פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 744
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> דיון בנושא אי העברת תקציבים לתכנית החומש של הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לשנת 2025, הצעתו של ח"כ עפיף עבד << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
חמד עמאר
נאור שירי
חברי הכנסת:
עפיף עבד
אליהו רביבו
מוזמנים:
צבי נוסבוים
–
רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר
יאיר ירדן
–
מנהל אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
מג'יד מסאלחה
–
מ"מ מנהל רשות הפיתוח, משרד ראש הממשלה
אמין אבו חייה
–
מנהל אגף המיעוטים, משרד הבינוי והשיכון
חוסיין סעד
–
מנהל תכנון כלכלי מגזר מיעוטים, משרד החקלאות וביטחון המזון
מרב ישראל
–
מנהלת תחום הקצאה ותקצוב ברשויות המקומיות, משרד הרווחה הרווחה והביטחון החברתי
גלית רייכמן מימון
–
סגנית מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי
משה איצקוביץ
–
תקציבן, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
פרג' פארג'
–
מנהל אגף מיעוטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מיכל מחמלי
–
תקציבים, משרד הפנים
ישי גרין
–
מנהל תחום מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
יותם ארנסברג
–
כלכלן, מרכז השלטון המקומי
יאסר ג'דבאן
–
ראש המועצה המקומית כסרע סמיע
ואיל מוגרבי
–
ראש המועצה המקומית עין קניא
סיף משלב
–
ראש המועצה המקומית אבו סנאן
מוניב סאבא
–
ראש המועצה המקומית עוספיא
והיב סיף
–
ראש המעוצה המקומית ינוח ג'ת
אנור עאמר
–
ראש המועצה המקומית חורפיש
חוסם כבישי
–
ראשד המעוצה המקומית ג'וליס
נזיה דבור
–
ראש המועצה המקומית בית ג'אן
עומר אמסלם
–
הלום קרב
לידיה
–
הלומת קרב
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיון בנושא אי העברת תקציבים לתכנית החומש של הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לשנת 2025, הצעתו של ח"כ עפיף עבד << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
צוהריים טובים, אנחנו בדיון בנושא אי העברת תקציבים לתכנית החומש של הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לשנת 2025, הצעתו של חבר הכנסת עפיף עבד. חשוב בעיני פעם נוספת לדבר על החוב של החברה הישראלית כלפי החברה הדרוזית שנבחן כל הזמן בשדה הקרב ולא בא לידי ביטוי מספיק באזרחות. הוועדה הזאת, לשמחתי הרבה, היא ועדה שהייתה אקטיבית בנושא הזה גם תחת היושב ראש הקודם. הלחץ שלנו היה הגורם הישיר לזה שמשרד השיכון נעתר לבסוף ואפשר את השיווק של הקרקעות למגזר ולבני המקום שהיה תקוע למשך למעלה משנתיים. כשפנה אלי חבר הכנסת עבד בנושא לא הייתה בכלל שאלה ואנחנו תכף נקיים דיון.
כולנו חייבים חוב גדול לחיילים שלנו שבזכותם אנחנו פה. חלק מהחיילים שחוזרים אלינו חוזרים בגוף ומשהו מהם נשאר שם. אני לא חושב שהמדינה שלנו מבינה עד הסוף את העוצמה של התופעה שהיא צריכה לטפל בה. יש מאהל בחוץ של אנשים שכבר תקופה ארוכה מבקשים תשומת לב, מבקשים מעשים, מבקשים פתרון. לצערנו הרב הם עדיין לא קיבלו. אני מבקש מהנציגים של הלומי הקרב לפתוח ולהגיד את מה שהם רוצים.
<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>
אני הלום קרב מ"צוק איתן". האחים שלנו הדרוזים, תודה על השירות שלכם, אתם גיבורים. אנחנו חצי שנה נמצאים באוהלים - פה במאהל כבר שלושה חודשים - רק כדי לעצור את המתאבד הבא. המטרה לקבל טיפול הולם, לא לדחוף לחייל שיוצא מהקרב כדורים, לא להפוך אותו לזומבי או לחולה פסיכיאטרי. אנחנו לא חולים פסיכיאטרים, אנחנו סך הכל לוחמים שהלכנו להגן על המדינה ואיבדנו את החברים שלנו. יצאנו לאזרחות ופתאום נהייה שקט, דממה, כשבתוך הראש אנחנו עוד רגילים לקרב. כל הבקשה פה מכם זה שתעלו את הנושא כל אחד ברשתות שלו. יש גיבורים שעכשיו יוצאים מהקרב והחיים שלהם מתהפכים, המשפחות שלהם מתפרקות, הנשים שלהם לא יכולות לסבול אותם. המכה הכי גדולה של החיים שלנו זה שכל הסביבה שלנו נפגעת. אנחנו משלימים עם זה שלחיות רגיל אנחנו לא נחיה, אבל מה שקורה זה שהסביבה שלנו מרוסקת, הנשים לא מסוגלות לחיות איתנו. אני מבקש שתהיו איתנו, שתראו אותנו, שתעזרו לנו, שתעלו את זה במליאה ובכל מקום. תודה רבה.
<< אורח >> לידיה: << אורח >>
אני נפגעתי בשנת 2001. עד היום לא דיברתי על מה שעברתי אפילו בטיפולים שלי. זה משהו שהוא 24/7 ואיפה שאפשר לקבור את זה אני מנסה לקבור את זה. תמיד היו מדברים רק על גברים, אבל במלחמה האחרונה התווספו הרבה בנות. ביקשו ממני להגיע ולדבר. זה היה לי לא פשוט, כי אני אחרי שלושה ימים מאוד אובדניים. אם המטפלים שלי ידעו שאני פה הם יהרגו אותי. החלטתי שהגיע הזמן להשמיע את הקול הזה שאף אחד לא מדבר עליו. אני 24 שנה בגיהינום הזה. בשנים הראשונות העניין של הלם קרב בכלל לא היה מושג, המשפחה שלי התביישה בי. כשלא הייתי ישנה במשך ימים והעיניים שלי היו נפוחות, היו בטוחים כולם שאני משתמשת בסמים. הייתי ישנה על ספסלים, הייתי ישנה ברחובות. החלק הקשה זה שהייתי צריכה להצטדק בפני הסביבה.
הטראומה שלי הייתה שמחבל ירה עלי. עד היום אומרים לי: "מה קרה לך, כולה ירו עלייך". אף אחד לא מבין מה זה 24 שנה לא להצליח לישון, להיכנס למיטה רק בשש בבוקר. כשגבר הלום קרב מקבל התקף בלילה הוא עוד יכול להסתובב, אבל אישה הלומת קרב שמסתובבת בלילות היא תחת השפעת כדורים או תחת התקף של שיתוק. אני אחרי שנה שישנתי ברחובות עברתי ניסיון אונס מאוד קשה ולא היה לי למי להתקשר, לא היה לי למי להגיד שאני צריכה עזרה, תמיד אמרו לי "כולה ירו עלייך". איך אפשר להסביר לאנשים שאני לא יודעת איך זה להסתובב ברחוב כשאני מחכה כל רגע שבן אדם יירה עלי, שמכל בום הכי קטן אני קופצת.
