איבוד המקצועיות, את ההתפטרות, את הנכות עקב PTSD קשה וגם את העינוי במשטרה.
אני מרגישה זרה בארץ הנהדרת הזאת. כשאני פונה לעזרה, אין. כשאני פונה לצדק, זורקים אותי לצינוק. אתם אומרים עכשיו שאני לא רלוונטית? שעכשיו מלחמה? שצריך להילחם ולהחזיר חטופים? מה איתנו? מה עם 42 החיילים שמסרו את נפשם אחרי הפסקת האש האחרונה? מה עם אלה שמתאבדים כל יום? מה אתם עושים? 15 שופטים בבג"ץ דנים על שטויות של מחבלים. 90% מהדיונים בבג"ץ הם על שטויות של מחבלים. אין אפילו פסק דין, אין כתבי אישום. למה אין גזר דין מוות? הם רצחו אותנו. על איזה שטויות בג"ץ נלחם? מה עם הזכויות שלי? אני מממנת את בג"ץ. אני שמחה שהתפטרתי ולא אשלם מסים כדי לממן אותם ואתכם. מה יהיה עם האוהל שנהרס? מי עשה את זה? זה הפנתיאון שלנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בעניינים של אוהל, בעניינים של ראש השב"כ ובעניינים של בג"ץ אני לא יכול לסייע. אם יש דברים שאתם חושבים שאתם לא מקבלים מהמדינה מבחינת הזכויות שלכם, תקבעו עם העוזר שלי ואנחנו נשב אצלי בלשכה בצורה מסודרת ואנסה לעזור במה שאני יכול.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה יכול לעזור בקידום הדיון על ועדת חקירה לאומית?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא עכשיו. יש פה אנשים שהתכנסו לדיון אחר. הנושא של ועדת חקירה הוא בסמכות הממשלה, הוא לא בסמכות שלנו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה יכול להגיש הצעת חוק.
<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>
אני אסביר לך את כל הדברים. אחר כך נשב אצלי בלשכה בלי לחץ של זמן. אני אקדיש לכם את כל הזמן שאתם רוצים. אני אשב איתכם ואשמע את כל מה שיש לכם להגיד. אני אגיד לכם איפה אני יכול לסייע ואיפה לא. אני אסביר במקרים שאני לא יכול לסייע. נשב אצלי כשיסתיימו פה הדיונים.
<< אורח >> יעקב בלד: << אורח >>
אני אבא של אלון בלד, שוטר שאבטח את הנובה ונרצח. אני באתי לפה כי האשימו את הבן שלי שהוא עובד עם השב"כ. אנשים התחילו לאיים על הכלה שלי שהייתה צריכה לעבור דירה ועוד דירה כי היא פחדה על הילדים. הבן שלי הוא באמת גיבור, הוא היה מפקד בנובה, הוא היה מהערב עד הבוקר. יש את הסיפור עליו בתוכנית של חיים אתגר. אני באתי לפה בשביל לעזור לחברים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נשב אחר כך אצלי בלשכה ואני אראה איפה ואיך אני יכול לסייע לכם.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 10:55.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו פותחים את הדיון בהצעת תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם), התשפ"ה-2025. גברתי, איפה אנחנו עומדים?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
קיימנו מספר ישיבות בנושא והתקיים איזה שהוא שיח בין רשות המסים ללשכות המקצועיות. רשות המסים הביאה נוסח חדש שהופץ בפני חברי הכנסת. כארים, תסביר את עיקרי הנוסח ואת שתי החלופות שמוצעות בו.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
אנחנו מביאים היום נוסח של תקנות שמשלימות את החקיקה של הרווחים הלא מחולקים. אני מזכיר שבסעיף 81א לפקודה שחוקק ב-1 בינואר 2025 יש שתי חלופות. חלופה אחת זה שחברה שצברה רווחים שהיא לא מחלקת תשלם תוספת למס בשיעור של שני אחוז על הרווחים שנצברו אחרי שהיא מפחיתה מגינים וכריות, ויש מסלול אלטרנטיבי שקובע שחלוקה של שישה אחוז מסכום הרווחים הנצברים פוטרת את החברה מתשלום תוספת למס של שני אחוז. התקנות האלו הן תקנות תפעוליות למסלול האלטרנטיבי של השישה אחוז. התקנות רלוונטיות לקבוצה של חברות שמוחזקות בשרשור, לא חברה שמוחזקת ישירות על ידי בעל מניות יחיד – שם החברה המחלקת מנכה מס במקור.
