פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 422
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 10:02
סדר היום:
<< הלסי >> עיכוב בהקמת השער המזרחי למחנה 21 בכפר יונה והשלכותיו הקשות על חיי התושבים בשכונת גבעת אלונים - דיון מהיר של חה"כ דן אילוז וחה"כ רון כץ << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יעל רון בן משה – מ"מ היו"ר
אכרם חסון
מטי צרפתי הרכבי
חברי הכנסת:
דן אילוז
נאור שירי
סימון דוידסון
מוזמנים:
ליאור רוזן
–
מנהל אגף בכיר תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
צביקה קרמן
–
סגן בכיר לראש אמון ור' יחידת מתוו"ה, משרד הביטחון
יובל כנען
–
ר' חטיבת נכסים, משרד הביטחון
שלומי איתן
–
משנה סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, חברת נתיבי ישראל
אלברט טייב
–
עו"ד, ראש עיריית כפר יונה
שלום יהודה
–
ממלא מקום מנכ"ל העירייה, עיריית כפר יונה
עדי נתנאל
–
חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת בטחון, עיריית כפר יונה
מיקי ג'רבי
–
מהנדס תקשורת, נציג תושבים כפר יונה - גבעת אלונים
אילן ספקטור
–
חבר ועד שכונת גבעת אלונים
גיל יוסף בוחניק
–
תושב כפר יונה
זמיר חיימי
–
דוד של החטוף טל חיימי מקיבוץ ניר יצחק, נציג משפחות חטופים
יוסף אבי יאיר אנגל
–
סבו של פדוי השבי אופיר אנגל, נציג משפחות חטופים
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: עיכוב בהקמת השער המזרחי למחנה 21 בכפר יונה והשלכותיו הקשות על חיי התושבים בשכונת גבעת אלונים (מס' 5701). << נושא >>
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בוקר טוב, ו' בחשון תשפ"ו, 28 באוקטובר 2025. אני פותחת את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא עיכוב בהקמת השער המזרחי למחנה 21 בכפר יונה והשלכותיו הקשות על חיי התושבים בשכונת גבעת אלונים, דיון מהיר בבקשתו של חבר הכנסת דן אילוז וחבר הכנסת רון כץ – שיודע שהדיון מתקיים היום וזה בסדר מבחינתו שחבר הכנסת אילוז שהוביל מלכתחילה את הנושא ימשיך להוביל אותו, ובעקבות פנייה גם של ראש העיר, אלברט טייב. תודה שאתה כאן עם הצוות שלך.
בבקשה חבר הכנסת אילוז, רק רגע לפני שתתחיל נזכיר 13 חטופים חללים עדיין בעזה. כולנו מקווים לשובם במהרה, ככה שהמשפחות שלהם, המכרים שלהם, הקהילות שלהם ועם ישראל כולו יוכל לבצע את סגירת המעגל, ולאפשר קבורה ראויה. אנחנו רואים שחמאס ממשיך בהפרות ככל הנראה, אני לא רוצה לקבוע מוקדם מדי, אבל ככל הנראה, והלילה לא הוחזרה, לצערנו, גופת חלל חדשה ואני מקווה שמדינת ישראל, ממשלת ישראל, תנקוט בזרוע קשה סביב ההפרות האלה ולא נחזור ל-6 באוקטובר. במקום שאני גרה בגבול הצפון מבינים את זה, אני חושבת שגם תושבי קו התפר מבינים את זה. אסור לחזור לאיזושהי הכלה או יד רכה או כל פטנט אחר.
בבקשה, חבר הכנסת אילוז, בנושא החשוב של כפר יונה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
קודם כל אני אצטרף לדברים שלך מסוף דברייך, ופשוט להגיד אמן לכל מה שאמרת וגם לברך אותך, נראה לי זו פעם ראשונה שאני בוועדה שאת מנהלת. באתי לברך האמת את קרויזר על הוועדה שהוא קיבל, כי גם לא הייתי בוועדה שהוא ניהל עדיין. אבל גם אותך אני יכול לברך, אז אני מברך אותך.
אני אתן לראש העיר להציג את מהות הבעיה, אבל אני כן אגיד כמה דברים ממעוף הציפור, כדי אחר כך לתת לו להציג יותר לעומק. יש בעיה, שכפר יונה חווה גם בשגרה, בלי קשר לאיזשהו משהו שקורה כרגע. הלכתי לשטח ויחד עם ראש העיר ראיתי את זה בעיניים וזה משהו שהוא מאוד מוחשי. לכל מי שלוקח חמש דקות והולך לשכונה המדוברת זה משהו שאנחנו רואים בעיניים: יש בסיס צבאי, שהפך להיות בסיס צבאי מאוד עמוס, ושכרגע הדרך היחידה להגיע אליו זה דרך שכונת מגורים.
הגידול של הבסיס ביחד עם העובדה שיש רק אפשרות אחת להיכנס אליו - הופכת את החיים של התושבים בתוך המצב הזה, ושוב, גם בימי שיגרה רגילים ונורמליים ובלי השאר, שאנחנו גם עוד מעט נדבר עליו, לפשוט בלתי אפשריים. ויש גם פתרון קיים, שהוא מתוקצב ושהוא פשוט לא מבוצע עדיין ולכן יש משהו שהוא לא הגיוני, ואנחנו צריכים פשוט לברר, אני אמרתי גם לראש העיר. זה חלק מהתפקיד של הכנסת לבדוק למה הרשות המבצעת לא עושה את הדבר הפשוט הזה, איפה זה נופל, למה זה לא קורה. ואני רוצה שהוועדה עשות באמת תעזור לוודא את זה כדי שזה יקרה. לפעמים רק צריך קצת ללחוץ כדי שזה יקרה, כי כרגע יש באמת שכונה שלמה שהחיים שלה פשוט בלתי נסבלים.
מעבר לשגרה, בזמן האחרון יש גם הפגנות מאוד משמעותיות ליד הבסיס הזה, כי נמצא שם כלא צבאי, שבו נמצאים עצורים גם מהקהילה החרדית בעקבות אי גיוסם. ואני לא נכנס בכלל על האם נכון לעצור, לא נכון לעצור, וכל מיני דברים כאלה; זה לא הדיון פה ודעותיי בנושא גיוס חרדים מאוד ברורות. מצד שני, אני גם לא חושב שהכלי של המעצרים הוא הכלי הכי אפקטיבי, אבל כאמור זה לא הדיון פה.
מה שכן זה שיש הפגנות מאוד משמעותיות והן כולם מתקיימות בתוך השכונה הזאת, שגם בזמן שיגרה יש עומס מאוד רב על השכונה הזאת. ועכשיו, בנוסף לזה, יש גם העניין של ההפגנות. אני לא רוצה שאנחנו נדון על אכיפת חוק מול הפגנות, שזה משהו שאני גם כן מתעסק בו לא מעט מאז שהייתי חבר מועצת עיר בירושלים, כי גם אנחנו סובלים פה בירושלים לא מעט מהדברים האלה. אבל זה לא דיון לוועדת הפנים, דוגרי, זה דיון לוועדה לביטחון פנים, כנראה, כל הנושא של האכיפה של ההפגנות.
אבל מה שכן, הפתרון הקיים שהיה פותח כניסה במקום אחר, שלא מפריע לאף אחד ולאף תושב, הוא קיים והוא היה פותר גם את הבעיה בנושא הזה, כי היה מקום חלופי אחר, שלא מפריע לאף אחד לקיים את ההפגנות האלו. ולכן, הפתרון הזה, היישום שלו הפך להיות דחוף הרבה יותר עכשיו. היה דחוף לפני כן גם בזמן שגרה, אבל עכשיו עם ההפגנות זה הפך להיות עוד יותר דחוף. ולכן, אני חושב שחשוב מאוד לקיים את הדיון הזה, וגם להבין איפה זה תקוע, כדי להוריד את החסם הזה ולבצע את הדבר שכבר הוחלט, כבר תוקצב, ושרק צריך לבצע.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אוקיי, תודה רבה. חבר הכנסת חסון, ואחר כך ראש העיר.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
בוקר טוב לך. אני גם רוצה לדבר בכובע של ראש עיר לשעבר. אני אומר לך, הנושא הזה לא רק מתסכל ועושה נזק לרווחת התושבים. זה נושא שמראה שהבירוקרטיה, באמצעות רשויות החוק במדינת ישראל, היא בלתי נסבלת. אם המצב היה הפוך, אם ראש העיר היה מעכב משהו - תוך 48 שעות היו מוציאים לו צווים, מחייבים אותו ואפילו קונסים אותו. ואנחנו רואים, נבחרי הציבור ואנשי הציבור לא יכולים לבצע את הדבר הפשוט ביותר: לשמור על רווחת התושבים, לתת להם לחיות בכבוד.
אני רוצה להזכיר לך, שלפני שבועיים הייתה כאן ישיבה על הקמת בסיס אימונים ליד יישובים ברמת הגולן. ואני מהמתנגדים, כי אני גר ליד בסיס אליקים, שהוא מפריע לדליה ועוספיה, יש בסיס שהיה מפריע בראש העין, בסיס אחר מפריע לטירת הכרמל, בסיס שלישי הפריע לסכנין, וכמעט כולם יצאו משם. למה אנחנו מרחיבים ובונים בסיסים בתוך האוכלוסייה? הגיע הזמן שאנחנו, הריבון, נקבע מדיניות חדשה.
