פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 172 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי רכב כבד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכיר עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה אירנה קזימוב – מרכז בכירה תקציבי פיתוח, מינהל תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ענבל בן ישעיה – מנהלת תחום נהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נעמי שמרה אלימלך – מנהלת מחלקת אמנות בין לאומיות, משרד החוץ חן בכר – עו"ד, מחלקת אמנות בין לאומיות, משרד החוץ רחל אוברמן – עו"ד, אגף משפטי, מחלקת אמנות, משרד החוץ אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ענת ג'יניאו אבירם – מנהלת אגף אכיפה ורכב כבד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה עמי צדיק – מנהל המחלקה הכלכלית במרכז המחקר והמידע של הכנסת בת חן רוטנברג – המחלקה לפיקוח תקציבים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת גבי בן הרוש – יו"ר מועצת המובילים והמסיעים דוד כוכבא – מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים חנן קופל – נציג מועצת המובילים והמסיעים טובה בן הרוש – נציגת מועצת המובילים והמסיעים ענבל חן זבולון – כלכלנית, חברת נמלי ישראל טלי גרינברג – עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות - הבית של העובדים בישראל אלכס מילר – סגן יושב-ראש לשכת הקשר, קשרי ממשל, ההסתדרות הכללית ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית מיכל וקסמן חילי – ראש אף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים גיל לידג'י – מנכ"ל תעשיות הבטון, תעשיות רדימיקס ישראל בע"מ, יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים רונית פרל – עו"ד, מנהלת האגודה הישראלית של יצרני בטון חיים יצחק בוקריץ – מנהל לשכה, חברת מאיה ניהול תברואה בע"מ אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר מוראד עטון – רכז מקצועי כוח לעובדים ד"ר אביר ג'יריס – עו"ד, חברה בוועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי רכב כבד << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם. היום יום שלישי בשבוע, ו' במרחשוון תשפ"ו, 28 באוקטובר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי רכב כבד. מועצת המובילים והמסיעים פנתה לוועדה בבקשה לבחון הקצאת מכסה ייעודית בנוסף למכסה לענף המסחר והשירותים גם לעובדים זרים מקצועיים שישמשו כנהגי רכב כבד. הנושא עלה בישיבה שקיימנו ביולי 2025 על העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים בהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה בנושא צירוף נהגים זרים לענף ההובלה כחלק מהתמודדות עם האתגרים הכלכליים. המכסה שמבקשת מועצת המובילים והמסיעים נועדה לתת מענה לצרכים בענפי הייבוא, הייצוא, התעשייה, הבנייה, התשתיות והמסחר. בפנייתם לוועדה ציינו כי ישנו מחסור חמור בנהגים מקצועיים ובשל המחסור נוצר צוואר בקבוק הפוגע בכל שרשרת האספקה ובתפקוד המשק כולו. יש להבטיח כי יכולת לוגיסטית להובלת חומרי גלם, בטון וציוד רב, ענף ההובלה מהווה עורק תחבורתי ותשתיתי קריטי לכלכלה ולביטחון הלאומי. בקשת מועצת המובילים והמסיעים לוועדה היא לקדם מכסה ייעודית של לפחות 3,500 עובדים זרים שיוסמכו לשמש נהגי רכב כבד מקצועיים. נשמע היום את עמדת משרדי הממשלה הרלוונטיים. נרצה לשמוע ממועצת המובילים על הקשיים והאתגרים שלהם בשל המחסור בעובדים. האם נעשו כל המאמצים והניסיונות לגייס עובדים ישראלים? נרצה לשמוע על סוגיית המרת רישיונות הנהיגה של העובדים הזרים לרישיונות הנהיגה הישראלים. האם הדבר מהווה קושי באישור הקצאת המכסה. נתחיל עם נציגי מועצת המובילים והמסיעים ולאחר מכן נשמע את חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהכינו את המסמך. אנחנו מתחילים. גבי בן הרוש, בבקשה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> גבי בן הרוש, יושב-ראש מועצת המובילים. גברתי, תודה על הזימון הנוסף. אני כבר מלווה את הוועדה מ-2023. נכון, כל הסיפור של הוועדה הוקם בעקבות כל הנושא של הפלסטינים ושוק מעגל העבודה, שאנחנו באופן כללי לא העסקנו את העובדים האלה. אבל הייתה עבודת מטה ב-2014-2015 של כל משרדי הממשלה, משרד הכלכלה, כל הגופים. המסקנות שם היו חד משמעיות. כמה שאנחנו מתקדמים עם השנים בגלל אופי הענף והנשירה ממנו, אנחנו מעסיקים נהגים בסדרי גודל, שיהיו בריאים, בני 76, 78 וגם 82. זה מצב מאוד קשה, מצב לא בריא ואנחנו לא מצאנו בכל הניסיונות שעשינו מתוך כחול לבן מה שנקרא, אם זה חרדים, אם זה חיילים. ניסינו את כל העבודות, כולל בוועדת הכלכלה. המצב לא מאפשר בישראל. שיהיה ברור לכל אלה שאני שומע אותם הרבה בתקשורת, על נהגים זרים. כל העולם הנהגים עוברים ממדינה למדינה. בכל העולם יש מחסור בנהגים. אצלנו המצב שגם המצב הביטחוני גורע מאתנו את אלה שגם לא קיימים. דיברנו על 3,500 נהגים. גברתי, האמיני לי שהמצב הרבה יותר חמור, אבל אנחנו חייבים להתחיל. ישבנו עם התעשיינים ב-2023 בכנס שר הכלכלה, כולם היו בתל אביב עם חברי כנסת וכולם. ההודעה לעיתונות שיצאה מהכנס הזה שבעצם בנמלים ממתינים באופן קבוע סדר גודל של 50 אוניות. אוניות שלא נכנסות לנמלים. למה? כי אין מי שישרת את קו המים, את אותן המשאיות. העלות של העיכוב הזה של האוניות 50 מיליון ליום, הנזק. לפני שלושה שבועות הייתי בכרמל, בחיפה. תצפתי על נמל חיפה. יש שם שלושה נמלים: מספנות ישראל, הנמל הסיני ונמל חיפה. 48 אוניות ממתינות בחוץ. הגענו עם הדוחות האלה לוועדת הכלכלה, גם ב-2023. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדת הכלכלה של הכנסת הכוונה? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> כן, כן, בראשות ביטן. הנושא היה יוקר המחיה ומחסור בנהגים. כי כולם התחילו להבין מה קורה פה, מאיפה יוקר המחיה, מאיפה העלויות. הצפנו את הנושא הזה וועדת המחקר של הכנסת קיבלה פרויקט להכין עבודה ונתכנס בעוד חודש. התכנסנו אחרי חודש. הנתונים שרק נמל חיפה ואשדוד מדברים על 11% של ירידה של משאיות שפוקדות את הנמל יום יום. מה המשמעות? כל עשרות האוניות האלה ממשיכות להתעכב והמצב הולך ומחמיר. אז אם דיברו על 50 מיליון, ואלא נתונים, אנשים משלמים את זה בסוף לסוכני האוניות ולבעלי האוניות. המצב לא הולך ומשתפר, המצב הולך ומזיק. דבר נוסף, וכואב לי להגיד את זה. אני מייצג ענף, אנחנו מקבלים את כל הקרדיט בנושא הביטחון והכלכלה, משרתים, הכול. נושא תאונות הדרכים. האמינו לי, ואני אומר את זה לכל הוועדה פה, יש לפחות 20% מהנהגים הקיימים, הייתי מוותר עליהם מחר. שהם ממש מסוכנים ואנחנו מחזיקים אותם מחוסר ברירה. זה המצב האמיתי, צריך להגיד אותו. אני מבקש מהוועדה, אנחנו חייבים להתקדם. אם לא, המצב הולך ונהיה יותר חמור. אנחנו לא מנצלים את זה, אנחנו כחברות הובלה. כי היום הרי יש ביקוש לכל משאית ואנחנו לא מנצלים את זה. אנחנו חיים עם התעשיינים, חיים עם המפעלים. אבל אנחנו גם מתחילים להפסיד כסף. השכר של הנהגים בשנתיים-שלוש האחרונות עלה כלפי מעלה. אנחנו סובלים היום, אני כדי להגיע מחיפה לפה, מה שסבלתי היום בכביש 6 וכולם, אנחנו לא מסוגלים לעשות יום עבודה. זאת אומרת, יש לנו כמה בעיות שאנחנו צריכים לשרת את הענף. אם אנחנו לא נקבל את הסיוע הזה ולפחות חלק גדול אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה, ואנחנו עובדים על זה בתוכניות אחרות, בתוכניות על מטענים, יש המלצות להעביר חלק מהמשאיות, לפחות 20%-30% לעבודה בלילה. אם זה לא יהיה אז לא עשינו כלום. וכאשר נמצא את הפתרון עם המפעלים שייפתחו בלילה, השאלה מאיפה נביא את הנהגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה. מפרוץ חרבות ברזל המצב הלך והחמיר? מ-7 באוקטובר? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה היה לפני? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> בהחלט. כי מה שקורה, כל מלחמה, כל המבצעים והמלחמות שעברנו מגייסים לנו את הנהגים בצווי 8 וגם מגייסים אותנו בוויזות צבאיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי אמרת שהרבה מבוגרים עובדים בענף הזה. אז הם גם משרתים במילואים? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא משרתים במילואים, חלק מתנדב. מצאנו אנשים, רק שיהיו בריאים. אין לי בעיה עם הגיל, שיהיו בריאים. אבל כל מבצע צבאי אנחנו מאבדים לפחות 30% מהנהגים הקיימים. זאת אומרת המצב הולך ומחמיר. אנחנו תוקעים את הבנייה בארץ, את הנמלים, את התעשייה. ומה שמצאנו בדוח לפחות של ועדת המחקר, זה לא רק מתי גמרנו לפרוק את האוניות. הסחורות לא יוצאות. אין מי שיוציא אותן. הן תקועות ומשלמים אחסנה על הסחורות האלה, הלקוחות. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אז מה קרה? מחיר ההובלה עלה? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> לא עלה? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא עלה. בשביל זה אני אומר, אנחנו לא מנצלים. אנחנו משתדלים, כי אנחנו בכל זאת חיים עם המפעלים ועם הלקוחות. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> ושכר הנהגים עלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, הוא אמר. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> שכר הנהגים עלה, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז רגע, תחדד לנו. מה קרה מפרוץ המלחמה עד היום מבחינת קבלת ההחלטות. מה היה? שנתיים לא התקבלו החלטות, לא היה כלום? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא היה כלום. לפני המלחמה, יושב ידידי פה לצידי. לפני המלחמה דיברו איתי שחסרים, התאחדות הקבלנים, חסרים להם 500 מערבלי בטון, לפני המלחמה. לבנייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מוזר. במשך שנתיים לא נעשה כלום? לא התקבלו החלטות? היו דיונים ללא החלטות, לא כלום? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> היו דיונים, חה"כ יושב-ראש הוועדה הקודם אליהו רביבו פנה, הוועדה ביקשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני אומרת גם לפני, במקביל לוועדת עובדים זרים לא התקבלו במשרד התחבורה החלטות? לא שיתפו פעולה, לא היה כלום? לא קידמו את המצוקה שלכם? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אז אני עם הסוכנות היהודית ומשרד התחבורה יצאנו עוד לפני המלחמה לאוקראינה ורוסיה, הבאנו לפה איזה 150 נהגים, 150 משפחות. משפחות יהודיות. עשינו להם המרה פה לרישיון, ראיינו אותם שם, הבאנו אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל הם עדיין עובדים פה העובדים האלה? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> עשו עלייה. כן. כי הסוכנות רוצה להביא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא המשכתם במבצע הזה? זה מבצע מאוד מבורך. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> נכון. בגלל מה שקרה גברתי. המשק צריך את הסיוע הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז רגע, מה אתה מבקש? לפני שניתן לעוד אנשים כאן לדבר. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אני יכול טיפה להשלים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, כן, בבקשה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> דוד כוכבא, מועצת המובילים. קודם כל, כרקע כללי, ענף ההובלה במשאיות משנע 95% מהסחורות במדינת ישראל. כמעט ואין אלטרנטיבה. הרכבת זה 5%. אם הרכבת תתייעל ב-50% היא לא תכסה אפילו את הגידול בדרישה השנתית אחת. הענף גדל כל שנה בסדר גודל של 4%, בהלימה ישירה בגידול בתוצר. תעשו את החשבון, 54,000 משאיות מ-10 טון ומעלה, גידול של 4% לשנה, אנחנו צריכים כל שנה 2,000 נהגים. אנחנו בגירעון מצטבר ומתמשך כבר למעלה מ-10 שנים, ומשרד התחבורה יודע את זה. סדר גודל של 500 נהגים בשנה. הגירעון הזה הביא אותנו ל-3,500 נהגים, זה במינימום. אנחנו נצטרך ככל הנראה יותר, אבל אנחנו רוצים להיות צנועים בדרישות כדי לא להפחיד את תהליכי קבלת ההחלטות. זה נתון אחד, אי אפשר לקיים משק בלי ענף ההובלה. זה שלא חסר דלק ולא חסרים מוצרים על המדפים זה אומר שמדובר פה בענף שיש בו מאות פירמות, יש תחרות וכל אחד רוצה לשמור על הלקוח שלו ואנחנו עושים מה שנקרא מן היקב ומן הגורן כדי לספק את הלקוחות שלנו. אבל זה לא בלי גבול הדבר הזה. בסוף נגיע לרגע שהסוס לא יוכל לחיות בלי לאכול. ואנחנו מאוד קרובים אליו. לגבי הגודש. בשעות השיא ענף ההובלה הוא בערך 20% מהנסועה על הכביש. אבל הוא תורם 40% לגודש. באופן טבעי משאית נעה לאט, סוגרת נתיב, קשה לעקוף אותה. אם אנחנו נצליח באמצעות עובדים זרים, אי אפשר היום לעשות את זה, לעבור לסדר גודל של 30%-40% מהפעילות שלנו ללילה, אנחנו נוריד 40% מהגודש. זאת אומרת נסיעה מחיפה לתל אביב שלפני 15 שנה עשינו בשעה וחצי-שעה וארבעים, היום זה שלוש שעות. ירידה בתפוקה בצורה מזעזעת. המשק משלם את זה. שלא נדבר על ההשפעה גם על הרכב הפרטי. זה ירידה בתפוקה שלנו, אבל כולם עומדים איתנו בפקק. כל מי שעומד איתנו בפקק מוריד את התפוקה. מנתונים אפילו של הוועדה למחקר של הכנסת הנזק של הגודש הוא 18 מיליארד שקלים בשנה. זאת אומרת, יש פה כשל מערכתי שיכול לקבל פתרון יחסית פשוט באמצעות הבאת נהגים זרים. אני רוצה לדבר מילה על יחסי עבודה ועל תנאי השכר. ענף ההובלה, ענף מאוד מאוד מוסדר. יש לנו הסכם קיבוצי. יש צו הרחבה להסכם הקיבוצי. אנחנו מחדשים אותו מידי ארבע-חמש שנים מול ארגוני העובדים. כלומר, אין פה משחקים. וכולם פה מכירים את הנוהל. עובדים זרים משתלבים לתוך ההסכם הקיבוצי. כלומר, לא יכולה לעלות טענה שבגלל שייכנסו עובדים זרים ייפגע שכרם של הנהגים הישראלים. נהפוך הוא, אנחנו נשלם בדיוק באותה רמה את השכר. גם נהיה מוכנים להתחייב שלא יהיה מקרה שישראלי תושב הארץ ירצה להיות נהג משאית ואנחנו לא נקבל אותו כי יש לנו מכסה של עובדים זרים. אין דבר כזה, אנחנו נחתום על זה כמובן. וזה חשוב לנו באותה מידה כמו שזה חשוב לארגוני העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את העמדה שלהם. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> כן, אבל אני מקדים. אנחנו נמצאים כרגע על סיפו של משבר. הפתרון הוא יחסית פשוט, אנחנו כבר מורגלים מענפים אחרים להביא עובדים זרים. יש מערכות, יש מנגנונים. אנחנו למדנו את הנושא הזה ונדע לתת פתרון מאוד מהיר לבעיה מאוד קשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אני מציעה שנקש, תתייחס. את הפנייה לעובדים זרים לענף. והיות וגם אתה צריך לצאת. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> יש לנו אולי תוספת של התעשיינים, לצד המובילים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני רק אגיד כמה מילים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, תתייחס. כי זה כבר שנתיים, הרבה זמן הם פנו. מה העמדה שלכם והאם פניתם, התקדמתם איתם? שיתפתם פעולה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כמו ששוחחנו על זה גם בנפרד, קודם כל פנייה כזאת מן הסתם צריכה להיות מהלקוחות, מהמשרד הרלוונטי. במקרה הזה משרד התחבורה. וממשרד התחבורה לוועדת המנכ"לים שדנה בכל הנושא הזה של עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו רוצים לדעת אם הייתה פנייה לוועדת מנכ"לים, מה? אין פה נציג ראש ממשלה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אגב, אני לא זוכר שהייתה כזאת. אולי משרד התחבורה יוכל להגיד, כי הם בעצם אמורים להעביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, נשמע אותם, אבל תגיד מה אתה, את ההתייחסות שלך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני כן אגיד שמבחינתנו, וגם נמצאת פה חברתי שרה שתוכל להתייחס לזה מהצד שלהם. אבל בנוהל עובדים זרים לתעשייה, תחת קטגוריה ג' יש לנו סעיף שמאפשר עובדים זרים כנהגי משאיות. גם שם קיבלנו מעט מאוד בקשות. זה ההתנסות שלנו, של רשות האוכלוסין בעניין הזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה יש במכסה הזאת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה שרה תדבר. זה חלק מהמכסה הכללית, אבל כמה בפועל נתנו היתרים? שלושה היתרים ל-14 נהגים או משהו כזה. זה מה שטופל על ידינו עד כה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אתה אמרת שלא הייתה פנייה מצידנו למשרד התחבורה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. אני לא יודע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, הוא רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אליי, אליי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, זה בסדר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא מדבר בשמם, יש לי מספיק משלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעבור לממ"מ, בבקשה. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> צוהריים טובים. תודה גברתי יושבת-הראש. אני בת חן רוטנברג, מהמחלקה לפיקוח תקציבים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג כמה נתונים באופן כללי בתחילת הדיון. (הצגת מצגת) קודם כל אנחנו רואים פה נתונים באמת של רשות האוכלוסין. מאז תחילת המלחמה חל גידול בעובדים זרים. וגם באופן ענפים אפשר לראות, זה מגיע בלי הנתונים עצמם, אבל תצטרכו להאמין לי שזה בעצם אותה חלוקה כשאנחנו מדברים על שנת 2025 רק לפי ענפים. הגידול הוא בערך, סדר גודל מ-148,000 ערב המלחמה אנחנו עומדים היום על ניצול של כ-200,000 עובדים זרים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> 218,000 פחות או יותר. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> זה רבעון שני פה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תמשיכו לדבר זה עולה. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> זה הנתונים שפרסמתם מיוני האחרון. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אבל לא כנהגים. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> באמת פה אנחנו רואים נתונים יותר בנושא של הדיון שלנו, של הובלת המטענים. נתונים לא מעודכנים, משנת 2020. אבל כן אנחנו רואים שיש איזה שמירה על יציבות במספר המועסקים בענף, למרות כמו שציינו גבי ודוד הגידול בכלכלה, בייבוא ובייצוא, ההשפעה של זה, גם אם אנחנו נשארים על אותו מספר מועסקים ההשפעה שלהם דרמטית. פה בעצם מה שאנחנו רואים, מספר המשאיות בעשור האחרון, שוב, נתונים יחסית ישנים. אז אנחנו רואים פה ירידה של 12% במספר המשאיות בעשור האחרון. ומבחינת שנת העלייה לכביש, זאת אומרת גם רמת המסוכנות של הרכב עצמו, אנחנו רואים 32% מהרכבים משנת 2017 ו-68% מהרכבים הם לפני שנת 2017. משהו מאוד ישן. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> סליחה, על איזה משקלים של משאיות את מדברת? את יכולה להגיד? << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> זהו, כנראה שמדובר פה - - - << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> זה קצת לא מתאים למה שאנחנו יודעים. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> כנראה שזה הכול. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> מה זה, מעל ארבעה טון? << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> כן, כנראה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> לא רלוונטי. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אנחנו מדברים על הכבדים. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> אלה נתונים שכוללים את הכול. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> מדובר על מספרים שהם חמש שנים אחורה, מה הקשר שלהם למציאות של היום? יש פה פער מידע שהוא לא רלוונטי. דנים על מידע שהוא היסטורי. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> זה לא משנה, המשקלים זה מה שמשנה לנו. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> עדיין אפשר לראות איזה שהיא אינדיקציה, אם מדברים על מחסור, אנחנו מציגים את המחסור. זה לא שאתה אומר שבחמש שנים האחרונות, תסתכל על הנתונים, זה לא שבחמש שנים האחרונות חל איזה שהוא גידול מפתיע פתאום במספר הנהגים. זה לא משהו שלא תואם את מה שאתה מציג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תן לה ואחר כך תתייחס. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> כשאנחנו מסתכלים על ההשפעות הכלכליות של עובדים זרים, וזו בעצם מהות הוועדה, אנחנו רואים שיש לפעמים שני צדדים בעצם: מצד אחד באמת יש מחסור מאוד גדול של נהגים במשק. מה שיכול לגרום גם לעיכוב בענפים נוספים במשק, גם לפגיעה בתעסוקה של ישראלים, כמו שדיברו על צוואר בקבוק וכדומה. מצד שני, אנחנו כן יודעים שיש השפעות כלכליות נוספות כמו למשל יכול להיות איזה שהיא דחיקה של השכר של עובדים ישראלים. אני מדברת באופן כללי על כלל הענפים. אנחנו יודעים שזה יכול להוביל לרמת שכר נמוכה יחסית באותם ענפים. אולי תמרוץ כלכלי נמוך יותר בהשקעה באוטומציה או במיכון. דבר נוסף זה ההכנסה של העובדים הזרים חוזרת לארצות המוצא שלהם, מה שלא תורם לכלכלה ולפריון פה בישראל. אז בהקשר הזה כמה נתונים מקרו, אבל ממש באופן זריז, על קצה המזלג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אפשר בתמצות, כי יש לנו הרבה דוברים. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> ממש חצי דקה. אנחנו רואים פה בעצם את ההשוואה של השכר. של השכר השנתי של ישראל. זה בלי הנתונים, אנחנו מדברים על 54,000 שכר שנתי בדולרים. במונחי PPP בהשוואה ל-61,000 בממוצע ה-OECD. גם בפערי השכר בישראל, אם אנחנו משווים את העשירון התשיעי לעשירון הנמוך לעשירון הראשון אנחנו רואים שבישראל, שוב, זה בלי המספרים, אני לא יודעת למה זה נפל. אבל בישראל אנחנו מדברים על יחס של 4.6 בהשוואה ל-3.1 באיחוד האירופי. נתון אחרון שאני רוצה להציג זה בעצם את הפריון הנמוך בדולר לשעת עבודה במונחי PPP. בישראל אנחנו מדברים על 51.7 בהשוואה למשל לאיחוד האירופי של 67.5. גוש האירו 72.8. כלומר, יש גם לנתוני מקרו הכלכליים האלה גם השפעה על המשק הישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> רק הערה בבקשה, ברשותך. כל הממוצעים של המשאיות. אנחנו מדברים מ-15 טון ומעלה. 98% מהייבוא והייצוא לישראל זה דרך הים, דרך האוניות. וכמובן מי שמשרת אותם זה היבשה. שם המחסור הכבד בנהגים. הנהגים המקצועיים, אלה שמשרתים את המשק. מילה אחרונה. מדינת ישראל השקיעה 18 מיליארד, פיתחה שני נמלים פרטיים מה שנקרא: הנמל הסיני בחיפה ונמל הדרום. 18 מיליארד. הנמלים האלה עובדים 24/7. אנחנו לא יכולים לשרת אותם. זאת אומרת אני מסתכל, נזרק כסף לפח פה. עוד נמלים, שמונה נמלים יש בישראל. אנחנו בסך הכול משנעים שלושה מיליון מכולות בשנה. בשנחאי 52 מיליון בשנה. תראו את הפערים. ומי ישרת את הנמלים האלה? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אבל גבי, לגבי שיטות ההובלה, באירופה יש יותר הובלה גם דרך מה שדוד אמר קודם, רכבות. לא רק במשאיות שתופסות מקום בכביש. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> רכבות, נהרות, הכול. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> הם אוטוטו יחברו את נמל אשדוד החדש מה שאמרת לרכבת. אולי זה יהיה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> נהג באירופה חוזר פעם בשלושה שבועות, אם לא חודש, הביתה. עוברים ממדינה למדינה. אצלנו כל לילה בבית. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> ברשותך אני רוצה להעיר. שמעתי חצי משפט ממך ולהעמיד את זה במקום. אין סיכוי לרכבת מטענים בישראל. אין שום סיכוי. אין שום יתרון כלכלי לעניין הזה. יש מודלים. פחות מ-400 קילומטר הובלת מטען אין שום כדאיות להוביל ברכבת. אני אגיד לך למה. כשאתה מוביל מנמל ואתה רוצה להוציא מטען מהנמל באמצעות הרכבת אתה בהכרח חייב לעשות double handling. כלומר אתה מוביל למסוף בחדרה ומחדרה אתה מזמין משאית שתיקח את המטען לנתניה. זה מייקר בצורה בלתי רגילה. אם אני, המשאית שלי תיקח מחדרה לנתניה מטען, מכולה, היא תיקח את אותו מחיר למכולה מחיפה לנתניה, כי זה הקילומטרים האלה כמעט ולא נספרים. וה-double handling הזה עולה הרבה מאוד כסף. דבר שני, לוחות זמנים. זמן מסילה יש לו, המשרד, רכבת ישראל באופן טבעי נותנת יתרון לנוסעים ולכן המטענים עוברים בלילה. מטענים, אין לזה שום תרומה לגודש, כי זה על מסילה. אבל אתה תקבל את המכולה שלך מוחרתיים כי היא צריכה להחנות במסוף בחדרה ואחר כך צריך להזמין משאית שתיקח את זה לנתניה. אין שום כדאיות כלכלית לעשות את זה. ממש ככה, כן. אני רואה שאתה לא מתחבר לזה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> לא, לא מתחבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע גם את משרד התחבורה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אז תעבור על חומרים. לא, אני בא ואומר, אני בא ואומר - - - << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> - - - ברכבת, אז איך זה עובד שם? << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> איפה? ברור, אם אתה מעביר בארצות הברית מהחוף המזרחי לחוף המערבי ברור שיש יתרון לרכבת. יותר מזה, הרכבת מובילה שם מכולות בשלוש קומות. זה עולם אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, למה בארץ אין היתכנות? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אין תשתית. אין תשתית רכבות מספיקה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> א' אין זמן מסילה. ב', אני מסביר, הובלה של מטען פחות מ-400 קילומטר דורשת העמסה והובלה נוספים. אין מסילת רכבת שמגיעה מנמל חיפה לאזור התעשייה בנתניה או לאזור התעשייה אפילו לא בתל אביב. לכן אתה פורק את המטען במסוף - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אומר שבאשדוד יש. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אשדוד זה סיפור אחר. זה נמל, זה מנמל לנמל. עדיין זה לא הגיע ללקוח. בסוף בסוף המכולה צריכה להגיע ללקוח. מנמל לנמל אין לזה משמעות. היא צריכה להגיע ללקוח באשקלון. גם אם אתה פורק באשקלון ברכבת, אתה צריך משאית שתיקח את זה. העלויות יקרות. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> חבל להתעכב על זה. ניפגש בעתיד ונדבר על זה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> בכיף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התאחדות התעשיינים. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> שמי גיל לידג'י ואני יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה בהתאחדות התעשיינים ואני גם מנכ"ל תעשיית הבטון ברדימיקס. כל מערבלי הבטון, יצרני בטון. נתחיל במהות. אנחנו היום כבר בחוסר. אנחנו לא נהיה בחוסר עתידי, אנחנו היום בחוסר של כ-15% בכמות המובילים. שאלת שאלה לגבי מה קרה במלחמה? טרום המלחמה היינו בשיווי משקל מסוים. יש לנו, ציין גבי ידידי, יש כמות נהגים לא מבוטלת שהם בני 70 צפונה, עד 80. מאוד מסוכן. אבל כמות לא מבוטלת של נהגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז איך אתם מעסיקים נהגים שמסכנים? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> עוד משפט. במלחמה נפח העבודה ירד ב-35% בשני רבעונים, שלושה רבעונים ראשונים בענף הבנייה. כתוצאה מזה שלא היו פועלים פלסטינאים ועד שהתחילו להגיע עובדים זרים. הגיעו עובדים זרים, כ-60,000 לענף הבנייה. מה שקרה בתקופה הזאת, רוב העובדים המבוגרים ירדו מההגה ולא חזרו. אנחנו לאט-לאט חזרנו לפעילות כמעט מלאה, לטרום המלחמה, בלי הנהגים האלה. הנהגים האלה לא חזרו לעבודה. במדינת ישראל אין דור חדש של נהגים. החבר'ה הצעירים, משתחררי הצבא או גם הערבים הישראלים וגם כאלה שיש להם חברות הובלה והילדים שלהם לא ממשיכים אותם. אין נהגים צעירים. אנחנו באבטלה, כולכם יודעים מה אחוז האבטלה במדינת ישראל, הוא שואף לכלום. אנחנו נמצאים בסיטואציה ששכר הנהגים עולה כ-40%, ההובלה עלתה לתעשיינים בצורה משמעותית בגלל דברים מאוד ספציפיים וניגע בהם. גודש התנועה, פעם הוא היה בבוקר ואחר הצוהריים, היום הוא כל היום. אם משאית הייתה עושה שש הובלות ביום, היום היא עושה שלוש. היא לא מקבלת חצי כסף, היא מקבלת את אותו כסף על שלוש הובלות במקום שש. המשמעות של הדבר הזה שעלות ההובלה עלתה בצורה משמעותית. הדבר השני, שכר הנהגים. אין נהגים, פשוט אין. היום נהג מרוויח שכר של 75 ו-80 שקלים לשעה עם רכב צמוד. אחרת הוא לא יגיע למשאית. יש עוד אלמנטים, הבלו יורד כל הזמן. הייתה תקלה במדינה, ירד הבלו ועוד יירד הפעם אחרונה בינואר. אז אנשים לא מזיזים משאיות מעבר למה שאפשר. אז כבר יש מכוניות פרטיות לכל נהג היום. כדי שלא יזיזו את המשאיות, שיהיה להם 12 שעות, כי אנחנו מוגבלים ל-12 שעות נסיעה. יש כל כך הרבה מגבלות. ובתוך תעשיית הבנייה אתרי הבנייה עובדים מ-7:00 עד 19:00. אנחנו לא יכולים לעבוד בלילה. אנחנו עובדים מ-7:00 עד 19:00. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין משמרות, עבודה במשמרות? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אין. אתרי בנייה עובדים מ-7:00 עד 19:00. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, הנהגים. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אני לא יכול. אני מספק את הבטון לאתרי הבנייה מ-7:00 עד 19:00. ב-19:10 יש דוח, אי אפשר לעבוד יותר. המשמעות של הדבר הזה שאנחנו צריכים להתכנס בשעות האלה עם גודש תנועה בלתי נגמר, עם כמות משאיות שהולכת וקטנה, עם ביקוש לבנייה שהולך ויגדל. נכון להיום אנחנו במחסור של 15%, זה כ-300 נהגים נכון להרגע. עד 2030 זה 500 וזה ילך צפונה. אני אומר לכם עוד דבר. הייתי בכנס השבוע של התאחדות הקבלנים עם משרד האוצר ומשרד התחבורה והבינוי והשיכון. יש תוכניות פרויקטים נהדרות. למשרד התחבורה, למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד האוצר. זה לא יקרה. זה פשוט לא יקרה. המטרו זה פרויקט אחד, היו שם עשרות. זה פשוט לא יקרה מהסיבה הפשוטה: עובדים זרים אתם מביאים. הנה, יש כבר 60,000. עובדים לתעשייה יש, אנחנו מצליחים להתחיל לייבא עובדים גם לתעשייה. יש. אבל נהגים אין. כל הסחורה שאמורה להגיע מהיצרנים המקומיים או מיבואנים מהנמלים, זה לא משנה מאיפה, לאתרי הבנייה. זה לא נוגע. עכשיו מדברים רכבת, 95% עובדתית זה הובלה בגלגלים, לא ברכבת. רוצים לעשות רכבת? איך נבנה רכבת? צריך תשתיות לרכבת, צריך משאיות. הם מבקשים 1,200 משאיות למטרו. מאיפה? מאיפה? אין נהגים למה שיש היום, אני לא מדבר על המטרו. כל מה שאני בא ואומר, אנחנו חייבים היום לייבא נהגים ולאפשר להם לעבוד עבור התעשיות כדי לשפר ולשדרג את ענף הבנייה ואת כל יתר התעשיות. הדבר הנוסף שיש לי לומר לכם שהוא חשוב, תבינו רגע, אין חלופה במדינת ישראל לבנייה. אנחנו בונים בטון. אין לנו עץ, אין לנו ברזל כמשאבי טבע. ואנחנו צריכים מקלטים ואנחנו על השבר הסורי אפריקאי. אנחנו בונים בטון. ואנחנו חייבים נהגים, כי בלי נהגים לא נוכל לספק את המוצרים ללקוחות והעסק הזה ייעצר. הוא פשוט לא יקבל את מה שהוא צריך והמדינה לא תצמח. זו המציאות. היא פשוטה, לא מורכבת. לצד הדבר הזה גם אם אני רוצה להיות נהג היום, החלטתי להיות נהג. דרך אגב, אני אשאל שאלה פשוטה, לכולם פה אני מקווה שיש ילדים. מי רוצה שהבן שלו יהיה נהג? << אורח >> קריאה: << אורח >> אני לא. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אתה לא. אבל זה לא רק מי שיושב פה. תשאלו את זה בכל שולחן וגם ערבים ישראלים שיש להם חברות הובלה. הם לא רוצים. הם לא רוצים שהילדים שלהם יהיו נהגים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם רוצים השכלה גבוהה. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> נכון. הם לא רוצים. וזו המציאות, אין נהגים. זה דבר אחד. הדבר השני, נניח ואני כבר רוצה להיות נהג. היום להוציא רישיון למשאית מעל 15 טון זה שלוש שנים. זה מינימום שלוש שנים, זה יותר גרוע מתואר ראשון. זו המציאות. זה לא פוגש מציאות. חייבים לעשות משהו שזה יהיה לא יותר משנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסיבה? למה שלוש שנים? גבי? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> הרגולציה, גברתי, הרגולציה, מי שרוצה להוציא רישיון, אימצנו את התקינה האירופאית ב-2007. פעם היה 4 טון, 15 טון וזה היה רישיונות. אימצנו את אירופה, רוצים להיות אירופה. עד 12 טון אין בעיה, מוציאים רישיון כמו ל-B לפרייבט. אבל אם רוצים כבר מעל 15 טון, ללכת למכון הרפואי, להירשם מקוון כביכול להקל עלינו. מזמינים אותו במכון הרפואי במקרה הטוב אחרי שמונה חודשים. לקבל את התשובות גם כן לוקח חצי שנה. זאת אומרת גם מי שרצה, כמו שאומר ידידי, הוא כבר החליף כמה מקומות. היה לי מקרה של דרוזי בעוספיא שאחרי שלוש שנים הודיעו לו שהוא עבר את המבחן במכון הרפואי. הוא כבר עבר שבעה מקומות עבודות. וזאת הבעיה והיא עלתה פה בדיונים בכל הוועדות: ועדת כלכלה, כספים והכול. כי בסוף זה מתנגש באמת ביוקר המחיה של כולם פה בארץ. לא דיברנו על מערכת הביטחון ויש לי הרבה מה להגיד. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> שנה וחצי לקבל את האישור הרפואי, עוד שנה כדי לקבל את הרישיון עד 12 טון. ואז צריך לחכות עוד שנה כדי שתהיה לך אפשרות לעשות מעל 12 טון. המשמעות היא אנחנו בשלוש שנים. מינימום שלוש שנים. זה אפילו ארבע. אם מישהו רוצה להיות נהג זו ויה דולורוזה שהוא כבר נהרג מזה. לך תעשה תואר ראשון במחשבים, ב-AI, משהו אחר. זו המציאות שלנו. אנחנו כנגד כל הסיכויים. ואנחנו חייבים כמדינה להבין שאם אנחנו רוצים להתפתח אנחנו חייבים לייבא נהגים. כמו בפולין, כמו בכל אירופה. ואני אתן לכם דוגמה את פולין. אנחנו חברה בין לאומית שנמצאת בהרבה מדינות בעולם. כמעט בכל המדינות הנהגים זזים ממדינה למדינה. הנהגים הפולנים עברו לנהוג בגרמניה ואנגליה. פולין התחילה עבודה ואין נהגים. אז פולין התחילו לייבא נהגים. אין מדינה היום באירופה שלא מייבאים נהגים. רק אצלנו לא. אנחנו מייבאים עובדים זרים לסיעוד, לחקלאות, לבנייה, לתעשייה. למה לא? למה לא לנהיגה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה. גבי, ניסיתם לגייס חיילים משוחררים לענף? אלה ששירתו בצבא? יש עבודה מועדפת? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לא? זה משרד האוצר צריך לאשר תקציב. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אנחנו נתנו כסף, חברים, אנחנו נתנו מעודפת. אנחנו, המובילים, התעשיינים. אנחנו שילמנו מועדפת לכל מי שרוצה. נתנו להם מענקים, מענקי הישארות, מענקי הסתגלות, מענקי קליטה. תסתכלו מה עושים בחברות האוטובוסים. 90,000 שקלים מענקים, רק תבואו להיות נהגים. אנשים לא באים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, יש דיון בשבוע הבא. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> מועדפת זה נחמד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל גם לאפשר עוד אופציה, מה זה מפריע? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> יש, יש. אנחנו מנסים עם קבוצות של חרדים, אנחנו הולכים לקבוצות של חיילים. היום חייל משוחרר שיש לו רישיון צבאי אי אפשר להמיר את הרישיון הצבאי לרישיון אזרחי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אתן לך להתייחס. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> רונית פרל, אני מנהלת האגודה של יצרני בטון. אני רק מתייחסת לעניין של המועדפת. אני כמובן מסכימה עם הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי אפשר לקדם הצעת חוק? << אורח >> רונית פרל: << אורח >> לא, אנחנו הוספנו סעיף. אנחנו עבדנו בזמנו עם משרד הכלכלה והם הצליחו להוסיף, ומשרד העבודה. הצלחנו להוסיף סעיף בביטוח לאומי לעבודה מועדפת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הצלחתם, זה בפועל? << אורח >> רונית פרל: << אורח >> אבל הם לא רוצים להגיע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בסדר, אבל יש את זה בסעיף. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> יש את זה בסעיף ח' בטבלאות של ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז יש את זה ולא מגיעים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הבעיה היא יותר מורכבת. גברתי, אני אשמח רגע להתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה הועילו חכמים בתקנתם? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני אשמח רגע ברשותכם להתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הרישיון שלהם לא מוכר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> להציג את זווית התעשייה כולה, ברשותך. מיכל וקסמן חילי, עורכת דין, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. קודם כל, אנחנו כבר הוכחנו בעבר ויש לנו כבר נוהל להעסקת עובדים זרים בתעשייה. נוהל שבעקבות החלטת ממשלה משנת 2023 עם ארבע קטגוריות של מקצועות וביניהם גם נהגים. באותות ובמופתים במשך חודשים ארוכים ישבנו עם צוות ההיגוי שהוקם תחת החלטת הממשלה, עם נציגים של משרד העבודה, משרד האוצר, רשות האוכלוסין ומשרד הכלכלה והתעשייה. וכבר הוכחנו שצריך וזה כבר קבוע בנוהל. בקטגוריה ג', בעובדים זרים בתעשייה מופיע נהגים. זאת אומרת, את הצורך כבר הוכחנו. אני מקווה שאנחנו לא בשלב של הצורך, כי הצורך קיים ועברנו ויה דולורוזה מאוד משמעותית בעניין הזה. עכשיו אני רוצה רגע לגוון את הטענה, אולי קצת להרחיב לגביה. הסוגייה של השכר היא לא הסוגייה פה וזה גם לא הסוגייה של עבודה מועדפת. מדובר בעבודה קשה. עבודה קשה של הרבה מאוד שעות במהלך היום, בין היתר בגלל שאין עובדים אחרים שיכולים להשלים את השעות. עבודה בפקקים שאנחנו חווים בהגעה לעבודה וביציאה מהעבודה. אבל העובדים האלה חווים אותם מהבוקר עד לבוקר שלמוחרת, כי הם עובדים במשמרות. בתעשייה שדיבר עליה גיל לא, אבל בתעשיות אחרות תחת התאחדות התעשיינים וענפים אחרים עובדים בלילה, עובדים במשמרות. זו עבודה מאוד קשה. יש רגולציה שלא מאפשרת להגיע לכל מיני מקומות במהלך היום, בגלל הפקקים, בגלל הגודש. עבודה בחום. חם לנסוע במדינת ישראל. עבודה בימי שישי. כמו שאני מתארת לכם את זה אתם בוודאי מבינים שעובדים צעירים זה לא ה-cup of tea שלהם. וולט זה הרבה יותר נוח, הרבה יותר גמיש, מתאים לעובדים צעירים, כשסוגיית העבודה והפנאי כמובן מדברת אליהם הרבה יותר מהעובדים המבוגרים. העובדים המבוגרים, כמו שנאמר פה, פורשים. העלייה