בתקנות יש שתי חלופות. החלופה השנייה קובעת שחלוקה של דיבידנד מחברה לחברה עד לרמת בעל המניות היחיד לא מחייבת ניכוי מס במקור, בתנאי שכל אחת מהחברות בשרשרת מתחייבת לחלק את הדיבידנד שהיא קיבלה עד רמת בעל המניות היחיד הסופי, וככה בשנת המס אנחנו רואים את המס על הדיבידנד לפי החלופה של השישה אחוז. החלופה הראשונה שגיבשנו יחד עם הלשכות קובעת שחברה שמחלקת דיבידנד צריכה לנכות 35% מס, שזה שיעור המס הגבוה ביותר שחל על בעל מניות יחיד, כשאז רואים כל אחת מהחברות בשרשרת עד רמת בעל המניות הסופי היחיד כאילו קיבלה וחילקה דיבידנד, כלומר דיבידנד רעיוני, ובסוף זוקפים הכנסה אצל בעל המניות היחיד, הכנסה מדיבידנד רעיוני. בעל המניות היחיד מכיר בהכנסה באותה שנה ומגיש דוח. אם חבות המס הסופית שלו יותר נמוכה מהמס שנוכה לו במקור, הוא יקבל החזר באותה שנת מס, כשיש מנגנון שמסדיר את החלוקה בעתיד כמו גם מכירה של מניות על ידי בעל מניות שהכיר בדיבידנד רעיוני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבי נוימן, בקשה.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
כבוד היושב ראש, קודם כל שיהיה בהצלחה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
תפקיד סופר חשוב. יש לנו בעיה מאוד קשה כרגע עם כך שאין עדיין חוזרים מקצועיים שפורסמו על ידי הרשות, כאשר חלק מהעניין נובע מהתקנות שאנחנו עכשיו מבקשים לאשר. חוזר אחד של הוראת שעה פורסם, חוזר אחד נמצא בטיוטה ונתנו הערות, וחוזר אחד של חברות הענק עוד לא ראינו. אנחנו בלחץ זמנים מטורף והעומס על המייצגים הוא בלתי ניתן להסבר ולהבנה. יש לנו גם את מבצע "עם כלביא" וגם את מענקי "חרבות ברזל" שאנחנו צריכים להגיש דוחות. הסיכוי שאנחנו בכלל נוכל לתפעל את החוק הזה עם דוחות 2024 שיהיו בקרוב על המדף הוא באמת קלוש מאוד, מה שמביא אותנו למסקנה שלצד אישור התקנות האלו צריך עוד קצת אורך נשימה לגבי הוראת השעה הזאת. אנחנו רואים בשטח שאנשים הפנימו שצריך לעשות משהו כי המדינה לא רוצה שיישארו רווחים כלואים בחברות. מאוד חשוב לתת עוד קצת זמן כי אנחנו לא מצליחים לייצר את הדוחות ולהסביר ללקוחות מה נכון לעשות. יש המון המון חלופות ולוקח זמן להסביר. לא כולם יושבים בוועדת כספים, לא כולם רואי חשבון או עורכי דין. אולי שהוועדה הזאת תקיים דיון לגבי הארכת הוראת השעה בעוד שנה נוספת - אני יודע שזה היה בדיונים בין לבין - גם אם יהיו הפרשי הצמדה וריבית בסוף 2025. אין לי שום בעיה שאירוע המס ייקבע לסוף 2025 ויהיו הפרשי הצמדה למי שיחליט על פירוק או פירוק חלקי באמצע 2026.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
התקנות הן הקלה.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אני מדבר על הוראת השעה שהייתה בחוק ופגה בסוף שנה. לא תהיה אפשרות יותר להשתמש בה. אני לא יודע מה הנתונים שיש לרשות המסים לגבי כסף שהם גבו מהוראת השעה, אבל זה לא הרבה לדעתי. כולם מחכים כי חסרים נתונים. אנחנו נמצאים פה באיזו שהיא שוקת שבורה. אנחנו מבקשים שהוועדה הזאת תקיים דיון על הארכת הוראת השעה. אם חשוב שהתקציב, הכסף או הגבייה יהיו מלווים בהפרשי הצמדה וריבית בסוף 2025 כי זה המועד האחרון שבו הייתה אמורה להיות הוראת השעה, אין לנו שום בעיה.
היו בהתחלה הרבה חלופות. בסוף צמצמנו את זה לשתי חלופות. החלופה הראשונה תהיה קשה מאוד ליישום תפעולי כי אני צופה הרבה בעיות מול פקידי השומה. אני לא רואה בעין הסופית את בעל המניות כשאני החברה למטה מחלקת. אני חושב שלמעלה משבעים או שמונים אחוז מהמקרים ייפלו לתקנה השנייה, שזה שרשור עד למעלה ושהחברה האחרונה היא המחלקת. אני חושב שהגענו לתקנות שהן המקסימום האפשרי מבחינת להסביר את זה בצורה הכי קלה, רק אני מבקש, כארים, שכשאתה רושם דיבידנד רעיוני לחברות הביניים, 18(ג) לא יחול, כי אז נהיה בברוך גדול מאוד מול פקיד השומה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כארים, תתחיל בשאלה של מתי אתם מתכוונים לפרסם את החוזרים, תמשיך בשאלה של הארכת הוראת השעה, ותסיים בהתייחסות - -
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
יצאה טיוטת חוזר של 81 שהיא כמעט סופית ויצא חוזר של הוראת השעה. אנחנו עובדים על חוזר בנושא 62א. אנחנו מקיימים פעם בשבוע ישיבה עם כל הלשכות, כולל עם אבי. אנחנו רוצים להגיע לחוזרים שמפשטים את היישום של החקיקה, לכן אנחנו לא רוצים למהר להוציא ואחר כך לתקן. אני מעריך שעד סוף החודש כל החוזרים יהיו בחוץ.
לגבי הוראת השעה, קיבלנו מאות פניות להחלת הוראת השעה של הפירוקים. אני חושב שצריך להמתין עוד טיפה ולהחליט אם להאריך או לא. גם ככה זה מצריך חקיקה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אולי בגלל זה, כארים, לא לחכות עד סוף השנה, לא להגיע לרגע האחרון.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
אנחנו לא ברגע האחרון, אנחנו רק בתחילת אוגוסט. יש עד סוף השנה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אבל יש חגים, יש פגרה.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
נחשוב על זה. אני לא חושב שיש התנגדות עקרונית להאריך את הוראת השעה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
הדיון עוד לא נעשה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אם מאריכים את זה, צריך תיקון חקיקה?