לא צריך להביא דברים כאלה כדי לחסום יישובים, כדי לגרום להם נזק. התושבים קונים בתים במאות או במיליוני שקלים כדי לחיות בכבוד. באים ומעצבנים אותם וגורמים להם נזק, ואין להם עם מי לדבר. לכן, גם המלחמה שלנו היא בבירוקרטיה של הריבון, מי שקובע מבחינת משרדי הממשלה שצריכים ליישם מה שאנחנו מבקשים ולא עושים את זה. ולכן אני אומר: הפעם צריך ללכת ביד קשה ולשים לוח זמנים וגם לדעת מתי מיישמים את הדברים האלה. ואני לא מאמין, שהעניין הוא עניין תקציבי או עניין בירוקרטי. המדינה יכולה לבצע כל מה שהיא רוצה תוך 24 שעות.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת חסון. אני רק רוצה להתייחס לנקודה מאוד חשובה שהעלית בעניין מדיניות פריסת הבסיסים, בסיסי צה"ל. אני חושבת שזה נושא משמעותי, לא לדיון הזה, אבל זה דיון שחייב להתקיים עם השלטון המקומי. זה לא יכול להיות דיון שמתקיים רק בתוך צה"ל או בין צה"ל לוועדת חוץ וביטחון. השלטון המקומי חייב להיות מעורב בקביעת מדיניות פריסת הבסיסים בגלל הדיונים שאנחנו רואים שהם מגיעים פה שבוע אחר שבוע. בשבוע שעבר זה היה על המלש"ביה ברמת הגולן ועכשיו זה על כפר יונה, ושבוע הבא יהיה נושא נוסף. אז אני מסמנת את זה לוועדה לבחינה ליושב הראש, איך נכון לקדם את הנושא, ואני בטוחה שחברי הכנסת יירתמו ויסייעו.
בבקשה, ראש העיר.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
קודם כול, אני רוצה להודות לכנסת ישראל ולך.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אני ישר מצביעה על חבר הכנסת אילוז, זה הכבוד הוא שלו.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
לא רק זה, אני רוצה להודות קודם כול לכנסת ישראל ולך, חברת הכנסת רון יעל, שפתחת את שערי הכנסת בפני עיר קטנה במדינת ישראל, שתכף אני אציג את הבעיה שיש לנו. וכמובן, הלב מתרחב מהפעילות של חבר הכנסת דן אילוז, זו הזדמנות מצוינת להודות לו - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בהחלט מגיע לו.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
- - וגם לחבר הכנסת כץ, שהעלו את זה. ותודה גם לך, ידידי היקר, חבר הכנסת. חבר הכנסת אילוז היה, לא רק דיבר איתנו בטלפון, אלא הוא היה, ואני אומר לפעמים: אין טוב כמראה עיניים. הוא הגיע לשם, הוא התרשם, ובגלל זה גם הבקשה הזו. אז באמת תודה גדולה לך מכל תושבי העיר כבר יונה.
איתי נמצאים כאן גם יושב ראש הוועד של שכונת גבעת אלונים, מיקי ג'רבי, גם חברי מועצת העיר, גם אילן, חבר המועצה, וגם עדי, וגם מנכ״ל העירייה.
אני רוצה דווקא להתחיל מהסוף ברשותך, חברת הכנסת יעל רון. שכונה קטנה של בסביבות 500 בתי-אב, זוגות צעירים, נצורה בשנת 2025. לא רק נצורה בגלל שבנו את הבסיס, אלא בעיקר בגלל כל מה שקשור בתשתיות. זה צד אחד. והצד השני, שיש בסיס ענק של 1,050 דונם, כן, 1,050 דונם, אחד הבסיסים הגדולים ביותר שיש בארץ, עם 24 יחידות, שרובן יחידות אזרחיות, אני לא אכנס ולא אפרט, אבל נמצאות שם על שטח ענק עם כניסה אחת. ואני לא מדבר אם חס וחלילה וחס ושלום יקרה איזשהו אסון שם בזמן שיש שם הפגנה. אי אפשר לצאת. לא אמבולנס, לא כיבוי אש, לא משטרה. אף אחד לא יכול להגיע.
(הצגת מצגת)
הכנתי איזושהי מצגת קצרה לנסות להיות תכליתי ולהציג את הבעיה: זו שכונה גבעת אלונים, כפי שאנחנו רואים. בשנת 2021, בדיוק כפי שחברנו כאן העלה. היום הוציאו את כל בסיסי צה"ל כמעט, מתוך שטח מדינת ישראל, ולא רק בגלל נדל"ן, אלא גם משיקולים אחרים, אבל גם בגלל נושא של נדל"ן. הוציאו והעבירו אותם, למשל, את עיר הבה"דים, שאנחנו מכירים, גם בצפון וגם בדרום העבירו.
משום מה, בכפר יונה קיים מחנה 21 משחר ההיסטוריה של מדינת ישראל, שבשנת 2021 העבירו לשם את כל הפרקליטויות שאנחנו מכירים. כל הפרקליטות הצבאיות של מדינת ישראל, ואת כל בתי הכלא של מדינת ישראל. קוראים לזה היום כלא 10, כי חיברו את כלא 4 וכלא 6 - קראו לזה כלא 10. והכל נמצא בפאתי, ממש בתוך השיפולים של שכונת מגורים.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה שטח שיפוט שלך?
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
בוודאי, בוודאי. שטח שיפוט שלנו.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אני מרשה לעצמי לשאול את זה בוועדה הזאת: אתה מקבל תשלומי ארנונה ממשרד הביטחון?
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
זה סיפור אחר, שהיום אני שמח לספר כאן בוועדה, שממש בימים האלו נגמרה סאגה של שנים רבות, שמשרד הביטחון לא הסכים לשלם לנו ארנונה בגלל איזושהי מחלוקת. היינו בגישור, היא נפתרה, הפלונטר הזה, וברוך השם חתמנו על ההסכם.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
יופי. אז יש גם על מה לברך.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
יש על מה לברך, אבל אני רוצה להגיד לך שהרבה מאוד ערים נמצאים בבעיה הזאת של אי תשלום. סיפור אחר לגמרי.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
כן, אני יודעת.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
כמו שאמרתי, למחנה 21 העבירו את כל הפרקליטויות ואת כל בתי הכלא של מדינת ישראל. זו תמונה שממחישה לנו: השער של מחנה 21 הוא נמצא למעלה, בחלק העליון שאנחנו רואים הקריה המשפטית שם, וזה בעצם לב השכונה. מה שאנחנו רואים כאן בתמונה זה מצב נתון בוקר-בוקר, צהריים-צהריים, ערב-ערב. יש לנו נתונים סטטיסטיים שאפשר, זה ברשותו גם של מיקי שנמצא פה, הביאו מהנדס, הוציאו המון כספים, הוציאו מהנדסי תנועה. בסביבות 5,000 עד 6,000 כלי רכב עוברים ביממה בתוך שכונה. צריך להבין, זה כביש צר.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה כביש עם נתיב אחד לכל כיוון?
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
בדיוק, נתיב אחד בכל כיוון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
שבסופו יש רמזור, או – ?
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
יש רמזור בכביש של 57. אגב, אני רוצה טיפה למקם. בין נתניה לכביש שיש לטולכרם, שם נמצאת העיר כפר יונה. זה נקרא כביש 57.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
מכירה.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
מכירה מצוין, יופי.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
עומדת שם בפקק, קבוע לכביש 6, אחר כך ל-57.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
איפה את גרה, אם מותר לשאול?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
ליד נהריה.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
אוקיי, אז את עוברת שם.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
גם אכרם מכיר את הכבישים היטב, אנחנו פה ב-9:00, אתה יכול להבין.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
הרמזור היחידי שיש הוא בכביש 57, שמוביל פנימה לתוך השכונה, רק שם יש רמזור. ויש כביש ישר אחד של בסביבות 800 מטר, שהוא מוביל לתוך השכונה, ואחרי כמה מאות מטרים מתחיל הבסיס.
יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה זה היקף של התנועה, כפי שדיברנו. מסה אדירה של כלי רכב. צריך להבין משהו. השכונה בנויה כך: מרחוב הגילה, שהוא הרחוב הראשי, ואליו מתנקזים הרחובות הצדדיים. ככה נבנתה השכונה. יש גני-ילדים, יש בתי-ספר. יש שם מצבים שעומדים, התושבים שרוצים לצאת פנימה בשביל להשתלב ברחוב הראשי שלהם, הם פשוט לא מסוגלים. פשוט לא יכולים להשתלב והם מחכים דקות ארוכות.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
כשל תחבורתי ביותר עוד לפני ההפגנות.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
כשל משמעותי ביותר מהבחינה הזאת של תעבורה. הנה, יש עוד תמונה אחת. ככה זה גם כן נראה. זו תמונה נוספת של המצב היומיומי בשכונה. תכף אני אגיע גם לפתרונות, בשביל זה נמצאים כאן גם האנשים, גם מנתיבי ישראל, גם ממשרד התחבורה וגם ממשרד הביטחון. נכנסנו כאן לפלונטר משמעותי ביותר, שהעצים ביתר שאת את הבעייתיות שיש כאן עם כל הסיפור של ההפגנות. אגב, זה לא רק חרדים, שלא נתבלבל. החרדים מעצימים את זה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הנושא פה הוא לא ההפגנות.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
החרדים מעצימים את זה, אבל אם זה לא החרדים, זה הפציפיסטים: למה עצרו אדם כזה או אחר בצד השני? הפגנות על ימין ועל שמאל.
אני לא בא בטענות למשטרת ישראל. משטרת ישראל מכילה את ההפגנות כי לא מסוגלת להתמודד בגלל חוסר בכוח אדם. המשמעות של ההפגנה כזו, וכאן אני חייב לשים את האצבע על העניין הזה, זה עשרות שוטרים שבאים מתחנת שדות, התחנה שאמורה לתת לנו שירות. נמצאים שם עד 01:00-02:00 בלילות ההפגנות, למחרת אין לנו שוטרים שנותנים לנו שירות. זה משהו שצריך ל - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה נושא מאוד חשוב, אבל אני מציעה שלא נמקד את הדיון בזה.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
נכון, אבל הוא נושא חשוב.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הוא נושא חשוב. נושא מאוד משמעותי. אני מציעה, אפשר יחד עם חברי הכנסת כאן לקיים על זה דיון בוועדה לביטחון לאומי.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
בסדר גמור. עכשיו, הסיפור הזה של ההפגנות, הן מתקיימות ההפגנות בתוך השכונה. ההפגנות מתקיימות בתוך השכונה ערב-ערב, יום-יום.
