פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 118 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 13:59 סדר היום: << נושא >> יישום הקצאות משרד החינוך לשנת 2025 – ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מוזמנים: גור רוזנבלט – סמנכ"ל ומנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך רם נהרי – סגן מנהל מינהל הפיתוח ומנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך ישי גרין – מנהל תחום מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך כרמית הרוש – מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי רן קניגסברג – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי נדב אלישיב – רכז רשויות ובינוי, מועצת תנועות הנוער בישראל אורית בש – מנהלת פיתוח ואסטרטגיה, מועצת ארגוני הילדים והנוער מוזמנים באמצעים מקוונים: עמוס צייאדה – מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים, משרד החינוך שרי שלזינגר – רו"ח, מנהלת אגף תקציבים מינהל חינוך התיישבותי, משרד החינוך יהודית בראון – מנהלת אגף בכיר תקומה, משרד החינוך ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום הקצאות משרד החינוך לשנת 2025 – ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה ישיבת עדכון ביישום הקצאות משרד החינוך לשנת 2025 - ישיבת מעקב. מי מעדכן אותנו על קולות קוראים משרד החינוך גור? << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> כן אז אני אעדכן ככה: יש פה שמונה נושאים למעשה שאנחנו דנים בהם לגבי הקולות קוראים של 2025, קודם כל נפתח אני לא אוותר על זה אף פעם אני תמיד אגיד שזה שהוועדה הזאת בחרה להשקיע את הסכומים הכל כך גבוהים האלה בפעילויות של משרד החינוך בכלל ובפעילויות שמעולם לא תוקצבו, אני אספר חוויה אישית אתמול בערב הייתי בביקור במכינה בכמהין מכינה של תוכנית קדם צבאית שנקראת תוכנית אופק, שאלתי את המנהל שם מה מבחינתך הכי משמעותי כדי להתקדם? הוא אמר לי תפתור את סוגיית המבנים וזה בדיוק מה שהוועדה הזאת עושה, במובן הזה חבר הכנסת ואטורי אני ממש מתרגש מזה שעשיתם את זה וזו פעם ראשונה שאי פעם שאנחנו עושים דברים מסוג הזה וזה בהחלט מרגש ומשמח ואני לא יכול שלא לפתוח בדבר הזה. אני אתן רגע עדכון לפי הנושאים, אני אעדכן רגע בהכול ואחרי זה מי שרלוונטי ונמצא איתנו בזום יתקן באופן יותר ספציפי את הנושאים שלו, גם נמצאים פה כרמית שהיא גם סמנכ"לית של בינוי ורם שנמצא פה שהוא מנהל את התחום ואת הנושא בכלל והם יוסיפו ויפרטו. אני אתחיל מההחלטה של ה-74 מיליון שקלים שעוסקת בחמישה נושאים, נושא אחד שכבר עשינו אותו וזה בינוי תנועות נוער, הקול קורא פורסם ב-15 בספטמבר 2025 ולמעשה ההגשות שלו הסתיימו כבר ב-22 באוקטובר 2025, אותו דבר לגבי מועדוני הנוער גם כן פורסם ב- 15 בספטמבר 2025 ותוקף הקול קורא היה עד 22 באוקטובר 2025, ההגשות הסתיימו יש לנו הרבה מאוד הגשות אני חייב לומר את זה, בשני הדברים האלה היו בקשות שנאריך עוד את הזמנים וכאלה אבל העדפנו לשמור על המסגרת של הזמנים כדי לאפשר את הזרימה של הקול קורא הזה ולהספיק את התקציב, אז זה שני הנושאים של בינוי תנועות ובינוי מועדונים, בינוי תנועות למעשה אנחנו ממשיכים את מה שהראינו בדיון הקודם את אותו נושא. הנושא הבא זה הנושא של השיפוצים, כאן הקול קורא באוויר והוא פורסם ב-15 באוקטובר 2025 והוא מסתיים ב-15 בנובמבר 2025, יש כאן בתוך הסעיף הזה של ה-74 מיליון שקלים עוד שני סעיפים שהם לא בטיפול של מינהל חברה ונוער אני אעדכן רגע ואם אנשים ירצו להוסיף יוכלו להוסיף, אז יש לנו כפרי נוער שפורסם ב-21 באוקטובר 2025 והתוקף הוא עד ה-5 בנובמבר 2025 ואת הנושא של מגרשי ספורט תיכף נשלוף את הנושא הזה, זה לגבי ה-74 מיליון שקלים. הנושא השני זה ה-27.5 מיליון שקלים של הצפון, גם כאן הקולות קוראים פורסמו גם שיפוצים וגם מוסדות תורניים פורסמו ב-5 באוקטובר 2025 והתוקף הוא עד ה-15 בנובמבר 2025. הנושא האחרון זה ה-5 מיליון שקלים של מרכזי הורות, גם כאן הקול הקורא באוויר הוא פורסם ב-5 באוקטובר 2025 והוא להגשה עד ה-15 בנובמבר 2025. כל הקולות קוראים נשלחו לוועדה אתם מכירים אותם ראיתם אותם זה המצב, אז בעצם יש לנו שני קולות קוראים שכבר מתקדמים יותר וכבר נסגרו בינוי תנועות בינוי מועדונים ושאר הקולות קוראים מסתמים או ב-5 בנובמבר 2025 או ב-15 בנובמבר 2025. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> קירוי מגרשי הספורט זה עד ה-18 בנובמבר 2025. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפני שנמשיך עם פירוט רגע לגבי מרכז השלטון המקומי, היו לכם הערות העברתם אותן? << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> כן. קודם גם אני אפתח ואומר ראשית תודה רבה ליושב ראש הוועדה ולוועדה שמלווים את הדבר הזה מקרוב ובצמוד. בעקבות הישיבה הקודמת למעשה נמסרו למרכז השלטון המקומי והאזורי הקולות הקוראים להתייחסות טיוטות הקולות הקוראים ועבדנו במרץ רב כדי להתייחס לכל אחד ואחד מהם ולשלוח הערות לכל המסמכים, על מנת לנסות להביא לשינויים והטמעה של חלק מההערות שלנו עוד טרם פרסום הקולות הקוראים. אני אומר ראשית בשבחו של המשרד שהם היו קרואים לקבל את מסמכי ההערות שלנו ובהחלט בחנו אותם, אנחנו אפילו קיימנו איזשהו מפגש קצר בזום שבו הם שיקפו לנו מה מתוך ההערות שלנו התקבלו ומה לא וחלק מהדברים בהחלט התקבלו ושונו ויש לברך גם על האוזן הקשבת לדברים, גם על ההבנה של הצורך בשינויים, ואני מודה על כך ומודה על השותפות הזאת ואני מקווה שהיא תמשיך ותצמח עוד ועוד, בעיקר כשמדובר בכאלה תקציבים וכאלה נושאים חשובים. יחד עם זאת יש כמה דברים שעדיין נותרו מחוץ לקולות הקוראים ואנחנו מזהים אותם כהערות שיש להן חשיבות קרדינלית, שאנחנו צריכים לראות כיצד אנחנו מייצרים להם מענה גם אם זה לא קורה בקולות הקוראים הנוכחיים שכבר נמצאים באוויר וזמני ההגשה שלהם כבר נקבעו וברור לחלוטין שאנחנו לא נוכל לשנות אותם כעת בדיעבד, אבל נושאים שנוגעים לסוגיית ההחזקה על הקרקע וסוגיית החזקה במבנה, נושאים שנוגעים לקבועי הזמן שנקבעו לכל נושא במהלך מימוש הקולות הקוראים, וסוגיית האפשרות לנייד תקציבים במקומות שבהם אנחנו מבינים שתקציב שיועד לתחום מסוים בתוך הקול הקורא כמו למשל תכנון, הוא לא מספק בעוד שתקציב אחר שיועד למרכיב אחר ביישום הקול הקורא יכול לספק ולכן אפשר ממנו להקצות ולנייד, אלה נושאים שאנחנו רואים אותם כנושאים ליבתיים בקולות הקוראים וצריך לראות איך אנחנו פותרים בהם את הפלונטר. אני ארצה להתמקד בשניים מתוכם: סיפור החזקה הוא סיפור שמאפיין בעיקר את השלטון הדור עובדי בעצם, את המרחב הכפרי את השלטון האזורי, הרי כאשר אנחנו עוסקים במבנה ציבור של רשות עירונית אז זה ברור לחלוטין שהמבנה יהיה מבנה בבעלות של הרשות המקומית, הקרקע תהיה קרקע רשותית וככל שלא אז התהליך של על מנת לסדר את העניין של הייעוד של הקרקע והשימוש בקרקע הוא תהליך שהוא פשוט מן הפשוטים, יחסית מבחינת כוחות הזמנים מבחינת יכולת הביצוע, לא כך המצב כאשר אנחנו נמצאים בשלטון דור עובדי, שבו הרבה מאוד מהקרקעות וגם המבנים עצמם הם נמצאים בבעלות אגודה שיתופית בבעלות ועד מקומי, הדבר הזה יכול להוות למעשה מכשלה בסיסית מהיכולת של הרשות המקומית להתמודד על הקול הקורא, כאשר באותו ישוב שבו נמצא המבנה שאותו רוצים לשפץ שבו רוצים לבנות שבו רוצים לעלות על הקרקע, הוא למעשה נמצא בבעלות של אגודה שיתופית חקלאית. עכשיו התשובה של המשרד היא תשובה שאין חולק עליה, אנחנו מסכימים לחלוטין שכאשר מחולק כסף ציבורי למטרה שנועדה להבטיח את ייעודו לשיפוץ, לבינוי, להקמת מרכז בריאות, לא משנה מה כל אחד ואחד מהקולות הקוראים, יש לוודא שהכסף הולך לייעודו, שהשימוש אחר כך במבנה או בקרקע ימשיך לייעודו ולפרק זמן שהוא משמעותי ועל כן קיימת חשיבות שהקרקע הזאת לא תהיה משהו שהוא נזיל שניתן להעביר אותו