אני 20 שנה נשארתי על 20% נכות. לא קיבלת שום דבר מהזכויות שלי, הייתי שבר כלי, הייתי כל יום חותכת את עצמי, היו מוצאים אותי אחרי ניסיון אובדנות של כדורים. המרפאה הקודמת שטופלתי בה זרקה אותי, לא ידעו מה לעשות איתי. פניתי למשרד הביטחון מיליון פעמים כדי שיצילו אותי כי המשפחה שלי מתביישת בי, כי אין הכרה. אף אחד לא רצה לטפל בי. זה עצוב להגיד שמתוך גוף כה גדול הייתה רק עובדת שיקום אחת שאמרה לי: "אני לא אתן לך למות". היא לקחה אותי אחרי שיומיים כל המשטרות חיפשו אותי. היא הכניסה אותי לתל השומר, לרופא שהוא המלאך שלי. כשהוא אמר לה "אני לא יכול לקבל אותה במצב כזה", היא ממש בכתה לו, היא אמרה לו: "תקשיב, אם אתה לא מקבל אותה היא לא פה, היא מתה". מאותו יום שנכנסתי אליו אני חייבת לו את החיים שלי. הוא בן אדם שנלחם עלי באש ובמים. אני מגיעה לוועדות ואני יושבת מול פסיכיאטרים שמשפילים אותי ופוגעים בי. הייתי בכמעט שבע ועדות שהפסיכיאטר הראשי שישב שם הוא הבוס של הרופא שלי. אחרי שהרופא שלי כתב לו מכתבים שבהם הוא מפרט את המצב הקשה שלי, אותו פסיכיאטר אמר: "היא נראית בסדר, תשלחו אותה". נשלחתי לרחוב בלי כסף, בלי הטבות, בלי תנאים, בלי טיפולים, בלי כלום. כל יום זה לחתוך את עצמי ולהיות ברחובות. אני לא יודעת מתי ההתקף הבא יבוא, אני מפחדת להסתובב ברחובות ומישהו ייגע בי. היו שניים שהאמינו בי: הרופא ועובדת השיקום. הם אמרו לי: "אנחנו נילחם עלייך". הייתה משפחה שאימצה אותי אחרי כמה שנים, שהחליטה לטפל בי. כל שלושה ימים הן היו חוזרות מהעבודה ומוצאות אותי זרוקה, אמבולנסים, אשפוזים. לפני כמה שנים, כשעובדת השיקום שלי אמרה לי "אני רוצה שתתחתני ותביאי ילדים", אמרתי לה, "רונית, לאיזה עולם אני אביא ילדים? לאימא דפוקה? לאימא אובדנית? לאימא שחותכת את עצמה?" התשובות שקיבלתי היו: מי ירצה להתחתן איתך, את משוגעת, את חולת נפש, את לא מצליחה לשלוט בעצמך. היה בסופו של דבר מישהו שהסכים להתחתן איתי. כשהייתי בהיריון והגעתי לאיזו ועדה שפסיכיאטרים ישבו מולי, הם אמרו: "אם התחתנת ואת בהיריון אז הכל בסדר אצלך". כשהייתי בחודש שמיני עם הבן שלי היה לי ניסיון אובדנות מאוד קשה. התקשרתי לרופא שלי בשלוש לפנות בוקר ואמרתי לו, "מיקי, אני על הגשר ואני לא שורדת את זה". הוא הגיע לשבת איתי על הגשר בשלוש בבוקר. כשאמרתי לו "לאיזה עולם אני מביאה את הילד הזה?", הוא אמר לי: "את מביאה אותו בשביל שיהיה לך במה להיאחז, שיהיה לך למה לחזור הביתה, שבמקום להסתובב ברחובות תדעי שאת צריכה להישאר בבית ולשמור על התינוק שלך". התשובות ששמעתי במשפחה שלי זה "איזה אימא אכזרית את, איך את מביאה ילדים לעולם כזה, את לא בן אדם נורמאלי, את לא מסוגלת לתפקד, את לא מסוגלת לגדל את הילדים שלך".
אחרי כמעט 17 שנים שהייתי לוקחת 40,50 כדורים פסיכיאטריים ביום והפכתי להיות זומבי, אמרתי לרופא שלי שאני לא רוצה לחיות ככה וזה או שאני מתאבדת או שאני נלחמת על החיים שלי. הוא האמין בי. ניסיתי ללכת ללמוד והתפרקתי, פתחתי עסק והתפרקתי, אבל אמרתי שאני לא מוותרת. הדבר היחיד שהחזיק אותי כל לילה זה הבנים שלי. כשאני רוצה כל לילה להתאבד אני נכנסת לחדר שלהם, מסתכלת עליהם ואומרת לעצמי "אין לך את הפריבילגיה הזאת". לפני שנתיים וחצי, כשהבן הקטן שלי היה בן חודש וחצי ומי שהיה בעלי עזב אותי כי הוא אמר שאני משוגעת ושהוא לא יכול לחיות איתי, ברחתי מהבית, עליתי על האוטו והתחלתי לנסוע על 180. אמרתי, "לא מעניין אותי, בקיר הראשון שאני רואה אני מתנגשת". הרופא שלי ישר הקפיץ מישהי אחת במשרד הביטחון שאמרה לי: "את לא מתה". אמרתי לה, "אנה, אני לא מסוגלת יותר".
אנשים לא מבינים שאני יכולה לשבת עם הילדים שלי ולשמוע יריות בראש. אני כל הזמן מסתכלת ימינה ושמאלה לראות מה אני עושה אם מישהו בא ויורה על הילדים שלי. כשאמרתי לה, "אנה, אני לא מסוגלת יותר, אני מטורפת", היא הכניסה אותי לאיזה שהוא בית מאזן בהרצליה. הרגשתי שם מפגרת כי לא הבינו בכלל מה אני רוצה. אמרתי להם, "יש לי יריות בראש, יש לי ריח של דם, אני שומעת צרחות". כשיצאתי משם כי לא יכולתי להישאר, היא אמרה לי, וזה משפט שאז הוא היה אכזרי אבל בשנתיים וחצי האחרונות זה מה שמחזיק אותי בחיים: "את רוצה להיות המחבל שעושה פיגוע לילדים שלך? אם תתאבדי, מה יהיה עם הילדים האלה? הם יהיו ברחובות כמוך? הם יהיו על כדורים כמוך?" חזרתי אחרי יום לילדים שלי. כל יום זה מאבק. לפני שלוש שנים, כשהיא כבר הבינה שאי אפשר לחיות עם זה שאני רק על 20% כי נכנסתי לחובות אדירים ולא יכולתי להחזיק את עצמי, היא אמרה לי: "למה את לא מבקשת את הזכויות שלך?". אמרתי לה, "אין לי כוח. את טיפת הכוח שיש לי אני חייבת להשאיר לילדים שלי". אני חייבת לה את החיים שלי, היא נלחמה על זה, היא הלכה והגישה את הבקשה. כשהייתי צריכה להגיע לוועדה ואמרתי לה "אנה, השפילו אותי", היא לקחה חופש מהעבודה. היא נכנסה איתי לוועדה ואמרה לשני הפסיכיאטרים שישבו שם: "אם מישהו יעז לדבר איתה על הילדים שלה אוי ואבוי לו, כי הילדים שלה זה מה שמחזיק אותה בחיים האלה, זה מה שגורם לה לחזור כל לילה הביתה ולא לישון על ספסלים". כשאמרתי "אני ישנה באוטו ויש לי חמישה ילדים קטנים שאני חייבת לכולם כיסאות", נאמר לי: "זו בעיה שלך, מי אמר לך להביא ילדים?". כשהתקשרתי למנהלת אגף שיקום במחוז דן כשהבן שלי היה בן חודש ואמרתי לה "ענת, אני צריכה שתעזרו לי, מגיעה לי עזרה למטפלת", היא אמרה לי: "תחכי לגיל שלושה חודשים". כשאמרתי לה "אני במצב לא טוב, אני במצב אובדני, תעזרו לי", מה החצופה הזאת אמרה לי? "מי אמר לך להיכנס להיריון? מי אמר לך להביא ילדים בכלל? אם את לא מסוגלת אל תביא ילדים, אנחנו לא צריכים לממן אותם". זה מנהלות מחלקה במחוז דן אמרו לי. אני לבד, אין מי שיכיל אותי, אין מי שיתמודד. אם אומרים לי "למה את מביאה ילדים? אל תביאי", מה אני מצפה מהמשפחה שלי ומהסביבה? שהם יבינו?
הבן שלי לפני שנתיים התחנן שהוא רוצה להתחפש לחייל. כשהוא ביקש ממני רובה, אמרתי לו, "אין סיכוי. תתחפש להכל, אתה לא מתחפש לחייל". אחרי שהוא בכה והמטפלת שלו אמרה לי: "תקשיבי, את גומרת את הילד", עשינו הסכם שאני קונה לו רובה והוא לא נכנס איתו הביתה. הוא שכח מזה ונכנס עם הרובה. כשהוא כיוון את הרובה אלי העפתי אותו לקיר, התחלתי להשתולל, שברתי לו את הרובה. הוא פשוט צרח עלי "את אימא משוגעת, את אימא רעה". ברחתי ליומיים מהבית, לא יכולתי להסתכל לבן שלי בעיניים. הילדים יודעים שכשיש אמבולנס אנחנו עוצרים בצד. אני כל הזמן נוסעת עם מוסיקה על ווליום בשביל לא לשמוע אמבולנסים. במוצאי שבת התקשרתי לפסיכיאטר שלי ואמרתי לו, "מיקי, התחלתי לחתוך את עצמי, אני לא יכולה יותר". כשהוא שאל אותי "לבוא אלייך?", אמרתי לו, "אני רוצה פשוט להתאבד, אין לי כוח יותר ללילות האלה, הילדים שלי הם כבר לא הכוח שיחזיק אותי בחיים". בסוף חברה אמרה לי: "בואי תהיי איתי, אני אשמור עלייך". היא הייתה איתי עד שתיים וחצי בבוקר כי הרגליים משתתקות לי ואני לא יכולה לתפקד. היא הייתה צריכה לחבק אותי עד שתים וחצי בבוקר. כשהיא שאלה אותי "את מסוגלת לנסוע הביתה", אמרתי לה, "אני אנסה". כשהגעתי לצומת וראיתי שאני הולכת לפגוע בעצמי, חזרתי, חניתי את האוטו מתחת לבית שלה, ונשארתי באוטו עד הבוקר. בבוקר כשהיא ירדה, אמרתי לה, "עידית, אם אני נוסעת עם האוטו אני מתאבדת". היא העלתה אותי אליה לאוטו ולקחה אותי לתל השומר כדי שהרופא שלי ישמור עלי. שלושה ימים אני לא יכולה לדבר עם הילדים שלי, אני לא יכולה לראות אותם, אני צריכה שישמרו עלי כמו על ילדה קטנה. מנסים למצוא מקום שבו אוכל להיות. חשבו על הבית הבטוח, אבל אז הרופא שלי אמר: "מה, אני אכניס אותך שתהיי עם עוד ארבעה גברים? מי יהיה שם אם תצטרכי חיבוק, אם תצטרכי מילה טובה?". מצאתי את עצמי יושבת ושוכבת בפסיכיאטריה רק כי הם מפחדים שאני אסתובב בחוץ ואפגע בעצמי.