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
כן, כי זה פג בסוף השנה. יש זמן עד סוף השנה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אתה יודע שאין זמן כי סוף שנה כבר בפתח.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
אמרתי שיש מאות בקשות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כדאי להימנע מהמצב שהיה בחקיקת החוק – הוא נחקק בשבוע האחרון של השנה. אפשר בכל זאת לאפשר לכנסת לדון בהסדרים בצורה ראויה, לאורך זמן.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
אם התקיים דיון, נגיע - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
גם ליצור איזו שהיא ודאות לשוק.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אין שום בעיה שיהיו הפרשי הצמדה וריבית בסוף שנה. זה ברור שמי שיקבל החלטות מאוחרות ויגלוש לשנה הבאה יהיה צריך לשלם על זה תוספת מס. זה משהו שאנחנו יכולים להבהיר אצלנו.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
נעלה את זה אצלנו ונעדכן את הוועדה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
עד מתי?
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
השבוע נקיים את הדיון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מבקש עד 14 באוגוסט תשובה.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
מקובל.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
בגלל שאת הדיבידנד הרעיוני רואים כאילו התקבל ומיד חולק לחברה שמעל אז אין משמעות ל-18(ג), כלומר באותה שנה לא נשאר דיבידנד שחל עליו 18(ג).
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אז לפרוטוקול אנחנו אומרים שלא יחול 18(ג).
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
זה המנגנון. על חברה שתתקע את הדיבידנד אצלה ולא תחלק יחול 18(ג), אבל לגבי מי שיבחר במנגנון של הדיבידנד הרעיוני - בגלל שרואים אותו כאילו התקבל ומיד חולק - לא נשאר דיבידנד להחיל עליו את 18(ג).
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
לא כל פקידי השומה עושים את הנתק, לכן טוב שהבהרת לפרוטוקול.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אם מוסיפים את מה שאתם מבקשים לגבי הארכת המועדים, אתם מסכימים לתקנות?
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אנחנו די מיושרים מבחינת נוסח התקנות. יש פה מילה, שם מילה, אבל לא מעבר לזה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
טיוטת תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם), התשפ"ה-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיף 81ב(ב)(3ג)(ג) לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה),
ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות 1. הגדרות –
"בעל מניות סופי" – בעל מניות של חברה, שעל הכנסה מדיבידנד בידיו לא חלק
סעיף 126(ב) לפקודה;
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נעשה את זה מבחינת הנוסח "בעל מניות בחברה".
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
כמו שכארים הסביר, המסלול הראשון הוא מסלול שבו הדיבידנד מיוחס עד לבעל המניות הסופי, שזה בעל המניות שחייב במס על ההכנסה בידיו מדיבידנד. כל החברות באמצע, לפי שיטת המס בישראל, לא חייבות במס על הדיבידנד שהן מקבלות, רק בעל המניות הסופי חייב. הוא גם זה שיוכל לקבל את ההחזר באותה שנה בהתאם לדיון בוועדה ולמה שהתבקש.
"דיבידנד בין חברות לפי סעיף 126(ב)" – דיבידנד שלא נכלל בחישוב ההכנסה
החייבת של מקבל הדיבידנד בשל הוראות סעיף 126(ב) לפקודה.
126(ב) זה הסעיף שמתייחס לזה שהכנסה של חברה מדיבידנד לא חייבת במס. אנחנו מגדירים את הדיבידנד הזה כדי שנוכל להתייחס לזה בהמשך.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מכיוון שההתייחסות לכך נמצאת בהגדרה של דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור, אנחנו נשלב את ההגדרה הזאת בתוך ההגדרה של דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור, ונמחק את ההגדרה של דיבידנד בין חברות לפי סעיף 126(ב).
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
יש התייחסות לזה לקראת הסוף.
"דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור" – דיבידנד בין חברות לפי סעיף
126(ב) - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
עכשיו זה לא יהיה כך. במקום "דיבידנד בין חברות לפי סעיף 126(ב)" יהיה "דיבידנד שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד בשל הוראות סעיף 126(ב), שנוכה מס בחלוקתו לפי הוראות תקנה 2;"
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
לפי המסלול הראשון ולפי החוק, החברה כדי להימנע מתשלום מס של שני אחוזים, במועד של חלוקת הדיבידנד תשלם את המס, כשהדיבידנד הזה הוא דיבידנד של ניכוי מס במקור לפי הוראות תקנה 2.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
הכוונה היא לדיבידנד לפי הפקודה. הוא לא מוגדר פה. כן מוגדר דיבידנד רעיוני.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
מה שלעניין פקודת מס הכנסה נחשב כדיבידנד.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אין הגדרת דיבידנד בפקודת מס הכנסה. זאת אחת הבעיות.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
בגלל זה אמרתי שמה שלעניין מס הכנסה מוגדר כדיבידנד, מתייחסים אליו כדיבידנד.
