פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 410 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025), שעה 12:15 סדר היום: << נושא >> מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעקב אשר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: שמחה רוטמן מוזמנים: ענת חנה לנקסנר – הממונה על מחוז מרכז, משרד הפנים צביקה אינבינדר – ממונה מחוז תל אביב, משרד הפנים סיגי בארי – סמנכ"לית חטיבת מגורים ועירוניות, מנהל התכנון נועה שוקרון – רכז פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר צביקה כהן – מנהל אגף שירות, משרד הבינוי והשיכון מירי ורמן – מנהלת תחום הגברת שייכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי דלי אלי – מנהלת מחוז תל אביב והמרכז, משרד העלייה והקליטה רוסלאן עותמאן – עו"ד, משפטן, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אוראל לגזייל – ממונה מפקח ראשי, מיסוי מקרקעין, רשות המסים רפי אוחנה – רח"ט משרדי ממשלה, רח"ל - רשות חירום לאומית איליה טורקות – מנהל פיתוח עסקי ותשתיות, חברת דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה דוד ליפשיץ – עיריית באר שבע מירה סלומון – ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי שירי גז – מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי איתן עטיה – מנכ"ל, פורום ה-15 אבירם גרובר – מרכז מנהלת המפונים ברמת גן, ראש עיריית רמת השרון לשעבר ענת מלהאוזן חסון – יו"ר ועדת מדיניות, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ההסתדרות החדשה אפרת רותם – עו"ס ועו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ההסתדרות החדשה דוד סונינו – יו״ר, הפורום להתחדשות עירונית יוסי קלין – אזרח ארז וגה קדוש – ביתו נפגע ביום הראשון למלחמה יוסף אבי יאיר אנגל – סבא של אופיר אנגל שחזר מהשבי ד"ר חנה קטן – אימהות הלוחמים משתתפים באמצעים מקוונים: ענבר דוד – מנהלת, אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים לפתוח את הדיון. כ"ב באלול תשפ"ה, 15 בספטמבר 2025. אנחנו בנושא הדיון: מלחמת עם כלביא, טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים, בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות. לפני שאנחנו נתחיל את הדיון, כמובן שאנחנו מציינים היום את היום ה-710 מפרוץ המתקפה ב-7 באוקטובר, מתקפה קשה מאוד על יישובי הדרום, ומאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עם 48 חטופים וחטופה אחת שעדיין נמצאים בידי מרצחי החמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. נפתח עם יוסף ג'וחא אנגל, סבא של אופיר, בבקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> חברי הכנסת, טוב, אין פה הרבה, כמה זה הזוי שאנחנו סופרים כבר 710 ימים מאז השואה של 7 באוקטובר שנגרמה בעטיה של הממשלה הזאת שכבר 710 ימים לא מצליחה להשיב את 48 החטופים והחטופה הנמקים אי שם במנהרות החמאס, אותם בנה הארגון מכספים שקיבל באישור ממציא האמירה "החמאס הוא נכס". ואתם, חברי הכנסת, כאילו כלום, שום דבר לא מזיז אתכם, ולחשוב שאולי משהו כאן לא בסדר. מראייה מפוקחת על מצב החברה המתפוררת, סבל בלתי נגמר של המשפחות, המצב הכלכלי המידרדר, מערכת היחסים עם ארצות העולם שהגיעה לקצה בלתי אפשרי, הפכנו להיות העם הכי מאוס על פני האדמה. חברי הכנסת, להלן כמה דברים שאמרתי כאן ב-15 באפריל 2024, לפני שנה וחצי. 192 ימים עברו מאז 133 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. מדברים על ניצחון מוחלט, איזה ניצחון? אחרי השואה של 7 באוקטובר המשוואה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים בסדר זה לא תתקיים לעולם. חכמים ובעלי ניסיון אמרו זאת כבר מהשבוע הראשון, כשהמשוואה נאמרה לראשונה על ידי ראש הממשלה וחזרו אחריו שרי ממשלתו. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ובכוח יוצרים מעמדות שאינם שווים בחברה הישראלית. ההסברה בחו"ל על מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר מדאיגה. מדאיג שראש הממשלה שלנו טוען שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית. לכן אין הסברה בחו"ל, ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק ובעולם גואה האנטישמיות ברמות שלא הכרנו מאז מלחמת העולם השנייה. אף אחד בהנהגת המדינה לא לקח אחריות כלשהי על השואה האיומה שקרתה ב-7 באוקטובר, לא התנצלות, לא סליחה, כלום, כאילו נפל עלינו אסון משמיים ואין אשמים. האם זה ייתכן? בשבוע שעבר הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול כדי לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 192 ימים, אולי אתה לא מסוגל ואולי כדאי לתת למישהו אחר לנסות? זה היה לפני שנה וחצי. ועכשיו קטע משנה שעברה, ב-16 בספטמבר. חברי הכנסת, ישראלים נמקים, חלקם כבר אינם בין החיים, שם רחוק-רחוק, 5-4 קילומטרים מהגבול. 346 ימים המדינה עם הצבא החזק במזרח התיכון לא מצליחה לשחררם. האם אתם עדיין מאמינים בשטות של ניצחון מוחלט והחזרת החטופים? האם לא נפל האסימון אחרי 346 ימים שההפסד כולו שלנו, ובעיקר כי ההנהגה שלנו כשלה? עד מתי נמשיך בדרך ללא מוצא המפוררת את החברה שלנו כמו בסוף ימי החשמונאים? מפוררת את הכלכלה, מבריחה מוחות טובים מהארץ וממאיסה אותנו על העולם? האם לא הגיעה העת לשינוי כדי לחזור להיות מדינה שפויה אחרי שנגיע להסדר שישיב לנו את החטופים? ממה החשש? שהחמאס שוב יתעצם אם נצא מציר פילדלפי? אל תיתנו לו. אבל קודם כול יש לעשות הכול כדי להשיב את החטופים הביתה לחיק המשפחה ומי לקבורה מכובדת באדמת המדינה. חברי הכנסת, מה השתנה מאז אותם הדברים שנאמרו בעבר? אנו סופרים כבר 710 ימים והעובדה שעדיין ישנם 48 חטופים וחטופה, 20 מהם עדיין חיים, שעושה רושם שזה לא מזיז לכם כלל. במה אתם עוסקים במרבית זמנכם? השר אמסלם קורא לעצור את היועצת המשפטית על אמירתה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. השר אמסלם, אם היית דואג שכל החטופים ישובו הביתה לא היה צורך במחאות. תאמין לי, זה תענוג קטן מאוד לעמוד מול ביתו של נבחר ציבור ולהעמידו על כישלונו הגדול בקול גדול. במה עסק הקבינט בימים האחרונים? בדרכים להחזרת החטופים? חס וחלילה. באיום על נבחרי הציבור, שמא יקרה להם דבר מה. זה שהחטופים שם ומשפחותיהם נאנקות מכאב נוראי כלל לא על סדר היום. לא קיימת כלל הסברה בחו"ל כדי לעמוד מול גלי הצונאמי נגד כל דבר הקשור למדינה, לא מעניין. עד מתי? אמש, באירוע בבית הנשיא, אמר בין היתר כבוד הנשיא: לפני יומיים שבתי ממסע מדיני קצר בבריטניה, זירה שיש בה עוינות רבה מאוד כלפינו בעת הזאת. כמי שזוכה לשרת את עם ישראל כבר לא מעט שנים, אני קובע בפירוש, עוינות כזאת מדינת ישראל לא חוותה מעולם, בוודאי לא במרחבים האסטרטגיים המשפיעים ביותר. שנאת ישראל מרימה את ראשה המכוער במלוא עוצמתה ומחייבת אותנו לעמוד להילחם בה בכל הכלים ובכל הזירות. אני יודע שנהוג לומר שאנחנו מנהלים מלחמה בשבע חזיתות, והיום אני מדגיש, מדובר בחזית שמינית, החזית המדינית-הסברתית שאסור להפקיר אותה. כבוד הנשיא, אתה צודק. חזרתי לפני שבוע מביקור קצר בהולנד, אותו דבר. אבל כנראה שבממשלה אין מי שיצדיק אותך. ועוד משפט אחד שאמר היום השר בן גביר, שהוא מייחל להקים שכונה על חוף הים בעזה. הוא שכח להגיד, על הגוויות של החטופים שנמצאים שם ואף אחד לא יודע איפה הם. חברי הכנסת, האם אתם באמת לא רואים את מה שקורה כאן במדינה היקרה שלנו? תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, ג'וחא היקר, על המילים. גם אם אני לא בהכרח מסכים עם התוכן והכיוון, אני חושב שיש חשיבות גדולה לשמוע ולהקשיב גם לעמדות שונות בקשב רב. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 710 ימים, זה כבר אומר הכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מקווה שאנחנו נמשיך להיפגש במקומות משמחים יותר, בבשורות טובות יותר. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אמן. ברמת הגולן. כמה אני מחכה לזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ד"ר חנה קטן, אימהות הלוחמים. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> אני רוצה קודם כול לחזק את ידי הממשלה שלנו שעושה הכול כדי לנצח את האויב. אני כן רוצה לומר שבשם אימהות הלוחמים אנחנו מבקשות שוב ושוב שלפני הכניסה לעזה יינקט הצעד ההכרחי של מצור, של הפסקת המים והחשמל, האינטרנט, הדלק, כל הצרכים הבסיסיים האלה שמחזיקים את האויב שלנו חזק. הדבר הזה נאמר כבר לפני שנתיים, עוד בתחילת הלוחמה, על ידי אנשים גדולים ממני בנושאים של אסטרטגיה. גם אני אימא, ואני רוצה לשמור על הבנים שלי, יש לי עכשיו שני בנים בעזה. לפני שבוע, כשנודע לנו על האסון בטנק, ישבתי פה עם כמה חברות, וכמה שאנחנו חזקות ומאמינות, מיררנו בבכי שעוד לא ידענו אם הבנים שלנו נמצאים שם. אני חיה את זה כבר שנתיים, שנתיים שיש לנו לוחמים שנכנסים לסבב הרביעי, החמישי והשישי. אמרתי ואני חוזרת על זה, בנים עם הרבה מאוד ילדים. יש לי בן שפתח בית מדרש בסוריה, יש לו שמונה ילדים, ועכשיו הוא עושה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שבעה, לא? << אורח >> חנה קטן: << אורח >> לא, שמונה. יש לי עוד שריונר בסדיר, נוסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סליחה. כן ירבו. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> הוא דווקא נמצא בעזה עכשיו. וכן, ויש עוד אחד, יש לי גם לא לוחמים, שהם מבחינה בריאותית לא יכלו להיות לוחמים, אבל הם עושים עבודה חשובה. ואני רוצה לחזור לעניין הזה שיש פה מאמץ מאוד מאוד גדול שנעשה על ידי ציבור מאוד מאוד קטן שחוזר שוב ושוב ושוב על המאמץ הגדול הזה, על הזכות הגדולה הזאת להיות במערכה הזאת שאי אפשר לוותר עליה, אבל אנחנו גם דורשים לשמור על החיים שלהם. זה הדבר הכי בסיסי והכי בקונצנזוס, שאין לסכן את החיים של החיילים שלנו אם אפשר לסכן את החיים של האויב שלנו. חיי חיילינו קודמים. מי שנשאר שם אחרי אזהרות חוזרות ונשנות שהולכים להיכנס, הוא אויב, הוא מקבל על עצמו להיות שם. ואין לנו שום זכות להכניס חיילים למלכודת לפני שאנחנו הכנענו את האויב. אנחנו ממש מבקשות שוב ושוב, אנחנו מנסות בכל דרך אפשרית להעביר את המסר הזה לחברי הכנסת היקרים שלנו. אנחנו מברכים את הממשלה שלנו שתקבל החלטות טובות, שקולות, שייקחו בחשבון את הפרספקטיבה הרחבה, ובעיקר בזקיפות לאומית, קודם כול את הזכויות של העם שלנו לפני שמדברים על זכויות האויב, על זכויות סמי-הומניטריות של אויב אכזר שלא מתנהג בצורה הומניטרית. אפשר וצריך להרעיב אותם ולמנוע מהם מים וחשמל, לא פחות מאשר המצב שבו הם מרעיבים ומענים את החטופים שלנו. זה המסר שרציתי להעביר. אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה, ושוב לומר שאנחנו כולנו אחים, אנחנו באחדות, גם אם אנחנו לא מסכימים אחד עם השני, אנחנו מבקשות שיהיו אמירות לויאליות, אמירות שמחזקות את האחדות בינינו ולא מפלגות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, ד"ר חנה. אנחנו נעשה חצי דקה הפסקה בין הדוברים הקודמים של המשפחות לתחילת הדיון המקצועי. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:27 ונתחדשה בשעה 12:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נתחיל. אני רוצה באמת לציין, זה דיון מעקב לאחר שלושה חודשים שעברנו מסיום הלחימה. הדיון הקודם היה לפני חודשיים, ואנחנו נמשיך כאן בוועדה לעקוב ולוודא ולראות שאכן בכל אזורי הנפילה, בכל הרשויות וכל אותם האזרחים שניזוקו, שנפגעו, ממשיכים לקבל את הסיוע שמגיע להם. לפני שאני אתחיל ואגע בנקודות, אני חושב שזאת עוד הזדמנות גם כאן בוועדה לחזק באמת את ראשי הרשויות בשלטון האזורי והמקומי ששוב מוכיחים, גם כאן בשלטון המרכזי וגם לאזרחי מדינת ישראל שהם מנהיגים ראויים לכל שבח. לכל זירת נפילה שאני הגעתי, ראיתי רשות חזקה, מתפקדת, ראש רשות שמוביל את התושבים שלו בצורה בטוחה, יעילה ומקצועית הרבה יותר מהר מהשלטון המרכזי, וככה אני חושב שהדברים צריכים להתבצע. תושבי מדינת ישראל ראו שגם בלחימה עם נזקים גדולים מאוד וחמורים מאוד, גם עם נפגעים רבים, אבל בעיקר הרבה נזק ברכוש, השלטון המקומי ידע להכיל את זה בצורה טובה. אבל אנחנו כאן נמצאים גם כדי לטפל ולגעת בדברים הלא כל כך טובים שעברו עלינו ועל אזרחי מדינת ישראל בזמן הלחימה כדי לדעת לחדד ולדייק ולטייב את העבודה כאן של הכנסת, של הממשלה ושל השלטון האזורי. אני כן רוצה לגעת בנקודות, אחר כך אנחנו נשמע סקירה של מרכז המחקר והמידע. ולפני שניגע ונשמע את כל הנציגים המכובדים שהגיעו הנה, אנחנו כן נשמע תושב, אזרח שביתו נפגע, שנמצא בזום, ככה שנוכל לשמוע גם מהשטח מה קורה, ואז את התגובות של משרדי הממשלה. ארז נמצא איתנו בזום, תכף נציג אותו. דיברנו על הצורך ועל החוסר שהיה בגורם ממשלתי מתכלל לנהל את הפינוי ואת הדיור החלופי באותה לחימה, וגם מכאן להסיק את המסקנות לאירועים שלא יבואו, אבל אנחנו צריכים להתכונן אליהם. בחינת הרחבת המסלול המהיר והצעת הטיפול בתביעות שטרם הוסדרו, חיזוק שירותי הרווחה ברשויות המקומיות במתכונת של כוח אדם, תקצוב מיידי, יכולת לטפל במפונים מוחלשים, הסדרת מנגנון התקשרות לאומי עם בתי המלון, למנוע שם איזושהי תחרות, שוויון ואיזושהי שקיפות גם לאזרחים, קביעת קריטריונים אחידים, זכאים לפינוי, למשך השהייה, גובה ההחזרים והעדפות, זה קרבה לאותו מקום מגורים קודם. ולאחר מכן, משהו שבאמת צץ ועלה, ראינו את זה גם לפני כן בפינויים של הצפון והדרום, על כל נושא השכירויות, ונראה באמת איך המדינה כן יודעת לנסות ולתת שם הגדרות או גידורים כדי שהדבר הזה יישאר באיזשהו מרחב הגיוני. אנחנו נתחיל עם סקירה של הממ"מ, אורלי, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ"מ. אני אתייחס בקצרה לדברים שכתבו ד"ר מיכל לרר וד"ר תהילה שחר שלא פה. באמת כמו שהיו"ר ציין, הדיון הקודם היה באמצע יולי, רק לתת איזושהי תמונת מצב מספרית על מה היה ואיפה אנחנו היום. לפי ההערכות שהיו בסוף יולי, אז היו כ-21,000 אנשים שנאלצו להתפנות מהבית שלהם בעקבות נזקים שנגרמו ממתקפת הטילים, כשבשלב הראשון הפינוי נעשה למלונות על ידי הרשויות המקומיות, שהן ביצעו את הפינוי בפועל, אחר כך היה שיפוי, שזה על ידי רשות המסים, אני תכף אתייחס לזה בהמשך, שיפוי של המדינה. הפינוי הזה התבסס על נהלים קודמים שכבר היו, הוארכו בהדרגה, כשככלל הוא הסתיים ב-1 באוגוסט, למעט מקרים שעברו לוועדת ערר של קרן הפיצויים, כשנכון ל-2 בספטמבר האחרון היו 692 מפונים שעדיין התגוררו בבתי מלון, לפי הנתונים של קרן הפיצויים, כשרובם הם ככל הנראה אוכלוסיות שמתקשות יותר, אם אלה אוכלוסיות מוחלשות, אנשים עם מוגבלות, כאלה שיותר קשה להם למצוא איזשהו דיור חלופי. אני אגיד שב-1 בספטמבר, כלומר, יום קודם, המספר עמד על קצת מעל 900. זאת אומרת, הייתה ירידה מאוד משמעותית בין 1 ל-2 בספטמבר, ככל הנראה גם תחילת שנת הלימודים, גם אולי חודש חדש של שכירויות וכולי. זה מה שקרה מייד אחרי. נוסף על אלה, היו גם מפונים שעברו לגור אצל קרובי משפחה וכולי וקיבלו איזשהו מענק מקרן הפיצויים. אם נחלק את 21,000 האנשים, שזאת הייתה ההערכה, אפשר להסתכל על רמות שונות של נזק. יש כאלה שנגרם להם נזק קל יחסית לבתים, שהם יכולים לשוב אליהם יחסית מהר, ויש כאלה עם נזק משמעותי יותר לבתים. אני אתחיל עם האוכלוסייה השנייה. האוכלוסייה הזאת זכאית היום לקבל מהמדינה איזשהו שיפוי על פתרון דיור שהוא חלופי מקרן הפיצויים של רשות המיסים, כשבפועל, לפי הנתונים של קרן הפיצויים, יש לנו נכון ל-2 בספטמבר כ-2,400 בתי אב. קודם דיברתי על אנשים, עכשיו אני מדברת על בתי אב, צריך לשים לב לקפיצה הזאת, אני לא יודעת להגיד כמה אנשים. אם ניקח איזשהו ממוצע, שזה משהו שהחלטנו אותו שרירותית, של ארבעה אנשים לבית אב, יכול להיות שאחר כך הנציגים פה ידעו לתת יותר, אנחנו מעריכים שבערך 10,000 איש זכאים לאיזשהו פתרון דיור חלופי מרשות המסים, כשבערך 1,000 אלה קרובי משפחה, ובערך 1,400 זו זכאות לשכר דירה. כשכאן, גם כאן טווחי הזמנים משתנים. יש כאלה שזכו לתקופה של כמה חודשים, ויש כאלה שזה יכול להגיע עד לשלוש שנים. אנחנו רואים שבערך חצי נדרשו לאיזשהו פתרון דיור חלופי, מתוך ה-21,000 שאמרנו קודם, כשההנחה שלנו היא שהאחרים יכלו לחזור הביתה מייד לאחר המלון ולא נדרשו לאיזשהו פתרון דיור חלופי, יכלו ללכת למסלול המהיר באמת של רשות המסים. אני רק אגיד שלגבי הנתון שציינו במסמך, קרן הפיצויים העירה לגביו שמה שציטטנו מתוך דיון קודם לא היה מדויק, שימו לב, יכול להיות שיהיה איזשהו תיקון של זה אחר כך. אני רוצה בקצרה, כמו שהיו"ר אמר, להתייחס לכמה פערים. בלוח הזמנים שהיה לנו הספקנו לדבר עם נציגים של עיריית בת ים ועיריית תל אביב. אין כאן איזשהו משהו שמתיימר לכסות את כל הקשיים של הרשויות. וגם שבוע שעבר יצא דוח של נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה שהתייחס גם לקשיים ופערים שעלו בנושא הזה. אם אני אתייחס רק לשתיים או שלוש נקודות בקצרה, באמת הוזכר הנושא של ההתקשרות אל מול המלונות, שהרשויות המקומיות ביצעו אותן בפועל. ומה שעלה כאן זה איזשהו קושי של הרשויות, תיארו אפילו מצב של איזושהי תחרות בין רשויות על מי תצליח להשיג למפונים שלה מקום. במקום שיהיה כאן איזשהו משהו, אני חושבת שעיריית תל אביב ציינה את הצורך באיזשהו, אני אומרת במילים שלי, כמו חוזים נצורים או משהו דומה, הסכם מגירה שיאפשר כבר לדעת מראש מי הולך לאן ויקל את זה. זה עלה גם בדוח של נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה שהצביע גם על משהו שעולה חזור ועלה בחלק גדול מהדוחות שיש על הטיפול בעורף, שזה היעדר גורם מתכלל כאן של כל האירוע, ובפרט גם עלה הנושא של מערכת אחודה של שליטה ובקרה והעברת מידע בין גופים וכולי. כשזה משהו ששוב, הוא חוזר ועולה ונכון יהיה להסתכל עליו גם קדימה. זהו מבחינתי, תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. לאחר מכן גם הגופים הרלוונטיים, אם יוכלו באמת להעביר את הנתונים המדויקים, זה יהיה מבורך. ארז וגה קדוש נמצא איתנו בזום, הבית שלו בתל אביב נפגע פגיעה ישירה ביום הראשון למלחמה. אנחנו נשמח באמת לשמוע עדויות מכלי ראשון. אני חושב שגם רצה הגורל, אבל החשיבות באמת לשמוע מישהו שנפגע בתחילת המלחמה ואז זה יכול לתת באמת איזשהו דיווח לכל אורך הלחימה ובאמת מה התנהל מאיך שאתה חווית וראית את הדברים. << אורח >> ארז וגה קדוש: << אורח >> תודה רבה, חבר הכנסת קרויזר. קודם כול, אני מחזק את מה שאמרת מקודם לגבי הרשויות המקומיות, זה משהו שממש הרגשנו. בזמן שבאמת כל המדינה הייתה בהלם מהפגיעות הראשונות ומההיקף של הנזק שנגרם, הרשויות היו שם ובאמת נתנו לנו את התמיכה ושמו עובדים סוציאליים והיה עם מי לדבר, לפחות בהרגשה, וזה משהו שהוא לא מובן מאליו. לצערי, הם היו הגוף היחידי שהרגשנו אותו, לפחות בימים הראשונים של הלחימה. שמעתי פה את הנציגה מדברת עלינו כסטטיסטיקה במספרים ובעניינים של הדיור החלופי והמלונות, וחשוב לי לומר שצריך גם לתת היבט והתייחסות לצד הרגשי, כי אתם לא מבינים מה זה כשבן אדם נמצא במלון רגע אחרי שפגע בו טיל, פגיעה ישירה, לא נשאר לנו כלום, הבנו שאין