פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 82 מישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> הסברה בעקבות העסקה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה טור פז – היו"ר אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: שלי טל מירון מוזמנים: ד"ר יעקב ליבנה – סמנכ"ל דיפ"צ, משרד החוץ יונתן בראל – מ' מח' תיאום לשכת מנכ"ל, משרד החוץ גל אילן – מנהל בכיר אסטרטגיה והסברה, משרד ראש הממשלה נצ"מ אריה דורון – דובר משטרה, המשרד לביטחון לאומי סא"ל נדב שושני – רע"ן תב"ל דו"ץ, משרד הביטחון הדס מימון – ראש אגף בכיר תודעה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ניצן חן – מנהל לשכת העיתונות הממשלתית שי גליק – ארגון בצלמו ד"ר אילן סמיש – נציג פורום ההייטק למען ישראל ונציג אחים לנשק רוני הרשקוביץ – מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), כנסת יוסף אבי יאיר אנגל – סבו של יאיר אנגל ששוחרר משבי חמאס, משפחות החטופים ראש תחום מדיני: שרה צוובנר רישום פרלמנטרי: הדס כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסברה בעקבות העסקה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בוקר טוב, שלום, אנחנו מתכנסים לישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני מדיניות חוץ והסברה. היום הוא היום ה-753 לתחילת המלחמה. גם היום אנחנו זוכרים ש-13 חטופים חללים עודם בעזה. אנחנו קוראים, מייחלים, מקווים ודוחפים לשובם הביתה. הוועדה היום מתכנסת לעסוק בהסברה בעקבות העסקה, ואנחנו מייד נגיע לדברים. אבל קודם כול, אני ארצה לשמוע את משפחות החטופים. בבקשה. בוקר טוב. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> בוקר טוב, אני קודם רוצה להקריא דברים שכתבה אימא של איתי חן וביקשה שנקריא אותם פה, חגית חן: יום 753 בציפייה קשוחה להבין את מי החזירו הלילה. השמועות על אופן איתור החטוף לא אנושיות. בבקשה, אל תיתנו יד להפצתן, המצב קשה מדיי גם ככה. עובר בראש תסריט שאולי לא ידעו לזהות את מי שהחזירו וכל המשמעויות. מסתבר שיש דבר יותר קשה מלחכות לבשורות בלילה, והוא לא לקבל אף בשורה. את זה כותבת חגית חן, אימא של איתי שביקשה שנקריא את זה כאן. אמש השתתפתי בהלווייתו של יוסי שרעבי, 753 ימים לפרוץ יום השואה ה-7 באוקטובר, היום שבו נחטף יחד עם נכדי אופיר. יוסי היה עם אופיר שלי 54 ימים עד שהופרדו. אופיר חזר ויוסי נשאר שם בגיהינום. יוסי נהרג מהפצצת הבית, שבו שהה יחד עם נועה ארגמני שניצלה ואיתי סבירסקי שנרצח על ידי שומר ראשו שהתעצבן מהפגז. אופיר ממשיך לשאול בכל יום: מדוע אני שוחררתי ולא יוסי, שהיה לי כאב במהלך השבי? זה כנראה לא עובר. כמה הזוי לקיים לוויה אחרי יותר מ-600 ימים שהמשפחה ישבה שבעה על החלל. האם מי מכם, חברי הכנסת, מכיר מצב כזה מהעבר? 753 ימים עברו כשעדיין 12 או 13 חטופים חללים לא הושבו למשפחותיהם. חמאס הוא נכס, שאותו כמעט השמדנו, על פי דברי המפקיר, כבר פעמים רבות במהלך השנתיים פלוס האחרונות. מסתבר שהנכס חי, קיים נושם ונושך, עד כדי כך שבעסקה האחרונה שנכפתה על ידי הבוס הגדול טראמפ שחררנו את כל המחבלים, בלי לחשוב שאולי היה צריך להשאיר כמה מאות מהם עד שאחרון החטופים שלנו יוחזר. אני כאן היום כדי לפנות אליכם, חברי הכנסת, בכמה בקשות: 1. שתקום כבר ועדת חקירה ממלכתית ותיתן לי תשובה איך קרה שנכדי היקר נחטף מבית חברתו בבארי, מי היה אחראי למחדל ומה דינו. ממה אתם חוששים, חברי הכנסת, להביא להקמתה של הועדה? 2. שלא תשכחו ולא תנסו לשנות את הנרטיב של הכישלון הגדול ביותר שנפל עלינו מאז הקמת המדינה, ושעדיין מסכן את קיומה העצמאי של המדינה – רק לראות את השתלטות האמריקנים על הנעשה באזור שלנו והכישלון החרוץ שלנו במיטוט חמאס. איפה המפקיר שהבטיח לחסל את חמאס כבר בשבוע הראשון משואת 7 באוקטובר? חמאס עולה ופורח ברצועה, בעזרתן הנדיבה של טורקיה וקטר, שלהן קשר הדוק עם לשכתו של המפקיר. 3. מצאו את הדרכים הכי נכונות לסייע למשפחות החטופים במעגלים השני והשלישי, שסובלים בסבל שקשה לתאר. מעולם לא היינו ולא היו בארצות אחרות מקרים כמו היום במדינה האהובה שלנו – רק לראות את השינוי הגדול שעבר על משפחתו של אופיר והמצב שלהם. רובכם לא נפגש עם אופיר או עם משפחתו מאז שחזר מהתופת כדי לשמוע מה שלומם; 4. דאגו לטיפול ראוי ומכונן לנפגעי הנפש החיילים והאזרחים כתוצאה מהמלחמה הבלתי נגמרת, כדי שלא נצטרך לפגוש אותם באוהל בכניסה לבית זה מתחננים לסיוע. הם את שלהם תרמו ובגדול. עכשיו תורכם להחליט על הסיוע הנדרש. יהיה נכון להשקיע מעט מזמנכם, לעומת ההשקעה הגדולה שאתם משקיעים מזמנכם במציאת נוסחה שתפטור אחוז גבוה של צעירים משירות צבאי למען בטחונה של המדינה. אני מקווה מאד שזו תהייה הפעם האחרונה שארגיש צורך להגיע ולדבר בפניכם, כמי שחווה על בשרו עם משפחתו את האסון. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. אלה דברים ראויים שיוצאים מהלב, ואני מקווה שגם נכנסים אל הלב. << דובר_המשך >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר_המשך >> אני מקווה. הגיע הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לגמרי. תודה רבה לך, חברת הכנסת טל מירון, שהצטרפת אלינו. אני אומר לך בשמי, ואני מעריך שבשם רבים אחרים, שאנחנו לא נרפה. לצד הברכה והתודה על חזרתם של החטופים החיים, לא נחדל ולא נשקוט עד שובם של כל 13 חטופינו שבשבי. הוועדה כאן מצטרפת לקריאתך להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת כל אירועי 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם, ואני מדגיש ללא חשש מהשאלה מי ומה ייבדק. הכול צריך להיבדק, הכול וכולם. כך ראוי במדינה מתוקנת. אנחנו נמצאים כאן היום כדי לעסוק בנושא ההסברה בעקבות העסקה. אני חושב שבעיני הציבור הישראלי, ואני חייב לומר שמשיחות שאני מקיים בימים האחרונים גם בעולם רב הנסתר על הגלוי. פגשתי נציגים בכירים בשבוע האחרון מאירופה, מארצות ערב ומטובי ידידנו שאמורים להיות אמונים על חלקים ביישום תוכנית טראמפ. גם הם אומרים שרב הנסתר על הגלוי, ומבחינתם מה שמובן מובן. אבל הרבה מאוד מתוך 20 הנקודות פתוח לפרשנות וגם מקבל היום פרשנויות שונות. גם אנחנו מודאגים מאוד מהחלק שלוקחות קטר וטורקיה באירוע הזה ומה המשמעות של זה. אנחנו שומעים את ההתייחסויות לזה. אני מודה לנציגים הרשמיים שהגיעו. מייד נשמע את משרד החוץ. אבל קודם, חברת הכנסת טל מירון, את רוצה לומר משהו בפתיחה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. ניתן קודם לגורמי המקצוע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בסדר גמור. ד"ר יעקב ליבנה, סמנכ"ל משרד החוץ, בבקשה. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> בוקר טוב. תודה, כבוד היושב-ראש. אנחנו התבקשנו לדבר על ההסברה נכון לעכשיו ובפרט אחרי ההסכם. קודם כול, אנחנו במשרד החוץ פועלים בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, הרשמיים, שעוסקים בהסברה – מערך ההסברה הלאומי, דובר צה"ל וכל הגורמים שעוסקים בזה. זה חשוב, כי זה מאפשר לנו להעביר את המסרים בצורה יותר ברורה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, אם תוכל בהמשך דבריך להתייחס בעקבות עזיבתו הצפויה של השר דרמר, האם יש נושאים שהם כרגע בטיפול המשרד שלו והולכים לעבור אליכם? נדמה לי שכך פורסם לפחות. אם בהמשך תוכל להתייחס, או לומר שאתה לא יודע מזה זה גם בסדר. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> בחודשים האחרונים אנחנו ביתר שאת פועלים בשורה ארוכה של תחומים, כדי להעביר את מסרי הליבה שלנו, המסרים המדיניים, המסרים ההסברתיים. אני חייב להגיד שבשמונת החודשים האחרונים יש לנו יותר כלים לעשות את זה, מכיוון שיש תקציב מיוחד שמשרד החוץ קיבל, סדר גודל של חצי מיליארד שקל. כדי לסבר את האוזן זה פי 15, פי 20, יותר מתקציבים שהיו לנו בשנים עברו, וזה פותר בפנינו אפשרויות שלא היו בעבר, גם ברשתות החברתיות. כולנו יודעים ברשתות החברתיות שאנחנו נמצאים, כל אחד מאיתנו, בסוג של chamber, תיבת תהודה. כאשר משקיעים מימון זה מאפשר לנו לצאת מתוך תיבת התהודה ולהגיע לקהלים שאנחנו לא מגיעים אליהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ד"ר ליבנה, בנושא הזה אני שם לך כוכבית, וגל, אני אשמח שתתייחס בהמשך. נאמר לי אתמול משהו שרציתי לוודא איתכם, האם זה נכון שמשרד החוץ לא מפעיל חשבון בטיקטוק, למשל? הערכתי שזה לא נכון. אבל זה מעניין אותי, כי עסקנו פה הרבה בהסברה ברשתות החברתיות, ואני תוהה אם באמת זו זירה שאתם לא נמצאים בה, או שאתם כן נמצאים בה. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> אנחנו מפעילים גם בטיקטוק וגם בכל הרשתות הרלוונטיות האחרות. רק כאן, במטה משרד החוץ, אנחנו מפעילים 43 ערוצים – לפי הספירה אחרונה – בשבע שפות. בנציגויות שלנו אנחנו עובדים ברשתות החברתיות למעלה מ-60 שפות, ומאות ערוצים של ראשי הנציגויות שלנו, אנשי ההסברה, השגרירויות עצמן, הקונסולית הכלליות וכיוצא בזה. אחר כך אני אוכל גם להביא קצת מספרים. אני חושב שהם מרשימים בכל קנה מידה, והם גם חסרי תקדים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> אני רוצה לציין שלושה אירועים שבהם משרד החוץ הוביל את נושא ההסברה. שני האירועים הראשונים הם שני המשטים. גם המשט הראשון של גרטה, מה שמותג בסופו של דבר כמשט הסנדוויץ'. המשט השני הוא הרבה יותר גדול, יותר מורכב ויותר מסוכן משני האירועים האלה. שוב, אנחנו ניהלנו אותם בהיבט ההסברתי, לא המבצעי כמובן – זה חיל הים. אני חושב שהתוצאות היו תוצאות מרשימות. המארגנים לא הצליחו להשיג את מה שהם רצו, לא הצליחו לתקוף אותנו במקומות, אלא להיפך. למעשה הם נאלצו להתגונן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, לגבי התגובה לאירועי הגופות, כל מה שקורה עכשיו – אנחנו רואים הלילה את הפרסומים. כבר קוראים לזה משחקי הגופות וכל מיני מיתוגים כאלה. האם אתם עוסקים כרגע בהסברה של הנושא הזה? << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> ודאי. אני אגיע לזה, ברשותך. הנושא השלישי והכי גדול שאני חושב שהתמודדנו איתו בהצלחה הוא מבצע עם כלביא, המלחמה נגד איראן. משרד החוץ הוא הגורם שהוגדר כמי שמוביל את הפן ההסברתי של המבצע הזה. כולם ראו שמדינת ישראל שלטה למעשה בנרטיב של המבצע הזה, מהשעה הראשונה ועד שהמבצע הסתיים. אלה שלוש דוגמאות חיוביות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, עסקנו בזה כאן בהרחבה. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> לגבי מה שקורה עכשיו, המסרים שלנו בעקבות ההסכם הם מסרים שאנחנו חוזרים עליהם, כי חשוב להטמיע אותם בקהילה הבין-לאומית. צריך להבין שיש הרבה גורמים בעולם שפועלים נגדנו בזירה ההסברתית. נכון, כולנו קוראים לזה החזית השמינית. בחזית השמינית הזאת יש אין-ספור חזיתות קטנות, יש אין-ספור שחקנים – ואני לא אמנה אותם פה, אבל אני חושב שהם מוכרים לוועדה – גם מדינתיים וגם אחרים שפועלים נגדנו בעוצמה, גם עוצמה כספית שהיא אגב הרבה יותר גדולה גם מהכסף המאוד-משמעותי שאנחנו קיבלנו. אמרנו שהגדלנו את הכסף שלנו פי 10 או פי 20. אלה כספים שהושקעו ומושקעים בשנאת ישראל, במתקפה על מדינת ישראל. הם באמת בסדרי גודל אחרים, והם גם הושקעו בפרקי זמן מאוד מאוד ארוכים. כל מי שאי פעם עסק בבנייה או בהרס של מותג, יודע שקשה מאוד לעשות את זה בפרקי זמן קצרים. אבל כאשר עושים את זה במשך שנים – וזה האירוע שבו אנחנו נמצאים לצערנו – התוצאות הן כמו שאנחנו רואים. בסופו של דבר, מבחינתם בשעת השי"ן – שזה היה 7 באוקטובר – כל הזרקורים, כל הדברים שהם הכינו מראש, כל הכנת הלבבות בצד השלילי הופנה אלינו. אבל זה לא קרה ממקום ריק, אלא אחרי שהושקעו בזה מיליארדים ומיליארדים ומיליארדים בכל שנה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, אני רוצה למקד אותך לעסקה. בשיחות שקיימתי בימים האחרונים, כל הגורמים הבין-לאומיים אומרים לנו: תראו, אתם ואנחנו הופתענו מ-7 באוקטובר. אחרי 7 באוקטובר הצלחתם לתקופה קצרה – וזה לא רק אתם – שהנרטיב העולמי היטה אליכם חסד, כי אתם הייתם קורבן. מהר מאוד התהפכה בחזרה הקערה. דובר כאן בוועדה עוד לפניי, כשהיו פה גדעון סער וזאב אלקין, על תקציבים משמעותיים שהמדינה השקיעה בחודשים הראשונים למלחמה מהגורן ומהיקב, כי זה לא היה תקציב סדור כמו שיש עכשיו, כדי לעבוד על הנרטיב העולמי שדיבר על מה עשו חמאס ואיפה אנחנו. חלפו מאז שנתיים, והוועדה הזו עוסקת יותר מפעם ויותר מפעמיים בהתהפכות הנרטיב העולמי, בהפיכתנו מדוד לגוליית, ואנחנו בעיקר לא מצליחים לשנות את השיח. התמונות שהעולם רואה הן התמונות מעזה, לא תמונות מ-7 באוקטובר וגם לא הסברים מה אנחנו עושים. על כל זה עסקנו בוועדה. עכשיו אנחנו אחרי עסקה, ואנחנו יודעים מה המשחק שחמאס עושה בעסקה הזו. הזכרתי רק אחד מהם במשחקי הגופות שאנחנו רואים בימים האחרונים. מה אנחנו עושים כאן כדי לדברר ולהסביר את הדבר הזה? << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> המסרים שלנו לגבי מה שקורה עכשיו נועדו בדיוק להסביר לעולם איפה אנחנו נמצאים. יש לנו קמפיין שלם שעוסק בחשיפה של זוועות חמאס, כולל דברים שהם עושים לאנשים שלהם, הוצאות להורג, התעללות באנשים שלהם קודם כול. אנחנו מריצים כמה קמפיינים בנושא הזה בכל מיני מדינות. אני לא איכנס יותר מדי לפרטים, אבל המסרים האלה עוברים ומגיעים לכל מקום. אני חושב שהיום אי-אפשר לומר שהמסרים של מדינת ישראל לא מגיעים. האם כל אחד משתכנע? בוודאי שלא. אני אומר משהו לגבי הגישה שלנו, יש ציבורים שלא רוצים להשתכנע, שלא רוצים לשמוע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם על זה דיברנו בפעם שעברה. בוא נחלק בין אלה שלא רוצים לשמוע אותנו לאלה שבכל מקרה איתנו. אנחנו במי שבאמצע. יעקב, רק עוד שאלה בהקשר הזה, פתיחת שערי עזה. בכל העולם מחכים – וזה יקרה מתישהו – שעזה תיפתח לתקשורת. כיצד נערך משרד החוץ? זה לא באחריותך מתי. אני שואל למה אתם נערכים בהקשר הזה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם יודעים כבר מתי זה ייפתח לעיתונאים? יש צפי? << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> אין לי כרגע מידע. אני מבין שהנושא הזה עדיין - - - << אורח >> נדב שושני: << אורח >> אני יכול להתייחס, הייתי בבג"ץ שהיה בשבוע שעבר. אני דובר צה"ל לתקשורת הזרה. בג"ץ הוא כמובן לא צה"ל, אני פשוט הייתי שם כנציג צה"ל לתמוך את החבר'ה שמייצגים את המדינה בעתירה הזאת. מה שסוכם שם זה הארכה של 30 יום – וכנראה לא תהיה הארכה נוספת אחריה – לעמדת ישראל לגבש עמדה מחודשת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כלומר, בג"ץ אומר למדינת ישראל: תוך 30 יום את צריכה לגבש עמדה לגבי פתיחת שערי עזה לתקשורת זרה. השערתכם היא שאיפשהו סביב סוף הלו"ז הזה לא תהיה ברירה אלא להכניס תקשורת זרה. לזה אנחנו נערכים, נדב? זו נקודה חשובה מאוד. << דובר_המשך >> נדב שושני: << דובר_המשך >> זה לא רק תחום סמכותי, אבל פשוט הייתי בדיון הזה, אז אני יודע להסביר ולשפוך קצת אור. עד עכשיו מדינת ישראל הייתה נגד כניסת עיתונאים מכל מיני סיבות, בעיקרן ביטחוניות אבל מכל מיני סיבות. המדינה ביקשה וקיבלה מבג"ץ 30 יום לגבש מדיניות חדשה. זה מאוד תלוי מה המדינה תגבש. אם המדינה תגבש מדיניות חדשה שאומרת "אנחנו בעד להכניס", כשבתוך זה יש את עמדת מערכות הביטחון, אבל בסוף המדינה צריכה לקבוע מה עמדתה, אז לבג"ץ לא יהיה דיון והדיון יהיה מיותר. במידה שמדינת ישראל תגיד: זה עוד מורכב, זה לא מתאים בעת הזאת – אז בג"ץ יצטרך להכריע בעוד 30 יום אם הוא מקבל את עמדת המדינה או לא. אני לא רוצה לעשות פה ספקולציות ודעות, אבל בהתייחסות שלנו אני יודע להגיד שעשינו גם דיונים עם גופי המדינה השונים, עם משרד החוץ, מערך ההסברה. עשינו על זה דיון כבר לפני כמה שבועות אצלנו, וצריכים להיות ערוכים שזה יכול לקרות החל מתאריך מסוים. יכול להיות שזה לא יקרה השנה, יכול להיות שזה יקרה בעוד שנתיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לגמרי. גל, אתה תדע להתייחס לזה בהמשך? אתה יודע להתייחס לזה? << אורח >> גל אילן: << אורח >> אני אפנה לדירקטיבת דרג מדיני, זה להחלטתם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הבנתי. לא שאלתי האם אתה פותח את שערי עזה. שאלתי האם אתה נערך בתפקידך המקצועי כמנהל בכיר אסטרטגיה והסברה לשלב שבו עזה תיפתח ואתה צריך לדברר את זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אם יורשה לי, אדוני היו"ר, אני אפילו הייתי משנה קצת את השאלה והייתי שואלת איך אתם כבר נערכים? כי אם אנחנו כבר בלוחות זמנים ובג"צים, הרי ברור שזה ייפתח מתישהו, אחרי 30 ימים, 60 ימים, מתישהו. אז מה ההיערכות שלכם? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, חברת הכנסת רייטן. אני אקח את הניסוח שלך. בבקשה, גל. << אורח >> גל אילן: << אורח >> כפי שציינו חבריי כאן, אנחנו קיימנו דיונים עם כלל השותפים שנמצאים כאן, כולל דיון ייעודי ממוקד וארוך, יחד עם משרד החוץ ודובר צה"ל, בנוגע לאיך מתמודדים עם קרב הנרטיבים, עם ההיבט הוויזואלי המשמעותי שעלול לאתגר אותנו בהקשרים האלה, בהקשר של פתיחת עזה. נערכים גם מבחינת תכנים, גם מבחינת הכוונות, גם מבחינת מסרים, והדברים האלה קורים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה יכול לומר שאנחנו מוכנים? אנחנו בתהליכי הכנה? תן לי את ההגדרה איפה אתם עומדים. << דובר_המשך >> גל אילן: << דובר_המשך >> אנחנו בתהליך. כמובן, זה כפוף גם להחלטה של דירקטיבת דרג מדיני בהקשר של פתיחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא. שוב אני אומר כאן, הוועדה כאן לא עוסקת בדירקטיבה, ואנחנו גם לא קובעים לבג"ץ מה הוא יחליט. הוועדה קוראת לאנשי המקצוע שלנו להיות מוכנים עם סיפור הנרטיב שלנו והיערכות לתמונות שיצאו מתוך עזה. אני יכול לומר לך שוב מהשיחות שאני מנהל בהיבט הבין-לאומי, כולל אתמול בלילה, שזה מאוד מאוד מעניין דווקא את חברינו, דווקא את אלה שקרובים אלינו, שרוצים לשמוע ולראות שאנחנו מוכנים. אני אומר עוד דבר. מדינת ישראל לא צריכה לקחת כמובן מאליו שמה שיצא מעזה ישרת רק את אויבנו. חלק מהנרטיב הוא כוח עבורנו. נכון שזה דורש הסברה, ובסוף בניין הרוס זה לא מראה יפה. אבל אחרי שני משפטים או יצירת נרטיב, אפשר להסביר גם לכל מי שהוא אוכלוסיית האמצע מה עשינו בעזה, למה עשינו בעזה, למה עזה נראית ככה, מה הם חטאיה של עזה ולמה היא חרבה בחטאיה ולא בחטאינו – משפט שאחד הבנים של חנן פורת השתמש בו לאחרונה ואני מאמץ. אני מודה לנציג משרד הביטחון על הדברים. אני אומר כאן שוב, הוועדה מצפה, אם לא הפעם אז בפעם הבאה, לשמוע ממך כמי שמייצג את התחום הזה מה כרגע ההיערכות לפתיחת עזה בהיבט הזה. בסדר, גל? << אורח >> גל אילן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רק אתייחס באופן כללי. אני מפריד בין סיפור המסגרת, נרטיב, מסרים, עקרונות, שזה קיים, עובד, רץ במסרים היומיים שאנחנו מוציאים מדי יום לכל הגופים ובעבודה המשותפת, לבין כל היבט התימוכין, ההמחשות, עבודת העומק כדי לייצר בסיס לנרטיב הזה, בטח מול אתגר משמעותי שאנחנו צופים אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני רוצה להביא לך דוגמה חיובית, כי הוועדה הזו עוסקת בהרבה דברים שליליים כי זה טבעינו וגם כי אני חושב שאנחנו באתגר גדול. בשבוע שעבר ראיתי במקרה קשרים מקצועיים, עבודה של לפ"מ בארצות הברית על משהו מהקמפיינים שאנחנו עושים עכשיו. ניצן, לדעתי ראיתי את זה בערך במקביל לזה שאתה ראית את זה, אל תיעלב. זו עבודה יפה. אני אומר את זה, כי הוועדה הזאת דוגלת בעמדה שלא רק שזו לא גזרת גורל, אלא יש המון מה לעשות ויש שכר לפעולתך. כלומר, אם אתה עובד נכון יש פירות. העולם אנטישמי. יש המון אתגרים במסרים שלנו ויש גם המון מה לעשות. ניצן, ראיתי דראפט של משהו שאתם עושים בצפון אמריקה. אנחנו צריכים להילחם על כל המגרש. << אורח >> ניצן חן: << אורח >> אם יורשה לי, הקרדיט מגיע ללפ"מ. אנחנו לע"מ. אבל בסדר, אתה צודק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי. עדיין החמאתי לך. כן, גל. << אורח >> גל אילן: << אורח >> אם יורשה לי להמשיך את הקו, בהחלט. זה גם מוכיח את עצמו. דיבר קודם יעקב על סיפור המשטים למשל, תוכנית הסברה