"דיבידנד רעיוני" – דיבידנד שנחשב כאילו חולק לפי הוראות תקנה 3(א);
כמו שאמרנו קודם, במועד החלוקה הדיבידנד נחשב כאילו חולק עד לבעל המניות הסופי. דיבידנד רעיוני הוא דיבידנד של אחד מבעלי המניות שקיבל את הדיבידנד הרעיוני, שקיבל את הדיבידנד שנחשב כאילו הוא חולק, למרות שהוא לא קיבל את הדיבידנד בפועל.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נעשה את זה כך שזה נראה כאילו חולק.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
"חברה" – חבר בני אדם החייב במס לפי סעיף 126(א) לפקודה;
יש הגדרה של חברה בסעיף 1 לפקודה. פה, בגלל שיש התייחסות לחברות שקופות ולכל מיני חברות אחרות שלאו דווקא חייבות במס לפי סעיף 126(א) לפקודה, שזה הסעיף שמדבר על מס חברות, הגדרנו חברה באופן ספציפי לעניין הזה.
"חברת ביניים" – חברה שקיבלה דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו
מס במקור או שיוחס לה דיבידנד רעיוני;
זאת חברה שהיא לא החברה הראשונה שמחלקת את הדיבידנד ומנסה להימנע משני האחוזים, אלא חברה שהיא בין החברה שמחלקת את הדיבידנד לבין בעל המניות הסופי.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נגדיר פה גם את תקנות ניכוי מריבית ומדיבידנד – תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסויימים), ותקנות ניכוי במקור – תקנות מס הכנסה (אישור בדבר ניכוי במקור), התשמ"א-1980.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
אנחנו רוצים להבהיר שבעל מניות סופי זאת לא החברה השקופה, זה בעלי המניות של החברה השקופה - כלומר, לא מתייחסים לחברה השקופה כבעל מניות סופי, למרות שמבחינה פורמאלית יכול להיות שעל הכנסה מדיבידנד בידי החברה השקופה לא חל סעיף 126(ב) לפקודה. יש סוג של התעלמות, ויראו את בעלי המניות שלמעלה שמחזיקים בחברה השקופה כבעלי המניות הסופיים אם הם לא חברות. אנחנו רוצים להבהיר שחברה שקופה תהיה חברת ביניים. היא תצטרך להגיש את הדיווחים שמתייחסים לזה כדי שבעלי המניות שלה, שהם בעלי המניות הסופיים, יוכלו לשלם את המס כמו שצריך.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אז מה אתם מבקשים לתקן בנוסח?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
בבעל מניות סופי אנחנו מבקשים להחריג תאגיד שקוף, שזה חבר בני אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי המניות, ובחברת ביניים, להבהיר שתאגיד שקוף כזה ייחשב כחברת ביניים לעניין הדיווחים.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
איך אתה מגדיר בעל מניות סופי? לפי ההגדרה שכרגע רשומה פה?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אני לא מבין אותה כל כך. העברית פה - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אפשר לכתוב שהכנסתו מדיבידנד לא חלה על סעיף - -
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אבל 126(ב) לא חל על יחיד.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
הכוונה במילים "הכנסה מדיבידנד בידיו" היא לדיבידנד שחולק אליו. זה לא חייב להיות יחיד.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אבל עליו לא חל 126(ב).
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לכן על הכנסה מדיבידנד בידיו לא חל 126(ב).
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
על יחיד אף פעם לא חל 126(ב).
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
לא כתוב פה יחיד. אם היה כתוב יחיד זה היה מיותר.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אז לא הכנסה מדיבידנד בידיו, אלא הכנסה מדיבידנד שחולקה אליו או נזקפה אליו.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
זה עניין של נוסח.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
המילה "בידיו" לא נראית לי.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
126(ב) חל על הכנסה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
בעל מניות סופי לא חייב להיות יחיד. כיום יש חברות שמקבלות דיבידנד וחייבות במס ויוכלו להיחשב בעל מניות סופי.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נבחן איך להבהיר את זה בנוסח.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
ניכוי מס 2. בחרה חברת מעטים לשלם לבעל מניות בה או לזכותו דיבידנד
מדיבידנד כאמור בסעיף 81(ב)(3)(ב) לפקודה, תודיע על כך לפקיד השומה,
בין חברות ויחולו הוראות אלה:
(1) חברת המעטים תנכה מהדיבידנד מס בשיעור הגבוה ביותר
החל על דיבידנד ליחיד לפי סעיפים 125ב ו-121ב לפקודה,
כאמור בסעיף 81ב(ב)(3)(ב) לפקודה;
תקנה 2 היא התקנה הרגילה, היא מדברת על חברת המעטים עצמה שרוצה לשלם מס על דיבידנד שהיא מחלקת כדי להימנע מתשלום המס הנוסף.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כיוון שממילא זה מפנה להוראות שקיימות בחוק, אפשר להוריד גם את הרישה וגם את פסקה (1). בפסקה (2) ננסח כך שחברת המעטים תנכה ותשלם.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
בסדר, זה מקובל.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
2(2) יהפוך להיות תקנת משנה (א).