אתמול, דרך אגב, הייתה הפגנה שם של אלף ילדים. סוג של הפגנה של מחאה של אלף ילדים, שבאו עם כיסאות ועם כל מה שקשור לצבעים. זה היה בתקשורת, זה עלה לתקשורת.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
יש להניח שזה יגבר בימים ובשבועות הקרובים.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
בוודאי. אני רוצה להראות את המפה ופה אני נכנס לבעיה, בשביל זה אנחנו נמצאים כאן. אם אנחנו נסתכל מעל כפר יונה שכתוב בשחור, כביש 57, ימינה, איפה שכתוב 57, זה טולכרם כביש 6, ימינה שלי, כמובן. וצד שמאל זה בואכה לנתניה, צומת בית-ליד, בסדר? מעט מלמעלה אנחנו רואים בשחור שכונת גבעת אלונים. אם אנחנו ניקח איפה שכתוב העצמאות, רואים? בין 57, העצמאות, זה הכניסה למושב חניאל. נעלה טיפה למעלה, יש שם את הכביש הירוק שלוקח שמאלה. פה מתחיל העניין.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הירוק לא קיים למעשה.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
הירוק קיים עכשיו, זה בדיוק הסיפור שאני מדבר עליו.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
עם המחלף? זה לא מחלף.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
על זה אני מדבר כרגע. לא, לא, זה כיכר שאמורה להיות. על זה אני מדבר.
יש סיפור מאוד גדול שאני לא נכנס אליו, רק אומר אותו בנקודה. יש פרויקט מאוד גדול שנקרא כביש עוקף כפר יונה, תתל/43 (תוכנית לתשתיות לאומיות), מחליפים ענקיים שאמורים להיות ואמורים לשחרר את כפר יונה ואת כל האזור מכביש 6 עד נתניה. זה כל האדום שאנחנו רואים בצד שמאל, לא נכנס אליו כרגע.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה שני מיליארד שקל?
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
בדיוק, יפה מאוד, בדיוק. מתוך זה, בפנייה שלנו לשרת התחבורה, מירי רגב, הזדמנות מצוינת להודות לה, היא הבינה את הבעייתיות שיש לשכונת גבעת אלונים והסכימה לתקצב בשלב זה את הכביש העוקף שאנחנו מדברים עליו כרגע. זה כל הירוק הזה, כל הכביש.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אני מתנצלת, אני פשוט רואה פה את ג'וחא, סבא של אופיר אנגל שהיה שבוי בעזה. נפגשנו אתמול, לא דיברנו באופן אישי, בהלוויה של יוסי שרעבי, זיכרונו לברכה, שהוא גם קרוב משפחה שלי. נירה היא בת דודה שלי, אשתו, אלמנתו. אז אין לי מילים, אבל אני מתנצלת רגע, אם בכל מקום אתה רוצה להגיד משהו יום אחרי שיוסי הובא לקבורה.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
לא, לא צריכה להתנצל, הכול בסדר גמור. בוודאי, תודה שאתה פה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
רגע, אז ברשותך, סליחה ראש העיר.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
איזו שאלה. זה כבוד.
<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>
יש לי כמה מילים להגיד, שביקשה ממני חגית חן לפני הדברים שאני אומר שאני התכוונתי והכנתי. חגית חן, האימא של איתי חן, ביקשה ממני להגיד כמה מילים כאן, בכנסת:
היום, ביום ה-753, בציפייה קשוחה להבין את מי החזירו בלילה. השמועות על אופן איתור החטוף לא אנושיות. בבקשה, אל תתנו יד להפצתן. המצב קשה מדי גם ככה. עובר בראש תסריט, שאולי לא ידעו לזהות את מי שהחזירו וכל המשמעויות. מסתבר, שיש דבר יותר קשה מלחכות לבשורה בלילה, והוא לא יקבל אף בשורה.
זה חגית חן ביקשה שאני אגיד כאן.
אמש השתתפתי בהלווייתו של יוסי שרעבי. 753 ימים לפרוץ יום השואה של ה-7 באוקטובר, היום שבו נחטף יחד עם נכדי אופיר. יוסי היה עם אופיר שלי 54 ימים עד שהופרדו. אופיר חזר ויוסי נשאר שם בגיהינום. יוסי נהרג מהפצצת הבית בו שהה יחד עם נועה ארגמני, שניצלה, ואיתי סבירסקי שנרצח על ידי שומר ראשו שהתעצבן מהפגז. נועה הייתה גם אתמול בהלוויה. זה היה שובר לב.
אופיר ממשיך לשאול כל יום: מדוע אני שוחררתי ולא יוסי, שהיה לי כאב במהלך השבי? זה כנראה לא עובר. כמה הזוי לקיים לוויה אחרי יותר מ-600 ימים שהמשפחה ישבה שבעה על החלל. האם מי מכם, חברי הכנסת, מכיר מצב כזה? 753 ימים עברו כשעדיין 12 חטופים חללים לא הושבו למשפחותיהם. 12 או 13, אנחנו לא יודעים בדיוק.
"החמאס הוא נכס". אותו כמעט השמדנו, על פי דברי המפקיר, כבר פעמים רבות במהלך השנתיים פלוס האחרונות. מסתבר שהנכס חי, קיים, נושם ונושך עד כדי כך, שבעסקה האחרונה, שנכפתה על ידי הבוס הגדול, טראמפ - שיחררנו את כל המחבלים מבלי לחשוב, שאולי היה צריך להשאיר כמה מאות מהם עד שאחרון החטופים שלנו יחזור.
אני כאן היום כדי לפנות אליכם, חברי הכנסת, בכמה בקשות. אחת, שתקום ועדת חקירה ממלכתית ותיתן לי תשובה איך קרה שנכדי היקר נחטף מבית חברתו בבארי. מי היה אחראי למחדל ומה דינו? ממה אתם חוששים, חברי הכנסת, להביא להקמתה של הוועדה?
שנית, שלא תשכחו ולא תנסו לשנות נרטיבים של הכישלון הגדול ביותר שנפל עלינו מאז הקמת המדינה, ושעדיין מסכן את קיומה העצמאי של המדינה. רק לראות את השתלטות האמריקאים על הנעשה באזור שלנו והכישלון החרוץ שלנו במיטוט החמאס.
איפה המפקיר, שהבטיח לחסל את החמאס כבר בשבוע הראשון משואת ה-7 באוקטובר? החמאס עולה ופורח ברצועה בעזרתן האדיבה של טורקיה וקטאר, לה קשר הדוק עם לשכתו של המפקיר.
שלישית, מיצאו את הדרכים הכי נכונות לסייע למשפחות החטופים במעגלים השני והשלישי, שסובלים בסבל קשה לתאר. מעולם לא היינו ולא היו בארצות אחרות מקרים כמו היום במדינה האהובה שלנו. רק לראות את השינוי הגדול שעבר על משפחתו של אופיר והמצב שלהם. רובכם לא נפגש עם אופיר או משפחתו מאז שחזר מהתופת, כדי לשמוע מה שלומם.
רביעית, דאגו לטיפול ראוי ומכונן לנפגעי הנפש החיילים והאזרחים כתוצאה מהמלחמה הבלתי נגמרת, כדי שלא נצטרך לפגוש אותם במאהל בכניסה לבית זה מתחננים לסיוע. הם את שלהם תרמו בגדול. עכשיו תורכם להחליט על הסיוע הנדרש. יהיה נכון להשקיע מעט מזמנכם לעומת ההשקעה הגדולה, שאתם משקיעים מזמנכם במציאת נוסחה שתפטור אחוז גבוה של צעירים משירות צבאי למען ביטחונה של המדינה.
אני מקווה מאוד, שזאת תהיה הפעם האחרונה שארגיש צורך להגיע ולדבר בפניכם כמי שחווה על בשרו עם משפחתו את האסון. תודה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תודה רבה. מילים חשובות. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה.
<< אורח >> זמיר חיימי: << אורח >>
אני זמיר חיימי מקיבוץ ניר יצחק, חבר הקיבוץ, בן הקיבוץ, חקלאי. אני הדוד של טל חיימי, שנהרג ב-7 באוקטובר כמפקד כיתת הכוננות בניר יצחק. נהרג, נחטף, הושב לנו בשבוע שעבר.
בוועדות עצמן, דרך אגב, אני כל הזמן שואל, אני כבר תקופה ארוכה פה, ואני כל הזמן רוצה לבוא ולדבר עם חברי הכנסת, אבל הם מאוד חסרים לי. יצאתי עכשיו מוועדה שבעצם רק היו"ר היה שם. פה לפחות יש קצת יותר אנשים, אז יש מי שישמע אותי בכל זאת. אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת שירי, שהגיע לבקר אותנו במשך השבעה, עם חברי הסיעה שלו.
עבורנו נסגרה תקופה קשה, בעייתית. אבל יש עדיין 13 משפחות, כנראה, שמחכות עדיין שהחלל החטוף שלהן ישוב. מניר יצחק יש לנו עדיין את ליאור רודאיף. ליאור שהיה ביחד עם טל ממש בחזית, בקדמת הלחימה בכניסה לקיבוץ, נהרג כמו טל, נחטף כמו טל. אבל ליאור טרם הושב לנו, ואנחנו רוצים את ליאור איתנו, אותו ואת כל 12 החטופים החללים.
אנחנו קוראים לכל מי שיכול להפעיל לחץ על החמאס, יש לנו פה עסק עם ארגון לא פשוט, לא כלפינו ולא כלפי בני עמו. ואנחנו רוצים שהדבר הזה ייסגר במהירות האפשרית, כי כל זמן שעובר הוא זמן קריטי, ואנחנו מעריכים שככל שהזמן יעבור - יהיה יותר ויותר קשה למצוא ולהחזיר אותם.
חשבתי קצת במה לפתוח היום, אם בשלוש שנים של נזק לחברה, ואני לא מדבר על שנתיים, אבל אני מדבר על שלוש שנים של נזק גדול מאוד לחברה. אם לדבר על שנתיים של מלחמה ופליטות. אם לדבר על פירוק משפחות ועסקים ומילואימניקים, ואי הקמת ועדת חקירה, למרות שהמאבק היחיד שנשאר הוא על החזרת החטופים החללים. ובכל זאת, אני אשים רגע את הדברים בצד, ואני חוזר עוד פעם: המשימה החשובה ביותר שלנו היא השבת החללים. היא השבת החללים, יש פה משפחות, אני הייתי במקום הזה עד לפני שבוע.