כל יום זה לקום בבוקר ולהגיד, "איך אני נשארת בחיים". זו ממש מלחמה של כל יום. לבעלי נמאס ממני והוא עזב אותי לפני שנה וחצי. היום אני מגדלת את ילדים לבד ובבית ספר לא מבינים למה הילדים מגיעים מאוחר. הייתי צריכה להסביר למנהל שאני פוסט טראומטית, שאני לא ישנה בלילות, שאני נכנסת למיטה רק בחמש וחצי ולכן קשה לי לארגן את הילדים ולהביא אותם בזמן. אני לא יכולה לעמוד ולהכין להם אוכל, לכן כל הזמן זה להזמין אוכל מבחוץ. הסביבה אומרת: "איזה אימא מזניחה את". אין טיפת הכלה. כשאני פונה למשרד הביטחון אני לא מקבלת הכלה. לא ביקשתי הרבה, ביקשתי שיהיה מקום להיות בו בלילות במקום להסתובב ברחובות, מקום שבו אני אוכל לשבת ואני אדע שיש שירותים. כשהשבוע הייתי באוטו פחדתי ללכת לשירותים. רק בארבע בבוקר עצרתי ליד איזה שירותים ושמתי על הטלפון 100 כדי שאם מישהו יתקרב אלי אני אצרח. אני צריכה מקום לשבת שם, מקום שבו מישהו יבין אותי, שכשאני אגיד שיש לי קולות בראש ויש לי יריות בראש, הוא לא יגיד: "את משוגעת, תפסיקי לעשות סרט מזה".
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת עבד, רשות הדיבור שלך.
<< דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>
אני מודה ליושב ראש הוועדה, אחי וחברי חנוך, בשם ראשי הרשויות ובשם יושב ראש פורום ראשי הרשויות. כשפניתי אליו וביקשתי את הישיבה החשובה הזאת למען העדה הדרוזית ולמען תכנית החומש התקועה, הוא נענה לבקשתי והוא מקיים עכשיו את הדיון הזה. חנוך הוא ידיד וחבר טוב של העדה הדרוזית, הוא נמצא איפה שצריכים אותו. תודה, אחי, זה לא מובן מאליו.
אני עברתי ניתוח ביום חמישי ואמרו לי לא לצאת מהבית, אבל בגלל החשיבות של הנושא שפוגע בכל בית ובכל אזרח מהעדה הדרוזית הגעתי לוועדה הזאת. תכנית החומש שאישר ראש הממשלה שלנו היא תכנית מאוד חשובה למען העדה הדרוזית, לא היה כמוה. הבעיה שהיא לא יושמה ולא הועבר תקציב לראשי הרשויות. כל ראשי הרשויות אצלנו נמצאים במצוקה והם חסרי אונים מול התושבים שלנו.
בשביל שר האוצר אנחנו טובים במלחמות, אנחנו טובים להילחם למען המדינה, אנחנו לא טובים בשביל לקבל תקציבים. זו בושה. אנחנו מודים לראש הממשלה שלנו על מה שהוא עושה למען הדרוזים בסוריה ולמען הדרוזים בישראל, אבל זה לא מספיק. כל מה שנעשה בשבילם בסוריה לא מספיק, כי נכון לרגע הזה הם בבעיה, אין להם אוכל, אין להם כלום, וגם לא פתחנו להם כביש הומניטרי. יושב ראש הפורום עבד יום ולילה על מנת להביא את תכנית החומש הכי גדולה למען העדה, אבל זה לא מספיק, צריך להעביר את התקציבים לרשויות. אני רוצה שהנציג של משרד האוצר שנמצא איתנו כאן ייתן התחייבות על העברת הכסף לרשויות. אני בתיאום מלא עם יושב ראש הפורום, עם ראשי הרשויות, ואני מודה ומעריך אותך, היושב ראש. תודה בשמי ובשם העדה הדרוזית. תודה לכם.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
צוהריים טובים לכולם. תודה לך היושב ראש על קיום הדיון החשוב הזה, תודה לחבר הכנסת עפיף על היוזמה לקיים את הדיון. אני רואה כאן כמעט את כל הרשויות הדרוזיות – גולן, גליל, כרמל, ואני רואה נציגים של משרדי ממשלה. העדה הדרוזית לא צריכה לרדוף כל פעם אחרי תקציבים. ראשי הרשויות לא צריכים כל פעם להגיע לוועדת הכספים בשביל תקציבים. אושרה תכנית ל-2025 אחרי שהתכנית הקודמת הסתיימה בסוף 2023. אנחנו בסוף אוקטובר וחוץ מהכסף השוטף לרשויות לא הועבר שום דבר. אני רוצה להבין מאגף תקציבים שיושב כאן אם הכסף הועבר למשרדים. האם מה שמיועד למשרדים הועבר? אם הכסף הועבר למשרדים, מתי זה יועבר מהמשרדים לרשויות, מתי יתחיל ביצוע? אנחנו לא יכולים לסיים את 2025 בלי שקל אחד של תקציב מהמשרדים. אני מקווה שנקבל תאריכים מדויקים להעברת התקציבים, שנשמע למה עד עכשיו לא התחילו בביצוע 2025 וכמה אגף תקציבים העביר מהכסף התוספתי שאושר למשרדים. שוב תודה ליושב הראש ולעפיף על קיום הדיון.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מכובדי היושב ראש, תודה רבה על נכונותך לקיים את הדיון. תודה רבה לנציג העדה בסיעת הליכוד על היוזמה ועל הדחיפה של העלאת הנושא לשיח ציבורי, ותודה לחברי חמד. יש נושאים שאינם במחלוקת, שאין בהם לא קואליציה ולא אופוזיציה, לא ימין ולא שמאל - העדה הדרוזית היא אחת הבולטות שבהם. אדוני היושב ראש, כפי שסיקרו חבריי, ברביעי למרץ 2025 נאותה ממשלת ישראל להעביר החלטת ממשלה, להכריז על החלטת ממשלה על תכנית חומש לעדה הדרוזית - באיחור רב, לא מספקת, אבל עוצמתית מאוד - שבאה לצמצם פערים שהצטברו לאורך השנים. לצערנו, החלטת הממשלה היא תוצאה של גרירת רגליים של הפקידות ושל הרגולציה. בא ראש הממשלה ואמר: "זאת התכנית, לא צריך לדבר עליה". בתשיעי למרץ עברה החלטת ממשלה שקרויה 2856. אני לא שואל שאלות כמו חברי חמד, כולנו יודעים את התשובות, אני קובע שלא הועברו התקציבים שבגינם עברה החלטת הממשלה. אני מבקש מאדוני היושב ראש לקבוע מנגנון פיקוח וקביעת מדדים, זמנים ושלבים לביצוע החלטת הממשלה ככתבה וכלשונה, בלי שום תירוצים. הפקידות לא יכולה לנהל אותנו. אני סומך עליך שתדע לרדת לחקר העניין. הכנתי מצגת עם מספרים וסעיפים לכל משרד ומשרד שלא בוצעו, כדי שנצא עם זה לפועל, כדי שבישיבה הבאה נוכל לבוא ולקבל את התשובות על ביצוע, לא תירוצים.