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(2א) חברת המעטים תנכה ותשלם לפקיד השומה את סכום המס שניכתה
לפי פסקה (1) עד המועד הקבוע לתשלום ניכוי מס בשל תשלום דיבידנד
בחודש דצמבר של אותה שנה בהתאם לקבוע בתקנה 13 לתקנות מס
הכנסה (ניכוי מריבית ומדיבידנד), ותגיש יחד עם תשלום המס דוח
כאמור בתקנה 14 לתקנות האמורות;
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אין פסקה (1). זה יהיה לפי סעיף 81ב(ב)(3)(ב) לפקודה.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
פה יש את ההוראה של המועד לתשלום המס. בעקבות הדיונים עם הלשכות דחינו את זה כך שזה לא יהיה כל חודש כמו שזה היה בתקנות המקוריות, אלא עד המועד שבו משלמים את המס על דיבידנד שחולק בחודש דצמבר. המועד הרגיל של זה הוא 16 בינואר של השנה הבאה. זה ייתן לחברות יותר זמן להחליט אם לחלק דיבידנד רגיל או לחלק דיבידנד לפי התקנות, כאשר מן הסתם אם יש שינויים במועד הזה, השינוי במועד הזה יחול גם לעניין הזה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
במקום "עד המועד הקבוע לתשלום" זה יהיה "עד המועד שבו נדרש לשלם". במקום "התקנות" זה יהיה "תקנות ניכוי מריבית ומדיבידנד", וההפניה לא תהיה לתקנה 14 אלא לתקנה 14(א).
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
14(א) מוריד תשלום דיבידנד של מוסד כספי. אנחנו צריכים לבחון אם בסדר להוריד את זה או לא. גם זה משהו שנחזור אליו בדיון הבא.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תסביר למה התכוונתם.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
הכוונה הייתה שכל מי שמחלק דיבידנד וחייב במס לפי החוק יצטרך לדווח כמו שקבוע בתקנה 14 לתקנות, כשלכאורה מוסד כספי לא אמור לחלק דיבידנד כזה. אנחנו צריכים לוודא שאין מקרים שבהם מוסד כספי צריך לשלם את המס, ואז נתייחס גם ל-14(ב) ו-(ג).
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
והכוונה היא לטופס 102?
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
כן, זה הדיווח של ה-102.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כשהדיווח צריך להיעשות עד ה-16 בכל חודש?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
כן.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
איך אתם עומדים מבחינת לוחות זמנים? האם ההטלה פה על חברות לגבי חובות דיווח זה משהו שהחברות יכולות לעמוד בו בהתחשב בזה שאנחנו נמצאים באוגוסט ולפנינו חודשי חגים?
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
בסעיף האחרון של התקנות יש תחולה רטרואקטיבית לדיבידנדים שכבר חולקו. מי שחילק לפי 126(ב) ולא ניכה מס במקור, יוכל להחיל את התקנות על הסכום שחולק. אם זה פחות משישה אחוז הוא יוכל להשלים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מה קורה אז מבחינת כל החבות שמוטלת על חברות, מבחינת הדיווחים, האישורים, כל מה שנדרש?
<< אורח >> ורד בכר: << אורח >>
הדיווחים השמיים נעשים גם בתוך 865 בסוף שנה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
האם הנטל על החברות כתוצאה מהתקנות התפעוליות האלו זה משהו שהחברות יכולות לעמוד בו?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
החברות יכולות לעמוד בזה. אנחנו מעדיפים את הדיוק על הנטל הבירוקרטי שייוצר. זה לא נטל בירוקרטי שהם לא יכולים לעמוד בו. הם צריכים לעקוב אחרי הדיווחים, כשזה משהו שעושים גם בחברות שקופות והוא אפשרי. במנגנון החדש שקבענו יהיה יותר דיוק כך שאנשים יקבלו את החזר המס באותה שנה ולא יצטרכו לחכות מספר שנים בלי לקבל ריבית על ההחזר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני שומע לא מעט מכם על קושי תפעולי. מה זה קושי תפעולי? בסוף זה עניין של אם רוצים. אפשר להכניס איזה פיצ'ר במערכת או לבנות איזה שהוא מסלול אחר. הסיפור הזה של קושי תפעולי, למעט מקרים חריגים, לא אמור להיות משהו שמעכב.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הקושי התפעולי הוא בהחלטה שלהם, לא ביישום.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
גם.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
מצאנו את המסלול שהוא גם קל תפעולית וגם דורש מרשות המסים פחות היערכות. התקנות הן מאוד דחופות. אנחנו חייבים שהן יהיו כמה שיותר מהר בידי החברות, כדי שהחברות יוכלו להשתמש בהן ולבצע את החלוקות לפי המסלול החלופי של השישה אחוז, מסלול שלהערכתנו הוא המסלול המועדף. רוב החברות לא ישלמו את התוספת למס של שני אחוז.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בגלל שהן מאוד דחופות הבאתם אותן שבעה חודשים אחרי החוק?
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
לא, התחלנו להביא אותן לפני הרבה חודשים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא אעכב את זה פה, אבל הסיפור הזה שכל פעם בא קושי תפעולי לא יכול להמשיך להיות. אנחנו, בתור ועדת כספים, לא יכולים לקחת כאלה דברים בחשבון, אלא אם כן אתה בא ובאמת מראה איזה שהוא קושי שעכשיו צריך סכומי עתק כדי להתגבר עליו. קושי תפעולי זו החלטה ניהולית שעושים משהו. בטוח שעם כל הוורסטיליות שיש לכם ברשות המסים אתם יכולים להחליט שאתם עושים כך או עושים כך, גם אם זה ייקח עוד טיפה זמן או עוד איזה פיצ'ר. אני לא אתקע עכשיו שום דבר בגלל זה, אבל אני מבקש שתיקחו לתשומת ליבכם בדברים אחרים שהסיפור הזה של קושי תפעולי הולך, בעיני לפחות, ומאבד את הלגיטימיות שלו.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(ב) המנכה ייתן למקבל, לא יאוחר מיום 20 ממרס של השנה שלאחר
חלוקת הדיבידנד, אישור לגבי אותו תשלום, שיכלול את הפרטים
הקבועים בתקנת 2 לתקנות מס הכנסה (אישור בדבר ניכוי במקור)
התשמ"א-1980 (להלן – פרטים לגבי ניכוי מס במקור)
פה זה לא דיווח לרשות המסים, זה איזה שהוא אישור שהמנכה נותן למי שקיבל את הדיבידנד ובו יש את הפרטים הרלוונטיים שהוא צריך כדי שיוכל לכלול את הדיבידנד עצמו. אנחנו מחילים את אותם כללים רגילים שיש כבר כיום בתקנה 2 בתקנות מס הכנסה (אישור בדבר ניכוי במקור).