לנו שום דבר יותר חוץ מהכפכפים והפיג'מה שיצאנו איתם מהבית ואין לנו מושג כמה זמן אנחנו יכולים להישאר שם. כל יום זה תחושות של איום מהמלון שאומרים לך, בעוד יומיים נגמר, ובעיריית תל אביב או בעיריית רמת גן אומרים, אנחנו לא יודעים, אין לנו תשובות, יהיו לנו תשובות מחר, מוחרתיים. ואנשים ממש חיים מהרגע להרגע כשכבר מלכתחילה צריך למנוע את החרדה הזאת, בטח אצל אנשים שנפגעו ממש עכשיו. זה משהו שאני חייב לציין, כי זו הייתה תחושה שהתגלגלה במשך חודש וחצי בזמן שאני ואשתי היינו במלון. אבל מעבר לזה, יש לי כמה נקודות שכן הייתי רוצה לגעת שהן משהו מתמשך. קודם כול, נושא מס רכוש, אני חושב שמס רכוש לא היו ערוכים בשום צורה ובשום דרך לאירוע הזה, לקח להם המון זמן להתאפס על עצמם, ונכון להיום אין להם באמת מענה. יש להם מוקד והם יציינו את המוקד הטלפוני שלהם, אבל בפועל עונים שם נציגים שלא מוסמכים לתת תשובות לשום דבר. וגם בהתחלה הם היו מגיעים למלונות ואז הם צמצמו את ההגעה שלהם למלונות וגם לשם לא תמיד הגיעו אנשים שמבינים. וזה משהו שאני כן אציין, אולי מישהו ישמע. נציגי המס רכוש מתנהלים הרבה פעמים כמו פקידים, כמו רובוטים. כשאתה מדבר עם אנשים שחוו כרגע טראומה, שווה לצוות עובד סוציאלי או מישהו שיבין את הבן אדם השני, ולא כשבן אדם בא וחרב עליו כל עולמו וקרו לו דברים והוא עבר טראומה ואז יושב מול פקיד של מס רכוש שמתייחס אליו כמו אל מספר וחושב שהוא בא לרמות אותו או חס וחלילה "לדפוק" אותו. ברור לי שלכל אחד מהצדדים יש את הכוונה שלו ואף אחד לא בא לריב ולהילחם, אבל צריך שהם יגלו טיפה יותר רגישות, וזה משהו שהייתי שמח שיהיה להמשך ושיסיקו מזה מסקנות. כי בסוף אנשים נמצאים עם הרבה מאוד מטען רגשי וזה לפעמים יוצא על פקידים של מס רכוש שלא מגיע להם, אבל מצד שני צריך גם להבין את הבן אדם שיושב מולם שאומרים לו שהוא שווה איקס ואיקס כסף וזה מה שהוא יקבל או אין כרגע מה לעשות, שאלה תשובות שבאמת ניתנו לאנשים. כרגע, נכון לעכשיו, אני שמעתי מלא מעט מפונים שעדיין לא קיבלו את מה שמגיע להם, לא מקדמות על דיור חלופי ולא על רכוש כלוא, או בכלל מקדמה על רכוש למי שהבית שלו הלך טוטאל לוס. ומס רכוש בשבוע שעבר ולפני שבועיים היו בביאליק, היום הם לא נמצאים בכלל ואין עם מי לדבר ואין תשובות ואין איך לדעת, והיו כאלה שהגיעו ואמרו להם שהם מטפלים כרגע רק במבנה. כן חשוב שתהיה איזושהי דרך, לפחות למפונים שעדיין מפונים ולא קיבלו את מה שמגיע להם, שיהיה להם עם מי לדבר, שמישהו ייצור איתם קשר. בסוף פרואקטיביות היא כן חשובה פה. מעבר לזה, אני רוצה לגעת בכמה נקודות. נגעתי מקודם בנושא הנפשי. אני לא מקטין מאף אחד מהאירועים האחרים, חלילה לפעמים אני מרגיש שאני קטן לעומת אירועים אחרים שקרו לנו פה בשנתיים האחרונות, לצערי הרב, אבל לחוות פגיעה ישירה של טיל בבית שאתה בטוח שאתה עומד למות זה לא משהו שאף אחד היה רוצה, בטח לא להיות כלוא אחרי זה בתוך הממ"ד שהדלת של הממ"ד עפה ואתה שואף עשן במשך 45 דקות עד שחילוץ והצלה מצליחים לעקם את הדלת כי כל התקרה מעל קרסה כדי להציל אותך ואת אשתך. אבל משם מתחיל האירוע מבחינתנו, כי אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות, לא הצלחנו לקבל טיפול וסיוע. שלחו כל מיני נציגים של חוסן ושל נט"ל, אבל בסופו של דבר לא היה שום ליווי אמיתי ברמה הנפשית, ומי שמכיר פוסט טראומה יודע כמה חשובה ההמשכיות הטיפולית ולא שכל יום או כל שבוע יגיע מישהו אחר שאתה צריך לספר לו את הכול מחדש ולפתוח שוב ושוב את הפצע. ניסיתי גם דרך קופת החולים, וכאן חשוב לי לציין לרעה את קופות החולים, לפחות קופת החולים שאני נמצא, לא נציין שמות. הם לא באמת נותנים מענה. הם הקימו איזשהו מוקד שהיה בעיקר בשביל הפרסומים שלהם בטלוויזיה בשבוע-שבועיים הראשונים כדי להראות שאנחנו כולנו ביחד, אבל היום, שלושה חודשים אחרי, אני יכול להגיד שאני ואשתי עדיין חווים בעיות לא פשוטות, בטח עם האזעקות שממשיכות לקרות וכל מטוס שטס בשמיים וכל סירנה שעוברת, ואין לנו מענה. התחלנו איזשהו תהליך מול קופת החולים שפתאום הם ביטלו אותו בצורה חד-צדדית, אין שום מוקד לדבר איתו, הכול זה תשובות לקוניות. במקביל לזה עשינו את התהליך הזה, כי גם ניסינו לקבל הכרה לפחות מביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה, אבל ביטוח לאומי שעד היום אין גם שם עם מי לדבר, הם נתנו לנו תשובה שקיבלנו בדואר את ההתייחסות שלהם לטופס הבקשה להכרה שהגשנו בבית החולים, אבל הם שלחו אותו לכתובת של הבית שנהרס, ואם אני רוצה, אני צריך ללכת ולחפש עכשיו לאן הם שלחו את המכתב. בסוף הבנתי שזו תשובה בכלל של משרד הביטחון שאמרו שאין מספיק מסמכים כדי לאשש את העובדה שהבית שלנו נפגע. אני אומר לאנשי משרד הביטחון, תפתחו את החלון, תסתכלו אחורה, כי אני גר ממש מאחוריכם ואתם תראו את החור שנפער לי בתוך הבניין, ספציפית על הקומה שלי, כדי שתדעו שבאמת נפגעתי, כדי שתכירו אותי כנפגע פעולות איבה. כי לצורך העניין אשתי צריכה את ההכרה הזאת כי היא לא הלכה לעבודה כבר שלושה חודשים ובלי זה היא עוד שנייה תפוטר. ואנחנו באמת צריכים את העזרה הזאת, אבל אין עם מי לדבר, אין אף אחד באף גוף שבאמת מתקשר או יוזם בצורה פרואקטיבית כדי באמת לנסות ולעזור לנו ולא רק לחשוב שאנחנו מחפשים לשאוב, לקחת. אנחנו בסוף מחפשים תמיכה ועזרה וזה הכול ולקבל את מה שמגיע לנו ולא יותר מזה. והתחושה כרגע היא שהפקירו. ורק עוד דבר אחד, ברשותך. הייתי שמח שכן יהיה עניין מול מס רכוש בנושא הבחינה של הנזקים, כי הנזק שנגרם במלחמת עם כלביא הוא פי כמה מונים מכל מלחמה אחרת שאני מכיר, ואני בן 38, של טיל אחד. והפגיעה הזאת, לפחות בבניין שלנו, הרסה לנו את כל הדירה על כל הרכוש שלנו, ובסופו של דבר, במס רכוש יש להם תקרה, והתקרה הזאת היא מאוד מאוד מאוד נמוכה בהשוואה לרכוש שהיה לנו, ואין עם מי לדבר על זה, אף אחד לא בחן את זה, אף אחד לא חשב על זה. זה שהפסדתי מאות אלפי שקלים, הפסדתי, הלך לי הכסף, זה בסדר, הלך לי כל הרכוש, לא נשאר לי שום דבר, כל מה שאני חי עליו היום זה ממה שקניתי מחדש ומתרומות, אבל שלפחות יסתכלו ויגידו האם באמת ההערכה שלהם מבוססת על משהו או שהיא מבוססת על פגיעות עבר, כי גם אלה תשובות שלא ניתנו עד היום. ובסופו של יום, אני כל החיים משלם מסים, ואני לא משלם מסים עם תקרה מסוימת, אני משלם מיסים, את המקסימום שאני צריך לשלם, וככה עשיתי כל החיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, ארז. סליחה שאני קוטע אותך, אבל אלא אם יש לך עוד אילו שהן נקודות, כי אני חושב שהמסר שלך - - - << אורח >> ארז וגה קדוש: << אורח >> זהו, סיימתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מודה לך מאוד שעלית בזום אחרי האירוע המאוד מאוד קשה ומורכב שחוויתם בבית, גם בנפילה ובפגיעה הישירה, אבל גם לאחר מכן. אני חושב שאתה דייקת את הנושאים, גם הנפשיים האישיים, גם הרכושיים, גם בעבודה מול השלטון המרכזי והמקומי. ולכן אנחנו נמצאים פה, לכן גם היה חשוב לי שאותם הגופים שבסוף נמצאים שם ועובדים ורוצים לייעל ולהתייעל ולתת עוד ועוד שירות, צריכים לשמוע, גם אנחנו כאן בוועדה וגם אני, צריכים לשמוע, גם לראות אותך ולראות איך אנחנו מטייבים ומתקנים את השירות, אם זה כמו שאתה דייקת ואמרת עם קופות חולים או מול הרשות המקומית או מול מס רכוש. עכשיו אנחנו באמת נעבור ונעשה איזשהו מעבר חד בין משרד ממשלתי לשלטון מקומי כדי לראות מה המצב גם במשרדי הממשלה, גם על מה ששמענו מארז וגם אחר כך מה המצב עדיין ברשויות השונות. אנחנו נתחיל עם משרד הפנים, בבקשה. << אורח >> ענת חנה לנקסנר: << אורח >> נעים מאוד, ענת חנה לנקסנר, ממונת מחוז מרכז, צביקה פה ממונה מחוז תל אביב. חשוב לשים פה על השולחן שממש בדקות הראשונות משרד הפנים היה באירוע, אנחנו כמחוזות, רשויות שנפגעו אצלי במחוז: רחובות, ראשון, נס ציונה, פתח תקווה וכולי, במקום נתנו, ממש מהיום להיום נתנו את כל הוראות השעה, מבחינת מתווה של לאשר במקום הלוואות עצמיות, תב"רים בחירום בסעיף טלפוני, אישורים להריסת מבנים וכולי. אני חייבת לציין שהמענק שניתן לתושבים, 2,000 שקלים, לא נתן מענה לרשויות שנפגעו ברמה של מרחב ציבורי. רשויות כמו ראשון, נס ציונה וכולי, שנפגעו ברמת בתים פרטיים, עדיין יש מקום, עיריית רחובות נפגעה, ממש כל מבנה העירייה נפגע, כל אזור השוק והעסקים. כלומר, לעומת המפונים הסכומים היו מאוד מעטים ויש פה באמת מקום לשים את הדעת על כל הנושא של השיפוי של המרחב הציבורי, כל פינוי האשפה, כל הריסת המבנים, כלומר, עלויות ההטמנה מעבר למס רכוש, כל הנושא של מספר עסקים, עיריות שלא עבדו וכולי. ומפה אני ממשיכה גם לרשויות שלא נפגעו בכל הנושא באמת של אובדן הכנסות וכולי. אנחנו היינו ישר בשטח עם כולם, אבל גם עם רשויות שלא נפגעו וכולם ספגו במקום, כולם היו בכוננות, אף אחד לא ידע אם עוד שעה זה יהיה אצלו וכולי מבחינת מחוזות מרכז ותל אביב, גם הצפון נפגע, גם חיפה. ובאמת העניין היה גם שנחשפנו לפערי מיגון. כלומר, אומנם אחר כך הייתה החלטת ממשלה מבחינת מיגוניות וכולי, אבל יש באמת במדינה פערי מיגון משמעותיים. אם לוקחים את סך בתי הספר ומחסות ההמונים מול הממ"דים וכולי שיש אצל התושבים, עדיין יש רשויות שבסוף בטוטאל אין לתושבים בדלתא מסוימת איפה להיות, איפה להסתתר. ולדוגמה, ראשון ועוד פתחו ממש מתחת לעירייה מחסות שלמים שניסו להכיל מהרגע להרגע תושבים. משרד הפנים פתח את כל המחסנים, נתן שמיכות, מזרנים, כל מה שהוא יכל. גם המענקים של 2,000 שקל לתושב ניתנו מהרגע להרגע. יש לי פה טבלה, כלומר, ממש על פי הצהרה בלבד, הרשויות מילאו טפסים שאנחנו ליווינו אותן ומייד גם ניתנו הכספים. ומה שנצטרך אחר כך, נוסיף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אנחנו קופצים למרכז השלטון המקומי. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, תודה רבה. מבחינת הרשויות המקומיות, אני רק מזכיר שאנחנו גם הצגנו מספרים מאוד ברורים לגבי היקף הפגיעה, ויש הסכמה, אני עכשיו מדבר על כלל הרשויות המקומיות, תכף אני אדבר גם על רשויות עם כלביא, הרשויות שנפגעו, אנחנו הצגנו פגיעה בהיקף של 250 מיליון שקל על מגוון סוגיות, חלק גם הוזכרו כאן. גם השמשה של מבני ציבור לטובת שיכון מפונים, שיכון תושבים, שעות נוספות ותגבור כוח אדם ותגבור כוננויות. בסופו של דבר, הייתה הסכמה במסגרת החלטת הממשלה להביא 120 מיליון שקל, חצי מהסכום שאנחנו דרשנו, וצריך להגיד, גם הסכום שמראש דרשנו היה מאוד שמרני. ואם אני רוצה לדבר עכשיו גם על סוגיית הרשויות שנפגעו באופן ספציפי מעם כלביא, אנחנו מדברים רק על הפגיעה, בואו נגיד בחצי השנה של עד סוף השנה, מרגע פגיעת הטילים ועד סוף השנה, רק על אובדן הכנסות מארנונה, שזה נזק ישיר, בסופו של דבר אלה בניינים שלא מאוכלסים כי אין בניינים, אנחנו מדברים על סדר גודל של 75 מיליון שקלים נזק, לא כולל הנזק שיהיה גם בשנה הבאה, כי הבניינים האלה לא הולכים לקום מחר בבוקר. ועל כל ההוצאות העודפות, אני מדבר רק על הוצאות עודפות לטיפול במפונים, עוד סדר גודל של בין 50 ל-55 מיליון שקלים. וכאן אני רוצה לומר שכשאנחנו מדברים על ה-120 מיליון שקלים, וזה גם לפי הסיכום שהיה לנו גם עם משרד האוצר וגם עם משרד הפנים, על זה גם מבוסס התחשיב, זה מדובר בסכום שהולך לכלל הרשויות המקומיות, גם לרשויות שנפגעו בעם כלביא, אבל כחלק מהיותן רשות מקומית שנפגעה במהלך המלחמה. זה לא כולל את הסכומים שאנחנו סבורים, שעכשיו הצגתי, של חצי השנה של סוף השנה שנוגעים להוצאות העודפות של רשויות עם כלביא. דיבר כאן יפה תושב תל אביב, אנחנו חווים את זה כל הזמן. בסופו של דבר, הממשלה, יש לה את התפקיד שלה, אבל ברגע שיש איזושהי בעיה, גם בחירום אגב וגם בשגרה, בסוף התושב פונה לרשות המקומית, הוא פונה לראש הרשות המקומית שיפתור לו את הבעיה. אבל בלי הגב הזה, לא רק התקציבי, גם הרגולטורי, אגב הדיון הבא שיש לנו, אבל בלי הגב התקציבי הזה הרשויות המקומיות לא יכולות לסייע להם, או שהן מסייעות ופוגעות בשאר השירותים, או במקרים פחות טובים גם נכנסות לגירעון כתוצאה מכך. זו שוב הזדמנות לקרוא למשרד האוצר ולמשרד הפנים לעבוד יחד על שיפוי לרשויות המקומיות שנפגעו כתוצאה מפגיעת עם כלביא ולדאוג שיהיה שיפוי שיהיה מספיק הולם כדי שיסייע להן גם לצלוח את השנה הקרובה וגם את השנה שאחריה, ששוב, אלה גם מספרים אחרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני יכולה להשלים משפט? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, רק בקצרה, מירה. אני מתנצל שבקצרה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה רבה. ברור, יש לנו גם באמת נושאים חשובים אחרים. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני רוצה להתייחס גם לדברים שסקר ארז, כיוון שהדברים שהוא נגע בהם הם לב העשייה של הרשויות המקומיות. ראשית, כמו שהוא אמר, הרשויות המקומיות הגיעו ממקום מטפל. קרה אירוע, האחריות לטיפול באירוע היא לא שלהן, היא של רשות המסים, הן הגיעו קודם כול לשמוע את התושבים, הקימו מתקנים לקליטה ולתיעוד של התושבים כדי להבין מי הולך לאן, איפה, כמה, מה צריך לעשות כדי לשכן. אנחנו במרכז השלטון המקומי פעלנו יחד עם רשות המסים ורח"ל להתקנה של נוהל שבמסגרתו הרשויות המקומיות יוכלו לסייע לרשות המסים בטיפול במפונים ושיכונם לזמן קצר במלונות. הנוהל הזה, מכוחו פעלו לאורך כל תקופת המלחמה שלשמחתנו הייתה יחסית קצרה, וגם בהמשך, כיוון שהמפונים היו במלונות עד שידעו איך לסווג אותם, אלה שיכולים לחזור לאחר שיפוץ מהיר לבית, אלה שצריכים להתפנות מהמלונות לדיור ביניים קצת יותר ממושך. כל הדברים האלה הם דברים שנעשו במסגרת הנוהל מול רשות המסים. אנחנו כמובן נמצאים במלונות, בכל מלון יש רכז מטעם הרשות המקומית, שמלווה גם בעובדים הסוציאליים כדי לטפל בצרכים של אותם מפונים. המוקד של העשייה שלנו, המיקוד שלנו היה לראות איך פותחים את שנת הלימודים כסדרה, זה דבר שהוא מאוד חשוב. תושבים שנמצאים מחוץ לרשות המקומית, הילדים שלהם לא מתחילים את בית הספר יחד עם התלמידים האחרים. הדבר הזה יכול לפגוע, מאוד מאוד היה מאמץ לנסות למקד את הדבר הזה ששנת הלימודים תיפתח כסדרה והתושבים יוכלו לנהל את החיים ואת השגרה שלהם כמה שיותר מהר. אנחנו לא נמצאים בסוף העבודה. אנחנו חושבים שהוועדה, זה חשוב מאוד שהיא מתכנסת על הנושא הזה, כיוון שיש עדיין תושבים שנמצאים לא בבתים שלהם, שיהיה צריך לשקם את הבתים שלהם או להרוס ולבנות מחדש כדי שאפשר שיגורו. הממשלה הניחה ממש לאחרונה תזכיר להערות הציבור שנועד לייצר מענה לשיקום של האזורים שנפגעו. יש לנו הרבה מאוד הערות, הם ישמעו את זה מאיתנו גם במסגרת ההתייחסות וגם במסגרת הליבון בוועדה לכשתגיע, אבל מאוד מאוד חשוב שהמעקב הזה שהוועדה מקיימת אחר מה שנעשה, כדי שהקשר בין התושבים, הרשות המקומית ומוסדות הממשלה לא ינותק ולא יוזנחו הנושאים שצריך לטפל בהם בדחיפות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אולי דיברו על זה לפני שבאתי, אבל מה עושים עם השוכרים? כי לכאורה שוכר, הוא לא זכאי לפיצוי על הדירה כי הדירה היא של המשכיר, אבל לפעמים, דווקא בייחוד שוכרים עם ילדים וזה, זה באמת מוציא אותם מתוך המערכת, מתוך מוסדות החינוך. איפה הממשק בין המקומי לבין הפיצוי? כי לפיצוי לכאורה, להבנתי, הוא לא זכאי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש מתווה והיה פתרון, הייתה איזושהי בעייתיות, שראינו את זה גם בצפון דרך אגב, שבהתאם למענקים שקיבלו מהמדינה השוק עשה את שלו והקפיץ מחירים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ברשותך, יו"ר הוועדה. נועה שוקרון, אני רכזת פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים במשרד האוצר. השאלה שלך היא למס רכוש, הם פשוט לא נמצאים פה, אני אנסה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, רשות המסים פה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> סליחה, תגיב אתה. אתה רוצה להגיב? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אחרי השנתיים האחרונות אני לא מקבל את הטענה שמס רכוש לא נמצא, כי מס רכוש נמצא בכל מקום, ראיתי אותם מסתובבים בכל מקום, זה דבר שלא ייאמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יאמר לזכותם, הם הגיעו לשטח בכל תקופת המלחמה, גם למקומות בגבול הצפון והדרום שהיה פחות נעים להגיע. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> עוד לא מצאתי מקום שמס רכוש לא מגיע אליו. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> אוראל לגזייל ממטה קרן הפיצויים. את מירה אני מכיר כי עבדנו על הנוהל עם השלטון המקומי עד כניסת שבת לפני המלחמה. במהלך המלחמה, אבל לפני עם כלביא. אני רוצה רק להתייחס קודם כול לבחור שדיבר קודם, אם אפשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, ארז קוראים לו. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> אני פשוט מסתכל על התביעה שלו תוך כדי ומנסה להבין איזה טיפול הוא קיבל אצלנו, ואני רואה שבאמת שילמנו לו שכר דירה לשנה קדימה, שילמנו לו את התכולה המקסימלית לפי תקרות שקבועות בחוק. לצערי, זו מגבלה שקבועה בחוק ולא משהו שנתון לשינוי כל עוד לא עשית ביטוח חפצים ביתיים שהרחיב לך את הזכאות. זה לגביו. ואם הייתה לו איזושהי חוויה לא נעימה עם אחד האנשים שנתנו לו שירות, אני באמת מתנצל על זה, אנחנו תמיד מנסים לשפר את השירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל השאלה היא לגבי תקרת הפיצוי, איפה זה נמצא. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> תקרת הפיצוי קבועה בחוק. אם צריך לשנות את החוק - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכול להיות שלשם צריך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל יש את האפשרות. לפי התקרה, רוב האנשים, בוודאי משפחות, לרוב האנשים זה מספיק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> או שלא. למשל במקרה שם, מהבית לא נשאר כלום, זאת אומרת, עד רמת - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא משנה. נכון, אבל לצורך העניין, אני ראיתי את התקרה, ראיתי גם את הפרסום, בהתחלה אנשים אמרו לי, מה זה הדבר הזה שכאילו המדינה נכנסת כחברת ביטוח? הסתכלתי, משפחה בגודל של המשפחה שלך, משפחה בגודל של המשפחה שלי, יש שם תקרות כיסוי די גדולות לתכולה, לפחות בדקתי אצלי בבית, יכסו את הכול, ואני לא בעשירון התחתון של המדינה. זה בממוצע מכסה הרבה מאוד. אם יש אנשים שצריכים יותר, זה באמת הגיוני שתבוא ותגיד - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל יש בעיה למשל באנשים שהם בשכירות ואז הוא לא עושה ביטוח על הנכס או ביטוח על התכולה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לכן השאלה שלי הייתה על השכירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. לכן אני רציתי לשמוע אותו עונה. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> הנושא של התכולה לא קשור לשכירות, הוא נטו - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, לכן השאלה שלי הייתה על השכירות, כי שם זה באמת הרבה יותר ממוקד, הסוגיה של השכירות. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> אני רק לא הבנתי את השאלה על השכירות, כי שכר דירה לשוכר אנחנו כן משלמים דיור חלופי. לדיור חלופי זכאי מי שגר בנכס בקרות הנזק. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר, א', לצורך העניין, הנושא של התכולה של שכירות זה נושא אחד. שתיים, גם הנושא של דיור חלופי, קח למשל את אותה שכונה בבת ים שכמעט כל הבתים שם ניזוקו, נניח שנתת לו פיצוי לדיור חלופי, הנושא של מרחקים, הנושא של מקומות עבודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, זה עלה בדיונים הקודמים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר, הפיצוי של דיור חלופי אומר, אוקיי, היית בנכס ביום הפגיעה, אתה תקבל לתקופת זמן מסוימת דיור חלופי, בסדר גמור, אבל דיור חלופי נעשה בצורת כסף ובן אדם יכול להיות בסיטואציה שהנזק שנגרם לו כתוצאה מהפגיעה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש גם היצע וביקוש. בסוף בטילים שנפלו במקומות - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אני אומר, הצפון באמת יצר עיוות מאוד גדול של ביקושים. בעם כלביא זה לא יצר לדעתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, להיפך, אני אומר, טיל שנפל במרכז תל אביב יצר מצוקה ובעיה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני רק חייבת לתקן ברשותכם את ההבחנה בין מפונים בצפון ובדרום למפונים של מלחמת עם כלביא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, יש הבחנה, אבל אני אומר, הטיל שנפל בתל אביב, אותו דייר בשכונה שגם ככה אין בה דירות פנויות, פתאום עוד 100-80 משפחות מחפשות עכשיו יחידות דיור במרחב. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> זה בוודאי נכון ואנחנו ראינו תופעות של מחירים עולים. מס רכוש נתן לזה מענה והוא תכף יסביר. נקודה שחשוב לי לחדד – המדינה ב-7 באוקטובר או קצת אחרי זה בצפון פינתה באופן יזום אנשים, הם לא חסו תחת חוק מס רכוש, ולכן כל הדברים שהם קיבלו היו שונים ונפרדים. מי שאנחנו מדברים עליו כאן, כל מי שמפונה מתוקף מלחמת עם כלביא, הוא אדם שביתו נפגע והוא חוסה תחת חוק מס רכוש כמו שהסבירו גם כאן. זאת אומרת, גם הדברים והזכאויות שלו הם מתוקף החוק ולכן זה שונה לחלוטין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס אחר כך? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אתה רוצה לדבר, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא היה באמצע לענות לי אבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חשבתי שסיימת. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> אני רק אסיים את המשפט. אני נצמד לדוגמה של ארז. אדם ששכר דירה ב-10,000 שקל לחודש, קרה מקרה שפגע טיל בבניין והוא היה צריך לחפש ובאמת באזור הזה בתל אביב, במקום של דה וינצ'י, זה קצת צפוף, והמחירים כן עולים ומשתנים. אתה עושה גם שיקולים של עלות-תועלת, כשהוא נמצא במלון במשך חודשיים או שלושה חודשים, העלות של זה יכולה להגיע לשכר דירה שנתי. כן, ארז מצא דירה ב-15,000 שקל ואישרנו לו את זה לשנה קדימה. זאת אומרת, היו עליות מחירים, היו בבת ים למשל, מ-4,000 שקל לחודש זה עלה ל-5,000. הבנו את הפערים האלה, הם קיימים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם יודעים להגיד לכמה אזרחים שנפגעו היה ביטוח בכלל? << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> רק במהלך עם כלביא, שבועיים, שלחו סביב 67,000 טופסי ביטוח. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולגבי התכולה, תכולה זה למשכיר או לשוכר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה היו לפני הלחימה? זאת אומרת אם המגבלה הזאת בכלל, אתה אומר בסוף שאנשים הגישו ביטוחים, אבל לפני כן אנשים בכלל לא ביטחו את הנכסים שלהם והיו נמצאים חסרי כל. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> לפני עם כלביא היו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה שעכשיו אנשים מבטחים זה בסדר, אני שמח עם חברות הביטוח, אבל אני מניח שרוב האזרחים לא היו מבוטחים, בטח אנשים מבוגרים. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> הביטוח הוא נושא שלם שאפשר לדבר עליו הרבה. זה לא ביטוח של חברות ביטוח, זה ביטוח שלנו. היו המון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> היו הרבה מקרים שהגיעו לתקרה? << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> היו המון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, שהגיעו לתקרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רוב המקרים הגיעו לתקרת הזכאות? << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> לתקרת הזכאות בחוק. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לתקרת הזכאות על תכולה. היו הרבה מקרים שהגיעו לתקרה? << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> המון. פגיעות ישירות בבניין, זה בניין של 200 דירות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אבל בסך הכול נפגעו הרבה. כמה באחוזים מתוך הפגיעה? הרי חלק מהתביעות הלכו למסלול המהיר של ה-30,000 שקל, שנשבר חלון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתוך אלה שהיו צריכים את הפגיעה המסיבית יותר. לכן אני אומר, התקרה לא בהכרח מספיקה, יכול להיות שפה כן נדרשת חקיקה. אבל מבחינת אחוזים, אתה אומר שכל מי שהגיש על נזק שהשאיר אותו חסר כל, כולם ניצלו את התקרה, כולם הגיעו לתקרה. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> צריך לעשות איזושהי הבחנה, כי אם טיל פגע בבניין והבניין נהרס, כולם זכאים לתקרה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כי אתה לא יודע מה היה שם. << אורח >> אוראל לגזייל: << אורח >> אבל אם הטיל פגע לצורך העניין בז'בוטינסקי 16, שזה מגדל של 27 קומות, אל תתפסו אותי במספר, אני לא זוכר בדיוק, ברור שהקומות הראשונות נפגעו יותר ושם זה בוודאי מלא, ולכן יצאנו בנוהל של תכולה כלואה, שזה אומר שאם הבניין מוגדר מסוכן ואי אפשר להיכנס אליו, שילמנו לכולם 70% מהתקרה ושלחנו אותם לשכירויות ושיוכלו לרהט את הדירה גם עד שיתאפשר להם להוציא את התכולה שלהם מהבניין. זה משהו שעשינו לקראת - - - << אורח >> איליה טורקות: << אורח >> אפשר להתייחס לנושא השכירות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> איליה טורקות: << אורח >> איליה, דירה להשכיר. דירה להשכיר היא חברה ממשלתית, ואנחנו יצאנו בתהליך RFI ופנינו לכל הקבלנים שנמצאים באותם האזורים שנפגעו במטרה שיפנו אלינו ויתנו לנו דירות שכבר בנויות או קרובות לסיום שבהן אפשר לאכלס אנשים. קיבלנו 1,300 דירות, לא כל הדירות נמצאות בדיוק באותם המקומות שבהם נפגעו, אבל יש גם בבת ים, יש גם בלוד, ואנחנו מציעים והצענו למס רכוש את זה כפתרון. קבלנים שסיימו את הבנייה והבתים שלהם עומדים ריקים, הם עדיין לא אכלסו. אבל לא קיבלנו, אנחנו מבינים שיש איזשהו סוג של פתרון אחר, יותר פרטני מאשר לממן לקבוצות של אנשים שנפגעו מגורים במבנה אחד. אני אחזור. אנחנו פרסמנו תהליך RFI שבו פנינו לקבלנים, ליזמים, וביקשנו מהם לתת לנו דירות שהן פנויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת, נתתם אופציה, או בית מלון או - - - << אורח >> איליה טורקות: << אורח >> אנחנו לא נתנו אופציות, אנחנו פשוט שאלנו קבלנים שסיימו לבנות האם הם יהיו מוכנים ואם יש ברשותם דירות פנויות לאכלוס אנשים. חזרו אלינו, סיימנו את התהליך, יש כ-1,300 דירות כאלה באזורים שנפגעו. עכשיו אם רוצים להתקדם צריך לקחת קבוצות של אנשים, לתאם את זה מול הקבלן, מול היזם, וזה פתרון שנמצא לפני מס רכוש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מי מבחינתכם עושה את החיבור הזה עם אותם מפונים? מי מנהל את זה? במשרד הפנים מנהלים את זה? מי מנהל את האופרציה הזאת? אתה אומר שאתה מחזיק באיקס דירות, יש לנו איקס מפונים, מי עושה את החיבור ביניהם? << אורח >> איליה טורקות: << אורח >> את החיבור ביניהם צריך לעשות קצת מעבר לחיבור, צריך לסגור הסכמים בין היזם לבין אותו תושב. זו עבודה שהממשלה צריכה להטיל אותה על מישהו מהחברות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני שואל, זאת אומרת, זה נופל באוויר כי אין פרויקטור? << אורח >> איליה טורקות: << אורח >> לא הוחלט על סוג כזה של פתרון. למשל בדרום כן הוחלט על סוג כזה של פתרון ומי שמטפל שם זו עמידר. פה לא הוחלט על כזה סוג של פתרון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. << אורח >> איתן עטיה: << אורח >> אפשר להתייחס, אדוני היושב ראש? איתן עטיה, מנכ"ל פורום ה-15. אנחנו שמענו פה על כמה בעיות מכיוונים שונים. שמענו מהדובר הראשון לגבי הביטוח הלאומי, לגבי מס רכוש, כולנו, לגבי העיריות. אגב, אף אחד לא חף פה מטעויות, כולנו בני אדם וכולנו עושים דברים טובים וגם טועים. נמצא פה איתנו גם אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון לשעבר. אם מותר לי להגיד, אבי, שגם ריכזת את מנהלת המפונים ברמת גן בזמן עם כלביא ואחרי זה עד לפני מספר ימים. אני חושב שכדאי לשמוע אותו, כי הבעיות הן מרובות, ומה שחשוב לי להגיד זה שכל הבעיות ששמענו עליהן עכשיו הן רק קדימון. עברנו פה אירוע שלא הכרנו אותו לפני כן, עם כל התרגולות ועם כל התרחישים, וזה רק קדימון לאירוע הרבה יותר גדול שעלול לקרות, אני מקווה שלא יקרה, בעזרת השם, אבל עלול לקרות במקרה של רעידת אדמה קשה, רעידת אדמה משמעותית, כמו שאכן צופים לנו. כל מה שראינו ושמענו פה היום על הביטוח הלאומי ועל