אני מודה שכשזה קורה, ודמיינתי את הרגע הזה במשך חודשים. איזה חודשים? שנתיים. איך אני ארגיש ביום שטל יחזור הביתה? מה אני ארגיש? ויצאתי למאבק על ההשבה של טל ושל החטופים הנוספים. אני חייב לשתף אתכם, שבלילה שבו נודע לי שטל חוזר, וגם בימים שאחר כך, האמת - לא ידעתי מה להרגיש. לא ידעתי אם אני שמח, אם אני עצוב, אם יש פה איזושהי הקלה.
אתה לא כל כך יודע איך לאכול את הרגע הזה, ואני שומע את זה מיותר ויותר משפחות. ובגלל זה חשוב שכמה שיותר מהר נשיב אותם למשפחות שלהם, כדי שיוכלו לעבור את התהליך הזה של ההפנמה, של ההבנה שהחטוף החלל שלהם חזר. ומשם יתחיל איזשהו תהליך של חזרה לחיים הרגילים.
אני רוצה לגעת בעוד דבר אחד לפני שאני מסיים, ואני לא רוצה לגזול יותר מזמנכם. אני רוצה לגעת בנושא, שמתרוצץ בשבועות האחרונים, וזה נושא הפצת השמועות. המון שמועות זה לא חדש לנו במדינה, זה לא חדש לנו בעולם. יש לנו את המדיות החברתיות, יש את התקשורת. המון שמועות רצות.
השמועות הראשונות שאני רוצה לדבר עליהן זה מהלך ההכפשה המתוזמר והמתוזמן כלפי מטה המשפחות להשבת חטופים. אני לא בקיא בכל מה שקורה מאחורי הקלעים, אבל אני כן יכול להגיד לכם, שכשאני הייתי במקומות האלה ונפגשתי עם אנשי המטה, ואיפה שהייתי צריך את העזרה שלהם - עובדים שם אזרחים נפלאים, מדהימים, שלפחות אני, במקומות שהייתי צריך אותם - הם תמיד היו שם. הם תמיד עזרו. אם זה ראיון בתקשורת, אם זה לנסוע לחוץ-לארץ כדי להיפגש עם אנשים, ואם זה בכלל בתמיכה ובסעד, שהם נתנו לנו, משפחות חטופים.
השמועות השניות שכלולות במסע המתוזמר והמתוזמן הזה שאני מדבר עליו, זה שמועות כלפי משפחות. בעיקר משפחות שהיו בפרונט, ואנחנו יודעים מי היו משפחות שבפרונט. ואני רוצה להגיד: יש מסע השמצה אדיר נגד חלק מהמשפחות לפחות. ואני קורא לאנשים: תפסיקו עם זה. יש פה משפחות שנאבקו, נלחמו, חיכו לרגע הזה, קיבלו אותו, וכרגע זה לא בעיה של אף אחד מה הם עושים ומה הם אומרים. ואני מבקש: תעזבו את המשפחות, תנו להם את הזמן הזה שהם צריכים.
ועוד חרושת שמועות אחת, שמאוד בולטת היום, ג'וחא הזכיר את זה, זה נושא חרושת השמועות לגבי החללים ששבים. נכון שזה התפרסם כבר גם בחדשות היום, שאלמוג בוקר, אם אני לא טועה, פרסם, שיש ספקות כרגע לגבי החלל שהוא שב הלילה אם הוא חלל או גופה של מישהו אחר. וגם בקטע הזה מתרוצצות המון שמועות.
צריך להבין, בדיוק כמו שכתבה חגית חן, כל דבר קטן כזה, כל שמועה שמתרוצצת, כל מי ששב או לא שב - רק גורם לטראומה הרבה יותר גדולה עבור המשפחות, שעדיין מחכות. ואני ממש מתחנן, המשפחות האלה הפכו לחלק מהמשפחה שלי. אני רואה את הסבל שהן עוברות עדיין, ואני מתחנן, אני מבקש: תעזבו את הדברים האלה, תשתדלו. אני יודע שאנחנו חיים בעולם דיגיטלי, שהכול רץ מהר, אבל תעזבו כרגע.
המשפחות האלה חייבות שקט עד שהחלל החטוף שלהן ישוב הביתה, יוכלו לקבור אותו קבורה ראויה ולהתחיל לחזור לחיים הרגילים, אפילו שזה יהיה קשה וזהו פצע, שכנראה לא יירפא לעולם.
תודה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תודה לכם, אני מצטרפת בכאב לכל מילה, גם של ג'וחא וגם שלך. פתחנו עם זה את הדיון היום, עם התקווה להחזרת 13 החטופים החללים וסגירת המעגל למשפחות, למכרים, לקהילות ולכל עם ישראל. ואני מקווה שלא תצטרכו יותר להגיע לכאן ולהמשיך להשקיע בזה זמן. אז תודה על העבודה שאתם עושים, על המסע החשוב.
<< דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >>
תודה על ההזדמנות ותודה למי שבכל זאת הגיע.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
כן, ימים מטלטלים מאוד-מאוד. אני אגיד, כמו שאמרתי קודם, יוסי שהובא אתמול למנוחות הוא הבעל של בת-דודה שלי, נירה. יוסי היה בשבי עם אופיר, הנכד של ג'וחא. נפגשנו אתמול בהלוויה, ובאמת לנו נסגר מעגל, אבל הטלטלה עוד לא נגמרה. בטח לאופיר, למשפחתו, לנירה, לבנות, לאלי, לאימא של אלי ויוסי.
אוקיי, נאסוף את עצמנו. סליחה, אדוני ראש העיר. זו הייתה הפסקה מאוד חשובה. תודה על הסבלנות של כולם שנתנו את הבמה החשובה הזאת. תודה לחברי הכנסת שהצטרפו.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
מאוד-מאוד חשוב זה היה. מאוד-מאוד חשוב.
נחזור למצגת: הגענו לשקף שהוא החשוב מכל.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
על התוכנית העתידית.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
כן, בדיוק. זה נראה חשוב.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש נציגי ממשלה בדיון?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
כן, יש פה נתיבי ישראל, יש פה משרד הביטחון ומשרד התחבורה, ומינהל תכנון בזום.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
משטרת ישראל פה?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
לא.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מה קשור משטרת ישראל? האכיפה של ההפגנות?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תכף אני אסביר. תן לענות. שאלת אבל אתה לא נותן לענות. "מה קשור משטרת ישראל?" – ואז אתה עונה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
לא, כי חשבתי ש- - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אל תחשוב, זה לא המקום לחשוב פה. זה לא המקום ל- - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
חבר הכנסת אילוז התייחס לזה גם בפתח דבריו וגם ראש העיר, אבל בהחלט, חבר הכנסת שירי, גם אתה, כמובן, תגיד מה שתרצה. בבקשה רק, ראש העיר יסיים את ההצגה.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
אז אני הייתי בכביש העליון, אם אנחנו מסתכלים, הירוק שנמצא למעלה. מה שקורה, ואני סיימתי את דבריי קודם בעניין, שזה הזמן גם להודות לשרה מירי רגב על זה, שמה שהיא עשתה, היא הבינה אחרי שהיינו אצלה בפגישה, את המשמעות של שכונה שלמה שנצורה. והיא בצורה סכימטית, ניתקה בין ה-תתל, בין הכביש העוקף וההשקעה של המיליארדים, שדיברנו קודם, לבין ההשקעה בכביש הזה.
ומה שקורה היום, הכביש הזה סלול. הירוק, מה שאנחנו רואים, הוא סלול, והוא אמור להסתיים במחצית הראשונה של 2026. הוא אמור להגיע, אם אנחנו נסתכל למעלה, יש שם T בסוף שלו, לפני המחנה, כלא 10 מעל - יש T. הוא אמור להגיע עד הכניסה, עד לגדר של מחנה 21. עכשיו, מה בעצם אמור להיות כאן?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
שהיה צריך לפתוח שם שער כניסה.
<< דובר_המשך >> אלברט טייב: << דובר_המשך >>
בדיוק, הכניסה למחנה 21 אמורה להיות מכאן. ואז היא פותרת בעיה מטורפת – סליחה שאני אומר את זה – לתושבי כפר יונה, לתושבי השכונה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
יהיה שם רמזור בצומת הזה?
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
לא שידוע לי. יש כיכר מאוד גדולה, שאמורה להיות בכניסה לחניאל ויש רמזור, איפה שאנחנו ברחוב העצמאות שרואים, שם יש רמזור.
מה קורה בפועל? וזה הדיון. זו ההגעה שלנו לכאן, שאנחנו מנסים לדבר עם כל מי שאנחנו יכולים, על-מנת שיסייע לנו בעניין, ולכן אנחנו גם פה. אנחנו יודעים, נכון להיום, שמשרד הביטחון, מי שאמור לבצע את התשתית הזו בתוך המחנה, את הכביש, לסלול אותו בתוך המחנה – זה נתיבי ישראל.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בתוך המחנה – משרד הביטחון.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
משרד הביטחון בתוך המחנה, כן, סליחה. מה שאנחנו יודעים, זה שהכספים הועברו מפה לשם. יש איזשהו ויכוח על סכומי כסף בין משרד הביטחון ובין נתיבי ישראל על גובה הסכום, או שילמו יותר, או שילמו פחות - אין לנו מושג בדיוק על מה. אנחנו מנסים לקיים כבר תקופה ארוכה, אני חייב להגיד, משרד הביטחון פה איתנו, בכל פגישה שאנחנו מקיימים, הוא מגיע.
לצערי, עם נתיבי ישראל זה קצת יותר קשה לנו. אבל זו הזדמנות מצוינת להבין מה קורה פה בסופו של יום. וזה הסיפור הגדול: עוד חצי שנה הכביש הזה מוכן וסלול והוא יהפוך לכביש רפאים. לכביש של טרקטורונים, זה מושבים. לכביש של אופנועים. ואנחנו תקועים באותו מצב. ואנחנו יכולים להישאר ככה שנה, שנתיים ושלוש. אסור בשום פנים ואופן להגיע למצב הזה. אנחנו חייבים לשחרר את השכונה הזו. שכונה של 500 בתי אב כלואה בתוך בסיס צבאי - דבר שלא יעלה על הדעת בשנת 2025. וזה כל הסיפור.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הבעיה ברורה.