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
פרטים לגבי המנכה זה שמו ומענו, מספר תיק הניכויים במס הכנסה, הסכום שממנו נוכה המס, סכום המס שנוכה, תאריך התשלום, ולגבי המקבל – שמו, מספר זיהויו ומספר תיקו במס הכנסה. המנכה כאן זו חברת המעטים, לכן חברת המעטים תיתן למקבל הדיבידנד, לא יאוחר מיום 20 במרס שלאחר שנת המס שבה חולק, וזה יהיה תקנות אישור לגבי ניכוי מס במקור.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(ג) המנכה יגיש דוח לגבי תשלום הדיבידנד, באופן מקוון, עד יום
30 באפריל שלאחר שנת המס שבה חולק הדיבידנד:
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זה יהיה חברת המעטים שתגיש דוח.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
יש היום חובה להגיש דוח עד יום 30 באפריל שלאחר שנת המס שבה מבצעים ניכוי. אנחנו מבקשים דוח דומה גם בהקשר הזה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מה אתם מבקשים שיכלול הדוח הזה?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
סכום הדיבידנד שחולק, מועד החלוקה, סכום המס שנוכה, ופרטים לגבי מקבל הדיבידנד.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נכלול את זה בנוסח. זה יהיה דוח שיכלול את הפרטים כפי שציינת. זה דוח דומה לטופס 856.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
הדיבידנד הזה שונה, או אמור להיות צבוע שונה מדיבידנד רגיל אחר כי הוא עובד אחרת. אם תהיה איזו רובריקה בתקצובים ובדיווחים שזה דיבידנד ששייך לתקנות האלו, הקושי התפעולי ירד משמעותית, נדע להתמודד עם זה.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
ברור שיהיה.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אם יש בעיה טכנולוגית, תגידו עכשיו.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
אין בעיה טכנולוגית. יהיה שדה מיוחד לדיבידנד שחולק לפי התקנות גם בדוח השנתי וגם בשע"מ.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
תקנה 2 זו התקנה שמתארת איך צריך לחלק ולשלם את המס על ידי החברה המחלקת. תקנה 3 מתייחסת לאיך החלוקה הזאת תשפיע על ההכנסה החייבת של החברה שקיבלה את הדיבידנד ושל בעלי המניות.
חישוב 3. (א) קיבלה חברה דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור, ייחשב
ההכנסה הדיבידנד כאילו חולק באותו מועד לבעלי המניות של החברה שקיבלה
החייבת את הדיבידנד כאמור, ואם מי מבעלי המניות אינו בעל המניות הסופי,
של בעלי ייחשב הדיבידנד כאילו חולק בחלוקות נוספות, דרך כל אחת מהחברות
מניות המחזיקות בה, עד לבעלי המניות הסופיים, והכל בהתאם לחלק כל בעל
של חברה מניות בזכויות לרווחי החברה שחילקה את הדיבידנד.
שקיבלה
דיבידנד
שמקורו
בדיבידנד
בין חברות
שנוכה
ממנו מס
במקור
החברה הראשונה מקבלת דיבידנד בפועל. את חברות הביניים ואת בעלי המניות הסופיים רואים כאילו קיבלו את הדיבידנד באותו מועד ובאותה שנה, והם יצרפו את הדיבידנד לדוח השנתי שהם צריכים להגיש. הדבר הזה מייצר את ההכנסה אצלם שעליה הם יכולים לקבל אחרי זה זיכוי במס.
(ב) חברה שחולק לה דיבידנד בין חברות, שנוכה ממנו מס במקור,
תעביר לכל אחד מבעלי מניותיה אישור ובו פרטים לגבי הדיבידנד
ואישור לגבי החלק שיוחס לאותו בעל המניות כדיבידנד רעיוני.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זה יהיה אישור לגבי ניכוי מס במקור, בנוגע לדיבידנד האמור, ואישור לגבי החלק שיוחס לאותו בעל המניות כדיבידנד רעיוני.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
אנחנו רוצים לוודא שכל בעלי המניות יודעים לגבי החלק שיוחס להם כדיבידנד, על מנת שיוכלו לדווח על זה כמו שצריך בדוח השנתי שלהם. (ב) מתייחס לחברה הראשונה שקיבלה דיבידנד בפועל, (ג) מתייחס לכל החברות שמעליה. אנחנו רוצים שיהיה לנו איזה שהוא מעקב בין הדיבידנד המקורי שחולק לבין החלק שיוחס לכל אחד מבעלי המניות, לכן לפי תקנת משנה (ב) החברה שקיבלה את הדיבידנד בפועל וניכו ממנה את המס במקור תעביר לכל אחד מבעלי המניות שלה אישור גם לגבי מה שהיא קיבלה וגם לגבי מה שהיא מייחסת לכל אחד מבעלי המניות.