מאחד לשני בלי שום בעיה, על העניין הזה אין עוררין גם מבחינת האינטרס של הרשויות המקומיות אין עוררין על העניין הזה. אני רק חושבת שהדרך שלנו לפתור את הדבר הזה על ידי יצירת עוגנים שמבטיחים את ההתחייבות המועצתית מלמעלה להבטיח שמירה על הייעוד ועל המבנה ועל תקציב רק לייעודו ושלא יעשה שום שימוש אחר ושלא תהיה שום שכירות במקרקעין, כדי להבטיח את אותה מטרה שהמדינה מבקשת להבטיח לכסף הציבורי, צריך להיפטר בדרך אחרת וצריך למצוא לו איזשהו מנגנון יצירתי, אי אפשר לענות בזאת האג'נדה ועל כן התשובה היא לא, אלא אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מוצאים לדבר הזה פתרון, יכול להיות שבאיזושהי הצהרה רשותית וקודם כל בשלב ההתמודדות, יכול להיות שרשות צריכה לקבל איזשהו פרק זמן שבו היא מגישה קרקע חומה לצורך ההתמודדות שלה כמענה על הקול הקורא, תוך התחייבות שככל שהיא לא תצליח להשלים את תהליך העברת המקרקעין או בחכירת משנה או בהסכם שכירות ארוך טווח אז ההרשאה תתבטל, אבל לא מראש למנוע בסף כניסה כזה את הכניסה שלה. משום שאני אסביר לאדוני תהליך ואדוני בוודאי מכיר את זה אפילו טוב ממני, תהליך העברת זכות החכירה או בחכירת משנה או בתהליך הפקעה או בתהליך של הסכם כלשהו עם מי שמחזיק הקרקע ורמ"י מעורבת בו גם, הוא תהליך ארוך ומאוד משמעותי, זה דבר שיכול להפיל את ההתמודדות את הפוטנציאל של רשויות מקומיות של המועצות האזוריות להגיש בכלל את המענה לקול הקורא. עכשיו אם לכולנו יש אינטרס משותף בעיקר בתקציבים של הקרן ובעיקר לטובת שבעת הקולות הקוראים הללו אם נתמקד באלה שעוסקים בבינוי ובקרקע, אז אותו אינטרס משותף הוא גם זה שצריך להוליך אותנו למציאת פתרון יצירתי, זמני, שלבי, מדורג, עם כל העוגנים שיאפשרו אחר כך למשרד להגיד לא עמדתם בזה אני שואב את זה בחזרה אליי, אבל לפחות לאפשר את סף הכניסה ואני חושבת שיש לנו את היכולת לעשות את זה, או בהצהרות מתאימות או ביצירת שלביות של התמודדות בהתחלה על הגשת קרקע כתנאי להסדר, או ביצירת איזשהו הסכם שבו המדינה המשרד הוא שותף בו, הוא מייצר בו את הערבויות את הבטוחות המתאימות שיבטיחו לו את זה שגם אם אני לא אעביר את הקרקע על שמה של הרשות עדיין תהיה לו בטוחה מספקת מבחינת עמידה בהתחייבויות של שימוש ייעודי בכסף ואי העברת הנכס, אי העברת הקרקע או המבנה. אני קוראת באמת גם בחסות הוועדה הזאת וגם למשרד, אם אנחנו נפרוץ את הדבר הזה אנחנו נצליח לעשות כאן שינוי שישליך אחר כך על חסם שקיים בעניין הזה גם ביחס למבני חינוך ולשיפוץ מבני חינוך ותיקים שמוחזקים היסטורית בידי ועדים ובידי אגודות ולמועצות ולאגודות יש אינטרס משותף לא סותר לשפץ אותם, להביא אותם למצב טוב להרחיב אותם, במקום לבנות מחדש במקום למצוא קרקע חדשה ולבנות מחדש מה שמעלה רק את העלויות, יש לנו פה מצב שפוטנציאלית אם נדע לטפל בזה אנחנו נהיה בווין ווין גם תקציבי וגם ציבורי וגם שמירה על הייעוד והשימוש של הכספים, לכן זה אירוע שאנחנו חייבים למצוא דרך לטפל בו כדי שלא נשרשר את זה לקולות הקוראים הבאים, זה אחד. האירוע השני שחשוב להציף פה בפני הוועדה הוא אירוע אבני הדרך והאפשרות ניוד התקציבים, כאשר אנחנו קובעים אבני דרך ליישום הקול הקורא ואנחנו למדים בוועדות מעקב ואני אומרת שוב אני אראה את הרשימה ואני אבין את האתגרים, למדים בישיבות מעקב שקולות קוראים של 2023, 2024 נמצאו עכשיו, היום ניתן להכריז עליהן על 50% מהרשויות שמסיימות את שלב התכנון, זאת אומרת שאנחנו צריכים רגע לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים עם אבני הדרך ועם לוחות הזמנים והאם אנחנו צריכים לבחון את זה לאור הפקת לקחים מהקולות הקוראים הקודמים ולשנות את אבני הדרך גם מבחינת לוחות זמנים וגם מבחינת הקצאת הכסף, כמות הכסף לכל אבן דרך וגם לאפשר בתנאים מסוימים לבצע ניוד של כספים בפיקוח מלא של המשרד, באישור מראש שלו, שוב אם כולנו מבינים שזה האינטרס שהכסף יעבור וימומש, בואו נמצא לו את העוגנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הניתוח שלך מאוד חשוב באמת יש לי כבר שני נושאים שרציתי לדבר באמת להגיב לדברים שלך, אבל הם כל כך ארוכים ששכחתי את הדבר הראשון, תעשי הפסקה רגע. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני אמרתי ששני עקרונות אני אציף כאן, זהו הנה עכשיו אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחד הדברים החשובים שהיא אמרה, כן אני הקשבתי לך את רואה, לגבי שיוך הקרקע, כי אני יודע שבדיון הבא שיש לנו על מרכזי הורות לדוגמה הדרישה היא שהמבנה יהיה בבעלות העירייה הרשות, עכשיו מה קורה במקרה הזה באמת של תנועות נוער? האם זה יכול להיות באמת כמו שהיא אומרת? כי אני יודע שביישובים יש אגודה קהילתית שיתופית, זאת אומרת יש את האגודה החקלאית ויש את האגודה הקהילתית, זה פותר את הבעיה כי בעצם לא יהיה לך אגודה חקלאית שהיא תשתמש במבנה עד כמה שאני מבין. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> מה זאת אומרת זה פותר את הבעיה? ברגע שהיא הבעלים של המבנה אז מראש המועצה לא יכולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז הם, המועצה, צריכים באמת לסגור את העניין הזה, לעשות שיוך של המבנה בעצם ההתחייבות של הישוב שמקבל את המבנה כי כל היישובים רוצים מבנים, שבעצם המבנה עצמו הוא כבר לא ישמש את האגודה החקלאית השיתופית, כי אני אגיד לך מה הבעיה, הם יכולים למכור את זה גם אחר כך לעשות מסחר כמו מחסן בננות. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אז אני אומרת זה בדיוק כל הסיפור, אנחנו כולנו מסכימים שאנחנו צריכים להבטיח שכל עוד אני לא משנה את הבעלות אל הקרקע מהאגודה למועצה ועדיין מאפשרת התמודדות על הקול הקורא, אני מבטיחה שהאגודה לא תוכל לעשות שום שימוש שום שינוי במבנה הזה, עכשיו זה דבר שאנחנו צריכים למצוא איך אנחנו מעגנים אותו, אבל אני לא יכולה להתמודד עם מצב שבו אני צריכה לעשות חכירת משנה, לקבל אישור מרמ"י במקומות שבהם בכלל אני בתוך הסכמי משבצת לא בטוח שאני אצליח לעשות את זה אי פעם, כל כך הרבה מניעים יכולים למנוע את התהליך הזה ולעכב אותו, שאז אני מפספסת את ההזדמנות להגיש בכלל התמודדות על הקול קורא הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז מה ששאלתי לגבי מרכזי ההורות שם הדרישה היא שהרשות תהיה בעלת המבנה, למה כי זה אזורי יותר? כי זה לא יכול להיות יישובים כמו שמציינת הגברת? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> קודם כל אני רוצה להתייחס למה שעלה פה ואחר כך נתייחס ספציפית למרכזי הורות, המטרה של המשרד היא באמת לוודא שייעוד הכספים הם צריכים להגיע לטובת שיפוץ, בינוי לתנועות נוער - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע אבל שאלתי שאלה, לא הבנתי, את מתעלמת ממני? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא, רגע, נשאלו עוד, צריך לזכור את הרצף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא נפגע אבל אני רוצה לקבל תשובה. יש לי עוד שאלה אבל אני אשכח, רגע, כל אחת מכן לקחה פה את המיקרופון, אצלנו חברי הכנסת יש גם כן הגבלה של שלוש דקות דיבור זה הכל, עכשיו אני נותן לכם יותר, אין בעיה, רק אני רוצה לקבל תשובות על משהו, שאלות הבהרה אפשר לתת באמצע גם אם אני סתם יושב פה בוועדה, זה אחד. שתיים לגבי תכנון, התכנון תרשמו לכם את הדברים בסדר תענו לי איך שאתם רוצים, מי שאתם רוצה שיענה לי ממשרד החינוך, התכנון לוקח הרבה זמן ככה אני מבין, אנחנו נמצאים ב-2023 אמרתם סיימו תכנון גם היא ציינה את זה, עכשיו אם התכנון כל כך ארוך אני לא מבין, כל מבנה מתכננים אותו מחדש? עזבו את הפרוצדורה המקומית, השאלה היא אם יש לכם תוכנית קבועה לכל מבנה? של בנייה אני מדבר מהתחלה, או שאתם באים לכל אזור ואומרים טוב בואו נעשה פה תנועת נוער מבנה ומתחילים הכל מאפס? << אורח >> רם נהרי: << אורח >> יש מה שנקרא פרוגרמה, הפרוגרמה נותנת זה