בבקשה חברת הכנסת הרכבי. אחר כך חבר הכנסת שירי וחבר הכנסת דוידסון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני מכירה את הסוגייה הזאת כבר חודשים רבים והייתה הזדמנות לתת לפחות מענים זמניים להסטת התנועה הזאת, בעקבות כל המגמה של הרחבת בסיס 21 והקמת הכלא, איך זה נקרא, נווה-צדק או מה שזה ולא נעשה כלום.
אפשר בזמן קצר, יחסית, לסלול נתיב על בסיס ההרחבה של כביש 57. לסלול נתיב אפילו צר, ולהטות את התנועה משם ולחסוך את המצור של תושבי שכונת גבעת אלונים בכפר יונה, שנמצאים תחת מצור. מי שנוסע שם רואה את זה: אי אפשר לא להיכנס ולא לצאת. אז אני מחזקת את ראש העיר ואת כל התושבים שהגיעו לכאן.
באמת, עוד דוגמה לדחיינות, ואפילו אי-משילות וחוסר תפקוד, שמתעלם מבעיה. הכתובת על הקיר, מתעלמים מהבעיה, ואז "אוי, מה קרה? מה פתאום? מה עושים?". אז זה שוב ושוב חוזר. הפעם זה תושבי כפר יונה, שחוטפים את זה, אבל זה מוטיב חוזר שאנחנו נחשפים אליו.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת שירי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כן, תודה. קודם כל אני מתנצל על האיחור.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
היית בפקקים. היו פקקים ביציאה מכפר-סבא.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, בלי התירוצים.
אני חושב שהרבה פעמים בבית הזה, בכנסת, יש פתרונות כשיש בעיות, אבל פתרונות שהם מסובכים. שיש השפעות רוחב, שהמון כספים, שיש גם קשיים אובייקטיביים. פה הכל פשוט. הכל קל. הכל על השולחן, הכל ידוע. זה לא שהתעוררו יום אחד בבוקר, במינהל התיכנון ואמרו: בואו נבנה שכונה, ואז נגלה שיש רק כביש, בקושי עם נתיב וחצי, שתושבים אמורים לצאת. זה לא שלא יודעים לספור את כמות המכוניות או היוממות שמגיעה לשכונה, שלא יודעים את הבסיס.
הכל ידוע, ואז אתה בא לדיון, ואני מצפה לשמוע תשובות, כי הדברים יחסית פשוטים. יש דברים הרבה יותר בעייתיים, שאנחנו מטפלים בהם בכנסת הזו, בטח ובטח בנושא, שהוא על השולחן, ידוע, שנים על גבי שנים. תושבים צריכים לעתור לבתי משפט, להוציא כספים משל עצמם, להקים ועד, לשלוח הודעות.
עברתי עכשיו על כל ההודעות, שהם סובלים שם בצורה קיצונית. אפשר לדבר על הפגנות, אפשר לדבר על תפקוד משטרה, אפשר לדבר איפה אפשר לארגן הפגנות, איפה לא. מי מאפשר מציאות כזו? זה אירוע הזוי לחלוטין, בעיניי גם בעת תכנון השכונה היה צריך להתייחס לזה, ולמצוא קודם כל פתרונות, ואז לשים שם תושבים.
זה קטע כזה של תכנון נכון של עיר או מרחב ציבורי. אז אני פה כדי לשמוע גם את התשובות, אבל לנסות להבין איפה אפשר לזרז הליכים, וללחוץ על כפול אחד וחצי בהודעה בוואטסאפ, שתשלחו למה יש בעיות. תודה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, ואחר כך ברשותכם נשמע גם נציגי תושבים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, גבירתי היושבת בראש, אדוני הראש העיר. קודם כל, אנחנו שכנים, אני גר בנתניה, שכן של כפר יונה. רוצה לפרגן לך על עבודה יוצאת מהכלל כראש עיר מאוד פעיל בהרבה מאוד תחומים. אבל אני בשבועות האחרונים מתעסק הרבה מאוד במועצת לב השרון וגם באזור שלך. אנחנו מדברים פה על כביש, שבאמת בהחלטה מאוד פשוטה אפשר לסיים את האירוע הזה. זה מאוד פשוט.
אבל האירוע הוא הרבה-הרבה יותר מורכב, והרבה יותר גדול באזור הזה. ואנחנו עברנו והמדינה שלנו עברה את ה-7 באוקטובר. ואנחנו מבינים מה זה להיות קרוב מאוד בגדר לשכנים המאוד-מאוד נחמדים שלנו בטולכרם והאזור הזה.
אתם לא מבינים כמה האזור הזה הוא לפני פיצוץ, ואנחנו נבכה אחר כך. וכל הזמן ראש הממשלה אומר: לא משכו לי בדש חולצתי, לא משכו לי בדש חולצתי. אז אני מושך לו בדש חולצתו כל יום, ואני לא אפסיק לדבר על זה. גם על הבעיות באזור מועצת לב השרון.
לכו תיראו את כפר יעבץ ואת עזריאל כלואים בתוך טייבה, טירה וקלאנסווה, ומשפחות פשע יורים שם לילה-לילה, וקליעים מגיעים לבתים שלהם. וכל השב"חים שפורצים, עוברים, קופצים, אני לא יודע איך הם עושים את זה, מהגדרות, ומגיעים למדינת ישראל, וכפר יונה יריקה מטולכרם. ואחרי כפר יונה יש עיר מאוד גדולה שקוראים לה נתניה, עיר גדולה מאוד בשרון. והכול בסדר, וזה ימשיך, וימשיך, וימשיך, עד שמישהו יקרה לו משהו. ועד שיהיה פה אירוע, ויהיה פה אסון.
אז אנחנו מדברים פה על כביש, אבל את הכביש צריך לפתור מהר מאוד, כי אנשים חיים שמה. הם צריכים להמשיך לחיות. לכו תראו, אני לא יודע אם הייתם שם באזור הזה, איזו שכונה יפהפייה בנו שמה. באמת יפהפייה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הם לא צריכים להיות באזור הזה, הם צריכים לצאת בבוקר לעבודה משם.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כן. זוגות צעירים, באמת, שכונה יפהפייה, הפכה להיות בת ערובה של מדינת ישראל. אנשים לא יכולים לחיות, לא יכולים לצאת מהבית, לא יכולים לחזור. ילדים לא יכולים לנסוע לחוגים. מה זה? זה הזיה. איפה אנחנו חיים? איפה אנחנו חיים? מה זה? מדינת ישראל.
אני מקווה מאוד, גבירתי היושב-ראש, שיהיו החלטות ישימות, ואם לא בדיון הזה ממש, לעשות דיון מעקב מהר מאוד אחר-כך, כדי שהדברים יזוזו. תודה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
עוד לא הגענו לשמוע את נציגי משרדי הממשלה. תודה, חבר הכנסת. נציגי תושבים, בבקשה.
<< אורח >> אילן ספקטור: << אורח >>
חבר ועד השכונה. אתן לכם טיפה רקע. אנחנו בתהליך הזה מאוגוסט 2019, היה דיון עם ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, על הסוגיה הזאת. ואז כבר אנחנו, תושבי השכונה, הבאנו את הפתרון שאתם - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה עוד לפני הקמת הקריה המשפטית.
<< דובר_המשך >> אילן ספקטור: << דובר_המשך >>
עוד לפני, כי ההקמה אנחנו ידענו שזה בדרך. ואת השרטוט הזה, שאתם ראיתם פה על השקף, זה שרטוט שאנחנו הצענו בזמנו, יחד עם מהנדס העיר, שזה המתווה הנכון ביותר ללכת אליו. מה שקרה, שהתקציב שהיה נלקח. אנחנו הגשנו בג"צ, התושבים, וביולי 2023 המדינה הודיעה בדיון בבג"צ, שיש כסף ויש פתרון, והם יעשו. ואז משכנו את הבג"צ ואמרנו: אוקיי, אין בעיה.
העניין הוא, שמאז הכביש התקדם כמו ששמעתם, אנחנו רואים שיש איזושהי התלבטות ואיזושהי סוגיה בין שני המשרדים, ביטחון ותחבורה. לגבי השאר, מי מקים, איך מקים, לא מעניין. מה שאנחנו מבינים, שיש פער של בערך 2-3 מיליון שקלים, מאיזושהי סיבה, גם לזה אני לא נכנס כי זה לא מעניין. אבל פער קטן, ואני במהלך הדיונים, שאלתי: חבר'ה, אתם אלה שעובדים על הפרויקט הזה, הגעתם לחילוקי דעות, לא הצלחתם לפתור את חילוקי הדעות, העליתם את זה למעלה? אתם לא מסתדרים. שנתיים לא מסתדרים, ניסים פרץ לא יודע מזה.
איך יכול להיות דבר כזה? שנתיים לא מסתדרים על 3 מיליון שקל. השרים לא יודעים, הם סוגרים את זה בשתי דקות בישיבה. באמת, מה זה הדבר הזה? כמה זמן עוד נמשוך את הדבר הזה? לא מסוגלים לדבר אחד עם השני? אני לא מבין את העניין.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
ה-2 מיליון שקלים שאתה מתייחס אליהם זה - - -
<< דובר_המשך >> אילן ספקטור: << דובר_המשך >>
אני לא יודע את המספר המדויק.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הסכום החסר זה בעצם פתיחת השער?
<< דובר_המשך >> אילן ספקטור: << דובר_המשך >>
כן. כי להיכנס לפרויקט, להתחיל לבנות את העסק.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בסדר, אנחנו נשמע את ההתייחסויות. תושבים נוספים שרוצים לדבר או שאני עוברת למשרד הממשלה?
<< אורח >> מיקי ג'רבי: << אורח >>
תושב גבעת אלונים. מתגורר בה כבר כ-10 שנים. אני חושב שכבר הכל נאמר פה. אפשר להגיד שמחצית מהזמן שאני גר בשכונה הזאת, 5 שנים, אני נמצא במאבק. פשוט מאבק שלא יודע איך נחת אלינו ביום בהיר כזה, שהביאו לנו את הדבר הזה ופשוט גורם לנו לבעיות חסרות תקדים. פגיעה חמורה שאי אפשר להסביר אותה, לתאר אותה.