(ג) חברה שיוחס לה דיבידנד רעיוני, וקיבלה אישור על ייחוס דיבידנד בתקנת
משנה (ב) או בתקנת משנה זו, תעביר לכל אחד מבעלי מניותיה אישור לגבי
החלק שיוחס לאותו בעל המניות כדיבידנד רעיוני.
זו חברה שקיבלה דיבידנד רעיוני ןצריכה להעביר לבעל המניות שלה אישור לגבי זה שהיא קיבלה דיבידנד רעיוני. היא צריכה להעביר לבעלי המניות שלה איזה חלק מהדיבידנד הרעיוני הזה היא ייחסה להם. בגלל שהדבר הזה יכול לקרות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אז התקנה הזאת תחול בין אם היא קיבלה דיבידנד מהחברה שקיבלה את הדיבידנד בפועל ובין אם קיבלה דיבידנד רעיוני מחברה שקיבלה דיבידנד רעיוני בעצמה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נתקן כך שייכתב שחברה שיוחס לה דיבידנד רעיוני תעביר לכל אחד מבעלי מניותיה בהתאם לאישור שקיבלה כאמור בתקנת משנה (ב) או בתקנת משנה זו; הוראות אלה יחולו גם לגבי חלוקות נוספות.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
של אותו דיבידנד, לא נוספות אחרות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נבהיר את זה בנוסח.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(ד) בעל מניות סופי שיוחס לו דיבידנד רעיוני, וקיבל אישור לפי תקנת
משנה (ג), יראו את סכום המס שנוכה לפי תקנה 2(2), המוכפל בחלק
הדיבידנד הרעיוני שיוחס לו מהדיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס
במקור, כסכום מס שנוכה במקור מהדיבידנד שיוחס לו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
המשפט פה קצת לא ברור. נעשה תיקוני נוסח כך שיהיה לעניין בעלי מניות סופי שיוחס לו דיבידנד רעיוני, יראו את סכום המס שנוכה לפי תקנה 2(2) כשהוא מוכפל ביחס שבין הדיבידנד הרעיוני שיוחס לו לבין הדיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור, כסכום המס שנוכה במקור מהדיבידנד שיוחס לו.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
זה הסעיף שמאפשר לבעל המניות הסופי לקבל החזר בגובה 35% משיעור המס הסופי האמיתי שלו. הסעיף הזה אומר שכוללים את ההכנסה מדיבידנד אצל בעל המניות הסופי ומייחסים את הניכוי במקור שהחברה הראשונה שחילקה ניכתה לאותו בעל מניות לפי חלקו – כלומר, אם החברה חילקה 100 וניכתה 35, ההכנסה אצל בעל המניות היחיד תהיה 100. אם חבות המס הסופית שלו היא 25 שקלים, הוא יגיש בדוח שלו ניכוי במקור של 35 ויקבל מאיתנו חזרה 10 שקלים באותה שנת מס.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
אנחנו מסתכלים על החלק שיוחס לאותו בעל מניות סופי כאילו זה רעיוני ומחלקים בדיבידנד שחולק על ידי החברה הראשונה שחילקה את הדיבידנד, כשזה החלק שלו מהמס ששולם על ידי החברה הראשונה שהוא יכול לקבל כניכוי מס במקור.
<< אורח >> אבי נוימן: << אורח >>
אתה רוצה לבוא ולהגיד שמגיע לו את החלק של המס שנוכה במקור על החלק של הדיבידנד שלו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נעשה עוד חשיבה על הנושא.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(ה) חילקה בפועל חברת ביניים דיבידנד לבעל המניות הסופי שיוחס לו דיבידנד
רעיוני, יראו את הרווחים שחולקו כאילו לא חולקו , עד סכום בגובה של 65%
מהדיבידנד הרעיוני שיוחס לו מאותה חברה, בהפחתת סכום דיבידנד שחולק
לו בפועל וראו אותו כאילו לא חולק לפי תקנת משנה זו, ובהפחתת סכום
שהופחת מהתמורה במכירה לפי תקנת משנה (ו).
תקנות (ה) ו-(ו) הן תקנות שמתייחסות לשלב השני. עד עכשיו דיברנו על השנה הראשונה שבה ראו אותו כאילו הוא קיבל דיבידנד. שלוש התקנות הבאות מדברות על שנה אחרת שבה חולק הדיבידנד בפועל. בגלל שמיסינו אותו בשנה הראשונה אנחנו לא רוצים למסות אותו עוד פעם כשהדיבידנד מחולק בפועל, לכן בנינו מנגנון שיוכל להתחשב בזה. המנגנון הזה מייצר איזו שהיא מחסנית אצל בעל המניות הסופי כך שהוא יוכל לקבל הכנסה פטורה ממס, בין אם כחלוקת דיבידנד ובין אם כהפחתה מרווח הון באותו גובה של ההכנסה שהוא קיבל. אם יוחס לבעל המניות 100 כדיבידנד, רק 65 יחולק לו בפועל כי 35 הועבר כבר לפקיד השומה על ידי החברה שחילקה את הדיבידנד הראשוני. את ה-65% מסכום הדיבידנד הוא יקבל בסוג של פטור ממס, רואים אותו כאילו שזה לא חולק לעניין זה.