המתכון, המתכון לבניית גן בית ספר סניף תנועת נוער, רשום לך שם 12 כיתות 50 מטר, אחד חדר מורים 70 מטר זו המסגרת התכנונית, הרשות המקומית מקבלת את המסגרת התכנונית, שוכרת את שירותיו של אדריכל שמתכנן את המבנה בהתאם לצביון שלה ולרצון שלה ככל שזה עומד במסגרת התכנונית הזאת, התכנון עצמו אכן אורך זמן, הסוגיות שעלו כאן הן סוגיות שקשורות לסוגיית הקרקע והקצאת המשאב הקרקעי בהיבט הקנייני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שמעכב המעכב הגדול? << אורח >> רם נהרי: << אורח >> זו הסוגייה כן, זה לא קשור לתכנון האדריכלי אלא זה משהו יותר טרומי, זה קרקעי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל גם תכנון אדריכלי אני אומר, אם אתה עושה פעם אחת וממקם את זה על השטח של המדידה שיש לך כדי לקבל היתר, אז זה יותר קצר למה להתחיל הכל מחדש? << אורח >> רם נהרי: << אורח >> אז בדרך כלל זה לא שיש איזשהו שטנץ קבוע, זה אותו מבנה שמשרד החינוך אמר ככה אני רוצה זה מה יהיה, כל רשות יש לה את הצרכים שלה וכל מגרש עם מאפיינים קרקעיים מגוונים ושונים ולכן התכנון הוא מותאם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה מפעל הפייס הקימו מועדונים בישובים ואני הייתי שם בוועד במזכירות של היישוב שלי וכשרצינו מבנה אמרו טוב נותנים לכם מועדון לקהילה, שלחו אותנו לשלושה יישובים אמרו זה שלושה דגמים תבחרו אחד, אחד מהם זה מה שיהיה אצלכם אוקיי? לא נתנו לו עכשיו בואו תקימו בית חדש איזה צבע אתה רוצה ירוק את הקיר הזה ואת ההוא לבן ואת זה ורוד, אני אומר עוד פעם זה יכול לעשות תהליך וקיצור זמן תכנוני אם אתה בא עם מבנה ואתה ממקם אותו בשטח. << אורח >> רם נהרי: << אורח >> אז הפרוגרמה היא באמת היא מאוד מוגדרת ומסודרת, היא די מתעלת את הרשות המקומית להבין מה הולך להיות, אבל הליטושים וההתאמות הנקודתיות בשביל זה אתה צריך אדריכל שיתאים את זה לאותו מגרש, אין לך אין דגם זה לא קבלן שנותן דגם לאיזה יישוב מסוים. << אורח >> נדב אלישיב: << אורח >> גם חשוב להגיד שלפחות בעניין של תנועות נוער גם יש הבדלים בין הסניפים מבחינת גדלים, לייצר דגם אחד בתור מי שהיה חלק מצוות כתיבת הפרוגרמה זה דבר שבסוף פוגע, זאת אומרת אם אתה מייצר דגם אחוד אז זה פוגע אגב, גם אגב החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי שפעם באמת היו עובדים בדגמים מאוד מאוד ברורים כמו שאתה אומר כמו שסיפרת באמת ככה היו עובדים, היום עובדים פחות אלא יותר בפרוגרמה שעל בסיסה מייצרים מבנים, כי בכל מקרה כפי שאתה מכיר כל מבנה צריך לעשות היתר נפרד והשטחים לא תמיד שיפועים גדלים צורות שונות של חלקות, בסוף זה מייצר מבנים אחרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, כרמית כן בבקשה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אני רציתי להשיב פשוט לכל השאלות שהעלתה נועה, כרמית הרוש סמנכ"לית מנהלת מינהל הפיתוח ממלאת מקום, על אף ששוחחנו נועה ואני ושיתפנו כמו שהיא תיארה קיימנו זום משותף, שמענו את האתגרים והחזרנו גם תשובה מסודרת לכל אחד מהסעיפים, המטרה שלנו כמשרד היא לוודא שהתקציבים מגיעים ונשארים בייעוד שלהם, בעצם מועצה אזורית שרוצה את פרק הזמן כפי שתיארה נועה להסדיר את הקרקע, תוכל להגיש שנה אחרי, ברגע שאני אתן לה להגיש לפני שהקרקע נמצאת ומוסדרת אני בעצם מונעת מרשות אחרת בינתיים להגיש במהלך השנה הזו, תיארה פה נכון זה יכול לקחת גם שנה גם שנתיים ואז אנחנו מפסידים רשויות אחרות, אפרופו ההחמצה ש-40 רשויות זוכות בקול קורא מקבלות הרשאה ולא מתקדמות עם ביצוע בקריטריונים שהם לא כאלה מסובכים, אז ודאי קל וחומר אם אני אתן לרשות הרשאה ויאפשר לה לצאת לדרך כשהקרקע עוד לא שלה, אז קל וחומר שאחוז הביצוע שלי ילך וירד. אז אם רשות נמצאת באיזשהו תהליך של הסדרה, בגדול הקולות קוראים והקצאות בינוי זה משהו שחוזר על עצמו ורשויות אפילו יודעות מתי בערך יוצאים הקולות קוראים ונערכות בהתאם, אז