באמת שפנינו לכל כיוון אפשרי, כדי שהדבר הזה יסתיים ושנחזיר את השקט לתושבי השכונה, וגם בכלל לכפר יונה בכלל. וזהו, אני מקווה שזה ייעשה במהרה. תודה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תודה ספקטור, תודה ג'רבי. יישר כוח לאזרחים שפועלים, שיוצאים בבוקר, מגיעים לכנסת וכשזה יחד עם ראש העיר והנהלת העיר אז בכלל. כל הכבוד לתושבי כפר יונה ולראש העיר. זה לא מובן מאליו. אנחנו הרבה פעמים רואים פה את התושבים וראש העיר משני צידי השולחן. פה זה יחד ואני מקווה שזה יסייע בקידום הפתרון.
אוקיי, בבקשה, נציג משרד הביטחון ולאחריו נתיבי ישראל או משרד התחבורה, מה שתחליטו. צביקה, ממתוו"ה, שזו יחידת הנכסים, התיכנון, התשתיות של משרד הביטחון.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
בוקר טוב, תרשי לי לפתוח קודם כל באמירה לבני משפחות החטופים: כמי שעבר אירוע דומה כילד ב-1973, אני לא חושב שלמישהו יש מושג מה זה החזרה של גופה.
נתחיל במשהו אחר. ראש העיר הזכיר את הארנונה. משרד הביטחון לא מסרב לשלם.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אני שאלתי על זה.
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
שנייה, אבל אני אענה. משרד הביטחון לא מסרב לשלם ארנונה. משרד הביטחון משלם תמיד את הארנונה השוטפת. הוויכוחים שיש זה על תוספות שמתבקשות על ידי הרשויות, ושם יש דברים לכאן ולשם. בדרך כלל אנחנו מגיעים להסכמות. נכון, לפעמים לוקח זמן, אבל זה משולם רטרואקטיבית ואין איזשהו משהו שלא מגיע לרשות כשמגיע לה.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
תודה על התיקון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
העיקר שהסתדרתם, אבל תודה על התיקון.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
בסוף אנחנו חייבים להסתדר. שנהיה תלויים אחד בשני ולא אחד ליד השני.
בואו נדבר על הקמת השער, לצורך העניין התקצוב של השער - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
ברשותך, אדוני, רק קודם כל אתה מודע לאתגר הגדול שיש לאזרחי מדינת ישראל בעקבות הקמת הקריה המשפטית והיעדר פתרונות תחבורתיים.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
לא מטיל בזה ספק, אחרת לא היינו יושבים.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אוקיי, אז אתה מכיר בזה שלמשרד הביטחון יש חלק משמעותי בפתרון?
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
אני מכיר בזה שלמשרד התחבורה יש חלק גדול בפתרון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
ומשרד הביטחון?
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
משרד הביטחון הוא גוף מבצע כפי שנתיבי ישראל הוא גוף מבצע.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זו לא התשובה שרציתי לשמוע.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הוא לא רק גוף מבצע הוא גם גוף מתכנן.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הקמתם בסיס ענקי עם שער אחד, שבמקרה גם פוגש שכונה מאוד גדולה של אזרחים. אני מניחה שאתה מבין שגם למשרד הביטחון יש אחריות באירוע הזה.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
אני מבין שמשרד הביטחון נמצא שמה. יש שמה, לצורך העניין, קריה משפטית שהוקמה לא רק דרך משרד הביטחון ולא בהיעדר גופי תכנון אחרים במדינת ישראל, ויש שם בעיה שצריך לפתור אותה. אין בכלל ספק. זה לא שמישהו מטיל איזשהו ספק בבעיה שקיימת שם.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מבחינת מה שקורה בתוך הבסיס, מבחינה תכנונית כדי לאפשר את החיבור לכביש הזה - הכל מוכן בתוך הבסיס?
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
לצורך העניין, אנחנו נמצאים בשיח עם נתיבי ישראל. עוד לפני ה-7 באוקטובר היו בינינו חילוקי דעות, עדיין יש בינינו חילוקי דעות כאלה ואחרים על התקציב. התקציב של הביצוע בתוככי המחנה מתוקצב על-ידי משרד התחבורה. אנחנו מקבלים את התקציב מנתיבי ישראל. זה לא תקציב של משרד הביטחון.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אז התשובה היא לא, והסיבה היא תקציבית.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
התשובה היא לא מה?
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
התשובה היא שלא מוכן בתוך הבסיס החיבור לכביש.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
לשער.
<< דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >>
לשער, כן. לשער החדש.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
החיבור - יש תכנון מלא ומפורט. הועבר כמה וכמה פעמים לנתיבי ישראל לבחינה חוזרת, ועוד פעם וחוזרת על מנת להבין מה הפער התקציבי שאותו נדרש להשלים על מנת שאנחנו נוכל לחתום על ההסכם, לקבל את התקציב ולצאת לביצוע.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז מה הפער?
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
הפער הוא מספר מיליוני שקלים – בין שלוש לחמש. לא יודע כמה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כמה זמן לא יודעים את הסכום?
משרד התחבורה עושה "לא" עם הראש. לא שאני מנהל את הישיבה, אבל אתה רוצה אולי - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
נציג משרד הביטחון, מלבד העניין שאנחנו עוסקים, שהפתרון הוא השער המזרחי והאתגר הוא תקציבי. האם עוד משהו חשוב?
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
העתקנו את הכניסה למחנה 21 לצד המזרחי, הכניסה לנווה צדק היא עדיין דרך השכונה, אוקיי?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה יפחית אבל עומסים.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
יהיו עומסים, אז אוקיי. אנחנו, לצערנו הרב, בשנתיים האחרונות המחנה הזה עמוס כפי שמחנות אחרים עמוסים. אולי לפנינו, אם ירצה השם, לשנים שקטות יותר והמחנה עצמו - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
סיימנו להתכונן לשקט, אתה יודע.
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
לא יודע אבל השם, אולי, יעשה משהו אחר.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אולי, כן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
השם או שרה.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
לצורך העניין, כמות התנועה שתופנה למחנה תרד. כמות התנועה שתלך לנווה צדק לא תפחת.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
נכון, זה ידוע.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
נווה צדק, דיבר על זה ראש העיר שלא הוצאנו את זה ממרכז הארץ וכדומה. הלקוחות, משרדי עורכי הדין, כל הדברים האלה נמצאים במרכז הארץ, בסדר? לקחת את כל הקריה השיפוטית של צה"ל ולתקוע אותה אי-שם במקום נידח בדרום לא רלוונטי, בסדר? בסוף אני נותן שירות לאנשים.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בסדר, זה גם לא נושא הדיון.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
זה לא בטוח שאני מסכים.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
מדיניות פריסת הבסיסים, אמרנו, זה נושא אחר, שחשוב שהשלטון המקומי יהיה מעורב בה, אבל זה לא הנושא.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
אז ביום שאנחנו נשלים את הקמת השער והסדרת הדרך הפנימית בתוך המחנה, עדיין לא פותר את השכונה עצמה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תהיה חלוקת עומסים.
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
הבנו? חלוקת העומסים תהיה. אין ויכוח, אבל עוד פעם, עיקר התנועה שמה היא לא הכניסה למחנה. היא יותר הקריה המשפטית. מעבר לזה, הכרנו בזה גם שצריך לקחת ולשקם את הכביש, עוד בימיה של קודמתו של ראש העיר. יש מסמך חתום שלי, שאנחנו מוכנים להשתתף על מנת לשדרג את הכביש הזה, את הדרך הזאתי מהרמזור עד בואך למחנה ולהביא אותו לרמה אחרת, וטובה יותר, של דרך שתשרת את באי המחנה. לא רק את באי המחנה.
דרך אגב, הכניסה לתוך בית העלמין מתבצעת דרך שערי המחנה שלנו, אז משרד הביטחון מכיר בזה, מבין בזה. אנחנו צריכים, אולי אחרי הדיון פה, למצוא את האוזן הנכונה בנתיבי ישראל.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
לקדם גם את זה.
<< אורח >> אילן ספקטור: << אורח >>
איך שנתיים לא פתרתם את זה? שנתיים אתם יושבים.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
אנחנו יכולים לעסוק בארכיאולוגיה אבל זה לא יקדם אותנו.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אבל אנחנו לא מקיימים פה שיח כזה. אני אתן לך עוד את זכות הדיבור.
<< דובר_המשך >> צביקה קרמן: << דובר_המשך >>
ואני מקווה שזה ייפתר.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אוקיי. נציגי משרד התחבורה ונתיבי ישראל, עמדתכם.
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
מנהל אגף בכיר תכנון תחבורתי במשרד התחבורה, יחד אתי פה משנה סמנכ"ל נתיבי ישראל שלומי איתן.
האירוע הוא כזה: בשנת 2020 נחתם הסכם בין חברת נתיבי ישראל לבין משרד הביטחון בנוגע להסדרת דרך הגישה וההשלכות שלה על המחנה בתוך המחנה, כשההסכם דיבר על כך שנתיבי ישראל יבצעו את דרך הגישה, כפי שמבוצע היום ועתיד להסתיים במהלך החצי שנה הקרובה. ושם נקבע, כי עלויות העבודות בתוך המחנה הינם 22.5 מיליון שקלים. אף הועברו 8 מיליון שקלים מחברת נתיבי ישראל למשרד הביטחון לטובת הביצוע.
יש בהסכם סעיף, שברגע שיתחילו להעביר כספים – תכנון מפורט יבוצע תוך שבעה חודשים. זה, לצערנו, לא קרה. לאור האילוצים, אני לא נכנס מה הוביל לכך, התכנון התעכב. ובסופו של דבר, לפני כשנה, הועברו לנתיבי ישראל נתונים חדשים, שמצביעים כי האומדן של העבודות בתוך הבסיס, כולל העתקת השער, הינם כ-36 מיליון שקלים. נתיבי ישראל ביקשו לקבל אומדנים וכתבי כמויות מפורטים, בכדי שהם יוכלו להעלות את הנושא לדיון בוועדה הפנימית אצלם, שנקראת ועדה לשינויים הנדסיים, ששם תוכל להתקבל החלטה אם לאמץ את המספרים והנתונים. אך עם זאת, רק לפני כמה שבועות הועברו תוכניות וכתבי הכמויות המפורטים לא הועברו. ויש פה איפשהו מקום, שצריכים להעביר לנתיבי ישראל נתונים נוספים כדי להריץ את הפיתרון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
סליחה רגע, אדוני. אתה מצביע פה על שני פערים, אחד תקציביים ואחד תכנוניים.