מחבר העמים, עלייה מבורכת וחרוצה שהגיעה לפה, הם בגיל פרישה. חלקם פרשו, חלקם פורשים. ואנחנו נשארים עם אותו מעגל של עובדים כאשר המשק חייב לצמוח. המשק כמובן צמח והמשק חייב להמשיך להיות בצמיחה. מעסיקים עושים הרבה מאוד. יש לנו מעסיקים שמכשירים אותם בעצמם. זאת אומרת, באמצעות משרד התחבורה. אבל למעשה מממנים את תקופת ההכשרה, שזה אגב דבר הרבה פחות יעיל שעושים מעסיקים ולא עושה המדינה או שעובדים לא עושים את זה מיוזמתם. משום שמדובר בסופו של יום ברישיון שהוא תקף בכל מקום. אז המעסיק מכשיר אותם תקופות מאוד ארוכות, חודשים ושנים. ובסופו של יום הוא יכול לעבוד במקום אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. יש לנו הרבה דוברים, הבנו את הרעיון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גברתי, חייבים גם להוסיף שיש לנו פה גם את המלחמה ומצבי החירום. ולנהגים זקוקים בצבא ועכשיו חווינו את זה באמת במספרים מאוד גדולים. הצרכים של הצבא ימשיכו ויהיו, אנחנו רואים בעיתונים, חלקנו גם אנשי מילואים, חלקנו בני זוג לאנשי מילואים, מכירים גם נהגים סביבנו. נהגים זה מקצוע מאוד מבוקש בצבא. זה פיבוט מאוד משמעותי כמו שנאמר פה. כשאני מגדילה את העובדים הזרים לתעשייה וכן יש לי אריזות וכן יש לי חומרי גלם ואני כן יכולה לייצר מזון או כל דבר אחר, ובסופו של יום אני לא יכולה להעביר את זה. אז צריך גם לקחת בחשבון, שבהבדל מהתעשייה שגיל הציג, בחלק מהתעשיות אלה מוצרים שהם גם מתכלים. אז יש לי פגיעה במוצרים, יש לי פגיעה במוניטין, יש לי פגיעה משמעותית מאוד בהזמנות. אנחנו מדברים פה על שוק של עובדים. אני רוצה לומר עוד דבר אחד, לגבי אותם מעסיקים שמכשירים ואולי רגע להסביר את עומק הבעיה. הם באים לעובדים שלהם. הם לא יכולים לגייס עובדים חיצוניים, כי אף אחד לא רוצה, כמו שנאמר פה. אז באים לעובדים שלהם במקצועות אחרים, מציעים להם העלאה בשכר, בעשרות אחוזים. מציעים להם שהם יממנו, הם ידאגו לפרוצדורות מול משרד התחבורה. כל מה שצריך, הכול עליהם. מעטים מגיעים. חלקם נושרים. הרבה מהם בסוף לא עוברים גם את הטסטים ובסופו של יום גם ההשקעה הרבה הזאת, שכבר הסכמנו שזה כשל שוק שמעסיק הוא בעצמו זה שמכשיר, בסופו של יום יורדת לטמיון. אני רוצה להפיס פה את דעתם של כולם. אפשר גם לעשות את זה בצורה של פיילוט. אפשר עכשיו, יש לנו בתעשייה יש הרבה מאוד מעסיקים גדולים ומסודרים שכבר יכולים לאתר ברגע אחד עובדים זרים שיכולים לעבוד כנהגים. תעבדו איתם, משרד התחבורה, תראו בדיוק איפה הבעיות. כל דבר שתבקשו הם יתנו. הם פשוט זקוקים לעובדים. איזה רישיונות צריך, איזה מסמכים צריך, מה נדרש מהם, מה נדרש מבחינה בריאותית. תבדקו את הכול. אם אתם לא רגועים, תעשו פיילוט, תראו מה עובד. תשנו מה שצריך. חייבים להחיל את זה אתמול על המשק. הנזק הולך וגדל. אני לא אחזור פה על הנזקים, אני רק אומר שלהתאחדות התעשיינים יש 3,000 פניות שירות רק לאגף עבודה בהתאחדות התעשיינים, בכלל ביחסי עבודה, לא רק בנושא של עובדים זרים, אלא בכלל ביחסי עבודה, דיני עבודה. בכל פנייה כזאת עולה המחסור בעובדים והסוגייה של הנהגים עושה רושם שהיא תמיד הקשה ביותר, בגלל הרגולציה שכרוכה בה ואנחנו לא מצליחים להבקיע אותה. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אין לה מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. ההסתדרות הכללית בבקשה. ואחר כך כוח לעובדים. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> טלי גרינברג, איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית. אנחנו מטפלים בעובדים של חברות ההובלה המשמעותיות במשק ואנחנו ערים לקושי בגיוס נהגים ישראלים חדשים. אבל יחד עם זאת, אנחנו סבורים שכניסה של עובדים זרים לענף ההובלה זה לשים פלסטר זמני על הבעיה, זה לא לפתור אותה מהשורש. למעשה זה ינציח את המחסור בנהגי הובלה ישראלים. אנחנו מכירים את זה מענפים אחרים. ברגע שמכניסים עובדים זרים לענף הענף כולו נשען על אותם עובדים וזה מייצר תלות חיצונית. כמו למשל בענף הבניין, בענף החקלאות. ענפים שכבר אין בהם זכר לעובדים ישראלים והם נשענים באופן מוחלט על אותם עובדים זרים. החשש שלנו הוא שלא רק שזה ינציח את המחסור בעובדים האלה, אלא שזה יביא לפגיעה בנהגי ההובלה הישראלים הקיימים. זה עשוי להוביל לירידת שכר. זה עשוי להוביל לפגיעה בתנאים הסוציאליים, זה עשוי להוביל לתחרות לא הוגנת מצד חברות שיוכלו ושיעסיקו עובדים בעלות שהיא נמוכה יותר לבין חברות שלא. בסופו של יום מי שייפגע מזה אלה הנהגים הישראלים והחברה הישראלית כולה. למרות ההצהרות שהיו פה גם בין היתר בוועדה על שמירה על תנאי העסקה שווים, בפועל כולנו יודעים שקשה מאוד לאכוף את זה, בטח כאשר מדובר בעובדים זרים שתלויים במעסיקים שלהם ובטח בענף הזה. רק הערה למה שנאמר קודם על ההסכם הענפי. ההסכם הענפי לא חודש ולא בגלל חוסר רצון שלנו בהסתדרות. אבל אני רק אומר הוא לא חודש מ-2017. זאת אומרת שהיום שכר הבסיס של נהג הובלה מתחיל מתחיל בעצם בשכר מינימום פלוס 100 שקלים. זה שכר הבסיס שלו. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אבל ככל ששכר המינימום מתעדכן השכר מתעדכן. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> שנייה, אני מבקשת. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> לא, לא, אבל אני רוצה שתגידי את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תתייחסי למה שהוא אומר. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> ככל ששכר המינימום מתעדכן - - - << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> עובדים זרים שכר מינימום. זה לא משנה את העובדה - - - << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> מה הפתרון שאת מציעה? כי את לא מציעה פתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמור על זה. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> צריך דיוק בפרטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תן לה להגיד. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> אנחנו מאמינים שהפתרון האמיתי נעוץ בהשקעה בנהגים הישראלים. בשיפור תנאי עבודה ובשעות הנהיגה, בהעלאת שכר, שיפור הבירוקרטיה, כמו שעכשיו שמענו, בקבלת הרישיון למשא כבר. שיפור בתדמית המקצוע, דבר שיעודד צעירים ובלתי מועסקים להצטרף לענף ולראות בו כמקצוע מתגמל. בנוסף, ברמה הפרקטית, אנחנו חושבים שמה שיכול לסייע באופן מיידי זה למשל כמו שגברתי דיברה מקודם, הציעה מקודם, להכיר ברישיונות למשא כבד מהצבא באזרחות. זה משהו שיכול להביא פול של נהגים צעירים לתוך הענף. בנוסף אנחנו מציעים להשקיע משאבים בשילוב אוכלוסיות לא מועסקות, כמו למשל המגזר החרדי בתוך ענף ההובלה. ענף ההובלה יכול להתכתב היטב עם אורח החיים שלהם, כי אין מגע עם נוסעים וכו'. אנחנו קוראים לוועדה לשקול באמת בכובד ראש את ההשלכות של הכנסת עובדים זרים לענף ההובלה. אנחנו מבקשים למצוא פתרונות שמצד אחד כן יתנו מענה לחברות להתמודד עם האתגרים שלהם, אבל מהצד השני ישמרו על זכויות הנהגים הישראלים ועל עתיד ענף ההובלה הישראלי בכללותו. אנחנו כארגון עובדים כמובן עומדים לרשות הוועדה לכל דיון ואנחנו נשתף פעולה במציאת פתרונות מיטיבים ואחראים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני רק אומר שעובדים זרים בתעשייה מרוויחים יותר מעובדים ישראלים. זאת אומרת מה שקבוע היום בנוהל זה 85% מהשכר הממוצע במשק. על זה יש דירה. עובד ישראלי לא משלמים לו לא משכנתה ולא שכר דירה. על זה יש אגרות, על זה יש משמרות, על זה יש תוספות של שעות נוספות. אני לא יודעת על מה גברתי מדברת, אבל באמת אני לא חושבת שיש. אנחנו גם חווים את השטח, אני חושבת שצריך לשבת במחלקת משאבי אנוש של אחת החברות לראות מה קורה שם ובאמת לדבר על זה מתוך ידיעה של מה שקורה בשטח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תשבו אחרי הדיון, תתאמו שניכם. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> בשמחה. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אני חושב שהנתק הוא כל כך גדול. כי חיילים, נגיד על חיילים, תקשיבו, היה פעם דבר כזה מקצוע לחיים. לקחו חיילים וניסו לחבר אותם בשליש האחרון של השירות שלהם לתעשיות כמקצוע נהגים. לא רק נהגים. רתכים, מסגרים. הדבר הזה תרסק כי אף אחד לא בא. החיילים, אין לך ילדים בגיל חיילים. אבל הילדים שלי לא רוצים להיות בתעשייה. הם לא רוצים להיות נהגים, לא בתעשייה. הם רוצים להיות - - - << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> שלך לא, של אחרים כן. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> לא, לא, זה לא רק שלי, זה של כולם. כולם רוצים הייטק, כולם רוצים שכר, כולם רוצים פיננסיים. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> גם החרדים לא רוצים, התייחסה פה לגייס חרדים. זה כבר נוסה. אנחנו לא המצאנו את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה רגע. בוא ניתן לך שנייה להשלים את דבריה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> תודה. אלכס מילר, הסתדרות הכללית, קשרי ממשל, סגן יושב-ראש. תקשיבו, אפשר לדבר על האירוע הזה של איפה שחסר ואין לזה סוף. ועדת המנכ"לים הייתה אמורה לתת פתרון לסוגיות של חוסר של בעצם מקומות עבודה איפה שעבדו פלסטינאים ולתת מענה של עובדים זרים. מרגע לרגע אנחנו מתקדמים לענפים שאף פעם לא עבדו שם פלסטינאים ופותחים את זה רחב. יש חוסרים בכל מיני מקומות: יש חוסרים בשוטרים, יש חוסרים בגני ילדים. אז מה? בוא נפתח עכשיו גן. לגני ילדים, שבוע הבא אני שמעתי שמדברים כאן על אוטובוסים, אחר כך ידברו על הרכבת. איך שר האוצר הציע לסעודים לנסוע על גמלים? בסוף אתם תיסעו פה על גמלים, אם זה כך יתקדם. אנחנו מתנגדים לכל דבר. איפה שלא עבדו פלסטינאים שייכנסו עובדים זרים. תתחילו לפתוח את החסמים שיש בישראל. דיברו פה על אלף ואחד חסמים. מדבר פה בן אדם על תעשייה ופונה למדינה. המדינה צריכה להבין. אדוני, אם אתה מבקש מהמדינה להבין קודם שתבין שצריך לפתור את החסמים. החסמים כמו שדיברו כאן על נושא של רישיונות. גברתי, את לא יכולה לדבר על מגזר חרדי, את לא מכירה אותו. בואי תיכנסי למגזר החרדי, הם כן רוצים לעבוד שם. אנחנו מכירים את הפיילוטים. אבל הבעיה שיש חסמים, חסמים צריך לפתור. אם קל בשבילך לבוא ולהביא עובדים זרים, אז אנחנו לא ניתן לזה לקרות וחבל על הזמן. קודם כל תפתרו את החסמים, תנו לצעירים בצה"ל לנהוג, תעבירו אותם לאזרחי. תתחילו לתת כל הסיפור של עבודה מועדפת. אחר כך אם זה לא יעבוד אנחנו נשב ונדבר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני מציעה לכולם פה לראיין אנשים צעירים ולראות באמת מה הצרכים שלהם. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> שכל אחד יתייחס, גברתי, את מייצגת תעשייה, תתייחסי לתעשייה. לא צריך לדבר בשם צה"ל ולא בשם של אנשים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ששי, בבקשה. ואחר כך גבי לשנייה. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אני מציע שההסתדרות תספקו לנו את העובדים. אם יש לכם עובדים, תספקו לנו את העובדים, אנחנו נשמח. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא עובדים, איזה פתרונות הם מציעים? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אני אתכם, תספקו לנו את העובדים. יש לכם חרדים, יש לכם צעירים, תביאו אותם. אנחנו נשמח לקבל אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מציעה אולי אחרי הדיון תתאמו ותשמעו את הפתרונות שלהם, את ההצעות שלהם. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אנחנו כבר יושבים איתם 10 שנים, מה זה תשבו איתם? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> זה שיח חירשים. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אנחנו עכשיו פה בכינוס הזה אחרי שאנחנו יושבים איתם 10 שנים, כולל חרדים, כולל חיילים, כולל כל מה שאת חשבת ולא חשבת. אנחנו מכירים את האנשים, אנחנו חותמים איתם על הסכמים קיבוציים. יש פה הרבה נתונים שנאמרו, אין לי חשק כרגע, זה סתם. ההסכם הקיבוצי היה באמת ב-2017, ב-2021 עשינו תיקון. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> לביטוח אובדן כושר עבודה, לא לרמות שכר. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> גם 2017 זה לא היסטוריה, זה שבע שנים. זה מאוד מכובד. את בהסתדרות, תראי לי עוד ענפים שמחדשים הסכמים כל חמש עד שבע שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ששי בבקשה ואחר כך כוח לעובדים. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> תודה רבה גברתי, ששי שדה, משנה למנכ"ל הסתדרות לאומית. ראשית, כל מה שנאמר כאן בתיאור המציאות הוא די נכון בסך הכול. יש מחסור מאוד גדול, יש קושי לספק את הסחורה שצריך וצריך למצוא פתרונות. אבל לפני שמדברים על הבאת עובדים זרים לענף אני חושב שצריך לדעת קודם כל ולהאמין שעשינו את הכול כדי לחזק את העובדים הישראלים כדי לגרום להם לבוא לעבודה כנהגים וכדי לעודד אותם לבוא לעבודה כנהגים. ולא בסיסמאות ובמילים, אלא במעשים. אני בדבריי מדבר ככה קצת יותר באופן כללי גם משאיות וגם אוטובוסים כנהגי רכב כבד, כי המחסור הוא גם כאן וגם כאן, אין הרבה הבדל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תתייחס רק לנהגי רכב כבד. שבוע הבא נדבר על האוטובוסים בתחבורה הציבורית. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> כן, בסדר, אשתדל, אבל עדיין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שבוע הבא יש את הדיון, אז בוא נתמקד בנושא של הדיון. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> דיברו על חרדים. אז נכון שהיו כמה פיילוטים שגם לא הצליחו, אבל ההסתדרות הלאומית עושה פרויקט וב-4 בנובמבר אנחנו מתחילים בפעם הראשונה כיתה ראשונה להסמכת חרדים לגיוס שלהם לצבא והסמכה שלהם לרישיונות גם C וגם D. כשהם יסיימו את ההסמכה הזאת, הסמכה קצרה, שלושה-ארבעה חודשים, הם יתחילו להשתלב בחברות. ההסתדרות הלאומית דאגה להעלאת שכר של נהגי אוטובוסים במאבק לא קטן. חדרי מנוחה לנהגים, גבי עושה את זה יפה מאוד עם החניונים בהקבלה, אם אנחנו מסתכלים. יש עוד הרבה דברים, קמפיין יפה שעשינו. יש הרבה דברים. יחידת האבטחה באוטובוסים. יש הרבה דברים שאנחנו מקדמים כדי לשפר את התנאים. כי בתנאים הקיימים יהיה קשה מאוד לגייס נהגים לכל ענף. הנושא של המרב"ד שנאמר כאן הוא מורסה כואבת לכולנו. מה שתואר כאן, המציאות המזעזעת שנהג שרוצה, פוטנציאל של נהג שמבקש בקשה, מקבל תגובה, אמרו לכם שלוש שנים. אני אקצר את זה. אחרי שמונה חודשים עד שנה. איפה הוא בתקופה הזאת? הוא נעלם. ואנחנו מאבדים את האנשים האלה. גם מי שרוצה נעלם. ואז הפתרון הופך להיות נהגים זרים. לא. קודם כל, צריך לעשות את הכול כדי לגייס את העובדים הישראלים. אחרי זה לעשות הכול כדי לשמר אותם בתנאי עבודה בענף. ורק אז לבוא ולדבר על גיוס עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. כוח לעובדים. << אורח >> מוראד עטון: << אורח >> שלום יושבת-ראש הוועדה, אני מוראד עטון, כוח לעובדים. הבעיה מוכרת, אבל יש הרבה נהגים שמחזיקים רישיון, רישיונות של תחבורה ציבורית וגם נהגי משאיות והם לא עובדים בענף הזה מכמה סיבות. תנאי העסקה שלהם, שאנשים יעדיפו לא לעבוד בענפים האלה. גם מצד המעסיקים וגם משרד התחבורה ותקנות התחבורה שהן ישנות ולא סידרו אותן מאז. הבעיה לפתור אותה זה נמצא כאן בתוך המדינה, לתקן את העוול שעוברים הנהגים בתנאי העסקה שלהם. מצד משרד התחבורה לתקן את התקנות שהן ממש ישנות וזה מפריע ולא מעודד אנשים לעבוד בענפים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. גבי, רצית להגיד משהו? אחר כך נעבור למשרד התחבורה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> כן, אני מת על הדיונים האלה ועל כל אחד בא בפוזיציה שלו. אלכס, אתה יודע כמה שרי תחבורה עברתי בישראל? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> יש לי כמה שנים גם. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> 15 שרי תחבורה, הנה אני מגלה לך. הנושאים האלה היו בסדר היום, כולל ועדות ציבוריות. ועדת שגיא, ועדת לגנטל. המלצות קיימות. דיברנו על תאונות דרכים ועל המחסור הנהגים ותשתיות. וזה היום על סדר היום. עם החרדים אני ישבתי כבר לפני 10 שנים. רכזים מכל הארץ, נפגשתי איתם ואמרתי יאללה, בואו, נעשה פיילוט דרום, מרכז וצפון, בואו נכניס אותם למעגל העבודה. אחרי חצי שנה הם נעלמו. הם לא קיימים. זאת אומרת, אנחנו ממחזרים כל הזמן. תראו רבותיי, נהגים אצלנו משתכרים עם כל התנאים ועם 13,000 ו-14,000 שקלים נטו. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> עם רכב צמוד. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> ואני לא אומר שהם עובדים קל. בבקשה, הוא עוד הוסיף. הם לא עובדים קל, זו עבודה קשה להיות על הכבישים ובפקקים. ואין ברירה, המדינה מתפתחת. יש עלייה של 5%-6% בתוצר כל שנה. אנחנו לא נותנים את השירותים האלה. אז חברי ההסתדרות, אתם מייצגים את עובדי הנמלים עם הסכמים. אתם יודעים שכל השכר שלהם הוא בנוי מפרמיה, מתפוקה. אתם יודעים למה הם נפגעים? הם לא מקבלים את ה-40,000 בחודש משכורת? כי אין משאיות שיפקדו את הנמלים. זאת אומרת, גם העובדים שאתם אחראים עליהם. והם ישבו בכנסת ואמרו את זה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> גבי, אף אחד לא מתווכח איתך שחסר. מתווכחים מה הדרך ומה הפתרון. אנחנו מוכנים להתגייס לכל פתרון של שילוב ישראלים ולא ללכת על הקל ולהביא אנשים זרים. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אלכס, זאת הדוגמה הקלאסית, כבר כמה שנים היה 70,000, עלה ל-90,000. מענקים לנהגים, רק תבואו. רבותיי, מיצנו את כל האפשרויות. לא סתם אנחנו באים לוועדה. תאמינו לי, אני מעדיף כחול לבן, חיילים משוחררים, הכול. אבל רבאק, אני שנים עובד על העסק הזה. מוועדה לוועדה וכן ואנחנו ניישם, זה משרד הבריאות, זה משרד האוצר. די, אנחנו תקועים. אנחנו לא מסוגלים להוציא מהנמלים תרופות לבתי החולים. מתחננים אלינו עמילי המכס. 'גבי, אני צריך, אני זקוק לתרופות'. אני כבר לא מדבר על המלחמה. הובלנו גם הרוגים בתוך המשאיות האלה. אתם לא מבינים איזה מצב? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> גבי, אבל אתה מכניס את עצמך לאירוע. תקשיב, אתה היום בבנייה, אין לך כבר כמעט ישראלים. התחילה מלחמה, נתקעת. תחשוב שאתה תהיה ככה בנושא של הובלות, בנהגי תחבורה ציבורית. מה תעשה? בעוד 10-15 שנה לא יהיו ישראלים. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> כמה אבטלה יש במדינה? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אוי נו, באמת. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אל תגיד לו 'אוי נו, באמת'. תדבר יפה. תעצור, תדבר יפה. כמה אבטלה יש במדינה? אלכס, כמה אבטלה? << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אלכס, אנחנו לא מתנגדים. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> תביא את העובדים. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> שנייה רגע. אנחנו לא מתנגדים, כמו שאתה אומר שאתה מודע לנתונים, אז הנה אני אומר לך, אנחנו לא מתנגדים לכל מבצע, לכל מהלך, לכל תרומה של כל גורם שיוכל להביא לנו עובדים ישראלים. אנחנו ניתן תמיד עדיפות לנהג ישראלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אם אנחנו ביקשנו 3,500 נהגים, תגיד לי שיש לך 1,000 מועמדים, נרד ל-2,500. תביא אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אמורה לנעול עוד מעט את הדיון, אז בואו ניתן - - - << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אבל אי אפשר להשאיר את המחלה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניתן לתחבורה ונקיים דיון המשך. בסדר? << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אם אתה מסכים איתי אז בוא נתקדם. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אבל לא בעובדים זרים. בואו נתקדם ונמצא פתרונות. אבל יש פתרונות. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אבל אתה מדבר על דברים שאנחנו מתעסקים בהם 10 שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלכס, בוא ניתן למשרד התחבורה. הנציגה של משרד התחבורה, אני מציעה שאלה ותשובה. ואם את שמעת את הדיון, תתייחסי גם. אם לא שאלתי בשאלה מה שנאמר כאן, מה שגבי והתעשיינים אמרו. שרה גם צריכה להגיד משהו? אז אחר כך, אחרי משרד התחבורה. את יכולה לפרט בבקשה את עמדת המשרד להבאת נהגים שיועסקו כעובדים זרים לרכב כבד? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> ענבל בן ישעיה, מנהלת תחום רכב ונהיגה באף הרישוי. כפי שאתם יודעים, אנחנו עושים המרות לרישיונות זרים לעולים או עובדים זרים שמגיעים לארץ שעומדים בתנאים. ההמרה היא עד 14.1. אנחנו מדברים על דרגה גבוהה שהיא דרגה C. וצריכים ותק בנהיגה לדרגה C1 כדי לקבל דרגה C גם ישראלים. כל אחד צריך. הם דיברו על הצבא ואנחנו כבר בדיונים ארוכים עם הצבא כדי לקצר את התקופה של הוותק. אם נהג בצבא סיים דרגת C1 הוא צריך לעבור הכשרה שנה ואחרי שנה להתחיל את התהליך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם רוצים לקצר את זה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו רוצים לקצר, כי יש תהליך מאוד ארוך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה זה עומד מבחינת הדיונים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני אגיד לך, מה שכואב בכל התהליך, והם לא נמצאים פה, זה משרד הבריאות לצערי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא הוזמנו. לדיון הבא אנחנו נזמין אותם. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה כאילו שאנחנו מעבירים פינג-פונג. אבל זה המצב. מה לעשות? כדי לקבל רישיון לדרגה C אתה חייב לעבור מכון רפואי. המכון הרפואי, הם צודקים, שמונה-עשרה חודשים, שנה. צודקים במאה אחוז, נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר שם לקצר, לעשות משהו בנדון? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני כל פעם בדיון אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי זה? שר הבריאות צריך לעשות את זה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אין שם שינוי. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אין שר בריאות עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לפני כן היה שר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הם בודקים נהגים צעירים, הם בודקים קשישים, הם בודקים רכב ציבורי, הם בודקים משא. ואנשים ממתינים שנה, שנה וחצי. זה עוול ובסופו של דבר יישארו פה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם שם חסרים להם תקנים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כנראה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לפני המלחמה עם אלפי הפצועים והנכים שהתווספו אז בכלל אנחנו בקטסטרופה. נכים לא מסוגלים, נכים, פצועי גפיים. אומרים לי קובעים לנו תור מפה עד הודעה חדשה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> ועוד עשינו איזה תהליך מקוצר, כי אנחנו אומרים אי אפשר לפגוע בחיילים או באנשים שנפגעו וזה הדרך שלהם להתנייד. הם חיכו חצי שנה, זה לא אפשרי. עכשיו מה קורה? יש שם עיכובים שהיו לפני המלחמה ויש עכשיו עיכובים יותר גדולים. אנשים ממתינים בין שנה לשנה וחצי לבדיקות במכון, אני יודעת את זה. ובסופו של דבר הם בסוף פורשים בשיא. הם לא ממשיכים את התהליך, כי כבר אחרי זה הם צריכים עוד פעם תעודות יושר לציבורי. מה שקורה, עשינו בעבר פיילוט, גבי, עם כל הנושא שהיה בחיפה שהיה בעבר עם אפי ושוקי, לגבי כל הנושא של ייבוא עובדים זרים מרוסיה. אז זה היה בכלל רכב ציבורי לאוטובוסים. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> גם וגם. צירפתם להם למשרד הרישוי היה - - - ברוסיה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> את מדברת על עולים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כן. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> גברתי, עולים זה לא עובדים זרים, בואי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו יודעים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> לפני שאת פותחת פה איזה אירוע אחר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, לא, אנחנו לא פותחים פה עוד אירוע, אנחנו יודעים את ההבדלים. אנחנו מכבדים את העולים ואת העובדים הזרים. אנחנו יודעים, עובדים זרים עכשיו הבאנו לחקלאות. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> יש להם רישיון זר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא משנה, יש להם רישיון זר. אז רישיון זר אי אפשר להמיר לדרגה C, זה לא קיים בתקנות. בתקנות ניתן להמיר עד דרגה C1. כדי לעבור פה את התהליך הם ממירים ל-C1, הם צריכים לעשות בדיקה במכון הרפואי, כפי שאתה יודע שהתהליך הוא מאוד ארוך. אחרי שהם מקבלים אישור לכשירות נהיגה לדרגה C הם צריכים לעבור קורסים והכשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הליך. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כל התהליך לוקח הרבה זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מייגע. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אבל עשינו, ברשותך, בגלל שזה משימה לאומית, ביצענו את כל ההליכים. זאת אומרת, אם רוצים אז זה - - -. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> צריך לבנות איזה מערך, לעשות איזה שהוא פיילוט. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> עשינו להם בחינה גם עיונית וגם מעשית ברוסית. לא סתם הבאנו אנשים. הם באו עשו פה המרה, זה ארבעה שיעורים וללכת לטסט. ואלה נהגים שעובדים ברמה בין לאומית. שעובדים בכל המדינות. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל זה היה פיילוט ובסופו של דבר לא היה לזה אחרי זה התקדמות. זה היה פיילוט שהצליח. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> 150 משפחות. לא פיילוט, הסוכנות היהודית ביקשה להעלות עולים חדשים. מה התנאי שמהסוכנות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה הבאה כי אנחנו צריכים עוד מעט לפנות את האולם. את יכולה לפרט על ההשלכות הכלכליות של העיכובים בנמלים בשל המחסור בנהגים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני לא עוסקת בנמלים, אני עוסקת רק ברישוי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מטעמכם? שנפנה אליו לדיון הבא. בסדר, אז לפעם הבאה. רשות הנמלים יכולה להשיב? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אין רשות הנמלים, זה רספ"מ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז שאלה הבאה. מדוע חיילים משוחררים - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> היינו בדיון בעבר שרצינו שבאמת תהיה מועדפת, כמו שהיום יש במלונות ויש בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז לא נכנס? לא, היא אמרה שכן יש סעיף. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> למערבלי בטון יש סעיף. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדקנו, אין סעיף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין סעיף? אז צריך עם האוצר, עם הנציג של האוצר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> האמת היא שזה יהיה מעולה, כי ההכשרות בצבא הן מצוינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כעבודה מועדפת? << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> חברים, אתם כנראה מנותקים. עבודה מועדפת זה שכר מאוד נמוך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל זה בשביל ההתחלה. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> זה לא משפיע. זה כלום. תקשיבו לי עד הסוף. נהג מרוויח פי ארבע, פי חמש, פי שש. תביאי לי נהג שהשתחרר מהצבא, הוא מקבל מענק 90,000. איזה עבודה מועדפת? על מה אתם מדברים? תביאו את הנהגים. אין, הם לא באים. בסכומים שפי 10. היום נהג מרוויח בין 12,000 ל-14,000 שקלים נטו. איך שהוא השתחרר מהצבא. הוא לא בא בשכר מינימום לחצי שנה ועבודה מועדפת של 10,000 שקלים. מדובר על סכומים הרבה יותר גבוהים. הם לא באים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, יש לנו גם שאלה. למה חייל שהוא בצבא לא ממירים באופן אוטומטי את הרישיון שלו? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> קודם כל ממירים את הרישיון באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> מה שדיברנו לגבי הדרגה של המשא יש את העניין של הוותק. זה לא אוטומטי. ביקשנו לקצר את זה לחצי שנה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גבי, אבל אתם אמרתם בישיבה הקודמת שיש עם זה בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלחת מכתב, בפנייה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> שלחתי מכתב. הייתה פנייה של הוועדה ללשכת הרמטכ"ל. כל מה שאמרתי בוועדה הועלה בכתב. ההמרה של הרישיון הצבאי, ודיברנו על זה והייתה אתי, איך קראו לה? שישבה איתנו בדיונים גם פה בוועדות. פשוט אנחנו, לא יעזור כלום. גם בצה"ל, הקצינים מתחלפים אחת לשלוש שנים והולכים לתפקידים אחרים, אנחנו ממחזקים כל הזמן. בתכלס אין היום לנו חיילים ואין לנו רישיונות ולא יעזור. סך הכול במדינת ישראל, שתבינו כמה קורסים יש בשנה לדרגה E, מה שאנחנו צריכים, לרישיונות. זה 115 נהגים. צה"ל עושה סך הכול קורסים האלה. עכשיו בינתיים במקביל פורשים לנו 800 מטעמי בריאות. זאת אומרת הפערים רק הולכים וגדלים. לא יעזור כלום. אני רציתי לתגבר מרכז הובלה עם עוד 10 כלים ללימוד נהיגה. גם אין לנו מורים וגם אין לנו, עשינו את כל הדרכים לגייס נהגים ל-14 יום, הביטוח משלם להם, ביטוח לאומי. למילואים, לעשות להם את הרישיונות. מה לא ניסינו? כל וריאציה. ומי היום גם רוב הנהגים? גם ברהט וגם במקומות אחרים פונים אליי, מהמגזר. גם כן, מה שפעם היה, היום הם מתלוננים על מחסור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה נוספת. למה לוקח כשלוש שנים להוציא את הרישיון לרכב כבד? מה אתם עושים לגבי צמצום הבירוקרטיה והרגולציה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו הכי רוצים לצמצם קודם כל את התהליך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה אתם עושים, איזה מהלכים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כרגע יש ספק חדש מטעם המכון הרפואי שהוא עוד ספק של המכון שהוא יפצל, הוא יבדוק לרכב ציבורי ולמשא. הרי כל תקופה, את יודעת, יש מכרז חדש, עוברים כל אלה שהיו במכרז הקודם, לא נבדקו עד היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה צריך להיעשות? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה נעשה. כרגע זכתה חברה חדשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכמה את משערת זמן שזה ייקח? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> קודם כל שנסגור את הפערים. זה לא ייקח מהר, לצערי הרב. אנחנו מודעים לזה, אני לא אגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עוד חסם, מה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה החסם הראשי גם שלנו. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אמרתם המכון הרפואי? אז יש לי חדשות בשבילך. אני אענה לך על זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין ספק בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל היא טענה שהתקבל עכשיו, נכנס. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> גברתי, מצאנו מודל, שכנעתי את כל העולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אותם, את משרד התחבורה שכנעת? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה היה? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אני מדבר איתך בחמש-שבע שנים האחרונות. לוותר על המכון הרפואי, לפתוח את קופות החולים, אני ביקשתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני תומך בזה במאה אחוז. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> רופא תעסוקתי גם כשנהג אצלנו נפגע אנחנו לא מחזירים אותו עם תעודה של רופא משפחה. אנחנו שולחים אותו, בכל זאת, נותנים לו אוטובוס, מסיע 60 אנשים ומטען במשקל של 180 טון. ביקשנו לקחת ולקצר תהליך. לעשות בקופות חולים, לפתוח מוקדים בערב, עם רופא תעסוקתי. תנחשו מי התנגד. משרד התחבורה. ומי מעביר לי את הידיעה? משרד האוצר. אומר לי גבי, כבר הורדנו את משרד הבריאות מהסיפור. זה התפרסם, אני אעביר לך את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת להשיב על זה? או לבדוק ולהביא לנו לדיון הבא תשובה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני יכולה להגיד שאנחנו שנים ביקשנו שהמידע, בכלל, קודם כל זה אחראי, כי הרופא מכיר אותך יותר טוב מהרופא שבא ואתה נבדק אצלו שעתיים שלוש. אין כמו רופא המשפחה. הוא מכיר את ההיסטוריה הרפואית, הוא יודע מה יש לך. אתה לא בא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שהוא טוען זה נכון? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> גבי, אני לא יודעת על מה אתה אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לבדוק ולדיון הבא לבוא עם תשובה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כן, בשמחה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אני רק אומר לך מכיוון שאני נמצא פה, הסוגייה הזאת דנה בשתי ועדות של הכנסת: גם בוועדת הבריאות וגם בוועדת פניות הציבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי דנה בוועדת הבריאות. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> זה כל הזמן. יש שם 17,000 פניות לא מטופלות. יש שם אירוע מאוד קשה. אנחנו גם כן, בגלל שזה עובדי מדינה, גם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה בתוך האירוע ומנסים למצוא פתרונות. יש שם איזה פינג-פונג בין שני המשרדים, גם משרד התחבורה וגם משרד הבריאות. הנושא הזה אני מקווה מאוד שמתישהו יהיה שם פתרון. ואני אומר לך, כמו שנעשו, אני זוכר שהיה את האירוע מול משרד הפנים עם הסיפור של הדרכונים, מצאו פתרון לזה. אנחנו היינו חלק מהאירוע. עזרנו, התגייסנו. אותו דבר, גם משם יכול להיות. אפשר לשחרר את הפקקים שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה לא שחררתם עד כה? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> זה לא תלוי בנו, צריך פה מישהו מהמשרד שייקח אחריות על הדבר הזה. יש פה איזה שהוא פינג-פונג. בגלל זה אני אומר, קודם כל שיפתרו את הבירוקרטיה הפנימית, אחר כך יבקשו עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל זה לא קשור לבירוקרטיה הפנימית. הרי בגדול נהג שהולך להוציא רכב ציבורי או משא חייב לעבור איזה שהוא סינון של בדיקה. הוא עולה לכביש. יש לנו פה איזה שהיא אחריות. אי אפשר רק להגיד - - - << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> ברור, רק צריך לעבוד על קיצור הזמן. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נכון. אבל לא יכולים - - - << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> חשוב לדבר גם על ההיבטים של הבטיחות בדרכים. אני מאוד אשמח להתייחס לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקצרה, כי ביקשו שנפנה לדיון הבא. << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> דיברו כאן על שיקולים כלכליים, ביטחוניים, הכול מאוד חשוב. שמי ענת אבירם, הרלב"ד. חשוב לנו לקחת גם בחשבון את הנושא של בטיחות בדרכים. בשוק של נהגים שהם נותני הטון ואין אפשרות משחק למעסיקים הדבר הזה משפיע על בטיחות. 27% מההרוגים מידי שנה בעשור האחרון במעורבות של רכב כבד. אני לא נכנסת לאשמה, אבל זה הנתון היבש. אני אומרת שאנחנו רואים את כל מי שמדבר כאן, שהפתרון למחסור האמיתי, העמוק, חייב להיות מערכתי. ונעשו כאן המון ניסיונות באמת יצירתיים וטובים. אבל עד שלא יהיה איזה שהוא גורם אחד שירכז את כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיתכלל את הכול. << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> צריך לתת פלסטר. וגם אם זה פלסטר זה לא ייתן פתרון לכל המחסור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היה דוח מבקר המדינה? << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> יש כמה דוחות בנושא והמסקנות מאוד מדברות על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא מיישמים את המסקנות של מבקר המדינה? << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> הלכה למעשה לא מיושמים. אני אומרת שגם עם פלסטר, ואחר כך להניע את התהליכים העמוקים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> רק שיביאו. << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> כמה גורמים יחד. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> מי שמבין בעולם של עובדים זרים יודע שקודם כל כשבאים לכאן אף אחד לא בוחר אותם. << אורח >> ענת ג'יניאו אבירם: << אורח >> אבל יש הרבה יותר מ-3,500 נהגים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> הקבלנים לא יודעים מי מגיע אליהם. אותו דבר גם הקבלנים. << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> אתה מטעה, אתה אומר דברים לא נכונים וחבל. אתה מטעה. האמירות שלך מטעות. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> רגע, סליחה, אבל אם אתה רוצה לעשות תהליך מסודר אז אתה הולך לפלג מסוים - - - << אורח >> גיל לידג'י: << אורח >> כל עובד זר נבחן לפני שהוא בא, האמירות שלך מטעות ומגמתיות וזה לא במקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוועדה תקיים במהלך חודש נובמבר ישיבה נוספת ומי שלא דיבר ידבר שם. ניתן עדיפות לאלה שלא דיברו. אני מסכמת: הוועדה תקיים בהקדם ישיבה נוספת ותזמין גם את נציגי משרד הבריאות והמרב"ד וכן את משרד הביטחון כדי לקדם את נושא עבודת חיילים משוחררים שיצטרפו לענף ההובלה כשהם מסיימים את שירותם הצבאי והקלה בהכשרות ותוספת מוטיבציה. הוועדה פונה למרב"ד ולמשרד התחבורה ומבקשת לדעת מדוע לוקח שלוש שנים להוציא רישיון נהיגה לרכב כבד, כולל פירוט של התהליך. אני נועלת את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:49. << סיום >>