כשיש כבר יוזמה לפרסום קול קורא שאמור לאזן בין הצרכים והמגזרים השונים, דרישות הסף כדי להצטרף לאותם פרסומים של הקול קורא פולטות מראש את העדה הדרוזית והצ'רקסית מלהתמודד על קבלת התקציבים במגוון רחב של נושאים. למה? כי הן מדברות על כמות אוכלוסייה. העדה הדרוזית ביחס לחלקה באוכלוסייה היא המגויסת ביותר אבל מבחינה מספרית היא לא מגיע לרף הנדרש בכל יישוב והיא נפלטת מהקול הקורא. הבקשה הבסיסית ביותר שאני מבקש שתוביל, ואני יודע שבנכונות שלך ובכוח שלך לעשות את זה, זה שיוקמו אשכולות מגזריים כדי שהעדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית יוכלו לממש את הפוטנציאל הגלום שמגיע להן על פי דין, כדי שיהיו על הגלגל הביצועי באותם תקציבים שמוצעים.
אני מודה לך, אדוני היושב ראש, ואני בטוח שהבקשות המאוד מאוד בסיסיות שלתסכולי ולמבוכתי אנחנו נדרשים לדבר עליהן לא נפלו על אוזניים ערלות ואנחנו מכאן נניע תהליך שאנחנו נקצור איתו פירות. תודה רבה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש דברים שהם מובנים מאליהם. יש לי הרבה בעיות בחיים, אבל אחת הבעיות המרכזיות שלי זה שיש לי דיסוננס קוגניטיבי עם כל מה שקורה פה בשלוש השנים האחרונות, לא רק לאחרונה. תיקון חוק הלאום זה הבסיס להכל. למה? כי מפה אתה מבין איך החברה הישראלית מתייחסת ורואה את אחיה הדרוזים - דיברתי על זה במליאה שנה מאז שאחסן נפל. אני זוכר במפורש איך פוזרו הבטחות בניחום האבלים לתיקון חוק הלאום שמהווה איזו בשורה לחברה הדרוזית ובשורה לחברה הישראלית והיהודית שבאה ומכירה בחשיבות של העדה הדרוזית, מכירה בברית אחים, בהקצאת משאבים, בהקצאת תשתיות חינוך, רווחה ובריאות. אנחנו תמיד יודעים לבוא ולבקש, להאדיר ולפאר, אבל כשצריך לשים את הכסף, את המילה "שוויון" או להעניק זכויות לחברה הדרוזית, שם אנחנו נעלמים. כשאני אומר "אנחנו", זה לא אני. ממשלת ישראל צריכה לעשות שינוי, וזה לא רק בוועדת כספים. צריך קודם כל לתקן את הבסיס, כל השאר יסתדר - הקצאת משאבים, ועדות תכנון ובנייה, ועדות מחוזיות.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
החלטה 2856, חברי היקר, באה להסדיר את אותם נושאים שאתה מדבר עליהם. ההחלטה היא לא הצהרה דקלרטיבית, ההחלטה באה ואומרת לפקידים: אתם לא יכולים יותר לדלג, כי אנחנו קבענו מה הם הסעיפים, מה הם הסכומים לכל משרד ומשרד שנותנים מענה ואיזון לעדה הדרוזית. אנחנו מתכנסים פה כדי לבחון מה הסיבה שהמשרדים לא מבצעים את החלטת הממשלה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מה זאת אומרת? נכון או לא?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו היינו כבר בדיון הזה, להזכירך, כשיו"ר הוועדה אמר שהוא לא מוכן להעביר את התקציב עד שמקצים את הכספים לתכנית החומש. אתה זוכר?
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
יש הקצאה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ברור שיש הקצאה. אי אפשר להפיל הכל על הפקידות. אם ב-77 שנות קיומה של מדינת ישראל החברה הדרוזית סובלת מחיסרון - -
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אתה מוציא את הדברים מהקשרם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא מעניינת אותי הפרוצדורה של הפקידות, לא מעניין אותי - -
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
צריך להגיד את האמת ככתבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם אני חולק על זה, כי העובדה שגם ראשי רשויות יהודים באים לפה עם החלטות ממשלה לא מבוצעות. נכון שזה לא נעשה באופן קטגורי כי הם יהודים, אבל גם לגביהם יש החלטות ממשלה לא מבוצעות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מתי היה לנו דיון על רשויות מקומיות יהודיות שלא מקבלות את הכספים שהוקצו להן מתכנית כזו או אחרת?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש הרבה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
יש המון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מתי היה פה דיון לאחרונה על תכנית חומש שלא הוקצו לה תקציבים? אתם הולכים לפרוצדורה, אבל אני אומר לכם שהדקלרציה משנה, שהקצאת המשאבים משנה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
כולנו צריכים לדבר כמקשה אחת אל מול המשרדים הממשלתיים ולשאול אותם מה הסיבה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
את המשרדים הממשלתיים מנהלים שרים, לא מנהלים פקידים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אתה היית בממשלה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני הייתי שר במשרד האוצר והעברתי כספים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זו לא רק הבעיה הבירוקרטית בפרוצדורה של חלוקת הכספים, שזו גם בעיה - -
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
שיגידו, אין בעיה. יושב פה ראש הפורום, יש פה ראשי מועצות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הבעיה היא גם בממשלה וגם בדקלרציה. אתה מסתכל רק על הפרוצדורה. אני מסכים איתך על הפרוצדורה. אין ספק שהשדרה המקצועית בכל משרדי הממשלה צריכה לעבור אבולוציה, בסדר גמור, אבל יש בעיני גם משמעות לדקלרציה. הגשת תיקון לחוק הלאום, רק שהחוק לא עבר.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
לא התייאשתי מטיפול ותיקון העוול הזה. אני עוד אביא אותו. בכובע כזה או אחר אני אביא אותו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יאסר ג'דבאן, בקשה.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
תודה רבה, היושב ראש. אני רוצה להודות לחבר הכנסת עפיף על התיאום ועל הישיבה הזאת. היושב ראש פתח את הישיבה על החוב לעדה הדרוזית. אני לא יודע על איזה חוב הם מדברים איתנו. העדה הדרוזית לא רק נפגעה בסוריה, היא נפגעת גם בישראל. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, שיש כמה סוגיות מהותיות לעדה הדרוזית שירדו מהשולחן כי הייתה התנגדות נחרצת מגורמים מסוימים כאלה ואחרים, לא רק העניין של בני מקום. הנושא של בני מקום לא נסגר. כל עוד לא סוגרים את הוראת שעה 636, בני מקום זו סיסמא באוויר. יש פה 10 ראשי רשויות. אתם חושבים שאין לנו מה לעשות רק לבוא לכאן? ב-14 בספטמבר ישבנו במשרד ראש הממשלה וכולם שיבחו והיללו את זה שהכסף נמצא, שהכסף הגיע. אלינו לא הגיע שום דבר חוץ מהשוטף. רביבו, אני רוצה להודות לך על שניסית לקדם את המעמד של העדה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אני מנסה ואני גם לא ארפה. התחייבתי ואני אקיים את זה, בעזרת השם.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
מתוך ארבעה מיליארד שקל ל-2025 רק 812 מיליון שקל הועברו. 572 מיליון מתוך ה-812 זה תוספתי.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
כמה מהם מומש?
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
משרדי הממשלה פנו לאוצר וקיבלו 322 מיליון שקל מתוך 572 מיליון. 160 מיליון מתוך 322 מיליון שקל הגיעו אלינו.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
עומדת להסתיים השנה.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
הסתיימה השנה. על 140 מיליון שקל מתוך 572 המיליון משרדי הממשלה והארגונים אפילו לא פנו לאוצר. הם הגישו בקשה על 110 מיליון שקל לוועדת הכספים, אבל נכון לעכשיו עדיין לא קיבלו תשובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא בקנה של ועדת הכספים.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
יש בקנה של ועדת הכספים 110 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי אמר את זה?
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
משרד ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נכון להיום אין ולו העברה תקציבית אחת שנמצאת בוועדת הכספים. לא מתעכב פה כלום, זה הכל סיפורים של אנשים שלא רוצים לעבוד או רוצים להפעיל לחץ דרך העברות האלו כדי לעשות דברים אחרים.
<< אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >>
זה הדיווח שקיבלנו מאגף תקציבים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
יש לך את זה כתוב?