מאורגנת, עמידה מול הנרטיב שניסה לייצר הצד השני. בשורה התחתונה, ההישג הנדרש הושג בעבודה מאומצת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל גל, תרשה לי להזכיר לך משהו. התחושה כאן בוועדה בפעמים האלה הייתה שאכן נעשתה עבודה יפה מאוד בהקשר של משטים וכו'. אבל יש פה הבחנה בין המקרים שבהם נערכנו כראוי, שמאז תחילת המלחמה היו כמה כאלה, לבין רוב הזמן שאנחנו מופתעים, דרך אגב, בטח לא באשמתך או אשמתכם. אבל המציאות או המדיניות הממשלתית מפתיעה אותנו, ואז אנחנו מתרסקים לאירועים מסוימים, מתרסקים, ורודפים אחרי הזנב של עצמנו. הוועדה כאן עסקה ביותר מדוגמה אחת כזו. אז אני אומר בכוונה שניקח את שתי הדוגמאות החיוביות, למשל קמפיין ההרעבה. עזבו את זה שהוועדה הזו סבורה שהייתה פה שגיאה אסטרטגית חמורה ביותר של מדינת ישראל בעצם ההחלטה לא להכניס לכמה חודשים, אבל זו כבר שאלת מדיניות. השאלה היא, היות שהמדיניות הזו ננקטה במרץ ומדינת ישראל חטפה צונאמי ביולי – ביולי – אז היו ארבעה חודשים באמצע להעריך, וביולי נראינו רע מאוד וגם באוגוסט. המדינה נכנעה לקמפיין שקרי של חמאס, אבל היא נכנעה לו, דה פקטו. כלומר, פה ההסברה שלנו לא עמדה במשימה. כאמור אני לא לא שלם עם המשימה, אלא אני מתנגד למשימה. אבל זה לא משנה, המדינה קיבלה החלטה ועכשיו צריך לדברר אותה. הדברור לא הצליח. אני לא מאשים אף אחד. אבל זו השורה התחתונה, אנחנו חטפנו קמפיין הרעבה נוראי, שקרי, והוא עבד. אז אני אומר כאן, את נקודות הקרדיט אני אתן לכם, אבל בואו נדבר על כל המקרים האחרים. << דובר_המשך >> גל אילן: << דובר_המשך >> אין ספק שיש אתגרים רבים. אנחנו עומדים לפניהם. אנחנו מודעים גם לסיטואציה שעומדת לפנינו, וגם בהקשר של קמפיין ההרעבה נעשו הרבה מאוד פעולות באפשרויות הקיימות. אני חושב שהמצב הוא לא אותו דבר כמו שהיינו לפני כחודש וחצי, בטח ברקע המתווה. דוגמה נוספת לפעילות מתואמת שהייתה מאוד אפקטיבית היא מתווה השבת החטופים – אירוע מאוד מורכב, שנוהל גם על פי תוכנית ברורה, על פי חלוקת גזרות בין הגופים. הדברים האלה הודהדו בכל מקום באופן מאוד אפקטיבי, כולל פריסה בבתי החולים, עבודה עם משרד הבריאות, ניהול צוות הסברתי באופן ממוקד, ליווי של המשטרה בכל הפעילות הזאת, וכמובן העבודה של דובר צה"ל בכל השלבים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גל, בהקשר הזה יש לכם היום דברור רחב לחברה הערבית? כלומר, אתם מדברים גם ערבית אצלכם? << דובר_המשך >> גל אילן: << דובר_המשך >> יש לנו דובר גם בשפה הערבית שגם עולה לראיונות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם ברשתות חברתיות? << דובר_המשך >> גל אילן: << דובר_המשך >> יש גם פעילות כזאת. צריך לומר, אנחנו כיום במתכונת יחסית מצומצמת, אבל יש גם עבודה בתוך המשרד על העניין הזה. אני מדבר על הגוף שאני נמצא בו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, אצלכם? << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> אצלנו יש פעילות מאוד אינטנסיבית בשפה הערבית וגם ברשתות החברתיות. הזכרתי קודם שאנחנו עובדים אפילו רק מהמטה פה בשבע שפות. אחת מהן היא כמובן ערבית. אגב, גם פרסית. החשיפה שהגענו אליה למשל בזמן עם כלביא, אבל גם לפני וגם אחרי, היא באמת חסרת תקדים. אגב, הרבה מזה גם אורגני. זאת אומרת, אנשים באמת רוצים לשמוע מה יש לנו להגיד. אני אתן לכם דוגמה אחת: בעם כלביא רק בערוצים שלנו בפרסית הגענו לחשיפה אורגנית של משהו כמו 400 מיליון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה הוצג פה בוועדה. זה באמת הישג יפה מאוד. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על מדינה שיש בה סדר גודל של 40 מיליון צרכני רשתות חברתיות. כמובן שלא ככה סופרים את זה בדיוק, אבל בממוצע לגבי כל אזרח איראני, משרד החוץ הישראלי הגיע אליו משהו כמו עשר פעמים במהלך 12 יום. המסרים שלנו עוברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי, תודה. אני אחזור אליך מייד. חבר הכנסת טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רגע לתת זווית אחרת לעניין הזה. גילוי נאות, פעם הייתי בדובר צה"ל דוברת חיל האוויר, אז אני מאוד מעריכה את עבודתכם, וגם בזירה הבין-לאומית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> את דוברת חיל האוויר. זה לא דובר צה"ל. אלה שני דברים שונים. זה צבא אחר, שלי. צבא זר אך ידידותי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. הוכשרתי בדובר צה"ל, הגורם המקצועי המנחה, וכבודם במקומם מונח. אבל חיל האוויר זה חיל האוויר. מה שרציתי להגיד בהיבט הזה זה שאני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על זה רגע בזווית אחרת. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיות שוב בדיוק במקום שבו אמרת, במקום התגובתי – איך אנחנו נגיב? איך אנחנו נסביר? לא. אנחנו צריכים להיות במקום היוזם. הרי בדוברות יש ייזום ותגובה. אגב, אני הייתי במקרה קצינת תגובה, אז הייתי צריכה לענות לכל השאילתות. אנחנו לא צריכים לחכות לקמפיין שיבוא ואז להגיב עליו, ולהיות במקום של "לך תסביר עכשיו למה זה ככה". עכשיו יש לנו הזדמנות. זו הזדמנות. אז עכשיו אנחנו צריכים ליזום מראש איך אנחנו משתמשים בהזדמנות הזאת. יש דברים נכונים וטובים להראות – אפילו עכשיו, מה שציינתם בנושא השבת החטופים. אתם יודעים, הינה היום יושבות עכשיו משפחות שמחכות להבין את מי החזירו אתמול, ואנחנו מברכים על זה ומחכים בקוצר רוח לכל החללים החטופים. אבל יש הזדמנות גם בהיבט הזה. זאת אומרת, עצם העובדה שבעזה מתנהלות חפירות זה נורא. זה נורא. מתנהלות חפירות וחיפושים אחר חטופים חללים שלנו. זה משהו שגם צריך להדהד לעולם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם עצם איך שזה מתנהל. כולנו ראינו את הפרסומים מהלילה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. אז יש פה גם הזדמנות. אנחנו לא צריכים להיות רק במקום התגובתי שנותן הסברים, אלא במקום היוזם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון מאוד. בבקשה, חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אני גם מצטרפת, וגם שמעתם אותי תוך כדי לגבי ההיערכות כמובן. בעיניי כרגע זה הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להיערך לו. רציתי עוד קודם לכן לשאול גם לגבי קו ההסברה היום, מה קו ההסברה של מדינת ישראל של ההסכם למעשה? מה הקו המוביל? מה המוטו שמדינת ישראל מציגה בעולם? מה הנרטיב שמדינת ישראל מסבירה על ההסכם? אם תוכל לתת לי בכמה מילים, אם השאלה שלי ברורה. שוב אני חוזרת לעניין ההיערכות. אני הקשבתי לוויטקוף ולקושניר ב-60 Minutes. נדמה לי שקושניר אמר שרצועת עזה נראית כאילו נפלה עליה פצצת אטום. אז מפה אנחנו מתחילים, למרות שאנחנו יודעים כבר שיצאו כל התמונות, פחות או יותר. יצאו הרבה מאוד תמונות במהלך כל השנתיים האחרונות, במיוחד בחודשים האחרונים. לכן אני שואלת, מה יהיה הקו? איך מסבירים את זה? ומה יהיו התוכניות האופרטיביות בלבוא ולהתמודד עכשיו עם תמונות, כמו שיש את המשפט הידוע שתמונה אחת שווה אלף מילים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ניתן ליעקב שייקח מכאן, ונחזור לגל. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> כבוד היושב-ראש, ברשותך אני רוצה להתחיל רגע בהיערכות ובאותם דברים שאנחנו יכולים וצריכים לתכנן קדימה, כי זה לחלוטין אתגר מאוד גדול שאנחנו מזהים. אני מסכים לחלוטין עם מה שחברות הכנסת אמרו. האתגר שלנו הוא תמיד להסתכל קדימה, לחשוב קדימה, לתכנן קדימה, ולייצר את הכלים שיאפשרו לנו לעבוד – לא רק מסרים. מסרים אנחנו בדרך כלל יודעים מה לומר. אני חושב שהמסרים שלנו, של החברה הישראלית, של המערכת הממשלתית הישראלית, הם די ברורים. אגב, אחת הסיבות שהם ברורים היא כי אנחנו אומרים אמת. אנחנו לא משקרים, ואתם יודעים שמי שלא משקר לא צריך כל יום להמציא משהו. הוא לא צריך זיכרון טוב. הוא צריך פשוט לומר את האמת. מה הבעיה עם אמת? שלוקח הרבה פעמים יותר זמן להוציא אותה. קרה איזשהו אירוע באיזשהו מקום באמצע הלילה, אז לא אחרי דקה יש לנו תשובות למה שקרה שם. בדקות או בשעות, או לפעמים אפילו בימים שעוברים עד שאנחנו מגלים את התמונה האמיתית, השקרים שמפיצים נגדנו כבר מסתובבים בכל העולם ואין כל כך מענה לזה. זה דבר ראשון, אנחנו דבקים באמת. אני חושב שאנחנו חייבים להמשיך לעשות את זה. אני חושב שיש פה גם קונצנזוס בין כל הגופים. דבר אחר שקשור בהיערכות והוא סופר חשוב זה הנושא של תקציב. ברשותכם אני רוצה רגע לחזור לזה. למשל, במשרד האוצר משרד החוץ נכלל, ובצדק, תחת הצוות שמטפל בגופי ביטחון. לכן אנחנו מאמינים – זו עמדת משרד החוץ – שמשרד החוץ צריך לקבל התייחסות תקציבית דומה לשאר גופי הביטחון. אנחנו צריכים שמשרד האוצר יקצה למשרד החוץ תוכנית רב שנתית, תר"ש, בדומה להקצאות שיש למשרד הביטחון ולגופים ביטחוניים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, מקובל. אבל ברשותך, דיוני התקציב הם אולי בעוד חודש, ואולי לא יקרה עד שנה הבאה. אבל אני רוצה לחזור לאמירתך הקודמת. בצבא למדנו שאתה כל הזמן עושה מקת"גים, מקרים ותגובות. במקרה שלכם המקת"גים הם לא להעמיד דובר מול מצלמה כשקורה אירוע, אלא זה לשלוף בטווחים של דקות את מה שהכנת. לפעמים זה רלוונטי, לפעמים לא – ולשלוח את זה, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות. אני לא סתם שאלתי את גל על נושא הדברור בערבית, כי מדינת ישראל בחודשים הראשונים דיברה באמצעות אביחי אדרעי. הוא גם ישב פה בוועדה. אביחי אדרעי הוא דובר מאוד מצוין, רק שיש לו חיסרון אחד – הוא לובש מדים. בחלק מהעולמות זו לא הדרך הטובה ביותר להעביר את המסרים שלך. בעולמות אחרים זו דרך נהדרת. אני אומר כאן חזרה לרשתות, אנחנו צריכים את המקרים והתגובות שלנו מוכנים לדקות. מחר קורה משהו בקו הצהוב ברצועת עזה, ומסתובב איזה שקר נגיד על חיילי צה"ל שהם עשו דבר כזה או אחר – אנחנו צריכים להיות מוכנים, כי עד שאנחנו מוכנים בכלים המסורתיים, עוברות 12 שעות ולשקר כבר יש רגליים. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> ברשותך, אני אומר יותר מזה, וזה מתחבר לנושא של תגובה מול יוזמה. אנחנו מתקשים לספר את הסיפור שלנו כי הסיפור שלנו הוא מורכב, לא מאתמול. אני חושב שבזה אנחנו לוקים כבר עשרות שנים. אנחנו זוכרים את האינתיפאדה הראשונה – תמונה קלאסית של ילד עם אבן שעומד מול טנק. קשה להתמודד עם זה, ודאי התמונות שאנחנו רואים היום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מוחמד א-דורה. אנחנו זוכרים. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> אני רוצה להשיב למה שנשאלנו קודם לגבי המסרים שאנחנו כעת יוצאים איתם. צריך פשוט להזכיר ולהגיד את הדברים שוב ושוב ושוב, כי מנסים איכשהו למחוק ולספר כל מיני סיפורים אחרים על מדינת ישראל. קודם כול, אנחנו מזכירים שישראל היא הראשונה שאמרה כן להסכם הזה, לתוכנית של טראמפ. ישראל מקיימת את ההסכם בצורה מדויקת, דקדקנית, בניגוד לחמאס כמובן. כל האירוע הזה הוא חלק מקואליציה בין-לאומית. כלומר, כולם מחויבים לנקודות האלה. הרי מנסים כל הזמן לשחוק כל מיני חלקים מהדבר הזה שהם קריטיים לנו, כמו למשל החזרת כל החטופים עד האחרון שבהם. אנחנו רואים ניסיונות של הלא-ידידים שלנו לשחוק את זה, ולכן חייבים לחזור על המסרים האלה. אנחנו חושפים את הזוועות של חמאס כדי להזכיר לכולם שוב ושוב ושוב, כי הרבה אנשים פועלים כדי להשכיח את הדבר הזה מה זה חמאס, לא רק מה שהם עשו ב-7 באוקטובר אלא מה הם עושים עכשיו לאנשים שלהם, עכשיו, תוך כדי שאנחנו מדברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חייב לומר לך שהתמונות של החיסולים מתוך עזה, ההוצאות להורג שחמאס עושה באמת משרתות אותנו מצוין. סליחה שאני אומר את זה ככה, אבל דוברותית זה חומר מצוין. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אבל לא השתמשו בזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מה לעשות? << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> למה לא משתמשים בזה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא אומר לך שכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה עבודה מאומצת סביב זה. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> אני חושב שהיינו בין הראשונים שהפיצו את הסרטונים, את המסרים, את האמירות, את ההוכחות לזה שהדברים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם את המשחקים שחמאס עושה עם החטופים החללים שלנו, כולל הלילה. שוב, זה ארגון טרור רצחני, וכל העולם צריך לראות ולשמוע את זה. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> אגב, לגבי הנושא הזה של התנהלות חמאס, כאשר התמונות התחילו לצאת, אף אחד לא רצה להרים את זה ולא בפעם הראשונה, כי בדברים שיוצאים נגדנו נורא נוח לגעת. ראינו בימים האחרונים סחר איברים ודברים כאלה, ותוך שנייה השקרים האלה בכל העולם. אבל כאשר מביאים הוכחות שחמאס – שיודעים בדיוק מי הוא ומה זה חמאס, כי הרי הם לא מאתמול שם – עושה ככה וככה וככה, אז בהתחלה לרשתות, לצערי גם גדולות ומכובדות, הרשתות הבין-לאומיות, היה נוח לא לגעת בזה. אנחנו חזרנו והעברנו את המסרים האלה עד שזה נכנס עמוק לתוך המיינסטרים העולמי, ב-CNN בכל המקומות. איך אנחנו יודעים שזה הצליח? כי מהר מאוד חמאס נכנס למגננה במקום שאנחנו ניכנס למגננה, והם עושים הכול כדי להסתיר את הזוועות שלהם. הם ממשיכים לפגוע באנשים שלהם, רק שהם מנסים לעשות את זה בסתר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, אם אתה יכול להתייחס לאחת הנקודות שמדובר בהסכם. הרי כל סיפור פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו זה נושא שכולם חושבים שהוא עמום, ובוודאי לגבי דרך הביצוע שלו. אבל לא מסובך להסביר בעולם שארגון טרור לא צריך להחזיק נשק. זה דבר שקל להבין. איך אנחנו מדבררים את הדבר הזה? כי אנחנו יודעים שחמאס כרגע עושה הכול הפוך, ודווקא ההשתלטות שלו ברצועת עזה בימים האחרונים במהירות שיא היא נושא דוברותי קל להסבר וכו'. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> ברשותך, אני אחלוק עליך. אני ממש לא חושב שזה עמום. אנשים שמחזיקים נשק זה לא עמום. טרוריסט שמחזיק קלצ'ניקוב, החיבור הזה לא צריך להיות שם. הטרוריסט מלכתחילה לא צריך להיות שם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז איך אנחנו מדבררים את זה? << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> בדיוק כמו שאמרתי קודם. יש הסכם, הוא נחתם. מדינת ישראל ממלאת כל אות בו. חמאס חוזר ומפר אותו בכל דבר שהוא יכול. אנחנו רואים את זה בחטופים, אנחנו רואים את זה בלוחות הזמנים שהם לא עומדים בהם, אנחנו רואים את זה בזה שהם לא מוותרים על הנשק. אנחנו בדיוק מדבררים את המחויבות הבין-לאומית, שכל המדינות לקחו על עצמן, לעמוד בהסכם הזה בדיוק כפי שהוא כתוב, מכיוון שאנחנו מבינים בדיוק מה תהיה המשמעות אם זה לא יקרה. זה אחד הדברים שאנחנו מסבירים: אם הטרוריסטים הג'יהאדיסטים של חמאס יישארו שם עם נשק, עזה תחזור ותהיה מה שהיא הייתה קודם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. גל, בבקשה. אריה, אני אשמח לשמוע אותך אחריו. << אורח >> גל אילן: << אורח >> אני אוסיף מעט בהקשרים האלה. הקו הכללי הוא שיש כאן רע וטוב ברורים בהקשר לחמאס. כאשר מחבל עם קלצ'ניקוב מכוון לעזתי, המסר הוא מאוד ברור. לכן הייתה עבודה מאוד מאומצת של כלל הגופים להוציא את זה כמה שיותר – ודיבר על זה יעקב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גל, אפרופו לשחרר ולהוציא, האם אתה קיבלת מצה"ל את הסרטון המדובר מהלילה שחמאס מוציא גופה מתוך בית ושם אותה בתוך בור כדי להוציא אותה? הוא כבר אצלכם? הוא כבר בשימוש? . << דובר_המשך >> גל אילן: << דובר_המשך >> אני צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> טוב. אז אני אומר כאן, ואני אומר את זה גם לנציג צה"ל, שזו בדיוק הדוגמה. אנחנו אומרים כאן גם לדו"צ, היות שזו מלחמה רוב החומרים שלה הם חומרים צבאיים. זה בדיוק המקום שבו הסרטון הזה צריך כבר לעוף בעולם – הסיפור הזה. שוב, העולם מודע לכך – זה אירוע שקל להסביר – שיש לנו 13 חללים בעזה ואנחנו רוצים אותם בחזרה, ושזה בניגוד להסכם. אז קחו את זה, תעשו מזה סיפור. זה סיפור. << דובר_המשך >> גל אילן: << דובר_המשך >> בהקשר של הרע והטוב ההתייחסות היא שיש כאן גורם שכמובן עשה את 7 באוקטובר, וכאן יש עדות של כל הזוועות וכל ההמשך, כולל החזקת החטופים שגם פוגע בעזתים, ובסופו של דבר הוא האיום על עקרונות העולם החופשי. בהקשר הזה של המתווה של כלל המדינות, כולל מדינות האזור שמעוניינות בהסדרת המצב, ישראל מעוניינת בהסרת האיום ובהשבת החטופים. אלה העקרונות הברורים, וזה כמובן תקף בהקשר של ההסכם. זה במענה לשאלת חברת הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. אני רוצה רגע להתייחס לסרטון הזוועות. קודם כול, היה לי הכבוד עם השגריר לשעבר יעקב ליבנה בפולין באחת מהנסיעות שעשיתי בחו"ל לנאום מול הפרלמנט הפולני. השגרירות שם עשתה עבודה מאוד רצינית. יצא לי לבקר בלא מעט מדינות, באירופה בעיקר, כדי לדבר על 7 באוקטובר, על החטופים בעיקר, על האלימות המינית. כל פעם ששאלתי מי צפה בסרטון הזוועות – אני יודעת שהסרטון הוצע. הוא הוצע לחלק מחברי הפרלמנט, הוצע לעיתונאים מרכזיים, אבל ממש לא מספיק. אני יודעת שאתם שומרים על הדבר הזה בצורה קפדנית מאוד, כי אנחנו לא רוצים את זה מופץ לכל עבר. צריך גם לכבד כמובן את מה שרואים בסרטון הזוועות. אני מבינה את השיקולים. יחד עם זאת, אני ממש מקבלת מהמון אנשים מרחבי העולם את הבקשה הזאת: תנו לנו את החומרים כדי שאנשים יבינו. הסרטון הנורא הזה – הוא לא סרטון. הוא 47 דקות שילוו אותי כל חיי. אין בכלל שאלה, זה מזעזע. יש לזה אפקט מאוד מאוד מאוד משמעותי, ואני מרגישה שאנחנו לא עושים מספיק שימוש בכלים האלה. אם לא כל 47 הדקות, אולי לערוך מתוך זה חומרים אחרים שכן ניתן לשתף אותם. זה חומר שמבהיר לעולם מי הוא חמאס. הוא מבהיר לעולם מיהו חמאס בלי צורך במילים. מספיק להסתכל ולהבין. אני מרגישה שאנחנו לא מספיק משתמשים בזה. אני גם לא יודעת כעת, שנתיים אחרי, אם עדיין באופן יזום אנחנו דוחפים את זה לחברי פרלמנט שהתחלפו, לעיתונאים. הגלגל ממשיך. יש המון נציגי ציבור מסביב לעולם במדינות קשות מאוד שנגדנו, שלא ראו את זה. מה אנחנו עושים עם זה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מה המדיניות? גל ויעקב, אתם יכולים להתייחס לגבי סרטון הזוועות? << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> אני יכול להתייחס לחומרים שאנחנו משתמשים בהם. אולי גל ירצה להרחיב. במלחמה הזאת, ממש כמעט מהיום הראשון, קיבלנו החלטה שמשרד החוץ למיטב זיכרוני מעולם לא קיבל, והיא לעשות שימוש בזוועות. היו זוועות גם בעבר, אבל לא בהיקפים כאלה ולא בתצורה הזאת, ואנחנו מעולם לא השתמשנו בזה כי תמיד אמרנו שאנחנו כישראלים, כיהודים, מכבדים את המשפחות ומכבדים את עצמנו. במלחמה הזאת, ממש כמעט מהיום הראשון, מ-8 או מ-9 בחודש, קיבלנו החלטה הפוכה, ואני חושב שלכולנו היא הייתה קצת לא נוחה בהתחלה. זו הייתה החלטה של שר החוץ דאז. מהר מאוד הבנו שזו החלטה נכונה, והתחלנו להפיץ את החומרים, עוד לפני שהיה אפילו סרטון זוועות כמובן. אנחנו ממשיכים לעשות את זה עד עכשיו, אגב לא רק בתצורה של הסרטון. אנחנו השנה מביאים משהו כמו פי 10, פי 20 יותר משלחות לפה. יש כמה נושאים שכל משלחת כזו נחשפת להם. הנושא הראשון הוא כל המכלול של 7 באוקטובר – כמובן כל משלחת בצורה קצת אחרת. אין משלחת שלא נחשפת בצורה ישירה, עוצמתית, מדויקת, למה שקרה ב-7 באוקטובר. לגבי חו"ל, כאמור כמו שציינת נפגשנו בפולין ובמקומות אחרים. צריך לומר שלא כולם רוצים לראות את הדברים האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר לחייב, אבל אנחנו צריכים לדחוף יותר. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> חד-משמעית. אנחנו דוחפים את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גל, מה אתה יכול לומר על הסרטון? << אורח >> גל אילן: << אורח >> כהחלטה עקרונית, בשיתוף פעולה עם נציגות דובר צה"ל שערכו את סרט הזוועות ואנשי משרד החוץ, הייתה דחיפה משמעותית. היו הרבה מאוד הקרנות, בטח בשלבים הראשונים, בשנה הראשונה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על עכשיו. אנחנו שנתיים אחרי ואנשים צריכים לראות את זה עוד פעם. הם שכחו מה קרה ב-7 באוקטובר. << אורח >> גל אילן: << אורח >> הנקודה היא שגם ההיענות היא שונה בשלב הזה, וכל הנוגע לקבלה של בקשות ומענה להן יש גם פעילות שמתקיימת היום. אם יש בקשות, יש פה צינורות להעביר את זה ונוכל לבדוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול יש בקשות. << אורח >> גל אילן: << אורח >> אוקיי, בשמחה. זה דבר אחד. דבר שני, אני עושה כאן בידול בין סרט הזוועות לאתר הזוועות. אתר הזוועות זה אתר שפונה החוצה. ה-IP שלו חסום לכניסה כאן לישראלים, ושם יש חומרים קשים שלוקטו מהרשת והם נפוצים לכל עבר. כל אדם יכול להיכנס – כמובן במגבלות המתבקשות של גיל וחשיפה – עם לינק ייעודי ויכול להגיע לאתר הזה ולהיחשף לזוועות. זה מתקיים גם בשיח מול עמיתים בהקשרים אקדמיים, מדיניים, תקשורתיים וכו', כולל גם בנסיעתו האחרונה של ראש הממשלה לביקור מדיני בניו יורק. זה קודם והועבר הלאה. אני יכול לומר שגם שם בבניין האו"ם הייתה הקרנה של סרט הזוועות למי שהיה מעוניין לראות. יש כל הזמן פעילות סביב הנושאים האלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בטח אני לא אוסיף לכם ולא אחדש לכם שום דבר, אבל בכל זאת חשוב לי לומר שבסוף תקשורת ו-News זה חדשות רודפות חדשות. לכן הקושי הוא לחזור עכשיו שנתיים אחורנית ולהזכיר כל הזמן את הזוועות האלה, כשאנחנו יודעים שכבר יש להם News חדש לשדר כל הזמן, ויש כל כך הרבה ערוצים ותחרות בין כל הערוצים מי מראה כל הזמן את הדבר החדש והמסעיר, כדי שהצופים יישארו איתו ולא יעברו לערוצים אחרים. המורכבות הגדולה הזו ברורה לגמרי. באופן אישי אני חושבת שעשיתם שימוש מאוד נרחב, באמת יוצא דופן, חריג, בכל סרטון הזוועות ובכל החומרים. אגב, אני חושבת שגם החטופים ששבו ומשפחותיהם עושים עבודה מטורפת, מדהימה, בכוחות אנושיים אישיים שלהם. אני מצדיעה להם אחרי כל מה שהם עברו עוד להמשיך להילחם ולהיאבק בכל העולם. האנשים האלה פשוט מדהימים אחד-אחד. אני שמה על השולחן, אתם בטח עדיין עושים איתם דברים, כי הם כולם מגויסים בכל רמ"ח אבריהם כדי להמשיך להילחם ולהציג גם את ישראל וגם את הנרטיב. ברשותכם, רציתי רגע לגעת בעוד נרטיב, שלצערי או לא לצערי מתקבע. בסוף אנחנו בענייני הסברה ולא בענייני מדיניות, אבל חשוב לגעת בזה כי אני גם נשאלת הרבה מאוד גם מתקשורת וגם מפרלמנטרים בכל רחבי העולם, ואלה הכותרות שהיו כל השבוע האחרון בעיתונים רבים – על ה'ביביסיטר'. אלה היו הכותרות בכל העיתונים בעולם. ראיתי את זה בכל מקום שמגיעות לכאן המשלחות והשליחים האמריקנים יום אחרי יום. אגב, עכשיו אני נזכרת שזה גם עלה ב-60 Minutes, וזה התקבע שם. לכן גם שאלתי קודם לכן על הקו של מדינת ישראל ועל ההסברה שלה לגבי ההסכם. בעיניי זה קו מעולה – אנחנו עושים, אנחנו עם יד לשלום, אנחנו מקיימים כלשונו וככתבו את ההסכם וכו'. זה מצוין. אבל אם אנחנו עולים קומה אחת למעלה, איך אנחנו נראים בעולם כשגם ב-60 Minutes מדברים על 'ביבי-סיטר'? יש פה אירוע שמבחינה אסטרטגית, מבחינת התפיסה של ישראל בעולם, אולי היא איבדה את הכוח שלה, את המקור שלה שבו היא ריבונית ומושלת ואחראית לגורלה, ולא האמריקנים מכתיבים לנו על כל דבר שהוא. גם בעניין הזה הייתי רוצה לשמוע איפה אנחנו נכנסים, איפה מדינת ישראל נכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יעקב, יש לכם עיסוק בזה? עצמאותה של מדינת ישראל אל מול ההנחתה האמריקנית. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> המסר שלנו הוא מסר עקבי. אני חושב שמאז שהמדינה קיימת ישראל מגינה על עצמה בכוחות עצמה וישראל מקבלת את ההחלטות שלה. כמובן שאנחנו עושים את זה לא במנותק בהקשרים בין-לאומיים, לא במנותק מהזירה הבין-לאומית, ולא במנותק מהידידה הכי גדולה שלנו, מהעוגן האסטרטגי שלנו שזו ארצות הברית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז איך אתה מסביר דבר כזה? אני קיבלתי את ההחלטה אבל הנחיתו אותה עליי – איך עושים את זה? << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> שוב, בסיפור של עזה העסקה שבסוף נחתמה היא הייתה עסקה שמי שהביא אותה זה נשיא ארצות הברית, והתחברה אליה קואליציה מאוד מאוד רחבה של העולם. לכן יש פה הקשר בין-לאומי מובנה. אי-אפשר להתעלם ממנו. אנחנו גם לא רוצים להתעלם ממנו, מכיוון שההקשר הבין-לאומי הזה גם מחייב את חמאס לעשות דברים שהוא לא רצה לעשות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ונותן תוקף מסוים לעסקה בהיתכנות. << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> כן. הוא עושה דברים שהוא לא רוצה לעשות, והוא יצטרך לעשות דברים שהוא מאוד לא רוצה לעשות, כמו לוותר על הנשק שלו. לכן ההקשר הבין-לאומי פה הוא קריטי, וכמו שאמרתי קודם אנחנו חייבים לעמוד על כל סעיף וסעיף של ההסכם הזה. אנחנו עושים את חלקנו – חמאס חייב לעשות חלקו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי. תודה. אריה דורון דובר המשטרה, בבקשה. ברוך הבא. << אורח >> אריה דורון: << אורח >> תודה רבה. בוקר טוב, דוברות משטרת ישראל עסוקה ופועלת פנימה, דוברות פנימית, אבל יש לנו גם מחלקה שעובדת על השפות הזרות. התייחסת למשט, אז אני אגיד על המשט שהייתה יוזמה של דובר אנגלית אצלנו ביום כיפור באירוע בנמל אשדוד, הוא יורד לאחת הספינות ומצלם את עצמו באיזשהו צילום עצמי ומריץ את זה. אנחנו רואים שזה תפס ברמה עולמית. כמעט אין ערוץ בעולם שלא שידר את התמונה הזאת. סרטון אותנטי. אני אספר לכם מה ראינו שם – הייתי נוכח שם: מקונדומים ועד ציוד למסיבות שהיו על הספינות. זה מה ששידרנו. זה עבד. ראינו שזה תפס בצורה בלתי רגילה. בנוסף, אדוני היושב-ראש, דיברת על ערבית. אז גם אצלנו מבחינת דוברות ערבית, ברחבי העולם וגם פנים ארצי, אנחנו מדברים על מספרים עצומים של צפיות רק בפלטפורמות שלנו, כמעט 100 מיליון בחודש. אז אנחנו מדברים על עבודה משמעותית שמבצעת שם. אני אתייחס למבצע שבים לגבולם שאנחנו, משטרת ישראל, היינו אמונים. אני חייב להגיד בראשית הדברים ששיתוף הפעולה בין דובר צה"ל, משרד רה"מ, לע"מ וכל הארגונים ביחד שעוסקים בדוברות היה מדהים. הייתה התגייסות מדהימה ביחד. אני חושב שהיה איזשהו חיבוק של כולנו אחד את השני, וראינו שזה הביא לתוצאות באמת טובות ומשמעותיות. אני מקווה שנמשיך עם זה הלאה. מבחינת דוברות המשטרה, ליווינו מהרגע שהחטופים הועברו אלינו, וגם היום הגופות. היה חשוב לנו להביא גם לאזרחי ישראל וגם תמונות שיצאו החוצה את הניצחון של מדינת ישראל בעניין הזה, שמדינת ישראל ניצחה בעניין הזה. צוותים שלנו, שפעלו 24 שעות, ליוו את האירועים עד לבתי החולים לפגישה, עד להבאתם למשפחות ואז לבתי החולים. היה חשוב לנו להביא את זה. ראינו שזה יצא המון המון בעולם. גם את האירועים האלה שצילמנו מעבר למשט, ראינו שזה תפס כמעט בכל ערוץ ברחבי העולם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה נכון. זה באמת יפה מאוד. אריה, ציינת את שיתוף הפעולה, ואנחנו מבינים כמה הוא חשוב. איך אתם מתקשרים בשגרת המלחמה הזאת? איך מתבצע שיתוף הפעולה? << דובר_המשך >> אריה דורון: << דובר_המשך >> הצוותים שלנו מדברים ברמה יום-יומית עם צוותים של כולם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש לכם ישיבות עבודה משותפות? << דובר_המשך >> אריה דורון: << דובר_המשך >> יש לנו קבוצה שבה אנחנו מדברים ומתאמים. יש לנו דיונים משותפים, יש לנו זומים ויש לנו שיחות ועידה שאנחנו עושים, ואנחנו רואים שהעבודה המשותפת הזאת מוכיחה את עצמה. מבחינתנו אחד האירועים החשובים שהיו במבצע שבים לגבולם בהנחיית המפכ"ל על הגזרה שלנו, שהייתה במזרח ירושלים, הוא שבאותו יום היה גם שחרור מחבלים ולנו היה חשוב שלא יהיו מסיבות וגילויי שמחה גדולים, כי זה היה תופס תקשורתית בעולם ברמה שלא רצינו שיקרה בחלקת הא-לוהים הקטנה שלנו. לכן דאגנו ווידאנו ששום אירוע כזה לא יצא לא פנים ארצי ולא החוצה, ולא יהיו אירועים של גילויי שמחה. זה עבד. תקנו אותי אם אני טועה, חבריי אנשי התקשורת. לא ראינו אירוע כזה. לפחות במזרח ירושלים, מה שאנחנו היינו אמונים עליו, המשטרה עשתה שם עבודה ולא יצאה ולו תמונה אחת ולא סרטון אחד, לא בתוך מדינת ישראל ולא במקום אחר בעולם. לא ראינו. זה עבד. מבחינתנו זה היה גם איזשהו מסר של ניצחון, ומשהו שהבאנו גם למשוחררים שלנו, למשפחות, לעם ישראל – ביום שאנחנו משוחררים אנחנו לא ניתן כמשטרת ישראל שום תמונות ניצחון לאף אחד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, אריה. זו באמת נקודה חשובה מאוד. לפעמים הדוברות הכי טובה היא מה שלא קורה. חשוב מאוד. ניצן חן, לע"מ, בבקשה. << אורח >> ניצן חן: << אורח >> תודה, היושב-ראש. אני מסכים מאוד עם קודמי אריה, דובר המשטרה, שלפעמים היעדר דוברות ושיתופי פעולה מוכיחים את עצמם, והמשט זה דוגמה מעולה. לגבי סרטון הזוועות אני מרשה לעצמי קצת לחלוק עלייך. מניסיוננו, בעיקר בחלק הראשון של המלחמה בשנה הראשונה הקרנו את זה עשרות פעמים, אם לא מאות, למשפיענים, לעיתונאים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על עכשיו, לא על מה היה אז. << אורח >> ניצן חן: << אורח >> גם לאחרונה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כלומר, מה שאתה אומר לנו זה שזה בשימוש. << דובר_המשך >> ניצן חן: << דובר_המשך >> זה בשימוש, ויש משלחות גם של שמשרד החוץ זה וגם שלנו. אני נתקלתי בהרבה מאוד אנשים שעזבו באמצע את ההקרנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה האפקט וזו הכוונה. סליחה, אבל זה בדיוק מה שצריך לקרות. זה האפקט שאתה מחפש. << אורח >> ניצן חן: << אורח >> אפשר להתווכח על זה. צריך במינון הנכון ותלוי לאיזה קהלי יעד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני איתך. אני רק רוצה רגע לחדד, כי אני לא בטוחה שהבנתם עד הסוף. מבחינתי העיתוי עכשיו הוא לייצר לינקג' בין הוצאות ההורג של חמאס עכשיו לבין מי זה חמאס ומה הם עשו ב-7 באוקטובר. זה הלינקג'. זה הלינקג' שצריך לקרות, ועכשיו