חבל מאוד יהיה לשחרר הרשאות ולחכות שנה שנתיים עד שהם יסדירו את הקרקע, כפי שציין אדון היושב ראש אנחנו רוצים בסוף שהמבנה הזה לא יעבור לשרת פונקציה אחרת, מעבר לזה כשאנחנו בודקים בפרקטיקה כרגע מבין ההגשות שבוצעו גם לקול הקורא הנוכחי, אנחנו רואים שעל אף שהמועצות האזוריות הם רק 20% מהרשויות, עדיין אנחנו מוצאים שכבר 50 בקשות הוגשו על ידי מועצות אזוריות, משמע התהליכים האלה באמת של הסדרת הקרקע נמצאים שם. בעניין שיפוצים משהו שכן אפשר להקל אנחנו כן מקלים ואת זה עשינו לבקשת השלטון המקומי והסתפקנו בחוזה שכירות מעל 10 שנים של המבנה, כדי לתת כי מדובר באמת בסכום שהוא אחר ולא בבינוי קבע ארוך טווח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בשנתיים שהכסף שוכב בעצם הוא אותו מספר נכון או שאתם משקיעים אותו איפשהו? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> ברור ואז זה בכלל פער לאותה רשות שצריכה לבצע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש עלייה של הבנייה גם הבנייה עלתה קצת, אז מה עושים עם זה? אתם מחייכים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו נמצאים בתהליך ארוך יחד עם השלטון המקומי ועם האוצר בעניין בחינת עלויות הבנייה, זה מהלך שאנחנו מובילים ומקווים בראשות מנכ"ל המשרד כמובן ומנסים להגיע לשינוי, השינוי הזה יגיע מהאוצר מן הסתם זה לא מתוך תקציב שקיים בחינוך לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר עוד פעם השאלה אם אפשר לשמור על הערך של כסף? כי שנתיים הרשות תצטרך לממן את זה בעוד 200,000 שקלים בסכומים האלה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> זו בדיוק הסיבה שחשוב לממש הרשאות ולוודא שהם יכולים לממש אותם באותה שנה תקציבית, האוצר לא מצמיד לנו את הכסף כידוע, אנחנו משריינים אותו בתקנה בדיוק לפי עשירית האגורה שיוצאת ההרשאה זה לא משוריין באופן אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בגלל זה יש העדפה גם של רשויות שכבר התחילו תכנון נכון? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> נכון זה בדיוק מה שהסברתי, חבל יהיה גם לעשות בזה שינוי כי הנזק יעלה על התועלת, אנחנו נמצא שמפיקים הרשאות ולא מממשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אורית בש: << אורח >> אורית בש, מועצת ארגוני הילדים והנוער. אחר כך אני אדבר באופן כללי אבל רק לגבי הנושאים שעכשיו עכשיו אמרו, אני חושבת שמה שעוד יכול לעזור אולי למהירות ולביצוע הדברים, זה אם יהיה אפשר בכל מה שקשור לבנייה להשתמש במבנים יבילים, כי אני יודעת שהרבה רשויות פנו אלינו סביב הקול קורא הזה ושאלו אם ניתן יהיה לעשות מבנים יבילים והתשובה הייתה שלא, אז זה גם יכול מאוד לקצר אפרופו גם תכנון וגם כל נושא הבנייה ולממש לאפשר את זה, בעיני שווה לשקול את זה בטח רשויות בצפון שהמצב שם כל כך אקוטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה יבילים בטון? << אורח >> אורית בש: << אורח >> קרוואנים, לא חייב להיות דווקא קרוואנים במובן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלנו אכלו את הקירות והם ילדים טובים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> כשאנחנו נותנים מבנים אנחנו נותנים מבנה קבע, כשיש קול קורא או כשיש הקצאת כיתות זה לבינוי קבע, אגב דווקא ראשי רשויות רוצים להימנע מפתרון של יבילים, כי זה הופך - - - << אורח >> אורית בש: << אורח >> לא דיברתי לא התכוונתי למבנה, אני חושבת שגם הרשות שפנתה אלינו לא התכוונה למראה של אתר קרוואנים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> יבילים אנחנו נותנים כמענה זמני לפתרון לכיתות כאשר רשות עדיין לא ערוכה לבינוי קבע והיא צריכה פתרון זמני, אז כמובן כמשרד אנחנו מקצים יבילים לפתרון זמני ושם דווקא עדכנו תעריפים בשנה האחרונה שזו הייתה בצורה משמעותית, אבל בכל דבר אחר אנחנו רוצים לחתור לבינוי קבע משמעותי ואז זה גם מתוקצב בהתאם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. עמוס צייאדה מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים בזום. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> שלום לכולם, הוקצה לנו תקציב של 3 מיליון שקלים עבור שיפוץ מבנים של מוסדות תורניים בצפון ובדרום, הגדרנו מדדים של ותק, כמות הלמידים, מדד סוציו-אקונומי ותיעדוף לישיבות שמיועדות לשירות צבאי, בדיון האחרון היו ליושב ראש מספר הערות, הטמענו אותם זה היה להוסיף דרגה נוספת לגבי כמויות התלמידים ולגבי ההעדפה לישיבות מועדות לשירות צבאי, גם שם העלינו מ-20% ל-25%, המועד האחרון להגשה הוא עד ה-15 בנובמבר 2025. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, תודה רבה שאתם קשובים גם למה שאמרתי אז בכלל אני מרוצה. רואה חשבון שרי שלזינגר בזום. עמוס תודה רבה. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> שלום רב שרי שלזינגר מנהלת אגף בכיר תקציבים במינהל לחינוך התיישבותי, הוקצו לנו תקציבים על סך של 5 מיליון שקלים עבור שיפוץ כפרי נוער הנמצאים 40 קילומטרים מהצפון ומהדרום, פורסם קול קורא ב-21 באוקטובר 2025 שמועד ההגשה האחרון עומד על ה-6 בנובמבר 2025 ויש לנו כבר מספר מציעים שעומדים בקריטריונים, אנחנו מחכים כמובן לסיום המועד על מנת לתכלל את כל הנושא ולסיים עם החלוקה התקציבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> מרכזי הורות מי מציג? כרמית את על מרכזי הורות? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו נתייחס למרכזי הורות. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יהודית בראון בזום. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> יהודית בראון היא מרכזת אצלנו את הקול קורא למרכזי הורות, תעלה בזום. << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> שלום לכולם, אני בנהיגה לכן אני מתנצלת שאני בלי מצלמה, אתם רוצים שאני אתייחס למרכזי הורות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמעי אני מסיים תואר שני במשפטים ואם אני לא פותח את המצלמה אפילו אני המרצה אומר שאם לא פותחים את המצלמה לא עוברים את הקורס, מה את אומרת? << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> הלחצת הנה פתחתי. שלום לכולם כידוע לכם אנחנו הפצנו כבר קול קורא של מרכזי הורות, מדובר בארבעה מרכזי הורות שניים בגליל מערבי ושניים בגליל מזרחי, במודל של מרכז מרכזי ושלוחיו בכל אחד מהמרכזים, יש פרופיל מדויק לכל מרכז הורות מבחינת גודל, מבחינת הפונקציה, הרשויות קיבלו את הקול הקורא עם מכתב מקדים של מנהלת המחוז, הם יודעים מה הם נדרשים להגיש, מסמכים מדויקים, על המבנה, על הכשירות שלו, על חובת השיוך של המבנה לרשות וזהו עד ה-15 בנובמבר 2025 אנחנו מחכים להתייחסות, אנחנו יודעים שיש לפחות ארבע רשויות שמתעניינות ואוספות את המידע ואת החומרים ואנחנו מאוד מקווים שבאמת נוכל לאייש את זה בארבעה מרכזים אנחנו על זה, סך הכל תקציב 5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש התעניינות של רשויות? << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את אומרת שיש רשויות שפנו, כמה רשויות פנו? << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> ארבע רשויות פנו כרגע בשאלות הבהרה, ביקשו דיוקים, ביקשו הקלות, אנחנו מנסים לתת מענה לכולם וגם מי שלא עומד בקריטריונים כרגע ההנחיה שלנו זה להגיש ונראה איך אנחנו יכולים לסייע בסיום סגירת התאריך הרלוונטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבנתי, כי לגבי מרכז ההורות זה משהו שהעליתי גם בדיון הקודם, מבנה בבעלות הרשות 200 מטר זה היה? אני לא זוכר. << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> לא זה היה יותר זה היה 350 מטר ויש רשויות שביקשו שנקל עליהן ונקטין את הגודל של המבנה, הדרישה שלנו הייתה שהמבנה יהיה בבעלות הרשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראי אני אגיד לך משהו בפריפריה דווקא במקומות שאתם דורשים שזה נגב גליל, קשה לי לראות רשות שיש לה 350 מטר שלה בבעלותה, העיריות קצת את יודעת - - - << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> אז קודם כל הסכמנו שהמבנה יהיה גם בשכירות אבל שכירות ארוכת טווח לפחות ל-10 שנים, הבנו שבקיבוצים אם יש מבנים גדולים שלא בבעלות הקיבוץ, לפחות תהיה שכירות ארוכת טווח ולזה הסכמנו והתגמשנו וכשנראה מי שמגיש, ההנחייה שלנו כרגע תגישו גם אם אתם לא עומדים בקריטריונים ונבחן את זה, אנחנו תמיד יכולים להוציא הבהרות ולעשות ועדת חריגים, אבל נבחן את זה רק אחרי סיום ההגשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבנתי אוקיי תודה רבה, פה תעדכנו ואנחנו רוצים שכן יזכו בסוף רשויות אזוריות ולכן צריך לראות אם יש משהו שאף אחד לא עומד בו, אז באמת כמו שאמרת שיגישו ובואו נראה מי יקבל את זה, כי אנחנו צריכים כן להקים את המרכזים האלה זה חשוב מאוד. << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> ברור המוטיבציה של כולנו כמובן ערכית מוסרית חינוכית, היא להקים את המרכזים, לתת מענה להורים ומן הסתם הורים שמטופלים ומקבלים מענה הילדים שלהם יותר מחוזקים, זה ברור לנו חד משמעית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רגע שאלה מרכז השלטון המקומי. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> שאלה ליהודית שאפשרו את חלופת השכירות במקרה כאן כהוכחה. << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> כן ל-10 שנים. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> זה מתייחס גם לבינוי במרכי הורות? << אורח >> יהודית בראון: << אורח >> אנחנו לא מדברים פה על בינוי, בשיפוץ. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> לא גם פה זה רק בשיפוצים, אוקיי תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה סעי בזהירות בהצלחה. אני עושה הפסקה של דקה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> אנחנו נעשה ישיבת מעקב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סוף דצמבר? << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> האמת שעדיף בינואר סוף סגירת תקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ינואר אנחנו נתחיל תקציב חדש, אתם תרצו לבוא מוכנים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> בדצמבר אנחנו אמורים להיות פנויים לממש את כל ההרשאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר תשלחו נציג משרד החינוך באים עם משקל כבד בפעם הקודמת השר התקשר אלי באמצע הדיון. << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> אנחנו נשמח מאוד שגם ב-2026 הוועדה תמשיך את המגמה החיובית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נמצא דברים חיוביים יש הרבה למשרד החינוך תפקידים חשובים, חלק מהיעדים של הוועדה זה חינוך לכן גם מי שרוצה לנתק את החוט לא תמיד אפשר לנתק אותו, גם אם יגידו שלא אותו נושא יש הרבה נושאים שצריך להשקיע, תבוא עם רעיונות טובים חדשים תחדשו לנו. << אורח >> אורית בש: << אורח >> רק רציתי לציין ולא אמרתי קודם כי כבוד היושב ראש ביקש להיות ממוקדים, אבל להגיד באופן כללי. גם להגיד תודה רבה אנחנו מרגישים תיקון ושמחה גדולה גם על השוואת התקציבים לארגוני הילדים והנוער, גם עשינו כמה זומים משותפים עם רשויות מקומיות, מנהל המחלקות לחינוך ונוער ועלו למעלה מ-31 רשויות, אז הצורך הוא מורגש מאוד מאוד, אנחנו גם מתקדמים מבחינת פילנתרופיה ובעזרת השם אני מקווה שבסוף פברואר אנחנו כבר חונכים שני בתי ארגוני נוער בצפון ולקראת הבנייה של ההמשך ולגמרי זה עוזר גם בשיפוץ וגם בבינוי אז תודה גדולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה שהגעתם, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:34. << סיום >>