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
למשרד הפנים הייתה פנייה תקציבית של העצמת רשויות. הוא קיבל את הכסף של תגבור ופיתוח בחודש מאי.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
גם בתי עלמין.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
על בתי עלמין עוד לא הגישו.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
שבעה מיליון עדיין לא עבר.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
יש לו זמן. הכסף נמצא במשרד הפנים ממאי, כסף תוספתי.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מתוך 24 מיליון שקל לא עבר.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
24 מיליון זה רק תגבור פיתוח, אבל יש עוד 18 מיליון - -
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
18 מיליון להעצמת רשויות. שקל לא עבר.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
הכסף הזה נמצא במשרד הפנים. ריבונו של עולם, למה מחכים? שהפרויקטים יהיו בחורף? שיהיה גשם? אתם לא יודעים איך אנחנו קורסים?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הם לא רוצים להעביר את הכסף.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
אתם לא מבינים איך הכבישים שלנו נראים? אתם לא מבינים איך בתי הספר שלנו נראים? לא מעניין אף אחד שאת אתר ההטמנה אנחנו משלמים מהשוטף. הרשויות בדרך לקריסה. שמישהו יתחיל להתעורר. אנחנו לא רוצים רק ברית דמים, אנחנו רוצים גם ברית חיים, לחיות בכבוד. שאף אחד לא יעשה לנו טובה, אנחנו לא מבקשים טובות. הממשלה החליטה את ההחלטה בגלל הצרכים, בגלל סגירת פערים, אבל גם כשהממשלה מחליטה לא עושים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מה עם 10 מיליון שקל לחינוך הבלתי פורמאלי? מה עם שלושה מיליון שקל להסעות? שקל לא עבר.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
אני מבקש לסיים את 2025 ולהתחיל להתארגן ל-2026. אני לא יודע איך מתחילים להתארגן ל-2026 אם לא סיימו את 2025.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אף אחד לא יודע על 2026.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אלוהים יודע, וגם הוא מטיל ספק במה שקורה פה.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
אני מבקש שהכסף שנמצא במשרדי הממשלה יעבור במיידי, בלי טריקים ובלי שטיקים. דבר שני, אם יש פניות של משרדי ממשלה להעברת כספים - לזרז ולקדם את הפניות האלו.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אין בוועדת כספים.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
יש 110 מיליון.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אין העברה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אנחנו נבקש את הנייר שהוא קיבל מאגף התקציבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין העברה בוועדת הכספים. לפני הפגרה שר האוצר משך את כל העברות שהיו פה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ולא הייתה העברה של הדרוזים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בהעברות האלו לא הייתה אף לא העברה אחת שקשורה לדרוזים. מאז לא הגיעה אלינו שום העברה, חוץ מהעברה אחת שאישרנו אתמול לשיקום הצפון של 1.2 מיליארד שקל, שגם היא הגיעה אחרי שהיועצת המשפטית הייתה צריכה חודש וחצי כמעט להתחנן לאנשי אגף התקציבים שיתנו לה את המסמכים הדרושים. מישהו לא עובד במשרד האוצר. אני לא יודע אם הם קורסים כי אין להם תקנים, אני לא יודע מה קורה שם, אבל לא עובדים במשרד האוצר. מנסים לספר כל מיני סיפורים כאילו זה נמצא בוועדת הכספים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
לפחות שלא יטעו אותם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שרים באים אלי ואומרים לי כך וכך. אין כלום בוועדת הכספים, אף לא העברה תקציבית אחת.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
שכל משרד ממשלתי שלא הייתה לו פנייה תקציבית לוועדה יעשה את זה במיידי, ללא איחורים. אדוני היושב ראש, צריך עוד שבועיים-שלושה לראות איך אנשים מתקדמים, איך הם פונים, איך הם עושים, זה לא רק שגר ושכח. הגיע הזמן לממש את ההחלטה כי אף אחד לא עושה לנו טובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ואיל מוגרבי, ראש מועצה מקומית עין קניא, בקשה.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה לחברי הכנסת. אחרי הפתיחה המאוד קשה של הלומת הקרב, קשה להתייחס לדברים אחרים. אנחנו מסתכלים על המצוקה של האנשים שנפגעו במלחמה האחרונה, אנחנו מכבדים ומצדיעים לחיילינו על כל מה שהם עושים למען המדינה ואזרחיה.
אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לחבר כנסת חמד עמאר שכשהיה שר במשרד ראש הממשלה הוביל תקציבים לדרוזים, אני רוצה להודות לחבר הכנסת עפיף עבד על ההובלה של התכנית החדשה, וכמובן לידידי ועמיתי יאסר על הובלת התכנית של העדה הדרוזית.
אדוני היושב ראש, התכנית באה כדי לפתור בעיות ולצמצם פערים ברשויות המקומיות של העדה הדרוזית. יש בעיה מאוד רצינית בשחרור כספים ממשרד הפנים. שנה שלמה אנחנו ממתינים לשחרור כספים. 1.6 מיליון שקל המועצה שילמה לקבלנים על פרויקטים שהיא ביצעה, כשנכון לרגע זה אין מענה ממשרד הפנים כדי לשחרר את התקציבים. אם משרד הפנים לא יודע לפתור את הבעיה, תנו את הכסף לנו, לרשויות, אנחנו נשחרר. אנחנו יודעים טוב מאוד איך לשחרר כספים ואיך להקים פרויקטים ברשויות המקומיות.
דבר שני, בעיית ההתייקרות. כל רשות מקימה פרויקטים, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור. אני בונה היום בעין קניא שני בתי ספר. מ-2019, כשקיבלתי החלטה לצאת למכרז, היו התייקרויות. הייתה תקופת קורונה, מלחמה. נכון לרגע זה, אדוני היושב ראש, אין מענה לגבי הגירעון וההתייקרות שיש לנו בפרויקטים עצמם. אין מענה ממשרד החינוך וממשרדי ממשלה. אנחנו נכנסים לבוץ עמוק שקשה לצאת ממנו. אדוני, אנחנו לא עסק פרטי, אנחנו מקבלים תקציבים מהמדינה. המדינה חייבת לתת מענה וחייבת לתת תשובה. אנחנו צריכים האצת שחרור כספים, בקרה, תקציבים מיידיים להתייקרויות ברשויות, עדכון אוטומטי של תקציבים לפי מדד הבנייה, שיקום ושקיפות יישום תכנית החומש בפועל.
הממשלה קיבלה החלטה על שיקום הצפון והחליטה לתת 14 מיליארד שקל לרשויות במרחק אפס עד תשע קילומטר מקו עימות. כללו בהחלטה את כסרע סמיע, את כפר ורדים, ואני מברך על ההחלטה הזאת, אבל לא יכולים להחריג ישוב כמו בוקעאתא ברמת הגולן. ראש המועצה נאלץ להכין עתירה לבג"ץ על כך שהיישוב בוקעאתא לא נכלל. אם כסרע סמיע וכפר ורדים נכללו, אין שום סיבה שיישוב ברמת הגולן שיושב במרחק אפס מגבול סוריה לא ייכלל בהחלטה הזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה עכשיו מדבר על שינוי קריטריונים. זה לא יקרה עכשיו.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
אבל זה עניין של תקציבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
המטרה פה היא להבין איזה התחייבויות מכוח החלטת הממשלה הרלוונטית לא עברו. שינוי קריטריונים – אני לא מתכוון לפתוח את זה עכשיו, לא יהיה על זה דיון עכשיו, וגם לא על פרויקטים שהובטחו ולא קורים. מה שאני צריך עכשיו זה לדעת איזה החלטות ממשלה שאושרו ועדיין לא מתבצעות. זה נושא הדיון הזה, לא שום דבר אחר.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
אנחנו מבקשים שתשחררו את הכספים. שמשרד האוצר ייתן תשובות.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
לא רק ממשרד האוצר. אני מציע לא לצמצם את זה רק למשרד האוצר.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
הבעיה העיקרית נמצאת במשרד האוצר.
<< אורח >> סיף משלב: << אורח >>
צוהריים טובים לכולם, תודה ליושב ראש, לחבר הכנסת עפיף עבד על היוזמה החשובה, לרביבו ולחברי הכנסת על כל התמיכה. הנושא המרכזי והחשוב שלנו שכל הדיון הוא בגללו זה תכנית החומש. הממשלה קיבלה החלטה מלפני כמעט שנה ועד עכשיו התקבל משהו קטן מכל התכנית העצומה של ארבעה מיליארד שקל. אני מתכוון במיוחד למשרד הפנים שהיה מעביר כל שנה את ההרשאות לפיתוח ולהעצמת המועצות. כבר שנה חלפה ועוד לא קיבלנו שום דבר. כשיש הסכם שכר כזה או אחר, כשיש העלאה מסוימת, מחייבים את הרשות לשלם בזמן, אפילו לא בעיכוב של דקה, וזה כשהרשויות בגירעון, כשהן לא יכולות לשלם מה שקיים. הם לא מאפשרים לקבלנים להטמין בלי לשלם את העלאה. הכל חייב להיות בזמן, חוץ מהכסף שצריכות לקבל הרשויות שלא מגיע בזמן. הרבה רשויות נהרסות בגלל העיתוי. אם הכסף לא מגיע בזמן המצב נהיה הרבה יותר קשה, אתה צריך לשלם פי שניים או פי שלוש.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אתה משלם על זה ריביות.