<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >
אתם בדקתם את זה מתמטית? 35 זה רק המס, זה לא הדיבידנד.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
אם הוא הכיר בהכנסה של 100, זה יהיה 65, כי ה-35 כבר נוכה מתוך ה-100. את מה שהוא יכול לקבל בפטור זה את ה-65.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נעשה תיקוני נוסח כך שחילקה חברת הביניים דיבידנד בפועל לבעל מניות סופי שיוחס לו דיבידנד רעיוני, יראו את הדיבידנד שחולק בפועל כאמור כאילו לא חולק וזאת עד סכום בגובה 65 אחוזים.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
זה לא חייב לקרות באותה שנה, זה יכול לקרות גם במשך כמה שנים. זה לא שה-65 מתאפס. אם חולק לך בשנה הראשונה דיבידנד של 30 ובשנה השנייה דיבידנד של 35, גם הדיבידנד בשנה השנייה יהיה פטור ממס. בשנה השנייה, מן הסתם, יישארו לך 35 במחסנית. כל זה נכון גם ברווח הון - כלומר, אם מכרת 50% מהמניות וקיבלת כבר את ההפחתה של ה-50%, לא תוכל לקבל את זה עוד פעם ועוד פעם. כל פעם כשמחלקים לך דיבידנד מפחיתים לך חלק מהמחסנית שכבר השתמשת בה בשנים קודמות.
(ו) מכר בעל מניות סופי מניה של חברת ביניים שיוחס לו ממנה
דיבידנד רעיוני, לעניין סעיף 88 - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נעביר את המילים "לעניין סעיף 88" לרישה כך שלעניין סעיף 88 לפקודה, מכר בעל מניות סופי.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
יופחת מהתמורה של בעל המניות הסופי סכום בגובה של 65% מהדיבידנד
הרעיוני שיוחס לו מאותה חברה, בהפחתת סכום דיבידנד שחולק לו בפועל
שראו אותו כאילו לא חולק לפי תקנת משנה (ה), בהפחתת סכום שהופחת
מהתמורה.
גם ברווח הון מפחיתים לך את התמורה בשל רווחים שכבר שילמת עליהם את המס.
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
זה מכירה של המניות לפני שקיבלתי את כל הדיבידנדים שהתחייבתי עליהם במס בפועל. הסעיף הזה אומר שאם יש לאותו בעל מניות מוכר מחסנית של הכנסה מדיבידנד רעיוני שהוא לא ניצל כנגד חלוקות בפועל, הוא יכול לנצל אותה כנגד מכירה של המניה, כאשר זה צריך להיעשות לפי חלק המניות הנמכר. אם מכרתי חלק מהמניות, אני מקבל חלק יחסי מהמחסנית שנותרה לי.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(ז) בלי לגרוע מהוראות תקנות ניכוי מריבית ומדיבידנד, חברת
ביניים שחילקה דיבידנד בפועל, לפי תקנת משנה (ה), תגיש
למנהל דוח לגבי תשלום הדיבידנד, באופן מקוון, עד יום 30
באפריל שלאחר שנת המס שבה חולק הדיבידנד.
בגלל שהדיבידנד מיוחד, כמו שאבי אמר קודם, אנחנו צריכים דיווח מיוחד, כשזה אותו סוג של דיווח שמדווחים לגבי כל דיבידנד שמחלקים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
נכניס גם פה תיקון כך שיהיה ברור שהכוונה היא לאותו דיווח. (ח). בעל מניות ידווח בדוח השנתי שהוא מגיש לפי סעיף 131 לפקודה על אלה: (1) סכומי הדיבידנד הרעיוני שיוחסו לו מכל חברה שהוא מחזיק בה; (2) סכומי דיבידנד שחולקו לו בפועל ושראו אותם כאילו לא חולקו לפי תקנת משנה (ה); (3) סכומים שהופחתו מהתמורה לפי תקנת משנה (ו).
<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>
זה הדיווח שכל בעל מניות שקיבל דיבידנד רעיוני צריך לדווח במסגרת הגשת הדוח השנתי שלו. הוא צריך לדווח על הדיבידנד הרעיוני שנכלל אצלו כהכנסה, לדווח על היתרה של המחסנית, על סכומים שהוא הפחית וניצל כנגד דיבידנדים שחולקו בפועל, ועל הפחתה מהמחסנית כתוצאה מהמכירה של המניות. זה דיווח כל שנה שהוא צריך להגיש במסגרת הדוח שלו.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(ז) האמור בתקנות משנה (ד), (ה) ו-(ו) יחול רק אם התקיימו כל
התנאים והוגשו כל הדיווחים כאמור בתקנה 2 ובתקנה זו;
כדי שנוכל לעקוב אחרי הדברים האלה אנחנו מתנים את קבלת ההחזרים וההכנסה הפטורה לפי התקנה הזאת - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
למה צריך לנסח את זה במפורש? הרי ברור שכדי לקבל אתה צריך שיוגשו כל הדוחות ויתקיימו כל התנאים שנאמרו. אנחנו לא מציינים כל פעם מחדש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה התנאים שאתה אמור לקבל. אתה לא כל פעם צריך לציין.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
אנחנו חשבנו שנכון להבהיר בנוסח שאי אפשר לקבל את ההטבות האלו בלי כל ההליכים הפרוצדוראליים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש הטבות שכן אפשר לקבל בלי כל ההליכים? כנראה שלא, נכון? אז זה מיותר, אפשר להוריד את זה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו נוריד את זה מהנוסח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נעצור פה ונמשיך בשבוע הבא. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:47. << סיום >>