פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 363 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, ו' בחשוון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> סיוע נפשי וסיוע נוסף לחיילים בודדים בסדיר ובמילואים << נושא >> ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-19 בנובמבר 2024, ב-02 בדצמבר 2024, ב-04 בדצמבר 2024, ב-17 בדצמבר 2024, ב-08 בינואר 2025, ב-20 בינואר 2025, ב-22 באפריל 2025 וב-06 באוגוסט 2025 נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ולדימיר בליאק חברי הכנסת: משה טור פז מוזמנים: רן קלדרון – מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה סא"ל כרמל קלה – ראש ענף קליני, צה"ל, משרד הביטחון סא"ל דניאלה שנקר – ראש ענף פרט, צה"ל, משרד הביטחון סא"ל טל דדון – ראש ענף פרט הנכנסת, צה"ל, משרד הביטחון רס"ן ליאור שלג – ראש מדור בודדים, צה"ל, משרד הביטחון דוד הרוש – אע"ב, ראש ענף 360, מחלקת המילואים, חתומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון שמרית גז – ראש מדור קליני, החטיבה לחוסן, משרד הביטחון טלי פיינמסר – מנהלת מקצועית, משרד הרווחה והביטחון החברתי ליאת קסלר – עו"ס, כנפיים, הסוכנות היהודית ליאורה רובינשטיין – מנכ"לית, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין נועם אביטל – מנכ"ל, רוח נכונה - חיילים בודדים מרדכי בטניק – מנכ"ל, חייל אל חייל אלינועם חורש – רכז מתנדבים, אח גדול - למען חיילים בודדים אליסה יפימוב – מנהלת תחום קליטת עלייה, לובי המיליון הדס פרדנברג – חיילת בודדה משוחררת מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> סיוע נפשי וסיוע נוסף לחיילים בודדים בסדיר ובמילואים << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים לכולם. תודה לכל מי שהגיעו להשתתף בדיון. תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הוועדה שנמצא יחד איתנו בדיון הזה. אנחנו נמצאים בדיון מעקב מספר 9 בנושא הסיוע הנפשי והסיוע הנוסף לחיילים בודדים, עולים ושאינם עולים, בסדיר ובמילואים. העיסוק בנושא הזה החל עוד בתקופת כהונתו של היושב-ראש הקודם, חברנו, חבר הכנסת עודד פורר, ואנחנו מקפידים להמשיך ולעסוק בנושא הזה. בפתח הישיבה נציין את העובדה שחלפו 752 ימים מאז אסון שמחת תורה ופרוץ מלחמת שמחת תורה, חרבות ברזל. 13 חטופים עודם בעזה. 13 משפחות ישראליות מחכות לסגירת המעגל. אנחנו מקווים שהדבר יקרה במהרה. אנחנו דחינו את הדיון הזה פעמיים, מסיבות שונות. אחת הסיבות הייתה הקושי שלנו בהשלמת תמונת הנתונים על ידי הגורמים השונים. בישיבות המעקב האחרונות שקיימנו עמדנו על הצורך בגיבוש תמונת נתונים רחבה יותר, גם על גודל הקבוצות של החיילים שאנחנו עוסקים בהן וגם בניתוח של המיצוי של המענים שמועמדים על ידי צה״ל, על ידי משרד הביטחון, על ידי הגורמים השונים. הרושם שהתקבל אצלנו בדיון האחרון היה שבאמת ישנה קשת או פריסת מניפה של מענים, אבל משום מה, או מסיבות שונות, המיצוי של אותם מסלולי סיוע הוא רחוק מלהיות מיטבי. עמדנו גם על פערים שונים, חלקם קשורים בעובדה שאנחנו מדברים בשתי אוכלוסיות – אוכלוסייה אחת של חיילים עולים, והאוכלוסייה השנייה של חיילים חסרי עורף משפחתי שאינם עולים – וניסינו לטייב את המענה לשתי הקבוצות. אני בכוונה לא רוצה לחזור על כל הנתונים שביקשנו בפעם שעברה או כל הנקודות – הדברים מופיעים בסיכומים הקפדניים מאוד של הוועדה, וכל נקודה גם מביאה להוצאת מכתב וטיפול של צוות ההנהלה המסור. הדברים מופיעים בסיכום, ואנחנו ניגש בעוד כמה רגעים למענים שכן קיבלנו, אומנם רק אתמול. אנחנו מודעים לעומס – זה קצת מקשה על חברי הוועדה להתכונן כראוי, אז אני מודה על קבלת הנתונים, אבל בפעם הבאה אני מבקש שהחילוץ שלהם יהיה יותר מוקדם. ישנן נקודות שעדיין נותרו פתוחות, אם מכיוון שלא קיבלנו עליהן מענים מהגורמים השונים, ואם כי קיבלנו מענים אבל אנחנו לא שבעי רצון מהם, ואנחנו נחדד את הדברים במהלך הדיון. חשוב לי להדגיש שמדובר בדיון מעקב תשיעי. המטרה שלנו היא לא לחזור כל פעם לכל מושכלות היסוד, אלא באמת לראות איך אנחנו משתפרים במענים מפעם לפעם, וגם מדייקים לנו, חברי הכנסת, את המשימות – מהם הדברים שאנחנו צריכים לעשות כדי לסייע לגורמים השונים בלתת מענה. מכיוון שאנחנו כבר בדיון מעקב מתקדם, אנחנו נפתח ישר בהצגת הנתונים, בראש ובראשונה על ידי צה״ל ועל ידי משרד הביטחון, ואז נעבור לגורמים השונים. יש לי שתי חובות לפני שניגש: האחת היא לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות לדניאלה, לסא"ל דניאלה שנקר, ראש ענף פרט באגף כוח אדם של צה״ל. היא מסיימת את תפקידה, וזו ככל הנראה הפעם האחרונה שהיא מופיעה בתפקיד הזה בוועדה הזו. בשם כל חברי הוועדה, ובשמו של צוות הוועדה שעבד למולך, ובשם כל החיילים הבודדים העולים ושאינם עולים שבהם טיפלת, דניאלה, אני מודה לך על הטיפול והסיוע לחיילים הבודדים בסדיר ובמילואים. כן, בסוף הכול מחובר, בדיוק, בתקופה כל כך מאתגרת של מלחמת חרבות ברזל. אנחנו יודעים שהיה מדובר, ועדיין, בתקופה לחוצה מאוד, ושהמשימה אינה פשוטה, משימת הטיפול בפצועים והליווי שלהם. אנחנו באמת מודים גם על הטיפול הישיר בפניות פרטניות שהגיעו מהוועדה – ומהיכרותי עם צוות הוועדה אני יודע שהגיעו הרבה פניות, וטוב שכך – ואנחנו מאחלים לך הצלחה בתפקיד החדש. אז באמת תודה, ואנחנו מנצלים את ההזדמנות גם כדי לברך את סא"ל טל דדון סמואל, שנכנסת לנעליים הגדולות שדניאלה משאירה. טל, ברוכה הבאה, ואנחנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה עם הוועדה. גם כאשר יש לנו דיונים קצת לחוצים, הכול נעשה מתוך הערכה עמוקה מאוד לכל לובשי המדים בסדיר, בקבע, במילואים, ובייחוד מי שנוטלים ונוטלות על עצמם את משימות הפיקוד וההובלה. בהצלחה גדולה. החובה השנייה שיש לי: אנחנו קיבלנו פנייה מארגוני משרתי המילואים, שביקשו מכל יושב-ראש ועדות הכנסת, לנוכח העיסוק בחוקים שעוסקים בנושאי גיוס ושוויון בנטל, ולצערי גם בהשתמטות מנשיאה בנטל, לפתוח את ישיבות הוועדות בסיפורם של משרתי מילואים, ואנחנו ביקשנו שהסיפורים שיועברו אלינו יהיו סיפוריהם של משרתי מילואים שהם גם עולים לארץ. בקצרה, אני מבקש היום להודות בשם כולנו לחונס טריקה, בן 25, חבר בפורום המילואימניקים הדתי-לאומי, שהוא, ורבים נוספים, דוגמה חיה למסירות למדינה ונחישות של עולה חדש צעיר, שבחר לתרום לעם ישראל בכל ליבו. חונס ואשתו עלו לארץ מארגנטינה תוך כדי המלחמה, מתוך אהבה עמוקה למדינה ורצון כן להיות חלק מהעם דווקא בתקופה הזו. הם הגיעו בגיל צעיר מאוד, עם אמונה גדולה ותחושת שליחות, והשאירו מאחור את כל עולמם כדי להתחיל כאן חיים חדשים. מיד לאחר העלייה שלו, ממש בשבועות הראשונים, באוקטובר 2023, ימים אחדים אחרי פרוץ המלחמה, כונס התגייס לגדוד תומר בחטיבת גבעתי. הוא התעקש לשרת כלוחם קרבי ולהגן על המדינה, ועבר קורס מ״כים. בתחילת הדרך נאמר לו שהוא ישרת שנתיים בלבד, אבל בהמשך נמסר לו שעליו להשלים שלוש שנות שירות מלאות, משום שלמרות שהוא נחשב כמתנדב, אשתו, שלומדת באוניברסיטה, הייתה זכאית, לפי הנהלים, לתקציב מיוחד לסטודנטיות נשואות לחיילים עולים חדשים, אבל בשל ביורוקרטיה סבוכה, כנהוג לא אחת במחוזותינו, התקציב הזה לא הועבר למשפחה עד לרגע זה. זה קלע את המשפחה לקושי כלכלי חמור – חודשים שבהם הם לא הצליחו לסגור את החודש ללא רשת תמיכה או זכאות לתנאי שירות משפחתיים, תנאי ת״ש. לאחר שירות אינטנסיבי בעזה ובג'נין, חונס נאלץ לוותר על הלוחמה, החלטה קשה עבורו, לאחר תקופה ארוכה של שירות קרבי. הוריו של חונס גם עלו בעקבותיו לארץ, ובשל תקלה טכנית במערכת – נשללו ממנו כל הזכאויות שלו כחייל בודד, כנראה גם באופן רטרואקטיבי, והוא לא זכה לכל התנאים והסיוע שהוא היה אמור לקבל. היום חונס משמש בתפקיד אדמיניסטרטיבי בבית דפוס צבאי. אותו פורום של מילואימניקים דתיים-לאומיים מבקשים לסיים באמירה שלצד כל המילואימניקים והלוחמים ששומרים על מדינת ישראל, יש גם את אותם חיילים עולים צעירים שבאו לכאן מתוך תחושת שליחות אמיתית. הם אלה שבחרו במדינת ישראל, והם אלה שעלינו כחברה וכמדינה להעניק להם ליווי ותמיכה אמיתית. הם באו לכאן כדי לשרת את העם והמדינה, והם ראויים לכך שכל ישיבה או ישיבת ועדה תיפתח בהוקרה ובתודה להם ולכל אותם צעירים אמיצים שממשיכים לשרת גם כשקשה. דומני שכולנו כאן נחתום על הדברים. אני אציין בפתח הישיבה שממש לפני שעה קלה הכתבת הצבאית של תאגיד השידור הציבורי – תאגיד "כאן" – פרסמה נתונים מדאיגים על אובדנות, או על עלייה בנתוני האובדנות או ניסיונות האובדנות. זה פרסום שיצא לפני שעה קלה, אז לא הספקתי להתעמק בו. אני רק אציין שלאורך כל הדיונים עומדים לנגד עינינו האתגרים הגדולים שאנחנו מתמודדים איתם כחברה, והצורך באמת להעמיד את מעטפות התמיכה, גם הטיפולית-שיקומית וגם החומרית, לאותם חיילי סדיר ומילואים בכלל, ובתוכם החיילים הבודדים בפרט. אנחנו קיבלנו מסמך עמוס בנתונים מאגף כוח אדם. אין לנו מצגת, נכון? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> לא, אבל אני אעבור עליו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אנחנו נבקש מנציגות צה״ל לעבור על המסמך ולתת לנו את הנתונים. הנתונים הם בלתי מסווגים, אז אנחנו נדאג שהתשובה תעבור למי שרוצה לקבל את התשובה. אני הספקתי לעבור אתמול בערב על הנתונים. יש פה הרבה דברים שחשוב שנדע וגם שחשוב שנעסוק בהם ביחד. בבקשה, אנחנו נתחיל בהצגה של צה״ל, ואז נעבור למשרד הביטחון, ברשותכם. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> טוב, אז ראשית, תודה רבה, חברי הכנסת. ביומי האחרון זו זכות גדולה להיות פה בדיון כזה חשוב. שרק נמשיך לעשות טוב ולדאוג לחיילים היקרים שלנו. בדיונים הקודמים הצגנו את המעטפת השלמה – לא אחזור על הדברים. זה גם נמצא בפרוטוקול – ובקרב כל האוכלוסיות הייחודיות שאנחנו מתעסקים בהן, אנחנו באמת עובדים לילות כימים כדי לדאוג לחיילי צה״ל. אוכלוסייה שמוכרת כחיילים בודדים, גם אלה שהם מובהקים ועלו לארץ וגם אלה שאנחנו מכירים אותם לאור חוסר עורף משפחתי, היא אוכלוסייה שהיא במיקוד. אנחנו כל הזמן עוסקים בה, מדייקים ומרחיבים את המדיניות שלנו לגביה. רק בימים האחרונים היינו בדיון נוסף שעוסק בעוד סוגי שירות של האוכלוסייה. יש מעטפת שלמה לחייל בודד שעובר לשירות מילואים. בימים אלה, אנחנו מדייקים את המענים לחיילים בודדים שהם נפקדים ועריקים, כדי לגרום להם גם פה לחזור לשירות ולתת להם מעטפת מותאמת בזמן ההיעדרות שלהם, מתוך ההבנה של הרגישות שקיימת. אנחנו גם עוסקים בהרחבת המדיניות שלנו לחיילים בודדים שנכנסים לקבע, ויש מעטפת שלמה שאנחנו בונים פה בשביל כל המעברים האלה. בסוף, אנחנו רואים בחיילים הבודדים כחיילים בודדים לא רק בשירות – אנחנו בקשר איתם לפחות 10 שנים גם אחרי השחרור, ורוצים לתת להם את המעטפת הכי טובה שיכולה להיות גם בהמשך מעבר לשירות החובה. אני אעבור על הנתונים שהתבקשנו להציג. קודם כול, מבחינת אופי השירות, יש פה פילוח של לוחמים, תומכי לחימה והיתר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את מדברת איתנו על חיילים בודדים בסדיר? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> בסדיר, רק בסדיר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, בסדר גמור. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> קודם כול, אנחנו מדברים על מספרים שנעים בין 6,500 ל-7,000. זו הכמות. זה דינמי, זה תלוי בעליות וכדומה. כיום יש 6,900 חיילים בודדים – 60% משרתים בקצה מבצעי, מתוכם כמעט 30% הם לוחמים. היתר, 40%, הם יחידות מטה וכו', ולא קצה מבצעי. מבחינת חלוקה לסוג החיילים הבודדים – וציינת קודם חיילים בודדים מובהקים או חסרי עורף משפחתי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את יכולה להסביר לנו? כי בודד מובהק הוא לאו דווקא עולה. מה ההבחנה בין בודד מובהק לבין חסר עורף משפחתי? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> בודד מובהק הוא מי שנמצא פה בארץ בגפו. יכול להיות שהוא עלה, יכול להיות שההורים עזבו, ירדו מהארץ, או נשלחו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בודד מובהק זה מי שמשפחתו לא נמצאת כאן. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> או יתום. הוא לבדו כאן בארץ, והוא בעצם מובהק מכורח הנסיבות. בודד חסר עורף משפחתי – בדרך כלל אלה מקרים של ניתוק קשר בין החייל למשפחתו. זה יכול להיות לא רק מסיבות של קשר רעוע – זה גם יכול להיות בגלל שההורים נמצאים במוסד נפשי כזה או אחר, או התמכרויות וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו מבינים שבעצם אין קשר, אבל הם נמצאים כאן. זה מתנהג 50%-50% פחות או יותר. אפשר לראות פה את הנתונים המדויקים: 52% הם בודדים מובהקים, וחסרי עורף משפחתי – 48%. מבחינת עולים חדשים, בקרב הבודדים המובהקים, כפי שציינתי קודם, 40% מהם הם עולים חדשים בהגדרה, מכלל אלה שהם בגפם בארץ – זאת אומרת, לבד. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> איזה מספרים? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> יש לנו 2,718. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. השלם פה בטבלה שלכם הוא לא רק מתוך הבודד המובהק – הוא מכלל החיילים הבודדים. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> נכון, אתה צודק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם חסר עורף, בסדר? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה נתון מעניין. זאת אומרת שמכלל החיילים שמוגדרים היום בודדים בסדיר – העולים הם כ-40%. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 60% שהם בעצם או רקע אחר של בודד מובהק או חסר עורף משפחתי, ו-40% אחוז עולים, שזה 2,700 איש. בסדר גמור. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> כן. צריך להגיד שגם בקרב העולים יש לנו מיקוד מיוחד. זאת אומרת, יש לנו אינדיקציה, ואנחנו עוקבים, ובקשר כמובן עם העמותות ומשרד הקליטה. אנחנו גם מסתכלים על גילאים. בסוף זה גם שונה, ואנחנו כל הזמן מדייקים גם פה. נשאלנו לגבי חופשות מיוחדות, אז מבחינת המדיניות הצה"לית לביקור הורה בחו״ל, חייל בודד זכאי ל-30 ימים בכל שנת שירות. מדובר בימים שהם על חשבון המערכת; הם לא מנוקים מימי החופשה שלו. וכשההורים מגיעים לארץ, גם פה יש שמונה ימים בשנה שהם על חשבון המערכת, ולשניהם הוא זכאי במקביל. זה בנוסף. נשאלנו לגבי כמויות. צריך להגיד שהנתונים שמוצגים פה הם בין ה-07 לאוקטובר ועד סוף שנת 2023, כי הכמויות שביקשתם מתייחסות לחרבות ברזל. אנחנו רואים פה כמות קטנה מאוד של חיילים שנסעו לחו״ל. ב-2024 אנחנו כבר רואים 1,645 חיילים שטסו לבקר את הוריהם בחו״ל, ועד כה, בשנת 2025 – 1,344. צריך להגיד שזה כ-1,500 בשנה מתוקנת, שהיא לא מלחמה, ואפשר לראות שמתוך כלל החיילים הבודדים המובהקים, כ-50% נוסעים לבקר את הוריהם. הנתון הבא הוא נתון שאני רואה אותו כמשלים, כי לרוב, בשנה, זה לא שגם החיילים נוסעים וגם ההורים באים לבקר. זה קורה, אבל אני רואה אותו כנתון משלים בקרב ההורים שבאים לארץ והחיילים היוצאים לחופשות. ניתן לראות פה גם כמויות. בשנה האחרונה היו 1,407 חיילים שהוריהם הגיעו לבקר בארץ והחיילים יצאו לחופשה מיוחדת כדי להיות איתם. הצגנו בדיון הקודם לגבי פרופיל 21 - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק אציין שהצטרף אלינו חבר הכנסת משה טור פז. ברוך הבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> מבחינת חיילים שמשתחררים בגין פרופיל 21, יצרנו מעטפת מותאמת לעת השחרור. כשזה קורה במיידי – גם חיבור למערך הנפגעים ומיצוי הזכויות מול משרד הביטחון, וגם פתרון מגורים, מאחר והם בדרך כלל משתחררים באופן מיידי. זאת אומרת, זה קורה בטווחים קצרים, אז גם פתרון המגורים, מבחינת סיוע כלכלי. אנחנו נותנים מענק בדחיפה לכל חייל שהשתחרר בגין פרופיל 21 נפשי, והוא מקבל אותו תוך 14 ימים מהשחרור כדי לסייע במעבר הזה. גם לגבי שכר הדירה, אנחנו ממשיכים, יחד עם האגף לחיילים משוחררים, ומשתתפים איתם בשכר דירה בשתי פעימות, אבל זה נותן מענה ל-12 החודשים הבאים מרגע השחרור. כמובן שהם יכולים להמשיך להיות בבתי החייל. זו המעטפת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. ברשותך, אני רוצה רגע להתמקד בעניין הזה. הנתונים אומרים, בעצם, לפחות לגבי שנת 2025, אם המגמה נמשכת, שאנחנו מדברים על בין 1% ל-1.5% מהחיילים הבודדים שמשתחררים על פרופיל 21. אלה המספרים. אלה מספרים שדומים למה שאנחנו מכירים מהזירות הרגילות של הצבא? זה נתון שחסר לי. עד כמה השחרור על פרופיל 21 הוא תופעה שיש בו מובהקות? כן, מישהו יכול לענות? << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. כרמל קלה, ראש האגף הקליני. ככלל, אין לנו מגמה של עלייה מובהקת בפרופיל 21. לא באנו עם נתון מספרי כי לא התבקשנו. אם נתבקש – נעביר אותו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש להעביר אותו, אבל מתוך מה שאתה יודע, כדרך אגב, פה, לפחות בנתונים שהעברתם, ניכרת עלייה בין 2024 ל-2025, כשאם המגמה נמשכת עד סוף 2025 – אלה לא נתונים זניחים. << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> אני רק אומר שבסוף זה צריך להימדד לאורך שנים. יש לנו לאורך השנים שונות בין שנים שונות, ולכן נראה לי שנכון - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, אבל אתה יודע לומר לי, פחות או יותר, אם באמת הנתון הוא באזור ה-1%, או 1% וטיפה? << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> ברשות היושב-ראש, אני מעדיף לתת את זה במספרים מדויקים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, כי זה נתון שיעניין אותנו, בסדר? האם יש איזו שהיא מובהקות? אני אבקש בעניין הזה לדעת, מהענף הקליני, האם אנחנו יודעים היום שישנו שיעור שחרור על פרופיל 21 שהוא גבוה בצורה ניכרת בקרב חיילים בודדים למול חיילים שהם לא חיילים בודדים? יש לנו את המספרים לגבי הבודדים בשנתיים האחרונות. אני גם אבקש בזהירות, וזה בסדר אם אתה תעדיף שזה לא יובא כמידע בדיון גלוי, שתנסו לעשות גם בחינה סביב הנושא של אובדנות, בסדר? האם יש פה איזו שהיא מובהקות מספרית, שלא נדע, כמובן, לגבי חיילים בודדים בפילוח של חסרי עורף משפחתי למול עולים? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> אני אציין שהמעטפת הזו לפרופיל 21 היא לא בעקבות מספרים חריגים. אנחנו באמת רואים בכל חייל בודד עולם ומלואו, ומספיק שיש חייל אחד ואנחנו, מבחינתנו, ניתן את המענה הכי טוב. גם בקרב מספרים של האובדנות ששאלת, אין שם איזה שהם מספרים חריגים. להיפך, מספרים קטנים מאוד. אנחנו מתחקרים את הנושא הזה של אובדנות ולא ראינו משהו בקרב החיילים, אבל את הנתונים המדויקים אנחנו נעביר לבקשתך. הסתכלנו פה רגע על המספרים לגבי מענק השחרור. אנחנו רואים עד כה את הנתונים האלה של 269 חיילים בשנת 2025, ויש לנו עוד גם את שנת 2024, אבל לאורך שנים – זה משהו שיוצג על ידי רע"ן קליני בהמשך. צריך להגיד גם שיש לנו מרכז בודדים, שהוא בעצם נותן מענה שלם ורציף מיום הגיוס ועד לפחות 10 שנים אחרי השחרור, אבל בכל שלב - - - << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אפילו קודם, בשלב המלש"ב. << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> בשלב המלש"ב, כמובן. באמת, לכל פנייה שלהם. מעבר לזה שיש להם מפקדים, וכמובן היחידות דואגות – יש להם גם כתובת ישירה אצלנו, במטה הכללי, לפנות בכל שאלה שיש להם, בכל פנייה. יש גם לא מעט פניות שליאור מקבלת בנושאים של סיוע נפשי. יש לה איש קשר בבריאות הנפש, שהיא מחברת אליו את החיילים כדי לסייע להם לקדם גם את הנושא הזה, ויש להם כתובת אחת שבקיאה בכל הזכאויות שלהם ובכל המעטפת. זהו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> קודם כול, תודה. אני אומר עוד פעם, זה לגבי הסדירים. תכף נשלים את התמונה לגבי המילואימניקים. שאלה שנמצאת, בעצם, בתפר בין שתי הזרועות: אנחנו יודעים שבמערך הלוחם ותומך הלחימה יש כרגע לא מעט אנשים שממשיכים ישירות למילואים מהשירות הסדיר. אני רוצה להבין איך מתבצעת העברת המקל. אני גם כבר אומר שמבחינתנו, אנחנו נרצה לחזור לנקודה שאנחנו העלינו, ויכול להיות שהתשובה תינתן בהקשר של המילואים. אחד ממנגנוני הסיוע לחיילים בודדים שמשתחררים הוא אותו סיוע בשכר דירה למשך 12 חודשים, אותם 1,000 שקלים. ובמקביל יש גם את האפשרות לכל מי שמשתחרר להסתייע בבית החייל לשלושה חודשים, נכון? בתשובה שנתתם לנו לגבי המילואים, אמרתם שזה חל גם אם הוא ממשיך לרצף של מילואים. אנחנו כן באנו ואמרנו שבסופו של דבר, כשאדם משתחרר מסדיר ועובר ישר למילואים, היכולת שלו לקבל מענה טוב על ידי שכירת דירה הוא כמעט מיותר, הייתי אומר – חלקם יוצאים הביתה פעם בשבועיים או שלושה. לכן העלינו את הבקשה שבצד האפשרות של שכר דירה ובית החייל – נחשוב על עוד פתרונות. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אני אשמח להתייחס, כי כבר ישנם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אז בואו רגע נעבור עכשיו למילואים, אבל גם תיקחו בהתייחסות שלכם את הסוגיה של מה קורה במעבר. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> ליאור, מפקדת מרכז הבודדים. לפני שנתייחס למילואים, אני אציין - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה שפעם היה תא בודדים? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> הוא תמיד היה מדור. יש תחתינו שישה תאים שעוסקים בכל קצוות השירות – מי שעוסק בבודדים בשלב המלש״ב, מי שעוסק בבודדים משוחררים, שהוא האוחז ועושה גם את העברת המקל. אגב, אין העברת מקל – יש שניים שמטפלים. תא הבודד המשוחרר מחויב לטיפול במשרתי המילואים, כפי שתא המילואים מחויב לטיפול, ובעצם הם מקבלים מענים מקבילים. מי שנמצא בשירות מילואים פעיל ברצף משלב השחרור – אנחנו באמת מזהים את המורכבות הזו. א', הם לא יוצאים מפתרונות הדיור שלהם. זאת אומרת, גם מי שמתגורר בבית חם, בקיבוצים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להישאר? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> בדיוק. עד אשר ייגמר הצו. יתר על כן, גם לאחר סיום הצו, אנחנו מוודאים את תקופת ההתארגנות והדיור החליפי. אנחנו לא חלילה נוציא אותם מבלי שבדקנו את הדיור החליפי. אגב, אותם הדברים נכונים גם למשתחררי פרופיל 21. אותם דברים שהם ללא יכולת התארגנות שהיא מיטיבה – הם יישארו בפתרון הדיור עד שיהיה לנו פתרון חליפי, אם זה בשיתוף עם הרווחה עבור פרופיל 21. אוכלוסיית המילואים היא אוכלוסייה יותר חזקה, בהתאם להעדפות שלהם. לא אחת גם חיפשנו יחד איתם דירות, אבל הם נשארים בדירות באל"ח ובקיבוצים, ולא רק בבתי החייל. מי שמעדיף שכר דירה, וגם עוד קודם לכן התגורר בדירה – מקבל את המענה מטעם משרד הביטחון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, כולם בעצם בסדיר, ויש להם פתרונות דיור שמבחינתם מניחים את הדעת? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> נכון, לבחירתם. אנחנו מחייבים מפקדים לבקר בבתים האלה. לפעמים לבחירתם, ואנחנו גם מבינים את ההקשרים של המקומות שבהם זה מגיע. להשכיר דירה זה מקום של חופש. בטח כשמתייחסים לחסרי עורף משפחתי, שהרבה מהם הם בוגרי פנימיות רווחה וקנאים מאוד לחופש ולחירות שלהם. זה דבר מובן. כשמפקדים רואים שהתנאים של הדירה הם לא מכבדים, או לא כאלה שיכולים להקנות איזו שהיא רווחה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מתרשם שלפעמים דווקא יש כאלה שמחפשים קהילה ולא רק בית, ואז דווקא מקומות כמו בתים בקיבוצים יותר מתאימים להם. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> ובדיוק בגלל זה אנחנו מנסים להיכנס בתוך הוואקום ההורי הזה שישנו – בין אם ההורים נמצאים ותומכים אבל נמצאים ביבשת אחרת, ובטח אם מדובר על חסרי העורף המשפחתי – ומנגישים להם מאוד את המקום של הקהילתיות. אגב חוסן, אגב מצב נפשי – יש לזה משמעות מאוד גדולה. גם בדירות האל"ח עם הרכזים, יש מישהו שפוגש אותם שלוש פעמים בשבוע, ורואה אותם ואת הצרכים שלהם. בטח בקיבוצים, כשיש גם משפחה שהיא מארחת. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להנגיש את המענים הדיוריים האלה שהם לא שכר דירה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בעקבות שיחה שהייתה פה ודברים שעלו, אנחנו ביקשנו שתשקלו גם את מתן האפשרות במקרים מיוחדים לחבר'ה שיוצאים לסוף שבוע וכו', פשוט להגיע למלון ולא לבית החייל וכו'. מי שיש לו דירה בקיבוץ או משפחה מאמצת, או שגר באחד מהמרכזים שהעמותות מנהלות – זה מצוין, אבל אם, בסופו של דבר, חייל מילואים יוצא לשלושה-ארבעה ימים וחוזר אחרי, ואין לו פתרון מתאים - - - << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> קודם כול, יש מענה כזה, אבל אני רק אגיד שאני לא חיה בשלום עם זה שיהיה לי משרת מילואים שיסתובב נווד בין מלון למלון. הייתי רוצה שיהיה לו מקום קבע, הגם שידרוך בו פעם בחודש – שם יהיו הדברים שלו, שם תהיה השייכות שלו, שם יהיה הביטחון שלשם הוא מגיע. אם הוא לא ירצה להגיע – הוא לא יגיע. מבחינתנו זה זרקור אדום. אנחנו מנהלים בקרה על כל חייל בודד שאין לו מענה דיורי, שאנחנו מכירים אותו, שהוא קבוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אני גם מעריך את זה, ואני חושב שזה נכון. אני רק רוצה לראות שהאופציה למי שצריך את זה קיימת, לנושא משרתי המילואים הבודדים, כמובן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה: אני משווה בין המספרים של הסדירים למספרים של המילואים – כאן זה בערך 8,000 וכאן 8,000, אבל המילואים, כידוע, זה הרבה יותר גדול, כן? חיל המילואים גדול מהחיל הסדיר בצה״ל פי כמה וכמה. מה זה אומר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כעבור 10 שנים מתפוגגת ההכרה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הם מתפוגגים או שהם לא מגיעים למילואים, או שחלקם נוסעים לחו״ל. לאיפה הם הולכים? לאיפה הם נעלמים בין הסדיר למילואים? << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לך מח"ל – מתנדבי חו"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני שואל. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> גם מתנדבי חו״ל, אבל כשהם חוזרים לארץ, אנחנו רואים אותם דרך אותם משרתים שמרכז החיים שלהם הוא בחו״ל ומקבלים מענה משלים. הם נמצאים ברשימות האלה, אבל תלוי שמ"פ. אם הם יעשו פחות מדי ימים – אני לא יודע להגיד בדיוק האם הוא חוזר לארץ לגור כאן או האם הוא חוזר למדינה שלו, אבל הוא כן מוגדר שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חשוב רגע לעמוד על ההגדרה, שמופיעה בעמוד הראשון של אגף כוח אדם של תחום המילואים. אתה רואה בסעיף ב', קודם כול, שבשביל שייכנסו להגדרה, הם צריכים להיות 10 שנים מהשחרור, והם צריכים לבצע 60 ימ"מים במצטבר במהלך המלחמה. אתה לא רואה את המספר הכולל של כל מי שהשתחרר מהצבא כחייל בודד. אם הוא לא נקרא למילואים – הוא לא בתוך הסיפור. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה צורך שעלה בעקבות הוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני רוצה גם להגיד שיש הרבה משרתים שעברו את ה-10 שנים וגייסנו אותם, וכשהם הגיעו לארץ הם קיבלו מענה דרך קרן הסיוע בהיבט הוצאות הטיסה. גם לינה – הם ישנו בבתי מלון וקיבלו החזר כספי על זה כדי לקבל את כל המענה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לגבי השאלה המספרית של - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה היה רק בגלל ההשוואה של המספרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. עוד פעם, אנחנו לא חוזרים למושכלות היסוד. אנחנו כן שמחים שקיבלנו כאן את הנתונים; נשמח לשמוע את ההצגה, ואז נשאל על המסמך. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> בהמשך גם לדיון הקודם, אדוני היושב-ראש, התבקשנו לגעת בכל הסיפור של הנגשת המידע יותר לאוכלוסיות נוספות בעולם הבודדים במילואים. לקראת שבוע ההוקרה בהמשך החודש, בנובמבר, אנחנו נעשה שני מופעים – אחד זה וובינר בשיתוף העמותות להנגשת מידע גם בשפות, שבו יהיה להם מיצוי זכויות; יעלו נציגים גם של הביטוח לאומי, גם של רשות המיסים וגם של קרן הסיוע, שיסייעו למי שצריך הכוונה. גם העמותות שנמצאות איתנו עוזרות לנו להנגיש את הוובינר בשפות נוספות למי שיבקש ויש לו קושי להגיש טפסים מקוונים. תהיה איתנו גם עובדת סוציאלית מטעם תוכנית עמית, שתדבר על התוכנית שנותנת להם 12 טיפולים. נראה רגע אם יש למישהו צורך להעלות איזה שיח או משהו, וזה יהיה, כמובן, בצורה אנונימית, בשיתוף עם חיל הרפואה. ב-4 לדצמבר אנחנו עורכים להם יום סידורים, שיהיה גם עם שאר משרדי הממשלה, והוא יהיה גם יום הוקרה. הם מוזמנים אליו כדי לקבל קצת יותר הכוונה וסיוע, מגופים כמו "בהצדעה" ועד עמותות שיהיו איתנו ביום הזה. במקביל עשינו, בהנגשת המידע, את אותה איגרת שהופצה למשרתים גם באנגלית. היא נמצאת גם באתר המילואים, שם הם יכולים לראות את כל הזכויות שמגיעות להם באנגלית. אנחנו יודעים שהיה שם סיפור בקושי השפה. גם תעלה כתבה ייעודית באתר המילואים לאותם משרתים. בימים אלה אנחנו גם עושים סקר בקרב המשרתים שמרכז חייהם הוא בחו״ל – בעיקר משוחררים מסדיר שחזרו למדינות שלהם, והם לא מקבלים את הטיפולים של תוכנית עמית, שהיא תוכנית טובה ממשרד הביטחון שנותנת את המענה פה, בארץ. משרת שיש לו קושי בחו״ל עכשיו, והוא חווה פוסט-טראומה – אנחנו רוצים רגע להבין איפה הוא נמצא, באיזה אזור זמן, ואנחנו מנסים, ביחד עם אגף השיקום, לכוון פעילות שתתן להם אפילו קבוצה; פסיכולוג קבוצתי שיעלה איתם ויסייע לאותם משרתים שחווים קושי. אגב, זה תקף גם לחיילים משוחררים מסדיר שיצאו לטיול אחרי הצבא וחווים קושי אחרי המלחמה. אנחנו רוצים להבין באילו מדינות הם חיים, כדי להבין את אזורי הזמן, ועם זה להעריך את הכמויות. זה גם חלק מהצורך שעלה בהיבט הזה. אלה, פחות או יותר, הדברים שהיו בדיון הקודם. שאר הדברים מוצגים פה, בתוך המענים הקיימים. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אם צוין כבר יום ההוקרה שמתקיים במערך המילואים, נציין שגם צה״ל, בשיתוף האגודה למען החייל, נפש בנפש ו-FIDF, מקיימים יום סידורים לחיילים הבודדים ב-13 בנובמבר – יום שעניינו גם הוקרת הבודדים, בהשתתפות כ-4,500 בודדים מתוך כלל הבודדים. כמובן שכולם מוזמנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה במקום מרוכז, עם כל השירותים? הייתי באחד כזה בתל אביב. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אקספו תל אביב. מה שאתה היית בו הוא במתכונת אחרת. למעלה מ-60 ארגונים הגיעו וכלל המשרדים הממשלתיים – מהמשרדים הממשלתיים, הביטוח הלאומי, משרד החינוך, רשות המיסים ורשות האכיפה והגבייה, ועד לתופרת והחלפת ציוד צבאי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מתי זה? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> ב-13 בנובמבר. אגב, העברנו גם הזמנה דרך יו״ר הכנסת. נאמר שלאורך כל אותו השבוע, מדובר ביום שיא בכלל לשבוע הוקרה. אנחנו כמובן מבקשים לצקת לשגרה שלנו את ההוקרה ואת החיבוק הזה, אבל לאורך כל אותו השבוע, באופן מועצם, אז תהיה הוקרה של החיילים הבודדים לאורך כל השבוע בשלטי חוצות, בתוכניות בוקר, בכתבות בעיתונות, בשיתופי פעולה עם משפיענים בבית הנשיא ועוד. זה כולל גם סיוע כלכלי יזום של תווים ושל מתנה. נגיד גם שיום הסידורים, מעבר להוקרה שלו, יש לו חשיבות גדולה מאוד גם בהקשר של הסרת חסמים, בטח אם מתייחסים לקשיי ההגירה, כולל המרת רישיון נהיגה זר ועוד חסמים רבים. אספנו את כל אותם הצרכים בקבוצת מיקוד. גם בהקשר של חסרי העורף המשפחתי, שזו הפעם הראשונה שהם השתתפו ביום הסידורים. חלק מהייחודיות שלו, ולמה הוא באמת כל כך גדל, וגם שם, בשיתוף פעולה פורה מאוד עם הרווחה – ספציפית עם יתד וניצוץ, שאחראים על התוכניות לצעירים, ועוד ארגונים מלווים שממוקדים ביוצאים בשאלה, בוגרי החברה החרדית וכו'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברשותכם, אני מסתכל פה על הנתונים שקיבלנו, ואני רוצה לשאול כמה שאלות. קודם כול, אני מבין שכל מי שמוגדר כחייל מילואים בודד, דהיינו אותו תנאי מצטבר משולב של 10 שנים משחרור, פלוס 60 ימ״מים במהלך המלחמה – מבחינה כספית, יש לו, בעצם, שני אפיקים שמאפשרים לבקש שיפוי, של עד 1,000 שקלים בכל אחד מהאפיקים, נכון? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוצאות שקשורות בבית וביצוע סיוע אחר, נכון? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וזו פנייה לקרן הסיוע לחיילים בודדים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> באחד מהדיונים אנחנו כן ביקשנו מכם לשקול איזו שהיא הבחנה לגבי תקופות. לא דינו של מי ששירת 60 ימים בשנתיים האחרונות – דינו של מי שעשה 350 ימי מילואים. זאת אומרת, האם לא נכון לשקול שמי שנמצא פה כבר שנתיים במילואים יוכל להגיש את הבקשה לסיוע הזה אחת לשנה? זה דבר אחד שאני אבקש לקבל עליו תשובה – אם אתם מוכנים להגדיר את זה עם שתי מדרגות. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אתייחס רגע לכך שבאמת יש משרתים שפונים לקרן הסיוע, וגם בכל הטפסים המקוונים לקרן הסיוע הם מציינים, במעמד הבקשה, שהם יהיו חיילים בודדים. זה כבר אוטומטית מקפיץ להם את זה שם. ובכל שבוע, בוועדת חריגים אצל קצין מילואים ראשי, עולות בקשות של חיילים בודדים, שכבר עוברות את המכסה שמותר לנו בתקנה, כביכול, שקיבלנו בהחלטה, ומקבלים מעבר ל-1,000. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, כבר הכנסתם את היכולת בטפסים לציין "חייל בודד"? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן. כל משרת עובר את זה בכל טופס מקוון, ואם הוא חייל בודד – הוא מסמן את זה. זה גם קופץ כאינדיקציה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה שיפור גדול. בסדר גמור. זה דבר אחד. אנחנו מבינים שיש את המענים גם ברמת היחידה. בסדר גמור. עכשיו, לגבי הנושא של לינה, דיברנו על הסיפור הזה של המעבר מסדיר למילואים. מה קורה עם - - - << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אגע גם בלינה. גם בתקופות של השמ״פ, אנחנו עדיין מכירים משרתי מילואים שהולכים לבתי החייל, שמעדיפים ללון בבתי החייל, וזה אפשרי. גם במהלך החגים האחרונים, עשינו חג בצוותא, שזה בעצם נותן מענה למשפחות, אבל נתנו שם גם פלח - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הקציתם מקום לחיילים בודדים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן, לחיילים בודדים שרצו להיות שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מצוין. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> זה היה גם לאוכלוסייה החרדית וגם לאוכלוסייה רגילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לכלל ציבור החיילים הבודדים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> לכלל הציבור שרצה להשתתף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואתם מתכוונים להמשיך בזה? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> זה גם יהיה בחגים הבאים. זה תמיד יהיה חלק מזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. עכשיו, חייל מילואים – הוא לא עבר ישר מהסדיר. הוא הלך שנתיים, למד באוניברסיטה, גר במעונות סטודנטים. עכשיו הוא עושה מאות ימי מילואים כבר שנתיים. הוא נכנס מחדש לאיזה שהם מסלולי הלנה, או שמבחינתנו, כי הוא לא עבר ישר מסדיר, הוא כבר מסודר? הבנת את השאלה? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> כן, אני מבין את השאלה. אין לנו איזה פתרונות הלנה אם הוא חזר פתאום למילואים אחרי שלוש שנים והיום הוא גר עם בת זוג או משהו כזה, אלא אם כן הוא ציין בבקשה שהוא מבקש סיוע. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואז הוא יוכל לקבל סיוע? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> במידה ויש צורך, אנחנו נסייע לו, כן. כלומר, לא יהיה איזה משרת שלא יהיה לו איפה ללון, אבל אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין פה איזה שהוא מנגנון אוטומטי כזה כמו שקיים? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> לא, לא בשנה הראשונה. אחרי השנה הראשונה זה כבר לא קיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי השנה הראשונה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר שנייה להתייחס לסוגיית חיילות בודדות במילואים? איפה ההבדלים פה? כי יש הבדלים, ככל שאתם יכולים להתייחס, בסוגיה האחרונה ובכל סוגיה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> מבחינת כמות המשרתים הבודדים, יש גם בקרב החיילות הבודדות, אבל שוב, הפילוח שאנחנו עשינו כדי להבין איפה זה עומד מבחינת משך זמן בעשור, אז הרבה המשיכו מסדיר למילואים, היה הגודל. כמות המשרתים המרבית הייתה בשחרור, בשנה הראשונה, שהמשיכו אוטומטית למילואים. מעט מאוד המשיכו בשירות המילואים, וראינו אותם כי הרבה יצאו לפטור, וחלק מהם חזרו לשירות המילואים בחזרה מבחירה, בהתנדבות, במהלך המלחמה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הייתה עוד בקשה של הוועדה שלא ראיתי אליה התייחסות. אולי פספסתי. ביקשנו שתשקלו הוספת יום התארגנות לחייל מילואים בודד. כל החיילי מילואים מקבלים ימי התארגנות על חשבון הצבא. ביקשנו שבעניינם של חיילים בודדים, תהיה באופן אוטומטי תוספת של יום או יומיים. קרה עם זה משהו? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> בחגים האחרונים, שבהם הייתה כמות גדולה שהשתחררה, יחסית, הייתה עבודה מול אגף המבצעים, כדי לאשר פה לא רק לחיילים העובדים, אלא לכל שאר החיילים, כדי לתת את המעטפת לקראת השחרור שצפוי להיות בהמשך נובמבר. זה מסוג הדברים שכן עולים שם. אנחנו עדיין לא יודעים בהתאם למצב המבצעי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אז אני שב על הבקשה הזאת, בסדר? בסופו של דבר, חייל שיש לו עורף משפחתי, חלק גדול מהסידורים לקראת חזרתו מטופלים על ידי המשפחה. זאת אומרת, יש פה צדקה לחייל שמוגדר כחייל בודד, בין אם אתם עושים את זה בדחיפה ובין אם אתם פשוט מיידעים אותו על האפשרות לבקש תוספת של ימי התארגנות אחד או שניים. אני מבקש שכן תחזרו אליהם עם תשובה, והוועדה מבקשת שכן יהיה. אני אומר עוד פעם, יכול להיות שזה לא בדחיפה, אבל אתם מיידעים אותם שהם יכולים לבקש אם הם צריכים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגידו, שוב, בהקשר של הייחודיות של הנפילה הקשה של חייל בודד במקרי קצה, שבהם אין לו גב או עורף משפחתי או מי שנמצא שם בשבילו – יצא לי לעסוק בזה כמפקד, ואני חייב לומר שיש פה סט פתרונות יפה מאוד. איפה נמצאים אירועי הקצה? אני אביא דוגמה אחת שטיפלתי בה – זה כבר לפני כמה שנים – של חייל שיצא לשירות מילואים. הוא היה חייל בודד גם כך, ועם חזרתו – הוא איבד את מקום העבודה שלו. ההגנה שהחוק נתן לא הספיקה במקרה הזה, כי המעסיק היה מתוחכם. עכשיו אנחנו עם חייל שכבר לא במילואים, שאיבד את מקום העבודה שלו, ללא עורף משפחתי. אילו כלי עבודה נוספים יש לאכ״א, לצבא, כדי להתמודד עם מקרים כאלה? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> בעצם, בקרן הסיוע, אותה קבוצה שמטפלת במשרתים בודדים, בצוות סיוע כלכלי, יודעת לטפל גם במקרים כאלה. היו בוועדות בעבר משרתים שקיבלו תוספת כספית, כי אנחנו יודעים שהם פוטרו, וסייענו להם – בטח בשכר הדירה. דבר נוסף, אנחנו עובדים ביחד עם שירות התעסוקה. יש שם שירות שהם נותנים למשרתים שמחפשים עבודה מחדש, והם עושים איתם ליווי שלם – גם לכתוב את קורות החיים שלהם, גם לעבור סדנה. זה בשיתוף איתם, וזה קורה גם עם משרתים שפנו לקרן הסיוע. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אני ארצה להוסיף שמרכז הבודדים משתדל לשמש כ-Case manager של הכול. אנחנו בעצם עושים שיחות יזומות עבור מי שבשירות מילואים פעיל, גם אם הוא מתחת ל-60 יום ולא נכנסים תחת ההגדרה, בתדירות שהיא גבוהה יותר; שם אנחנו מדברים איתם על ההתאקלמות, על ההשתלבות, על הצרכים. יש לנו אוגדן של ארגונים שאנחנו עובדים איתם, גם בהקשרים התעסוקתיים, גם בהקשרי ההשכלה וגם בהקשרים הדיוריים, ואנחנו מנסים לייצר פתרונות יחד עם השותפים שלנו. אני אגיד, כי שאלת ספציפית על אכ״א, שבשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, יש לנו מענים גם במקום התעסוקתי, כולל הכשרות שהן גם ייעודיות לתעסוקה ובתשלום. זה גם משהו שמציב אותם במקום מתקדם יותר, ולא רק במקום של להתפרנס. וכמובן שאם אנחנו מקבלים פניות כאלה – אנחנו מטפלים, אבל גם בפניות יזומות שלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם קודם התייחסתם לזה לפני שנכנסתי: בתוך המספר הזה – שוב, גם בזה עסקתי – יש אחוז מסוים שהאפיון שלו זה בוגרי החינוך החרדי. זה מאפיין של חיילים בודדים, וזה פשוט עוד נדבך – גם תרבותי, גם חברתי – שמהווה הרבה פעמים אתגר נוסף לחסרי עורף. יש לכם נתון כאן? של כמה מתוכם, מתוך החיילים הבודדים, נגיד? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> במקרה, במהלך השירות שלי הייתי השליש של הגדוד החרדי. רוב המשרתים מהגדוד החרדי קיבלו פטור, ואלה שחזרו במלחמה – חזרו לגדוד שאותו נצח יהודה ממשיך, לשירות בגדוד 941. יש שם חיילים בודדים לשעבר; רובם הגדול נשואים היום, ואז יש להם משפחה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ויש לכם נתון לגבי הסדיר? כמה מתוך החיילים הבודדים הם בוגרי החינוך החרדי, שזה המאפיין העיקרי של בודדותם? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> יש לי נתון לא מדויק מלפני כמה חודשים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אשמח לקבל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מאפיין בפני עצמו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם קמו בשנים האחרונות כמה בתים לחיילים בודדים – חלק בעמותת נצח, חלק ביוזמות נוספות נהדרות. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> בגלל זה הוצע להקים יותר מ-20 בתים חמים לחיילים בוגרי החינוך החרדי. יותר מזה, אני אומר שיש לנו תוכניות ייעודיות עבור המשוחררים – לא רק משרתי המילואים, אלא משוחררים בכלל שהם בוגרי החינוך החרדי – גם בהקשרים של תעסוקה וגם בהקשרים של השכלה והשמה לתעסוקה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נשמח לקבל מכם נתון מספרי גם לגבי הסדירים וגם לגבי המילואים. טוב, אז הנתון המספרי הבולט כאן זה 8,355 חיילים בודדים במילואים, על פי הנתונים שקיבלנו, ויש כאן פירוט של ההטבות הכלכליות. הזכרנו את הדבר המרכזי, שזה שני מסלולי הסיוע לכלכלת בית ופיצוי סיוע אחר. יש לנו עוד נדבך לעסוק בו בנושא הסיוע הנפשי, שהוא חשוב לנו מאוד. קיבלנו, רשמנו לפנינו את האמירה שלכל הטפסים הרלוונטיים של הפניות הוכנס אותו מרכיב שמאפשר הצהרה כחייל בודד, ושיש מסלול שמאפשר גם קבלת תמיכה נוספת. בואו ניגש רגע לנושא הסיוע הנפשי. אני מזכיר שבדיון הקודם אנחנו עמדנו על כך שישנו אחוז מיצוי נמוך במסלול הרחב יותר, שבעצם מאפשר שיפוי תמורת הוצאה על טיפולים. הצגנו פה שני מסלולים. בעצם, אם אני מנסה רגע לסכם את הדיון האחרון – וחבר הכנסת טור פז עוסק בזה, הרי, רבות – עמדנו על זה שבעצם יש, בגדול, שלושה מסלולים מרכזיים. יש את המסלול של התערבות דחופה – אותה מרפאה ייחודית שהוקמה בצבא, שקיבלנו לגביה נתונים; יש את תוכנית עמית, שהיא תוכנית, הייתי אומר, יותר מנוהלת, יותר מרוכזת. התוכנית עצמה מייצרת את הקשר בין הפונה לבין הגורם הטיפולי; ויש ליווי, יש את המשפחה – שזה בעיקר המסלול הכלכלי, שמאפשר קבלת שיפוי על הטיפול, בין אם הוא לחייל עצמו ובין אם הוא לאחד מבני המשפחה הגרעינית. בדיון הקודם, ואני מניח שזה עלה בוועדות אחרות, משה, שעוסקות בנושא הזה, אנחנו ראינו שאחוז המיצוי של המשפך הוא יחסית נמוך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שיש פנייה מועטה בהקשר הזה, ואנחנו העלינו כאן את השאלה: האם הצבא בודק מדוע יש אחוז מיצוי נמוך? עלתה פה שאלת גובה הסכום, שעומד על 250 שקלים במקסימום לטיפול – שמה לעשות? אלה לא המחירים של טיפולים היום, לא פסיכולוגיים ולא טיפולים משקמים אחרים. יכול להיות שזה חסם, ויכול להיות שיש חסם של תיווך האופציה הזאת. אבל שאלה אחת שאני רוצה לשאול היא: האם בצבא נעשתה עבודת בדיקה בשאלה מדוע אחוז המיצוי נמוך? לגבי תוכנית עמית, אנחנו כן ביקשנו כמה נתונים: את הפילוח של החיילים הבודדים והחיילים העולים שפנו, את נושא המטפלים בשפות זרות, ואת הנושא של היכולת להיעזר במטפלים מעבר לים לאותם חיילים שחזרו הביתה. הייתה גם שאלה של טיפולים מקוונים, והזכרנו גם את השאלה האם יש דרך להכניס לתוך רשימת התור וניהול התור את היכולת לומר שמדובר בחייל חסר עורף משפחתי. זה היה רלוונטי בעיקר למסלול המהיר של המרפאה התכופה. אלה השאלות שהעלינו לגבי הסיוע הנפשי, אז אני אשמח שתתייחסו. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אגע רגע במסלול שנקרא המשפך – למה אנחנו רואים שאין מימוש כזה גדול? אנחנו עושים על זה הרבה בדיקות, אבל יותר מזה, אנחנו יוצאים לתוכנית בצה״ל שנקראת "תוכנית בין הזמנים". היא תוכנית שהמטרה שלה היא בעצם להסתכל על המשרת בתקופה ארוכה לאחר השירות, ביחד עם המפקדים, כדי ליצור איתו שיח. זו תוכנית שנמצאת בעבודה, שבה המפקדים יעשו שיחות ארוכות יותר אחרי השירות, ומשם, אחרי שהם יעברו תדריך עם גורם שיאשר להם רגע לשאול שאלות מוסמכות כדי להבין האם יש צורך בסיוע נוסף, נוכל למקד אותם ולהעביר אותם לטיפול. הנגשת המידע קיימת. גם בחגים האחרונים הוצאנו מנשר לכל המשרתים, כולל הפניות לכל העמותות שעובדות איתנו, מלבד תוכנית עמית, אם זה המוקדים הרלוונטיים שעובדים ביחד עם צה״ל, וכל המשרתים קיבלו את זה. אנחנו מבינים שיש פה באמת קושי של ניצול, וכשאני פוגש משרתים בשטח ואני שואל אותם "למה אתה לא מממש?", יש הרבה משרתים שאומרים: "אני לא מעוניין". אנחנו לא יכולים לדחוף את זה יותר מזה שמפקדים, בשלב הבא, יעשו את השיח, כי אנחנו מבינים שהמפקדים יכולים להוביל יותר. ובקרב החיילים הבודדים, אני אוסיף שאנחנו מכניסים אותם לתוך תוכנית שבה אנחנו נזמן אותם לכפר המכביה, בקבוצות מסוימות, עם יחידת פק"ל שלנו, שהיא יחידה צבאית שעושה תהליכי עיבוד ויוצרת קהילות, ונביא שם אולי פסיכולוג קבוצתי. זה עדיין נמצא בתוכניות. זה יסייע להם, א', לעשות רגע תהליך של עיבוד, וגם לראות אם יש באמת צורך בסיוע נוסף, ולהכווין אותם משם לטיפול נוסף כדי לגעת באותן קבוצות. זה חלק מהתוכניות שנמצאות באכ"א. הן עדיין בתהליך גיבוש סופי, כי אנחנו באמת מבינים שחלק מהפערים שלנו זה שאנשים לא מנצלים, ויכול להיות שצריך להפעיל את המפקדים טיפה יותר גם בשביל זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הייתה בדיקה אצלכם לגבי הנושא של התקרה. עד כמה לדעתכם זה פקטור, או לא פקטור? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כשנקבעה בעיה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשחייל צעיר חוזר הביתה, הוא צריך להוסיף על כל טיפול עוד 150 שקלים. אלה המחירים. אני בדקתי את זה. המחירים של שעת טיפול היום נעים בין 350 שקלים ל-500 שקלים. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לצורך הממוצע, בואו נדבר על 400 שקלים. זה אומר שעל כל טיפול, חייל צריך להוסיף בסופו של דבר מכיסו בממוצע 160 שקלים. עד כמה אתם עוסקים בסוגיה הזו? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> לפני זה יש את תוכנית עמית, שנותנת 12 טיפולים ללא עלות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> ואז אחר כך, כשהוא פונה, אם אני אקח משרת במערך הלוחם, שהוא רק רווק, הוא זכאי לעד 10,200 שקלים החזר הוצאות לטיפולים. עכשיו, במידה – והיו מקרים כאלה – והם הגיעו לקרן הסיוע, הקמל"ר ביקש להפנות את זה לאגף השיקום כדי להבין מה קורה שם, כי בסוף, אנחנו לא רוצים להגיד "תיקח את הכסף", אלא להבין האם יש צורך נוסף להבין רגע מה קורה עם המשרת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לי. אני רק מעלה את השאלה. ועוד פעם, אני לא רוצה להרחיב בזה, אבל אני אומר: חייל חזר ממילואים – זה לא משנה אם הוא בודד או אם יש לו עורף משפחתי, אם יש לו משפחה או שהוא עדיין ללא ילדים. אנחנו מבינים מה המשמעות הכלכלית של תקופת מילואים. יש הרבה כאלה שנפגעו כלכלית. יש הוצאות לבית, בייביסיטר וכו'. אני שואל: האם העובדה שחייל, אחרי תוכנית עמית, יודע שבשביל לעשות עכשיו 12 טיפולים הוא צריך להוציא מכיסו לפחות 160 שקל פר טיפול – גורמת לו מראש לא ללכת ולהגיד "אני אדחה את זה", ואז הוא גם לא מגיע אליכם לבקש את ההחזר, ולא הולך טיפול, או שבבדיקות שלכם זו לא הפונקציה? אפשר לעשות סקרים איכותיים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> זה משהו שיכולים לעשות אותו בסקר איכותי באמת, ואנחנו נבחן את זה. זה לא משהו שאנחנו לא רואים אותו כמשהו שאפשר לבחון, ונראה בהכרח לאלה שבאמת מימשו, כי אנחנו רואים, שוב, שזה מימוש יחסית מינורי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אז אני כן אבקש, אני אומר עוד פעם, אני גם לא רוצה לייצר כפל בוועדות. אולי משה, בסדר, אני אומר עוד פעם, השאלה הזו, אני הייתי אומר כך, הרי בסופו של דבר, לאור המיצוי הנמוך, לעשות תקופת בחינה ולשאול האם העלאת הסכום, הרי אני מזכיר שזה 80% שיפוי, בכל מקרה החייל צריך לשים 20% מהעלות מהכיס שלו, נכון? זו ההגדרה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> 240 שקלים לטיפול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> או 80%. << דובר >> קריאה: << דובר >> על פי הגובה שנקבע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול בכל מקרה לעבור את המתן. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> זה לא יכול לעבור את המתן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שנדבר עם כוח אדם ונבדוק אם יש עיסוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, בסדר, אני אעשה את זה. אני אומר עוד פעם, אם אני הייתי במקומכם, לאור המיצוי הנמוך, הייתי מנסה לבדוק האם זה הסיפור. התוכנית הזאת כרגע לא מצליחה. לתוכנית עמית יש הצלחה גדולה, אבל המספרים הם יחסית לא דרמטיים, נכון? 10,000 איש. מרפאת החירום באמת מיועדת לחירום. עם זאת, תוכנית הדגל לאפשר למשפחות טיפולים – כרגע לא מצליחה. אולי באמת אין צורך, למרות שאני חושב שיש צורך, אבל עובדה, המספרים מדברים בעד עצמם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב, אדוני היושב-ראש, שוב, אני מחזיק מולי את האפליקציה תמיד, שהיא מצוינת. אני אפילו משתמש בה, דרך אגב. אני חושב שכמו תמיד, השאלות צריכות להתמקד בשאלה האם זה מענה עבור אוכלוסיות קצה כמו חיילים בודדים, וכאן – אני לא יודע לענות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נשמע עכשיו על תוכנית עמית והמענה. טוב, נחזור לזה רגע אחרי זה לגבי כלל החיילים הבודדים במילואים. << אורח >> שמרית גז: << אורח >> רגע, הערה מקדימה אולי: בהמשך להתייחסות שלך לזה, אני חושבת שהפער הוא לא רק בסכומים המוצעים – כשבאמת, כמו שאתה אומר, טיפול בימינו הוא סביב 400 שקלים. אני חושבת שהרבה פעמים חיילי מילואים, ובתוכם גם החיילים הבודדים, הולכים לאיבוד מרוב סוגי המענים. לא יודעים לאן לפנות. גם אם אנחנו מפרסמים – זה תלוי מאוד. זה, לפחות, מה שאני אומרת לך כמטפלת. זה מה שאני מזהה. קצת על נתונים של תוכנית עמית שביקשתם שנשלים: כ-350 חיילים בודדים מקבלים מענה טיפולי בתוכנית עמית, מתוך הפוטנציאל שצה״ל העביר לנו. הם בעצם מהווים רק כ-3% ממי שפנה וקיבל אצלנו מענה נפשי, שזה למעלה מבערך 11,500, פלוס-מינוס. אלה אכן אחוזי ניצול יחסית נמוכים לצערנו. מבחינת נתוני טיפול בשפות שונות שהתבקשנו להשלים, אין לנו את המידע של כמה צרכו טיפול בשפות שונות, מכיוון שאנחנו אומנם מנגישים טיפול בשפות שונות, אבל לא מודדים או בודקים באיזו שפה הוא דיבר בפועל בתוך הטיפול עצמו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש טיפול בשפות זרות? << אורח >> שמרית גז: << אורח >> בוודאי, אבל יש לנו את הנתונים של השפות שהמטפלים שלנו מדברים, וזה מונגש גם לזכאי. אני כבר אסביר. יש לנו למעלה מ-1,200 מטפלים נפשיים בתוכנית עמית, או עובדים סוציאליים, או פסיכולוגים קליניים בעיקר. כולם דוברי עברית, 314 מתוכם דוברי אנגלית, 19 דוברי רוסית, ארבעה דוברי ערבית, שלושה דוברי אמהרית וארבעה דוברי ספרדית. צריך לציין שאנחנו לא מכירים ולא הועלה אלינו פער במוקד של תוכנית עמית מעולם, על ידי זכאי כזה או אחר, לביקוש למטפלים בשפות נוספות, שלא קיבל מענה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מעבר לשפות האלה – צרפתית לא פגשתם? << אורח >> שמרית גז: << אורח >> נכון, לא. ברשימת המטפלים של תוכנית עמית, שמונגשת לזכאי באפליקציה שחבר הכנסת ציין, גם ממש רשום באיזו שפה כל מטפל מטפל. הוא ממש יכול לבחור לפי זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האפליקציה עצמה מונגשת בעוד שפות חוץ מעברית? << אורח >> שמרית גז: << אורח >> אני חושבת שבאנגלית, אבל אני צריכה לבדוק לך את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני בודק לך. << אורח >> שמרית גז: << אורח >> איך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כאיש מילואים. << אורח >> שמרית גז: << אורח >> לגבי טיפול מקוון, זה עדיין נמצא בבחינה משותפת עם צה״ל, בהובלה של אגף התכנון במשרד הביטחון. צריך לומר שעל אף שזה נשמע לכאורה פתרון נוח ובאיזו שהיא פלטפורמה שהיא קיימת ומוכרת – יש מורכבות באירוע כזה, בהנגשת טיפול מקוון. קודם כול, כמו שאמר דוד בתחילת הדברים, האפליקציה שלנו לא עובדת בחו״ל מטעמי אבטחת מידע. זה בכלל, האפליקציה ככללותה, אפרופו חיילים שנוסעים לטיול וכן הלאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי בקשה – פניתי לאכ"א בנושא של שירותים לחיילי מילואים שהגיעו מחו״ל, נגיד נלחמו בארץ – יש לנו כמה אלפים כאלה – וחזרו לביתם. ישראלים שגרים בחו״ל. ישראלים שנמצאים בחו״ל וביקשו לקבל את שירותי עמית בחו״ל. אכ"א אמרו לי שכרגע אין להם מענה. זו לא כמות ענקית, אבל הייתה בקשה כזו שתכירו, והם אפילו הציעו לחבר בין מטפלים ישראלים לבין חיילי מילואים ישראלים בחו״ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משה, בעניין הזה, זה נושא שעלה כל הזמן בוועדה, ופה אני חייב לומר שזה אולי התחום המרכזי שלא הצלחנו להתקדם בו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן באו ואמרו: "מי שנמצא בחו״ל ורוצה ללכת למטפל בחו״ל – אנחנו כמובן נשתתף בעלות", אבל העלינו את העובדה שהרבה פעמים מי שנמצא בחו״ל – זה יכול להיות חייל שנמצא בטיול גדול אחרי הצבא, ודווקא שם, מעבר לים, הוא חווה את המצוקה הנפשית, או שזה ישראלי שעכשיו הלך ללמוד בחו״ל – רוצה לדבר עם מטפל ישראלי שמבין על מה הוא מדבר. הוא לא רוצה לחפש פסיכולוג או פסיכולוגית אמריקאית. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> להיפך, הזום זה הפתרון, כי אחרת הוא צריך לדבר עם פסיכולוג או פסיכולוגית אמריקאית, שבכלל לא חיים את ההוויה, ולכן - - - << אורח >> שמרית גז: << אורח >> אנחנו בעד. הנושא בהחלט חשוב וצריך למצוא לו פתרון. אני רק אומרת שיש שם מורכבויות נוספות שצריך לקחת בחשבון, כדוגמת אחריות וביטוח מקצועי, כאשר הטיפול נעשה באופן מקוון בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אנחנו אף פעם לא כופרים בתשובות שאנחנו מקבלים מדרג מקצועי. אני רק בא ואומר שיש פה לפחות שישה חודשים שבהם הסיפור הזה עולה כאן בוועדה – יכול להיות שאפילו יותר, אני לא יודע על ועדות אחרות – אז אנחנו צריכים רגע להבין מה מטרת ההתקדמות, כי אם לא הולכים על מתן אישור לטיפולים מקוונים – צריך לחשוב מה האלטרנטיבה. מתחילים לצוץ הסיפורים שחלק מהאתגרים הם לא בגבולות מדינת ישראל, אלא הם דווקא במקומות שבהם מתקבצים חבר'ה צעירים ישראלים מעבר לים. ואי אפשר לסמוך כל היום על פתרונות של עמותות ומישהו ששולח לשם נציג. אני חייב לומר שמבחינה מקצועית נראה לי קצת יותר מפוקפק לתת לגורמים שם שמקימים כל מיני בתים, לא בפיקוח, כן בפיקוח, להיכנס לתוך וטיפולים אלטרנטיביים. אני דווקא הייתי מרגיש הרבה יותר בטוח אם היה ממוסד פה איזה שהוא אפיק. אם אי-אפשר לפתוח את האפליקציה בחו״ל מטעמי אבטחת מידע – תפתחו משהו מיוחד. יש פתרונות מקוונים. אני מתקשה לקבל את האמירה שאתם לא עומדים מאחורי טיפולים מקוונים, כי הסיפור הזה פשוט כבר קיים. זה לא יעזור. זאת אומרת, אתם צריכים להיות ה- Cutting edge של השירות הפסיכולוגי-שיקומי, ולא לפגר אחרי המרחב הפרטי. יש מספיק מקומות רציניים שעושים היום טיפול מקוון, אז הצבא ומשרד הביטחון צריכים להיות שם. השאלה אם יש - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תעשו פיילוט בשביל החבר'ה האלה, זו הדרך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מישהו עובד על זה היום? << אורח >> שמרית גז: << אורח >> אגף התכנון ומשרד הביטחון מוביל את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי, להערכתכם, אנחנו נוכל לקבל, פה או בוועדה אחרת לקבל – לא, זה יהיה פה. לא יעזור. חבר'ה ישראלים שנמצאים בחו״ל זה האחריות שלנו. אנחנו קוראים להם בתפוצות. << אורח >> שמרית גז: << אורח >> להיפך. זה לא שאנחנו לא מאפשרים טיפול מקוון. אנחנו גם מאפשרים היום בתוכנית עמית, אחרי שאתה עושה הערכה ראשונית, לקבל את הטיפול באופן מקוון. זה כן קורה. לצורך העניין, חייל שהתחיל טיפול קליני בארץ במסגרת תוכנית עמית וטס לחודש – ממשיך את הטיפול שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני גם אומר עוד פעם, קשה לי גם להעריך את הצורך וכו', אבל מבחינתי, זה הדבר המרכזי שאנחנו כרגע לא מקבלים עליו מענה, דווקא בגלל הצלחת תוכנית עמית. קרה פה משהו עם תוכנית עמית – זה עובד. אם יש 11,000 חיילים שבאו וקיבלו פה טיפול דרך התוכנית – בסופו של דבר זה מעיד על איזה שהוא מסלול שיש לו צורך ויודע לתת מענה. מכל הדברים שאנחנו עוסקים בהם, התחושה שלי היא שהמקום שאנחנו עוד לא מצליחים להבקיע זה הסיפור הזה. ונראה לי – אני אומר בזהירות, כי אלה תחושות, ואין לנו את המספרים – שהשילוב בין אלפי חיילים שהגיעו להילחם בארץ אבל חוזרים למשפחות שלהם בחו״ל – שאת זה אנחנו יודעים שיש. אני לא יודע לומר כמה בדיוק, אבל יש – ולהוסיף לזה חבר'ה ישראלים שדחו תוכניות לצאת לחו״ל ללימודים בגלל המלחמה אבל עכשיו מתחילים לממש את התוכנית, והסיפור של הטיול הגדול אחרי הצבא. אני חושב שיש לכם אוכלוסייה גדולה מעבר לים – עולים, לא עולים, בודדים, תעזבו את ההגדרות. יש הרבה מאוד. אני לא יודע אם זה רבבות, אבל אלפים רבים בטוח – שצריך לתת להם מענה. אני כבר אומר מראש: הפעם הבאה שנתכנס תתמקד בנושא הזה, אז בואו ותאמרו לנו איפה אתם עומדים, בסדר? עוד משהו לגבי תוכנית עמית? מרפאת החירום? המסלול הקליני? << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> היושב-ראש מתכוון ליחידת תגובות קרב, שהיא בעצם יחידה צבאית שפועלת דרך משרד הביטחון, ותפקידה לתת טיפול לאנשים שיש להם הפרעה פוסט-טראומטית על רקע קרבי. ביחידה הזו, בעצם מאז תחילת המלחמה, אנחנו עומדים על זמני המתנה קצרים מאוד, של בין שבוע לשבועיים, תלוי בעומסי הפניות. בעקבות הדיון בוועדה הקודמת, התבקשנו לבדוק הכנסה של אינדיקציה שמדובר בחייל בודד. מבירור שעשינו שם, אנחנו חושבים שלאור זמני ההמתנה הקצרים – אין צורך בנתון הספציפי הזה. אני טיפה ארחיב: מה שאנחנו עושים אחרי קבלת הפנייה זה שרוב האנשים מחכים לפגישת Intake בין שבוע לשבועיים. זאת אומרת, זמן המתנה קצר, ויש לנו גם מסלול שאנשים יכולים להיבדק באופן מיידי כתלות בשיקולים קליניים. לדוגמה, אם הוא פנה למיון – יש מספר קריטריונים, ביניהם גם העורף שהבן אדם הזה מצוי בו, והדבר הזה הוא אחד הקריטריונים שאנחנו קולטים בדיווח העצמי של הבן אדם כשהוא פונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לכם Intake לגבי הסיפור של מעגל התמיכה? << דובר_המשך >> כרמל קלה: << דובר_המשך >> בעצם זה לא ספציפית להיותו של אדם חייל בודד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> כרמל קלה: << דובר_המשך >> הבן אדם מקבל פנייה, ואנחנו יכולים לקבל אותו באופן מיידי אם זה מקרה דחוף. הדחיפות מושפעת מכמה שיקולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הדבר נבדק. סוגיית העורף המשפחתי התומך נבדקת ב-Intake שמראיינים. << דובר_המשך >> כרמל קלה: << דובר_המשך >> כשאנחנו מעריכים את הבן אדם. אנחנו לא רואים צורך להכניס את זה בתור קריטריון מיוחד. זה נבדק כחלק מהדחיפות הקלינית הכללית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד פעם, מבחינתי, אתם אנשי המקצוע, אבל התפקיד שלי הוא לוודא – וזה חוזר רגע גם למדור הבודדים וגם למשרד הביטחון – שאין איזו שהיא מובהקות סטטיסטית לכיוון החיילים הבודדים, ובתוכם החיילים העולים. את זה אני אצטרך לקבל מכם, בסדר? נאמרה כאן אמירה כללית שעל פי הנתונים שיש בידיכם, התחושה היא שאין איזו שהיא מובהקות שם. אני אבקש שתחזרו עם תשובה שאומרת את זה – "בדקנו, עשינו, ראינו. אנחנו לא מעידים על איזו שהיא מובהקות מיוחדת בציבור, בקהלים האלה". << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> יושב-הראש, אני אשמח להוסיף: בקרב החיילים הסדירים, הגם שמספרית אנחנו באמת לא רואים מגמה חריגה אצל הבודדים. ברור לנו שגורמי תמך הם מרכיב עיקרי בחוסן וביכולת להתמודד, ולכן אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה הדוק עם תקן שנברא בדיוק סביב הצרכים האלה, שמאוד הועצמו במלחמה, אצל רע"ן קליני של אוכלוסיות מיוחדות. שם, צרכים של חיילים בודדים, ברה"נים, נפשיים, מקבלים בחינה אישית פרטנית. אנחנו יודעים לסגור על זה מעגלים ולעשות את זה בזמנים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, לכם יש כתובת מיוחדת - - - << דובר_המשך >> ליאור שלג: << דובר_המשך >> נכון, עבור החיילים הבודדים שלנו, שזה דרך המוקד שבו הם פונים אלינו – מוקד שפעיל 24/7 – וגם בשיחות יזומות שאנחנו עושים. נאמר כאן והוזכר שאוכלוסייה במיקוד רב, שאנחנו מודאגים מאוד לגביה, היא אוכלוסיית הנפקדים והעריקים. בשונה מהחיילים הסדירים, שאנחנו יודעים לראות מה שלומם ומה הלך הרוח, גם בשירות וגם בפתרונות הדיור הצבאי, שם אנחנו באמת מבינים ש-א', יש משבר אמון. הם לא נמצאים בתוך המערכת; ו-ב', אין מי שרואה, בודק ומנטר משהו שהוא חריג. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה אנשים שנפקדים ועריקים מהסדיר או מה? << דובר_המשך >> ליאור שלג: << דובר_המשך >> כן, מהשירות הסדיר. ושם אנחנו נמצאים בתקופה משמעותית מאוד, מזה חודשיים, של שיחות יזומות לכל הנפקדים ולכל העריקים; שיחות שעניינן, קודם כול, מה שלומך? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואתם רואים שם מובהקות, עוד פעם, לענייני הלחימה האחרונה? זאת אומרת, אתם רואים עלייה בכמות החיילים הבודדים שפולטים את עצמם? << דובר_המשך >> ליאור שלג: << דובר_המשך >> יש זיקה ללחימה, אבל זה לא גורם ישיר. זאת אומרת, אין ספק שהלחימה החמירה את הדברים האחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על כמה אנחנו מדברים? על עשרות או על מאות? << דובר_המשך >> ליאור שלג: << דובר_המשך >> מעט מעל 80 נפקדים ועריקים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. גם שם אנחנו נרצה בהמשך. מהבודדים? בסדיר? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אנחנו רואים תופעה דומה לגבי קריאה למילואים: אנשים שנקראים למילואים אבל בגלל היותם חיילים בודדים – לא מגיבים, מנותקי קשר, או שאין פה משהו טוב. זו איזו שהיא שאלה כללית בעצם לכל החיילים, בדגש על המילואימניקים, כי בסדיר באמת יש מגע. אנחנו מדברים על 8,300 חיילי מילואים בשירות פעיל שעונים להגדרה, אבל אנחנו כבר אמרנו שיכול להיות שלא מעטים מהם כבר לא בסטטוס של חסרי עורף משפחתי. אנשים בנו בית, יש ילדים; הם לא באו עם משפחה, אבל לבן או בת הזוג יש משפחה תומכת ומכילה, יש בית וכו'. זו כמות גדולה של אנשים, אבל זה לא 150,000 איש. השאלה היא האם נעשה איזה שהוא ניסיון לאתר, בתוך קבוצת ה-8,300, את הקבוצה שהיא באמת דה פקטו, לא על סמך הגדרות עבר, חסרת עורף משפחתי היום? פגשנו כמה חבר'ה כאלה בוועדה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> חלק מהסקר שאנחנו עושים בימים האלה הוא גם כדי לשאול את זה, וגם כדי לגעת באותן אוכלוסיות שחיות מעבר לים – שגם שם יש הרבה צעירים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה סקר שיוצא רק לבודדים? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> כן, לכל הבודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז יש היום, מתנהל היום - - - << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> היינו רוצים לדעת גם את מצב העורף המשפחתי, גם את מקום המגורים שלו כיום, כי אני לא יודע להגיד איפה הוא חי גם מעבר לים, וגם אם הוא רוצה רגע סיוע נוסף. אלה חלק מהשאלות שישאלו שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה לוחות הזמנים? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> הסקר הזה גם עובר תרגום כרגע. הוא כבר בסוף. אני עברתי עליו ומבחינתי הוא בסדר. אנחנו נעביר אותו רגע בתרגום והוא יצא בימים הקרובים, לפני הוובינר שאנחנו עורכים, במטרה להבין אם אנחנו יכולים להגיע לשם עם הרבה יותר פתרונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. וזה כמובן סקר שיהיה באמצעים מקוונים? אנשים יקבלו את זה? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, נשמח לראות את הסקר כשיהיה את השאלות, ובואו נראה מה התוצאות שלו. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני אשלח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אתה אומר שכן נבדקה שם סוגיית מי באמת עדיין חסר עורף? << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. עוד הערות של חברים? << אורח >> דניאלה שנקר: << אורח >> אני אשמח רק לדייק משהו למול הנושא של הנפקדים והעריקים. קודם כול, צריך להגיד שאנחנו חקרנו את הנושא הזה לעומק, וכפי שציינתי בהתחלה – אנחנו כרגע בעבודה על הנושא הזה. 2% מקרב החיילים הבודדים זה לא נתון מטריד במיוחד. עם זאת, זה דורש מיקוד והתעסקות, כאשר מתוכם, מתוך המספר שליאור ציינה, ארבעה הם לוחמים. הרוב הם באמת מנהלה, עורפיים. יש לנו גם נתח של תומכי לחימה, אבל הלוחמים הם המספר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הקטן. << דובר_המשך >> דניאלה שנקר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, כי אלה גם יחידות שהן אינטנסיביות מאוד ויש שם מעטפת חזקה. << דובר_המשך >> דניאלה שנקר: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> זו הסתכלות על כלל העריקים בצה"ל, כשאתה רואה - - - << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> מלכתחילה אנחנו מבינים שיכולת ההישרדות בתוך היחידות הקדמיות מושפעת מהרבה מאוד גורמים. לפני הנפקדות, יכול להיות שיהיו באמת השמות ביחידות תומכות לחימה או בתפקידים מאפשרים יותר, אז האקט של מלהיות לוחם לנפקדות הוא חריג. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. הרבה תודה, גם על הנתונים, ובטח על כל העשייה. לפחות לי יש תחושה שיש דברים שנעים קדימה. אנחנו ניגע בסוף בכמה דברים שאנחנו נעמיד במרכז הדיון הבא. עוד הערות מצד צה״ל, משרד הביטחון, רשויות המדינה? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> רן, אתה רוצה לדבר עם משרד הקליטה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה רשויות המדינה, לא? << אורח >> רן קלדרון: << אורח >> כן. רן, מנהל תחום בכיר צה״ל במשרד העלייה והקליטה. ביולי השנה חנך שר העלייה והקליטה מוקד ייעודי לטיפול במילואימניקים עולים בודדים. המוקד נקרא "מהל"ב" – מוקד הטבות לעולים במילואים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שוב, לכלל העולים במילואים, או לאו דווקא - - - << דובר_המשך >> רן קלדרון: << דובר_המשך >> תכף אני אסביר. על פי קובץ שקיבלנו מאכ"א מילואים, ועל פי הקריטריונים שהוגדרו, אותרו 2,772 מילואימניקים שעונים לקריטריונים. עד היום כבר יצרו קשר עם כ-1,400 מילואימניקים. כל הרעיון הוא להתקשר אליהם ולהשיג אותם, כשזו פעם ראשונה שאנחנו יוצאים ב-Reaching out אליהם. מתוך ה-1,400, כ-253 הביעו התעניינות כללית בנושא של סיוע נפשי. לאחר שיחת עומק נוספת על ידי פסיכולוג מעמותת ער"ן שעובדת איתנו, לסיוע נפשי במוקד טלפוני, כ-35 מהם, נכון להיום, עד כמה שאנחנו מכירים, זוכים לסיוע נפשי – אם זה פרונטלית, אם זה בטלפון ואם זה בקהילה. מעבר להכוונה והחשיפה לסיוע הנפשי, שזה בעצם היה המנוע לכל המוקד הזה, הוספנו למוקד הזה מטרות נוספות, ביניהן גם מיצוי של זכויות של מילואימניקים מול הטבות וסיועים, גם של המשרד וגם של משרדי ממשלה נוספים. נכון להיום, כ-580 עולים כבר קיבלו סיועים נוספים, אם זה מעולמות התעסוקה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דרך המשרד, לא דרך אפיקי הסיוע הנוספים. << דובר_המשך >> רן קלדרון: << דובר_המשך >> כן, גם מהמשרד וגם הפניה מסביב, אבל הנושאים שבהם היה ביקוש זה בעולמות התעסוקה, סיוע שלנו בעסקים וכלכלת משפחה, סיועים בלימודים אקדמיים ועוד סיועים נוספים שהם לא מאלה שאמרתי. עד כאן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם נותנים היזון חוזר לצבא על זה? זאת אומרת, לא כדאי שמילואימניקים שזוכים - - - << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> לא. אבל אנחנו מכירים את זה, כי זה גם חלק מהחלטת ממשלה שעברה בהיבט משרד העלייה והקליטה, ואנחנו נעשה על זה עוד קצת יותר הרחבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. נמצא איתנו ליאורה, שמוכרת לנו לטובה מהמרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> שלום לכולם, ליאורה, מייקל לוין. אני באמת רוצה להגיד תודה, כי אנחנו יושבים פה מספר פעמים, כמו שאמרת, ואתה רואה איזה יופי הדברים מתקדמים, ואנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. לא נעים להגיד שכנראה המלחמה עזרה לנו מאוד לקדם הרבה מאוד תהליכים באופן משמעותי. אני רוצה לחזק את השותפים, גם הצבא וגם משרד הביטחון. השיתוף עם הארגונים והעמותות, והקשב, היכולת לתת לנו מענה כל הזמן לכל צורך שעולה מהשטח, הוא מדהים. גם השיח הוא שוטף, והוא כל הזמן מתקיים. אז אני מנצלת את זה כדי להגיד לפניך תודה רבה לכולכם על כל העשייה. חשוב לי שוב להגיד, בנושא הטיפולים הנפשיים, שבתחושה שלי מהשטח – וכמו שהצגתי בפעם הקודמת, אנחנו פתחנו מרכז חוסן לחסרי העורף המשפחתי בשיתוף עם שיבא – אנחנו עדיין אנחנו לא רואים את ההסתערות. זאת אומרת, אני לא רואה פה את האמון בעובדת הסוציאלית שלי ובהפניות. בניתוח שלי, כמו שמרית, אני חושבת שמה שיקרה עכשיו, ביום שאחרי, כשהמלחמה הסתיימה – אני מקווה באמת – ואנשים יחזרו לשגרה וישחררו יותר אנשים, זה שנתחיל לראות את הצעירים. אני שומעת אותם אומרים את זה בשיח איתנו: "אנחנו עדיין לא שם, אנחנו עדיין לא פנויים. נסיים, נשתחרר – ונגיע לבקש את העזרה". לכן, אני חושבת שאנחנו אולי נראה את הקפיצה המשמעותית של הפניות בהמשך. אנחנו נותנים את זה חינם – זאת אומרת, אין פה עניין של עלות, ועדיין אני לא רואה שאני אומרת "עצרו בדלת", ויש לי את הפוטנציאל לתת להם וכו'. אז אני רוצה להגיד שאני מאמינה שזה יקרה לנו בהמשך. מבחינת שחרור 21, אני יכולה לדווח שמבחינת השטח אנחנו רואים יותר חסרי עורף משפחתי, למרות שהם מלווים בעמותה, מה שלא יכולתי להגיד בעבר. בעבר אמרתי שמי שמלווה על ידי הארגונים – הסיכוי שהוא ישוחרר על 21 הוא יותר קטן. היום, לצערי, בעקבות המלחמה, אני חושבת שזה מתחבר לי גם לנפקדים והעריקים שהציגו כאן לפניות מפקדים. יש משהו בעיסוק של הצבא במפקדים, בשטח, בלחימה, בפניות שלהם – רגע להסתכל על הפרט שגורם לאנשים להתייאש מהר מדי, לא לקבל את המענים שלהם כמו שהם צריכים כי הם חסרי עורף משפחתי, ולהגיד: "רגע, די, אני לא עומד בזה, אני עוזב והולך". אני חושבת ששם, אולי, צריך לחשוב על איזו שהיא פעילות עם המפקדים ודגש על הבודדים, כדי לראות איך אנחנו לא מקלים ראש. לשחרר זה הכי פשוט, אבל אחרי זה הם פשוט חווים חוויה הרבה יותר קשה בשחרור והרבה יותר מורכבות, אז הייתי שמחה אם אנחנו נטפל שם. אין לי ספק שהליווי של העמותות באמת בא לידי ביטוי בחיזוק של הצעירים והצעירות האלה, גם חסרי העורף וגם העולים, והחיבורים האלה ושיתופי הפעולה שאנחנו עושים – גם בוובינרים, גם ביום הסידורים – הוא מדהים, וצריך להמשיך ולחזק אותו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ישר כוח. תודה. אני אתייחס לזה בסיכום, אלינועם חורש. << אורח >> אלינועם חורש: << אורח >> תודה רבה, יושב-ראש הוועדה. אני רכב המתנדבים בעמותה הכי גדולה למען חיילים בודדים, שפועלת בליווי אישי של חיילים בודדים בסדיר על ידי חיילים בודדים במילואים או משוחררים. אני רק רציתי לגעת ולהעלות למודעות הוועדה את העניין הזה של עמותות ישראליות או עמותות של חיילים בודדים שפועלות בחו״ל. זה כבר דבר קיים. נגיד "המקום" שפועלת בדרמסאללה, רשומה במדינת ישראל, רשומה בגיידסטאר הישראלי, או "Nevut", שהיא איזו עמותה 51(c)(3) בארצות הברית. הם פועלים למען החיילים הבודדים בחו״ל. יש שותפים בחו״ל כשאנחנו מדברים על חיילים בודדים שיוצאים לטיול הארוך שלהם ונתקלים בכל הקשיים, החרדות וה-PTSD. העמותות עושות הרבה מאוד עבודה פה בארץ, אבל גם בחו״ל זה משהו שאנחנו חייבים לפגוש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם מכירים את הפעילות של עמותות בחו״ל? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אנחנו מכירים, אבל עדיין לא יצא לנו לעבוד איתן. מכירים שזה קיים. << אורח >> אלינועם חורש: << אורח >> זה עוד ממד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. פה אני חייב לומר שאני חושב שיש תפקיד גדול מאוד לקואליציה, לפורום הארגונים שהקמתם. אני חושב שכאן, אם פורום הארגונים, שיודע לעבוד מול מערכת הביטחון, יעשה מהלך שיודע להכניס לתוך פורום הארגונים את אותן קבוצות שעובדות בעיקר בחו״ל – זה יעזור להנגיש את המידע. יש פה תפקיד קריטי לחברה האזרחית. זו נקודה חשובה מאוד. החברות כאן רצו להתייחס? << אורח >> טלי פיינמסר: << אורח >> אני טלי, מנהלת מקצועית בתוכנית יתד, קרנות הביטוח הלאומי, ואני אשמח לשתף, בהקשר של משוחררים על 21, על פתיחה של דירות מכאן שהתחילה בקיץ האחרון, ובעצם מאפשרות קליטה של חיילים בודדים, בעיקר חסרי עורף משפחתי אבל לא בהכרח, שמשתחררים בעקבות משבר משירות צבאי וזקוקים למעני דיור ומעטפת טיפולית מעכשיו לעכשיו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מתקציב יתד של ה-70 מיליון שקלים שביקשנו. << דובר_המשך >> טלי פיינמסר: << דובר_המשך >> תקציב יתד בשיתוף עם קרנות הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, תראו, בעיניי, לתוכנית יתד יש תפקיד דרמטי, בלי קשר למלחמה ולמשתחררים. בעיניי, נושא הצעירים חסרי העורף מישראל זה נושא שצריך לקבל עדיפות לאומית וראייה אסטרטגית. אני שמח מאוד שאתם בתוך האירוע. כדרך אגב – אנחנו נדבר על זה – ממצאי הסקר שלכם, שיודעים לבוא ולומר כמה מתוך ה-8,300 הם באמת חסרי עורף משפחתי, והיכולת שלנו יותר להתמקד בקבוצה הזו – זה דבר קריטי בעיניי, ולייצר סביבם את החיבור למסגרות שלכם. << דובר_המשך >> טלי פיינמסר: << דובר_המשך >> אני חושבת שהמעבר הזה משיקוף השירות החוצה, שלעיתים קרובות הוא חירומי, מעכשיו לעכשיו, של שחרור בעקבות משבר נפשי – מצריך את השיתופי הפעולה האלה, ואנחנו באמת עובדים חזק מאוד על החיבורים ועל הקשר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הקשר הזה כבר קיים? או שזה - - - << דובר_המשך >> טלי פיינמסר: << דובר_המשך >> בטח. אנחנו שותפים שנים אחורה, גם בהבנה של הצורך בדירות האלה וגם בליווי הפרטני, לאו דווקא בדיור. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> חייל בודד עם פרופיל 21 שהשתחרר – אנחנו לא נשוחח עם יתד. יתרה מכך, גם למול הברה"ן. אנחנו גם נשאיר אותו בשירות עוד מספר ימים עד שנתארגן על המענים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עד שיש איזו שהיא היקלטות שאנחנו רוצים. << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> חשוב לי רק להוסיף מילה על משוחררי 21 עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, עכשיו אנחנו עוברים לכנפיים, לסוכנות היהודית. אתם כמעט הגורם היחיד שאכזב אותי במכתב שהוא שלח. << דובר_המשך >> ליאת קסלר: << דובר_המשך >> אני מתנצלת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף אני אומר על זה משהו. << דובר_המשך >> ליאת קסלר: << דובר_המשך >> כן. אז בעצם אני הגורם המטפל בסוכנות, ואני אמונה על כל הנושא הזה של משוחררי 21 עולים. וגם אני, תוך 24 שעות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ובכלל, לא רק 21. << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> נכון. תוך 24 שעות אני מתקשרת לחייל המשוחרר ומוצאת לו איזה שהוא פתרון דיור חירומי, בין אם זה לוודא שהוא מקבל את כל הזכויות שלו מול הצבא וגם בשיתוף פעולה מלא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מקבל את הנתונים מהצבא. << דובר_המשך >> ליאת קסלר: << דובר_המשך >> נכון, שיתוף פעולה מלא, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לגבי האוכלוסייה של ה-21? << דובר_המשך >> ליאת קסלר: << דובר_המשך >> כן, כי אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא בהכרח מדברים עברית, והנראות מכאן – לפעמים זה אולי קצת מבהיל. יש לנו עובדים סוציאליים שמדברים בשפות שונות, ועושים איזו שהיא הערכת צרכים ממוקדת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנושא הזה תפור. בסדר. לגבי נושא הנפקדים והעריקים, יש איזה שהוא דיאלוג עם כנפיים? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> יש כאן קשר שהוא ממש הדדי. ליאת מתכתבת איתי ברמה היומית, וכמובן גם הנציגים והרכזים מיתד. הקשר הוא הדדי, גם שלהם אלינו, אבל גם שלנו אליהם, כשאנחנו רוצים. אגב, אנחנו מוצאים את עצמנו יותר ויותר מפנים צעירים חסרי עורף משפחתי שלא היו מוכרים לרשויות ולרווחה אל הקהילה, כדי שתייצר קשר בונה אמון במצב תקין שבשגרה, כדי שבעת הצורך בהמשך, או גם אם לא יהיה איזה משהו חירומי, הם יוכלו להמשיך לקבל מהם מענים גם לאחר השחרור. אז הקשר הוא דו-צדדי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. עוד דברים לגבי כנפיים מבחינת הטיפול והליווי של חיילים עולים? << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> אני חושבת שמסרנו לך הכול במסמך בוועדה הקודמת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני כן אומר, עוד פעם, שאני פניתי לסוכנות בבקשה שהסוכנות תחשוב מה התפקיד שלה, לאור הניסיון המקצועי בטיפול במשוחררים שהם חיילי מילואים בודדים שהם לא עולים, אלא על רקע של חסרי עורף משפחתי. כרגע התשובה שקיבלנו היא שהסוכנות לא יכולה לעסוק בזה. אני שב על עמדתי שלסוכנות, במרחב המענים שיש לה – ממקומות לדיור בתוך כפרי נוער ומכינות חצי שנתיות ואפילו מרכזי קליטת עלייה והניסיון שיש לכם – יש גם סדר יום חברתי, ולא רק סדר יום של טיפול בעולים. אבל זה דיון ביני לבין יושב-ראש הנהלת הסוכנות, ועוד נגיע לדיון הזה. בסדר, טוב. מכובדיי, מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? כן, בבקשה. << אורח >> הדס פרדנברג: << אורח >> היי. אני הדס פרדנברג. אני חיילת בודדה משוחררת ובוגרת החינוך החרדי. קודם דיברתם על חרדים לשעבר, ודיברתם ספציפית על נצח יהודה. יש משהו שהרבה מאוד פעמים מתפספס בדיון הזה של חרדים לשעבר, כלומר בוגרי החינוך החרדי בתוך צה״ל. יש לך את הפילוח של בוגרי החינוך החרדי שהם עדיין דתיים, ויש לך את החילונים, שהם הרבה פעמים מתפספסים בגלל שהם לא ביחידות שקשורות איכשהו לחרדים. אז יש לך את בוגרי החינוך החרדי בכלל-צה״לי, כלומר ביחידות כלל-צה״ליות, ואז זה סתם התפספס שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. זה גם עלה בדיונים הקודמים, בדברים של עוד חברים. מעבר למסלולים, שמענו פה על חלק מהפתרונות – סיוע בשכר דירה בשנה הראשונה לשחרור והסיפור הכספי. איפה את רואה צורך בעיסוק בקומה נוספת של מענים? << דובר_המשך >> הדס פרדנברג: << דובר_המשך >> אני באתי לדבר על עניין הקבורה. אני הייתי פה גם בדיון שעבר, אם אתה זוכר. אני מבינה שזה לא הזמן, אבל אני אשמח אחר כך, אם יהיה זמן, לדבר על זה ספציפית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> הדס פרדנברג: << דובר_המשך >> בשחרור, יש הרבה מאוד פעמים שיש פערים בין בוגרי החברה החרדית לבין חוזרים בשאלה. בגלל שאין משהו שהוא ספציפי אלינו – זה או שאנחנו חיילים בודדים או שאנחנו בוגרי החינוך החרדי, ואין לך את המשהו של חוזר בשאלה. אלה מענים שונים מאוד מבוגר חינוך חרדי באופן כללי, שהוא עדיין בקשר. אני חושבת שאמרתי את זה גם פעם קודמת, אבל יש ועדה ייחודית שעוסקת ברצף הזה אצל חברת הכנסת נעמה, ואנחנו בדיוק פותרים את המענים הייחודיים לחיילים בודדים בתוך המנעד הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר רק שאני אעמוד בקשר עם נעמה, אנחנו נראה איפה נמצאת ועדת הצעירים, ואנחנו נחזור לנושא הזה, ביחד עם תוכנית יתד וביחד גם עם עמותות שהן כן רלוונטיות לנושא הזה. אין לי ספק שהמובהקות של בוגרי החינוך החרדי שיוצאים מאורח החיים החרדי בקרב חסרי העורף המשפחתי היא גבוהה מאוד. אנחנו נמצאים בתהליך ובמגמה חיובית מאוד של צעיר חרדי שמתגייס לצבא ונשאר חרדי, אז היום, למעט מקרים חריגים, המגמה היא של יותר קבלה מצד המשפחה. לא בטוח שזה נכון לגבי מי שהוא בוגר חינוך חרדי וגם עוזב את אורח החיים החרדי, ופה אני אדבר עם נעמה, יושבת-ראש ועדת הצעירים, ואנחנו נראה איך אנחנו עוסקים בנושא הזה. לגבי נושא הקבורה, אני לא יודע אם יש לנו כאן את נציגי צה״ל המתאימים, אבל אני מצפה שמדור בודדים יתייחס לעניין הזה. אני מזכיר שבדיון הקודם, בעזרתך, שבנו אל הנושא הזה של איך מתמודדים עם הסוגיה. זה לא רק עניין הקבורה – זה עניין ההנצחה, הטקס וכו'. עלו פה כל מיני כיוונים, בין השאר גם מתוך רגישות גדולה מאוד למשפחה, שמבקשת להיפרד מיקירה בדרך שהולמת את תפיסת עולמה. אבל אני מזכיר שהיה פה איזה שהוא מנעד של התייחסויות, מהרעיון של כן לאפשר לחייל צה״ל, לא כיוזמה פרטית שלו, להתייחס לנושא הזה אם הוא רוצה, בעודו בחיים ובעודו משרת, עם ההכרה שלו כחייל בודד. אני מניח ששואלים חייל בודד מה הוא רוצה, ועם מי ליצור קשר אם חס וחלילה קורה. האם להתייחס גם לדבר הזה, ואז גם לסיפור של אופני הנצחה שונים? זאת אומרת, לכבד את זכותה של המשפחה לנהל טקס קבורה בדרך שלה, אבל אם זו לא הנצחה צבאית – למצוא אפשרות לקיים טקס צבאי במקום אחר, עם חברים, עם פקודים, עם היחידה. איפה כל הסיפור הזה עומד? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אנחנו נשמח להגיע עם התייחסות של מערך הנפגעים. רק נאמר שכאשר אין צוואה, יש מספר התייחסויות שהן הגורם המקצועי להעמיק בהן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז בואו נעשה דבר כזה: ברשותכם, אני רוצה רגע לסכם את מה אנחנו נתמקד בו בפעם הבאה, וזה יהיה אחד מהנושאים. קודם כול, שלומית, בצדק, מבקשת שנודה על ההגעה של כולם לכאן. לא פשוט לעלות לירושלים, להגיע, להיות פיזית, אבל אתם יודעים את ההבדל, אפרופו טיפול מקוון וטיפול פנים אל פנים. אנחנו לא שומטים את היתרון בפנים אל פנים. על זה אנחנו עדיין מוקירים, אז תודה שהגעתם. בדיון הבא אנחנו נתמקד קודם כול בתוכנית עמית ואיפה אתם עומדים מבחינת המחשבה על טיפול מקוון – טיפול שמיועד לאנשים שנמצאים מעבר לים. זה יהיה דבר אחד. אנחנו נשמח להבין מה המידע שקיבלתם מן הסקר שאתם ערב שיגורו לציבור. ביקשתי את הניתוח הסטטיסטי בנושא המשוחררים על פרופיל בריאות נפשי. האם יש פה איזו שהיא מובהקות סטטיסטית בקרב חיילים בודדים וחיילים חסרי עורף משפחתי למול קבוצות אחרות? ואם כן, אז באמת לרדת יותר לעומק הפתרונות שנעשים. אנחנו מוסיפים עכשיו את הנושא הרביעי ונבקש התייצבות של אגף נפגעים ונדון בנושא הזה, שהוא רגיש, אבל צריך לעסוק בו. ביקשנו נתונים מספריים לגבי יוצאי החינוך החרדי בתוך האוכלוסייה של חסרי העורף, בסדר? את החיתוך הזה של כמה מהחיילים הבודדים הם בוגרי החינוך החרדי. עוד משהו שפספסנו בסיכום? << אורח >> הדס פרדנברג: << אורח >> אני פשוט רוצה שנייה להדגיש את החשיבות של נושא הקבורה. כמו שאמרתי כבר כמה פעמים, יצא מסמך חיובי בנוגע לעניין הזה ב-03 בנובמבר 2023, אחרי ה-07 באוקטובר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, זוכרים. << דובר_המשך >> הדס פרדנברג: << דובר_המשך >> עכשיו קרה עוד מקרה כזה. מאז הפעם האחרונה שהייתי פה קרה עוד מקרה דומה. אני לא יודעת אם הוא היה בשירות מילואים פעיל או לא, אבל שוב, חייל מילואים, הוא לא היה במילואים? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא להזכיר את השם בשום פנים ואופן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אכן. << אורח >> הדס פרדנברג: << אורח >> ברור. בקיצור, יש הרבה מאוד מקרים כאלה, ואני פשוט רואה את זה כל פעם קורה. כבר היו כמה מקרים של חיילים שנמחקת להם הזהות והם נקברים בקבורה חרדית, כשהם עצמם עשו את הבחירה כנראה הקשה בחייהם, לעזוב את זה. הם נמחקים, ובכל פעם מחדש כל החיילים מסביבם, כל החברים שלהם, נשברים מזה. אני רואה את זה קורה לחברים שלי. הם מרגישים שקופים. יש לי כל כך הרבה חברים שאמרו לי: "הפחד שלי הוא לא למות, הפחד שלי הוא להיקבר בקבורה שתמחק אותי". החיילים הבודדים מפחדים כל כך שייקחו להם שוב את הבחירה שהם עשו בקושי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מאזין בקשב רב. אני חושב שזה נושא שראוי להתדיין עליו בדיון ראוי, ולכן אני אומר, יהיה. בפעם הבאה אנחנו נייחד ונשים את הנושא הזה כנושא. גם נבקש מאגף הנפגעים, משרד הביטחון, להגיע, ומאגף ההנצחה של משרד הביטחון. נזמין גם את העמותות הרלוונטיות, שמלוות יוצאים בשאלה, ונבקש לעסוק בנושא הזה במלוא הרצינות והרגישות. << דובר_המשך >> הדס פרדנברג: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נתאם. אני רק מבקש שתשאירי את הטלפון שלך. יש את הטלפון בוועדה? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אם הגעת לפה – יש את הפרטים שלך. << אורח >> הדס פרדנברג: << אורח >> את הטלפון אני לא חושבת. יש את המייל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, טוב, אז אין בעיה. בסדר. מכובדיי, תודה לכולם, ושנתבשר בשורות טובות. תודה ובהצלחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:34. << סיום >>