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
עוד פעם, תגיד, הפער התקציבי, אנחנו מדברים על דרכי הגישה בתוך הבסיס והשער?
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת יעל, יש את דרך הגישה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בתוך הבסיס?
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
לא, לבסיס שהיא מבוצעת כיום. היא מבוצעת, והיא אמורה להסתיים תוך חצי שנה. עם זאת, העברת התמורה לא יכולה - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אבל אין שער.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הפער הוא לא תכנוני, הפער הוא רק תקציבי בגלל כתב כמויות.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
רגע, רגע, הוא אמר שלא הועברו - - -
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
איני יודע מה הסטטוס התכנוני של התוכניות בתוך הבסיס, אני יודע שהועברו תוכניות, עם זאת - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אבל ציינת 36 מיליון שקלים.
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
שאיפה, לאיזה חלק הם חסרים?
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
לתוך הבסיס, לכל מה שקורה בתוך הבסיס, כחלק מה 22.5 מיליון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל אתם בכלל מטפלים בתנועה של תוך הבסיס?
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
לא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתם לא?
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
לא. זה משרד הביטחון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הוא העלה ב-16 מיליון שקלים את התכנון המקורי.
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
13.5.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אז זה לא ה- 3-5 מיליון שקלים שנאמרו כאן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא 3, בגלל זה הוא עשה 'לא' עם הראש.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
שנייה, בואו נשים את הדברים על דיוקם. לא יודע מאיפה האמירה, שלפני כמה שבועות הועברו התכנון המפורט. בפעם השלישית או הרביעית, זה הועבר לפני מספר שבועות. אבל לאחר פרוץ המלחמה היו לי אישית ישיבות עם צחי שטרסלר. כל הנתונים הועברו. כל אותן טבלאות הוכנו יחד איתו. היה פער שאותו היה צריך לגשר מאותו מועד שנחתם ההסכם עד היום, מה לעשות, כולנו חווים את זה. מדד יוקר הבנייה, סלילה, איך שתרצה לקרוא לזה, השתנה מעט וזה גרר את מה שצריך. יש הבדל בין תכנון ראשוני לתכנון מפורט, אבל תכנון מפורט קיים כבר מזמן והועבר לנתיבי ישראל.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתם רוצים שנרכז ישיבה איתכם, שתוכלו לדבר?
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אם אתם רוצים, הלשכה שלי פה, אפשר להשאיר אותה למתי שבא לכם.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אפשר הסבה לגנון.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
אם יורשה לי, חברת הכנסת יעל, יושב-ראש הוועדה, ברשותך רק משפט אחד, בלי חס וחלילה לפגוע באף אחד, אבל זה בדיוק הסיפור. זה בדיוק מה שאנחנו רואים כאן, הסיפור. שגופים כל כך גדולים גופים הכי גדולים במדינת ישראל, מגיעים לכאן, לכנסת ישראל, וזה אומר: אני נתתי, וזה אומר: לא קיבלתי, וזה אומר: שבועות, וזה אומר: מתחילת המלחמה.
זה בדיוק הסיפור שלנו.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
נציגי הממשלה או ארגוני הסמך, נראה לכם הגיוני שראש עיר צריך להגיע לכאן עם תושבים, וחברי הכנסת צריכים לשבת סביב השולחן כדי להגיד לכם: תיפגשו ותצמצמו את הפערים, ואם צריך אז תעלו לדרג מנכ"ל, ואם צריך אז לדרג פוליטי, כדי לסגור נושא כזה שמשפיע על כל כך הרבה אזרחים?
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
לא, זה צריך להיפתר בינינו לבינם בהחלט לפני שמגיעים לפה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
יופי. אתם אפילו לא בהסכמות על איפה הפער.
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
רק חשוב לי לציין, שככל ואנחנו מקצים כספים לטובת ההגדלה הזאת, זה כמובן, היריעה קצרה וזה יפגע בקידום פרויקטים אחרים במרחב.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> ליאור רוזן: << דובר_המשך >>
כמו שידוע, כולם רוצים לראות את כביש עוקף כפר יונה 57 קורה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אתם מבצעים עכשיו כביש, סליחה, שאני לא זוכרת את מספרו. הכביש הירוק. שלא הולכים לנסוע בו רכבים, כי אין בקצה שער כניסה לבסיס. זה רנטבילי? זה מתועדף? אני מכירה את המונחים. למה עושים את זה? אתה בונה בית בלי דלת.
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
לכל פרויקט גם יש שלבי ביצוע, וניתן אולי לשקול במסגרת התכנון לעשות פתרון.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
זה נושא שעל השולחן מ-2018. ב-2022 זה כבר הגיע לסגן שר הביטחון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא-לא, זה רציני מה שאתם אומרים?
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
מה?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
שאתם בונים את הכביש, ואחרי זה יהיה דיונים איך להיכנס ל - - -
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
לא. לא.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להבין.
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
אני אסביר: כרגע הכביש נמצא בשלבים מתקדמים ואמור להיות מוכן לפתיחה בעוד פחות מחצי שנה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל לאן ייכנסו?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
את מי הוא ישרת? הוא לא מוביל לשום מקום. אתם מבינים? זה כביש שלא מוביל לשום מקום. מה זה הוא ייחנך עוד מספר חודשים?
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
השאלה מה יהיה הכביש שנמצא - - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מבינים את השאלה, אדוני. אני אפתיע אותך, אנחנו גם מבינים את הבעיה. אני אפתיע אותך פעם שלישית, אנחנו גם מכירים את זה שכל שקל שאתה שם אתה לוקח ממקום אחר. רגע-רגע, תאמין לי, אני רוצה לגלות לך משהו: כל מי שיושב מסביב לשולחן, כולל אתה, אדוני, ידעו מה הבעיה לפני שהגיעו לפה. לא באנו לפה וגילינו את הבעיה, אנחנו יודעים את הבעיה.
זה פשוט נראה לנו מאוד הזוי, אפילו לכולנו, אגב, שממשלת ישראל, ואין הבדלה. שהאזרחים בקצה לא נוסעים, לא יכולים לצאת מהבית שלהם, הם לא אומרים: רגע, משרד התחבורה, נתיבי ישראל, משרד הביטחון, אם הוא גוף מבצע או מתכלל, לא. ממשלת ישראל לא יודעת לשבת עם עצמה ולהגיד מי נושא בנטל ההעלאה בתשומות הבנייה. למי אכפת עכשיו מה הסיבה? מה אתם עושים כביש, אי אפשר - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
נתיבי ישראל ומשרד התחבורה זה באמת ארגונים מאוד-מאוד מקצועיים, כולל מינהל התיכנון שאיתנו בזום. איך אתם תסתכלו על ראש העיר ועל האזרחים בעוד מספר חודשים, כשתחנכו כביש שלא מוביל לשום מקום? איזה הסבר יש לדבר הזה? זה מכספי ציבור הכביש נבנה, כן? לא מהכסף שלכם.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
יש לי רק שאלה, שנייה. השאלה העיקרית, לטעמי: משרד הביטחון, כמו שהוא אמר, הוא השלים את התיכנון המפורט וכולי. שים את הכסף בצד, כי צריכים כתב כמות, אבל שים את זה גם בצד. השאלה היא מתי, האם אתם מסתנכרנים? זו השאלה החשובה לתושבים. האם כשאנחנו גומרים את הכביש בעוד חצי שנה, האם אתם תגמרו את השער, את מה שבתוך משרד הביטחון? אם כן, הכול טוב. זה, לדעתי, הסיפור.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
הסיפור שבתוך המחנה יש לנו 24 חודשי עבודה. על מנת לייצר את אותה הדרך שמסדירה בתוך המחנה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
ולמה אי אפשר להתחיל לעבוד על זה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה לא התחילו לעבוד על זה?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
כן, את העבר לא נשנה. למה לא מתחילים היום? מה חסר? איפה הפער?
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
התקציב לא נמצא במשרד הביטחון. איפה הוא?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בבקשה, נתיבי ישראל.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
רגע, שנייה. התקציב, בסוף 2020, נחתם הסכם 22.5 מיליון שקל. הועברו לכם 8 מיליון שקל לצורך קידום תכנון, סיימתם אותו לפני כאילו שבועיים, תכנון מפורט.
<< אורח >> צביקה קרמן: << אורח >>
לא, זה היה לפני שנתיים.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
לפני שנתיים.
<< דובר_המשך >> שלומי איתן: << דובר_המשך >>
לפני, לדעתי, שבועיים הושלם תכנון מפורט.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אומר משרד הביטחון: שנתיים.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
לא, לא. בכל מקרה, לא הוגש עוד חשבון שלכם, מאחר ובשלביות הביצוע, לא הגעתם אליה. אם תגישו עוד חשבון, נשלם. יש פער תקציבי שצריכים לגשר. זה לא 2-3 מיליון שקל, זה 13-14 מיליון שקל, שצריכים להבין מהו. אתם לא החברה שבסוף מבצעים, וצריכים פירוט לדבר הזה, כדי שנוכל לאשר את הפער הזה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
רגע, אם לא היה פה דיון, אז מה היה קורה? לא הייתם מדברים ביניכם אף פעם? זאת אומרת, גם עוד עשר שנים? לא, באמת, אמיתי.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
שנייה, זה לגמרי נכון, צריך לדבר ודיברו. היה דיבור והייתה גם פגישה, אותו מנהל - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה לא נראה ככה. זה נראה כאילו אתה מספר לו פעם ראשונה שזה 13 מיליון.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
אני מסכים, וזה לא נגמר וזה נמשך הרבה זמן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל הוא חשב שזה 3 מיליון שקלים, אתה בא ומבשר לו עכשיו על צ'ק של עוד 10 מיליון שקלים.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
הוא אמר לי 36 מיליון שקלים, לא אני אמרתי לו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה? הוא אמר לפני דקה: 3-5 מיליון.