<< אורח >> סיף משלב: << אורח >>
אתה לא מנהל את היישוב שלך בצורה ראויה כשאתה תמיד רץ אחרי המשרדים ואחרי הבנקים לראות איך להתמודד, איך לשלם ואיך לדחות את הספקים. מדובר בתכנית חומש שמתחילה בפיגור של שנה. אני לא יודע איך אפשר להתנהל ככה. אחר כך באים בטענות ובתלונות לראשי רשויות על כך שהם לא שילמו, שהם לא עשו. אם אנחנו בפיגור של שנתיים, בואו תתנו לנו אשראי של שנתיים וחצי על כל מה שקורה כדי שנוכל להתמודד. אם תכנית החומש תמומש ותיושם בזמן, לא יהיו בעיות, כי על התכנית נעשתה עבודה מקצועית של יושב ראש הפורום, של ראשי הרשויות ושל ההנהלה. ברגע שתכנית החומש לא מיושמת זה רק פוגע.
<< אורח >> נזיה דבור: << אורח >>
אני לא אחזור על מה שנאמר ואני גם לא אגיד תודות ושבחים לאף אחד. באנו כדי לשמוע ממשרדי הממשלה למה אנחנו לא מקבלים את הכסף. בואו נשמע את משרדי הממשלה ואז נצא למאבק.
<< אורח >> אנור עאמר: << אורח >>
תודה לעפיף, לחמד, לרביבו. הגענו כבר כמה פעמים לוועדת הכספים ואין תוצאות. הפקידים, לצערי הרב, הם אלה שמעכבים הכל. השר נותן הנחיה שלא יורדת לפקידים. אנחנו לא צריכים לבוא כל יום כדי להצטדק בירושלים. אני מתבייש שאני יושב פה כל פעם ומבקש את הזכויות שלי. תקימו מינהלת שאליה תעבירו את כל הארבעה מיליארד של הדרוזים, שהיא תנהל את הדרוזים לבד. כנראה שיש תסמונת כזאת שכל מה שקשור למישהו אחר נתקע. אולי כדאי לחשוב מחוץ לקופסה, לחשוב ענייני, להקים מינהלת לדרוזים. בואו ננהל את עצמנו וזהו. למה אני צריך שהוא ינהל אותי? למה אני צריך לבקש מהאדם הזה כל יום טובות?
נתתם כ-12 מיליארד שקל לשיקום הצפון. אתה יודע, אדוני היושב ראש, שעד עכשיו המשרד הזה שהוקם לא נתן עדיין אגורה אחת, שקל אחד לצפון, לאנשים שנשארו בבתים? נתנו כסף רק לאפס עד שתיים. בואו תטפלו בצפון באנשים שרוטים שיש להם בעיות. לא רק שאין חומש, גם אלקין לא נותן כסף. אנחנו בבעיה מאוד רצינית. אתם אחראים. יום אחד נחסום כבישים, נרים צעקה, נשרוף צמיגים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות? כל אלה שיושבים פה שולחים את הפקידים הזוטרים בשביל לפתור את הבעיה של הדרוזים. שיבואו לפה השרים ויתנו תשובות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אגף התקציבים, מאיפה הסיפור שיש בוועדת הכספים העברות תקציביות?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
כרגע אין על שולחן הוועדה פנייה תקציבית. בפניות התקציביות הקרובות שיונחו על שולחן הוועדה יש סדר גודל של 110 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >:
בוא תפרט לנו את ה-110 האלה, איך הם אמורים להגיע.
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
הם תיכף יגיעו לשולחן הוועדה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מה הסיבה שהחלטות ממשלה לא מבוצעות? נגמרת שנה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
במשרד הפנים יש 41 מיליון, נכון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון, אבל משרד הפנים עדיין לא פנה לצוות הרלוונטי כדי להעביר את התקציב.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
דיברת על 560 מיליון שקל תוספתי לשנת 2025, נכון? כמה מתוך ה-560 מיליון עברו למשרדים?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
סדר גודל של 320 מיליון שקל.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
320 מיליון הועברו ממשרד האוצר למשרדים?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
כן.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לאיזה משרדים העברת 320 מיליון? אם אני מפחית 320 מיליון מתוך 560, אני נשאר עם 240 מיליון.
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
110 מתוך 240 מיליון - -
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לאיזה משרדים יעברו אותם 110 מיליון, ומתי יעברו ה-130 הנותרים?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
62 מיליון מתוך 130 מיליון שקלים יעברו למשרד התחבורה בפניית סוף שנה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
האם לפני סוף שנה אני אראה עוד 62 מיליון שקל?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מה לגבי שאר הכסף?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
לגבי 12% האחוזים הנותרים המשרדים עדיין לא פנו אלינו לקבלת התקציבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד הפנים לא פנה אליך לגבי 41 מיליון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
המשרד להגנת הסביבה לא פנה אליך לגבי חמישה מיליון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד המדע לא פנה אליך לגבי שלושה מיליון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מינהל התכנון לא פנה אליך לגבי שלושה מיליון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד העבודה לא פנה לגבי 12 מיליון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
משרד העבודה פנה וזה יעבור בפנייה הבאה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה חלק מה-110?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
62 מיליון למשרד התחבורה יגיע עד סוף השנה?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה לגבי 15 מיליון לתרבות וספורט?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
המשרד קושר את קבלת התקציב בנשאים אחרים, אבל על הסכום עצמו אין מחלוקת בין הצדדים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
האם העברתם להם את ה-15 מיליון שקל?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתי אתם מתכוונים להעביר להם אותם?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
המשרד רוצה לקבל אותם בהינתן הסכמות בין הצדדים על שלל נושאים.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נושאים שלא קשורים לעדה הדרוזית?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד הפנים, למה לא פניתם לקבל 41 מיליון?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
קיימת פנייה מול הרפרנט שלנו באוצר שנסגרת בימים הקרובים ותעלה על שולחן הוועדה כבר בשבוע הבא.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
בשלושת הסעיפים המדוברים?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
בסעיפים של מבני דת.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מה הסיבה שממרץ מחכים שלושה סעיפי מפתח שעוסקים בתגבור פיתוח, העצמת רשויות ובתי עלמין על סך של כ-50 מיליון שקל? מה הסיבה שלא עבר שקל?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
השלב הראשון היה להעביר את המענקים השוטפים לרשויות.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אני לא מדבר על השוטף.
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
השלב השני זה חיזוק, העצמה ותגבור מענקי הפיתוח של הרשויות. התקציב הועבר אלינו באוגוסט, אבל לאחר קבלת התקציב הייתה דרישה של חלק מנציגי הפורום לשנות את ההקצאה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מתי הגיע הדרישה?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
בסמוך.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
האם חיכו שתקבלו כדי לבקש את השינוי?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
סעיף ב' מתייחס להקצאת התקציב שתיעשה בהתאם לנוסחת ההקצאה של תקציבי הפיתוח במשרד הפנים. רצו לשנות שם את השיטה, אבל אחרי שבחנו את זה משפטית הוחלט שנשארים עם אותה שיטה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אז למה לא העברת?
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי ביקש ממך לשנות את השיטה?
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
למה לא ביצעתם את העברה? אני לא יורד כרגע לרזולוציה מי ביקש ואיזו שיטה הואיל ובין כה וכה הבקשה לא נענתה. לאור העובדה שהוחלט להשאיר את השיטה כפי שהייתה, מה הסיבה שבאוגוסט לא העברתם את התשלום?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
הבחינה המשפטית לקחה זמן וזה מה שעיכב אותנו. אנחנו צופים שקול קורא להגשת פרויקטים לרשויות ייפתח עד סוף שבוע הבא – זה גם בנושא של חיזוק והעצמה וגם בנושא של מענקי פיתוח.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
פרסום הקול קורא הוא בהתאם לאותה שיטה ידועה?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אם השיטה ידועה והכסף מצופה מתחילת מרץ 2025, מה הסיבה שרק עכשיו אתם נערכים להחלת הקול קורא? מתי אתם מצפים שהתהליך הפרוצדוראלי יסתיים כדי שהכסף יהיה ברשויות?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
אנחנו פועלים כדי לקדם את זה בפרק זמן סביר.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
היושב ראש רוצה תאריך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוך שבוע תעבירו אלינו לוח זמנים ליישום. 136 מיליון כבר נמצא אצלכם, נכון?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
חולק לרשויות.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
זה השוטף, זה לא התוספתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >:
41 מיליון זה התוספת, כן?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
אתה מדבר על פיתוח, חיזוק והעצמה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
העצמת רשויות, בתי עלמין, תגבור תקציבי פיתוח, בתי תפילה וקבר יתרו – 41 מיליון.