יש מומנטום שצריך לעשות את הלינקג' הזה. זה מבחינתי. אתה יודע למה? כי בעולם מנסים באיזשהו אופן כרגע לנרמל את חמאס. אז אם המועמד לראשות עיריית ניו יורק עומד ולא מוכן בריאיון להגיד שחמאס צריך להניח את נשקו, יש פה נרמול של ארגון טרור, ואנחנו צריכים להילחם בזה. בתחילת המלחמה הייתה הסכמה גורפת שחמאס הוא ארגון טרור. זה היה על השולחן, וכולם הסכימו על החלק הזה. לא היה ויכוח. עכשיו חזרנו לוויכוח של נרמול חמאס כאילו זה ארגון לגיטימי. עצם זה שנאלצנו לעשות משא ומתן והאמריקנים עשו משא ומתן עם הארגון הזה ויושבים איתם באותו חדר, זאת בעיה. אז מבחינתי הלינקג' בין הוצאות ההורג של חמאס עכשיו לבין מה שהם עשו ב-7 באוקטובר צריך לקרות. << אורח >> ניצן חן: << אורח >> תודה. אני רוצה להעלות עוד נושא שהוא כנראה שנוי במחלוקת, ואני אגיד אותו במשפט אחד. לגבי העניין הזה של כניסה לעזה היום, שנתיים אחרי המלחמה, עמדתנו המקצועית היא שצריך לאפשר לכתבים זרים להיכנס לעזה ללא ליווי דובר צה"ל. מי שקרא את העתירה הזאת בעיון, בג"ץ האחרון מלפני שבוע או פחות נתן אורכה למדינה ל-30 יום. להערכתי ברור מה תהיה התגובה אם הדרג המדיני או ההחלטה המקצועית לא תהיה לאפשר, כי בסיטואציה של היום הנזק בהיעדר כניסה לעזה הוא גדול מהתועלת. אין ספק שצה"ל נקט נכון בתחילת המלחמה. היום, שנתיים אחרי, צריך לחשוב קצת אחרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה יודע איך קוראים לזה, אפקט וואי, וואי, וואי. העולם מסתובב ואומר: וואי, וואי, וואי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היום אי-אפשר יהיה להסביר למה אנחנו מונעים מהעיתונאים. זה נזק חמור מאוד. << אורח >> אילן סמיש: << אורח >> רואים שם את תקשורת חמאס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בדיוק. << אורח >> ניצן חן: << אורח >> אני רוצה להגיד במשפט אחד פרויקט מאוד מוצלח שאנחנו עושים ביחד עם מערך ההסברה ומינהלת החטופים, וזה פרויקט תיעוד החטופים לדורות הבאים. המוזיאון שיוקם בעזרת השם יהיה גם מוחשי ולא רק דיגיטלי. שמנו על זה הרבה משאבים וממון. אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה שהמדינה מתעדת את כל החטופים שחזרו, גם ה-20 האחרונים, וכמובן גם משפחות החללים. גם זה חשוב כי אנשים לא מכירים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חשוב מאוד. זה לא מוכר. תודה, ניצן. הדס, משרד התפוצות, בבקשה. << אורח >> הדס מימון: << אורח >> שלום, נעים מאוד. תודה. בהקשר למה שאמרו פה החברים בנוגע למשט, אני רוצה לציין שגם אנחנו במסגרת הסמכויות לטיפול בדה-לגיטימציה בעצם משלימים את התמונה סביב המשט. אנחנו השקנו עוד לפני המשט מחקר שחושף את הקשרים של מארגני המשט עם חמאס והאחים המוסלמים. הקמנו אתר שריכז את כל המידע על המשט. אני רוצה גם לציין את העבודה הטובה באמת שנעשתה על ידי משטרת ישראל, הדוברות הבין-לאומית שלהם, כי גם החומרים שהגיעו אחר כך עם הסרטונים המצוינים שמראים מה יש בתוך הספינות האלה, גם זה התעדכן באתר. אני יכולה להוסיף, כמו שהזכירה פה חברת הכנסת, שאנחנו ממשיכים לדבר על חמאס ועל אכזריות חמאס ועל הרוע המתוכנן. לקראת 7 באוקטובר השקנו אתר, יחד עם דובר צה"ל ועם השותפים, שמראה ממש מסמכי חמאס, את כל ההיערכות לתקיפה של 7 באוקטובר, כולל מדריך איך מצלמים סלפי ומעלים בלייב לרשתות בכל אחת מהרשתות האלה, כולל מכתב בכתב ידו של סנוואר שממש מתאר לפרטי פרטים את התקיפה הזו וגם את ההיערכות התודעתית ל-7 באוקטובר מהצד שלהם. אנחנו כמובן ממשיכים במאמצים סביב נושא אונר"א להציף דברים, כמו הינד רג'ב והקשרים שלהם. זו הקרן שרודפת אחרי חיילים בחו"ל. אז חשוב לציין שיש פה עבודה משותפת של כלל המשרדים, והיא ממשיכה לקרות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדס, הזכרת פה את המשט כמה פעמים. << דובר_המשך >> הדס מימון: << דובר_המשך >> אני חושבת שיש עוד המון חומרים מעולים אצלנו פה בתוך המערכת, וחלק מהמשימה שלנו כמו שאני רואה אותה היא להנגיש אותם, לארוז אותם בצורה שמי שרוצה לדברר את ישראל ולעזור לנו, יהיו לו חומרים להשתמש בהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדס, כאמור הזכרת שוב את המשט. אני חושב שצריך להיות לכם מוכן היום אתר הפרות חמאס, כי זה מה שאנחנו הולכים לפגוש לצערי בשבועות ובחודשים הקרובים. הפרות חמאס של ההסכם בעיניי הן אחד הווקטורים עכשיו. בעקבות זאת אולי יהיו לנו איזשהם הסברים לכמה דברים שנעשה. << אורח >> אריה דורון: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו למשט. כאשר הגיעו הספינות לכיוון הנמל, הן הגיעו עם דגלי פלסטין. הספינות היו עם המון דגלי פלסטין. אנחנו כמשטרה דאגנו שהתמונות האלו לא יופצו שהן מגיעות עם דגלי פלסטין. לפעמים הבאות, חלילה אם יהיו, צריכים לדאוג שעוד רחוק מהנמל הדגלים האלה ירדו, שלא ייתלו אותם ושלא ייכנסו לנמל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי. את סיפור המסיבה הצלחתם להעביר. ארץ נהדרת לקחו את זה, וזה סימן שעשיתם משהו נכון. נדב שושני, דובר צה"ל, נציג משרד הביטחון, בבקשה. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> שלום, אני אתייחס במסודר גם על שאלות שעלו פה וגם על דברים קדימה. קודם כול, לגבי סרט הזוועות, מאז 7 באוקטובר יש כמעט 1,000 הקרנות. כל הגופים שיושבים פה בשולחן באים ואומרים: אני רוצה להקרין – ויודעים לבצע את זה. יש שיטות לעשות את זה כך שזה לא ידלוף ויהיה מכובד. יש פה אלמנט מאוד גדול מול המשפחות, שכל סצנה בסרט עברה אישור משפחות. אבל בתוך הדבר הזה יש תהליך – אני מאמין שגל נגע בזה – של הקמת אתר זוועות שהקמנו פה כמה גופים ביחד בשולחן, והוא זמין לאנשים בחו"ל, קמפיינים שהיו בחו"ל עם הדברים האלה. בנוסף, למשל ראש הממשלה לקח חלק אחד עם המחבל ששותה שם קולה – אתם מכירים את הקטע שהיה שם. אבל הדברים האלה דורשים אישור פרטני מול המשפחות, לפחות מגופים רשמיים. לחברת הכנסת אני אומר שכל אדם שפונה במדינת ישראל, במקומות שיש לנו נציגים רשמיים שם, כמו נספח צבאי, שגריר, קונסול וכדומה, אפשר להרים לו הקרנה. אין שום בעיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אגב, גם ראשי רשויות פה ביקשו ממני, בישראל. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> אין שום בעיה. אנחנו ממשיכים. יש הקרנות על בסיס שבועי. זה משהו שהוא ממשיך. זה פחות בפרופיל, כי זה כבר שנתיים אותו דבר. אבל גם הסרט מתעדכן, היו לו עשרות גרסאות שהתעדכנו לאורך השנתיים האחרונות, וגם כל מי שמבקש ומגיע, אנחנו ממשיכים עם זה על בסיס שבועי. הרבה מהקבוצות הן משלחות של משרד החוץ, אבל יש עוד הרבה קבוצות אחרות, עיתונאים וכו'. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נדב, הזכרתי קודם את הנושא של להוציא במהירות את מה שפורסם הלילה על משחקי הגופות של חמאס. << דובר_המשך >> נדב שושני: << דובר_המשך >> עובדים על זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בהקשר הזה בעניי כל האזרחים היושבים פה תלויים בכם. היום בעולם כבר מדברים על רצועת עזה כעזה מזרח ועזה מערב. ככה מדברים בעולם, עזה מזרח בשליטתנו ועזה מערב בשליטתם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שמעתי אפילו היום על עזה החדשה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי. הרי הסיפור הוא שאתם, צה"ל שולט בשטח. כל מה שקרה מגבול הרצועה ופנימה הוא בשליטתכם, בדוברותכם, והם לא יודעים לעשות שום דבר בלעדיכם. סיפור ההשוואה הזה הולך ללוות אותנו, יש שיגידו חודשים, יש שיגידו שנים – אני לא רוצה לנבא כאן. אבל זה אירוע מאוד גדול על שני צדדיו. בינינו, יש לכם את היכולת לדברר ולהציג את הדברים האלה. כמו תמיד, תמונה אחת שווה אלף מילים. אנשים צריכים להבין איפה כדאי לחיות ואיפה פחות, וזה באחריותכם. כמובן, באחריותכם שכל היושבים האחרים יקבלו פה מכם את כל מה שהם צריכים כדי לעשות את העבודה הדוברותית שלהם. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> מן הסתם עובדים על מה שהיה הבוקר. צריך לאמת את הפרטים. זה שעיתונאי אחד צייץ את זה, בסוף לנו יש את האחריות. אם נוציא משהו שהוא פייק, זה בומרנג שעושה פי 200 נזק מלהוציא משהו מהר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון. גם לדורון קדוש אין עדיין את הסרטון, להבנתי. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> לכן אני אומר שעובדים על זה. אנחנו פה בחדר פומבי ואני לא איכנס לדברים. עובדים על זה. להבנתי, אם זה נכון יהיה את זה היום בחוץ, בשעות הקרובות. דבר שני, כל חומר טוב שיש לנו הוא יוצא. למשל, בשבוע שעבר היה לנו סרטון של חמושים מחמאס חוצה את הקו הצהוב. הוצאנו אותו. כל העולם ראה אותו. אבל היה חשוב לי סרט הזוועות, כי בפרקטיקה כל אחד מהאנשים שיושבים פה בשולחן יודע לפנות בצירים המקובלים – אפשר גם לפנות אלינו ישירות – ויודע להרים הקרנה. אם ראשי רשויות ירצו, אין שום בעיה לעשות את זה. אפשר להחליף מספרי טלפון. זו לא בעיה, זה קורה. זה ממשיך על בסיס שבועי. מאמץ חשוב. אני אגיד לגבי ההיערכות קדימה. הפוקוס שלנו הוא השחרת חמאס. קודם כול, כל האנשים שיושבים פה בחדר מומחים, מבינים את עולם התוכן. לא ננצח מול התמונות שיש בעזה. כן נוכל לנסות להסביר ולעשות את המיטב שלנו שם. אני לא רואה מישהו מוחא לנו כפיים כשהוא ייכנס לעזה. אבל מה אנחנו עושים בדבר הזה? דבר אחד, השקנו אתמול ושיתפנו גם עם כל השותפים פה בשולחן אתר עם כל ההפללות שיש על חמאס וכל הדברים שמצאנו בעזה. אנחנו גם ממלאים אותו לאט-לאט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יצאה הלילה תמונה מ-7 באוקטובר של קיבוץ סעד, נדמה לי, של המפה של חמאס משג'אעיה מול מפת הקיבוץ. הפרסום שלו הוא חדש, אני מניח שהיא לא חדשה. שוב, בעיניי זו דוגמה מעולה מה אפשר לעשות ולהדגים. אני מבין שיש גם מעלומים. << דובר_המשך >> נדב שושני: << דובר_המשך >> יש המון דברים כאלה. אנחנו שמנו אתר. אתמול השקנו אותו והוא יתעדכן ויעלה, גם עם חומרי אמש"ט, גם עם חומרים שכוחותינו מצאו ברצועה. הוא גם מחולק לפי אזורים. זאת אומרת, יהיה עיתונאי באזור גיאוגרפי, והוא