מס רכוש והבעיות מול העיריות והבעיות שתכף תשמעו מאבי, בעיות מסמרות שיער שבהן הוא נתקל, כל זה הוא קדימון לדבר הזה שקוראים לו אירוע רעידות אדמה. והדבר שאותי מטריד ואותנו מטריד בעיקר זה שאין אף גוף במדינת ישראל, בממשלה, שישב עכשיו, חודשיים-שלושה אחרי זה, ועשה תחקיר של העניין, אסף את הביטוח הלאומי, את מס רכוש, את הרשויות המקומיות, את משרד האוצר, את משרד המשפטים, את הקבלנים, את כולם, ועשה תחקיר. מה למדנו מהאירוע הזה שבטיל אחד יש לך פתאום 1,000 מפונים ואיך אנחנו מתארגנים? והאם נכון אגב שמי שמטפל בהם זה אגף הרווחה בעיריות? לא בטוח. ואיך נכון שיהיה להם איש קשר שילווה אותם כל הזמן והרשויות לא ייעלמו אחרי שבועיים או אחרי שלושה או אחרי חודש, כמו ששמענו מהבחור הזה, שפתאום ביטוח לאומי נעלם להם ושולח להם מכתבים לבית שנהרס, שאין שם אפילו תיבת דואר יותר. ואת כל הדברים האלה, אנחנו צריכים מישהו שישב ברמת הממשלה, המדינה, ויעשה תחקיר, וירשום מסקנות, ויתאם בין כל הגופים, כדי שבפעם הבאה שזה קורה, זה או משהו יותר גדול כמו רעידת אדמה, נבוא טובים יותר ומנוסים יותר וערוכים יותר לעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. הרב יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון. כשעשינו את החפיפה בינינו אמרתי לך שעד שעזבתי את התפקיד קיימנו את הישיבה הזאת באופן שבועי. זה היה אמנם טרי-טרי אחרי האירוע, אבל זה היה נורא נורא חשוב. המון המון דברים טובים נסגרו והרבה דברים נחשפו, הרבה אנשים נופלים בין הכיסאות, ולכן המלצתי לך להמשיך את הדבר הזה ולקחת את זה בשתי ידיים. אני ממליץ לך הלאה, אל תכעס עליי, אבל להמשיך עם זה. זאת אומרת, כי בסוף יש ממשלה והיא צריכה להכין תוכניות והיא צריכה לעשות, אבל בסוף, הכוח הכי חזק של ועדות זה המעקב אחרי הדברים ושהמשרדים צריכים לבוא ולתת תשובות. והיו פה אנשים ממשרדים ועשו עבודה נהדרת, ממס רכוש, היה פה הסגן, באמת עשו עבודה, אבל תמיד בכמויות הגדולות האלה נופלים אנשים בין הכיסאות. ודבר שני, כמו שאתה הגדרת גם, ככל שהזמן עובר, איך אומרים? כבר הרגש מתקהה, כבר כולנו התרגלנו לעניין הזה, ואני לא יודע כמה אנשים קמים בבוקר וחושבים מה קורה עם עשרות משפחות בעיר מסוימת שנמצאות בבתים לא שלהן והשכירות שלהן עוד לא סגורה ועוד אין מספיק היצע שכירות. ושמעתי חלק מהדברים שהעלו כאן, קודם כול לגבי הנושא של רעידות אדמה. אני אגיד לך את האמת, אני די על סף ייאוש בעניין הזה, כי אני בנושא רעידות אדמה דיברתי וניסיתי ועשיתי כמה ישיבות, אין גוף אחד מתכלל שלקח את זה לידיים, לצערי הרב. אני בזמנו חשבתי שמנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך לקחת אחריות על זה, זה גם הופיע באיזשהו מקום, אחר כך התברר שזה משרד הביטחון ורח"ל ולאה וזה, ואני כבר לא יודע מי מטפל. אבל דבר אחד ברור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כרגע אין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אוי ואבוי לנו, רק שנתפלל שלא יקרה, כי הממדים הם אחרים, ההיקפים הם אחרים, ואף אחד, תהיה רגוע, אף אחד עוד לא ישב לעשות מזה גזור-הדבק לעניין הזה. אם תצטרף לצעקות שגרוני ניחר מהן אני אשמח מאוד. לכן אני אומר שדווקא הדברים הקטנים אבל החשובים האלה כל כך של לראות שיש היצע שכירות, לראות שלא מנצלים את האנשים ומעלים מחירים, לראות שמקבלים באמת את השיפויים הנכונים, מי שצריך, לראות שהרווחה ממשיכה ללוות את האנשים. כי אגב, כי פקידי הרווחה שהם ברשויות הם יד ארוכה של הרווחה של המדינה. זאת אומרת, בסוף אתה גם לא מקבל תקצוב אם אין לך את האישור של עובד סוציאלי וכולי, ולכן הדבר הזה הוא נורא חשוב. יש נושא אחד שגם דיברנו עליו בחפיפה וסיפרתי לך עליו וגם ראית את זה, הצעת חוק שאני הגשתי לגבי כל נושא השיקום הפיזי של השכונות, איך לעשות את זה, איך לעשות את התוכנית שיחולו עליה כל ההטבות של הבניינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתחמים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מתחמים. שיחולו עליה כל ההטבות שקיימות. כי היום החוק לא מתייחס לזה. יש תמ"א 38 או חלופת שקד, למשל שמה אחד התנאים הוא שיהיה בניין בנוי של ארבע דירות. אין בניין, הבניין נפל, הטיל הוריד אותו. המון דברים שלא מסודרים שם. גם לתת הרבה מאוד כוח לרשויות המקומיות למקרים הללו, לא באופן כללי, יגיע הזמן של זה. יש לך היום ביזור, לא? יש לך היום ישיבה על ביזור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש הרבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יבואו החבר'ה עם תיאבון מפה עד אמריקה. אבל אני יכול להגיד לך בשקט כי אנחנו בארבע עיניים, צעד אחרי צעד, זה יכול להיות אסון וזה יכול להיות דבר מאוד טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אסון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האיזון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות גם ככה וגם ככה. אם הולכים על זה בקיצוניות ולא נכון, ודאי שכן. אבל זו שיחה בארבע עיניים שלי איתו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במקרה מירה שומעת. למרות שפה, במקרה הזה, כאשר לא היה מתכלל מהשלטון המרכזי, זה יצר בעיות נגררות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן מצד שני הרשויות המקומיות הוכיחו את הכוח והחוזקה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור. לא רק שהוכיחו, יש להן את הכוח ויש להן את זה, ויש דברים שצריך לתת להן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש להן, נכון. צריך לעשות פה את האיזון הנכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואני חסיד גדול של לתת כוח לרשויות המקומיות, ואני גם יודע לתת להן במקומות שהן לוקחות את הכוח הזה ומנצלות אותו טיפה לא לכיוון הנכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה הסכנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו אתה מעיר את כל הנוכחים של הדיון הבא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש רשויות שהרבה מאוד פעמים, מסיבות כאלה ואחרות, לא מקדמות היתרי בנייה, גם בדברים שכבר מאוד מאוד התקדמו. לכן לצורך זה, למשל, הקמנו פה, דרך הוועדה, באמצעות הוועדה, את האפשרות, שאגב, לא רק הרשויות המקומיות, גם על ועדה מחוזית. אם ועדה מחוזית מוציאה לך את הנשמה, עוברים שמונה חודשים, הסמכויות שלה עוברות לוועדת רישוי. אתה מכיר את החוק החדש, נכון? אותו דבר גם על רשויות. עד שאחרי שעשינו את זה, אני אמרתי בישיבה שאני עושה את האפשרות הזאת, לתת סמכות לוועדת רישוי להוציא היתרים ולקדם היתרים, אני לא עושה את זה כי אני רוצה שהן יוציאו היתרים במקום הרשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין להן את הסמכות הזאת בכלל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה שיהיה להן את האקדח על השולחן. וברגע שהאקדח הזה על השולחן, אתה יודע מה קרה? היו כמה רשויות שפתאום התעוררו והוציאו את ההיתרים. אבל זה לדיון הבא, תן לי להשלים רק לדיון הזה. ואני הגשתי הצעת חוק, במקביל, בינתיים, בגלל שזה לא עבר בוועדה, אדוני היושב ראש, גם דיברנו על זה, עבר בממשלה, יצא תזכיר חוק באותו נושא, די קרוב, די דומה במידה מסוימת להצעת החוק שאנחנו הגשנו אז. נדמה לי שעד סוף החודש זה להערות הציבור, ולאחר מכן זה יגיע אלינו כאן לוועדה. וזו חקיקה שמאוד צריך לקדם אותה ולקדם אותה נכון, כי אני חושש מדבר אחד. אני לא יודע מה קורה בכל המקומות, אבל עדיין יש מקומות שהכול נראה כמו יום אחרי שנפל הטיל, אחרי שניקו קצת וסידרו קצת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הקפאת מצב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה, זו הקפאת מצב, שזו הבשורה הרעה. אבל הבשורה הרעה יותר מהקפאת מצב, יש דברים שלא קופאים. בינתיים כשאין הסדרה של זכויות ושל מה ושל אילו אזורים יחול בהם מה וזה, יש כל מיני מסדירים למיניהם שמתחילים לתת חלומות לכל מיני אנשים, ובסוף הם יתנפצו על חלומותיהם, ובסוף לא יהיה פינוי בינוי או לא יהיו מתחמים להתחדשות כמו שאנחנו רוצים שיקרו, ולכן, חקיקה היא מאוד חשובה. ימינה, שמאלה, נעשה את זה ככה, נעשה את זה אחרת, היא מאוד מאוד חשובה, מאוד מאוד קריטית, וזה הולך להעסיק אותנו כנראה בתחילת המושב, אדוני היושב ראש. אבל אני שוב מודה לך, ושזה לא יהיה קל בעיניך שמגיע יושב ראש ולוקח את הנושאים האלה, אלה נושאים סיזיפיים שאחר כך אתה מקבל גם בקשות ללשכה וכולי, אבל זה חלק מהעניין בדיוק. כל הבעיות הקטנות האלה של אותם אנשים הן בעיות גדולות, מבחינתם זו הבעיה הכי גדולה שיש להם היום. תודה רבה לך. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אני רוצה רק להעיר משהו לחבר הכנסת יעקב אשר. יעקב אשר, אתה ראית את התזכיר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, לא עברתי עליו, אתה יודע למה? << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> מזעזע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע למה? להגיד לו למה? << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> תגיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כי זה לא מעניין אותי מה כתוב בו, מעניין אותי רק שנוכל להתחיל לדון בזה. כשאנחנו נדון פה בוועדה, התזכיר הוא לא קודש קודשים, היה פה חוק אחד שיצא כמו שהוא הגיע? לא, נקודה. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> מסכים איתך שהוא לא יצא כמו שהוא נכנס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> קודם כול שיתחילו פה בוועדה. נעשה את זה פה בוועדה, נעשה את זה הכי טוב בעולם, יש לנו אחלה יושב ראש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נמשיך. אבי, אתה רוצה להוסיף על מה שנאמר? << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> קוראים לי אבי גרובר, הייתי ראש רשות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תזלזל באלה שהיו ראשי רשויות, גם אני אחד כזה. << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> לא, לרגעים רבים אני מתגעגע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר לא. << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> וזה תפקיד, לדעתי, אחד המדהימים שיש בשירות הציבורי. באמת ראש עיריית רמת גן קרא לי סדר גודל של שלושה שבועות אחרי תחילת יולי. כשנכנסתי היו מעל 1,500 משפחות במלונות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איפה? באיזו עיר? << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> ברמת גן. ו-800-600 משפחות בקהילה. ב-1 בספטמבר, כשסיימתי, נשארו סדר גודל של 80-60 משפחות בבתי מלון, באמת הצלחנו להוציא המון מהאנשים. אני עדיין, אמיתי, אני מסדר את המחשבות שלי לאור מה שראיתי באותם חודשיים מאוד מאוד אינטנסיביים, ואני כרגע בצוות של מנהל תכנון ארצי שמנסה לראות מהצד שלנו איך אפשר לעשות, מה התובנות שאפשר לעשות משהו מסודר ומאורגן. ואני כותב לעצמי את הכול, ולא יודע, אולי חיים ממרכז השלטון המקומי יעשה. אבל אני רוצה כן לגעת פה בנקודה אחת שאני חושב שאם הסתכלת על ארז והקשבת לו, זו נקודה קריטית. הרי בסוף מה קורה? מס רכוש בא ואומר לבן אדם: קח כסף, תשפץ את הבית. באה הרשות, ואני אומר אמיתי, מה שאני ראיתי ברמת גן, מסירות של עובדים ששמו עובד במלון וחודש אחרי שהוא כבר הפסיק לעבוד במלון הוא הפך להיות הפרויקטור הכי מדהים של כל משפחה. מה שהרשויות עשו שם זה מטורף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, פתחנו עם זה. << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> אבל בסוף, הכול יושב על זה שיש בכל אתר של נפילת טיל סדר גודל של 1,000 משפחות שיצאו מהבית, 1,000 לכל טיל. אם מדברים פה על רעידות אדמה, אנחנו מדברים על מאות אנשים שיהיו וגם לא יהיו מלונות שאליהם הן יעברו, אבל זה סיפור אחר. בסוף יש איזו משפחה, אין להם מושג מה עושים כשאין לך תקרה, קיר שלם של הבית 20 סנטימטר פנימה והכול מפורק ברמות, הם לא יודעים מה לעשות בכלל. ואז אתה בא, אימא שלי, בבית יש לנו רטיבות בתקרה, היא לא יודעת מי אני מסדר שרק ייבש לי את התקרה, עכשיו תחשוב. וזה 1,000 לאתר, ואלה אלפי אנשים שאומרים להם קחו את הכסף, אבל אין להם מושג מה לעשות עם זה בכלל. הם באים לרשות, הם קיבלו בית מלון, הם מבולבלים לחלוטין, אתה רואה, נפשית הם לא בכיוון של מה קורה איתם עצמם, והם צריכים תוך שבועיים-שלושה להתקשר עם איש מקצוע, להביא את כל הדברים, להתחיל לטפל בזה. הם הפרויקטור של עצמם, אין להם מושג מה לעשות. ולזה אין שום פתרון מאף אחד. אגב, אתה דיברת פה שאנשים מעלים את השכירות על הבית שלהם. בגדול, שוק השכירות עובד מיולי-אוגוסט ליולי-אוגוסט. ופה יש אנשים שאמורים להשכיר את הבית שלהם לשלושה חודשים. אתה בא לאנשים שהשכירו את הבית שלהם, אמורים להשכיר אותו רק לשלושה חודשים, מי בדצמבר, כשחצי שנה הדירה שלי תעמוד ריקה, עם מי אני אדבר? מי יעזור לי אז? למשכירים. מי יעזור לי אז? ואז הם אומרים, תן לי איזושהי פרמיה על הדבר. בקיצור, זה יורד לרזולוציות מדהימות שמישהו צריך מתישהו להתייחס אליהן. התובנות הן ספר, זה לא פה ברמה של 20 שניות, אבל תזכרו, שאתם משאירים בסוף הרס כזה לגמרי לבד מול קבלנים, מול מדינה, מול עצמו, מול מקום העבודה שלו, מול מילואים, מול כל הדברים האלה, והוא צריך לטפל בזה הכול לבד והוא לבד שם בתוך הסיפור הזה ואין לו מושג מה עושים. עכשיו תתחיל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. לא, אני חושב שהסיפא הייתה ממש בנקודה הראשונה שעלתה, שבסוף, בלי גורם מתכלל של האירוע הזה, וכמו שנאמר כבר - - - << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> אין לו כלים להתמודד עם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל הפרויקטור הזה, הוא צריך לבנות את הכלים, כי קיבלנו טעימה כואבת, אבל כשתהיה פה רעידת אדמה הרסנית שאנחנו מניחים שהיא תגיע יום אחד, המספרים יהיו אחרים לחלוטין. << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> הרי דיברת על ההיתרים שצריך להוציא לפרויקטים הגדולים האלה, אבל בסוף צריך שם יזם שייקח ויבנה את הפרויקט, והרבה פעמים היזמים רואים את הרווח אחרת ממה שרואה הרשות. זאת אומרת, הם מסתכלים לפעמים על רחוב ראשי ואומרים: רגע, אם אני אחכה עכשיו חמש שנים אני אקבל כפול קומות. זה לא מעניין אותם אם נותנים להם עוד 10%, 20%. ואנחנו לא רוצים שזה יקרה עוד חמש שנים, אנחנו רוצים מחר בנייה, לא רק היתר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> די לראות את דוח מבקר המדינה שדיבר על כמה מסורבל וכמה לא יעיל היה הטיפול. << אורח >> אבירם גרובר: << אורח >> זה מאוד מסובך ואלה המון גורמים שביחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באמת, דוח מבקר המדינה מדבר בעד עצמו להתנהלות הממשלה אחרי 7 באוקטובר, אפילו לא לפני, גם לפני, אבל קל וחומר אחרי, על המורכבות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. דברים חשובים ומדויקים. יש לנו בזום מעיריית באר שבע את דוד ליפשיץ. << אורח >> דוד ליפשיץ: << אורח >> צוהריים טובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמח לשמוע קצת מה קורה אצלכם. << אורח >> דוד ליפשיץ: << אורח >> אנחנו בבאר שבע, ראש העיר, מייד אחרי שספגנו את הטיל הרביעי הקמנו פה מנהלת בעיר באר שבע. המנהלת ממשיכה לטפל ותמשיך לטפל בחודשים הקרובים בתושבים. היו לנו כ-700 מפונים לבתי מלון ועוד כ-300 לבתי קרובים במה שנקרא דיור חלופי אצל משפחות. אנחנו עומדים מ-1 בספטמבר עם שני מפונים במלונות, שגם אחד עד ערב ראש השנה מצאנו לו פתרון דיור, ועוד מפונה שלאחר החגים יחזור לביתו. אני יכול לומר באמת בסיפוק גדול מאוד שמס רכוש כאן בבאר שבע עשו עבודה מצוינת, הם עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המנהלת, נותנים מענים לתושבים. אנחנו גם מקווים שיהיה הסדר שאחת לשבוע ישב במנהלת נציג של מס רכוש שיהיה זמין כדי לסיים ולטפל בבעיות עדיין של מיצוי זכויות מול מס רכוש. אנחנו חושבים שהמנהלת זה המקום שצריך לתת את כל השירותים, את כל המענים לתושבים, כולל עובדים סוציאליים, מנהלי קהילה, מנהלי בניינים. אנחנו בקשר איתם מאוד הדוק באמצעות המנהלת באותן פונקציות שגייסנו בסיוע של גופים מהמגזר השלישי כמו הג'וינט, קרנות ועמותות אחרות שמסייעות לנו בעבודה היום-יומית מול הדיירים ונותנים דרך המנהלת את כל המעטפת. עדיין יש פערים מול משרדים אחרים כמו משרד החינוך במענה לתושבים שעברו למגורים רחוק ממוסדות החינוך ולא מקבלים את המענה המתאים. אי אפשר לקחת ילדים צעירים בגיל גן או כיתות א'-ב' בתחבורה ציבורית, והמענה הוא ברב-קו שמשרד החינוך מספק. אנחנו עדיין לא הגענו לפתרונות הולמים מול המשרדים, כאשר הרשות בטח שלא יכולה לממן את ההסעות האלה על חשבונה. אבל בסך הכול אני יכול לציין בסיפוק גדול את העבודה מול המשרדים הממשלתיים, מול הביטוח הלאומי, מול כל הגורמים החיצוניים. עד פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אנחנו נעבור לשמוע את ענבר דוד מהביטוח הלאומי בזום. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> תודה רבה. אני הבנתי שהייתה איזושהי אמירה על הביטוח הלאומי, ורק אני רוצה לשתף. הביטוח הלאומי, Day one, פתח מוקד טלפוני. רק לביטוח הלאומי הגיעו 5,880, ויש לנו עוד שני מוקדים שאנחנו מלווים, גם מרכזי חוסן, שהגיעו לשם 3,580 שיחות, ונט"ל, 2,000 שיחות, ושני המוקדים האחרונים היו פתוחים 24/7. אנחנו הגענו, פתחנו עמדות בבתי המלון, ולצידנו, היינו בעוד כמאה בתי מלון יחד עם מרכזי החוסן. אני יכולה לשתף שהיו 10,000 התערבויות טיפוליות באמצעות מרכזי החוסן, ולאחר מכן, 2,990 עברו לטיפול פרטני. היו 120 קבוצות, בחלקן סדנאות שקיימנו בתוך בתי המלון כדי לאתר את האנשים. לגבי מי שפונה לבתי החולים, היו לנו קרוב ל-3,600. בבתי החולים יש לנו עובדים סוציאליים ממחלקה ראשונה. קיבלנו כ-2,060 תביעות, זאת אומרת שכבר הכנסנו אותן במערכת וטיפלנו בהן. כל מי שהיה פצוע בינוני וקשה, אנחנו ידענו לתת לו סיוע כלכלי, ועובדי השיקום שלנו, עובדי הביטוח הלאומי הגיעו לביקור והערכת צרכים, ככה שהקשר שלנו היה הדוק גם עם בתי החולים. מעבר לכך, הביטוח הלאומי יזם שיחות גם למשפחות שכולות מחרבות ברזל, מהקדר הקיים, כי אנחנו יודעים שגם אצלן הייתה רגרסיה. היו לנו 1,600 שיחות ליתומים ואחים שכולים מעל גיל 21, ו-550 שיחות לפצועים קל. אני אשתף שיש לנו תקשורת טכנולוגית עם מערכת אדם של בתי החולים, ומשכך, כל מי שפנה למיון, אפילו אם הוא שוחרר אחרי כמה שעות, קיבל SMS, שאותו אנחנו מפנים, אנחנו אומרים: ייתכן והיית עד בפיגוע, ייתכן ותוכל להיות מוכר כנפגע פעולות איבה. אנחנו מפנים אותו לנוהל חרדה עם קישור לאתר, לאן הוא יכול לפנות, וגם שולחים לו את תביעת ההכרה כנפגע פעולות איבה. לציין שמי שמכיר באדם כנפגע פעולות איבה זה לא הביטוח הלאומי, זו הרשות המאשרת במשרד הביטחון, יש קריטריונים בחוק מי יכול להיות מוכר כנפגע פעולות איבה. הכלל אומר גם נוכחות באירוע וגם היווצרות נזק רפואי. זאת אומרת, אנשים צריכים לבוא עם מסמכים רפואיים, להוכיח קשר סיבתי בין הנוכחות באירוע איבה לבין היווצרות נזק. כפי שאמרתי, היום אנחנו כבר התחלנו לטפל, אני יכולה להגיד לך שיש קרוב ל-1,200 אנשים שכבר הוכרו במערכת, ככה שאנחנו מנסים מאוד, אנחנו נתנו קדימות לעם כלביא, לצמצם את הפערים, לצד זה שאנחנו עדיין בתוך מלחמה של חרבות ברזל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם את המידע שואבים מהרשויות כדי לראות שאף אחד לא נשכח? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> לא. יש לנו את המידע ישירות, גם דרך הרשויות וגם מנוכחות מבתי המלון, אבל גם מתוך בתי החולים. חייבת להגיד שבמלחמה הזאת היה קושי לקבל מידע על האנשים, וזה משהו שצריך לקחת אותו לתשומת לב לבאות. כל מי שידענו שהוא נפצע, הגענו אליו. ברור שגם לצד זה, היו לנו במלחמה הזאת 30 חללים, היו לנו שש הטסות של גופות לחו"ל של זרים, והביטוח הלאומי טיפל. ואני גאה להגיד שגם ב-1 ביולי המשפחות האלה קיבלו תגמולים, אוקיי? אנחנו פעלנו הכי מהר שניתן. זה מטעם הביטוח הלאומי. ומי שהרגיש שלא טיפלנו בו טוב או שקיבל תשובה שהוא צריך להביא מסמכים רפואיים, אנחנו כאן לסייע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לחזק את דברייך, כי בהרבה מאוד דיונים שאני נמצאת לפחות והביטוח הלאומי נמצא, שמכם עולה לחיוב וליעילות ולנכונות לתת את השירות הטוב ביותר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שאלה. אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות בממ"מ. אני לא יודעת אם זו נציגת הביטוח הלאומי או מישהו אחר, זה גם בעקבות דברים שארז אמר וגם בעקבות הדברים באמת שאבי גרובר אמר. ארז דיבר על הקושי של אשתו לעבוד בתקופה הנוכחית בגלל קשיים נפשיים, השאלה אם מול הביטוח הלאומי כן יש איזשהו הסדר בהקשר הזה של אובדן כושר עבודה זמני על רקע דברים נפשיים, אני לא יודעת. או איזשהו הסדר אחר, יכול להיות שקיים ואני לא מכירה, של פיצוי בגין חוסר היכולת של אנשים לעבוד בתקופה שהם צריכים להתעסק או לעבוד פחות, אובדן הכנסות וכל הסיפור של לחפש דירה ולשפץ דירה וכולי. כי מתואר מצב שאנשים לא יכולים לעבוד כמו שהם עבדו קודם. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> אני אגיד ככה. מי שלא יכול לעבוד, תראו, להכיר כנפגע פעולות איבה זה לא עניין של אובדן כושר עבודה, אלא זה עניין של נותר נזק ונכחתי באירוע. בביטוח הלאומי יש עוד מחלקות ועוד אגפים, כמו למשל אבטלה, שבהחלט אפשר לחשוב על סיוע, או הבטחת הכנסה, שאני משערת שמי שעבד, הוא לפני כן לא היה צריך את זה, כך שזו ממש רשת ביטחון מינימלית. אבל יש לנו את אבטלה שבאמת נותנת איזשהו מענה, לפחות בגובה ההכנסה שלך ערב האבטלה. זה בעיקר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. ענת חסון מאיגוד העובדים הסוציאליים, בבקשה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> האמת שאני אדבר במקומה של ענת. עו"ס אפרת רותם, מנהלת חטיבה ארצית לאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. עלו כאן הרבה מאוד נקודות, ושמם של העובדים הסוציאליים עלה שוב ושוב, ואני רוצה לנצל את הבמה ולהודות מכאן ולחזק את העובדות והעובדים הסוציאליים שביחד עם עובדי מס רכוש ועם עובדי הביטוח הלאומי ועם עובדי הרשויות המקומיות ועם שאר העובדים עובדים כבר שנתיים בטיפול בנפגעים במלחמה. אני חושבת שמאז 7 באוקטובר כולנו למדנו לשנן את המשפט: מה שעובד בשגרה עובד בחירום. ואני רוצה לדבר על זה דווקא גם מהכיוון ההפוך ולהגיד שמה שלא עובד בשגרה לא עובד גם בחירום, ואני מתוך זה רוצה לגזור איזושהי מסקנה עם היערכות עם הפנים לעתיד. גם במצבי שגרה העובדות והעובדים הסוציאליים עובדים בעומסים מאוד מאוד מאוד כבדים ולא מצליחים לתת את המענה הנדרש לכלל הציבור. כאשר אנחנו מגיעים לתקופה של חירום, בין אם זה חירום מתמשך של שנתיים ובין אם זה חירום של 12 ימים של עם כלביא, ונוספות אוכלוסיות נוספות שצריכות את המענה המאוד מאוד אינטנסיבי שמגיע להן בצדק רב, זה יכול לקרות רק על ידי זה שאו במשך כמות מסוימת של זמן אנשים עובדים מסביב לשעון, זאת אומרת, העובדות והעובדים הסוציאליים עובדים מסביב לשעון, ובהמשך יש אנשים שלא מקבלים את המענה. ואם אנחנו נערכים לעתיד, ואנחנו מדברים על זה שצריך להיות גורם מתכלל וצריכה להיות היערכות לעולמות של רעידות האדמה והיערכות להמשך הלחימה, אנחנו צריכים גם להכין את השירותים החברתיים שלנו באופן שבו הם יכולים להתמודד עם העומסים הקיימים ולהכין את התשתית של כוח האדם, עם הגדלה של כוח האדם כבר בשגרה, מה שנקרא, כדי שבעת חירום יהיה כוח אדם מיומן ונגיש שיכול להחזיק את זה למשך הרבה מאוד זמן, זה מה שאנחנו צריכים כרגע. זו לא סמכות הוועדה הזו, ולצד זה, אני חושבת שמתוך זה שהוועדה הזאת רואה את החשיבות של העבודה הסוציאלית בכל הממשקים, אני גם רוצה לבקש מאדוני היושב ראש לצאת עם הקריאה הזו שצריך לחזק את אותם שירותים ולהתמודד עם העומסים לא בזמן שאנשים במלונות, אלא גם לפני. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. סיימת בדברים חשובים, הם כתובים. אנחנו נגיע לסיכום, אנחנו פשוט כבר חורגים בהמון מהדיון הבא ואנחנו חייבים להתחיל אותו. אנחנו לא נרפה מהנושא הזה, כפי שגם ציין היו"ר הקודם, חבר הכנסת אשר, שהתחיל את דיוני הפיקוח. אנחנו נמשיך, נראה ונפקח. כמובן שאני בנקודות שהתחלתי, אבל אנחנו גם נסכם איתן וגם נרחיב אותן טיפה. אני חושב שאנחנו כוועדה, באמת גם לפרוטוקול וגם נוציא בקשה, אני מניח שהכתובת תהיה משרד ראש הממשלה, למרות שיש פה לא מעט משרדים שתפקדו ומתפקדים. בוודאי הצורך במינוי גורם ממשלתי מתכלל בפינוי ודיור חלופי בעת חירום. כמו שגם נאמר, קיבלנו טעימה כואבת בלחימה של עם כלביא, אבל באמת אסון של רעידת אדמה, הוא יהיה גדול יותר, נרחב יותר, עם הרבה יותר אזרחים שיצטרכו סיוע. דיברנו על ההרחבה של המסלול המהיר, דיברנו על הבעיה של התקרה, יכול להיות שבאמת יצטרכו שם בהתאמה גם כן לבצע שינויים של חקיקה, אנחנו נבדוק באמת מה המשמעויות של זה. דיברנו על חיזוק שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, בוודאי של תקצוב של כוח אדם, זה דבר שצריך להתבצע בצורה מיידית, וגם סנכרון וחיבור של קופות החולים ביחד עם השלטון המקומי והאזורי עם גופי הרווחה, וגם באמת לייצר דחיפה של מידע והנגשה וסיוע. כי בסוף, כמו שראינו את ארז, הוא כבר נמצא לא מעט זמן ללא בית, ועדיין הצורך בסיוע שנדרש הוא סיוע שממשיך ומתמשך. דיברנו גם כן, בידי הפרויקטור בסופו של דבר גם כן לייצר מנגנון התקשרות לאומי מוסדר עם בתי המלון באירוע של רעידת אדמה רוחבית. אני מניח שיהיו לנו פתרונות יצירתיים, כמו ששמענו פה, על ממשק עם הקבלנים לגבי דירות שאפשר לחבר את אותם אזרחים, כי אני מניח שבתי המלון לא יוכלו לקבל כל כך הרבה מפונים. ובאמת לייצר איזשהו קריטריון, עוד פעם, בידי אותו הגורם הזה שאנחנו צריכים לוודא שאנחנו לוחצים כדי להבין מי הולך לטפל בזה, קריטריונים אחידים לזכאויות לפינוי, משך הפינוי, התעריפים, כל מה שדיברנו מקודם על ביטוחים, שאין ביטוח, יש ביטוח. דיברת מהאוצר על לא מעט אזרחים שהצטרפו לביטוח שהפצתם, אבל צריך לדבר גם מה קורה עם אלו שלא היו להם ביטוחים, אני מניח שאלה מספרים די גבוהים. לגבי הנושא של שכירויות וכמובן סנכרון מידע בין הביטוח הלאומי, בתי החולים והרשויות המקומיות. ואנחנו נסיים באמת את הישיבה ב - - - << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אדוני, אני רוצה רק חצי משפט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אסיים ואני אתן לך ממש בחצי משפט כי אנחנו חייבים לסיים את הישיבה. באמת, כמו שפתחתי, שוב לנצל את ההזדמנות ולשבח באמת את הרשויות על תפקוד מהיר, יעיל, ענייני ומקצועי. כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות בנושא כדי לשפר את השירות לאזרחים, אבל בסופו של דבר, עבודה המשותפת בין הממשלה, משרדי הממשלה השונים, הכנסת והשלטון המקומי והאזורי, אני חושב שיש תוצאות שמהן אפשר ללמוד ולשפר. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> דוד סונינו, יושב ראש הפורום להתחדשות עירונית. אני רק רוצה לומר דבר אחד. בפברואר 2023, הוועדה הזאת, בראשותו של יעקב אשר, קיימה ארבעה דיונים בנושא של רעד, היערכות המדינה בפני רעד וגורמים מתכללים, איך עושים, מה עושים. פרץ 7 באוקטובר, עם כלביא, ולא נעשה כלום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם דוח מבקר המדינה על המוכנות שלנו לרעידות אדמה. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> נכון, גם דוח מבקר המדינה התייחס בסוגיה הזו, אבל בתכל'ס - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו דיון שנחזור מהפגרה ונתאם אותו על המוכנות בהמשך למה שכבר נעשה בוועדה. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> של רעד? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> של רעידות אדמה, בהמשך למה שאנחנו ראינו, מה שקורה בעם כלביא. אבל אנחנו עם מוכנות לחירום, כי בסוף הפרויקטור הזה יתעסק, לא משנה אם הנזקים הם כתוצאה מטיל איראני או מרעד, הנזק הוא אותו נזק והסיוע הוא אותו סיוע. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> זה לא משנה. זה כמו שאמר יושב ראש פורום ה-15, שזה הנושא הבא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אנחנו כאן בדיון הזה בפיקוח על מה שקורה בעם כלביא ועם המפונים, אבל אנחנו כוועדה ניגש לנושא הזה של מוכנות לחירום גם לרעד, דייקת. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:41. << סיום >>