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
זה עדיין לא הגיע אלינו. זה נמצא בפנייה תקציבית שצריכה להיסגר בימים הקרובים ותגיע לשולחן הוועדה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
מה זה "בימים הקרובים"? שבוע?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
זה לא תלוי בי, זה תלוי באוצר שיביא את זה לוועדה.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
מה השתנה מאוגוסט עד היום שאתם רק בשבוע הבא מעבירים את התקציב? 50 פעם הייתי אצל איתן כהן, 10 פעמים הייתי אצל המנכ"ל החדש ו-50 פעם הייתי אצל רונן פרץ. זה מעביר לזה, זה מעביר לזה וזה מעביר לזה. איתן כהן לא עונה לטלפונים.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
מתי הם יכולים לשחרר לנו את התקציבים לחברת הבקרה?
<< אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >>
לגבי עין קניא נדבר בנפרד, כי אני לא מכירה את המקרה, אני צריכה לבדוק אותו מול מחוז.
<< אורח >> חוסם כבישי: << אורח >>
זה לא רק עניין של עין קניא, הבעיה של חברת בקרה היא של כולנו. העברנו כסף והם לא מחזירים את התשלום מתחילת השנה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תפנו למיכל עם הסיכום ותעשו עותק אלי. אני ארצה את התשובה שאת נותנת להם גם אלי כך שתהיה לי בקרה על כל הדברים האלה. מה לגבי חמישה מיליון של הגנת הסביבה?
<< אורח >> יאיר ירדן: << אורח >>
מדובר בשבעה מיליון שקלים, לא בחמישה מיליון. 24.5 מיליון אנחנו אמורים לבקש מהאוצר בפנייה הקרובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מדבר על חמישה מיליון שקל לפרויקטים של שיקום הסביבה שהמשרד טרם פנה לקבלת התקציב. אתה מכיר את זה?
<< אורח >> יאיר ירדן: << אורח >>
זה חלק מהסכום שנבקש בפנייה הזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתי תהיה הפנייה הזאת?
<< אורח >> יאיר ירדן: << אורח >>
היא נסגרת בימים הקרובים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד המדע – שלושה מיליון שקל.
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
שלושה מיליון שקל זה המסגרת הכללית. 800,000 שקל אנחנו אמורים לקבל והם נמצאים בפנייה תקציבית שאמורה להגיע לוועדה בקרוב.
<< אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >>
אנחנו במשרד השיכון הוצאנו פנייה תקציבית ביום הראשון שקיבלנו את ההחלטה. הפעלנו את כל התקציב שאפשר להפעיל בהפעלה ישירה, כל השאר בקולות קוראים. מחר נסגר הקול קורא. אנחנו עד סוף השנה נעמוד ב-100% ביצוע.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
כולל הסבסוד?
<< אורח >> אמין אבו חייה: << אורח >>
הסבסוד לחיילים הוא פר שיווקים. אנחנו מפעילים אותו לפי הצלחת שיווק, כי אין לנו מנדט להפעיל לפני שיש שיווק מצליח. כל חייל שזוכה במגרש מקבל את הסבסוד בהנחה המתבקשת.
<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>
אנחנו במשרד הרווחה הקצינו את מלוא התקציב – 19 מיליון.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
היינו שמחים לראות פירוט פר רשות. אנחנו לא יודעים כמה כל רשות מקבלת, איך היא מקבלת. זכותי לדעת כמה כסף כל רשות ורשות מקבלת.
<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>
יש לנו חלוקה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכלו לשלוח להם את החלוקה?
<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>
כן.
<< אורח >> פרג' פארג': << אורח >>
אנחנו במשרד התחבורה מחויבים ל-120 מיליון שקל לדרוזים, גליל וגולן. יש לנו כרגע בשוטף 60 מיליון שקל לפרויקטים ביישובים כמו אבו סנאן, עוספיא וכו'. הכסף לא עובר לרשויות, הוא עובר לחברות ממשלתיות כמו נתיבי ישראל, נתיבי אילון, ושם יש תכנית מסודרת, תכנית אסטרטגית. ה-60 מיליון שאנחנו אמורים לקבל מהאוצר מיועדים לשתי תכניות: לקול קורא שאנחנו מפרסמים תוך שבועיים – זה לשיפור מצב קיים, לפרויקטים קטנים שראשי הרשויות מעודכנים בהם - ולתכנית תמרורים ביישובים כמו ג'וליס ודליה. אנחנו השנה מקצים לכל היישובים הדרוזיים, שזה 18 יישובים, תקציב לתכנון כדי שתהיה לנו מנה ל-2026 גם בביצוע.
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
יש 13 מיליון שקל בפנייה תקציבית של תרבות וספורט שהם עדיין בשיח מול אגף תקציבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם יש 15 מיליון שקל במשרד התרבות והספורט, למה הוא מעכב אותם בגלל דברים אחרים?
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
אין פה ריב בין משרדים. התקציב הזה נמצא במסגרת פנייה תקציבית שכוללת עוד הרבה נושאים אחרים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה זה לא יכול להיות מופרד?
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
אגף תקציבים יכול להסביר, אבל בדרך כלל מרכזים את התקציבים האלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מבקש לקבל תוך שבעה ימים מהיום התייחסות כתובה ממשרד התרבות הספורט לגבי מתי הוא מתכוון לפנות לאוצר כדי לממש את הפנייה התקציבית בנושא של הדרוזים. אם הוא מתעקש לשלב את זה בנושאים אחרים, בבקשה שיפרט כדי שנדע להעביר את המידע הזה לראשי הרשויות. לא ברור לי למה יש פה כסף שאף אחד לא מרים מהרצפה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
זה בשביל שהוא יחזור למקור שלו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם אני מבין נכון, עד ה-15 לנובמבר כל הפניות התקציביות בסך כולל של 240 מיליון שקל אמורות להגיע אלינו לוועדה, נכון?
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
ה-110 מיליון שקלים אמורים להגיע בזמן הקרוב מאוד. לגבי שאר הסכומים, וזה ממה ששמעתי מהרפרנטים הרלוונטיים, עדיין לא פנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הוועדה הזאת מצפה מכם להביא את כל הפניות התקציביות אלינו לשולחן הוועדה עד 15 בנובמבר. במידה ואתם רואים שיש בעיה ואתם נתקלים בחוסר שיתוף פעולה של אחד המשרדים, אנא הודיעו לי, אנא פנו אלי, כדי שאוכל להציק להם.