יוכל לבדוק מה מצאו כוחות צה"ל באותו אזור, מה המפות. עובדים על שחרור עוד ועוד מודיעין על הדברים האלה, כולל כל מיני עזרים שממש מראים שבעיר הזאת או בשכונה הזאת היו כך וכך מנהרות – ככה זה נראה – ושילוב הדברים עם אמש"ט ומודיעין. זה כבר קיים, כבר עלה אתמול. אנחנו עובדים קדימה גם להסביר לעיתונאים. מה שתחליט המדינה על כניסת עיתונאים, שתחליט. זו לא החלטה שלנו. אני כבר היום נכנס עם עיתונאים זרים עד לגבול הקו הצהוב לנקודת תצפית, להסביר להם את הקרבה לצה"ל, להסביר להם את שייטות הלחימה, למה זה נראה כמו שזה נראה. כבר התחלנו עם הדברים האלה אתמול. אנחנו לא מחכים להחלטה שתגיע או לא תגיע. מבחינתנו, השחרה של חמאס, הפרות הסכם והדברים האלה – אף גוף פה לא צריך לקחת קרדיט. כולם לקחו בזה חלק. לגבי הסרטונים של חמאס מוציא להורג אנשים בעזה, אני יודע שכל האנשים פה בשולחן התעסקו בזה. אני במקרה צה"ל, אז קיבלתי מאמ"ן את הסרטון ראשון, אבל כולם פה לקחו חלק בדבר הזה. תוך 12 שעות טראמפ התייחס לזה. זה היה סיפור מוביל בעולם בצורה דרמטית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נדב, אני רוצה בעניין הזה לומר לך – ובעיקר לך ולאריה, למרות שכולכם פה מתעסקים בזה – אנחנו עוסקים פה בעסקה. אין פגישה בין-לאומית שלנו, חברי הכנסת, שלא שואלים אותנו על סלוגן אלימות מתנחלים. נקרא לזה אלימות יהודית, כי כמתנחל חורה לי שקוראים לזה אלימות מתנחלים. אלימות שקורית על ידי יהודים כלפי פלשתינים, למרות שהיא מיעוט קטן מהאלימות שקורית בין הים לירדן, מעסיקה אותנו אין-סוף, מזיקה לנו לגופו של עניין קודם כול. היא אסורה לגופו של עניין, וגם מזיקה לנו בין-לאומית בצורה בלתי רגילה. לגבי הדוח שפרסם אתמול רועי שרון ספציפית על עלייה באלימות בגוש עציון, כתושב גוש עציון מפריע לי, פוגע בי מוסרית, ערכית, וגם מזיק לנו בעולם. צריך לטפל בזה מהותית, ובזה אני עוסק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן. בואו נטפל בזה. זה לא קשור להסברה, זה קשור לטיפול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דוברותית גם פה יש אירוע, וצריך להיות שם במלוא כוחותינו. << אורח >> אריה דורון: << אורח >> אנחנו לא חוסכים. איפה שיש מקום לחקור, אנחנו חוקרים. מבחינתנו אין ימין, אין שמאל, אין שום דבר אחר. מבחינתנו החוק הוא לרגלינו. כדבר המשטרה אני גם דואג באירועים כאלה, גם בגלל העניין הזה, ואני מתעקש שייצאו הודעות כמה שיותר מהר על מנת שזה יצא גם החוצה בעולם. מבחינתנו כל אירוע כזה נחקר ויוצא החוצה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריך להגיד שפה, במדינת ישראל, לא מראים את התמונות האלה, כמו הרבה מאוד תמונות אחרות שאזרחי מדינת ישראל נמנעים ורשתות הטלוויזיה לא מראות אצלנו. אבל בעולם רואים את זה. אני מרגישה לפעמים שאנחנו מנותקים, שמנתקים אותנו. << אורח >> אריה דורון: << אורח >> כשאנחנו מוציאים את ההודעות, מבחינתנו אנחנו לא מחביאים שום דבר. יש חקירה, אנחנו מוציאים. אתם יכולים לראות ולבדוק את מספר ההודעות שיצאו. אני חושב שהשנה האחרונה היא בעלייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא מדברת עליך כמובן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אתן לך דוגמה חיובית, כדי שנאחז גם במה שנעשה ולא רק במה שלא נעשה קשה. כשהרמטכ"ל איל זמיר נכנס לתפקידו, שבוע אחרי זה היה אירוע מאוד חמור באזור דרום הר חברון של חיילי צה"ל. באותו יום – לא שבוע אחרי זה ולא יום אחרי זה, אלא באותו יום הרמטכ"ל עם אלוף פיקוד מרכז הגיעו למקום. מג"ד (במיל') הודח מתפקידו. הוא נקט אמירה חד-משמעית. האירוע טופל ברמה גבוהה – כל מה שאני אומר כאן פורסם. דרך אגב, זה לא בשביל העולם, זה אפילו לא בשביל הפלסטינים. זה בשבילנו. לאור הפרסומים אתמול בלילה, שהם מאוד חורים לי, אני אומר כאן כמו לפיקוד מרכז כך גם לממ"ז ש"י, להיכנס פה ב-100 קמ"ש אם לא ב-1,000, כי זה בנפשנו. זה בנפשנו. זה בשבילנו, לא בשביל הפלסטינים ולא בשביל העולם אלא בשביל של מדינת ישראל. נדב, חזרה אליך. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> בנושא הזה המדיניות מאוד ברורה, ואנחנו בתיאום עם המשטרה. בזמן אמת התפקיד של צה"ל הוא למנוע חיכוך ואלימות. עושים את זה. הקו הערכי הוא מאוד ברור. דיברת על זה שהרמטכ"ל אמר את זה, אבל לפני ואחרי זה מאוד ברור בכל הודעה שלנו. באנגלית הרבה פעמים אני אצייץ באופן יזום להוציא אירועים כאלה שאולי לא טובים, אבל להסביר שאנחנו לא מקבלים את זה ומטפלים. המשך הטיפול כמובן עובר למשטרה אם מדובר באזרחים ישראלים, אבל אנחנו עובדים שם בתיאום, כולל מאחורי הקלעים, שזה חשוב, מול המקבילים האמריקנים וכדומה, גם צבאיים, גם מדיניים. הדברים האלה מתווכים היטב. אני אגיד דבר אחרון. שאלת הרבה על התיאום. יש דבר הכי יפה שאני רואה בשנה האחרונה. במקרה במשטרה אני עובד עם חבר'ה אחרים שהם מתחת לאריה, אבל אין פה מישהו בשולחן שלא ראיתי את הפרצוף שלו יותר מדי פעמים בחודשים האחרונים. משט כדוגמה, ישבנו כולנו, עשינו ועידות טלפוניות. פעם זה בראשות מערך ההסברה, פעם את החלק הצבאי אנחנו מזמינים אלינו כדי לדבר עליו. כל גוף מבין מה החלק שלו, מה התרומה שלו. יש מאמץ משותף בלי אגו, כולם מפרגנים לכולם, ברמה שאני אומר לדין הדובר באנגלית: אחי, אתה הכי תותח בזה. לך לספינה. זו הקצינה על הספינה. אני סומך עליך, תיכנס, תעשה; או משרד החוץ: אהלן, אני מעלה כך וכך – עבודה מתואמת עד לפרטי פרטים. אני חושב שגם איראן וגם המשטים אלה שתי דוגמאות מהחצי שנה האחרונה של הצלחות גדולות בתחום ההסברה, והן מגיעות גם מהיערכות וגם מתיאום מאוד מאוד גדול והעובדה שכולנו עובדים כיד אחת. האתגר שלנו קדימה בדובר צה"ל, מה שאני מסמן אותו, היום אחרי המלחמה חמאס לא בהפסקת אש מבחינת דוברותית. אפשר להתווכח אם ברמה הפרקטית גם בשטח, אבל מבחינה דוברותית בטוח לא. כל יום יש פייק ניוז שיוצא מעזה, ואנחנו צריכים להיות אקטיביים בדיוק כמו שדיברתי, להוציא את כל ההפללות שיש לנו ממה יש בשטח, איפה יש מנהרות, איפה עבדו מתחת לבית הספר, ומודיעין אמש"ט – הדס נגעה בזה. יש המון אמש"ט שישוחרר לפרסום כבר בשבועות הקרובים. תוך כדי שאנחנו מדברים פה הוצאתי אמש"ט בטוויטר על עובד אונר"א, שבכלל הדס עזרה לנו למצוא, ואנחנו עובדים בלמפות את כל המודיעין כדי להוציא את זה. זה הכי חשוב – מודיעין, הוכחות, להראות טיל מתחת למיטה של תינוק. אני אגיד בכנות פה שאני חושב שלא נצליח להחזיר אנשים ל-7 באוקטובר מעבר לסרט הזוועות. כן נוכל להחזיר אנשים לטיל מתחת לבית ספר או משגרים בבניין של צופים, ולהגיד להם: הבניין הזה הרוס כי א, ב, ג, ד. זה נוכל. בעיניו הסיפור של אלימות חמאס כלפי העזתים הוא סיפור הכי אסטרטגי שיש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון מאוד. כי זה ארגון טרור. << דובר_המשך >> נדב שושני: << דובר_המשך >> אני אשמור מאחורי הקלעים הרבה מהצעדים שעשינו, כי גם נכון שלדבר הזה תהיה את התהודה האותנטית שלו, אבל אנחנו מאוד מעורבים בדבר הזה. האמריקנים גם בתקשורת וגם מאחורי הקלעים בכל המנגנונים, המנגנון החדש בקרית גת וכו', מאוד מעורבים בדבר הזה ומאוד נחשפים לדבר הזה. לא הכול צריך להיעשות מאחורי הקלעים. הכי חשוב בסוף בדבר הזה זה התוצאה, ויש לחץ מאוד גדול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נדב, בגלל שהזכרת, אני פונה בעיקר אליך, גל. את סיפור קריית גת צריך להסביר. הדרך שבה הוא יצא ויוצא היא זוועה. ככה נראית מדינת חסות. הדברים לא הוסברו, לא דובררו מראש. אתה יודע איך אני, אני אף פעם לא מאשים את הדרג המקצועי. לא נעשתה פה תוכנית עבודה להסביר מה קורה פה. פתאום יום אחד ראש העיר קריית גת מדבר. אני אומר איך הציבור הישראלי נחשף לעניין – אזרחים בקרית גת מפרסמים חיילים אמריקנים, ואחרים מסתובבים ועושים קניות לשבת, ואז הציבור הישראלי לומד שיש מרכז שליטה אמריקני בקריית גת. הסיפור כבר בסופ"ש האחרון הפך להיות פומבי, אבל אני אומר כאן מבחינתי שהביקורת היא ממשלתית על אי-היערכות. חבר'ה, יש פה הסדר. יש פה הסדר משמעותי. הוועדה הזו עסקה בהסדר שקורה בלבנון, גם בחלקיה הגלויים וגם בחסויים. אנחנו עושים משהו אחר אבל דומה. בואו נספר את הסיפור. יש פה סיפור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא יודעת אם אתמול יצא לך לראות את הדיווחים בתקשורת הישראלית. הכותרת הייתה: האמריקנים נתנו אור ירוק, נתניהו צפוי להגיע ברביעי לקריית גת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ראיתי. כן, זה נורא. אני רוצה לקוות שיש סיפור אחר וצריך לספר אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כדי שכולנו ניזכר מי זה חמאס בהקשר לזה, אני אגיד שהרגע יצא פוש, ולצערנו הגופה שהועברה לישראל אינה של חטוף. זה חמאס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. ד"ר אילן סמיש, בבקשה. << אורח >> אילן סמיש: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מפורום ההייטק למען ישראל ונציג אחים ואחיות לנשק. אני רואה פה את נדב שושני מדובר צה"ל. בעבר הייתי באמ"ן קש"ח, זרוע שעובדת הרבה עם דובר צה"ל. הייתי עיתונאי מדע פופולרי, עשר שנים עוסק בתקשורת. אני בא לפה עם בקשה אופרטיבית ממך. ב-8 באוקטובר 2023 הייתה מסיבת עיתונאים ראשונה שהייתה קשורה לאירוע. זו הייתה התארגנות פרטית של הורים ואחים שיקיריהם אבדו ומחפשים אותם. לא היה שם אף גורם ממשלתי. אני זעקתי שם באנגלית בתור דו-שפתי, אחרי שראיתי שלא היו שם דוברים באנגלית, על זה שהמנהלת שלי ד"ר ליליה גורביץ' וסילקובסקי נעדרת – יומיים אחרי זה גילו את גופתה, ז"ל – ועל זה ששלושה מעובדיי מחפשים את יקיריהם. חלקם חזרו שורדי שבי וחלקם חזרו בארונות. מאז לא פנו לא אליי וגם לא למשפחות שאיבדו את יקיריהן. מאז יש פה גופים שבאמת עושים עבודת קודש. אני מסכים איתך שיש שכר לעמל, ואני שמח על הגדלת התקציב במשרד החוץ לחצי מיליארד, מערך ההסברה ב-2024 מ-40 ל-160 מיליון, כשמתוך זה הוא ידע לנצל רק 120 מיליון מהכסף. אבל הגענו לשעה שבה הבידוד המדיני שלנו – ורק אתמול חבריי מאחים לנשק ישבו אצל חבר הכנסת דוד ביטן לדבר על הבידוד המדיני ועל הפגיעה בסטרטאפ ניישן. בעקבות המצב הנרטיב השתנה לגמרי. מה שהיה ב-7 באוקטובר כבר לא קיים, וגם העסקה וגם מה שקורה עם זה שחמאס מפר את ההנחיות, אנחנו לא רואים את זה מספיק ואנחנו רואים את הפגיעה שיש בעקבות זה. כרגע לדברים אופרטיביים ברמת ההסברה, קמו פה גופים חדשים, חדשים מבחינת עליית התקציב, הן משרד החוץ שאמר שזה פי 20, הן מערך ההסברה שהתקציב שלו עלה פי 4. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, בתור הגורם המפקח והמתכלל, בין אם זה במרכז המידע של הכנסת – לבדוק מה נעשה במקומות אחרים, ובין אם זה עם גוף חיצוני – לבנות את מערך ההסברה, כי כרגע האזרחים והחברים שלנו בחו"ל לא רואים את זה. אנחנו כרגע בפרשת לך לך, ומה שאנחנו מנסים לעשות פה זה מאבק בעלייה מול אנשים מחו"ל שמקבלים איזשהו נרטיב שיש השקעה תודעתית עצומה מקטר, נגיד גם מסין, רוסיה ומקומות אחרים – אנחנו יודעים את זה, ואנחנו מנסים להגיד להם: לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אנחנו נראה לך, לא מה שסוכני תודעה אחרים אומרים לך. המאמץ פה הוא מאוד קשה, המאמץ הוא יום-יומי, המאמץ בסושיאל הוא מאמץ לא פחות חשוב, והמאמץ על אזרחי ישראל שגם להם מגיעה הסברה אמיתית, שכרגע אנחנו לא רואים, הוא גם לא פחות חשוב. אני אגע בדבר אחרון. יש כרגע מצב שחמאס מפר את החזרת החטופים החללים. כולנו שמחנו עם החטופים החיים שחזרו אלינו. הנרטיב שרואים בחוץ הוא אחר. לא השתנה שום דבר. אני יודע את זה, כולל מסטרטאפ שפונים אנשים וגורמים ששיתפו פעולה בעבר בחו"ל ופתאום לא רוצים לעבוד ממדינות שונות. אנחנו לא רואים את הנרטיב שכרגע יש הזדמנות מחלחלת. מה שהופיע ב"גרדיאן" בשבוע האחרון זה המיצג שהיה בחוף הים בתל אביב של נשיא ארצות הברית כועס ומסתכל על ראש הממשלה עם המילה liability, מה שפה שמענו על דברים אחרים שיש פה נרטיבים שהם בחלקם מעלים את הבידוד. אבל כרגע זו שעה, כמו שהיה עם המשט שהייתה שם באמת עבודה יחסית טובה מבחינת ההתמודדות איתו מול העסקה. אני מצטער להגיד, כמי שמאוד עוקב אחרי התקשורת בחו"ל, אני לא מספיק רואה את הצד שלנו לדברר את זה ולשנות קצת ממלחמת התודעה שיש מהצד השני. זה דבר שאין בו ימין ואין בו שמאל, ואין בו מחאה או לא מחאה. זה דבר שהוא לטובת מדינת ישראל, וזה מה שחשוב לנו, בלי שום קשר לדעה פוליטית כזאת או אחרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, ד"ר סמיש. שלי, עוד משהו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר את זה כל כך יפה. בסוף יושבים פה חברי אופוזיציה, ואנחנו רואים בעצמנו שליחים של מדינת ישראל. בסוף, כשאני טסה לחו"ל אני מדבררת את מדינת ישראל. זה ממש נכון. אין פה עניין של פוליטיקה. יש פה עניין של להגיד את האמת ולהיות שליחים של המדינה הזאת. אני רוצה להגיד על זה משפט. אין הרבה חברי כנסת שעושים הסברה – אני לא אוהבת לקרוא לזה הסברה. די, בואו נצא כבר מהמילה הזאת. זו דיפלומטיה ציבורית. מספיק כבר עם המילה הזאת. אין הרבה כאלה שעושים את זה, ואין פה הרבה דוברי אנגלית רהוטה. אני חושבת שצריך להיות גם לינקג' יותר טוב בינינו. תכינו לנו תיק של חומרים, של לינקים לכל האתרים שדיברתם עליהם והכול. אני נוסעת הרבה. אני עושה המון הסברה, קינלי עושה המון הסברה. תנו לנו חומרים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי. חברים, עוד מישהו מהדרג המקצועי? גל, בבקשה. << אורח >> גל אילן: << אורח >> רק דיוק לגבי הסכומים. מ-2024 אין לנו יתרות תקציבים. לגבי התקציב של 2025, הוא הרבה פחות מן הסתם. כל שאר האתגרים ברורים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. יעקב, בבקשה. << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> בחזית הזאת של הדיפלומטיה הציבורית, כמו שאמרת בצדק, התחזית שלנו היא שהחזית הזאת לא הולכת להיות שקטה. היריבים שלנו, האויבים שלנו, מבינים שהם לא יכולים או קשה להם לנצח אותנו בשדה הקרב, ולכן הם מפנים לזירה של הדיפלומטיה הציבורית משאבים אדירים, גם של תשומות, גם של כסף, גם של תכנון, גם של להסתכל קדימה, מה שאנחנו חייבים לעשות. כולם מדברים כבר שנים על ברית בין אסלאמיסטים לגורמי שמאל רדיקלים, ברית ירוקה, אדומה. אני הייתי רוצה להוסיף לזה גם צבע נוסף, צבע שחור. זה הצבע של האנטישמים הכבדים, הישנים. אנחנו רואים שגם הדברים האלה עולים. הברית הזאת אדום, ירוק, שחור, לא תיעלם. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכל השקרים שייזרקו עלינו בכל הזדמנות. הדרך הכי טובה היא קודם כול לספר את האמת שלנו ולספר את הסיפור שלנו. יש לנו סיפור. הוא מאוד משכנע אם מספרים אותו בצורה חזקה, מדויקת ועקבית, ובזה אנחנו חייבים לעבוד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. תודה. << אורח >> גל אילן: << אורח >> מילה אחרונה. הפקטור התקציבי – ונגע בזה יעקב קודם – הוא פקטור קריטי, על מנת שכל המערכות יוכלו לפעול בפוש ולפרוץ את תאי התהודה. צריך לדבר על כך שהאתגר שעומד מולנו הוא אתגר הרבה יותר גדול, גם מהתקציבים המשמעותיים שהושקעו בשנים האחרונות, וצריך לקחת את זה בחשבון. מדובר בערך אסטרטגי. כי בעוד שאנחנו מדברים באופן מובן על עיצוב ההווה והעתיד, העיצוב של העבר ישפיע מאוד. כאן אנחנו מדברים על בניית תודעה, והפקטור של AI והאתגרים הנוספים רק קורים עכשיו ועוד לפתחנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. אריה, עוד משהו? << אורח >> אריה דורון: << אורח >> כן. מדברים פה הרבה על תקשורת חוץ. אני חושב שגם אנחנו צריכים להשקיע המון המון בתודעה בקרב החברה הערבית. זה חשוב מאוד עכשיו בתקופה הזאת, וצריך לשים גם על זה את הדגש. חייבים לתת לזה מקום נכבד, פנימה מה שנקרא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. עוד מישהו מהדרג המקצועי? תודה. ממ"מ לפני שאני מסכם, בבקשה. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. גל ויעקב, אני מדבר כרגע על הרשתות החברתיות ועל התהודה שלהן ועל המאמצים לפרוץ את תיבת התהודה שאנחנו כל הזמן מדברים וחוזרים על זה, גם בתשתיות הטכנולוגיות וגם האנושיות, מאחר שיהיו עוד שיאים באירועים האלה. איך אנחנו מודדים את מה שאנחנו עושים, את הקמפיינים האלה, אם אנחנו יכולים להביא למדדי השפעה, על מנת שבאירוע הבא – ויהיה אירוע הבא – נוכל להסתכל אחורה ולהגיד: מה עשינו, כמה עשינו? << אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >> זה נושא קצת רחב. אני לא יודע אם יש זמן להרחיב בזה. אני אומר ממש קצרה. יש לנו דרך יחסית טובה, אפילו הייתי אומר מצוינת, למדוד את היקפי החשיפה. כלומר, לוודא שהמסר שלנו מגיע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם הוא משפיע? << דובר_המשך >> יעקב ליבנה: << דובר_המשך >> לגבי השפעה, יש ספרות ענפה בעניין הזה בעולם. מדידת השפעה היא דבר מורכב. אני אומר פה בלשון המעטה. אבל אנחנו יודעים למדוד את מה שאנחנו עושים, ולפעמים אנחנו גם רואים תוצאות. למשל, אנחנו רואים תוצאות כאשר הצד השני, האויב, היריב, מגיב למה שעשית. הזכרתי קודם את חמאס שבעקבות זה הצלחנו במאמץ של כל הגורמים בצד הישראלי לחשוף את מה שחמאס עושה בעזה אחרי ההסכם – כמו שדובר צה"ל אמר בצדק – ומהר מאוד ראינו שהם שינו את ההתנהלות שלהם. אגב, הפעילות שלנו היא לא רק ברשתות החברתיות. למרות הכול, עדיין חשובה מאוד עבודה מול העיתונות הרגילה, הממוסדת, הישנה, הקלאסית. הדבר הזה לא הלך לשום מקום. גם אנחנו פה מהמטה, אבל בעיקר הנציגויות שלנו בחו"ל, עם מאות רעיונות שהנציגים שלנו עושים, דברים שאנחנו מארגנים, פרסומים בתקשורת הקלאסית, כי בסוף הדבר הזה גם משתרשר לרשתות החברתיות. יש אין-ספור תדרוכים לעיתונות זרה שהנציגויות שלנו מקיימים בחו"ל. המסר שלנו חייב לעבור, גם אם אנחנו לא יודעים למדוד את זה בצורה מדויקת, כי אף אחד לא יודע למדוד בצורה מדויקת. אבל אנחנו יודעים שהמסר שלנו עובר ומגיע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברים, אני מסכם את הדיון הזה. קודם כול, כשאתה מכניס אנשים לבית והבית מבולגן, אז אתה צריך להסביר להם שהיו פה קודם גנבים שהפכו אותו. הוועדה קוראת כאן לכל גורמי המקצוע, בהמשך לשיח שהתקיים בוועדה, להיערך לאפשרות הסבירה של פתיחת עזה לכתבים ולהסבר הנרטיב מי גרם לעזה להגיע למצבה הנוכחי ולמה זה קרה, להיות מוכנים עם הדבר הזה, כי אנחנו חושבים שזו משימה ראשונה במעלה לתקופה הקרובה מבחינה דוברותית הסברתית. בנוסף לכך, הוועדה קוראת לגורמי המקצוע להיערך לאפשרות של סבבים נוספים. אני לא מרמז על היתכנות כזו, אבל אני חושב שהדברים צריכים להיות מוכנים אצלנו בצורה נצורה ובהחלט משמעותי באופן כללי. באופן ספציפי יותר אני אומר כאן, שיפור הדברור שלנו מול השפה הערבית שמסביבנו הוא בעיניי צו השעה. לא עסקנו בזה לעומק באופן הפתוח, אבל כל הדיסאינפורמציה שהסתובבה בשנתיים האחרונות בנוגע למצרים היא דוגמה רעה מאוד לשיח של חרשים בינינו לבין מדינה שכנה שיש לה הסכם שלום איתנו. אנחנו צריכים לעסוק בעניין השיח בערבית ביחס לכל ארצות ערב. הוועדה קוראת לאנשי המקצוע לקחת כאן עוד לג נוסף של עיסוק. יכול להיות שאנחנו נתמקד בזה באחת הוועדות הקרובות. הוועדה מברכת על שיתופי הפעולה שהוצגו פה בין גורמי המקצוע השונים, ועל השיח הער שמתקיים כפי שבוצע כאן. הוועדה שבה ומציינת את היעדרו, אי-מינויו של ראש מערך ההסברה מזה שנה וארבעה חודשים מאז שקודמו התפטר, בלי לפגוע בכל הנוכחים כאן, כמובן. הוועדה קוראת להבהרה קודם כול מהותית, גם פנימית, אבל דוברותית של תנאי העסקה, בעצם מסמך טראמפ על 20 סעיפיו ועל משמעויותיהם, כמובן בדגש על הפרות חמאס ועל הדברים שנעשים מהצד השני, אבל על מנת להקל קודם כול על הציבור הישראלי, וגם על העולם להבין לאן אנחנו הולכים גם בהקשר המעורבות הבין-לאומית ותפקידיה, כולל אירוע קריית גת. הוועדה קוראת להשלמת העסקה על כל חלקיה ופרטיה, ומתכוונת להמשיך לעסוק בזה בעתיד הקרוב. אנחנו מברכים על שובם של החטופים החיים, וקוראים שוב להשלמת העסקה בהיבט החטופים החללים, ומקווים שמדינת ישראל תצא לתקופה טובה יותר אחרי שנתיים קשות מאוד. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:28. << סיום >>