<< אורח >> ליאור רוזן: << אורח >>
מי שאמר זה יושב-ראש הועד, זה לא - - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתה חושב שיושב-ראש הועד בא, קם בבוקר ואמר: מה אני אגיד? נראה לי 5 מיליון ככה. הרי הוא מתבסס על שיחות. בסוף במדינת ישראל התושבים הפכו להיות גם מהנדסי תנועה, בוחני יוממות, מהנדסי ערים, ועכשיו הם גם צריכים להיות עורכי דין.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה עושים עכשיו?
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
אם אפשר לקצר את ה-24 חודשי ביצוע, כדי שיהיה לפחות איזשהו פתרון חלקי לתושבים, זאת לדעתי השאלה.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אתה כבר מקצר. אני מסכימה איתך שצריך לקצר את זה, אנחנו רק עוד לא שם לדעתי. עוד לא התחלנו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ישיבה תכנונית.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
ישיבת תכנון. מסכים. לפחות שנשב ביחד.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
בואו, נציגי התושבים, אחרי זה ראש העיר וחברי הכנסת.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מתנצל שאני חייב ללכת, אבל רק מבקש באמת, כי יזמתי את הדיון, שכן יהיה דיון המשך, בסדר?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
תודה רבה ליוזם הדיון, בהצלחה. נציג התושבים, בבקשה.
<< אורח >> אילן ספקטור: << אורח >>
תראו, חברים, אני פונה למשרד הביטחון ולמשרד תחבורה. עובדתית, כל הנוכחים פה רואים שאתם לא מצליחים לפתור את הבעיה. זאת עובדה, זה לא נתון לוויכוח. ואני שואל אתכם, את שניכם: מי הפונקציונרים שאתם צריכים שיתערבו כדי לעזור לכם לפתור את הבעיה? מי האנשים?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
הם מכירים את נהלי העבודה במשרדים שלהם.
<< דובר_המשך >> אילן ספקטור: << דובר_המשך >>
מי?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אנחנו נעזור להם בזה.
<< דובר_המשך >> אילן ספקטור: << דובר_המשך >>
אתם לא מסתדרים שנתיים. מי האנשים שיכולים לעזור לכם?
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
ראש העיר וחברי הכנסת, אם רוצים לסיום.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
זו בדיוק השאלה, חברת הכנסת.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש לי הצעה. אני יודע שהיא תהיה מצחיקה, אבל אני חושב שככה זה יעבוד: תעבירו לתושבים את כל המיליונים שאתם רוצים, הם יתכננו והם יבצעו את זה הרבה יותר מהר מכם.
אתם יודעים, אני חצי צוחק על זה, אבל ככה זה עובד. זה פשוט לא יתואר, בכנות, שאתם מגיעים לדיון. גם ברמה מערכתית, אתם בסוף משרדי ממשלה שאמורים להתממשק אחד עם השני באיזה עולם כאילו הזייתי, שכן, אני חושב שזה אמור ככה להתנהל בעולם. אתם מגיעים לדיון וזו התוצאה בין משרד התחבורה, לא משנה, נתיבי ישראל ומשרד הביטחון, שכולכם בסוף אמורים להיות חלק מרשות אחת, שאתם עכשיו: הוא מגלה על עוד 16 מיליון, אנחנו מגלים על 5 מיליון, אתם לא יודעים אפילו להגיד באיזה תאריך הוגשו התכנון, באיזה תאריך הוגש הכתב כמויות המעודכן. תשמעי, זה באמת, מה שנקרא, שיהיה לכולנו בהצלחה. באמת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
יעל, אני חושב שצריכים לקבוע דיון המשך ממש לעוד שבועיים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל תשבו ביניכם.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, והם חייבים להגיע עם תשובות, עם תוצאות, עם תוכנית. אני ממש מרגיש נבוך פה, באמת. אני לא הייתי הרבה זמן בפגישה כזו, בישיבה כזאת ש - - -
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אתה צודק. מקרה קיצון.
חבר הכנסת אכרם חסון, אתה רוצה להגיד אחרי ראש העיר?
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
אוקיי, בבקשה.
<< אורח >> אלברט טייב: << אורח >>
אני רק מסתכל על עצמי, אני ראש העיר, ואני רק חושב בדקות האחרונות, מה אני מבשר לתושבים עכשיו כשאני חוזר לכפר יונה, מה אני אומר להם? אני צריך להעלות פוסט וצריך לעלות לשידור ולספר, כי הם יודעים שאנחנו פה. ואני מנסה בדקות האחרונות לחשוב מה אני בעצם אומר להם. מה אני אומר להם בדיוק?
אני נבוך. זה מה שיש לי להגיד. ותודה שוב פעם, יעל. באמת תודה, חברת הכנסת, יעל שזימנת אותנו לפה. עכשיו אני רק מבין עד כמה משמעותית ההגעה שלנו לכאן.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
כן, אז קודם כול, המבוכה היא של כולנו. אני חושבת שבעיקר היא צריכה להיות של נציגי הממשלה.
תודה לחבר הכנסת דן אילוז, שיזם את הדיון. תודה לחברי הכנסת, שזה חשוב להם ושהם מגיעים. ותודה לך, ראש העיר, ולתושבים שמובילים את זה בשטח יום-יום כבר שנים.
אני מסכמת ברשותכם. אלא אם מישהו עוד רוצה להגיד משהו. חשוב לי שנשמע, אנשים השביתו את יומם כדי להגיע. התכוונתי יותר לצד האזרחי, אבל בבקשה, נציגי הממשלה.
<< אורח >> שלומי איתן: << אורח >>
אני רק חושב שאם באמת משרד ביטחון יבחן את האפשרות איכשהו לקדם דברים שאפשר, באמת תוך אמצע 2026, יחד איתנו, לסיים את מעקף התושבים. אם רוצים להתייעץ איתנו, בבקשה. ואז זה יכול להיות פתרון אופרטיבי. עזוב מה שהיה, הכול לא טוב, הכול לא בסדר. אבל עכשיו, מהרגע הזה, יש 24 חודשים ויתחילו לעבוד, זה לא משנה.
<< אורח >> אילן ספקטור: << אורח >>
תקבע דיון אצלך, אתה סגן נתיבי ישראל, תקבע דיון אצלך.
<< יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >>
רגע, לא, זה לא יתנהל כך. זה אתם יכולים בחוץ, לא צריך בשביל זה את כל צוות הוועדה. אני מודה לך על ההצעה הזו. ברוח הפתיחות הזו, לקיים המשך שיתוף פעולה ולראות איך מקצרים את התהליכים והזמנים, אני מסכמת ברשותכם.
אנחנו מבינים שיש מצוקה תחבורתית בשגרה סביב גבעת האלונים, מצוקה שמתגברת בתקופה האחרונה בשל ההפגנות בשכונה וסביב הבסיס. נושא ההפגנות, טיפול ההפגנות, אני ממליצה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת קרויזר, ליזום דיון יחד עם הוועדה לביטחון לאומי. נשמע גם את נציגי המשטרה איך מטפלים בנושא הזה. זה לא נושא הדיון.
אני מסכימה עם מה שנאמר פה על-ידי חבר הכנסת אכרם חסון, שכדאי לקיים דיון בנושא מדיניות פריסת הבסיסים, בשיתוף עם השלטון המקומי. שוב, זה לא נושא הדיון הזה, אבל הנה נושא מקומי שמציף אולי אתגר שהוא יותר משמעותי. ואני חושבת שצריך לראות עם הוועדה, עם ועדת החוץ והביטחון איך אנחנו יכולים לקיים איזשהו דיון כזה יחד עם השלטון המקומי. תודה לחבר הכנסת אכרם חסון.
לעניין עצמו, הועלו פה מספר פתרונות. חברת הכנסת הרכבי דיברה על פתרון זמני בכביש 57. גם אתם אמרתם, יכול להיות שיש תקציב שאפשר במקביל לשפר שם. כל הדברים האלה הם פלסטרים. מה שצריך, לפי מה שאני מבינה שיש על זה הסכמה, זו עוד כניסה לבסיס הצבאי החדש, פתיחת שער למחנה 21, ובהמשך את המחלף הגדול, ה-2 מיליארד שקלים, שהוא כבר נמצא בהליכי תכנון.
אנחנו נמצאים במסגרת של דיון מהיר. לדיון מהיר בכנסת יש פרוטוקול שאומר שהוועדה בעצם מבקשת את התייחסות השרים הרלוונטיים. אני מבקשת את התייחסות שרת התחבורה ושר הביטחון לנושא הזה. אני מבקשת שההתייחסות תהיה מהירה וקצרה בגלל הנטל, שיש פה על אזרחים ותושבים.
אני ממליצה מאוד לעובדי המשרדים לסיים את הטיפול עוד לפני שזה מגיע לשולחן השרה והשר. ובכל מקרה, הוועדה תתכנס בעוד שבועיים לשמוע מה נעשה בשבועיים האלה. אנחנו עכשיו ב-27 באוקטובר. עוד שבועיים מהיום אנחנו נתכנס לדיון מעקב. אני רוצה לשמוע שנפגשתם, כלל גורמי המקצוע ועל ההחלטות. לא "נפגשנו ואין החלטות".
ראש העיר, אני לא רואה צורך שאתה תגיע לכאן שוב. אם תבקש לעלות בזום, אז כמובן תקבל את הבמה. כנ"ל נציגי התושבים. זה שהגעתם לכאן על חשבון יום עבודה זה מאוד-מאוד מוערך. חבל שהישיבות האלה צריכות להתקיים תחת לוחות זמנים של ועדה בכנסת ושהן לא נעשות מבעוד מועד. הצעתי לכם בתחילת הדיון: תיפגשו רגע בחוץ, תנסו לראות מה אפשר לסכם. בחרתם לא לדבר אחד עם השני. אז בעוד שבועיים נשמע כאן על מה דיברתם וסיכמתם. ובכל מקרה, אנחנו מעבירים את זה להתייחסות שרת התחבורה ושר הביטחון.
תודה רבה, הדיון נעול.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>