<< אורח >> חוסם כבישי: << אורח >>
אני חייב התנצלות לחבר החבר הכנסת שירי על כך שכשבפעם הקודמת אמרתי תודה רבה, הוא אמר לי: "אל תתלהב, עדיין לא קיבלתם כלום". אני מקווה שבפעם הבאה אני לא אתנצל שוב. קרה כמה פעמים שהמשרדים הסבירו למה עדיין לא קיבלנו את הכסף, קיבלו דד-ליינים, ואז עוד פעם באו והסבירו למה לא קיבלנו את הכסף. יש לנו פחות מ-70 ימים עד סוף השנה והיכולת שלנו לממש תקציבים מאוד מאוד בעייתית. אני מאוד מקווה שאת הקולות הקוראים או את כל תקציב שנקבל נוכל לממש, שהוא לא יישאר שורה במשרדים כמו תמיד.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אני מבקש ממך, אדוני יושב ראש הוועדה, לדרוש לקבל כל קורא שאמור לצאת על מנת שאפשר יהיה לממש אותו. מנגנוני חלוקת הכספים זה חלק ממנגנוני הפיקוח של הוועדה הזאת.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא בסמכותו.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
ודאי שכן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מסכים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
לפרסם קול קורא שלא ניתן לממש, שלא בא לכדי מימוש, זה לעבוד על כולנו בעיניים, כי כשיבואו ויגידו לו "אנחנו פרסמנו", הוא לא יוכל להגיד להם למה הם לא פרסמו. אם לא ניתן לממש את זה, למה אנחנו צריכים את הקול קורא - לכפרות? צריך כסף לרשויות. אני מבקש שבמסגרת הסמכויות שלו לפיקוח על המשרדים הוא יאשר שהקול קורא הוא בר מימוש. אני רוצה להקדים את המאוחר, לא להגיע לזמן פציעות שלא יהיה ניתן לממש. אני מבקש שהוועדה הזאת תקבל את הקול הקורא לפני הפרסום שלו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא כופר בתפקיד הרשות המחוקקת כמפקחת, כפי שידוע לחברי הוועדה, אבל אני חושב שאם יו"ר ועדת הכספים הופך להיות קונסטרוקטור שיודע את עניין הכמויות של שיפוץ השירותים בקומה בסורוקה ומבקש מהם דיווח על איזה קומה, אם הבניין ייפול או לא ייפול - -
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
לא את זה ביקשתי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא אמרתי שהוא לא יכול לבקש את הקול הקורא, ממש לא. אני חושב שכולנו פה יודעים שמייצרים קולות קוראים כדי שלא יממשו את הכספים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
בשביל זה יש את הוועדה הזאת.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר למקסם את הכספים שכל רשות מקומית תקבל ולעשות את ההתאמה בין הקול קורא לבין הרשות שאליה אתה מייעד אותו. אם אתה מייצר קול קורא לרשות שאין לה מנכ"ל או אין לה יכולת לגייס עכשיו ראש אגף מינהל הנדסה, אתה יודע מראש שאפילו אם אתה שם 40 מיליון או 40 מיליארד שקל אתה תקבל כל שקל בחזרה כי הם לא יוכלו לממש. זה לא הקול הקורא, זו הקונסטרוקציה שמייצרים על מנת שיוכלו לממש את הכספים. אתה רוצה לעשות את זה? בהצלחה, אבל זה לא התפקיד שלך. בכך שתעשה את זה, ואני לא אומר שלא נעשה את זה, אנחנו משמרים את הבעיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה אתה מציע?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שישבו משרדי הממשלה בכל אחת מהחלטות הממשלה ויבנו מחדש את מנגנון חלוקת הכספים כדי שהרשויות יוכלו לנצל את זה.
<< אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >>
אני מבקש שישב איתנו מג'יד מסאלחה, ממלא מקום מנהל רשות הפיתוח במשרד ראש הממשלה. קול קורא שיורד לשטח עובר דרך הרשות והרשות בודקת את תנאי הסף כדי שהרשויות יוכלו לממש אותו. הקולות קוראים שיוצאים היום יוצאים בלי לעבור דרך רשות הפיתוח, בלי לעבור דרך משרדי ממשלה
<< אורח >> אנור עאמר: << אורח >>
אולי צריך לקיים עוד ישיבה כדי לראות ביצוע. אם נתת הנחיות, תוודא ביצוע.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כמה זמן חיכית כדי שיסדרו לך דשא סינתטי בשביל הנחיתות של המסוק?
<< אורח >> אנור עאמר: << אורח >>
דקה. אם אתה רוצה אתה מבצע, אם אתה לא רוצה אתה לא תבצע לעולם.
<< אורח >> סיף משלב: << אורח >>
אם ניתן את הקולות קוראים למשרדי הממשלה, זה ייפול עוד ועוד. צריך מנגנון אחר, חיצוני - אם זו תהיה ועדת הכספים זה הכי טוב - שיקבע בהתאם ליכולות של הרשויות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו ממשיכים לגלגל את הבלוף הזה. אם פתח תקווה או הוד השרון מקבלות קול קורא, אנחנו ממקסמים את זה כמעט ב-100% בלי שום בעיה כי זה מותאם לאותה רשות. פה אין התאמה.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
זה מה שביקשתי מהיושב ראש.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
עד עכשיו היו הרבה תכניות חומש. משרד הפנים, הייתה בעיה בנושא של קול קורא שהוצאתם שאנשים לא יכלו לממש? אנשים כן מימשו את זה. למה אנחנו נתקעים כאן?
<< אורח >> אנור עאמר: << אורח >>
יש קול קורא ששמים בו חסמים.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
הרבה חסמים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
יש חסמים שלא מאפשרים לממש את הקול קורא והכסף הולך לאיבוד.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
קולות קוראים מוצעים ברגע האחרון.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
האם בתכניות חומש קודמות עשו קול קורא שלא מומש?
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
זה לא בטעות, זה בכוונת מכוון, שלא יספרו לי סיפורים.
<< אורח >> אנור עאמר: << אורח >>
שזה יעבור, כמו שהציע יאסר, דרך המינהלת שלנו ואנחנו נבדוק.
<< אורח >> מוניב סאבא: << אורח >>
תמיד זה מגיע באיחור, וגם יש תנאים שאנחנו לא עומדים בהם. היישובים לפי החלטה 550 מקבלים תקציב לרווחה חינוכית ב-15 לאוגוסט, לפני תחילת שנת הלימודים. אנחנו קיבלנו את זה השנה בסוף ספטמבר כך שאנחנו לא מספיקים לנצל את זה עד סוף אוקטובר. איך יכול להיות שהיישובים לפי החלטה 550 מקבלים את התקציבים הרבה לפנינו? זה לא עולה על הדעת.
בכל ישיבת ממשלה, בכל ביקור של שרים מודים לעדה הדרוזית. זה מעליב. אני אישית נעלב. חבר'ה, אנחנו פה לפני קום המדינה, אנחנו היינו שותפים בהקמת המדינה. סבי נרצח בעקבות הקשר הזה. אני לא רואה אתכם מודים למתנחלים או למישהו אחר. תעשו את העבודה, תנו לנו את החומש, אנחנו באמת סובלים.
<< דובר >> אליהו רביבו: << דובר >>
אנחנו פה רק בשביל לוודא שלא יעשו לנו את זה עוד פעם. זאת סיבת הדיון.
<< אורח >> מוניב סאבא: << אורח >>
אני סקפטי לגבי זה. כמו שאמר נאור, אני לא יודע אם בפעם הבאה לא ניפגש עוד פעם.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הבנתי מהדוברים כאן שהכל ייפתר תוך שבועיים. בוא נקבע בעוד שלושה שבועות דיון חוזר ונשמע את התוצאות. נביא את הפרוטוקול של הישיבה הזאת, נביא את כל הדברים שכל משרד ומשרד אמר ונראה אם בוצע או לא בוצע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עד ה-15 לנובמבר אמורות להגיע לפה כל הפניות התקציביות בסכום של 240 מיליון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
או ש-24 שעות לפני תום שנת הכספים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני רוצה להבין מההתנהלות מולכם מתי זה יהיה. אם אנחנו נראה שאנחנו לא מקבלים, נראה שיש בעיה, אנחנו נקבע דיון נוסף. לגבי כל הנושא של הקולות קוראים, האם המינהלת היום מקבלת את זה?
<< אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >>
חלק נותן, חלק לא נותן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי לא נותן?
<< אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >>
אין לי עכשיו פירוט של מי שלא נותן.
<< אורח >> סיף משלב: << אורח >>
יש קול קורא ל-40,000 תושבים. אין מועצה דרוזית שיש לה 40,000 תושבים.
<< אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >>
קולות קוראים של משרד התחבורה עדיין לא יצאו.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הקולות קוראים של התכנית ידועים, אבל הם צריכים להיות מיועדים לדרוזים, לא מיועדים ל-40,000 תושבים.
<< אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >>
אנחנו מבקשים מכל המשרדים להיות מעורבים, לאשרר את הקולות הקוראים הספציפיים. אין ספק שיש קולות קוראים שיש איתם בעיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין חובה?
<< אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >>
אין חובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין חובה לאשר מולכם קולות קוראים שיוצאים מתוך תקציבים ייעודיים לחברה הדרוזית?
<< אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >>
מאשרים את הקולות קוראים, רק שלפעמים הם לא מותאמים ב-100% לצרכים של הרשויות. אנחנו עובדים על זה. יש משרדי ממשלה שמשתפים פעולה עם הנושא הזה, שזה נושא מאוד מאוד חשוב כי זה משפר את היישום, ויש משרדי ממשלה שלא תמיד משתפים פעולה. הייתה אמירה ודרישה ממנכ"לית רוה"מ בחודש שעבר שכל הקולות הקוראים יהיו מותאמים לצרכים של הרשויות. אנחנו עכשיו מחכים לתוצאות בשטח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שני הדברים האופרטיביים כרגע זה הנושא של דיון המשך שייקבע לחודש הקרוב – אני לא יודע בדיוק מתי, אבל זה יהיה לפני דצמבר – והנושא השני זה הפניות התקציביות, ה-240 מיליון שיגיעו עד ה-15 בנובמבר. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>